‫בית משפט השלום בבאר שבע‬ ‫כז' אדר תשע"ה‬ ‫‪ 81‬מרץ ‪5182‬‬ ‫ת"א ‪ 55525-81-85‬כהן נ' יודצ'ק ואח'‬ ‫לפני‬ ‫כב' השופט רון סולקין‬ ‫תובע‬ ‫יוגב כהן ת"ז ‪211141855‬‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד ירין בר טוב ואח'‬ ‫נגד‬ ‫נתבעות‬ ‫‪ .8‬מיטל יודצ'ק ת"ז ‪122522222‬‬ ‫‪ .5‬גליה גודקר ת"ז ‪158221121‬‬ ‫שתיהן ע"י ב"כ עו"ד שרון שלמה ברבי‬ ‫פסק‪-‬דין‬ ‫כתבי הטענות וראיות‬ ‫התובע עותר לפיצוי בן ‪ ₪ 011,111‬מהנתבעות‪ ,‬וזאת בגין מספר הודעות שנרשמו מטעמן על גבי עמוד‬ ‫המשויך לתובע ("קיר") ברשת החברתית "פייסבוק"‪.‬‬ ‫הסיפור‪ ,‬בתמצית‪ ,‬הנו כי התובע‪ ,‬צעיר אשר לטענתו עוסק בתחום קידום מכירות באמצעות הרשת‬ ‫החברתית במרשתת (רשת האינטרנט)‪ ,‬ניהל‪ ,‬במקביל‪ ,‬קשר רומנטי עם כל אחת מהנתבעות‪ .‬כאשר‬ ‫גילו זאת הנתבעות רשמו מספר הודעות בדף ה"פייסבוק"‪ ,‬במסגרתן כינו את התובע "שקרן פתולוגי‬ ‫שמשחק עם בחורות"; "גבר בוגדני"; "דג מסריח"; ועוד גידופים כיוצא באלה‪.‬‬ ‫לטענת התובע‪ ,‬היה בפרסומים אלה‪ ,‬ואחרים דומים להם‪ ,‬כדי לפגוע בשמו הטוב‪ ,‬ואף במשלח ידו‬ ‫אל מול לקוחותיו ואל מול אלפי אנשים אשר‪ ,‬לטענתו‪ ,‬מקושרים לדף הרשת החברתית ("פייסבוק")‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫הנתבעות אינן חולקות על משלוח ההודעות המדוברות‪ ,‬ואולם מפרטות‪ ,‬בכתב הגנתן‪ ,‬את מסכת‬ ‫ההטעיות והניצול שעברו‪ ,‬לטענתן‪ ,‬מצדו של התובע אשר שיחק ברגשותיהן‪ .‬לטענתן‪ ,‬הפרסומים‬ ‫שהוצבו על דף ה"פייסבוק" הם אמת; הפרסומים הוסרו לאחר זמן קצר; הפרסומים הללו אינם‬ ‫בגדר לשון הרע‪.‬‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫בית משפט השלום בבאר שבע‬ ‫כז' אדר תשע"ה‬ ‫‪ 81‬מרץ ‪5182‬‬ ‫ת"א ‪ 55525-81-85‬כהן נ' יודצ'ק ואח'‬ ‫התובע הגיש‪ ,‬מטעמו‪ ,‬תצהיר אחד ארוך‪ ,‬עמוס בנספחים‪ ,‬כאשר טענתו המרכזית הנה‪ ,‬כי‬ ‫מלכתחילה הגדיר הקשר עם הנתבעות ככזה המבוסס על יחסי מין מזדמנים בלבד; כי טיבו של‬ ‫הקשר עולה מהודעות ומסרונים שהחליפו הצדדים בזמן אמת; כי בנסיבות אלה‪ ,‬נגרמה לו פגיעה‬ ‫רבתי כתוצאה ממעשיהן‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫טענתן המרכזית של הנתבעות הנה‪ ,‬כי חרף כך שאכן הגדיר התובע את הקשר ביניהן‪ ,‬במספר‬ ‫הודעות שנשלחו‪ ,‬ככזה המבוסס על מגע גופני בלבד – שידר להן‪ ,‬בנוסף‪ ,‬מסרים סותרים כאשר שהו‬ ‫עמו‪ ,‬וכי להבנתן היו מסרים סותרים אלה חלק ממשחק החיזור המקובל בשוק הפנויים והפנויות‪,‬‬ ‫על‪-‬מנת למשוך אותן לקשר עם התובע‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הנתבעות הגישו‪ ,‬מטעמן‪ ,‬את תצהיריהן‪ ,‬בצירוף נספחים‪ ,‬וכן תצהיריהם של ידיד וידידה משותפים‪.‬‬ ‫בתיק זה נשמעו לא פחות מארבעה דיונים‪ ,‬שלושה מתוכם – דיוני הוכחות‪.‬‬ ‫דיון והכרעה‬ ‫לשם הכרעה בתובענה בעניין לשון הרע‪ ,‬יש לבחון‪ ,‬ראשית‪ ,‬השאלה האם הביטוי מהווה לשון הרע‬ ‫כהגדרתו בחוק‪ ,‬והאם הביטוי פורסם (מה שאינו במחלוקת במקרה דנן)‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יש לבחון האם‬ ‫קמה חסינות או הגנה הפוטרת מאחריות בגין אותו פרסום‪ .‬ראו ע"א ‪ 80/5418‬עו"ד בן נתן נ' מוחמד‬ ‫בכרי; ע"א ‪ 050401‬פלוני נ' דיין אורבך (פורסם במאגרים)‪.‬‬ ‫האם תוכן המודעה מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק?‬ ‫בסיום שמיעת ההוכחות נוטה בית המשפט לקבל את גרסת הנתבעות‪ ,‬אשר מבוססת בראיות‬ ‫ותואמת את ההיגיון ואת נסיון החיים‪.‬‬ ‫משעיקרן של העובדות אינו במחלוקת‪ ,‬שכן ההודעות שנרשמו הן בבחינת ראיה חפצית שהוצגה‬ ‫לבית המשפט‪ ,‬אין בית המשפט רואה לחזור על פירוט תוכן העדויות שנשמעו‪ ,‬אלא יבחן‪ ,‬להלן‪ ,‬את‬ ‫עיקרי התרשמותו ואת ישום הדין בנוגע להתבטאויות שפורסמו‪ ,‬בהתאם‪.‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪6‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בית משפט השלום בבאר שבע‬ ‫כז' אדר תשע"ה‬ ‫‪ 81‬מרץ ‪5182‬‬ ‫ת"א ‪ 55525-81-85‬כהן נ' יודצ'ק ואח'‬ ‫בית המשפט התרשם מהתובע כאדם מניפולטיבי‪ ,‬שאכן שידר מסרים סותרים לנתבעות‪ ,‬בבחינת יד‬ ‫אחת דוחה ויד אחת מקרבת‪ .‬בשום אופן לא התרשם בית המשפט כי מי מהנתבעות היתה מסכימה‬ ‫לנהל קשר רומנטי עם התובע‪ ,‬תוך ידיעה שהוא מנהל במקביל קשר גם עם ריבה נוספת‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שרנסקי (פורסם במאגרים)‪.‬‬ ‫עוד ראו בספרו של המלומד אורי שנהר‪ ,‬דיני לשון הרע‪ ,‬תשנ"ז – ‪ ,0000‬ע' ‪:000‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫קללות וגידופים מהווים לצערנו חלק מהחיים החברתיים במדינה‪ ,‬ולפיכך קיים חשש שהכרה שיפוטית‬ ‫גורפת בגידופים כב'לשון הרע' תביא להצפת בתי‪-‬המשפט בתביעות שזו עילתן‪ .‬זאת ועוד‪ :‬ככל שהשימוש‬ ‫בגידופים שכיח יותר‪ ,‬כך נעשית פגיעתם לקשה פחות‪ ,‬עד כי אמירת גידופים מסוימים בנסיבות מסוימות‬ ‫לא תגרום עוד לפגיעה ממשית‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬איש לא יחשוב‪ ,‬כתוצאה מקריאת הגידופים שהוטחו בתובע‪ ,‬כי הם מתארים אותו‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כבר נפסק לא פעם‪ ,‬כי גידופים כשלעצמם אינם מהווים לשון הרע‪ .‬זאת‪ ,‬היות שלשון הרע הינה‬ ‫פרסום שהאדם הסביר עלול לקבל את תכנו לּו יחשף לו‪ .‬ראו‪ ,‬לענין זה‪ ,‬ע"א ‪ 8041/‬נודלמן נ'‬ ‫אלא האדם הסביר שיקרא את התכתובת יבין‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬כי נתגלע סכסוך כלשהו‪ ,‬בענין אישי‪ ,‬בינו‬ ‫לבין הנתבעות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫טענות התובע כי הוא מנהל עסקים‪ ,‬וכי משלח ידו נפגע כתוצאה מההודעות – לא נתמכו בראיה‬ ‫כלשהי‪ .‬למעשה‪ ,‬לא הוגשה כל ראיה (פרט לדברים בעלמא של התובע) בנוגע לפעילות עסקית כלשהי‬ ‫שלו‪ ,‬ומכל מקום בית המשפט התרשם‪ ,‬כי התובע הפריז‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬בנוגע להשפעה‬ ‫הפוטנציאלית של ההודעות שרשמו הנתבעות‪ ,‬העוסקות בתחום היחסים האישיים‪ ,‬על פעילותו‬ ‫העסקית‪ ,‬ככל שקיימת‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬ההודעות האמורות נבלעו בתוך הרעש הגדול שברשתות החברתיות‪ ,‬ובית המשפט לא‬ ‫התרשם‪ ,‬כי היתה להן השפעה כלשהי על התובע‪ ,‬בכח או בפועל‪ .‬ראו‪ ,‬לענין זה‪ ,‬רע"א ‪ ///0410‬מור‬ ‫נ' ברק אייטיסי (‪ )8212‬החברה לשירותי בזק בינלאומי בע"מ (להלן‪" :‬פרשת מור")‪:‬‬ ‫רבות מן התגובות באינטרנט הן דברי הבל ברמה ירודה‪ ,‬כשכל בר‪-‬דעת מבין כי אין ליחס להן כל משקל‪,‬‬ ‫וערכן ה'עוולתי' בהתאם‪...‬‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪6‬‬ ‫בית משפט השלום בבאר שבע‬ ‫כז' אדר תשע"ה‬ ‫‪ 81‬מרץ ‪5182‬‬ ‫ת"א ‪ 55525-81-85‬כהן נ' יודצ'ק ואח'‬ ‫יתר על כן‪ ,‬דווקא החלטתו של התובע לנהל הליך משפטי ארוך מול הנתבעות‪ ,‬היא אשר עלולה היתה‬ ‫ליתן נפח כלשהו להודעות‪ ,‬אשר נמחקו בחלוף תקופה קצרה‪ ,‬כדוגמת צמח הקיקיון הנזכר בספר‬ ‫יונה – בן לילה היו ובן לילה אבדו‪ .‬אלמלא הגשת התביעה‪ ,‬ספק רב אם היתה נודעת להן משמעות‬ ‫כלשהי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ניכר היה‪ ,‬כי כל רצונו של התובע הינו לגרור את הנתבעות להליכים כתוצאה ממה שתפס כהשפלתו‬ ‫על‪-‬ידן‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫האם קמה לנתבעות הגנה מפני הפרסום‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בית המשפט אינו מוצא‪ ,‬כי הפרסומים עצמם מהווים לשון הרע‪ .‬מעבר לנדרש‪ ,‬גם אם כך‬ ‫הדבר – הרי לפחות בנוגע לחלק הארי של ההודעות שנרשמו‪ ,‬עומדת לנתבעות ההגנה של "אמת‬ ‫דיברתי"‪ ,‬כלומר פרסום דברי אמת שיש בהם ענין לאחרים‪ ,‬שכן‪ ,‬העובדה כי התובע‪ ,‬אשר אישר כי‬ ‫מקיים מערכות קשרים שונות‪ ,‬מנהל קשרים עם מספר נשים במקביל‪ ,‬היא עובדה המוסכמת על‬ ‫הצדדים‪ ,‬וסביר להניח‪ ,‬כי יש בה ענין לצעירות אחרות במעגל החברתי של הצדדים‪ ,‬השוקלות לנהל‬ ‫קשר כלשהו עם התובע‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫בנתבעות‪ ,‬תוך אדישות לרגשותיהן‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫זאת‪ ,‬ועוד‪ :‬נפסק לא פעם כי התגרות של מאן דהו באחר עלולה להביא להפחתה עד כדי איפוס של‬ ‫פיצוי במקרה של לשון הרע‪ .‬ראו ע"א ‪ 3/0480‬עיריית ירושלים נ' גורדון‪ ,‬פ"ד לט(‪:000 )0‬‬ ‫פרובוקציה מצד הנפגע היא טעם מוכר להפחתת פיצויים עד כדי שלילתם המלאה והפטר המזיק‬ ‫מאחריותו‪.‬‬ ‫אין לפסול הטענה‪ ,‬כי התנהגותו של התובע היה בה משום התגרות‪ ,‬שלא לומר פגיעה של ממש‪,‬‬ ‫אך כל זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬למעלה מן הנדרש‪ ,‬שכן בהקשר הכולל של הדברים‪ ,‬לא התרשם בית המשפט כי‬ ‫המדובר בפרסום לשון הרע‪ ,‬כזה המצדיק הבאתה לדיון לפני ערכאות שיפוטיות‪.‬‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪6‬‬ ‫בית משפט השלום בבאר שבע‬ ‫כז' אדר תשע"ה‬ ‫‪ 81‬מרץ ‪5182‬‬ ‫ת"א ‪ 55525-81-85‬כהן נ' יודצ'ק ואח'‬ ‫חופש הביטוי‬ ‫הכרעה בתביעה על עוולה של פרסום לשון הרע מחיבת איזון בין שתי זכויות חוקתיות‪ :‬חופש הביטוי‬ ‫אל מול הזכות לשם טוב‪ .‬המדובר בערכים ששניהם נובעים מזכותו של האדם לכבוד‪ ,‬ומשכך מצויים‬ ‫הם באותו מפלס במדרג זכויות האדם‪ ,‬כך שההכרעה ביניהם הינה בדרך של איזון אופקי‪ ,‬כלומר אין‬ ‫ערך אחד מבטל את משנהו‪ ,‬אלא שני הערכים מתקימים זה בצד זה‪ ,‬כאשר הגבולות ביניהם נקבעים‬ ‫באופן יחסי‪ .‬ראו רע"א ‪ 01531410‬בן גביר נ' דנקנר (פורסם במאגרים)‪.‬‬ ‫כל השלבים בתרשים הזרימה של ההכרעה בתביעה בגין עוולה של לשון הרע חוסים תחת המאבק‬ ‫בין ערכים אלה‪.‬‬ ‫המרשתת הינה בגדר כיכר העיר החדשה‪ ,‬ובית המשפט העליון קבע‪ ,‬כי אין בעובדה שפרסום כלשהו‬ ‫הנו וולגרי‪ ,‬בוטה‪ ,‬או אף אם יש פער בולט בין נחרצות הדעות המבוטאות בו לבין התשתית‬ ‫העובדתית התומכת בהן‪ ,‬כדי להוציאו מתחום ההגנה על חירות הביטוי‪ .‬ראו פרשת מור הנ"ל‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬ההודעות שרשמו הנתבעות‪ ,‬הגם שניתן לחלוק על טיב טעמן והתנסחותן‪ ,‬אינה חורגת‬ ‫מתחומיו של חופש הביטוי‪ ,‬ביחוד כאשר המדובר ביחסים אישיים ופרטיים בין צדדים‪.‬‬ ‫חירות הביטוי סובלת גם ביטויים מהסוג בו נקטו הנתבעות‪ ,‬כאשר נבחנת בהקשר הכולל של‬ ‫המעשים‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬רואה בית המשפט לדחות את התביעה‪.‬‬ ‫לנוכח היקף ההתדינות שנכפתה על הנתבעות וההוצאות שנגרמו להן עת נדרשו לממן הגנה משפטית‬ ‫– יחויב בהוצאות בסך ‪ ,₪ 01,111‬בתוספת מע"מ כחוק‪ ,‬לכל אחת מהנתבעות‪.‬‬ ‫אחרית דבר‬ ‫בארצנו‪ ,‬חמת המזג‪ ,‬לא פעם משתמשים אנשים גם בביטויים אשר אינם מנויים בספר הנימוסים של‬ ‫גב' חנה בבלי‪ ,‬מנוחתה עדן‪ .‬מי ישורנו‪ ,‬לאן נגיע אם כל ביטוי שכזה יבוא לכדי הליך משפטי‪.‬‬ ‫‪ 5‬מתוך ‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בית משפט השלום בבאר שבע‬ ‫כז' אדר תשע"ה‬ ‫‪ 81‬מרץ ‪5182‬‬ ‫ת"א ‪ 55525-81-85‬כהן נ' יודצ'ק ואח'‬ ‫כנגד חירות הגישה לערכאות – קיים גם הצורך ליצור חסמים‪ ,‬כלכליים ודיוניים‪ ,‬שימנעו גרירת‬ ‫אנשים מן הישוב להליכים משפטיים על לא דבר‪ ,‬תוך יצירת עומס ובזבוז משאבים הן אצל הצדדים‬ ‫שכנגד והן אצל המערכת השיפוטית‪.‬‬ ‫שאם לא יוטלו חסמים מתאימים – יגזלו מחלוקות מהסוג הנדון‪ ,‬שהולכות ומתרבות בבית המשפט‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫את הזמן והמשאבים המשפטיים הנחוצים להכרעה בענינם של מתדינים המופיעים לפני בית‬ ‫המשפט בעקבות מחלוקות וענינים בעלי חשיבות של ממש‪ ,‬הטעונים בירור והכרעה משפטית‬ ‫בתחומי המשפט השונים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫זכות ערעור כחוק‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬כז' אדר תשע"ה‪ 81 ,‬מרץ ‪ ,5182‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫חתימה‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪6‬‬ ‫‪17‬‬