פשרה בעניין הסדר עמדה מטעם המועצה הישראלית לצרכנות - Web
ת"א 103163/ בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כב' השופט מ' אלטוביה בעניין: יצחק חושן ,ת.ז88050355 . ע"י ב"כ עו"ד דוד קרשנבוים קרשנבוים ,דה-פריס ,הלפרין ושות' משרד עורכי דין רח' יורדי הים ,1הרצליה פיתוח 46764 טל' ;90-0290057 :פקס'90-0279969 : התובע המייצג נ ג ד - .1אלטמן רוקחות טבעית ( )1550בע"מ ,ח.פ 810335315 .3טעם טבע ( )1555טיבולי בע"מ ,ח.פ811055383 . .0טעם טבע-אלטמן שותפות כללית ,ח.פ853315553 . ע"י ב"כ עוה"ד עדי קפלן ושות' רח' ויצמן ,5תל אביב64540 , טל' ;94-7799555 :פקס'94-7799559 : הנתבעות ובעניין: המועצה הישראלית לצרכנות ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אלון קלמנט ו/או עו"ד רוני אבישר מהקליניקה לתובענות ייצוגיות המרכז הבינתחומי-הרצליה רח' כנפי נשרים פינת רח' נתן אלתרמן ,הרצליה טל' ;90-0695446 :פקס'90-0214972 : עמדה מטעם המועצה הישראלית לצרכנות בעניין הסדר פשרה – בטרם פרסומו בהתאם להחלטות בית המשפט הנכבד מיום 15.5.13ומיום 15.1.10מתכבדת המועצה הישראלית לצרכנות להגיש את עמדתה בנוגע להסדר הפשרה שהגישו הצדדים לאישור בית המשפט הנכבד ביום ( 30.13.13להלן "הסדר הפשרה" או "ההסדר") ,וזאת טרם קבלת החלטה בדבר פרסום ההסדר לציבור. כל ההדגשות שלהלן אינן במקור ,אלא אם כן צוין אחרת. א .פתח דבר .1 המועצה הישראלית לצרכנות (להלן" :המועצה") הינה חברה ממשלתית הפועלת מכוח חוק המועצה הישראלית לצרכנות ,התשס"ח .5999-מטרת המועצה הינה לפעול באופן עצמאי לטובת ציבור הצרכנים בישראל ,בין היתר באמצעות בחינת הסדרי פשרה המוגשים לאישור בתי המשפט בתובענות ייצוגיות, וזאת מכוח הוראת סעיף (19ד) לחוק תובענות ייצוגיות ,התשס"ו( 5996-להלן" :החוק") והיתר שר המשפטים שניתן למועצה לפי סעיף זה. .5 המועצה סבורה כי בבקשה לאישור הסדר הפשרה נפלו פגמים מהותיים שיש לתקנם לפני פרסומו של ההסדר .בטרם פרסום ההסדר יש להורות לצדדים להבהיר לבית המשפט הנכבד שלושה עניינים המהותיים להבנת ההסדר ולהערכתו :הראשון ,כיצד חושב על ידי הצדדים הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת; השני ,מהו גודלה של הקבוצה המיוצגת; והשלישי ,כיצד חושב ערך ההסדר לציבור אותו אומדים הצדדים ב 13,333,333 -ש"ח .העדר נתונים באשר לעניינים אלה ,מונע מבית המשפט הנכבד ,המועצה וחברי הקבוצה המיוצגת לעמוד על טיבו של ההסדר ולבחון האם "ההסדר הוגן ,ראוי וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה המיוצגת" כנדרש על פי סעיף (10א) לחוק. .4 לעמדת המועצה ,העובדה שבהליך זה התקיים הליך גישור בפני כבוד השופט (בדימוס) ת' אור ,אינה מפחיתה מחובת הגילוי המוטלת על הצדדים בבקשת אישור הסדר הפשרה .זאת מכיוון שהליך גישור כאמור בענייננו ,אינו יכול להחליף את שיקול הדעת שעל בית המשפט הנכבד להפעיל שעה שהוא בוחן הסדר פשרה בתובענה ייצוגית .בהתאם ,הליך גישור כזה אין בכוחו לבטל את החובות הקבועות בחוק, ובפרט את חובת הגילוי המוטלת על הצדדים ,שנועדה לאפשר לבית המשפט הנכבד לבצע את תפקידו נאמנה ,בדיוק כשם שהליך גישור זה אינו יכול להחליף את ההליכים הקבועים בחוק לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. .4 בנוסף על כך המועצה סבורה כי יש למנות בודק – כאמור בסעיף (10ב)( )1לחוק .וזאת על מנת שגורם אובייקטיבי ובלתי תלוי לצדדים להליך ,יבדוק את שלושת העניינים שנמנו לעיל :הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת בגין ההטעיה נשוא הליך זה ,מספר חברי הקבוצה המיוצגת בהליך זה ושווי הסדר הפשרה עבור חברי הקבוצה המיוצגת. ב .תמצית ההליכים עד כה .2 ביום 95.94.96הגיש התובע את התביעה דנן כנגד הנתבעות ובצירוף לה ,הגיש בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן" :בקשת האישור") .על פי האמור בכתב התביעה ובבקשת האישור ,עניינה של התביעה דנן בפרסומים מטעים של הנתבעות בכל הנוגע לשיווק והפצת המוצר "מגה גלופלקס" ,שהינו תוסף מזון המשווק ומופץ על ידי הנתבעות (להלן" :המוצר") .לטענת התובע ,הנתבעות הפיצו ושיווקו את המוצר תוך הטעיית הציבור ,שכן בניגוד לנטען על ידי הנתבעות בפרסומיהן המוצר אינו מחדש, משקם או מרפא את סחוסי הגוף אצל חולי "אוסטיאוארתריטיס" (מחלת מפרקים ניוונית) .לפי הנטען 2 בכתב התביעה ובבקשת האישור ,פרסומן המטעה של הנתבעות מהווה הטעיה ,כאמור בסעיף 5לחוק הגנת הצרכן ,התשמ"א( 1091-להלן" :חוק הגנת הצרכן") תוך הפרת הוראות סעיפים 4ו 7לחוק הגנת הצרכן והוראות תקנה 5לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), התשל"ח.1079- .6 על פי סעיף 47לבקשת האישור ,הגדיר התובע המייצג את חברי הקבוצה המיוצגת ככל מי שרכש את התוספים לטיפול במחלות מפרקים (אוסטיאוארתריטיס) בשבע השנים הקודמות להגשת בקשת האישור .הנזק לחברי הקבוצה המיוצגת הוערך במסגרת בקשת האישור בסכום של 064,099,999ש"ח. סכום זה התבסס על חישובי התובע ,לפיהם האוכלוסייה הסובלת מכאבי פרקים במדינת ישראל מונה 927,799אזרחים (בהסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרסומי הנתבעות) .התובע העריך כי 12%מהחברים באוכלוסיה זו השתמשו בתוספי מזון וכי 19%מתוכם ,קרי 92,999צרכנים, רכשו את המוצר אצל הנתבעות בעלות ממוצעת חודשית של 142ש"ח לצרכן. .7 ביום 97.90.19אישר בית המשפט הנכבד את בקשת אישור התובענה הייצוגית (להלן" :החלטת האישור") .בית המשפט הנכבד קבע כי הפרסום בו נקטו הנתבעות בכל הנוגע לשיווק המוצר הינו מטעה לכאורה ,שכן למעשה לא הוכחה יכולת הריפוי של המוצר. .9 על פי סעיף 42להחלטת בית המשפט הנכבד הקבוצה המיוצגת כוללת את "רוכשי המוצר בשבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה". .0 בכל הנוגע לגובה הנזק שנגרם לכאורה לחברי הקבוצה ,קבע בית המשפט הנכבד כי אין לקבל את עמדת התובע ,על פיה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת בגין ההטעיה הינו מלוא הסכום ששולם על ידי חברי הקבוצה המיוצגת עבור רכישת המוצר ,זאת מכיוון שהמוצר כן הועיל במידה מסוימת לחברי הקבוצה המיוצגת ,בכך שהביא להפחתת כאבים ולטיפול בתסמיני המחלה .עם זאת ,את שאלת כימות הנזק ואופן הוכחת שיעורו הותיר בית המשפט לדיון בשלב הדיון בתביעה גופה .כך קבע בית המשפט הנכבד בהחלטת האישור בפסקה :40 "אף שיש להבחין בין ריפוי המחלה ובין שיכוך תסמיניה ,דומני כי אין לאיין כליל את תרומתו של המוצר ,למצער ביחס לחלק מהצרכנים ,בהפחתת הכאב ובשיפור טווח התנועה ,בחישובו של הנזק שנגרם לקבוצה כולה .כפי שנהג בית המשפט בעבר 'השאלה כיצד לכמת את הנזק ואיך ניתן להוכיח את שיעורו ,תתברר בתביעה עצמה' .בשלב זה אין להכריע אפוא בסוגיית הערכת הנזק"... .19ביום 50.11.15הגישו הצדדים להליך זה הסדר פשרה לאישור בית המשפט הנכבד (להלן" :הבקשה לאישור הסדר הפשרה הראשון") .הסדר זה הוגש לאחר שהצדדים קיימו הליך גישור בפני כבוד השופט (בדימוס) ת' אור. 3 .11במסגרת הסדר זה ,התחייבו הנתבעות להעניק לציבור מארזים בשווי מצטבר של 2מליון ש"ח – באופן דומה להסדר הפשרה הנדון לפנינו (ראו פירוט להלן) ולהעניק סכום של 1מיליון ש"ח לטובת מימון מחקרים ועבודות מדעיות בתחום בריאות הציבור .בהסדר זה נקבע כי חלוקת מענקים זו תיקבע על ידי באי כוח הצדדים ובאישור מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא – פרופ' זאב רוטשטיין .בנוסף לאמור ,התחייבו הנתבעות לממן פעילות למען הקהילה באמצעות הכשרות ,הרצאות וימי עיון להגברת המודעות בתחום התזונה ותוספי התזונה בשווי מצטבר של 4מליון ש"ח. .15ביום 50.11.15נתן בית המשפט הנכבד החלטה המורה על תיקונו של הסדר הפשרה הראשון כך שרכיב "הפיצוי המיועד למחקר רפואי ובריאות הציבור" יגדל ,כך שיכלול סכום של 2מליון ש"ח סך הכל .כמו כן המליץ בית המשפט הנכבד לצדדים לקבוע מנגנון לחלוקת כספי המחקר באמצעות ועדה "שתורכב מנציגים אקדמיים של שני מוסדות מחקר בישראל או בתי חולים מחקריים ונציג מתאים מטעם משרד הבריאות" .כמו כן נקבע בהחלטה זו כי במסגרת ההסדר יצוין כי" :חוקרים או מוסדות אשר יקבלו מענקים מכוח הסכם זה יתחייבו לציין בפרסומיהם בקשר עם אותם מחקרים את דבר המימון מאת הנתבעות מכוח הסכם זה [."]... .14ביום 0.15.15הגישו הצדדים בקשה לקיום דיון בעניין הבקשה לאישור הסדר הפשרה הראשון וזאת ככל הנראה לאור החלטת בית המשפט הנכבד מיום .50.11.15דיון זה התקיים ביום ,17.15.15בסופו נקבע כי הצדדים יגישו לבית המשפט הנכבד הסדר פשרה מתוקן. .14ביום 54.15.15הגישו הצדדים הסדר פשרה נוסף לאישורו של בית המשפט הנכבד וזהו ההסדר המונח כיום בפני בית המשפט .במסגרת הסדר זה מתחייבות הנתבעות לפעול כדלקמן: .14.1בהתאם לסעיף 4.1.1להסדר הפשרה ,הנתבעות יעניקו לציבור הטבה בשווי מצטבר של 2 מליון ש"ח ,באמצעות תוספת לגודל המוצר הנמכר לציבור בהיקף של בין 17%-59%לכל אריזת מוצר (להלן" :המארזים") .המארזים ימכרו לציבור במסגרת מבצעים ייעודיים עד למועד בו השווי המצטבר הכולל של המארזים שיחולקו יגיע לשווי של 2מליון ש"ח. הנתבעות יפעלו לפרסום המבצעים הייעודיים המיוחדים למכירת מארזי ההטבה לציבור הצרכנים (להלן :ההטבה"). .14.5בהתאם לסעיף 4.1.5להסדר הפשרה ,הנתבעות יממנו מחקרים ועבודות מדעיות בתחום תזונה ותוספי תזונה ,לרבות באמצעות מענקי מחקר לחוקרים ומלגות לתלמידי מחקר למשך 4שנים בשווי כולל של 4מליון ש"ח .קביעת נושאי המחקר וזהות החוקרים תעשה על ידי ועדה שתורכב משלושה מומחים בנושא תזונה ובריאות ששמותיהם מפורטים בסעיף 4.1.5להסדר ,ומנציג מטעם הנתבעת. .14.4בהתאם לאמור בסעיף 4.1.4להסדר הפשרה ,הנתבעות יתרמו במשך ארבע השנים לאחר אישור ההסדר סכום כולל של 5מליון ש"ח במטרה להגביר בקרב הציבור את המודעות בתחום הבריאות והתזונה .התרומה תחולק על ידי הנתבעות כדלקמן: 4 .14.4על פי סעיף 4.1.4.1להסדר הפשרה ,סכום של בין 1,529,999ש"ח ל 1,299,999ש"ח ייתרם ויחולק בין העמותות הבאות :עמותת צעדים ,החברה למתנ"סים ,העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל ,האיגוד הישראלי לאורתופדיה ,בחלקים שווים (בהפרשים של 19%- )12%וזאת לצורך הגברת התודעה לפעילות גופנית בריאה בקרב הגיל השלישי. .14.2על פי סעיף 4.1.4.5להסדר הפשרה ,סכום של בין 299,999ש"ח ל 729,999ש"ח יתרם ויחולק בין הגורמים הבאים :האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד ,הסתדרות הרוקחים בישראל ,המרכז הארצי למידע בהרעלות בקריה הרפואית רמב"ם ,בחלקים שווים (בהפרשים של .)19%-12% .12קבלת הסדר הפשרה וסיום ההליך בפסק דין המאשר אותו יקימו מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה המיוצגת – כהגדרתה בהחלטת האישור ,בנוגע לכל העילות והעניינים שעליהם נסבה תובענה זו. ג .התנאים לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית .16סעיף (10א) לחוק קובע כי על בית משפט לאשר הסדר פשרה המוגש לאישורו רק אם מצא כי ההסדר "ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". .17אמת המידה הכללית הקבועה בסעיף (10א) ,לפיה הסדר הפשרה צריך להיות ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ,מדריכה את בית המשפט להגן על עניינם ועל זכויותיהם של חברי הקבוצה אשר אינם נמצאים בפני בית המשפט .מסיבה זו ,על בית המשפט לבחון באופן ביקורתי את הסדר הפשרה ולהגן על ענייניהם של חברי הקבוצה שאינם בנמצא. על ההגנה שיש ליתן לחברי הקבוצה בעת אישורו של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית ראו: אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית" משפטים מ ,777עמ' ;)5911( 794-791 ע"א 1944/97קרן נ' פקיד שומה גוש דן (פורסם בנבו )15.9.15 ,בפסקה 56לפסק דינו של השופט י' דנצינגר). .19אמת המידה הקבועה בסעיף (10א) צריכה להתפרש ,בין היתר ,לאור רשימת השיקולים המפורטים בסעיף (10ג)( )5לחוק .במסגרת השיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם לפי סעיף זה מנויים השיקולים הבאים: הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה עשויים היו לקבלו אילו היה בית משפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו של הסדר הפשרה. 5 .10בעת בחינת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית על בית המשפט להשוות בין שני ערכים: .10.1מחד ,בית המשפט צריך לבחון מהו הסעד שחברי הקבוצה המיוצגת היו מקבלים אם בית המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה .ערכו של הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל כאמור שווה למספר חברי הקבוצה המיוצגת הזכאים לסעד ,במכפלת הסעד הממוצע שלו היה כל אחד מהם זכאי .את הערך הזה צריך בית המשפט לשקלל בסיכוי שאכן היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. .10.5מאידך ,בית המשפט צריך לבחון את שווי הסדר הפשרה עבור חברי הקבוצה המיוצגת. .59לאור ההשוואה בין שני הערכים הללו על בית המשפט לקבוע האם ההסדר הינו "ראוי הוגן וסביר" עבור חברי הקבוצה המיוצגת .זאת ,בדיוק כשם שעושה כל בעל דין בתביעתו וכשם שכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת היה עושה ,אילו היה מנהל את התובענה ואת המשא ומתן לפשרה עבור עצמו. ד. חובת הגילוי במסגרת הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות .51סעיף (19ב) לחוק קובע כי לבקשה לאישור הסדר פשרה יצורפו תצהירים מטעם באי כוח הצדדים אשר בהם יגלו באי הכוח "בגילוי נאות ,את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה". .55תקנה (15א) לתקנות תובענות ייצוגיות ,תשע"א( 5919-להלן" :התקנות") קובעת כי בבקשה לאישור הסדר פשרה יפרטו בעלי הדין מדוע לדעתם ההסדר ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ,ויפרטו ,בין השאר ,את העניינים האלה: "הפער בין סכום הפיצוי או הסעד המוצע בהסדר לבין סכום הפיצוי או הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לזכות בו אילו בית המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;" .54תקנה (15ב)( )1לתקנות מוסיפה וקובעת כי על בעלי הדין לצרף תצהירים מטעמם אשר יאמתו את "העובדות המשמשות יסוד לבקשה" ,ויהיה בהם "גילוי נאות ביחס לכל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה". .54הרציונאל לדרישת הפירוט בתצהירים ,המוגשים במסגרת בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית ,הוא ברור :אישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית הוא בעל תוצאות מרחיקות לכת .סעיף 54לחוק קובע כי פסק דין בתובענה ייצוגית יקים מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית ,וכך קובע גם סעיף 9.1להסדר הפשרה .חברי הקבוצה המיוצגים אינם נמצאים בפני בית המשפט הנכבד .חלף זאת ,מצויים בפני בית המשפט הנכבד שני צדדים שלמעשה אין ביניהם מחלוקת אמיתית בכל הנוגע לאישורו של הסדר הפשרה .כאמור ,הצדדים הגישו את הסדר הפשרה ביחד ,כצד אחד ,והוא מייצג את הסכמותיהם. 6 לאינטרס המשותף הקיים לתובע המייצג ולנתבעת באישור הסדר הפשרה ועל הסכנות הטמונות בהעדר דיון אדוורסרי ראו :גיל אוריון וזיו שוורץ "מנגנונים לפיקוח על מימושה של הפשרה בהליך הייצוגי" עלי משפט ט ,147בעמ' ;)5911( 124-125אמיר ויצנבליט "ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות" משפטים מג ,421בעמ' .)5915( 460-466 .52בהעדר דיון אדוורסרי בבקשה לאישור הסדר פשרה ,חובה על המבקשים לפרוש בפני בית המשפט את כל העובדות העשויות להיות רלוונטיות לבקשה .כך קובעים סעיף (19ב) לחוק וכן תקנה (15ב)()1 לתקנות תובענות ייצוגיות. ראו בהקשר זה :אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 777עמ' .)5911( 912-914 .56זאת ,כשם שעל המגיש בקשה במעמד צד אחד מוטלת חובת גילוי מוגברת (ראו למשל תקנה (465א) לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד.)1094- לחובת הגילוי המוגברת בהליכים במעמד צד אחד ראו :רע"א 4106/04שפע בר ניהול ושירותים ( )1551בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984בע"מ ,פ''ד מז ,162בעמ' ;)1004( 169רע"א 9114/99שפר נ' תרבות לעם ( )1558בע"מ ,פ"ד נה (,444 )4 עמ' – )5991( 445-441שם נקבע כי הפרת חובת הגילוי בבקשה המוגשת במעמד צד אחד הינה כה חמורה עד כי היא מהווה שיקול מרכזי לדחיית בקשה למתן סעד זמני; רע"א 1262/02סחר ושירותי ים נ' ויינשטיין ,פ"ד נד( ,649 )2עמ' – )5999( 629-627שם נקבע כי הפרת חובת הגילוי כאמור מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. .57לעמדת המועצה ,ההסדר הנדון נגוע בפגמים מהותיים הנובעים מהעדר גילוי נאות ביחס לכל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר ,ועל כן יש לדחות את פרסומו עד שינתן גילוי מלא ונאות ביחס לפרטים אלה .הבקשה לאישור הסדר הפשרה ,כמו גם התצהירים שנלוו לה ,נעדרים מידע אודות אופן חישוב הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת ,גודלה של הקבוצה המיוצגת ,והבסיס לקביעה לפיה שוויו של ההסדר הוא אכן 19מיליון ש"ח כפי שהעריכו אותו הצדדים. .59בהעדר גילוי אודות פרטים כה מהותיים ,נבצר מבית המשפט הנכבד כמו גם מהמועצה ומחברי הקבוצה המיוצגת לבחון את סבירותו וכדאיותו של ההסדר עבור חברי הקבוצה – כנדרש לפי סעיף (10א) לחוק. 7 ה .הפרת חובת הגילוי בהסדר הפשרה הנדון .50הצדדים הגישו ,בצירוף לבקשה לאישור ההסדר תצהירים מטעם באי כוח הצדדים :עו"ד דוד קירשנבוים -בא-כוח התובע ,ועו"ד יוסף קפלן -בא-כוח הנתבעות .וכן תצהירים מטעם בעלי הדין: התובע הגיש תצהיר מטעם עצמו ומטעם שלושת הנתבעות הגיש תצהיר מר משה טוקר ,מנכ"ל הנתבעת .4 .49בחינת תצהירו של התובע המייצג – מר יצחק חושן – הכולל ארבע פסקאות בלבד ,מלמדת כי מר חושן הצהיר כי בקשת אישור ההסדר כוללת את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה וכי הוא או בא כוחו לא קיבלו מהנתבעות כל טובת הנאה מעבר לאלה המפורטים בהסכם הפשרה .נוסח תצהירו של בא כוח התובע המייצג – עו"ד דוד קירשנבוים הינו זהה לתצהירו של מר חושן .שני תצהירים אלה אינם כוללים שום הצהרה הנוגעת לפרטים המהותיים להסדר הפשרה ,אלא רק הצהרה כי פרטים אלה מצויים בבקשה לאישור ההסדר. .41תצהירו של בא כוח הנתבעות – עו"ד משה קפלן כולל הצהרה דומה לפיה בקשת אישור ההסדר כוללת את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה. .45תצהירו של מר משה טוקר מטעם הנתבעות ,הינו שונה מנוסח תצהיריהם של התובע המייצג ובאי כוח הצדדים .תצהיר זה הינו מפורט לכאורה ,אולם בחינה מעמיקה שלו מגלה כי למעשה הוא חוזר על הוראות הסדר הפשרה ,ולבסוף בסעיף 50מוסיף כי: "בהתאם לטענות העולות בבקשה לאישור הסכם הפשרה ,אני סבור כי סכום ההטבות לציבור המוצע ע"י הנתבעות מהווה סכום פיצוי ראוי בנסיבות העניין". .44כפי שיוסבר להלן ,תצהירים אלה אינם עומדים בהוראות החוק והתקנות הואיל והם אינם חושפים מידע מלא אודות גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת מחד ושוויו האמיתי של ההסדר עבור חברי הקבוצה המיוצגת מאידך. ה 1.היעדר גילוי בנוגע לגודל הקבוצה המיוצגת .44 על אף האמור בסעיף (19ב) לחוק ובתקנה (15ב) הסדר הפשרה והתצהירים אינם חושפים שום פרט מהותי שממנו ניתן להסיק מהו היקפה של הקבוצה המיוצגת – קרי ,מהו מספרם המוערך של כל לקוחות הנתבעות אשר רכשו את המוצר בשבע השנים הקודמות להגשת הבקשה ומה היה היקף המכירות של המוצר בתקופה זו .נתון זה אינו מופיע בבקשה לאישור הסדר הפשרה או בתצהירים שנלווים לה .ברי כי נתונים אלה מצויים בידי הנתבעות .אשר על כן היה על הנתבעות להגיש חוות דעת מלווה בתצהיר ,מטעם רואה חשבון מוסמך ,אשר יבהיר מה היה היקף מכירות המוצר בתקופה הרלבנטית לתביעה. 8 .42 עניין זה הינו מהותי ,כפי שסבר כך בעצמו בא כוח התובע המייצג אשר הגיש ,ביום ,56.1.15בקשה למתן צווים כנגד הנתבעות בנושא גילוי מסמכים ומענה לשאלונים .במסגרת בקשה זו ביקש בא כוח התובע המייצג כי הנתבעות יחשפו את הדו"חות הכספיים שלהן בכל הנוגע למוצר ולהיקף המכירות שלו בתקופה הרלבנטית לתביעה. .46 על הצורך בקבלת נתונים אלה חזר בא כוח התובע בהודעה מיום 2.5.15במסגרתה טען כי אין לו כל ספק שהנתבעות: "יחזרו על הצעותיהן העולבות אף בפני כב' המגשר ,וזאת תוך ניצול ציני על (כך במקור) העדר ידיעת התובע ,הח"מ והמגשר את הנתונים הכספיים בדבר מחזורי המכירות של תוסף המזון שבנדון בתקופה הרלבנטית לתביעה – הידועים לנתבעות בלבד" .ההדגשות במקור. ובהמשך דבריו" :הח"מ סבור כי דווקא עתה יש צורך במתן הצווים המבוקשים ,על מנת שתהיה ,בין היתר בפני המגשר ,האינפורמציה הנכונה באשר למחזורי המכירות של תוסף המזון ולסכומי העתק בהם התעשרו הנתבעות שלא כדין על גבו של ציבור הצרכנים בישראל, תוך כדי הטעייתו .הח"מ סבור כי בהעדר הנתונים אודות מחזורי המכירות של תוסף המזון בתקופה הרלבנטית לתביעה – ימשיכו הנתבעות לשטות הן בתובע ובח"מ והן בכב' המגשר – באשר הנתונים הכספיים לא נחשפו על ידן ומצויים ברשותן בלבד" .ההדגשות במקור. .47 בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט הנכבד ביום 14.4.15מן הטעם שלא הוגש עדיין כתב הגנה בתיק. אולם מבקשה זו נראה כי גם בא כוח התובע המייצג עצמו היה סבור כי בהעדר נתונים אודות גודל הקבוצה המיוצגת אין אפשרות מעשית להעריך את הצעות הנתבעות לסיום הסכסוך בהסדר פשרה. .49וזאת יודגש :ייתכן (וזאת אין המועצה יודעת) כי נתונים אלה הוצגו בשלב כלשהו של הליך הגישור בפני המגשר .אולם בכך אין פיתרון לבעיה אשר הוצגה לעיל הואיל ובית המשפט הנכבד ,ולא המגשר ,הוא זה שעליו מוטלת החובה מכוח החוק לבחון את סבירות ההסדר ואת ה"פער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה" .זאת על מנת להגן על טובת חברי הקבוצה המיוצגת אשר אינם ניצבים בפני בית המשפט הנכבד במועד אישור הסדר הפשרה. ה 3.היעדר גילוי אודות הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת .40על אף האמור בסעיף (19ב) לחוק ובתקנה (15ב) הסדר הפשרה והתצהירים אינם חושפים שום פרט מהותי שממנו ניתן להסיק מהו הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת .נתון זה ,במכפלת גודל הקבוצה המיוצגת הוא שאמור לשקף את סך הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת .כאמור לעיל, בהעדר נתון בסיסי זה אין אפשרות אמיתית – לא לבית המשפט הנכבד ולא למועצה ולחברי הקבוצה המיוצגת – לבחון האם ההסדר הינו "ראוי ,הוגן וסביר". 9 .49לעמדת המועצה ,הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת שווה לפחות לפער בין מחיר המוצר בתקופה הרלבנטית לתביעה לבין מחיר מוצר מקביל ,דומה במהותו למוצר הנדון בתביעה זו ,אשר לגביו לא נעשתה הטעיה כאמור .לעמדת המועצה הפרש זה מבטא את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת שרכשו את המוצר הנדון בתביעה זו. .41כאמור ,בהתאם להחלטת האישור ,הנתבעות ייחסו למוצר סגולות ריפוי אשר לא הוכחו כנכונות. סגולות אלה הטעו את הציבור לחשוב כי המוצר יכול לרפא את מחלות הפרקים מהן סבלו ולא רק לשכך את הכאבים הנובעים ממחלה זו .בהעדר ייחוס מטעה זה היה מחיר המוצר נמוך יותר ושווה למעשה למחירו של מוצר אחר ,מקביל בתכונותיו האמיתיות (ולא אלו שהוצגו בפרסומי הנתבעות). ההנחה העומדת בבסיס תובענה ייצוגית זו הינה כי מחיר מוצר מקביל זה היה זול יותר מן המוצר נשוא תביעה זו .הפער בין מחירו של המוצר למחירו של מוצר מקביל בתקופה הרלבנטית לתביעה הוא הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת בשל ההטעיה הנדונה בתובענה זו ,שבו היו הנתבעות חבות אילו בית המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. .45עמדה דומה הביע כבוד השופט ד"ר ע' בנימיני בת"א 5247/96פרחן נ' מולטילוק בע"מ בפסקה 47 להחלטה מיום ,0.5.90אליה גם הפנה בית המשפט הנכבד בהחלטת האישור: "לכן ,אם מסתבר שהגנה זו חלקית בלבד -שלא כמו שהובטח לכאורה על ידי המשיבה בפרסומיה -נגרם לרוכש המנעול נזק ,ששיעורו הוא כהפרש בין השווי של המנעול שהובטח לו על ידי המשיבה לבין שווי המנעול שרכש בפועל ,או כהפרש בין המחיר הממוצע של מנעול האינטראקטיב של המשיבה ,כפי שנמכר לצרכן בתקופה הרלבנטית לתביעה ,לבין המחיר הממוצע של צילינדר מקביל בתכונותיו של חברה מתחרה ,או של 'הצילינדר הקלאסי' של המשיבה .השאלה כיצד לכמת את הנזק ,ואיך ניתן להוכיח את שיעורו ,תתברר בתביעה עצמה". .44 אשר על כן על הצדדים להגיש לבית המשפט הנכבד נתונים אודות שני מחירים :האחד הינו המחיר בו נמכר המוצר והשני ,הינו המחיר בו היה נמכר המוצר אלמלא המצג המטעה .הפער בין מחירים אלה הוא הנזק המינימאלי שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת. .44בענייננו לא הגישו הצדדים כל חוות דעת הסוקרת את מחירם של מוצרים דומים בשוק בתקופה הרלוונטית לתביעה שבפרסומם לא נעשתה הטעיה לכאורה ו/או כל נתון אחר שיכול לסייע בהערכה מה הוא הפרש המחירים האמור. .42 יש להדגיש שגם אם חולקים הצדדים על עמדתה של המועצה ביחס לאופן שבו יש לחשב את הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת ,היה עליהם להציג דרך חלופית לחישוב הנזק הזה .כפי שהוסבר לעיל ,לסוגיה זו חשיבות מכרעת בענייננו ,שכן בהתאם להוראות סעיף 10לחוק ,על בית 01 המשפט הנכבד לשקול את ה"פער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה". ה .0.העדר גילוי של נתונים המעידים על שווי הסדר הפשרה עבור הקבוצה המיוצגת .46 בנוסף על העובדה כי הסדר הפשרה אינו חושף די נתונים אודות גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת ,כאמור לעיל ,ההסדר והבקשה לאשרו אינם חושפים מידע מהותי אשר משליך על ערכו של ההסדר עבור חברי הקבוצה המיוצגת. .47 ההסדר אינו חושף כיצד חושב שווים של המארזים ,אשר לפי ההסדר מוערכים בסכום של 2מליון ש"ח ,אולם ,הצדדים לא פירטו כיצד חושב שווי זה .בפרט ,הצדדים לא פירטו: .47.1על בסיס איזה היקף מכירות של המוצר חושב שווי ההטבה; .47.5לאורך כמה זמן צפויה ההטבה להינתן לצרכנים; .47.4האם מחירו של המוצר לא יעלה לאור הגדלת הכמות; .47.4האם הסכום שלפיו חושבה ההטבה נגזר מערך המארזים שיחולקו או ערך התוספת שתינתן במארזים אלה; .47.2האם חישוב שווי ההטבה נעשה על בסיס מחיר המוצר בשוק הקמעונאי (מחיר המוצר לצרכן) או על בסיס מחירו בשוק הסיטונאי (מחיר המוצר למשווקים); .47.6ככל שהחישוב הנ"ל נעשה על בסיס שווי המוצר לצרכן ,הרי שעולה השאלה על בסיס איזה מחיר לצרכן חושב שווי ההטבה .מבדיקה באתר השוואת המחירים "זאפ" ()Zap עולה כי המוצר נמכר היום במנעד רחב של מחירים :אריזות מוצר של 519מ"ג נמכרות במחירים הנעים מ 100 -ש"ח ל 544 -ש"ח .אריזות מוצר של 459מ"ג נמכרות במחירים הנעים מ 479 -ש"ח ל 457 -ש"ח. " "1העתק מצילומי מסף מאתר השוואת המחירים "זאפ" ,מצורפים בזאת כנספח .1 .47.7כמובן שלעניינים אלה חשיבות מכרעת בבחינת הסדר זה .על אף חשיבותם ,אין להם כל זכר בבקשה לאישור ההסדר. .49 ההסדר אף אינו חושף האם ההטבה הנדונה לעיל תינתן בנוסף על כל הטבה אחרת ו/או מבצע קידום מכירות אחר בהם נוקטות הנתבעות ממילא וללא קשר עם הסדר הפשרה .יצוין כי מבירור ראשוני שערכה המועצה ,נתגלו נתונים אודות מבצעים שונים המצויים בשוק ,המעניקים הנחה בצורת הגדלת 00 אריזת המוצר כך שבכל אריזה של 199טבליות ניתנת תוספת של 49טבליות כמתנה ,כך שהאריזה מכילה 519טבליות ,ובסך הכל הטבה בשיעור של .16.66% " – "3העתקים מפרסומות להטבה בצורת הגדלת המוצר בשיעור של ,16.66%כפי שנמצאו באינטרנט על ידי באי כוח המועצה מצורפים בזאת כנספח 3א-ב. .40 זאת ,בנוסף לעובדה שפרסום המארזים עלול להוות מבצע קידום מכירות למוצרי הנתבעות ,אשר ימומן ,בסופו של דבר ,על-ידי חברי הקבוצה המיוצגת .ראו :בש"א (י-ם) 2752/94דיסקין נ' ישפאר הום-טק בע"מ( ,פורסם בנבו )19.1.99 ,בפסקה .54 .29 כמו כן ההסדר אינו מגלה דבר בנוגע למטרותיהן ופעולותיהן של העמותות והגופים אליהם יועבר חמישית מסכום הפשרה כתרומה -הצדדים אינם מפרטים מהי הרלוונטיות של העמותות והגופים אליהם יועברו כספי התרומה בקשר עם עילת התביעה ומאפייניהם של חברי הקבוצה המיוצגת או מהו המתאם בין עמותות וגופים אלה ופועלם לבין חברי הקבוצה המיוצגת ,קרי ,חולי מחלות הפרקים .טיב פעולתן של עמותות אלה הכרחי על מנת לבחון את סבירות ההסדר והתרומה שכן אלה חייבים לקיים זיקה וחפיפה מירביים בין קבוצת המפוצים לקבוצת הניזוקים. ראו בהקשר זה :ע"א 19992/99תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל (טרם פורסם ,ניתן ביום )4.15.11בפסקה 20לפסק דינה של השופטת א' חיות נקבע" :יש לחתור להגשמתן של תכליות ציבוריות אלה גם כאשר לא ניתן בשל קשיים כאלה ואחרים [ ]...לקיים מתאם בין ציבור הניזוקים לציבור המפוצים [ ]...בבואנו לפסוק פיצוי על-פי סעיף (59ג) [ ]...ראוי לנסות ככל שהדבר ניתן לעצב את מנגנון חלוקת הפיצוי הקולקטיבי באופן המקיים ולו זיקה מסוימת בין קבוצת המפוצים לקבוצת הניזוקים". .21בנוסף ,תצהירי הצדדים אינם חושפים האם העמותות המנויות בהסדר אינן עמותות שלהן תורמות הנתבעות להם ממילא וללא קשר עם הסדר הפשרה. .25הצדדים גם אינם מפרטים דבר בקשר לכספים שיועברו למימון מחקרים מדעיים וחלוקת מלגות לתלמידי מחקר: .25.1הצדדים אינם מצהירים האם מימון מחקרים בתחום תוספי התזונה ,נשוא הסדר זה ,יעשה בנוסף לתקציב המחקר והפיתוח של הנתבעות הקיים ממילא. .25.5הצדדים אינם מגלים פרטים אודות חברי הוועדה שתוקם לקביעת חלוקת מענקי המחקר וחלוקת מלגות לתלמידי המחקר .כך הצדדים אינם מצהירים כי נציגי הוועדה הינם בלתי תלויים ולא יקבלו כל טובת הנאה בקשר עם חברותם בוועדה .כן הצדדים אינם מגלים מהו 02 השכר שישולם לחברי הוועדה בעבור השתתפותם בוועדה ו/או מי מבין הצדדים יישא בהוצאה זו. .25.4לגופו של עניין ומבלי לפגוע בטענות המועצה ,לא הובהר הצורך במינוי "נציג מדעי מטעם הנתבעות" כחבר מן המניין בוועדה ,קל וחומר כאשר בהחלטתו מיום 50.11.15המליץ בית המשפט הנכבד כי הוועדה תכלול נציגים אקדמאיים של שני מוסדות מחקר בישראל ונציג מתאים מטעם משרד הבריאות ,אותם בלבד מנה בית המשפט הנכבד בהחלטתו. .25.4כל האמור לעיל אינו גורע מן הקושי המובנה בכך שהנתבעות תורמות כספים ,בשם הקבוצה המיוצגת ,למחקרים בתחום פעילותן (תוספי תזונה) ולא למשל בתחום של "מחלות הפרקים הניווניות" ,אשר מהווה מטרה קרובה יותר לחברי קבוצה המיוצגת ,מזו שבה בחרו הצדדים. .24לבסוף ,הצדדים אינם מפרטים כיצד נבחר המפקח – רואה החשבון זאב סלומון כאמור בסעיף 4.5 להסדר הפשרה .ובפרט לא ציינו הצדדים האם רו"ח סלומון הינו בלתי תלוי והאם הדו"ח שעתיד להגיש עם סיום ביצוע התחייבויות הנתבעות לפי ההסדר כאמור בסעיף 4.5.4ילווה בתצהיר .כמו כן לא הצהירו הצדדים מהו השכר שיקבל רו"ח סלומון בעבור ביצוע תפקידו ,תחת הסמכויות שניתנו לו בהסדר הפשרה. .24אשר על כן ולאור האמור לעיל נראה כי אין אפשרות מעשית לאמוד את שווי ההסדר עבור חברי הקבוצה המיוצגת .זאת בנוסף לכך שהבקשה לאישור הסדר הפשרה נעדרת נתונים מהם ניתן לאמוד את גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת וגודל הקבוצה המיוצגת. ו .מינוי בודק .22הצדדים מבקשים בסעיף 56לבקשה לאישור הסדר הפשרה כי לא ימונה בודק לבדיקת הסדר זה. .26הצדדים מנמקים בקשה זו בטענה לפיה לאור הקושי הקיים באיתור חברי הקבוצה המיוצגת ולאור החלטת בית המשפט הנכבד "לעניין השיקולים שיש לקחת בחשבון בחישוב גובה הנזק" ,אין צורך בעיכוב נוסף של ביצוע הסדר הפשרה ובהטלת עלויות נוספות של הצדדים .טענה זו ,עם כל הכבוד ,יש לדחות מכל וכול. .27המחוקק קבע באופן ברור ובלתי משתמע לשתי פנים בסעיף (15ב)( )1לחוק כי ברירת המחדל הינה מינוי בודק וכי רק מטעמים מיוחדים שיירשמו ,ניתן להימנע ממינוי שכזה .בהתאם לסעיף (10ג)(()5ה) לחוק ,אף הונחה בית המשפט הנכבד לשקול את עמדת הבודק בבואו לאשר את הסדר הפשרה שלפניו. .29מטרת מינוי הבודק הינה לסייע לבית משפט הנכבד להעריך את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת מול שווי ההסדר עבור חברי הקבוצה המיוצגת .הוא מסייע בידי בית המשפט לבדוק האם ההסדר "ראוי ,הוגן וסביר" עבור חברי הקבוצה המיוצגת .הואיל וסוגיית גובה הנזק שנגרם לכלל חברי הקבוצה המיוצגת טרם הוכרעה ,ויתרה מכך ,הואיל והצדדים לא קיימו את חובת הגילוי המוטלת 03 עליהם בנוגע לגובה הנזק ולמספר חברי הקבוצה ,הרי שיש צורך במינוי מומחה אובייקטיבי אשר יסייע לאמוד נתונים אלה עבור בית המשפט הנכבד. .20בית המשפט הנכבד כבר הבהיר בעבר כי גם אם מינוי בודק עלול להביא לעיכוב בביצוע הסדר הפשרה או להשית עלויות נוספות על הצדדים ,אין בכך כדי להצדיק אישורו של הסדר פשרה שאינו הוגן ,סביר וראוי .כך קבע בית משפט נכבד זה בעבר: "אמנם טחנות הצדק טוחנות לאט והדברים ידועים [ .]...עם זאת ,אין זה יכול להיות רכיב מרכזי בשיקולים אם לאשר אם לאו הסכם פשרה .התובע הייצוגי במובדל מהתובע היחיד, הגם שעליו לשקול סיכון מול סיכוי ,הרי שעליו להיות בעל אורך רוח ובעל 'טווח נשימה' ארוך [ ]...תובע ייצוגי הנוטל על עצמו את מלאכת ייצוג הקבוצה צריך להביא בחשבון כי הליכי הברור עלולים לערוך זמן ]...[ .תכליות אלו צריכות לעמוד לנגד עיניו .אורך תקופת הברור ו'שחיקת כוחו' ,אינם שקול מרכזי ,שאחרת הדבר משחק לידי הגורמים הנתבעים". ת"א (ת"א) 5492/94בן עמי נ' הדר חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ביום )57.94.11 בעמוד 2להחלטה. .69זאת ועוד ,מן האמור לעיל עולה כי בעניין שלפנינו הצורך במינוי בודק עולה על אחת כמה וכמה ,שכן ההסדר מבוסס על תחשיב נזק אשר אינו ברור כלל ועיקר ואף כולל בחובו הטבה שאת אומדנה לא הסבירו הצדדים ,כאמור לעיל ,לבית המשפט הנכבד .בהעדר גילוי מלא אודות הפרטים שלעיל ,גובר הצורך במומחה אובייקטיבי שימונה על ידי בית המשפט הנכבד לבדיקת כל הנתונים הרלבנטיים להסדר הפשרה. לעניין חשיבות מינוי בודק ר' :ת"צ (י-ם) 0557-97נחום אורן ,עו"ד נ' קולנוע חדש בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ע"י המותב הנכבד ביום ; )9.4.5911ת"צ (י-ם) 4441-90עו"ד איגור גלידר נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ע"י המותב הנכבד ביום ;)54.9.5919ת"צ (י-ם) 5169-99אראל דניאל נ' פרטנר תקשורת בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ע"י המותב הנכבד ביום ;)10.7.5919ת"א (ת"א) ,1024/96בש"א 16612/96עמר נ' אסם תעשיות בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ב ;)14.4.99 -ת"צ 4001-95-99הכט נ' סלקום (פורסם בנבו ,ניתן ביום ;)12.15.5999ת"צ (מרכז) 9299-97-90סימה בן-דהן נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ביום ;)9.4.5911ת"צ (מרכז) 497-95-19מרדכי גת נ' ריבוע כחול ישראל בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ביום ;)50.15.5919ת"צ (מרכז) 50049-15-90דביר נ' פזומט מקבוצת פז בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום .)17.7.5911 .61במסגרת בקשת הצדדים שלא למנות בודק מפנים הצדדים לשלוש אסמכתאות .עם זאת ,בחינה של אותן אסמכתאות מלמדת כי הן אינן רלוונטיות לענייננו .המשותף לכולן הוא כי הצורך במינוי בודק 04 התייתר כיוון שלא נדרשה כל הערכה חשבונאית או כלכלית של גודל הנזק או חישוב שווי הסדר הפשרה בעבור חברי הקבוצה המיוצגת. .61.1 בבש"א 9599/96פלד נ' שטראוס-עילית החזקות בע"מ (פורסם בנבו ,החלטה מיום )94.99.99ובת"צ (מרכז) 164-15-97שרייר נ' מהדרין בע"מ (פורסם בנבו ,החלטה מיום )54.95.90נמנעו בתי המשפט ממינוי בודק מן הטעם שהנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת הינו נזק בלתי ממוני אשר בין כה אינו קשה לחישוב על ידי בית המשפט הנכבד. .61.5 בת"צ (מרכז) 5924-11-99שפירא נ' סטארקיסט פודור בע"מ (פורסם בנבו ,החלטה מיום )14.90.19קבעה כבוד השופטת א' שטמר בפסקה 2לפסק דינה כי אין צורך במינוי בודק כיוון שהבדיקה הרלוונטית היא של שאלות משפטיות. .65לאור האמור לעיל ,ברי כי בנוסף לחובת הצדדים להציג את נתונים אשר ישפכו אור על גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת ושווי ההסדר עבורם ,יש צורך במינוי בודק בהליך זה ,כדרישת סעיף (10ב) לחוק .המועצה סבורה כי מינויו של מומחה נחוץ כדי לבחון ולבדוק ,בין היתר ,את הנתונים הבאים: .65.1 גודל הקבוצה המיוצגת; .65.5 גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת; .65.4 שווי ההטבה הקבועה בהסדר עבור לקוחות הנתבעות; .64בחינת נתונים אלו נוגעת במיוחד לצורך הערכת שווי ההטבה שניתנת לחברי הקבוצה על פי הסדר הפשרה ועל כן יש צורך במומחה בתחום הכלכלה ו/או החשבונאות שיבחן אותם. ראו :ת"צ (י-ם) 0557-97אורן נ' קולנוע חדש בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ביום 4.2.5919על ידי המותב הנכבד); ת"א (ת"א) ,5442/97בש"א 17444/97לזר נ' שטראוס מחלבות בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ביום ;)55.0.5990ת"צ (מרכז) 6404-91-19גינר נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם בנבו ,ניתן ביום ;)55.2.5911ת"צ (מרכז) 2959-15-99פלזנר נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ( ,פורסם בנבו.)17.19.5919 , 05 ז .סיכום .64 על פי סעיף (15א) לחוק על הצדדים המבקשים לאשר את הסדר הפשרה מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט הנכבד כי המדובר בהסדר פשרה ראוי ,הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. .62 הסדר הפשרה והתצהירים הנלווים לו אינם מפרטים די הצורך את היקף הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, את גודל הקבוצה ואת שווי הסדר הפשרה .על כן הם אינם עונים על חובת הגילוי הקבועה בהוראות החוק והתקנות .לפיכך ,בית המשפט הנכבד ,כמו גם המועצה וחברי הקבוצה המיוצגת ,אינם יכולים לשקול כראוי את כל השיקולים שעליהם לשקול כדי להעריך האם הסדר הפשרה הינו ראוי ,הוגן וסביר. .66 אשר על כן מבקשת המועצה מבית המשפט הנכבד לדחות בשלב זה את פרסום ההסדר ולהורות לצדדים להציג בפני בית המשפט הנכבד נתונים השופכים אור אודות האמור לעיל. .67 כמו כן מבקשת המועצה מבית המשפט הנכבד שיורה על מינוי בודק אשר יאמוד את הנתונים הנוגעים להסדר זה ,כמפורט לעיל. .69 בנוסף מתבקש בית המשפט הנכבד: .69.1להורות למזכירות להמציא לח"מ עותק מכל החלטה שתוגש בהליך דנן; .69.5להורות לב"כ התובע ולב"כ הנתבעות כי ימציאו לח"מ כל מסמך ו/או בקשה שיוגשו על ידי מי מהם בתיק זה ,לרבות נספחיהם. .60 יצוין כי בעמדתה זו התייחסה המועצה לחובת הגילוי שהופרה על ידי הצדדים ולחובת מינוי בודק. המועצה שומרת על זכותה להתנגד לאישור ההסדר ,לגופו ,גם לאחר פרסומו בציבור ואין באמור בעמדה זו בכדי לגרוע מכל טענות המועצה בנוגע להסדר הפשרה. _________________ פרופ' אלון קלמנט ,עו"ד ב"כ המועצה 06 _________________ רוני אבישר-שדה ,עו"ד
© Copyright 2024