‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫תוכן ענינים‬
‫הקדמה ‪2 .................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫תקציר הדוח ‪4 .............................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫פרק א – ‪5 ................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫סיכום פעילות ההסברה והדרכת הידע בהסתדרות הנוער העובד והלומד ‪5 ...............................................‬‬
‫פרק ב – ‪8 ................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫פעילות הליווי והסיוע הפרטני לבני נוער וצעירים עובדים ‪8 ....................................................................‬‬
‫השוואה בין נתוני ‪ 2014‬לנתוני שנים קודמות ‪13....................................................................................‬‬
‫פרק ג' ‪16.................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫סקר הנוער העובד – מחקר בנושא עבודת בני נוער בישראל ‪16.................................................................‬‬
‫פרק ד' ‪19.................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫נתוני פעילות מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה והמסחר ‪19.........................................................‬‬
‫פרק ה' ‪20.................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫סירוב להסדרה קיבוצית של יחסי עבודה ופגיעות בהתארגנות העובדים‪ :‬מקדונלד'ס ישראל ‪20..................‬‬
‫יחסי עבודה קיבוציים‪ ,‬ושיפור יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים ‪22....................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫הקדמה‬
‫כבכל שנה‪ ,‬אנו מתכבדים להגיש בפניכם את הדוח השנתי המסורתי‬
‫המסכם את פעילותו של האיגוד המקצועי לילדים‪ ,‬נוער וצעירים‬
‫בהסתדרות הנוער העובד והלומד‪ .‬הדוח מופק ומופץ לכבוד יום חג‬
‫האחד במאי‪ ,‬כחלק ממאבקנו בניצול בני נוער וצעירים בעבודה ולמען‬
‫שיפור תנאי עבודתם‪ .‬מסמך זה מרכז את סיכום פעילותנו בתחומים‬
‫שונים בשנה הקלנדרית שהסתיימה‪ ,‬ומאפשר לציבור להכיר ולו "על‬
‫קצה המזלג" את היקפי הניצול והמאבק בו בעולם עבודת בני הנוער‬
‫והצעירים בישראל‪ .‬הדוח המוצג אינו מתיימר להציג תמונה כוללת‬
‫בלעדית של שוק עבודת בני הנוער והצעירים‪ ,‬אך מעצם היותנו הארגון‬
‫המרכזי הפועל בתחום‪ ,‬לנתונים המובאים כאן יש חשיבות ציבורית‬
‫וחברתית ואנו מקווים כי בעזרת דוח זה נצליח לקדם ולו במעט את‬
‫מאבקנו לביעור הניצול של בני נוער וצעירים בעבודה בדרך לחברה‬
‫טובה יותר‪.‬‬
‫"זכות גדולה היא‪ ,‬לפנינו‬
‫הסתדרות נוער מיוחדת במינה‪,‬‬
‫מקורית‪ .‬היא צמחה על קרקע‬
‫ארץ ישראלית‪ .‬לא שיש לה‬
‫אידיאולוגיה בעלת גושפנקה‬
‫מקורית‪ ,‬אלא שהיא עצמה פרי‬
‫מצבו וצרכיו של הנוער העובד‬
‫שבארץ‪ ,‬פרי הדאגה לסבלותיו‪,‬‬
‫לגורלו ולחינוכו‪".‬‬
‫ברל כצנלסון‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד הוקמה בשנת ‪ 1924‬על ידי בני נוער עובדים‪ ,‬שבחרו להרים ראשם ולהיאבק במעסיקיהם‬
‫המנצלים‪ 90 .‬שנה חלפו מאז ועד היום‪ ,‬ובמשך כל אותן שנים ממשיכה הסתדרות הנוער העובד והלומד להיות האיגוד‬
‫המקצועי היציג של בני הנוער העובדים בישראל‪ .‬משמעות הדבר היא כי בסמכותנו לפנות למעסיקים כבאי כוחם של‬
‫אותם עובדים צעירים שקיים חשש כי נוצלו במקומות עבודתם‪ ,‬לדרוש כי יקבלו את זכויותיהם על‪-‬פי חוק‪ ,‬לוודא כי לא‬
‫ייפגעו וינוצלו בני נוער נוספים באותו מקום עבודה‪ ,‬לתבוע את הסכומים המגיעים להם מהמעסיקים‪ ,‬במידת הצורך גם‬
‫לייצגם בבתי הדין לעבודה‪ ,‬לקדם התאגדויות והקמת ועדים במקומות עבודה של בני נוער ואף לחתום מטעמם על הסכמי‬
‫עבודה קיבוציים‪.‬‬
‫פעילות הסתדרות הנוער העובד והלומד פרושה בכל רחבי הארץ ונוכחת בכל פלחי האוכלוסייה‪ :‬יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬דרוזים‪,‬‬
‫בדואים‪ ,‬עולים‪ ,‬ותיקים "צברים"‪ ,‬בני כל העדות והמגזרים ללא אפליה‪ .‬במסגרת זו פועלים כיום כ‪ 30-‬פעילים בכל רחבי‬
‫הארץ‪ ,‬המשמשים כמזכירי איגוד מקצועי ומעניקים סיוע וליווי (כולל סיוע משפטי וייצוג בבתי הדין לעבודה) לילדים‪ ,‬בני‬
‫נוער וצעירים אשר נוצלו במקום עבודתם‪ .‬רבים מהפעילים עושים פעולתם בהתנדבות מלאה‪ .‬חלקם מבצעים פעולה זו‬
‫באופן שוטף יומיומי וחלקם לצד פעילותם בשדה החינוכי‪ ,‬כמדריכי בני נוער עובדים ובמשימות חינוכיות אחרות בתנועת‬
‫הנוער העובד והלומד‪.‬‬
‫שוק עבודת הנוער והצעירים הוא שוק בעל תחלופה אנושית גבוהה‪ ,‬המתאפיין בעבודות זמניות וחלקיות‪ .‬תופעות של‬
‫"עבודה בשחור" וקשיי אכיפה מצד הרשויות בא לידי ביטוי גם בקושי לספק נתונים מדויקים‪ .‬בשל הקושי להשיג נתונים‬
‫איכותיים‪ ,‬החליטה הסתדרות הנוער העובד והלומד לקיים סקר בקרב בני נוער עובדים‪ .‬מהסקר עולה שאחוז בני הנוער‬
‫הלוקחים חלק בשוק העבודה (העובדים ומחפשים עבודה) בגילאי ‪ 14-18‬עומד על ‪ 62%‬מהאוכלוסייה בגילאים‬
‫האמורים‪ ,‬כלומר למעלה מ‪ 380,000-‬בני נוער‪ 57% .‬מבני הנוער מציינים שעבדו ביותר מעבודה אחת ו‪ 73%-‬מבני הנוער‬
‫מציינים כי עבדו פחות משנה – נתונים אלה מעידים על התחלופה וחוסר היציבות הגבוהים בעולם עבודת הנוער‪.‬‬
‫עוד עולה מהסקר כי רבים מבני הנוער אינם מכירים את חוקי העבודה שנועדו להגן על זכויותיהם במקומות העבודה‬
‫שלהם‪ 37% .‬מבני הנוער במגזר הכללי‪ 61% ,‬במגזר הערבי ו‪ 86%-‬במגזר החרדי העידו שאינם מכירים את זכויותיהם‬
‫בצורה מספקת‪ .‬המפגש עם עולם העבודה לכשעצמו הוא מורכב ומרגש עבור בני נוער וצעירים רבים; חווית חיפוש‬
‫העבודה‪ ,‬חווית המפגש עם עולם המבוגרים‪ ,‬האחריות הכרוכה בעבודה‪ ,‬המפגש החברתי השונה עם העובדים האחרים‪,‬‬
‫לימוד העבודה (גם אם מדובר בעבודה פשוטה לכאורה כמלצרות או מוכרנות) ועוד‪ .‬ניתן על כן להבין כי שכשנוסיף על‬
‫‪2‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫האמור לעיל את הציפיה להכיר את זכויותיהם על בוריין‪ ,‬ניתקל אצל בני נוער וצעירים רבים בקושי ובחוסר הבנה‪ .‬תופעה‬
‫נוספת בה אנחנו נתקלים לעיתים קרובות במפגשנו עם בני נוער וצעירים עובדים היא הצבת השמירה על זכויותיהם בדרגה‬
‫משנית בסדר העדיפויות של המעסיקים במקומות העבודה‪ .‬בני נוער וצעירים רבים יעדיפו "לא להסתבך עם הבוס" או‬
‫לקבל את מה שניתן להם ולא לדרוש מעבר לכך‪ ,‬גם אם מדובר בפחות ממה שהם זכאים לו ובעבירה על החוק‪.‬‬
‫בני נוער רבים רואים בניצול "גזרה משמיים" או "תשלום מחיר" שעליהם לשלם עם כניסתם לעולם העבודה‪ 70% .‬העידו‬
‫כי אין להם למי לפנות על מנת לסייע להם במידה ונוצלו‪ .‬אחריותנו כמבוגרים לדאוג כי חוויות עולם העבודה הראשונות‬
‫שלהם לא יהיו של ניצול ופגיעה‪ ,‬אלא של למידת אחריות וסולידריות‪ .‬זאת נוכל לעשות על ידי חקיקה וקביעת מדיניות‬
‫אכיפה לא מתפשרת כלפי מעסיקים מנצלים‪ ,‬שמירה על הזכויות והגברת המודעות של בני הנוער והמעסיקים לזכויותיהם‬
‫כעובדים צעירים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬חלה עליה במספר טיפולי הפרט ברשתות המאוגדות‪ ,‬לצד ירידה קלה במספר מקרי הטיפול שנפתחו על ידנו‬
‫לסיוע לבני נוער וצעירים שנוצלו במקומות העבודה הלא מאוגדים‪ .‬הירידה נובעת‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬משלוש סיבות עיקריות‪:‬‬
‫הסיבה הראשונה היא שבשנת ‪ 2013‬התקיימו שתי מערכות בחירות ולאחריהן הגיעו עשרות רבות של תלונות של בני נוער‪.‬‬
‫סיבה נוספת היא מבצע "צוק איתן" שהתרחש בחודשי הקיץ ומנע מבני נוער רבים לעבוד וזאת תקופה בה בני נוער רבים‬
‫עובדים‪ 65% .‬מהנסקרים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬העידו כי בחופשים הם מועסקים בהיקפים גבוהים יותר מאשר בתקופת הלימודים‪.‬‬
‫הסיבה השלישית לירידה במספר מקרי טיפול הפרט היא אופן הסיוע במסלול הקיבוצי – אליו הצטרפו בשנת ‪ 2014‬עובדי‬
‫פיצה דומינוס ופיצה האט‪.‬‬
‫בתחום התאגדויות העובדים הצעירים‪ ,‬שנת ‪ 2014‬היתה שנה מלאה בתקדימים‪ :‬המשיכה מגמת ההתאגדות בקרב בני‬
‫נוער וצעירים במקומות העבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נחתמו הסכמים קיבוציים מיטיבים שדואגים לרווחת העובדים‪ .‬פעולתם של‬
‫חברי וחברות ועדי העובדים במקומות העבודה דאגו לשיפור התנאים וכן לרווחת העובדים‪ .‬התקיימו פעילויות התנדבות‪,‬‬
‫ימי כיף לסניפים והתקיים סיוע כספי לעובדים שונים בלימודיהם ובמקרי רווחה שונים‪.‬‬
‫למרות שיתוף הפעולה ההולך וגובר בין הסתדרות הנוער העובד והלומד‪ ,‬ועדי העובדים והמעסיקים במקומות המאוגדים‪,‬‬
‫זו הפעם הראשונה שבה נתקלנו במעסיק המסרב להכיר בהתאגדות עובדיו וכן לחתום על הסכם קיבוצי עימם ברשת‬
‫מקדונלד'ס‪ .‬לאור זאת‪ ,‬הוכרז סכסוך עבודה ארצי ‪ ,‬סכסוך עבודה ראשון בענף זה‪, .‬כחלק ממאבק עובדים זה‪ ,‬חלק נכבד‬
‫מהעובדים הנאבקים והפעילים נפגעים כתוצאה מפעולה מכוונת של הנהלת מקדונלד'ס‪ .‬בנוסף‪ ,‬נפתחו הליכים משפטיים‬
‫בנוגע לפגיעה בהתארגנות העובדים המאוגדים בבית הדין לעבודה נגד הנהלת מקדונלד'ס ישראל ומנכ"ל החברה ובעליה –‬
‫עמרי פדן‪.‬‬
‫על מנת להקל את העיון בדוח‪ ,‬מצורף מילון מושגים קצר לנוחותכם‪:‬‬
‫מילון מושגים קצר‬
‫‪ .1‬פניות – סך הפניות שהגיעו לתא הקולי‪ ,‬לאתר‪ ,‬לדף הפייסבוק ולמזכירי האיגוד המקצועי לנוער בשטח‪.‬‬
‫‪ .2‬כניסות לאתר – מספר המשתמשים (יי חודיים או בכלל) שנכנסו לאתר שלנו בחיפוש אחר מידע או על מנת לשאול שאלה‬
‫ולקבל ייעוץ ו‪/‬או על מנת להגיש תלונה כנגד מעסיקו‪.‬‬
‫‪ .3‬מקרי טיפול – פניות או תלונות של בני נוער וצעירים‪ ,‬בהן מצאנו שנעשתה פגיעה או ניצול כלפי הפונה‪ ,‬והפונה החליט כי‬
‫הוא מעוניין לקבל את עזרתנו‪.‬‬
‫‪ .4‬תיקי תביעה – מקרי טיפול בהם הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה‪.‬‬
‫‪ .5‬מקרי טיפול אבודים – מקרי טיפול שנפתחו אך אינם מגיעים לכדי פתרון של ממש‪ ,‬אם בשל מחסור בראיות ואם בשל חוסר‬
‫רצונם של הנער או הנערה להמשיך בטיפול בתיק‪.‬‬
‫‪ .6‬הסכם פשרה – תיקים בהם הושגה פשרה או סיכום דברים בין המעסיק לנער העובד בגין הפניה שהובאה בתיק‪ .‬בחלק‬
‫מהתיקים הסכם הפשרה מושג טרום ההליך המשפטי ובחלק במהלכו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫תקציר הדוח‬
‫שנת ‪ 2014‬התאפיינה בהתרחבות הפעילות של הסתדרות הנוער העובד והלומד בכל התחומים‪ .‬מובא בפניכם תקציר‬
‫הנתונים המוצגים בהרחבה בפרקים השונים של הדוח‪.‬‬
‫‪ ‬בתחום ההסברה בשטח‪ ,‬הרחבנו את היקף ההרצאות שהעברנו‪ ,‬הגברנו את מבצעי השטח במקומות בילוי מרכזיים‬
‫של בני נוער וצעירים וחילקנו למעלה מ‪ 50,000-‬זכותונים‪ ,‬למעלה מ‪ 5,000-‬ערכות של כרזות ועוד עשרות אלפי‬
‫מנשרים (פליירים) וחומרי הסברה אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬לאתר שלנו ‪ minimum.org.il‬נרשמו במהלך השנה ‪ 192,002‬כניסות ייחודיות ו‪ 433,644-‬צפיות בדפים וקישורים‬
‫שונים בו‪ .‬ניתן לראות מכמות הכניסות וכן מכמות השאלות המגיעות דרך האתר ואופיין‪ ,‬כי האתר מהווה את אחד‬
‫ממקורות המידע המקיפים בנושא עבודת נוער בארץ‪.‬‬
‫‪ ‬במהלך השנה התקבלו אצלנו ‪ 5,622‬פניות מבני נוער וצעירים בבקשה לקבלת ייעוץ או סיוע‪ .‬מתוך הפניות‬
‫שהתקבלו‪ ,‬נפתחו ‪ 1,244‬מקרי טיפול במהלך השנה‪ .‬מדובר בירידה קלה משנת ‪ ,2013‬בה נפתחו ‪ 1,338‬מקרי‬
‫טיפול‪ .‬הירידה נובעת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מהפניות הרבות העוסקות במפלגות שהגיעו בשנת ‪ ,2013‬בה התקיימו שתי‬
‫מערכות בחירות‪ ,‬מהירידה בהעסקת בני נוער בקיץ ‪ ,2014‬בעקבות מבצע "צוק איתן" ומהתבססות והתרחבות‬
‫המסלול הקיבוצי‪ ,‬אליו הצטרפו עובדי פיצה דומינוס ופיצה האט כמסלול לטיפול גם בבעיות פרט‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2014‬טיפלנו גם ב‪ 438-‬פניות של עובדים שונים‪ ,‬אשר הועסקו בארבע הרשתות המאוגדות‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינת פילוח דמוגרפי של הפונים‪ ,‬אחוז הנערות הפונות מסך המקרים שנפתחו עדיין נמוך ועומד על ‪ 43%‬בלבד‪.‬‬
‫אין זה מעיד על פחות ניצול של נערות וצעירות בעבודה‪ ,‬אלא להערכתנו על קושי גדול יותר לפנות לסיוע‪.‬‬
‫‪ ‬מתוך מקרי הטיפול שנפתחו‪ 54% ,‬מקרים נסגרו עוד במהלך השנה‪ .‬נתון זה חשוב כדי להמחיש את קצב הטיפול‬
‫המהיר‪ ,‬נתון משמעותי במיוחד כשהדבר אמור בבני נוער‪.‬‬
‫‪ ‬עיקר מקרי הטיפול שהתקבלו הגיעו בענף המסעדות ובתי הקפה‪ ,‬נתון שמוסיף לעמוד על כ‪ 18%-‬מסך הפניות מדי‬
‫שנה‪ .‬אחוז הפניות מענף המזון המהיר נשאר יציב ועומד על כ‪ 9%-‬השנה (לעומת ‪ 8%‬בשנת ‪ .)2013‬ענף נוסף ממנו‬
‫הגיעו תלונות רבות הוא אולמות האירועים מהן הגיעו כ‪ 10%‬מהתלונות‪.‬‬
‫‪ ‬יותר מ‪ 1,000-‬ממקרי הטיפול כללו תלונה בגין סעיפי שכר שונים – הלנת שכר‪ ,‬הפרשי שכר‪ ,‬תשלום שכר‬
‫מינימום‪ ,‬תלושים וכד'‪ .‬זהו עדיין סעיף הפגיעה המרכזי בבני נוער ועובדים צעירים בכלל‪ ,‬ואנו קוראים למשרדי‬
‫הממשלה והרשויות להגביר את האכיפה של חוקי עבודה אלה‪.‬‬
‫‪ ‬הוגשו השנה ‪ 223‬תביעות בבתי הדין לעבודה‪ ,‬מתוכן ‪ 156‬תביעות בגין מקרי טיפול שנפתחו במהלך שנת ‪.2014‬‬
‫‪ ‬סה"כ הושב עבור בני הנוער והצעירים סך של ‪.₪ 2,167,242.66‬‬
‫‪ ‬בנתוני משרד הכלכלה אנו רואים הגברה של פעילות האכיפה‪ ,‬כנגזרת של החלת החוק להגברת אכיפה מ‪.2012-‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 2014‬התאגדו כ‪ 2,000-‬בני נוער וצעירים נוספים‪ ,‬עובדי רשתות הפיצריות פיצה האט ודומינוס פיצה‪ ,‬בכל‬
‫אחת מהן כ‪ 1,000-‬עובדים‪.‬‬
‫‪ ‬במהלך הקיץ האחרון ברשת פיצה האט נחתם הסכם קיבוצי עם הזכיין הארצי‪.‬‬
‫‪ ‬עובדי דומינוס פיצה המאוגדים‪ ,‬מחכים לסיום המו"מ להסכם קיבוצי בחברה עם הזכיין הארצי‪.‬‬
‫‪ ‬בקבוצות הפייסבוק הפעילות של התאגדויות העובדים חברים כ‪ 36,000 -‬משתתפים (גידול של ‪ )20%‬המקבלים‬
‫עדכונים שוטפים ומשתתפים בשיח על התאגדויות העובדים הצעירים‪ .‬סה"כ פורסמו ‪ 90‬ידיעות תקשורתיות‬
‫במהלך השנה האחרונה‪ ,‬העוסקות בעבודה המאורגנת של בני נוער וצעירים‪.‬‬
‫‪ ‬ברשת מקדונלד'ס מתנהל מאבק עובדים לחתימה על הסכם קיבוצי לאור סירובה של ההנהלה לחתום על ההסכם‪,‬‬
‫זאת לאחר משא ומתן שהתנהל במשך ‪ 10‬חודשים‪ .‬המאבק כולל הכרזה על סכסוך עבודה וקיומן של משמרות‬
‫מחאה‪ ,‬שביתות‪ ,‬הסברה לציבור הרחב ועוד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫פרק א –‬
‫סיכום פעילות ההסברה והדרכת הידע בהסתדרות הנוער העובד והלומד‬
‫כתנועה מחנכת‪ ,‬שעל דגלה חרות עקרון שוויון ערך האדם‪ ,‬אנו מקדישים חלק ניכר של פעילות האיגוד המקצועי לנוער‬
‫ולצעירים לפעילות הדרכה‪ ,‬הסברה והגברת המודעות של בני נוער וצעירים לגבי זכויותיהם בעולם העבודה‪.‬‬
‫בפעולת ההסברה שלנו אנו נסמכים על חמישה עקרונות מרכזיים;‬
‫העיקרון הראשון הוא ערך העבודה כערך חינוכי מרכזי‪ .‬אנו מאמינים כי יש חשיבות לכך שבני נוער יתחנכו לערכי‬
‫העבודה‪ ,‬וכי כל עבודה מכבדת את בעליה אם היא חפה מניצול‪ .‬במסגרת מפגשינו עם בני נוער אנחנו מדגישים כי פעילותנו‬
‫לא באה למנוע עבודת בני נוער וצעירים‪ .‬נהפוך הוא – פעילותנו באה לעודד עבודה שתהיה עבודה לא מנצלת‪.‬‬
‫העיקרון השני הוא כי ידע = כוח‪ .‬הגברת הידע היא הצעד הראשון בדרך לחברה ללא ניצול‪ .‬נערה או צעיר שיכירו את‬
‫הזכויות המגיעות להם‪ ,‬לא יעמדו וישתקו מהצד אם ייעשה או אם נעשה להם עוול‪ ,‬גם אם יבחרו לפעול בדיעבד לאחר‬
‫סיום העבודה‪ .‬האתגר מבחינתנו הוא פישוט הידע והעברתו באופן הנגיש ביותר לבני הנוער והצעירים‪.‬‬
‫העיקרון השלישי הוא שוויון ערך האדם‪ ,‬שהוא עיקרון הייסוד של הנוער העובד והלומד‪ .‬לפי עיקרון זה כל נערה וכל צעיר‬
‫זכאים להכיר את זכויותיהם‪ ,‬ללא הבדל בסוג העבודה או באופייה‪ ,‬מאיזה מגזר אוכלוסיה‪ ,‬היכן הם גרים או מה מוצאם‪.‬‬
‫על כן פעילות ההסברה שלנו מתקיימת בכל הארץ‪ ,‬בכל רבדי האוכלוסיה‪ ,‬באופנים ובכלים מגוונים עליהם נפרט בהמשך‪,‬‬
‫במטרה להגיע לכל אחת ואחד‪.‬‬
‫העיקרון הרביעי הוא מאבק בניצול בני נוער וצעירים בהיותם אוכלוסייה מוחלשת בשוק העבודה‪ .‬עבור בני נוער זהו עולם‬
‫חדש שהם אינם מכירים‪ ,‬הם חשים חוסר נוחות אם זכויותיהם כעובדים מקופחות‪ .‬גם אם במסגרת עבודתם במקום‬
‫מסוים נעשתה הפרה של חוקי עבודה‪ ,‬וגם אם החמורה ביותר‪ ,‬האחריות היא קודם כל של המעסיק לדאוג לסביבת עבודה‬
‫בטוחה וחפה מניצול ‪ .‬על כן‪ ,‬אנו מחנכים את בני הנוער שלא לוותר על זכויותיהם ולא לחוש אשמה על שלא פעלו בזמן‬
‫אמת אל המול המעסיק‪.‬‬
‫העיקרון החמישי הוא אחריות חברתית וחתירה לחברה טובה יותר‪ .‬אנו מאמינים כי בני נוער וצעירים שיהיו מודעים‬
‫לזכויותיהם בעבודה‪ ,‬הם שותפים למאבק בניצול בעתיד‪ .‬נערה שהצליחה לקבל את המגיע לה מהמעסיק‪ ,‬תדאג שגם‬
‫חברותיה יעמדו על זכויותיהן מול המעסיקים שלהן‪ ,‬ובתהליך של חריש עמוק נצליח להרחיב את איי הצדק‪ ,‬איי "אי‪-‬‬
‫הניצול" בחברה ולקדם חברה צודקת וטובה יותר‪.‬‬
‫פעילות ההסברה של הסתדרות הנוער העובד והלומד‪ -‬האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים מתקיימת בכל רבדי האוכלוסיה‪:‬‬
‫בקרב יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬בפריפריה ובמרכז‪ ,‬במרחב ההתיישבותי ובערים‪ ,‬בני נוער דוברי רוסית‪ ,‬בני העדה‬
‫האתיופית‪ ,‬עולים חדשים וצברים‪ ,‬דתיים‪ ,‬חרדים וחילונים‪ .‬ההדרכה נעשית בכלים ודרכים רבות ומגוונות;‬
‫הכלי האיכותי ביותר הוא "הרצאת הזכויות"‪,‬‬
‫שניתנת לקבוצות בני נוער וצעירים בבתי ספר‪,‬‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬תנועות הנוער השונות‪ ,‬מרכזי נוער‪,‬‬
‫מרכזי צעירים ועוד‪ .‬במסגרת ההרצאה מזכירי‬
‫האיגוד המקצועי לנוער מפשטים את החוקים‬
‫העוסקים בעבודת נוער ובסיוע דוגמאות והסברים‬
‫אותנטיים‪ ,‬מעבירים לבני הנוער מושגים ויידע‬
‫בסיסי לגבי זכויותיהם בעבודה‪ .‬במהלך ‪ 2014‬קיימו מזכירי האיגוד המקצועי לנוער מאות הרצאות לבני נוער וצעירים‪,‬‬
‫במסגרתן הם נפגשים עם אלפי בני נוער‪ .‬חלק מקבוצות בני הנוער אינן מסתפקות רק בהרצאה על זכויותיהם‪ ,‬אלא‬
‫בוחרות לעבור בנוסף תהליך חינוכי בן מספר מפגשים‪ ,‬בו בוחרים בני הנוער לממש את העקרונות האמורים לעיל ואף‬
‫‪5‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫לצאת לפעולה אקטיבית במחאה על ניצול ואי צדק חברתי‪ .‬ההרצאות מלוות לרוב ב"דוכני זכויות" פעילים (בסיום‬
‫ההרצאה)‪ ,‬בהם ניתנת אפשרות לבני הנוער לקבל מידע מפורט יותר ואף להגיש תלונה במידה ועולה חשש כי נוצלו במקום‬
‫עבודתם‪ .‬לראשונה בשנת ‪ 2014‬יצרנו מודל לשיתוף פעולה עירוני במסגרתו הועברה הרצאת הזכויות בכל בתי הספר‬
‫התיכונים בעיר רחובות‪.‬‬
‫מעבר להרצאות המתקיימות לאורך כל השנה‪ ,‬פעילות הסברה מוגברת מתרחשת במהלך החופשות (חגים וחופשת הקיץ)‪,‬‬
‫אז גם אחוז גבוה של בני הנוער והצעירים יוצאים לשוק העבודה‪ .‬פעילות ההסברה בשטח מתבססת על דוכני זכויות‬
‫שמעמידים מזכירי האיגוד המקצועי במרכזי קניות ובילוי‪ ,‬הסתובבות בחופי הים‪ ,‬הכנרת ואילת ופעילות "צבע"‬
‫במסגרתה מחולקים "זכותונים" ("אקורדיוני זכויות")‪ .‬במהלך שנת ‪ 2014‬חולקו למעלה מ‪ 50,000-‬זכותונים לבני נוער‬
‫וצעירים בשפות עברית‪ ,‬ערבית ורוסית‪ ,‬וכן חומרי הסברה נוספים כגון כרזות‪,‬‬
‫גלויות‪ ,‬פליירים ועוד‪ .‬בנוסף לחומרי ההסברה לבני הנוער‪ ,‬אנו מחלקים חומרי‬
‫הסברה למעסיקים בבתי עסק במרכזי הבילוי והקניות‪ ,‬במטרה להזכיר להם להקפיד‬
‫לשמור על זכויות בני הנוער והצעירים המועסקים אצלם‪ .‬מטרה נוספת ששמנו לנו‬
‫במפגש עם המעסיקים היא לתת להם מידע וכלים ולסייע להם להעסיק העסקה‬
‫הוגנת את בני הנוער‪ .‬במסגרת מבצעי השטח‪ ,‬המזכירים נפגשים עם בני נוער‬
‫ומעסיקים ושומעים מהם על מצוקות עולם העבודה של בני הנוער והעובדים הצעירים וכן נותנים מענה וייעוץ ראשוני‪.‬‬
‫מעבר להסברה בשטח באמצעות מבצעי השטח וההרצאות‪ ,‬מקיים האיגוד המקצועי לנוער מערך הסברה מקוונת נרחב‬
‫ואיכותי‪ .‬מערך ההסברה המקוונת כולל את אתר ‪ , www.minimum.org.il‬שהוא האתר המרכזי בארץ כיום‪ ,‬ככל הידוע‬
‫לנו‪ ,‬העוסק בזכויות בני נוער וצעירים בעבודה‪ .‬באתר ניתן למצוא מאמרים‪ ,‬כתבות‪ ,‬מידע על פעולות הסתדרות הנוער‬
‫העובד והלומד‪ ,‬חומרי הסברה‪ ,‬ייעוץ למורים ולמדריכים ועוד‪ .‬בתוך האתר קיים חלק של ייעוץ בקונספט של "שאלות‬
‫ותשובות"‪ ,‬דרכו יכולים הפונים לקבל ייעוץ אישי ראשוני לבעיות ושאלות בנוגע לעבודתם ואף להגיש תלונה שתועבר‬
‫לאחד ממזכירי האיגוד המקצועי באזור מגוריהם‪ .‬בנוסף נותן האתר הצעות לפעילויות חינוכיות בנושא אותם יכולים‬
‫מורים ומחנכים להעביר בכיתות‪.‬‬
‫תרשים ‪ :1‬נתוני כניסות לאתר ‪ minimum.org.il‬בהשוואה בין השנים ‪:2011-2013‬‬
‫‪500000‬‬
‫‪450000‬‬
‫‪400000‬‬
‫‪350000‬‬
‫‪300000‬‬
‫‪254269‬‬
‫‪433644‬‬
‫מס' דפים שנצפו‬
‫‪320817‬‬
‫‪250000‬‬
‫כניסות לאתר‬
‫‪200000‬‬
‫‪150000‬‬
‫‪115542‬‬
‫‪158922‬‬
‫‪100000‬‬
‫‪94610‬‬
‫‪131272‬‬
‫‪238,593‬‬
‫מתוכן כניסות יחודיות‬
‫‪192,002‬‬
‫‪50000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫כפי שניתן לראות בתרשים ‪ ,1‬בשנת ‪ 2014‬חלה עליה של כ‪ 50%-‬בפעילות האתר לעומת שנה קודמת – קרוב ל‪240,000-‬‬
‫כניסות בשנה מתוכן מעל ‪ 190,000‬כניסות ייחודיות‪ .‬אחד מיתרונותיו המרכזיים של אתר ההסברה שלנו הוא האפשרות‬
‫‪6‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫לקבל מענה ראשוני לבעיות ושאלות לגבי עבודתם‪ ,‬וכן לעיין בשאלות ותשובות לפי נושאים ותחומים של פונים אחרים‪.‬‬
‫כמות הפניות הגדולה שמגיעה אלינו הופכת את האתר למרכז מידע אינטראקטיבי ומתעדכן בתדירות גבוהה ודינמית‪.‬‬
‫באתר קיימת הפניה למערכת ה"כספומטר" שמאפשרת לבני נוער לחשב את הסכומים המגיעים להם לפי מס' השעות‬
‫והימים שעבדו‪ ,‬כמו גם זכויות נלוות‪ ,‬כגון דמי הבראה ודמי חופשה שנתית‪ .‬מערכת זו הוקמה לפני שלוש שנים ‪ ,‬וזוכה‬
‫להצלחה כיוון שהיא מסייעת לבני נוער לחשב בדיוק את המגיע להם ללא צורך להסתייע במחשבונים מסובכים‪.‬‬
‫בנוסף לאתר‪ ,‬קיימת פעילות נרחבת ברשתות הפייסבוק והטוויטר‪ ,‬שם ניתן גם כן לפנות בשאלות ולקבל מענה וכן ללמוד‬
‫על זכויות בעבודה ולהכיר מקרים שונים של בני נוער וצעירים שקיבלו את זכויותיהם ובחרו לשתף‪ .‬הפעילות ברשתות‬
‫החברתיות משמעותית כיוון שכך אפשר להגיע לנתח גדול של בני נוער וצעירים ולייצר תוכן איכותי שיגיע אליהם‪.‬‬
‫מעבר לפעילות במרשתת‪ ,‬מפעיל האיגוד המקצועי לנוער וצעירים "תא קולי לנערים וצעירים עובדים" הפועל ‪ 24‬שעות‬
‫ביממה‪ ,‬כל השנה‪ .‬במסגרת התא הקולי יכולים בני נוער וצעירים לקבל מידע ראשוני על זכויותיהם ואף להגיש תלונה‬
‫שתועבר לטיפול אחד ממזכירי האיגוד המקצועי באזור מגוריהם‪.‬‬
‫כלי מרכזי נוסף להגברת המודעות הוא שימוש באמצעי התקשורת השונים‪ :‬טלוויזיה‪ ,‬רדיו‪ ,‬עיתונות ארצית ומקומית‪,‬‬
‫עיתוני נוער וצעירים‪ .‬אנחנו מקפידים לפרסם כתבות העוסקות בזכויות בני נוער וצעירים בעבודה הפונות הן לבני הנוער‬
‫והצעירים‪ ,‬הן להוריהם והן למעסיקים‪ ,‬במיוחד לקראת הקיץ והחופשות‪ .‬כמו כן אנו מפרסמים בתדירות גבוהה ידיעות‬
‫על מאבקינו בניצול בני נוער וכן ראיונות בטלוויזיה ובתקשורת כדי להגיע לקהל רחב ככל האפשר‪.‬‬
‫סיכום‬
‫שנת ‪ 2014‬התאפיינה בהמשך ההרחבה של פעילות ההסברה של האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‪ .‬פעילות זו מבוצעת‬
‫רוב ה ככולה על ידי מדריכי תנועת הנוער העובד והלומד ומזכירי האיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד‬
‫והלומד במטרה משותפת להי אבק בניצול על ידי הגברת המודעות של בני הנוער והצעירים לזכויותיהם‪ ,‬באמצעות הכרת‬
‫החוקים באופן אינטראקטיבי ומאפשר‪ ,‬והן חינוך והגברת הכרתם של אותם בני נוער וצעירים בערך עצמם כעובדים של‬
‫המחר‪ ,‬אשר מחויבים לעמוד על זכויותיהם ולא לוותר על המגיע להם במקומות העבודה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫פרק ב –‬
‫פעילות הליווי והסיוע הפרטני לבני נוער וצעירים עובדים‬
‫פעילות הסתדרות הנוער העובד והלומד הינה ביסודה פעולה חינוכית‪ .‬אופיה החינוכי של פעילות האיגוד המקצועי לנוער‬
‫ניכר הן בפעולות הגברת הידע כפי שראינו לעיל‪ ,‬והן בפעולות הייעוץ‪ ,‬הליווי והסיוע ברמה האישית לכל נער ונערה‪ ,‬צעיר‬
‫וצעירה שפונים לקבלת עזרה בתחום העבודה‪ .‬חלק מאותם פונים מעוניינים לקבל מענה לשאלות או לקבל מידע כללי‪,‬‬
‫חלק פונים לבקשת סיוע נקודתי או ייעוץ וחלק אף פונים במטרה לבקש את עזרתנו לפעול נגד מעסיק שניצל אותם‪ .‬לכל‬
‫הפונים כאמור אנו מסייעים במיטב הכלים העומדים לרשותנו‪ .‬למרות שחלק מפעולתנו היא פעולה משפטית‪ ,‬איננו‬
‫מעמידים עצמנו כמשפטנים מקצועיים‪ ,‬אלא כמחנכים; גם פעולת הסיוע המשפטי אשר לעיתים מסתיימת בבית הדין‬
‫לעבודה‪ ,‬אינה מהווה מבחינתנו חריגה מקו זה‪ :‬החינוך – של הנערה או הצעיר הפונה אלינו‪ ,‬כמו גם של המעסיק ואף של‬
‫משפחתו של אותו נער – היא הפעולה החשובה והמרכזית שלנו‪.‬‬
‫הפרק הבא מציג את נתוני הליווי והסיוע לשנת ‪ .2014‬חשוב להזכיר כי כל הנתונים המופיעים בפרק זה מבוססים על פניות‬
‫שהתקבלו אצלנו‪ ,‬ועל מקרי טיפול ותיקי תביעה שנפתחו על ידנו‪ ,‬ואין בהם בכדי להצביע על היקפי הניצול בעולם עבודת‬
‫בני הנוער והצעירים בישראל בהכרח‪.‬‬
‫נתונים כלליים‬
‫לוח ‪ :1‬ריכוז נתונים כללי לשנת ‪2014‬‬
‫‪2014‬‬
‫אחוזים‬
‫סה"כ הפניות שהתקבלו‬
‫‪5,622‬‬
‫סה"כ מקרי הטיפול שנפתחו בשנה‬
‫סה"כ מקרי הטיפול שנפתחו ונסגרו בשנה‬
‫(כולל אבודים(‬
‫סה"כ מקרי הטיפול שנסגרו בשנה‬
‫(כולל נתוני שנים קודמות(‬
‫סה"כ מקרי הטיפול מ‪ 2014 -‬בהם הוגשו‬
‫תביעות בביה"ד לעבודה‬
‫סה"כ תביעות שהוגשו בביה"ד לעבודה בשנה‬
‫(כולל מקרי טיפול משנים קודמות(‬
‫סה"כ סכום הכסף שהושגו עבור הפונים‬
‫במסלול טיפולי הפרט‬
‫‪1,244‬‬
‫‪ 22%‬מסך הפניות‬
‫‪684‬‬
‫‪ 55%‬מסך מקרי הטיפול‬
‫‪₪ 1,998,828.66‬‬
‫סה"כ סכום הכסף שהושג במסלול הקיבוצי‬
‫‪₪ 168,414‬‬
‫סה"כ סכום הכסף שהושג ב‪2014‬‬
‫‪1,306‬‬
‫‪156‬‬
‫‪ 12.5%‬מסך מקרי‬
‫הטיפול‬
‫‪223‬‬
‫‪₪ 2,167,242.66‬‬
‫כפי שמוצג בלוח ‪ ,1‬סה"כ בשנת ‪ 2014‬התקבלו ‪ 5,622‬פניות מבני נוער וצעירים בבקשה לסיוע ולייעוץ וליווי בתחום‬
‫עבודתם‪ .‬מתוך הפניות שהתקבלו נפתחו ‪ 1,244‬מקרי טיפול‪ ,‬המהווים למעלה מ‪ 20% -‬מסך הפניות‪ .‬כפי שציינו‪ ,‬הפניות‬
‫מתקבלות באמצעות מוקד התא הקולי שלנו‪ ,‬באמצעות אתר האינטרנט שאנו מפעילים‪ ,‬דרך דף הפייסבוק שלנו וכן דרך‬
‫המזכירים ומדריכי התנועה בשטח‪ .‬חלק מהפניות מקבל מענה ונפתר בשלב הראשוני על ידי מזכירי האיגוד המקצועי‪,‬‬
‫אולם בחלק מהפניות נדרש סיוע וליווי פרטני מעמיק יותר הכולל בחינת המקרה‪ ,‬בדיקת נתוני העבודה של הנער‪ ,‬יצירת‬
‫קשר עם המעסיק וסיוע בשלבים השונים בדרך לתיקון הזכויות שנפגעו‪ .‬פניות אלה מכונות "מקרי טיפול"‪ ,‬כשמתוך מקרי‬
‫הטיפול חלק אינם מצליחים להיפתר בפנייה למעסיק‪ ,‬ואנו נאלצים לפנות לבית הדין לעבודה על מנת שייתן סעד להשיב‬
‫את הזכויות שנגזלו מאותה נערה או אותו צעיר שנפגעו על ידי המעסיק‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫מתוך מקרי הטיפול שנפתחו השנה‪ 684 ,‬נסגרו באותה שנה‪ ,‬דבר המעיד על המאמצים שעושים מזכירי האיגוד המקצועי‬
‫להגיע למיצוי במקרי הטיפול באופן שייתן מענה לאותו נער או צעירה הפונים אלינו‪ ,‬אשר מבחינתם שנה בעולם העבודה‬
‫ובכלל היא פרק זמן ממושך‪.‬‬
‫‪ 156‬מקרי טיפול‪ ,‬כ‪ 12.5%-‬אחוז מהמקרים‪ ,‬הפכו לתיקי תביעה במהלך השנה‪ ,‬כשסה"כ הוגשו בבתי הדין לעבודה על ידי‬
‫מזכירי האיגוד המקצועי לנוער ‪ 223‬תביעות בבתי הדין לעבודה בגין פגיעה בזכויותיהם של בני נוער וצעירים‪ .‬לשמחתנו‬
‫מקרים רבים נסגרים בשלב של פניה ראשונית למעסיק או בפשרה ללא צורך בהבאת המקרה להכרעת בתי הדין‪.‬‬
‫סה"כ סכום הכסף שהשבנו השנה עבור הפונים עומד על סך ‪ .₪ 1,998,282.66‬זהו סכום משמעותי‪ ,‬במיוחד בהתחשב כי‬
‫מרביתו מורכב מסכומים הנמוכים מ‪ ₪ 1,000-‬למקרה‪ .‬נקודה זו משקפת את אופיים של מרבית מקרי הטיפול שאנו‬
‫עוסקים בהם‪ :‬סכומים קטנים שנמנעו מאותם בני נוער וצעירים עובדים ‪ -‬לעיתים בשוגג‪ ,‬אך לרוב בשל חוסר אכפתיות‪,‬‬
‫חוסר אחריות וחוסר ה גינות של המעסיקים‪ .‬מאבקנו בניצול זה בא להעמיד את המעסיקים במקומם‪ ,‬אך גם לתת לאותם‬
‫עובדים צעירים חוויה חיובית של שוק העבודה כדי שיהפכו לעובדים מבוגרים הוגנים‪ ,‬סולידריים ורגישים יותר לעוולות‬
‫של ניצול וחוסר צדק‪.‬‬
‫חשוב לציין גם בפרק זה את סכומי הכסף שהושבו לבני הנוער באמצעות מסלולי פתרון הבעיות במסגרת יחסי העבודה‬
‫הקיבוציים‪ .‬בשנת ‪ 2014‬השבנו כ‪ ₪ 168,414‬לבני נוער מארבע רשתות המזון המהיר המאוגדות‪.‬‬
‫לוח ‪ :2‬פילוחים דמוגרפים‪:‬‬
‫פילוחים‬
‫פילוח לפי מין‬
‫בנים‬
‫‪2014‬‬
‫אחוז‪%‬‬
‫‪708‬‬
‫‪57%‬‬
‫בנות‬
‫‪536‬‬
‫‪43%‬‬
‫פילוח לפי לאום‬
‫יהודים‬
‫‪1028‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪ -‬מתוכם דוברי רוסית‬
‫‪96‬‬
‫‪8%‬‬
‫בני לאומים אחרים (ערבים ‪,‬דרוזים ובדואים(‬
‫‪216‬‬
‫‪17%‬‬
‫אחוז הנערות נמוך יותר מחלקן היחסי באוכלוסייה הכללית ונמוך יותר מחלקן בשוק העבודה כפי שעולה מהסקר‬
‫שערכנו‪ .‬להערכתנו נובע הדבר משתי סיבות מרכזיות – האחת היא שבד"כ פחות נערות יוצאות לעבוד בחלק מהמגזרים‪.‬‬
‫הסיבה השנייה להערכתנו היא‪ ,‬שמתוך הנערות שיוצאות לעולם העבודה‪ ,‬פחות אוזרות אומץ לפנות לסיוע ואף להגיש‬
‫תלונה ביחס לנערים‪ .‬מתוך זיהוי מציאות זה אנו משתדלים להשקיע מאמצי הסברה נרחבים לאוכלוסיית הנערות‬
‫העובדות‪ .‬בשנתיים האחרונות יצאנו במבצע פרסום ייעודי בשם "עצמאית" לכבוד יום האישה הבינלאומי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫תרשים ‪ :3‬פילוח סך מקרי הטיפול בשנת ‪ 2014‬בחלוקה לענפי עבודה (נתונים מספריים)‪:‬‬
‫פילוח מקרי טיפול בשנת ‪2014‬‬
‫‪225‬‬
‫‪188‬‬
‫‪116122‬‬
‫‪93 94‬‬
‫‪82‬‬
‫‪59‬‬
‫‪48‬‬
‫‪37 38‬‬
‫מוכרנות‬
‫מסעדות ובתי קפה‬
‫אולמות אירועים וקייטרינג‬
‫מזון מהיר‬
‫מפלגות‬
‫מעסיק פרטי‬
‫חברות כח אדם ונקיון‬
‫בניין‬
‫רשתות שיווק‬
‫הפעלת מתקנים‬
‫טלמרקטינג ושיווק‬
‫קייטנות‬
‫תחנות דלק‬
‫חקלאות‬
‫בתי מלון‬
‫פקידות ומנהל‬
‫עיריות ושלטון מקומי‬
‫רכב ומוסכים‬
‫שמירה ואבטחה‬
‫מספרות‬
‫חשמל ומיזוג אוויר‬
‫דפוס‬
‫מתכת‬
‫‪19‬‬
‫‪8 10 12 12 16 14 14 17‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫כפי שעולה מתרשים ‪ ,3‬מרבית הפניות הגיעו אלינו מבני נוער וצעירים עובדים בעבודות כגון מלצרות‪ ,‬עבודות דלפק‪,‬‬
‫מטבח וכו' מתחום ענפי המסעדות ובתי הקפה‪ ,‬אולמות האירועים וענף המזון המהיר‪ .‬אנו מסיקים מהיכרותנו את שוק‬
‫העבודה של בני הנוער והצעירים‪ ,‬וכן מתוצאות הסקר‪ ,‬כי אלה הם הענפים המרכזיים בהם עובדים בני נוער בישראל כיום‪.‬‬
‫המאפיין המשותף לעבודות אלו (יחד עם עבודה ברשתות שיווק‪ ,‬חברות כוח אדם ובתי מלון) הוא שלרוב לא נדרשת‬
‫מיומנות מיוחדת כדי להתקבל לעבודה באותם בתי עסק‪ ,‬ולאחר התלמדות קצרה ניתן להתחיל לעבוד‪ .‬לאורך השנים אנו‬
‫רואים כי מרבית בני הנוער פונים לעבודות אלה וכי התחרות על מקומות העבודה היא רבה‪ .‬תחרות זו היא עוד אחת‬
‫מהסיבות להערכתנו שמונעות מבני נוער להתלונן ‪ ,‬מתוך תחושה כי אם יתלוננו המעסיק ימהר למצוא מי שיעבוד‬
‫במקומם‪.‬‬
‫תרשים ‪ :4‬פילוח סך מקרי הטיפול שנפתחו בשנת ‪ 2014‬בחלוקה לענפי עבודה (אחוזים)‪:‬‬
‫פילוח מקרי טיפול בשנת ‪2014‬‬
‫‪1%‬‬
‫מסעדות ובתי קפה‬
‫‪1%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪19%‬‬
‫מוכרנות‬
‫‪7%‬‬
‫אולמות אירועים ומלונות‬
‫מזון מהיר‬
‫‪7%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪8%‬‬
‫מפלגות‬
‫‪11%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫מעסיק פרטי‬
‫‪10‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫תרשים ‪ 4‬מציג את הפילוח באחוזים של עבודות בני הנוער והצעירים לפי מקרי הטיפול שנפתחו ב‪ .2014‬כאמור‪ ,‬אנו‬
‫מעריכים מהיכרותנו עם הנושא‪ ,‬כי אין ענף או תחום חפים מניצול‪ .‬לצערנו גם בענפים בהם קיימים צווי הרחבה בנוסף‬
‫לחקיקה החלה על כל העובדים במשק‪ ,‬ישנם עדיין מקרים רבים של פגיעה בזכויות בני הנוער והצעירים העובדים בהם‪.‬‬
‫נקודה מעניינת ה שנה היא מספר התלונות הרב שהתקבל מבני נוער שעבדו עבור מפלגות שונות‪ .‬כזכור בחודש אוקטובר‬
‫‪ 2013‬התקיימו בחירות לרשויות המקומיות‪ .‬כמדי מערכת בחירות‪ ,‬גם במערכת הבחירות הזו עבדו בני נוער וצעירים רבים‬
‫בעבודות שונות כגון חלוקת פליירים‪ ,‬טלמרקטינג‪ ,‬תליית שלטים ועוד‪ .‬כפי שניתן לראות התקבלו אצלנו עשרות תלונות‬
‫מבני נוער שזכויותיהם כעובדים נפגעו במהלך מערכות הבחירות‪ ,‬בעיקר ביום הבחירות עצמו‪ .‬סעיפי התלונה עמדו בעיקר‬
‫על אי תשלום שכר במועד או כלל לא‪ ,‬עבודת לילה מעבר לשעות המותרות בחוק‪ ,‬אי מתן זכויות סוציאליות ועוד‪.‬‬
‫לצערנו א נו עדיין מקבלים תלונות רבות והיה ראוי כי אותם נבחרי ציבור שמתפקידם לדאוג לאזרחים‪ ,‬ייקחו על עצמם‬
‫לדאוג לאותם צעירים שהם אזרחי המחר וישמרו על זכויותיהם בעבודה ואף יסייעו לנו לעגן בחקיקה ובתקנות את‬
‫השמירה על זכויות אלה ככל שהדבר נוגע לעבודת הנוער והצעירים במערכות הבחירות השונות‪.‬‬
‫לקראת הבחירות הארציות בשנת ‪ 2015‬פנינו לכלל המפלגות והצענו לחתום על האמנה להעסקה הוגנת‪ .‬בנוסף פנינו גם‬
‫לוועדת הבחירות המרכזית‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקראת הבחירות וביום הבחירות עצמו ערכנו מבצע הסברה גדול ופרסמנו את‬
‫הזכויות למאות ואלפי עובדים‪ .‬אנו מקווים שמאמצינו נשאו פרי וכי לא נראה עליה בתלונות כנגד מפלגות בדו"ח של‬
‫‪.2015‬‬
‫‪11‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫סעיפי התלונה‬
‫תרשים ‪ :5‬פילוח מקרי הטיפול לפי סעיפי התלונה*‬
‫סעיפי התלונה בשנת ‪2014‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫עיקר סעיפי התלונות במקרי הטיפול של הפונים אלינו עוסקים בתחום השכר‪ ,‬ובמיוחד הלנת שכר‪ .‬אנו נתקלים שוב ושוב‬
‫במעסיקים שעבורם תשלום שכר במועדו הינו המלצה שניתן לא לקבל‪ ,‬כאילו לא היה זה חוק מדינה‪ ,‬לא כל שכן תשלום‬
‫שכר מינימום כחוק‪ .‬העובדה כי בני הנוער והצעירים הם עובדים מוחלשים ממילא בשל חוסר בקיאותם בעולם העבודה‬
‫וההיכרות המצומצמת שלהם עם חוקי העבודה‪ ,‬מהווה למעסיקים רבים "טרף קל" ואפשרות לנצל את אותם עובדים‪.‬‬
‫מעבר לסעיפי השכר ש"מככבים" במקומות הראשונים הלא‪-‬מכובדים‪ ,‬תלונות רבות נוספות עוסקות בזכויות סוציאליות‬
‫שנגזלות מאותם עובדים צעירים‪ .‬אפשר לציין לחיוב כי באופן יחסי מעט תלונות מגיעות על הפרשי שעות עבודה בשבת‪.‬‬
‫כזכור המחוקק עדיין אוסר על עבודה בשבת‪ ,‬אולם אין משמעות הדבר כי בני נוער אינם עובדים בשבת (גם אם לבית‬
‫העסק אין היתרי העסקה כנדרש בחוק)‪ ,‬אך אם הינם מועסקים בשבת וחג‪ ,‬ע"פ הנתונים לעיל ניתן להניח כי למרביתם‬
‫משולם השכר הקבוע בחוק בהקשר זה‪.‬‬
‫למיטב היכרותנו את מודעות בני הנוער‪ ,‬אחוז נמוך מדי של תלונות עוסק בסעיפים החדשים יחסית בחוקי העבודה –‬
‫תלוש שכר‪ ,‬הודעה לעובד‪ ,‬וכו'‪ .‬אנו פועלים להגביר את מודעות בני הנוער והצעירים לחשיבותם של מסמכים אלה כחלק‬
‫מהעסקתם ומההגנה על זכויותיהם‪ ,‬ולהקפדה כי המסמכים יהיו שלמים ומדויקים כפי שדורשים החוקים‪.‬‬
‫* חשוב לציין כי תלונות רבות כוללות‪ ,‬לצערנו‪ ,‬יותר מסעיף אחד ולעיתים אף ארבעה וחמישה סעיפים שונים‪ ,‬ולכן סך‬
‫סעיפי התלונה המוצג לעיל גבוה ממס' מקרי הטיפול‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫השוואה בין נתוני ‪ 2014‬לנתוני שנים קודמות‬
‫לוח ‪ :3‬נתוני מקרי טיפול ותביעות – כללי‪:‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫סה"כ הפניות שהתקבלו‬
‫‪5,622‬‬
‫‪6,411‬‬
‫‪5,308‬‬
‫סה"כ מקרי הטיפול שנפתחו בשנה‬
‫סה"כ מקרי הטיפול שנפתחו ונסגרו בשנה‬
‫(כולל אבודים(‬
‫סה"כ מקרי הטיפול שנסגרו בשנה‬
‫(כולל נתוני שנים קודמות(‬
‫סה"כ מקרי הטיפול בהם נפתחה תביעה‬
‫בביה"ד לעבודה באותה השנה בה נפתחו‬
‫סה"כ תביעות שהוגשו בביה"ד לעבודה בשנה‬
‫(כולל מקרי טיפול משנים קודמות(‬
‫‪1,244‬‬
‫‪1,338‬‬
‫‪971‬‬
‫‪684‬‬
‫‪872‬‬
‫‪635‬‬
‫‪1,306‬‬
‫‪1,311‬‬
‫‪725‬‬
‫‪156‬‬
‫‪137‬‬
‫‪142‬‬
‫‪223‬‬
‫‪202‬‬
‫‪159‬‬
‫‪2,292,374‬‬
‫‪2,268,892‬‬
‫סה"כ סכום הכסף שהושגו עבור הפונים‬
‫‪2,167,242‬‬
‫סה"כ בשנת ‪ 2014‬התקבלו ‪ 5,622‬פניות מבני נוער וצעירים בהסתדרות הנוער העובד והלומד בבקשה לייעוץ ו‪/‬או סיוע‬
‫פרטני לגבי מקום העבודה‪ .‬מדובר בירידה קטנה לעומת שנת ‪ ,2013‬אבל עדיין עלייה לעומת ‪ 2012‬אז התקבלו ‪ 5,308‬פניות‪.‬‬
‫אנו מעריכים כי מדובר בירידה "נקודתית" בעקבות מבצע "צוק איתן" בחופשת הקיץ‪ ,‬אשר מנע את העסקתם של בני נוער‬
‫רבים‪ ,‬ובעקבות ירידה בכמות המתלוננים לגבי מפלגות‪ ,‬לעומת שנת ‪ 2014‬בה התקיימו שתי מערכות בחירות‪.‬‬
‫גם השנה עמדנו בקצב טיפולים הגבוה מ‪ 50%‬מהמקרים שנסגרים בשנה שנפתחו‪ .‬אנו רואים בכך חשיבות רבה כשהאמור‬
‫בבנ י נוער וצעירים שעבורם שנה הינו פרק זמן ארוך‪ ,‬וזאת בהתחשב בכך שמקרה טיפול נמשך בד"כ מספר חודשים עד‬
‫לחצי שנה בממוצע‪.‬‬
‫בתחום הגשת תביעות לבתי הדין לעבודה (בגין מקרי טיפול מ‪ ,)2014-‬חלה עלייה קלה מ‪ 137-‬תיקים ב‪ 2013-‬ל‪ 156-‬תיקי‬
‫תביעה ב‪ .2014‬למרות שאנו מנסים‪ ,‬תמיד‪ ,‬להביא לפתרון מהיר‪ ,‬בהסכמה‪ ,‬מחוץ לכתלי בית הדין לעבודה‪ ,‬איננו נרתעים‬
‫מפתיחת תיקי תביעה והגעה לבתי הדין במידה והמעסיק מביע זלזול או חוסר נכונות לממש את זכויות עובדיו‪ .‬במקביל‬
‫חלה גם עליה בסך כל תיקי התביעה שהובאו לבתי הדין לעבודה‪ 223 :‬בשנת ‪ 2014‬לעומת ‪ 202‬בשנת ‪.2013‬‬
‫גם השנה השבנו לבני הנוער סכום משמעותי‪ ,‬של למעלה משני מיליון ‪. ₪‬אנו מקווים כי כל עוד נמשך ניצול בני נוער‬
‫וצעירים בעולם העבודה‪ ,‬נוכל להמשיך להשיב סכומים גבוהים כאלה ואף להגדילם וכך לצמצם את מימדי הניצול‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫תרשים ‪ :6‬פילוח מקרי הטיפול בהשוואה רב שנתית ‪ 2013-2014‬בחלוקה לענפי עבודה (נתונים מספריים)‪:‬‬
‫פילוח מקרי טיפול בהשוואה רב שנתית‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫שנת ‪2014‬‬
‫‪50‬‬
‫שנת ‪2013‬‬
‫‪0‬‬
‫‪239‬‬
‫‪225‬‬
‫‪188‬‬
‫‪176 187‬‬
‫‪135‬‬
‫‪116‬‬
‫‪107‬‬
‫‪176‬‬
‫‪94‬‬
‫‪93‬‬
‫‪38‬‬
‫‪7283‬‬
‫‪114‬‬
‫‪92‬‬
‫‪86‬‬
‫‪48‬‬
‫‪3838‬‬
‫‪69‬‬
‫‪56‬‬
‫‪914 1917‬‬
‫תרשים ‪ 6‬מציג השוואה בין מקרי הטיפול שנפתחו בשנים ‪ 2013-2014‬על ידי מזכירי האיגוד המקצועי לנוער בפילוח‬
‫לענפים‪ .‬ברוב הענפים ‪ -‬בעיקר בענפים ה"סטנדרטיים" כגון אולמות האירועים‪ ,‬בתי הקפה והמסעדות והמוכרנות ‪ -‬ניתן‬
‫לראות כי השינויים הם מינוריים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בענף המפלגות ניתן לראות את ספיחי מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שנערכה בחודש אוקטובר שנת ‪.2013‬‬
‫הפניות אשר הגיעו בשנת ‪ 2014‬הן למעשה פניות של בני נוער שהועסקו ע"י המפלגות בשנת ‪ ,2013‬אך רק בשנת ‪ 2014‬הבינו‬
‫כי הם זקוקים לעזרה "חיצונית" בדמות הסתדרות הנוער העובד והלומד על מנת לקבל את כספם‪.‬‬
‫בני נוער רבים סיפרו גרסאות שונות מעט של אותו הסיפור‪ :‬איש הקשר מהמפלגה הבטיח בתחילה כי הכל יהיה בסדר‬
‫וברגע שכספי מימון המפלגות יגיעו ממשרד הפנים (תהליך שאורך מספר חודשים) הכסף ישולם‪ .‬מדובר‪ ,‬כמובן‪ ,‬בעבירה‬
‫על חוק הגנת השכר שמחייב לשלם שכר עבודה בסוף החודש‪ ,‬בלי קשר לכספי מימון המפלגות‪ ,‬או כספים אחרים‪.‬‬
‫גם השנה אנו עדים לכמות נמוכה יחסית של פניות מענף המזון המהיר‪ .‬אנחנו מייחסים כמות זאת להתאגדויות‬
‫שהתחוללו בשנים האחרונות‪ .‬התאגדויות העובדים צמצמו במידה משמעותית את מספר מקרי הטיפול הפרטניים כיוון‬
‫שלעובדים יש‪ ,‬מרגע ההתאגדות‪ ,‬כתובת לטיפול בבעיותיהם מול המעסיק – ועד העובדים‪ .‬בפרק העוסק בהתאגדויות‬
‫העובדים ניתן למצוא פירוט של פעילותנו לתיקון בעיות במסגרת ה"ועדות לפתרון בעיות" וערוצים מקבילים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫תרשים ‪ :7‬פילוח סעיפי התלונה בהשוואה בין השנים ‪:2012-2013‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1081‬‬
‫‪1065‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫שנת ‪2014‬‬
‫‪669‬‬
‫‪600‬‬
‫‪493‬‬
‫שנת ‪2013‬‬
‫‪400‬‬
‫‪245244‬‬
‫‪ ‬שכר‪ :‬שכר מינימום‪ ,‬הלנת שכר‪,‬‬
‫הפרשי שכר‪ ,‬ניכויים והפחתות‪.‬‬
‫‪ ‬זכויות סוציאליות‪ :‬חופשה שנתית‪,‬‬
‫דמי הבראה‪ ,‬הודעה מוקדמת ופיצויי‬
‫פיטורים‪.‬‬
‫‪ ‬שעות עבודה ומנוחה‪ :‬גמול עבודה‬
‫בשעות נוספות‪ ,‬גמול עבודה ביום‬
‫המנוחה השבועי‪.‬‬
‫‪ ‬נסיעות‪ :‬החזר‪/‬השתתפות בנסיעות‬
‫לפי צו ההרחבה‪.‬‬
‫‪ ‬אחר‪ :‬תאונות עבודה‪ ,‬אי מתן תלושי‬
‫שכר‪ ,‬אי מתן הודעה לעובד בדבר‬
‫תנאי ההעסקה‪ ,‬תלונות על יחס לא‬
‫הולם של המעסיק‪.‬‬
‫‪170165‬‬
‫‪200‬‬
‫‪96 78‬‬
‫‪175‬‬
‫‪101‬‬
‫‪0‬‬
‫שכר‬
‫זכויות‬
‫סוציאליות‬
‫שעות‬
‫עבודה‬
‫ומנוחה‬
‫החזרי‬
‫נסיעות‬
‫התלמדות‬
‫אחר‬
‫תרשים ‪ 7‬מציג השוואה בין סעיפי תלונה מרכזיים (ריכוז של הסעיפים שהוצגו ביתר פירוט בתרשים ‪ 5‬לעיל)‪ .‬בסה"כ ניתן‬
‫לראות כי מרבית התלונות שנוספו השנה מוקדו לתחום השכר‪ ,‬הפרשי שכר‪ ,‬תלושי שכר ושכר מינימום‪ .‬עליה משמעותית‬
‫אנו רואים בסעיף הזכויות הסוציאליות‪ .‬אנו מקווים כי יותר ויותר בני נוער יהיו מודעים לזכויותיהם וידרשו אותם‪.‬‬
‫סיכום‬
‫ההשוואה בין נתוני שנת ‪ 2014‬לנתוני השנים הקודמות מעידה על שמירת היקפי הפעילות של הסתדרות הנוער העובד‬
‫והלומד‪ .‬אנו שמחים כי יותר ויותר עובדים צעירים בוחרים שלא לוותר ולמרות הקושי שבדבר ‪ -‬להיאבק לביעור ניצולם‬
‫וניצול חבריהם‪ ,‬כשהערכים החינוכיים שאנו מאמינים כי אותם עובדים צעירים סופגים כשהם נאבקים על זכויותיהם‬
‫הם יסודות החברה הטובה אליה אנו שואפים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫פרק ג'‬
‫סקר הנוער העובד – מחקר בנושא עבודת בני נוער בישראל‬
‫הסתדרות הנוער העובד הוקמה בשנת ‪ 1924‬ע"י בני נוער עובדים קשי יום‪ ,‬אשר נוצלו על ידי מעסיקיהם וביקשו ליצור‬
‫לעצמם ארגון‪ ,‬שיעניק להם תמיכה לשמירה על זכויותיהם כנערים עובדים‪ ,‬וכן מסגרת לפעילות חברתית ותרבותית‪.‬‬
‫בימים ההם‪ ,‬לפני ‪ 90‬שנה‪ ,‬הנערה והנער העובדים נאלצו בדרך כלל לנטוש את ספסל הלימודים ולהקדיש את מירב‬
‫זמנם‪ ,‬מרצם ונעוריהם לעבודה פיזית קשה‪ ,‬בניסיון לסייע בפרנסת הבית ולהצליח לרכוש מקצוע והכשרה‪ .‬היום בשנת‬
‫‪ 2014‬השאלה מיהם הנער והנערה העובדים ומה יחסם לעבודתם הן שאלות סבוכות‪ ,‬כיוון שההבחנה בין הנערים‬
‫הלומדים לעובדים פחות ברורה‪ ,‬ולכאורה קיים פחות ניצול כיום מאשר היה רווח בקרב חבריהם לפני ‪ 90‬שנה‪.‬‬
‫מי הם ומה המאפיינים של בני הנוער העובדים ב‪ ?2014‬האם הנערה שמשגיחה על ילדי השכנים רואה עצמה כנערה עובדת?‬
‫האם יש הבדל בתחומי העיסוק של נערה בת ‪ 15‬ושל חברתה בת ה‪ ?17-‬ובינה לבין אחיה? כמה עבודות בממוצע יחליף נער‬
‫ט יפוסי בשנות לימודיו בתיכון? האם יעבוד רק בחופשים או גם במהלך השנה? כמה שעות יעבוד בשבוע בממוצע? האם בני‬
‫נוער ממגזרי אוכ' שונים ומרקע סוציו‪-‬אקונומי שונה עובדים בעבודות שונות? האם הנערה בגלידריה מודעת לזכויותיה על‬
‫פי חוק? האם היא חושבת שמעסיקה שומר על זכויותיה? האם יש הבדל במודעות לזכויות בין בני נוער ממגזרים ובגילאים‬
‫שונים? האם אותה נערה עובדת יודעת למי לפנות אם תחשוב שזכויותיה הופרו? האם תרצה להתאגד באיגוד מקצועי?‬
‫בעשרות השנים בהן הנוער העובד והלומד פועל בקרב בני הנוער העובדים‪ ,‬רבות מהתשובות לשאלות שלעיל ניתנות מתוך‬
‫"השטח"‪ ,‬מתוך השיח החינוכי ומתוך אינטואיציה‪ .‬בהתאם לכך התאמנו את פעילויות ההסברה שלנו לאוכלוסיות שונות‬
‫ומגזרים שונים‪ .‬אולם‪ ,‬מעצם היותנו ארגון שעוסק בסיוע לכלל בני הנוער העובדים‪ ,‬היה ברור לנו כי עלינו להכיר את‬
‫מרחב עולם העבודה של בני הנוער לעומק באופן מדעי יותר‪.‬‬
‫בחרנו על כן לנסות לענות על השאלות שהוצגו לעיל ועוד שאלות רבות נוספות באמצעות סקר מקצועי‪ ,‬ארוך ומקיף‪.‬‬
‫למיטב ידיעתנו והיכרותנו עם תחום עבודת הנוער‪ ,‬לא נערך במדינת ישראל סקר כגון זה מזה שנים רבות‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫הקפדנו כי הסקר יהיה בקרב בני הנוער עצמם ללא מתווכים‪ ,‬יתקיים בשפה העברית והערבית‪ ,‬ויכלול מגוון שאלות‬
‫שיקיפו את מאפייני העבודה של בני הנוער‪ ,‬את עמדותיהם בנושאים שונים בעולם העבודה‪ ,‬את מודעותם לזכויותיהם‬
‫בעבודה וגם את ההשפעות השליליות‪ ,‬לצד החיוביות‪ ,‬של העבודה על חייהם‪.‬‬
‫היקפי עבודת בני נוער‪ ,‬מניעים ותחומי עבודה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כמעט שני שליש (‪ )62%‬מבני הנוער ציינו כי לקחו חלק בשוק העבודה בשנה האחרונה‪ 36% :‬מדווחים כי עבדו‬
‫בעבודה כלשהי במהלך השנה‪ ,‬ו‪ 26%-‬נוספים לא עבדו‪ ,‬אך חיפשו עבודה בתקופה זו‪ .‬לפי נתוני הלמ"ס (‪)2012‬‬
‫בשכבות הגיל האמורות (‪ ,)14-18‬משמעות הנתונים היא כי מדובר על כ‪ 380-‬אלף בני נוער המעורבים בשוק‬
‫העבודה‪ ,‬מתוכם בפועל עבדו כ‪ 220-‬אלף‪ .‬נתון זה גבוה משמעותית מההערכות המקובלות במשרדי הממשלה‪ ,‬אך‬
‫תואם את נתוני השטח המדווחים ע"י הנוער העובד והלומד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתוך בני הנוער שעבדו‪ 57% ,‬מציינים כי עבדו ביותר מעבודה אחת‪ .‬דבר זה מעיד על חוסר הקביעות והיות שוק‬
‫עבודת הנוער והצעירים בישראל מתאפיין בעבודות מזדמנות ובתחלופה גבוהה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 73%‬מבני הנוער ציינו כי עבדו פחות משנה במקום עבודתם‪ .‬גם זה נתון המעיד על התחלופה והארעיות בשוק‬
‫עבודת הנוער‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחומי העבודה של בני הנוער הם בעבודות פשוטות שאינן דורשות הכשרה מרובה‪ .‬תחומי העבודה מתאפיינים‬
‫בהבדל בין הגילאים‪ ,‬כשככל שעולה הגיל‪ ,‬בני נוער פונים יותר לתחומי המלצרות והזבנות‪ .‬קיים גם הבדל בין‬
‫המינים – כך למשל ‪ 27%‬מבין הנערות ציינו כי הן עובדות בבייביסיטר‪ ,‬לעומת ‪ 4%‬מהנערים בלבד‪ ,‬כשסה"כ‬
‫‪ 16%‬מבני הנוער ציינו כי הם עובדים בתחום זה‪ .‬זו נקודה משמעותית כיוון שבתחום השמרטפות אין כמעט כלל‬
‫‪16‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫משקל לחוקי העבודה בגלל מאפייני העבודה‪ ,‬וניתן לראות בדו"ח כי כמעט ואין תלונות המגיעות מבני נוער‬
‫העובדים בתחום זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בני הנוער עובדים ממוצע של ‪ 6.4‬שעות שבועיות‪ ,‬כאשר ‪ 65%‬נוהגים לעבוד בהיקפים גדולים יותר במהלך‬
‫תקופות חופשים‪ ,‬מאשר במהלך תקופות לימודים‪.‬‬
‫מודעות לזכויות בני נוער בעבודה – כללי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כמעט כמחצית בני הנוער (‪ )44%‬ציינו כי אינם מכירים לדעתם את הזכויות המגיעות להם ע"פ חוק במידה‬
‫מספקת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬מכל ‪ 5‬בלבד סבור שהמעסיק שלו לא שומר על כל זכויות עובדיו‪ ,‬אך נתון זה מטעה כי כאמור מחציתם ציינו כי‬
‫אינם מכירים במידה מספקת את הזכויות המגיעות להם‪ ,‬ובהמשך הממצאים ניתן לראות כי בפועל זכויות רבות‬
‫אינן נשמרות על ידי המעסיקים;‬
‫‪‬‬
‫כך לדוגמא‪ 70% :‬מבני הנוער ציינו כי הם יודעים מהו שכר מינימום‪ ,‬אך פחות מ‪ 5%-‬מתוכם ידעו לציין את‬
‫השכר המדויק המגיע להם לשעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דוגמא נוספת היא כי שליש בלבד ידעו כי החוק אוסר להעסיקם בשבת‪ ,‬ושליש נוסף לא ידעו לומר מה הוראות‬
‫החוק בנושא זה‪.‬‬
‫שמירת זכויות בני נוער בעבודה ברמה אישית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קרוב למחצית מבני הנוער (‪ )48%‬אינם בטוחים כי שכרם משולם להם עד המועד הקבוע בחוק (עד ה‪ 10-‬בכל‬
‫חודש)‬
‫‪‬‬
‫למעלה ממחצית מבני הנוער לא ידעו להגיד האם קיבלו תלוש שכר בגין כל חודש עבודה כפי שהחוק מחייב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 63%‬מבני הנוער העובדים מדווחים כי היו להם הוצאות נסיעה אל מקום העבודה או בחזרה‪ ,‬אך כמחציתם‬
‫(המהווים כשליש מכלל בני הנוער העובדים) לא קיבלו החזר על הוצאות אלו למרות צו ההרחבה המפורש בנושא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 71%‬מבני הנוער העובדים לא קיבלו (או אינם זוכרים אם קיבלו) ממעסיקם מסמך המפרט את תנאי העסקתם‬
‫("הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למעלה ממחצית (‪ )58%‬מבני הנוער העובדים מדווחים כי לא קיבלו ימי חופשה כפי שהחוק מחייב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקרב מי שעבדו שנה לפחות במקום עבודתם‪ 11% ,‬בלבד קיבלו תשלום דמי הבראה ע"פ חוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 25%‬מבני הנוער העובדים נדרשו להיות בכוננות הגעה לעבודה ("סטנד‪-‬ביי")‪ ,‬מבלי שקיבלו תשלום על כך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 77%‬מבני הנוער העובדים מדווחים כי קרה שעבדו מעל ל‪ 6 -‬שעות רצופות‪ ,‬כאשר כמחציתם (‪ )46%‬דיווחו כי לא‬
‫קיבלו (או אינם בטוחים אם קיבלו) הפסקה כנדרש במהלך שעות עבודה אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרוב למחצית מבני הנוער דיווחו כי קרה שעבדו מעל ל‪ 8-‬שעות רצופות וזאת בניגוד לחוק עבודת נוער‪ ,‬ולא זו אף‬
‫זו‪ 80% ,‬מתוכם לא קיבלו תגמול גבוה יותר על כך ("גמול שעות נוספות")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 43%‬מבני הנוער הועסקו לאחר חצות (החוק מיתיר העסקה עד ‪ ,)22:00‬כאשר רבע מתוכם מדווחים כי הדבר‬
‫קרה לעיתים קרובות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחצית מבני הנוער מעידים כי קרה שסיימו לעבוד לאחר שהסתיימה פעילות התחבורה הציבורית לביתם‪ ,‬כאשר‬
‫כמחצית (‪ )48%‬מתוכם מדווחים כי חזרו לביתם בכוחות עצמם‪ ,‬מבלי שהמעסיק דאג להם לסידורי נסיעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 34%‬מבני הנוער סבורים כי מותר להעסיקם בסופי שבוע‪ ,‬וזאת בניגוד לחוק האוסר על העסקת בני נוער בשבת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 46%‬מבני הנוער עבדו במהלך השנה האחרונה גם בסופי שבוע‪ ,‬כאשר תדירות העבודה במועדים אלו היא ‪1.8‬‬
‫פעמים בחודש בממוצע‪ 41% .‬ממי שעבדו בסופי שבוע‪ ,‬דיווחו כי השכר שקיבלו בסופ"ש זהה לשכר אותו הם‬
‫מקבלים בימי חול‪ ,‬למרות שהחוק מחייב מתן שכר גבוה לעובדים ביום המנוחה השבועית ‪.‬‬
‫השפעות שליליות של העבודה על בני הנוער‪:‬‬
‫‪‬‬
‫למעלה משליש (‪ )37%‬מבני הנוער העובדים מדווחים כי קרה שנעדרו מלימודיהם בגלל עבודתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 42%‬מבני הנוער העובדים מדווחים כי קרה שלימודיהם נפגעו בגלל עבודתם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יותר ממחצית (‪ )54%‬מבני הנוער העובדים מדווחים כי קרה שהרגישו שעבודתם קשה להם פיסית מעבר לסביר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 27%‬מבני הנוער העובדים מדווחים כי קרה שנפגעו במקום העבודה או בדרך למקום העבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 33%‬המהווים שליש מבני הנוער העובדים‪ ,‬מדווחים כי קרה שהושפלו או חשו מנוצלים במקום העבודה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫המסקנה העיקרית המדאיגה שעלתה מהסקר היא כי שוק עבודת הנוער והצעירים מתנהל כ"מערב פרוע"‪ .‬הסקר מעלה‬
‫כי ‪ 62%‬מבני הנוער‪ ,‬שהם כ‪ 380,000-‬בני נוער‪ ,‬לוקחים חלק כזה או אחר בשוק העבודה‪ 380,000 .‬בני נוער שעולם‬
‫העבודה נוכח מאוד בחייהם‪ ,‬אך למרות הטכנולוגיות המתקדמות‪ ,‬הרשתות החברתיות והתקשורת המפותחת‪ ,‬עדיין‬
‫רבים מדי מהם אינם מכירים את החוקים שנועדו להגן עליהם‪ .‬מרבית בני הנוער הללו חשופים לניצול והפרת חוק‬
‫בעולם העבודה והם מוצאים את עצמם חסרי מגן‪' ,‬עובדים' עליהם או שהם עצמם הרימו ידיים בתוך התחרות להשגת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫ממדי הניצול‪ ,‬קטנים כגדולים‪ ,‬מופיעים בכל פינה‪ ,‬בכל ענפי העבודה וכמעט בכל סעיף כך שהמציאות הנוצרת היא כי‬
‫ילדינו‪ ,‬עתיד החברה הישראלית‪ ,‬חווים כבר בצעדיהם הראשונים בעולם העבודה ניצול ופגיעה בזכויות‪.‬‬
‫עלינו לקוות כי מסקנות הסקר והדו"ח יגיעו לבני הנוער‪ ,‬להוריהם‪ ,‬למחנכים ומורים‪ ,‬למעסיקים וכן לנבחרי ציבור‬
‫ופקידי הממשלה‪ ,‬שיבחרו לפעול יחד כדי לדאוג לבני הנוער העובדים ולנו לעתיד טוב יותר‪.‬‬
‫הסקר נערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט ובאמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה במהלך חודש אפריל ‪.2014‬‬
‫‪18‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫פרק ד'‬
‫נתוני פעילות מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה והמסחר‬
‫‪1‬‬
‫מינהל הסדרה ואכיפה מרכז תחתיו את כל הסמכויות להסדרה ולאכיפת חוקי העבודה במדינת ישראל‪ .‬המנהל אמון על‬
‫אכיפת חוקי עבודה וכן על מתן רישיונות והיתרים בהתאם להוראות חוקי העבודה השונים‪.‬‬
‫ביוני ‪ 2012‬נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה ולאורו עבר מינהל ההסדרה והאכיפה שינוי ארגוני‪ ,‬והתבצעו מספר‬
‫שינויים ארגוניים נרחבים והכשרות לעובדי המנהל‪ .‬במסגרת החוק החדש מוסמך מינהל האכיפה לתת התראות וכן‬
‫קנסות מנהליים כהליך אכיפתי מזורז‬
‫לוח ‪ :4‬אכיפת חוק עבודת הנוער התשי"ג‪1953-‬‬
‫מספר ההתראות שניתנו במסלול המנהלי‬
‫מספר ההתראות שניתנו במסלול הפלילי‬
‫מספר העיצומים שהוטלו במסלול המנהלי‬
‫מספר הקנסות שהוטלו במסלול הפלילי‬
‫מספר כתבי האישום שהוגשו במסלול הפלילי‬
‫סכום העיצומים שהוטלו במסלול המנהלי‬
‫סכום הקנסות שהוטלו במסלול הפלילי‬
‫‪2014‬‬
‫‪554‬‬
‫‪9‬‬
‫‪21‬‬
‫‪65‬‬
‫‪5‬‬
‫‪₪ 1,440,170‬‬
‫‪₪ 905,000‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪320‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪66‬‬
‫‪14‬‬
‫‪₪ 501,000‬‬
‫‪₪ 887,500‬‬
‫שינוי באחוזים‬
‫‪173%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪210%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪287%‬‬
‫‪101%‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬ניתן לראות בלוח ‪ 4‬את המשך מגמת העלייה החיובית בפעילות מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה‬
‫והמסחר‪ .‬נרשמה עליה בכמות ההתראות המנהליות וכן עליה בסכומי הקנסות שהוטלו‪.‬‬
‫כיוון נוסף לשינוי מגמה אנחנו מוצאים בעליה של ‪ 60%‬בכמות ההתראות העוסקות בהעסקה בלילה ללא היתר או בניגוד‬
‫להיתר – נו שא אשר העסיק רבות את הסתדרות הנוער העובד והלומד מכיוון שההעסקה בשעות הלילה מלווה פעמים‬
‫רבות הן בפגיעה בלימודיהם של בני הנוער והן בסיכון חייהם ממש‪.‬‬
‫סיכום‬
‫אנו בהסתדרות הנוער העובד והלומד‪ ,‬מקווים להמשך המגמה החיובית שחלה בנתוני משרד הכלכלה מאז כניסתו‬
‫לתוקף של החוק להגברת האכיפה ולקידום הטיפול בהפרות חוק עבודת הנוער בשנים הקרובות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם‬
‫התחומים והמחלקות השונים במשרד‪ ,‬במטרה להיאבק בניצול בני הנוער והצעירים בעולם העבודה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מקור הנתונים ‪ :‬משרד הכלכלה‪ ,‬מסמך שהועבר ביום ‪ 12/4/2015‬מהאגף להגברת אכיפה על‪-‬ידי מר מאיר דוד‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫פרק ה'‬
‫סירוב להסדרה קיבוצית של יחסי עבודה ופגיעות בעובדים צעירים‪ :‬מקדונלד'ס ישראל‬
‫מקדונלד'ס היא רשת עולמית המפעילה ‪ 36,000‬סניפים ברחבי העולם‪ ,‬המשרתים כ‪ 69-‬מיליון לקוחות מדי יום‪ .‬הרשת‬
‫וזכייניה מעסיקים כ‪ 1.9-‬מיליון איש‪.2‬‬
‫מקדונלד'ס פועלת בישראל‪ ,‬החל משנת ‪ .1993‬פעילות החברה מתבצעת דרך זיכיון בלעדי של חברת אלוניאל בע"מ‪ ,‬אשר‬
‫בבעלותו ובניהולו של עמרי פדן‪ .‬הרשת בישראל מונה ‪ 182‬סניפים‪ ,‬בהם מועסקים כ‪ 4,500-‬עובדים ברגע נתון‪ .‬בעוד‬
‫בארה"ב גיל העובדים במקדונלד'ס עולה בהתמדה‪ ,‬שוק עבודת בני הנוער בישראל תואם את מדיניות ההעסקה של‬
‫מקדונלד'ס‪ ,‬המבוססת על הארעיות וחוסר המחויבות של מקום העבודה כלפי העובד‪ ,‬כך שבישראל רוב כוח העבודה של‬
‫החברה מורכב מבני נוער‪ ,‬חיילים וצעירים‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 2013‬עובדי מקדונלד'ס ישראל התאגדו לשורות הסתדרות הנוער העובד והלומד‪ ,‬במטרה לחתום על הסכם קיבוצי‬
‫שישפר את תנאי עבודתם ויעגן את תנאי העבודה החדשים בהסכם מחייב‪ .‬בראשית הנהלת החברה סירבה לקיום מו"מ‬
‫קיבוצי‪ ,‬אולם לאחר שבועיים של מאבק‪ ,‬החל מו"מ שנמשך כעשרה חודשים עד לאמצע חודש אפריל ‪.2014‬‬
‫ביוני ‪ ,2014‬בעקבות סירובה של הנהלת מקדונלד'ס ישראל להמשיך ולנהל מו"מ קיבוצי וסירובה לחתום על הסכם‬
‫קיבוצי‪ ,‬ולהיפגש על מנת לגשר על הפערים שנותרו‪ ,‬נאלצו חברי ועד הפעולה והסתדרות הנוער העובד והלומד‪ ,‬לראשונה‬
‫מזה עשור‪ ,‬להכריז על סכסוך עבודה ולהפעיל צעדים ארגוניים‪:‬‬
‫החל מחודש מאי ‪ ,2014‬עובדי החברה החלו לקיים שביתות‪ ,‬עיצומים‪ ,‬הפגנות ופעולות מחאה נוספות בעשרות מסניפי‬
‫מקדונלד'ס ישראל‪ ,‬בגיבוי פעילי הסתדרות הנוער העובד והלומד‪.‬‬
‫נכון למועד כתיבת שורות אלו‪ ,‬הנהלת החברה‪ ,‬בהובלתו של עמרי פדן‪ ,‬בעלי הזיכיון של הרשת העולמית בישראל ומנכ"ל‬
‫החברה‪ ,‬מסרבת להכיר בהתאגדות עובדיה ולחתום על הסכם קיבוצי‪.‬‬
‫תגובת מקדונלד'ס ישראל לדרישה לחתום על הסכם קיבוצי‪ :‬פגיעה מכוונת בזכות ההתאגדות של בני נוער עובדים‬
‫במהלך השנה האחרונה‪ ,‬הנהלת מקדונלד'ס‪ ,‬אשר בשנת ‪ 2011‬דיווחה על היקף מכירות של ‪ 552‬מיליון ‪ ,3₪‬בוחרת לפעול‬
‫בכוחניות נגד בני הנוער העובדים בשירותיה תוך שימוש בטקטיקות להחלשת ופגיעה בהתארגנות העובדים‪ :‬הקיץ האחרון‬
‫התחיל בהכרזה של עמרי פדן‪ ,‬מנכ"ל ובעלי מקדונלד'ס ישראל‪ ,‬על שיפור תנאים חד צדדי לכל עובדי החברה ע"ב‬
‫הסיכומים המשותפים מתוך המשא והמתן הקיבוצי‪ .‬כאשר יד אחת מלטפת‪ ,‬היד השנייה סוטרת‪ ,‬וכך‪ ,‬חברי ועד פעולה‬
‫ופעילים שהתראיינו לתקשורת‪ ,‬השתתפו בהפגנות‪ ,‬משמרות מחאה ושביתות 'זכו' לאיומים מצד ההנהלה‪ :‬החברה שכרה‬
‫מאבטחים שימנעו כניסה של עובדים ופעילי הסתדרות הנוער העובד והלומד לסניפים‪ ,‬ערכה מעקבים אחרי עובדים‬
‫שובתים ומוחים‪ ,‬הפעילה לחצים אישיים על חברים מרכזיים בוועד הפעולה כחלק מניסיון לגרום להם להתפטר‪ ,‬וכדי‬
‫להפכם לדוגמה לשאר עובדי החברה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪EPSU, EFFAT, SEIU, and War on Want ,Unhappy meal, e1 billion in tax avoidance on the menu at mcdonald's‬‬
‫‪Brussels, 24 February 2015‬‬
‫‪3‬‬
‫ישראלים אוהבים המבורגר‪ :‬מכירות ב‪ 552 -‬מ' ש' למקדונלד'ס‪ ,‬אילנית חיות‪ ,‬גלובס‪12.01.2012 ,‬‬
‫‪20‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫מנהלי סניפים שהובילו מהלך של התאגדות דרגי הביניים בחברה זכו ליחס דומה‪ ,‬לדוגמה מנהל סניף שהפך באחת‬
‫ממעמד של עובד מצטיין ומוערך ‪ -‬המנהל את אחד הסניפים הגדולים והמרכזיים של החברה‪ ,‬שהיה מועמד לקידום‬
‫בתפקיד ‪ -‬למנהל גרוע וכושל‪ .‬אותו המנהל נשלח לנהל סניף קטן בהרבה ממה שניהל עד אז‪ .‬מקרים קשים של ניסיונות‬
‫השעיה לא חוקיים של עובדים שובתים‪ ,‬פעולה יזומה של ההנהלה להחתמת עובדים על טופס ויתור על זכותם לשבות‬
‫ו'חידוד נהלי עבודה' הפכו לצורות פעולה מרכזיות של הנהלת החברה בניסיונה לשבור את התארגנות העובדים‪.‬‬
‫דיון משפטי בפגיעה בחופש ההתאגדות של בני נוער וצעירים‬
‫כמעט מאז הקמתה של השלוחה הישראלית למקדונלד'ס‪ ,‬בעל הזיכיון בארץ פועל בנחישות תחת משילותה של מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬כאשר הוא מפר בצורה עקבית חוקי מגן‪ ,‬כדוגמת חוק שעות עבודה ומנוחה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬במשך כ‪ 15-‬שנה העסיק‬
‫בני נוער יהודים בשבת‪ ,‬בניגוד לחוק‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬מתבקש בית הדין לעבודה לפסוק בסוגיות אישיות של בני נוער וצעירים עובדים‪ ,‬שנפגעו ממעסיקם על‬
‫רקע הנהגתם את ההתאגדות במקום עבודתם‪ .‬בית הדין נדרש לפסוק האם מעסיק בני הנוער הגדול בישראל פוגע‬
‫בניסיונות ההתארגנות של עובדיו ומפר את הכללים הנוגעים לזכות הקיבוצית שלהם להתאגד ולקיים מו"מ קיבוצי‪ .‬עמרי‬
‫פדן‪ ,‬הבעלים והמנכ"ל של מקדונלד'ס ישראל‪ ,‬כבר הודה בבית הדין כי הוא האחראי לכל הפעולות שבוצעו נגד העובדים‪.‬‬
‫לטענתו לא מדובר בפגיעה בזכויות של עובדים‪ ,‬אלא בהתנהלות לגיטימית של מעסיק בישראל‪ .‬בימים אילו‪ ,‬אנחנו מחכים‬
‫למתן פס"ד בעניין הפגיעה הכללית בהתארגנות העובדים ברשת‪ ,‬ונכנסים לשלבים האחרונים של דיון משפטי על פגיעה‬
‫באחד ממנהיגי ההתאגדות שהינו מנהל סניף‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫יחסי עבודה קיבוציים‪ ,‬ושיפור יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים‬
‫במסגרת פעילותנו בשנה האחרונה התאגדו עוד שני מקומות עבודה חדשים‪ ,‬גם הם זכיינים מקומיים של רשתות חובקות‬
‫עולם ובהם ציבור העובדים מבוגר מעט יותר‪ :‬רשת פיצה האט ורשת דומינוס פיצה‪.‬‬
‫ברשת פיצה האט נחתם הסכם קיבוצי אחרי מו"מ ענייני וחיובי‪ .‬ההסכם כולל תוספת שכר משמעותית ע"ב ותק‪ ,‬הקמה‬
‫של קרנות לימודים ורווחה לשימוש העובדים בחברה‪ ,‬יצירת מנגנון משותף לפתרון בעיות ומחלוקות‪.‬‬
‫ברשת דומינוס פיצה מתקיים מו"מ רציף מאז הכרת החברה ביציגות הוועד ואנו מקווים כי הסכם קיבוצי ייחתם בקרוב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הסתדרות הנוער העובד והלומד‪ ,‬וועד עובדי בורגראנץ' והנהלת בורגראנץ' ציינו שנה להסכם הקיבוצי ברשת‬
‫בורגראנץ'‪ ,‬אשר מהווה פריצת דרך ביחסים שבין מעסיקים מבוגרים לעובדים צעירים‪ .‬הסכם קיבוצי ראשון בענף המזון‬
‫המהיר‪ ,‬הכולל העלאת שכר ע"ב ותק לעובדים‪ ,‬מתנות גיוס‪ ,‬חג ויום הולדת לעובדי החברה‪ ,‬הקמת קרנות רווחה ולימודים‬
‫לשימוש בהתאם לשיקול ועד העובדים והסתדרות הנוער העובד והלומד‪ ,‬הקמת ועדה משותפת לפתרון בעיות וליבון‬
‫מחלוקות בין עובדים להנהלת החברה לייעול הטיפול בבעיות עובדים וחיזוק שיתוף הפעולה בין העובדים‪ ,‬ההסתדרות‬
‫וההנהלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בימים אלה מסתיים מו"מ נוסף סביב שיפור תנאי הפנסיה של העובדים בחברה והגדלת הפרשת המעביד‬
‫לעובדים ע"ב ותק‪.‬‬
‫פעולות הרווחה והחינוך המעוגנות במסגרת ההסכמים הקיבוציים הקיימים‬
‫השנה הועברו ‪ ₪ 52,000‬לעובדים במסגרת פעילות קרנות הרווחה והלימודים‪ ,‬המהוות חלק מרכזי מההסכמים‬
‫הקיבוציים בהסתדרות הנוער העובד והלומד‪.‬‬
‫בסה"כ‪ 30 ,‬עובדים קיבלו שיעורי נהיגה‪ ,‬שיעורים פרטיים בחינם ותמיכה בלימודים ובהכשרה‪.‬‬
‫במסגרת ההסכם הקיבוצי ברשת בורגראנץ' התקיימו כ‪ 10-‬ערבי גיבוש ופעילויות הסברה לכ‪ 150-‬עובדי החברה מסניפים‬
‫שונים‪.‬‬
‫כחלק מההסכם הקיבוצי ברשת במהלך שנת ‪ 2014‬יצאה משלחת של עובדי בורגראנץ' למסע של בני נוער עובדים לפולין‬
‫בסבסוד ההנהלה (במאמר מוסגר – המשלחת של שנת ‪ 2015‬כבר התקיימה והפעם בהשתתפות עובדים מרשתות נוספות‪,‬‬
‫נדון על כך בהרחבה בדו"ח של שנת ‪.)2015‬‬
‫פעולת ההחלה של ההסכמים הקיבוציים החתומים‪ ,‬מאששת את הנחת המוצא שלנו‪ ,‬כי יצירת תשתית של שיתופי‬
‫פעולה חיוביים עם המעסיקים‪ ,‬תאפשר להשריש נורמות קיבוציות חדשות ולהמשיך בהסדרה של יחסי העבודה וטיפול‬
‫בבעיות פרט של עובדים‪ ,‬בעת העסקתם‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬נמשיך בפעולה הקיבוצית בתחום עבודת בני הנוער בישראל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער ולצעירים‬
‫הדוח המסכם לשנת ‪2014‬‬
‫טיפולים פרטניים במסגרת מקומות עבודה מאוגדים של בני נוער‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2014‬טיפלנו ב‪ 438-‬פניות של עובדים שונים‪ ,‬אשר הועסקו בארבע הרשתות המאוגדות‪ :‬מקדונלד'ס‪ ,‬בורגראנץ'‪,‬‬
‫דומינוס פיצה ופיצה האט‪ .‬הפניות השונות עסקו בנושאים הנוגעים ליישום ההסכמים‪ ,‬כגון זכויות סוציאליות מורחבות‪,‬‬
‫מתנות לימי הולדת וגיוס והן לנושאים הנוגעים בתנאי העבודה‪ ,‬שכר העבודה וסיום העבודה‪.‬‬
‫סייענו לבני הנוער לקבל בחזרה ‪ ₪ 168,414‬וביססנו את מנגנוני "פתרון הבעיות" כגון "ועדה לפתרון בעיות" המעוגנים‬
‫בהסכמים הקיבוציים (פרט למקדונלד'ס ששם העובדים עדיין נאבקים לחתימה על הסכם קיבוצי) כמנגנוני פתרון בעיות‬
‫יעילים ומועילים הן לעובדים שזוכים לטיפול מהיר ואיכותי והן למעסיקים‪ .‬הבעיות עולות ונפתרות בוועדות השונות‬
‫בצורה מפורטת ומרוכזת וכך נחסך זמן עבודה יקר והתדיינויות בבית הדין לעבודה ובעיקר נמצא הפתרון היעיל והטוב‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪23‬‬