חי וקיים - חב"ד אינפו

‫חי וקיים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫חי וקיים‬
‫להערות תרומות והקדשות‪:‬‬
‫‪[email protected] ‬‬
‫נלקט ונערך ע"י ולזכות הת' יוסף יצחק בן ריבה ציבי' וויינבערגער‬
‫חי וקיים‬
‫‪3‬‬
‫ב" ה‬
‫פתח דבר‬
‫בתור מתנה מאיתנו‪ ,‬תלמידי התמימים "דעם רבי'נס קינדער" ליום הבהיר י"א ניסן ‪-‬‬
‫יום הולדת הק"ח והתחלת שנת המאה ותשע לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪ ,‬הננו‬
‫מוציאים לאור ‪ -‬קובץ 'חי וקיים' ליקוט מיוחד בענין נצחיות חייו של נשיא הדור‪ ,‬משולב‬
‫בסיפורים והתוועדויות חסידים‪.‬‬
‫את השיחות למדנו בישיבה בתור הכנה ליום הבהיר יו"ד‪-‬י"א שבט‪ ,‬וכעת לקטנו את‬
‫החומר שוב עם הוספות‪ .‬בסוף כל פרק הוספנו סיכומים והסברים‪ .‬כמובן‪ ,‬שהסיכומים‬
‫)והכותרות( הינם על אחריות המערכת‪.‬‬
‫את הקובץ חלקנו לארבע פרקים‪ :‬א‪ .‬מהותו של נשיא הדור‪ .‬ב‪ .‬חיים נצחיים במלך‬
‫המשיח‪ .‬ג‪ .‬החידוש של דורנו‪ ,‬דור התשיעי‪ .‬ד‪ .‬זה תלוי בנו‪.‬‬
‫בליקוט החומר וכתיבת הסיכומים נעזרנו בספרים‪' :‬ליקוטי מקורות'‪ ,‬קובץ 'חי וקיים –‬
‫התשובות לכל השאלות'‪ ,‬ותודתנו נתונה להם‪ .‬כמו"כ תודה מיוחדת לכל שאר התמימים‬
‫שעזרו בהוצאת והדפסת הקובץ‪.‬‬
‫ואנו תפלה להשי"ת‪ ,‬שנגרום נחת רוח רב לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א‪ ,‬והעיקר שיהי'‬
‫"וראו כל בשר" כפשוטו בהתגלות השלימה של כ"ק אד"ש מה"מ בגאולה האמיתית‬
‫והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש‪.‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫התלמידים השלוחים ‪ -‬ישיבת תות"ל סינסינטי‬
‫ב' ניסן‪ ,‬שנת ה'תש"ע – ‪ 5770‬פרצת‬
‫צדי"ק שנה להסתלקותו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע‬
‫מאה ושבע שנה להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪.‬‬
‫שישים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪.‬‬
‫סינסינטי‪ ,‬אוהיו‬
‫‪4‬‬
‫חי וקיים‬
‫הענינים‬
‫תוכן‬
‫מהותו של נשיא הדור‬
‫ממוצע המחבר‪6.............................................................................................................‬‬
‫המעלה בהתקשרות לרבי ‪9............................................................................................‬‬
‫נשמה בגוף דוקא‪11........................................................................................................‬‬
‫מעלתו של הרבי‪13.........................................................................................................‬‬
‫סיכום‪18.........................................................................................................................‬‬
‫חיים נצחיים במלך המשיח‬
‫נשיא הדור הוא משיח‪22................................................................................................‬‬
‫משיח כבר התגלה‪23......................................................................................................‬‬
‫משיח בשר ודם נשמה בגוף‪26........................................................................................‬‬
‫משיח חי לעולם‪28..........................................................................................................‬‬
‫משיח נגלה ונכסה וחוזר ונגלה‪29...................................................................................‬‬
‫כבר הי' לעולמים‪30........................................................................................................‬‬
‫סיכום‪34.........................................................................................................................‬‬
‫החידוש של דורנו – דור התשיעי‬
‫דור האחרון בגלות והדור הראשון של הגאולה‪38..........................................................‬‬
‫החידוש של דורנו – חיים נצחיים‪39...............................................................................‬‬
‫מקומו של נשיא הדור‪41................................................................................................‬‬
‫ירידה לצורך עלי'‪42........................................................................................................‬‬
‫סיכום‪43.........................................................................................................................‬‬
‫זה תלוי בנו‬
‫נסיון‪48...........................................................................................................................‬‬
‫פירסום‪51.......................................................................................................................‬‬
‫מציאות העולם מול קביעות התורה‪52...........................................................................‬‬
‫כפי שמתייחסים כך מקבלים‪56......................................................................................‬‬
‫אמונה פשוטה‪62............................................................................................................‬‬
‫"עד מתי?!" ‪-‬שמחה‪71....................................................................................................‬‬
‫מה עכשיו?‪73.................................................................................................................‬‬
‫סיכום‪75.........................................................................................................................‬‬
‫חי וקיים‬
‫פרק ראשון‬
‫מהותו של נשיא הדור‬
‫נשמתו של נשיא הדור מלובשת תמיד בגוף גשמי‪ ,‬כדי לחבר בין‬
‫עליונים לתחתונים )"אנוכי עומד בין ה' וביניכם"(‪ ,‬ולהמשיך את‬
‫החיות האלוקית לעולם הזה הגשמי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫חי וקיים‬
‫מהותו של נשיא הדור‬
‫ממוצע המחבר‬
‫עצומ"ה כפי שהעמיד עצמו בגוף‬
‫‪...‬וואס איז שייך בכלל בעטן ביי א רבי'ן‪ ,‬עס איז דאך אן ענין פון א ממוצע?‬
‫אנדערע פרעגן דאס זעלבע בנוגע לעניני יראת שמים‪ - .‬איינער א משולח ‪ -‬פון די‬
‫היינטיקע משולחים – אז מען פלעגט אים בעטן איבערגעבן א פדיון וועגן ענינים גשמיים‬
‫פלעגט ער נעמען‪ ,‬אבער א פדיון אויף ענינים רוחניים פלעגט ער ניט נעמען‪ ,‬טענה'דיק אז‬
‫דאס קען אפילו דער אויבערשטער אליין אויך ניט‪ ,‬כמאמר הכל בידי שמים חוץ מיראת‬
‫שמים‪– .‬‬
‫דער אמת איז אבער ניט אזוי‪ .‬כשם ווי ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד‪ ,‬ניט נאר ווייל‬
‫ישראל מתקשרין באורייתא ואורייתא בקוב"ה‪ ,‬נאר טאקע חד ממש‪ ,‬אזוי איז אויך די‬
‫התקשרות פון חסידים מיטן רבי'ן‪ ,‬ניט ווי צוויי זאכן וואס פאראייניקן זיך‪ ,‬נאר עס ווערט‬
‫כולא חד ממש‪ .‬און דער רבי איז ניט קיין ממוצע המפסיק נאר א ממוצע המחבר‪ .‬במילא איז‬
‫דאך ביי א חסיד‪ ,‬ער מיט דעם רבי'ן מיט דעם אויבערשטן איין זאך‪.‬‬
‫ איך האב ניט געזען עס זאל זיך אזוי ריידן מפורש אין חסידות‪ ,‬נאר עס איז א הרגש‪,‬‬‫במילא ווער עס וויל מרגיש זיין זאל מרגיש זיין און ווער ניט‪ ,‬וויל איך זיך מיט אים ניט‬
‫שפארן‪ ,‬יהי' לו אשר לו‪– .‬‬
‫במילא איז דאך ניט שייך צו פרעגן א קשיא וועגן א ממוצע‪ ,‬וויבאלד אז דאס איז עצמות‬
‫ומהות אליין‪ ,‬ווי ער האט זיך אריינגעשטעלט אין א גוף‪.‬‬
‫וע"ד מאמר הזהר מאן פני האדון דא רשב"י אדער ווי בעת השליחות איז אפי' מלאך‬
‫נקרא בשם הוי' אדער ווי משה רבינו האט געזאגט ונתתי עשב‪.‬‬
‫און אזוי איז אויך ניט צו פרעגן ווי ענפערט ער אויף ענינים פון מטה וכדומה‪ ,‬ווארום עס‬
‫איז דאך אן עצמיות'דיקער פארבונד פון רבי מיט חסידים‪.‬‬
‫)שיחת אחש"פ ה'שי"ת‪ ,‬לקו"ש ח"ב עמ' ‪(510‬‬
‫חי וקיים‬
‫אנכי עומד בין הוי' וביניכם‬
‫"אנכי עומד בין הוי' וביניכם" אט דאס‬
‫איז געווען דער מיטעלער רבי‪ ,‬וואס טאקע‬
‫עומד "בין הוי' וביניכם"‪ ,‬ער איז געווען א‬
‫ממוצע און ווי א ממוצע המחבר‪ ,‬וואס ער‬
‫האט פאראיינציגט עולמות מיט אלקות‬
‫דורך נשמות‪.‬‬
‫)תורת שלום עמ' ‪(158‬‬
‫‪7‬‬
‫השם שוכן בתוך גוף קטן‬
‫פעם אמר המגיד ממעזריטש על כ"ק‬
‫אדמו"ר הזקן‪" :‬פלא נפלא הוא שהשם‬
‫מלך א‪-‬ל רם ונשא יהי' משכנו בתוך גוף‬
‫קטן כזה"‬
‫)סיפורים נוראים(‬
‫התקשרות עצם הנשמה עם עצמות א"ס‬
‫– דוקא ע"י התקשרות לרבי‬
‫ומזה מובן גודל ההכרח בענין ההתקשרות לרבי – משה שבדור‪ ,‬אתפשטותא דמשה בכל‬
‫דרא‪:‬‬
‫ובהקדמה – שאף שהלשון הוא "אתפשטותא דמשה"‪ ,‬התפשטות בלבד‪ ,‬מ"מ‪ ,‬כיון‬
‫שמדובר אודות עצמי‪ ,‬ה"ז באופן ש"העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"‪ ,‬כך‪,‬‬
‫שגם באתפשטותא דמשה שבדור ישנו כל העצם דמשה‪.‬‬
‫וע"י ההתקשרות לרבי – משה שבדור‪ ,‬שיש בו כל העצם דמשה – מקשר הרבי את‬
‫הסתים שבנשמה )ע"י סתים דתורה( עם הסתים דקוב"ה‪.‬‬
‫ולכן‪ :‬כל ישראל צריכים לידע שע"י קיום התומ"צ בלבד‪ ,‬ללא התקשרות לרבי‪ ,‬וללא‬
‫פנימיות התורה שנתגלתה ע"י הרביים‪ ,‬מגיעים אמנם לדרגות הכי נעלות בקדושה‪ ,‬אבל‬
‫חסרה ההתקשרות דעצם הנשמה עם עצמות ומהות א"ס ב"ה; ובהכרח שתהי' ההתקשרות‬
‫אל הרבי – משה שבדור‪ ,‬שיש בו כל העצם דמשה – שהוא מקשר את הסתים דישראל‪ ,‬עצם‬
‫הנשמה‪ ,‬עם סתים דתורה‪ ,‬פנימיות התורה שנתגלתה ע"י הרביים‪ ,‬ועי"ז עם סתים דקוב"ה‪.‬‬
‫וכשם שהדברים אמורים ברוחניות )שהמשכת עצם הנשמה נעשית ע"י הרבי‪ ,‬משה‬
‫שבדור( – כן הוא גם בגשמיות‪:‬‬
‫החיות העצמי )שהוא למעלה מההתחלקות דגיבור וחלש‪ ,‬שהחילוק ביניהם אינו אלא‬
‫בכחות הגלויים( – התגלותו והמשכתו נעשית ע"י הרבי דוקא‪ ,‬משה שבדור‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫חי וקיים‬
‫כלומר‪ :‬בנוגע להתפשטות החיות – הרי כשישנו איזה קלקול )לא רק העלם החיות‪ ,‬אלא‬
‫קלקול בהתפשטות החיות( יכולים לפנות לרופא‪ ,‬והרופא יכול לעזור; אבל בנוגע לחיות‬
‫עצמי – לא יכול רופא לעזור‪ ,‬ובהכרח לפנות אל הרבי דוקא‪ ,‬משה שבדור‪ ,‬שיש בו כל העצם‬
‫דמשה‪ ,‬והוא יכול להמשיך גם חיות עצמי‪.‬‬
‫ומזה מובן שגם כאשר חוות‪-‬דעתו של הרופא היא שפלוני אינו יכול לחיות ח"ו‪ ,‬הרי‪,‬‬
‫בנוגע לחיות עצמי אין הרופא בעל‪-‬הבית‪ ,‬וביכלתו של הרבי‪ ,‬משה שבדור‪ ,‬להמשיך חיות‬
‫עצמי‪.‬‬
‫בענין ההתקשרות אל הרבי יש תועלת גם בהדיבור על זה – בבחינת "ונשלמה פרים‬
‫שפתינו"‪.‬‬
‫)וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ (:‬יעזור השי"ת שלא יצטרכו להענין ד"ונשלמה פרים‬
‫שפתינו"‪ ,‬אלא הרבי בעצמו – "הרבי שליט"א" – יוליכנו לקראת משיח צדקנו‪.‬‬
‫)ש"פ ויקהל‪ ,‬מבה"ח אדר‪-‬שני תשי"א‪ ,‬תו"מ ח"ב עמ' ‪(273-4‬‬
‫כשהרבי הסביר ליהודי‬
‫את הנושא של עצומ"ה מלובש בגוף‬
‫הרה"ח ר' שלום פלדמן מכפר חב"ד )לשעבר משפיע בישיבת תות"ל חולון( קירב‬
‫מישהו לחסידות‪ .‬שמע היהודי לאחר זמן מה כי חסידי חב"ד מדברים שהרבי הוא עצמות‬
‫ומהות מלובש בגוף ‪ -‬למרות כל ההסברים ששמע‪ -‬הוא התעצבן נורא והלך‪.‬‬
‫ר' שלום רץ אחריו והתחנן אליו כי יסע וישאל את הרבי בעצמו‪ .‬כעבור זמן מה‬
‫הזדמן לאותו יהודי לנסוע לארה"ב‪ ,‬ואיך שהוא ובהשג"פ יצא לו להכנס עם עוד חסיד‬
‫חב"ד ליחידות ושאל את הרבי על זה‪.‬‬
‫ביחידות‪ ,‬הרבי הסביר לו כך )תוכן(‪ :‬הענין הנ"ל מדובר גם עליך‪ ,‬ועל כל יהודי שבו‬
‫כתיב "חלק אלוקה ממעל ממש"‪ ,‬רק יש אחד שמגלה זאת קצת‪ ,‬ויש אחד שמגלה זאת‬
‫יותר‪ ,‬ויש אחד שמגלה זאת לגמרי‪ ,‬כלומר שגלוי בו בכל רגע ורגע ש"דבר הוי' דיבר בי‬
‫ומילתו על לשוני"‪.‬‬
‫היהודי נרגע חלקית‪ ,‬ואז פנה הרבי בחיוך לחב"דניק‪" :‬זה מה שלומדים עם יהודי‬
‫כשנפגשים איתו בפעם הראשונה"?‬
‫)מפי ר' שלום פלדמן(‬
‫חי וקיים‬
‫‪9‬‬
‫המעלה בהתקשרות לרבי‬
‫בזמן חושך כפול ומכופל צ"ל התקשרות מיוחדת אל הרבי‬
‫ענין זה שייך גם בנוגע להתקשרות אל הרבי – "צדיק יסוד עולם"‪:‬‬
‫רבי – ענינו ממוצע המחבר‪ ,‬כמ"ש במשה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"‪.‬‬
‫ובימינו אלה‪ ,‬כשנמצאים בחושך כפול ומכופל דגלות האחרון‪ ,‬מודגש ביותר הצורך‬
‫וההכרח בהתקשרות מיוחדת )" ַא ּ‬
‫ספעשל התקשרות"( אל הרבי‪" ,‬צדיק יסוד עולם"‪ ,‬שזוהי‬
‫הנתינת‪-‬כח להיות קשורים תמיד למעלה‪ ,‬מבלי להתפעל משינויי הזמן או המעמד ומצב‪,‬‬
‫שבת או יום חול‪ ,‬יום או לילה‪ ,‬חשכת הגלות וכו'‪.‬‬
‫– מסופר אודות הרה"צ ר' מאיר ּ‬
‫רעמישלאן‪ ,‬שבית הטבילה בעירו הי' מאחורי הר‬
‫מפ‬
‫ַ‬
‫גבוה‪ ,‬וכשהאדמה היתה נעשית בוצית וחלקה‪ ,‬היו אנשי העיר צריכים לילך מסביב להר‪ ,‬כדי‬
‫שלא יחליקו‪ ,‬ואילו הרה"צ ר' מאיר הי' הולך גם אז דרך ההר‪ .‬פעם אחת התארחו בעיר כמה‬
‫געהאלטן"( מעניני מופתים‪ ,‬ובראותם שר' מאיר הולך‬
‫האבן ניט‬
‫ַ‬
‫אברכים שלא החזיקו )"זיי ָ‬
‫דרך ההר‪ ,‬ניסו גם הם לילך דרך ההר‪ ,‬ומיד החליקו וניזוקו‪ .‬שאלו אצל ר' מאיר כיצד הולך‬
‫הוא דרך ההר גם בשעה שאף א' אינו יכול לילך דרך ההר מבלי ליפול? והשיב‪ַ " :‬אז מ'איז‬
‫פאלט מען ניט אונטן" )כאשר קשורים למעלה לא נופלים למטה(‪.‬‬
‫צוגעבונדן אויבן ַ‬
‫)וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ (:‬מי שקשור למעלה‪ ,‬אין אצלו נפק"מ בין הליכה על גבי‬
‫ההר או למטה מההר וכיו"ב‪ ,‬כיון שבכל מעמד ומצב אינו נופל למטה‪.‬‬
‫מי שמקושר למעלה ע"י "צדיק יסוד עולם"‪ ,‬ה"ה מקושר למעלה )לא רק בעת התפלה‬
‫ולימוד התורה‪ ,‬ולא רק בחב"ד שבנפשו‪ ,‬אלא( גם עם העקב שברגל – כפתגם כ"ק אדנ"ע‬
‫האט דערהערט"‪ ,‬ובמילא‪,‬‬
‫בפירוש "עקב אשר שמע" )שנאמר באברהם אבינו(‪" :‬די ּפ ַיאטע ָ‬
‫אצל חסיד‪ ,‬גם ה"עקב" הוא באופן אחר )" ַא חסיד'שע ּפ ַיאטע"(‪.‬‬
‫‪ . .‬ועוד והוא העיקר – שע"י ההתקשרות להצדיק יסוד עולם‪ ,‬זוכים שהוא )הצדיק יסוד‬
‫עולם( יוציאנו מן הגלות‪ ,‬ויוליכנו לארצנו הקדושה‪ ,‬להגאולה השלימה ע"י משיח צדקנו‪,‬‬
‫במהרה בימינו‪.‬‬
‫)כ"ד אייר תשי"א‪ ,‬תו"מ ח"ג עמ' ‪(105‬‬
‫‪10‬‬
‫חי וקיים‬
‫אי אפשר ללא ממוצע המחבר‬
‫און דאס איז דער טעם וואס חסידים קאכן זיך אזוי שטארק אין דעם ענין התקשרות צו‬
‫א רבי'ן‪,‬‬
‫ איך האב גערעדט אמאל )בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר( מיט אן עולם'שער איד וועגען דעם‬‫ענין התקשרות צום רבי'ן‪ ,‬און איך האב אים איבערגעזאגט דעם ווארט פון רבי'ן )מהורש"ב(‬
‫נ"ע‪" :‬א מתנגד ווייס נאר ער מיט דעם אויבערשטן"!‪ ...‬זאגט ער מיר‪ ,‬אויב אזוי איז ער‬
‫צופרידן‪ ,‬ווייל‪ ,‬דאס איז דאך די יחוד האמיתי‪ ,‬אז עס איז פאראן דער אויבערשטער מיטן‬
‫אדם העובד‪ – .‬ס'איז געווען שווער צו מסביר זיין אים אז דאס איז ניט דער "היחוד‬
‫האמיתי"‪) ...‬כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר‪" (:‬גיי גיב פארשטיין א מתנגד" מהו ענין‬
‫הביטול והיחוד האמיתי עם הקב"ה!‪- ...‬‬
‫ווייל אליין קאן מען ניט‪ ,‬מוז מען האבען ממוצע המחבר‪.‬‬
‫ואדרבה‪ :‬ע"י הממוצע איז נאך העכער‪ - ,‬ווי מען האט גערעט פריער אז ס'איז פאראן א‬
‫מעלה אין משנה תורה וואס דאס האט געשריבן די ממוצע המחבר‪ ,‬משה רבינו‪" ,‬דער‬
‫ערשטער רבי"‪ ,‬און אזוי איז עס בנוגע לכל דור ודור‪ ,‬כאמור‪ ,‬ש"אתפשטותא דמשה בכל‬
‫דרא"‪ ,‬עד בדורנו זה ‪ -‬כ"ק מו"ח אדמו"ר‪.‬‬
‫)ש"פ וארא תשי"ב‪ ,‬שיחות קודש הוצאה חדשה עמ' ‪(168‬‬
‫ההתקשרות שלנו עם עצמות א"ס היא ע"י הרבי‬
‫ענין ההתקשרות אל הרבי הוא לא בגלל מעלה זו או אחרת‪ ,‬אלא בגלל היותו "רבי"‪.‬‬
‫פעם שאלו אצל הרשב"ץ אודות אדמו"ר )מהורש"ב( נ"ע אם הוא בעל רוח הקודש‪,‬‬
‫והשיב‪ :‬מה נוגע לי רוח הקודש? אני יודע שהוא רבי‪ ,‬ובמילא‪ ,‬אם רבי זקוק לרוח הקודש‪,‬‬
‫בודאי יש לו‪ ,‬ואם אינו זקוק לרוח הקודש‪ ,‬מהי ההתפעלות מרוח הקודש?!‪...‬‬
‫‪" . .‬רבי" – הוא זה שמקושר עם עצמות ומהות א"ס ב"ה‪ ,‬ובמילא‪ ,‬לנו לא נוגע אלא‬
‫ההתקשרות אל הרבי בלבד‪ ,‬ועל ידו מתקשרים אנו עם עצמות ומהות א"ס ב"ה‪.‬‬
‫– כותב לי אחד מכתב עם שבחים ועילויים על הרבי‪ .‬בין השבחים כותב גם שפעם‬
‫בלענינגראד‪ ,‬עמד הרבי‪ ,‬ולפתע הי' נראה לו שעומד לנגדו אדמו"ר‬
‫בהיותו אצל הרבי‬
‫ַ‬
‫מהורש"ב נ"ע‪ – .‬כשהרבי הי' בארץ ישראל‪ ,‬נכנס אליו יהודי זקן שזכה לראות את אדמו"ר‬
‫חי וקיים‬
‫‪11‬‬
‫מהר"ש‪ ,‬ובראותו את הרבי‪ ...‬התעלף‪ ,‬וכשהעירו אותו מעלפונו ושאלוהו לפשר הדבר‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫שבהכנסו אל הרבי ראה בו את אדמו"ר מהר"ש‪...‬‬
‫אותו חסיד שהי' שייך לאדמו"ר מהורש"ב או אדמו"ר מהר"ש‪ ,‬ראה עילוי בכך שראה‬
‫ברבי את אדמו"ר מהורש"ב או אדמו"ר מהר"ש‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬האמת היא‪ ,‬שלא נוגע הדמיון וההשוואה של הרבי אל אדמו"ר מהורש"ב או‬
‫אדמו"ר מהר"ש; כל מה שנוגע אינו אלא שהוא הרבי‪ ,‬שמקושר עם עצמות ומהות א"ס ב"ה‪,‬‬
‫וע"י ההתקשרות אליו מתקשרים עם עצמות ומהות א"ס ב"ה‪.‬‬
‫סיפר לי מישהו – בהתפעלות – שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר לו‪ :‬תהי' מקושר אלי‪ ,‬ועל ידי‬
‫תהי' מקושר אל מי שאני מקושר‪ – .‬הלה חשב שבאמרו "אל מי שאני מקושר" התכוון הרבי‬
‫לאביו אדמו"ר מהורש"ב נ"ע וכיו"ב‪ ,‬ומזה היתה התפעלותו כו'‪ ,‬אבל‪ ,‬האמת היא‪ ,‬שכוונת‬
‫הרבי היתה להתקשרות עם עצמות ומהות א"ס ב"ה!‬
‫)יום ב' דחג השבועות השי"ת‪ ,‬תו"מ ח"א עמ' ‪(94‬‬
‫נשמה בגוף דוקא‬
‫ממוצע המחבר – איש האלוקים‬
‫אט די צוויי ענינים ‪ - . .‬זיינען געווען בשלימות ובגילוי בא משה רבינו – וואס ער איז‬
‫דער ממוצע המחבר צווישן דעם אויבערשטן מיט אידן‪" ,‬אנכי עומד בין ה' וביניכם"‪ ,‬וואס א‬
‫ממוצע דארף האבן אין זיך פון ביידע עינינים וועלכער ער איז מחבר‪:‬‬
‫אויף "איש האלקים" זאגן חז"ל "אם אלקים למה איש ואם איש למה אלקים כו'‪ ,‬מחציו‬
‫ולמטה איש ומחציו ולמעלה האלקים"‪ .‬און האבענדיק די ביידע ענינים ‪" -‬איש )און(‬
‫האלקים" – האט משה בכח מחבר זיין אלקות מיט וועלט )ווי ס'איז ארויס בגלוי אין משכן‬
‫משה(‪.‬‬
‫הערה ‪ . . :51‬הרי‪ ,‬מפשטות לשון הכתוב )"משה איש האלקים"( מובן‪ ,‬שהיות שמשה‬
‫הוא איש אחד‪ ,‬נשמה בגוף אחד‪ ,‬הרי הוא "איש האלקים" בכל מציאותו ‪ . .‬שגם "מחציו‬
‫ולמטה" )בעסקו בענינים גשמיים( הוא חלק מ")איש( האלקים"‪ ,‬וגם "מחציו ולמעלה"‬
‫)בעסקו בענינים רוחניים( הוא חלק מ"איש )האלקים(" )משא"כ בשאר בני אדם‪ ,‬אף שיש‬
‫להם ב' חלקים – נשמה וגוף‪ ,‬נשמה היא "חלק הוי' עמו"‪" ,‬חלק אלוקה ממעל ממש"‪ ,‬וגוף‬
‫הוא נברא גשמי(‪.‬‬
‫)ש"פ צו תנש"א ספה"ש ח"א עמ' ‪(399‬‬
‫‪12‬‬
‫חי וקיים‬
‫אין דור שאין בו כמשה‬
‫און חז"ל זאגן "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" ‪ -‬אז נשמת משה טוט זיך אן אין די‬
‫"חכמי הדור עיני העדה" שבכל דור ודור‪ ,‬ובמיוחד אין דעם נשיא הדור‪ ,‬וואס "אין דור שאין‬
‫בו כמשה" )עס מוז זיין א "משה" בכל ודור ודור אין וועלכן ס'איז אנגעטאן נשמת משה(‪.‬‬
‫]ואע"פ אז דאס איז ניט גופו של משה – איז אבער וויבאלד "חיי הצדיק אינם חיים‬
‫בשרים כי אם חיים רוחניים"‪ ,‬זיינען חיי משה ניט חיים בשרים פון זיין גוף‪ ,‬נאר די חיים‬
‫רוחניים פון זיין נשמה; און די חיים רוחניים שלו בלייבן נצחיים אין עוה"ז הגשמי דורכדעם‬
‫וואס זיי טוען זיך אן אין דעם גוף פון נשיא הדור שבכל דור ודור[‪.‬‬
‫)לקו"ש חלק כ"ו עמ' ‪(7‬‬
‫נשמה בגוף דוקא‬
‫משה רבינו אלס א ממוצע צווישן דעם אויבערשטן און אידן‪ .‬כדי אז א איד דא למטה‬
‫זאל זיין פארבונדן מיט דעם אויבערשטן און אים דינען ווי עס דארף צו זיין מיט אלע כוחות‬
‫הנפש‪ ,‬אויך מיט זיינע שכל און מיט זיינע געפילן‪ ,‬איז עס ווען אלקות ווערט נמשך כביכול‬
‫דא למטה‪ ,‬ביז אין אן אופן פון לידע שיש שם אלקה‪ ,‬וויסען – נוסף אויף להאמין שיש שם‬
‫אלקה וואס דאס איז בדרגת האלקות ווי זי איז מצד עצמה‪ ,‬פשוט בתכלית הפשיטות‪.‬‬
‫אלקות ווערט נתגלה צו אן "איש" למטה‪ ,‬א נשמה בגוף‪ ,‬ונתלבש בו ביחוד נפלא ביז‬
‫בדוגמת משה וואס איז "איש האלקים"‪ ,‬איש וואס מ'קען עם זען און הערן‪.‬‬
‫)לקו"ש חלק כ"ד עמ' ‪(6‬‬
‫ואתה תצוה ‪ -‬נשמה בגוף‬
‫גילוי בחינת האמונה וחיזוקה הוא ע"י משה ומבואר בהמאמר‪ ,‬דאתפשטותא דמשה בכל‬
‫דרא ודרא‪ ,‬ומבאר שבזמן גזירת המן היה מרדכי בחינת משה שבדורו‪ .‬ועי"ז פסק הדין על‬
‫עצמו‪ ,‬שבדורנו הרי הוא הוא משה רבינו שבדורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬והוא הזן‬
‫ומפרנס את ישראל בענין האמונה‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪13‬‬
‫אמנם גילוי בחינה זו בישראל בהיותם נשמות בגופים‪ ,‬הוא ע"י שציווי זה יבוא ג"כ‬
‫ממשה רבינו כפי שהוא נשמה בגוף‪.‬‬
‫וי"ל בדרך אפשר‪ ,‬דלכן נאמר ואתה תצוה סתם לא בשם ה' כי הציווי צריך לבוא ממשה‬
‫רבינו כפי שהוא נשמה בגוף‪.‬‬
‫)סה"מ תשמ"א עמ' ‪) 155‬בלתי מוגה((‬
‫זקוקים לבשר ודם – "רגלים" ו"ידים" בעולם דלמטה‬
‫דמכיון שהתורה "לא בשמים היא"‪ ,‬אלא ניתנה בארץ למטה דוקא‪ ,‬זקוקים )כביכול(‬
‫לפעולתו של יהודי‪ ,‬בשר ודם‪ ,‬שעל ידו תפעל התורה את פעולתה‪.‬‬
‫זקוקים לבשר ודם שישתדל‪ ,‬ביחד עם העזר דכו"כ מישראל‪ ,‬לשאת את התורה‪,‬‬
‫להמשיך את "שלשלת הזהב" דתורת החסידות‪ ,‬עם כל הפרטים שבה‪ ,‬ועאכו"כ ה"כלל"‬
‫שבתורה – "המעשה הוא העיקר"‪ ,‬ליישם את כל הענינים דתורת החסידות בפועל ממש‪,‬‬
‫שעי"ז נשלמת הכוונה דעשיית דירה לו ית' בתחתונים‪" ,‬ושכנתי בתוכם"‪.‬‬
‫‪ . .‬ובימינו אלו‪ :‬מכיון שנשיא הדור‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬נמצא ב"עולם האמת" – זקוק‬
‫הוא שגם בעולם דלמטה יהיו לו "רגלים" ו"ידים" וכל שאר האברים‪ ,‬שיעסקו בהפצת תורתו‬
‫עד למעשה בפועל‪ .‬וכדי שכל זה יהי' בהצלחה ‪ -‬צריך הדבר להעשות באופן מאורגן‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫ישנו אחד‪ ,‬אשר "עבד לעם הזה נתתיך"‪ ,‬שתפקידו לארגן פעולות אלו‪.‬‬
‫)י"א ניסן תשמ"ה‪ ,‬התוועדויות ח"ג עמ' ‪(1693‬‬
‫מעלתו של הרבי‬
‫למעלה מהגבלות ‪" -‬נמנע הנמנעות"‬
‫האמת היא שלא שייך לשאול קושיות על הרבי אודות הסדר דמלמטלמ"ע או‬
‫מלמעלמ"ט‪ ,‬להיותו למעלה מהגבלות דמעלה ומטה‪ ,‬ומצד "נמנע הנמנעות" לא שייך‬
‫קושיות כלל‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪14‬‬
‫וכידוע שענינם של הרביים הוא‬
‫הכנה לביאת המשיח‪ ,‬כי‪ ,‬בביאת המשיח‬
‫כתיב "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר"‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬שיראו )"וראו"( אלקות בעין בשר‬
‫הגשמי‪ ,‬וההכנה לזה נעשית עי"ז שדבר‬
‫ה' מתגלה לכאו"א באמצעות גוף גשמי‬
‫הנראה לעיני בשר פנים אל פנים‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫המענה של הרבי ]שהי' ע"פ רוב‬
‫רגאן"‪ ,‬ומזמן לזמן הי' מערב גם‬
‫זשא ָ‬
‫ב" ַ‬
‫תיבה באנגלית או ברוסית‪ ,‬וכיו"ב[ הוא‬
‫באופן ש"רוח ה' דיבר בי ומלתו על‬
‫לשוני"‪.‬‬
‫‪ . .‬אמנם אף שהרבי הוא למעלה‬
‫מהגבלות וסדר‪ ,‬ואין שייך קושיות‪ ,‬מ"מ‪,‬‬
‫המאמר ניתן לנו ללמדו ולהבינו בשכל‬
‫והשגה והבנה דוקא‪ ,‬ובמילא נדרש שיהי'‬
‫באופן של סדר‪.‬‬
‫)ש"פ שמיני השי"ת‪ ,‬תו"מ עמ' ‪(32-3‬‬
‫בעל הבית על הכל‬
‫ו"יכול הכל"‬
‫ולא עוד אלא שאפילו אם נמצא‬
‫במעמד ומצב שעדיין יש לו ספקות‬
‫בנוגע להרבי )אם הוא בעה"ב על הכל‪,‬‬
‫ויכול הכל‪ ,‬ובמילא אינו יכול להתחבא‬
‫ממנו(‪ ,‬עליו ללמוד את תורת החסידות‬
‫של הרבי – "תורה צוה לנו משה"‪ ,‬אע"פ‬
‫ש"תורה" בגימטריא תרי"א‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫שחסר עדיין בהענין דאנכי ולא יהי' לך‪,‬‬
‫ודוגמתו בנוגע להרבי‪ ,‬כמובן ממארז"ל‬
‫)ע"פ נגלה( "החולק על רבו כחולק על‬
‫אצל הרבי לא שייך בעל‬
‫כרחו‬
‫הרה"ח ר' מ"מ קונין הי' סובל צרות‬
‫מזוגתו בזיווג שני‪ ,‬והי' תמיד אומר שהסיבה‬
‫לצרותיו היא כיון שהפציר בכ"ק אדמו"ר‬
‫מהוריי"צ‪ ,‬עד שקיבל את הסכמתו לשידוך‪.‬‬
‫באחד ההתוועדויות )ש"פ שמיני‬
‫תשי"ב( אמר לו הרבי‪ :‬השי"ת יעזור לכם‬
‫להבין שאצל הרבי מכיוון שהסכים לכך הרי‬
‫זה מפני שרצה בכך‪.‬‬
‫)בית משיח גליון ‪(215‬‬
‫הרבי או משה רבינו?‬
‫פעם שאלו הרה"ח וכו' ר' אלחנן דוב‬
‫מאראזוב "פון וועמען האלט ער מער‪ ,‬מהרבי‬
‫או ממשה רבינו"? ענה חאניע‪ ,‬שהוא מחזיק‬
‫יותר מהרבי‪ ,‬מכיון שבלי האמונה ברבי‪ ,‬לא‬
‫הי' מאמין גם במשה רבינו‪.‬‬
‫)משיחת יום ב' דחגה"ש תשי"ג(‬
‫בשביל זה אני פה‪...‬‬
‫הרבי שאל פעם אישה אחת מדוע בעלה‬
‫לא כותב על עניני פרנסה‪ .‬האישה אמרה‬
‫שבעלה לא רוצה לגזול את הזמן היקר של‬
‫הרבי‪ .‬חייך הרבי ואמר‪ :‬בשביל זה אני פה‪...‬‬
‫)מפי אחד המזכירים(‬
‫חי וקיים‬
‫השכינה" – כי‪ ,‬ע"י לימוד תורתו "וועט‬
‫קליאמקע‬
‫האלטן ָאן דעם רבי'נס‬
‫ַ‬
‫ער זיך ַ‬
‫וואגן"‪.‬‬
‫און זיין מיט אים אויף איין ָ‬
‫)כ' מנחם‪-‬אב השי"ת‪ ,‬תו"מ עמ' ‪(163‬‬
‫כחות עצמיים‪...‬‬
‫‪15‬‬
‫תפקידו של הרבי‬
‫פעם אמר הרבי‪ :‬מיין ענין וואס מ'האט‬
‫מיר אוועקגעזעצט אויף דעם ביינקל איז‪ ,‬צו‬
‫ממשיך זיין אלקות‪ ,‬און מ'לאזט ניט טאן‬
‫]=העניין שבשבילו הושיבו אותי על הכיסא‪,‬‬
‫הוא להמשיך אלוקות‪ ,‬ולא נותנים לי לבצע‬
‫זאת[ מפני היפך האחדות ששורה!‪...‬‬
‫]לא' שביקש בשלהי אלול ה'שי"ת‬
‫מהרבי "חוסו עלינו" לקבל את‬
‫)מפי אחד המזכירים(‬
‫הנשיאות‪ [:‬ומה שכותב "אנא חוסו עלינו‬
‫און זייט כו'" – הרי לזה צ"ל היכולת‪,‬‬
‫כחות העצמיים‪ ,‬כחות ההיוליים‪ ,‬כחות הגילויים‪ ,‬ושלימות לבושי מחשבה דיבור ומעשה וכו'‬
‫וכו'‪.‬‬
‫)אג"ק ח"ג עמ' תפ"ה(‬
‫מושל ושולט על כל הקורה עמו והכל בהסכמתו‬
‫וגודל העילוי שנתחדש ע"י המאסר דוקא מובן מהמבואר בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫)בנוגע להמאסר דאדמו"ר הזקן‪ ,‬דמזה מובן גם בנוגע להמאסר דאדמו"ר האמצעי(‪ ,‬שהמאסר‬
‫הי' בהסכמתו‪ ,‬כי כל צדיק וצדיק הוא מושל ושולט על כל הענינים הגשמיים שלו‪ ,‬וכל מאורע‬
‫עמו הוא בהסכמתו‪.‬‬
‫)מאמר ד"ה אתה אחד תשמ"ב‪ ,‬סה"מ מלוקט ח"א עמ' תטז(‬
‫לא שייך אצלו בעל‪-‬כרחו‬
‫אינני יודע למה עשה ה' ככה‪ ,‬אבל‪ ,‬כן הוא המצב בפועל‪ ,‬וברור הדבר שאין זה בעל‪-‬‬
‫כרחו‪ ,‬שכן‪ ,‬אצל הרבי לא שייך המושג של "בעל‪-‬כרחו"‪ .‬וכשהרבי מסכים על דבר מסויים‪,‬‬
‫ה"ז משום שכן הוא רצונו‪.‬‬
‫)ש"פ שמיני תשי"ב‪ ,‬תו"מ ח"ה עמ' קפג(‬
‫‪16‬‬
‫חי וקיים‬
‫אינו שייך להיות חולה!‬
‫הי' תקופה שכ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' הי' חלש מאד ולא יכל לצאת ממיטתו‪ ,‬ועקב כך‬
‫ישן השמש בפינת חדר הרבי‪ .‬ובמקרה שהוצרך משהו מסוים במשך הלילה הי' הרבי מנגן‬
‫ניגון שעורר את השמש וכך הי' מביא לרבי את מבוקשו‪.‬‬
‫לילה אחד והרבי ה'צמח צדק' התחיל לנגן‪ ,‬אבל השמש החליט לא לצאת ממיטתו‪ ,‬הוא‬
‫רצה לראות מה יעשה הרבי במקרה שלא יעזור לו‪ .‬עבר זמן מה‪ ,‬הרבי ממשיך לנגן והשמש‬
‫נשאר במיטה‪ ...‬והנה פתאום הרבי התחיל לנגן הניגון של ד' בבות‪ ,‬יצא ממיטתו‪ ,‬ניגש‬
‫לארון הספרים‪ ,‬הוציא ספר וחזר למיטתו כאילו דבר לא קרה‪...‬‬
‫השמש שהי' מופתע לגמרי הבין טוב טוב מה זה אומר כי הרבי הוא הבעל הבית על‬
‫עצמו‪ ,‬וכי אינו שייך שהרבי יהי' חולה!‪...‬‬
‫)מפי אחד המשפיעים(‬
‫נשיאי הדור ‪ -‬אי אפשר להגיע עד תכליתם‬
‫ובמה שכותב בתוכן מאמריו אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬הנה יישר חילו על הדיוק וסבבו‬
‫בשוק הסופדים‪ ,‬כי צדיקים דומים לבוראם‪ ,‬ובפרט נשיאי הדור‪ ,‬אתפשטותא דמשה בכל‬
‫דרא‪ ,‬שעליו נאמר אנכי עומד בין ה' וביניכם‪ ,‬הנה כמו שהקב"ה הרי תכלית הידיעה שלא‬
‫נדעך‪ ,‬וביחד עם זה שם שמים שגור בפי כל )ומבואר בתו"א פ' וירא יד‪ ,‬ע"ב‪ ,‬וז"ל‪ :‬ולכן‬
‫אפילו תינוקות יודעים שיש שם אל‪-‬ה מצוי כו'‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬שזהו דוקא במאור(‪ ,‬ומעין זה הוא‬
‫גם בצדיקים ונשיאי הדור‪ ,‬שאי אפשר להגיע עד תכליתם וביחד עם זה‪ ,‬אפי'‬
‫תינוקות יודעים כו'‪.‬‬
‫)אג"ק ח"ו עמ' של"ב(‬
‫"הי' הוה ויהי' כאחד"‬
‫עפ"ז יש לבאר ה"מעשה של גיסו דהבעש"ט ר' גרשון קיטובער ‪ . .‬שכתב לו הבעש"ט‬
‫כל המעשה טרם שהיתה בפועל‪" ,‬לפי שבעולם נעלה יותר הזמן הוא בהתכללות‪,‬‬
‫והבעש"ט הי' אז בעולם היצירה ש"שם יוכל להיות נכללים ט"ו שנים בסקירה אחת – "‬
‫דלכאורה אינו מובן‪ :‬למה לא כתב הבעש"ט שמעשה זה יהי' בעתיד?‬
‫חי וקיים‬
‫‪17‬‬
‫וההסברה בזה – לפי שצדיקים אינם מציאות בפני עצמם‪ ,‬אלא כל מציאותם היא‬
‫אלקות‪ ,‬וכמבואר במאמרי חסידות בכלל‪ ,‬וגם במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בפרט‪ ,‬בפירוש‬
‫מאמר הזהר "מאן פני האדון הוי' דא רשב"י" – דלכאורה‪ :‬איך יתכן לומר "פני האדון הוי'" על‬
‫"נברא"? – דכיון שרשב"י הי' בטל לגמרי‪ ,‬ולא הי' מציאות בפני עצמו‪ ,‬לכן יכולים לומר עליו‬
‫"מאן פני האדון הוי'"‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬גם אצל צדיקים ישנו הענין דהי' הוה ויהי' כאחד‪ ,‬כמו אצל הקב"ה כביכול‪ ,‬ומשום‬
‫זה לא כתב הבעש"ט שמעשה זה יהי' בעתיד‪ ,‬כיון שאצלו הי' זה בהוה‪.‬‬
‫)ש"פ בראשית ה'תשי"א‪ ,‬תו"מ ח"א עמ' ‪(55‬‬
‫נביא ממש‬
‫ולהוסיף‪ ,‬שלאחרי שיודעים מ"ש רבינו הזקן שמענה על ענינים גשמיים שייך "לנביאים‬
‫ממש"‪ ,‬אזי יודעים שהמענה של הרבי על ענינים גשמיים הוא להיותו "נביא ממש"!‬
‫)ש"פ ויצא תשי"א‪ ,‬תו"מ ח"ב עמ' ‪(107‬‬
‫הנביא בדורנו‬
‫און דעריבער איז א הלכה לדורות – אויך בזמן הגלות – אז "מיסודי הדת לידע שהאל‬
‫מנבא את בני האדם"‪ ,‬אז ס'איז אלעמאל )בכל הדורות( שייך דער ענין פון גילוי הנבואה‬
‫למטה‪ ,‬ביז א דרגא פון נבואה וואס איז מעין פון נבואת משה ‪ . .‬ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר‪.‬‬
‫)ש"פ שופטים תנש"א‪ ,‬ספה"ש ח"ב עמ' ‪(788-9‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪18‬‬
‫סיכום‬
‫מהותו של נשיא הדור‬
‫חסידים מדברים ומדגישים תמיד שהרבי חי בגוף דוקא! השאלה היא האם‬
‫על זה צריכה להיות ההדגשה?‬
‫רוחניות היא הרי מציאות הרבה יותר נעלית‪ ,‬ולכאורה ככה זה גם בענין של‬
‫רבי‪ ,‬שחייו "אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים" וגופו אינו אלא טפל להם‪,‬‬
‫אם כן כל הנושא של 'גוף גשמי' הוא נקודה שולית ולכאורה למה צריך כ"כ‬
‫להדגיש את זה?‬
‫בכדי להבין את זה חייבים להבין תחילה 'מהו רבי?' מה ענינו של צדיק‬
‫בכלל ע"פ תורה‪ ,‬ובפרט ענינו של רבי ע"פ תורת החסידות‪.‬‬
‫פעולתו של הרבי בתור ה"ראש ומוח" של עם ישראל‪ ,‬היא דרכו נפעל הקשר‬
‫בין נשמות ישראל לבין שרשם ומקורם בחכמה עילאה‪.‬‬
‫הצורך בקשר זה נוצר כאשר הנשמה מתנתקת ממקורה ושרשה‪ ,‬ויורדת‬
‫ממדריגה למדריגה עד שהיא מתלבשת בעוה"ז הגשמי בגוף ונפש בהמית‪,‬‬
‫המעלימים ומסתירים על מקורה ושרשה הראשון‪.‬‬
‫כיצד נפעל הקשר ע"י הרבי?‬
‫מבואר‪ ,‬כי בכל דור יורדת לעולם הזה הגשמי נשמה מיוחדת‪ ,‬ראש בני‬
‫ישראל‪ ,‬שאף בהיותה למטה בגוף גשמי‪ ,‬איננה משתנה ממהותה הראשון ‪ -‬חכמה‬
‫עילאה‪ ,‬ודרכו קשורים כל בנ"י שבדור במהותם שהיא חכמתו ית'‪.‬‬
‫במקומות נוספים בתורת החסידות מבוארת במפורש יותר הדגשה זו‪ ,‬ע"י‬
‫הגדרת ענינו של הרבי כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לקב"ה‪ .‬מהו "ממוצע‬
‫המחבר"? ישנם שתי מציאויות רחוקי ערך‪ ,‬מלמעלה הקב"ה‪ ,‬ומלמטה אנשים ‪-‬‬
‫נשמות בגופים‪ ,‬וביניהם ישנה מציאות שלישית המחברת אותם‪ ,‬וכמו שנאמר‬
‫במשה רבינו "אנכי עומד בין ה׳ וביניכם"‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪19‬‬
‫הכיצד הוא מחברם? מבואר בחסידות‪ ,‬שממוצע המחבר‪ ,‬צריך להיות בו‬
‫עצמו את שני הענינים שהוא מחבר‪ ,‬ולכן נאמר עליו "משה איש האלוקים"‪,‬‬
‫ומבארים חז"ל‪:‬‬
‫מחציו ולמטה "איש" מחציו ולמעלה "האלקים"‪ ,‬וכלשון הרבי "עצמות‬
‫ומהות בעצמו כפי שהעמיד עצמו בגוף"‪ ,‬כלומר שמצד אחד הוא "איש" ‪ -‬בשר‬
‫ודם נשמה בגוף‪ ,‬ומאידך חייו אינם חיים בשריים וכל מציאותו בטלה לאלקות‪,‬‬
‫ובהיות בו עצמו שתי קצוות אלו‪ ,‬בכחו לחבר את בני ישראל עם אלקות‪.‬‬
‫ובאמצעות בני ישראל ‪ -‬מחבר הצדיק גם את העולם כולו עם אלקות‪ .‬וזהו‬
‫שנאמר "צדיק יסוד עולם"‪ ,‬כיון שמציאותו של הצדיק בעולם היא הצינור לכל‬
‫השפעותיו של הקב״ה לעולם‪ ,‬וחיות כל הנבראים עוברת דרכו‪ ,‬שענין הצדיקים‬
‫ובפרט נשיאי הדורות הוא חיבור רוחניות וגשמיות‪.‬‬
‫עפ"ז מובן שאין שום מקום לשאלה מדוע הדגש הוא דוקא על הגוף‪ ,‬כי כל‬
‫ענינו של הרבי הוא בהיותו מלובש בגוף בעולם הזה הגשמי‪ ,‬ורק עי"ז ה"ה רבי‪,‬‬
‫ראש בני ישראל‪ .‬ו"ממוצע המחבר"‪ .‬וזהו מה שכתוב בזהר "אתפשטותא דמשה‬
‫בכל דרא ודרא"‪ ,‬או מה שנאמר בגמרא "אין דור שאין בו כמשה" ‪ -‬פירוש שבכל‬
‫דור ישנו יהודי בגוף גשמי‪ ,‬שהוא האתפשטותא דמשה‪ ,‬כמשה בדורו‪.‬‬
‫)ולמרות ש'רבי' הוא מלובש בגוף גשמי‪ ,‬אבל מ"מ הוא לא מוגבל בהגבלות‬
‫של הגשמיות‪ ,‬ולכן אי אפשר לשאול שאלות על הרבי בהיותו "נמנע הנמנעות"‪.‬‬
‫כמו"כ הרבי בעל הבית על הכל ויכול הכל‪ ,‬והוא השולט ומחליט על כל הקורה‬
‫עמו‪ ,‬ואינו שייך אצלו בעל‪-‬כרחו‪(.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬הרבי משמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לקב"ה‪ .‬ב‪ .‬ממוצע המחבר‬
‫צריך להיות בו עצמו את שני הענינים שהוא מחבר‪ .‬ג‪ .‬כל ענינו של הרבי הוא‬
‫בהיותו מלובש בגוף בעולם הזה הגשמי‪ .‬ד‪ .‬הרבי הוא בעל הבית על הכל ויכול‬
‫הכל‪ ,‬והוא השולט ומחליט על כל הקורה עימו‪ ,‬ואינו שייך אצלו בעל‪-‬כרחו‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫חי וקיים‬
‫חי וקיים‬
‫פרק שני‬
‫חיים נצחיים‬
‫במלך המשיח‬
‫מלך המשיח הוא נשמה בגוף גשמי‪ ,‬וכגואל אחרון זוכה‬
‫לחיים נצחיים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫חי וקיים‬
‫חיים נצחיים במלך המשיח‬
‫נשיא הדור הוא משיח‬
‫נשיא הדור הוא המשיח שבדור‬
‫נשיא הדור הוא ‪" -‬משיח"‪ ,‬החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" )"משיח ה'"( ‪ -‬מלשון‬
‫משוח‪ ,‬שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת )"איך וועל ניט‬
‫האבן קיין פאריבל"( אם יפרשו "משיח" כפשוטו‪ ,‬משיח צדקנו‪ ,‬מכיון שכן הוא האמת ‪-‬‬
‫שנשיא הדור הוא משיח שבדור‪.‬‬
‫‪ . .‬ובכל אופן‪ ,‬גם אלו הטוענים שסגנון כזה ותוארים כאלו הם למעלה מכפי יכולת‬
‫הקליטה דכלי השגתם ‪ -‬הרי אין כל נפק"מ אם בכחם לקלוט זאת אם לאו‪ ,‬ואין זמן להמתין‬
‫עד שהדבר יקלט בכלי השגתם‪.‬‬
‫)שמחת תורה תשמ"ו‪ ,‬התוועדויות ח"א עמ' ‪(342-3‬‬
‫נשיא הדור הוא משיח‬
‫״רבינו״‪ ,‬נשיא הדור‪ ,‬הוא גם המשיח )גואלן של ישראל( שבדור‪ ,‬כמו משה רבינו )הנשיא‬
‫הראשון(‪ ,‬״גואל ראשון הוא גואל אחרון״‪ ,‬כידוע שבכל דור ישנו ״א׳ הראוי מצדקתו להיות‬
‫גואל‪ ,‬ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי״ת וישלחו כו'״‪ ,‬ומסתבר לומר שהוא נשיא הדור‪,‬‬
‫כמפורש בגמרא בנוגע לרבי יהודה הנשיא‪ :‬״אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש"‪" ,‬אם‬
‫משיח מאותן שחיין עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש"‪ ,‬הנשיא שבדור‪.‬‬
‫‪ 770‬ביגמטריא בית משיח‬
‫מספר ר' זלמן יפה ממנצסטר‪ :‬בעת ביקורי אצל הרבי בחג השבועות תש"ל‪ ,‬מצאתי‬
‫ב‪ 770-‬ספר תהלים ועלי' הרישום‪ 770" :‬בגמטריא בית משיח"‪ ,‬לקחתי את התהלים‬
‫ובפעם הבאה שדיברתי עם הרבי הוצאתי את התהלים‪ ,‬כשהרבי ראה זאת הוא חייך‬
‫בשתיקה רבת משמעות‪...‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪23‬‬
‫הערה ‪ . . :53‬וכיון ש״הנשיא הוא הכל״‪ ,‬שכולל כל הניצוצות דמשיח שבכאו״א מישראל‪,‬‬
‫בחי׳ היחידה הפרטית‪ ,‬נמצא‪ ,‬שנשמתו היא בחי׳ היחידה הכללית‪ ,‬נשמתו של משיח‪ ,‬ולכן‬
‫הוא המשיח שבדור‪.‬‬
‫)קונטרס בית רבינו שבבבל‪ ,‬ספר השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' ‪(470‬‬
‫משיח מנחם שמו‬
‫כן תהי' לנו בפועל ממש‪ ,‬ותיכף ומיד ממש‪ ,‬עם כל הפירושים שב"מיד"‪...‬‬
‫]ובהערה ‪ 148‬שם‪ [:‬ובפרטיות יותר בנוגע לדורנו זה ‪ -‬שבר"ת ד"מיד" נרמזים ג'‬
‫התקופות השייכות לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ]‪ [. .‬ועל סדר הקירבה אלינו ‪ -‬משיח‬
‫)מנחם שמו(‪ ,‬יוסף יצחק‪ ,‬דובער )שמו השני של כ"ק אדנ"ע(‪.‬‬
‫)ש"פ משפטים תשנ"ב‪ ,‬ספר השיחות ח"ב עמ' ‪(376‬‬
‫ממלא מקומו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הוא המשיח‬
‫צריכה להיות תיכף ומיד הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו‪ ,‬השליח‬
‫ד"שלח נא ביד תשלח"‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬ועד"ז ההמשך דממלא מקומו‬
‫שלאחרי זה ע"ד שהוא הממלא מקום דאביו אדמו"ר נ"ע‪ .‬וכמדובר כמה פעמים בנוגע‬
‫לשבעת קני המנורה‪ ,‬ובנוגע לשבעת האושפיזין וכו'‪.‬‬
‫)ש"פ חיי שרה תשנ"ב‪ ,‬שיחות קודש ח"א עמ' ‪(318‬‬
‫משיח כבר התגלה‬
‫משיח התגלה בחודש ניסן תנש"א‬
‫מתחיל מה״נפלאות״ שכבר ראו )נוסף על אלה שיראו בעתיד‪ ,‬״אראנו״( בפועל ובגלוי‬
‫לעיני כל העמים בשנה זו‪ ,‬שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני‪ :‬״שנה שמלך המשיח נגלה‬
‫בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה‪ ,‬מלך פרס כו׳ מלך ערבי כו'‪ ,‬ואומר להם‬
‫‪24‬‬
‫חי וקיים‬
‫)הקב׳׳ה לישראל( בני אל תתיראו‪ ,‬כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם ‪ . .‬הגיע זמן‬
‫גאולתכם״‪ ,‬ומאז )ובפרט בחודש ניסן‪ ,‬חודש הגאולה( עומדים כבר ״בשעה שמלך המשיח בא‬
‫)״הנה זה בא״(‪ ..‬ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם״‪.‬‬
‫)ש"פ נשא תנש"א‪ ,‬ספר השיחות ח"ב עמ' ‪(595‬‬
‫מלך המשיח נגלה וכבר בא‬
‫‪ . .‬וחידוש נוסף בדורנו זה גופא ‪ -‬בשנה זו‪:‬‬
‫נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬הרי‪ ,‬שנה זו היא‬
‫")תהא( שנת נפלאות אראנו" )כהר"ת דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל(‪ ,‬השנה שבה‬
‫יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"‪ ,‬וכבר ראו בפועל "נפלאות"‬
‫המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ועד ל"שעה שמלך המשיח בא ‪ . .‬והוא‬
‫משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" )כדברי הילקוט שמעוני(‪ ,‬ועד להכרזה‬
‫ש"הנה זה )המלך המשיח( בא"‪ ,‬שכבר בא‪ ,‬היינו‪ ,‬שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח‪,‬‬
‫על סף התחלת הגאולה‪ ,‬ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה‪.‬‬
‫)ש"פ בלק תנש"א‪ ,‬ספר השיחות ח"ב עמ' ‪(690‬‬
‫משיח התגלה בכל התוקף‬
‫הרי מכיון שנשיא דורנו היה המשיח של דורנו‪ ,‬והוא התגלה בכל התוקף‪.‬‬
‫)יום ג' כי‪-‬תצא תנש"א‪ ,‬התוועדויות תנש"א ח"ד עמ' ‪(211‬‬
‫ישנה ההתגלות של משיח‬
‫נוסף על המבואר לעיל )סי"א( שקיימת מציאותו של משיח בניצוץ משיח )בחי' היחידה(‬
‫שבכאו"א מישראל‪ ,‬קיימת גם מציאותו של משיח כפשוטו )יחידה הכללית( – כידוע ש"בכל‬
‫דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל"‪" ,‬א' הראוי מצדקתו להיות‬
‫גואל‪ ,‬ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'"‪ ,‬ואילו לא היו מתערבים ענינים בלתי‬
‫רצויים המונעים ומעכבים כו'‪ ,‬הי' מתגלה ובא בפועל ממש‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪25‬‬
‫וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬משיח שבדורנו‪ ,‬שכבר נסתיימו ונשלמו כל‬
‫עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו‪ ,‬הרי‪ ,‬בימינו אלו )כנ"ל סי"ג( נתבטלו‬
‫כל המניעות והעיכובים כו'‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬ישנה )לא רק המציאות דמשיח‪ ,‬אלא( גם ההתגלות‬
‫דמשיח‪ ,‬ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש!‬
‫)ש"פ וירא ח"י מר‪-‬חשון תשנ"ב‪ ,‬ספר השיחות ח"א עמ' ‪(95‬‬
‫התחלת פעולתו של מלך המשיח‬
‫המאורע שאירע בערב שבת זה‪ ,‬שבו התאספו והתכנסו יחדיו ראשי מדינות גדולות‬
‫וחשובות בעולם‪ ,‬ובראשם נשיאי שתי המעצמות הגדולות‪ ,‬והחליטו והכריזו על תקופה‬
‫חדשה ביחסי מדינות העולם ‪-‬ביטול מצב של מלחמות בין מדינות העולם‪ ,‬שיתבטא גם‬
‫בצמצום וביטול כלי נשק‪ ,‬ועד לשלום ואחדות‪ ,‬שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין מדינות‬
‫העולם לטובת האנושות כולה‪.‬‬
‫וקדם למאורע זה )בהשגחה פרטית( נאומו של נשיא מדינה זו לאומה כולה )באור ליום‬
‫הרביעי ״קמי שבתא״‪ ,‬התחלת ערב שבת זה(‪ ,‬שבו הודיע והכריז על פעולותיו בצמצום‬
‫וביטול כלי נשק‪ ,‬וניצול הכספים )שלא ינתנו לרכישת כלי נשק( כדי להוסיף בעניני הכלכלה‬
‫של בני המדינה ‪ -‬הכרזה שאושרה ע״י ״בית הנבחרים״‪ ,‬שבו נקבעים חוקי המדינה שיש להם‬
‫תוקף ע״פ תורה )״דינא דמלכותא דינא״(‪.‬‬
‫‪ . .‬כיון שנמצאים ב״זמן השיא״ )״די העכסטע צייט״( של ביאת משיח צדקנו‪ ,‬״הנה זה‬
‫)מלך המשיח( בא״ רואים כבר )מעין ו(התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים‪ ,‬״ושפט‬
‫בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וגו׳״ ‪ -‬עי״ז שהקב״ה נותן בלב‬
‫המלכים דאומות העולם )״לב מלכים ושרים ביד ה׳״( להחליט ולהכריז יחדיו על דבר המעמד‬
‫ומצב ד״וכתתו חרבותם לאתים״‬
‫‪ . .‬ויש לומר שבקיומה של פגישה החלטה והכרזה זו בהעיר של נשיא דורנו כ״ק מו״ח‬
‫אדמו״ר )שבה נתקבצו מנהיגי המדינות‪ ,‬כולל גם מנהיג מדינה זו‪ ,‬שהוצרך לבוא מעיר הבירה‬
‫לעיר זו(‪ ,‬מרומז שכל זה בא כתוצאה מהפעולות דהפצת התורה והיהדות‪ ,‬צדק ויושר‪ ,‬בכל‬
‫העולם‪ ,‬שנעשו ונעשים ע״י נשיא דורנו‪ ,‬משיח שבדור‪ ,‬ועד שע״י שלימות העבודה בכהנ״ל‬
‫בימינו אלה נעשה העולם כולו ראוי ומוכשר להתחלת הפעולה דמלך המשיח‪ ,‬״ושפט בין‬
‫הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים״‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪ . .‬ועוד וגם זה עיקר ‪ -‬מצד הקשר והשייכות דזמן זה לנשיא דורנו ‪ -‬להיותו ערב שבת‬
‫האחרון בחודש שבט‪ ,‬חודש האחד עשר‪ ,‬שהעשירי שבו הוא יום ההילולא )גמר ושלימות‬
‫העבודה( של כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו‪ ,‬ובאחד עשר שבו נעשה המשך וחידוש הנשיאות‬
‫שלו ביתר שאת וביתר עוז עד לסיום וגמר כל העבודה של דורנו זה )דור האחרון של הגלות‬
‫שהוא הוא דור הראשון של הגאולה( במשך מ״ב שנים ‪ . .‬שגם בהזמן )נוסף על המקום( שבו‬
‫היתה ההכרזה על דבר ״וכתתו חרבותם לאתים״ מודגשת השייכות לפעולתו של נשיא דורנו‬
‫כ״ק מו״ח אדמו״ר‪ ,‬המשיח שבדור‪ ,‬שעל ידו נעשה קיום היעוד ״וכתתו חרבותם לאתים וגו׳״‪.‬‬
‫)ש"פ משפטים תשנ"ב‪ ,‬ספר השיחות ח"ב עמ' ‪ 362‬ואילך(‬
‫משיח בשר ודם נשמה בגוף‬
‫משיח נמצא בגוף בשר ודם בעוה"ז הגשמי‬
‫יעלו עתה אלו שהכינו משקה המשמח עבור התוועדויות בקשר עם פעולות דהפצת‬
‫התורה והמעיינות חוצה‪ ,‬וכרגיל‪ ,‬יכריזו אודות תוכן המאורע‪ ,‬המקום והזמן‪ ,‬ויזמינו את כל‬
‫המסובים‪ ,‬בתוככי כלל ישראל‪ ,‬ולכל לראש – יזמינו את משיח צדקנו!!‬
‫ויה"ר שעוד לפני שיבוא הזמן דהתוועדויות אלו‪ ,‬תיכף ומיד בעלייתם להכריז ולהזמין‬
‫כו' ‪ -‬יבוא ויתגלה משיח צדקנו בפועל ממש ‪ -‬בשר ודם‪ ,‬שנמצא כבר בעוה"ז הגשמי‪ ,‬דמכיון‬
‫ש"אחכה לו בכל יום שיבוא"‪ ,‬עכצ"ל שמציאותו )נשמה בגוף( קיימת גם עתה‪.‬‬
‫)ש"פ וישלח תשמ"ט‪ ,‬התוועדויות ח"א עמ' ‪(446‬‬
‫מציאותו של משיח קיימת בעולם כ"גדול"‬
‫ונמצא‪ ,‬שמלך המשיח יכול לבוא תיכף ומיד – אפילו באופן ד"עני ורוכב חמור"‪,‬‬
‫ועאכו"כ באופן ד"זכו עם ענני שמיא"‪" ,‬כהרף עין"‪ ,‬ומכיון שיכול לבוא תיכף ומיד – בודאי‬
‫יבוא תיכף ומיד!‬
‫מכיון שכן‪ ,‬הרי בודאי שמלך המשיח נמצא כבר בעולם – לא רק בבחינת עיבור‪ ,‬אשר‪,‬‬
‫לאחרי כן צריך עדיין לצאת לאויר העולם )"ויצא חוטר מגזע ישי גו'"(‪ ,‬כי אם‪ ,‬שמציאותו‬
‫חי וקיים‬
‫קיימת באויר העולם‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬
‫שמציאותו קיימת כ"גדול" – "מלך‬
‫מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות‬
‫כדוד אביו"!‬
‫)ש"פ אחרי‪ ,‬מבה"ח אייר תשמ"ו‪,‬‬
‫התוועדויות ח"ג עמ' ‪(194‬‬
‫נמצא בעולם‬
‫‪27‬‬
‫איך יבוא משיח‬
‫בשנות הנשיאות הראשונות‪ ,‬עמדו כמה‬
‫חסידים ליד חדרו של הרבי ודיברו על ביאת‬
‫משיח ‪ -‬באיזה אופן זה יהי'‪ .‬תוך כדי כך יצא‬
‫הרבי מחדרו בפתאומיות‪ ,‬מבלי שיהיו‬
‫מוכנים לכך‪ ,‬והפטיר‪ :‬כך הוא יבוא!‪...‬‬
‫)מפי א' החסידים(‬
‫על‪-‬פי זה מובן פארוואס משיח‬
‫אליין האט אין זיך )אויך( דעם גדר פון א שליח וואס באשטייט פון א חיבור ויחוד פון צוויי‬
‫ענינים )יחוד מ״ה וב״ן(‪ :‬א מציאות לעצמו כביכול פון א נשמה בגוף‪ ,‬א בשר ודם ]כפס"ד‬
‫הרמב"ם אז משיח איז א מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כו'"‪ ,‬און‬
‫"ילחום מלחמת ה'"‪ ,‬וואס דאס באווייזט אז ער געפינט זיך אין אן עולם וואו עס זיינען דא‬
‫מנגדים און דעריבער דארף ער האלטן מלחמה – וינצח״[‪ ,‬און צוזאמען דערמיט ‪ -‬שלוחו של‬
‫אדם )העליון( כמותו ממש‪.‬‬
‫ווארום בכדי אויפטאן דעם יחוד הנשמה וגוף ביי אידן )דורך "יכוף כל ישראל לילך בה‬
‫ולחזק בדקה"(‪ ,‬און יחוד רוחניות וגשמיות בעולם‪ ,‬דארף ביי אים אליין זיין ביידע ענינים און‬
‫ווי זיי ווערן פאראיינציקט‪.‬‬
‫)ש"פ חיי שרה תשנ"ב‪ ,‬ספר השיחות ח"א עמ' ‪(107‬‬
‫עאכו"כ לאחרי ה'וינצח'‬
‫הרי משיח צדקנו צריך להיות דוקא נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי‪" ,‬מן הארץ"‪ ,‬כמבואר‬
‫ברמב"ם בהלכות "מלכים ומלך המשיח ומלחמותיהם"‪ . . ,‬עאכו"כ לאחרי ה'וינצח'‪ ,‬הנצחון‬
‫של משיח צדקנו על כל הענינים המנגדים‪ . . ,‬ועוד ועיקר ‪ -‬דמכיון שגם ענין זה )'וינצח'(‬
‫ישנו כבר‪.‬‬
‫)ש"פ חיי שרה תשנ"ב‪ ,‬שיחות קודש ח"א עמ' ‪(318‬‬
‫‪28‬‬
‫חי וקיים‬
‫משיח חי לעולם‬
‫משיח חי וקיים לעולם‬
‫לםרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין ולסעדה עד עולם ‪. .‬‬
‫משמע מפסוק הזה שכסא דוד ומלכותו הוא עד עולם‪ ,‬וגם אנו אומרי׳ בקידוש הלבנה דוד‬
‫מלך ישראל חי וקים‪ ,‬והלא מבואר בכתובים ובמארז"ל שדוד לא חי כ"א שבעים שנה ‪ . .‬אך‬
‫הענין הוא דמה שאומרים דוד מלך ישראל חי וקיים קאי על משיח בן דוד ‪ . .‬אבל על משיח‬
‫נאמר נתתה לו בחי' מתנה שאינה חוזרת ולכך יהי' חיים נצחיים כו'‪.‬‬
‫)מאמרי אדה"ז נביאים ישעי' עמ' ס‪-‬סא(‬
‫משיח ‪ -‬גוף גשמי תמיד‬
‫אמנם הנה במשיח נאמר בו "והריחו ביראת ה'" וארז"ל דמורח ודאין הרי לא נעשה שינוי‬
‫הזדככות כלל בגופו אלא יהיה לו גוף חומרי כשאר ערך הגופנים דכל ישראל שבאותו הזמן‬
‫עד שישב על הכסא לשפוט כמו שגוף גשמי שיושב על הכסא כו' )רק בעוה"ב שלאחרי ימות‬
‫המשיח אמרו שאין בו אכילה ושתיה כו'( ‪ . .‬ומזה יש הוראה על יתרון מעלה ומדריגת‬
‫המשיח גם על חנוך כי חנוך הוצרך להתפשט מחומר הגופני בעלותו למעלה‪ ,‬ומשיח יתקיים‬
‫בגופו עם שרש נשמתו למטה כמו שהוא למעלה ממש ‪ . .‬ע"כ יכול נשמתו להתקיים‬
‫ולהתלבש בגוף פשוט ולהיות מורח ודאין ‪ . .‬משא"כ בחנוך ‪ . .‬הי' צריך לזכך בביטול גופני‬
‫בעלותו למעלה במקור חוצבה בבחי' ביטול והסתלקות ליכלל באין כו'‪.‬‬
‫)מאמרי אדמו"ר האמצעי‪ ,‬דרושי חתונה ח"א עמ' קל"א(‬
‫נשמה בגוף ‪ -‬לא כמשה וחנוך‬
‫דהנה משה אף שמת במיתת נשיקין מ"מ גופו הי' טעון קבורה שנקבר בהר נבו‪ ,‬למע'‬
‫מזה חנוך שעלה השמימה אבל גופו נשתנה‪ ,‬אמנם משיח יהי' נשמה בגוף‪ ,‬בגוף גשמי‪ ,‬ובגופו‬
‫הגשמי יהי' ונחה עליו רוח הוי'‪.‬‬
‫)סה"מ תשי"ד עמ' ‪(113‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪29‬‬
‫במשיח בטל המוות לגמרי‬
‫בוויכוח עם הנוצרים דחה הרמב"ן את טענתם שה'משיח' כבר בא ומת‪ ,‬בנימוק שהמשיח‬
‫אינו יכול למות‪ .‬הוא מסביר שם‪ ,‬שכל ענין המות נתחדש בעטיו של חטא עץ‪-‬הדעת‪ ,‬ו"כולם‬
‫מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח‪ .‬אם‪-‬כן‪ ,‬אחר שיבוא המשיח‬
‫יהיה )המוות( בטל מכולנו‪ ,‬אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי"‪ .‬לראי' מביא הרמב"ן את‬
‫הפסוק שמתייחס למשיח‪" :‬חיים שאל ממך‪ ,‬נתת לו אורך ימים עולם ועד"‪) .‬הקבלה‬
‫והחסידות מכריעים כדעת הרמב"ן(‪.‬‬
‫)ויכוח הרמב"ן סי' ל"ט )מובא ב'ימות המשיח' עמ' ‪((140-1‬‬
‫משיח נגלה ונכסה וחוזר ונגלה‬
‫משיח נגלה ונכסה‬
‫אשרי המחכה וגו'‪ .‬ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו‬
‫להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה‪ .‬וכן מצינו במדרש רות‪ ,‬וכן יסד רבי אליעזר הקליר‬
‫)בסילוק יוצר פרשת החדש( ויתכסה מהם ְשב ּו ִעים ששה‪.‬‬
‫)רש"י דניאל יב‪ ,‬יב(‬
‫כגואל הראשון כך גואל האחרון‬
‫דומה דודי לצבי‪ .‬מה הצבי הזה נגלה וחוזר ונכסה כך גואל הראשון נגלה ונכסה‪ .‬ר' ברכיה‬
‫בשם רבי לוי אמר כגואל הראשון כך גואל האחרון‪ .‬הגואל הראשון זה משה‪ ,‬נגלה להם וחזר‬
‫ונכסה מהם‪ ,‬כמה נכסה מהם‪ ,‬רבי תנחומא אמר שלשה חדשים‪ ,‬הדא הוא דכתיב ]=זהו‬
‫שכתוב[ "ויפגעו את משה ואת אהרן" וגו'‪ .‬אף גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם ‪. .‬‬
‫וחוזר ונגלה להם‪.‬‬
‫)במדב"ר פי"א‪ ,‬ג'(‬
‫‪30‬‬
‫חי וקיים‬
‫משיח יתכסה כגואל הראשון‬
‫ויהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה כדי להתעות את העכו"ם ולהקשות את לבם‪ ,‬שכן מצינו‬
‫בגאולת מצרים שנגלה להם משה וחזר ונכסה מהם‪ ,‬וזהו שדרשו רבותינו ז"ל‪ :‬ויפגעו את‬
‫משה ואת אהרן‪ ,‬אחר ששה חדשים נגלה הקב"ה במדין וא"ל‪ :‬לך שוב מצרימה‪ ,‬בא משה‬
‫ממדין ואהרן ממצרים ופגעו בהם שוטרי ישראל כשהם יוצאים מלפני פרעה‪ .‬וכן דרשו‬
‫במדרש חזית‪ :‬דומה דודי לצבי‪ ,‬מה צבי זה הוא נראה ונכסה וחוזר ונראה‪ ,‬כן גואל הראשון‬
‫נראה להם וחזר ונכסה מהם וחזר ונראה להם‪ .‬וכמה נכסה מהם‪ ,‬רבי תנחומא אומר שלשה‬
‫חדשים‪ ,‬הדא הוא דכתיב ויפגעו את משה ואת אהרן‪ .‬רבי יהודה ב"ר אומר ללריסין‪ ,‬כלומר‬
‫לשון פגיעה לפרקין היא‪ .‬וכן הגואל העתיד יהיה נגלה וחוזר ונכסה‪ ,‬שהרי גאולה זו עתידה‬
‫להיות כדמיון גאולת מצרים בהרבה ענינים‪.‬‬
‫)רבינו בחיי פר' ויחי עמ' מד(‬
‫נסיון גדול‬
‫וזה נסיון גדול שנעלם הגואל ששה חדשים‪ ,‬וכן יהי' בימי משיח צדקינו‪ ,‬יהי' נעלם אחר‬
‫התגלות כדאיתא במדרש וה' יעמוד לימין הצדיקים בבי"א‪.‬‬
‫)תורת משה פר' שמות(‬
‫כבר הי' לעולמים‪...‬‬
‫כבר הי' לעולמים‪...‬‬
‫וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו‬
‫אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו‪.‬‬
‫)שמות לב‪ ,‬א(‬
‫חי וקיים‬
‫‪31‬‬
‫השטן הראה להם דמות משה‬
‫"כי בשש משה"‪ . . . :‬בט"ז בא השטן וערבב את העולם והראה דמות חשך ואפילה‬
‫וערבוביא לומר ודאי מת משה לכך בא ערבוביא לעולם אמר להם מת משה שכבר באו שש‬
‫שעות ולא בא וכו' כדאיתא במס' שבת )דף פט‪.(.‬‬
‫"כי זה משה האיש"‪ :‬כמין דמות משה הראה להם השטן שנושאים אותו באויר רקיע‬
‫השמים‪.‬‬
‫"אשר העלנו מארץ מצרים"‪ :‬והיה מורה לנו הדרך אשר נעלה בה‪ ,‬עתה צריכין אנו‬
‫לאלהות אשר ילכו לפנינו‪.‬‬
‫)רש"י על הפסוק(‬
‫חשבו ששב נפש משה‬
‫כי בושש משה לרדת מן ההר‪ :‬והוא נפרד מאתם על מנת לשוב וכבר עברו ארבעים יום‬
‫ולא לקח עמו לחם ומים‪ ,‬וחשבו שאי אפשר להתקיים בלי מזון ארבעים יום‪ ,‬ושהגוף יצטרך‬
‫מזון להשלים הניתך‪ ,‬וע"כ הגם שהאמינו במשה שאמר "שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם"‪,‬‬
‫בכ"ז חשבו ששב נפש משה נפרדת מחומר ונעשה בגופו כמו בגוף חנוך ואליהו‪ ,‬שנשאר‬
‫ביסוד האש והתפרדו חלקיו‪ ,‬והוא התעלה להיות מלאך ושכל מופשט מחומר עד שלא יראו‬
‫עוד בעיני בשר‪ ,‬והם צריכים מנהיג שיראוהו‪ ,‬וכמו שהיה עד הנה שהגם שמשה היה איש‬
‫האלקים‪ ,‬שפנימיותו היה אלקות וה' שכן בו‪ ,‬והיה מופשט מגופו‪ ,‬בכ"ז התראה אליהם בצורת‬
‫נפש אלוקית חונה בגויה ובאופן זה הוציאם ממצרים‪ ,‬וצריכים עתה מנהיג מוחש שיעמוד‬
‫במקומו שיראוהו בעניניהם וימצא עמהם בין עדתם במחנם‪.‬‬
‫ויאמרו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו‪ :‬בארו בפירוש שאינם רוצים אלהים‬
‫לעבדו‪ ,‬שע"ז לא הי' להם לומר כי זה משה האיש וכו'‪ ,‬רק רוצים מנהיג שינהיגם כמו שמשה‬
‫הי' מנהיג אותם וה' ישכין שכינתו ואלהותו עליו כמו ששכן על משה בעודו מלובש בגויה‪,‬‬
‫ובארו הטעם כי זה משה האיש ר"ל הגם שברור בעינים שמשה הרוחני ואלוקי עדיין חי‬
‫ונמצא איתם כמו שהבטיחם שישוב אליהם‪ ,‬אבל משה האיש‪ ,‬ר"ל משה הגשמי‪ ,‬ר"ל גופו‬
‫שהי' אלקות מלובש בו‪ ,‬שזה העלנו מארץ מצרים שאז הי' מלובש בגויה ודבר אתם פנים על‬
‫פנים לשבטם ולהנהיגם לא ידענו מה היה לו‪ ,‬כי א"א שחלק האישיית והחומריית שלו‬
‫יתקיים זמן רב כזה בלא מזון והם צריכים מנהיג מלובש בגויה‪ .‬ויאמר אליהם אהרן‪ ,‬ובאשר‬
‫ידע אהרן כי משה ישוב אליהם בגוף ונפש‪.‬‬
‫)מלבי"ם על הפסוק(‬
‫‪32‬‬
‫חי וקיים‬
‫נסיון דור הגאולה‬
‫הרבי פעם אמר לאחד ביחידות‪" :‬לפני הגאולה האמיתית והשלמה יחזור על עצמו‬
‫פעם נוספת אותו 'נסיון' שערך אליהו הנביא בהר הכרמל )מלכים א‪ ,‬פי"ח( כאשר כל‬
‫ישראל נתאספו יחדיו‪ ,‬ואליהו גער בהם‪" :‬עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים? אם‬
‫ה' האלקים לכו אחריו‪ ,‬ואם )ח"ו( הבעל ‪ -‬לכו אחריו‪.‬‬
‫לאחר מכן נערך ה"מבחן"‪" :‬ויתנו לנו שנים פרים‪ ,‬ויבחרו להם הפר האחד‪ ,‬וינתחוהו‪,‬‬
‫וישימו על העצים‪ ,‬ואש לא ישימו‪ ,‬ואני אעשה את הפר האחד‪ ,‬ונתתי על העצים‪ ,‬ואש‬
‫לא אשים‪ .‬וקראתם בשם אלקיכם‪ ,‬ואני אקרא בשם ה׳‪ .‬והיה האלקים אשר יענה באש‬
‫הוא האלקים"‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬למרות כל תחבולות נביאי הבעל‪ ,‬לא ירדה להם האש‪ ,‬ואילו לצד‬
‫הקדושה ירדה אש מן השמים "ותאכל את העולה‪ ,‬ואת העצים ואת האבנים ואת העפר‪,‬‬
‫ואת המים אשר בתעלה לחכה וירא כל העם‪ ,‬ויפלו על פניהם ויאמרו‪ :‬ה׳ הוא האלקים! ה׳‬
‫הוא האלקים!‬
‫לקראת הגאולה‪ ,‬אמר הרבי‪ ,‬יחזור על עצמו שוב אותו סיפור ‪ -‬אך בהבדל אחד‪:‬‬
‫האש תרד דוקא לצידם של נביאי הבעל‪ ,‬לצד אלו שטענו כלפי הנביא כי הוא "עוכר‬
‫ישראל" כמסופר שם‪ ,‬ולא לצד הקדושה‪...‬‬
‫וזה יהיה ה"מבחן" והנסיון האחרון של בני ישראל‪ ,‬שלמרות זאת הם לא יתבלבלו‬
‫ולא ילכו ח"ו אחרי "הבעל"‪ ,‬אלא יכריזו יחדיו‪ ,‬מתוך אמונה איתנה ובטחון גמור‪" :‬ה' הוא‬
‫האלקים‪ ,‬ה' הוא האלקים‪"...‬‬
‫)'והוא יגאלנו' עמ' ‪(109‬‬
‫העצה להחזיק מעמד במצב נורא זה היא שיהיה מקושר‬
‫לצדיקים‬
‫איתא במדרש‪ ,‬כי בימים שלפני הגאולה האמיתית כאשר יצטרכו כבר להקים את בית‬
‫המקדש יתפלגו בנ"י לשני צדדים‪ ,‬הכשרים באמת יחפצו באותו כהן גדול שהם יבחרו בו‬
‫כמתאים לעטרה זו ואילו הפורקים עול יאמרו שהם היהודים האמיתיים והם הם שצריכים‬
‫לבחור את הכה"ג כפי הבנתם‪ ,‬ויכריעו אז ביניהם כדרך הבחירה שהיתה בימי אליהו ז"ל‪,‬‬
‫דהיינו שיעשו ביניהם סימן שכל מי שיענו לו באש מן השמים האמת אתו‪ ,‬והנסיון הגדול‬
‫חי וקיים‬
‫‪33‬‬
‫יהיה אז באופן זה שהאש מן השמים תרד לצדם של אלו שהתרחקו מן התורה והם יצליחו‬
‫במלחמתם‪ ,‬אך זה יהיה הבירור האחרון כי הכשרים באמת לא יתבטלו אפילו בפני המופת‬
‫הזה‪ .‬והעצה להחזיק מעמד במצב נורא זה לכל יהודי היא שיהיה מקושר לצדיקים וליהודים‬
‫כשרים המקושרים לתורה‪ ,‬כי התורה היא נצחית‪ ,‬ובכח זה אפשר להחזיק מעמד בכל העתים‬
‫והמצבים‪.‬‬
‫)דברי שמואל פר' נח עמ' מ'(‬
‫קודם ביאת המשיח יקפוץ הס"מ בעצמו למלחמה‬
‫ג׳ פעמים לחם הס״מ נגד הקדושה‪ :‬א( בחטא עץ הדעת )עיין פרקי דרבי אליעזר פ״י‪:‬‬
‫ס״מ רכב על נחש(‪ .‬ב( במעשה העגל )עיין פרש״י עה״פ תשא לב‪ ,‬א‪ :‬בט"ז ]בתמוז[ בא‬
‫השטן וערבב את העולם ‪ . .‬אמר להם מת משה כו'(‪ .‬ג( בחורבן בית ראשון‪ .‬והד׳ יהי׳ קודם‬
‫ביאת המשיח‪ ,‬כי יראה כי קרב קיצו וע״כ וועט ער זיך אליין אריינווארפן אין דער מלחמה‪.‬‬
‫)סיפורים ופתגמים מפי הרה"ת ר' שד"ב נוטיק עמ' א(‬
‫חי וקיים‬
‫‪34‬‬
‫סיכום‬
‫חיים נצחיים במלך המשיח‬
‫חיים נצחיים במלך המשיח‬
‫נקודה נוספת בענין חייו הנצחיים של הרבי‪ ,‬היא מצד ענינו המיוחד מכל‬
‫נשיאי הדורות ‪ -‬כמלך המשיח בפועל‪ ,‬אשר חי בחיים נצחיים‪.‬‬
‫יסוד ענין החיים הנצחיים במלך המשיח הוא ממה שנאמר "חיים שאל ממך‬
‫נתת לו אורך ימים עולם ועד"‪ ,‬ואמרז"ל שמשיח בן דוד ישאל ויבקש על החיים‪,‬‬
‫וה' יבטיחו‪ ,‬ועי"ז "נתת לו"‪ ,‬שיחי' ל"אורך ימים עולם ועד" ‪ -‬חיים נצחיים‪.‬‬
‫ודבר זה ניתן לו‪ ,‬לא רק כשכר וגמול טוב )במובן המקובל( בעבור תורתו‬
‫ומעשיו הטובים‪ ,‬אלא החיים הנצחיים של מלך המשיח הינם עקרונים בענין‬
‫אפשרות הגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫שהרי ענינה של הגאולה הוא להמשיך ולגלות את "נצח ישראל" בעולם‬
‫הגשמי‪ ,‬באופן של גאולה נצחית שאין אחרי' גלות‪ ,‬ועי"ז יהי' "בלע המות לנצח"‪,‬‬
‫שלא יהי' עוד מוות ח"ו בעולם‪ ,‬שיחיו חיי נצח‪ .‬והיינו‪ ,‬ע"י שהמשיח יתקן את‬
‫חטא עץ הדעת‪ ,‬אשר גרם והביא את המוות לעולם‪ ,‬ובהתבטל הסיבה יתבטל‬
‫המסובב‪.‬‬
‫הרבי כמלך המשיח‬
‫ידוע שבכל דור ישנו "אחד הראוי מצדקתו להיות גואל‪ ,‬ולכשיגיע הזמן יגלה‬
‫אליו השי״ת וישלחו" ומבאר הרבי בקונטרס 'בית רבינו שבבבל' שהכוונה בזה ‪-‬‬
‫לנשיא הדור שבכל דור‪ .‬כמו"כ אמר כי "משיח מנחם שמו"‪ ,‬בנוסף לזה רמז‬
‫עשרות פעמים על עצמו כי הוא המלך המשיח‪.‬‬
‫ומבואר כי משיח צדקנו מתחיל לפעול ונמצא בעולם נשמה בגוף עוד לפני‬
‫בוא הגאולה בשלימותה‪ ,‬כי מאחר שהמשיח גואל את ישראל מהגלות‪ ,‬הרי‬
‫תחילת עבודתו בגאולת ישראל מתחילה בהיות בני ישראל עדיין בגלות‪ ,‬ושם‬
‫מתחילה ההתגלות האלקית שתהי' אחר כך בשלימות‪ ,‬בעת התגלות הגאולה‬
‫השלימה‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪35‬‬
‫הרבי קבע )וישלח תשמ"ט( כי המלך המשיח נמצא בעולם נשמה בגוף‪ .‬כן‬
‫הכריז בשנת תנש"א כי זו "השנה שמלך המשיח נגלה בו"‪ ,‬ובשיחות שלאחר מכן‬
‫הודיע כי פעלותיו של המלך המשיח אף התחילו לחדור בעולם‪.‬‬
‫משיח 'נגלה נכסה ונגלה'‬
‫כתוב בחז"ל כי לפני גאולת מצרים נעלם הגואל ‪ -‬משה רבנו למדין‪,‬‬
‫ואומרים חז"ל‪" :‬כשם שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה‪ ,‬כך גואל אחרון‪,‬‬
‫נגלה ונכסה וחוזר ונגלה"‪ .‬מקורות בנגלה ובנסתר מלמדים על מאורע שייארע‬
‫בתקופה של טרם ההתגלות הסופית‪.‬‬
‫ובעצם נסיון דומה כבר הי' בעבר‪ ,‬כידוע שבעת עליית משה רבנו להר סיני‬
‫לאחרי מתן תורה לקבל את התורה ואת הלוחות‪ ,‬הבטיח להם שיחזור לאחר‬
‫ארבעים יום‪ .‬ביום הארבעים‪ ,‬התעכב משה מלבוא‪ ,‬והשטן הראה להם דמות‬
‫משה מת בשמים‪ ,‬בני ישראל לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל‪ ,‬רק שבט לוי‬
‫עמד בניסיון‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬נקודה נוספת בענין חייו הנצחיים של הרבי‪ ,‬היא מצד היותו מלך המשיח‬
‫בפועל‪ .‬ב‪ .‬מלך המשיח חי בחיים נצחיים‪ .‬ג‪ .‬נשיא הדור הוא משיח‪ .‬ד‪ .‬מלך‬
‫המשיח נמצא בעולם נשמה בגוף וכבר התגלה ואף התחיל את פעולותיו בעולם‪.‬‬
‫ה‪ .‬על משיח כתוב כי "נגלה ונכסה וחוזר ונגלה"‪ .‬ו‪ .‬מובא כי טרם התגלותו של‬
‫משיח יחזור על עצמו הנסיון שהי' בזמן משה רבינו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫חי וקיים‬
‫חי וקיים‬
‫פרק שלישי‬
‫החידוש של דורנו‬
‫דור התשיעי‬‫לאחר כל המבואר בפרקים הקודמים‪ ,‬מקבל כל הנ"ל‬
‫משנה תוקף בדורנו‪ ,‬דור התשיעי מהבעש"ט‪ ,‬דור הראשון‬
‫לגלות ודור אחרון לגאולה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫חי וקיים‬
‫החידוש של דורנו – דור התשיעי‬
‫דור האחרון בגלות והדור הראשון של הגאולה‬
‫דורנו דור השביעי – עבודתנו לגמור המשכת השכינה‬
‫בתחתונים‬
‫והנה זה תובעים מכאו"א מאתנו דור השביעי‪ ,‬דכל השביעין חביבין‪ ,‬דעם היות שזה‬
‫שאנחנו בדור השביעי הוא לא עפ"י בחירתנו ולא ע"י עבודתנו‪ ,‬ובכמה ענינים אפשר שלא‬
‫כפי רצוננו‪ ,‬מ"מ הנה כל השביעין חביבין‪ ,‬שנמצאים אנחנו בעיקבתא דמשיחא‪ ,‬בסיומא‬
‫דעקבתא‪ ,‬והעבודה ‪ -‬לגמור המשכת השכינה‪ ,‬ולא רק שכינה כ"א עיקר שכינה‪ ,‬ובתחתונים‬
‫דוקא‪.‬‬
‫‪ . .‬וניתנו לנו הכחות על זה ע"י ההנהגה שהראנו הראשון וממנו ואילך עד‪ ,‬ועד בכלל‪,‬‬
‫ההנהגה שהראנו כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬שהם סללו את הדרך ונתנו לנו כחות על זה‪ .‬וזהו גופא‬
‫החביבות דדור השביעי שכמה כחות ניתנו ונתגלו בשבילנו‪ .‬וע"י העבודה באופן כזה יומשך‬
‫עיקר שכינה למטה בעוה"ז הגשמי והחומרי‪ ,‬ויהי' עוד במדרי' נעלית יותר גם מקודם החטא‬
‫‪ . .‬וכיון אז מ'איז שוין די אלע ענינים דורכגעגאנגען‪ ,‬הנה עכשיו אין הדבר תלוי אלא בנו‬
‫ דור השביעי‪ .‬ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים‪ ,‬והוא‬‫יגאלנו‪.‬‬
‫)מאמר באתי לגני תשי"א‪ ,‬סה"מ מלוקט ח"א עמ' ה'‪-‬י'(‬
‫לא נותר אלא להוריד ולהביא את ביהמ"ק הנצחי‬
‫ולכן‪ ,‬לאחרי עבודתם של רבותינו נשיאינו בהפצת המעיינות חוצה במשך ששה דורות ‪. .‬‬
‫הרי‪ ,‬בדורנו זה‪ ,‬דור השביעי‪" ,‬כל השביעין חביבין"‪" ,‬כל השביעין חביבין" )בדוגמת שנת‬
‫השמיטה‪" ,‬בדורות שביעית חביב ‪ . .‬בשנים שביעי חביב"(‪ ,‬לא נותר אלא להוריד ולהביא את‬
‫חי וקיים‬
‫‪39‬‬
‫ביהמ"ק הנצחי‪" ,‬מקדש אדנ־י כוננו ידיך"‪ ,‬בגאולה האמיתית והשלימה )שאין אחרי' גלות(‬
‫ע״י משיח צדקנו )שביאתו תלוי' בהפצת המעיינות חוצה‪ ,‬כדברי מלך המשיח להבעש"ט(‪.‬‬
‫)ש"פ ויגש תשמ"ז התוועדויות ח"ב עמ' ‪(202‬‬
‫כבר סיימו את העבודה‬
‫מ׳האט גערעדט מערערע מאל לאחרונה און בפרט אין דער לעצטער צייט‪ ,‬אז לויט אלע‬
‫סימנים איז אונזער דור דער לעצטער דור פון גלות ובמילא דער ערשטער דור פון גאולה‪,‬‬
‫ווארום מ'האט שוין פארענדיקט אלע עניני העבודה און מ׳שטייט שוין גרייט צו דער גאולה‬
‫האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש‪.‬‬
‫)ש"פ וישב תשנ"ב‪ ,‬ספה"ש ח"א עמ' ‪(174‬‬
‫כבר סיימו עבודת הבירורים‬
‫ועאכו״כ בדורנו זה ‪ -‬דער דור האחרון אין גלות און דור הראשון פון גאולה ‪ -‬לאחרי‬
‫וואס מ'האט שוין דעם ריבוי הכי גדול פון ״מעשינו ועבודתינו" פון אידן במשך כל הדורות‬
‫והשנים שלפני זה‪ ,‬און איצטער האט מען שוין פארענדיקט אויך די לעצטע בירורים ‪ -‬איז‬
‫איצטער די הדגשה בעיקר ולכל לראש אויף דער סיום ושלימות וגמר העבודה ‪ -‬צו ברענגען‬
‫דעם גימ"ל פון גאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש!‬
‫)ש"פ תשא תשנ"ב‪ ,‬ספה"ש ח"ב עמ' ‪(436‬‬
‫החידוש של דורנו – חיים נצחיים‬
‫נשמה בגוף באופן נצחי‬
‫ואף שבהמשך הכתוב נאמר "לפני מותו" הרי מובן וגם פשוט‪ ,‬שבימינו אלה‪ ,‬לאחרי כל‬
‫מה שעברו במשך הדורות שלפנ"ז ויצאו ידי חובת כל הענינים הבלתי‪-‬רצויים )כמובא גם‬
‫בדרושי אדמו"ר האמצעי(‪ ,‬אין עוד ענינים של ירידה כו' )כולל גם שלילת הענין ד"מאן דנפיל‬
‫‪40‬‬
‫חי וקיים‬
‫מדרגי' איקרי כו'"(‪ ,‬ובמילא‪ ,‬ישנה מציאותו של משה – "גואל ראשון הוא גואל אחרון" –‬
‫נשמה בגוף באופן נצחי‪.‬‬
‫)ש"פ האזינו תש"נ‪ ,‬התוועדויות ח"א עמ' ‪(89‬‬
‫הסתלקות היתה בדור השמיני מה שאין כן בדורנו זה‬
‫יו"ד שבט ‪ . .‬אין דעם טאג איז געווען די הסתלקות פון כ"ק מו"ח אדמו"ר )נטלו ה‪-‬‬
‫מאורות(‪ .‬אבער ניט באופן אז דאס בלייבט בא "נטלו" ח"ו‪ ,‬נאר פון דעם "נטלו" איז געווארן‬
‫גלייך נתלו "שני המאורות הגדולים" באופן נעלה יותר ‪ -‬כידוע אז דורך הסתלקות ווערט נאך‬
‫א העכערע עלי' וגילוי )מבחי' "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין"(‪ ,‬און דעמולט איז די‬
‫נשמה "אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי"‪ ,‬און דורך זיינע חסידים ותלמידים וועלכע‬
‫זיינען מקושר צו אים אלס נשמות בגופים דא למטה אין דעם דור התשיעי )תשיעי מיט א‬
‫תי״ו‪ ,‬ע"ד דער תי"ו פון "נתלו" לגבי דעם טי"ת פון "נטלו"( ‪ -‬ווערט אויפגעטאן אויך למטה‬
‫די שלימות פון "נתלו המאורות"‪" ,‬אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" אין א נשמה בגוף‬
‫למטה‪.‬‬
‫דערפון איז מובן דער חידוש פון אונזער דור ‪ -‬דער דור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני‬
‫זה‪ ,‬ביז אויך בדור שלפנ"ז )דור השמיני(‪ :‬וויבאלד אז די גאולה איז דעמולט ניט געקומען‬
‫בפועל‪ ,‬איז דער "בא אל פרעה" )דער גילוי פון "אתפריעו כל נהורין למטה"( ניט געווען‬
‫בתכלית השלימות אלס נשמה בגוף בריא )ס'איז געווען די הסתלקות הנשמה מן הגוף‪ ,‬און‬
‫אויך די נשמה בגוף איז געווען במצב אז דער "הדיבור הוא בגלות" וכו'(; משא"כ בדורנו זה ‪-‬‬
‫דער דור האחרון פון גלות ודור הראשון פון גאולה ‪ -‬ווערט תומ"י "נתלו המאורות"‪ ,‬אז ניט‬
‫נאר וואס עס פעלט ניט ח"ו אין די מאורות הגדולים פון גילוי תושב"כ און תושבע"פ‪ ,‬נאר‬
‫אדרבה ‪ -‬עס קומט צו נאך א העכערע שלימות בזה ]ניט באופן פון "כבד פה מאורייתא‬
‫שבע"פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב"‪ ,‬זייענדיק למעלה מזה[‪ ,‬באופן אז אלס נשמות‬
‫בגופים נעמט מען אויף בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" וואס "נתלו" איצטער‪ ,‬דורך דעם‬
‫וואס עס קומט גלייך משיח צדקנו‪" ,‬שלח נא ביד תשלח"‪ ,‬וילמד תורה את כל העם כולו‪ ,‬ביז‬
‫"תורה חדשה מאתי תצא"‪.‬‬
‫)ש"פ בא תשנ"ב‪ ,‬ספה"ש ח"א עמ' ‪(293-4‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪41‬‬
‫מקומו של נשיא הדור‬
‫אין שום שינוי‪ ,‬אפי' לא השינוי דגניזה‬
‫ווי ער איז זיך מגלה את עצמו "בקרבנו" דורך "נביא אקים להם גו' כמוך"‪ ,‬נשיא הדור‬
‫וואס "הוא הכל"‪" ,‬צדיק יסוד עולם"‪.‬‬
‫ע"ד דער אבן השתי' – וואס געפינט זיך במקום מסויים בעולם הזה הגשמי‪ ,‬און איז‬
‫קיימת תמיד בלי שינויים )אפילו ניט דער שינוי פון גניזה‪ ,‬ווי די ארון שנגנז וכיו"ב(‪ ,‬ע"ד ווי‬
‫א שופט און נביא איז קיים )נצחי( בכל דור )אלס א סימן אויף גילוי אלקות בעולם באופן‬
‫תמידי( – וואס ממנה הושתת כל העולם כולו‪.‬‬
‫)ש"פ שופטים תשנ"א‪ ,‬ספה"ש ח"ב עמ' ‪(794‬‬
‫בית רבינו ‪ -‬מקום מיוחד אחד‪ ,‬יחיד ומיוחד‬
‫ישנו מקום מיוחד )אחד‪ ,‬יחיד ומיוחד( שהוא תמורת המקדש שבירושלים )"המקום‬
‫אשר יבחר ה'"( שבו עיקר השראת השכינה וגילוי השכינה ‪ . .‬במקום אחד דוקא ‪. .‬‬
‫"ובנה מקדש במקומו" ‪ . .‬ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות‬
‫)לפני ש"הרי זה משיח בודאי"(‪ ,‬היינו‪ ,‬שבהיותו בגלות )ששם יושב וממתין ומצפה לגאול את‬
‫בנ"י ושכינה עמהן מהגלות( בונה מלך המשיח מקדש )מעט( שהוא מעין ודוגמת המקדש‬
‫שבירושלים )כמו "בי כנישתא דשף ויתיב"‪" ,‬שנסע מקדש וישב שם"(‪ ,‬בתור הכנה למקדש‬
‫העתיד‪ ,‬שיתגלה תחילה שם‪ ,‬ומשם ישוב )עם הקב"ה ובנ"י( לירושלים‪.‬‬
‫ויש להוסיף בביאור העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – שמעלתו לגבי "בתי כנסיות ובתי‬
‫מדרשות שבבבל" היא ) ‪ ( . .‬גם מצד היותו "בית רבינו" )"רבינו" )סתם( דכל בנ"י‪ ,‬נשיא‬
‫הדור ו"רבינו שבבבל"‪ ,‬רבן של כל בני הגולה(‪ ,‬ביתו של נשיא הדור‪ ,‬ש"נשיא הוא הכל"‪...‬‬
‫‪...‬ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – שלהיותו מקומו הקבוע )בית( של‬
‫נשיא הדור‪" ,‬הנשיא הוא הכל"‪ ,‬שכולל כל הדור‪ ,‬יש בו השראת )וגילוי( כללות השכינה ‪. .‬‬
‫מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש‪.‬‬
‫‪...‬ו"בית )רבינו(" – מספרו שבע מאות ושבעים‪ ,‬וע"ש מספר זה נקבע שמו אשר יקראו‬
‫ל"בית רבינו" בפי כל ישראל‪ ,"770" ,‬שמספר זה הוא הגימטריא ד"פרצת"‪ ,‬ע"ש "ופרצת ימה‬
‫וקדמה וצפונה ונגבה"‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫חי וקיים‬
‫]שם הערה ‪ [:92‬ולהעיר ש"בית משיח" בגמטריא "פרצת" )‪ .(770‬ודו"ק‪.‬‬
‫)קונטרס בית רבינו שבבבל‪ ,‬ספה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' ‪ 466‬ואילך(‬
‫ירידה לצורך עלי'‬
‫בחיצוניות רק למראה עינים‬
‫דער גאנצער ענין קומט נאר צוליב דעם וואס דער אויבערשטער בחסדו הגדול האט‬
‫געוואלט ברענגען אידן צו אן עלי' הכי גדולה )העכער ווי מצבם מצ"ע(‪ ,‬דעריבער איז "עלילה‬
‫נתלה בו" און עס ווערט א ירידה לפי שעה )ע"ד מש"נ "ברגע קטן עזבתיך"( ובחיצוניות )נאר‬
‫למראית עינים(‪ ,‬בכדי ברענגען די עלי' שלא בערך‪ ,‬און ניט נאר אן עלי' לרגע קטן )כנגד "רגע‬
‫קטן עזבתיך"(‪ ,‬נאר אן עלי' נצחית שאין אחרי' הפסק כלל‪ .‬ווי עס וועט זיין בגאולה‬
‫האמיתית והשלימה – וואס קומט דורך דער ירידה גדולה אין גלות – א גאולה נצחית שאין‬
‫אחרי' גלות‪.‬‬
‫)ש"פ כי תשא ה'תשנ"ב‪ ,‬ספר השיחות ח"ב עמ' ‪(431‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪43‬‬
‫סיכום‬
‫החידוש של דורנו – דור התשיעי‬
‫שיחת ש"פ בא תשנ"ב עוסקת בענין הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" ‪ -‬גילוי‬
‫העצמות‪ ,‬לנשמה בגוף‪ .‬הרבי מבאר שמשה רבנו ענינו תהו‪ ,‬אורות מרובים וכלים‬
‫מועטים‪ ,‬והוא לא יכל לקבל את הגילוי הנורא‪ ,‬רק ע"י נתינת כח מיוחדת‬
‫מהקב"ה‪" :‬בא אל פרעה" ‪ -‬שגם נשמה בגוף מוגבל תוכל לקבל בפנימיות את‬
‫גילוי עצמותו ית'‪ .‬שזהו החידוש של מתן תורה ותכליתה "דירה בתחתונים"‪,‬‬
‫ובנתינת כח למשה נפעל בזה שלב עיקרי‪ ,‬שע"י נמשך הכח לזה בכל ישראל‪,‬‬
‫כפי שיהי' בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫בגוף הדברים מבואר שמצד דרגתו הנעלית של משה הוא הי' "כבד פה וכבד‬
‫לשון"‪ ,‬שדיבורו הי' בגלות ולא יכל להתגלות‪ ,‬שזו מצד גודל האורות שאינם‬
‫יכולים להתלבש בכלים‪ .‬במצרים נפעל דיבורו בנס בכח העצמות‪ ,‬ותיקון הדבר‬
‫בשלימות גם ע"ד הטבע הי' במתן תורה‪ .‬בהמשך השיחה משווה זאת הרבי‬
‫לחסרון שהי' אצל הרבי הקודם בענין הדיבור‪ ,‬שגם אצלו )ע"ד משה במצרים(‬
‫לא נשלם הבירור‪ ,‬הדיבור הי' בגלות ונפעל בדרך נס )שלכן הי' בו חסרון(‪,‬‬
‫והתיקון ומילוי הדבר בתכלית השלימות נפעל ע"י דורנו‪ ,‬הדור התשיעי‪.‬‬
‫בהמשך לכך מבאר הרבי )בסעיף י"ג(‪ ,‬שענין זה מרומז גם בקביעות יו"ד‬
‫שבט בשנה זו ‪ -‬ביום הרביעי בשבוע‪ ,‬שבו "נטלו המאורות אבל בו ביום נתלו‬
‫המאורות‪ ,‬נתלו בתי"ו"‪ :‬ביום זה היתה הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר )נטלו‬
‫המאורות(‪ .‬אבל לא באופן שנשאר "נטלו" ח"ו‪ ,‬אלא מה"נטלו" נעשה מיד נתלו‬
‫"שני המאורות הגדולים" באופן נעלה יותר‪.‬‬
‫מהם שני המאורות שנתלו מיד בעקבות ההסתלקות? ‪ -‬א‪ .‬העלי' והגילוי‬
‫שע"י ההסתלקות‪ ,‬ומציאותה של הנשמה "יתיר מבחיוהי"‪ ,‬ב‪" .‬חסידיו ותלמידיו"‬
‫)שבזה רומז הרבי על עצמו‪ ,‬כפי שרואים בשיחות נוספות מתקופה זו בה מדבר‬
‫הרבי על כך שביו"ד שבט התחיל ההמשך והחידוש של תקופה חדשה ו"נתלו‬
‫המאורות" של דור השביעי מאדה"ז )או דור התשיעי מהבעש"ט(‪ ,‬וכותב שלידת‬
‫נשיאות זו היתה בי"א ניסן ‪ -‬ועל ידו נפעלת למטה השלימות ד"נתלו המאורות"‪,‬‬
‫"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" בנשמה בגוף למטה(‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪44‬‬
‫ממשיך הרבי‪ :‬מזה מובן החידוש דדורנו ‪ -‬הדור התשיעי לגבי כל הדורות‬
‫שלפנ"ז‪ ,‬עד לדור שלפנ"ז )דור השמיני(‪ :‬מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל‪,‬‬
‫ה"בא אל פרעה" )הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה( לא הי' בתכלית‬
‫השלימות כנשמה בגוף בריא )היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף‪ ,‬וגם הנשמה‬
‫בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'(; משא"כ בדורנו זה ‪ -‬הדור האחרון‬
‫לגלות והדור הראשון לגאולה‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫כאן כבר מונח החידוש של דורנו‪ :‬כיון שאצל נשיא הדור קיים תמיד הגילוי‬
‫של "אתפריעו כל נהורין" כנשמה בגוף‪ ,‬ולכן כשנטלו המאורות )מצד שהגילוי‬
‫לא הי' בתכלית השלימות( הרי תיכף ומיד נתלו בנשיא הדור שלאחריו‪ ,‬הרי‬
‫במאורות שנתלו עתה בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה‪ ,‬הדור בו באה‬
‫הגאולה בפועל‪ ,‬לא ייתכן שיהי' עוה"פ נטלו ח"ו‪ ,‬שהרי זהו סיום והפסק הדור‪.‬‬
‫וע"י שגילוי זה קיים בנשיא הדור‪ ,‬נוכל כולנו לקבל בפנימיות את גילוי זה‪ ,‬עי"ז‬
‫שמשיח צדקנו בא מיד‪.‬‬
‫ועד"ז בשיחת ש"פ האזינו תש"נ אומר הרבי וזלה"ק‪ :‬מובן וגם פשוט‪,‬‬
‫שבימינו אלה ‪ ..‬אין עוד ענינים של ירידה כו' )כולל גם שלילת הענין ד"מאן‬
‫דנפיל מדרגי' איקרי כו'"(‪ ,‬ובמילא‪ ,‬ישנה מציאותו של משה – "גואל ראשון הוא‬
‫גואל אחרון" ‪ -‬נשמה בגוף באופן נצחי‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫מקומו של נשיא הדור‬
‫בנוגע למקומו של נשיא הדור אמר הרבי )בש"פ שופטים תנש"א( שנשיא‬
‫הדור קיים באופן נצחי בלי שינויים אפילו בלי השינוי של גניזה‪ .‬כלומר‬
‫שמציאותו של הרבי כנשמה בגוף פועלת בכל העולם גילוי אלקות באופן תמידי‪,‬‬
‫לכן המציאות של גניזה )המורה על המשכת בחינת 'סתים' דקוב"ה‪ ,‬בדוגמת‬
‫גניזת הארון( סותרת לנצחיותו‪.‬‬
‫בקונטרס 'בית רבינו שבבבל' מסביר הרבי כי השראת וגילוי כללות השכינה‬
‫שהיתה בבית המקדש נסעה )לאחר החורבן( וישבה בבית רבינו‪ .‬כלומר שישנו‬
‫מקום אחד‪ ,‬יחיד ומיוחד שהוא תמורת המקדש הגדול שבירושלים‪ ,‬וזאת בהיותו‬
‫ביתו של נשיא הדור‪ ,‬המקום בו נמצא הנשיא הדור‪) .‬הטעם לזה‪ ,‬מפני שנשיא‬
‫הדור כולל את כל עם ישראל‪ .‬ולכן‪ ,‬כמו שבבית המקדש שרתה והתגלה השכינה‬
‫מפני שבו מתאספים כל בני ישראל‪ ,‬כך גם בזמן הגלות נסע המקדש למקומו‬
‫של נשיא הדור שכולל את כל בני ישראל(‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪45‬‬
‫ירידה לצורך עלי'‬
‫לאחר שמובן שהרבי הוא חי וקיים‪ ,‬נשמה בגוף באופן נצחי‪ ,‬יובן גם כי‬
‫ההעלם והסתר הנורא בו אנו שרויים‪ ,‬הוא חלק מתהליך הגאולה )וח"ו לא‬
‫סתירה(‪ .‬הרבי עצמו‪ ,‬כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב‪ ,‬רמז על מצב זה‪ ,‬וזה לשונו‬
‫הקדוש‪ :‬נעשית ירידה לפי שעה )על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך"(‬
‫ובחיצוניות )רק למראה עיניים(‪ ,‬בכדי להביא את העלי' שלא בערך‪ ,‬ולא רק עלי'‬
‫לרגע קטן )כנגד "רגע קטן עזבתיך"(‪ ,‬אלא עלי' נצחית שאין אחרי' הפסק כלל‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬חידושו של דורנו כדור הגאולה הוא‪ ,‬שלאחרי ש"נתלו המאורות" אין ח"ו‬
‫עוה"פ הסתלקות הנשמה מן הגוף – "נטלו המאורות"‪ .‬ב‪ .‬נשיא הדור קיים באופן‬
‫נצחי בלי שינויים אפילו בלי השינוי של גניזה‪ .‬ג‪ .‬ישנו מקום אחד‪ ,‬יחיד ומיוחד‬
‫בו נמצא הנשיא הדור‪ .‬ד‪ .‬ההעלם והסתר הנורא בו אנו שרויים‪ ,‬הוא ירידה )רק‬
‫למראה עיניים( לצורך עלי'‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫חי וקיים‬
‫חי וקיים‬
‫פרק רביעי‬
‫זה תלוי בנו‬
‫ג' תמוז הוא רק נסיון‪ ,‬ואין לו מציאות כלל‪.‬‬
‫וכשמראים שלא מתפעלים ממנו זה מגלה את האמת שאין‬
‫בזה שום מציאות אמיתית‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫חי וקיים‬
‫זה תלוי בנו‬
‫נסיון‬
‫אינו אלא לעיני בשר שלנו‪ ,‬ואינו אלא נסיון בלבד‬
‫כשם שעד עתה הי' מונח )" ָא ּפגעלייגט"( אצל כאו"א מאתנו שהרבי יוליכנו לקראת‬
‫משיח צדקנו – צריך להיות מונח כן גם עתה‪.‬‬
‫והמאורע שאירע כו' – אינו אלא לעיני בשר שלנו‪ ,‬ואינו אלא נסיון בלבד )א' הנסיונות‬
‫דחבלי משיח שצריכים להיות קודם ביאת גואל צדק(‪ ,‬שכל ענינו הוא שמעלים ומסתיר על‬
‫האמת‪.‬‬
‫)ש"פ תרומה ה'שי"ת‪ ,‬תו"מ ח"א עמ' ‪(16‬‬
‫מטרתו של נסיון – נס והרמה‬
‫לאחרי שלימות העבודה בכל הענינים כנ"ל כולל גם ענין הנסיונות שעברו בנ׳׳י במשך כל‬
‫הדורות‪ ,‬ובמיוחד בנוגע ליוסף שבדורנו )נשיא הדור‪ ,‬אשר‪" ,‬בתר רישא גופא אזיל"(‪ ,‬כל‬
‫הנסיונות שהיו ברוסיא הסובייטית‪ ,‬שעמד בכולם בתוקף וגבורה עילאית‪ ,‬עד ליציאתו משם‬
‫בשלימות‪ ,‬עם כל בני ביתו‪ ,‬ביחד עם ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו כו' )כולל ‪ -‬פעולה נמשכת‬
‫גם במדינה ההיא‪ ,‬פירות ופירי פירות כו'‪ ,‬גם בימינו אלה( ‪ -‬הרי בודאי שלא חסר מאומה כו'‪,‬‬
‫אלא‪ ,‬שהקב״ה רוצה שיהי' ענין של נס והרמה באופן נעלה עוד יותר‪ ,‬ולכן‪ ,‬מביא נסיון נוסף‪.‬‬
‫ועוד נקודה בזה ‪ -‬שהנסיון הוא ע"י דבר שאין בו מציאות כלל‪ ,‬וכל ענינו אינו אלא‬
‫לפעול נס והרמה‪ ,‬עי"ז שמראים שלא מתפעלים כלל‪ ,‬שאז‪ ,‬מתגלה האמת שאין בו מציאות‬
‫כלל‪ ,‬כי אם לפעול נס והרמה‪:‬‬
‫בנוגע לנסיון העשירי ־ איתא במדרש‪" :‬ביום השלישי‪ ,‬וכי מאחר שהדרך קרובה למה‬
‫נתעכב שלשת ימים‪ ,‬כיון שראה )השטן( שלא קבלו ממנו )אברהם ויצחק(‪ ,‬הלך ונעשה‬
‫לפניהם נהר גדול‪ ,‬מיד ירד אברהם לתוך המים ‪ ..‬כיון שהגיע עד חצי הנהר הגיע המים עד‬
‫חי וקיים‬
‫‪49‬‬
‫צווארו‪ ,‬באותה שעה תלה אברהם עיניו לשמים‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע כו'‪ ,‬מיד נער הקב"ה את‬
‫המעין ויבש הנהר ועמדו ביבשה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל ה"נהר גדול"‪ ,‬אשר‪ ,‬כבר ב"חצי הנהר הגיע המים עד צווארו" ־ לא היתה לו‬
‫מציאות כלל )לא רק ברוחניות‪ ,‬אלא( גם בעוה״ז הגשמי‪ ,‬כי אם ענין של דמיון בלבד‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫כאשר אברהם הראה שאינו מתפעל מזה )אלא ממשיך ללכת כדי לקיים את ציווי ה'(‪ ,‬ו"תלה‬
‫אברהם עיניו לשמים" ־ אזי נתגלה האמת‪ ,‬שאין כאן מציאות של נהר כלל‪" ,‬יבש הנהר ועמדו‬
‫ביבשה"‪ ,‬ואדרבה ־ כל מה שנשאר ממנו‪ ,‬אינו אלא הענין דנס והרמה‪.‬‬
‫ועד"ז בנדו"ד ־ שאין לנסיון מציאות כלל גם בעוה"ז הגשמי והחומרי‪" ,‬עולם הקליפות"‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬כאשר "תלה ‪ . .‬עיניו לשמים"‪ ,‬אזי נתגלה באופן גלוי לעין כל שאין כאן מציאות כלל‪,‬‬
‫וכל מה שנשאר‪ ,‬אינו אלא הענין דנס והרמה ‪ . .‬עפ"ז מובן בפשטות שכל ההדגשה צריכה‬
‫להיות אך ורק בנוגע לענין הנס וההרמה‪ ,‬ולא בנוגע לעצם המאורע דהנסיון‪:‬‬
‫המאורע דהנסיון ־ אין לו מציאות כלל‪ ,‬כאמור‪ ,‬ומכיון שכן‪ ,‬הרי‪ ,‬הדיבור אודותיו הוא‬
‫בדבר שאין ממש‪ ,‬ובמילא‪ ,‬ללא כל תועלת‪ ,‬ואדרבה ־ עי"ז שמדבר אודותיו ומחשיבו‬
‫למציאות‪ ,‬מבלבל את עצמו והיצה"ר שלו כו'‪.‬‬
‫ולאידך‪ ,‬ענין הנס וההרמה ־ הוא הוא המציאות האמיתית‪ ,‬הכוונה והתכלית דהנסיון‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬שעי"ז יתוסף עוד יותר בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה‪.‬‬
‫)ש"פ ויחי ה'תשמ"ז‪ ,‬ספר השיחות ח"א עמ' ‪(265-6‬‬
‫במדה שאדם מודד בה מודדין לו‬
‫במדה שאדם מודד בה מודדין לו‪ ,‬כאשר הוא מתחשב עם הנסיון‪ ,‬נעשה הנסיון הסתר‬
‫בפועל ממש ר״ל‪ ,‬וכאשר הוא יודע שזהו לא יותר מאשר נסיון ולא מתחשב עם זה ומתנהג‬
‫כך בפועל‪ ,‬אזי יורדים כל המצרים‪ ,‬ונהי׳ הרחבה לעילא ולעילא‪.‬‬
‫)תרגום חפשי משיחת י״ב תמוז ה׳תשי׳׳ד ־ בלתי מוגה(‬
‫‪50‬‬
‫חי וקיים‬
‫להאמין בשלימות שאין שום הבדל בין קודם לעכשיו‬
‫צריכים רק שתהי' אמונה בשלימות‪ ,‬שאין שום נפק"מ בין קודם לעכשיו‪ ,‬וצריכים‬
‫למלאות את השליחות‪ .‬רואים בעיני בשר‪ ,‬שאלה שעמדו בתנועה זו‪ ,‬הם לא חשבו מה צריך‬
‫להיות ע"פ טבע היות וידעו שהולכים בשליחותו של נשיא הדור שהוא בעה"ב על הטבע‬
‫היתה להם הצלחה מרובה‪.‬‬
‫צריך שתהי' החלטה גמורה שכאשר קשורים עם הרבי‪ ,‬אין לטבע שום דעה כלל‪ ,‬וצריכים‬
‫להחליט שהרבי יכול ורוצה לתת‪ ,‬וזה נוגע לא רק בהצלחת מילוי שליחותו‪ ,‬אלא גם בהשפעה‬
‫בגשמיות לעניניו הפרטים‪ ,‬וכפי שדובר קודם שהרבי דואג גם לגשמיות של כאו"א‪.‬‬
‫)יו"ד שבט תשי"ג‪ ,‬תרגום חפשי משיחות קודש )הוצאה חדשה( ח"ד עמ' ‪(2-171‬‬
‫יהודי אינו יודע משום "קונצים" ושום פוליטיקה‬
‫יש לומר דזהו מ"ש בגמרא‪ :‬״א״ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטיא וקברו קברייא‪,‬‬
‫א"ל מקרא אני דורש שנאמר כו'‪:‬‬
‫כששואלים יהודי ‪ -‬איך יתכן לומר ש״יעקב אבינו לא מת״ ו"כי בכדי ספדו כו'״ ‪-‬‬
‫הרי הוא עונה תיכף ומיד‪ ,‬״מקרא אני דורש״ ‪ -‬כלומר‪ :‬מה נוגע לי שישנם בעולם‬
‫ספדנים וקברנים‪ ,‬אינני יודע משום ״קונצים״ ושום פוליטיקה )״קיינע קונצן און קיינע‬
‫פאליטיק״(‪ .‬ומה ששואלים‪ :‬הרי היו כל הענינים? עונה הוא‪ :‬אינני יודע משום ספדנים ושום‬
‫קברנים ‪ -‬״אנא קרא קדריש" ללא שום פלפולים!‬
‫וכיון שכן ‪ -‬אומר יהודי ‪ -‬אין מה להתפעל משאלות וקושיות העולם ‪ -‬״עולם״ מלשון‬
‫העלם והסתר‪ ,‬כיון שמפורש הדבר בתורה ]ולהעיר‪ ,‬שאם הורו ב״ד לעקור כל הגוף דדבר‬
‫המפורש בתורה פטורים מן הקרבן‪ ,‬ולא שייך בזה ״שגגת הוראה״‪ ,‬ועד״ז גם בנדו״ד ‪-‬‬
‫שאפילו ב״עלמא דשיקרא״ לא שייך קס״ד זו[‪ ,‬כולל גם ההעלם והסתר בענין הנ״ל‪ ,‬שאם א׳‬
‫יכול לעמוד ולהכריז ‪ -‬רח״ל היל״ת ‪ -‬שבדורנו זה חסר בהענין ד״זרעו בחיים״ ‪ -‬אין לך העלם‬
‫והסתר גדול מזה!‬
‫)ש"פ ויחי תנש"א )בלתי מוגה((‬
‫חי וקיים‬
‫‪51‬‬
‫פירסום‬
‫את האמת יש להכריז באופן גלוי‬
‫לכאורה יכול לבוא מישהו ולטעון‪ :‬דיבורים אלו הם "ווילדע רייד"‪ ,‬אשר‪ ,‬בכל הזמנים‬
‫והדורות שלפנינו לא נאמרו‪ ,‬ומה מדברים לפתע דיבורים כאלו‪ ,‬כיצד יגיב העולם לשמע‬
‫דיבורים כאלו?!‬
‫ובכן‪ ,‬לכל לראש צריכים לדעת שאין מה להתפעל מהעולם‪ ,‬מה יאמרו וכו'‪ :‬מכיון שכן‬
‫הוא האמת ע"פ תורת אמת‪ ,‬יש להכריז על כך באופן גלוי‪.‬‬
‫ויתירה מזה ‪ -‬המצב כיום הוא שגם העולם מוכן לקבל זאת‪ ,‬צריכים רק לבוא ולומר‬
‫באופן גלוי‪.‬‬
‫ועד"ז כאשר נשמעת טענה בעולם ש"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא" ‪ -‬אזי צריכים לומר‬
‫בפירוש את המציאות האמיתית ע"פ תורה‪ ,‬ואין מה לחשוש כיצד תהי' התגובה כו'‪ ,‬מכיון‬
‫שהעולם מוכן לקבל את הדברים‪.‬‬
‫וכמו כן כאשר עושים אסיפות כדי לדרוש ולחקור בנוגע לאופן ההנהגה של העם היהודי‬
‫ אין מה להתפעל כו'‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬צריכים לומר להם בפשטות שיעיינו ב"בייבל" )דבר‬‫המקודש גם אצלם(‪ ,‬בדבריו של ישעי' הנביא אודות ענינו של עם ישראל ‪" -‬עם זו יצרתי לי‬
‫)למען( תהלתי יספרו"!‬
‫וכאמור‪ ,‬העולם נמצא במצב כזה שהוא מוכן לקבל דברים אלו‪ :‬צריכים רק לאומרם‪,‬‬
‫בדברים היוצאים מן הלב‪ ,‬שאז‪ ,‬פועלים הדברים פעולתם‪ ,‬ובאופן שהפעולה היא בדרכי נועם‬
‫ודרכי שלום‪ ,‬מבלי שיהי' צורך לבטל איזו התנגדות )ועאכו"כ שאין צורך במלחמה( ‪ -‬כפי‬
‫שראו במוחש כל אלו שעסקו בזה‪.‬‬
‫)ש"פ ויגש תשמ"ז‪ ,‬התוועדויות ח"ב עמ' ‪) 209‬בלתי מוגה((‬
‫זוהי המציאות – גם אם אינך מבין‬
‫ובכח זה יכולים לילך להבתי כנסיות‪ ,‬ולבאר ליהודים שפוגשים שם‪ ,‬שבאמת משה לא‬
‫מת‪ ,‬ואין שום שינוי‪ ,‬כי אם‪ ,‬שנעשה נתינת מקום לקס"ד כו'‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫חי וקיים‬
‫ באם יתקבלו הדברים‪ ,‬מה טוב‪ ,‬ובאם יש שאלות וקושיות‪ ,‬הרי‪ ,‬כשילד שואל קושיא‬‫אצל המלמד‪ ,‬והמלמד אינו יודע מה להשיב‪ ,‬סוטר לו על לחיו‪ ,‬ואומר לו‪ :‬כשתגדל תבין!‪...‬‬
‫כך יש לומר גם לאותו יהודי ששואל שאלות‪ :‬זוהי המציאות גם אם אתה אינך מבין!‬
‫)ליל שמח"ת תשי"א‪ ,‬תו"מ ח"ב עמ' ‪(36‬‬
‫מציאות העולם מול קביעות התורה‬
‫לשמוע בדברי החכמים אפילו נגד הנראה בטבע‬
‫מאן מלכי רבנן‪ ,‬אז די רבנן זיינען די בעה"ב און מלכים ‪ -‬און ווי ער פסק'נט‪ ,‬אזוי ווערט‬
‫די מציאות‪.‬‬
‫וכמרז"ל אויפן פסוק "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"‪ ,‬אז דאס איז אפילו‬
‫אין פאל ווען די רבנן "אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין"‪.‬‬
‫ד‪ .‬ה‪ .‬אפילו אן ענין וואס תורת אמת רופט עס אן שמאל‪ ,‬און רבנן זאגן אויף דעם אז ס'איז‬
‫ימין‪ ,‬פסק'נט די תורה גופא‪ :‬לא תסור גו'‪ ,‬מען דארף זיי פאלגן‪.‬‬
‫ויש לומר יתרה על זה ‪ -‬אז דורך דעם זאגן פון מלכי רבנן על שמאל שהוא ימין ‪ -‬ווערט‬
‫עס ימין‪ .‬ווארום ווען תורה‪ ,‬תורת אמת‪ ,‬פסק'נט "לא תסור"‪ ,‬מיינט עס דאך )ניט אז די זאך‬
‫גופא בלייבט טאקע "שמאל" און טראץ דעם האט די תורה געהייסן אז מען זאל לפועל טאן‬
‫פארקערט‪ ,‬ווייל די חכמים זאגן אז דאס איז "ימין"; עס איז דאך ניט שייך אז תורת אמת זאל‬
‫הייסן טאן ניט ווי דער אמת איז‪ ,‬נאר דאס מיינט(‪ ,‬אז ניט געקוקט וואס די זאך ווערט מצד‬
‫תורת אמת גערופן "שמאל"‪ ,‬האט אבער די תורה גופא געגעבן צו רבנן דעם כח אויפצוטאן‪,‬‬
‫אז דורך זייער פסק זאל די זאך‪ ,‬וואס איז )איידער עס איז געווען דער פסק( געווען שמאל ‪-‬‬
‫באמת ווערן "ימין"‪.‬‬
‫ובדוגמא ווי דער ירושלמי זאגט אויפן פסוק לא‪-‬ל גומר עלי אז דורך א פסק דין פון ב"ד‬
‫בנוגע קדוש החודש ועיבור השנה ווערט נשתנה טבע ומציאות – וואס דער פס"ד קען דאך‬
‫זיין אויך ע"י ביטול העדות וואס מ'האט פריער מקבל געווען און גע'פסק'נט אנדערש‬
‫)מציאות דתורה( וכיו"ב‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪53‬‬
‫]שם הערה ‪ [:28‬ועפי"ז י"ל דימין ושמאל שבנדו"ד הוא לא רק ימין ושמאל דדיני‬
‫התורה )‪ ,(. .‬כ"א גם בגוגע לטבע‪ .‬ועדיין צ"ע‪.‬‬
‫)לקו"ש ח"ה עמ' ‪(127-8‬‬
‫אין לך אלא מה שמנו חכמים‬
‫ואין להוסיף על טריפות אלו כלל‪ .‬שכל שאירע לבהמה או לחיה או לעוף חוץ מאלו שמנו‬
‫חכמי דורות הראשונים והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל אפשר שתחיה‪ .‬ואפילו נודע לנו‬
‫מדרך הרפואה שאין סופה לחיות‪.‬‬
‫וכן אלו שמנו ואמרו שהן טריפה אף על פי שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן‬
‫ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים שנאמר על פי התורה אשר יורוך‪.‬‬
‫)רמב"ם הלכות שחיטה פ"י הי"ב‪-‬י"ג(‬
‫"אף שלא יצוייר בשכל"‬
‫ולתרץ קושית הבעל העקרים איך נדע במה להאמין ובמה שלא להאמין )אשר מזה‬
‫הוכרח לחלק בב' מיני הנמנעות כו'(‪ .‬אף אנו נאמר מה שצוותה לנו התורה להאמין‪ ,‬אנו נאמין‬
‫אף שלא יצוייר בשכל‪ ,‬מ"מ נאמין בזה באמונה שלימה‪ ,‬שהתורה אמת כאשר הוכיח בפרקים‬
‫הקודמים‪ .‬וכל מה שצוותה התורה ומה שבא בה נאמין ולא נסתפק באמיתתם‪ .‬וכמו מציאות‬
‫ה' כו' וכדומה העקרים והשרשים שבאו בתורה )עמ' לעיל פי"א‪ ,‬ולהרמב"ם הוא מן המצות‬
‫כו' ואין כאן מקומם לבאר זה כו'( וכמו"כ הענינים שאמרו ז"ל במדרש הכתובים )ע"ל פכ"ג(‬
‫נאמין‪ ,‬וכל מה שנגד התורה‪ ,‬או מכחיש לאחד מהעקרים או מהשרשים‪ ,‬אותו נרחיק ולא‬
‫נאמין בהם כלל‪ ,‬וכל מה שבא בתורה וצוותה עלי' נאמין בהם אף שלא יצויירו בשכל‪ ,‬מ"מ לא‬
‫נסתפק כלל באמיתתם‪ .‬ובזה סרה קושיית בעל העקרים כו' וד"ל‪.‬‬
‫)סה"מ תרמ"ט עמ' עדר(‬
‫כשהתורה מעידה ‪ -‬ה"ז מציאות אמיתית‬
‫ומובן‪ ,‬שהעובדה שאינו רואה את העגלות ‪ -‬אינה משנה את מציאות קיומן של העגלות‬
‫באופן נצחי‪.‬‬
‫ואדרבה‪ :‬מכיון שהתורה אומרת שהעגלות קיימות‪ ,‬הרי‪ ,‬מציאותן של העגלות היא‬
‫בתכלית ההתאמתות‪ ,‬עוד יותר מאשר דבר שרואה בעיניו‪ ,‬שכן דבר שרואה בעיניו‪ ,‬יתכן‬
‫‪54‬‬
‫חי וקיים‬
‫שאינו אלא דמיון בלבד‪ ,‬ואילו כאשר התורה מעידה על קיום הדבר‪ ,‬הרי זה בודאי מציאות‬
‫אמיתית‪ ,‬בכל התוקף כו'‪.‬‬
‫וענין זה ‪ -‬שתכלית ההתאמתות היא בנוגע למציאות ע"פ תורה ‪ -‬מונח בפשטות אצל‬
‫כאו"א מישראל‪ ,‬גם ילד קטן‪ ,‬אשר‪ ,‬מיד כשנולד מקיפים אותו בעניני קדושה‪" ,‬שיר‬
‫המעלות"‪ ,‬וכיו"ב‪ ,‬ומנגנים לו ב"שיר ערש" אודות מעלת התורה‪" ,‬כי טוב סחרה מכל‬
‫סחורה"‪ ,‬אע"פ שאינו שייך עדיין להבנה והשגה‪" ,‬בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב"‪,‬‬
‫ובמילא‪ ,‬כתוצאה מחינוך כזה‪ ,‬אין צורך להסביר לו שמציאות אמיתית היא – מציאות ע"פ‬
‫תורה!‬
‫)ש"פ וישב תשמ"ז‪ ,‬התוועדויות ח"ב עמ' ‪(101‬‬
‫יש לדחות את המדע כאשר הדבר‬
‫סותר את דברי התורה‬
‫ישנה שאלה מפורסמת אודות תולעים וכינים עליהם נאמר בגמרא ובשולחן‪-‬ערוך‬
‫שאינם נולדים מזכר ונקבה ולכן מותר להורגם בשבת )שו"ע אדמוה"ז סשט"ז ס"כ‬
‫וש"נ( – והרי המדע טוען שיש לו הוכחות לכך שאותם מינים כן נולדים מזכר ונקבה?‬
‫קיימת שתי דרכים לטיפול בבעי'‪ :‬א( לפרש את ההלכה כדי שזו תתאים לפיסקת‬
‫המדע‪ .‬ב( לדחות את המדע או לפרשו על מנת להוכיח את אמיתת ההלכה‪.‬‬
‫כ"ק אד"ש אומר כי יש "לדחות את ודאות מסקנת המדע" ולהשאיר את ההלכה ללא‬
‫פרשנות‪ ,‬ואין לקבל מסקנות המדע כאשר הדבר סותר את דברי התורה‪.‬‬
‫]הרבי אף סיפר פעם לפרופסור ירמיהו ברנובר ביחידות כי הוא בעצמו ביקר‬
‫במעבדתו של המדען הנודע "פסטר" )שעשה עבודות מחקר רבות על התפתחותן של‬
‫בעלי חיים קטנים(‪ .‬במעבדה זו הי' רצון להוכיח את התפתחותן של תולעים מפרי'‬
‫ורבי'‪ ,‬והרבי בדק שם את הנתוחים ולא התרשם כלל מההוכחות שהיו להם‪') ...‬האמונה‬
‫השלימה' עמ' ‪[(35‬‬
‫)'אמונה ומדע' עמ' ‪(130‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪55‬‬
‫האמת ‪ -‬כפי הכתוב בתורה‬
‫כאשר חכמי האומות אומרים ע"ד מאורע וענין בעולם שהוא שונה ממש"נ בתורה ‪-‬‬
‫אא"פ לתרץ שבתורה מדובר רק ברוחניות הענינים‪ .‬וכמדובר כמ"פ ההכרח לזה מסיפורי‬
‫הש"ס )בכורות ח‪ ,‬ב‪ (.‬שגם כאשר אמרו חכמי אוה"ע שהבחינו שנחש מתעבר לתלת שני ענה‬
‫להם ר"י בודאות שאינו‪ ,‬והביא הוכחה מפסוק וק"ו שהוא "לשב שני" )והמדובר הי' בעיבור‬
‫נחש כפשוטו(‪.‬‬
‫)לקו"ש חכ"ב עמ' ‪ 235‬הע' ‪(46‬‬
‫ע"י פסק דין של בית דין משתנים הטבע והמציאות‬
‫עד"ז ברענגט ארויס די מצוה פון קדוש החודש אז תורה איז א בעה"ב אויף וועלט ‪ -‬און‬
‫ווי דער מאמר רז"ל הידוע אויפן פסוק "אקרא לאלקים עליון לא־ל גומר עלי" – "בת שלש‬
‫שנים ויום אחד ונמלכין ב"ד לעוברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין"‪.‬‬
‫און דערפאר איז מצות קדוש החודש די "מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל" )ביז אז "לא‬
‫הי' צריך להתחיל ‪ . .‬אלא כו'‪ ,‬כנ"ל( ‪ -‬ווייל פון איר "נעמט מען" דעם יסוד אין נתינת התורה‬
‫ די אמונה אין דעם אמת פון תורה שבע"פ‪ .‬און אויך ‪ -‬אין דעם תוקף התורה ומצות בכלל‪,‬‬‫דעם כח צו משנה דין די טבע ומציאות העולם‪.‬‬
‫‪ . .‬ועפ"י הנ״ל איז דאס מובן‪ :‬בראשית ברא אלקים איז רש"י מפרש‪" :‬בשביל התורה‬
‫שנק' ראשית דרכו ובשביל ישראל שנק' ראשית תבואתו"; און וויבאלד אז די גאנצע בריאה‬
‫איז בשביל התורה ובשביל ישראל‪ ,‬איז פארשטאנדיק‪ ,‬אז ווען ב"ד פסק'נט ע"פ תורה אז דער‬
‫חודש איז מעובר‪ ,‬פועל'ט דאס אזוי אין מציאות העולם‪ .‬ווארום די גאנצע בריאה איז‬
‫באשאפן געווארן צוליב תורה וישראל‪.‬‬
‫)לקו"ש חלק כ"ו עמ' ‪(61‬‬
‫בטלים ומבוטלים כל החושים ועיני הבשר‪ ,‬כי שקר המה‬
‫וכותב לבאר וללמד מזה יסוד נפלא‪ ,‬דהנה‪ ,‬אם אדם יראה בעיניו את ראובן חבירו‪,‬‬
‫ושומע קולו ונדמה לו לקול שמעון‪ ,‬ודאי ישפוט שחוש שמיעתו הטעהו‪ ,‬ובאמת ראובן הוא‬
‫ולא שמעון כי חוש הראיה יותר חזק מחוש השמיעה‪ ,‬כ"ש אם יאמרו לו על אחד שמת ורואהו‬
‫עומד לפניו‪ ,‬מי פתי יחשוב אחרת שאמירה זו אינה מכוונת‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫חי וקיים‬
‫והנה ראה זה פלא‪ ,‬שרב נחמן תמה ושואל‪ :‬וכי בכדי חנטו חנטיא? בא ר"י ומשיב לו‬
‫מקרא אני דורש‪ ,‬ומה תשובה היא זו? הא ראינו שמת חנטוהו וקברוהו‪ ,‬אולם חז"ל השמיענו‬
‫בזה‪ ,‬שאם נסתר חוש הגשמי ע"י מה שמצאנו בתוה"ק איפכא‪ ,‬ע"כ מסיקים מזה שחוש‬
‫הגשמי הטעה‪ ,‬ורק נראים כחונטים‪ ,‬כי מכיון שמקרא אני דורש עפ"י הכללים האמיתיים‬
‫שנתנו לנו מסיני‪ ,‬הרי שהקב"ה אומר כן‪ ,‬וממילא ברור שרק נדמה להם שמת‪ ,‬אבל חי היה‪,‬‬
‫ככה למדו חז"ל תורה‪ ,‬וזהו ההבדל הגדול והריחוק הנורא שבין דעתנו לדעת חז"ל‪ ,‬מן ההיפך‬
‫אל ההיפך‪ ,‬שאצלנו בעניותנו העוה"ז הוא מציאות "והתורה נדרשת"‪ ,‬משא"כ חז"ל בעיני‬
‫קדשם המה ראו את התורה בחושיהם כמציאות‪ ,‬וכשמקרא אני דורש בטלים ומבוטלים כל‬
‫החושים ועיני הבשר‪ ,‬כי שקר המה טועים ומטעים‪ ,‬ורק נראה להם שחונטים יעו"ש בנעימות‬
‫דבריו‪.‬‬
‫‪ . .‬ולכן אם כאן מצאו המקרא אני דורש שמורה לנקוט בכאן קו אחר נקטו כפי שמורה‬
‫להם הדרש‪ ,‬כי צו התורה עומד למעלת מכל החשבונות‪ ,‬ומוטעים המה כלפי הצו הזה‪ ,‬וכל‬
‫החושים ועיני הבשר מבוטלים כלפי המקרא אני דורש‪ ,‬כי זהו המציאות‪ ,‬וזוהי הדרך דרך‬
‫התורה ללכת בה ואחריה בתמימות מבלי לנטות ימין או שמאל‪.‬‬
‫)שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צח(‬
‫כפי שמתייחסים כך מקבלים‬
‫האומר מת רבי ידקר בחרב!‬
‫ההוא יומא דנח נפשיה דרבי גזרו רבנן תעניתא ובעו רחמי ואמרי כל מאן דאמר נח נפשיה‬
‫דרבי ידקר בחרב‪.‬‬
‫)כתובות קד‪(.‬‬
‫הטעם למה "רבי בא לביתו"‬
‫כל בי שמשי הוה אתי לביתיה‪ :‬נ"ל בס"ד הטעם שעשה השי"ת מעלה זו לרבינו הקדוש‪,‬‬
‫שיבוא בגלוי בגופו ממש‪ ,‬וישב על שולחנו כשאר בני אדם בעודם בחיים‪ ,‬מה שלא נעשה‬
‫כזאת לשום צדיק בעולם‪ ,‬לא קודם ממנו ולא אחריו‪ ,‬היינו כי השי"ת אינו מקפח שכר כל‬
‫בריה‪ ,‬ומצינו שכל החכמים שבדורו השתדלו להתפלל בעדו שלא ימות‪ ,‬וענו עצמן בתענית‪,‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪57‬‬
‫והרבו תפילות ותחנונים ובכיה בקיבוץ רב‪ ,‬מה שלא עשו בשום דור כמותם‪ ,‬בעבור צדיק‬
‫שבדורו‪ ,‬ואע"פ שבסוף דבר נצחו אראלים את המצוקים‪ ,‬ונפטר רבינו הקדוש‪ ,‬לא קפח‬
‫השי"ת שכרם‪ ,‬ונתן רשות שיבא לביתו בגלוי בגוף ממש‪ ,‬כדי שבזה לא יהי' נפסק השפע‬
‫שהיו בני דורו נשפעים בחייו בזכותו‪.‬‬
‫)בן‪-‬יהוידע על כתובות דף ק"ג(‬
‫דאי לאו לא שארי תמן‬
‫ואצטרך לתקנא ליה כורסיא‪ ,‬ולאדכרא בפומיה דא כורסיא דאליהו‪ .‬דאי לאו לא שארי‬
‫תמן‪.‬‬
‫)זוהר לליל הברית מילה – אות ברית עמ' ‪(97‬‬
‫בכחם של בני ישראל לבטל את הגזירה‬
‫ובפנימיות הענינים איז דאס דער טעם וואס רש"י פירט דא ניט אויס "כל מי שיש בידו‬
‫למחות כו'"‪ ,‬ווארום באמת זיינען אידן יא בכח מבטל זיין‪ ,‬ווייל ונתן לנו את תורתו‪ ,‬תורה איז‬
‫אפגעגעבן געווארן למטה דוקא‪ ,‬און ווי די גמרא זאגט אז דער אויבערשטער זאגט "נצחוני‬
‫בני נצחוני"‪ ,‬און "תורה לא בשמים היא"‪ ,‬און ווי מען פסק'נט אפ למטה אזוי איז דאס‬
‫למעלה‪ ,‬זיינען אידן בכח מבטל זיין די גזירה דלמעלה‪.‬‬
‫)ש"פ האזינו תשכ"ז‪ ,‬שיחות קודש ח"א עמ' יז(‬
‫למי שרוצה הרבי עמו פה למטה‬
‫וכן הוא גם בנוגע להמשכת ההשפעות ע"י הרבי‪:‬‬
‫ובהקדם מה שאמרתי כבר לא' )לפני שנתיים(‪ ,‬אשר מה שרוצים לראות רואים‪ :‬כאשר‬
‫מפרשים את ענין ההסתלקות כפשוטו‪ ,‬ורוצים לראות את גודל העילוי של הרבי‪ ,‬שג"ע‬
‫התחתון אינו די‪ ,‬וגם ג"ע העליון אינו די; רקיע השביעי הוא אמנם נעלה ביותר‪ ,‬אבל מדריגתו‬
‫של הרבי הוא נעלית עוד יותר – הרי כיון שהקב"ה הוא עצם הטוב‪ ,‬וטבע הטוב להיטיב‪,‬‬
‫ממלא הקב"ה את רצונו ומראה לו את העילוי של הרבי‪ ,‬שהרבי הוא למעלה מרקיע השביעי‪,‬‬
‫והוא‪ ,‬נמצא למטה‪...‬‬
‫אבל כאשר מפרשים את ענין ההסתלקות כפי שהרבי מבאר במאמר ד"ה באתי לגני‬
‫היארצייט‪ ,‬שהסתלקות הוא גילוי האור שבבחי' רוממות‪ ,‬היינו‪ ,‬שעם‬
‫שהוציא‪-‬לאור ליום ָ‬
‫‪58‬‬
‫חי וקיים‬
‫היותו ענין של רוממות הרי זה נמשך למטה‪ ,‬וכמבואר באגה"ק מאמר הזהר "צדיקא דאתפטר‬
‫אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי" ‪ -‬אזי מראים לו מלמעלה כיצד "אשתכח" בעולם‬
‫למטה‪ ,‬ורואה בעיני בשר את ההשפעות שנמשכים ע"י הרבי‪.‬‬
‫)ש"פ עקב תשי"ג‪ ,‬תו"מ ח"ג עמ' ‪(124-5‬‬
‫נפרש כפי שכדאי לנו‬
‫דער רבי האט איינגעפירט צו טאנצן אחרון של פסח "משיח'ס טאנץ"‪.‬‬
‫דער ווארט "משיח'ס טאנץ" ־ קאן מען טייטשן אויף צוויי אופנים‪) :‬א( א טאנץ וואס‬
‫האט א שייכות און א הקדמה צו משיח'ן‪) ,‬ב( א טאנץ וואס משיח איז זיך אין אים משתתף‪.‬‬
‫וויבאלד עס איז תלוי אין אונז ווי מיר וועלן טייטשן‪ ,‬וועלן מיר טייטשן ווי עס לויענט‬
‫אונז‪ ,‬און אונז לויענט צו טייטשן דעם צווייטן טייטש‪ ,‬אז משיח איז שוין דא און ער איז זיך‬
‫משתתף‪ ,‬ער טאנצט מיט אונז אין איין טאנץ‪.‬‬
‫‪ . .‬איצטער וועט מען זינגען "ניע זשוריצי חלאפצי"‪ ,‬און טאנצן מיט אים "משיח'ס‬
‫טאנץ"‪ .‬מען זאל אים זינגען בשמחה רבה‪ ,‬און מען זאל זיך מצייר זיין‪ ,‬אז משיח וואס ער איז‬
‫"וגבה מאד"‪ ,‬העכער פון אדם הראשון'ען‪ ,‬און אפילו פון אדם הראשון ווי ער איז קודם החטא‬
‫‪ -‬טאנצט ער מיט אונז‪ .‬און אויך אז דאס איז א הקדמה און א שייכות צו משיח'ן‪.‬‬
‫הרי אבא נמצא כאן!‬
‫סיפר הרה"ח ר' אליעזר ננס ע"ה‪ :‬בליובאוויטש נתנו לי התפקיד לעמוד מאחורי כסאו‬
‫של כ"ק הרבי הרש"ב ולשמור שלא ידחפוהו‪.‬‬
‫לאחר הסתלקות כ"ק הרבי הרש"ב‪ ,‬נוהג היה הרבי מוהריי"צ לשבת בצדו של השולחן‪,‬‬
‫ומבקש שלא לגעת בכסא הריק של אביו נ"ע‪ .‬בשמחת תורה תרפ"א‪ ,‬אחר ההסתלקות‪,‬‬
‫ביקשו ממני להמשיך בתפקידי‪ .‬כאשר רציתי פעם לנגוע בכסא של הרבי מוהרש"ב אמר‬
‫לי הרבי מוהריי"צ‪" :‬דער טאטאע איז דאך דא!" )הרי אבא נמצא כאן!(‪.‬‬
‫)'האיש שלא נכנע' ח"ב עמ' ‪(751‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪59‬‬
‫]כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן את הניגון "ניע זשוריצי חלאפצי"‪ ,‬ורמז בידו הק'‬
‫שכאו"א ירקוד במקומו‪ ,‬וגם כ"ק אדמו"ר שליט"א רקד על מקומו בשמחה עצומה[‪.‬‬
‫)אחרון של פסח תשי"ב‪ ,‬שיחות קודש )הוצאה חדשה( עמ' ‪(273-4‬‬
‫הרבי נמצא כבעבר‬
‫הרבי נמצא אתנו כבעבר‪ .‬הוא נמצא בחדרו כבעבר ושומע אותנו מתוועדים כאן‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫כיצד אנו מתוועדים כאן? – משום שרצונו הוא שנתוועד‪.‬‬
‫פעם הפעיל הרבי בחדרו את המיקרופון ושמע את ההתוועדות כאן‪ .‬גם עתה כן הדבר‪,‬‬
‫ובמדה יתירה כמובן‪.‬‬
‫)אחרון של פסח ה'שי"ת‪ ,‬תו"מ עמ' ‪(26‬‬
‫שלילת השימוש בתואר "נבג"מ"‬
‫]בסיום ההתוועדות דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ‪ -‬מתוך התרגשות גדולה ובכיות ‪ -‬שאין‬
‫להשתמש בהלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ‪[:‬‬
‫פאר ַא( "גנזי מרומים"?!‪" ...‬גנזי מרומים" הו"ע השייך להארות וגילויים‪,‬‬
‫וואס ַ‬
‫איזה ) ָ‬
‫ואילו הרבי – שעבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬מלשון פרוסה‪ ,‬שהו"ע של הארה‬
‫וגילוי בלבד קשור עם העצם שלמעלה מהארות וגילויים‪ ,‬וכיון שהעצמות הוא )בהמקום שבו‬
‫נעשית כללות העבודה( כאן למטה )כמבואר בדרושי חסידות(‪ ,‬נמצא גם הרבי כאן למטה!‬
‫)וסיים‪ (:‬כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א יוליכנו להגאולה האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫)אחרון של פסח השי"ת‪ ,‬תו"מ עמ' ‪(27‬‬
‫שלילת השימוש בתואר "נ"ע" ו"זצ"ל"‬
‫ובהקדם הטעם שכאשר מדברים אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר אין אומרים "זכר צדיק‬
‫לברכה" )כדאיתא ביומא( או "נשמתו עדן"‪:‬‬
‫‪60‬‬
‫חי וקיים‬
‫טאטן "נשמתו עדן"‪,‬‬
‫בשמח"ת תרצ"א אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר‪" :‬איך ָזאג ניט אויף דעם ַ‬
‫טאטע ניט נסתלק‬
‫פאר מיר איז דער ַ‬
‫ווייל איך בין ניט קיין ַאדרעסין שרייבער‪ ,‬און ווידער ַ‬
‫געווארן וכו'"‪.‬‬
‫ָ‬
‫ועד"ז בנוגע לכ"ק מו"ח אדמו"ר – שאין לומר עליו "נשמתו עדן"‪ ,‬כי‪) :‬א( מי הוא זה‬
‫שיכול ליתן "כתובת"‪ ,‬להגביל את מקומו ל"גן עדן"‪ ,‬ג"ע התחתון או ג"ע העליון‪ ,‬או למעלה‬
‫מזה עד אין שיעור‪) ,‬ב( למה לנו לשלחו מאתנו?! הוא בודאי אינו רוצה להיפרד מאתנו‪,‬‬
‫ונמצא אתנו!‬
‫ומאותו טעם שאין אומרים "נשמתו עדן"‪ ,‬אין אומרים גם "זכר צדיק לברכה"‪ ,‬כי‪ ,‬ענין‬
‫הזכרון )"זכר"( שייך רק על דבר הרחוק שנופל בו ענין השכחה‪ ,‬משא"כ בנדו"ד שלא שייך‬
‫ענין השכחה ח"ו‪ ,‬אין צורך בזכרון‪ ,‬כמו שאין צורך בזכרון בנוגע לאדם חי‪.‬‬
‫)ש"פ שלח ה'שי"ת‪ ,‬תו"מ עמ' ‪(106‬‬
‫הנהגת הרבי‬
‫עד שנת תשל"א הי' הרבי עורך את סעודות החג בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ‬
‫בקומה השני' של ‪ ,770‬בהשתתפות מנין מזקני החסידים‪ .‬גם לאחר תש"י המשיך הרבי‬
‫לסדר את מקום מושבו של הרבי הריי"צ‪ ,‬והרבי הי' יושב משמאל בשקט‪ ,‬וכמעט שלא‬
‫גרע עיניו ממקומו של הרבי הריי"צ‪ ,‬בדיוק כפי שהי' מתנהג בימי חייו של הרבי‬
‫הריי"צ‪.‬‬
‫]מספר ר' שלמה רייניץ‪ :‬את האמונה הפשוטה שהרבי הריי"צ חי‪ ,‬ראיתי גם‬
‫בהתנהגותה של הרבנית נחמה דינה‪ .‬פעם‪ ,‬היה זה חג שחל בשבת‪ ,‬היו חסרים לי זוג‬
‫חלות לאחד האורחים‪ ,‬ולא יכולתי לטלטל מן המאפייה‪ .‬מאידך גם אי אפשר שלכולם‬
‫יהיה לחם משנה ולאחד המסובים יחסר‪ .‬מחוסר ברירה לקחתי את שתי החלות שהונחו‬
‫סמוך למקומו של הרבי הריי"צ‪ ,‬והנחתי אותן מול מקומו של האורח‪ .‬לפני שעלה הרבי‬
‫לסעודה באה הרבנית נחמה דינה לבדוק אם ערכתי כיאות את השולחן‪ ,‬וכשגלתה את‬
‫מעשי שאלה "היכן החלות של בעלי‪ ,‬שים מהר שתי חלות‪["!..‬‬
‫כמו"כ מספר ר' ראובן מטוסוב‪ :‬מידי שנה בשמח"ת עולה הרבי ל"חתן בראשית" יחד‬
‫עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ‪ .‬דבר מעניין‪ ,‬כי הי' נראה בגלוי כי כשהרבי עלה לבימה דרך‬
‫השביל‪ ,‬כמו"כ בשעת העלי' לתורה הי' הרבי זז על הצד‪...‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪61‬‬
‫למה משלחים את הרבי ל"סיביר" ‪ ...‬לגן עדן?!‬
‫]בהמשך הדברים‪ ,‬כאשר א' החסידים הזכיר את אדמו"ר מהוריי"צ בתואר "דער רבי‬
‫נ"ע" ‪ -‬התרעם כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬באמרו )בהתרגשות רבה ובבכי(‪[:‬‬
‫למה הנכם "משלחים" )"פארשיקט"( את כ"ק מו"ח אדמו"ר ל"סיביר "ל"סאלאווקי"‪...‬‬
‫לגן עדן?! ‪ -‬אנחנו צריכים אותו )ואולי גם הוא צריך אותנו( כאן‪!...‬‬
‫)ש"פ שמיני תשי"ב‪ ,‬תו"מ ח"ב עמ' קפג(‬
‫"זי"ע" רק על צדיקים אשר בגנזי מרומים‬
‫ולא על צדיקים שחיים‬
‫במענה למכתב כת"ר מיום השני‪ ,‬בו מעיר על הא דאמרי אינשי הלשון זי"ע רק על ‪-‬‬
‫כלשונו במכתבו ‪ -‬צדיקים אשר בגנזי מרומים ולא על צדיקים שחיים הם אתנו לאורך ימים‬
‫טובים‪.‬‬
‫ולדעתי הביאור בזה‪ ,‬כי צדיקים אשר חיים הם אתנו בעלמא דין‪ ,‬נשמה בגוף‪ ,‬הנה הצדיק‬
‫עצמו מגין ‪ -‬בתפלתו וכו' ‪ -‬וכלשון רז"ל‪ ,‬שמביא גם כת"ר במכתבו עה"כ סר צלם מעליהם‪,‬‬
‫משא"כ צדיקא דאתפטר‪ .‬ולכן אז מזכירים זכותו‪ .‬והוא מלשון זכות דמשנה סוטה )פ"ג‪,‬‬
‫מ"ד(‪ .‬אלא שבנדו"ד הוא גם זכות דמצוה‪ .‬עיי"ש‪.‬‬
‫)אג"ק חט"ז עמ' שסה(‬
‫מי שהוא מזוכך ‪ -‬רואה גם בעיני בשר‬
‫צריכים לדעת שכל מציאות הזמן זוהי רק המציאות של תורה‪ ,‬שמזה הוא משתלשל‪.‬‬
‫והגם שבעיני בשר אין רואים זאת‪ ,‬אבל זה שהדבר הינו בהעלם או בגילוי אין זה משנה כלום‬
‫בדבר עצמו‪ ,‬כל השינוי הינו רק לגבי זה שכאשר הדבר בגילוי רואים זאת כולם‪ ,‬וכאשר הדבר‬
‫בהעלם שייך שזה יהי' מה שהוא אינו רואה‪ ,‬אבל הדבר עצמו הוא זהה‪.‬‬
‫בזה שבעיני בשר רואים את מציאות הזמן כמציאות בפ"ע‪ ,‬צריכים לדעת שזהו רק בגלל‬
‫שמסתכלים בעיני בשר‪ ,‬אבל האמת אינה כן‪ ,‬ומי שהוא מזוכך רואה את האמת גם בעיני‬
‫בשר‪.‬‬
‫)תרגום חפשי משיחות‪-‬קודש תשי"ז עמ' רד(‬
‫‪62‬‬
‫חי וקיים‬
‫מי שרוצה רואה גם היום‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שכ"ק אדמו"ר )מהורש"ב( נ"ע אמר פעם – במעמד חסידים‬
‫של אביו כ"ק אדמו"ר מהר"ש )אחרי הסתלקותו( – "לכו נא ונווכחה וכו'"‪ ,‬וסיים‪ ,‬שראו אז‬
‫את אדמו"ר מהר"ש‪!...‬‬
‫)וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ (:‬וכאשר רוצים – רואים גם עכשיו‪ ...‬אלא שהיצה"ר הוא‬
‫ערמומי‪ַ " ,‬א קלוגינקער" )כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' אומר(‪ ,‬ומעוור את השכל‪.‬‬
‫)אחרון של פסח תשי"ג‪ ,‬תו"מ ח"ב עמ' ‪(117‬‬
‫אמונה פשוטה‬
‫להניח השכל כי אם לא ח"ו מרה תהי' באחרונה‬
‫גם האנשים בעלי מוחין הנמצאים עתה צריכים להניח שכלם ולא לילך אחרי הטעם‬
‫ודעת‪ ,‬כי יכולים להטות ע"פ שכלם כו' עד כי ח"ו מרה תהי' באחרונה כו'‪ ,‬וזהו העיקר בזמן‬
‫הזה בעקבות דמשיחא‪ ,‬שלא לילך אחר השכל וטו"ד‪ ,‬כי אם לקיים התורה והמצות בתמימות‬
‫ואמונה פשוטה באלקי ישראל‪.‬‬
‫)לוח היום יום‪ ,‬י"ב טבת(‬
‫להניח השכל ובפרט עכשיו שנתרבו ההעלמות וההסתרים‬
‫בזמן הגלות גופא‪ ,‬הנה מדור לדור מתמעטים המוחין והלבבות‪ ,‬כמרז"ל לבן של ראשונים‬
‫כו' ואנו כמלא נקב מחט סידקית‪ ,‬ובפרט בדרא דעקבתא דמשיחא שנתרבו ההעלמות‬
‫וההסתרים )נוסף לזה שנתמעטו המוחין(‪ .‬ולכן בזמן הזה נוגע עוד יותר ענין הנצחון והמס"נ‬
‫שלמעלה מטו"ד‪ .‬וגם הבעלי מוחין הנמצאים עכשיו צריכים להניח שכלם ולא לילך אחרי‬
‫הטעם ודעת )כי מצד השכל אפשר לנטות ח"ו מדרך האמת‪ ,‬ובפרט עכשיו שנתרבו ההעלמות‬
‫וההסתרים‪ ,‬כנ"ל(‪ ,‬רק לעמוד חזק שלא לנטות ח"ו מהשו"ע אפילו כקוצו של יו"ד‪ ,‬עבודה‬
‫בדרך נצחון ומס"נ שלמעלה מהשכל‪.‬‬
‫)מאמר ד"ה ונחה עליו תשכ"ה‪ ,‬סה"מ מלוקט ח"ב עמ' מז(‬
‫חי וקיים‬
‫‪63‬‬
‫אסור לערב את השכל‬
‫מההוראות שעלינו ללמוד מפרשת המרגלים ‪ -‬שלא לערב את השכל ולעשות איזה‬
‫שינוי‪ ,‬אפילו שינוי הסדר בלבד‪ ,‬בדברי הרב‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬גם כשנדמה לו שע"י שינוי‬
‫זה יצליח יותר בשליחותו‪ ,‬כי‪ ,‬בשינוי קצת מדברי הרב אפשר לטעות עד בדומה לטעות‬
‫המרגלים‪ ,‬ובמכ"ש וק"ו‪ :‬ומה המרגלים שנאמר עליהם "כולם אנשים ראשי בני ישראל‬
‫המה"‪ ,‬כששינו מדברי משה‪ ,‬באו לטעות עד שאמרו "לא נוכל לעלות וגו'" ‪ -‬אנשים כערכנו‬
‫על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫)ש"פ שלח תש"י‪ ,‬תו"מ ח"א עמ' ‪(105‬‬
‫בעלי האמונה "נוסעי הרכבת" נסעו אכן לרבי‬
‫סיפר א' החסידים‪ :‬בילדותי הייתי מגיע לכל ההתכנסויות של חסידי ליובאוויטש‬
‫במקום הולדתי ברוסי'‪ .‬השתתפתי בתפילות‪ ,‬בשיעורים‪ ,‬וגם בהתוועדויות שהתקיימו‬
‫במחתרת‪.‬‬
‫פעם אחת‪ ,‬הנני זוכר כמו היום אותה התוועדות נלהבת‪ ,‬כאשר החסידים "לקחו‬
‫משקה" ללא הגבלות והפליגו בניגונים ובדיבורים על רצונם העז להתראות עם הרבי‪.‬‬
‫באמצע ההתוועדות קמו כמה מן הנוכחים‪ ,‬וכשהם מלאי התלהבות הכריזו‪ :‬מה אנו מדברים‬
‫כל הזמן על געגועים לרבי ואיננו עושים מאומה‪ .‬הגיע הזמן לעשות מעשה‪ .‬צריך פשוט‬
‫לנסוע לרבי בפועל ובפשטות!‬
‫האחרים הסתכלו עליהם בתימהון‪ :‬מה זאת אומרת לנסוע לרבי בפועל ובפשטות ‪-‬‬
‫שכחתם שאתם נמצאים מאחורי מסך הברזל ברוסי' הסובייטית‪ .‬שכחתם שאפילו ‪ -‬דיבור‬
‫ואולי אפילו מחשבה על רצון לעזוב את רוסי' עלולים להביא אתכם להיות סגורים מאחורי‬
‫סורג ובריח או באיזה מחנה־עבודה בסיביר‪ .‬איזה מין דיבורים אלו "לנסוע לרבי בפועל‬
‫ובפשטות!?"‬
‫אבל הללו לא היו מוגבלים בהגבלות הטבע ולא רצו בשום אופן להתחשב בשום דבר‪:‬‬
‫מה זאת אומרת אי אפשר? אם רוצים באמת אפשר ואפשר! חייבים לנסוע לרבי בפועל‬
‫ובפשטות! הם הפכו כמה כסאות‪ ,‬סידרו אותם זה אחר זה‪ ,‬התיישבו עליהם‪ ,‬כמו שעושים‬
‫‪64‬‬
‫חי וקיים‬
‫הילדים הקטנים המשתקים בגן הילדים ״רכבת״‪ ,‬ועשו את עצמם כנוסעים לרבי!‬
‫האחרים‪ ,‬ואני ביניהם‪ ,‬מספר אותו חסיד‪ ,‬עמדו מסביב‪ ,‬ונדו להם‪ :‬מה אתם משתטים?‬
‫איזו מן שטות היא זו ״לשחק בכאילו״ בדברים שאינם ניתנים כלל למימוש‪.‬‬
‫אבל העובדות הוכיחו‪ ,‬ממשיך אותו חסיד‪ ,‬שכל אותם שישבו על ה״רכבת" ‪ -‬קיבלו‬
‫תוך זמן קצר את היתר היציאה הנכסף‪ ,‬והם אכן נסעו והתראו עם הרבי כחסידים‪ .‬ואילו‬
‫אנחנו‪ ,‬נשארנו שם‪ .‬וכפי שאתם רואים אותי עכשיו‪ .‬לא עמד לנו הכוח לעמוד בניסיונות‬
‫הקשים שהיו שם על שמירת התורה והמצוות‪ .‬רק עכשיו‪ ,‬אחרי שנפתהו השערים לרווחה‪,‬‬
‫הגענו לכאן‪ ,‬כאשר את מצבי ביהדות אתם רואים בעצמכם‪.‬‬
‫)מפי ר' זלמן נוטיק(‬
‫להתחשב אך ורק במפקד הצבא‬
‫גאדין"‬
‫כשם שביוצאי‪-‬צבא למלחמה בגשמיות‪ ,‬הסדר הוא שתחלה בוחנים אותו אם הוא " ָ‬
‫גאדין"‪ ,‬כן הוא ביוצאי‪-‬צבא היוצאים למלחמה ברוחניות‪,‬‬
‫– ראוי לשירות – או אינו " ָ‬
‫גאדין"‪.‬‬
‫שתחלה עליו להיות " ָ‬
‫גאדין" למלחמה – הרי זה כדברי כ"ק אדמו"ר נ"ע"‪" :‬כל היוצא למלחמת‬
‫וכיצד נעשים " ָ‬
‫בית דוד גט כריתות כותב לאשתו"‪ ,‬לכל הענינים הגשמיים‪ .‬אין לו לחשוב על שום דבר‪ .‬עליו‬
‫להתנהג באופן ד"האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר גו'"‪ ,‬לא להתחשב עם‬
‫אף אחד; הוא מתחשב רק עם פקודתו של מפקד הצבא‪ ,‬ואזי הרי הוא ראוי למלחמת בית‬
‫דוד‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬הרי כיבוד אב ואם היא מצוה בעשרת‪-‬הדברות? ‪ -‬ובכן‪ ,‬זהו אמנם‬
‫טאקע"(‪ ,‬אבל למלחמה ‪ -‬אינו ראוי!‬
‫דאס ַ‬
‫"חשבון" )" ַא חשבון איז ָ‬
‫כשמדובר אודות מלחמה – אין להתחשב בשום ענין‪ ,‬ורק באופן כזה הרי הוא ראוי‬
‫למלחמה‪ .‬ואם יש לו חשבונות אחרים – הרי הוא בכלל "מי האיש הירא ורך הלבב"‪ ,‬עליו‬
‫נאמר "ילך וישוב לביתו‪"!...‬‬
‫טשאלנט" כו'‪ ,‬אבל למלחמה – אינו ראוי‪ ,‬והמלחמה‬
‫הוא ילך לביתו ויאכל בשבת " ָ‬
‫תצטרך להיעשות ע"י חבירו הטוב ממנו‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪65‬‬
‫שאלה "ע"פ השולחן ערוך" שעיכבה הגאולה‬
‫ישנו סיפור בספר "שבחי האריז"ל" )שחלק גדול מהסיפורים שבו נמצא גם בכתבי‬
‫האריז"ל(‪ ,‬שגם הוא חלק בתורה‪ ,‬ובמילא גם הוראה בעבודתנו‪:‬‬
‫האריז"ל הי' נוהג לצאת עם תלמידיו לקבל שבת בשדה‪ ,‬כפי שהסדר הוא ע"פ קבלה‪,‬‬
‫שצריכים לצאת לשדה לקבל פני שבת המלכה‪ .‬פעם אחת‪ ,‬בצאתם לשדה‪ ,‬אמר האריז"ל‬
‫לתלמידיו‪ :‬רצונכם שנלך לירושלים לקבל שבת?‬
‫ אע"פ שמצד ריחוקה של צפת מירושלים לא הי' שייך שבהליכה רגילה בגשמיות יגיעו‬‫לירושלים לקבלת שבת‪ ,‬מ"מ‪ ,‬לא הי' אצלם פלא על האריז"ל שיוכלו להגיע לשם‪- .‬‬
‫אמנם‪ ,‬כיון שבשביל זה היו צריכים לעזוב את ביתם למשך השבת‪ ,‬אמרו חלק‬
‫מהתלמידים שצריכים להודיע תחלה לנשותיהם‪ ,‬ע"ד לשון הש"ס‪" :‬איזיל ואימליך‬
‫בדביתהו"‪ .‬מיד נפלה רוחו של האריז"ל‪ ,‬ונתבטלה הליכתם לירושלים‪ .‬ואמר האריז"ל‪ ,‬שאילו‬
‫היו הולכים מיד – היו יכולים להביא את המשיח‪.‬‬
‫ולכאורה‪ :‬איך יתכן שהאמירה "איזיל ואימליך בדביתהו" תהי' סתירה להבאת הגאולה?‬
‫הרי כן הוא ע"פ תורה‪ ,‬שבנוגע למילי דעלמא צריכה להיות ההנהגה באופן ד"אימליך‬
‫בדביתהו"‪ ,‬ובפרט בשייכות לשבת‪ ,‬שכל ענין נרות שבת הוא בשביל השלום שבין איש‬
‫לאשתו‪ ,‬ובשבת ישנם כמה עניני חיוב של איש לאשתו; וא"כ‪ ,‬ענין שכולו ע"פ תורה‪ ,‬ומיוסד‬
‫על השולחן‪-‬ערוך – מדוע יעכב את הגאולה?‬
‫באופן כזה אי אפשר להביא את המשיח‬
‫והמענה לזה הוא )כנ"ל(‪ :‬ה"חשבון" הוא אמנם "חשבון"‪ ,‬אבל למלחמה – אינו ראוי!‬
‫אי‪-‬אפשר להביא את המשיח ע"י הנהגה כזו‪ ,‬שכאשר שומעים הוראה מהאריז"ל‪,‬‬
‫מוציאים את ה"שולחן‪-‬ערוך"‪ ,‬ופונים ל"מורה הוראה" לברר פשט ב"באר היטב"‪ ...‬אם אין‬
‫סתירה בדבר! באופן כזה ‪ -‬אי‪-‬אפשר להביא את המשיח!‬
‫ואין זה רק מצד פנימיות הענינים‪ ,‬אלא כן הוא גם ע"פ נגלה דתורה‪:‬‬
‫כאשר שמעו דבר‪-‬מה מהאריז"ל‪ ,‬שהי' גאון גדול גם בנגלה )כדאיתא בלקו"ת בטעהמ"צ‬
‫להרח"ו( – הי' להם לדעת שאפשר לסמוך עליו שלא יכשיל אותם ח"ו לעשות ענין היפך‬
‫ההלכה‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪66‬‬
‫ומי שמפקפק ח"ו בדברי רבו – הרי זו הוראה שחסר בההתקשרות שלו אליו‪ ,‬וכשחסר‬
‫בענין ההתקשרות‪ ,‬חסר בדרך ממילא בענין האחדות‪" ,‬כולנו כאחד"‪ ,‬וממילא חסר גם‬
‫בהתיבות שלפני "כולנו כאחד‪"...‬‬
‫איתא בגמרא‪" :‬בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא" )"שבקינן לחכם לעשות‬
‫כהוראתו‪ ,‬והדר מותבינן לי' ללמוד אם יפה הורה"(‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬אם יש מקום לקושיא )"מותבינן"( – היתכן ש"עבדינן מעשה"?‬
‫והביאור בזה – כנ"ל – שבענינים שנמסרו לרבנן‪ ,‬נדרש לכל לראש ענין ההתקשרות‪,‬‬
‫ופירוש הדברים ע"פ נגלה – שיש לדעת שרבנן הם לומדים גדולים‪ ,‬ואפשר לסמוך עליהם‪.‬‬
‫ומה שיש לו קושיא – הרי זה רק משום שחסרה אצלו היגיעה האמיתית בתורה‪ ,‬וכשתהי'‬
‫אצלו היגיעה האמיתית‪ ,‬ויזכה לזה – יראה שהדין הוא כדבריהם של רבנן‪.‬‬
‫ופנימיות הענין – שצריכה להיות התקשרות וקבלת‪-‬עול‪ .‬צריכים לציית לדבריהם של‬
‫רבנן בלי שום חשבונות כלל‪.‬‬
‫כשהנשיא מצווה ‪ -‬לא רצים לפתוח שו"ע‬
‫וזהו ענינו של יוצא צבא – שאין לו שום חשבונות‪ .‬לא קיימת אצלו שום מציאות כלל;‬
‫ישנו רק המפקד והוראותיו‪.‬‬
‫וכפי שמצינו בשבט לוי‪:‬‬
‫כאשר משה רבינו הכריז "מי לה' אלי" – אזי "ויאספו אליו כל בני לוי"‪ ,‬וקיימו את‬
‫הוראותיו‪" :‬הרגו איש את אחיו גו'"‪ ,‬באופן ד"האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא‬
‫הכיר גו'"‪.‬‬
‫ולכאורה – היתכן‪ :‬זה עתה שמעו במתן‪-‬תורה עשרת‪-‬הדברות שבהם אמר הקב"ה "כבד‬
‫את אביך ואת אמך"‪ .‬וכיון ששבט לוי לא חטאו‪ ,‬אלא היו שלמים בכל התרי"ג מצוות – איך‬
‫היו יכולים לציית לפקודה כזו?‬
‫אלא‪ ,‬מצד התמסרותם למשה רבינו‪ ,‬המקבל הראשון של התורה – לא ערכו שום‬
‫חשבונות‪ :‬הם ידעו דבר אחד – שעליהם לעשות כהוראת משה! וכמו"כ ידעו‪ ,‬שכל דבריו של‬
‫משה מתאימים הם לציווי התורה‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪67‬‬
‫וזוהי ג"כ ההוראה ממ"ש "ויסע משה גו' אל מדבר שור" מבלי הבט על כך שבנ"י רצו‬
‫להישאר אצל ביזת הים – עשו כפי שצוה משה‪.‬‬
‫ואף שהיו יכולים לעשות חשבונות – האם מותר לעזוב ולסגת מהענין ד"נגילה ונשמחה‬
‫בו"‪ ,‬וללכת למדבר‪" ,‬נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים"‪ ,‬ובפרט שהתורה עצמה פוסקת‬
‫ש"כל הדרכים בחזקת סכנה" – אעפ"כ לא עשו חשבונות אלו‪ ,‬בידעם שיכולים לסמוך על‬
‫משה רבינו ולעשות כהוראתו‪.‬‬
‫וכן הוא בכל דור ודור‪ ,‬שכאשר שומעים הוראה מנשיא הדור‪" ,‬אתפשטותא דמשה בכל‬
‫דרא ודרא" ‪ -‬אין מקום לישוב הדעת‪ ,‬עיון בספרים כו'‪ ,‬אלא יש לקיים את ההוראה‪.‬‬
‫וכפי שעשו תלמידי התמימים – שכאשר הרבי אמר להם שילכו לערי השדה‪ ,‬לא‬
‫התייעצו עם הוריהם או עם החותן והחותנת‪ ,‬וגם לא עשו "חשבונות" שאם ילמדו יותר זמן‬
‫לדאטן"(‪ ,‬ואיש צבא ‪ -‬אין לו‬
‫סא ַ‬
‫בישיבה יתוסף בלימודם כו' ‪ -‬כיון שידעו שהם אנשי צבא )" ָ‬
‫שום ענין מלבד מילוי פקודת המפקד‪.‬‬
‫וכיון שהקב"ה אינו נשאר "בעל‪-‬חוב" ‪ -‬הנה בזכות מסירתם ונתינתם להרבי‪ ,‬הצליחו‬
‫בשליחותם וגרמו נחת‪-‬רוח לרבי‪ ,‬נוסף על ההצלחה בעניניהם הפרטיים‪ ,‬הן בגשמיות והן‬
‫ברוחניות‪.‬‬
‫הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו‬
‫‪ . .‬אעפ"כ‪ ,‬הרי גם אותם תלמידים שאמרו "איזיל ואימליך בדביתהו" – נשאר האריז"ל‬
‫לקבל שבת עמהם‪ ,‬וגם לאח"ז המשיך ללמוד עמהם‪ ,‬ונשארו תלמידיו‪.‬‬
‫אע"פ שמצד העדר ההתקשרות לא היו תלמידים אלו מסוגלים להביא את המשיח‪ ,‬מ"מ‪,‬‬
‫המשיך ללמוד עמהם לפי ערכם‪ ,‬באותם ענינים שהיו כלים אליהם‪ ,‬כדי שעי"ז יוכל לאט לאט‬
‫)"ביסלעכווייז"( להעלותם למעלה יותר‪ .‬ואדרבה‪ :‬מצד זה גופא שהאריז"ל ראה את גודל‬
‫הרחמנות על תלמידים אלו – הוצרך להישאר עמהם‪ ,‬ללמדם ולהדריכם‪.‬‬
‫ועד"ז בנוגע להמדובר לעיל בענין "יוצאי צבא"‪ ,‬ש"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט‬
‫כריתות" לכל עניני העולם‪ ,‬ואם אינו עושה כן‪ ,‬ויש איזו מציאות שעדיין תופסת מקום אצלו‪,‬‬
‫הרי הוא בכלל "הירא ורך הלבב"‪ ,‬עליו נאמר "ילך וישוב לביתו"‪:‬‬
‫‪68‬‬
‫חי וקיים‬
‫אין הכוונה שעליו ללכת לביתו לישון‪ ...‬אלא עליו ללכת לביתו‪ ,‬ולקיים בביתו עכ"פ את‬
‫הוראות המפקד‪ ,‬ו"מצוה גוררת מצוה" ‪ -‬שעי"ז יתעלה במשך הזמן ויהי' "מקושר" באמת‪,‬‬
‫עד שיזכה להיות מאלו שיוצאים למלחמת בית‪-‬דוד ומביאים את הגאולה‪.‬‬
‫בביאת המשיח ייגאלו כל בנ"י‪ ,‬גם "האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים" וכיון‬
‫שביאת המשיח תלוי' בהפצת המעיינות ‪ -‬לכן שולחים שלוחים בכל המקומות‪ ,‬עד ל"אשור"‬
‫ו"מצרים"‪ ,‬כדי שיפיצו שם את המעיינות‪ ,‬ויכינו גם את היהודים הנמצאים שם לגאולה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מתי אפשר לשלוח את השליח? – דוקא כאשר הוא מקושר באמת‪ ,‬אבל‬
‫כשמתחיל להתיישב בדעתו כו'‪ ,‬הנה גם כאשר מסכים לנסוע‪ ,‬הרי‪" ,‬ישוב הדעת" כשלעצמו‬
‫מוכיח שחסר אצלו בענין ההתקשרות‪ ,‬ולכן אי אפשר לשלוח אותו‪ ,‬כי‪ ,‬כאשר חסר‬
‫בההתקשרות "במשה עבדו"‪ ,‬ועי"ז – גם "בה'"‪ ,‬אזי אי אפשר לדעת אם הוא ישפיע על‬
‫הסביבה‪ ,‬או שמא ח"ו להיפך – שלא זו בלבד שלא יהי' משפיע‪ ,‬אלא אף יהי' מושפע‪.‬‬
‫כאשר הוא מקושר כדבעי – אזי אין חשש‪ ,‬שהרי הוא קשור למעלה‪ ,‬וכפתגם הידוע‬
‫רא ּפ אונטן"‪.‬‬
‫פאלט מען ניט ַא ָ‬
‫"בשעת מען איז צוגעבונדן אויבן ַ‬
‫והיינו‪ ,‬שאפילו אם מצד עניני עבודתו עלול הוא ליפול למטה‪ ,‬מ"מ‪ ,‬אין חשש שיפול‬
‫למטה או ימעד )"אויסגליטשן זיך"(‪ ,‬כיון שהוא קשור למעלה‪ – .‬לא הוא ההולך‪,‬‬
‫אלא המשלח הוא ההולך )"ניט ער גייט‪ָ ,‬נאר דער משלח גייט"(‪ ,‬וכעין ענין "נשתרבבה‬
‫אמתה" להביא את "מושיען של ישראל"‪.‬‬
‫אבל כאשר חסר בענין ההתקשרות – אזי יש לחשוש‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫העדר ההתקשרות גרמה המשך הגלות לכארבע‪-‬מאות‬
‫שנה‬
‫ועפ"ז יובן הטעם שהאריז"ל נשאר לקבל את השבת בצפת – דלכאורה‪ ,‬כיון שבהליכה‬
‫לירושלים היתה תלוי' הגאולה‪ ,‬מדוע נשאר בצפת‪ ,‬הרי הי' יכול להוליך את תלמידיו‬
‫לירושלים ב"עינים סגורות"?‬
‫אך הביאור בזה – שכאשר האריז"ל ראה שיש תלמידים שמתיישבים בדעתם‪ ,‬והיינו‪,‬‬
‫שישנו חסרון בהתקשרותם – הרי מעתה גם ההליכה לירושלים לא תוכל לפעול מה שהי'‬
‫עלי' לפעול‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪69‬‬
‫כדי להיות מ"חיילי בית דוד" – צריכים להיות שלמים בענין ההתקשרות‪ .‬ולא די‬
‫בהתקשרות בדיבור בלבד – בבחינת "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו‪ ,‬ולבם לא נכון עמו‬
‫ולא נאמנו בבריתו" )"ברית" מלשון התקשרות( ‪ -‬אלא צריכה להיות התקשרות בפועל ‪.‬לכל‬
‫לראש צריך להיות הפועל‪ ,‬ולאח"ז יכול להיות גם הדיבור‪ ,‬אבל בדיבור בלבד – לא יוצאים‬
‫ידי חובה‪.‬‬
‫וכאשר חסר אצלו בענין ההתקשרות – הרי מלבד זאת שהוא מפסיד את הטוב האמיתי‬
‫שהי' ביכלתו להגיע אליו‪ ,‬אלא עוד זאת‪ ,‬שהדבר נוגע גם לכלל ישראל – כהוראת הסיפור‬
‫הנ"ל‪ ,‬שהרי מזמן האריז"ל ועד עתה עברו כארבע‪-‬מאות שנה‪ ,‬וכל עניני הגזירות וכו' שעברו‬
‫על ישראל במשך זמן זה‪ ,‬הם מצד העדר ההתקשרות להאריז"ל‪ ,‬שהרי אילו היתה‬
‫ההתקשרות – היתה באה הגאולה כבר לפני זמן רב!‬
‫)ש"פ שמיני תשח"י‪ ,‬תו"מ כב תשח"י ח"ב עמ' ‪ 291‬ואילך(‬
‫הבן הנאמן‬
‫ויובן זה על דרך משל הידוע‪ ,‬באב שיש לו בן קטן‪ ,‬יקר וחביב לו ביותר‪ ,‬ורוצה לנסותו‬
‫בב' דברים‪ :‬בחכמתו ודעתו‪ ,‬ובטוב לבבו הנאמן‪ ,‬אם הוא מקושר באהבה אמיתית לאביו‬
‫במסירות נפש ממש‪ .‬ובמה מנסהו ‪ -‬אם האב תמיד עמו בקירוב‪ ,‬ובכל דברי חפץ נותן לו‪ ,‬אין‬
‫זה חידוש בהמצא לב הבן נאמן בכל לאביו‪ .‬אך הנה האב מסתתר ומתרחק מבנו במקום מוצנע‬
‫ונעלם ביותר‪ ,‬כדי שיצר לבנו ויחפשנו היטב‪ ,‬ואז יראה האב תכלית נקודת לבבו אליו‪.‬‬
‫והנה מיד שנעלם האב מן הבן‪ ,‬יצר לבן זה מאוד‪ ,‬וירוץ בכל כחו לחפש אותו‪ ,‬ובזה נראה‬
‫תוך לב הבן‪ ,‬בחפשו היטב אחר האב‪ .‬והנה אחר שיחפש הבן בכל דרכים ומסילות שיודע הבן‬
‫שהן דרכים ומסילות שהולך בהן אביו בכל יום ולא ימצאנו‪ ,‬ודאי יצר לו‪ ,‬ויבכה תמיד על אשר‬
‫ניטל ממנו אביו מאור עיניו וחיי ראשו‪ ,‬ותמיד במסתרים תבכה נפשו‪ ,‬בלתי תתנחם‪ ,‬עד‬
‫שאומר נואש בנפשו שלא יראה עוד פני אביו לעולם‪ .‬ובהמשך הזמן שכבר נתייאש בדבר זה‪,‬‬
‫תתקרר המרירות בלבו‪ ,‬וישכח מלבו מעט מעט‪ ,‬עד שיתרשל לחפש את אביו לגמרי‪ ,‬ופוסק‬
‫מלבכות עוד‪ ,‬שנמצא נפסק חבל התקשרות הבן לאביו לגמרי‪.‬‬
‫וכל זה בא מב' דברים‪:‬‬
‫הא' מיעוט דעת התינוק‪ ,‬שדעתו קצרה‪ ,‬ולא יבין ויכיר איך שאביו מנסהו בזה‪ ,‬ואין‬
‫ההסתר שהסתיר עצמו אמיתית מצד העצם‪ ,‬והרחקה זו שנתרחק אינה אמת‪ ,‬שעתידה לבוא‬
‫לקירוב‪ ,‬כי לא נתרחק האב באמת מצד שנאה‪ ,‬רק שחפץ לנסותו לדעת את אשר בלבבו כו'‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫חי וקיים‬
‫והב'‪ ,‬שביאוש זה‪ ,‬שהבן מתיאש בנפשו‪ ,‬הנה נראה בזה מיעוט אהבת והתקשרות הבן‪,‬‬
‫שאינה נאמנה כל כך לאביו‪ ,‬שאם היתה התקשרותו חזקה‪ ,‬לא היה נופל ביאוש כלל‪ ,‬כי לב‬
‫הבן הנאמן יתחזק בכל כחו לחפש אחר אביו‪ ,‬וגם בהיותו מוסתר ונעלם מעיניו לא יפול‬
‫ביאוש כלל‪ ,‬כי יודע בלבו היטב שאמונתו והתקשרותו חזק‪ ,‬וכך כמים הפנים אל פנים כו'‪,‬‬
‫ודאי לב אביו אליו‪ ,‬ולא הסתיר את עצמו רק לנסותו לבד‪ .‬וזהו בן חכם ונאמן בכל לבו‪,‬‬
‫שמשכיל על דבר ההסתר שאינו אמיתי‪ .‬וגם יחפשנו תמיד בכל דרכי האב‪ ,‬וגם אם לא‬
‫ימצאנו לא יבכה כלל לומר נואש בנפשו‪ .‬אדרבה‪ ,‬תמיד יבקשנו בכל לבו‪ ,‬ויחפשנו בכל דרכי‬
‫נתיבות האב‪ ,‬לילך בעקבות אביו‪ ,‬במסילות שדרך בהן רגלי האב‪ ,‬בכל מקומות שהי' רגיל‬
‫להמצא שמה‪ .‬וגם אם אינו מוצא לאביו בדרכים שלו‪ ,‬ישמח בנפשו‪ ,‬ומובטח שבדרכי האב‬
‫הולך‪ ,‬שם ודאי ימצאנו‪.‬‬
‫ופן ימצאנו לאב הולך מרחוק ילך אחריו וידבקנו גם אם לא יראה פני האב מקרוב הלך‬
‫ילך מאחוריו מרחוק ויגיל וישמח בזה כאילו רואהו מקרוב פנים אל פנים ממש מאחר שיודע‬
‫שדרכים הללו דרכי האב הן ומתאמץ לרוץ בהן גם שיראנו בהן רק מאחוריו כו'‪.‬‬
‫והנה כאשר האב רואה עוצם השתדלות הבן לחפש אותו בדרכיו‪ ,‬לראותו גם מאחוריו‪,‬‬
‫ואינו מתייאש כלל‪ ,‬הרי רואה גודל התקשרותו הנאמנה‪ ,‬לרוץ אחריו גם בחושך ואפלה‪ ,‬וגם‬
‫שאינו רואה לאביו בדרכים הללו‪ ,‬ילך וירוץ בכל כחו עוז‪ ,‬וגם שלא יראה פניו‪.‬‬
‫אזי מתעורר בלב האב אהבה רבה בכפלי כפלים מכמו שהי' לו בתחילה לבנו‪ ,‬כי לא יוכל‬
‫האב להתאפק‪ ,‬ומתגלה אליו ממקום המוצנע שהסתיר את עצמו‪ ,‬ומראה לו הארת פנים‬
‫מפנימית הלב ותוך תוכו‪ ,‬באהבה רבה שלא יכילנו הכלי‪ ,‬עד שישקנו מנשיקות פיהו לבנו‬
‫בנשיקין כפולים‪ :‬כמו האב שמשתעשע בבנו יקירו‪ ,‬שנושקו כפלים‪ ,‬כי לא יספיק בלבו‬
‫נשיקה אחת עד שישקנו עוד הפעם מרוב אהבתו אליו בחיבה יתירה ‪ . .‬כי הרי הוכפלה אור‬
‫האהבה רבה בכפלי כפלים מכמו שהיה תחלה ‪ . .‬ודוקא מצד ההעלם והריחוק שבזה‪ ,‬נאמנה‬
‫האהבה של הבן ביותר‪ ,‬להיותה באה מן הריחוק בתוספות עוז מכמו שהיא בקרוב‪ .‬וכך הוא מן‬
‫האב אל הבן‪ ,‬שמן הריחוק שנתרחק מבנו יתוסף אהבתו אליו בכפלים‪ ,‬בהמצאו לבן באור‬
‫הארת פניו כאשר נמצא לב הבן נאמן בנסיון‪.‬‬
‫)נר מצוה ותורה אור )שער אמונה ושער היחוד( דף ב'‪-‬ג'(‬
‫חי וקיים‬
‫‪71‬‬
‫"עד מתי?!" ‪ -‬שמחה‬
‫"עד מתי?!"‬
‫‪...‬בנוגע לעניננו‪ ,‬ענין החידוש‪ ,‬הצורך בכלל בחידוש הוא ‪ -‬כיון שנוצר מצב של העדר‬
‫השמחה ר״ל אצל כמה וכמה מבנ״י‪ .‬בנ״י עייפים מהגלות‪ ,‬עייפו מהעייפות ועייפים מהצפיה‬
‫למשיח‪.‬‬
‫וזו הרי טענה צודקת‪ :‬עד מתי?! ]ובמכ״ש וק״ו‪ [:‬אם כבר בנבואת ישעי׳ נשאלה השאלה‬
‫״שומר מה מליל עד מתי״‪ ,‬ואם בדורות שקדמונו‪ ,‬עוד טרם הגזירות ר״ל‪ ,‬כבר בזמנם צעקו‬
‫״עד מתי״‪ ,‬״עבר קיץ כלה קציר ועדיין לא נושענו״ ‪ -‬עאכו״כ לאחרי שעברנו את כל ענינים‬
‫אלו‪ ,‬וידע אינש בנפשו מעמדו ומצבו‪ ,‬הרי זו זעקה הבוקעת עד לב השמים‪ :‬עד מתי!?‬
‫ורואים‪ ,‬שזועקים‪ ,‬ומבקשים‪ ,‬ושותקים‪.‬‬
‫וכידוע המשל של המגיד‪ ,‬שחסידים אמרוהו בשם המגיד‪ ,‬המבארת את טענתו של‬
‫הקב״ה‪ ,‬ומביא משל על זה‪ ,‬מאב המסתתר מבנו‪ ,‬שאין זה ח״ו משום שאינו רוצה להיות יחד‬
‫עם בנו; אלא רצונו הוא שהבן יתעורר בתשוקה לחפש את האב ולמצוא את האב!‬
‫דהנה‪ ,‬כאשר הבן נמצא בתמידות עם האב הדבר אינו ניכר בו‪ ,‬שהרי ״תענוג תמידי אינו‬
‫תענוג״; אך כאשר האב מסתתר‪ ,‬אזי מתעוררת בבן תשוקה‪ :‬היתכן שאינו רואה את אביו‪ .‬ועד‬
‫כלשון הסדרה דפרשת י״ג שבט‪ :‬״היש הוי׳ בקרבנו אם אין״‪.‬‬
‫ענין זה אמנם מקורו בעמלק‪ ,‬ואכן מיד אח״כ הי׳ ״ויבוא עמלק״‪ ,‬וכפירש״י בזה‪ .‬אולם‬
‫מאת בחי׳ עמלק בעולם ‪ -‬נמשך אח״כ הענין ש״נצטננה האמבטי׳ בפני כל הרואים״‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫שהרואים זאת בעיני בשר‪ ,‬אפשר שהדבר יפעל עליהם ג״כ ענין מעין זה‪ ,‬עם היות שיודע‬
‫שקיימת מציאות כזו‪ ,‬אולם ״בקרבנו״ ‪ -‬בזה מתעורר בו ספק‪:‬‬
‫אכן יש הוי'‪ ,‬״יש בעה״ב לבירה זו״‪ ,‬עם כל פרטי הדברים‪ .‬והוא יודע אפי׳ שהוא מתהווה‬
‫מחדש מאין ואפס המוחלט‪ ,‬אולם מבחינתו ‪ -‬זוהי התהוות באופן של סובב כל עלמין‪.‬‬
‫אולם לא כפירוש התניא בזה‪ ,‬שנקרא ״סובב״ כי האדם אינו מרגיש בקיומו‪ ,‬אולם הוא‬
‫חודר בתוכו ותוכיותו ‪ -‬אלא הוא מפרש ״סובב כל עלמין״ ‪ -‬״סובב סביב״‪ ,‬ואילו ״בקרבנו״‬
‫אפשר מתעורר בו ספק‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫חי וקיים‬
‫ומן הספק הוא מתחיל לטעון‪ ,‬שכיון ש״אותותינו לא ראינו ואין אתנו יודע עד מה״ ‪-‬‬
‫במילא ״עזב הוי׳ ‪ -‬ח״ו ‪ -‬את הארץ״‪ .‬ועד כדי כך‪ ,‬שהוא מתייאש ומפסיק את החיפושים‪.‬‬
‫)כל הבא לקמן דיבר כ״ק אד״ש מה״מ בקול חנוק מבכי ]קטעים אלו מסומנים בשלוש‬
‫נקודות‪([...‬‬
‫וזהו מה שנאמר במשל‪ ,‬שכאשר האב רואה שבנו אינו מחפש אחריו ‪ -‬כאן‪ ...‬מתחיל‬
‫אמיתית ענין הגלות‪.‬‬
‫כל זמן שבנו מחפש אחריו‪ ,‬זה גופא הכנה וזה גופא ניצוץ וזה גופא התחלה של הגאולה‪,‬‬
‫שהרי הוא מחפש את אביו; ובזה רצונו מונח‪ ,‬ובזה מונחת השתדלותו‪.‬‬
‫אך כאשר הוא חדל לחפש ‪ -‬אם מצד חסרון דעת‪ ,‬או מצד יאוש ‪ -‬אזי נעשה ״אנכי‬
‫הסתר אסתר פני״‪ ,‬וכפירוש הבעש״ט‪ ...‬שההסתר עצמו נמצא בהסתר‪ ,‬כי אינו יודע כלל‬
‫שזהו הסתר‪ .‬ובפשטות‪ :‬הוא אינו חושב אודות אלקות‪.‬‬
‫הוא חושב אודות העולם‪ ,‬אף שחושב באופן הכשר‪ ,‬וחושב ע״פ מש״כ בשו״ע‪ ,‬ובנוגע‬
‫ללימוד התורה הוא לומד כפי שראוי ללמוד תורה‪ ,‬אולם‪ ,‬לחשוב אודות ״נותן התורה״ בעת‬
‫לימוד התורה‪ ,‬ולחשוב אודות ״משאו ומתנו באמונה״‪ ,‬היינו‪ ,‬אודות ״הוי׳ )ש(הוא הנותן לך‬
‫כח‪ ..‬לעשות חיל״ ‪ -‬על זה הוא הפסיק לחשוב‪.‬‬
‫וכאשר באים אליו בטענות על כך‪ ...‬הוא משיב‪ :‬מדוע באים אליו בטענות?!‪ ...‬את‬
‫הטענה יש להפנות כלפי הקב״ה‪ ...‬וכאמור ‪ -‬עד מתי‪!...‬‬
‫כי אמנם האב צריך להסתתר מפני בנו‪ ...‬כדי שהבן ירצה לחפש אחריו‪ ,‬וכדי שתתעורר‬
‫אצלו תשוקה כמו שנמצא ב״ארץ צי׳ ועיף בלי מים״‪ ,‬אולם כאשר הוא תוחב אותו‪ ...‬בתוך‬
‫חושך כפול ומכופל‪ ,‬ואח״כ נעשה מצב ש״הראשונים כמלאכים וכבני אדם״‪ ...‬ואנו אפילו לא‬
‫״כחמורו‪ ...‬של ר׳ פנחס בן יאיר"‪ ...‬וביחד עם זה תובעים ממנו‪ ,‬שהוא‪ ...‬לא יפסיק לחפש ‪...‬‬
‫ביום ראשון הוא חיפש‪ ,‬וביום שני הוא חיפש‪... ... ...‬‬
‫וכאשר מחפשים הסברה על זה‪ ,‬מחפשים בספרי מוסר‪ ,‬ובודקים בספרי חסידות‪ ,‬ואח״כ‬
‫מוצאים פסק‪-‬דין ברור בגמרא‪ ,‬ש״כלו כל הקיצין‪ ..‬ואין הדבר תלוי אלא בתשובה״‪ ,‬ואח״כ‬
‫נפסק פס״ד ברור‪ ,‬שע״י ש״הרהר תשובה״ עי״ז נעשה צדיק גמור‪ .‬ולא קיימת מציאות כזו‬
‫של יהודי אשר‪ ,‬אם מצד האהבה או מפני היראה‪ ,‬מאיזו סיבה שתהי' לא עלה בו הרהור‬
‫תשובה‪ .‬לא קיימת מציאות כזו אצל יהודי‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪73‬‬
‫ועאכו״כ בדורנו‪ ,‬שראינו ‪ -‬הי׳ לא תהי'‪ ,‬לא תקום פעמיים צרה‪ - ...‬את כל הענינים‬
‫שאירעו אשר בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו ולא אחר‪ .‬וכאמור ״לא תקום פעמיים״‪ ,‬די כבר‬
‫בזה‪ ,‬וכמ״ש אדמו״ר האמצעי‪ ,‬שזה לא יקרה שוב ח״ו‪.‬‬
‫אולם ראה ראינו זאת ושמוע שמענו זאת וזכור זוכרים אנו זאת‪ ,‬ובודאי‪ ,‬כאמור‪ ,‬בכל‬
‫ישראל לא קיימת מציאות שאפשר שלא הרהר תשובה‪ .‬ולא הרהר רק פעם אחת‪ ,‬אלא כמה‬
‫פעמים ככה‪.‬‬
‫ובמילא‪ ,‬מדוע באים בטענה לבשר ודם‪ ...‬שהוא מדוד ומוגבל‪ ...‬ומדוד ומוגבל ע״י‬
‫הקב׳׳ה עצמו‪ ,‬ובמילא לא ניתן לבוא אליו בטענות על‪-‬כך ג״כ‪ ,‬ומדוד ומוגבל בדברים שיכול‬
‫להכיל‪ ...‬ואח״כ באים אליו בטענה‪ :‬היתכן שאינו חושב אודות הגאולה‪ ,‬אעפ״י שאומר ‪ -‬או‬
‫יודע שאחרים אומרים ואילו הוא חושב על‪-‬כך ‪ -‬ש״אצפה לו בכל יום שיבוא״‪ ,‬ואח״כ רוצים‪,‬‬
‫שהוא יעמוד במעמד ומצב זה כל היום כולו ‪ -‬והרי זה בלתי אפשרי‪!...‬‬
‫והרי ה׳ ״אינו מבקש‪ ...‬אלא לפי כחן״‪ .‬והרי הוא בעצמו לא נתן כחות גדולים יותר‪...‬‬
‫ע"י השמחה פורצים את גדרי העולם‬
‫וזהו אחד מהענינים‪ :‬ע״י שלא מוסיפים אור רגיל‪ ,‬אלא באור גופא מוסיפים באור‬
‫המשמח‪ ,‬אור הקשור עם שמחה‪ ,‬ושמחה פורצת גדר ‪ -‬עי״ז נפרצים הגדרים שלו‪ ,‬ונפרצים‬
‫גדרי העולם‪ ,‬ונפרצים גדרי החושך כפול ומכופל‪.‬‬
‫)ליל ט״ו בשבט ה׳תשל״ט‪] .‬תרגום חפשי מתוך סרט ההקלטה[(‬
‫מה עכשיו?‪...‬‬
‫להוסיף בענינים שמקרבים את הגאולה‬
‫ע״פ האמור לעיל מתחזקת יותר הפליאה והתמיהה‪ ,‬ביחד עם גודל הצער וההבהלה )ועד‬
‫שמצד גודל הצער אין להאריך בזה ביום השבת( ־ היתכן שבנ׳׳י נמצאים עדיין בגלות?!‪...‬‬
‫"עד מתי״?!‪...‬‬
‫היתכן שלאחרי כל הסימנים על בוא הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש‪ ,‬עד‬
‫להמאורע דערב שבת זה שאפילו אוה״ע מכריזים שהגיע הזמן ד״וכתתו חרבותם לאתים״ ‪-‬‬
‫‪74‬‬
‫חי וקיים‬
‫נמצאים אנו ביום הש׳׳ק זה בחוץ לארץ‪ ,‬במקום להמצא‪ ,‬יחד עם כל בנ״י מכל קצוי תבל‪,‬‬
‫בארצנו הקדושה‪ ,‬בירושלים עיר הקודש ובבית המקדש‪ ,‬מסובים ל״שולחן הערוך ומוכן‬
‫לאכול לפני האדם״‪ ,‬שעליו ערוכים הלויתן ושור הבר ויין המשומר!‬
‫ועוד ועיקר ‪ -‬שעדיין לא נתקבלה ההודעה והציווי ונתינת‪-‬כח ד״ועשו לי מקדש ושכנתי‬
‫בתוכם״ )כפי שקוראים בתורה במנחה( בנוגע לבנין ביהמ״ק השלישי!‬
‫ומזה מובן גודל הצורך וההכרח להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהענינים שמקרבים‬
‫ומזרזים ומביאים בפועל ממש את הגאולה תיכף ומיד ממש‪.‬‬
‫)ש"פ משפטים ה'תשנ"ב‪ ,‬ספה"ש ח"ב עמ' ‪(371-2‬‬
‫היום ההדגשה היא בעיקר לא על הגעגועים‪ ,‬אלא על‬
‫השמחה‬
‫ובמיוחד בנוגע להתפלה על הגאולה האמיתית והשלימה )ובפרט לאחרי שכבר ״כלו כל‬
‫הקיצין׳׳‪ ,‬ונשלמו כל עניני העבודה‪ ,‬כדברי כ״ק מו״ח אדמו׳׳ר נשיא דורנו( ‪ -‬שנוסף על רגש‬
‫הכוסף והתשוקה והגעגועים להגאולה )עד עתה(‪ ,‬צ׳׳ל עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה מזה‬
‫שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש‪.‬‬
‫)ש"פ בשלח ה'תשנ"ב‪ ,‬ספה"ש ח"א עמ' ‪(320‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪75‬‬
‫סיכום‬
‫זה תלוי בנו‬
‫נסיון‬
‫הרבי מבאר שהניסיון הוא דבר שאין בו מציאות כלל‪ ,‬ועל ידי שהיהודי עומד‬
‫בנסיון ומראה שלא מתפעל ממנו כלל‪ ,‬זה עצמו מגלה את האמת שאין בזה‬
‫שום מציאות אמיתית‪ .‬ומביא דוגמא לזה מהמסופר במדרש שבדרך לעקידה‬
‫עשה השטן לאברהם נהר גדול בדרכו‪ ,‬וכשאברהם נכנס לתוכו וצעק לה' שהגיעו‬
‫מים עד נפש – נעלם הנהר ועמדו הוא ובנו ביבשה – כלומר‪ ,‬מסביר הרבי‪ ,‬כל‬
‫ה"נהר הגדול" – לא הייתה לו מציאות כלל )לא רק ברוחניות‪ ,‬אלא( גם בעולם‬
‫הזה הגשמי‪ ,‬כי אם עניין של דמיון בלבד‪ ,‬ולכן כאשר אברהם הראה שאינו‬
‫מתפעל מזה – אזי נתגלה האמת‪ ,‬שאין כאן מציאות של נהר כלל‪" ,‬יבש הנהר‬
‫ועמדו ביבשה"‪.‬‬
‫הרבי מבאר שניסיון הוא מלשון "נס" והרמה‪ .‬כלומר שכוונת הניסיון היא‬
‫שיעמוד בו על ידי שנראה שאיננו מתפעלים כלל‪ ,‬ואז נפעל נס והרמה‪ ,‬שהעומד‬
‫בניסיון מתרומם מדרגתו מעלה מעלה‪ .‬על פי זה מובן בפשטות – מסכם הרבי –‬
‫שכל ההדגשה צריכה להיות אך ורק בנוגע לעניין הנס והרמה‪ ,‬ולא בנוגע לעצם‬
‫המאורע של הניסיון‪ ,‬וזה לשונו הקדוש‪ :‬המאורע של הניסיון – אין לו מציאות‬
‫כלל‪ ,‬כאמור‪ ,‬ומכיוון שכן‪ ,‬הרי‪ ,‬הדיבור אודותיו הוא בדבר שאין בו ממש‪ ,‬ובמילא‪,‬‬
‫ללא כל תועלת‪ ,‬ואדרבה – על ידי זה שמדבר אודותיו ומחשיבו למציאות‪,‬‬
‫מבלבל את עצמו‪ .‬ולאידך‪ ,‬עניין הנס וההרמה – הוא הוא המציאות האמיתית‪,‬‬
‫הכוונה והתכלית של הניסיון‪.‬‬
‫מכך נלמד גם אנו בנוגע למצבנו עתה‪ ,‬כאשר האש ירדה לכאורה לצד השני‬
‫רחמנא‪-‬ליצלן‪ ,‬איננו רואים את הרבי בעיני בשר ועוד נראה ההיפך‪ ,‬אך עלינו‬
‫לדעת שאין לזה שום מציאות גם לא בעולם הזה הגשמי‪ ,‬ואין זה אלא דמיון‬
‫בלבד‪ ,‬ולהאמין באמונה פשוטה תמימה ושלימה בדברי הרבי‪.‬‬
‫הרבי אף מוסיף ואומר כי יש לפרסם את האמת‪ ,‬כי "משה לא מת" מכיון‬
‫שהעולם מוכן לקבל זאת‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫חי וקיים‬
‫מציאות בעולם מול קביעות התורה‬
‫הרבי מבאר לגבי נצחיות העגלות שהביאו הנשיאים לצורך נשיאת המשכן‪:‬‬
‫ומובן שהעובדה שאינו רואה את העגלות אינה משנה את מציאות קיומם של‬
‫העגלות באופן נצחי‪ .‬ואדרבה‪ :‬מכיוון שהתורה אומרת שהעגלות קיימות‪ ,‬הרי‪,‬‬
‫מציאותן של העגלות היא בתכלית ההתאמתות‪ ,‬עוד יותר מאשר דבר שרואה‬
‫בעיניו‪ ,‬שכן‪ ,‬דבר שרואה בעיניו יתכן שאינו אלא דמיון בלבד‪ ,‬ואילו כאשר‬
‫התורה מעידה על קיום הדבר הרי זה בודאי מציאות אמיתית‪ ,‬בכל התוקף כו'‪.‬‬
‫עכלה"ק‪.‬‬
‫וזהו ציווי מפורש בתורה "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"‪,‬‬
‫ופשוטו של מקרא "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל וכו'"‪ ,‬והרבי מעיר‬
‫שמדובר גם בנוגע לטבע‪ .‬ומזה פוסקים להלכה בדיני טריפות‪ ,‬שההלכה בזה‬
‫נקבעת רק ע"פ הטריפות שמנו חכמים‪ ,‬גם כשע"פ חכמת הרפואה מוכח אחרת!‬
‫ והרי ע"פ חכמת הרפואה נקבעים הלכות יסודיות ביותר בדיני שמירת שבת‬‫ויו"ט ועוד‪ ,‬מדוע א"כ אין בפסק כזה משום "עקירת יסודות ההלכה"? התשובה‬
‫היא פשוטה‪ :‬יהודי מתייחס לדברי הרופא לא בגלל הרפואה‪ ,‬אלא רק מצד ציווי‬
‫התורה‪ ,‬ולכן אין הרפואה יכולה להוות סתירה לדברי התורה‪.‬‬
‫ועד"ז הוא בנוגע להלכה ש"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" ‪ -‬לא זהו‬
‫גדר דיני התורה‪ ,‬גדר התומ"צ הוא המציאות בטבע העולם‪ ,‬והתורה שהיא המקור‬
‫לכל מציאות העולם‪ ,‬קובעת שמראה עיני הדיין יכול לברר את המציאות‪ ,‬ולכן‬
‫נקבעת ההלכה עפ"ז‪ .‬ובמילא מובן בפשטות שכאשר אותה תורה עצמה קובעת‬
‫שהמציאות אינה כפי מראה עיני הדיין ‪ -‬הרי שוב אין לו כל משמעות הלכתית‪,‬‬
‫וההלכה נקבעת אך ורק ע"פ קביעת התורה‪.‬‬
‫מזה מובן גם בנוגע לדין עדות ש"על פי שנים עדים יקום דבר"‪ ,‬וכששני עדים‬
‫העידו שאדם פלוני מת מותרת אשתו להינשא לאחר‪ ,‬אעפ"כ כאשר "בא הרוג‬
‫לפנינו" בטלה העדות‪ .‬אין בזה ראי' שמראה עיני הדיין הוא גדר דיני התורה‪,‬‬
‫אלא כיון שהעדות היא רק בירור המציאות‪ ,‬ואילו הבירור שע"י מראה עיני הדיין‬
‫הוא חזק יותר‪ ,‬לכן כשהוא סותר לדברי העדים ‪ -‬בטלה העדות‪ .‬כך קבעה‬
‫התורה‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪77‬‬
‫כפי שמתייחסים כך מקבלים‬
‫הרבי הוא בלי גבול‪ ,‬הוא יכול הכל‪ ,‬אלא שהוא מתגלה לכל אחד כפי שהוא‬
‫רוצה לראות ומחפש לראות‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מי שמתייחס לג' תמוז כיום הסתלקות והילולא‪ .‬עלי' לתורה‪ ,‬אמירת‬
‫משניות ושאר מנהגי יארצייט‪ ,‬מי שמשתדל לכתוב ולומר דוקא את התארים‬
‫הידועים‪ ,‬מי שלא מחפש למצוא את הרבי ב‪ 770 -‬אלא במקום אחר‪ ,‬מי שנוסע‬
‫אל הרבי להתרפק על זכרונות העבר בלבד‪ ,‬לעורר את הגעגועים )דבר חיובי‬
‫ונחוץ כשלעצמו( לימים המאירים כאשר ראינו את הרבי ושמענו שיחות‬
‫ומאמרים‪ ,‬להזכר במעמדים הנשגבים של תפילות והתוועדויות עם הרבי וכו' וכו'‬
‫בבחינת זכרון בלבד ־ כך מראים לו גם מלמעלה‪.‬‬
‫גם הרבי מתייחס אליו כך‪ ,‬והשייכות שלו עם הרבי גם היא באופן כזה‪.‬‬
‫הוא קיבל בדיוק את מה שרצה לקבל ‪ -‬זכרונות ימי קדם בלבד‪ ,‬עם כל‬
‫המעלות שבזה‪.‬‬
‫כי הרבי הוא בלי גבול ויכול הכל‪ ,‬והוא בעצם גם למעלה מכל גדר וגבול של‬
‫חיים בכלל‪ ,‬אלא שהוא מתגלה דווקא בחיים גשמיים וגוף גשמי‪.‬‬
‫ולכן אם מישהו רוצה להתייחס אליו דווקא בצורה כזאת ‪ -‬וזה נכון עקרונית‬
‫גם לפני ג' תמוז ‪ -‬הרי הרבי‪ ,‬בהיותו "טוב לכל"‪ ,‬מתגלה אליו ומשפיע לו לפי‬
‫שיטתו‪.‬‬
‫אך מי שמתעקש ומסרב "להכיר בעובדות"‪ ,‬אלא נאחז בכל כוחו בכל‬
‫הציטוטים הידועים משיחות הקודש‪ .‬הוא טוען בכל להט נשמתו ללא הרף שגם‬
‫בגדרי העולם הרבי חי וקיים ולא הייתה שום הסתלקות‪ ,‬כך שאין נתינת־מקום‬
‫לתארים אחרים ח"ו ולמנהגי יארצייט‪ ,‬הרי בזה גופא הוא פועל שגם היחס מצד‬
‫הרבי יהי' כזה‪ ,‬ועד שזה פועל את ההתגלות השלימה לעיני כל בשר בפשטות‪.‬‬
‫אמונה פשוטה‬
‫אמונה‪ ,‬פירושה הפשוט הוא‪ :‬שהדבר ברור ובטוח שזה אכן כך‪ ,‬ושום דבר‬
‫בעולם לא יוכל להזיז את המאמין מאמונתו!‬
‫חי וקיים‬
‫‪78‬‬
‫שכן‪ ,‬דבר המבוסס על השכל‪ ,‬ואפילו דבר המבוסס על ראיית העין‪ ,‬אינו‬
‫מוחלט לגמרי‪ .‬שהרי אם יבוא מישהו ויוכיח את ההיפך יתערער כל היסוד עליו‬
‫הושתת הדבר‪ .‬והרי אפילו בדבר המבוסס על ראיית העין ניתן להוכיח כי הייתה‬
‫זו אחיזת‪-‬עיניים בלבד‪.‬‬
‫אמונה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אינה מבוססת על המציאות שלי ‪ -‬מציאות של נברא‬
‫מוגבל‪ ,‬שתמיד יש משהו מעליו שיוכל להשפיע עליו ולשנות אותו ‪ -‬אלא על כך‬
‫שהבורא הבלתי‪-‬מוגבל שאין למעלה הימנו מאיר בתוך הנברא‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬אפילו יבואו כל חכמי מזרח ומערב‪ ,‬שיכולת הבנתם נעלית‬
‫באין־ערוך מיכולת הבנתי‪ ,‬ויביאו הוכחות ניצחות בצורה המוחצת ביותר‪,‬‬
‫שאמונתי מוטעית ‪ -‬ברור שלא אזוז מן האמונה בכי‪-‬הוא‪-‬זה‪ .‬כי איזה‬
‫תפיסת־מקום יש להוכחות אלו‪ ,‬כאשר האמונה באה מהקב"ה שאין לו שום גדר‬
‫וגבול‪ ,‬הוא יתברך מאיר בי ופועל בי את האמונה‪ ,‬והרי לפניו יתברך שום דבר‬
‫אינו נחשב למאומה‪.‬‬
‫חסיד‪ ,‬אמונתו לא נפגעת גם כאשר יש לו קושיות קשות ביותר‪ .‬חסיד יודע‬
‫שכל הקושיות הם עניין של ניסיון כדי לשבור אותו‪ .‬ויודע‪ ,‬כי גם כשאינו יכול‬
‫לתרץ הקושיות אין הדבר פוגע באמונתו החזקה כצור איתן‪ .‬ברור ופשוט שנעים‬
‫יותר שגם השכל האנושי מבין ומסכים לזה‪ ,‬אך האמונה עצמה מספיק חזקה גם‬
‫בלי זה‪.‬‬
‫הרביים אף הדגישו כי דוקא בתקופה טרם התגלות המשיח‪ ,‬ברגעים‬
‫האחרונים והקשים ביותר של הגלות‪ ,‬יצטרכו בעלי השכל להניח את שכלם על‬
‫הצד‪ ,‬כי עם השכל יכולים לנטות מדרך האמת‪ .‬דוקא בתקופה זו חייבים להחזיק‬
‫היטב ב'קליאמקע' של הרבי בכל כוחנו‪ ,‬עם אמונה תמימה ופשוטה‪ ,‬ולא ע"י‬
‫פלפולי שכל והגיון‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כאשר צמודים לדברי הרבי‪ ,‬מחזיקים ב'קליאמקע'‪ ,‬אי‪-‬אפשר לטעות‪.‬‬
‫כאשר מצליחים לעמוד בניסיון רואים את הדברים באור אחר לגמרי‪.‬‬
‫מה עכשיו?‪...‬‬
‫אין שום ביאור והסבר מדוע ולמה הגלות וההעלם והסתר ממשיך יום אחרי‬
‫יום‪" ,‬למה עשה ה' ככה"‪ .‬וכפי שהרבי בעצמו אמר שאין שום סיבה והסבר‬
‫חי וקיים‬
‫‪79‬‬
‫למאורעות אלו אחרי כל מה שעבר על עם ישראל בכל משך הגלות‪ ,‬ובפרט בדור‬
‫האחרון‪ ,‬ולא צריכים להיות עוד כלל וכלל דברים בלתי‪-‬רצויים‪ ,‬ומשיח הי' צריך‬
‫להתגלות כבר מזמן‪.‬‬
‫אבל אסור להפסיק‪ ,‬וחייבים להמשיך לחפש את האב‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬דווקא בגלל‬
‫שאיכפת וכואב ומפריע‪ ,‬ורוצים ומוכנים לעשות הכל כדי לבטל מכל ההעלם‬
‫והסתר‪ .‬מלמד אותנו הרבי כמה פעמים שוב ושוב כי הדרך להתגבר על הגלות‬
‫וההעלם והסתר‪ ,‬היא דווקא על‪-‬ידי הגברת השמחה ביותר וביותר‪.‬‬
‫בנוסף לזה אומר הרבי )בשלח תשנ"ב( כי "היום בנוסף על רגש הכוסף‬
‫והתשוקה והגעגועים להגאולה )עד עתה(‪ ,‬צ"ל עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה‬
‫מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש"‪ .‬כן אמר כי כל זמן שהגאולה‬
‫עדיין לא בא‪ ,‬יש "להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהענינים שמקרבים ומזרזים‬
‫ומביאים בפועל ממש את הגאולה תיכף ומיד ממש"‪.‬‬
‫ולסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬ג' תמוז הוא רק נסיון‪ .‬ב‪ .‬הרבי מבאר שהניסיון הוא דבר שאין לו מציאות‬
‫כלל‪ .‬ג‪ .‬על ידי שהיהודי עומד בנסיון ומראה שלא מתפעל ממנו כלל‪ ,‬זה עצמו‬
‫מגלה את האמת שאין בזה שום מציאות אמיתית‪ .‬ד‪ .‬הרבי אף מוסיף ואומר כי‬
‫יש לפרסם את האמת‪ ,‬כי "משה לא מת" מכיון שהעולם מוכן לקבל זאת‪ .‬ה‪.‬‬
‫התורה נותנת לחוש תוקף לברר המציאות‪ ,‬אך היא אינה כפופה אלי'ה ח"ו‬
‫כשמדובר במציאות ע"פ תורה‪ .‬ו‪ .‬החוש יכול להוכיח מהי כוונת התורה‪ ,‬אך ח"ו‬
‫לא לשנותה‪ .‬ז‪ .‬כפי שמתייחסים כך מקבלים‪ .‬ח‪ .‬חייבים להוסיף בשמחה‬
‫ובמעשה בפועל‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫חי וקיים‬
‫הרבי הבטיח שהוא עוד יחזור לעודד את החסידים בנפנוף‬
‫שתי הידים‬
‫ביום שמח"ת תשנ"ד‪ ,‬בהפסקה שבין התפלה להקפות‪ ,‬נכנסו לחדר התפילות‬
‫קבוצת גבירים שהרימו תרומה נכבדת ל'קרן הבנין' של בית רבנו שבבבל‪ ,‬ובין העוברים‬
‫עבר גם הנגיד ר' מאיר שי' שרייבער‪ .‬הלה עבר והציג תמונה של הרבי ממעמד כוס של‬
‫ברכה משנת תשמ"ח )המצו"ב(‪ ,‬בה מניף הרבי בב' ידיו הק' בעוצמה‪ ,‬תוך כדי ששואל‪:‬‬
‫"האם דבר זה יחזור על עצמו?" והרבי הניד בראשו הק' לחיוב‪ .‬משום‪-‬מה תשובה זו לא‬
‫סיפקתו עדיין‪ ,‬ושבועות מספר לאחר החג כתב מכתב מפורט ובו שואל בפרטיות יותר‬
‫אודות כך‪ .‬תרגום המכתב להלן‪:‬‬
‫"כשעברתי ליד הרבי שליט"א בשמח"ת‪ ,‬לא הייתי בטוח בקשר לתגובת הרבי‪,‬‬
‫והייתי רוצה להבהיר אותה‪ .‬החסידים‪ ,‬בגלל האהבה הגדולה שלהם לרבי שליט"א‪,‬‬
‫מרגישים מאוד בנמיכות רוח בגלל סבלו‪ .‬זה הי' מאוד עוזר אם הי' לנו 'אור בקצה‬
‫המנהרה' להחזיק בזה; האם החסידים יראו עוה"פ את הרבי עושה כמו בתמונה‬
‫המצורפת‪ ,‬עם אותה יכולת פיזית )בעמידה‪ ,‬ובנפנוף שתי הידים( מתוך שמחה? ואני‬
‫מבקש את ברכת הרבי שזה יקרה בקרוב!"‬
‫על כל זה ענה הרבי בחיוב‪ ,‬כשתוך‪-‬כדי‪-‬כך הוסיף המזכיר מדילי'‪" :‬שיהי' ביתר‬
‫שאת וביתר עז ובבריאות שלימה וחזקה" והרבי ענה על הכל בחיוב‪.‬‬
‫חי וקיים‬
‫לזכות‬
‫הרה"ח ר' שמריהו שי' בן פעסיא‬
‫ורעייתו גיטל תחי' בת לאה‬
‫מטוסוב‬
‫לברכה והצלחה בכל מכל כל בגשמיות וברוחניות‬
‫ולמילוי משאלות ליבם לטובה‬
‫ובפרט שיפקדו בזרעא חייא וקיימא בקרוב ממש‪,‬‬
‫ושיזכו לקבל פני משיח צדקנו בשמחה וטוב לבב אכי"ר‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ר' ברוך בן ר' משה‬
‫נפטר ביום כ"א אדר ראשון‬
‫אסתר יעטא בת ר' יעקב ירמיהו הלוי‬
‫נפטרה ביום כ"ח אדר‬
‫נדבת בנם הרה"ח ר' יעקב שי' מיר‬
‫יהי רצון שזכות זו תעמוד לו ולכל בני ביתו שיחיו למילוי כל‬
‫משאלות ליבם לטובה בגשמיות וברוחניות‪ .‬בברכת הצלחה מופלגה‬
‫בכל אשר יפנה יעשה ויצליח ויזכו בקרוב ממש בתוככי כל ישראל‬
‫לקבלת פני משיח צדקנו בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬אכי"ר‬
‫‪81‬‬
‫‪82‬‬
‫חי וקיים‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ר' יצחק בן ר' משה‬
‫זיס‬
‫ר' שלמה בן ר' יצחק‬
‫גניסליו‬
‫ולזכות‬
‫ר' משה ורעייתו חי' מינה וילדיהם‬
‫ר' מנחם מענדל ורעייתו דבורה לאה וילדיהם‬
‫ר' חיים ורעייתו נחמה דינה‬
‫דבורה לאה ובעלה בן‪-‬ציון וילדיהם‬
‫נח‬
‫דובער‬
‫רבקה‬
‫חי' מושקא‬
‫נדבת הרה"ח יעקב ורעייתו שושנה שי'‬
‫קונסיפולסקי‬
‫חי וקיים‬
‫לעילוי נשמת‬
‫הרה"ח הרה"ת ר' צבי הירש‬
‫בן‬
‫הרה"ח ר' בן ציון‬
‫שפריצער‬
‫נפטר ביום כ"ז אלול תש"מ‬
‫הרה"ח הרה"ת ר' יקותיאל דובער‬
‫בן‬
‫הרה"ח הרה"ת ר' שניאור זלמן‬
‫קלמנסון‬
‫נפטר ביום י"ג ניסן תשמ"ח‬
‫הרה"ח הרה"ת ר' ניסן אייזיק‬
‫בן‬
‫הרה"ח הרה"ת ר' רפאל‬
‫אנדרויסיער‬
‫נפטר ביום י"ז ניסן תנש"א‬
‫נדבת הרה"ח שמואל שי' שפריצער‬
‫‪83‬‬
‫חי וקיים‬
‫‪84‬‬
‫מוקדש‬
‫לכ"ק אדמו"ר‬
‫מלך המשיח‬
‫שליט"א‬
‫מהרה יגלה אכי"ר‬