)הרפיה+הדמיה( מנטאלי מון ה י השפעת הא מטרים בכדורגל 11
המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון המסלול לתואר שני בחינוך גופני פרויקט יישומי בנושא: השפעת האימון המנטאלי (הרפיה+הדמיה) על ביצוע בעיטות עונשין מ 11-מטרים בכדורגל מוגש לד"ר בוריס בלומנשטיין. שם הסטודנט :גיל לנדאו. תעודת זהות.109160710 : י"ט בשבט ,תשע"ה 1....108 תוכן עניינים הקדמה תקציר ABSTRACT מבוא0................................................................................................................................. פרק -1מאפיינים מוטורים ופסיכולוגים המשפיעים על בעיטת עונשין מ 11-מטר1-.7............. 0.0בעיטת עונשין מ 00-מטר (פנדל)1...................................................................................... 0.0.0היבטים ביומכניים של הבעיטה בכדורגל4....................................................................... 0.0..בעיטת עונשין מ 00-מטר כמיומנות פתוחה8.................................................................... 0.0.1קבלת החלטות בסביבה משתנה6................................................................................... 0.0.4אסטרטגיות בביצוע בעיטות עונשין מ 00-מטר01............................................................. 0.0.8השפעה של לחץ עייפות וניסיון על בעיטות עונשין מ 00-מטר00.......................................... 0..אפיוני התפתחות פיזית ,ביולוגית והתנהגותית לגיל 04..............................................09-01 0.1הכנה מנטלית בספורט01................................................................................................. 0.1.0שיטות פופולאריות בהכנה מנטלית בספורט.1................................................................. 0.1.0.0הרפיה שרירית......................................................................................................... 0.1.0..הדמיה .9................................................................................................................. פרק -2שיטות המחקר.7-11...................................................................................... ..0מטרת המחקר .7........................................................................................................... ...שאלת המחקר .7............................................................................................................ ..1השערת המחקר 11......................................................................................................... ..4אוכלוסיית המחקר11...................................................................................................... ..8אופי המחקר10............................................................................................................... ..6סוג המחקר10................................................................................................................. ..9משתני המחקר10............................................................................................................ ..1שלבי המחקר10.............................................................................................................. ..7תוכנית ההתערבות10...................................................................................................... ..01כלי המחקר1................................................................................................................ ..00היבטים אתיים11......................................................................................................... ..0.חשיבות המחקר11........................................................................................................ פרק -3תוצאות14-40................................................................................................ פרק -4דיון40-4...................................................................................................... סיכום והמלצות41................................................................................................................ רשימת מקורות44................................................................................................................ הקדמה בהיותי מאמן כדורגל במחלקות נוער מזה כ 01-שנים ,הייתי מעורב בהרבה משחקים שבהם פסקו לטובת קבוצתי בעיטות עונשין מ 00-מטר .באופן אישי זכיתי בכמה גביעי מדינה עם קבוצות נוער לאחר משחקים שהוכרעו בפנדלים ,ועד היום אני יכול לחוש את המתח והלחץ שאני כמאמן עברתי בעודי עומד על הקווים .כבר מהפעמים הראשונות הזדהיתי עם בועטי הפנדלים מתוך מחשבה על מה שעובר בראש שלהם סמוך לבעיטה ובאיזה לחץ הם ניגשים לבעוט בעיטה שיכולה להכריע גורל של גמר גביע מדינה .בהיותי מאמן צעיר שמעתי הרבה מעמיתי למקצוע טוענים שפנדלים זה עניין של מזל ולכן אין טעם לתרגל במהלך האימונים יחידות אימון של בעיטות עונשין מ 00-מטר ,בעוד שחלק מהמאמנים אמרו שהם אינם מתרגלים פנדלים באימונים והם מעדיפים לבחור את בועטי הפנדלים על פי תחושת הבטן שלהם ומי שאינו חושש לקחת את הבעיטה באותו רגע נתון .מהר מאוד הבנתי שהמאמנים מהדור הישן לא מבינים שניתן להשפיע בבעיטות עונשין מ 00-מטר גם מצד בועט העונשין וגם מצד השוער .עדיין ללא ידע מבוסס התחלתי לשלב סימולציות שונות של בעיטות עונשין מ 00-מטר באימוני הקבוצות שלי ,בחלק מהפעמים שחקנים ניגשו לבעוט לאחר עייפות שיצרתי במכוון בדומה למצב משחק ,במקרים אחרים יצרתי לחץ מנטלי בכך שכל בועט שהחטיא היה אמור לספוג "עונש" על כל החטאה שלו. במקביל לימדתי את השוערים כל מיניי מניפולציות שבהם הם יכולים להוציא משיווי-משקל את הבועטים היריבים .כבר בשנים הראשונות קצרתי את הפירות וצברתי אחוזי הצלחה רבים בניצחונות בפנדלים .עם השנים רק הבנתי שמדובר במדע שלם של הכנה מנטלית שניתן להביא את הבועט והשוער למוכנות גבוהה בכל סיטואציה. שמחתי מאוד ,שניתנה לי האפשרות לחקור במסגרת התואר השני את נושא בעיטות העונשין מ00- מטר מהתחום המנטלי ,ובכך להעשיר את הידע שלי באילו שיטות הכנה מנטלית אוכל להשתמש עתידית לא רק על בעיטות עונשין מ 00-מטר אלא גם על מיומנויות טכניות אחרות בכדורגל. ברצוני להודות לד"ר בוריס בלומנשטיין על הנחייתו המקצועית ,המסורה והסובלנית לאורך כל כתיבת הפרויקט היישומי. תקציר בעיטות עונשין מ 00-מטר מכריעות משחקי כדורגל ,מצד אחד הסיטואציה נראית קלה לביצוע עם אחוזי הצלחה גבוהים ,אולם בפועל אנו עדים להרבה החמצות של הבועטים ולבסוף אכזבה ותסכול מצד השחקנים והמאמנים המפסידים .בניתוח לאחר מעשה כל מי שמעורב בבעיטת עונשין מ 00-מטר מפנה את הבעיה לכיוון הגורם המנטלי ובדיעבד שואל את עצמו האם נעשתה הכנה מנטלית ראויה מצד הבועט סמוך לבעיטת הפנדל. מטרת מחקר זה לבדוק את ההשפעה של אימון מנטלי בעזרת טכניקות הרפיה והדמיה על אחוזי ההצלחה של בעיטות עונשין מ 00-מטר .לצורך המחקר נבחרו .1שחקנים ( ( N=20מקבוצת הנוער של מכבי תל-אביב בגילאי 01 , )m=18השחקנים חולקו לשתי קבוצות אקראיות של 01שחקנים בקבוצת הניסוי ( (N=10ו 01-שחקנים בקבוצת הביקורת ( (N=10לכל קבוצה נבחר שוער מסגל הקבוצה שעמד בשער בפנדלים לאורך כל המחקר .לפני תחילת ההתערבות שתי הקבוצות ערכו מבחן בסיס של 01פנדלים לכל בועט ולכל קבוצה נרשם ממוצע אישי וממוצע קבוצתי .במהלך שמונה מפגשים קיבלה קבוצת הניסוי אימון מנטלי בשימוש טכניקות הרפיה והדמיה בתנאים נוחים ולאחר ארבעה חודשים נערך מבחן מסכם של 01בעיטות עונשין מ00- מטר .קבוצת הביקורת המשיכה להתאמן כרגיל באמוני הקבוצה ללא התערבות אימון מנטלי, ולאחר ארבעה חודשים במקביל לקבוצת הניסוי ,ערכה קבוצת הביקורת מבחן מסכם של 01 בעיטות עונשין מ 00-מטר. מסקנת המחקר היא שאמון מנטלי בטכניקות הרפיה והדמיה שיפר את אחוזי ההצלחה בפנדלים .P<0.05 M-6.4 ABSTRACT Penalty kicks affect soccer games. On the one hand, it seems like an easy case with high success rates, but on the other hand, we can witness a lot of misses by the penalty shooters and eventually a lot of disappointment and frustration from the players and the coaches. Looking back, almost everyone who is involved in the game, states mental factor as the main cause and wonders whether there had been enough mental preparation by the penalty shooter close to the penalty kick itself. The purpose of this study is to examine the influence of mental preparation through muscle relaxation and imagery on the percentage of successful penalty kicks. For this study, twenty players were chosen from the U-19 Maccabi Tel Aviv soccer team (m=18 .The players were randomly divided into two groups: ten players in the test group and the other ten in a control group. Each team chose a goal keeper to remain near the goal along the penalty kicks. Before the intervention began, each team had a basic test consisted of ten penalty kicks for each shooter and an average and group score were noted. Throughout the eight sessions, the test group received mental preparation using muscle relaxation and imagery on convenient terms and after a period of four months a summary test of ten penalty kicks was taken. The control group continued to practice without any mental preparation. After four months, the control group also has the same sum up test of ten penalty kicks. The conclusion of this study is that mental preparation including muscle relaxation and imagery has significantly improved the success rate of penalty kicks 4.6M- P<0.05 Key words: penalty kicks, mental relaxation, imagery. מבוא הפסיכולוגיה של הספורט הוא ענף חשוב לכל העוסקים בפעילות גופנית ,הפעילות הגופנית יכולה להתקיים בכמה מסגרות :בתחום התחרותי ,בתחום החינוך בבית הספר ,עיסוק כפנאי ,פעילות לשם שיקום או מניעה ואורח חיים בריאותי .הפסיכולוגיה של הספורט מכוונת למגוון של סוגי אוכלוסייה :מילדים העוסקים בפעילות גופנית לשם הנאה ועד ספורטאי עלית ,המעוניינים לשפר את ביצועיהם בספורט .מדע זה עוסק בהתנהגות האדם ,ברגשותיו ובמחשבותיו וניתן לראות בו כמה ממדים :רגשי ,קוגניטיבי ,הניעתי וסנסו-מוטורי. אחד היעדים בתחום הפסיכולוגיה של הספורט הוא להבין כיצד גורמים פסיכולוגיים משפיעים על הביצוע בתחום התחרותי .אנשי המקצוע העובדים ישירות מול ספורטאים ,נדרשים לדעת וללמד את חניכיהם כיצד לשלוט בטכניקות מנטליות ולהתגבר על מתח ,חרדה ,כעס ,תסכול ואכזבה. אנשי המקצוע אמורים להקנות אסטרטגיות להעלאת הריכוז והקשב או לחיזוק הביטחון העצמי ותפיסת המסוגלות של הספורטאים. בספורט תחרותי קיימים ארבעה גורמי הישג :טכני ,גופני ,טקטי ומנטלי .לספורטאי תחרותי חייב להיות איזון בין כל ארבעת גורמי ההישג על מנת להגיע לרמות הגבוהות ביותר בספורט תחרותי. מאמנים וספורטאים משקיעים ידע רב וזמן באמון טכניקה טקטיקה וכושר גופני ,אולם התחום המנטלי באופן יחסי ,מקבל פחות משקל בקרב ספורטאים .הסיבות העיקריות הם חוסר מודעות וחוסר משאבים אצל חלק מהעוסקים בספורט תחרותי. אחד הענפים המייצגים תופעה זו הוא הכדורגל .ענף הספורט המוביל בעולם בכל קטגוריה שניתן למדוד פופולריות של מסגרת ספורט .בכדורגל חלה התקדמות מדעית מרשימה בעיקר בשלושת התחומים הבאים :טכני ,טקטי וכושר גופני .הביקורת בקרב אנשי המקצוע היא ,שהתחום המנטלי עדיין בפיגור משמעותי משלושת התחומים הקודמים .בכדורגל כמו שאר משחקי הכדור קיימות מספר מיומנויות טכניות הנעשות באופן קבוע תחת לחץ מנטלי .אולם בכדורגל ,ישנה מיומנות שמייצגת את היכולת המנטלית בצורה המיטבית – הכוונה ל"פנדל" ,בעיטת עונשין מ00- מטר. המשפט "אין שוער טוב בפנדל יש בועט גרוע" ,שגור בפי הרבה אנשי כדורגל וממחיש את מידת הלחץ על בועט העונשין מ 00-מטר במשחק הכדורגל .בעיטת עונשין מ 00-מטר הפכה להיות מיומנות עם התמחות של שחקנים בעלי חוסן מנטלי ,וזאת לאור משקלה הרב של בעיטת העונשין בהכרעת תוצאת המשחק בכדורגל המודרני. 1 בועט העונשין מ 00-מטר במשחק הכדורגל המודרני ,אמור להפגין יכולת בעיטה מושלמת ולהיות בעל חוסן מנטלי מנטאלי בפני כל הגירויים העומדים מולו. ספורט תחרותי הוא מסגרת שיש בה לחץ מנטלי רב .הכדורגל מזמן כבר הפך להיות סוג של דת עבור אנשים רבים בתבל ,והכדורגלנים הנוטלים בו חלק מודעים למשקל הרב שהם נושאים על כתפיהם .ביל שאנקלי ,מאמנה האגדי של קבוצת ליברפול סיכם במשפט מה מסמל הכדורגל היום עבור העוסקים בו ":יש אנשים שחושבים שכדורגל זה עניין של חיים ומוות .אני מאוד מאוכזב מהגישה הזאת .אני יכול להבטיח לך שזה הרבה ,הרבה יותר מזה" .בעיטת עונשין מ 00-מטר הפכה להיות שכיחה במהלך משחק ליגה ,לאור העובדה ששחקני ההגנה מרבים להכשיל שחקני התקפה בעלי יכולת אישית גבוהה .סיבה נוספת לבעיטות עונשין מ 00-מטר היא העובדה שמשחקי גביע רבים מסתיימים בשוויון לאחר הארכה ואז קבוצות ניגשות לדו קרב בעיטות עונשין מ 00-מטר .חשיבות הפנדל בכדורגל המודרני וההשפעה על תוצאת המשחק מביאה לכך שיש לחקור את הנושא בצורה יסודית מכמה היבטים ,והנושא המנטלי הוא אחד המרכזיים שבהם. כמאמן כדורגל בקבוצה תחרותית ,חשוב להכין את השחקנים בצורה מיטבית לביצוע בעיטות עונשין מ 00-מטר ,מעבר לאמון הטכני בבעיטה ,על המאמן להיות מודע לכך שיש לאמן את השחקנים בהיבט המנטלי .ראשית יש להבין מהו אימון מנטלי? ומהי הכנה מנטלית? אימון מנטלי הוא אימון של שלושה תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים :תהליכים קוגניטיביים(אימון לשיפור השליטה בקשב לשיפור הריכוז ועוד) ,תהליכים רגשיים(אסטרטגיות לניהול רגשות ,שליטה בחרדה ועוד) ותהליכי מוטיבציה(אסטרטגיות להצבת מטרות ,טיפוח נחישות ועוד) מטרת האימון המנטלי היא השגת שיפור בשלושת ההיבטים הללו .ניתן להשיג זאת באמצעות שלוש אסטרטגיות :הדמיית המצב ,באסטרטגיה זו הספורטאי מתמקד בסביבת התחרות; ויסות העוררות הפסיכו-פיזיולוגית; והדמית הפעולה ,באסטרטגיה זו הספורטאי מתמקד במשימה שלפניו. שאלת המחקר בעבודה זו הינה האם אימון מנטלי משפר את אחוזי ההצלחה בבעיטות עונשין מ- 00מטר בכדורגל בקרב שחקני נוער .השערת המחקר הינה ,שבקרב כדורגלנים שעברו תהליך אימון מנטלי בטכניקת הרפיה שרירית והדמיה ,יהיה שיפור בביצוע בעיטות עונשין מ 00-מטר, בהשוואה לכדורגלנים שלא זכו לאימון מנטלי בטכניקת הדמיה והרפיה שרירית .חשיבות המחקר לשחקני כדורגל ולמאמנים היא ,בכך שניתן יהיה לאמץ טכניקות מנטליות פשוטות בתנאי שדה, כגון הרפיה והדמיה ולסייע לשחקני נוער לשפר ביצוע בעיטות עונשין מ 00-מטר. 2 פרק 1 מאפיינים מוטורים ופסיכולוגיים המשפיעים על ביצוע בעיטת עונשין מ 11-מטר .0.0בעיטת עונשין מ 11-מטר(פנדל) כששחקן הגנה מבצע ברחבת ה 06-עבירה המחייבת בעיטה חופשית ישירה (מיקום העבירה נקבע על פי השחקן המכשיל) ,או כאשר שחקן שדה (למעט השוער) נוגע בכדור בידו בתוך רחבת ה06- של קבוצתו ,נדרש השופט לפסוק בעיטת עונשין ממרחק של 00מטרים לזכות הקבוצה היריבה. הבעיטה מבוצעת מנקודה במרכז הרחבה ,הנמצאת במרחק אחד עשר מטרים מהשער ,ובעת ביצועה רשאים להימצא בתוך רחבת ה 06-רק השחקן שנבחר לבצע את בעיטת העונשין ושוער הקבוצה שנענשה .לשוער מותר לנוע על קו השער ,אך אסור לו לצאת משערו .מרגע שבוצעה הבעיטה ,מותר לכל השחקנים להיכנס אל תוך רחבת ה 06-והמשחק ממשיך כרגיל ,מה שמאפשר לשחקנים לבעוט בכדור שנהדף על ידי השוער או ניתז מקורות או משקוף השער .לשחקן שביצע את בעיטת העונשין אסור לגעת בו שוב לפני שנגע בו שחקן אחר( .רז).111, בעיטת עונשין מ 11-מטר במשחק ליגה פנדל יקבע על ידי השופט בעקבות עבירה או נגיעת יד מכוונת ברחבת ה 06-מ' של הקבוצה המגינה הבועט בועט בעיטה אחת בלבד ויש המשך לבעיטה במידה והכדור נהדף על ידי השוער או קורות השער .במהלך הבעיטה שאר שחקני השדה ממוקמים מעבר לקשת ה .1-מ' .במצבים מסוימים תקבע בעיטה חוזרת לשיקול דעתו של השופט אם הייתה כניסה מוקדמת של שחקני השדה לרחבה או שהשוער יצא מקו השער והשיג יתרון על הבועט(.רז. ).111, דו קרב בעיטות עונשין מ 11-מטר להכרעת משחק גביע משחק גביע שהסתיים לאחר הארכה בשוויון בין שתי הקבוצות מוכרע בבעיטות עונשין מ00- מטר ,כשלכל קבוצה יש חמש בעיטות לסירוגין .להבדיל מפנדל במהלך משחק שוטף שחקני השדה ממוקמים במחצית המגרש וכל בועט ניגש בתורו לבעוט פנדל .הקבוצה שמבקיעה הכי הרבה מתוך חמש הבעיטות היא המנצחת .במידה ויש שוויון ממשיכים לבעוט פנדל אחד לכל קבוצה עד הכרעה (רז).111, 3 איור .1מגרש כדורגל רשמי ובו נקודת העונשין לביצוע בעיטת עונשין מ 00-מטר. 1.1.1היבטים ביומכניים של הבעיטה בכדורגל הבעיטה היא מיומנות חבטה ,ומבחינה מכאנית ניתן להתייחס אליה כאל אירוע של התנגשות .כף הרגל מתנגשת בכדור במטרה להניע אותו במסלול ובתזמון שיאפשרו להשיג תכלית משחק מסוימת .ניתן להניע את הכדור על ידי התנגשות באזורים שונים באמצעות חלקים שונים של כף הרגל(BRAY&KERWIN,2003( . טבלה .1ניתוח ביומכני של הבעיטה בכדורגל( .בן סירא ואיילון).119, השלב שלב ההכנה שלב הביצוע שלב הסיום תיאור התנועה מגמת התנועה שגיאות אופייניות הרגל שאינה בועטת ליד הכדור ומסמנת את כיוון הבעיטה. רגל בועטת מבצעת פשיטה בירך. יציבות חוסר יציבות צבירת תנופה הפשיטה בירך אינה מספקת לשם יצירת תנופה מיקום מפגש הרגל עם הכדור אינו מדויק. כפיפה בירך ובברך פשיטת הברך תוך מגע פנים\גב כף הרגל עם הכדור בעיטה המשך התנועה במפרק הברך והירך עם כיוון הבעיטה וחזרה לעמידה דיוק ויציבות 4 פשיטת הברך אינה מלאה. אי סיום הפשיטה בברך. איור .2שלבי מיומנות הבעיטה בכדורגל( (.בן סירא ואיילון).119, סיווג המיומנות :פשוטה ,טבעית ופתוחה במשחק. מרכיבים מוטוריים וכושר גופני :כוח מתפרץ ,גמישות ,דיוק ,קואורדינציית עין-רגל ושיווי משקל (בן סירא ואיילון.).119, איכותה של בעיטה תלויה במידת השגת המטרה שלשמה היא מתבצעת .בין שמדובר בניסיון בעיטה לשער או בין שמדובר במסירה ,למהירות התנועה של הכדור ,לדיוק הגעתו למטרה ולתזמון יציאתו והגעתו ,ערך רב בהשגת המטרה .מהירות השיגור(מהירות היציאה) של הכדור, כמדד לעוצמת הבעיטה ,מהווה קריטריון ביומכני לאיכותה .בעוד ממד העוצמה חשוב ,הוא אינו בלבדי .דיוק ותזמון גם הם תנאים הכרחיים להשגת המטרה .זאת אף זאת ,עוצמה ודיוק באים זה על חשבון זה ,כך שבאילוצי דיוק על הבועט להתפשר ולוותר על חלק מהעוצמה כדי להבטיח דיוק סביר) . (NEILSON&JONES,2005עוצמת הבעיטה תלויה ,בין השאר ,במין הבועטים ,בגילם הם בין .1-11מטר לשנייה .אצל שחקני נוער ברמה גבוהה מצאו ערך של .1.4מטר לשנייה בבעיטה בכף-רגל פנימית ו .1-מטר לשנייה בכף רגל מלאה. 1.1.2בעיטת עונשין מ 11-מטר כמיומנות פתוחה הספורטאי מבצע מגוון רחב של מיומנויות מוטוריות בפעילותו הספורטיבית .מיומנויות אלו מבוצעות לעיתים בסביבה משתנה כמו במשחקי כדור ולעיתים בסביבה קבועה כגון קליעה למטרה (לידור .).114 ,בועט פנדלים המתכונן לביצוע בעיטת עונשין מ 00-מטר פועל בסביבה קבועה יחסית .שער היריב מולו הכדור נייח ,והוא נדרש לבעוט לעבר אזור בשער ,נראה שתנאי הסביבה קבועים .עם תחילת ביצוע הבעיטה ,הסביבה משתנה לחלוטין שכן הבועט אינו יכול לצפות לאן ינוע השוער .לכן ניתן להגדיר את בעיטת העונשין מ 00-מטר כמיומנות פתוחה, מיומנות פתוחה כוללת :סביבה משתנה ,הפעלת שיקול דעת וקבלת החלטה(.)Moran,2006 5 מיומנויות מוטוריות פתוחות מתבצעות בסביבה בלתי ניתנת לחיזוי ,אחד המאפיינים העיקרים של ביצוע מיומנויות מוטוריות פתוחות בספורט הוא הפעלת שיקול דעת בידי המבצע .המבצע נדרש לבחון את סביבתו ,לעבד מידע הקשור לסביבת הביצוע ולקבל החלטה שתוביל אותו לביצוע המיומנות המוטורית .המבצע אם כן נדרש לבחור ביצוע אחד מתוך כמה אפשרויות .הוא נדרש לבחור בביצוע הטוב ביותר בסביבה הנתונה .לעומת ביצוע מיומנות מוטורית סגורה ,בה נדרש הספורטאי לבצע דפוס תנועה אחד בלבד ,בעת ביצוע של מיומנות מוטורית פתוחה הוא יכול לבחור ביצוע אחד ממגוון ביצועים העומד לרשותו .לתהליך הבחירה משמעות רבה בביצוע מוטורי זה (.)Williams ,Davids ,Burwitz &Williams,2004בעת ביצוע של מיומנויות פתוחות קשה עד בלתי אפשרי לארגן את המחשבות מראש .מכיוון שהמבצע אינו יודע מה בדיוק יעשה ,והוא מתקשה בניבוי האירוע שעומד להתרחש( .גופר).116, 1.1.3קבלת החלטות בסביבה משתנה שרשרת עיבוד המידע מורכבת מארבעה תהליכים מרכזיים ומארבעה תהליכים המסייעים להם. ארבעת תהליכי החשיבה המרכזיים הם :תפיסה ,עיבוד מידע קבלת החלטה וביצוע מוטורי. ארבעת תהליכי החשיבה המסייעים להתרחשות יעילה של תהליכי החשיבה המרכזיים הם :קשב ,ציפייה ,זיכרון ותגובה .התהליכים החשיבתיים בשרשרת עיבוד המידע מקבלים משמעות רבה יותר בעת ביצוע מיומנויות פתוחות(לידור.).114, תפיסה :השלב הראשון בשרשרת עיבוד המידע ,השחקן קולט את סביבתו ,בונה לעצמו "תמונה מנטלית" של המתרחש סביבו ,בוחן את המתרחש סביבו ,מתמקד בגירויים המתאימים ומפנים את המידע הרלוונטי לביצועו .בשלב זה עליו לסנן את פיסות המידע המגיעות אליו מהסביבה. עיבוד המידע( :(processing informationלאחר שהשחקן קלט את המתרחש סביבו הוא מתחיל לבנות תוכנית פעולה .תוכנית זו מבוססת על המידע הרלוונטי ביותר שמקדד השחקן בזיכרונו ,לאחר שסינן את המידע הלא רלוונטי והצליח לחסום את כניסתו לשרשרת עיבוד המידע .בשלב זה משתמש השחקן בשלושה תהליכים המסייעים לעיבוד מוצלח של המידע :קשב, ציפייה וזיכרון .תהליכים אלו מלווים ,למעשה את השחקן בכל מהלך המשחק ,כלומר בכל עת שהוא נדרש לחשוב (לידור.).114 , קשב( :)attentionכדי לקבל החלטה טובה על השחקן להתמקד בגירוי הרלוונטי ביותר בסביבת הביצוע .פעולה זו דורשת מהשחקן להיות קשוב למתרחש ולראות את הדברים החשובים באמת שמתרחשים במהלך המשחק .בשלב עיבוד המידע ,על השחקן להתעלם מהפרעות חיצוניות כמו 6 רעש של קהל ,הבזקי מצלמות וכדומה ,ולמקד את הקשב בגירוי שממנו הוא עשוי לשאוב את המידע החשוב ביותר .פעולת המיקוד אופיינית בעיקר לביצועים של מיומנויות מוטוריות סגורות, שכן תנאי הסביבה קבועים והמבצע יכול להתמקד בגירוי אחד בלבד (.)Moran,2006 ציפייה( :)anticipationתהליך של עיבוד המידע בסביבות משתנות כמו במשחקי כדור ,מתבסס על יכולת הציפייה של המבצע .היכולת של המבצע לצפות את המתרחש ,ולחזות את הנולד ,מקנה לו את האפשרות לתכנן את צעדיו בעוד מועד ולקבל החלטה הרבה לפני יריביו (לידור.).114, זיכרון :בעת הפעולה של עיבוד מידע ,השחקן מקדד פריטי מידע בזיכרון לטווח קצר ,ואף משתמש בפיסות המידע שקידד בזיכרון לטווח ארוך .הזיכרון לטווח הקצר()short term memory מאפש ר לשחקן לאכסן פריטים שונים של מידע לפרקי זמן קצרים שאורכם לא עולה על 11שניות. פריטי מידע אלו זורמים אליו מסביבת הביצוע .בנוסף לכך ,השחקן משתמש בפיסות מידע שקודדו אצלו בזיכרון לטווח ארוך( .)long term memoryהזיכרון הזה אינו מוגבל הן במספר הפריטים שהוא יכול לאכסן והן במשך תקופת הזמן שהוא מאכסן אותם .השילוב בין מידע "טרי" לבין מידע "ישן" משביח את יכולתו של השחקן לקבל את ההחלטה ,שכן הוא איננו מסתייע רק במידע כשווי הקשור לביצוע נתון ,אלא משתמש אף בניסיון הקודם שלו .ככל שניסיונו עשיר יותר, כך יש ביכולתו לאכסן פריטים רבים יותר במאגר הזיכרון לטווח ארוך ,ובעת הצורך לשלוף את הפריט המתאים ביותר לסביבת הביצוע ,וכך לקבל החלטה טובה יותר .שלושת התהליכים שצוינו :קשב ,ציפייה וזיכרון ,מסייעים למבצע לעבד מידע במהירות ובמדויק בזמן הביצוע. ההחלטה המתקבלת במהלך המשחק היא תוצר ישיר של ניצול יעיל של תהליכים אלו בזמן הביצוע.)Barrow,Weigand,Thomas,Hemmings&Walley,2007(. קבלת החלטות -לאחר שהשחקן ממצה את תהליך עיבוד המידע תוך שימוש בתהליכים של קשב ציפייה וזיכרון ,הוא מקבל החלטה .ש לזכור שתהליך קבלת ההחלטה בסביבות משתנות מתרחש בתנאים מאתגרים ,שאינם מאפשרים לו להקדיש זמן רב ,משום שההחלטה היא החלטה אחת בסדרה ארוכה של החלטות .ההחלטה נמדדת על פי שני מדדים :דיוק (נכונה או לא נכונה) ומהירות(בתוך כמה זמן קיבל המבצע את ההחלטה) .החלטה נכונה ומהירה מסייעת למבצע להצליח בביצוע המוטורי .החלטה מדויקת אך איטית עלולה להוביל לביצוע כושל ,שכן המבצע יכול לאחר בתגובתו למתרחש :החלטה מהירה אל לא מדויקת בוודאי שתגרום לביצוע ירוד. אחת היכולות החשובות שתורמות לקבלת החלטה טובה ,ובעיקר מהירה ,היא תגובתו של המבצע 7 למתרחש .בתום תהליך הציפייה נדרש המבצע להגיב במהירות כדי לקבל החלטה טובה .תגובה מהירה של המבצע עשויה להשביח את תהליך קבלת החלטותיו ,ותגובה איטית שלו עלולה לפגוע בביצועיו .זמני התגובה נמדדים באלפיות השנייה ומבטאים את איכות ההחלטה שהתקבלה במהלך הביצוע. הביצוע המוטורי -הביצועים של מיומנויות מוטוריות פתוחות ,מבססים על שימוש בכמה דפוסי תנועה ולעיתים בן זמנית .ככל המגוון התנועתי של המבצע עשיר יותר ,כך תהליך קבלת ההחלטות יתבסס על אפשרויות בחירה רבות יותר .אולם ,כאשר המבצע מקבל החלטה לבצע דפוס מסויים של תנועה ,הוא נדרש לבצע אותו במהירות רבה וברמת דיוק מרבית .סביבות משתנות דורשות מהמבצע מהירות חשיבה ודיוק בתנועותיו .לכן ,קבלת החלטה מהירה ומדויקת בסביבות משתנות תאפשר למבצע לתכנן את הביצוע המוטורי ולהקדים את יריביו בפעולה(.לידור).114, מוכנות חשיבתית -המטרה העיקרית של המוכנית החשיבתית של הספורטאי היא לשפר את תהליכי התפיסה ,עיבוד המידע וקבלת ההחלטות שלו ,ומכאן את הביצוע המוטורי .תרגילים רבים מבוצעים באימון הספורטיבי לשם השגת מטרה זו .יתרה מזאת ,המטרה של מרבית התרגילים היא לשפר את היכולת הגופנית והטקטית .ספורטאים מיומנים המתמודדים ברמות הגבוהות של הספורט התחרותי מקדישים אמנם זמן רב לשיפור יכולותיהם הטקטית ,כמו גם זו של קבוצתם ,אולם בקרב הספורטאים ,הנמצאים בתחילת דרכם ,פן זה של המוכנות עדיין חסר. כדי לשפר את מוכנותו החשיבתית של הספורטאי יש להתחיל את האמון לכך בגיל צעיר .אין צורך לחכות שהספורטאי יתבגר וירכוש ניסיון רב עם המיומנויות המוטוריות הנלמדות .כיצד עושים זאת? משלבים בתכנית האימונים תרגילים אשר דורשים מהספורטאי הצעיר לחשוב במהלך הביצוע .מסגרת האמון המתמקדת בשיפור מוכנותו של הספורטאי כוללת את התרגילים הבאים: מיקוד קשב על גירוי אחד ,או פיצול קשב בין גירויים אחדים . זיכרון של דפוסי תנועה הנלמדים ,ומאוחר יותר שימוש בדפוסי התנועה הללו בסביבות ביצועמשתנות. הקשבה למתרחש תוך איתור הגירויים הרלוונטיים לסביבת הביצוע(קבועה או משתנה). ניבוי התרחשות במהלך ביצוע בעיקר ,בסביבות ביצוע משתנות. תגובה מהירה לגירוי בודד ,או לגירוי המתאים מבין כמה גירויים. ניתוח קבלת ההחלטה הנכונה או השגויה(ניתוח משתנים של דיוק ומהירות בקבלת ההחלטה)8 שימוש במשוב תחושתי במהלך הביצוע כדי לפקח ביעילות על קבלת ההחלטות .(.)Williams ,Davids,Burwitz &Williams,2004 מיקוד ופיצול הקשב -מיומנו יות מוטוריות רבות ,הן סגורות והן פתוחות ,דורשות מהמבצע להתמקד במטרה ,לבלום רעשים חיצוניים ולסלק מחשבות שליליות .כל ביצוע ,פשוט ומורכב, דורש מהמבצע מיקוד של קשב .אם נבחן את הביצועים שאנו מעורבים בהם בחיי היומיום ,נגלה שאנו ממקדים בהם קשב ומסים להתרכז אך ורק במטלה שאנו מבצעים .אמנם קיימות מטלות כמו הליכה ,ריצה ,נשיאת חפצים וכדומה שהן פשוטות יחסית ,ואין אנו נדרשים להפנות אליהן את כל הקשב ,כך שבמקביל אנו מסוגלים לבצע מטלה נוספת .הקשב מוגדר כיכולת המאפשרת לאדם להתרכז במעשיו לאורך זמן .בעת קריאת ספר ,לדוגמה ,מחשבותינו עשויות לנדוד מהכתוב לאחר כמה עמודים שנקראו ,או אפילו לאחר כמה קטעי קריאה בודדים .הסיכוי להפניית הקשב לגורמים אחרים במהלך הביצוע גדול יותר בסביבות מסיחות דעת כמו בספורט ,בין שמדובר בביצוע של מטלה קלה כמו גלגול בהתעמלות ,או במטלה קשה ומורכבת כמו קפיצה לגובה בסגנון פוסברי באתלטיקה .קיימים גורמים רבים ומגוונים בסביבות הביצוע שמסיחים את דעתנו מהביצוע עצמו וגורמים לנו לצאת מהריכוז ,לאבד שליטה על המתרחש ,וכתוצאה מכך לבצע טעויות שעלולות להכשיל אותנו( .לידור).114, הפרעות חזותיות וקוליות במהלך הביצוע -אדם הקורא עיתון בסביבה נטולת רעשים יתרכז בפעולתו ויקלוט היטב את המידע הכתוב .אולם כאשר קריאת העיתון נעשית בסביבה רועשת ומסיחת דעת ,יתקשה האדם במיקוד קשב יעיל ,שכן הוא יידרש להתמודד עם גירויים נוספים מלבד הכתוב בעיתון .ההנחה שעומדת בבסיס טענות אלו היא שהפרעות חיצוניות משפיעות לשלילה על איכות הביצוע .לכאורה ,ההנחה הגיונית .אולם ,עד כמה שהטענה נשמעת מפתיעה, הפרעות מסוג זה לא תמיד משפיעות לרעה על יכולת המבצע .הפרעות מסוג זה יכולות אף לסייע למבצע להתמקד במטרה טוב יותר .הדבר תלוי ברמת מיומנותו של הספורטאי ובניסיונו התחרותי .ספורטאים מתחילים ,כאלה שנמצאים בשלבים הראשונים של תהליך הלמידה של מיומנויות מוטוריות ,יתקשו לבצע היטב בסביבה שבה הם נחשפים להפרעות חזותיות וקוליות. הספורטאי המתחיל הוא חסר ניסיון ועדיין לא הפנים כראוי את דפוסיה הנלמדים של המיומנות המוט ורית .גם רמת בטחונו העצמי ביכולתו נמוכה .לעומתו ,הספורטאי המיומן צבר שעות רבות של אימון ותחרות ,הטמיע כנדרש את דפוסי התנועה ומאמין ביכולתו לבצע כנדרש .כאשר שליטת הספורטאי במיומנות המוטורית היא גבוהה ,איכות הישגיו אימה נפגמת בשל החשיפה להפרעות 9 חיצוניות .ספורטאי מנוסה ירצה להפגין את יכולתו בסביבה החושפת אותו להפרעות חזותיות וקוליות .ספורטאי מנוסה ירצה להראות שהוא הטוב ביותר לא רק כאשר הסביבה נוחה לו ומאפשרת לו לבטא את הפוטנציאל הטמון בו ,אלא גם ,ובעיקר ,כאשר הסביבה רועשת מפריעה ולעיתים גם עוינת .האתגר לנצח במגרש היריבה מול קהל ביתי המריע לקבוצתו אך עויין לקבוצה האורחת -גדול לאין ערוך מהאתגר לנצח במגרש הביתי ,כאשר התנאים משרתים את הספורטאי המארח .כדי לעמוד באתגר זה ולנצח "כנגד כל הסיכויים" ,מביא עצמו ספורטאי הצמרת לידי מיקוד קשב מוחלט במתרחש בסביבת הביצוע ,ומתרכז אך ורק במה שנדרש לעשות .הוא שקוע במטלה שעליו לבצע כדי לגבור על יריבו ולנצח במשחק או בתחרות .מעורבותו המנטלית בביצוע המוטורי ובמטרה כה גבוהה ,עד שהוא אינו מרגיש מה קורה סביבו(.(Moran,2006 פיצול הקשב -פעולת פיצול הקשב אופיינית לביצוע מיומנויות מוטוריות פתוחות .לכן ,על סביבת האמון להציג בפני הספורטאי מספר גירויים בו-זמנית ולדרוש מהספורטאי לפצל את הקשב ביניהם .ככל שסביבת האימון תחשוף בפני המבצע יותר גירויים שאותם הוא עתיד לפגוש במהלך השחק-כך האמון לפיצול הקשב יהיה יעיל יותר .סדר הופעת הגירויים במהלך האמון חייב להיות אקראי ולא סדרה קבועה של תרגילים .כך ילמד השחקן להתכונן בעוד מועד למתרחש .אם התרגיל יהיה אקראי ,קרי משתנה לעיתים תכופות ,יקשה על השחקן לנבא את התרחשות הביצוע והוא יידרש לפצל את הקשב בין כמה גירויים ולא רק להתמקד מראש באחד מהם .יש להבין שקשה יותר לתכנן אימון לפיצול הקשב מאשר אימון למיקוד הקשב ,שכן קשה לעצב סביבות אימון משתנות המבוססות על תרגול אקראי .קל יותר לאמן את הספורטאי כאשר סביבת הביצוע היא קבועה .זאת ועוד ,הניסיון ליצור תרגול אקראי במהלך האמון גם הוא מוגבל ,שכן אקראיות במשחק גדולה בהרבה מזו של האימון .למרות כל זאת ,הספורטאי שייחשף לאימון של פיצול הקשב מגביר את סיכוייו לתפקד טוב יותר בשעת אמת. ).)Barrow,Weigand,Thomas,Hemmings&Walley,2007 1.1.4אסטרטגיות בביצוע בעיטות עונשין מ 11-מטר בעת ביצוע בעיטת עונשין מ 00-מטר שני שחקנים עומדים במוקד האירוע – הבועט והשוער שמולו ,מחקרים רבים שניתחו עד היום בעיטות עונשין מ 00-מטר הציגו את השיקולים להחלטות של הבועט והשוער בעת בעיטת העונשין .המידע המקדים לבעיטה ורמזים שניתן לקלוט מהבועט ומהשוער סמוך לביצוע הבעיטה ,עומדים במרכז המחקרים בנושא זה. 10 עמדת המוצא של הבועט וזווית הריצה אל הכדור נעה בין 08מעלות ל 48-מעלות ,כשהמפגש בכדור הוא בחלק הפנימי של כף הרגל הבועטת .זווית ריצה זו הביאה לדיוק מקסימלי בבעיטה גבוהה לחלק השמאלי של השער . (Zhou&Inomata,2009).זווית זו מפחיתה מידע מהשוער לגבי מיקום הבעיטה ביחס להרצה ישרה מול הכדור. מהירות ההרצה להפקת בעיטה חזקה נותנת דווקא לשוער יתרון בשל העובדה שלבועט יש פחות זמן לראות כיצד השוער נע סמוך לבעיטה. ))Lopes,Arau'jo&Duarte,2010 שוערים מנוסים מסוגלים לשאוב מידע מקדים על הבעיטה מכמה איברים בגוף הבועט :ירך ,רגל בועטת ,רגל תומכת וזווית מפגש הכדור ,על מנת לחזות את אזור הבעיטה ואת גובה הבעיטה . ).)Savelsbergh,Wiliams,van der Kamp & Ward,2002 בעיטת העונשין מ 00-מטר האידיאלית תהיה לפינות הגבוהות של השער ,מחקר שבדק מעל 111 בעיטות עונשין מ 00-מטר מצא שלבעיטה גבוהה לפינה 011%הצלחה ! ,בעוד שלבעיטות שטוחות לפינות יש לשוערים סיכוי של .1%לעצור את הבעיטה .כמו כן נמצא ששוערים מזנקים ב78% מהמקרים לפינות השטוחות של השער)Bar-eli , Azar,Ritov , Keidar-Levin & Schein ,.119(. נקודה נוספת במחקר הצביעה על כך ש 11%-מבעיטות 00מ' נבעטו למרכז השער וההמלצה של החוקרים היא ,ששוער שיעמוד במרכז השער כמה שיותר זמן יגדיל את סיכוייו לעצור פנדל. הסיבה לכך ששוערים מזנקים ברוב המקרים ,נעוצה בכך שהם מרגישים אשמה במידה ועמדו במרכז השער ולא זינקו לאחת הפינות) Bar-eli , Azar,Ritov , Keidar-Levin & Schein,2007) . מחקר שבדק 0.7משחקים בהם נערכו בעיטות הכרעה מ 00-מטר בין השנים ,0791-.111מצא כי קבוצות שזכו בהגרלה ובחרו לבעוט ראשונים את הפנדלים ניצחו ב 61%-מהמקרים .הנשאלים טענו שהם מעדיפים לבעוט ראשונים על מנת להפעיל לחץ מנטלי על הבועט אחריהם ,בכך שהם יוצרים יתרון והבועט בפיגור זמני ) .)Apesteguia & Palaccios-Huerta,2009מחקר נוסף בנושא סדר הבעיטות בפנדלים בדק 491משחקים בין השנים ,0791-.11.החוקרים מצאו כי הקבוצות שבעטו ראשונות ניצחו ב 81.4%-מהמקרים וזה לא נתון שונה מ 81%שזהו הסיכוי הסטטיסטי לניצחון בדו-קרב פנדלים(Kocher , Lenz & Sutter,2010). 1.1.1השפעה של לחץ עייפות וניסיון על בעיטות עונשין מ 11-מטר חוקרים רבים בנושא בעיטות עונשין מ 00-מטר מייחסים חשיבות רבה ליכולת הבעיטה של בועט 11 העונשין כמשפיעה ביותר על אחוזי ההבקעה .מבחינה טקטית הבועט יכול להחליט מראש לאן הוא מעוניין לבעוט באזור השער ,מבחינה טכנית הוא יכול לשלוט בעוצמת הבעיטה ובדיוק הבעיטה כדי להוציא לפועל את השיקול הטקטי( .)Mcgarry & Franks ,2000עם זאת נמצא כי לא מעט מאמנים ושחקנים לא מתרגלים בעיטות עונשין באמונים כשיפור מיומנות טכנית טקטית משום שהם מייחסים את בעיטת העונשין במשחק לעניין של ניסיון ) .)Hoddle,2002מחקר מפורסם של ) (jordet,Hartman,visscher & lemmink,2006בדק חמישה משתנים המשפיעים על אחוזי הצלחה בבעיטות עונשין מ 00-מטר ,מתוך שלושה טורנירים יוקרתיים :אליפות העולם ,אליפות אירופה וקופה אמריקה .המשתנים שנבדקו :אחוזי הבקעות ,אחוזי הצלחה לסדר בעיטות 0-8ו ,6-7תפקיד במגרש של הבועט ,מידת העייפות(ביחס לזמן משחק) והגיל .בכל הטורנירים שנבדקו משנת 0791ועד 0771נחקרו 417פנדלים מ ..-טורנירים רשמיים של פיפ"א. טורניר :ההנחה היא שחשיבות הטורניר תשפיע על מידת הלחץ של הבועט. סדר הבעיטות :האם הבועט הראשון נמצא תחת אותו לחץ כמו הבועט הבא עד למצב של בועט מספר .7אחוזי ההצלחה נבדקו עבור בועטים מ 0-ועד .7 עמדה במגרש :ההנחה היא ששחקני התקפה מיומנים יותר משחקני קישור והגנה .שלוש עמדות חולקו לבדיקה :תפקידי הגנה ,תפקידי מרכז שדה ותפקידי התקפה. זמן משחק :האם דקות המשחק ישפיעו על העייפות לפני הפנדל .שלוש קטגוריות חולקו0-11 : דקות 11-71 ,דקות ושחקנים שנכנסו בהארכה מדקה .0.1- 71 גיל הבועט :האם לניסיון של השחקן יש השפעה על בעיטת עונשין מ 00-מטר .שלוש קטגוריות נבדקו :גיל , 01-..גיל .1-.1ו ..7-18 12 נבדקו 417פנדלים מתוכם הובקעו 1.1שערים ו 16-הוחמצו .מתוך ה 16-שהוחמצו 61בעיטות נהדפו על ידי השוערים ו .6נבעטו מחוץ למסגרת או נבעטו לקורה ומשקוף. טבלה .2נתוני הבקעות מפנדלים :במונדיאל ,אליפות אירופה וקופה אמריקה. משתנה קטגוריה אחוזי הבקעות סיכויי הצלחה טורניר קופה אמריקה 1..9 ..01 אליפות אירופה 14.6 1.10 אליפות עולם 90.. 0.1 התקפה 11.0 0.9. קישור 97.6 0.81 הגנה 91.6 0.1 0-11דקות 16.9 ..17 11-71דקות 10.7 1.77 71-0.1דקות 11 0.1 .. -01 18.. 0.19 .1-.1 99.6 1.76 .7-18 91.0 0.1 0 16.6 8.4. . 10.9 1.41 1 97.1 1.1 4 9..8 0.71 8 11 1.07 6-7 64.1 0.1 עמדה במגרש זמן משחק גיל מספר בעיטה ))Jordet ,Hartman , visscher & lemmink,2006 התוצאות לגבי סוג הטורניר מראות שבאליפות העולם יש אחוזי הצלחה נמוכים יותר מאליפות דרום אמריקה או אליפות אירופה ,החוקרים נוטים לייחס זאת לעובדה שהחשיבות של ניצחון או הפסד במונדיאל יוצר לחץ גדול יותר אצל השחקנים לפני בעיטות הכרעה .החוקרים ציינו שאולי 13 הסיבה היא שבמונדיאל יש שוערים איכותיים יותר המשפיעים על אחוזי ההבקעה ,אולם טענה זו נשללה שכן בתוצאות נראה שבמונדיאל רוב ההחמצות היו מבעיטות מחוץ למסגרת ללא הדיפת שוער .התוצאות לגבי המשתנה של סדר הבעיטה הראו מגמה של ירידה באחוזי ההצלחה ככל שמתקדמים בסדר הבעיטות מהבעיטה הראשונה ועד הבעיטה החמישית ואם צריך גם התשיעית, הסברה בקשר לנושא הלחץ ,היא שככל שהבעיטה מכריעה יותר ולפני הבועט קדמה סיטואציה של הבקעה או החמצה ,כך הבועט ניגש לבעוט עם לחץ גדול יותר( .) Eubank & Collins,2000 התוצאות של המשתנה השלישי העמדה במגרש ,הראו שלשחקני ההתקפה יש אחוזי הצלחה גבוהים יותר בהבקעת בעיטות עונשין לעומת שחקני מרכז שדה ושחקני הגנה .תוצאות המשתנה הרביעי ,הגיל של בועטי הפנדלים ,הראו שדווקא לקבוצת השחקנים הצעירה יש אחוזי הצלחה גבוהים יותר מקבוצת הגיל המבוגרת שבמקום השלישי .זאת אומרת שלניסיון והוותק אין יתרון בבעיטות עונשין מ 00-מטר .תוצאות המשתנה החמישי זמן המשחק (רמת העייפות) הראו שיש יתרון קל לשחקנים ששיחקו עד 11דקות וזה בא לידי ביטוי באחוזי ההצלחה שלהם, לעומת שחקנים ששיחקו 71דקות ומעלה .המסקנה היא שלעייפות יש כנראה השפעה קטנה על הביצוע .לסיכום ,החוקרים מייחסים השפעה גדולה יותר להחטאות בכל הקשור לאלמנטים הפסיכולוגיים ( יוקרת הטורניר וסדר הבעיטה) לעומת המרכיב הפיסיולוגי (עייפות) או הביולוגי שזה הגיל של הבועט ).)Jordet , Hartman, Visscher & Lemmink ,2006 1.2אפיוני התפתחות פיזית ,ביולוגית והתנהגותית לגיל 11-11 אפיון הגדילה הגופנית .0הגובה והמשקל המאפיינים את הבוגר מושגים בגיל זה .מערכת השרירים של הנערים מתחזקת ביותר בתקופה זו .בגיל 01בקירוב ,משיגים מספר נערים את הבגרות הפיזיולוגית ,שהשיגו הנערות באותו הגיל. ..תכונות המין של המבוגר מתפתחות .הן הנערים והן הנערות מקדישים תשומת לב רבה לשינויים המתרחשים בגופם. .1מבחינה תזונתית ,יש עלייה בתיאבון בשל שינויים בחילוף החומרים ויש צורך לספק חומרי גלם לצמיחה הגופנית המהירה. .4מלבד שינויים בגובה ובמשקל ,ישנם גם שינויים בפרופורציות גופניות .תופעה זו יוצרת מצב שאיברים מסוימים באותו גוף יחסית לאחרים .לדוגמא :הידיים והרגלים מתארכות מהר יותר מאשר הגב( .בר-אל ,נוימאיר .).10. 14 .8שינויים חלים גם במראה ,תוויי הפנים משתנים :המצח גדל ,הפה מתרחב והשפתיים מתמלאות .הראש מפסיק לגדול בעוד ששאר איברי הגוף עדיין גדלים .הכתפיים רחבות יותר והאגן צר יותר .גם בעור חלים שינויים ,שינויים הורמונליים אחראים לעלייה ברמת השומן בעור אצל חלק מהבוגרים יש עדיין תופעות של אקנה. .6שינויים גופניים מתרחשים גם באיברים הפנימיים למשל הלב והריאות מתפתחים בצורה משמעותית במיוחד אצל בנים . צרכים הנובעים מאפיון הגדילה הגופנית .0על הנער להשתתף במגוון פעילויות נמרצות ,כדי לפתח ולקיים יעילות גופנית מרבית . ..על הנער להבין את שינויי הגדילה ולקבל הדרכה בנושא איזון בין פעילות למנוחה . .1השלכות התנהגותיות להורמוני המין המופרשים בתקופת הבגרות יש השפעה ישירה ועקיפה על ההתנהגות .הפרשת ההורמון טסטוסטרון ,אחראית לעלייה ברמת פעילותם של מתבגרים ויוצרת תגובתיות מהירה יותר לגירויים. .4ההפרשה ההורמונלית אינה יציבה ולכן יש יותר תנודות במצבי הרוח. .8עלייה ברמת הטסטוסטרון קשורה לביטויי אלימות ולכן יש עלייה חלקית באלימות אצל בנים מתבגרים. .6השינויים הגופניים החדים יוצרים אי יציבות ולחץ נפשי כי הם דורשים הסתגלות למצב החדש. .9השינויים הגופניים והמיניים מצביעים על קשיים :חלה ירידה בדימוי העצמי בעקבות ירידה בשביעות הרצון מההופעה החיצונית. .1המראה החיצוני מעסיק מאוד את המתבגרים בגל התעניינותם בבני המין השני והתפקיד שממלא המראה במשיכה הבינאישית בין המינים. לסיכום ,שינויים הורמונליים בגיל הבגרות יוצרים במישרין שינויים פסיכולוגיים .השפעת השינויים הביולוגיים מתווכת באמצעות המשמעות שהמתבגר וסביבתו מייחסים להם בהקשר הפסיכו-סוציאלי של המתבגר .הקשר זה כולל :עמדות שרחש המתבגר בילדותו על מיניות, תגובות ההורים והחברים ,עמדות החברה ,דימוי עצמי קודם והכנה קודמת( .חיגר).116, אפיון ההתפתחות המוטורית .0בגיל זה בשלים לכל פעילות גופנית מקובלת ,הנערים מגלים עניין רב ומסוגלים לעמוד בכל המשחקים הקבוצתיים הפורמליים השונים. 15 צרכים הנובעים מאפיון ההתפתחות המוטורית יש להציע מגוון של פעילויות מכל הסוגים כדי שיוכלו לתרגל את המיומנויות הרבות שרכשו עד עתה . יש להציע הדרכה וייעוץ אישיים לכל ספורטאי בבחירת תחביביו ולהביאו להכרת הפוטנציאל הטמון ביכולתו ,על יכולתו ומגבלותיו. אפיון ההתפתחות הרגשית והחברתית בגיל זה מבקשים להתבסס כאנשים מבוגרים ,משתדלים להשיג סטטוס כפרטים מחוץ למסגרת משפחתם ,ולהיות מקובלים על בני חברתם. קיימים רגשות חברתיים חזקים ונקשרות חברויות קבועות .קיימת נטייה ליצור חברויות סגורות. אפיונים קוגניטיביים חשיבת המתבגר הגיונית ומופשטת ומתייחסת לרעיונות (הצעות). חשיבת המתבגר משוחררת מתוכן ( חשיבה פורמלית) ומתייחסת גם לאפשרי. החשיבה מתייחסת לכל האפשרויות ובודקת אותן בשיטתיות. חשיבת המתבגר מסוגלת לנטרל משתנים. חשיבת המתבגר מסוגלת לחשוב על חשיבה רפלקטיבית ומסוגלת להתייחס לפרספקטיבה של אחרים. מרבית המתבגרים מגיעים לחשיבה פורמלית מגובשת .מתבגר מסוגל לפתור בעיות בצורה יעילה יותר ,לא רק בביה"ס ,אלא גם בחיי היומיום .יכולתו של המתבגר להתייחס אל נקודת מבטם של אחרים משפרת את היחסים הבינאישיים עם אחרים משמעותיים. החשיבה האובייקטיבית-השיטתית והגמישה יותר ,מאפשרת למתבגר להתמודד טוב יותר עם לחצים. אפיונים פסיכולוגיים השינויים הפסיכולוגיים הבולטים בשלב זה הם גיבוש זהות אישית ,רכישת עצמאות ותנודות במצבי הרוח .שינויים אלה קשורים זה לזה ,וכולם קשורים לשינויים הגופניים ,החברתיים והקוגניטיביים המתרחשים בשלב זה. גיבוש זהות אישית -הכוונה היא לתפיסת האדם את הייחודי שבו ,המבדיל בינו לבין האחרים מבחינה אישית ,מקצועית ,חברתית ופוליטית .לזהות האישית יש היבט קוגניטיבי והיבט רגשי. במהלך תקופת ההתבגרות ,מתבגרים חווים משבר או קונפליקט בין תחושת זהות לטשטוש 16 הזהות .טשטוש זהות מלווה בהרגשת מבוכה ,חוסר ביטחון ,חרדה ודכאון ,לכם רגשות אלה אופייניים בתקופת ההתבגרות. רכישת עצמאות -עם התפתחות הכשרים הגופניים והשכליים ובמקביל לגיבוש הזהות האישית , המתבגר רוכש עצמאות .הוא זקוק עתה פחות לעזרת הוריו ומסוגל להסתדר בכוחות עצמו, להחליט לבדו במצבים רבים יותר .חברת בני גילו מסייעת לו לצמצם את תלותו בהוריו. מתבגרים רוצים מצד אחד רוצים להיות עצמאים – ללכת למקום שהם רוצים ,לעשות כרצונם ולחזור בשעה שהם רוצים ,אך עדיין קשה להם להחליט בעצמם וכן לשאת באחריות לתוצאות מעשיהם .גיבוש הזהות ורכישת העצמאות מתרחשים במקביל לתהליך ההיפרדות מההורים. תנודות במצבי הרוח -יום אחד המתבגרים נראים שמחים ועליזים ולמחרת הם נראים עצובים ומדוכאים .לעיתים המתבגר יש עליון ,מוכשר ,חכם ,מבין וכל יכול ולעיתים חסר אונים ,נחות ופגיע .את התנודות במצבי הרוח נוטים לייחס לשינויים ההורמונליים ולהתעוררותם של הדחפים המיניים המתרחשת בעקבות שינויים אלו. צרכים הנובעים מאפיון ההתפתחות הרגשית והחברתית על הנער לקבל הדרכה וייעוץ ממבוגר ,המבין ומעריך את רצונו של הנער בעצמאות ובהכרה בבגרותו ,ולפתח פילוסופיית חיים נאותה . יש להמשיך ולעורר למודעות בדבר היציבה ,המכניקה הגופנית ,ההשגחה על הגוף ,והיגיינה אישית ,הימנעות מעודף משקל ע"י הרגלי תזונה ותנועה נכונים .כמו כן ,רצוי ללמד יסודות אנטומיים ופיזיולוגיים של הגוף ,וכן דרכים לפיתוח הגוף ולקיום כושר גופני תקין. (רסקין.)0771, .1החברות בתקופת ההתבגרות מבוססת על קשר אינטימי ועל "ראש אחד" עם חבר קרוב .החבר הטוב הוא בד"כ מאותו המין והוא ממלא מקום מרכזי מאוד בחיי המתבגר .בתקופת ההתבגרות נוצרות חבורות המתגבשות על בסיס של פעילות משותפת (ספורט וכדומה) ,או מקובלות חברתית .החבורה די יציבה לאורך שנים ,והיא בעלת מבנה היררכי קבוע ונוקשה יותר מהחבורה בתקופת הילדות .בסוף תקופת התיכון ,מתפרקת הקבוצה לזוגות אינטימיים ,זוהי צורת חברות המאפיינת יותר את השלב הבא -שלב הבגרות הצעירה( .בר-אל ,נוימאיר .).10. .4השלכות פסיכולוגיות-חברתיות – היות שקבוצת בני הגיל נעשית גורם חשוב בעיני המתבגר, נודעת למעמדו החברתי השפעה רבה על תחומים רבים בהתפתחותו ,על הסתגלותו הכללית ועל בריאותו הנפשית .מידת המקובלות החברתי של המתבגר משפיעה על ההערכה העצמית שלו. 17 1.3הכנה מנטלית בספורט ספורטאי השואף להגיע למיצוי הפוטנציאל ברגע ה"אמת" דהיינו תחרות חייב לתרגל תכנית ל"אימון מנטאלי" .אמון זה כולל לימוד מיומנויות כגון ריכוז ,הרפיה ,הדמיה ,ויסות עצמי רגשי ,ביטחון עצמי ,דיבור עצמי ,לכידות קבוצתית ומנהיגות בספורט קבוצתי .מיומנויות אלו הוכחו כבעלות השפעה חיובית משמעותית על רמת הביצוע בספורט תחרותי(.בלומנשטיין ).110 המשימה העיקרית של פסיכולוג ספורט היא הכנה מנטלית של ספורטאי לתחרות .במהלך עבודתו מווסת הפסיכולוג מצבים נפשיים ומפתח תכונות מנטליות בתחומי התחושה הפסיכו -מוטורית ובתחום התודעתי (קוגניטיבי) .להפעלה יעילה של אמצעי השפעה דרוש מידע מפורט ועדכני על רמתן של תכונות גופניות ונפשיות .על בסיס מידע זה ובהתאם לדרוש בענף המסוים ,ניתן לערוך תוכנית עבודה ולהתחיל בטיפול על פיה. אבחון פסיכולוגי נותן תמונת מצב של הספורטאי ושל תכונותיו הייחודיות בזמן נתון .רצוי לקיים את האבחון בכל ענף ספורט ,אבחון פסיכולוגי נערך במתכונת מורחבת בתחילת העונה ובסופה, ובמתכונת מצומצמת יותר בתקופת התחרויות עד שבוע לפני תחרות משמעותית .ההישג הספורטיבי תלוי יותר במצבים הנפשיים המשתנים של הספורטאי במהלך תחרות מאשר בתכונות האישיות הכלליות שלו .התכונות האישיות החשובות לספורטאי הן :מוטיבציה ,יציבות ריגשית וכן יכולת ויסות של מצבים נפשיים שונים ,בעיקר של רמת החרדה .הכנה מנטלית בספורט היא תהליך של יצירת מוכנות גבוהה להישג בתחרות .מוכנות בהקשר זה עשויה להיות שרירית ,גופנית כללית ,טכני-טקטית ,וכמובן פסיכולוגית מנטלית( .בלומנשטיין ).110 מיומנות נרכשת -ההכנה המנטלית מתחלקת לשני שלבים עיקריים הקשורים זה בזה-הכנה כללית והכנה ייחודית .המיומנויות המנטאליות אותן מלמדים הנן מיומנויות הניתנות לרכישה ולאימון כמו מיומנויות פיזיולוגיות .האמון המנטאלי נרכש באופן סיסטמתי ועקבי לאורך תקופת זמן( .בלומנשטיין ואורבך).101 , התאמה לענף ספורט ולתכנית אימונים -האמון המנטאלי נבנה על פי עיקרון ה"תקופתיות" ומותאם לכל ענף ספורט בנפרד. שיתוף פעולה של הצוות המקצועי -פסיכולוג הספורט הנו חלק מצוות מקצועי העובד עם הספורטאי על בסיס קבוע .הצלחת האימון המנטאלי תלויה בשיתוף פעולה מלא עם צוות המאמנים המקצועי של הספורטאי. 18 השיטות המנטאליות המומלצות לעבודה משולבת השיטות הבאות מבוססות על עיקרון "התקופתיות" ( . )PERIODIZATIONעל פי עיקרון זה יש לשלב את אופן לימוד המיומנות המנטאלית עם תכנית האמון המורחבת של הספורטאי הכוללת הכנה פיזיולוגית ,טכנית וטקטית .אופן האימון המנטאלי מותאם לנפח ולעצימות של שאר ההכנות .שלושת התוכניות המומלצות הן :חמשת הצעדים של וינגייט ,אימון פסיכומוטורי ) )REACTION/RESPONSE TRAINING PROGRAM :RTPואימון מנטאלי ספציפי ייחודי )( .)SPECIFIC PSYCHOLOGICAL TRAINING PROGRAM:SPTPבלומנשטיין ואורבך. ).101, גישת חמשת הצעדים של וינגייט -מבוססת על שילוב של משוב ביולוגי ללימוד ויסות עצמי (המאפשר לאדם לשלוט בלחץ הקיים ) ,הרפיה והדמיה .הגישה בנויה מחמישה שלבים אשר בסופם הספורטאי מיישם את המיומנויות וההתנהגויות שרכש .מטרת האימון נבחנת בסוף התהליך כאשר הספורטאי נחשף למצב הלחץ המשמעותי ביותר ,התחרות .ייחודה של השיטה נעוץ ביישומה ,במעבר מהמעבדה היישר אל תוך העולם עצמו .העבודה נערכת במסגרת של פגישות אישיות וקבוצות קטנות .בזמן הפגישות נלמדות טכניקות שונות בהדרכת הפסיכולוג מול מחשב המאפשר משוב ביולוגי אובייקטיבי .במהלך הפגישות הספורטאי מתאמן בתרגילים שונים, כאשר ההתקדמות שלו נבחנת מול נורמות המותאמות לספורטאי ולענף הספורט. האימון הפסיכומוטורי( -)RTPמטרתו לשפר את תגובת הספורטאי בתנאי תחרות אמיתיים, בענפי בעיקר בענפי הקרב כגון ג'ודו ,טאקוונדו ,סיוף ,וקראטה .תכנית האימונים מורכבת ממטלות שונות המבוססות על מהירות תגובה בזמן חשיפה לסימולציות ממוחשבות כגון סרטון של קרבות אמיתיים ,קולות קרב ואימון תחרותי בין שני ספורטאים מאותו ענף המתרגלים את מטלות האימון הפסיכומוטורי .במהלך האימון הספורטאים נחשפים בהדרגתיות לגורמי לחץ שונים אשר מטרתם לתרגל את הספורטאי לתפקד באופן אופטימאלי בזמן הקרב עצמו. אימון מטאלי ספציפי ( -)SPTPמורכב ממספר טכניקות מנטאליות כגון ריכוז ,הדמיה, דיבור עצמי ,הצבת מטרות והרפיה .על מנת להגיע למיומנות ולביצוע אופטימאלי ,יש לקחת בחשבון את מצבו הפיזיולוגי והמנטאלי של הספורטאי ואת השלב בו הוא נמצא במסגרת האימונים שלו על פי עיקרון התקופתיות .כלומר ,בתחילה הספורטאי רוכש טכניקות מנטאליות בסיסיות במסגרת המעבדה .לאחר מכן ,הטכניקות המנטאליות מותאמות על פי הדרישות הטכניות-טקטיות של ענף הספורט .ולבסוף ,הטכניקות המנטאליות מותאמות ברוטינות ובהכנה 19 הסופית של הספורטאי לפני התחרות ומתורגלות בתנאי מציאות .למשל ,טכניקת ההרפיה נלמדת במסגרת המעבדה ויכולה להימשך טווחי זמן ארוכים של 01דקות(.בלומנשטייו ואורבך) .101, 1.3.1שיטות פופולאריות בהכנה מנטלית בספורט במסגרת הכנה מנטלית של ספורטאים בתחום התחרותי מקובלות מספר שיטות בקרב פסיכולוגים של הספורט מאמנים וספורטאים .השיטות המפורטות בהמשך הן הפופולריות כיום בתחום התחרותי הישגי בכל ענפי הספורט( .השיטות הרפיה והדמיה יפורטו בהמשך משום שהן מהוות את תחום ההתערבות בעבודת המחקר). אימון אוטוגני(אימון בשליטה עצמית) שיטה זו שפותחה על ידי "שולץ" מבוססת על שלושה עקרונות :גירוי ותגובה ,הקשר בין הרפיה גופנית ונפשית ,הכללה. לשיטה זו ארבעה שלבים: שלב א' -עד שבוע ימים הגוף לומד להתרכז במלה שקט עד שזו מביאה אותו להרפיה מלאה. שלב ב -עד חודש ימים החלק הראשון הוא חזרה על "השקט" ולאחר מכן במצב רגיעה ריכוז בתחושת "הכובד" בזרוע ימין ולאחר מכן בשאר חלקי הגוף .בסופו של תהליך יוכל הספורטאי להתרכז בתחושת הכובד בכל חלק בגופו אשר יבחר. שלב ג' -חודש עד חודשיים בהתחלה תבוצע חזרה על שני השלבים הראשונים ולאחר מכן תתורגל תחושת" חום" בכל אחד מחלקי הגוף. שלב ד' -חודש ימים תרגול לסירוגין של כל השלבים עד למצב שהספורטאי שולט בגופו גם בסביבה לא רגועה. טכניקת האמון האוטוגני מאפשרת לספורטאי שליטה בגופו ,יכולת ריכוז גבוהה ותחושת גוף מעולה(.ויינגרטן ובר -אלי)0771 , חשיבה חיובית בעת התחרות חייב הספורטאי להימנע ממחשבות שליליות לגבי עצמו ,יכולתו הספורטיבית וסיכוייו לנצח .חשוב שהספורטאי יהיה אופטימי ביחס לסיכויו לנצח בתחרות .קיימות שתי טכניקות עיקריות העוזרות למחשבה חיובית .האחת להצמיד למילה "גרוע" למשל את המילה "נפלא" ואז אחרי שמתרגלים רבות את צמידות המילים גרוע ונפלא ,לא רק שסופו של דבר תעלה 20 המילה "הטובה" באופן אוטומטי ,אלא גם הגוף ילמד להרגיש את התחושה החיובית. הדרך השנייה היא להצמיד באופן אוטומטי למחשבה שלילית תנועה כלשהיא שתסיח מיד את הדעת ממנה .לדוגמא במשחק טניס ,ברגע שעולה מחשבה שלילית ,על השחקן לעבור מיד לבדיקת גידים על המחבט .לבדיקת הגידים אין שום משמעות טכנית אך היא מאפשרת לשבור את המחשבה השלילית .אין ספק שללא מחשבה חיובית תפגע הצלחתו של הספורטאי בתחרות. (ויינגרטן ובר -אלי)0771 , משוב ביולוגי המשוב הביולוגי מאפשר לספורטאי לקבל מידע שאינו זמין בדרך כלל על מצבו הביולוגי בהקשרו הפסיכולוגי .בעזרת אימון ותרגול בשיטה זו הוא עשוי לשנות רכיבים פיזיולוגיים (כגון :דופק, מתח שרירי ופעילות המוח) ובהתאם לצורך לווסת מצב פיזיולוגי נתון .כל זאת בכדי להסתייע בכך באימון או בתחרות ,ללא שימוש במכשירים מעבדתיים ובהסתמך על מערכת העצבים האוטונומית( .ויינגרטן ובר -אלי)0771 , מוסיקה מכשיר רב עוצמה להעלאה או הורדה של רמת העוררות ,והיא משפיעה בצורה שונה על אנשים. ספורטאים רבים מדווחים שהקשבה למוזיקה מסייעת להם להגביר את עוררותם לפני התחרות. קיימים שלושה סוגים של מוזיקה שניתן להשתמש בהם למטרה זו :זו הקשורה ישירות לביצועים בספורט (מוזיקה מסרטי אלופים כגון רוקי סופרמן וכו') ,מוזיקה 'פטריוטית' ( המנון לאומי ,בית ספרי) ,ומזיקה קצבית בעלת משמעות לירית ניתן כמובן להשתמש במוזיקה גם לצורך הרגעה ,כפי שהזכרנו( .ויינגרטן ובר -אלי)0771 , דיבור עצמי טכניקה קוגניטיבית זו נמצאת בשימוש רחב בענפי ספורט שונים .הדיבור העצמי מבוצע באופנים שונים :בשקט ,בקול רם; החל בביטוי אישי ספונטני וכלה בשימוש בהתבטאויות של אחרים. לאחרונה נמצא קשר ישיר בין דיבור עצמי וביצועים ספורטיביים (ויינגרטן ובר -אלי.)0771 , בקרת נשימה בכדי שספורטאי יהיה מסוגל להוריד את רמת העוררות שלו עליו להיות ער לדפוס הנשימה שלו וללמוד לבצע נשימות אטיות ועמוקות .מנגד הגברת קצב נשימתו תביא להגברת רמת העוררות 21 הפיזיולוגית ולתחושת הפעילות הסובייקטיבית המתלווה לכך .לעתים קרובות הדבר מלווה בשימוש בדמיון :הספורטאי מדמיין לעצמו שבכל נשימה חודרת כמות נוספת של אנרגיה לגוף. עליו ללמוד לווסת את נשימתו וכך גם את רמת עוררותו ובעיקר להירגע כאשר הוא במצבי לחץ. תיאום מלא בין דפוס הנשימה לדפוס כיווץ השריר מגביר את אפקט הרגיעה ומשמש כאות להרגשת רוגע לפני מצבים עתירי לחץ .שבהם הוא צריך להביא לידי ביטוי את יכולתו המיטבית. (ויינגרטן ובר -אלי)0771 , 1.3.1.1הרפיה שרירית הרפיה הינה מצב שהשריר חוזר למנוחה לאחר כיווץ ,ההגדרה המילונית של הרפיה או מצב של מתח נמוך המאופיין גם בהעדר תחושות ורגשות חזקים .כלומר הרפיה הינה שילוב של תחושה פיזיולוגית עם רגשות פסיכולוגיים של נינוחות ,רפיון ,רגיעה .הרפיה מושגת על ידי הפגת המתח השרירי החיצוני והפנימי בעזרת סדרה של הנחיות .ההרפיה מתרחשת בהדרגה על ידי שינוי בקצב הנשימה וריכוז תשומת הלב באברי גוף שונים לחלופין .היא גורמת להאטה בקצב הלב ובפעילות האלקטרו-כימית של המוח .לפי עדויות מחקריות דרושה הרפיה לשם קיום הבריאות הגופנית והנפשית .ישנו מגוון של תחושות הרפיה ,השונות מאדם לאדם ומשתנות אף לגבי כל אחד בזמנים שונים ,המשותף לכולם היא הרגשת נעימות .לאחר ההרפיה מתחדשים הכוחות הגופניים והנפשיים. ההרפיה יעילה בהורדת חרדה ,בהרגעת רוגזת בריענון הקשב ,בהגברת יכולת החשיבה והפעולה. בתקופות משבר ,לחץ ,מתח ,משמשות תקופות קצרות של הרפיה גם מעין ״פסק זמן״ לאגירה מחדש של כוחות התמודדות .ישנן שיטות רבות להגיע להרפיה של גוף ונפש כגון :הרפיה עמוקה של השרירים ,הרפיה דרך נשימה ,מדיטציה ,שימוש בדמיון מונחה והסחת דעת .השימוש בשיטות אלו להרפיה יכול להיות בשיטה אחת או באיחוד מספר שיטות על פי החלטה של הפרט או של המנחה( Kulmatycki , L .A & Bukowska,K., 2007) . הרפיה היא תגובה פיזיולוגית הפועלת נגד התוצאות השליליות של הלחץ .מכאן ,שמיומנות של אדם בהשגת תגובות הרפיה תפחית תלונות סומטיות ,תוסיף לתחושות של בטחון עצמי ולדימוי עצמי חיובי ,תשפר שילוב חברתי והישגים בלימודים ותעודד תחושה פסיכולוגית וגופנית טובה. 22 לכן יכול אדם להניח ,שלימוד ואימון באחת משיטת ההרפיה שתצוינה בהמשך תעניק לו תמיכה וכוח למקרה שיתמודד באירוע מעורר לחץ. שלוש דרכים להשגת הרפיה: א .הרפיה נשימתית ב .הרפיה גופנית (שרירית ותנועתית) ג .הרפיה חשיבתית דמיונית ))Howland,J.M,2006 הרפיה נשימתית מתמקדת בקצב הנשימה ובכמות האוויר הנשאף לריאות .זו התערבות במערכת הלחץ האוטומטית לשם הפחתת הפעילות ע״י מסר גופני של רגיעה. הרפיה גופנית מתמקדת בהרפיית אברי הגוף השונים זה לאחר זה עד שהגוף כולו לומד לשחרר מתחים ולהיות רפוי. הרפיה תנועתית מיועד לסייע לאדם לשחרר מתח באמצעות תנועה טבעית ריתמית שתיתן לו תחושה של רגיעה. הרפיה דמיונית חשיבתית מטרתה פתוח מיומנויות של שימוש בדמיון על מנת להגיע למצב של הרפיה .כמו-כן משתמשים בהרפיה חשיבתית על-מנת ללמד את הפרט לומר לעצמו משפטים שיסייעו לו להרגיע ולנווט את עצמו. שימוש בזמנים שונים בטכניקות שונות מטרתו להגביר את הרגיעה ע״י שילוב של הרפיית כל קבוצות השרירים יחד עם נשימה ושילוב של מחשבות או דמויים נעימים. ))Howland,J.M,2006 המאפיינים של ההרפיות השונות: א. הרפיה נשימתית -תגובת הלחץ האוטומטית והספונטנית מכניסה לפעילות מערכות פיזיולוגיות רבות .מערכות אלו מגיבות מידית בפעילות דחק ומתפקדות בהתאם .רוב המערכות הללו קשורות למערכת האוטונומית ,אולם מערכת הנשימה היא היחידה שבעזרת מודעות ניתן לשלוט על הקצב שלה. 23 שליטה על קצב הנשימות ,קרי מנשימות חטופות ומהירות של דחק גופני לנשימות עמוקות ואיטיות ,משדרת למערכת הדחק הגופנית ,כי ניתן להפחית את פעילות הדחק בכל הגוף ,ועל כן מאיטה ומחלישה אותה. שיטת הרפיית הנשימות הפשוטה ביותר היא ספירה לאחור מ 10 -עד.1 הוראות לנשימת בטן :שים יד ימין על החלק העליון של הבטן או שטח קרום הבטן .אל תלחץ על הבטן באצבעות .נשום כך שבטנך תתנפח בשאיפה שנעשית דרך האף .נשוף אוויר דרך הפה בשפתיים מעוגלות בעוד שהבטן חוזרת לתנוחה הקודמת .נשיפה איטית צריכה להשתהות בשתיים בשאיפה ,לדוגמא שאיפה ! לספור אחת שתיים -נשיפה ! לספור אחת ,שתיים ,שלש , ארבע .לא להתאמץ! כעבור זמן החסר סיפרה אחת בכל שאיפה ונשיפה כך שההכנה תשתהה שתיים-שלש דקות . מוטב לשכב על המיטה או במצב של חצי שכיבה. (( Kulmatycki , L .A & Bukowska,K., 2007 ב. הרפיה גופנית שרירית ותנועתית: כיווץ ושחרור :ג׳קובסון מצא ,כי אצל אנשים שנמצאים במתח נפשי או בהתרגשות יתר השרירים הרצוניים גם כן נמצאים במתח .כלומר ,מתח נפשי תמיד מלווה במתח שרירי הגוף. במידה ושרירי גוף האדם משוחררים האדם רגוע מבחינה נפשית .מכאן הגיע ג׳קובסון למסקנה, שניתן להשתמש בהרפיית שרירי הגוף בצורה מכוונת והדרגתית על-מנת להפחית חרדה ,דאגות, רגשות שליליים ולמנוע מצבי מתח שונים. ג׳קובסון טען ,שכל אזור במוח האדם מתפקד ונמצא בקשר עם אזור מסוים של שרירי הגוף. נוצר מעין מעגל -מוח -עצב – שריר .לפי שיטה זו משפיע האדם על החלק הפריפרי שלו בשריר מבלי לקחת בחשבון את השכנועים ,שכנוע עצמי או השפעה אחרת ,ולכן קרא לשיטה זו של הרפיה פסיכו-תרפיה פיזיולוגית)Newmark, T . S. & Bogacki, D . F ,2005). . הוראות לטכניקת ההרפיה בשיטת ג'קובסון :שכב על הגב .קפל את הידיים במרפקים ומתח את השרירים עד כמה שניתן ,שים לב למתח השרירים .שחרר את השרירים ותן לידיים ליפול .שים לב להרפיית השרירים .חזור כמה פעמים -למתוח את השריר הדו-ראשי בתחילה בצורה חזקה 24 ביותר ,אחרי-כן לאט לאט לשחרר אותו במצב של חוסר תנועה גופנית וחוסר תנועה מוחלט .יש שמציעים לומר לאדם ״חשוב כאילו אתה מחזיק לימון שלם בידך .כעת סחט אותו בחוזקה נסה לסחוט את כל המיץ שלו ע״י הלחיצה ,הרגש את הלחץ בכף היד ובזרוע כאשר אתה לוחץ וסוחט .כעת שחרר את הלימון שים לב עד כמה השרירים שלך מרגישים רפים ונינוחים״. בשלב שני לומדים הרפיה של שרירים נבחרים .בישיבה יש לשחרר שרירים שאינם פועלים כאשר אין האדם עומד .לאחר מכן ללמוד להרפות את השרירים אשר אינם מופעלים בזמן קריאה וכתיבה ,ובשלב השלישי צריך האדם לשים לב אילו שרירים מתוחים כתוצאה ממתח נפשי ,מחרדה ,מבוכה או דאגה וללמוד לשחרר דווקא שרירים אלה על מנת לצאת מהחרדה וגם למנוע מתח .לדוגמא ,מעבר אל שרירי הגוף מכפות הרגליים ועד הראש .כיווץ של כפות הרגליים הרפייתן ,כיווץ של השוקיים – הרפייתם ,כיווץ של הירכיים – הרפייתם ,כיווץ של הישבן – הרפייתו ,כיווץ של שרירי הבטן – הרפייתם ,כיווץ של כפות הידיים והרפייתם ,כיווץ של שרירי הכתפיים והצוואר וכיווץ של שרירי הלסת והרפייתם) Howland, J.M,2006) . ישנם שאומרים לאדם ,כווץ את כל השרירים האלה ,עד שתגיע לרעד ואז בבת-אחת הרפה. לילדים עדיף לפעמים להשתמש בדימויים כדי לעזור להם להבין ,אלו שרירים הם צריכים לכווץ ולהרפות ,לדוגמא ,שרירי זרועות וכתפיים – העמידו פנים כאילו אתם חתול עצלן ,החתול רוצה להתמתח ,מתחו את הזרועות קדימה ,הרימו אותן גבוה מעל הראש ,טוב ,משכו אחורנית עד שתרגישו את הכתפיים יותר גבוה ,טוב ,כעת הורידו ושחררו את הידיים לצדדים .או לדוגמא, כאשר מדובר בשרירי כתפיים וצוואר -כעת העמידו פנים שאתם צב .הצב עומד על סלע ,ומביט בביצה היפה ובשיחים הנפלאים המקיפים אותה .מתחמם בשמש רגוע ונהנה ,רגע ,מצב של סכנה ,הצב מכניס את הראש לתוך השריון שלו ,נסו למשוך את הכתפיים למעלה עד האוזניים ולדחוף את הראש למטה לכיוון הכתפיים ,חזק ,זה לא קל להיות צב בשריון ,יופי ,הסכנה חלפה ,אפשר לצאת מתוך השריון חזרה אל השמש ואל המראה הנפלא ;ושוב הכל רגוע .או שרירי הלסת -דמו לעצמכם ,כי יש לכם מסטיק ענק בפה ,קשה מאד ללעוס אותו ,נישכו אותו, חזק ,תנו לשרירי הצוואר לעזור לכם (.( Kulmatycki, L .A & Bukowska,K. , 2007 25 כעת שחררו את הלסת ,תנו לה לנוח .שרירי פנים ואף -מתחו את הפה ,כאילו אתם מחייכים מאוזן לאוזן ,טוב ,הוסיפו נשימהִ ,הנֵה מגיע זבוב ומתיישב ישר על האף ,נסו להסיר אותו מן האף מבלי לגעת בו בידיים׳ הפעילו את שרירי הפנים לשם כך ,זהו ,טוב ,הזיזו את האף ע״י הפעלת השרירים ככל שאתם יכולים בעזרת האף ,נסו להרחיב את האף למתוח אותו כלפי מעלה ,טוב ,גירשתם אותו ,כעת האף יכול לנוח .או כאשר מדובר בשרירי הבטן -הנה בא פיל קטן וחמוד ,אבל הוא לא מסתכל לאן הוא הולך ,הוא לא שם לב ,שאתם נחים לכם על הדשא, ועוד רגע הוא ידרוך עליכם ,אל תזוזו ,אין כבר זמן לזוז ,התכוננו פשוט הכינו את הבטן ללחיצה קשה .מתחו את שרירי הבטן חזק חזק החזיקו את הבטן מוכנה לקבל את הלחיצה .איזה מזל הוא חוזר בחזרה ,יופי ,הירגעו כעת .שחררו את השרירים .שוקיים ורגליים – כעת עשו כאילו אתם עומדים יחפים בבוץ .התבוססו בבוץ עמוק עמוק וחושו אותו .נסו להגיע עם כף הרגל עמוק לתוך הבוץ ,עד שתרגישו את האדמה הקשה מתחת לבוץ .תנו לשוקיים לעזור לכם לדחוף את כפות הרגליים .כעת נסו לצאת מהביצה מבלי להחליק ,יופי ,יצאתם .הרגיעו את הרגליים תנו לכפות הרגליים להשתחרר ולהרגיש טוב ). (Newmark, T . S. & Bogacki, D . F ,2005 הרפיה תנועתית :בשיטה זו משתמשים בשילוב מוזיקה וכן בהוראות פיזיולוגיות. .1תנועה מכוונת -השתמש בקצב מוזיקלי של תנועה איטית .התרגיל יכול לכלול ניתור מרגל לרגל ,נגיעת ידיים בראש ,בחזה .היחידה צריכה להיות מתוכננת כך ,שהקצב נעשה איטי יותר ויותר .ניתן להשתמש גם בוואלסים איטיים המאפשרים לילד ליצור צעדים בעצמו .המטרה היא לבסס ריתמוס גופני שהוא איטי אך בהתאמה עם המוזיקה ,וליצור הרגשה של חופש פיזי. .2תנועה חופשית -השמע קצב בינוני על פסנתר או על כלי מוזיקלי אחר ובקש מהילדים לנוע באופן חופשי כתגובה לצלילים השונים .דאג ליצור קשת מגוונת של גירויים מוזיקליים ,כמו צלילים ארוכים וקצרים גבוהים ונמוכים ,שקטים וחזקים ,מרדימים ומעוררים .המטרה היא לפתח אצל הילדים נינוחות לגבי תנועה פתוחה וחופשית. .3פירושים ע"י תנועה -השמע מקצב איטי ,כך שהילדים יוכלו לדמות ולפרש בתנועה טבעית את הדימויים הבאים באופן חופשי :״הנכם קליפת עץ צפה באגם״ ,״אתם עץ צפצפה נע ברוח״ , ״אתם ענן קל משייט ברקיע״ ״אתם פתיתי שלג צונחים לארץ״. 26 . 4הרפיה כתוצאה מפעילות אינטנסיבית -בקש מהילדים לקפוץ במקום כמה שיותר גבוה ארבעים פעם ,הכי גבוה שהם יכולים ,לספור בקול רם( ,יש לעודד את הילדים ( .בהגיעם ל41 - הצע להם להשתרע על הרצפה או לשבת על כיסא להקשיב לנשימות שלהם ,להקשיב לפעימות הלב שלהם ,לקחת נשימת בטן עמוקה ועוד אחת ,לאט .להירגע. ג הרפיה חשיבתית :בהרפיה זו משתמשים באפקט הכללי של הסחת דעת הן ע״י ניתוב החשיבה לדמיונות נעימים המשרים על דרך האסוציאציה רגיעה .כמובן ,ניתן להשיג זאת ע״י שיח פנימי .משפטים מרגיעים שמקנים בטחון(Howland, J.M,2006) . 1.3.1.2הדמיה מהי הדמיה ? הדמיה היא היכולת ליצור או לשחזר התנסות במחשבה ע"י שימוש בחושים היא מומלצת לספורטאים המתמחים גם בהרפיה .היא מהווה אימון יעיל משום שניתן להתאמן בכל מקום ללא מכשור נוסף ומהווה שיטה קוגניטיבית רבת עצמה שבה משתמשים פסיכולוגים לשם טיפולים בתחומים מגוונים כגון ספורט ,חינוך ומחלות נפשיות ופיזיות שונות .השיטה היא ראייה דמיונית ועריכת אימונים מנטליים שבמסגרתם נעשה שימוש בכל חוש כדי ליצור חוויה שופעת דמיון .ניתן להשתמש בטכניקה זו ביעילות בתחום הספורט כדי לווסת את רמת העוררות באמצעות יצירת תנאים סימולטיביים משתנים של התרגשות ,כעס ,הרפיה ומצבים אחרים שהמטופל מתמודד עמם בדמיונו ,כל זאת במטרה לשפר ביצועים מעשיים בשטח .הדמיה פועלת מהמח לשריר. ))Cumming & Hall , 2002 יתרונות השימוש בהדמיה בספורט תחרותי הפקת המרב מהאימון של הספורטאי .ספורטאים מצטיינים משתמשים בהדמיה בהיקף נרחב כדי לבנות את נקודות החוזק שלהם ולצמצם את נקודות החולשה שלהם. תחרות ביעילות רבה יותר .הדמיה לא רק מסייעת לספורטאים לווסת את רמת החרדה שהם חווים במהלך תחרויות ,אלא גם מסייעת לספורטאים להיות בעלי ביטחון, ממוקדים וקשוחים מחינה מנטאלית . 27 האצת ההתקדמות של הספורטאי בדרך לשיא .ספורטאים שהגיעו לרמות הגבוהות בתחום הספורט שלהם השתמשו בהדמיה לאורך הקרירה שלהם ככלי לפיתוח כישורי הספורט שלהם. שמירה על המוטיבציה לאורך כל הדרך .הדמיה משמשת גם ככלי לסייע לספורטאים להשיג תחזית עתידית שמשקפת את איך שהם רואים את הישגיהם בתחום הספורט שלהם .ספורטאים יכולים להשתמש בהדמיה כדי לסייע להם להציב מטרות יומיומיות וגם להישאר עם מוטיבציה גבוהה במהלך אימונים מפרכים . שמירה על מקום שיא ,במקרים בהם האימונים בלתי אפשריים .פציעות הן בלתי נמנעות במהלך הקריירה של כל ספורטאי ,וכתוצאה מכך הם נאלצים להפסיד אימונים .במצבים כאלו ,ספורטאים משתמשים בהדמיה כדי לסייע להם לשמר את היכולות שלהם במהלך השיקום ולעזור להם להתמודד עם הפציעות שלהם .הדמיה יכולה אפילו לסייע בתהליך ההחלמה מהר יותר)Beauchamp ,Bray,& Albinson,2002( . כיצד הספורטאים המצטיינים ביותר משתמשים בהדמיה ? הדמיה יעילה ביותר במקרים הבאים : כאשר ההדמיה מפורטת ובהירה. כאשר ההדמיה כוללת את כל חמשת החושים. כאשר ההדמיה מתרחשת בזמן אמת. כאשר להדמיה יש פוקוס חיובי. ()Callow & Hardy,2001 עצות כיצד להתחיל בהדמיה : אימון מביא לשלמות .הדמיה היא מיומנות וצריך להתאמן בהדמיה כמה שיותר כמו בכל תחום אחר כדי להגיע לתוצאות מושלמות. איכות ולא כמות .מאחר והדמיה היא מיומנות מנטאלית ,על הספורטאי להתרכז ביצירה ובשליטת ההדמיות שלו ,למרות שזה מתיש בתחילת התהליך .לכן ,עדיף להתחיל באימון ההדמיה בהדמיות בעלות איכות גבוהה לפרקי זמן קצרים ,ולאחר מכן להגביר בהדרגה את הזמן שעליך להשקיע בכל הדמיה( .זך).101, 28 הספורטאי יקבע את האווירה .עליו ליצור הדמיה שהיא הכי קרובה שניתן למציאות ע"י יצירה מחדש של פרטים חשובים מסביבת הספורט שלו .לדוגמא לפי מקום האימון והתחרות לפי ראות עיניו בדמיון .פרטים כגון :צבע התלבושת של היריב שלו או קול הקהל מעודד ,יתרום לספורטאי להרגשה כאילו הוא באמת חווה את הביצוע אותו מדמיין . על הספורטאי לתכנן את ההדמיה שלו .על מנת שיוכל להפיק את המיטב מההדמיות שרצות במוחו ,עליו לתכנן את התוכן של ההדמיה שלו שיתאים לצרכים המיידים שלו . לדוגמא :אם הספורטאי מתקשה בביצוע מיומנות מסוימת או אסטרטגיה כלשהי ,עליו לנסות לדמיין את עצמו מבצע את אותה מיומנת או אסטרטגיה באופן מושלם ובביטחון מלא במשחק עתידי .דוגמא נוספת :אם הסחות דעת לרוב מפריעות לספורטאי ,עליו לנסות לדמיין את עצמו רגוע ושליו וממוקד בנוכחות של אותם מסיחי דעת .דוגמא נוספת :אם הספורטאי מתקשה לשלוט בעצבים שלו בתחרויות ,עליו לנסות לדמיין את עצמו מבצע באותם תנאים את אותה הפעולה באופן שליו ורגיל ללא עצבים )Hall,2001). פרק שני –שיטות המחקר 2.1מטרת המחקר לבחון את ההבדל ברמת השיפור באחוזי הבקעת עונשין מ 00-מטר בין שתי קבוצות: קבוצת ההתערבות שבה השחקנים מקבלים אימון מנטאלי הכולל הרפיה והדמיה ומבצעים אימון לביצוע בעיטות עונשין מ 00-מטר. קבוצת ביקורת שבה השחקנים מבצעים אימון בעיטות עונשין מ 00-מטר בלבד. לבחון את ההבדל ברמת השיפור באחוזי ההבקעות בקבוצת הניסוי בסוף המחקר לבחון את ההבדל ברמת השיפור באחוזי הבקעה בקבוצת הביקורת בסוף המחקר. 2.2שאלת המחקר האם אימון מנטלי משפר את אחוזי ההצלחה בבעיטות עונשין מ 00-מטר בכדורגל בקרב שחקני נוער בגילאי ?01 29 2.3השערת המחקר יתכן הבדל מובהק באחוזי הבקעה מבעיטות עונשין מ 00-מטר בקבוצת הניסוי לאחר אימון מנטאלי בהשוואה לקבוצת הביקורת. יתכן שיפור משמעותי באחוזי הבקעה מבעיטות עונשין מ 00-בקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת בסוף תהליך המחקר. 2.4אוכלוסיית המחקר .1שחקנים בגילאי 01מקבוצת הנוער של מכבי תל-אביב קבוצה 01 -1שחקנים שחולקו לשתי קבוצות. בקבוצת הניסוי בגילאי 01שיעברו אימונים מנטליים לשיפור אחוזי הבקעה בבעיטות עונשין מ 00-מטר ( .)Mm=18.2 , n=10שוער הקבוצה התייצב לאורך כל המחקר. תמונה -1קבוצת הניסוי. קבוצה 01 -2שחקנים בקבוצת הביקורת בגילאי 01שיתרגלו בעיטות עונשין מ 00-מטר ללא אימונים מנטליים ( .)09.1=M , 01=Nשוער מהקבוצה קבוע התייצב לאורך כל המחקר. תמונה -2קבוצת הביקורת. 30 2.1אופי המחקר המחקר יהיה יישומי בענף הכדורגל. 2.2סוג המחקר סוג המחקר הוא מחקר שטח כמותי ,הערכת קבוצת ניסוי עם התערבות לעומת קבוצת ביקורת. 2.1משתני המחקר המשנה התלוי הוא מספר הבעיטות המדויקות מתוך 01בעיטות עונשין מ 00-מטר .משתנה רציף (מנה) בטווח של .1-01 המשתנה הבלתי תלוי הוא טכניקת אימון מנטלית הרפיה שרירית והדמיה. 2.1שלבי המחקר .1שחקנים חולקו לשתי קבוצות אקראיות .קבוצת הביקורת המונה עשרה שחקנים התבקשה לבצע מבחן ראשוני של עשר בעיטות עונשין מ 00-מטר .קבוצת הניסוי המונה עשרה שחקנים התבקשה במקביל לבצע גם מבחן ראשוני של עשר בעיטות עונשין מ 00-מטר .שלב זה נועד לבדוק את רמת הביצוע ההתחלתית של .הקבוצות לצורך השוואה לפני כל ביצוע התערבות עתידי. 2.2תוכנית ההתערבות תהליך ההתערבות של קבוצת הניסוי כלל הרפיה בשיטת ג'ייקובסון והדמיה .הניסוי כלל אימון מנטלי ותרגול בעיטות עונשין מ 00-מטר כחלק מתוכנית האימונים הרגילה .קבוצת הניסוי עברה במהלך 1מפגשים תהליך אימון מנטלי של הרפיה שרירית ולאחר מכן הדמיה. בשלב הסופי קבוצת הניסוי התבקשה לבצע 01בעיטות עונשין לאחר תרגול משולב של הרפיה והדמיה . תמונה -3קבוצת הניסוי בעת הרפיה. 31 תמונה -4קבוצת הניסוי בעת הדמיה. קבוצת הביקורת :המשיכה להתאמן כרגיל על בעיטות עונשין מ 00-מטר ,כחלק מתוכנית האימונים הרגילה של הקבוצה ללא כל שימוש בטכניקת אימון מנטלית .קבוצת הביקורת ביצעה בשלב הסופי מבדק של 01בעיטות עונשין מ 00-מטר. מבדק התחלתי אימון מבדק סופי קבוצת הניסוי 01בעיטות עונשין מ 00-מטר אימון כדורגל ואמון מנטלי הרפיה והדמיה 01בעיטות עונשין מ 00-מטר קבוצת הביקורת 01בעיטות עונשין מ 00-מטר אימון כדורגל בלבד 01בעיטות עונשין מ 00-מטר 01שחקנים 01שחקנים 2.12כלי המחקר כדורגל מסוג ADIADASעור גודל ,8שער כדורגל גדול רשמי גודל ,..44*9.1מגרש כדורגל דשא במחלקת הנוער מכבי ת"א ,חדר הלבשה צדדי לביצוע הדמיה והרפיה ,טופס רישום תוצאות ומשרוקית. תמונה -1המועדון בו תורגלה הרפיה והדמיה. 32 2.11היבטים אתיים התקבל אישור ממנהל מחלקת הנוער של מכבי-ת"א ,מהמנהל המקצועי של מחלקת הנוער ומאמן קבוצת הנוער של מכבי-ת"א .שחקני הקבוצה והוריהם נתנו אישור להשתתפות במחקר. 2.12חשיבות המחקר אם יוכח שיש השפעה לאימון מנטלי בדמות הדמיה והרפיה שרירית על ביצוע מדויק של בעיטות עונשין מ 00-מטר ,זה יעזור למאמנים ושחקני כדורגל שרוצים לשפר את אחוזי ההצלחה בביצוע בעיטות עונשין מ 00-מטר בתנאי תחרות .שחקנים רבים בכל רמות המשחק יוכלו ליישם אימון מנטלי יחסית פשוט ובתנאי שדה ,על מנת לשפר ביצועים טכניים במשחק הכדורגל. 33 פרק -3תוצאות מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת האמון המנטלי על שיפור באחוזי ההבקעה של בעיטות עונשין מ 00-מטר לעומת קבוצת ביקורת שתרגלה בעיטות עונשין מ 00-מטר ללא אימון מנטלי. נתוני טבלה 1עובדו על ידי תוכנת אקסל. טבלה מספר .3תוצאות הבקעות בעיטות עונשין מ 00-מטר של קבוצת הניסוי ( )0ושל קבוצת הביקורת ( . ).ברקע נתונים :גיל ,משקל ,גובה ,הרכב ,שנות אמון ומעורבות הורים. שם קבוצה גיל משקל ק"ג גובה ס"מ הרכב שנות אמון אחרי לפני הורים מעורבים התערבות התערבות אופק 0 01 94.9 098 כן 7 . 8 6 עידן 0 09.8 98.8 099 כן 7 . 6 9 יוני 0 01 91.8 091 לא 7 0 4 8 סער 0 01.8 91.4 09. לא 7 . 6 6 דן 0 09.8 61.9 091 כן 01 0 8 9 שקד 0 01 90.0 098 כן 01 . 9 6 גיא 0 01 99.4 094 לא 01 . 8 6 שחר 0 01.1 90.8 09. כן 1 0 6 1 דור 0 01.4 11 091 לא 01 . 4 6 מאוויס 0 01 91.6 09. לא 01 0 6 9 אליאל . 01 90.4 099 כן 01 . 8 6 גבי . 09.8 97.. 096 כן 01 0 6 6 בן . 01 96.0 091 לא 7 . 4 6 שון . 01 90.. 011 לא 1 . 9 9 רני . 01.. 69.7 091 כן 7 . 8 8 רז . 01 96.8 091 לא 7 0 6 6 דור . 01 90.0 098 כן 01 . 8 6 מתן . 09.8 91.4 09. כן 01 . 8 8 מקסים . 09.8 91.1 097 לא 7 . 6 8 01 99.4 098 לא 7 0 8 8 עומרי . 34 טבלה .4טבלה זו מציגה ממוצע הבקעות בעיטות עונשין מ 00-מטר בקבוצות הניסוי והביקורת, ממוצע גיל וניסיון משחק .מוצגות סטיות תקן ל:גיל,ניסיון מקצועי והבקעות עונשין מ 00-מטר. קבוצות גיל ניסיון משחק 12=N (בשנים) (בשנים) לפני התערבות אחרי התערבות ( 12בעיטות ( 12בעיטות עונשין מ11- עונשין מ11- מטר) מטר) ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית תקן 1 ניסוי 2ביקורת תקן תקן תקן 01.. 1.4. 7.4 0.198 8.41 1..19 6.41 1..4. 09.1 1.41 7.. 1.70 8.41 1..19 8.91 1..4. על פי התוצאות בטבלה 4ניתן לראות שממוצע ההבקעות בפנדלים בקבוצת הניסוי עלה מ8.4 - M-6.4במבדק הסופי לאחר התערבות מנטלית. M-5.40בתחילת הניסוי ל 6.4 בקבוצת הביקורת ניתן לראות עליה מועטה בהבקעות פנדלים מ 8.4-ל- בתחילת המחקר לעומת 8.9 M-5.4 M-5.70במבדק הסופי ,יש לזכור כי קבוצת הביקורת תרגלה פנדלים ללא התערבות של אימון מנטלי. ממוצע ההבקעות בפנדלים היה זהה בין שתי הקבוצות בתחילת הניסוי ועמד על . 8.4בסוף המבדק ניתן לראות שבקבוצת הניסוי ממוצע ההבקעות היה גבוה יותר ,6.4מאשר בקבוצת הביקורת שעמד על .8.9 ממוצע הגיל בין שתי הקבוצות היה די דומה כשבקבוצת הניסוי ניתן לראות שחקנים רבים יותר מעל גיל 01ולכן הממוצע עמד על 01..לעומת קבוצת הביקורת שהממוצע עמד על 09.1שנים. ממוצע הניסיון בכדורגל היה כמעט זהה .בקבוצת הניסוי הניסיון עמד על 7.4שנים ובקבוצת הביקורת .7..רוב השחקנים החלו לשחק מגיל טרום ג' (הכנה לליגה ) בבית הספר לכדורגל. 35 טבלה .1קבוצת הניסוי-אחוזי הבקעות בפנדלים לפני התערבות מנטלית ואחוזי הבקעה לאחר התערבות מנטלית מספר בעיטות עונשין מ11- מטר מבחן לפני התערבות 1.1.2214 אחוז מבחן אחרי התערבות 1.1.2214 אחוז מספר שחקן 0 01 8 81% 6 61% . 01 6 61% 9 91% 1 01 4 41% 8 81% 4 01 6 61% 6 61% 8 01 8 81% 9 91% 6 01 9 91% 6 61% 9 01 8 81% 6 61% 1 01 6 61% 1 11% 7 01 4 41% 6 61% 01 01 6 61% 9 91% 84% ממוצע 64% על פי טבלה - 8ניתן לראות את השינוי באחוזי הבקעות שערים מבעיטת עונשין מ 00-מטר. ממוצע ההבקעות בתחילת הניסוי עמד על 84%אחוזי הצלחה ובסוף הניסוי לאחר התערבות של אמון מנטלי (הרפיה והדמיה) הממוצע עלה ל 64%-הצלחה. שלושה שחקנים עלו ב .1% -הצלחה בהבקעות פנדלים ושלושה שחקנים עלו ב 01%-הצלחה בהבקעות פנדלים. העלייה המשמעותית נרשמה רק אצל שחקן אחד מ 61%-הצלחה ל 11%הצלחה . שחקו אחד שמר על הממוצע שלו שעמד על 61%בין .המבדקים .בקבוצת הניסוי נמצא גם שחקן אחד שירד באחוזי ההצלחה שלו בפנדלים מ 91%-הצלחה ל 61% -הצלחה. אף לא שחקן אחד התחיל את המחקר עם יותר מ 91%-הצלחה ,מנגד אף שחקן גם לא התחיל עם פחות מ 41%-הצלחה!. לסיכום ניתן להבחין ששום שחקן לא הצליח לעלות ב 11%-הצלחה בין שני המבדקים ,כמו כן שום שחקן לא ירד ביותר מ 01%-הצלחה בין שני המבדקים. 36 תרשים :1טווחי כמות ההבקעות בבעיטות עונשין מ 11-מטר של קבוצת הניסוי. מספר הבקעות של קבוצת הניסוי 9 8 7 6 לפני אחרי 5 4 3 2 1 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ניתוח של כמות ההבקעות בתחילת הניסוי מראה שכמות השערים המינימלית שהובקעה הייתה 4 שערים על ידי שני שחקנים בלבד ,כמות שהיא פחות מ 81%-הצלחה בתחילת הניסוי. שלושה שחקנים הבקיעו 8שערים בתחילת הניסוי ועמדו על 81%הצלחה . ארבעה שחקנים הבקיעו 6שערים בתחילת הניסוי והתחילו את הניסוי עם 61%הצלחה ,רק שחקן אחד בקבוצת הניסוי התחיל את המחקר עם 91%הצלחה. צפייה בכמות ההבקעות לאחר התערבות מנטלית בסוף הניסוי ,מראה שהכמות המינימלית של פנדלים שהובקעו הייתה 8כ 81%-הצלחה וזאת על ידי שחקן אחד בקבוצת הניסוי. חמישה שחקנים הגיעו ל 6 -שערים והשיגו 61%הצלחה בסוף הניסוי ,שני שחקנים הצליחו להבקיע 9שערים ולהשיג 91%הצלחה. שחקן אחד הצליח להבקיע 1שערים (היחידי מבין שתי הקבוצות) והשיג 11%הצלחה!. לסיכום ניתן להבחין שאף שחקן לא התחיל את הניסוי עם פחות מ 4-שערים שזה מתחת ל418- הצלחה ,ובנוסף אף שחקן לא הצליח להבקיע 7שערים ומעלה ולהגיע למאזן מושלם! 37 טבלה . 2אחוזי הבקעות בפנדלים של קבוצת הביקורת במבחן הראשון ובמבחן השני המסיים. מספר בעיטות עונשין מ11- מטר מבחן ראשון 1.1.2214 אחוז מבחן שני 1.1.2214 אחוז מספר שחקן 0 01 8 81% 6 61% . 01 6 61% 6 61% 1 01 4 41% 6 61% 4 01 9 91% 9 91% 8 01 8 81% 8 81% 6 01 6 61% 6 61% 9 01 8 81% 6 61% 1 01 8 81% 8 81% 7 01 6 61% 8 81% 01 01 8 81% 8 81% 84% ממוצע 89% על פי טבלה - 6ניתן לראות את השינוי באחוזי ההבקעה בבעיטות עונשין מ 00-מטר של קבוצת הביקורת ,קבוצת הביקורת תרגלה פנדלים ללא התערבות אימון מנטלי. ממוצע ההבקעות מבעיטות עונשין מ 00-מטר עמד בתחילת המחקר על 84%הצלחה ובמבחן השני המסיים את המקר נרשמה עליה קטנה ל 89%-הצלחה. שלושה שחקנים בלבד הצליחו לעלות באחוזי ההצלחה בהבקעות במבחן השני ,העלייה הגבוהה ביותר הייתה של .1%בעוד האחרים עלו ב 01%-הצלחה. שישה שחקנים שמרו על אחוזי ההצלחה בפנדלים גם במבחן השני ,שחקן אחד אף הצליח לשמור על 91%הצלחה ושני שחקנים על 61%הצלחה. ירידה באחוזי ההצלחה נרשמה אצל שחקן אחד ב, 01%-אולם אותו שחקן הצליח לשמור עדיין על 81%הצלחה בבעיטות העונשין מ 00-מטר לסיכום ניתן לראות שאף שחקן לא התחיל את המחקר עם פחות מ 41%-הצלחה ,ומנגד אף שחקן לא הצליח לסיים עם מאזן של 71%הצלחה ומעלה. אף שחקן לא הצליח לרשום עליה גבוהה יותר מ .1%-בין שני המבדקים ,מנגד לא הייתה ירידה מעבר ל 01%-הצלחה ביו שני המבדקים. 38 תרשים :2טווחי ההבקעות בבעיטות עונשין מ 11-מטר של קבוצת הביקורת מספר ההבקעות של קבוצת הביקורת 8 7 6 5 כניסה סיום 4 3 2 1 0 1 2 3 5 4 6 7 8 9 10 באיור .ניתן לראות את כמות ההבקעות המינימלית והמקסימלית שהשיגו השחקנים בקבוצת הביקורת בתחילת הניסוי ובסוף הניסוי ללא התערבות מנטלית ועל ידי תרגול טכני בלבד באימונים. שחקן אחד בלבד התחיל את הניסוי עם 4שערים שזה פחות מ 81%-הצלחה. חמישה שחקנים הבקיעו בתחילת המחקר 8שערים והצליחו להשיג 81%הצלחה ,שלושה שחקנים הבקיעו 6שערים והתחילו את המחקר עם 61%הצלחה. רק שחקן אחד הצליח להגיע ל 9שערים והגיע ל 91%-הצלחה! מניתוח כמות ההבקעות בסוף הניסוי ניתן לראות שכמות השערים המינימלית שהובקעו היא ,8 ארבעה שחקנים הצליחו להבקיע 8שערים ולסיים את המחקר עם 81%הצלחה. חמישה שחקנים הבקיעו 6שערים והשיגו 61%הצלחה ,כמות שחקנים כפולה מאשר בתחילת הניסוי. שחקן אחד הגיע ל 9שערים והשיג 91%הצלחה המעניין שמדובר באותו שחקן שבתחילת הניסוי עמד על אותו מאזן. בקבוצת הביקורת ניתן לראות שכל השחקנים לא ירדו מתחת ל 4שערים בבעיטות עונשין מ00- מטר ,אף לא שחקן אחד הצליח להגיע ל 1שערים ומעלה בסוף הניסוי! 39 תרשים : 1ממוצע אחוזי ההצלחה בבעיטות עונשין מ 00-מטר. 80% אחוז הבקעת בעיטות עונשין מ 11-מטר 70% 64% קבוצת הביקורת 60% קבוצת הניסוי 57% 54% 50% 40% אחרי לפני מהגרף ניתן לראות שיש מגמת עלייה ברורה בקבוצת הניסוי בין המבדק הראשון לפני ההתערבות המנטלית לבין המבדק השני לאחר התערבות מנטלית(הדמיה והרפיה) למשך 1מפגשים .במבדק הראשון השיגה קבוצת הניסוי ממוצע של 84%הצלחה ,שזה ממוצע סביר לבעיטות עונשין מ00- מטר ואילו במבדק המסכם קבוצת הניסוי עלתה לממוצע של 64%הצלחה. קבוצת הביקורת לא הצליחה לעלות בצורה משמעותית בממוצע אחוזי הצלחה בבעיטות עונשין מ 00-מטר ,לאחר תרגול פנדלים רגיל ללא התערבות מנטלית כלשהיא .במבדק הראשון השיגה קבוצת הביקורת ממוצע של 84%הצלחה ,ממוצע זהה לקבוצת הניסוי! ,אולם במבדק השני המסכם לאחר כמה חודשים ,הממוצע עמד על 89%הצלחה .לא ניתן להחשיב ערך זה כשיפור בקבוצת הביקורת. טבלה .1ממוצע אחוזי הבקעה של קבוצת הניסוי מבעיטות עונשין מ 00-מטר. בעיטת עונשין מ00- ממוצע קבוצת ניסוי מטר באחוזים סטיית תקן מובהקות לפני 84% 1..19 P<0.05 אחרי 64% 1..4. P<0.05 40 בטבלה מספר ,9ניתן לראות כי השחקנים בקבוצת הניסוי שיפרו את אחוזי ההבקעה בבעיטות עונשין מ 00-מטר ב 01%-לאחר אימון מנטאלי של הרפיה והדמיה .,המובהקות שנמצאה במבחן Tקטנה מ 1.18-ולכן נמצא הבדל מובהק בהשפעת האימון המנטאלי על השיפור באחוזי ההבקעה מבעיטות עונשין מ 00-מטר. טבלה .1ממוצע אחוזי ההבקעה של קבוצת הביקורת בבעיטות עונשין מ 00-מטר. בעיטות עונשין מ00- ממוצע קבוצת מטר ביקורת באחוזים סטיית תקן מובהקות לפני 84% 1..19 P>0.05 אחרי 89% 1..4. P>0.05 בטבלה 1אנו רואים כי קבוצת הביקורת לא שיפרה את אחוזי ההבקעה בפנדלים .מאחר והיא שיפרה רק ב 1% -את אחוזי ההבקעה מבעיטות עונשין מ 00-מטר יהיה אף מדויק יותר להגדיר שהיא שמרה על אחוזי ההבקעה מהמבחן הראשון שהתקיים .המובהקות שנמצאה במבחן T גדולה מ 1.18ולכן לא נמצא הבדל מובהק בקבוצת הביקורת באחוזי הבקעה של פנדלים ללא התערבות אמון מנטלי. פרק - 4דיון ספורט הישגי תחרותי מורכב מארבעה גורמי הישג :טכני ,גופני ,טקטי ומנטלי .שחקן כדורגל נפגש במקרים רבים עם מיומנות של בעיטת עונשין מ 00-מטר ,על פניו היתרון הוא של הבועט והבקעת השער בעיקר תלויה ביכולתו הטכנית ופחות ביכולות השוער ,אולם אנו עדים להחמצות רבות של בעיטות עונשין במעמדים שונים .ניתוח המצב מראה לנו כי הגורם המנטלי מהווה מרכיב משמעותי בהחמצות של בעיטות עונשין מ 00-מטר לצד הגורם הטכני כגון מיומנות הבעיטה והגורם הגופני בדמות עייפות ) . (jordet,Hartman,visscher & lemmink,2006כיום ידוע ללא ספק כי הכנה מנטלית יסודית ועקבית בעזרת שיטות מגוונות כגון :הרפיה ,הדמיה ודיבור עצמי יכולות להביא כדורגלן לביצוע מיטבי של בעיטת עונשין מ 00-מטר ולשפר את אחוזי ההבקעה שלו ).) Barrow,Weigand,Thomas,Hemmings&Walley,2007 41 מטרת המחקר הייתה לבדוק האם אימון מנטאלי ישפר בצורה משמעותית את אחוזי ההבקעה מבעיטות עונשין ב 00-מטר. השערות המחקר היו: א) יתכן הבדל מובהק בין קבוצת הניסוי שתרגלה הרפיה והדמיה לפני ביצוע בעיטות עונשין מ00- מטר. ב) קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת ישפרו את אחוזי ההבקעה בסוף תהליך המחקר. שתי הקבוצות ערכו מבחן התחלתי של 01בעיטות עונשין מ 00-מטר ,התוצאות של שתי הקבוצות היו זהות עם ממוצע של 84%הצלחה (ראה פרק תוצאות טבלה .)4 המבחן השני של קבוצת הניסוי נערך לאחר 1מפגשים בהם תרגלו השחקנים הרפיה והדמיה והתוצאות עלו ל 64%הצלחה ,קבוצת הביקורת במקביל רק התאמנה בצורה שגרתית ללא שום תמיכה מנטלית ,ורשמה רק 89%הצלחה ולא הצליחה לשפר את אחוזי ההבקעה(.טבלה )4 ניתן לומר שקיים הבדל מובהק בקבוצת הניסוי P<0.05וזה מאשר את השערת הניסוי כי אמון מנטלי בעזרת הרפיה והדמיה יביא לשיפור משמעותי באחוזי ההבקעה מבעיטות עונשין מ00- מטר(.ראה טבלה 9בפרק תוצאות). בקבוצת הביקורת לא נמצא הבדל מובהק P< 1.18 בין שני המבחנים שהתקיימו בתקופת המחקר ,קבוצת הביקורת תרגלה רק אימונים טכניים רגילים לפני ביצוע המבחן הסופי. נתונים אלו משקפים את הספרות בנושא בעיטות עונשין מ 00-מטר בכך שהגורם המנטלי משמעותי יותר בבעיטות עונשין מ 00-מטר לעומת הגורם הטכני שבא לידי ביטוי במיומנות הבעיטה(דיוק וחוזק) וכן מהגורם הגופני (עייפות)בסמוך לבעיטה (.)Mcgarry & Franks ,2000 התוצאות שהושגו בקבוצת הניסוי עדיין נמצאות בפער מאחוזי הצלחה שהשיגו שחקנים מיומנים בטורנירים גדולים ,שם אחוזי ההצלחה עמדו על 11%הצלחה בבעיטות עונשין מ 00-מטר .יש לציין שהבועטים שנבדקו שם היו מבוגרים יותר לעומת הבועטים במחקר הנוכחי שהיו בני 01 בממוצע ).(jordet, Hartman , visscher & lemmink,2006 בין כל .1הנחקרים רק שחקן אחד מקבוצת הניסוי הצליח להשיג ממוצע של 11%הצלחה מתוך 01בעיטות עונשין מ 00-מטר(.טבלה )8 42 סיכום והמלצות לאימון מנטלי יש השפעה על ביצוע מיומנות ספורטיבית כפי שדווח בסקירה הספרותית ,ברוב ענפי הספורט התחרותיים נוטים כיום להשתמש בהרפיה והדמיה לשפר את אחוזי ההצלחה במיומנות של הענף .מחקר זה חיזק את הידע הקיים בנושא והראה כי הרפיה והדמיה בקרב שחקני כדורגל בגילאי 01של קבוצת הנוער של מכבי תל-אביב ישפרו את אחוזי ההצלחה בבעיטות עונשין מ 00-מטר .התוצאות שהתקבלו הראו כי הגורם המנטלי משמעותי יותר מהגורם הטכני בכל הקשור לביצוע של פנדלים. מגבלות המחקר מספר הנבדקים N =01קטן למחקר בנושא זה ,קבוצת הנוער מונה רק ..שחקנים . המחקר התקיים בתנאי אמון ולא תחרות רשמית. המחקר נעשה ללא נוכחות קהל ורעש רקע. המגרש הינו מגרש בית סביבה מוכרת ,שונה מאשר ביצוע במגרש זר ולא ביתי. תקופת ההתערבות קצרה מדי ,נערכו רק 1מפגשים בפרק זמן של 4חודשים. המלצות לעתיד להגדיל את אוכלוסיית המחקר בצורה משמעותית. לקיים את המחקר בתנאי תחרות. לבדוק את ההשפעה של הרפיה והדמיה על אלמנטים טכניים אחרים בכדורגל. לבדוק טכניקות מנטליות אחרות על ביצוע פנדלים. לבדוק על אוכלוסייה של בנות. לבצע את המחקר בקרב קבוצת גיל קטנה יותר. לבדוק בענף ספורט אחר מכדורגל. 43 רשימת מקורות .0בלומנשטיין ,ב' ואורבך ,א' ( .).101גישת ה ,LMA-ספורט הישגי ,גיליון מספר .46-81 :1 ..בן סירא ,ד' ואיילון ,מ' ( .).119בתנועה ,כרך ח' ,חוברת ,1-4תשס"ז. .1בר-אל ,צ' ונוימאיר ,מ' ( .).10.פסיכולוגיה התפתחותית ,רכס פרויקטים חינוכיים. .4גופר ,ד' ( .).116השפעת עומס קשבי על בחירת התנהגות ויעילות הביצוע ,חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר דוקטור למדעים .הטכניון-חיפה. .8גרשגורן ,ל' ,בסביץ,ת' וטננבאום ,ג' ( .).10.מודלים מנטאליים משותפים בענפי הכדור, ספורט הישגי ,גיליון מספר .81-87 :0 .6ויינגרטן ,ג' ובר-אלי ,מ' ( .)0771הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית – חלק ב', נתניה :מכון וינגייט. .9זך ,ס' ( .).101עיונים בפסיכולוגיה של הספורט ,בהוצאת אסיף. .1חיגר ,י' ( .).116גורמים ביולוגיים ,קוגניטיביים ואישיותיים בחיזוי התפתחות של מומחיות אצל כדורגלנים צעירים ,חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת חיפה ,הפקולטה לחינוך ,החוג לחינוך. .7טננבאום ,ג' ( .).10.תהליכים רגשיים ,קוגניטיביים ותנועתיים בתנאי לחץ ,ספורט הישגי. .01לידור ,ר' ( .).114התנהגות מוטורית-היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים ,יצא לאור בהוצאת מאגנס. .00רז ,א' ( .).111אמון הכדורגלן הצעיר ,הוצאה לאור ע"ש עמנואל גיל\ מכון וינגייט. 12. Apesteguia, J., & Palacios-Huerta, I.( 2009). Psychological Pressure in Competitive Environments: Evidence from a Randomized Natural Experiment. Barcelona Graduate School of Economics, Working Papers 361. 13. Bar-Eli, M., Azar, O. H., Ritov, I., Keidar-Levin, Y., & Schein, G. (2007). Action bias among elite soccer goalkeepers: The case of penalty kicks. Journal of Economic Psychology, 28(5), 606-621. 44 14. Beauchamp, M.R. , Bray, S .R. , & Albinson, J. G. (2002). Pre-competition imagery, self-efficacy and performance in collegiate golfers. Journal of sport sciences,20, 697-705. 15. Bray,K., & Kerwin, D.G.(2003). Modeling the flight of soccer ball in a direct free kick. Journal of Sport Sciences,21,75-85. 16. Callow,N.,& hardy, L.(2001). Types of imagery associated with sport confidence in netball players of varying skills. Journal of applied sport psychology,13,1-17. 17. Cumming,J., & Hall, C.(2002). Athletes' use of imagery in the off- season. The sport psychologist,16, 160-172. 18. Dicks M, button C, Davids K. (2010). Examination of gaze behaviors under in situ and video simulation task constraints reveals differences in information pickup for perception and action. Atten percept psychophys;72(3),706-20. 19. Eubank , M., & Collins, D.(2000). Coping with pre-and in –event fluctuations in competitive state anxiety. A longitudinal approach. Journal of sport sciences,18,121-131. 20. Greenberg js.progresive relaxation. Incomprehensive stress management. mcgraw hill:boston.2002; p:179. 21. Hall,C.(2001). Imagery in sport and exercise. In r.singer,h.hausenblas,&c.janelle(eds.) handbook of sport psychology (pp.529549).new-york:wiley. 22. Howland,J.M.(2006). Mental skills training for coaches to help athletes focus their attention,manage arousal,and improve performance in sport. Journal of education,187(1), 49-66. 45 23. Junge Astrid, Dvorak Jiri, Ro¨sch Dieter, Graf-Baumann Toni, Chomiak Jiri & Peterson Lars (2000). Psychological and Sport-Specific Characteristics of Football Players. The American Journal of Sports Medicine, 28 (5), 22-28. 24. kulmatycki,L.A& Bukowska,K.(2007). Differences in experiencing relaxation by sport coaches in relation to sport type and gender. Human movement,8(2), 98-103. 25. Lees A, Owens L, (2011). Early visual cues associated with a directional place kick in soccer. Sports biomech;10(2), 125-34. 26. Lopes JE , Ara'ujo D, Duarte R, et al (2012). Instructional constraints on movement and performance of players in the penalty kick. Int j perform anal sport;12(2), 331-45. 27. Lopes, J E, Araújo D, Peres R, Davids K & Barreiros J (2008). The Dynamics of Decision Making in Penalty Kick Situations in Association Football. The Open Sports Sciences Journal, 1, 24-30. 28. Moran, A.P. (2006). The Psychology of Concentration in Sport Performers: A Cognitive Analysis. East Sussex, UK: Psychology Press. 29. Neilson,P. J &Jones,R.(2005). Dynamic soccer ball performance measurement. in t.Reilly,J.Cabri,&D.Araujo(eds.),Science and Football V(pp.21-27). London:Routlege 30. Newmark, T . S. & Bogacki, D . F (2005). The use of relaxation, hypnosis, and imagery in sport psychiatry. Clinics in sport medicine, 24(4), 973. 31. Savelsbergh,G.J.P.,Williams,A.M.,van der kamp,J.,&Ward,P.(2002).Visual search, anticipation and expertise in soccer goalkeepers. Journal of sports sciences,20, 279-287. 46 32. Scurr Joanna & Hall Ben (2009). The Effects of Approach Angle on Penalty Kicking Accuracy and Kick Kinematics with Recreational Soccer Players. Journal of Sports Science and Medicine, 8, 230-234. 33. Thelwell C. Richard, Greenlees A. Iain & Weston J V. Neil (2010). Examining the Use of Psychological Skills throughout Soccer Performance. Journal of Sport Behavior, 33 (1), 109-127. 34. Zhou P, Inomata K (2009). The optimum penalty kick strategies of professional soccer players. Int j sport exerc psychol;7(4), 549-51. 47
© Copyright 2024