1. No category

‫ייצוג עולים מברה"מ לשעבר בקולנוע הישראלי‬
‫*** עבודה לדוגמא ***‬
‫לכתיבת עבודה מקורית ‪ ,‬צור קשר ‪850-2533554‬‬
‫‪www.acadelist.co.il‬‬
‫עבודת סמינריון ‪ ,‬עבודות גמר ‪ ,‬קניית עבודות ‪ ,‬כתיבת עבודות ‪ ,‬כותב עבודות ‪ ,‬תזה ‪ ,‬סקירת ספרות ‪,‬ניתוח סטטיסטי‬
‫סמינריון בתקשורת סמינריון בקולנוע‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ‪5 .................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מורכבות התרבות הישראלית ‪4 ...........................................................................................................‬‬
‫‪ .1.1‬העליה מברה"מ לשעבר ‪3 .............................................................................................................‬‬
‫‪ .1.2‬סטראוטיפ‪ ,‬גזענות‪ ,‬והראיה העדתית בישראל ‪2 ..............................................................................‬‬
‫‪ .2‬ייצוג אתני בקולנוע הישראלי ‪7 ............................................................................................................‬‬
‫‪ .2.1‬קולנוע רב תרבותי‪0 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ .2.2‬ייצוג מול הבניית מציאות ‪58 ........................................................................................................‬‬
‫‪ .2.2‬ייצוג העולים בקולנוע הישראלי המודרני ‪53 ...................................................................................‬‬
‫‪ .3‬ניתוח הסרטים ‪55 .............................................................................................................................‬‬
‫‪0‬‬
‫‪" .3.1‬קפה עם לימון"‪ ,‬ליאוניד גורביץ'‪55 .................................................................................. )1993( ,‬‬
‫‪" .3.2‬קלרה הקדושה"‪ ,‬פולמן ארי‪ ,‬סיוון אורי‪51 ....................................................................... )1995( ,‬‬
‫‪" .3.3‬החברים של יאנה"‪ ,‬אריק קפלון‪45 .................................................................................. )1999( ,‬‬
‫‪" .3.4‬סיפור חצי רוסי"‪ ,‬איתן ענר‪43 ......................................................................................... )2006( ,‬‬
‫סיכום ומסקנות ‪47 ................................................................................................................................‬‬
‫בביליוגרפיה ‪34 .....................................................................................................................................‬‬
‫מבוא‬
‫העליה ההמונית לישראל ממדינות ברה"מ לשעבר‪ ,‬אשר החלה בסוף שנות ה ‪ ,80‬הינה נקודת מפתח בתרבות‬
‫הישראלית‪ .‬תרבות זו‪ ,‬אשר בנויה גם כך מעירוב של עולים רבים ממדינות שונות‪ ,‬נאלצה להתמודד עם עולים‬
‫אלו בכל מישור אפשרי – כלכלי‪ ,‬חברתי‪ ,‬אידאולוגי ועוד‪ .‬ביטוי עליה זו בא גם כן לידי ביטוי בקולנוע‪,‬‬
‫ובתהפוכות אשר הוא עבר בייצוג עולים ממדינות אלו ואחרות‪.‬‬
‫ייצוגם של עולים חדשים בקולנוע אינו נושא חדש לתרבות הקולנוע הישראלית‪ .‬מן הסרטים המוכרים לנו‬
‫ביותר כמעט כל אדם יצביע על מספר "סרטי בורקס"‪ ,‬אשר עסקו באופן מסויים ביחס בבין העדות‪ ,‬אשר‬
‫באותה התקופה התבטא בעיקר ביחס בין אשכנזים למזרחים‪ ,‬אך כלל בתוכו אף התייחסות למגזרים שונים‬
‫אחרים‪ ,‬כמו בסרט הקלאסי "אלכס חולה אהבה" של בועז דוידסון‪ .‬בסרט זה‪ ,‬אשר הינו מייצג אסכולה‬
‫קולנועית ישראלית שלמה‪ ,‬העולה החדש מוצג באופן רדוד והומוריסטי‪ ,‬כאשר ישנו דגש על היבטים שוני‬
‫בשפה ("בחורות ערומים זה כולירה")‪ ,‬המבטא הבוטה‪ ,‬מילים גסות ברוסית ועוד‪.‬‬
‫בעבודתי אבחן לעומק את ההתייחסות לעולים חדשים מברה"מ לשעבר‪ .‬במהלך השנים אפשר לראות את‬
‫השינוי בייצוג קבוצות אתניות שונות בקולנוע‪ ,‬כאשר הדגש הופך להיות אישי יותר‪ .‬ישנו מיקוד בקונפליקטים‬
‫‪1‬‬
‫של הגיבור העולה לעומת הבנאליות בהם מוצגים העולים בסרטים הישנים יותר‪ .‬כיום ישנו דגש על רב‬
‫תרבותיות כאשר כל קבוצה אתנית מציגה בגאווה את הראיה האינדבדואליסטית‪ ,‬הגורסת כי יש לשמור על‬
‫המסורת גם במדינה החדשה‪ ,‬לעומת הרצון העז להגמוניה המוצג בסרטים הישנים יותר‪ .‬אני אתמקד בשינוי‬
‫אותו עבר הייצוג הקולנועי של העולים בעשורים האחרונים‪ .‬בתחילת שנות ה ‪ 90‬העולים החדשים בסרטים‬
‫הוצגו כלא מקובלים‪ ,‬שונים‪ ,‬ובאופן כללי כ"לא בסדר" אם הם לא מצליחים להיות ישראלים "צברים"‪ .‬הם‬
‫מוצגים ברמה נמוכה יותר‪ ,‬אלא אם כן מצליחים להשתלב‪ .‬ראיה זו‪ ,‬כאמור‪ ,‬החלה להשתנות לאורך השנים‪,‬‬
‫אך עדיין קיימת‪.‬‬
‫בכדי לבחון ייצוג קולנועי זה‪ ,‬ראשית אבחן את העליה הגדולה לארץ‪ ,‬בשל ההנחה כי המציאות הישראלית‬
‫בכלל‪ ,‬ואירע עליה זה בפרט‪ ,‬הינם גורמים מהותיים להבנת הייצוג הקולנועי של עולים אלו ממש‪ .‬אבחן‬
‫בקצרה את המונחים סטראוטיפ‪ ,‬גזענות וראיה עדתית בישראל‪ .‬לאחר מכן אסקור את הייצוג האתני‪ ,‬או‬
‫העדתי‪ ,‬בקולנוע הישראלי המורכב לאורך השנים‪ .‬אבחן את הגדרת המושג רב תרבותיות‪ ,‬בהקשר לייצוג‬
‫קולנועי‪ ,‬כאשר לאחר מכן ננסה לבחון האם הקולנוע בישראל הוא אכן כך‪ .‬נבחן באופן מקיף יחסית את האופן‬
‫בו הקולנוע מייצג נאמנה את המציאות‪ ,‬כאשר ננסה להבחין הין ייצוג מדוייק לבין מצב שבו המידע אותו אנו‬
‫מקבלים מן המרקע‪ ,‬בין אם סרט קולנוע‪ ,‬סדרה או כל ייצוג תקשורתי אחר‪ ,‬יכול להבנות לנו את המציאות‬
‫הקיימת‪ .‬לבסוף אבדוק האם הייצוג בקולנוע הישראלי המודרני הינו ייצוג השואף לאובקייטיביות או‬
‫להבנייה‪ ,‬כאשר אסקור לעומק ארבעה סרטים שונים העוסקים בנושא הקונפליקטים של העליה מברה"מ‬
‫לישראל‪ ,‬בנסיון לבדוק האם ייצוג העולה הינו אותנטי בקולנוע המודרני‪.‬‬
‫‪ .1‬מורכבות התרבות הישראלית‬
‫נושא עבודתי‪ ,‬כאמור‪ ,‬הינו הייצוג הסטראוטיפי של עולים ממדינות אלו בקולנוע הישראלי‪ .‬אך בשל להבין‬
‫את ייצוגם זה‪ ,‬ראשית יש צורך לבחון את המצב הייחודי הקיים בארץ‪ ,‬שהוא גלי עלייה ממקומות שונים‬
‫בעולם‪ ,‬בכדי להבין את הביטוי הקולנועי ישראלי של התופעה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1.1‬העליה מברה"מ לשעבר‬
‫בשנת ‪ 1989‬החל הליך התפוררות הגוש הסובייטי ונפילת מסך הברזל‪ ,‬מצב אשר פתח את שערי רוסיה‬
‫ומדינות הגוש לשאר העולם‪ ,‬מבחינות רבות‪ .‬ללא קשר לסיבות בגינם נפל הגוש הסובייטי‪ ,‬אירוע זה הוביל‬
‫לכך שהגבול נפתח למיליוני יהודים אשר חיו בתוך מדינות קומוניסטיות אלו‪ ,‬ושאפו לעלות לארץ ישראל‪ ,‬בין‬
‫אם בשל אידאולוגיה או בין אם בשל רצון לשפר את מצבם הכלכלי‪ .‬העליה הגדולה החלה‪.‬‬
‫העליה הרוסית החלה בשנים אלו ולמעשה נמשכת ברצף עד היום‪ ,‬כאשר בשיא העליה נחתו בנתב"ג כ ‪1000‬‬
‫עולים ביום‪ ,‬ובשנת ‪ 1995‬מספר העולים בארץ ממדינות אלו עלה על ‪( 500,000‬אלמוג‪ .)2011 ,‬מצב זה‪ ,‬כצפוי‪,‬‬
‫יצר בעיות חברתיות‪ ,‬הנובעות מעודף כוח אדם בשוק העבודה‪ ,‬חוסר דיור או תשתיות מתאימות לחינוך‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫אך למרות קשיים אלו‪ ,‬כבר בשלהי שנות התשעים הוכיחו סקרים רבים כי עליה זו‪ ,‬אשר היתה מורכבת‬
‫מאנשים בעלי רמת השכלה גבוהה יחסית‪ ,‬לא רק שהובילה לבעיות חברתיות ארוכות טווח אלא אף יש כאלו‬
‫הטוענים כי עליה זו הובילה את המשק לצמיחה‪ ,‬וזאת בעיקר בהתחשב בשיעור המהגרים ביחס לאוכלוסיה‬
‫הקולטת‪ ,‬כ‪ 20%-‬משיעור האוכלוסיה הכללית של מדינת ישראל‪ .‬כך למשל בתחום התעסוקה‪ .‬כניסתם של‬
‫העולים למעגל התעסוקה היתה מהירה ורחבת היקף‪ .‬סקרים הראו שכבר בשנת ‪ 60% 1990‬מהעולים בני ‪15‬‬
‫ומעלה‪ ,‬החלו להשתתף בכוח העבודה‪ ,‬כלומר תוך שנה וחצי לשהותם בישראל‪ .‬האבטלה בקרב העולים ירדה‬
‫מ‪ 38.5%‬בשנת ‪ 1991‬ל‪ 11%‬בשנת ‪.1996‬‬
‫אמנם רוב העולים השתלבו תחילה במקצועות הארעיים בעלי השכר הנמוך‪ .‬אבל תוך שנים ספורות רבים‬
‫טיפסו במעלה הסולם התעסוקתי‪ .‬ב‪ 9.6% 1994-‬מהעולים הועסקו במקצועות מדעיים‪ ,‬אקדמיים ומנהליים‪,‬‬
‫‪ 13.4%‬במקצועות חופשיים וטכניים ו‪ 29.9%‬במקצועות המוגדרים כ"מקצועיים"‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תוך כשני‬
‫עשורים בלבד הגיע שיעור בעלי ההכנסות מעל הממוצע בקרב העולים הוותיקים לשיעור דומה לזה של‬
‫האוכלוסייה הכללית‪ ,‬כ ‪ .30%‬נתוני הדיור עצמם מראים כי בשנת ‪ 65% 2007‬מהעולים גרו בדירה בבעלותם‪,‬‬
‫לעומת ‪ 70%‬בכלל האוכלוסיה‪ .‬בתחום ההשכלה הגבוהה השיגו העולים את האוכלוסייה הוותיקה עוד לפני‬
‫סוף העשור לקליטתם‪ .‬בשנת ‪ 1996‬שיעור הסטודנטים העולים מכלל עולי ‪ 1989-1995‬עמד על ‪ 5%‬מכלל‬
‫האוכלוסיה לעומת שיעור הסטודנטים מכלל האוכלסיה בארץ‪ ,‬שעמד באותה שנה על ‪( 3.2%‬אלמוג‪.)2011 ,‬‬
‫אך עליה זו‪ ,‬כמובן‪ ,‬יצרה מערכת חברתית תרבותית חדשה לחלוטין בארץ‪ ,‬אשר לעיתים התנגשה עם ראיית‬
‫העולם של אותם ישראלים ותיקים‪ .‬בשל התנגשות זו‪ ,‬אשר הינה מורכבת עוד יותר במציאות העדתית‬
‫‪3‬‬