‫ת"א ‪103163/‬‬
‫בבית המשפט המחוזי בתל אביב‪-‬יפו‬
‫בפני כב' השופט מ' אלטוביה‬
‫בעניין‪:‬‬
‫יצחק חושן‪ ,‬ת‪.‬ז‪88050355 .‬‬
‫ע"י ב"כ עו"ד דוד קרשנבוים‬
‫קרשנבוים‪ ,‬דה‪-‬פריס‪ ,‬הלפרין ושות' משרד עורכי דין‬
‫רח' יורדי הים ‪ ,1‬הרצליה פיתוח ‪46764‬‬
‫טל'‪ ;90-0290057 :‬פקס'‪90-0279969 :‬‬
‫התובע המייצג‬
‫ נ ג ד ‪-‬‬‫‪ .1‬אלטמן רוקחות טבעית (‪ )1550‬בע"מ‪ ,‬ח‪.‬פ ‪810335315‬‬
‫‪ .3‬טעם טבע (‪ )1555‬טיבולי בע"מ‪ ,‬ח‪.‬פ‪811055383 .‬‬
‫‪ .0‬טעם טבע‪-‬אלטמן שותפות כללית ‪ ,‬ח‪.‬פ‪853315553 .‬‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד עדי קפלן ושות'‬
‫רח' ויצמן ‪ ,5‬תל אביב‪64540 ,‬‬
‫טל'‪ ;94-7799555 :‬פקס'‪94-7799559 :‬‬
‫הנתבעות‬
‫ובעניין‪:‬‬
‫המועצה הישראלית לצרכנות‬
‫ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אלון קלמנט ו‪/‬או עו"ד רוני אבישר‬
‫מהקליניקה לתובענות ייצוגיות‬
‫המרכז הבינתחומי‪-‬הרצליה‬
‫רח' כנפי נשרים פינת רח' נתן אלתרמן‪ ,‬הרצליה‬
‫טל'‪ ;90-0695446 :‬פקס'‪90-0214972 :‬‬
‫עמדה מטעם המועצה הישראלית לצרכנות בעניין הסדר פשרה – בטרם פרסומו‬
‫בהתאם להחלטות בית המשפט הנכבד מיום ‪ 15.5.13‬ומיום ‪ 15.1.10‬מתכבדת המועצה הישראלית‬
‫לצרכנות להגיש את עמדתה בנוגע להסדר הפשרה שהגישו הצדדים לאישור בית המשפט הנכבד ביום‬
‫‪( 30.13.13‬להלן "הסדר הפשרה" או "ההסדר")‪ ,‬וזאת טרם קבלת החלטה בדבר פרסום ההסדר לציבור‪.‬‬
‫כל ההדגשות שלהלן אינן במקור‪ ,‬אלא אם כן צוין אחרת‪.‬‬
‫א‪ .‬פתח דבר‬
‫‪.1‬‬
‫המועצה הישראלית לצרכנות (להלן‪" :‬המועצה") הינה חברה ממשלתית הפועלת מכוח חוק המועצה‬
‫הישראלית לצרכנות‪ ,‬התשס"ח‪ .5999-‬מטרת המועצה הינה לפעול באופן עצמאי לטובת ציבור הצרכנים‬
‫בישראל‪ ,‬בין היתר באמצעות בחינת הסדרי פשרה המוגשים לאישור בתי המשפט בתובענות ייצוגיות‪,‬‬
‫וזאת מכוח הוראת סעיף ‪(19‬ד) לחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬התשס"ו‪( 5996-‬להלן‪" :‬החוק") והיתר שר‬
‫המשפטים שניתן למועצה לפי סעיף זה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫המועצה סבורה כי בבקשה לאישור הסדר הפשרה נפלו פגמים מהותיים שיש לתקנם לפני פרסומו של‬
‫ההסדר‪ .‬בטרם פרסום ההסדר יש להורות לצדדים להבהיר לבית המשפט הנכבד שלושה עניינים‬
‫המהותיים להבנת ההסדר ולהערכתו‪ :‬הראשון‪ ,‬כיצד חושב על ידי הצדדים הנזק שנגרם לחברי‬
‫הקבוצה המיוצגת; השני‪ ,‬מהו גודלה של הקבוצה המיוצגת; והשלישי‪ ,‬כיצד חושב ערך ההסדר לציבור‬
‫אותו אומדים הצדדים ב‪ 13,333,333 -‬ש"ח‪ .‬העדר נתונים באשר לעניינים אלה‪ ,‬מונע מבית המשפט‬
‫הנכבד‪ ,‬המועצה וחברי הקבוצה המיוצגת לעמוד על טיבו של ההסדר ולבחון האם "ההסדר הוגן‪ ,‬ראוי‬
‫וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה המיוצגת" כנדרש על פי סעיף ‪(10‬א) לחוק‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לעמדת המועצה‪ ,‬העובדה שבהליך זה התקיים הליך גישור בפני כבוד השופט (בדימוס) ת' אור‪ ,‬אינה‬
‫מפחיתה מחובת הגילוי המוטלת על הצדדים בבקשת אישור הסדר הפשרה‪ .‬זאת מכיוון שהליך גישור‬
‫כאמור בענייננו‪ ,‬אינו יכול להחליף את שיקול הדעת שעל בית המשפט הנכבד להפעיל שעה שהוא בוחן‬
‫הסדר פשרה בתובענה ייצוגית‪ .‬בהתאם‪ ,‬הליך גישור כזה אין בכוחו לבטל את החובות הקבועות בחוק‪,‬‬
‫ובפרט את חובת הגילוי המוטלת על הצדדים‪ ,‬שנועדה לאפשר לבית המשפט הנכבד לבצע את תפקידו‬
‫נאמנה‪ ,‬בדיוק כשם שהליך גישור זה אינו יכול להחליף את ההליכים הקבועים בחוק לאישור הסדר‬
‫פשרה בתובענה ייצוגית‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בנוסף על כך המועצה סבורה כי יש למנות בודק – כאמור בסעיף ‪(10‬ב)(‪ )1‬לחוק‪ .‬וזאת על מנת שגורם‬
‫אובייקטיבי ובלתי תלוי לצדדים להליך‪ ,‬יבדוק את שלושת העניינים שנמנו לעיל‪ :‬הנזק שנגרם לחברי‬
‫הקבוצה המיוצגת בגין ההטעיה נשוא הליך זה‪ ,‬מספר חברי הקבוצה המיוצגת בהליך זה ושווי הסדר‬
‫הפשרה עבור חברי הקבוצה המיוצגת‪.‬‬
‫ב‪ .‬תמצית ההליכים עד כה‬
‫‪.2‬‬
‫ביום ‪ 95.94.96‬הגיש התובע את התביעה דנן כנגד הנתבעות ובצירוף לה‪ ,‬הגיש בקשה לאישורה‬
‫כתובענה ייצוגית (להלן‪" :‬בקשת האישור")‪ .‬על פי האמור בכתב התביעה ובבקשת האישור‪ ,‬עניינה של‬
‫התביעה דנן בפרסומים מטעים של הנתבעות בכל הנוגע לשיווק והפצת המוצר "מגה גלופלקס"‪ ,‬שהינו‬
‫תוסף מזון המשווק ומופץ על ידי הנתבעות (להלן‪" :‬המוצר")‪ .‬לטענת התובע‪ ,‬הנתבעות הפיצו ושיווקו‬
‫את המוצר תוך הטעיית הציבור‪ ,‬שכן בניגוד לנטען על ידי הנתבעות בפרסומיהן המוצר אינו מחדש‪,‬‬
‫משקם או מרפא את סחוסי הגוף אצל חולי "אוסטיאוארתריטיס" (מחלת מפרקים ניוונית) ‪ .‬לפי הנטען‬
‫‪2‬‬
‫בכתב התביעה ובבקשת האישור‪ ,‬פרסומן המטעה של הנתבעות מהווה הטעיה‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 5‬לחוק‬
‫הגנת הצרכן‪ ,‬התשמ"א‪( 1091-‬להלן‪" :‬חוק הגנת הצרכן") תוך הפרת הוראות סעיפים ‪ 4‬ו‪ 7‬לחוק הגנת‬
‫הצרכן והוראות תקנה ‪ 5‬לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)‪,‬‬
‫התשל"ח‪.1079-‬‬
‫‪.6‬‬
‫על פי סעיף ‪ 47‬לבקשת האישור‪ ,‬הגדיר התובע המייצג את חברי הקבוצה המיוצגת ככל מי שרכש את‬
‫התוספים לטיפול במחלות מפרקים (אוסטיאוארתריטיס) בשבע השנים הקודמות להגשת בקשת‬
‫האישור‪ .‬הנזק לחברי הקבוצה המיוצגת הוערך במסגרת בקשת האישור בסכום של ‪ 064,099,999‬ש"ח‪.‬‬
‫סכום זה התבסס על חישובי התובע‪ ,‬לפיהם האוכלוסייה הסובלת מכאבי פרקים במדינת ישראל מונה‬
‫‪ 927,799‬אזרחים (בהסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרסומי הנתבעות)‪ .‬התובע‬
‫העריך כי ‪ 12%‬מהחברים באוכלוסיה זו השתמשו בתוספי מזון וכי ‪ 19%‬מתוכם‪ ,‬קרי ‪ 92,999‬צרכנים‪,‬‬
‫רכשו את המוצר אצל הנתבעות בעלות ממוצעת חודשית של ‪ 142‬ש"ח לצרכן‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫ביום ‪ 97.90.19‬אישר בית המשפט הנכבד את בקשת אישור התובענה הייצוגית (להלן‪" :‬החלטת‬
‫האישור")‪ .‬בית המשפט הנכבד קבע כי הפרסום בו נקטו הנתבעות בכל הנוגע לשיווק המוצר הינו‬
‫מטעה לכאורה‪ ,‬שכן למעשה לא הוכחה יכולת הריפוי של המוצר‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫על פי סעיף ‪ 42‬להחלטת בית המשפט הנכבד הקבוצה המיוצגת כוללת את "רוכשי המוצר בשבע השנים‬
‫שקדמו למועד הגשת הבקשה"‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫בכל הנוגע לגובה הנזק שנגרם לכאורה לחברי הקבוצה‪ ,‬קבע בית המשפט הנכבד כי אין לקבל את‬
‫עמדת התובע‪ ,‬על פיה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת בגין ההטעיה הינו מלוא הסכום ששולם‬
‫על ידי חברי הקבוצה המיוצגת עבור רכישת המוצר‪ ,‬זאת מכיוון שהמוצר כן הועיל במידה מסוימת‬
‫לחברי הקבוצה המיוצגת‪ ,‬בכך שהביא להפחתת כאבים ולטיפול בתסמיני המחלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬את שאלת‬
‫כימות הנזק ואופן הוכחת שיעורו הותיר בית המשפט לדיון בשלב הדיון בתביעה גופה‪ .‬כך קבע בית‬
‫המשפט הנכבד בהחלטת האישור בפסקה ‪:40‬‬
‫"אף שיש להבחין בין ריפוי המחלה ובין שיכוך תסמיניה‪ ,‬דומני כי אין לאיין כליל את‬
‫תרומתו של המוצר‪ ,‬למצער ביחס לחלק מהצרכנים‪ ,‬בהפחתת הכאב ובשיפור טווח‬
‫התנועה‪ ,‬בחישובו של הנזק שנגרם לקבוצה כולה‪ .‬כפי שנהג בית המשפט בעבר 'השאלה‬
‫כיצד לכמת את הנזק ואיך ניתן להוכיח את שיעורו‪ ,‬תתברר בתביעה עצמה'‪ .‬בשלב זה אין‬
‫להכריע אפוא בסוגיית הערכת הנזק‪"...‬‬
‫‪ .19‬ביום ‪ 50.11.15‬הגישו הצדדים להליך זה הסדר פשרה לאישור בית המשפט הנכבד (להלן‪" :‬הבקשה‬
‫לאישור הסדר הפשרה הראשון")‪ .‬הסדר זה הוגש לאחר שהצדדים קיימו הליך גישור בפני כבוד‬
‫השופט (בדימוס) ת' אור‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .11‬במסגרת הסדר זה‪ ,‬התחייבו הנתבעות להעניק לציבור מארזים בשווי מצטבר של ‪ 2‬מליון ש"ח – באופן‬
‫דומה להסדר הפשרה הנדון לפנינו (ראו פירוט להלן) ולהעניק סכום של ‪ 1‬מיליון ש"ח לטובת מימון‬
‫מחקרים ועבודות מדעיות בתחום בריאות הציבור‪ .‬בהסדר זה נקבע כי חלוקת מענקים זו תיקבע על ידי‬
‫באי כוח הצדדים ובאישור מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא – פרופ' זאב רוטשטיין‪ .‬בנוסף לאמור‪ ,‬התחייבו‬
‫הנתבעות לממן פעילות למען הקהילה באמצעות הכשרות‪ ,‬הרצאות וימי עיון להגברת המודעות בתחום‬
‫התזונה ותוספי התזונה בשווי מצטבר של ‪ 4‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫‪ .15‬ביום ‪ 50.11.15‬נתן בית המשפט הנכבד החלטה המורה על תיקונו של הסדר הפשרה הראשון כך שרכיב‬
‫"הפיצוי המיועד למחקר רפואי ובריאות הציבור" יגדל‪ ,‬כך שיכלול סכום של ‪ 2‬מליון ש"ח סך הכל‪ .‬כמו‬
‫כן המליץ בית המשפט הנכבד לצדדים לקבוע מנגנון לחלוקת כספי המחקר באמצעות ועדה "שתורכב‬
‫מנציגים אקדמיים של שני מוסדות מחקר בישראל או בתי חולים מחקריים ונציג מתאים מטעם משרד‬
‫הבריאות"‪ .‬כמו כן נקבע בהחלטה זו כי במסגרת ההסדר יצוין כי‪" :‬חוקרים או מוסדות אשר יקבלו‬
‫מענקים מכוח הסכם זה יתחייבו לציין בפרסומיהם בקשר עם אותם מחקרים את דבר המימון מאת‬
‫הנתבעות מכוח הסכם זה [‪."]...‬‬
‫‪ .14‬ביום ‪ 0.15.15‬הגישו הצדדים בקשה לקיום דיון בעניין הבקשה לאישור הסדר הפשרה הראשון וזאת‬
‫ככל הנראה לאור החלטת בית המשפט הנכבד מיום ‪ .50.11.15‬דיון זה התקיים ביום ‪ ,17.15.15‬בסופו‬
‫נקבע כי הצדדים יגישו לבית המשפט הנכבד הסדר פשרה מתוקן‪.‬‬
‫‪ .14‬ביום ‪ 54.15.15‬הגישו הצדדים הסדר פשרה נוסף לאישורו של בית המשפט הנכבד וזהו ההסדר המונח‬
‫כיום בפני בית המשפט‪ .‬במסגרת הסדר זה מתחייבות הנתבעות לפעול כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .14.1‬בהתאם לסעיף ‪ 4.1.1‬להסדר הפשרה‪ ,‬הנתבעות יעניקו לציבור הטבה בשווי מצטבר של ‪2‬‬
‫מליון ש"ח‪ ,‬באמצעות תוספת לגודל המוצר הנמכר לציבור בהיקף של בין ‪ 17%-59%‬לכל‬
‫אריזת מוצר (להלן‪" :‬המארזים")‪ .‬המארזים ימכרו לציבור במסגרת מבצעים ייעודיים עד‬
‫למועד בו השווי המצטבר הכולל של המארזים שיחולקו יגיע לשווי של ‪ 2‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫הנתבעות יפעלו לפרסום המבצעים הייעודיים המיוחדים למכירת מארזי ההטבה לציבור‬
‫הצרכנים (להלן‪ :‬ההטבה")‪.‬‬
‫‪ .14.5‬בהתאם לסעיף ‪ 4.1.5‬להסדר הפשרה‪ ,‬הנתבעות יממנו מחקרים ועבודות מדעיות בתחום‬
‫תזונה ותוספי תזונה‪ ,‬לרבות באמצעות מענקי מחקר לחוקרים ומלגות לתלמידי מחקר‬
‫למשך ‪ 4‬שנים בשווי כולל של ‪ 4‬מליון ש"ח‪ .‬קביעת נושאי המחקר וזהות החוקרים תעשה על‬
‫ידי ועדה שתורכב משלושה מומחים בנושא תזונה ובריאות ששמותיהם מפורטים בסעיף‬
‫‪ 4.1.5‬להסדר‪ ,‬ומנציג מטעם הנתבעת‪.‬‬
‫‪ .14.4‬בהתאם לאמור בסעיף ‪ 4.1.4‬להסדר הפשרה‪ ,‬הנתבעות יתרמו במשך ארבע השנים לאחר‬
‫אישור ההסדר סכום כולל של ‪ 5‬מליון ש"ח במטרה להגביר בקרב הציבור את המודעות‬
‫בתחום הבריאות והתזונה‪ .‬התרומה תחולק על ידי הנתבעות כדלקמן‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .14.4‬על פי סעיף ‪ 4.1.4.1‬להסדר הפשרה‪ ,‬סכום של בין ‪ 1,529,999‬ש"ח ל‪ 1,299,999‬ש"ח ייתרם‬
‫ויחולק בין העמותות הבאות‪ :‬עמותת צעדים‪ ,‬החברה למתנ"סים‪ ,‬העמותה לקידום‬
‫הפיזיותרפיה בישראל‪ ,‬האיגוד הישראלי לאורתופדיה‪ ,‬בחלקים שווים (בהפרשים של ‪19%-‬‬
‫‪ )12%‬וזאת לצורך הגברת התודעה לפעילות גופנית בריאה בקרב הגיל השלישי‪.‬‬
‫‪ .14.2‬על פי סעיף ‪ 4.1.4.5‬להסדר הפשרה‪ ,‬סכום של בין ‪ 299,999‬ש"ח ל‪ 729,999‬ש"ח יתרם‬
‫ויחולק בין הגורמים הבאים‪ :‬האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד‪ ,‬הסתדרות‬
‫הרוקחים בישראל‪ ,‬המרכז הארצי למידע בהרעלות בקריה הרפואית רמב"ם‪ ,‬בחלקים‬
‫שווים (בהפרשים של ‪.)19%-12%‬‬
‫‪ .12‬קבלת הסדר הפשרה וסיום ההליך בפסק דין המאשר אותו יקימו מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה‬
‫המיוצגת – כהגדרתה בהחלטת האישור‪ ,‬בנוגע לכל העילות והעניינים שעליהם נסבה תובענה זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬התנאים לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית‬
‫‪ .16‬סעיף ‪(10‬א) לחוק קובע כי על בית משפט לאשר הסדר פשרה המוגש לאישורו רק אם מצא כי ההסדר‬
‫"ראוי‪ ,‬הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה"‪.‬‬
‫‪ .17‬אמת המידה הכללית הקבועה בסעיף ‪(10‬א)‪ ,‬לפיה הסדר הפשרה צריך להיות ראוי‪ ,‬הוגן וסביר בהתחשב‬
‫בעניינם של חברי הקבוצה‪ ,‬מדריכה את בית המשפט להגן על עניינם ועל זכויותיהם של חברי הקבוצה‬
‫אשר אינם נמצאים בפני בית המשפט‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬על בית המשפט לבחון באופן ביקורתי את הסדר הפשרה‬
‫ולהגן על ענייניהם של חברי הקבוצה שאינם בנמצא‪.‬‬
‫על ההגנה שיש ליתן לחברי הקבוצה בעת אישורו של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית ראו‪:‬‬
‫אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית" משפטים מ ‪ ,777‬עמ' ‪;)5911( 794-791‬‬
‫ע"א ‪ 1944/97‬קרן נ' פקיד שומה גוש דן (פורסם בנבו‪ )15.9.15 ,‬בפסקה ‪ 56‬לפסק דינו של‬
‫השופט י' דנצינגר)‪.‬‬
‫‪ .19‬אמת המידה הקבועה בסעיף ‪(10‬א) צריכה להתפרש‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאור רשימת השיקולים המפורטים בסעיף‬
‫‪(10‬ג)(‪ )5‬לחוק‪ .‬במסגרת השיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם לפי סעיף זה מנויים השיקולים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה עשויים היו לקבלו אילו‬
‫היה בית משפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;‬
‫‪‬‬
‫הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו של הסדר‬
‫הפשרה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .10‬בעת בחינת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית על בית המשפט להשוות בין שני ערכים‪:‬‬
‫‪ .10.1‬מחד‪ ,‬בית המשפט צריך לבחון מהו הסעד שחברי הקבוצה המיוצגת היו מקבלים אם בית‬
‫המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה‪ .‬ערכו של הסעד שחברי הקבוצה‬
‫היו עשויים לקבל כאמור שווה למספר חברי הקבוצה המיוצגת הזכאים לסעד‪ ,‬במכפלת‬
‫הסעד הממוצע שלו היה כל אחד מהם זכאי‪ .‬את הערך הזה צריך בית המשפט לשקלל‬
‫בסיכוי שאכן היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .10.5‬מאידך‪ ,‬בית המשפט צריך לבחון את שווי הסדר הפשרה עבור חברי הקבוצה המיוצגת‪.‬‬
‫‪ .59‬לאור ההשוואה בין שני הערכים הללו על בית המשפט לקבוע האם ההסדר הינו "ראוי הוגן וסביר" עבור‬
‫חברי הקבוצה המיוצגת‪ .‬זאת‪ ,‬בדיוק כשם שעושה כל בעל דין בתביעתו וכשם שכל אחד מחברי הקבוצה‬
‫המיוצגת היה עושה‪ ,‬אילו היה מנהל את התובענה ואת המשא ומתן לפשרה עבור עצמו‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫חובת הגילוי במסגרת הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות‬
‫‪ .51‬סעיף ‪(19‬ב) לחוק קובע כי לבקשה לאישור הסדר פשרה יצורפו תצהירים מטעם באי כוח הצדדים‬
‫אשר בהם יגלו באי הכוח "בגילוי נאות‪ ,‬את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה"‪.‬‬
‫‪ .55‬תקנה ‪(15‬א) לתקנות תובענות ייצוגיות‪ ,‬תשע"א‪( 5919-‬להלן‪" :‬התקנות") קובעת כי בבקשה לאישור‬
‫הסדר פשרה יפרטו בעלי הדין מדוע לדעתם ההסדר ראוי‪ ,‬הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי‬
‫הקבוצה‪ ,‬ויפרטו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את העניינים האלה‪:‬‬
‫"הפער בין סכום הפיצוי או הסעד המוצע בהסדר לבין סכום הפיצוי או הסעד שחברי‬
‫הקבוצה היו עשויים לזכות בו אילו בית המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת‬
‫הקבוצה;"‬
‫‪ .54‬תקנה ‪(15‬ב)(‪ )1‬לתקנות מוסיפה וקובעת כי על בעלי הדין לצרף תצהירים מטעמם אשר יאמתו את‬
‫"העובדות המשמשות יסוד לבקשה"‪ ,‬ויהיה בהם "גילוי נאות ביחס לכל הפרטים המהותיים הנוגעים‬
‫להסדר הפשרה"‪.‬‬
‫‪ .54‬הרציונאל לדרישת הפירוט בתצהירים‪ ,‬המוגשים במסגרת בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה‬
‫הייצוגית‪ ,‬הוא ברור‪ :‬אישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית הוא בעל תוצאות מרחיקות לכת‪ .‬סעיף‬
‫‪ 54‬לחוק קובע כי פסק דין בתובענה ייצוגית יקים מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה‬
‫התובענה הייצוגית‪ ,‬וכך קובע גם סעיף ‪ 9.1‬להסדר הפשרה‪ .‬חברי הקבוצה המיוצגים אינם נמצאים‬
‫בפני בית המשפט הנכבד‪ .‬חלף זאת‪ ,‬מצויים בפני בית המשפט הנכבד שני צדדים שלמעשה אין ביניהם‬
‫מחלוקת אמיתית בכל הנוגע לאישורו של הסדר הפשרה‪ .‬כאמור‪ ,‬הצדדים הגישו את הסדר הפשרה‬
‫ביחד‪ ,‬כצד אחד‪ ,‬והוא מייצג את הסכמותיהם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לאינטרס המשותף הקיים לתובע המייצג ולנתבעת באישור הסדר הפשרה ועל הסכנות‬
‫הטמונות בהעדר דיון אדוורסרי ראו‪ :‬גיל אוריון וזיו שוורץ "מנגנונים לפיקוח על מימושה‬
‫של הפשרה בהליך הייצוגי" עלי משפט ט ‪ ,147‬בעמ' ‪ ;)5911( 124-125‬אמיר ויצנבליט "ייצוג‬
‫הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות" משפטים מג ‪ ,421‬בעמ' ‪.)5915( 460-466‬‬
‫‪ .52‬בהעדר דיון אדוורסרי בבקשה לאישור הסדר פשרה‪ ,‬חובה על המבקשים לפרוש בפני בית המשפט את‬
‫כל העובדות העשויות להיות רלוונטיות לבקשה‪ .‬כך קובעים סעיף ‪(19‬ב) לחוק וכן תקנה ‪(15‬ב)(‪)1‬‬
‫לתקנות תובענות ייצוגיות‪.‬‬
‫ראו בהקשר זה‪ :‬אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא ‪ 777‬עמ'‬
‫‪.)5911( 912-914‬‬
‫‪ .56‬זאת‪ ,‬כשם שעל המגיש בקשה במעמד צד אחד מוטלת חובת גילוי מוגברת (ראו למשל תקנה ‪(465‬א)‬
‫לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪.)1094-‬‬
‫לחובת הגילוי המוגברת בהליכים במעמד צד אחד ראו‪ :‬רע"א ‪ 4106/04‬שפע בר ניהול‬
‫ושירותים (‪ )1551‬בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות ‪ 1984‬בע"מ‪ ,‬פ''ד מז‬
‫‪ ,162‬בעמ' ‪ ;)1004( 169‬רע"א ‪ 9114/99‬שפר נ' תרבות לעם (‪ )1558‬בע"מ‪ ,‬פ"ד נה (‪,444 )4‬‬
‫עמ' ‪ – )5991( 445-441‬שם נקבע כי הפרת חובת הגילוי בבקשה המוגשת במעמד צד אחד‬
‫הינה כה חמורה עד כי היא מהווה שיקול מרכזי לדחיית בקשה למתן סעד זמני; רע"א‬
‫‪ 1262/02‬סחר ושירותי ים נ' ויינשטיין‪ ,‬פ"ד נד(‪ ,649 )2‬עמ' ‪ – )5999( 629-627‬שם נקבע כי‬
‫הפרת חובת הגילוי כאמור מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט‪.‬‬
‫‪ .57‬לעמדת המועצה‪ ,‬ההסדר הנדון נגוע בפגמים מהותיים הנובעים מהעדר גילוי נאות ביחס לכל הפרטים‬
‫המהותיים הנוגעים להסדר‪ ,‬ועל כן יש לדחות את פרסומו עד שינתן גילוי מלא ונאות ביחס לפרטים‬
‫אלה‪ .‬הבקשה לאישור הסדר הפשרה‪ ,‬כמו גם התצהירים שנלוו לה‪ ,‬נעדרים מידע אודות אופן חישוב‬
‫הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת‪ ,‬גודלה של הקבוצה המיוצגת‪ ,‬והבסיס לקביעה לפיה שוויו של‬
‫ההסדר הוא אכן ‪ 19‬מיליון ש"ח כפי שהעריכו אותו הצדדים‪.‬‬
‫‪ .59‬בהעדר גילוי אודות פרטים כה מהותיים‪ ,‬נבצר מבית המשפט הנכבד כמו גם מהמועצה ומחברי‬
‫הקבוצה המיוצגת לבחון את סבירותו וכדאיותו של ההסדר עבור חברי הקבוצה – כנדרש לפי סעיף‬
‫‪(10‬א) לחוק‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ה‪ .‬הפרת חובת הגילוי בהסדר הפשרה הנדון‬
‫‪ .50‬הצדדים הגישו‪ ,‬בצירוף לבקשה לאישור ההסדר תצהירים מטעם באי כוח הצדדים‪ :‬עו"ד דוד‬
‫קירשנבוים ‪ -‬בא‪-‬כוח התובע‪ ,‬ועו"ד יוסף קפלן ‪ -‬בא‪-‬כוח הנתבעות‪ .‬וכן תצהירים מטעם בעלי הדין‪:‬‬
‫התובע הגיש תצהיר מטעם עצמו ומטעם שלושת הנתבעות הגיש תצהיר מר משה טוקר‪ ,‬מנכ"ל‬
‫הנתבעת ‪.4‬‬
‫‪ .49‬בחינת תצהירו של התובע המייצג – מר יצחק חושן – הכולל ארבע פסקאות בלבד‪ ,‬מלמדת כי מר חושן‬
‫הצהיר כי בקשת אישור ההסדר כוללת את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה וכי הוא או‬
‫בא כוחו לא קיבלו מהנתבעות כל טובת הנאה מעבר לאלה המפורטים בהסכם הפשרה‪ .‬נוסח תצהירו‬
‫של בא כוח התובע המייצג – עו"ד דוד קירשנבוים הינו זהה לתצהירו של מר חושן‪ .‬שני תצהירים אלה‬
‫אינם כוללים שום הצהרה הנוגעת לפרטים המהותיים להסדר הפשרה‪ ,‬אלא רק הצהרה כי פרטים אלה‬
‫מצויים בבקשה לאישור ההסדר‪.‬‬
‫‪ .41‬תצהירו של בא כוח הנתבעות – עו"ד משה קפלן כולל הצהרה דומה לפיה בקשת אישור ההסדר כוללת‬
‫את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה‪.‬‬
‫‪ .45‬תצהירו של מר משה טוקר מטעם הנתבעות‪ ,‬הינו שונה מנוסח תצהיריהם של התובע המייצג ובאי כוח‬
‫הצדדים‪ .‬תצהיר זה הינו מפורט לכאורה‪ ,‬אולם בחינה מעמיקה שלו מגלה כי למעשה הוא חוזר על‬
‫הוראות הסדר הפשרה‪ ,‬ולבסוף בסעיף ‪ 50‬מוסיף כי‪:‬‬
‫"בהתאם לטענות העולות בבקשה לאישור הסכם הפשרה‪ ,‬אני סבור כי סכום ההטבות‬
‫לציבור המוצע ע"י הנתבעות מהווה סכום פיצוי ראוי בנסיבות העניין"‪.‬‬
‫‪ .44‬כפי שיוסבר להלן‪ ,‬תצהירים אלה אינם עומדים בהוראות החוק והתקנות הואיל והם אינם חושפים‬
‫מידע מלא אודות גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת מחד ושוויו האמיתי של ההסדר עבור‬
‫חברי הקבוצה המיוצגת מאידך‪.‬‬
‫ה‪ 1.‬היעדר גילוי בנוגע לגודל הקבוצה המיוצגת‬
‫‪.44‬‬
‫על אף האמור בסעיף ‪(19‬ב) לחוק ובתקנה ‪(15‬ב) הסדר הפשרה והתצהירים אינם חושפים שום פרט‬
‫מהותי שממנו ניתן להסיק מהו היקפה של הקבוצה המיוצגת – קרי‪ ,‬מהו מספרם המוערך של כל‬
‫לקוחות הנתבעות אשר רכשו את המוצר בשבע השנים הקודמות להגשת הבקשה ומה היה היקף‬
‫המכירות של המוצר בתקופה זו‪ .‬נתון זה אינו מופיע בבקשה לאישור הסדר הפשרה או בתצהירים‬
‫שנלווים לה‪ .‬ברי כי נתונים אלה מצויים בידי הנתבעות‪ .‬אשר על כן היה על הנתבעות להגיש חוות דעת‬
‫מלווה בתצהיר‪ ,‬מטעם רואה חשבון מוסמך‪ ,‬אשר יבהיר מה היה היקף מכירות המוצר בתקופה‬
‫הרלבנטית לתביעה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.42‬‬
‫עניין זה הינו מהותי‪ ,‬כפי שסבר כך בעצמו בא כוח התובע המייצג אשר הגיש‪ ,‬ביום ‪ ,56.1.15‬בקשה‬
‫למתן צווים כנגד הנתבעות בנושא גילוי מסמכים ומענה לשאלונים‪ .‬במסגרת בקשה זו ביקש בא כוח‬
‫התובע המייצג כי הנתבעות יחשפו את הדו"חות הכספיים שלהן בכל הנוגע למוצר ולהיקף המכירות‬
‫שלו בתקופה הרלבנטית לתביעה‪.‬‬
‫‪.46‬‬
‫על הצורך בקבלת נתונים אלה חזר בא כוח התובע בהודעה מיום ‪ 2.5.15‬במסגרתה טען כי אין לו כל‬
‫ספק שהנתבעות‪:‬‬
‫"יחזרו על הצעותיהן העולבות אף בפני כב' המגשר‪ ,‬וזאת תוך ניצול ציני על (כך במקור)‬
‫העדר ידיעת התובע‪ ,‬הח"מ והמגשר את הנתונים הכספיים בדבר מחזורי המכירות של תוסף‬
‫המזון שבנדון בתקופה הרלבנטית לתביעה – הידועים לנתבעות בלבד"‪ .‬ההדגשות במקור‪.‬‬
‫ובהמשך דבריו‪" :‬הח"מ סבור כי דווקא עתה יש צורך במתן הצווים המבוקשים‪ ,‬על מנת‬
‫שתהיה‪ ,‬בין היתר בפני המגשר‪ ,‬האינפורמציה הנכונה באשר למחזורי המכירות של תוסף‬
‫המזון ולסכומי העתק בהם התעשרו הנתבעות שלא כדין על גבו של ציבור הצרכנים בישראל‪,‬‬
‫תוך כדי הטעייתו‪ .‬הח"מ סבור כי בהעדר הנתונים אודות מחזורי המכירות של תוסף המזון‬
‫בתקופה הרלבנטית לתביעה – ימשיכו הנתבעות לשטות הן בתובע ובח"מ והן בכב' המגשר –‬
‫באשר הנתונים הכספיים לא נחשפו על ידן ומצויים ברשותן בלבד"‪ .‬ההדגשות במקור‪.‬‬
‫‪.47‬‬
‫בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט הנכבד ביום ‪ 14.4.15‬מן הטעם שלא הוגש עדיין כתב הגנה בתיק‪.‬‬
‫אולם מבקשה זו נראה כי גם בא כוח התובע המייצג עצמו היה סבור כי בהעדר נתונים אודות גודל‬
‫הקבוצה המיוצגת אין אפשרות מעשית להעריך את הצעות הנתבעות לסיום הסכסוך בהסדר פשרה‪.‬‬
‫‪ .49‬וזאת יודגש‪ :‬ייתכן (וזאת אין המועצה יודעת) כי נתונים אלה הוצגו בשלב כלשהו של הליך הגישור בפני‬
‫המגשר‪ .‬אולם בכך אין פיתרון לבעיה אשר הוצגה לעיל הואיל ובית המשפט הנכבד‪ ,‬ולא המגשר‪ ,‬הוא‬
‫זה שעליו מוטלת החובה מכוח החוק לבחון את סבירות ההסדר ואת ה"פער בין הסעד המוצע בהסדר‬
‫הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית‬
‫לטובת הקבוצה"‪ .‬זאת על מנת להגן על טובת חברי הקבוצה המיוצגת אשר אינם ניצבים בפני בית‬
‫המשפט הנכבד במועד אישור הסדר הפשרה‪.‬‬
‫ה‪ 3.‬היעדר גילוי אודות הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת‬
‫‪ .40‬על אף האמור בסעיף ‪(19‬ב) לחוק ובתקנה ‪(15‬ב) הסדר הפשרה והתצהירים אינם חושפים שום פרט‬
‫מהותי שממנו ניתן להסיק מהו הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת‪ .‬נתון זה‪ ,‬במכפלת‬
‫גודל הקבוצה המיוצגת הוא שאמור לשקף את סך הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת‪ .‬כאמור לעיל‪,‬‬
‫בהעדר נתון בסיסי זה אין אפשרות אמיתית – לא לבית המשפט הנכבד ולא למועצה ולחברי הקבוצה‬
‫המיוצגת – לבחון האם ההסדר הינו "ראוי‪ ,‬הוגן וסביר"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .49‬לעמדת המועצה‪ ,‬הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת שווה לפחות לפער בין מחיר המוצר בתקופה‬
‫הרלבנטית לתביעה לבין מחיר מוצר מקביל‪ ,‬דומה במהותו למוצר הנדון בתביעה זו‪ ,‬אשר לגביו לא‬
‫נעשתה הטעיה כאמור‪ .‬לעמדת המועצה הפרש זה מבטא את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת‬
‫שרכשו את המוצר הנדון בתביעה זו‪.‬‬
‫‪ .41‬כאמור‪ ,‬בהתאם להחלטת האישור‪ ,‬הנתבעות ייחסו למוצר סגולות ריפוי אשר לא הוכחו כנכונות‪.‬‬
‫סגולות אלה הטעו את הציבור לחשוב כי המוצר יכול לרפא את מחלות הפרקים מהן סבלו ולא רק‬
‫לשכך את הכאבים הנובעים ממחלה זו‪ .‬בהעדר ייחוס מטעה זה היה מחיר המוצר נמוך יותר ושווה‬
‫למעשה למחירו של מוצר אחר‪ ,‬מקביל בתכונותיו האמיתיות (ולא אלו שהוצגו בפרסומי הנתבעות)‪.‬‬
‫ההנחה העומדת בבסיס תובענה ייצוגית זו הינה כי מחיר מוצר מקביל זה היה זול יותר מן המוצר נשוא‬
‫תביעה זו‪ .‬הפער בין מחירו של המוצר למחירו של מוצר מקביל בתקופה הרלבנטית לתביעה הוא הנזק‬
‫שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת בשל ההטעיה הנדונה בתובענה זו‪ ,‬שבו היו הנתבעות חבות אילו בית‬
‫המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .45‬עמדה דומה הביע כבוד השופט ד"ר ע' בנימיני בת"א ‪ 5247/96‬פרחן נ' מולטילוק בע"מ בפסקה ‪47‬‬
‫להחלטה מיום ‪ ,0.5.90‬אליה גם הפנה בית המשפט הנכבד בהחלטת האישור‪:‬‬
‫"לכן‪ ,‬אם מסתבר שהגנה זו חלקית בלבד ‪ -‬שלא כמו שהובטח לכאורה על ידי המשיבה‬
‫בפרסומיה ‪ -‬נגרם לרוכש המנעול נזק‪ ,‬ששיעורו הוא כהפרש בין השווי של המנעול שהובטח‬
‫לו על ידי המשיבה לבין שווי המנעול שרכש בפועל‪ ,‬או כהפרש בין המחיר הממוצע של מנעול‬
‫האינטראקטיב של המשיבה‪ ,‬כפי שנמכר לצרכן בתקופה הרלבנטית לתביעה‪ ,‬לבין המחיר‬
‫הממוצע של צילינדר מקביל בתכונותיו של חברה מתחרה‪ ,‬או של 'הצילינדר הקלאסי' של‬
‫המשיבה‪ .‬השאלה כיצד לכמת את הנזק‪ ,‬ואיך ניתן להוכיח את שיעורו‪ ,‬תתברר בתביעה‬
‫עצמה‪".‬‬
‫‪.44‬‬
‫אשר על כן על הצדדים להגיש לבית המשפט הנכבד נתונים אודות שני מחירים‪ :‬האחד הינו המחיר‬
‫בו נמכר המוצר והשני‪ ,‬הינו המחיר בו היה נמכר המוצר אלמלא המצג המטעה‪ .‬הפער בין מחירים‬
‫אלה הוא הנזק המינימאלי שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת‪.‬‬
‫‪ .44‬בענייננו לא הגישו הצדדים כל חוות דעת הסוקרת את מחירם של מוצרים דומים בשוק בתקופה‬
‫הרלוונטית לתביעה שבפרסומם לא נעשתה הטעיה לכאורה ו‪/‬או כל נתון אחר שיכול לסייע בהערכה מה‬
‫הוא הפרש המחירים האמור‪.‬‬
‫‪.42‬‬
‫יש להדגיש שגם אם חולקים הצדדים על עמדתה של המועצה ביחס לאופן שבו יש לחשב את הנזק‬
‫שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת‪ ,‬היה עליהם להציג דרך חלופית לחישוב הנזק הזה‪ .‬כפי‬
‫שהוסבר לעיל‪ ,‬לסוגיה זו חשיבות מכרעת בענייננו‪ ,‬שכן בהתאם להוראות סעיף ‪ 10‬לחוק‪ ,‬על בית‬
‫‪01‬‬
‫המשפט הנכבד לשקול את ה"פער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו‬
‫עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה"‪.‬‬
‫ה‪ .0.‬העדר גילוי של נתונים המעידים על שווי הסדר הפשרה עבור הקבוצה המיוצגת‬
‫‪.46‬‬
‫בנוסף על העובדה כי הסדר הפשרה אינו חושף די נתונים אודות גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה‬
‫המיוצגת‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ההסדר והבקשה לאשרו אינם חושפים מידע מהותי אשר משליך על ערכו של‬
‫ההסדר עבור חברי הקבוצה המיוצגת‪.‬‬
‫‪.47‬‬
‫ההסדר אינו חושף כיצד חושב שווים של המארזים‪ ,‬אשר לפי ההסדר מוערכים בסכום של ‪ 2‬מליון‬
‫ש"ח‪ ,‬אולם‪ ,‬הצדדים לא פירטו כיצד חושב שווי זה‪ .‬בפרט‪ ,‬הצדדים לא פירטו‪:‬‬
‫‪ .47.1‬על בסיס איזה היקף מכירות של המוצר חושב שווי ההטבה;‬
‫‪ .47.5‬לאורך כמה זמן צפויה ההטבה להינתן לצרכנים;‬
‫‪ .47.4‬האם מחירו של המוצר לא יעלה לאור הגדלת הכמות;‬
‫‪ .47.4‬האם הסכום שלפיו חושבה ההטבה נגזר מערך המארזים שיחולקו או ערך התוספת‬
‫שתינתן במארזים אלה;‬
‫‪ .47.2‬האם חישוב שווי ההטבה נעשה על בסיס מחיר המוצר בשוק הקמעונאי (מחיר המוצר‬
‫לצרכן) או על בסיס מחירו בשוק הסיטונאי (מחיר המוצר למשווקים);‬
‫‪ .47.6‬ככל שהחישוב הנ"ל נעשה על בסיס שווי המוצר לצרכן‪ ,‬הרי שעולה השאלה על בסיס‬
‫איזה מחיר לצרכן חושב שווי ההטבה‪ .‬מבדיקה באתר השוואת המחירים "זאפ" (‪)Zap‬‬
‫עולה כי המוצר נמכר היום במנעד רחב של מחירים‪ :‬אריזות מוצר של ‪ 519‬מ"ג נמכרות‬
‫במחירים הנעים מ‪ 100 -‬ש"ח ל‪ 544 -‬ש"ח‪ .‬אריזות מוצר של ‪ 459‬מ"ג נמכרות במחירים‬
‫הנעים מ‪ 479 -‬ש"ח ל‪ 457 -‬ש"ח‪.‬‬
‫"‪ "1‬העתק מצילומי מסף מאתר השוואת המחירים "זאפ"‪ ,‬מצורפים בזאת כנספח ‪.1‬‬
‫‪ .47.7‬כמובן שלעניינים אלה חשיבות מכרעת בבחינת הסדר זה‪ .‬על אף חשיבותם‪ ,‬אין להם כל‬
‫זכר בבקשה לאישור ההסדר‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫ההסדר אף אינו חושף האם ההטבה הנדונה לעיל תינתן בנוסף על כל הטבה אחרת ו‪/‬או מבצע קידום‬
‫מכירות אחר בהם נוקטות הנתבעות ממילא וללא קשר עם הסדר הפשרה‪ .‬יצוין כי מבירור ראשוני‬
‫שערכה המועצה‪ ,‬נתגלו נתונים אודות מבצעים שונים המצויים בשוק‪ ,‬המעניקים הנחה בצורת הגדלת‬
‫‪00‬‬
‫אריזת המוצר כך שבכל אריזה של ‪ 199‬טבליות ניתנת תוספת של ‪ 49‬טבליות כמתנה‪ ,‬כך שהאריזה‬
‫מכילה ‪ 519‬טבליות‪ ,‬ובסך הכל הטבה בשיעור של ‪.16.66%‬‬
‫"‪ – "3‬העתקים מפרסומות להטבה בצורת הגדלת המוצר בשיעור של ‪ ,16.66%‬כפי שנמצאו באינטרנט‬
‫על ידי באי כוח המועצה מצורפים בזאת כנספח ‪ 3‬א‪-‬ב‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫זאת‪ ,‬בנוסף לעובדה שפרסום המארזים עלול להוות מבצע קידום מכירות למוצרי הנתבעות‪ ,‬אשר‬
‫ימומן‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬על‪-‬ידי חברי הקבוצה המיוצגת‪ .‬ראו‪ :‬בש"א (י‪-‬ם) ‪ 2752/94‬דיסקין נ' ישפאר‬
‫הום‪-‬טק בע"מ‪( ,‬פורסם בנבו‪ )19.1.99 ,‬בפסקה ‪.54‬‬
‫‪.29‬‬
‫כמו כן ההסדר אינו מגלה דבר בנוגע למטרותיהן ופעולותיהן של העמותות והגופים אליהם יועבר‬
‫חמישית מסכום הפשרה כתרומה‪ -‬הצדדים אינם מפרטים מהי הרלוונטיות של העמותות והגופים‬
‫אליהם יועברו כספי התרומה בקשר עם עילת התביעה ומאפייניהם של חברי הקבוצה המיוצגת או‬
‫מהו המתאם בין עמותות וגופים אלה ופועלם לבין חברי הקבוצה המיוצגת‪ ,‬קרי‪ ,‬חולי מחלות‬
‫הפרקים‪ .‬טיב פעולתן של עמותות אלה הכרחי על מנת לבחון את סבירות ההסדר והתרומה שכן אלה‬
‫חייבים לקיים זיקה וחפיפה מירביים בין קבוצת המפוצים לקבוצת הניזוקים‪.‬‬
‫ראו בהקשר זה‪ :‬ע"א ‪ 19992/99‬תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל‬
‫בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל (טרם פורסם‪ ,‬ניתן ביום ‪ )4.15.11‬בפסקה ‪ 20‬לפסק‬
‫דינה של השופטת א' חיות נקבע‪" :‬יש לחתור להגשמתן של תכליות ציבוריות אלה גם‬
‫כאשר לא ניתן בשל קשיים כאלה ואחרים [‪ ]...‬לקיים מתאם בין ציבור הניזוקים לציבור‬
‫המפוצים [‪ ]...‬בבואנו לפסוק פיצוי על‪-‬פי סעיף ‪(59‬ג) [‪ ]...‬ראוי לנסות ככל שהדבר ניתן‬
‫לעצב את מנגנון חלוקת הפיצוי הקולקטיבי באופן המקיים ולו זיקה מסוימת בין קבוצת‬
‫המפוצים לקבוצת הניזוקים"‪.‬‬
‫‪ .21‬בנוסף‪ ,‬תצהירי הצדדים אינם חושפים האם העמותות המנויות בהסדר אינן עמותות שלהן תורמות‬
‫הנתבעות להם ממילא וללא קשר עם הסדר הפשרה‪.‬‬
‫‪ .25‬הצדדים גם אינם מפרטים דבר בקשר לכספים שיועברו למימון מחקרים מדעיים וחלוקת מלגות‬
‫לתלמידי מחקר‪:‬‬
‫‪ .25.1‬הצדדים אינם מצהירים האם מימון מחקרים בתחום תוספי התזונה‪ ,‬נשוא הסדר זה‪ ,‬יעשה‬
‫בנוסף לתקציב המחקר והפיתוח של הנתבעות הקיים ממילא‪.‬‬
‫‪ .25.5‬הצדדים אינם מגלים פרטים אודות חברי הוועדה שתוקם לקביעת חלוקת מענקי המחקר‬
‫וחלוקת מלגות לתלמידי המחקר‪ .‬כך הצדדים אינם מצהירים כי נציגי הוועדה הינם בלתי‬
‫תלויים ולא יקבלו כל טובת הנאה בקשר עם חברותם בוועדה‪ .‬כן הצדדים אינם מגלים מהו‬
‫‪02‬‬
‫השכר שישולם לחברי הוועדה בעבור השתתפותם בוועדה ו‪/‬או מי מבין הצדדים יישא‬
‫בהוצאה זו‪.‬‬
‫‪ .25.4‬לגופו של עניין ומבלי לפגוע בטענות המועצה‪ ,‬לא הובהר הצורך במינוי "נציג מדעי מטעם‬
‫הנתבעות" כחבר מן המניין בוועדה‪ ,‬קל וחומר כאשר בהחלטתו מיום ‪ 50.11.15‬המליץ בית‬
‫המשפט הנכבד כי הוועדה תכלול נציגים אקדמאיים של שני מוסדות מחקר בישראל ונציג‬
‫מתאים מטעם משרד הבריאות‪ ,‬אותם בלבד מנה בית המשפט הנכבד בהחלטתו‪.‬‬
‫‪ .25.4‬כל האמור לעיל אינו גורע מן הקושי המובנה בכך שהנתבעות תורמות כספים‪ ,‬בשם הקבוצה‬
‫המיוצגת‪ ,‬למחקרים בתחום פעילותן (תוספי תזונה) ולא למשל בתחום של "מחלות הפרקים‬
‫הניווניות"‪ ,‬אשר מהווה מטרה קרובה יותר לחברי קבוצה המיוצגת‪ ,‬מזו שבה בחרו הצדדים‪.‬‬
‫‪ .24‬לבסוף‪ ,‬הצדדים אינם מפרטים כיצד נבחר המפקח – רואה החשבון זאב סלומון כאמור בסעיף ‪4.5‬‬
‫להסדר הפשרה‪ .‬ובפרט לא ציינו הצדדים האם רו"ח סלומון הינו בלתי תלוי והאם הדו"ח שעתיד‬
‫להגיש עם סיום ביצוע התחייבויות הנתבעות לפי ההסדר כאמור בסעיף ‪ 4.5.4‬ילווה בתצהיר‪ .‬כמו כן‬
‫לא הצהירו הצדדים מהו השכר שיקבל רו"ח סלומון בעבור ביצוע תפקידו‪ ,‬תחת הסמכויות שניתנו לו‬
‫בהסדר הפשרה‪.‬‬
‫‪ .24‬אשר על כן ולאור האמור לעיל נראה כי אין אפשרות מעשית לאמוד את שווי ההסדר עבור חברי‬
‫הקבוצה המיוצגת‪ .‬זאת בנוסף לכך שהבקשה לאישור הסדר הפשרה נעדרת נתונים מהם ניתן לאמוד‬
‫את גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת וגודל הקבוצה המיוצגת‪.‬‬
‫ו‪ .‬מינוי בודק‬
‫‪ .22‬הצדדים מבקשים בסעיף ‪ 56‬לבקשה לאישור הסדר הפשרה כי לא ימונה בודק לבדיקת הסדר זה‪.‬‬
‫‪ .26‬הצדדים מנמקים בקשה זו בטענה לפיה לאור הקושי הקיים באיתור חברי הקבוצה המיוצגת ולאור‬
‫החלטת בית המשפט הנכבד "לעניין השיקולים שיש לקחת בחשבון בחישוב גובה הנזק"‪ ,‬אין צורך‬
‫בעיכוב נוסף של ביצוע הסדר הפשרה ובהטלת עלויות נוספות של הצדדים‪ .‬טענה זו‪ ,‬עם כל הכבוד‪ ,‬יש‬
‫לדחות מכל וכול‪.‬‬
‫‪ .27‬המחוקק קבע באופן ברור ובלתי משתמע לשתי פנים בסעיף ‪(15‬ב)(‪ )1‬לחוק כי ברירת המחדל הינה‬
‫מינוי בודק וכי רק מטעמים מיוחדים שיירשמו‪ ,‬ניתן להימנע ממינוי שכזה‪ .‬בהתאם לסעיף ‪(10‬ג)(‪()5‬ה)‬
‫לחוק‪ ,‬אף הונחה בית המשפט הנכבד לשקול את עמדת הבודק בבואו לאשר את הסדר הפשרה שלפניו‪.‬‬
‫‪ .29‬מטרת מינוי הבודק הינה לסייע לבית משפט הנכבד להעריך את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת‬
‫מול שווי ההסדר עבור חברי הקבוצה המיוצגת‪ .‬הוא מסייע בידי בית המשפט לבדוק האם ההסדר‬
‫"ראוי‪ ,‬הוגן וסביר" עבור חברי הקבוצה המיוצגת‪ .‬הואיל וסוגיית גובה הנזק שנגרם לכלל חברי‬
‫הקבוצה המיוצגת טרם הוכרעה‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬הואיל והצדדים לא קיימו את חובת הגילוי המוטלת‬
‫‪03‬‬
‫עליהם בנוגע לגובה הנזק ולמספר חברי הקבוצה‪ ,‬הרי שיש צורך במינוי מומחה אובייקטיבי אשר יסייע‬
‫לאמוד נתונים אלה עבור בית המשפט הנכבד‪.‬‬
‫‪ .20‬בית המשפט הנכבד כבר הבהיר בעבר כי גם אם מינוי בודק עלול להביא לעיכוב בביצוע הסדר הפשרה‬
‫או להשית עלויות נוספות על הצדדים‪ ,‬אין בכך כדי להצדיק אישורו של הסדר פשרה שאינו הוגן‪ ,‬סביר‬
‫וראוי‪ .‬כך קבע בית משפט נכבד זה בעבר‪:‬‬
‫"אמנם טחנות הצדק טוחנות לאט והדברים ידועים [‪ .]...‬עם זאת‪ ,‬אין זה יכול להיות רכיב‬
‫מרכזי בשיקולים אם לאשר אם לאו הסכם פשרה‪ .‬התובע הייצוגי במובדל מהתובע היחיד‪,‬‬
‫הגם שעליו לשקול סיכון מול סיכוי‪ ,‬הרי שעליו להיות בעל אורך רוח ובעל 'טווח נשימה'‬
‫ארוך [‪ ]...‬תובע ייצוגי הנוטל על עצמו את מלאכת ייצוג הקבוצה צריך להביא בחשבון כי‬
‫הליכי הברור עלולים לערוך זמן‪ ]...[ .‬תכליות אלו צריכות לעמוד לנגד עיניו‪ .‬אורך תקופת‬
‫הברור ו'שחיקת כוחו'‪ ,‬אינם שקול מרכזי‪ ,‬שאחרת הדבר משחק לידי הגורמים הנתבעים"‪.‬‬
‫ת"א (ת"א) ‪ 5492/94‬בן עמי נ' הדר חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪)57.94.11‬‬
‫בעמוד ‪ 2‬להחלטה‪.‬‬
‫‪ .69‬זאת ועוד‪ ,‬מן האמור לעיל עולה כי בעניין שלפנינו הצורך במינוי בודק עולה על אחת כמה וכמה‪ ,‬שכן‬
‫ההסדר מבוסס על תחשיב נזק אשר אינו ברור כלל ועיקר ואף כולל בחובו הטבה שאת אומדנה לא‬
‫הסבירו הצדדים‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬לבית המשפט הנכבד‪ .‬בהעדר גילוי מלא אודות הפרטים שלעיל‪ ,‬גובר‬
‫הצורך במומחה אובייקטיבי שימונה על ידי בית המשפט הנכבד לבדיקת כל הנתונים הרלבנטיים‬
‫להסדר הפשרה‪.‬‬
‫לעניין חשיבות מינוי בודק ר'‪ :‬ת"צ (י‪-‬ם) ‪ 0557-97‬נחום אורן‪ ,‬עו"ד נ' קולנוע חדש בע"מ‬
‫(פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ע"י המותב הנכבד ביום ‪ ; )9.4.5911‬ת"צ (י‪-‬ם) ‪ 4441-90‬עו"ד איגור‬
‫גלידר נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ע"י המותב הנכבד ביום‬
‫‪ ;)54.9.5919‬ת"צ (י‪-‬ם) ‪ 5169-99‬אראל דניאל נ' פרטנר תקשורת בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן‬
‫ע"י המותב הנכבד ביום ‪ ;)10.7.5919‬ת"א (ת"א) ‪ ,1024/96‬בש"א ‪ 16612/96‬עמר נ' אסם‬
‫תעשיות בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ב‪ ;)14.4.99 -‬ת"צ ‪ 4001-95-99‬הכט נ' סלקום (פורסם‬
‫בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ ;)12.15.5999‬ת"צ (מרכז) ‪ 9299-97-90‬סימה בן‪-‬דהן נ' תנובה מרכז‬
‫שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ ;)9.4.5911‬ת"צ‬
‫(מרכז) ‪ 497-95-19‬מרדכי גת נ' ריבוע כחול ישראל בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום‬
‫‪ ;)50.15.5919‬ת"צ (מרכז) ‪ 50049-15-90‬דביר נ' פזומט מקבוצת פז בע"מ (פורסם בנבו‪,‬‬
‫ניתן ביום ‪.)17.7.5911‬‬
‫‪ .61‬במסגרת בקשת הצדדים שלא למנות בודק מפנים הצדדים לשלוש אסמכתאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחינה של‬
‫אותן אסמכתאות מלמדת כי הן אינן רלוונטיות לענייננו‪ .‬המשותף לכולן הוא כי הצורך במינוי בודק‬
‫‪04‬‬
‫התייתר כיוון שלא נדרשה כל הערכה חשבונאית או כלכלית של גודל הנזק או חישוב שווי הסדר‬
‫הפשרה בעבור חברי הקבוצה המיוצגת‪.‬‬
‫‪.61.1‬‬
‫בבש"א ‪ 9599/96‬פלד נ' שטראוס‪-‬עילית החזקות בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬החלטה מיום‬
‫‪ )94.99.99‬ובת"צ (מרכז) ‪ 164-15-97‬שרייר נ' מהדרין בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬החלטה מיום‬
‫‪ )54.95.90‬נמנעו בתי המשפט ממינוי בודק מן הטעם שהנזק שנגרם לחברי הקבוצה‬
‫המיוצגת הינו נזק בלתי ממוני אשר בין כה אינו קשה לחישוב על ידי בית המשפט הנכבד‪.‬‬
‫‪.61.5‬‬
‫בת"צ (מרכז) ‪ 5924-11-99‬שפירא נ' סטארקיסט פודור בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬החלטה מיום‬
‫‪ )14.90.19‬קבעה כבוד השופטת א' שטמר בפסקה ‪ 2‬לפסק דינה כי אין צורך במינוי בודק‬
‫כיוון שהבדיקה הרלוונטית היא של שאלות משפטיות‪.‬‬
‫‪ .65‬לאור האמור לעיל‪ ,‬ברי כי בנוסף לחובת הצדדים להציג את נתונים אשר ישפכו אור על גובה הנזק‬
‫שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת ושווי ההסדר עבורם‪ ,‬יש צורך במינוי בודק בהליך זה‪ ,‬כדרישת סעיף‬
‫‪(10‬ב) לחוק‪ .‬המועצה סבורה כי מינויו של מומחה נחוץ כדי לבחון ולבדוק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הנתונים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪.65.1‬‬
‫גודל הקבוצה המיוצגת;‬
‫‪.65.5‬‬
‫גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת;‬
‫‪.65.4‬‬
‫שווי ההטבה הקבועה בהסדר עבור לקוחות הנתבעות;‬
‫‪ .64‬בחינת נתונים אלו נוגעת במיוחד לצורך הערכת שווי ההטבה שניתנת לחברי הקבוצה על פי הסדר‬
‫הפשרה ועל כן יש צורך במומחה בתחום הכלכלה ו‪/‬או החשבונאות שיבחן אותם‪.‬‬
‫ראו‪ :‬ת"צ (י‪-‬ם) ‪ 0557-97‬אורן נ' קולנוע חדש בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ 4.2.5919‬על‬
‫ידי המותב הנכבד); ת"א (ת"א) ‪ ,5442/97‬בש"א ‪ 17444/97‬לזר נ' שטראוס מחלבות‬
‫בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ ;)55.0.5990‬ת"צ (מרכז) ‪ 6404-91-19‬גינר נ' השטיח‬
‫המעופף בע"מ (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪ ;)55.2.5911‬ת"צ (מרכז) ‪ 2959-15-99‬פלזנר נ'‬
‫הוט מערכות תקשורת בע"מ‪( ,‬פורסם בנבו‪.)17.19.5919 ,‬‬
‫‪05‬‬
‫ז‪ .‬סיכום‬
‫‪.64‬‬
‫על פי סעיף ‪(15‬א) לחוק על הצדדים המבקשים לאשר את הסדר הפשרה מוטל הנטל לשכנע את בית‬
‫המשפט הנכבד כי המדובר בהסדר פשרה ראוי‪ ,‬הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה‪.‬‬
‫‪.62‬‬
‫הסדר הפשרה והתצהירים הנלווים לו אינם מפרטים די הצורך את היקף הנזק שנגרם לחברי הקבוצה‪,‬‬
‫את גודל הקבוצה ואת שווי הסדר הפשרה‪ .‬על כן הם אינם עונים על חובת הגילוי הקבועה בהוראות‬
‫החוק והתקנות‪ .‬לפיכך‪ ,‬בית המשפט הנכבד‪ ,‬כמו גם המועצה וחברי הקבוצה המיוצגת‪ ,‬אינם יכולים‬
‫לשקול כראוי את כל השיקולים שעליהם לשקול כדי להעריך האם הסדר הפשרה הינו ראוי‪ ,‬הוגן‬
‫וסביר‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫אשר על כן מבקשת המועצה מבית המשפט הנכבד לדחות בשלב זה את פרסום ההסדר ולהורות‬
‫לצדדים להציג בפני בית המשפט הנכבד נתונים השופכים אור אודות האמור לעיל‪.‬‬
‫‪.67‬‬
‫כמו כן מבקשת המועצה מבית המשפט הנכבד שיורה על מינוי בודק אשר יאמוד את הנתונים‬
‫הנוגעים להסדר זה‪ ,‬כמפורט לעיל‪.‬‬
‫‪.69‬‬
‫בנוסף מתבקש בית המשפט הנכבד‪:‬‬
‫‪ .69.1‬להורות למזכירות להמציא לח"מ עותק מכל החלטה שתוגש בהליך דנן;‬
‫‪ .69.5‬להורות לב"כ התובע ולב"כ הנתבעות כי ימציאו לח"מ כל מסמך ו‪/‬או בקשה שיוגשו על‬
‫ידי מי מהם בתיק זה‪ ,‬לרבות נספחיהם‪.‬‬
‫‪.60‬‬
‫יצוין כי בעמדתה זו התייחסה המועצה לחובת הגילוי שהופרה על ידי הצדדים ולחובת מינוי בודק‪.‬‬
‫המועצה שומרת על זכותה להתנגד לאישור ההסדר‪ ,‬לגופו‪ ,‬גם לאחר פרסומו בציבור ואין באמור‬
‫בעמדה זו בכדי לגרוע מכל טענות המועצה בנוגע להסדר הפשרה‪.‬‬
‫_________________‬
‫פרופ' אלון קלמנט‪ ,‬עו"ד‬
‫ב"כ המועצה‬
‫‪06‬‬
‫_________________‬
‫רוני אבישר‪-‬שדה‪ ,‬עו"ד‬