חי גם בתוכך-הילה בן חורין

‫"חי גם בתוכך"‬
‫נושא – הגדלת מספר תורמים איברים (כליה) מן החי‬
‫מנחה – ד"ר מנחם כ"ץ‬
‫מגישה – הילה בן חורין‬
‫המכללה האקדמית לחינוך‬
‫גבעת וושינגטון‬
‫תמוז תשע"ג‬
‫יוני ‪3102‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪.0‬מבוא‪4..............................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬הנרטיב שלי‪6.............................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬סקירה ספרותית‬
‫‪ 2.1‬רקע כללי‪ -‬מבנה הכליות‪ ,‬תפקודן וחשיבותן‬
‫‪ 2.1.1‬מבנה הכליות‪8..........................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1.2‬תפקידי הכליות‪9.......................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1.2‬הורמונים המיוצרים ע"י הכליה‪11...............................................................................‬‬
‫‪ 2.1.4‬מדדים לבדיקת תפקודי הכליות‪11...............................................................................‬‬
‫‪ 2.1.2‬כליות בחולי ודרכי טיפול‪12........................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬השתלת כליה‬
‫‪ 2.2.1‬אופן השתלת כליה‪12..................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2.2‬הית רונות של כליה מתורם חי‪16...................................................................................‬‬
‫‪ 2.2.2‬השתלת כליה מן החי ותרומתה לחולה ולתורם‪16...........................................................‬‬
‫‪ 2.2.4‬סיכונים בריאותיים לתורמים חיים‪18...........................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬דרכים להמרצת תורמים חיים‪19.....................................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬תחלואה של חוליי דיאליזה בהשוואה למדינות ערב‬
‫‪ 2.4.1‬הממצאים להסדרי הטיפול במטופליי דיאליזה‪22...........................................................‬‬
‫‪ 2.2‬השתלת כליות ואיברים אחרים בארץ ובחו"ל‬
‫‪ 2.2.1‬תמונת מצב בישראל‪22................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2.2‬מספר סוגיות שיש למצוא להן פתרון‪26.........................................................................‬‬
‫‪ 2.2.2‬נתונים על תרומת כליה בארץ מתורמים חיים ותרומת כליה מנפטרים‪27..........................‬‬
‫‪ 2.2.4‬תרומת איברים בפועל‪29..............................................................................................‬‬
‫‪ 2.6‬ארגונים בארץ המצילים חיים‪21......................................................................................‬‬
‫‪ 2.6.1‬אגודת "אדי"‪21..........................................................................................................‬‬
‫‪ 2.6.2‬ארגון "ערבים"‪21.......................................................................................................‬‬
‫‪ 2.6.2‬ארגון "מתנת חיים"‪22................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2.7‬היבטים הלכתיים‪ -‬תרומת איבר מן החי‬
‫‪ 2.7.1‬רקע רפואי‪22............................................................................................................‬‬
‫‪ 2.7.2‬רקע אתי‪ -‬חברתי‪26...................................................................................................‬‬
‫‪ 2.7.2‬חיוב‪ ,‬היתר או איסור‪28.............................................................................................‬‬
‫‪ 2.7.4‬הצעות מעשיות והמלצות‪29.........................................................................................‬‬
‫‪ 2.8‬הצגת המחקר‬
‫‪ 2.8.1‬משמעות חוויית התרומה של "תורמים חיים"‪41..............................................................‬‬
‫‪ 2.8.2‬ראיון עם מנהלת מחלקת טרום ופוסט השתלות‪44...........................................................‬‬
‫‪ 2.8.2‬ראיון עם יו"ר איגוד הנפרולוגים ויתר לחץ דם‪42.............................................................‬‬
‫‪ 2.9‬מימצאים‪46...................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬דיון ‪47.............................................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬סיכום ומסקנות‪48............................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬ביבליוגרפיה ‪21.................................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬נספחים‪:‬‬
‫א‪ .‬ראיונות עם תורמים חיים‪22..............................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬ראיון עם מנהלת מחלקת טרום ופוסט השתלות‪62................................................................‬‬
‫ג‪ .‬ראיון עם יו"ר איגוד הנפרולוגים ויתר לחץ דם‪66..................................................................‬‬
‫ד‪ .‬מושגים‪67........................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .0‬מבוא‬
‫בעבודת המחקר הנוכחית אתייחס לנושא של תרומת כליה מן החי‪ .‬כיום‪ ,‬חולי כליות שכליותיהם‬
‫אינן מתפקדות מטופלים בקביעות וברצף במכונת דיאליזה אשר מטרתה לבצע את תפקיד‬
‫הכליות‪ :‬סינון הדם והפרשת הפסולת ‪ ,‬לרוב עד לשארית חייהם‪ .‬תוחלת החיים של מטופלי‬
‫הדיאליזה קצרה ‪ ,‬מספר החולים הסובלים מאי ספיקת כליות סופנית הזקוקים לטיפולי דיאליזה‬
‫הולך וגדל בהתמדה‪.‬‬
‫שאלת מחקר‪ :‬כיצד ניתן להגדיל את מספרם של תורמים חיים על מנת שיוכלו לתרום כליה כדי‬
‫להציל את חייהם של אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות?‬
‫בסמסטר ב' התחלתי ללמוד עם פרופ' יהודה בר ‪ -‬שלום מחקר איכותני‪ ,‬יש לציין שהקורס היה‬
‫מעניין ומגוון מאוד‪ .‬לראשונה אני נחשפת לכך שקיים פרויקט יישומי שהוא איכותני נרטיבי‪.‬‬
‫במהלך הקורס מצאתי את עצמי מהרהרת ‪ ,‬אולי לחשוף את הסיפור האישי שלנו‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬התייעצתי עם בן זוגי והוא נתן את הסכמתו‪ ,‬הרי בכל זאת הסיפור שלנו מביא לחשיפה‬
‫משותפת‪ .‬התלבטתי רבות‪ ,‬בעודי מהרהרת בכך‪ ,‬חלפו מספר שבועות‪ ,‬צדה את עיניי תמונת שער‬
‫בעיתון "ידיעות אחרונות" של שבת‪ :‬כיס ירוק של חלוק רופא ובתוכו דולרים מספריים וסכין ‪-‬‬
‫"מחתרת סוחרי הכליות"‪ .‬חשיפה‪ :‬רשת חשאית של מתווכים תאבי בצע‪ ,‬רופאים בכירים‬
‫ועבריינים מנהלת תעשייה של השתלות כליה לא חוקיות לחולים ישראלים נואשים‪ .‬כך פועלת‬
‫השיטה החדשה להשתלות שחורות‪ .‬דפדפתי בעיתון והתחלתי לקרוא בעיון את הכתבה –‬
‫"חור בכיס"‪ .‬ציטוט מהתקציר‪:‬‬
‫על גבם של חולים נואשים שממתינים בכיליון עיניים להשתלת כליה‪ ,‬מצאו מתווכים תאבי‬
‫בצע דרך לעשות כסף‪ :‬תמורת מאות אלפי שקלים נשלחים מטופלים לבתי חולים בחו"ל‪,‬‬
‫שם יעברו באופן לא חוקי את הניתוח מציל החיים‪ .‬בחלק מהמקרים מעורבים גם רופאים‬
‫בכירים – וגם עבריינים כבדים‪ .‬שליחת "‪ 7‬ימים" הסתננה לתוככי מחתרת ההשתלות‬
‫השחורות‪ ,‬וחושפת‪ :‬כך פועלת רשת סוחרי האיברים החדשה של ישראל‪.‬‬
‫במשך שבועות ספורים כתבת העיתון הייתה "דינה"‪ ,‬בתו המודאגת של אב חולה דיאליזה‬
‫המשווע להשתלת כליה‪ .‬הכתבת נעה בין סוחרי איברים ומתווכים שונים‪ ,‬אחד מהם מבוקש‬
‫על ידי האינטרפול‪ ,‬אחד נאשם בסחר איברים‪ ,‬ושלישי הוא בכלל סוכן ביטוח המתהדר בכך‬
‫שהוא עובד עם פרופסור ישראלי בעל שם עולמי ונעזר באנשי עולם התחתון‪.‬‬
‫ישנו גם דוקטור קפריסאי המבצע בימים אלה ניתוחי השתלה בבית חולים פרטי חדש‬
‫ויוקרתי‪ .‬דוקטור זה חושף את התחקיר‪ ,‬הוא עומד בקודקודו של קו חדש בין ישראל‬
‫לקפריסין‪ ,‬שנחנך לפני שבועות ספורים‪ ,‬להשתלת כליות מאנשים חיים‪ .‬בעזרת רשת‬
‫מתווכים ומידע שעובר במהירות מפה לאוזן מגיעים אליו ישראלים‪.‬‬
‫קליקת סוחרי האיברים קטנה‪ .‬כולם מכירים את כולם‪ .‬קשה לדעת מי שותפים ומי אויבים‪.‬‬
‫התחרות העזה‪ ,‬הכסף הגדול‪ ,‬הלקוחות הנואשים הפכו לא אחת את מאבקי הכוחות‬
‫למלוכלכים‪ .‬תוך שהם חושפים בפני הכתבת את שיטותיהם‪ ,‬לא פעם השמיצו אלה את‬
‫אלה‪ ,‬התהדרו בקשריהם בבתי החולים בארץ או בחו"ל‪ ,‬ובאחד המקרים אף עם אנשי‬
‫העולם התחתון‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אלא שנדמה כי הנורא מכל‪ ,‬היה היחס שהפגינו חלקם לתורמים מוכי גורל שנאלצים למכור‬
‫חלקים מגופם כאילו היו סחורה דוממת ולא בני אדם‪.‬‬
‫הכתבה משתפת את הקוראים בסיטואציה הבלתי אפשרית‪ ,‬הגוזרת את דינם של רבים‬
‫מהממתינים‪ ,‬הופכת את אלו המתעקשים לצאת לחו"ל כדי לקנות איבר מציל חיים לעבריינים‬
‫‪1‬‬
‫בעל כורחם‪ ,‬ומאפשרת לסוחרי איברים לגזור קופון שמן במיוחד‪.‬‬
‫כשקראתי בעיון את הכתבה‪ ,‬נדהמתי עד כמה יש רוע בעולם‪ ,‬אנשים רודפי בצע מנצלים אנשים‬
‫חולים ונואשים אשר משוועים להשתלת כליה‪ .‬לאחר קריאת הכתבה גמלתי בליבי שפרויקט‬
‫המחקר שלי יהיה בנושא ‪ -‬העלאת המודעות ועידוד לתרומת כליה מן החי‪ .‬לאור תמונת המצב‬
‫הקשה בארץ של חוליי דיאליזה וכן רשימה ארוכה של ממתינים להשתלה אשר חלקם נפטר בזמן‬
‫ההמתנה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬חשוב לי לחשוף את כל נושא התרומה בפני כלל האוכלוסייה‪ ,‬וכמו כן המשפחה הקרובה‬
‫שלה יש חולה דיאליזה וזקוק להשתלה‪ .‬בטוחני שהמידע אשר אליו ייחשף הקורא יביא אותו‬
‫למידע חדש‪ ,‬לחשיבה ולתובנה חדשה שעד כה לא היה מודע לכך‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אם כתוצאה מחשיפה של פרויקט זה יימצאו תורמים מבני המשפחה ו‪/‬או תורמים‬
‫אלטרואיסטים ולו אחד‪ ,‬דייני!‬
‫מטרת המחקר‪ :‬להעלות את רמת המודעות של כלל האוכלוסייה לתרומת איבר כליה מן החי‪,‬‬
‫באמצעות חשיפת הידע וההבנה שהתרומה בטוחה ואינה גורמת לנזק בריאותי וכתוצאה מכך‪,‬‬
‫מספר התורמים החיים יעלה ותינתן לחולה הזדמנות לשפר את איכות חייו באופן משמעותי ואף‬
‫יציל חיים‪.‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬אין מספיק מודעות לכך שניתן לתרום כליה מן החי ולמעשה‪ ,‬יש יתרונות רבים על‪-‬‬
‫פני תרומה מן הנפטר יחד עם זאת בניתוחים אלו יש הצלחה של ‪.97%‬‬
‫ברור לי שתרומת כליה זה לא עניין כה פשוט אבל‪ ,‬אני בטוחה שכל אחד ואחת‪ ,‬למען היקר לו‬
‫מכל‪ ,‬יעשה הכל‪ .‬כולנו מייחלים לבריאות טובה וכשאדם בריא כל השאר יבוא‪.‬‬
‫אל לנו לשכוח את האמרה הידועה‪ ,‬במשנה‪ ,‬במסכת סנהדרין (ד'‪ ,‬ה') נאמר‪:‬‬
‫"לפיכך נברא אדם יחידי בעולם‪ ,‬ללמד שכל המאבד נפש אחת‪ ,‬מעלים עליו כאילו איבד עולם‬
‫מלא; וכל המקיים נפש אחת‪ ,‬מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא"‪.‬‬
‫במחקר זה אשתף בנרטיב שלי ‪ -‬תרומת כליה לבן זוגי‪ ,‬בפרקים הבאים‪ :‬על מבנה הכליות‪,‬‬
‫תפקודן וחשיבותן‪ ,‬מה הן כליות בחולי ודרכי טיפולן‪ ,‬אופן השתלת הכליה‪ ,‬היתרונות של כליה‬
‫מתורם חי‪ ,‬השתלת כליה מן החי ותרומתה לחולה ולתורם‪ ,‬סיכונים בריאותיים לתורמים חיים‪,‬‬
‫דרכים להמרצת תורמים חיים‪ ,‬תחלואה של חוליי דיאליזה בהשוואה למדינות ערב‪ ,‬השתלת‬
‫כליות ואיברים אחרים בארץ ובחו"ל‪ ,‬תרומת איברים‪ ,‬ארגונים מצילים חיים‪ ,‬היבטים הלכתיים‬
‫חשיפת סיפורם של תורמים חיים וכמובן ממצאים‪ ,‬דיון‪ ,‬סיכום ומסקנות‪.‬‬
‫‪ .1‬מתוך "ידיעות אחרונות" גיליון – ‪.11.2.15 ,5252‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 0.0‬הנרטיב שלי‬
‫האמת לאמיתה‪ ,‬איני יודעת היכן להתחיל‪ ,‬ובעצם‪ ,‬מתי החלטתי לתרום? הרי להגיע למעמד של‬
‫תרומת איבר זה לא היה עניין של מה בכך‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬השתלת הכליה התבצעה לפני כשלוש שנים וחצי‪ ,‬בחופשת הקיץ בחודש אב‪ ,‬יולי ‪.2119‬‬
‫נחזור בזמן עוד שנה אחורה‪ ,‬באוגוסט ‪ 2118‬לאחר אולטרה סאונד כליות ‪,‬התברר שכליותיו של‬
‫בן‪-‬זוגי מלאות ב"אשכולות" של ציסטות ובנוכחות שלהן הן מפריעות לתפקוד התקין של הכליות‪.‬‬
‫הפרופ' אמר שחובה לעבור השתלה כיון שעל פי המצב הנוכחי תוך שנה הכליות יקרסו‪.‬‬
‫האפשרות הראשונה‪ ,‬שעמדה לרשותנו היא למכור את הבית‪ ,‬לצאת לחו"ל‪ ,‬להשאיר את הילדים‬
‫אצל המשפחה ולהמתין למצב שבו יימצא‪ ,‬אדם שיגיע למצב של מוות מוחי ויימצא מתאים לבן‪-‬‬
‫זוגי לתרום כליה‪ .‬האפשרות השנייה היא‪ ,‬היא להיכנע למצב הבריאותי המידרדר‪ ,‬הכליות יקרסו‪,‬‬
‫וכאשר לא תהיה ברירה לעשות דיאליזה‪ ,‬שזהו תהליך שבו מחברים את החולה למכונה‪ ,‬אשר‬
‫מוציאה דם מגופו‪ ,‬היא מסננת אותו ומחזירה את הדם לגופו‪ .‬כל התהליך מתבצע ארבע שעות‬
‫שלוש פעמים בשבוע ‪ ,‬זהו תהליך מתיש ולא פשוט‪.‬להיכנס לטיפולי דיאליזה ולהמתין להשתלה‪.‬‬
‫בארץ‪ ,‬רשימת הממתינים להשתלה היא ארוכה‪ ,‬על מנת להיכנס לרשימת הממתינים חובה עליך‬
‫לקבל טיפול דיאליזה‪ ,‬אחרת אינך מופיע ברשימת הממתינים להשתלה‪ .‬זו הבירוקרטיה בארץ‪.‬‬
‫לאחר החלטה משותפת‪ ,‬החלטנו שאין מצב שבן זוגי יעשה דיאליזה וטרם הכליות יקרסו הולכים‬
‫להשתלה‪.‬כל השאלות צפו ועלו‪ :‬איך? מתי? איפה? מי יממן?‬
‫לאחר פגישה נוספת עם הפרופ' הצעתי את האפשרות שאני אתרום כליה לבן זוגי‪ .‬ביקשתי לעשות‬
‫בדיקת התאמה ולדעת אם אני מתאימה‪ .‬הפרופ' תהה מדוע אני מבקשת לתרום‪" :‬אין קשר דם‬
‫ביניכם‪ ,‬הורייך מתימן והוריו מטוניס??‪ ,‬למה לך להכניס ראש בריא למיטה חולה?" ושוב העלה‬
‫את האפשרות לבצע השתלה בחו"ל‪ .‬אמרנו לו שאיננו מעוניינים לצאת לחו"ל‪ ,‬למכור את הבית‬
‫או לקחת הלוואה‪ ,‬להשאיר את הילדים בארץ ולצאת להשתלה בחו"ל‪.‬‬
‫הפרופ' השתכנע‪ ,‬קיבלתי הפנייה לבצע בדיקת התאמה ולמרבה הפלא‪ ,‬נמצא שאני אכן מתאימה‪.‬‬
‫אבל כנראה שהכל מלמעלה ואנו כאנשים מאמינים ייחלנו לטוב‪ .‬האמת‪ ,‬שנינו תהינו כיצד זה יכול‬
‫להיות‪ ,‬שאני אתרום כליה לבן זוגי‪ ,‬אני הרי פוחדת מטיפול אצל רופא שיניים‪ .‬בן זוגי ניסה להניא‬
‫אותי ויחד עם זאת וידא שאכן אני יודעת לקראת מה אני הולכת‪.‬‬
‫אכן כן‪ ,‬אני הייתי נחושה‪ ,‬במשך שנה נעשו בדיקות אין‪-‬ספור ומרצוני הצטרפתי לסדרת בדיקות‬
‫על מנת להסיר כל ספק שאכן אין לי בעיה רפואית במערכת אחרת בגוף‪.‬‬
‫נאלצתי לעשות ביופסיה מהכליה כיון שלרופאים היה חשש קל שקיימת בעיה ולמען הסר ספק‪,‬‬
‫נתבקשתי לעשות ביופסיה‪ .‬אני סירבתי‪ ,‬לאחר התייעצות עם הרב פירר‪ ,‬הוא אישר ונתן את‬
‫בירכתו‪ ,‬אכן‪ ,‬התבצעה הביופסיה‪ .‬לקבלת תוצאות הביופסיה יש צורך להמתין מס' ימים‪ ,‬כיון‬
‫שאז תתקבל תוצאה מרובד עמוק יותר מהכליה‪ .‬הימים חולפים והתברר שבן זוגי יאלץ להיכנס‬
‫לדיאליזה ראשונה לפני ההשתלה כיון שהכליות אינן מתפקדות‪ .‬בעודו מקבל אינפוזיה להכנה‬
‫לניתוח מגיעה ד"ר רחמימוב עם ד"ר וינקלר לבשר לנו שאפשר לצאת לדרך להשתלה ואין צורך‬
‫לבצע דיאליזה‪ .‬היינו המומים ונרגשים‪ ,‬הרופאים דחו השתלה אשר נקבעה מראש לחולה אחר‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫בשל החרפה במצבו הבריאותי של בן זוגי‪ .‬אני נשלחתי לבדיקת קרישת דם‪ ,‬התוצאות היו חיוביות‬
‫ויצאנו לדרך‪ .‬היומן נפתח והודיעו לנו על תאריך להשתלת הכליה‪.‬‬
‫משפחתנו הקרובה הייתה בעניינים והודענו לכולם שהרגע הגדול הגיע‪ ,‬כולם נרתמו למשימה‪,‬‬
‫ללוות‪ ,‬לעזור פיזית ונפשית‪ .‬שידרנו לכולם אופטימיות‪ ,‬כוח ורצון וב"ה הכל יעבור על הצד הטוב‬
‫ביותר‪.‬‬
‫אני נפגשתי עם מדריכה לדמיון מודרך ויש לציין שזה חיזק והוסיף אופטימיות למעמד‪.‬‬
‫נכנסנו לבית החולים ברגל ימין‪ ,‬הבאתי רדיו דיסק ובלילה עשינו יחד הרפיה עם מוסיקה על מנת‬
‫להפיג את המתח‪.‬‬
‫יש לציין שבי הייתה התעלות רוח שאיני יכולה להסביר מעין שליחות ללא פחד ועם הרבה‬
‫אופטימיות‪ ,‬בן זוגי עם קצת חששות אבל הרבה אופטימיות אמר שיהיה בסדר!‬
‫בבקר מלווים בבני משפחה הגעתי ראשונה לחדר הניתוח‪ ,‬כשבן זוגי מלווה אותי‪.‬‬
‫אני זוכרת שנפגשתי עם ד"ר יורם דקל‪ ,‬לחצתי את ידו והמתנו למרדים שבושש להגיע‪ ,‬הד"ר שאל‬
‫לשלומי ואני שידרתי אופטימיות‪ .‬לאחר מס' דקות הגיע המרדים ואני קיבלתי את המסכה עם‬
‫החומר המרדים‪ ,‬נשמתי ואכן התערפלה הכרתי ו‪.....‬‬
‫לאחר כארבע שעות הוצאתי מחדר הניתוח לחדר ההתאוששות וכשהתעוררתי שאלתי הראשונה‬
‫הייתה ‪ -‬מה קורה עם בן זוגי? יוני היה בעיצומו של הניתוח שהתבצע על ידי ד"ר שהרבני עזרא‪,‬‬
‫לאחר כארבע שעות הוא הוצא לחדר ההתאוששות‪ .‬אחר הצהריים המאוחרות נפגשנו בחדר‬
‫מעורפלים עם משככי כאבים‪ ,‬מוקפים במשפחה דואגת‪ .‬צוות בית החולים ביקש מהמשפחה‬
‫לסיים את הביקור כיון שאנו זקוקים למנוחה ואסור לנו להיחשף למבקרים בשל כמות החיידקים‬
‫שכל אחד נושא עמו‪ .‬במשך כשבוע שהינו בבית החולים‪ ,‬קיבלנו טיפול ותמיכה מצוות בית החולים‬
‫אשר ראוי להערכה רבה‪ .‬כמובן‪ ,‬שקיבלנו תמיכה של כל המשפחה אשר דאגה ועטפה אותנו בחום‬
‫ואהבה‪ .‬לאחר כשבוע יצאנו מבית החולים הביתה להחלים‪ .‬לאט לאט הכליה נקלטה בגופו של בן‬
‫זוגי והוא נכנס למסלול החיים‪ ,‬לשגרת החיים ולבריאות תקינה ב"ה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .3‬סקירה ספרותית‬
‫‪3.0‬‬
‫רקע כללי ‪ -‬מבנה הכליות‪ ,‬תפקודן וחשיבותן‬
‫‪ 3.0.0‬מבנה הכליות ‪-‬‬
‫זוג הכליות הם איברים אדמדמים בצורת שעועית‪ ,‬מיקומם מעל למותניים בין הפריטונאום‪-‬‬
‫קרום הצפק והדופן האחורית של הבטן‪ ,‬ובין חוליה חזית אחרונה ‪ T12‬וחוליה מותנית שלישית‬
‫‪ .L13‬הכליה הימנית ממוקמת מעט מתחת לכליה השמאלית בגלל האונה השמאלית של הכבד‪.‬‬
‫בזמן שאיפה‪ ,‬הסרעפת הופכת לשטוחה ודוחקת את הכליות כלפי מטה כ‪ 2.2-‬ס"מ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫על פני השטח של הכליה חצויה לאורכה ניכרים שני אזורים‪ .‬הכליה מורכבת בחלקה החיצוני‬
‫מקליפת הכליה (‪ )Cortex renalis‬ובחלקה הפנימי מלשד הכליה או ליבת הכליה )‪Medulla‬‬
‫‪ .)renalis‬הקליפה והלשד מכילים בעיקר נפרונים שהם יחידות התפקוד היסודיות של הכליה‪:‬כלי‬
‫דם‪,‬כלי לימפה ועצבים‪ .‬הליבה של כליית האדם מחולקת ל‪ 8 -‬עד ‪ 18‬גושים דמויי חרוט הנקראים‬
‫פירמידות הכליה‪ .‬לשד הכליה מורכב בעיקר מתריסר מבנים דמויי פירמידה ( ‪Pyramides‬‬
‫‪ ,)renales‬רקמת קליפה הנמצאת בין הפירמידות מכונה עמודי הכליה ( ‪Columnae‬‬
‫‪.)renales‬הבסיס של כל פירמידה כזו נמצא בגבול שבין הקליפה לליבה‪ ,‬וחוד הפירמידה מסתיים‬
‫בפטמה (‪ ) papilla‬הנמצאת בתוך גביע (‪ .(caly‬מחודי הפירמידות נמשכים גביעים משניים‬
‫(‪ )Calices renales minores‬המתאחדים לגביעים ראשיים (‪ )Calices renales majores‬ואלו‬
‫מתאחדים לחלל אחד בשם "אגן הכליה" (‪ .)Pelvis renalis‬אגן הכליה מתחבר לשופכן ‪.‬‬
‫האגן (‪ (pelvis‬הוא חלקו העליון‪ ,‬המורחב של צינור השתן (‪ (ureter‬המוליך את השתן מחלל האגן‬
‫אל שלפוחית השתן‪ .‬בדפנות של הגביעים‪ ,‬של אגן הכליה ושל צינורות השתן יש שרירים חלקים‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫שהתכווצותם דוחפת את השתן לכיוון השלפוחית‪.‬‬
‫מערכת השתן מכילה‪ :‬שתי כליות‪ ,‬שני שופכנים‪ ,‬שלפוחית שתן אחת ושופכה‪.‬‬
‫הכליות מקבלות את הדם מאבי העורקים של הבטן דרך סעיפיו‪ ,‬העורקים הכלייתיים (הימני‬
‫והשמאלי) ומחזירות את הדם המטופל לווריד הנבוב התחתון דרך ורידי הכליה‪.‬‬
‫מרבית הקליפה והלשד של הכליה מורכבים ממבנים מיקרוסקופיים הנקראים "נפרונים"‪.‬‬
‫נמנו כ־‪ 1.22‬מיליון נפרונים בכל כליה‪.‬‬
‫לנפרון מבנה של צינור שקצהו העיוור הוא קופסית באומן בתוכה נתונים צרורות של נימים‬
‫הנקראים הפקעית‪ ,‬חלקיו הבאים של הצינור מכונים האבובית המקורבת‪ ,‬לולאת הנלי והאבובית‬
‫המרוחקת‪ .‬האבובית המרוחקת מתנקזת לצינור מאסף המהווה חלק ממערכת מאספת גדולה‬
‫יותר שסופה בגביעי הכליה ואגן הכליה‪ .‬המבנה של כל נפרון נמשך מהקליפה עד ללשד (לכל אורך‬
‫הלשד לכיוון אגן הכליה או לאורך חלק מהלשד)‪ ,‬בחזרה עד לאזור קופסית באומן ושוב דרך‬
‫הצינורות המאספים עד לאגן הכליה‪.‬‬
‫‪ .2‬קריספל ‪ .‬י‪.2111 ,‬‬
‫‪ .3‬וברט מ‪ .‬ברן ומתיו נ‪ .‬לוי ‪.2111 ,‬‬
‫‪8‬‬
‫מבט כללי על תפקודי הכליות‪ :‬הכליות מבצעות את העבודה העיקרית של מערכת השתן שאר‬
‫החלקים משמשים כנתיב למעבר חומרים או לאחסנה‪.‬‬
‫‪ 3.0.3‬תפקידי הכליות ‪-‬‬
‫הכליות הן האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן‪ ,‬כמות הפלזמה העוברת בכליות נאמדת‬
‫‪4‬‬
‫ב־‪ 181‬ליטרים ביום‪ .‬תפקידיה העיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬הומאוסטאזיס של מים‪ ,‬מלחים ולחץ דם ‪ -‬הכליות מווסתות את משק המים‪ ,‬גוף האדם מכיל‬
‫מים רבים‪ ,‬והם מהווים כשישים אחוזים ממשקלו‪ .‬שמירה על כמות מים קבועה בגוף ועל שיעור‬
‫המומסים בתוכם היא קריטית לקיום החיים של האורגניזם ושל התאים המרכיבים אותו‪.‬‬
‫כדי לשמור על כמות קבועה של מים בגוף‪ ,‬על מערכות הגוף לקיים ללא הפסקה את הפעולות‬
‫שבאמצעותן כמות המים היוצאים מהגוף תהיה שווה לכמות המים הנכנסים לגוף‪ .‬לכליות תפקיד‬
‫עיקרי בשליטה על כמות השתן המיוצרת ולפיכך על כמות המים היוצאים מהגוף‪ .‬ברחבי הגוף‬
‫מפוזרים קולטנים תחושתיים הרגישים ללחץ הדם ולשיעור המומסים בתוכו‪ .‬קולטנים אלו‬
‫מהווים חלק ממערכות הורמונליות ועצביות המפעילות את הכליות ומשפיעות על כמות השתן‬
‫הנוצר בהן‪ .‬מצד שני‪ ,‬מנגנון הצמא מעודד התנהגות המובילה לשתיית מים‪ .‬הכליות גם מסנתזות‬
‫גלוקוז מחלבונים‪ ,‬תהליך המכונה "גלוקונאוגנזה" ומפרישות לתוך הגוף הורמונים שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬אספקת דם ‪ -‬הדם מגיע לכליה ישירות מאבי העורקים דרך עורק הכליה‪ ,‬עם קצב זרימה של‬
‫‪ 1.2‬ליטרים לדקה (לשתי הכליות) מגיעים לכליות כעשרים אחוזים מהדם שמזרים הלב‪ .‬עורקי‬
‫הכליה מתפצלים מאבי העורקים‪ -‬העורק השמאלי אשר מספק את הכליה השמאלית הינו מעט‬
‫יותר קצר מהעורק הימני‪ ,‬מאחר שאבי העורקים נוטה מעט שמאלה מקו האמצע של הגוף‪.‬‬
‫מעורקי הכליה ישנם מספר פיצולים של עורקים קטנים יותר המספקים את האונות השונות של‬
‫הכליה‪ :‬הפיצול הראשון מעורק הכליה הינו לפן האחורי של הכליה או לאונה האחורית ולאחר‬
‫מכן קיימים פיצולים לארבע אונות‪ -‬החלק העליון והחלק התחתון של הכליה‪ ,‬והחלק הקדמי‬
‫עליון והקדמי תחתון של הכליה‪ .‬אצל ‪ 21%‬מהאוכלוסייה קיים עורק נוסף אשר יוצא מאבי‬
‫העורקים בנפרד‪ ,‬ונקרא עורק הלוואי של הכליה‪.‬‬
‫בכליה מבנה ייחודי לכלי הדם המתבטא במערכת נימים כפולה‪ .‬לאחר הפיצולים של עורק הכליה‬
‫לעורקים ועורקיקים וכן הלאה עד לגודל של נימים המהווים את הפקעות בתוך קופסיות באומן‪,‬‬
‫נאספים בחזרה הנימים לעורקיק ולא לורידון ומתפצלים בשנית למערכת נימים העוטפת את אזור‬
‫המשכו של הנפרון והצינורות המאספים‪ .‬המערכת השנייה של הנימים נאספת לורידונים‬
‫שמתאחדים לוורידים גדולים יותר ויותר עד לווריד הכליה שמתנקז לווריד הנבוב התחתון ומשם‬
‫הלאה לעבר הלב‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרשת חומרי פסולת ‪ -‬הגוף מוציא חומרי פסולת שונים דרך הכליות‪ .‬לדוגמא ‪ -‬חומר הנקרא‬
‫אוראה‪ ,‬הנותן לשתן את ריחו המיוחד‪ .‬האוראה מכילה חנקן ונוצרת בגוף כתוצאה מפירוק‬
‫חלבונים‪ .‬ריכוז האוראה נשמר יחסית נמוך בדם מפני שהחומר מסולק ללא הפסקה על ידי‬
‫הכליות‪.‬‬
‫‪ .4‬תמיר‪ ,‬ע‪.2116 .‬‬
‫‪9‬‬
‫כשהכליות לא מתפקדות‪ ,‬האוראה וחומרים אחרים מצטברים בדם ומופיעות תופעות קשות בדם‪.‬‬
‫תרופות רבות מסולקות מהגוף דרך השתן‪ .‬תפקוד הכליות גורם לעלייה ברמת תרופות אלו בדם‪,‬‬
‫ובחלק מהמיקרים עלולה להופיע הרעלה מהתרופה‪.‬‬
‫‪ .4‬ייצור הורמונים‪ -‬הורמון הוא חומר חלבוני או שומני המיוצר על ידי איבר ספציפי בגוף ומופרש‬
‫לזרם הדם‪ .‬החומר זורם בזרם הדם‪ ,‬נקשר לאיבר מטרה ספציפי ומשפיע בדרך מסוימת על אותו‬
‫איבר‪.‬‬
‫‪ 3.0.2‬הורמונים המיוצרים על ידי הכליה‪-‬‬
‫ויטמין ‪ - D‬הגוף יכול לקבל ויטמין ‪ D‬ממקור הדיאטה או לייצר ויטמין ‪ D‬בעצמו‪" .‬קו הייצור"‬
‫של הויטמין בגוף כולל תחנה בעור‪ ,‬תהליך הדורש אור שמש‪ ,‬תחנה בכבד ותחנה סופית בכליה‪.‬‬
‫תפקיד ויטמין ‪ D‬קשור למשק הסידן והזרחן בגוף‪ .‬הויטמין מגביר את ספיגת הסידן והזרחן‬
‫ממערכת העיכול ומעודד הכנסת סידן וזרחן לעצם כלומר‪ ,‬מינרליזציה של העצם‪.‬‬
‫אריטרופואטין ‪ -‬הורמון זה דרוש לשם ייצור תאי דם אדומים במוח העצם‪ .‬חוסר בהורמון זה‬
‫יגרום לאנמיה‪.‬‬
‫רנין ‪ -‬זהו הורמון חשוב המופרש על ידי הכליה שמטרתו לווסת את לחץ הדם‪ .‬אם לחץ הדם יורד‬
‫למשל‪ ,‬בהתייבשות בגלל חוסר שתייה‪ ,‬גם לחץ הדם בעורקי הכליה‪ ,‬יורד‪ .‬בתגובה לירידת לחץ דם‬
‫בעורקי הכליה‪ ,‬הכליה מפרישה רנין‪.‬‬
‫אלדוסטרון ‪ -‬האלדוסטרון פועל על הכליה ומקטין את איבוד המים והמלחים בשתן ולפיכך תורם‬
‫‪5‬‬
‫להעלאת לחץ הדם‪.‬‬
‫‪ .2‬מורדכוביץ‪ ,‬ג‪.2112 .‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 3.0.4‬מדדים לבדיקת תפקודי הכליות‪-‬‬
‫מקובל להעריך את תפקוד הכליות לפי נוסחת ‪ MDRD‬המבוססת על ארבעה פרמטרים‪ :‬רמת‬
‫קריאטנין‪ ,‬גיל‪ ,‬מין וגזע‪ MDRD .‬מבטאת את תפקוד הכליה על פי קצב סינון הגלומורלי (‪(GFR‬‬
‫שמשמעותו‪ ,‬כמות הדם העוברת סינון בכליות במשך דקה‪ .‬הנזק בתפקוד הכליה מוביל לפגיעה‬
‫ביחידות אנטומיות המצויות בכליה הנקראות נפרונים‪ ,‬מכאן השם למקצוע נפרולוגיה –‬
‫ההתמחות הרפואית בתחום הכליה‪ .‬החלק המסנן בנפרון (כלי‪-‬דם) נקרא גלומרולוס‪ .‬במידה‬
‫והסינון יורד מתחת לרמה של כ‪ ,12% -‬נכנס החולה לשלב סופי של המחלה הנקרא כשל כלייתי או‬
‫‪6‬‬
‫אי – ספיקת כליות‪.‬‬
‫את איכות תפקוד הכליות מודדים על ידי בדיקות דם או בדיקות שתן וזאת מודדים על פי המושג‬
‫‪7‬‬
‫פינוי‪ ,‬שהוא נפח הדם המטוהר בפרק זמן מוגדר‪.‬‬
‫בדיקות דם‪ :‬בבדיקת הדם ניתן למדוד את המרכיבים השונים שמהם מורכב הדם וכן את רמתם‬
‫של‪ :‬המלחים‪ ,‬גורמי הקרישה‪ ,‬אנזימים‪ ,‬הורמונים‪ ,‬שומנים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬גורמים‬
‫הקשורים במערכת החיסון‪ ,‬תרופות ורעלים‪.‬‬
‫חלק מבדיקות הדם צריך לבצע בצום‪ ,‬חלק צריך לקחת בשעה מסוימת ביממה‪ ,‬ויש הבדלים‬
‫נוספים בין כל סוגי בדיקות הדם‪.‬‬
‫בדיקות שתן ‪ -‬בדיקות השתן מגלות חריגות בתרכובת השתן כגון חלבונים או תאי דם‪.‬‬
‫אתייחס למס' פרמטרים בבדיקות הדם ובבדיקות השתן‪ ,‬אשר יעידו על תפקוד לקוי של הכליות‪.‬‬
‫בדיקת חלבון – ‪Protein‬‬
‫הבדיקה מלמדת אם מצויים חלבונים בשתן‪ .‬שתן של אדם בריא אינו מכיל חלבונים‪ ,‬משום‬
‫שגודלם אינו מאפשר להם לעבור דרך צינוריות הכליה‪ .‬בדיקת חלבון בשתן מומלצת כאשר עולה‬
‫חשד למחלות כליה‪ ,‬שהביטוי הראשון שלהן הוא הופעת חלבון בשתן‪ .‬חלבון בשתן שכיח במיוחד‬
‫בקרב חולי סוכרת או יתר לחץ דם‪ .‬הימצאות חלבון בשתן עלולה להעיד על מגוון מחלות כליה‪,‬‬
‫כגון פגיעה סוכרתית בכליה‪ ,‬רעלת הריון‪ ,‬מחלות זיהומיות ויתר לחץ דם‪.‬‬
‫בדיקת משקל סגולי‪SG - SPECIFIC GRAV-U STRIP-‬‬
‫הבדיקה מלמדת אותנו מהו המשקל הסגולי של השתן‪ ,‬כלומר מהו ריכוז החלקיקים בנוזל‪ .‬חריגה‬
‫מהטווח התקין של המשקל הסגולי עשויה להצביע על הפרעה בתפקוד הכליות או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬על‬
‫עומס מלחים או נוזלים שהכליות מתקשות לווסת אותו‪ .‬ערכים נמוכים עלולים להצביע על שתייה‬
‫מרובה מדי‪ ,‬על מחלת תפלת השתן‪ ,‬על מחלות כליה או על דלקות בכליות‪ .‬כאשר הערכים גבוהים‬
‫מהנורמה‪ -‬משקל סגולי גבוה עשוי להעיד על התייבשות‪ ,‬על שלשול‪ ,‬על זיעה מרובה‪ ,‬על כשל לבבי‪,‬‬
‫על ‪ADH‬כשל כלייתי‪ ,‬על הקאות מרובות או על שתייה מעטה‪ .‬ערכים כאלה גם עלולים להצביע‬
‫על תסמונת ‪ SIADH‬שהלוקים בה סובלים מהפרשה לא תקינה של ההורמון‪.‬‬
‫אלבומין ‪ -‬בבדיקה זו בודקים את רמת האלבומין בנסיוב הדם‪ .‬אלבומין הוא ‪ -‬חלבון הדם החשוב‬
‫ביותר‪ ,‬נוצר בכבד ותפקידו העיקרי לשמור על הלחץ האונקוטי= ריכוז חלבונים בתוך כלי הדם‪.‬‬
‫‪ .6‬כהן‪ ,‬י‪.2118 .‬‬
‫‪ .7‬כהן‪ ,‬י‪.2118 .‬‬
‫‪11‬‬
‫האלבומין מסייע בהעברת חומרים כימיים שונים כמו‪ :‬הורמונים‪ ,‬סידן ותרופות בזרם הדם‪.‬‬
‫ירידה בריכוז האלבומין בדם גורמת לבריחת נוזלים לנוזל החוץ‪-‬תאי‪ ,‬ועקב כך לבצקות‪.‬‬
‫האלבומין לא מופרש בשתן אלא אם כן יש מחל כליות המאפשרת את דליפת החלבון‪.‬‬
‫ערכי בדיקה תקינים‪ 2.2-2.2 :‬ג'‪/‬ד"ל ‪ .‬רמה נמוכה מעידה על אחת האפשרויות הבאות‪ :‬מחלת‬
‫כבד מכל סוג שהוא‪ ,‬מחלת כליות‪ ,‬תת‪-‬ספיגה או שלשול ממושך‪ ,‬תת‪-‬תזונה‪ ,‬כוויות‪ ,‬מיימת‪,‬‬
‫פעילות יתר של בלוטת התריס‪ ,‬מחלה כרונית ממושכת‪.‬‬
‫אשלגן ‪ -‬בבדיקה זו בודקים את ריכוז האשלגן בנסיוב הדם‪ .‬אשלגן‪ ,‬הקטיון הנפוץ ביותר בתוך‬
‫התאים‪ ,‬חשוב במיוחד לשמירת איזון חשמלי על פני התא‪ .‬רמת האשלגן נשמרת קבועה בעיקר‬
‫הודות להורמון אלדוסטרון‪ ,‬המביא להפרשת אשלגן בשתן כאשר הרמה שלו עולה‪ ,‬ולשימור‬
‫הקטיון כשרמתו יורדת‪ .‬ערכי בדיקה תקינים‪ 2.2-2.2 :‬מא"ק‪/‬ל'‪.‬‬
‫זרחן ‪ -‬בבדיקה זו בודקים את ריכוז הזרחן בדם‪ .‬זרחן וסידן הם שני מינרלים הנפוצים ביותר‬
‫בעצמות‪ .‬רוב הזרחן נמצא בעצמות ו‪ 12%-‬ממנו נמצא בדם וברקמות אחרות‪ .‬רוב הזרחן מתקבל‬
‫דרך המזון‪ .‬ויטמין ‪ D‬מגביר את ספיגת הסידן והזרחן מהמזון והורמון הפאראתירואיד מגביר את‬
‫שחרור הזרחן מהעצמות‪ ,‬את הפרשתו בשתן ואת פעילותו של ויטמין ‪ .D‬רמה גבוהה מעידה על‪:‬‬
‫אי‪-‬ספיקת כליות‪ ,‬רמה נמוכה של סידן או תת‪-‬פעילות של בלוטות הפאראתירואיד‪ .‬רמה תקינה‬
‫אצל מבוגרים ‪ -2.6-4.7 -‬מ"ג‪/‬ד"ל ואצל ילדים‪ 4-7 -‬מ"ג‪/‬ד"ל‪.‬‬
‫חלבונים ‪ -‬בבדיקה זו בודקים את רמת החלבונים בנסיוב הדם‪ .‬בדיקת רמת חלבונים הכללית‬
‫בדם מספקת את מדד הכללי למצב בריאותו של הנבדק‪ .‬רמה נמוכה של חלבון כללי מעידה על‪:‬‬
‫תת‪-‬תזונה‪ ,‬תת‪-‬ספיגה‪ ,‬מחלת כבד‪ ,‬מחלת כליות‪ ,‬רעלת הריון‪ ,‬מחלה קשה או ממושכת‪ ,‬פעילות‬
‫יתר של בלוטת המגן ואי‪-‬ספיקת לב‪ .‬ערכים תקינים ‪ 6.4-8.2 -‬ג'‪/‬ל'‪.‬‬
‫מגנזיום ‪ -‬בבדיקה זו בודקים את ריכוז המגנזיום בנסיוב הדם‪ .‬המגנזיום הוא מינרל חיוני לבקרת‬
‫הפעילות התוך ‪ -‬תאית‪ ,‬לבניית עצמות והשיניים‪ ,‬להעברת אותות עצביים ולהתכווצות שרירים‪.‬‬
‫רמת מגנזיום גבוהה נמצאת אצל חולים הסובלים מליקוי בתפקוד הכליות ובחולים עם תת ‪-‬‬
‫פעילות בלוטת יותר הכליה‪ .‬ערכים תקינים אצל מבוגרים‪ 1.9-2.2 -‬מ"ג‪/‬ד"ל או ‪ 2.2 -1.2‬מא"ק‪/‬ל'‪,‬‬
‫אצל ילדים‪ 2.9-4.1 -‬מא"ק‪/‬ל'‪.‬‬
‫נתרן ‪ -‬בבדיקה זו בודקים את ריכוז בנתרן בנסיוב הדם‪ .‬נתרן‪ ,‬הקטיון החוץ תאי החשוב‬
‫והמשפיע ומושפע במידה רבה ממאזן הנוזלים בגוף‪ .‬הנתרן שומר על הלחץ האוסמוטי בנוזל החוץ‬
‫תאי ומסייע בתפקוד מערכת העצבים והשרירים‪ ,‬בהעברת סוכרים ממערכת העיכול לדם ועוד‪.‬‬
‫כמות הנתרן בדם היא תוצר של איזון בין כמות הנתרן הנצרכת התזונה לבין כמות המופרשת‬
‫בשתן ובזיעה‪ .‬רמה נמוכה של נתרן מעידה על עודף מים ולא על חוסר נתרן‪ .‬ערכים תקינים‪126- -‬‬
‫‪ 148‬מא"ק‪/‬ל'‪.‬‬
‫קראטינין‪ -‬בבדיקה זו בודקים את ריכוז הקראטינין בנסיוב הדם‪ .‬בתהליך חילוף החומרים הופך‬
‫הקראטין לקראטינין ומופרש דרך הכליות‪ .‬רמת הקראטינין בדם מעידה על שני מרכיבים‪ :‬מסת‬
‫השריר ואת תפקוד הכליות‪ .‬רמת קראטינין גבוהה קשור להחמרה בתפקוד הכלייתי ועלייה‬
‫מהירה מופיעה במצבים של אי‪-‬ספיקה חריפה של הכליות‪ .‬ערכים תקינים אצל גברים‪1.8-1.2 -‬‬
‫מ"ג‪/‬ד"צ ואצל נשים‪ 1.6-1 -‬מ"ג‪/‬ד"צ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שיינן ‪ -‬בבדיקה זו בודקים את ריכוז השיינן או את ריכוז החנקן המצוי בשיינן שבנסיוב הדם‪.‬‬
‫שיינן הוא התוצר הסופי של חילוף חומרים של החלבונים בגוף‪ .‬שיינן נוצר בכבד מאמוניה‬
‫ומופרש על‪-‬ידי הכליות‪ .‬גורמים רבים משפיעים על רמת שיינן‪ ,‬ולכן הוא משמש מדד מדויק פחות‬
‫מהקראטינין לבדיקת תפקוד הכליות‪ .‬ערכים תקינים‪ 11-21 -‬מ"ג‪/‬ד"ל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 3.0.5‬כליות בחולי ודרכי טיפול‬
‫הכליות הן חיוניות ביותר לגוף האדם‪ ,‬הן האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן‪ ,‬הגוף מוציא‬
‫חומרי פסולת שונים דרך הכליות‪ ,‬אספקת דם מגיעה לכליה ישירות מאבי העורקים‪ .‬רוב הלוקים‬
‫במחלה אינם מודעים למצבם ומאובחנים בשלב מאוחר מדי‪ .‬תסמיני המחלה מורגשים על – פי‬
‫‪9‬‬
‫רוב רק בשלבים מתקדמים שלה‪ ,‬כאשר החולה יזדקק לטיפול בדיאליזה או להשתלת כליה‪.‬‬
‫כאשר בבדיקות דם ושתן המדדים אינם בטווח התקין זה מעיד על חולי‪ .‬בכליות יש את המומים‬
‫הנפוצים יבותר מבכל מערכת אחרת בגוף האדם‪ .‬אחד הגורמים העיקריים למספרן הרב של‬
‫השתלות כליה הוא נזק בלתי הפיך שנגרם לכליות במחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם לכן‪ ,‬חולי‬
‫כליות למיניהם נזקקים לתחליף מלאכותי הנקרא דיאליזה‪.‬‬
‫ברפואה‪ ,‬דיאליזה היא תהליך המיועד להחליף את הכליות ולבצע את תפקידן‪ ,‬כאשר הכליות‬
‫חדלות לתפקד‪ ,‬מצב זה הקרוי אי‪-‬ספיקת כליות סופית‪.‬‬
‫הטיפול הינו טיפול תומך שאינו מיועד לרפא את הכליות‪ .‬דיאליזה מיועדת לחולים קשים‬
‫שהכליות שלהם חדלו לתפקד בפתאומיות‪ ,‬אי‪-‬ספיקת כליות כרונית‪.‬‬
‫עיקרון הטיפול בדיאליזה הוא הפרדה בין סוגים שונים של מולקולות‪ ,‬במטרה להרחיק מהדם‬
‫עודפי מים‪ ,‬אלקטרוליטים ורעלים אשר הצטברו בו‪.‬‬
‫דרכי הפעולה ‪ -‬הדיאליזה עובדת על עקרון הדיפוזיה של מומסים לאורך גרידאנט ריכוזים דרך‬
‫ממברנה חדירה למחצה‪ .‬בכל סוגי הדיאליזה דם נמצא מצידה האחד של הממברנה ונוזל דיאליזה‬
‫מצידה השני‪ .‬הריכוז ההתחלתי של המומסים הבלתי רצויים בעיקר אשלגן ושתנן בנוזל הדיאליזה‬
‫נקבע על ערך נמוך‪ ,‬ושל המומסים הרצויים כמו נתרן על הערך הנורמלי התקין המצוי בדמו של‬
‫אדם בריא‪ .‬המומסים הבלתי רצויים עוברים בדיפוזיה לנוזל הדיאליזה שלאחר מכן מסולק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המודיאליזה ‪ -‬הדם של החולה עובר דרך כליה מלאכותית הנמצאת מחוץ לגופו‪ .‬בכליה‬
‫המלאכותית ישנה ממברנה חדירה למחצה אשר בצידה האחד זורם דמו של החולה‬
‫ובצידה השני ישנו נוזל דיאליזה‪ .‬סילוק הנוזלים נעשה על ידי העלאת הלחץ ההידרוסטטי‬
‫של הדם‪ ,‬מה שגורם למים שבדם לעבור דרך הממברנה בדיפוזיית לחץ‪ .‬סוג זה של‬
‫דיאליזה יעיל מאוד ומאפשר הפסקות בין טיפול לטיפול‪ ,‬כאשר בדרך כלל נהוג לבצע‬
‫שלושה טיפולים בשבוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬כמויות הנוזלים הרבות המוצאות מן הגוף בתהליך זה‪,‬‬
‫עשויות להיות תובעניות למדי מגוף החולה‪.‬‬
‫שיטת ההמודיאליזה מתבצעת בבית החולים במחלקת הדיאליזה‪ ,‬שלוש פעמים בשבוע‬
‫למשך ארבע שעות בכל טיפול‪.‬‬
‫‪ .8‬כהן‪ ,‬י‪.2118 .‬‬
‫‪ .9‬מורדכוביץ‪ ,‬ג‪.2112 .‬‬
‫‪12‬‬
‫‪‬‬
‫דיאליזה פריטוניאלית ‪ -‬בסוג דיאליזה זה לגוף מוחדר צינור אשר דרכו מוזרמת תמיסה‬
‫מיוחדת לחלל הבטן‪ .‬הדם שזורם בקרום חלל הבטן מתנקה מן הפסולת והנוזלים שיש‬
‫לסלק ואלו עוברים לנוזל הדיאליזה‪ ,‬שלאחר מכן מוצא אל מחוץ לגוף דרך הצינור‪ .‬סילוק‬
‫המים נעשה בתהליך של אוסמוזה‪ ,‬כאשר תמיסת הדיאליזה זמינות בעוצמות אוסמוטיות‬
‫שונות כדי לאפשר שליטה על כמות הנוזלים שמוצאת‪ .‬תהליך זה הינו יעיל פחות מהמו ‪-‬‬
‫דיאליזה ומתבצע באופן יומיומי‪ ,‬אך סילוק המים נעשה בצורה איטית ומתונה יותר‪.‬‬
‫הטיפול מתבצע ע"י החולה או ע"י בן משפחה בביתו‪ ,‬בתהליך זה יש צורך לחזור ארבע‬
‫פעמים ביום וכל טיפול נמשך ארבעים דקות‪ .‬אפשרות נוספת היא להתחבר למכשיר‬
‫שפועל במשל תשע שעות כל הלילה‪ .‬יש לציין‪ ,‬שהמטופלים חייבים לשמור בצורה‬
‫קפדנית על ההוראות הרפואיות‪ ,‬שמירה על דיאטה והגבלת בכמות השתייה‪ .‬מחלת אי‪-‬‬
‫ספיקת כליות סופנית היא מחלה כרונית פרוגרסיבית ולטיפול בדיאליזה יש סיבוכים‬
‫רפואיים חריפים וכרוניים‪ .‬הטיפול בדיאליזה מצליח לאפשר הארכת חיים‪ ,‬אך אינו‬
‫מביא את המטופל למצב בריאות תקין כמו של אדם אשר כליותיו תקינות ולכן יש צורך‬
‫בהשתלת כליה ועל כך אפרט בפרק הבא‪.‬‬
‫רוב המחקרים מלמדים כי איכות חייהם של המושתלים טובה יותר מאיכות חייהם של מטופלי‬
‫‪10‬‬
‫דיאליזה‪.‬‬
‫וטובה יותר לאחר השתלה לעומת התקופה שבה טופלו בדיאליזה‪ .‬יש לציין‪ ,‬שממצא זה נכון‬
‫‪13‬‬
‫לילדים‪ 11‬למתבגרים‪ 12‬ולמבוגרים‪.‬‬
‫‪.Brownbirdge, G. et al 1991 .10‬‬
‫‪.Morel, P. et al,1991 .11‬‬
‫‪.Fadrowski, J. et al 2006 .12‬‬
‫‪.Muehrer, R. et al 5222 .11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 3.3‬השתלת כליה‬
‫‪ 3.3.0‬אופן השתלת כליה‪-‬‬
‫השתלה (‪ )transplantation‬היא הפעולה של העברת תאים‪ ,‬רקמות או איברים מאתר אחד‬
‫למשנהו‪ .‬אפשר לרפא מחלות רבות ע"י השתלת איבר‪ ,‬רקמה או תאים בריאים מאדם אחד לאדם‬
‫הזקוק להשתלה‪ 14.‬השתלת הכליה הראשונה באדם נעשתה ב‪ 1922-‬אך‪ ,‬נכשלה בשל חוסר התאמה‬
‫בין סוגי הדם של התורם והמקבל‪ .‬העדר ההתאמה בסוגי הדם גרם לדחייה כמעט מידית של‬
‫הכליה והחולה מת בלא שהכליה תפעל‪ .‬ב‪ 1924-‬ביצע צוות בראשות ‪ Muarry Joseph‬בבית‬
‫חולים שבבוסטון את השתלת הכליה הראשונה באדם שהצליחה בין תאומים זהים‪ .‬כיום‪ ,‬השתלת‬
‫איבר הכליה היא האיבר המושתל ביותר מיתר האיברים המושתלים כיוון שהכליות זמינות יותר‬
‫להשתלות‪ ,‬אפשר לקבל אותן לא רק מבני אדם שמתו אלא גם מקרובי משפחה או ממתנדבים‬
‫חיים‪ ,‬ובנוסף אדם יכול לתרום כליה ולחיות חיים רגילים עם הכליה הנותרת‪ .‬השתלת כליה ניתן‬
‫לקבל בשתי דרכים‪ :‬האחת מאדם אשר נקבע לו מוות מוחי שזה העדר מוחלט של תפקוד גזע‬
‫המוח‪ ,‬ובני‪-‬משפחתו נתנו את הסכמתם לתרומת איבריו ודרך שנייה היא‪-‬תרומה מן החי‪ ,‬כאשר‬
‫אדם הביע את הסכמתו לעבור ניתוח להוצאת כליה מגופו על מנת שתושתל באדם אחר‪.‬‬
‫עבודתי מתמקדת בתרומת כליה מן החי‪ ,‬זאת אומרת תורמים חיים‪ .‬במחקר זה אני רוצה להעלות‬
‫את רמת המודעות וכן להדגיש את היתרונות של תרומת כליה מן החי על‪-‬פני תרומת כליה מן‬
‫המת‪ .‬כל זאת אבסס על מחקרים אשר התבצעו עד כה‪.‬‬
‫רוחב על פני שטח גדול של הבטן אשר גרם לצלקת ארוכה ולא אסתטית על פני רוחב הבטן‪ .‬כיום‪,‬‬
‫הניתוח להשתלה כליה פשוט למדי‪ :‬טכנית‪ ,‬השתלת כליה פשוטה יותר מהשתלת כבד או לב‪.‬‬
‫החתך הוא קטן מאוד ונמצא בבטן התחתונה‪ ,‬סגירתו מתבצעת ע"י הדבקה כך שעם הזמן הוא‬
‫ממש מיטשטש עד כדי בלתי נראה‪.‬‬
‫בשיטה זו ישנם שני יתרונות משמעותיים‪ :‬אחד‪ -‬פחות כאבים ושני‪ -‬ההחלמה והחזרה לתפקוד‬
‫לאחר הניתוח מהיר יותר‪ 15.‬כאשר אנו מדברים על תרומת כליה מן החי אנו מתייחסים לשתי‬
‫קבוצות תורמים‪ :‬האחת תורמים בעלי קשר גנטי זאת אומרת קיימת קירבה משפחתית וקבוצה‬
‫‪16‬‬
‫שנייה היא של תורמים ללא כל קשר גנטי‪ ,‬תורמים אלטרואיסטים טהורים‪.‬‬
‫במחקר זה אני רוצה לשים את הדגש בכך שיש יתרונות לתרומה מן החי על‪-‬פני תרומה מן המת‪.‬‬
‫למושתלים שקיבלו תרומה מן החי‪ ,‬הישרדות טובה יותר לעומת מושתלים שקיבלו כליה מן המת‬
‫‪17‬‬
‫וממטופלים בדיאליזה‪.‬‬
‫‪ .14‬שפירא‪ ,‬ז‪.1996 .‬‬
‫‪.Troppmannn, C. et al 2006 .15‬‬
‫‪.Ross, L. F. et al 2002 .16‬‬
‫‪.Medin, C. et al 2000 .17‬‬
‫‪12‬‬
‫במאמרם של‪ 18‬בתרומת איברים מן החי באירופה‪ ,‬קיימת התייחסות לחשיבות תרומה מהחי‪.‬‬
‫במשך יותר משני עשורים מספר תרומות מן החי גדל במידה ניכרת‪ .‬המאמר דן בדמיון ושוני של‬
‫תרומה מהחי ומהמת ברחבי אירופה‪ ,‬ומתמקד בסיכונים של התורמים ודרכים לתמוך בתורם‬
‫ולשפר את איכות חייו‪.‬‬
‫‪ 3.3.3‬היתרונות של איבר מתורם חי‬
‫תרומת כליה באמצעות תורם חי מהווה יתרון משמעותי על פני השתלת כליה מאדם נפטר ולהלן‬
‫אפרט את הסיבות לכך‪:‬‬
‫‪ .1‬החולה מקבל איבר של אדם בריא ללא נזק לפני ובלי מחלה בסיסית או נוספת‪.‬‬
‫‪ .2‬תועלת נוספת היא תכנון זמן הניתוח כך שהחולה יהיה מוכן פיזית ונפשית לניתוח‪ .‬בעוד‬
‫שהשתלה מנפטר היא לרוב מתרחשת במצב חירום פתאומי ללא כל הכנה מוקדמת‪ .‬כליה מתורם‬
‫חי מתוכננת ובדרך כלל מתרחשת בשעות היום‪ .‬יחד עם זאת רופא מנתח וכן הצוות המתלווה‬
‫אליו יעדיף לבצע את ההשתלה בשעות היום‪.‬‬
‫‪ .2‬רווח נוסף הוא רווח כלכלי למדינה‪ ,‬במדינות באירופה העלויות נעות בין ‪ 21,111‬יורו ל‪61,111 -‬‬
‫יורו לשנה אחת של טיפול בחולה דיאליזה‪ .‬מכאן‪ ,‬המטופל יפסיק בדיאליזה הרב יותר מהר כאשר‬
‫יקבל תרומה מן החי‪ .‬עם טווח העלויות שבארצות אירופה תרומה מן החי צפויה לחסוך ממוצע‬
‫של ‪ 281,111‬יורו‪.‬‬
‫בהשוואה לישראל‪ ,‬במחקרו‪ 19‬של בועז‪ ,‬ד‪ )2112( .‬אשר בחן את המשמעויות הכלכליות של מחלת‬
‫כליות כרונית ‪ )Kidney Disease Chronic ( CDK‬בישראל ואת העלויות הכספיות למערכת‬
‫הבריאות והמשק‪ .‬העלות של טיפול בחולה דיאליזה לשנה הוא ‪ 217,111‬ש' בשנה‪ ,‬ניתוח השתלת‬
‫כליה כ‪ 212,111 -‬ש'‪ .‬עלות טיפולי הדיאליזה בישראל עומד על כ‪ 1.2-‬מיליארד ש' ועלות המחלה‬
‫למשק בשנה מגיעה ל‪ 2.2-‬מיליארד‪.‬‬
‫‪ .4‬ככל שמספר ההשתלות גבוה‪ ,‬המוניטין של מרכז ההשתלות טוב יותר‪ .‬ישנם מרכזים‬
‫שמספר ההשתלות בהם כ"כ גבוה עד שהמרכז עצמו אחראי לחלק משני מן התקציב של בית‬
‫החולים‪ .‬ההכנה הזאת יכולה להטיב עם המרכז עצמו‪ ,‬עם המנתחים ו‪/‬או עם הרופאים‬
‫המשתילים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אם מרכז השתלות מבצע יותר השתלות‪ ,‬דבר זה משפיע על מרכז‬
‫ואיכות הרופאים וכל הקשורים והמעורבים בתחום ההשתלות‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬החברה חוסכת כמות משנית של כסף‪ ,‬מרכז ההשתלה והרופאים מקבלים מוניטין‬
‫טוב יותר והמטופלים מקבלים זמן‪-‬חיים יקר!‬
‫‪ 3.3.2‬השתלת כליה מן החי ותרומתה לחולה ולתורם‬
‫השאלה החשובה ביותר היא מה הסיכונים לתורם‪ ,‬האם הוא מסכן את חייו או שמא מקצר את‬
‫תוחלת חייו? נכון לעכשיו‪ ,‬בכל הפרסומים‪ ,‬נמצא שתוחלת החיים של תורמים חיים ארוכה יותר‬
‫‪.Heemann, U. et al 2012 .18‬‬
‫‪ .19‬בועז‪ ,‬ד‪ 2112 .‬משמעות הכלכלית של מחלת כליות כרונית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫או שווה בהשוואה לנבדקי ביקורת בריאה מתאימה‪ ,‬ולכן‪ ,‬אין עדיין כל ראיות לכך שתרומה מן‬
‫החי מפחיתה את תוחלת החיים של התורם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין להקל ראש‪ ,‬שבעצם קיים הליך‬
‫ניתוחי ובכל ניתוח קיימים סיכונים‪ .‬השאלה היא‪ -‬כמה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬שנים מתוחלת החיים יורדת‬
‫אם תורמים? ישנן נסיבות המשויכות לתרומה חיה שניתנות כדי להעלות את המחשבה שאולי‬
‫תוחלת החיים יורדת עקב תרומה‪ .‬לאחר תרומה‪ ,‬מספר תורמים פיתחו עלייה במצב הקריא טנין‪,‬‬
‫מה שיכול להיות קשור בתמותה של הלב‪.‬‬
‫בהווה‪ ,‬נכון לעכשיו‪ ,‬החוקרים ‪ 20‬לא יכולים להגדיר את סף הקראטנין שמעליו תרומה קשורה‬
‫בתמותה קרדיווסקולרית מוגברת‪.‬‬
‫תרומה נחשבת לעוזרת מאוד לחולה באי‪-‬ספיקת כליות‪ ,‬גורמת לו להפסיק עם דיאליזה‪ ,‬מאריכה‬
‫את תוחלת החיים הכללית שלו ואיכות החיים שלו‪ .‬תורם מבוגר יכול אמנם לראות את התרומה‬
‫כמתנה לשותף לחיים או בן משפחה‪ ,‬אך רק במקרים נדירים מאוד לדוגמא‪ ,‬סבתא תורמת כליה‬
‫לנכדתה‪ ,‬המטופל והתורם צריכים להיות נטולי דיאליזה למשך שארית חייהם‪.‬‬
‫אפשר להתווכח על זה שספציפית לאנשים מבוגרים‪ ,‬תפקודי כליה מהווה דבר חשוב וקריטי כיוון‬
‫שתפקודי הכליה ידועים כיורדים עם הגיל‪ .‬מצד שני‪ ,‬רוב תורמים אלו יסכימו בשמחה לקיצור‬
‫בתוחלת החיים שלהם אם הם יוכלו לחיות אותה עם שותפיהם לחיים או עם משפחה‪ .‬אל לנו‬
‫לשכוח שבחלק הגדול של המקרים‪ ,‬המוטיבציה לתרום נקבעת לפי רגשות‪.‬‬
‫במחקר אשר ערכו )‪ 21 21Levey, S. & Danovitch, G. & Hou, S. (2011‬בנושא‪-‬תרומת כליה‬
‫בארצות הברית מבט אל העבר ומבט אל העתיד‪ ,‬ניתן לראות שלפני ‪ 22‬שנים היססו אבל הפצירו‬
‫שתהיה תרומת כליה מהחי במטרה ליצור מוסכמה חברתית‪ .‬עודדו אנשים לתרום ויחד עם זאת‬
‫הקימו מרכזי השתלות שדרכם יוכלו התורמים לתת ולקבל אינפורמציה לגבי בטיחות רפואית‪.‬‬
‫קיימים שני היבטים‪ :‬אחד‪ -‬החלמה מהניתוח עצמו ולדאוג למינימום סיכונים והשני היבט עתידי‪-‬‬
‫באיזה מידה התורם מסכן את עצמו בזה שיש לו כליה אחת‪ .‬בארה"ב יש יותר מ‪ 14%-‬תרומה של‬
‫תורמים אלטרואיסטים מסך כל התרומות‪ .‬פי ‪ - 2‬תורמים בעלי קירבה משפחתית‪ ,‬מתוכם ‪ 1/2‬בני‬
‫זוג ו – ‪ 2/2‬אינם בני זוג‪.‬‬
‫לאחר הצלחה למסד תוכנית פדרלית לעודד תרומה מהחי‪ ,‬החוקרים מציעים לפעול למען עידוד‬
‫הגישה לתרומה – "לתת מתנת חיים מיוחדת במינה"‪.‬‬
‫לעודד אנשים לתרום ולא משנה אם הם קרוביי משפחה או לא‪ .‬ההחלטה לתרום מבוססת על ידע‬
‫והבנה שהתרומה היא בטוחה וזה נותן לחולה את הזדמנות הכי טובה לבריאות ולשפר את איכות‬
‫חייו‪ .‬דבר נוסף ‪,‬שמעודד אנשים לתרום זו "אחריות הדדית" בין החולה‪ ,‬התורם‪ ,‬הרופא המנתח‬
‫וצוות בית החולים‪ .‬כולם יוצאים מורווחים ולכולם זה מועיל‪ .‬מכאן אנו מגיעים למסקנה ‪-‬‬
‫שהשתלות מתבצעות ב אחריות מקצועית ומדיניות המדינה ולכן על המרכזים להכפיל את המאמץ‬
‫על מנת לבדוק את הקשרים‪ ,‬המכשולים ולדאוג שהציבור יקבל מידע לתוצאות ארוכות טווח על‬
‫השתלת כליה‪.‬‬
‫‪.Heemann, U. et al 2012 .20‬‬
‫‪.Levey, S. & Danovitch, G. & Hou, S. 2011 .21‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 3.3.4‬סיכונים בריאותיים לתורמים חיים‬
‫כל אדם המבקש לתרום כליה צריך לעבור סידרה של בדיקות רפואיות לשם שלילה של בעיות‬
‫בריאותיות‪ .‬קבלת המועמד לתרומת כליה נעשית רק כאשר קיימת הערכה כי תרומת הכליה אינה‬
‫מהווה סיכון לבריאותו הנוכחית והעתידית‪.‬‬
‫)‪ 22) Ingelfinger, J. R. 2005‬מתארת את הסיכונים האפשריים לתורם כליה‪ :‬לטווח הקצר‬
‫הסיכונים הם מינימליים‪ ,‬שיעור התמותה הנמוך דומה לשיעור התמותה בעקבות כל ניתוח שכרוך‬
‫בהרדמה כללית‪ ,‬וכרגיל קיים סיכון קטן לדימום ולזיהום‪.‬‬
‫לטווח הארוך קיים חשש מירידה בתפקוד הכלייתי‪ ,‬אבל נמצא כי היא דומה לזו של אוכלוסייה‬
‫הכללית ככל שהגיל המתקדם‪ .‬רק מעטים מתורמי הכליה פיתחו כשל כלייתי‪ ,‬בארצות הברית‪,‬‬
‫נמצא כי רק ‪ 26‬מבין יותר מ ‪ 21,111 -‬תורמי כליה‪ ,‬רשומים כממתינים להשתלה קשה לשייך‬
‫לתרומת הכליה את יתר לחץ הדם שנמצא אצל תורמי הכליה‪ ,‬שכן שיעור האנשים המבוגרים‬
‫באוכלוסייה שלוקים ביתר לחץ דם גבוה ממילא‪ ,‬ושיעור התורמים שלוקים ביתר לחץ דם‪ ,‬דומה‬
‫לאחרים באותה קבוצת גיל‪ .‬נמצא כי תורמי כליה פיתחו מיקרו ‪ -‬אלבומינריה שהוא סמן העלול‬
‫לבשר על בעיה עתידית בכליה הנותרת‪ .‬כדי להקטין את הסיכון לחולה‪ ,‬קיימת המלצה להקים‬
‫מערך שתפקידו יהי לעקוב אחר מצבם של תורמי הכליה לאורך זמן (מתוך דברי א‪ .‬יוסים‪.)2117 ,‬‬
‫התפקוד הכלייתי שנמצא תקין אצל רוב תורמי הכליה במעקבים שנמשכו לאורך ‪ 12‬שנים‪ 23‬ונמצא‬
‫תקין גם אחרי ‪ 27-21‬שנים‪ 24‬הביאו למסקנה כי הסיכון בתרומת כליה הינו קטן מאוד‪.‬‬
‫רוב האנשים חיים היטב עם כליה אחת ותוחלת החיים של תורמי כליה טובה יותר אפילו מזו של‬
‫אנשים אשר לא תרמו‪ ,‬ייתכן כי הסיבה לכך היא הזהירות הננקטת בבחירת התורם‪ ,‬ורק אנשים‬
‫שמלכתחילה בריאותם תקינה‪ ,‬מתקבלים כמועמדים לתרום כליה‪.‬‬
‫‪.Ingelfinger, J. R. 2005 .22‬‬
‫‪.Sansalone et al. 2006 .23‬‬
‫‪.Ramcharan, T. & Matas, A. J. 2002 .24‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 3.2‬דרכים להמרצת תורמים חיים‬
‫במאמרם של )‪(Ajay, K. et al 2005‬‬
‫‪25‬‬
‫דרכים להמרצת חיים לתרומת כליות‪ :‬לעודד מבלי לכפות‪.‬‬
‫תרומה מאנשים חיים לא רק תגדיל את כמות האיברים הנתרמים אלא גם תביא ליעילות של כל‬
‫תהליך התרומה ולתוצאות טובות יותר עבור החולים‪ ,‬כיון שכליות נתרמות מגוף חי יתפקדו טוב‬
‫יותר‪ .‬זמן מחצית החיים של כליות מתורמים חיים הוא ‪ 21.6‬לעומת ‪ 12.8‬שנים של תרומה‬
‫הנעשית מנפטר‪ .‬יתרונות אלו מובאים לידי ביטוי אפילו יותר כאשר התרומה נעשית קודם‬
‫לדיאליזה‪ .‬מכשול מרכזי אחד בהרחבת התורמים הוא הסיכון של פיתוח שוק מסחר באיברים של‬
‫אנשים כפי שהזכרתי זאת במבוא לעבודתי‪ .‬קיים חשש רציני שכבר יש שוק שחור בין אנשים‬
‫שרוצים לספק‪/‬לקבל איברים בארה"ב ובמדינות אחרות‪ ,‬והשוק הזה יכול רק להתרחב כשיש‬
‫הסתמכות על מקורות חיים לאיברים‪ .‬לאור המצב‪ ,‬חשוב לחקור ולבדוק את כל האפשרויות‬
‫לפיתוח התמריצים לתורמים חיים מבלי להתפשר על הבריאות והאוטונומיה של התורם‪.‬‬
‫מטופלים עשירים אשר נואשים לתרומת כליה‪ ,‬יכולים כיום לעקוף את רשימת ההמתנה הארוכה‬
‫בקניית כליה‪ ,‬דרך ברוקרים שנמצאים מעבר לגבולות ויכולים "לספק" כליה‪ .‬למצוא ברוקרים‬
‫באמצעות הרשת האמריקאית נעשה קל יותר ויותר עד כדי כך שיש ברוקרים שמציעים את הכליה‬
‫שלהם בבתי חולים גדולים‪/‬נחשבים בארה"ב‪.‬‬
‫בהרבה מרכזיי השתלות בארה"ב‪ ,‬מספר ההשתלות מתורמים חיים עוקף את מספר ההשתלות מן‬
‫המת‪ .‬מומחים מניחים כי חילופי כספים הנעשים "מתחת לשולחן" הם גורם לעלייה בנוכחות‬
‫תרומות מחברים ומשפחה‪ .‬דיכוי במערכת החיסון של האדם נותנת לאנשים שאינם קרובי‬
‫משפחה פוטנציאל להיות תורמים‪ ,‬ומרכזי השתלות וארגונים לרכישת איברים משתמשים‬
‫בסכמות ושיטות מיוחדות על מנת למצוא התאמות במערכת החיסון בין תורמים לחולים‪ ,‬כך‬
‫שיהיה ניתן להפיק תועלת מרבית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬זה קריטי לאמוד שיטות שונות לתוכניות‬
‫הממריצות השתלות כליה מתורמים חיים מבלי לקדם את המסחור באיברים‪.‬‬
‫במאמר מתארים ארבע שיטות כדי להמריץ אנשים לתרום ולהגדיל את אחוז התרומות‪ :‬שיטת‬
‫פיצוי השוק (כסף)‪ ,‬שיטת פיצוי תיקון‪ ,‬שיטת נטולת פיצויים ושיטת החזר הוצאות‪.‬‬
‫א‪ .‬שיטת פיצויי השוק‬
‫שיטה זו מבוססת אך ורק על חוקי היצע וביקוש‪ .‬כמו בכל שוק אחר‪ ,‬הלחץ הטבעי של אספקה‬
‫ודרישה יהיה מה שיקבע את המחיר – כמה צריך לשלם לתורם עבור הכליה שלו‪ .‬חלק מהחסידים‬
‫של מודל זה הציעו לתת אזרחות של ארה"ב לכל מוכר כליה פוטנציאלי מארץ אחרת או להעניק‬
‫פטור ממיסי מועצה לכל אזרח ארה"ב שתורם כליה‪ .‬יש ארצות מאוד עניות שהתורמים הם‬
‫נזקקים‪ ,‬לכן המחיר של כליה יכול להגיע למחירים נמוכים‪ ,‬עד כדי ‪ .$2111-$1111‬עקב הדרישה‬
‫העצומה להשתלת כליה‪ ,‬מודל זה יאפשר תשלומים גבוהים או רווחים משמעותיים כספית‬
‫לתורמים‪ .‬באותה נשימה ‪ -‬שיטה זו תציע תשלום מועט או כלל לא לתורמים אלטרואיסטים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬קיימת האופציה ששיטה זו תרתיע אנשים מלתרום באופן אלטרואיסטי‪.‬‬
‫‪.Ajay, K., Scott, I., Halpern, D., Zink, S., Sonal, A., Sidhwani, S. & Caplan, A. 2005 .25‬‬
‫‪19‬‬
‫ב‪ .‬שיטת הפיצוי הקבוע‬
‫שיטה זו מבוססת על תשלום קבוע לתורמים‪ .‬התשלומים הם על הזמן‪ ,‬המאמץ‪ ,‬אי‪-‬הנוחות או כל‬
‫תופעות לוואי היכולות להיגרם מן התרומה‪ .‬שיטת הפיצוי הקבוע נבדלת משיטת פיצוי השוק בכך‬
‫שהתשלום הסטנדרטי הוא לפי מדיניות ולא לפי מצב השוק‪ .‬חלק מהחסידים של מודל זה‬
‫משתמשים בתשלומים של כ‪ $211-‬תמורת הכליה‪ .‬לא משנה מה ערך התשלום שנבחר‪ ,‬מודל‬
‫הפיצוי הקבוע מבוסס על השוויוניות‪ .‬כלומר‪ ,‬כל התורמים מקבלים 'שכר' שווה ללא כל קשר‬
‫לתמריץ שלהם ומה שגרם להם לתרום‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיטת החזר הוצאות‬
‫שיטה זו מבוססת על החזר ההוצאות של התורם בלבד‪ .‬הוצאות אלו יכולות לכלול אובדן שכר‪,‬‬
‫עלויות של נסיעות‪ ,‬ארוחות‪ ,‬טיפול יום ‪ -‬יומי‪ ,‬חניה ולינה הקשורים לתהליך ההשתלה וכד'‪.‬‬
‫העיקרון הבסיסי של שיטת החזר ההוצאות היא שהתורם לא מרוויח כספית אך גם יוצא ללא כל‬
‫הפסד כלכלי עקב המטרה שלו לתרום‪ .‬לכן‪ ,‬שיטה זו מאפשרת פיצוי של כל שכר אבוד או הוצאות‬
‫כלשהן של התורם‪.‬‬
‫שיטת החזר ההוצאות נבדלת ממודלים אחרים בהרבה דרכים‪ .‬שיטה זו מאפשרת להחזיר סכומי‬
‫כסף שונים לבעלי משכורת שונה של תורמים שונים‪ .‬באותה נשימה‪ ,‬המודל הזה מונע כל רווח‬
‫אישי של התורם מתהליך התרומה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מודל ללא פיצויים‬
‫שיטה זו כיום באופן חוקי במערכת התרומות של הכליות בארה"ב‪ .‬המקור של שיטה זו נובע‬
‫מהחשיבה שתרומה צריכה להיות אלטרואיסטית לחלוטין והתורם האלטרואיסט מוכן לשאת‬
‫בעול של הוצאות כספיות בכל הקשור לתרומת הכליה‪ .‬כיוון שמודל זה לא מאפשר כל צורה של‬
‫תשלומים לתורם‪ ,‬ייתכן שהתורם יכלא למצב כלכלי עגום או יסתכן באובדן העבודה שלו עקב‬
‫התרומה‪.‬‬
‫מודל זה מוכרח לעבור שינויים ותיקונים‪ ,‬כיוון שהוא נכשל להעריך את החשיבות של התורמים‬
‫והתרומה למערכת הבריאות‪ .‬כמו כן לא הושגו הרבה איברים בשיטה זו כלל בארה"ב‪.‬‬
‫דיון על ארבעת המודלים‬
‫א‪ .‬שיטת פיצויי השוק‪ :‬לשיטה זו יש חסרונות ויתרונות פוטנציאלים‪ .‬כוחות השוק יכולים לספק‬
‫מספר הולם של תורמים בתקופת זמן קצרה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬קיים החשש שאנשים ייסוגו מתרומה‬
‫אלטרואיסטית עקב פתיחת השוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬יכולות גם להיות התנגדויות מקבוצות דתיות‬
‫ואזרחיות בגלל הדאגה שיכול להתאפשר מסחור באיברים‪ .‬בארה"ב ספציפית יכולות להיות‬
‫בעיות חריפות במסחור עקב העבר שלה בעבדות (השחורים היו עבדים ללבנים)‪ .‬תחת מודל זה‬
‫קיים הסיכון ששתלי כליות יתאפשרו רק לעשירים‪ .‬לשיטת השוק יש חסרונות נוספים; עקב‬
‫הדרישה הגדולה לכליות מחירי הכליות יעלו ויתפרשו לתשלומים רבים‪ .‬תשלומים אלו יגרמו‬
‫לתורמים להתעלם מכל הסיכונים שבתרומת כליה ולהיות עיוורים לכסף שבתרומה‪ .‬תחת מערכת‬
‫כפייתית כזו קיימת האפשרות שהפגיעים העניים והחלשים ינוצלו עקב מצבם החברתי‪-‬אקונומי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מועמדים לתרומת כליה יכולים להסתיר מידע רפואי קריטי על מנת לבצע את ההשתלה‬
‫רק כדי לקבל כסף‪ .‬משתמשים בשיטה זו בארצות עניות וניתן לראות רק ניצול של המודל‬
‫ותוצאות עלובות‪ ,‬גם לתורמים וגם לחולים‪.‬‬
‫חיסרון נוסף מודגש מניסיונות העבר כשבארצות מערביות עשירות הוצע כסף תמורת תרומת דם‪.‬‬
‫תרומות דם אלו העלו באופן מאוד משמעותי את מחלת הכבד (צהבת) כיוון שהמון תורמים לא‬
‫מתאימים תרמו עקב הפרס הכספי‪ .‬אותן חששות הועלו גם ברכישת זרע וביצית למען עקרים‪/‬ות‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬הפיכת מודל זה לחוקי תדרוש המון שינויים ובירוקרטיה מול הארגון להשתלות איברים‬
‫וטרחה רבה של כל המערכת‪.‬‬
‫ב‪-‬ג‪ .‬שיטת הפיצוי הקבוע ושיטת החזר ההוצאות‪ :‬בשני המודלים יש ספק רב שהשוק ישפיע‬
‫בכלל (לא מקבלים שום כסף כהטבה) בניגוד למודל פיצוי קבוע‪ ,‬זה לא ליצור חסמים גדולים‬
‫לתורמים בעלי הכנסה גבוהה להשתתף בתרומת איברים‪ .‬אימוץ מודל החזר ההוצאות יהיה סביר‪,‬‬
‫זה דורש אימוץ אוניברסאלי של המשפחה המתוקנת כדי להבטיח הזדמנויות נאותות לתרומת‬
‫איברים‪.‬‬
‫חוק החופשה המשפחתית המתוקן מאפשר ‪ 21‬ימי חופשה בתשלום לתורמים שהם עובדי מדינה‪.‬‬
‫אם מעסיקים פרטיים לא מאמצים חוק שתוקן עבור עובדי מדינה ‪ ,‬הדבר ידרוש הקרבה פיננסית‬
‫לתורמים שאינם עובדי מדינה עם חופשה ללא תשלום‪ .‬למעשה‪ ,‬קיימת בעיה עם אנשים עם‬
‫הכנסה נמוכה או מובטלים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מנהל שמקבל שכר בעשירון העליון עשוי ליהנות מתשלום‬
‫גבוה משכיר המשתכר בשכר מינימום‪ .‬הפער בהחזר הוצאות כמקובל‪ ,‬מועסקים ומובטלים אשר‬
‫זכאים לכל החיים לביטוח אובדן כושר‪ .‬תחת מודל החזר הוצאות לעצמאים ניתן לשלם ע"פ שכר‬
‫יומי אשר יהיה דומה לשכר המשולם לזה שבתפקיד חבר מושבעים‪ .‬ישנן עדויות כי החזר הוצאות‬
‫היא אסטרטגיה בטוחה‪ .‬אסטרטגיית החזר הוצאות ישמש את התורמים‪ ,‬בשוודיה יש ‪ 81%‬דיווח‬
‫פיצוי בגין הוצאות ואובדן עבודה לטווח ארוך‪ .‬מעקב אחר תורמים מאז ‪ 1964‬הוכיח כי תורמים‬
‫אינם מתחרטים על תרומתם ודיווח על איכות חיים טובה‪ .‬לאחר התרומה לא הייתה הפרעה‬
‫בתפקוד הכלייתי ממה שניתן לצפות עם ההזדקנות‪ .‬החוק מאשר החזר לתורמים נסיעות ולינה‪.‬‬
‫מודל החזר הוצאות בניגוד לשוק פיצוי ומודל פיצוי קבוע‪ ,‬עולה בקנה אחד עם החוק הפדרלי‬
‫האמריקאי‪ .‬לכן‪ ,‬מודל פיצוי הכרחי שיהיה אמצעי הגנה כדי להגן על התורמים‪.‬‬
‫אמצעים לתורמים חיים‪ -‬כיון שההגנה על תורמים חייבת להיות בעלת חשיבות עליונה כאשר‬
‫מציגים תמריצים לתרומה‪ ,‬כל הצעה חייבת לכלול אמצעי הבטחה ‪ ,‬כדי להגן ולכבד את‬
‫התורמים‪ .‬אמצעים אלה צריכים לוודא שאיבריהם משמשים רק לאמצעי מתאים‪ ,‬לפקח על‬
‫האיברים כדי למנוע פרקטיקות לא צודקות וכן לפקח על התוצאות של התורם‪.‬‬
‫הגבלת שימוש באיברים ‪ -‬כל תוכנית תמריץ תורם צריכה להבטיח שתורמים חיים לא נתפסים רק‬
‫כמשאב להשתלות‪.‬‬
‫בעבר כדי למנוע דחייה של הכליה המושתלת‪ ,‬ניתן היה רק לתורמים שהבדיקה להתאמת‬
‫רקמותיהם לדמו של המועמד להשתלה הראו שאין נוגדנים לדמם‪ .‬כיום‪ ,‬טכניקה ה‪-‬‬
‫‪ plasmaglobulin‬המשולבת עם מתן של חלבונים אנושיים מסוג גמה‪-‬גלובולין להוצאת נוגדנים‬
‫מתוך דמו של המועמד להשתלה‪ ,‬מאפשרת למועמדים להשתלה לקבל כליה מן החי שבעבר נשללה‬
‫‪21‬‬
‫התאמתם לתרומה‪ 26‬מכאן‪ ,‬חלה התפתחות משמעותית אשר מגדילה את מספר המועמדים‬
‫הפוטנציאליים לתרומת כליה‪ .‬ניתן לראות זאת מנתונים של תוצאות ההשתלה מתורמים ללא‬
‫קרבה גנטית טובים‪ 27‬וכן לאורך זמן‪ 28‬ומתקרבים באיכותם לתוצאות של ההשתלות שמקורם‬
‫הוא מתורמים עם קרבה גנטית‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיטה נטולת פיצויים‪ :‬מצד אחד‪ ,‬יש המון מוסר ואתיקה במסגרת זו‪ .‬אולם מצד שני התרומה‬
‫פוגעת שלא בצדק באופן כלכלי בתורם‪ .‬המודל הזה לא תומך ספציפית בעניים שרוצים לתרום את‬
‫כלייתם אך בעצם סובלים כלכלית בגלל תרומה זו‪.‬‬
‫בהמשך העבודה (‪ ,2.7‬עמ' ‪ )29-22‬אעלה את ההיבטים ההלכתיים הקשורים להמרצת תורמים‬
‫חיים לתרומת כליה‪ .‬העדפתי להעלות את ההיבט ההלכתי לאחר סקירת המצב העדכני בארץ מול‬
‫המצב בחו"ל אשר אותה אציג בפרקים הבאים‪.‬‬
‫‪.Montgomery, R. A. et al 2000 .26‬‬
‫‪.Chkhotua, A. B. et al, 2003 .27‬‬
‫‪.Simforoosh et al 2006 .28‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 3.4‬תחלואה של חוליי דיאליזה בישראל בהשוואה למדינות מערב‬
‫חולי כליות שכליותיהם אינן מתפקדות מטופלים בקביעות וברצף בדיאליזה‪ ,‬לרוב עד לשארית‬
‫חייהם מצב זה מכונה – אי ‪ -‬ספיקת כליות סופנית‪ .‬תוחלת החיים של מטופלי הדיאליזה קצרה;‬
‫על פי נתוני משרד הבריאות לשנים ‪ ,1999-2118‬מבין ‪ 21‬מדינות המערב ישראל מדורגת במקום‬
‫הראשון בשיעורי התמותה ממחלות כליה לכל ‪ 1,111‬נפש‪ .‬מספר החולים הסובלים מאי‪-‬ספיקת‬
‫כליות סופנית הזקוקים לטיפולי דיאליזה הולך וגדל בהתמדה ‪ -‬כ‪ 1,291-‬חולים בשנת ‪ ,1991‬כ‪-‬‬
‫‪ 2,411‬חולים בשנת ‪ 2111‬וכ‪ 2,211-‬בשנת ‪ - 2111‬גידול שאינו פרופורציונלי ביחס לגידול‬
‫‪29‬‬
‫באוכלוסייה באותן שנים (מתוך דוח ביקורת שנתי ‪ 62‬לשנת ‪.)2111‬‬
‫אי‪-‬ספיקת כליות סופנית ‪ -‬היא אחת מחמש מחלות קשות שבגינן מקבלות קופות החולים ‪-‬‬
‫מהמדינה כספים לכיסוי הוצאותיהן בגין הטיפול בחולים בהן‪ .‬רק השתלת כליה יכולה למנוע‬
‫מחולים הסובלים מאי‪-‬ספיקת כליות סופנית את הצורך בטיפולי דיאליזה‪ ,‬אולם בישראל‪ ,‬כמו‬
‫במדינות מערביות‪ ,‬יש מחסור באיברים להשתלה‪.‬‬
‫קיים מחסור בכלל האיברים להשתלה (כליה‪ ,‬לב‪ ,‬כבד‪ ,‬ריאה ולבלב) כמו במדינות מערביות‪ ,‬ולכן‬
‫מעטים מהחולים הזקוקים להשתלת איבר זוכים להשתלה‪ .‬בינואר ‪ 2111‬המתינו בסך הכול כ‪-‬‬
‫‪ 1,121‬חולים להשתלות איברים שונים‪ .‬באותה שנה נפטרו ‪ 112‬חולים בזמן ההמתנה להשתלה‪.‬‬
‫בחודשים מרץ‪-‬ספטמבר ‪ 2111‬בדק משרד מבקר המדינה סוגיות הנוגעות לסדרי הטיפול במטופלי‬
‫דיאליזה ואת סוגיית מיעוט האיברים להשתלה בחולים‪.‬‬
‫‪ 3.4.0‬הממצאים להסדרי הטיפול במטופלי דיאליזה‪:‬‬
‫‪ .1‬איחור בהפניית חולי כליות לרופא נפרולוג ותוצאותיו – חולים רבים מגיעים באיחור‬
‫לאבחון ולטיפול אצל רופא נפרולוג‪ :‬אם בשל תורים ארוכים עקב מחסור ברופאים‬
‫נפרולוגים‪ ,‬אם בשל אי‪-‬זיהוי הבעיה כנפרולוגית ע"י רופאי משפחה‪ .‬כתוצאה מעיכוב זה‬
‫איכות הטיפול בחולים נפגעת ונגרם להם נזק רפואי‪ .‬הפניה מוקדמת של חולים המצויים‬
‫בקבוצת סיכון לחלות במחלות כליה למרפאה נפרולוגית ומתן ייעוץ נפרולוגי מהיר‬
‫במידת הצורך‪ ,‬יכולים להאט את קצב ההתקדמות של מחלת הכליות ואף למנוע הגעה‬
‫למצב של אי‪-‬ספיקת כליות סופנית‪ .‬נוסף על כל טיפול ומעקב במרפאות טרום‪-‬דיאליזה‬
‫בחולה הסובל מבעיות בכליות מאפשרים לצוות המטפל להכין את החולה כראוי לטיפולי‬
‫דיאליזה‪.‬‬
‫‪ .2‬מחסור ברופאים נפרולוגים – אף שמספר חולי הכליות בארץ גדל מאוד‪ ,‬בשנת ‪ 2111‬היו‬
‫כ‪ 2,411-‬חולים ובשנת ‪ 2111‬כ‪ 2,211-‬חולים‪ ,‬מס' הרופאים הנפרולוגים לא גדל בהתאם‪.‬‬
‫על אף המחסור במס' הרופאים הנפרולוגים‪ ,‬מקצוע הנפרולוגיה לא הוגדר כמקצוע רפואי‬
‫במצוקה‪ .‬יש לציין כי בעיית התקנים של רופאים נפרולוגים נסקרה בהרחבה בביקורת‬
‫הקודמת בשנת ‪ ,1996‬משמע שמדובר בבעיה מתמשכת שטרם באה על פתרונה‪.‬‬
‫‪.www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?id=2&bookid 5211 .29‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .2‬ירידה במס' טיפולי הדיאליזה הביתיים – אצל חלק מהחולים יש אפשרות לבצע‬
‫דיאליזה ביתית המקלה משמעותית על שיגרת יומו של המטופל‪ .‬ואולם בביקורת עלה כי‬
‫בעשור האחרון קיימת ירידה משמעותית במס' טיפולי הדיאליזה שעושים החולים‬
‫בביתם‪ ,‬והדבר מונע מחולים היכולים לקבל טיפול זה בביתם לשמור על אורח חיים בריא‬
‫סביר יחסית‪ .‬המשרד לא בדק ולא ניתח את הסיבה לירידה זו‪.‬‬
‫‪ .4‬מדדי איכות לבחינת יעלות טיפולי הדיאליזה – איסוף מידע על איכות הטיפול הנין‬
‫לחולי הדיאליזה הוא מיוני ומקובל גם בארצות מערביות ואולם בביקורת עלה כי משרד‬
‫הבריאות לא ביקש מהאיגוד הנפרולוגי להמליץ על מדדים לבחינת איכות ויעילות‬
‫הדיאליזה המסופקת במקומות השונים‪ .‬עוד עלה כי המשרד וקופת החולים אינם‬
‫אוספים מידע על איכות הפעולות המבוצעות ע"י עשרות היחידות והמחלקות‬
‫הנפרולוגיות בבתי החולים ועל מרפאות הדיאליזה הפרטיות הפועלות בקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬בקרות של המשרד ביחידות לדיאליזה – משרד הבריאות עושה בקרות ביחידות‬
‫הנפרולוגיות ובמרפאות הדיאליזה‪ ,‬אולם הוא אינו מיידע את קופות החולים‪,‬‬
‫המתקשרות עימם בהסכמים כלכליים בדבר ליקויים שמצא בבקרות אלה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 3.5‬השתלת כליות ואיברים אחרים בארץ ובחו"ל‬
‫‪ 3.5.0‬תמונת מצב בישראל‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .0‬מחסור חמור באיברים ותור ממתינים גדול – יש קושי למצוא מקורות של איברים להשתלה‪,‬‬
‫למרות שמרכז להשתלות פועל בין היתר באמצעות איתור כיוונים חדשים‪ ,‬לדוגמא‪ -‬תכנית עידוד‬
‫תרומות מהחי בשיטה של חילופי תורמים‪ ,‬כאשר אדם רוצה לתרום לקרוב משפחה את כלייתו אך‬
‫אין התאמה בינו ובין החולה‪ .‬קיים מחסור והפער הוא גדול מאוד‪.‬‬
‫‪ .3‬חשש להחמצת אפשרות לביצוע השתלה – בביקורת נמצאו עשרות מקרים שבהם לא שלחו‬
‫יחידות נפרולוגיות ומרפאות דיאליזה דגימות דם של מטופליהן כנדרש למעבדה לסיווג רקמות‬
‫שבמרכז הרפואי שיבא=מעבדה ארצית‪ .‬עקב ליקוי זה ייתכן שחולים שהמתינו להשתלת כליה לא‬
‫זכו לבצע את ההשתלה‪ .‬יש לציין שמדובר בליקוי מתמשך‪ ,‬שכן מקרים כאלה עלו גם בביקורת‬
‫שעשה מבקר המדינה בשנת ‪.2111‬‬
‫‪ .2‬אי‪-‬ביצוע בדיקות מעבדה מתקדמות – בארצות מערביות נוהגים לעשות שתי בדיקות‬
‫מתקדמות לצורך התאמת כליה לחולים עם נוגדנים מרובים‪ :‬אחת‪Donor Specific DSA -‬‬
‫)‪ )Antibodies‬ו‪( DNA -‬בדיקת גנים)‪.‬‬
‫‪ .4‬פעילות משרד הבריאות ‪ -‬צורך בתמונת מצב עולמית רציפה בתחום ההשתלות – כדי לסייע‬
‫בהגדלת מספר ההשתלות ולאפשר את ביצוען גם בחו"ל על משרד הבריאות ועל מהמרכז‬
‫להשתלות לרכז מידע כולל על מדינות אשר ניתן לבצע בהן השתלה בלא חשש שמתבצע בהן סחר‬
‫ותיווך באיברים‪ ,‬ועל מדינות הפועלות בהתאם לכללים הערכיים הנדרשים והמקובלים וכן על‬
‫החוקים והכללים באותן מדינות‪ .‬כמו כן על משרד הבריאות לרכז מידע כולל על השתלות שנעשו‬
‫בחו"ל לחולים מישראל‪ .‬המידע נדרש כדי לבחון ולקבוע כללי מדיניות‪ ,‬וליישם פתרונות מיידיים‬
‫במקרים המתאימים‪ .‬בביקורת עלה כי בידי משרד הבריאות ובידי המרכז להשתלות אין מידע‬
‫כולל על השתלות שנעשו בחו"ל לחולים מישראל במימון קופות החולים ובמימון חברות הביטוח‪.‬‬
‫‪ .5‬פעילות המפקח על הביטוח ‪ -‬השתלות שבוצעו לישראלים בארץ ובחו"ל‪ -‬לכשליש מהציבור‬
‫יש פוליסות ביטוח בריאות פרטיות‪ .‬בביקורת עלה כי לממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחיסכון‬
‫במשרד האוצר אין מידע על ניצול הסעיף בפוליסות הביטוח בדבר מימון השתלת איברים בחו"ל‬
‫דבר שנחוץ כדי לקבוע מדיניות‪ ,‬לבצע בקרה ולקבל החלטות הנוגעות לפוליסות הכוללות סעיף‬
‫השתלת איברים‪.‬‬
‫‪ .6‬פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות – תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מינואר ‪ 2111‬קבע‬
‫שתורם חי יהי פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי לתקופה שקבע שר הבריאות בהסכמת‬
‫שר האוצר‪ .‬ואולם בינואר ‪ 2112‬עדיין לא אושרו התקנות בנושא והפטור טרם אושר‪.‬‬
‫הדוח מעלה סוגיות שונות בתחום הטיפול במטופלי הדיאליזה שאיכות חייהם ירודה ומציג‬
‫תמונת מצב קשה בדבר מיעוט האיברים להשתלה לעומת ריבוי החולים הממתינים להשתלת‬
‫איברים‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪ . 29‬ראה הערה ‪.28‬‬
‫‪22‬‬
‫תמונת מצב בחו"ל‪:‬‬
‫במדינות רבות שיעור תרומת האיברים הוא ‪ 81%‬ויותר‪ .‬בשוודיה שיעור התרומה הוא כ – ‪82%‬‬
‫ובאוסטריה‪ ,‬בלגיה ופולין השיעור הוא גבוה מ – ‪ .91%‬יש ארצות באירופה שבהן המצב דומה‬
‫למצב בישראל לדוגמא – בדנמרק שיעור התורמים הוא ‪.2%‬‬
‫לפערים הגדולים בין המדינות באירופה יש הסבר‪ ,‬באותן מדינות שאחוזי תרומת האיברים גבוה‪,‬‬
‫נובע מהליך פשוט הקיים באותן מדינות‪ .‬ההליך הוא כזה‪ :‬כל תושב מקבל בדואר טופס ויתור‪,‬‬
‫ואם הוא לא רוצה לתרום את איבריו‪ ,‬כל שעליו לעשות הוא למלא את הטופס ולשלוח‪ .‬ההליך‬
‫הזה מביא למציאות מדהימה‪ ,‬יותר מ – ‪ 91%‬תורמים איברים‪.‬‬
‫פרופ' ג'ונסון מסביר‪ ,‬הדבר נובע מהטיה בקבלת החלטות שנקראת – "אפקט הסטטוס קוו" –‬
‫נטייתם של אנשים היא להישאר במצב הקיים‪ .‬אם הדבר אפשרי‪ ,‬בדרך כלל אנשים יעדיפו לא‬
‫לנקוט פעולה‪.‬‬
‫לנוכח המצב באירופה ובהשוואה לישראל‪ ,‬שינוי קטן בהתנהלות תשנה את התמונה מהקצה אל‬
‫הקצה‪.‬‬
‫‪ 3.5.3‬מספר סוגיות שיש למצוא להן פתרון‪:‬‬
‫אי‪-‬ספיקת כליות סופנית ‪ -‬על משרד הבריאות ועל הקופות לנקוט את הצעדים הדרושים לצורך‬
‫זיהוי מוקדם ככל האפשר של בעיית כליות בקרב החולים והפנייתם המיידית לרופא נפרולוג‪ ,‬נוכח‬
‫המחסור ברופאים נפרולוגים והעיוותים בתקינה הקיימת‪ ,‬ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד‬
‫הבריאות לבחון פעולות לשיפור המצב‪.‬‬
‫על משרד הבריאות להחיש את תיקון התקנות לרישום מרפאות ועליו לכלול בהן את כל הדרוש‬
‫להפעלה ראויה של מרפאות דיאליזה בקהילה‪ ,‬על משרד הבריאות גם לדאוג שייקבעו מדדים‬
‫לבחינת איכות ויעילות טיפולי הדיאליזה‪ ,‬על המשרד וקופות החולים לבחון את הסיבות לירידה‬
‫במס' טיפולי הדיאליזה שעושים החולים בביתם‪.‬‬
‫השתלות כליה ואיברים אחרים ‪ -‬בשנים האחרונות חלה ירידה תלולה במס' ניתוחיי ההשתלות‬
‫בחו"ל שאישרו קופות החולים‪ .‬הירידה במס' ניתוחי ההשתלות בחו"ל נובעת בין היתר לדברי‬
‫משרד הבריאות מן הצורך למנוע סחר באיברים‪ .‬ע"פ הנתונים חל גידול ניכר במס' הממתינים‬
‫להשתלות כליה ובמס' הנפטרים בעת ההמתנה להשתלה‪ .‬על משרד הבריאות ועל מרכז ההשתלות‬
‫לבחון אם וכיצד ‪ -‬במסגרת החוק‪ ,‬במסגרת הנורמות האתיות המקובלות ובהתאם לחוקי‬
‫המדינות הזרות ‪ -‬ניתן למצות יותר את הפוטנציאל לאיתור איברים להשתלה מנפטרים במדינות‬
‫המאפשרות השתלות בחולים זרים‪ .‬אשר לפעולות בארץ ‪ -‬על משרד הבריאות לשקול פתרונות‬
‫נוספים למצוקות החולים‪ ,‬למשל לעודד את הקופות להפעיל תכניות התערבות להקטנת מס' חולי‬
‫הכליות‪.‬‬
‫ראוי שלמשרד הבריאות יהיה את כל המידע ‪ ,‬תמונת מצב המלמדת היכן אפשר לבצע השתלות‬
‫בחו"ל ומה המצב החוקי בכל מדינה‪ -‬מידע שיש בו כדי לסייע בהצלת חיים‪ .‬כמו כן עליו לרכז את‬
‫כלל הנתונים על ההשתלות שנעשו בחו"ל המימון הקופות וחברות הביטוח‪ -‬מידע ונתונים אשר‬
‫יסייעו בידיו לקביעת מדיניות‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫כדי לאפשר פעולה יעילה של המעבדה הארצית ולהבטיח שמועמדים להשתלה לא יחמיצו‬
‫אפשרויות לביצוע השתלה‪ ,‬על משרד הבריאות‪ ,‬המרכז להשתלות וקופות החולים לוודא שכל‬
‫היחידות הנפרולוגיות ומרפאות הדיאליזה יקפידו לשלוח למעבדה הארצית דגימות של חולים‬
‫הממתינים להשתלת כליה בכל חודשיים כנדרש‪ .‬יש גם לבחון עדכון מתאים בתקציב המעבדה‬
‫למימון בדיקות מתקדמות‪ ,‬כדי שעבודת המעבדה תאפשר התאמה מרבית של האיברים והצלת‬
‫חיים‪.‬‬
‫לדעת משרד מבקר המדינה‪ ,‬יש מקום לשקול בחינה מחדש של הנוהג של המרכז להשתלות לקבל‬
‫גם את הסכמת משפחת הנפטר לתרומת האיברים לאחר המוות‪ ,‬למרות הסכמת התורם בחייו‬
‫לתרום את איבריו לאחר מותו‪ .‬בחינה כזו תוכל להיעשות באמצעות אנשי משפט ומוסר‪ ,‬לנוכח‬
‫המחסור החמור באיברים להשתלה להצלת חיים ומתוך כיבוד רצון התורם‪.‬‬
‫מומלץ שלמפקח על הביטוח במשרד האוצר יהיה מידע על ניצול הסעיף בפוליסות הביטוח בדבר‬
‫מימון השתלת איברים בחו"ל וזאת לצורך קביעת מדיניות‪ ,‬ביצוע בקרה וקבלת החלטות הנוגעות‬
‫לפוליסות הכוללות סעיף של השתלת איברים‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה קורא למשרד הבריאות‪ ,‬למרכז ההשתלות ולקופות החולים לסייע לחולים‬
‫הזקוקים להשתלה לבצע אותה‪ .‬מנכ"ל משרד הבריאות והמרכז להשתלות מתבקשים לדון ולגבש‬
‫תכנית מערכתית למיצוי פוטנציאל ההשתלות‪ ,‬זאת תוך שיתוף קופות החולים‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬לאור תמונת המצב הקשה בישראל של חוליי הדיאליזה ולמרות המאמצים שיש בארץ‪,‬‬
‫אין לנו אפשרות אחרת אלא לנסות ולהקטין את המצב שבו חוליי אי‪-‬ספיקת כליות הולך וגדל‬
‫וכתוצאה מכך רשימת הממתינים להשתלה הולך וגדל‪ .‬יש לבצע מהלך ברמה הארצית שיגרום‬
‫להעלאת המודעות למצב בארץ של חוליי הדיאליזה ויביא את האוכלוסייה לידיי הצלת החיים‬
‫שניתן לבצע ע"י תרומת איברים כליה מתורמים חיים‪.‬‬
‫‪ 3.5.2‬נתונים על תרומת כליה בארץ ‪ -‬מתורמים חיים ותרומת כליה מנפטרים‪.‬‬
‫עיקר פעילותו של המרכז להשתלות היא להגדיל את מאגר תרומות האיברים מתורמים נפטרים‬
‫ובכך להגדיל את מס' ההשתלות המבוצעות ולנהל את התורים להשתלה‪ .‬המרכז להשתלות‬
‫מקדיש משאבים למימון פעולות שנועדו להחדיר בקרב הציבור את המודעות לחשיבות תרומת‬
‫איברים לאחר המוות‪ .‬הפעילות כוללת פעולות הסברה שונות באמצעות כנסים‪ ,‬הרצאות תשדיר‬
‫ישירות וכתבות באמצעי התקשורת ופעילות ענפה רבת שנים בבתי ספר‪ ,‬בצה"ל‪ ,‬באוניברסיטאות‬
‫ובמכללות‪ .‬מטרת הפעילות היא לשכנע את הציבור שבמקרה של מוות ‪ -‬שלהם או של בני‬
‫משפלתם‪ -‬הם ייאותו לתת הסכמה לתרומת איברים‪ .‬נוסף על כך קיימת פעילות של תרומת כליות‬
‫מתורמים חיים‪ ,‬בעיקר של בני משפחה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫להלן כמה מנתוני המרכז להשתלות בעניין השתלת כליה בישראל בשנים ‪:2112 - 2112‬‬
‫‪03‬‬
‫ניתוחי השתלות בישראל‬
‫האיבר‬
‫‪2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002‬‬
‫כליה‬
‫‪96‬‬
‫‪51‬‬
‫‪70‬‬
‫‪83‬‬
‫‪87‬‬
‫‪59‬‬
‫‪85‬‬
‫‪83‬‬
‫‪56‬‬
‫‪97‬‬
‫‪57‬‬
‫כבד‬
‫‪50‬‬
‫‪32‬‬
‫‪41‬‬
‫‪44‬‬
‫‪49‬‬
‫‪33‬‬
‫‪49‬‬
‫‪48‬‬
‫‪34‬‬
‫‪59‬‬
‫‪40‬‬
‫לב‬
‫‪22‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪24‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪14‬‬
‫ריאות‬
‫‪18‬‬
‫‪21‬‬
‫‪29‬‬
‫‪34‬‬
‫‪45‬‬
‫‪34‬‬
‫‪51‬‬
‫‪45‬‬
‫‪32‬‬
‫‪55‬‬
‫‪38‬‬
‫כבד‪+‬כליה‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫לבלב‪+‬כליה‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪7‬‬
‫כבד‪+‬לבלב‬
‫לב‪+‬ריאות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫לבלב‬
‫שתי כליות‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪75‬‬
‫‪68‬‬
‫‪67‬‬
‫‪54‬‬
‫‪68‬‬
‫‪56‬‬
‫‪69‬‬
‫‪78‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫תרומה מחו"ל‬
‫כליה מתורם חי ‪71‬‬
‫‪1‬‬
‫אונת ריאה‬
‫מתורם חי‬
‫סה"כ‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫כבד‪+‬מעי‬
‫אונת כבד‬
‫מתורם חי‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫כבד‪+‬ריאה‬
‫אונת כבד‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫לב‪+‬כליה‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪108 119‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪277 386 229 282 280 231 279 260 244 219 270‬‬
‫מנהלת המרכז להשתלות מסרה למשרד מבקר המדינה בספטמבר ‪ 2111‬כי הירידה החדה‬
‫בהשתלות בשנת ‪ 2111‬נבעה מהוראות חוק מוות מוחי‪-‬נשימתי‪ ,‬התשס"ח ‪. 2118 -‬‬
‫חוק המוות המוחי‪ -‬חוק זה הציב מגבלות לוגיסטיות ורפואיות ובהן הצורך בקביעת מוות בעזרת‬
‫מכשור שהיה צורך לרכשו‪ ,‬הכשרת טכנאים ומפענחים‪ ,‬הכנסת בדיקה חדשה לרשומות ועוד‪,‬‬
‫כתוצאה מכך נקבע מוות מוחי לפחות חולים שנראה היה כי הם נתונים במוות מוחי‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫בשנת ‪ 2111‬מרבית המגבלות הלוגיסטיות נפתרו‪ .‬יצוין שבינואר ‪ 2112‬הציג מרכז ההשתלות‬
‫נתונים על פעילות ההשתלות בשנת ‪ 2111‬המראים על גידול משמעותי במספר הכולל של‬
‫ההשתלות‪ ,‬של ההסכמות לתרומה מהמת ושל מס' החותמים על כרטיס אדי‪.‬‬
‫_________________________‬
‫‪.http://www.health.gov.il/ . 30‬‬
‫‪28‬‬
‫משרד מבקר המדינה תציין לשבח את הגידול בכלל הפרמטרים של תרומות האיברים בשנת ‪2111‬‬
‫לעומת השנים הקודמות‪ .‬על משרד הבריאות והמרכז להשתלות להמשיך ולפעול ככל האפשר כדי‬
‫להתגבר על מיעוט השתלות לעומת הצרכים וזאת בעיקר נוכח העובדה שחולים רבים נפטרים‬
‫במהלך ההמתנה להשתלת איברים‪.‬‬
‫‪ 3.5.4‬תרומות איברים בפועל‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .1‬שיעור ההסכמה בישראל לתרומות איברים מנפטרים שנקבע להם מוות מוחי עמד שנים‬
‫רבות סביב ה ‪ 42% -‬ועלה בשנת ‪ 2111‬לכדי ‪ .22%‬מדובר בעלייה ניכרת לעומת שנים‬
‫עברו שמצמצמת את הפער בנוגע לשיעור ההסכמה בין מדינת ישראל למרבית מדינות‬
‫המערב שבהם השיעור הוא ‪. 81% - 61%‬‬
‫‪ .2‬ע"פ נתוני ארגון הבריאות העולמי שפורסמו ב‪ ,2119-‬מס' האיברים הכולל שהושתלו‬
‫בישראל מנפטרים ומתורמים חיים נמוך לעומת ארצות מערביות‪ :‬כ‪ 28-‬איברים למיליון‬
‫נפש לעומת כ ‪ 96 -‬באוסטרליה‪ ,‬כ ‪ 92 -‬בנורבגיה‪ ,‬כ ‪ 91 -‬בארה"ב‪ ,‬כ ‪ 82 -‬בספרד וכ ‪82 -‬‬
‫בבלגיה‪ ,‬גם הנתון של מס' האיברים הכולל שהושתלו בישראל רק מנפטרים נמוך לעומת‬
‫ארצות מערביות ‪ 8 -‬תרומות למיליון נפש לעומת כ ‪ 27 -‬בבלגיה‪ ,‬כ – ‪ 22‬בארה"ב וכ ‪12-‬‬
‫בגרמניה‪.‬‬
‫‪ .2‬מנהלת המרכז להשתלות מסתייגת מהנתונים שמציג ארגון הבריאות העולמי‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫" אין מדובר בהשוואה מדעית‪(...‬עקב) שונות גדולה בין המדינות לגבי איסוף הנתונים‬
‫ובסיסי ההשוואה‪.‬‬
‫יש לציין כי המרכז להשתלות פועל רבות כדי לגייס איברים להשתלה‪ ,‬בין היתר באיתור כיוונים‬
‫חדשים לקידום המוכנות של הציבור בישראל לתרום איברים‪ ,‬כגון‪-‬מתן עדיפות מסוימת‪ ,‬למי‬
‫שיחתום על כרטיס אדי עד מועד מסוים ויזדקק להשתלת איבר‪.‬‬
‫בהתייחס לטבלת הנתונים לעיל‪ ,‬נוכל לראות שבשלוש שנים האחרונות קיימת עלייה בהשתלות‬
‫מתורמים חיים לעומת השתלות מן המת‪ .‬בשנת ‪ 2112‬ניתן לראות שמספר ההשתלות מתורמים‬
‫חיים כמעט והכפיל את עצמו פי‪ .2-‬מה שחשוב לי לומר ואף מחזק את ההשערה שלי שהעלאת‬
‫רמת המודעות של האוכלוסייה בכלל וכן של המשפחות החולים תביא להעלאת תרומת איברים‬
‫ובמיוחד כליה‪ .‬יחד עם זאת אנו רואים שלמעשה הבעיה לא נפתרה אבל בשלב ראשון ניתן‬
‫להקטין את ממדדיה‪.‬‬
‫_______________‬
‫‪ .21‬ראה הערה ‪.21‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 3.6‬ארגונים בארץ המצילים חיים‬
‫על פי חוק השתלת איברים‪ ,‬התשס"ח‪ ,2118-‬על המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות‪,‬‬
‫לפעול למיצוי האפשרות להגדלת ההיקף של תרומת איברים ושל השתלות איברים בישראל‬
‫ולהסדרת תחום השתלות האיברים הן מתורמים שנפטרו והן מתורמים חיים‪ ,‬לרבות שיתוף‬
‫פעולה עם מדינות זרות ועם ארגונים זרים‪ .‬חוק ההשתלות מעניק החזרי הוצאות לתורמים חיים‪.‬‬
‫בארץ רשימת הממתינים להשתלה הולכת וגדלה ולאור המצב‪ ,‬בארץ קיימים שלושה ארגונים‬
‫שונים אשר מטרתם משותפת והיא הצלת חיים והם‪:‬‬
‫‪ .1‬אגודת אדי ‪ -‬המרכז הלאומי להשתלות‪.‬‬
‫‪ .2‬ארגון "ערבים" ‪ -‬כרטיס "בלבבי"‪.‬‬
‫‪ .2‬ארגון "מתנת חיים"‪.‬‬
‫‪ 3.6.0‬אגודת אדי‬
‫אגודה אשר נוסדה בשנת ‪ 1978‬על ידי משפחת בן דרור‪ ,‬לזכר בנם אהוד אשר נפטר בעודו‬
‫ממתין להשתלה כליה‪ .‬כיום האגודה פועלת כחלק מן המרכז הלאומי להשתלות‪ .‬אגודת אדי‬
‫מפעילה מאגר ממוחשב‪ ,‬המרכז את המידע על כל אזרחי המדינה אשר הביעו הסכמתם‬
‫‪22‬‬
‫לתרום איברים להשתלה לאחר מותם‪.‬‬
‫סיפור הרעיון של הקמת האגודה ‪ -‬אדי הוא למעשה על שמו ולזכרו של (אהוד) בן דרור‪.‬‬
‫אהוד סבל מאי ספיקת כליות סופנית וטופל בדיאליזה שלוש פעמים בשבוע‪ .‬במשך‬
‫שנתיים תמימות המתין יום יום לטלפון הגואל שיודיע כי נמצאה עבורו כליה להשתלה‪.‬‬
‫כשסוף סוף הגיע הטלפון והכליה הושתלה ‪,‬גופו של אדי כבר לו עמד בסיבוכים והוא‬
‫נפטר כעבור חודשיים‪ ,‬בספטמבר ‪ .1978‬במהלך האשפוז שוחח אדי עם הוריו‪ ,‬דבורה‬
‫ושמואל בן דרור‪ ,‬ועם חבריו והעלה את הרעיון להחתים אנשים על כרטיס המביע את‬
‫נכונותם לתרום איברים לאחר מותם להצלת חיים‪ .‬לאחר מותו ‪,‬הפך הרעיון לצוואתו של‬
‫אדי וביום ה – ‪ 21‬באוקטובר ‪ 1978‬נוסדה אגודת אדי‪ -‬על שמו של אהוד‪ .‬אגודת אדי‬
‫שמה לה למטרה להפיץ כרטיס תורם‪ .‬בעזרת בני משפחה‪ ,‬חברים ומתנדבים נרשמו‬
‫‪ 221,111‬איש לקבלת כרטיס תורם‪ .‬בשנת ‪ 1989‬פנה מנכ"ל משרד הבריאות דאז ד"ר‬
‫משיח להוריו של אדי וביקש להעביר את המאגר למשרד הבריאות ולמחשב אותו‪ .‬הוריו‬
‫של אדי נענו לבקשה ובלבד שישמר שמו של הכרטיס "כרטיס אדי"‪ .‬בשנת ‪ 1994‬הוקם‬
‫המרכז הלאומי להשתלות הוא הגוף המרכז והמפעיל את תהליך תרומות איברים‬
‫וההשתלות בישראל‪ .‬בראש המרכז עומד יו"ר ולצדו מועצת מנהלים הכוללת נציגים של‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬נציגי בתי חולים ונציגי ציבור‪ .‬בימים אלו אפשרות לחתימה על כרטיס‪,‬‬
‫מתבצעת באמצעות חידוש רישיונות נהיגה כאשר מידי שנה הציבור קיבל תזכורת‬
‫לחתום על כרטיס‪.‬‬
‫__________________‬
‫‪ .22‬קרמר‪ ,‬מ‪.)2111( .‬‬
‫‪21‬‬
‫מטרות המרכז הלאומי להשתלות‪-‬‬
‫‪ .1‬הגדלת מספר ההשתלות המבוצעות בישראל ‪ -‬בדרכים הבאות‪ :‬צמצום רשימת הממתינים‬
‫להשתלות‪ ,‬מניעת הצורך לנסוע להשתלות בחו"ל‪ ,‬חיזוק המיומנויות והניסיון המקצועי של‬
‫קהילת הרופאים העוסקים בהשתלות – ע"י הגברת מספר ההשתלות‪ ,‬הגדלת מספר תורמי‬
‫האיברים והקמת מרכז זהות או תיעוד נושא השתלות איברים בישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬קיום פעילויות הסברה והחתמה על כרטיסי אדי‪ :‬הגדלת מספר החתומים על כרטיס אד"י‪,‬‬
‫איתור גורמים ממריצים ומעודדים ‪ -‬שישפיעו על הציבור לתרום איברים‪ ,‬קידום הנושא בקרב‬
‫אוכלוסיות דתיות וקידום הנושא בקרב אוכלוסיית הערבים‪.‬‬
‫‪ .2‬הקמת פורום חברתי וקידום פעילויות חקיקה בכנסת‪ :‬קידום פעילות חקיקה ועבודה מול‬
‫‪22‬‬
‫ועדות הכנסת ומול הגורמים התומכים בנושא בקרב קרנות‪ ,‬עמותות וחברות שונות‪.‬‬
‫מטרותיו העיקריות הן‪:‬‬
‫א‪ .‬הסברה לציבור הרחב במטרה להגביר את המוכנות לתרום איברים ולחתום על כרטיס אדי‪.‬‬
‫פעילויות ההסברה נעשות הן במסגרת הרצאות והן במסגרת העמדת דוכני החתמה על כרטיסי‬
‫אדי‪ ,‬בכל רחבי הארץ‪ .‬נעשית פעילות ייחודית ומותאמת לפלחי אוכלוסייה שונים כמו צבא‪,‬‬
‫תלמידי בתי ספר וכן למגזרים שונים כמו עולים‪ ,‬ערבים ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעילות להשגת תרומות איברים להשתלה‪ :‬בשנת ‪ 1997‬הקים המרכז הלאומי להשתלות מערך‬
‫חדש להגדלת מערך התרומות וההשתלות‪ .‬בכל אחד מבתי החולים בארץ הוצבה אחות מתאמת‬
‫השתלות שתפקידה לאתר מועמדים לתרומת איברים ‪,‬שנקבע אצלם מוות מוחי‪ ,‬ולפנות למשפחות‬
‫ולהציע להם את הזכות הגדולה – לתרום איברים ולהציל חיים‪ .‬מתאמת ההשתלות יכולה בכל‬
‫עת ליצור קשר עם מאגר אדי שבמרכז הלאומי להשתלות ולברר באם הנפטר נשא כרטיס אדי‪.‬‬
‫לרוב בני משפחת הנפטר‪ ,‬יודעים באם הוא נשא כרטיס ‪,‬אך לא תמיד‪ .‬במידה והנפטר נשא כרטיס‬
‫תורם משפחתו תרצה תמיד לכבד את רצונו ולתרום מאיבריו‪ ,‬אך יש מצבים שמשפחת נפטר‬
‫מסרבת לחתום וגם כאן מכבדים את רצונה‪ .‬נשיאת הכרטיס עוזרת מאוד למשפחה ומקלה עליה‬
‫לקבל את ההחלטה ברגעים הקשה בהם היא נמצאת‪.‬‬
‫‪ 3.6 .3‬ארגון "ערבים"‬
‫ארגון "ערבים" הוקם בשנת ‪ 2112‬ע"י ועד רבנים ורופאים הבקיאים היטב בקביעת המוות‬
‫המוחי‪-‬נשימתי‪ ,‬ושתפקידם לבחון כל מקרה לגופו טרם הסכמת המשפחה לתרום איברים‪,‬‬
‫כשמטרתם לקבוע אם אמנם הכל נעשה כהלכה וכחוק‪ .‬למעשה‪ ,‬הייחוד בארגון זה היא מה‬
‫אומרת ההלכה‪ ,‬ביצוע בדיקות הנדרשות לקביעת רגע המוות ע"פ פסק הרבנים ולשם כך יש לנו‬
‫את הרבנים שיהיו במעמד של מוות מוחי‪-‬נשימתי ויאמרו מה אומרת ההלכה והחוק‪.‬‬
‫____________________‬
‫‪.www.agudatadi.org.il .33‬‬
‫‪21‬‬
‫בראש הארגון עומדים שלושה גדולים מתחום ההלכה והרפואה‪ :‬הרב הרופא פרופ' אברהם‬
‫שטיינברג מחבר הסדרה ‪" -‬אנציקלופדיה הלכתית רפואית" והעורך הראשון של סדרת "אסיא"‪.‬‬
‫הרב הרופא ד"ר מרדכי הלפרין‪ ,‬מנהל מכון שלזינגר‪ ,‬והרב פרופ' יגאל שפרן‪ ,‬ראש המחלקה‬
‫לרפואה והלכה ברבנות וראש מכון "מרחבים" להכשרת מורים‪ ,‬שבעזרת "מרחבים" ירכז את‬
‫הארגון‪.‬‬
‫על מנת הסר ספק‪ ,‬הארגון יכשיר עשרות רופאים מכל בתי החולים בארץ‪ ,‬שיוכלו לבצע את‬
‫הבדיקות הנדרשות לקביעת רגע המוות על פי פסק הרבנים‪ .‬כך בני המשפחה יוכלו לתרום את‬
‫איברי יקיריהם ועם כל האבל הנורא לקיים את המצווה הגדולה של הצלת נפשות‪ ,‬זו תהיה‬
‫‪24‬‬
‫המצווה המעולה ביותר שיוכלו לקיים לעילוי נשמת הנפטר‪.‬‬
‫כרטיס תורם "בלבבי"‪ -‬הינו כרטיס על שם גב' בלהה הירשברג ע"ה שנפטרה במהלך ביצוע‬
‫השתלה‪ ,‬מנוסח אחרת וההתניה שלו שונה‪ .‬נוסח הכרטיס החדש מדבר על חשיבות הצלת חיים‪,‬‬
‫על הקביעה שתרומת איברים היא צו מוסרי עליון‪ ,‬על קבלת קביעת מוות מוחי נשימתי כפי עמדת‬
‫הרבנות הראשית לישראל‪ ,‬ועל הסכמה לתרומת איברים‪ .‬ההתניה היא לאישור הליך קביעת‬
‫המוות המוחי נשימתי ע"י נציג ארגון "ערבים"‪ .‬מכאן‪ ,‬כרטיס "בלבבי" החדש מתקן את הבעיות‬
‫(בהתייחס להיבט ההלכתי) שהיו בכרטיס "אדי"‪.‬‬
‫מסר חדש זה של כרטיס "בלבבי" בא לגלם את שני המסרים האחרים‪ .‬להניח את דעתם של‬
‫המסרבים לחתום על כרטיס תורם והמסרבים להסכים לתרומת איברים מיקיריהם במצב של‬
‫מוות מוחי נשימתי הן בגלל סיבות דתיות והן בגלל ספקות באמינות קביעת המוות המוחי‬
‫נשימתי‪.‬‬
‫לסיכום‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫ארגון "ערבים" ועמותת "בלבבי" פועלים בתום לב וברצון עז לקדם את תרומת האיברים‬
‫בישראל בתנאים ובדרישות שיש בהם היגיון עקרוני ופנימי‪ ,‬ואין בהם פגיעה באחרים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ארגון "ערבים" ועמותת "בלבבי" עונים על שני חסמים הבולטים להסכמה של ציבורים‬
‫רחבים בישראל לחתום על כרטיס תורם ולהסכים לתרומת איברים בזמן אמת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ארגון "ערבים" ועמותת "בלבבי" פונים לאותו מגזר בציבור הישראלי המקבל את‬
‫הקביעה ההלכתית‪-‬עקרונית שמוות מוחי נשימתי הוא רגע מותו של האדם‪ ,‬שיש צו‬
‫מוסרי עליון לתרום איברים להצלת חיים‪ .‬יש להקפיד הקפדה יתירה על מהימנות קביעת‬
‫רגע המוות המוחי נשימתי ע"י היצמדות מלאה לדרישות הרבנות הראשית לישראל‬
‫ולדרישות החוק‪ ,‬וע"י בדיקה נוספת של רופא מארגון "ערבים" לפי דרישת המשפחה‬
‫ובשליחותה‪ ,‬דבר המעוגן באופן עקרוני בחוק המוות המוחי נשימתי‪.‬‬
‫__________________________‬
‫‪.bilvavi.co.il/Home/Article/6 .34‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 3.6.2‬ארגון "מתנת חיים"‬
‫ארגון "מתנת חיים" הוקם בשנת ‪ ,2111‬ע"י עמותת "ידידים להצלת חולי כליות" שהיא‬
‫‪22‬‬
‫עמותה הרשומה בישראל‪ ,‬ופועלת למען השתלות כליה בישראל‪.‬‬
‫ראשיתו של ארגון מציל חיים ‪ -‬לפני ארבע שנים פגש הרב ישעיהו הבר (מטופל דיאליזה‬
‫בעצמו באותה תקופה‪ ,‬הטרם עבר השתלת כליה) בחור צעיר בשם פנחס‪ ,‬בן למשפחה‬
‫שכולה שאיבדה את בנה הבכור במלחמת לבנון‪ .‬פנחס האח הצעיר נזקק להשתלת כליה‬
‫בדחיפות אך בהעדר תורם מתאים ובאין גוף רשמי או מסגרת אליהם אפשר לפנות‬
‫בבקשת עזרה התעכבה השתלתו של פנחס וגופו לא עמד לו עוד‪ .‬לאחר תקופה של‬
‫ייסורים פיזיים ונפשיים קשים שלו ושל משפחתו נפטר פנחס והותיר את הוריו ללא שני‬
‫בנים‪ .‬סיפור נורא זה חוזר על עצמו בשנים האחרונות וממחיש לנו את הצורך החיוני‬
‫בהקמת מערכת אליה יוכלו לפנות החולים במצוקתם‪ ,‬כך למעשה נוסד ארגון "מתנת‬
‫חיים"‪ .‬ארגון זה בשונה משני הארגונים הקודמים מטרתו לעודד תורמים חיים ואינו‬
‫עוסק בתרומה מן המת‪ .‬בארגון זה עומד בראשו הרב ישעיהו הבר אשר עומד מול מערכת‬
‫גדולה‪.‬‬
‫הארגון מעודד אנשים אשר מרצונם‪ ,‬טוב ליבם ומתאימים לתרום את כלייתם להצלת‬
‫חיים‪ .‬יש לציין שלזכות הארגון נזקפים עשרות השתלות מוצלחות מתורמים חיים‬
‫אלטרואיסטים משמע מרצון וללא כל תמורה‪ .‬הארגון מושתת על בסיס התנדבותי‪ ,‬ללא‬
‫כל כוונת רווח וטובות הנאה‪ ,‬המניע היחיד של כל הנוטלים חלק במלאכה‪ ,‬הוא הרצון‬
‫והנכונות לעזור לזולת ולהציל חיי אדם‪ .‬כל הפעילויות של ארגון "מתנת חיים" נעשות‬
‫בכפוף להלכה היהודית‪ ,‬על פי תורת ישראל ובהתאם למוסר היהודי‪ ,‬ממנו הארגון שואב‬
‫את תחושת השליחות והמצווה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל הפעילויות נעשות בהתאם ובכפוף לחוקי‬
‫מדינת ישראל ובהתאם לחוק הבינלאומי‪.‬‬
‫במשך הזמן נוצר שיתוף פעולה עם סם וואלדמן מניו ג'רזי בארה"ב (בעצמו תורם כליה‬
‫אלטרואיסטי לילד מירושלים אותו לא הכיר קודם)‪ ,‬אשר פועל מזה שנים למען‬
‫הזקוקים להשתלות‪ ,‬כך נוסד הסניף האמריקני של "מתנת חיים"‪.‬‬
‫המטרות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫להכיר מקרוב את סבלם של חולי כליות הזקוקים להשתלת כליה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫להקל על מצוקתם באיתור תורמי כליה מן החי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לעודד תרומות כליה מן החי בישראל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫החזון‪:‬‬
‫ הגברת המודעות הציבורית למחקרים רפואיים המוכיחים כי תרומת כליה מן החי‬‫איננה מהווה סיכון לתורם‪ ,‬ומתבצע במינימום של חוסר נוחות‪.‬‬
‫ עידוד השגת תורמי כליה אלטרואיסטים וטיפול בהפנייתם לחולים מתאימים‪.‬‬‫ פעילות בקרב הרשויות למתן פיצוי הולם‪ ,‬חוקי ומסודר לתורמי כליה‪.‬‬‫ פעילות לקיצור ולפישוט ההליכים המנהליים לאישור תרומת כליה מן החי‪.‬‬‫ התווית דרכים באמצעותם תביע החברה בישראל את הערכתה לאותם נדיבים אשר‬‫‪22‬‬
‫תרמו מגופם להצלת חיים‪ .‬להעלותם על נס‪ ,‬לכבדם ולרוממם‪.‬‬
‫_____________________‬
‫‪.www.kilya.org.il/ .12‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 3.7‬היבטים הלכתיים – תרומת איבר מן החי‬
‫בעבודתי היה חשוב לי לבחון גם את הגישה ביהדות לנושא תרומת איברים מן החי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬התמקדתי במאמר של גדולי דורנו‪ ,‬שבו הם דנים בהיבטים ההלכתיים של תרומת איבר מן‬
‫‪26‬‬
‫החי‪ ,‬אביא את סיכום המאמר‪.‬‬
‫המאמר בוחן במיוחד את השאלה ‪ -‬האם מותר או אסור לקבל תמורה עבור הסכמה לתרומת‬
‫איבר מן החי? מאמר זה בוחן את השאלה שהוצגה לעיל בעבודתי בפרק ‪( 2.2‬עמ' ‪" )22-19‬דרכים‬
‫להמרצת תורמים חיים" בעקבות סקירת מאמרם של )‪ ,(Ajay, K. et al 2005‬המאמר הנוכחי‬
‫מביא סקירה של המצב‪ ,‬במיוחד בארץ ובעקבות זאת דן בהיבט ההלכתי ובהמלצות המעשיות‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬המקום הטבעי של הפרק הנוכחי היה אמור להיות בעקבות הפרק הנ"ל וכעין המשך שלו‪,‬‬
‫אך העדפתי להביא את הפרק הזה כאן‪ ,‬לאחר סקירת המצב העדכני בארץ‪ ,‬אותו הבאתי בפרקים‬
‫הקודמים‪.‬‬
‫"מעל ‪ 21‬שנה קיימת טכנולוגיה רפואית מדעית מוצלחת של השתלות איברים שונים‪ -‬לאדם חולה‬
‫הזקוק לאותו איבר"‪ .‬ההתייחסות כאן היא חיונית לכל אותם חולים אשר סובלים מאי‪-‬ספיקת‬
‫כליות וכן לא קיימת דרך אחרת לריפוי הכליה ואותם חולים יגיעו למוות‪ .‬האפשרות היחידה‬
‫העומדת בפניהם היא השתלת כליה בריאה ומתפקדת‪.‬‬
‫‪ 3.7.0‬רקע רפואי ‪-‬‬
‫השאלה המרכזית אשר עומדת לפנינו היא ‪ -‬האם מותר או אסור לתורם כליה חי לקבל תמורה‬
‫עבור התרומה על פי ההלכה?‬
‫כאשר אדם נמצא באי ‪ -‬ספיקת כליות הוא אינו יכול להישאר בחיים‪ ,‬דמו זקוק לניקוי רעלים‪ ,‬ניתן‬
‫לבצע זאת בשתי דרכים‪ :‬דרך אחת‪ -‬טיפול בדיאליזה אשר מתבצע ע"י התחברות למכונה שלוש‬
‫פעמים בשבוע ובכל פעם לארבע שעות‪ ,‬תפקיד המכונה הוא לנקות את הדם מחומרים רעילים‪ .‬הדרך‬
‫השנייה היא‪ -‬השתלת כליה מן החי או מהמת‪.‬‬
‫יש לציין שהשתלת כליה מביאה להצלת חיים של חולים באי‪-‬ספיקת כליות סופית וזאת אנו רואים‬
‫על‪-‬פי נתונים סטטיסטיים‪:‬‬
‫שיעור תמותה של חולי דיאליזה לאחר שנה הוא ‪ ,22%-‬שיעור תמותה של מושתלי כליה מן המת‬
‫לאחר שנה הוא ‪ ,6%-‬שיעור תמותה של מושתלי כליה מן החי לאחר שנה הוא ‪.3% -‬‬
‫ניתן לראות שיש כאן פער גדול בתמותה של חולי דיאליזה ושיעור תמותה גבוה של מושתלים מן המת‬
‫ושיעור התמותה הנמוך ביותר הוא של מושתלים מן החי‪ .‬לאחר חמש שנים אנו רואים פער מובהק‬
‫שיעור תמותה של חולי דיאליזה לאחר חמש שנים הוא‪ ,67%-‬שיעור תמותה של מושתל מן המת‬
‫לאחר חמש שנים הוא ‪ ,19%‬שיעור תמותה של מושתל מן החי לאחר חמש שנים הוא‪.01%-‬‬
‫_________________‬
‫‪ .26‬שטינבר‪ ,‬א‪.)2111(.‬‬
‫‪22‬‬
‫מנתונים אלו ניתן ללמוד לא רק שיש עדיפות מובהקת להשתלה לעומת דיאליזה‪ ,‬אלא שעדיף השתלה‬
‫מן החי על פני השתלת כליה מן המת‪ .‬כמו כן‪ ,‬איכות החיים של מושתלים טובה יותר בהשוואה‬
‫לחוליי כליות המטופלים בדיאליזה‪.‬‬
‫ברוב המדינות בעולם יש מחסור חמור‪ ,‬במציאת כליות להשתלה מן המת ומן החי‪ .‬ובשל המצב‬
‫רשימת הממתינים הולכת וגדלה ותוך כדי כך הולך וגדל מספר הנפטרים מאי‪-‬ספיקת כליות‪.‬‬
‫כעת אתייחס למצבו הרפואי של תורמיי כליה חיים‪ :‬הסיכוי שתורם כליה חי למות תוך כדי ניתוח או‬
‫סמוך מאו לניתוח הוא‪ 1.12% -‬או ‪. 1.12%‬מצב של סיבוכים מידיים לאחר כריתת הכליה בשיעור של‬
‫עד ‪ ,1.2%‬מתוכם דימומים ( ‪ ,)1.12%-1.42%‬פגיעות במעיים( ‪ , )1.12%-1.24%‬בקע (‪.)1.12%-1.12%‬‬
‫לא ידוע על סיבוכים מאוחרים כאשר הניתוח התקיים בתנאים הבאים‪ :‬התורם נבדק מראש ונמצא‬
‫בריא‪ .‬הוצאת הכליה התבצעה בתנאים אופטימליים והתורם נמצא במעקב רפואי מסודר‪.‬‬
‫‪ 3.7.3‬רקע אתי – חברתי ‪-‬‬
‫הדיון הציבורי הוא סביב השאלה המוסרית ‪ -‬האם מותר‪/‬אסור לתורם חי לקבל תמורה על הסכמתו?‬
‫בעבר‪ ,‬ברמה העקרונית בעולם המערבי‪ ,‬הייתה התנגדות לתת תגמול בצורה ישירה או עקיפה לתורם חי‬
‫עבור הסכמתו לתרום כליה לחולה הזקוק להצלת חייו‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬חלו התפתחויות שונות בגישות מוסריות ומתקיימים דיונים פתוחים בשאלה עקרונית זו‪ .‬ואכן‬
‫בשנים האחרונות פילוסופים‪ ,‬אתיקאים ורופאים בעולם תומכים בדיון בשאלה ‪ -‬האם יש לאפשר‬
‫תמורה בעד התרומה? ואכן הם מצדיקים זאת בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫התומכים – מעלים מספר נימוקים ערכיים ומעשיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫למשקל המוסרי של הצלת חיים יש ערך גבוה לעומת המשקל היחסי של הטיעונים‬
‫הערכיים נגד תגמול תורמי איברים מן החי‪ .‬החיים הם ערך עליון וכל המציל נפש אחת‬
‫בישראל כאילו הציל עולם ומלואו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לעשות מעשה טוב ולקבל תמורה עבורו לא גורעת או מבטלת את ערכו הטוב‪ ,‬במעשה זה‬
‫אנו רואים את ההקרבה של התורם לחולה מעל ומעבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לכל אדם יש זכות על גופו ואין כל הצדקה מוסרית להתערבות חברתית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תרומת כליה לשם הצלת חולה היא פעולה ראויה מאוד מבחינה מוסרית‪-‬חברתית ויש בה‬
‫סיכונים נמוכים וזאת אם אנו משווים לפעולות אחרות שבני‪-‬אדם עושים על מנת לקבל‬
‫תמורה כספית או תמורה אחרת שאין לגביהם כל תרעומת ציבורית‪-‬מוסרית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בישראל יש תגמול ומימון של פעולות מסוכנות יותר וזאת מתוך בחירה של בני‪-‬אדם וכל‬
‫זאת למרות שאין להם משמעות ערכית‪ ,‬לדוגמא‪ :‬עיסוק בספורט תחרותי מסוכן‪ -‬אגרוף‪,‬‬
‫מרוץ מכוניות‪ ,‬מרוץ סקי ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת גדולה של מחלקת השתלות מתוקצבת ומתוגמלת‪ :‬רופאים‪ ,‬צוות רפואי ומרכז‬
‫השתלות ולא ייתכן שדווקא האדם התורם החי שמטרתו להציל חיים יהיה אלטרואיסטי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪‬‬
‫תורם חי לא מאבד את חירותו‪ ,‬גם אם הוא יקבל תמורה עבור התרומה ובכך יש הבדל‬
‫בין עבדות לבין תרומת איבר עבור תמורה‪ .‬אם תרומת איבר מן הגוף תמורת תשלום‬
‫נחשבת לעבדות הרי שיש לאסור תרומת איבר מן החי בדרך אלטרואיסטית‪ ,‬כיון שעבדות‬
‫נחשבת בלתי מוסרית גם אם היא נעשית ללא תמורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר אנו מגדירים‪ ,‬כבוד אדם זו הגדרה סובייקטיבית ומשתנה‪ .‬אדם אשר חי בעוני‪,‬‬
‫בתנאי דיור קשים‪ ,‬תזונה לקויה וכן אין לו אפשרות לרכוש השכלה‪.‬‬
‫מצב זה מעיד על אי‪ -‬כבוד אנושי וכאשר אדם כתוצאה מתרומה‪ ,‬ישפר את מעמדו וכבודו‬
‫גם אם במעשה התרומה יש סיכון סביר ומקובל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אכן יש הצדקה לדרישה המוסרית שלא לפגוע באדם ולא לגרום לו נזק אבל‪ ,‬אם הפגיעה‬
‫היא קטנה מאוד לעומת התועלת לזולת וזה נעשה מהסכמה של הנפגע‪/‬תורם אז לא קיים‬
‫כל הבדל מוסרי אם הוא נעשה בחינם או תמורת תשלום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לעשות הבחנה בין תגמול מסודר‪ ,‬רשמי‪ ,‬ממלכתי תוך פיקוח רפואי לבין סחר איברים‬
‫שמנצל‪ ,‬פוגע נפשית‪ ,‬גופנית וחברתית ללא פיקוח והסדר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קיים הבדל מעמדות בין עניים לעשירים בכל מצב ללא קשר לתרומת איברים‪ ,‬בין אם‬
‫היא אלטרואיסטית או מתוגמלת‪ .‬מתן תמורה עבור תרומת כליה למספר קטן של עניים‬
‫על מנת להציל חיים אדם לא תשנה את ההבדל הקיים בין לטוב או לרע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר יהי תגמול מסודר גם עניים יוכלו ליהנות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כיון שמצב של חולי אי ‪ -‬ספיקת כליות הולך ומחמיר‪ ,‬רצוי שיהיה פתרון מסודר‪ ,‬מאורגן‬
‫ובפיקוח ‪ .‬בהנחה שהמשקל המוסרי בעד תגמול עולה על משקלו נגד תגמול‪.‬‬
‫המתנגדים טוענים‪ ,‬הערך העליון של הצלת חיים אינו מוצדק בשל הנימוק הערכי למרות התמותה‪,‬‬
‫ולא כל האמצעים כשרים ובכלל זה תגמול עבור תרומת איברים‪ ,‬הנימוקים הערכיים והמעשיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חובה מוסרית היא להתייחס לאדם בכבוד ויש להבדיל בין בני‪-‬אדם לחפצים‪ .‬אדם אינו‬
‫מחסן לחלקי חילוף ולכן יש איסור מוסרי לסחור בבני‪-‬אדם או באברי‪-‬גופם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אסור לפגוע באדם או לנתחו כאשר המטרה היא טובת הזולת ולא טובת המנותח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר סוחרים באיברים‪ ,‬זה דומה למכירה עצמית לעבדות וזה בלתי מוסרי‪ ,‬אסור גם אם‬
‫זה בהסכמה ויש לאסרו מטעמים ערכיים שבשמם פוסלים חוזים של עבדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תגמול לתורמי איברים יביא לגיוס מוכרי כליות מאנשים ברמה כלכלית נמוכה ויהווה‬
‫ניצול לרעה של אוכלוסיות במצוקה‪.‬‬
‫יש להדגיש שלמרות העובדה שהתפיסה המוסרית הנורמטיבית וההסדרים החוקיים‬
‫במרבית העולם המערבי אוסרת מתן‪/‬קבלה תמורה עבור תרומה‪ .‬יש מאגר של תורמים‬
‫חיים שאינם קרוביי משפחה‪ .‬אכן‪ ,‬חל גידול משמעותי ביותר בתורמים חיים שאינם‬
‫קרוביי משפחה וסביר להניח שרוב התרומות אינם מתורמים אלטרואיסטים‪ .‬זאת‬
‫אומרת שיש הבדל בין הדרישות הנורמטיביות הצהרתיות לבין ההתנהגות המעשית‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 3.7.2‬חיוב‪ ,‬היתר או איסור?‬
‫איסור חבלה ‪-‬‬
‫קיימת מחלוקת בין התנאים‪ ,‬האם מותר לאדם לחבול בעצמו? (אנציקלופדיה תלמודית כרך יב‪ ,‬ע'‬
‫חובל) יש הסבורים שזה איסור מהתורה (שו"ת הרשב"א ח"א סי' תרטז) ויש הסבורים שזה‬
‫מדרבנן ( מאירי ב"ק צא רע"ב‪ ,‬ועי"ש ד"ה)‪.‬‬
‫יש מספר הגדרות הלכתיות לאיסור חבלה לעצמו ולזולתו‪ ,‬אך כולם לא מתייחסים למצב של‬
‫תרומת איברים מן החי לצורך הצלת הזולת‪ .‬שתי גרסאות אלו מתייחסות לחובל בחברו או החובל‬
‫בעצמו‪ ,‬מכאן הן לא מתייחסות לתרומת איברים מן החי‪.‬‬
‫דעה נוספת אחרת אומרת שכאשר יש צורך גדול – החבלה מותרת‪ ,‬ז"א לתועלת מותר ובוודאי‬
‫שתרומת איברים זה לצורך ולתועלת רבה‪.‬‬
‫רוב הפוסקים טוענים שיש "מידת חסידות ואולי אף מצווה לתרום איבר להצלת חיי זולת"‪.‬‬
‫איסור ההסתכנות‪-‬‬
‫סיפר מהתלמוד הירושלמי (תרומות פ"ח ה"י‪ ,‬מו ע"ב) ‪ -‬ר' אימי נתפס ע"י גזלנים מסוכנים‪ ,‬עפ"י‬
‫מעשהו של ר' שמעון בן לקיש שחייב אדם להכניס עצמו לספק סכנה כדי להציל את חברו מסכנה‬
‫ודאית‪ .‬מכאן‪ ,‬אדם רשאי להציל חייו של חברו ע"י כריתת איבר שלו‪ ,‬אם אין לו ברירה‪.‬‬
‫בבלי חולק על הירושלמי‪ -‬מידת הסכנה שאדם לוקח על עצמו הוא לצורך פרנסה ולכן הוא צריך‬
‫להסתכן כדי להצילו‪.‬‬
‫"לא תעמוד על דם רעך" ‪ -‬מצג אחד יש איסור חבלה והסתכנות ומצד שני יש חובה להצלת חיים‪.‬‬
‫יש מי שפסק לאסור תרומת איבר מן החי‪ ,‬כיון שיש סכנה בתרומת כליה ואסור להיכנס לספק‪,‬‬
‫ויש מי שהתירו לאדם לתרום בחיים וזו מידת החסידות‪ ,‬אך אין חיוב לעשות זאת‪.‬‬
‫נימוקים ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הסיכון בתרומת כליה הוא קטן מאוד ונכלל בו מידת החסידות של סיכון עצמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אדם מסתכן להציל את פרנסתו ורכושו ולכן‪ ,‬אין בגדר סיכון אסור‪ .‬יש האומרים שלא‬
‫רק שמותר לתרום כליה מן חי אלא יש מצווה בדבר‪ ,‬ואם לא עשית זאת עברת על הלאו "‬
‫לא תעמוד על דם רעך"‪ .‬הנימוק לכך הוא‪ -‬שקיים סיכון קטן מאוד ואין להתחשב בסיכון‬
‫שיישאר עם כליה אחת‪ .‬כרגע אין סכנה אלא רק שאולי בעתיד תיפגע דווקא הכליה‬
‫הנותרת וזהו חשש עתידי והוא לא נחשב אפילו ספק סכנה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫כיום‪ ,‬הגישה היא שתרומת איבר מן החי היא בגדר מעשה מותר והוא מעשה חסד‪.‬‬
‫קבלת תמורה עבור התרומה היתר או איסור?‬
‫רוב הפוסקים של דורנו טוענים‪ ,‬כי אין כל איסור בקבלת תמורה עבור תרומת כליה‪ .‬אם כך דעת‬
‫התורה וההלכה‪ ,‬אז אין למנוע תמורה בעד התרומה‪.‬‬
‫עצם ההסכמה לתרום כליה מן החי היא הצלת חיים‪ ,‬אין לאסור מתן תמורה לתרומה כיון שזו‬
‫יכולה להביא ליותר תרומות כליה אשר יצילו חיים‪.‬‬
‫‪ 3.7.4‬הצעות מעשיות והמלצות –‬
‫קיים היתר הלכתי לתגמל תורם מן החי אבל‪ ,‬אסור לנו להתעלם מהטיעונים המתייחסים לניצול‬
‫של אנשים עניים ומובטלים‪ .‬יש לתגמל ולעשות זאת בדרך הגונה וראויה‪ ,‬לא בדרך של סחר‬
‫איברים‪ ,‬ללא ניצול וכפייה וכן למזער את הנזק ככל שניתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בין התורם למושתל לא יהיה כל קשר ישיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תעריף התמורה יהי קבוע ולא יהווה תמריץ אשר יעודד אנשים לתרום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשלום פיצוי כספי ישיר עם הטבות אחרות לדוגמא‪ -‬הקלות במס הכנסה‪ ,‬הקלות במס‬
‫בריאות‪ ,‬תשלום עבור השכלה ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ליצור מאגר תקציבי ייחודי למען מטרה זו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להקים גוף רפואי האחראי להתאמה בין תורם לחולה‪ ,‬מבלי שיכירו אחד את השני‪.‬‬
‫לערוך רשימת תורמים מן החי ורשימת מועמדים להשתלה כפי שקיים ע" רשימת‬
‫ממתינים מן המת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגוף הרפואי יטול אחריות רפואית לגבי התאמתו וכן לדאוג לו שלא ייגרם לו כל נזק‪.‬‬
‫התורם יגיע מוכן ויבין את כל משמעות על כל פניה ויתרום בהסכמה מדעת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לדאוג לסיוע ולמעקב רפואי אחר התורמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לקבוע הסדר בחוק שיאפשר תרומה ויאסור מסחור‪.‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬ניתן לראות שעל – ההלכה יש היתר לתרום כליה אפילו ללא קשר דם בין התורם‬
‫לחולה‪.‬‬
‫לסיכום – הרב שטינבר‪ ,‬א‪ .‬מצדד בשיטות ב' ו‪-‬ג' כפי שנכתב בפרק ‪ 2.2‬דרכים להמרצת תורמים‬
‫חיים‪:‬‬
‫‪ .1‬תעריף התמורה יהיה קבוע ולא יהווה תמריץ אשר יעודד אנשים לתרום‪.‬‬
‫‪ .2‬תשלום פיצוי כספי ישיר עם הטבות אחרות לדוגמא‪ :‬הקלות במס הכנסה‪ ,‬הקלות במס‬
‫בריאות‪ ,‬תשלום עבור השכלה ועוד‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 3.8‬הצגת המחקר‬
‫‪ 3.8.0‬משמעות חוויית התרומה של "תורמים חיים"‬
‫במהלך הכנת הפרויקט נפגשתי עם חמישה תורמים חיים‪ ,‬מתוכם ארבעה תורמים מקרבה‬
‫ראשונה זאת אומרת אחות לאח‪ ,‬אישה לבן זוגה‪ ,‬אם לבנה ואב לבתו‪ .‬תורמת נוספת היא תורמת‬
‫אלטרואיסטית שסיפורה יעמוד בפני עצמו כיון שבסיפור הזה אין כל קירבה משפחתית‪ ,‬אין כל‬
‫הכרות מוקדמת‪ ,‬אלא סיפור של אישה ובמקרה הזה היא סבתא ( ‪ ) 62‬שרצתה לעשות מעשה של‬
‫נתינה ללא תמורה לאישה שלא הכירה כלל ואני קוראת למעשה זה הקרבה אמיצה‪.‬‬
‫בכל פגישה התרגשתי מחדש‪ ,‬השיחות היו מרתקות ומרגשות עד דמעות ובכל פעם הרגשתי‬
‫שחיזקתי ויצאתי מחוזקת‪ .‬כל אחד ואחת מאיתנו עבר חוויה מרתקת והביא חיים חדשים ליקר‬
‫לו מכל‪.‬‬
‫בתחילה אתייחס לתורמים החיים שתרמו לקרוב משפחה מקרבה ראשונה‪ ,‬כולם וללא יוצא מן‬
‫הכלל העידו על מערכת יחסים טובה‪ .‬אתחיל בראיון הראשון שבו אחות תרמה לאחיה‪ ,‬סיפור‬
‫התרומה היה מרתק‪ ,‬הוא החל בחלום‪":‬לפני כעשר שנים במהלך טיול במכסיקו חלמתי שאחי‬
‫צריך אותי לכליה‪ ,‬התקשרתי הביתה לשאול לשלומו‪ ,‬בשיחה עם ההורים הם צחקו ואמרו שהכל‬
‫בסדר ואמשיך בטיול"‪ .‬לשאלתי‪ ,‬מה פשר החלום? לדבריה‪" ,‬היא ידעה שיש לו בעיה עם הכליה"‪.‬‬
‫לאחר כעשר שנים החלה החמרה במצב הכליה ואחיה היה זקוק להשתלה‪ ,‬היה ברור לה שהיא‬
‫התורמת‪" .‬יש לנו קשר מאוד מיוחד ‪ ,‬לא היו בי חששות אשר הותירו בי סימניי שאלה"‪ .‬אך דבר‬
‫אחד עשה לה כאבי בטן כשנאמר לה על ידי מתאמת השתלות‪ ,‬והוא‪" :‬אחרי התרומה כנראה‬
‫שלא תוכלי ללדת"‪ .‬התורמת מספרת שבמקום הזה "עלו לה דמעות העיניים" היא חקרה את‬
‫הנושא ודיברה עם בחורה שבגיל ‪ 18‬תרמה לאימה ואכן היו לה קשיים להיכנס להריון‪ .‬היא עשתה‬
‫טיפוליי הפרייה וצלחה את הבעיה‪ .‬לאחר חקירה בנושא הבינה שאפשרי ללדת אחרי התרומה‬
‫והחליטה לצאת לדרך‪.‬‬
‫יש לציין שמתאמת ההשתלות ומנהלת מחלקת ההשתלות ניסו להניא אותה מלתרום‪ ,‬רצו לבדוק‬
‫שאינה הולכת בעיניים עצומות ומודעת לתהליך שאותו תעבור‪ .‬לדבריה‪" :‬חשוב לי שאחי לא‬
‫ייכנס לדיאליזה‪ ,‬אני יודעת שאחי ( מורה לח"ג ) לא יוכל לחיות עם דיאליזה‪ ,‬הוא לא בנוי לכך‪,‬‬
‫הוא לא מסוגל‪ ,‬ההתאוששות שלאחר הדיאליזה היא קשה"‪.‬‬
‫בראיון נוסף‪ ,‬של ב‪ .‬אשר תרמה לבן זוגה‪ ,‬ב‪ .‬מספרת שגם אותה ניסו להניא ממעשה התרומה וגם‬
‫בוועדה הרפואית חשבו לבדוק אם היא שפויה‪ .‬בוועדה הרפואית ב‪ .‬אמרה‪" :‬אתם חושבים אם‬
‫אין שכל אין דאגות‪ ,‬אבל אני חושבת שזה לא פשוט לחיות עם בעל חולה דיאליזה‪ .‬לפני שנה‬
‫הפריד ביני לבין המוות אוטובוס אשר בלם מטר ממני‪ ,‬בחיים אין בטחונות לאף אחד"‪.‬‬
‫בנושא הוודאות שאכן התורמ‪/‬ת אכן מודע‪/‬ת לתהליך שאליו הוא נכנס‪ ,‬שאין כל לחץ שהופעל‬
‫עליו או הבטחה לקבל פיצוי או מתנה‪ .‬גם אני הייתי במצב שבו הוועדה שאלה אותי שוב ושוב מה‬
‫אני אקבל בתמורה לתרומה? למה לי להכניס ראש בריא למיטה חולה? ואכן הייתי נחושה‬
‫בהחלטתי לתרום ליקר לי מכל‪.‬‬
‫אך‪ ,‬היו כאלה שתרמו והיו להם חששות‪ .‬בתרומה של אב ( ‪ ) 24‬לבתו‪ .‬ג‪ .‬סיפר שרצה שבתו תממש‬
‫את החיים ואכן היו לו חששות‪ ,‬לדבריו‪" :‬אולי לא אתפקד טוב לאחר ניתוח‪ ,‬אולי אחלה‪ ,‬אני‬
‫‪41‬‬
‫לוקח סיכון‪ .‬אמרתי לעצמי‪ :‬התחתנתי‪ ,‬הבאתי ילדים‪ ,‬קניתי בית‪ ,‬מכונית וכעת הבת שלי צריכה‬
‫לחיות את החיים ואני אדאג לכך"‪ .‬לאחר ההחלטה לתרום בתי שאלה אותי‪" :‬אבא‪ ,‬באמת לא‬
‫איכפת לך לתרום?" וברגע של גילוי לב עניתי לה‪" :‬בשביל מה הבאתי אותך? זה כאילו שאני מוליד‬
‫אותך מחדש"‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬בתרומה נוספת של אם ( ‪ ) 62‬לבנה‪ ,‬ד‪ .‬משתפת אותי שהחשש שלה היה שהיא לא תחזיק‬
‫מעמד עד להשתלה‪ ,‬היו לה חששות שזה לא יקרה‪ .‬היו לה כאבי שיניים והיא לא שיתפה את‬
‫הרופאים כיון שלא רצתה לעכב ושההשתלה תתבצע כמה שיותר מהר ושהכל יסתיים‪.‬‬
‫לשאלתי‪ ,‬מעבר להסבר על התהליך הרפואי הם הייתה תמיכה נפשית לפני או אחרי הניתוח? א‪.‬‬
‫מספרת שקיבלה הסבר על התהליך הרפואי‪ ,‬היו כאבים כמו אחרי לידה וזו תחושה כמו לאחר‬
‫ניתוח קיסרי שעברה באחת הלידות לקחתי אופטלגין על ימין ושמאל‪ " .‬אני הרווחתי מהניתוח‬
‫היה לי בקע ואז תוך כדי עשו לי תיקון‪ .‬עברנו דירה שבוע וחצי לפני הניתוח ובלחץ ארגנו את‬
‫הבית‪ .‬היו לי מס' קשיים‪ :‬היה קשה לי לצחוק‪ ,‬לעלות במדרגות ‪,‬להרים את בתי הקטנה‬
‫וכשהגעתי לביתנו החדש הקטנה רצה אליי ולא יכולתי להרים אותה‪ ,‬ילדת הסנדויץ' הסתכלה‬
‫ובכתה לבנות היה מאוד קשה הן היו קטנות מדיי‪ ...‬מתברר שמערכת ההדחקה עובדת טוב‪ .‬יש‬
‫לציין שהצוות הרפואי לאורך כל הדרך היה נהדר עזר ותמך‪ .‬היו כאבים אבל התגברתי ולאחר‬
‫שלושה חודשים חזרתי לעבודה‪ .‬ב‪ .‬אשר תרמה לבן זוגה ו ‪ -‬ג‪ .‬אשר תרם לבתו מספרים שקיבלו‬
‫הסבר על התהליך הרפואי אך לא הייתה כל תמיכה נפשית היו כאבים כפי שיש לאחר ניתוח‬
‫הייתה תקופת התאוששות וחזרה לתפקוד תקין בחיים‪ .‬אבל ציינו את מסירותו של כל הצוות‬
‫הרפואי החל מצוות התחזוקה של ניקיון החדר ועד לרופא המנתח‪ .‬וכאן אציין שהניתוחים בוצעו‬
‫בשני בתי ‪ -‬חולים שונים‪ :‬אחד בבית חולים " בלינסון" והשני בבית‪-‬חולים "הדסה עין כרם"‪.‬‬
‫אחת התורמות מספרת שהיא עבדה כעובדת סוציאלית בבית חולים והיא קיבלה הסבר רפואי‬
‫ותמיכה נפשית בלתי פורמלית‪ ,‬העובדת הסוציאלית הייתה לצידה כקולגה ומעבר לכך בעלה‬
‫המנוח היה מרדים בבית חולים והיו לה קשרים ממש טובים כך שהייתה לה תמיכה מכל הכיוונים‬
‫ברמה הרפואית‪ ,‬האישית ובכלל‪ .‬לאחר הניתוח היה סיבוך‪ ,‬פגעו בצנרת בבטן אבל זה תוקן והכל‬
‫בסדר‪.‬‬
‫הרי זו חוויה לא פשוטה‪ ,‬את‪/‬ה נכנס לניתוח ולא יודע איך תצא מחדר הניתוח‪ .‬לשאלה ‪ -‬האם עלו‬
‫בך רגשי חרטה לאחר הניתוח? ארבעת התורמים מספרים שאין להם רגשות חרטה ואף היו‬
‫חוזרים על אותו תהליך בנוסף הם מציינים שהם שמחים שהם תרמו ולא אחד אחר מבני‬
‫המשפחה‪ .‬אני מצטרפת לסיפורם ומוסיפה שיש סיפוק אדיר מכך שעשיתי את המעשה הנכון בזמן‬
‫ובמקום הטוב ביותר‪ .‬נעבור למערכת היחסים עם המושתל לאחר הניתוח‪ ,‬כיצד זה מרגיש? א‪.‬‬
‫מספרת‪ :‬מבחינת אהבה ורגש אני אוהבת אותו כמו שאהבתי אותו תמיד‪ .‬אך‪ ,‬יש ביננו עוד חוט‬
‫וקשר חזק במקום שאף אחד לא יבין אותו‪ .‬זה כמו בחתונה‪ ,‬לשים חותמת על הקשר הזה‪ .‬ב‪.‬‬
‫מספרת שהקשר עם בן ‪ -‬זוגה היה חזק מלכתחילה ‪ ,‬אנו ‪ 42‬שנים יחד‪ .‬בן‪-‬זוגי מוקיר את התרומה‪,‬‬
‫אני למעשה עשיתי את המעשה אבל החיים נמשכים‪ ,‬החיים חזקים מהכל‪ .‬ג‪ .‬שהקשר עם בתו‬
‫היה טוב‪" ,‬לא היה לי קשר חזק עם הילדים הייתי עובד קשה וחוזר הביתה לנוח‪ .‬בחופשים הייתי‬
‫משקיע ומבלה עם הילדים"‪ .‬בהמשך ג‪ .‬מספר‪ ":‬שלראות את בתי בחיים זו שימחה גדולה‪ ,‬היא‬
‫יכולה להיות עצמאית‪ ,‬להתהלך ולתת שתן‪ .‬אין שום רגשות חרטה‪ .‬ד‪ .‬שתרמה לבנה מספרת‬
‫שהקשר לאחר הניתוח הוא טוב כמו שהיה‪ ,‬אין לי שום רגשות חרטה זו תרומה לבני‪ ,‬לא חשבתי‬
‫‪41‬‬
‫לקחת תורם זר תרומה משפחתית במיוחד אמא זה הכי טוב שיכול להיות‪ .‬כאן‪ ,‬אני מופתעת‬
‫מהחשיבה לטווח העתידי ‪":‬עשינו שיקול דעת לעתיד‪ ,‬לאחר מספר שנים שהכליה שלי תידחה‬
‫אשתו בעתיד ב"ה תתרום לו‪ .‬שיקול דעת נבון‪" ,‬איזהו חכם הרואה את הנולד"‪.‬‬
‫מעניין לעניין ובאותו עניין‪ ,‬כיצד התייחסו אלייך המשפחה הקרובה‪ ,‬החברים לעבודה והסביבה?‬
‫שלושה מבין ארבעת התורמים העידו על תמיכה מלאה מהמשפחה הגרעינית ועד למשפחה‬
‫הנרחבת וכן חברים לעבודה‪ .‬על מנת להמחיש את תחושות התורמים אוסיף ואצטט‪ .‬א‪ .‬אשר‬
‫תרמה לאחיה מספרת‪" :‬בן‪-‬זוגי היה הכי תומך בעולם‪ ,‬הוא עבד פחות כדי להיות אתי"‪ .‬אמי באה‬
‫לעזור לי כשיצאתי מבי"ח וכן חמתי‪ .‬קיבלתי פרחים ומתנות‪ .‬בקיבוץ היה ערב נשי והקדישו לי‬
‫את הפתיח היה מאוד מביך‪ .‬זכיתי להמון תמיכה אחרי הניתוח כיון שמעט מאוד ידעו לפני‪ ,‬בשלב‬
‫מסוים רציתי שיעזבו אותי‪ .‬ב‪ .‬מספרת שכולם מאוד מעריכים "את בשבילנו גיבורה‪ ,‬עשית מעשה‬
‫אצילי" ו‪ -‬ג‪ .‬מספרת‪" :‬היו אתי שלוש חברות טובות שתמכו בי הן לא עזבו אותי"‪ .‬ד‪ .‬מספר‪:‬‬
‫שביום התרומה חמתו נפטרה וזה היה יום קשה במיוחד‪ ,‬המשפחה הייתה באבל והרגשות היו‬
‫מעורבים‪ .‬בעבודה – אין לו חברים‪" .‬שיתפתי רופא ואח והם באו לבקר אותי‪ ,‬היה קשה מאוד"!‬
‫לאחר המעשה כל אחד שב לחייו‪ ,‬כיצד היית מגדיר את המעשה שעשית? א‪ .‬מספרת שהיא‬
‫מרגישה שעשתה מעשה חשוב‪ ,‬מעשה של אהבה‪ ,‬אכפתי‪ ,‬אני מאוד שמחה בכל פעם שאני רואה‬
‫את אחי‪ .‬ב‪ .‬מספרת‪" :‬שעשתה מעשה חובה! לא כדי שיגידו שעשתה מעשה גבורה ולא לרצות‬
‫מישהו"‪ .‬ג‪ .‬מספר‪ " :‬שעשה מעשה של אבא טוב עם היגיון בריא"‪ .‬ד‪ .‬מצטרפת ומספרת‪ " :‬מעשה‬
‫מובן מאליו של אמא הדואגת לבנה‪ ,‬זה מובן מאליו‪ ,‬בשבילי!‬
‫למעשה‪ ,‬מה היית רוצה שהציבור ידע‪ ,‬יש לך מסר להעביר? כאן כולם פה אחד העידו‪" :‬כדאי‬
‫להיחשף לכל המידע שעובר התורם"‪" ,‬לגוף לוקח ‪ 2‬חודשים להתאושש"‪" ,‬הרווח הוא גדול"‪,‬‬
‫"חשוב שתהיה תמיכה"‪" ,‬האיש שלי הוא מהאגדות"‪" ,‬כל אדם שיכול לתרום שיתרום"‪" ,‬יש‬
‫חיים אחרי ההשתלה"‪" ,‬משפחה‪ ,‬הורים‪ ,‬אחים קרובים שאין להם מגבלות פיזיות ומנטליות‬
‫שיתרמו זה יציל חיים"!‬
‫נצא מתוך נקודת הנחה שאת‪/‬ה הצלת חיים‪ .‬האם היית מוכנה לעודד אדם שינהג כמוך? א‪.‬ו‪-‬ב‪.‬‬
‫מספרות‪ ":‬שישמחו לדבר עם כל אדם שמתלבט אם לתרום או לא"‪ .‬ג‪ .‬מספר‪ :‬שגרם לאדם בעל‬
‫משפחה גדולה שהתלבט אם לתרום לאשתו ולאחר שיחה ובדיקת התאמה הוא תרם‪ .‬ד‪ .‬מספרת‪:‬‬
‫שהיא מעודדת אנשים המתלבטים וקולגות שולחים אליה אם מישהו מתלבט אם לתרום או לא‪.‬‬
‫כפי שכתבתי בהקדמה‪ ,‬הדבר החשוב ביותר הוא הבריאות‪ .‬השאלה המשמעותית ביותר היא‪-‬‬
‫האם מצבך הבריאותי הורע או נפגם כשתוצאה מהתרומה? התורמים מעידים על בריאות תקינה‬
‫לאחר התרומה ‪ .‬פרט לאחת שמספרת שהיא נדבקת מכל וירוס ואינה יודעת לשים את האצבע‬
‫נקדה מסוימת אין לה עם מי להשוות‪ .‬ולדבריה‪ ":‬אני מרגישה שהתרומה והתמורה אדירה"‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬אמשיך אל סיפור התורמת האלטרואיסטית‪ ,‬שבכל פעם מחדש אני נדהמת מסיפור‬
‫התרומה‪ .‬סיפורה של ה‪ .‬החל משיחה שלה עם בנה על המקרה של חבר הכנסת רביץ אשר היה‬
‫זקוק לתרומת כליה ושלושה מילדיו רצו לתרום לו והסיפור עלה לכותרות‪ .‬לאחר ש‪-‬ה‪ .‬שמעה על‬
‫הסיפור ושוחחה עם בנה על נושא תרומת כליה‪ .‬היא החליטה לחקור את הנושא‪ -‬כיצד ניתן‬
‫לתרום כליה‪ .‬לאחר בירור קצר התברר שאם היא רוצה לתרום היא חייבת לרדת במשקל‪ .‬ה‪.‬‬
‫ניגשה למועדון השכונתי שמפעיל תוכנית של תזונאית ופעילות גופנית והצטרפה לתוכנית‪ .‬ה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫כעבור ‪ 111‬ימים ירדה ‪ 11‬ק"ג והרגישה חזקה פיזית ונפשית‪ .‬כעבור זמן מה היא ראתה בעיתון‬
‫מודעה שמחפשת אחר תורמ‪/‬ת להשתלת כליה אשר פורסמה ע"י הרב ישעיהו הבר‪ .‬ה‪ .‬יצרה קשר‬
‫עם הרב וחששה שלא יסכימו כיון שהיא מבוגרת מדיי או שימצאו בעיה רפואית שהיא לא מודעת‬
‫אליה‪ .‬ה‪ .‬משתפת אותי שהיא קיבלה תמיכה מהרב הבר ועזר לה לאורך כל הדרך‪ .‬ה‪ .‬מספרת‬
‫שעשתה את כל הבדיקות והכל יצא תקין אך‪ ,‬הבירוקרטיה היא אשר הייתה ארוכה‪ ,‬מעייפת‬
‫ומתסכלת‪ .‬לאחר חודשיים של המתנה לעובדת סוציאלית היא התקבלה לשיחה‪ .‬צוות בית‬
‫החולים מקסים אך‪ ,‬עסוק מדיי ‪ ,‬יש מחסור בכוח אדם‪ .‬בסופו של דבר ה‪ .‬עברה את הוועדה‬
‫הרפואית בהצלחה ואכן נמצאה כשירה לתרום‪ .‬ה‪ .‬מספרת שבעבר עברה ניתוחים של אפנדיציט‬
‫והוצאת צ'יסטה מהכליה‪ .‬לאחר הניתוח להסרת הכליה "שיחסית לא היו כאבים קשים במיוחד‬
‫אלא כמו לאחר ניתוח"‪ .‬ה‪ .‬אושפזה לארבעה ימים בלבד ושוחררה להתאושש בביתה‪.‬‬
‫ה‪ .‬משתפת שבהתחלה היא לא שיתפה אף אחד‪ ,‬בן‪-‬זוגה התנגד לכך שתתרום אבל היא הייתה‬
‫נחושה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ילדיה וחברות קרובות שותפו אך‪" ,‬זה היה סוד"‪ .‬לדבריה‪ ,‬חבריה‬
‫מהקהילה הופתעו שהיא תרמה‪ ,‬ה‪ .‬חשבה שחבריה מהקהילה (קהילת בית חתם דוברי אנגלית)‬
‫ינהגו כמוה אך‪ ,‬אף אחד לא נהג כמוה‪ .‬ה‪ .‬מפתיעה ומספרת‪" :‬נהניתי מהחוויה אני מרגישה סיפוק‬
‫כמו אחרי לידה הבאתי חיים‪ ,‬חיים טובים יותר"‪ .‬בעיתונות יש מודעות של אנשים המחפשים כסף‬
‫ותורמים והייתה רוצה לעודד אנשים שיתרמו‪ .‬ה‪ .‬שולחת אימיילים‪ ,‬מחפשת וחושבת שזה פיקוח‬
‫נפש‪ .‬כפי שסיכמתי בחלק הקודם‪ ,‬הבריאות זה הדבר החשוב ביותר‪ ,‬ה‪ .‬מעידה שמצבה הבריאותי‬
‫טוב‪ ,‬בן זוגה דאג מאוד אבל קיבל אישה בעלת משקל תקין בריאה יותר‪.‬‬
‫לסיכום – אוסיף מידע על המפגש המרגש עד דמעות הוא עם האב שתרם לבתו ולאחר שבע שנים‬
‫הגוף דחה את הכליה מהסיבה שהחולה לא שמרה על כללי הבריאות‪ .‬החולה החלה לקבל טיפוליי‬
‫דיאליזה‪ .‬בינתיים התחתנה וחיפשה תורם‪ ,‬בחיפוש אחר תורם‪ ,‬היא עלתה לשידור ברדיו ונמצא‬
‫מתנדב‪ ,‬אשר הציג את עצמו כאדם אשר מעוניין לתרום בעילום שם וללא כל תמורה‪ .‬במקביל‬
‫החולה ובן זוגה שכרו אם פונדקאית‪ ,‬כחודש לאחר ההשתלה השנייה נולדו לזוג תאומים בן ובת‪.‬‬
‫אין דבר יותר מרגש‪ ,‬שני תורמים חיים הביאו חיים לחולה ובני הזוג הצליחו להביא תאומים‬
‫בריאים לעולם‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ 3.8.3‬ראיון עם מנהלת מחלקת טרום ופוסט השתלות‬
‫במסגרת פרויקט המחקר‪ ,‬החלטתי להיפגש עם ד"ר רותי רחמימוב אשר מנהלת את מחלקת טרום‬
‫ופוסט השתלות בבית – חולים "בלינסון" בפתח ‪ -‬תקוה‪ .‬יש לציין שהכרתי את האישיות‬
‫המדהימה במהלך טרום ופוסט התרומה‪ /‬השתלה והחלטתי שיש מקום להביא את דעתה בנושא‬
‫העלאת המודעות ועידוד לתרומת כליה מן החי‪.‬‬
‫במהלך המחקר מצאתי שעל – פי דו"ח מבקר המדינה משנת ‪ 2112‬תמונת מצב קשה‪ :‬מחסור‬
‫ברופאים נפרולוגים‪ ,‬אי זיהוי המחלה בשלביה הראשונים‪ ,‬בדיקות שאינן מתקדמות וכן חוסר‬
‫תקציב‪.‬‬
‫ניתן לראות שמספר חוליי דיאליזה הולך וגדל ויחד עם זאת מספר הממתינים הולך וגדל ללא כל‬
‫יחס פרופורציונאלי לגידול באוכלוסייה‪.‬‬
‫לשאלתי – מה נעשה או איזה שינוי חל במערכת הבריאות מאז דו"ח מבקר המדינה משנת ‪?2112‬‬
‫תשובתה הייתה – אני לא ראיתי כל שינוי‪ .‬יש מקום לשוחח עם פרופ' אלי גולן שהוא יו"ר איגוד‬
‫נפרולוגיה ויתר לחץ דם‪.‬‬
‫ניסיתי לראיין את פרופ' אלי גולן‪ ,‬אך בשל עיסוקיו הרבים‪ ,‬ויציאתו לחו"ל‪ ,‬הספקתי לשאול אותו‬
‫בשיחה טלפונית את השאלה‪ ,‬ולדבריו לא נעשה כל שינוי‪ .‬שלחתי אליו את השאלות במייל ומקווה‬
‫שהוא יספיק לענות לשאלותיי טרם סיום הכנת הפרויקט‪.‬‬
‫בהתייחסות להשקעה במדיה – בהחתמה לכרטיס אדי‪ ,‬האם ניתן להשקיע כך גם לגבי תורמים‬
‫חיים? לדבריה‪ ,‬בכובע של רופאה‪ ,‬אני כרופאים חייבים לעודד תרומות מן החי ממשפחה‪ .‬להסביר‬
‫להעביר מידע בתוך המשפחה‪.‬‬
‫יש מקום לשינוי בתפיסה בנושא ההשתלות כפי שנהוג באירופה‪ ,‬כל עוד לא חתמת על סירוב‬
‫לתרומת איברים‪ ,‬המדינה רשאית לתרום את איבריך‪ .‬במידה והדתיים יתנגדו‪ ,‬שיחתמו על סירוב‬
‫ולא יתרמו‪.‬‬
‫הסיבה לכך שבשלוש שנים האחרונות הייתה תרומת מן החי גדולה יותר מתרומה מהנפטר‪ ,‬משתי‬
‫סיבות‪ :‬האחת‪ ,‬בגלל חוק ההשתלות משנת ‪ ,2118‬אין אישור לבצע השתלות בחו"ל‪ .‬הסיבה‬
‫השנייה‪ ,‬ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬סגר מרכזי השתלות בלתי חוקיים‪ ,‬לאחר פעילות שנעשתה‬
‫ברחבי העולם‪ .‬לאור המצוקה הקשה שהייתה‪ ,‬בני – משפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬שנייה ושלישית‬
‫החליטו לתרום‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬ניתן לקדם את נושא עידוד תורמים חיים בכך‪ ,‬שיש להקים צוות חיצוני‪ ,‬המורכב‬
‫מרופאים ואחיות‪ ,‬אשר יקבלו מידע ותפקידו יהיה להעביר מסר לחולים ולמשפחותיהם את נושא‬
‫תרומת כליה‪ .‬בכל בית – חולים ברחבי הארץ יהיה צוות הסברה אשר יעסוק בנושא עידוד תרומה‬
‫מן החי‪ .‬בנוסף‪ ,‬מרכז ההשתלות אשר כיום עוסק בעידוד תרומות מן המת ‪ ,‬יש להוסיף את נושא‬
‫עידוד תרומה מן החי‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ 3.8.2‬ראיון במייל עם יו"ר איגוד הנפרולוגים ויתר לחץ דם – ד"ר אלי גולן‬
‫מאז דו"ח מבקר המדינה משנת ‪ ,2112‬לא חל שינוי משמעותי במשרד הבריאות‪ .‬יתכן‬
‫שחל אף שינוי לרעה מאז נחתם הסכם העבודה ב ‪ .2111‬יתכן מאד שיש מקום לפרסום‬
‫במדיה את העלאת המודעות לתרומות מן החי כפי שנעשה לתרומות מן המת – החתמה‬
‫לכרטיס אדי‪ ,‬אך אין בידי נתונים מחקריים לאשש או לשלול ההנחה‪ .‬בהתייחס לתפיסה‬
‫באירופה יש לשים לב לכך שבאירופה יש מדינות רבות עם "תפיסה" שאינה בהכרח זהה‪,‬‬
‫לכן בשאלה זו הייתי אמורה להיות יותר ממוקדת ולהתייחס לתפיסה מסוימת באירופה‪.‬‬
‫כיון שהראיון נעשה דרך המייל לא יכולתי לפתח את השאלה הנוכחית ולא ניתן לענות על‬
‫השאלה כפי שנשאלה‪ .‬לא ידוע לי על מחקר שבדק את השאלה בצורה מדעית מדוע‬
‫בשלוש השנים האחרונות היו יותר תרומות מן החי לעומת תרומות מן המת‪.‬‬
‫בהתייחסות הכלכלית‪ ,‬אכן העלות למשק של ‪ CKD‬בכל שלביה היא גבוהה מאד‪ .‬הנושא‬
‫נבדק לאחרונה‪ ,‬ביוזמתנו‪ ,‬במחקר ע"י חברה ליעוץ כלכלי‪ .‬השקעה מכוונת בשלבים‬
‫המוקדמים יותר של ‪ CKD‬אכן לא קיימת למעשה כיום ונחוצה מאד‪ ( .‬אך אסור שתבוא‬
‫ע"ח התקציב המיועד לטיפול בחולים בדיאליזה)‪.‬‬
‫אין ספק שאחד המפתחות העיקריים לשיפור בטיפול ב ‪ CKD‬בכל שלביה הוא קיומם של‬
‫מטפלים מיומנים‪ ,‬קרי נפרולוגים מומחים‪ ,‬במספר נאות וצריך לעשות כל מאמץ לפתור‬
‫בעיה זו‪ .‬נכון לאמצע ‪ 2112‬לא נעשה דבר לקידום הנושא ע"י משרדי האוצר והבריאות‬
‫שבידם המפתחות לכך‪ ,‬כפי שכבר העיר מבקר המדינה וכפי שקראה ועדת הבריאות של‬
‫הכנסת הקודמת(ראי פרוטוקול ישיבה מ‪ 11‬יולי ‪ )2112‬להכריז על נפרולוגיה כמקצוע‬
‫במצוקה על כל המשתמע מכך‪ .‬יש לבצע בצורות שונות של פעילות הסברתית ‪ ,‬עידוד‬
‫תורמים (כמו מתן גילויי הוקרה פומביים בצורות שונות)‪ ,‬מלווה בתיקוני חקיקה‬
‫מתאימים שיעניקו לתורמים את ה"מטריה" הכלכלית שהם זקוקים לה (לדוגמא בנושאי‬
‫תשלומים של ביטוחי בריאות‪ ,‬אבדן כושר עבודה וכיוצ"ב)‪ ,‬וכן מתן הטבות כמו הנחות‬
‫במיסוי‪ ,‬אך תוך הקפדה על הימנעות מסחר באיברים בהתאם לחוק והצהרת איסטנבול‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬מתוך תשובותיו של יו"ר איגוד הנפרולוגים ויתר לחץ דם‪ ,‬ניתן להבין שתמונת המצב‬
‫קשה וחובה על משרד הבריאות לעשות שינוי ניכר במספר היבטים‪ :‬האחד הכשרת‬
‫רופאים נפרולוגים על מנת שיהיה כוח אדם שיוכל לטפל בחולים ובאותה נשימה לאתר‬
‫את המחלה בשלביה הראשונים‪ .‬היבט נוסף ‪ ,‬הוא הגדלת התקציב על מנת לתת מענה לכל‬
‫החולים אשר מספרם הולך ועולה‪ .‬היבט נוסף הוא – פעילות הסברתית עידוד תורמים‬
‫(כמו מתן גילויי הוקרה פומביים בצורות שונות)‪ ,‬מלווה בתיקוני חקיקה מתאימים‬
‫שיעניקו לתורמים את ה"מטריה" הכלכלית שהם זקוקים לה כפי שכינה אותה יו"ר‬
‫איגוד הנפרולוגים זאת תוך הקפדה על הימנעות מסחר איברים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ 3.9‬ממצאים‬
‫מחקר זה הוא מחקר איכותני ואינו ניתן להכללה‪ ,‬הוא אינו מדגם מייצג‪ ,‬אך הוא אפשר לי להגיע‬
‫לגילוי תופעות שלא הייתי מודעת להם כלל ועליהם אפרט בהמשך‪.‬‬
‫על – פי המחקר שערכתי שבו ראיינתי חמישה תורמים חיים‪ ,‬כאשר ארבעה תורמים הם בעלי‬
‫קשר דם עם מערכת יחסים טובה ואילו תורמת אחת היא תורמת אלטרואיסטית‪.‬‬
‫מצאתי שלכל חמשת התורמים אין כל בעיה רפואית‪ ,‬כולם ללא יוצא מן הכלל מביעים שביעות‬
‫רצון ממעשה התרומה שלהם ומוכנים לשתף ולספר את חוויתם לכל מי שמעוניין‪ ,‬אין להם רגשי‬
‫חרטה על מעשה התרומה ואף גאים במעשה התרומה‪ .‬כולם כאחד רצו למנוע את הסבל‬
‫והסיכונים אשר יכולים להיגרם כתוצאה מטיפוליי דיאליזה‪ .‬חשיבות איכות חייהם של קרוביהם‬
‫הייתה בראש מעייניהם והם היו מוכנים פיזית ונפשית לתרום כליה מגופם‪ .‬התורמים קיבלו‬
‫מידע רפואי על הצלחת ניתוחיי השתלות‪ ,‬שאלו שאלות רלוונטיות בנושא וכמובן עברו בדיקות‬
‫יסודיות רפואיות לדעת אם אכן גופם כשיר לעמוד בניתוח תרומת כליה‪ .‬קיימת גם התייחסות לפן‬
‫הנפשי של התורם‪ ,‬מתקיימת פגישה עם עובדת סוציאלית על מנת לדעת‪ ,‬עד כמה התורם כשיר‬
‫לעמוד בפני הניתוח מבחינה נפשית אם לא מופעלים לחצים נפשיים או לחץ אישי שבו נתון‬
‫התורם‪ .‬לאחר בדיקה רפואית ופגישה עם עובדת סוציאלית מתקיימת וועדה רפואית שבה‬
‫נוכחים‪ :‬רופא נפרולוג‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬פסיכיאטר ועורך דין יחד עם זאת בפני התורם מובאים‬
‫הסיכונים שהוא לוקח על עצמו‪ .‬מתברר‪ ,‬שבניתוח מסוג זה רמת הסיכון היא נמוכה‪ ,‬אמנם קיימת‬
‫הרדמה אבל היא כמו בכל ניתוח‪ ,‬ביצוע הניתוח מתקיים בשיטה מתקדמת והיא שיטת‬
‫לפרוסקופיה שבה מתבצע חתך קטן בחלק התחתון ביותר של הבטן וכן מוחדרות שתי מצלמות על‬
‫מנת לראות את מהלך הניתוח‪ .‬והחשוב ביותר הוא הצלחת הניתוח של החולים‪ ,‬פרט לכך‪,‬‬
‫שהחולים נוטלים כדורים על מנת למנוע את דחיית השתל וכן מעקב רפואי‪.‬‬
‫החולים אשר בגופם הושתלו כליות מדווחים‪ ,‬שכליותיהם נקלטו היטב ומתפקדות כראוי‪.‬‬
‫החולים חזרו לתפקוד במסלול החיים התקין ואיכות חייהם השתפרה להפליא‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ .2‬דיון‬
‫בהתייחס למחקר שערכתי ניתן לראות שמספר חוליי אי‪ -‬ספיקת כליות הולך וגדל בארץ ובעולם‪.‬‬
‫קיימת חשיבות רבה לתפקוד הכליות בדם שכן מטרתן הוא לסנן את הדם ולהפריש פסולת‪.‬‬
‫אחת הבעיות הקשות היא שלא קיים איתור ותיעוד של המחלה בשלביה הראשונים אלא בשלביה‬
‫הסופיים ומכאן ניתן לראות שזו הבעיה‪ .‬איתור מוקדם של המחלה ותיעודה חשוב ביותר בשלביה‬
‫הראשונים של המחלה‪.‬‬
‫כאשר תפקודי הכליה יורדים אל מתחת ל‪ 11%-‬יש צורך להתחיל בטיפול בדיאליזה כרונית‪.‬‬
‫לאי‪-‬ספיקת כליות סופנית שהיא מחלה כרונית ולטיפול בדיאליזה יש סיבוכים רפואיים חריפים‬
‫וכרוניים‪ .‬אמנם הטיפול בדיאליזה מצליח לאפשר הארכת חיים‪ ,‬אך אינו מביא את המטופל למצב‬
‫של בריאות בדומה למי שכליותיו בריאות‪ .‬הימנעות מהתחלת הטיפול בדיאליזה תגרום לחולה‬
‫לסבל רב ואף למוות‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬קיים מחסור חמור באיברים לעומת זאת רשימת הממתינים להשתלה הולכת וגדלה‬
‫בהתמדה‪ ,‬זהו גידול שאינו פרופורציונלי ביחס לגידול באוכלוסייה באותן שנים‪ .‬ניתן לראות‬
‫שהבעיה הולכת ומחריפה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬ישנם בארץ ארגונים המצילים חיים‪ ,‬חרף עזרתם ומטרתם המשותפת להסביר לציבור‪,‬‬
‫לנסות לקדם ולעודד תרומת איברים אין באפשרותם לשנות את פני התמונה‪ ,‬ייתכן וצומצמה מעט‬
‫מאוד אבל הבעיה בעינה נשארה‪ .‬ניתן לראות שמספר התורמים החיים בשנים האחרונות הולך‬
‫וגדל וזה רק מתוך מעגל קטן ומצומצם של משפחת החולה באי ‪ -‬ספיקת כליות‪ .‬במקביל יש את‬
‫תרומת האיבר מן הנפטר אך במחצית מהמקרים המשפחות לא נותנות את הסכמתן לכך‪ .‬יחד‬
‫עם זאת ניתן להבין שיש לנקוט בצעדים משמעותיים הנדרשים על‪-‬מנת להקטין את רשימת‬
‫הממתינים להשתלה וכמו כן להציל את חייהם של חולים רבים‪ .‬יחד עם זאת מתברר שישנם‬
‫חולים המטופלים בדיאליזה אך‪ ,‬גופם אינו כשיר לעבור את השתלת הכליה ולכן יאלצו להישאר‬
‫עם הסבל עד סוף ימיהם‪.‬‬
‫מתוך ראיונות שערכתי לתורמים חיים ניתן לראות שכולם ללא יוצא מן הכלל וכן אנוכי‪ ,‬עדות‬
‫חיה לכך שניתן להציל חיים ולהשיב חוליי אי ספיקת כליות למעגל החיים ולמסלול העבודה‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬השתלה היא מצב של הצלת חיים וכמו כן איכות חייהם של החולים משתפרת‬
‫בצורה משמעותית בנוסף לכך‪ ,‬נחסך לקופת המדינה כסף רב‪.‬‬
‫בראיונות שערכתי למנהלת טרום ופוסט השתלות וכן ליו"ר איגוד הנפרולוגים ויתר לחץ דם‪ ,‬אכן‬
‫הם שיקפו לי שתמונת המצב קשה ויש מקום להיערך לעידוד האוכלוסייה לתרומה מן החי ע"י‬
‫צוות הסברה אשר יורכב מרופאים ואחיות ויהיה בכל מחלקות הדיאליזה על מנת שהחולים ובני‬
‫משפחותיהם יבינו את משמעות התרומה מן החי‪ .‬יחד עם הכרזת מקצוע הנפרולוגיה כמקצוע‬
‫מצוקה על מנת שיהיה מענה לחולים וכן זיהוי המחלה בשלביה הראשונים וכמובן הגדלת‬
‫התקציב‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ .4‬סיכום ומסקנות‬
‫מחקר זה הוא מחקר איכותני ואינו ניתן להכללה‪ ,‬הוא אינו מדגם מייצג‪ ,‬אך הוא אפשר לי להגיע‬
‫לגילוי תופעות שלא הייתי מודעת להם כלל ועליהם אפרט בהמשך‪ .‬בבואי לחקור את נושא‬
‫תורמים חיים לחוליי אי – ספיקת כליות‪ ,‬מצאתי שהבעיה חמורה שבעתיים‪ .‬בישראל‪ ,‬מחלת‬
‫אי – ספיקת כליות היא אחת המחלות הכרוניות הגדולות‪ .‬על פי הערכות שונות בתחום‬
‫הנפרולוגיה כ‪ 11% -‬מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת ממחלת כליות כרונית הנקראת –‬
‫‪ .)Chronic Kidney Disease) CKD‬כדי לאמוד את היקף החולים במחלה‪ ,‬נכון יהיה להתחיל‬
‫דווקא מהשלב הסופי שלה שכן הוא מתועד במערכות הבריאות‪ ,‬טוב יותר משאר שלבי המחלה‬
‫המוקדמים‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬לא רק מספר החולים עולה משנה לשנה‪ ,‬המצב חמור אף יותר‪ .‬ניתן לראות שיותר‬
‫אנשים נפטרים מאי – ספיקת כליות‪ .‬מאות אלפי חולים נמצאים בשלבים המוקדמים יותר של‬
‫המחלה והם אינם מודעים לכך‪ .‬החשיבות לאיתור המחלה בשלביה המוקדמים מהווה מוקד חשוב‬
‫במיוחד ייתכן וניתן לעצור את החמרתה של המחלה ואף לא להגיע לכשל כלייתי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לא מתבצע איסוף שיטתי ומסודר של תיעוד ברמה לאומית לגבי היקף המחלה על שלביה‬
‫השונים‪ .‬מידע איסוף הנתונים לוקה בחסר ומכאן שמספר החולים בשלבים המוקדמים הינו‬
‫הנעלם הגדול ביותר ולא ידוע מספר החולים‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬קיים מחסור חמור ברופאים נפרולוגים‪ ,‬למרות שמספר חוליי הכליות בארץ הולך‬
‫וגדל‪ ,‬מספר הרופאים הנפרולוגים לא גדל בהתאם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מקצוע הנפרולוגיה לא הוגדר‬
‫כמקצוע רפואי במצוקה‪ .‬בעיית התקנים של רופאים נפרולוגים נסקרה בהרחבה בשנת ‪1996‬‬
‫ומכאן ניתן להבין שזו בעיה מתמשכת שלא נמצא פתרונה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלה עלייה במספר מטופליי דיאליזה ומספר הממתינים להשתלות הולך וגדל‬
‫וכמו כן‪ ,‬יש הנפטרים בזמן המתנה להשתלה וכן חולים אשר גופם לא כשיר לעמוד בניתוח‪ .‬נוסיף‬
‫לכך‪ ,‬שקיימת ירידה תלולה במספר ההשתלות בחו"ל שאישרו קופות חולים‪ .‬זאת‪ ,‬על – מנת‬
‫למנוע סחר באיברים‪.‬‬
‫מעקב אחר חולים הממתינים להשתלה‪ ,‬כדי לאפשר פעולה יעילה של המעבדה הארצית ולהבטיח‬
‫שמועמדים להשתלה לא יחמיצו הזדמנות להשתלה‪ ,‬מן הראוי שמשרד הבריאות‪ ,‬מרכז ההשתלות‬
‫וקופות החולים יוודאו שהיחידות הנפרולוגיות ומרפאות הדיאליזה יקפידו לשלוח למעבדה‬
‫הארצית דגימות של חולים הממתינים להשתלה כל חודשיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בישראל לא מתקיימות‬
‫בדיקות מעבדה מתקדמות‪ ,‬מן הראוי שיהיה מימון לבדיקות מתקדמות‪.‬‬
‫מדינת ישראל מקדמת את נושא השתלות האיברים‪ ,‬החוק שבעלי כרטיס אדי יקבלו קדימות‬
‫בהמתנה להשתלת איברים‪ ,‬נחשב לחדשני ופורץ דרך בעולם‪ .‬אך דווקא בתחום חילופי הכליות‬
‫אין התקדמות משמעותית‪ .‬בישראל קיים מרכז השתלות וכן ארגונים נוספים ששמו להם למטרה‬
‫לעודד‪ ,‬לתמוך בתרומת איברים מן הנפטר‪ .‬מתברר‪ ,‬שיש צורך בהסכמת משפחת הנפטר ‪,‬רק ‪21%‬‬
‫מהמשפחות נותנות את הסכמתן לתרום איברים‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫יחד עם זאת פותחה בארץ שיטת ההצלבות שבה ניתן לקחת זוגות של תורם וחולה ולעשות‬
‫ביניהם החלפה‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬לאור המצב הקשה של חוליי הכליות בישראל‪ .‬משרד הבריאות צריך להביא להעלאת‬
‫מחלת הכליות הכרונית למקום הראוי בסדר עדיפות הלאומית‪ .‬כמו כן לעסוק בהסברה וקיום‬
‫מודעות לאיתור מוקדם של מחלת הכליות בקרב הציבור‪.‬‬
‫ערכתי ראיונות עם אנשי מפתח בעולם הרפואה‪ :‬מנהלת טרום ופוסט השתלות ד"ר רותי רחמימוב‬
‫וכן יו"ר איגוד הנפרולוגים ויתר לחץ דם‪ ,‬שניהם נמצאים בעשייה יומיומית בתחום הנפרולוגיה‬
‫ושניהם יחד שיקפו לו את תמונת המצב העדכנית הקשה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קבלתי חיזוק חיובי לכך שיש‬
‫להעלות את רמת המודעות ולעודד תרומת כליה מן החי ומכאן‪ ,‬יש להקים צוות הסברה אשר‬
‫יורכב מרופאים ואחיות אשר תפקידם יהיה להעביר מידע לחולים ולבני משפחותיהם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מרכז ההשתלות אשר עוסק בתרומה מן המת יעסוק בעידוד תרומה מן החי‪ .‬יש לציין‬
‫שכל התורמים הביעו רצון לחשוף את סיפור תרומתם בפני האוכלוסייה‪ ,‬כך שרמת המודעות‬
‫תעלה‪ .‬לחשוף את רמת ההצלחה של ההשתלות בישראל וכן את רמת הסיכון הנמוכה ביותר‬
‫שהתורמים מקבלים על עצמם‪ .‬יחד עם זאת החולים שבים למסלול החיים הרגיל‪ ,‬איכות חייהם‬
‫משתפרת ובסופו של דבר יש גם חיסכון גדול לקופת המדינה של ‪ 211‬מיליון שקל לקופת המדינה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לשנות את התפיסה בנושא ההשתלות בישראל‪ ,‬כפי שנהוג באירופה‪ ,‬כל אדם הוא‬
‫תורם בפוטנציה‪ .‬לכל תושב נשלח בדואר טופס ויתור‪ ,‬ואם הוא לא רוצה לתרום את איבריו כל‬
‫שעליו לעשות הוא למלא את הטופס ולשלוח‪ .‬במדינות רבות שבהן נוהגים כך‪ ,‬אחוזי החתימה‬
‫גבוהים‪.‬‬
‫בימים אלו‪ ,‬שרת הבריאות יעל גרמן העלתה הצעה שלפיה כל אדם ייחשב לתורם איברים‬
‫המקרה של מוות מוחי אלא אם כן יחתום על סירוב‪ .‬הצעה זו מעוררת סערה במערכת הפוליטית‪.‬‬
‫סגן שר הבריאות לשעבר‪ ,‬ח"כ יעקב ליצמן‪" :‬זו הצעה הזויה שאין לה מקום במדינה דמוקרטית‬
‫שוויונית וערכית"‪ .‬לדבריו‪ :‬יש כאן כפייה אנטי דתית ברורה ומקוממת"‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬במרכז הלאומי להשתלות נבחנים בימים אלה כמה מודלים אפשריים כדי לקדם את‬
‫הצעתה של שרת הבריאות‪ .‬מטרתה של שרת הבריאות היא לשנות את מודל תרומת האיברים כך‬
‫שכל אזרח המחדש את רישיון הנהיגה יהיה חתום על כרטיס אדי‪ ,‬אלא אם כן ביקש אחרת‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬הכרזה על מקצוע הנפרולוגיה כמקצוע במצוקה‪.‬‬
‫‪ .2‬בתחום הבדיקות‪ :‬א‪ .‬ביצוע בדיקות מתקדמות לאיתור המחלה בשלביה המוקדמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תיעוד ואיסוף נתונים של חוליי כליות בשלבים מוקדמים‪.‬‬
‫‪ .2‬העלאת המודעות של כל האוכלוסייה למידע הרפואי‪ ,‬להצלחת ההשתלות ורמת הסיכון‬
‫הנמוכה של התורם על מנת להציל חיים‪.‬‬
‫‪ .4‬חקיקת חוק – שאין צורך לקבל את הסכמת משפחת הנפטר לתרומת איברים לאחר‬
‫המוות‪ ,‬הווה אומר ‪ -‬חתמת – תרמת‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪ .2‬לנקוט בהליך אשר יביא לשינוי משמעותי‪ ,‬כפי שנוהגים באירופה‪ ,‬כל אדם יקבל בדואר‬
‫טופס ויתור‪ ,‬במידה והוא אינו רוצה לתרום את איבריו‪ ,‬כל שעליו לעשות הוא למלא את‬
‫הטופס ולשלוח‪.‬‬
‫‪ .6‬מתן הטבות רפואיות לתורמים חיים לדוגמא‪ :‬ביטוח בריאות‪ ,‬הנחות בתרופות ועוד‪.‬‬
‫‪ .7‬להקים תוכנית חילופיי תורמים חיים אוניברסלית בין ישראל לשאר מדינות בעולם‬
‫בתחום ההשתלות כפי שכבר קיים‪ ,‬מאגר מח עצמות אוניברסלי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .5‬ביבליוגרפיה‬
‫‪ .1‬בועז‪ ,‬ד‪ )2112( .‬המשמעות הכלכלית של מחלת כליות סופנית ( ‪ /(CKD‬האיגוד הישראלי‬
‫לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בשיתוף העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות‪.‬‬
‫‪ .2‬וברט מ‪ .‬ברן ומתיו נ‪ .‬לוי עקרונות הפיזיולוגיה‪ :‬הוצאת האוניברסיטה הפתוחה ‪2111‬‬
‫(עמ' ‪.) 221- 249‬‬
‫‪ .2‬לוי‪ ,‬א‪ )2118( .‬בדיקות‪ -‬המדריך השלם‪ /‬הוצאה לאור‪ :‬ספרי עליית הגג‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ספרי‬
‫חמד‪.‬‬
‫‪ .4‬מורדכוביץ‪ ,‬ג‪ )2112( .‬מחלות כליה ‪ /‬הוצאת פרולוג‪.‬‬
‫‪ .2‬משנה‪.‬‬
‫‪ .6‬פבזנר‪-‬בשן י‪" )2112( .‬ידיעות אחרונות" חוברת ‪ 7‬ימים גיליון ‪ | 2221‬י"ט באייר |‪– 11.2.12‬‬
‫חור בכיס (עמ'‪. )24-42‬‬
‫‪ .7‬פסל‪ ,‬ר‪ )2118( .‬רמת הסתגלות של תורמי כליה מבני המשפחה לעומת בני משפחה אשר לא‬
‫תרמו ‪ /‬האוניברסיטה העברית ירושלים‪.‬‬
‫‪ .8‬קינדט ‪ ,‬ת‪ .‬גולדסבי ‪ ,‬ר‪ .‬אוסבורן‪ ,‬ב‪ .‬קובי‪ ,‬ג‪ )2111 (.‬אימונולוגיה‪ ,‬בית ההוצאה לאור של‬
‫האוניברסיטה הפתוחה (עמ' ‪. )477-478,492-494‬‬
‫‪ .9‬קריספל ‪ ,‬י‪ )2111( .‬עקרונות האנטומיה והפיזיולוגיה‪ /‬הוצאת ‪ :C.P.R‬שירותי הדרכה ברפואה‬
‫(עמ'‪. )278-284‬‬
‫‪ .11‬קרמר‪ ,‬מ‪ )2111( .‬השתלות איברים ‪/‬הוצאה לאור‪ :‬ידיעות אחרונות וספרי חמד (עמ' ‪.)29‬‬
‫‪ .11‬שטינבר‪ ,‬א'‪ )2111( .‬תרומת כליה מן החי – היבטים הלכתיים‪ ,‬ישורון כב'‪ ,‬עמ' תקע‪-‬תקפג‪.‬‬
‫‪ .12‬תמיר‪ ,‬ע‪ )2112( .‬גוף האדם‪ -‬אנטומיה פיזיולוגיה ופתלוגיה ‪ /‬הוצאת ערנתטע (עמ' ‪.)211-217‬‬
‫‪ .12‬מתוך דוח ביקורת שנתי ‪ 62‬לשנת ‪-2111‬‬
‫‪www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?id=2&bookid‬‬
‫‪Ajay, K., Scott, I., Halpern, D., Zink, S., Sonal, A., Sidhwani, S. & Caplan, A.‬‬
‫‪14.‬‬
‫‪(2005). Incentive Models to Increase Living Kidney Donation: Encouraging Without‬‬
‫‪Coercing. American Journal of Transplantation 5:15-20.‬‬
‫‪21‬‬
15.
Alfani, D., Bruzzone, P., Pretagostini, R., Poli, L., & Cortesini, R.(1998).Issues in
organ donation: living unrelated kidney transplantation. Transplantation
Proceedings, 30(5), 2255-2258.
16.
Brownbridge, G., & Fielding, D. M. (1991). Psychosocial adjustment to end-
stage renal failure: comparing haemodialysis, continuous ambulatory peritoneal
dialysis and transplantation. Pediatric Nephrology, 5 (5), 612-616.
17.
Cameron, J L., Whiteside, C., Katz, J.,& Devins, G.M.(2000). Differences in
quality of life across renal replacement therapies: a meta-analytic comparison. Am
J Kindey Dis, 35 (4), 629-637.
18.
Chkhotua, A. B., Klein, T., Shabtai, E., Yussim, A., Bar-nathan, N., Shaharabani,
E., Lustig, S., & Mor, E. (2003). Kidney transplantation from living-unrelated
donors: comparison of outcome with living-related and cadaveric transplants
under current immunosuppressive protocols. Urology, 62(6), 1002-1006.
19.
Cohen, E. P., Rosendale, J. D., Bong, C. J., & Hariharan, S. (2003). Benefit of
child to parent kidney donation. Am J Transplant, 3 (7), 865-872.
20.
Davis, C. L., & Delmonico, F. L. (2005). Living donor kidney transplantation : A
review of the curret practices for the live donor. Journal of the American Society of
Nephrology, 16 (7), 2098-2110.
21.
Fadrowski, J., Cole, S. R., Hwang, W., Fiorenza, J., Weiss, R. A., Gerson, A., &
Furth, S. L. (2006). Changes in physical and psychosscial functioning.
22.
Gridelli, B. & ,Remuzzi, G. (2000). Strategies for making more organs
available for transplantation. N Engl Med, 343(6), 404-410.
23.
Goldstein, S. L., Gerson, A. C., Goldman, C. W., & Furth, S. (2006). Quality of
life for children with chronic kidney disease. Seminars patients in Nephrology, 26
(2), 114-117.
24.
Hartmann, A., Fauchald, P., Westlie, L., Brekke, I. B., & Holdaas, H.(2003). The
risk of living kidney donation. Nephrology Dialysis Transplantation, 18(5), 871-873.
25.
Heemann, U. & Render, L. (2012) State of living Kidney donation in Euope.
Nephrol Dial Transplant 27: 2166–2170.
22
26.
Ingelfinger, J. R. (2005). Risks and benefits to the living donor. New Endland
Journal of Medicine, 353 (5), 21-37.
27.
Levey, S. & Danovitch, G. & Hou, S. (2011) Living donor kidney transplantation
in the United States — looking back, looking forward. Am J Kidney Dis. 58(3):343348. by the National Kidney Foundation, Inc.
28.
Medin, C., Elinder, C. G. Hylander, B., Blom, B., & Wilczek, H. (2000). Survival
of patients who have been on a waiting list for renal transplantation. Nephrol Dial
Transplant; 15 (5), 701-704.
29.
Montgomery, R. A., Zachary, A. A., Racusen, L. C., Leffell, M S., king, K. E.,
Burdick, J., Maley, W. R., & Ratner, L. E. (2000). Plasmapheresis and intravenous
immune globulin provides effective rescue therapy for refractory humorai
rejection and allows kidneys to be successfully transplanted into cross – match –
positive recipients. Transplantation, 70 (6), 887-895.
30.
Morel, P., Almond, P. S., Matas, A. J., Gillingham, K. J., Chau, C., Brown, A.,
Kashtan, C. E., Mauer, S. M., Chavers, B., Nevins, T. E., & et al. (1991).
31.
Odden, M.C., Whooley, M. A., & Shlipak, M.G. (2006). Depression, stress,
and quality of life in persons with chronic kidney disease: the Heart and Soul
Study. Nefphron Clin Pract, 103 (1), c1-7.
32.
Ramcharan, T., & Matas, A. J. (2002). Long-term (20-37 years) follow-up of
living Kidney donors. American Journal of Transplantation, 2 (10), 959-964.
33.
Ross, L.f., & Glannon, W.,Josephson,M. A., & Thistlethwaite Jr., R.(2000).
Should all living donors be treated equally? Transplantation, 74(3), 418-421.
34.
Ross, L. F., & Woodle, E.S. (2000). Ethical issues in increasing living kidney
donations by expanding kidney paired exchange programs. Transplantation, 69 (8),
1539-1543.
35.
Sansalone, C. V., Maione, G., Aseni, P., Rossetti, O., Mangoni, I., Soldano, S.,
De Roberto, A Minetti, M. E., Perrino, M. L., & Civati,G. (2006). Early and late
residual renal function and surgical complications in living donors: a 15-year
experience at a single institution. Transpant Proc,38(4),994-995.
22
36.
Simforoosh, N., Basiri, A., Fattahi, M. R., Einollahi, B., Firouzan, A., Pour-Reza-
Gholi, F., Nafar, M., & Farrokhi, F. (2006). Living Unrelated Versus Living Related
Kidney Transplantation: 20 Years Experience With 2155 cases. Transplantation
Proceedings, 38(2), 422-425.
37.
Troppmann .C., Johnston ,W.K., 3rd,Pierce,J.L.,Mcvicar,J.P.,& Perez, R.
V.(2006). Impact of laparoscopic nephrectomy on donor preoperative decisionMaking and postoperative quality of life and psychosocial outcomes. Pediatr
Nephrol, 21(7), 1052-1054: author reply 1055.
38.
Van Damme-Lombaerts , R., Herman, J., Coosemans, W., & Pirenne, J. (2000).
Pediatric renal transplantation: a single centre experience. Transplantation
Proceedings, 32 (2), 436.
39.
Wolters, H. H., Schmidt-Traub, H., Holzen, H.J.P., Suwelack, B., Dietl, K. H.,
Senninger, N., & Brockmann, J. G. (2006). Living donor kidney transplantation from
the elderly donor. Transplantation Proceedings, 38 (3), 659-660.
Long – term quality of life after Kidney transplantation in childhood.
Transplantation, 52 (1), 47-53.
40.
http://www.health.gov.il.
41.
http://www.bilvavi.co.il/Home/Article.
42.
http://www.agudatadi.org.il.
24
‫‪ .6‬נספחים‬
‫נספח א'‪ :‬ראיונות עם תורמים חיים‬
‫שאלות לתורמים חיים‪:‬‬
‫‪ .1‬איך הגעת להחלטה לתרום?‬
‫‪ .2‬אני מבינה שהקשר שלך עם המושתל ( אח‪ ,‬בעל‪ )..‬היה מאוד חזק‪...‬‬
‫‪.2‬האם היו חששות אשר הותירו בך סימניי שאלה ולמרות הכל החלטת לתרום?‬
‫‪ .4‬מעבר להסבר הרפואי על התהליך הרפואי‪ ,‬האם הייתה תמיכה נפשית לפני ואחרי הניתוח?‬
‫‪ .2‬איך חשת לאחר הניתוח‪ ,‬האם היו רגשות של חרטה ?‬
‫‪ .6‬איך הקשר של עם המושתל לאחר הניתוח‪ ,‬חזק יותר או כפי שהיה?‬
‫‪ .7‬כיצד התייחסה אלייך המשפחה הקרובה ‪ ,‬החברים לעבודה והסביבה?‬
‫‪ .8‬את מרגישה שעשית מעשה של גבורה?‬
‫‪ .9‬מה היית רוצה שהציבור ידע‪ ,‬יש לך מסר להעביר?‬
‫‪ .11‬ברצוני להקים ארגון אשר יעלה את המודעות ויעודד תורמים חיים‪ ,‬מה דעתך? היית משתפ‪/‬ת‬
‫פעולה?‬
‫‪ .11‬הכי חשוב זה הבריאות! האם חל שינוי במצבך הבריאותי לאחר התרומה?‬
‫‪22‬‬
‫ראיון מספר ‪:1‬‬
‫א'‪ ,‬נשואה ‪ 2+‬ילדים קטנים‪ ,‬תרמה לאחיה‪ ,‬מורה לחינוך גופני‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הביא אותך להחלטה לתרום?‬
‫ת‪ :‬זה היה מאוד פשוט‪ .‬זה אח שלי‪.‬‬
‫לפני עשר שנים כשהייתי במקסיקו‪ ,‬חלמתי שהוא צריך אותי לכליה‪ .‬התקשרתי הביתה לברר‬
‫והמשפחה צחקה עליי‪ .‬הנה עברו השנים וזה קרה‪ .‬כשהגיע הזמן היה לי ברור שזו אני‪ .‬אמרתי‬
‫לאחי שאין צורך שבני משפחה אחרים יבדקו‪ .‬אחותי היתה הקטנה מבנינו ואחות נוספת היתה‬
‫בהריון‪ .‬ההורים היו מבוגרים ולא בריאים כך שלא התאימו‪ .‬זה היה ברור שאני אהיה התורמת‪.‬‬
‫אחי סירב ואני שוחחתי עם אשתו והוא התרצה‪ .‬יש לי שלוש בנות קטנות‪ ,‬כל שנתיים ילדתי‬
‫וכשהקטנה היתה כמעט בת שנתיים תרמתי כליה‪.‬‬
‫מה פתאום חלמת על תרומת כליה?‬
‫ידעתי שיש לו בעיה‪ .‬זה היה ברור שזה יקרה‪ .‬חלמתי בגיל ‪ 22‬והתרומה התרחשה בגיל ‪ .26‬תחושת‬
‫בטן‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הקרבה המשפחתית‪ ,‬ומה טיב הקשרים בניכם?‬
‫ת‪ :‬הוא אחי הגדול‪ .‬יש בנינו הפרש של ‪ 11‬שנה‪ .‬כשהייתי קטנה זה גבל בהערצה‪ .‬הייתי מאזינה לו‬
‫ולחברה שלו‪ .‬עקבתי אחריו‪ .‬הוא היה מתעלל קטן‪ .‬הייתי מציצה לו בתיק כשהיה חוזר מהצבא‪.‬‬
‫הוא היה עושה לי סלטות באוויר‪ .‬כשגרנו בעין גב הייתי בנחל‪ ,‬נוצר בנינו קשר סביב הגלישה‬
‫בגלשן רוח‪ .‬הייתי מקפיצה אותו ומחפשת היכן הוא גלש‪ .‬הקשר מאוד התהדק כשהוא הקים‬
‫משפחה‪ .‬אנחנו מאוד דומים‪ .‬אנחנו הילדים שעזבו את הקן‪ .‬המורדים החזקים‪ .‬יש לנו נקודות‬
‫השקה אבל אנחנו מאוד שונים‪ .‬יש לנו קשר מאוד מיוחד‪ .‬תחושה שיש שם מישהו בשבילי‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם היו חששות אשר הותירו בך סימני שאלה למרות הכל החלטת לתרום?‬
‫ת‪ :‬לא היו בי חששות אשר הותירו בי סימני שאלה‪ .‬הייתי נחושה‪ .‬היה לי ברור שאני תורמת‪.‬‬
‫ש‪ :‬מעבר להסבר הרפואי על התהליך‪ ,‬האם קיבלת תמיכה נפשית לפני ואחרי הניתוח?‬
‫ת‪ :‬לפני הניתוח היה מפגש עם מתאמת ההשתלות רחל אשר ניסתה להניא אותי מהתרומה‪ .‬גם‬
‫בוועדה הרפואית שקדמה ניסו להניא אותי‪ ,‬בשיחה אמרו לי שכנראה לא אוכל ללדת‪ ,‬שלהיכנס‬
‫להריון זה לא פשוט‪ ,‬זה עשה לי 'בום'‪ .‬בדקו עד כמה אני נחושה ודבקה בעניין‪ .‬ד"ר רחמימוב‬
‫ניסתה לברר איתי שאני במודע ולא הולכת על עיוור‪ .‬חשוב היה לי שאחי לא יכנס לדיאליזה‪ .‬אני‬
‫יודעת שאחי לא יוכל לחיות עם דיאליזה‪ .‬הוא לא בנוי לכך‪ .‬הוא לא יהיה מסוגל‪ .‬ההתאוששות‬
‫שלאחר הדיאליזה היא קשה‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך חשת לאחר הניתוח? האם עלו בך רגשות חרטה?‬
‫ת‪ :‬התחושה לאחר הניתוח הייתה כאבים כמו אחרי לידה‪ .‬עברתי קיסרי אחד והיה לי בקע אז‬
‫עשו לי תיקון בקע ופה הרווחתי‪ .‬מערכת ההדחקה עובדת טוב‪ .‬היה קשה לי לצחוק‪ ,‬זה כאב‪.‬‬
‫לקחתי אופטלגין על ימין ועל שמל‪ .‬עברנו דירה שבוע וחצי אחרי הניתוח‪ ,‬בלחץ ארגנו את הביתה‪.‬‬
‫הגעתי לבית חדש ולעלות את המדרגות היה קשה‪ .‬הקטנה רצה אליי ולא יכולתי להרים אותה‪.‬‬
‫ארבעה ימים אושפזתי‪ ,‬כאב לי אבל התגברתי‪ .‬היה לי קשה שילדת הסנדוויץ' הסתכלה ובכתה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫לבנות היה קשה מאוד כי הן היו קטנות מידי‪ .‬אחרי שלושה חודשים חזרתי לעבודה והיה לי מאוד‬
‫קשה‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך הקשר עם המושתל לאחר הניתוח‪ ,‬חזק יותר או כפי שהיה?‬
‫ת‪ :‬הקשר עם אחי מבחינת אהבה ורגש נשאר חזק‪ .‬יש בנינו עוד חוט וקשר חזק במקום שאף אחד‬
‫לא יבין אותו‪ .‬אני אוהבת אותו כמו שאהבתי אותו תמיד‪ .‬זה כמו לשים חותמת על הקשר הזה‪.‬‬
‫כמו בחתונה‪.‬‬
‫ש‪ :‬כיצד התייחסו אלייך המשפחה הקרובה‪ ,‬החברים לעבודה והסביבה?‬
‫ת‪ :‬במשפחה הגרעינית יצאנו בהסבר יומיים לפני‪ ,‬בעלי הוא הכי תומך בעולם‪ .‬הוא עבד פחות כדי‬
‫להיות איתי‪ .‬גם חודש וחצי אחרי הניתוח הוא היה איתי‪ .‬אמא שלי הגיע מערד לניתוח והנוכחות‬
‫שלה לא עשתה לי טוב‪ ,‬היא רק דאגה והייתה בלחץ‪ .‬היא שאלה "את בטוחה שאת רוצה לעשות‬
‫את זה?" אמרתי כן וזה נגמר‪ .‬אבא שלי ואני לא בקשר אבל הרגשתי שהוא גאה בי‪ .‬כשחזרתי‬
‫מביה"ח אימי באה לעזור לי ברמה הטכנית‪ .‬היא עזרה אבל עליי זה העיק‪ .‬היא ישנה אצלנו‬
‫והנוכחות שלה לא הייתה קלה לי‪ .‬חמתי הייתה ועזרה אבל היא עזרה באה והלכה‪ ,‬אישה חיובית‪,‬‬
‫שמחה‪ ,‬טובה‪ .‬הסיפור שלנו למעשה התגלגל וידעו אחרי שעברנו את הניתוח ‪ .‬קיבלתי פרחים‬
‫ומתנות‪ .‬מעבר לזה היה ערב נשי בקיבוץ‪ .‬הקדישו לי את הפתיח‪ .‬זה היה מאוד מביך ולא‬
‫התעסקתי בזה‪ .‬המשפחה של בן זוגי התייחסו והתרגשו לפני‪ .‬זכיתי להמון תמיכה אחרי כיוון‬
‫שמעט מאוד ידעו לפני‪ .‬בשלב מסוים רציתי שיעזבו אותי‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך את מגדירה את המעשה שעשית?‬
‫ת‪ :‬מעשה גבורה‪ .‬שמעתי אצילות‪ .‬עשיתי מעשה של אהבה‪ .‬אכפתי‪ .‬שמחה שעשיתי זאת‪ .‬שאני‬
‫רואה את אחי אני שמחה מאוד מאוד‪ .‬בארוחת שישי הם באו לבית החדש‪ .‬היה מאוד מרגש‪.‬‬
‫הרגשתי שעשיתי משהו חשוב‪ .‬אני לא מתעסקת בזה אבל עברה כבר שנה‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה היית רוצה שהציבור ידע‪ ,‬יש לך מסר להעביר?‬
‫ת‪ :‬מסר לציבור‪ ,‬כדאי לדעת את כל הדברים הלא פשוטים שעובר התורם‪ .‬אבל הרווח בעיני הוא‬
‫גדול‪ .‬סה"כ התאוששות של שלושה חודשים‪ .‬לקח לגוף זמן להתארגן‪ .‬השמחה והאהבה שעברו‬
‫עשו את ההבדל‪ .‬חשוב שאדם אחד יהיה בתמיכה‪ .‬האיש שלי היה מהאגדות‪ .‬אני מרגישה בתרומה‬
‫והתמורה אדירה‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם היית מוכנה לעודד אדם שינהג כמוך?‬
‫ת‪ :‬אני אשמח לדבר עם כל אדם שמתלבט אם לתרום או לא‪ ,‬מעבר לזה אני מעדיפה לתרום‬
‫במקום אחר‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם מצבך הבריאותי הורע או נפגם כשתוצאה מהתרומה?‬
‫ת‪ :‬מצבי הבריאותי תקין לחלוטין‪ .‬אני בודקת את הנתון שאני נדבקת מכל וירוס‪ .‬איני יודעת‬
‫לשים את האצבע על נקודה מסוימת‪ .‬אין לי עם מי להשוות‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ראיון מספר ‪:2‬‬
‫ב'‪ ,‬נשואה ‪ ,4+‬תרמה לבעלה‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הביא אותך להחלטה לתרום?‬
‫ת‪ :‬בעלי הגיע לכשל כלייתי לאחר שעלה לו הלחץ דם‪ .‬כשראיתי שהוא סובל והיה בדיכאון מכל‬
‫הבדיקות והמצב‪ .‬מצבו רק החמיר לכיוון דיאליזה או השתלה‪ .‬אמרתי לו שלא ידאג אני אתרום‬
‫לו או שנלך להצלבה שזו לא תהיה הבעיה ושלא ידאג‪ ,‬אני בטוחה שאתאים לו‪ .‬עשינו בדיקות דם‬
‫וראינו שאני מתאימה‪ .‬קיבלנו תשובה חיובית ואז החל המסע‪ .‬הבנים רצו לתרום וגם הבת אבל‬
‫אני לא הסכמתי כיוון שיש להם ילדים קטנים‪ .‬הבן אמר שאם לא אתאים הוא יתרום‪ .‬אני שמחה‬
‫על כל בדיקה שעשיתי ושיצאה תקינה‪ .‬רציתי להמתין עד שממש יצטרך דיאליזה אבל לא‬
‫הסכימו‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הקרבה המשפחתית‪ ,‬ומה טיב הקשרים בניכם?‬
‫ת‪ :‬אנחנו בקשר מצוין‪ .‬נשואים ‪ 42‬שנים‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם היו חששות אשר הותירו בך סימני שאלה למרות הכל החלטת לתרום?‬
‫ת‪ :‬לא היו לי כל חששות‪ .‬גם בוועדה ניסו להניא אותי וחשבו לבדוק אם אני שפויה‪ .‬אתם חושבים‬
‫"אם אין שכל אין דאגות" אבל אני חושבת שלא פשוט לחיות עם בעל עם דיאליזה‪ .‬לפני שנה‬
‫הפריד ביני לבין המוות אוטובוס אשר בלם מטר ממני‪ .‬אין בטחונות לאף אחד‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם נפגשת עם תורמים נוספים‪ ,‬אם כן כיצד התרשמת?‬
‫ת‪ :‬נפגשתי עם תורמים בבית החולים‪ .‬התרשמתי שזה לא סיפור גדול‪ .‬אחת תרמה לאחותה‪ ,‬אמא‬
‫תרמה לבנה בן ה‪ .12‬החוויה לראות את האחות ואת האם מתפקדות והכל עבר בשלום מרגשת‬
‫מאוד‪.‬‬
‫ש‪ :‬מעבר להסבר הרפואי על התהליך‪ ,‬האם קיבלת תמיכה נפשית לפני ואחרי הניתוח?‬
‫ת‪ :‬לא היתה תמיכה נפשית‪ .‬ד"ר רחמימוב מגנה על התורמים ורוצה שהכל יהיה בסדר‪ .‬הם היו‬
‫נהדרים הם הסבירו לי שהתהליך לא פשוט‪ .‬שהניתוח קשה ושיש סיכוי קטן למוות‪ .‬הצוות‬
‫מדהים‪ ,‬כולם‪ ,‬האחיות‪ ,‬הרופאים‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך חשת לאחר הניתוח? האם עלו בך רגשות חרטה?‬
‫ת‪ :‬לאחר הניתוח היו כאבים והיה קשה‪ .‬אין בי רגשות חרטה‪ .‬הייתי חוזרת על אותו תהליך‪ .‬אני‬
‫שמחה שאני תרמתי ולא אחד מילדי למרות שכל אחד מהם רצה‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך הקשר עם המושתל לאחר הניתוח‪ ,‬חזק יותר או כפי שהיה?‬
‫ת‪ :‬הקשר היה חזק מלכתחילה‪ .‬זה לא עמד לספקות‪ 42 .‬שנים אנחנו יחד‪ .‬בעלי מוקיר את‬
‫התרומה‪ .‬אני למעשה עשיתי את המעשה אך החיים נמשכים‪.‬‬
‫ש‪ :‬כיצד התייחסו אלייך המשפחה הקרובה‪ ,‬החברים לעבודה והסביבה?‬
‫ת‪ :‬המשפחה הקרובה קיבלה זאת בצורה טובה‪ .‬מאוד מעריכים‪ .‬החברים והסביבה‪ .‬בשבילם אני‬
‫גיבורה‪ .‬עשיתי מעשה אצילי‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך את מגדירה את המעשה שעשית?‬
‫‪28‬‬
‫ת‪ :‬אני חושבת שעשיתי מעשה חובה‪ .‬לא כדי שיגידו שעשיתי מעשה גבורה ולא לרצות את בעלי‪.‬‬
‫אסור היה לו לקבל תרומה מהמת‪ .‬כיון שלא ידעו מה הסיבה לבעיית הכליות‪ .‬הוא היה צריך‬
‫לעשות את ההשתלה בארץ‪ .‬הייתה לו את האפשרות שהביטוח ישלח אותו אבל בגלל שלא ידעו‬
‫מהי הסיבה לכשל הכלייתי ההשתלה הייתה צריכה להתבצע בארץ‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה היית רוצה שהציבור ידע‪ ,‬יש לך מסר להעביר?‬
‫ת‪ :‬שהציבור ידע‪ -‬אם אפשר להציל‪ -‬שיעשה זאת‪ .‬כל אדם שיכול לתרום‪ ,‬שיתרום‪ .‬בארץ לא‬
‫רוצים לעשות מסחר‪ .‬אבל למה לא???‬
‫ש‪ :‬האם היית מוכנה לעודד אדם שינהג כמוך?‬
‫ת‪ :‬כן‪ ,‬אני מוכנה לעודד אנשים שינהגו כמוני‪.‬‬
‫"כל המציל נפש אחת בישראל‪ ,‬כאילו הציל עולם ומלואו"‬
‫ש‪ :‬האם מצבך הבריאותי הורע או נפגם כשתוצאה מהתרומה?‬
‫‪29‬‬
‫ראיון מספר ‪:2‬‬
‫ג'‪ ,‬נשוי ‪ ,4+‬תרם לבתו‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הביא אותך להחלטה לתרום?‬
‫ת‪ :‬יש לי בת חולת כליות ואני יכול לעזור לה‪ .‬אין אפשרות אחרת‪ ,‬או שתחיה או שתומת‪ .‬אמרו לי‬
‫שתורם מהמשפחה זה יותר טוב‪ .‬התייעצתי עם רופאים‪ .‬היא הייתה רוקה‪ .‬רציתי שתממש את‬
‫החיים‪ .‬היא הייתה בת ‪ ,22‬בתחילת החיים שלה‪ .‬אתי לא התאימה‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הקרבה המשפחתית‪ ,‬ומה טיב הקשרים בניכם?‬
‫ת‪ :‬היא בתי הבכורה‪ .‬אהבתי אותה מאוד ועדיין אוהב מאוד‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם היו חששות אשר הותירו בך סימני שאלה למרות הכל החלטת לתרום?‬
‫ת‪ :‬היו לא חששות‪ .‬אולי אני לא אתפקד טוב‪ .‬אולי אני אחלה‪ .‬אני לקחתי סיכון‪ .‬אמרתי לעצמי‪:‬‬
‫התחתנתי‪ ,‬הבאתי ילדים‪ ,‬קניתי בית‪ ,‬מכונית וכעת הבת שלי צריכה לחיות אתה חיים‪.‬‬
‫ש‪ :‬מעבר להסבר הרפואי על התהליך‪ ,‬האם קיבלת תמיכה נפשית לפני ואחרי הניתוח?‬
‫ת‪ :‬קיבלתי הסבר על התהליך הרפואי‪ .‬אך לא הייתה כל תמיכה נפשית‪ .‬היו לנו שבע שנים קשות‪.‬‬
‫נולד לי תינוק עם כלי דם הפוכים‪ .‬התינוק היה כחול‪ .‬לאחר חודש של טרטורים הכניסו את‬
‫התינוק לניתוח‪ .‬בגיל חודש טסנו לצרפת וניתחו אותו‪ .‬הכל עבר בהצלחה‪ .‬לאחר שבע שנים החלו‬
‫בעיות אצל ביתי‪ ,‬דלקות שתן חוזרות ונשנות‪ .‬היא יצאה לטיול בחו"ל‪ ,‬היעה לברזיל‪ ,‬התנפחה‪.‬‬
‫המשיכה לצ'ילה‪ ,‬בוליביה‪ ,‬רצתה להגיע למקום הולדתו של אביה‪ .‬הרגישה לא טוב והתאשפזה‪.‬‬
‫התקשרו והודיעו לי שיש בעיה של אי ספיקת כליות‪ .‬היא הגיעה לארץ והתאשפזה בירושלים‪,‬‬
‫לאחר זמן מה מצבה הורע ונאלצה לעשות דיאליזה‪.‬‬
‫היא שאלה אותי "באמת לא אכפת לך לתרום?" ועניתי לה בשאלה‪ ,‬בשביל מה הבאתי אותך? זה‬
‫כאילו שאני מוליד אותך שוב ונותן לך חיים‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך חשת לאחר הניתוח? האם עלו בך רגשות חרטה?‬
‫ת‪ :‬לראות אותה בחיים זו שמחה גדולה‪ .‬היא עצמאית מתהלכת‪ ,‬נותנת שתן‪ .‬וזה שאני הצלחתי‬
‫לעזור‪ ,‬זו בעצם השמחה‪ .‬היו לי כאבים אך אין לי שום רגשות חרטה‪ .‬לאחר ארבע שנים היא‬
‫התחתנה והיא מאושרת‪.‬‬
‫לאחר שבע שינם הכליה נדחתה‪ .‬ביתי הייתה עם מערכת חיסונים חלשה והייתה נדבקת מכל דבר‬
‫והיו הרבה בעיות‪ .‬היא הייתה בטיפול פוריות והייתה צריכה להפסיק לקחת כדורים לטובת הבאת‬
‫ילדים ואז התחיל בלגן‪ .‬ביתי הייתה בתחושה שהיא בריאה אבל לא כך היה‪ .‬היא הרשתה לעצמה‬
‫לשתות יין‪ .‬הכליה נדחתה והתחלנו לחפש כליה עבורה‪ .‬חיפשנו תורם‪ ,‬היה אדם שהיה בבית הכלא‬
‫ורצה לתרום תמורת כסף‪ .‬חשבנו לצאת לחו"ל‪ .‬הייתה תוכנית רדו שהעלתה לשידור את ביתי על‬
‫מנת שתספר את הסיפור ואז עלה לשידור אדם דתי‪ ,‬אלטרואיסטי שמעוניין לתרום ללא תרומה‪.‬‬
‫בחור עם כיפה סרוגה‪ ,‬חזר בתשובה‪ ,‬היה קיבוצניק ויש לו חמישה ילדים‪ .‬אם לביתי לא היה‬
‫תורם היא תמות‪ .‬הועדה הרפואית הקשתה שוב ושוב מה פתאום הוא תורם???‬
‫ש‪ :‬איך הקשר עם המושתל לאחר הניתוח‪ ,‬חזק יותר או כפי שהיה?‬
‫ת‪ :‬הקשר שלי עם ביתי היה טוב‪ .‬אני כל הזמן עבדתי קשה מהבוקר עד הערב ‪ .‬לא היה לי קשר‬
‫חזק עם הילדים תמיד הייתי עייף ובא הביתה לנוח‪ .‬בחופשים הייתי משקיע ומבלה עם הילדים‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫ש‪ :‬כיצד התייחסו אלייך המשפחה הקרובה‪ ,‬החברים לעבודה והסביבה?‬
‫ת‪ :‬המשפחה הזדהתה איתי‪ .‬ביום התרומה נפטרה חמתי וזה היה יום קשה מאוד‪ .‬המשפחה‬
‫הייתה באבל והרגשות היו מעורבים‪ .‬היחס של החברים בעבודה לא היה מיוחד כ"כ‪ .‬אין לי‬
‫חברים בעבודה‪ .‬היו לי קשרי עבודה קשים‪ .‬שיתפתי רופא ואח והם באו לבקר וזהו‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך אתה מגדיר את המעשה שעשית?‬
‫ת‪ :‬מעשה של אבא טוב עם הגיון בריא‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה היית רוצה שהציבור ידע‪ ,‬יש לך מסר להעביר?‬
‫ת‪ :‬הייתי רוצה שהציבור ידע שמשפחה‪ ,‬הורים‪ ,‬אחים וקרובים שאין להם מגבלות פיזיות‬
‫ומנטאליות שיתרמו וזה יציל חיים‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם היית מוכן לעודד אדם שינהג כמוך?‬
‫ת‪ :‬כן‪ ,‬אני גרמתי לאדם לתרום‪ .‬אדם בעל משפחה גדולה שהתלבט האם לתרום לאשתו‪ .‬אחרי‬
‫בדיקות התאמה אחד הילדים התאים ותרם‪ .‬אני מעוניין לעודד אנשים שיתרמו‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם מצבך הבריאותי הורע או נפגם כשתוצאה מהתרומה?‬
‫ת‪ :‬מצבי הבריאותי תקין אך לא מאה אחוז‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫ראיון מספר ‪:4‬‬
‫ד'‪ ,63 ,‬סבתא לתפארת‪ .‬תרמה תרומה אלטרואיסטית לאם בת ‪ 43‬ולה תשעה ילדים‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הביא אותך להחלטה לתרום?‬
‫ת‪ :‬לפני שנתיים‪ -‬שלוש‪ ,‬שוחחתי עם הבן שלי על המקרה של חבר הכנסת רביץ ולאחר השיחה‬
‫חקרתי את הנושא כיצד ניתן לתרום כליה‪ .‬רציתי לתרום והתברר שאני שמנה‪ .‬ואם אני רוצה‬
‫לתרום יש צורך לרדת במשקל‪ .‬ניגשתי למועדון בשכונה שמפעיל תוכנית של תזונאית ופעילות‬
‫גופנית‪ .‬ירדתי במשקל עשר קילו כעבור ‪ 111‬ימים‪ .‬הייתי חזקה פיזית וגם נפשית‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הקרבה המשפחתית‪ ,‬ומה טיב הקשרים בניכם?‬
‫ת‪ :‬אין קירבה משפחתית ביני לבין המושתלת‪ .‬לא הכרתי אותה קודם אלא קישרו בנינו‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם היו חששות אשר הותירו בך סימני שאלה למרות הכל החלטת לתרום?‬
‫ת‪ :‬אני דאגתי שלא יסכימו שאני אתרום או שימצאו לי בעיה רפואית‪ .‬על זה פחדתי‪ .‬מאוד רציתי‬
‫לתרום‪.‬‬
‫ש‪ :‬מעבר להסבר הרפואי על התהליך‪ ,‬האם קיבלת תמיכה נפשית לפני ואחרי הניתוח?‬
‫ת‪ :‬תמיכה נפשית קיבלתי מהרב ישעיהו הבר‪ ,‬הוא היה איתי ועזר לי‪ .‬הסחבת בביה"ח זה נורא‪.‬‬
‫הייתה בירוקרטיה ארוכה ומעייפת‪ .‬אחרי בדיקות ההתאמה לקח חודשיים עד שנפגשתי עם‬
‫העובדת הסוציאלית‪ .‬הצוות מקסים ועסוק מידי‪ .‬יש מחסור בכוחו האדם בבי"ח‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך חשת לאחר הניתוח? האם עלו בך רגשות חרטה?‬
‫ת‪ :‬הופתעתי מאוד‪ ,‬אני עשיתי ניתוחים בעבר של אפנדיציט והוצאת ציסטה מהכליה‪ .‬אושפזתי‬
‫לארבעה ימים בלבד‪ ,‬יחסית לא היו לי כאבים והרגשתי טוב‪ .‬לא היו לי רגשות חרטה‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך הקשר עם המושתל לאחר הניתוח‪ ,‬חזק יותר או כפי שהיה?‬
‫ת‪ :‬אנחנו בקשר‪ .‬היא מתקשרת אליי‪ .‬נפגשנו שלוש פעמים עד היום‪ .‬לפני כן לא הכרנו‪.‬‬
‫ש‪ :‬כיצד התייחסו אלייך המשפחה הקרובה‪ ,‬החברים לעבודה והסביבה?‬
‫ת‪ :‬בהתחלה לא שיתפתי אף אחד‪ .‬רק בעלי‪ ,‬הילדים וחברות טובות‪ .‬זה היה בסוד‪ .‬לאחר מכן‬
‫סיפרתי‪ .‬הם הופתעו‪ .‬חשבתי שמישהו מהקהילה ינהג כמוני אבל אף אחד לא נהג כמוני‪ .‬אני‬
‫בקהילת בית חתם רובם דוברי אנגלית‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך את מגדירה את המעשה שעשית?‬
‫ת‪ :‬נהנתי מהחוויה‪ .‬אני מרגישה סיפוק כמו אחרי לידה‪ .‬הבאתי חיים יותר טובים‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה היית רוצה שהציבור ידע‪ ,‬יש לך מסר להעביר?‬
‫ת‪ :‬אני רואה בעיתונות שאנשים מחפשים כסף ותורמים ואני מאוד רוצה לעודד זאת‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם היית מוכנה לעודד אדם שינהג כמוך?‬
‫ת‪ :‬אני מאוד רוצה שאנשים יתרמו‪ .‬אני שולחת אימיילים ומחפשת‪ .‬אני חושבת שזה פיקוח נפש‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם מצבך הבריאותי הורע או נפגם כשתוצאה מהתרומה?‬
‫ת‪ :‬מצבי הבריאותי טוב‪ .‬בעלי דאג מאוד אבל הוא קיבל אישה בריאה יותר‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫ראיון מספר ‪:2‬‬
‫ה'‪ ,73 ,‬אלמנה ‪ ,‬תרמה לבנה‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הביא אותך להחלטה לתרום?‬
‫ת‪ :‬הבן שלי היה זקוק לכליה ולכן תרמתי לו‪ .‬הוא היה בדיאליזה כמעט שנה‪ .‬הוא היה בן ‪ 26‬בזמן‬
‫התרומה‪ .‬הבעיה התגלתה בבדיקות לפני הגיוס לצבא על רקע גנטי והצבא לא היה מוכן לקבל‬
‫אותו‪ .‬הוא עשה התנדבות בדובר צה"ל‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה הקרבה המשפחתית‪ ,‬ומה טיב הקשרים בניכם?‬
‫ת‪ :‬הוא ילד הסנדויץ' בין שתי בנות‪ .‬דווקא איתו היה לי אפשרות וקשר‪ .‬הוא מאוד פתוח אפילו‬
‫יותר מאחיותיו ואני יכולה לדבר איתו על כל דבר‪ .‬עכשיו הוא ברומא אבל אנחנו בקשר מאוד טוב‪.‬‬
‫הוא היה ברומא וחזר לארץ להשתלה וחזר שוב לרומא‪ .‬ברומא הוא חוקר יודאיקה ויש לו ילדה‬
‫אתיופית מאומצת‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם היו חששות אשר הותירו בך סימני שאלה למרות הכל החלטת לתרום?‬
‫ת‪ :‬הסימן שאלה היחיד שהיה תמיד דאגתי שאני אחזיק מעמד עד להשתלה‪ .‬תמיד חששתי שזה‬
‫לא יקרה‪ .‬כאבו לי השיניים ולא סיפרתי כי רציתי שהכול יסתיים וההשתלה תתבצע כמה שיותר‬
‫מהר‪.‬‬
‫ש‪ :‬מעבר להסבר הרפואי על התהליך‪ ,‬האם קיבלת תמיכה נפשית לפני ואחרי הניתוח?‬
‫ת‪ :‬אני עובדת סוציאלית במקצועי במערכת ביה"ח ולפניכן בחו"ל‪ .‬אני מכירה את הדיאליזה‬
‫וליוויתי חולים רבים‪ .‬חולי דיאליזה‪ .‬קיבלתי תמיכה בלתי פורמלית‪ .‬העובדת הסוציאלית הייתה‬
‫לצידי‪ .‬פניתי אליה כקולגה תוך כדי‪ ,‬לא פורמאלי‪ .‬בעלי המנוח היה מרדים בבית החולים והיו לי‬
‫קשרים ממש טובים כך שהייתה לי תמיכה מכל הכיוונים‪ .‬ברמה הרפואית‪ .‬האישית ובכלל‪ .‬כך‬
‫שאיני יודעת מה תורם אחר מקבל או לא‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך חשת לאחר הניתוח? האם עלו בך רגשות חרטה?‬
‫ת‪ :‬אחרי הניתוח היה סיבוך‪ .‬פגעו בצנרת בבטן אבל הסתדרתי‪ .‬אין לי רגשות חרטה‪ .‬זו תרומה‬
‫לבן שלי‪ .‬בהתחלה בדקתי וחששתי‪ ,‬מה יהיה עם הבריאות שלי אבל מהר זה עבר‪ .‬לא חשבתי‬
‫לקחת תורם זר‪ .‬תרומה משפחתית‪ ,‬במיוחד מאימא זה הרבה יותר טוב‪ .‬עשינו שיקול דעת לעתיד‬
‫שאם הכליה שלי תדחה אשתו תתרום לו בעתיד‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך הקשר עם המושתל לאחר הניתוח‪ ,‬חזק יותר או כפי שהיה?‬
‫ת‪ :‬הקשר לאחר הניתוח הוא טוב כמו שהיה‪.‬‬
‫ש‪ :‬כיצד התייחסו אלייך המשפחה הקרובה‪ ,‬החברים לעבודה והסביבה?‬
‫ת‪ :‬אני בקשתי רשות מהבנות לתרום והן אישרו‪ .‬חברים לעבודה‪ ,‬חבריי במערכת הרפואית תמכו‪.‬‬
‫היו איתי שלוש חברות טובות שתמכו בי לאורך כל הדרך‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך את מגדירה את המעשה שעשית?‬
‫ת‪ :‬אני רואה בזה מעשה של אמא שדואגת לבנה בשבילי זה מובן מאליו‪.‬‬
‫ש‪ :‬מה היית רוצה שהציבור ידע‪ ,‬יש לך מסר להעביר?‬
‫ת‪ :‬יש חיים אחרי התרומה וכמובן אחרי ההשתלה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫ש‪ :‬האם היית מוכנה לעודד אדם שינהג כמוך?‬
‫ת‪ :‬אני מעודדת אנשים שינהגו כמוני‪ ,‬הקולגות שלי יודעים שאם מישהו מתלבט שולחים אליי‪.‬‬
‫אני מאוד בעניינים‪ .‬הכרתי את הרב ישעיהו הבר דרך הבת שלי שהייתה זקוקה להשתלה‪.‬‬
‫ש‪ :‬האם מצבך הבריאותי הורע או נפגם כתוצאה מהתרומה?‬
‫ת‪ :‬אני מרגישה היום כפי שהרגשתי לפני התרומה‪ .‬אין כל שינוי‪ .‬אני עושה מעקב ומצבי‬
‫הבריאותי תקין‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫נספח ב'‪ :‬ראיון עם מנהלת מחלקת טרום ופוסט השתלות‬
‫‬
‫" ‬
‫‬
‫–‬
‫‬
‫‪:‬‬
‫‬
‫"‬
‫‬
‫‪.‬‬
‫‬‫ ‬
‫‬
‫‬
‫‪2012‬‬
‫‪,‬‬
‫‬
‫‬
‫‪,‬‬
‫‬
‫‪.1‬‬
‫‪.‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫–‬
‫‬
‫?‬
‫‬
‫?‬
‫‪.3‬‬
‫?‬
‫‬
‫‬
‫‪.4‬‬
‫‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‬
‫?‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪62‬‬
‫‬
‫‬
‫?‬
‫?‬
‫‬
‫נספח ג'‪ :‬ראיון עם יו"ר איגוד הנפרולוגים ויתר לחץ דם‬
‫שאלות לד"ר אלי גולן יו"ר איגוד נפרולוגיה ויתר לחץ דם‪:‬‬
‫במהלך המחקר מצאתי שעל‪ -‬פי דו"ח מבקר המדינה משנת ‪ 2112‬קיימות מספר בעיות‪:‬‬
‫מחסור ברופאים נפרולוגים‪ ,‬אי זיהוי המחלה בשלביה הראשונים‪ ,‬בדיקות שאינן‬
‫מתקדמות וכן חוסר תקציב‪.‬‬
‫ניתן לראות שמספר חוליי דיאליזה הולך וגדל ויחד עם זאת רשימת הממתינים הולך‬
‫וגדל‪.‬‬
‫‪ .1‬האם אתה יכולה לשתף אותי מה נעשה או איזה שינוי חל במערכת הבריאות?‬
‫‪ .2‬האם השקעה במדיה בנושא תורמים חיים כפי שמשקיעים בנושא – החתמה לכרטיס אדי‬
‫יביא לשינוי משמעותי?‬
‫‪ .2‬האם שינוי בתפיסה כפי שנהוג באירופה יכול להביא שינוי?‬
‫‪ .4‬האם ידועה לך הסיבה לכך שבשלוש השנים האחרונות הייתה תרומה מן החי גדולה יותר‬
‫מתרומה מן הנפטר?‬
‫‪ .2‬כיום‪ ,‬בנוסף למחלקות דיאליזה קיימות שתי רשתות פרטיות של דיאליזה‪ :‬נפרומור ואפק‬
‫אשר נותנות טיפול למחצית מהמטופלים בארץ שמספרם הולך וגדל‪ .‬המדינה מעבירה‬
‫תקציב גדול לקופות החולים והן מעבירות אותו לרשתות הפרטיות וכמובן נשאר להן‬
‫כסף‪.‬‬
‫האם לא מן הראוי להביא לכך שיהיו יותר מתמחים בנפרולוגיה כך יהיו יותר רופאים‬
‫נפרולוגים‪ ,‬זיהוי המחלה יהיה בשלביה הראשונים ישקיעו כספים בבדיקות מתקדמות‬
‫ויחד עם זאת יקימו צוות הסברה לעידוד תרומת כליה מן החי‪.‬‬
‫כל זאת על מנת להקטין את מספר החולים שהולך וגדל וכן את סבלם של החולים וברמה‬
‫הכלכלית למדינה יותר כדאי להשקיע את כספה במניעה ובהסברה‪.‬‬
‫מה דעתך?‬
‫‪ .6‬איך לדעתך ניתן לקדם את נושא עידוד תורמים חיים?‬
‫‪66‬‬
‫נספח ד'‬
‫מושגים‪:‬‬
‫מ"ג‪ -‬מיליגרם‪.‬‬
‫מא"ק‪ -‬מיליאקויולנט‪.‬‬
‫‪67‬‬