‫הגאולה בעולם‬ ‫נאמר ביחזקאל (יא‪ ,‬טז)‪" :‬ואהי להם למקדש מעט‬ ‫בארצות אשר באו שם" (יחזקאל יא‪ ,‬טז)‪ .‬ומסבירים‬ ‫על כך חז"ל כי גם לאחר חורבן הבית ממשיכה‬ ‫השכינה לשרות בקרב עם ישראל ‪ -‬בבתי הכנסת‬ ‫ובבתי המדרש‪ ,‬שמהווים "מקדש מעט"‪ .‬חז"ל‬ ‫מוסיפים‪ ,‬כי תמיד ישנו מקום אחד ומיוחד שנחשב‬ ‫ל"מקדש מעט העיקרי" ‪" -‬מעין ודוגמת המקדש‬ ‫הגדול שבירושלים"‪ .‬מקום זה נקרא‪" :‬בית רבינו שבבבל"‪.‬‬ ‫בעבור חברות ייצור ענקיות‪ ,‬הכנסת מוצר לשלב‬ ‫הייצור היא הימור גדול‪ .‬הנעת הרעיון דרך מסלול‬ ‫ארוך ויקר של מגוון מחלקות המחקר‪ ,‬הפיתוח‪,‬‬ ‫עיצוב‪ ,‬סקרי שוק‪ ,‬וייצור אב טיפוס ‪ -‬עשויה לקחת‬ ‫שנים‪ .‬בניית פס ייצור עשויה לעלות מיליוני דולרים‪,‬‬ ‫והכול יכול גם לא להימכר כראוי בסוף‪ .‬התהליך‬ ‫המסורבל מרתיע ועלול לגרום לוויתור על חידושים‬ ‫ורעיונות טובים‪ .‬קיצור תהליכי פיתוח של מוצרים‬ ‫חדשניים הוא משאת נפשן של חברות גדולות‪.‬‬ ‫קוראים להם "מייקרים" ("עושים") וזה עובד כך‪:‬‬ ‫מייקר מציע מוצר חדש או שדרוג למוצר קיים‪ .‬זה‬ ‫יכול להיות משהו שהוא בונה או חושב לבנות במוסך‬ ‫של ביתו הפרטי‪ ,‬או במתקן שמעמידה לרשותו‬ ‫חברה גדולה‪ .‬במקביל מועלה הרעיון לפורומים‬ ‫קהילתיים מקוונים של חובבנים ומקצוענים בתחום‬ ‫כדי לראות איזה רעיונות מחוץ לקופסא יכולים‬ ‫לבוא מהקהל‪ .‬מתרחש סיעור מוחות שמניב חשיבה‬ ‫לא קונבנציונאלית ותורם לפיתוח מוצר זריז‪ .‬השיטה‬ ‫הניבה עד כה הצלחות מסחררות עד שיצרניות ענק‬ ‫כג'נרל אלקטריק ושכמותה פתחו חללי עבודה‬ ‫מיוחדים למייקרים‪ ,‬מצוידים ומתוקצבים היטב‪,‬‬ ‫ומניחות להם לעשות שם כאוות נפשם‪.‬‬ ‫מה שהם לא יודעים זה שהרעיון לא נולד בשביל‬ ‫לייצר גדג'ט זה או אחר‪ .‬בדומה לכל פטנט או קיצור‬ ‫עלון שבועי לחשיבה ומודעות בעידן הגאולה‬ ‫ב"ה‬ ‫‪ - 770‬בית משיח‬ ‫יצרנים של הצלחות‬ ‫לאחרונה מסתמנת מגמה מעניינת‪ .‬תנועה חדשה‬ ‫של חובבנים מבריקים‪ ,‬לאו דווקא בעלי תארים‬ ‫בהנדסה אבל עם ידיים טובות וראש טוב‪ ,‬חבר'ה‬ ‫שיודעים להשתמש במידע אינטרנטי מקצועי‬ ‫חינמי‪ ,‬במדפסת תלת‪-‬מימד מחוברת למחשב ביתי‪,‬‬ ‫ובעיקר ‪ -‬לאלתר‪ .‬והחשוב מכול ‪ -‬לדעת לשתף‬ ‫פעולה‪ ,‬כי כל הרעיון תלוי בשיתוף‪.‬‬ ‫להאיר נושאים בגאולה‬ ‫‪770‬‬ ‫מה הפירוש "בית רבינו שבבבל"?‬ ‫דרך מוצלח‪ ,‬הדברים מחלחלים בעולם רק אחרי‬ ‫שמישהו "הוריד" יישום מיקום רוחני מקביל ‪-‬‬ ‫מהיכלות הייצור הרוחניים של הקדושה‪.‬‬ ‫עד לדורנו הייתה הבאת הגאולה עסקם הבלעדי של‬ ‫ענקי רוח‪ ,‬צדיקים מזן נדיר הנקראים "בני עלייה"‪.‬‬ ‫כל השאר הסתפקו בהמתנה ("אחכה לו בכל יום‬ ‫שיבוא") וכך זה התנהל אלפי שנים‪ .‬עד שהרבי‬ ‫מליובאוויטש מלך המשיח הפך את הקערה על פיה‪,‬‬ ‫תוך שהוא מעביר את ה"כדור" למגרש שלנו ותובע‬ ‫מכל אחד מאנשי הדור הזה‪" :‬עשו כל שביכולתכם(!)‬ ‫על מנת להביא את הגאולה"‪ ,‬ומדגיש שכל רעיון‬ ‫מוצלח (מחשבה טובה)‪ ,‬דיבור חיובי או מעשה‬ ‫טוב של כל אחד יכול להיות זה שיכריע את הכף‬ ‫ואכן יגרום למימוש הגאולה בתוך מימדי העולם‬ ‫המוכר לנו‪.‬‬ ‫בכל דור יש לעם ישראל מנהיג שהנו ראש בני ישראל‬ ‫ ראשי‪-‬תיבות רבי‪ .‬בית המדרש של אותו רבי נקרא‬‫"בית רבינו"‪ ,‬ובתקופה שאמרו חז"ל את הדברים חי‬ ‫הרבי של דורם בבבל‪ ,‬ולכן נקרא בית מדרשו "בית‬ ‫רבינו שבבבל"‪ .‬מבית מדרש זה יוצאת תורה לכל‬ ‫פזורות ישראל ולכן שם שורה השכינה יותר מאשר‬ ‫בכל מקום אחר‪.‬‬ ‫מנהיג ונשיא דורנו הוא הרבי מליובאוויטש מלך‬ ‫המשיח‪ .‬בית מדרשו מפורסם בכינויו '‪ ,'770‬על שם‬ ‫מספר הבית בשדרת איסטרן פארקווי שבברוקלין‪.‬‬ ‫זהו "בית רבינו" שבדורנו‪ ,‬ומעניינת העובדה ‪ -‬אותה‬ ‫מציין הרבי בעצמו ‪ -‬כי ‪ 770‬הוא הגימטרייה של 'בית משיח'‪.‬‬ ‫מעלתו של "בית רבינו" תתבטא גם לעתיד לבוא‪:‬‬ ‫נאמר בגמרא כי "עתידים בתי כנסיות ובתי מדרשות‬ ‫שבבבל (כלומר‪ ,‬בחוץ לארץ) להיקבע בארץ‬ ‫ישראל"‪ ,‬וכותב על כך המהרש"א (מורנו הרב רבי‬ ‫שמואל אליעזר אידל'ס) כי בתי הכנסת יגיעו בדרך‬ ‫נס לארץ ישראל ויתחברו ‪ -‬פיזית ‪ -‬לבית המקדש‬ ‫השלישי! החיבור יהיה לפי חשיבותם ומעלתם‬ ‫של בית‪-‬הכנסת‪ .‬מה שאומר‪ ,‬שבית‪-‬הכנסת החשוב‬ ‫ביותר ‪" -‬בית רבינו" ‪ -‬יהיה צמוד ממש לבית‬ ‫המקדש השלישי!‬ ‫עוד מוכח מדברי חז"ל‪ ,‬כי כאשר ירד בית‪-‬המקדש‬ ‫מהשמים הוא ירד תחילה במקומו של "בית רבינו"‪,‬‬ ‫ולאחר מכן יעברו בדרך נס המבנים המחוברים‬ ‫לירושלים‪ ,‬ואליהם יתחברו כל יתר בתי הכנסת‪.‬‬ ‫הגאולה‬ ‫'‪ '770‬היה וממשיך להיות עד היום אבן שואבת‬ ‫שמושכת אליה רבבות אלפי ישראל‪ .‬יהודים חשים‬ ‫במקום את נוכחותו של 'רבינו' ומייחלים לרגע בו גם‬ ‫יראו את רבינו ‪ -‬בגאולה שתבוא תכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫מקורות‪ :‬תלמוד בבלי מגילה כט‪ ,‬א‪ .‬סנהדרין צח‪ ,‬א‪ .‬ילקוט שמעוני ישעיה רמז‬ ‫תצט‪ .‬משנה תורה לרמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה ז‪ .‬הלכות מלכים‬ ‫סוף פרק יא‪ .‬קונטרס 'בית רבינו שבבבל' לרבי מליובאוויטש מלך המשיח‪.‬‬ ‫עניין ועכשווי‬ ‫מ‬ ‫היקף העבודה העיקרי נעשה גם היום על ידי צדיקי‪-‬‬ ‫העל ובמיוחד על‪-‬ידי המשיח עצמו‪ .‬אלא שבכל‬ ‫זאת חפץ הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא לזכות גם אותנו בקניין‬ ‫הרוחני של הגאולה האין סופית והשאיר לנו את‬ ‫הזכות לתרום גם את שלנו‪.‬‬ ‫פנינת גאולה‬ ‫בליל הסדר תרס"ב (‪ )1902‬גילה רבי שלום בר מליובאוויטש כי על עם ישראל ריחפו‬ ‫גזרות רעות והן התבטלו בזכות הארה אלוקית ייחודית שירדה לעולם קודם חג הפסח‪.‬‬ ‫מעניין לציין כי ארבעה ימים קודם חג הפסח של אותה שנה ירדה לעולם נשמתו של‬ ‫הרבי מליובאוויטש מלך המשיח‪.‬‬ ‫(על פי ספר השיחות תרצ"ט עמוד ‪)323‬‬ ‫‪113‬‬ ‫שנה‬ ‫נא לשמור על קדושת הגליון ⋅ אין המערכת אחראית על תוכן הפרסום‬ ‫לזכות כבוד קדושת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח‪ ,‬לרגל יום הולדתו ה‪113-‬‬ ‫להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬ ‫פרשת צו ‪ /‬שבת הגדול‬ ‫ז' ניסן ה'תשע"ה ‪27.3.15‬‬ ‫ירושלים תל‪-‬אביב‬ ‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬ ‫כניסת השבת ‪18:19‬‬ ‫יציאת השבת ‪19:32‬‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪19:35‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪18:26‬‬ ‫‪19:34‬‬ ‫באר‪-‬שבע‬ ‫‪18:37‬‬ ‫‪19:35‬‬ ‫אילת‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪19:32‬‬ ‫ניו‪-‬יורק‬ ‫‪18:58‬‬ ‫‪19:58‬‬ ‫מטה משיח שע"י אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש‬ ‫ת‪.‬ד‪ 712 .‬כפר חב"ד ‪ | 60840‬טל' ‪ | 03.9607922‬פקס‪ | 03.9607923 .‬דוא"ל‪[email protected] .‬‬ ‫זה קרה באמת‬ ‫נקודה למחשבה‬ ‫‪ 770‬גיליונות‪ 113 ,‬שנים‪ ,‬גאולה אחת‬ ‫‪ 770‬הוא מספר שנקשר אסוציאטיבית בחסידות‬ ‫חב"ד וברבי מליובאוויטש‪" .‬סוון‪-‬סוונטי" כפי‬ ‫שמכנים את המספר בעגה אמריקאית הוא מספר‬ ‫הבית של בית המדרש של הרבי מלך המשיח‬ ‫בשדרת איסטרן פרקווי שבברוקלין‪ .‬מקום שמזה ‪75‬‬ ‫שנים ‪ -‬עוד מימיו של הרבי הקודם מליובאוויטש‪,‬‬ ‫חמיו של הרבי הנוכחי ‪ -‬משמש אבן שואבת לכל‬ ‫בית ישראל ובמיוחד לחסידי חב"ד‪.‬‬ ‫במרוצת השנים עברו במקום מאות‪-‬אלפי יהודים‬ ‫שהגיעו כדי לחזות בזיו פניו של הרבי‪ ,‬להקשיב‬ ‫לדבריו המאלפים‪ ,‬להתברך ולהצטייד בעצה לחיים‪.‬‬ ‫הרבי איווה לו למושב את '‪ ,'770‬ומאז שקיבל‬ ‫את הנשיאות (לפני כ‪ 65-‬שנים) כמעט לא עזב‬ ‫את המקום‪.‬‬ ‫הרבי הסביר‪ ,‬על פי דברי חז"ל‪ ,‬את המשמעות‬ ‫המיוחדת במינה שיש לבית מדרש שממנו יוצאת‬ ‫תורה לכל עם ישראל‪ ,‬והוכיח כי בדורנו זהו '‪- '770‬‬ ‫המקום שממנו יצאו (ועדיין יוצאים) לכל קצווי תבל‬ ‫אלפי השלוחים של הרבי כדי להביא את דבר השם‬ ‫לכל באי העולם‪.‬‬ ‫הסיסמה הידועה שהעניק הרבי לעבודת השליחות‬ ‫היא "ופרצת"‪ .‬ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה‪ .‬והרבי‬ ‫גם קשר את הסיסמה אל המקום שממנו "פורצים"‬ ‫כל השלוחים‪ ,‬כאשר הצביע על כך שהמילה "פרצת"‬ ‫היא בגימטרייה ‪.770‬‬ ‫שבו חל יום הולדתו ה‪ 113-‬של הרבי‪ .‬מי שאך ורק‬ ‫בגלל הוראתו לא להניח לגאולה לרדת מסדר היום‪,‬‬ ‫מהשיח הציבורי ומההגות הפרטית של כל אחד ‪-‬‬ ‫יוצא הגיליון לאור מידי שבוע בשבוע ומספק את‬ ‫החומר המתבקש לשיח ולהגות‪ .‬התזמון המושלם‬ ‫היווה מבחינתנו עיתוי מצוין למתוח מחדש את פני‬ ‫הגיליון ולשוות לו מראה מעניין יותר ועכשווי יותר‪.‬‬ ‫לאחר שנים רבות של הצלחה מצטברת שבאה‬ ‫לידי ביטוי בהרחבה מתמדת של קהל הקוראים‪,‬‬ ‫החליטו אנשי המקצוע כי העיצוב המוכר של‬ ‫הגיליון מיצה את עצמו וראוי לרענן אותו‪ .‬לא הוחל‬ ‫שינוי בתבנית הכללית או בתכני המדורים אלא רק‬ ‫בתדמית שלהם‪ ,‬והתוצר האיכותי מוגש לפניכם‬ ‫החל מהשבוע במראהו החדש‪.‬‬ ‫⋅⋅⋅‬ ‫היה לנו חלום שהגיליון המתוזמן הזה יביא בכנפיו‬ ‫את הבשורה הגדולה מכולן ‪ -‬בשורת התגלותו‬ ‫המושלמת של הרבי מלך המשיח‪ .‬למען האמת‬ ‫היינו מאושרים שההתגלות הזו תתממש קודם לכן‬ ‫ונבשר עליה בגיליונות מוקדמים יותר‪ .‬בדיעבד‪,‬‬ ‫לאחר שכבר הגענו לגיליון הנוכחי‪ ,‬גבר בנו הריגוש ‪-‬‬ ‫אולי לתזמון יש סגולה כלשהי‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬נכון לרגע כתיבת השורות‪ ,‬זה עדיין‬ ‫לא קרה‪ .‬אבל התקווה בעינה עומדת‪ .‬היינו ‪ -‬ועודנו‬ ‫ כחולמים ומייחלים שעד שהגיליון הנוכחי יגיע‬‫לידיכם הקוראים כבר נהיה כולנו בגאולה‪ .‬בינתיים‪,‬‬ ‫כל עוד זה לא קרה‪ ,‬נמשיך לעמוד על משמרתנו‬ ‫ולהעניק לכם תכנים תורניים‪ ,‬אקטואליים‪ ,‬מדעיים‬ ‫וסיפוריים העוסקים בגאולה על היבטיה השונים‬ ‫ובדמותו של הגואל‪.‬‬ ‫⋅⋅⋅‬ ‫את החיבור אל המספר ‪ 770‬מרגיש כל חסיד‪ .‬עד כדי‬ ‫כך שישנם כאלו שמשתדלים לשלב אותו במספרי‬ ‫הטלפון או המכונית שלהם‪ .‬לכן גם אנחנו‪ ,‬בגיליון‬ ‫"גאולה מעניין ועכשווי"‪ ,‬נרגשים כאשר הגענו‬ ‫למספר הזה‪ .‬ואנו נרגשים‬ ‫שבעתיים משום שהמספר‬ ‫הזה גם מעיד על הקשר‬ ‫אנחנו‪ ,‬בגיליון "גאולה מעניין‬ ‫המיוחד שיש לבית המדרש‬ ‫ועכשווי"‪ ,‬נרגשים כאשר הגענו‬ ‫של הרבי אל הגאולה‪:‬‬ ‫למספר הזה‪ .‬ואנו נרגשים‬ ‫‪ 770‬זו גם הגימטרייה של‬ ‫שבעתיים משום שהמספר הזה‬ ‫'בית משיח'‪.‬‬ ‫הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא סובב‬ ‫את הדברים כך שהגיליון‬ ‫הזה יצא לאור בשבוע‬ ‫קנאת סופרים‬ ‫גם מעיד על קשר מיוחד אל‬ ‫הגאולה‪ 770 :‬זו הגימטרייה של‬ ‫'בית משיח'‬ ‫אנו מודים לכם על‬ ‫המשובים החמים שמגיעים‬ ‫לשולחן המערכת‪ .‬אך את‬ ‫התודה הגדולה מכולן אנו‬ ‫לקדוש‪-‬ברוך‪-‬‬ ‫מייחדים‬ ‫הוא‪ ,‬על כך שהעניק לנו את‬ ‫הרבי ובכך זיכנו לחיות בדור‬ ‫שיכול לקרוא בקול גדול‪:‬‬ ‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך‬ ‫המשיח לעולם ועד‪.‬‬ ‫הימים החולפים לא הטיבו עם אברהם ארנברג‪ .‬מזה‬ ‫תקופה שהוא סובל מכאבים איומים ובלתי פוסקים‬ ‫ברגל‪ .‬אברהם ניגש אל רופא המשפחה והוא הפנה‬ ‫אותו באופן דחוף לרופא המומחה במחלות כלי דם‪.‬‬ ‫המומחה הביט‪ ,‬מישש ובדק‪ ,‬גרד בפדחתו‪.‬‬ ‫לעבוד בכמות ובאיכות גם יחד‬ ‫בפרשת "צו" ישנן הוספות על דיני קרבנות שנכתבו‬ ‫בפרשת "ויקרא"‪ .‬למרות שמדובר בהשלמות‬ ‫בלבד‪ ,‬פותח כל נושא במילים "זאת תורת"‪" :‬זאת‬ ‫תורת העולה"‪" ,‬זאת תורת המנחה" וכדומה‪.‬‬ ‫"האם אדוני משער מה פשר כאביי האיומים?"‪,‬‬ ‫נאנח אברהם‪.‬‬ ‫המשמעות הפשוטה של הפתיח "זאת תורת"‬ ‫היא שלהלן יפורטו כל הדינים של המצווה‬ ‫המסוימת‪ .‬אך כאן לכאורה לא ניתן לפרש כך‪ ,‬כי‬ ‫חלק מדיניהם של הקרבנות הנידונים כבר הופיעו‬ ‫בפרשה הקודמת‪ .‬ואכן‪ ,‬על שני פתיחים בפרשה‬ ‫ "זאת תורת העולה" ו"זאת תורת המנחה" מציין‬‫רש"י שלמילה "תורה" יש משמעות אחרת‪ .‬זו מילה‬ ‫שבאה לרבות‪ ,‬כלומר ‪ -‬ללמד דבר‪-‬מה חדש שאינו‬ ‫מפורש (ורש"י גם מסביר מהו החידוש)‪.‬‬ ‫בשלב זה הזמינו בני ביתו את ד"ר גורן‪ ,‬מנהל מחלקת‬ ‫כלי דם בבית הרפואה בלינסון‪" .‬מצב הרגל לא טוב"‪,‬‬ ‫קבע לאחר בדיקה ראשונית‪" .‬לדעתי"‪ ,‬היסס לרגע‪,‬‬ ‫"רק ניתוח יוכל לעזור‪ .‬בניתוח זה מוציאים את העורק‬ ‫הראשי ומחליפים אותו בעורק פלסטיק"‪ .‬הרופא‬ ‫השאיר מרשם למשככי כאבים חזקים במיוחד והלך‪.‬‬ ‫אולם על הפתיחים "וזאת תורת האשם"‪" ,‬וזאת‬ ‫תורת זבח השלמים" ‪ -‬לא מסביר רש"י דבר‪.‬‬ ‫והסיבה פשוטה‪ :‬בנושאים אלו רובם ככולם של‬ ‫הדינים מופיעים על אתר ולא בפרשה אחרת‪ ,‬ולכן‬ ‫כאן נותרת המשמעות הפשוטה של הפתיח "זאת‬ ‫הרופא לא השיב תשובה ברורה‪ ,‬אבל כבר היה באמצע‬ ‫ניסוח המרשם‪" .‬פעמיים ביום עם האוכל"‪ ,‬הדריך‪.‬‬ ‫אברהם ניסה את הכדורים‪ ,‬ואחריהם ‪ -‬גם כדורים‬ ‫אחרים‪ .‬התוצאה בכולם הייתה שווה ‪ -‬אפס תועלת‪.‬‬ ‫כאביו של אברהם הלכו והשתלטו על ימיו וגם על‬ ‫לילותיו‪ .‬הוא לא הצליח להירדם מרוב כאבים‪.‬‬ ‫הניתוח שהוצע לא היה פשוט כפי שאולי נשמע‪.‬‬ ‫אברהם שמע כי ניתוח כזה מסוכן מאוד‪ ,‬בין השאר‬ ‫משום שאם ייכשל ‪ -‬יש צורך לקטוע את הרגל‪,‬‬ ‫חס ושלום‪.‬‬ ‫אברהם החליט להתייעץ על כך עם רועה ישראל‪,‬‬ ‫הרבי מליובאוויטש מלך המשיח‪ .‬היה זה בחודש‬ ‫שבט תשל"ז (פברואר ‪ .)1977‬שלושה שבועות לאחר‬ ‫ששלח פנייה כתובה‪ ,‬התרגש לקבל מהרבי תשובה‬ ‫קצרה ותמציתית‪ .‬תוכנה היה כי ישתדל לבדוק‬ ‫בהקדם תפילין ומזוזות‪.‬‬ ‫"מה דעתך?"‪ ,‬שאל את בנו צבי‪" .‬למי כדאי למסור‬ ‫את התפילין והמזוזות לבדיקה?"‪ .‬צבי התלבט לרגע‪,‬‬ ‫יום ראשון הקרוב‬ ‫ט' ניסן ⋅ ‪20:00‬‬ ‫אחר נקב בשמו של סופר ידוע ומבוקש‪.‬‬ ‫הבעיה הייתה שכמו בכל ענף ‪ -‬המצוינים גם‬ ‫עסוקים‪ .‬הסופר המדובר הביט קמוט מצח במשימה‬ ‫המיידית שנוספה לשלל משימותיו‪" .‬אוכל לעשות‬ ‫זאת רק אם תביאו לי לא יותר משתי מזוזות בכל יום‪.‬‬ ‫בדיקת התפילין תארך כמה ימים ולאחר שאסיים‪,‬‬ ‫תמצאו מישהו אחר שיכניס את הפרשיות חזרה‬ ‫לתוך ה'בתים'"‪.‬‬ ‫אברהם הסכים‪ .‬כאשר סיים הסופר המהולל את‬ ‫פתוחות התמיה אותו‪ .‬מדוע הפרשיות אינן‬ ‫בפנים? שאל מבטו התוהה‪ .‬אברהם ניצל‬ ‫את הסקרנות שגילה הסופר וגולל לפניו את‬ ‫סיפורו‪.‬‬ ‫תורת"‪ :‬זו אכן (רובה‬ ‫ככולה של) תורת‬ ‫הקרבן המדובר‪.‬‬ ‫אפוא‬ ‫נמצא‬ ‫שחידושיה של פרשת‬ ‫"צו" מתחלקים לשני סוגים‪ .‬הפרשה‬ ‫מלמדת על קרבנות חדשים ש(כמעט) לא נידונים‬ ‫במקום אחר ‪ -‬תוספת בכמות של קרבנות‪ .‬ובאותם‬ ‫קרבנות שדיניהם מפורטים ברובם במקום אחר ‪-‬‬ ‫מעניקה הפרשה תוספת באיכות של דינים חדשים‪.‬‬ ‫העובדה שבעקבות כאבים הורה הרבי לבדוק‬ ‫את התפילין והמזוזות לימדה שאמורה להיות‬ ‫בעיה‪ .‬ומכיוון שהסופר הראשון ‪ -‬המומחה ‪-‬‬ ‫לא מצא מאומה‪ ,‬התגרה הסופר הנוכחי למצוא‬ ‫את הדקות היקרות כדי לעבור בעצמו על המזוזות‬ ‫ופרשיות התפילין ולהגיהן שנית‪ .‬הוא רצה למצוא‬ ‫את מה שעמיתו לא מצא‪.‬‬ ‫בשני סוגי החידושים‪ ,‬חידושי הכמות וחידושי‬ ‫האיכות ‪ -‬מופיע אותו פתיח‪" :‬זאת תורת"‪ .‬ללמדנו‪,‬‬ ‫שהכמות והאיכות לא נופלות בחשיבותן זו מזו‪.‬‬ ‫ההתקרבות (משמעותה של המילה קרבנות) אל‬ ‫השם צריכה להיות משולבת מתוספות בכמות‬ ‫ובאיכות גם יחד‪ .‬לדוגמה‪ :‬חשוב לקרב כמות גדולה‬ ‫של יהודים לתורה‪ .‬השקעה כזו בכמות מעניקה‬ ‫לעבודת השם האישית איכות ייחודית שבכוחה‬ ‫לבטל את הגלות ולהביא את הגאולה השלמה‬ ‫הגיה הסופר את התפילין ובדק עם זכוכית מגדלת‬ ‫תג אחר תג‪ ,‬שורה אחר שורה‪ .‬לפתע הריע בתרועת‬ ‫מנצחים‪" :‬הנה זה!"‪ .‬הוא מצא נקב קטן באחת‬ ‫האותיות של המילה "ובלכתך (בדרך)"‪ .‬אפשר היה‬ ‫לתקן זאת‪ ,‬אך הסופר טען כי 'באמת' אין לו זמן‪.‬‬ ‫'קנאת הסופרים' שלו למצוא את הפגם ‪ -‬באה על‬ ‫סיפוקה מידית‪ ,‬אך לתקן את הדרוש תיקון ‪ -‬הוא לא‬ ‫הסכים לבצע מידית‪ .‬לא הייתה לאברהם ברירה אלא‬ ‫לחפש סופר שלישי שיתקן את הטעון תיקון ויתפור‬ ‫את התפילין‪.‬‬ ‫(ליקוטי שיחות חלק יז עמוד ‪)42‬‬ ‫הבדיקה‪ ,‬הכול לדעתו היה כשר‪" .‬הכול בסדר"‪ ,‬הרגיע‬ ‫את אברהם בנימה נחרצת‪ .‬כעת נשאר אברהם עם‬ ‫תפילין בדוקות ופתוחות‪ .‬הוא עצמו לא ידע כיצד‬ ‫להחזיר את הפרשיות למקומן ולסגור את ה'בתים'‪,‬‬ ‫ולכן חיפש סופר אחר שיעשה זאת בעבורו‪.‬‬ ‫גם הסופר שאליו הגיע כעת היה עסוק מאוד‪ .‬בנוסף‬ ‫לכתיבת מזוזות ותפילין‪ ,‬היו אצלו סופרים מתלמדים‬ ‫שהוא אימן לשיפור מיומנות ולכתחילה לא נראה‬ ‫כי יצליח למצוא זמן להכנסת הפרשיות ותפירת‬ ‫התפילין‪ .‬אבל המראה של אברהם מחזיק תפילין‬ ‫בימים הבאים שם אברהם לב כי חל שינוי בעוצמת‬ ‫הכאבים‪ .‬התיקון במילים "ובלכתך בדרך" השפיע‬ ‫ישירות על הליכתו בדרך‪.‬‬ ‫על פי דרישת הרופאים‪ ,‬המשיך אברהם להגיע‬ ‫למעקבים ולבדיקות כמעט ארבע שנים‪ .‬בחודש‬ ‫מרחשוון תשמ"א (אוקטובר ‪ )1981‬הגיע בפעם‬ ‫האחרונה‪ .‬מנהל המחלקה בישר לאברהם כי המחלה‬ ‫נעלמה בלי להשאיר עקבות‪" .‬זה באמת לא טבעי"‪,‬‬ ‫הודה הד"ר‪" .‬אמרת תהילים?"‪ ,‬שאל‪.‬‬ ‫"גם"‪ ,‬השיב אברהם‪" .‬אבל העיקר היה מישהו אחר‬ ‫שמשך בחוטים"‪ ,‬חייך וסיפר לרופא את סיפור‬ ‫התפילין והמזוזות‪.‬‬