לחצו כאן - Taub Center

‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫תקציר מדיניות‬
‫מגמות בהשכלה ובתעסוקה‬
‫בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫הדס פוקס וגלעד‬
‫ברנד*‬
‫מבוא‬
‫תקציר זה סוקר את מאפייני ההשכלה והתעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי בטווח השנים‬
‫‪.1998–2011‬‬
‫האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל מונה ‪ 135,500‬נפש‪ ,‬שהם כ ‪ 1.7-‬אחוזים מאוכלוסיית‬
‫אזרחי ישראל (נכון לשנת ‪ .)2013‬אוכלוסייה זו צעירה יחסית‪ ,‬כלומר מאופיינת באחוז גבוה של‬
‫ילדים ובאחוז נמוך של בני ‪ 65‬ויותר‪ .‬בשנת ‪ 2013‬הסתכמה ההכנסה הכספית ברוטו של משק‬
‫בית של יוצאי אתיופיה ב‪ 11,453-‬שקלים בחודש – כ‪ 35-‬אחוז פחות מההכנסה הממוצעת בכלל‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬העומדת על ‪ 17,711‬שקלים למשק בית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.)2014 ,‬‬
‫העבודה מתבססת על נתוניהם של בני העדה האתיופית בגילי העבודה העיקריים (‪ )25–54‬תוך‬
‫הבחנה בין אלו שנולדו בישראל או עלו אחרי גיל ‪ 12‬ובין העולים שהגיעו ארצה בגיל מבוגר יותר‪.‬‬
‫הנתונים למחקר נלקחו מסקרי כוח האדם של הלמ"ס בשנים הרלוונטיות וממפקד האוכלוסין‬
‫לשנת ‪.2008‬‬
‫מאחר שיוצאי אתיופיה הם חלק קטן באוכלוסייה ובכוח העבודה‪ ,‬גודל המדגם של בני העדה‬
‫בסקרים כולל מספר מועט של תצפיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬בניתוחים סטטיסטיים מסוימים קובצו נתונים‬
‫של ‪ 3–6‬שנים‪ ,‬לפי גודל המדגם‪.‬‬
‫יוני ‪2015‬‬
‫התקציר עוסק בהתפתחויות‬
‫בתחומי ההשכלה והתעסוקה‬
‫בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫בשנים ‪ .1998–2011‬בקרב‬
‫יוצאי אתיופיה שהגיעו ארצה‬
‫אחרי גיל ‪ 12‬רמת ההשכלה‬
‫נמוכה‪ .‬שיעורי התעסוקה שלהם‬
‫אמנם גבוהים‪ ,‬אולם רובם‬
‫עובדים במשלחי יד בשכר‬
‫ובסטטוס נמו כים יחסית‪.‬‬
‫מצבם של ישראלים ממוצא‬
‫אתיופי שגדלו ולמדו בארץ טוב‬
‫יותר‪ ,‬ויש מגמת שיפור‬
‫מתמשכת בהשכלתם‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫השתלבותם בשוק העבודה‬
‫טובה פחות מאשר בקרב יהודים‬
‫בני גילם שאינם יוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫רח' האר"י ‪ ,15‬ירושלים‪9103401 ,‬‬
‫טל'‪02-567-1818 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪taubcenter.org.il‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫‪TaubIsraelStudy‬‬
‫* הדס פוקס וגלעד ברנד הם חוקרים במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‪ .‬תודתנו נתונה‬
‫לפרופ' דב צ'רניחובסקי על הכוונתו ועצותיו המועילות בכתיבת התקציר‪.‬‬
‫תקציר מדיניות | פנסיות‪ ,‬עוני וקשישים בישראל‬
‫תמכו בנותמכו בנו‬
‫‪1‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫השכלה‬
‫באופן כללי‪ ,‬האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתאפיינת בהשכלה נמוכה יחסית לשאר‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ .‬שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי היה ‪54‬‬
‫אחוז מבין הנבחנים ב‪ ,2012-‬בהשוואה ל‪ 73-‬אחוז בקרב כלל הנבחנים בחינוך העברי‪ ,‬ואילו‬
‫שיעורם של בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על כ‪ 56-‬אחוז‬
‫מבין הזכאים לבגרות יוצאי אתיופיה‪ ,‬בהשוואה ל‪ 84-‬אחוז בקרב כלל הזכאים בחינוך העברי‬
‫(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.)2013 ,‬‬
‫הפערים בהשכלה ניכרים גם בבחינת שיעור האקדמאים באוכלוסייה‪ .‬תרשים ‪ 1‬מציג את‬
‫שיעור בעלי התואר האקדמי בגילי ‪ 30–35‬לפי קבוצות אוכלוסייה‪ .‬בקרב ישראלים ממוצא‬
‫אתיופי אשר נולדו בישראל או עלו בגיל מוקדם עומד שיעור המשכילים על כ‪ 20-‬אחוז –‬
‫כמחצית מהשיעור בקרב יתר האוכלוסייה היהודית‪ 40( 1‬אחוז)‪ .‬שיעור המשכילים בקרב ילידי‬
‫אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר (לאחר גיל ‪ )12‬עומד על כ‪ 6-‬אחוזים בלבד‪ .‬התבוננות‬
‫מעמיקה יותר בקבוצה זו מגלה שבעלי התואר הם בעיקר עולים שהגיעו לישראל בגילי ‪.13–18‬‬
‫תרשים ‪1‬‬
‫שיעור בעלי תואר אקדמי‪2008 ,‬‬
‫כאחוז מקבוצת האוכלוסייה‪ ,‬גילאי ‪30–35‬‬
‫‪40 3‬‬
‫‪19 7‬‬
‫‪15 0‬‬
‫‪57‬‬
‫יהודים שאינם‬
‫ממוצא אתיופי‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫שהתחנכו בישראל‬
‫ערבים‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫שעלו אחרי גיל ‪12‬‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬מפקד אוכלוסין של הלמ"ס‪2008 ,‬‬
‫כפי שמעידים הנתונים על בעלי תואר אקדמי‪ ,‬יש פער משמעותי ברמת ההשכלה בין דור‬
‫ההורים ובין הדור החדש‪ ,‬שהתחנך בישראל‪ .‬שיעור מסיימי התיכון בקרב ישראלים ממוצא‬
‫אתיופי שעלו לישראל בגיל מבוגר עומד על ‪ 36‬אחוז בלבד‪ ,‬לעומת כ‪ 90-‬אחוז מבין בני הקבוצה‬
‫שהתחנכו בישראל (תרשים ‪ – )2‬שיעור דומה ליתר האוכלוסייה היהודית‪ ,‬כלומר‪ ,‬במדד שיעור‬
‫מסיימי התיכון נסגרו הפערים בין יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל ובין יתר האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫קבוצת היהודים כוללת גם בני דתות אחרות שאינם ערבים‪ ,‬בהתאם להגדרות הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪ .‬הערה זו נכונה לכל התייחסות לקבוצת היהודים לאורך התקציר‪.‬‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪2‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫תרשים ‪2‬‬
‫שיעור בעלי השכלה תיכונית‬
‫כאחוז מקבוצת האוכלוסייה‪ ,‬גילאי ‪25–35‬‬
‫‪93‬‬
‫‪92‬‬
‫‪90‬‬
‫‪82‬‬
‫‪65‬‬
‫‪58‬‬
‫‪2000- 2006‬‬‫‪2005 2011‬‬
‫‪2000- 2006‬‬‫‪2005 2011‬‬
‫‪2000- 2006‬‬‫‪2005 2011‬‬
‫יהודים שאינם‬
‫ממוצא אתיופי‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫שהתחנכו בישראל‬
‫ערבים‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪2006‬‬‫‪2011‬‬
‫‪2000‬‬‫‪2005‬‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫שעלו אחרי גיל ‪12‬‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתחום שיעורי הזכאות לבגרות עדיין קיימים הבדלים ניכרים בין הקבוצות‪ ,‬כפי‬
‫שניתן לראות בתרשים ‪ :3‬אמנם במהלך השנים חל שיפור בשיעור הזכאות בקרב יוצאי‬
‫אתיופיה שהתחנכו בישראל‪ ,‬אולם בשנים ‪ 2006–2011‬הפער בינם ובין שאר האוכלוסייה‬
‫היהודית נותר גדול – ‪ 53‬אחוז לעומת ‪ 75‬אחוז‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫תרשים ‪3‬‬
‫שיעור הזכאים לתעודת בגרות‬
‫כאחוז מקבוצת האוכלוסייה‪ ,‬גילאי ‪25–35‬‬
‫‪75‬‬
‫‪71‬‬
‫‪53‬‬
‫‪45‬‬
‫‪47‬‬
‫‪41‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪2000- 2006‬‬‫‪2005 2011‬‬
‫‪2000- 2006‬‬‫‪2005 2011‬‬
‫‪2000- 2006‬‬‫‪2005 2011‬‬
‫‪2000- 2006‬‬‫‪2005 2011‬‬
‫יהודים שאינם‬
‫ממוצא אתיופי‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫שהתחנכו בישראל‬
‫ערבים‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫שעלו אחרי גיל ‪12‬‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪3‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫בנתון זה יש כדי להצביע על האפשרות שהשכלתם של צעירי העדה היא באיכות נמוכה‪,‬‬
‫המתבטאת בסופו של דבר באחוזים נמוכים של בעלי השכלה גבוהה‪.‬‬
‫שיעורי תעסוקה‬
‫שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בגילי העבודה העיקריים (‪ )25–54‬עלה באופן ניכר‬
‫בעשור האחרון ובשנים ‪ 2009–2011‬התייצב על כ‪ 72-‬אחוז – נתון נמוך אך במעט משיעור‬
‫התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה אתיופית‪ ,‬העומד על כ‪ 79-‬אחוז (תרשים ‪.)4‬‬
‫תרשים ‪4‬‬
‫שיעורי תעסוקה לפי קבוצת אוכלוסייה*‬
‫גילאי ‪25–54‬‬
‫יהודים שאינם ממוצא אתיופי‬
‫‪80‬‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫ערבים‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000‬‬
‫* ממוצע נע תלת‪-‬שנתי‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫עלייה זו בשיעורי התעסוקה מאפיינת גברים ונשים כאחד‪ ,‬אולם העלייה בקרב הנשים‬
‫משמעותית במיוחד‪ .‬כ‪ 35-‬אחוז בלבד מיוצאות אתיופיה היו מועסקות בשנים ‪,1998–2000‬‬
‫ואילו בשנים ‪ 2009–2011‬עמד שיעור זה על קרוב ל‪ 65-‬אחוז (תרשימים ‪.)5–6‬‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪4‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫תרשים ‪5‬‬
‫שיעורי תעסוקת גברים*‬
‫לפי קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬גילאי ‪25–54‬‬
‫יהודים שאינם ממוצא אתיופי‬
‫‪80‬‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫‪75‬‬
‫ערבים‬
‫‪70‬‬
‫‪65‬‬
‫‪60‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2010 2011‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000‬‬
‫* ממוצע נע תלת‪-‬שנתי‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫תרשים ‪6‬‬
‫שיעורי תעסוקת נשים*‬
‫לפי קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬גילאי ‪25–54‬‬
‫יהודיות שאינ ממוצא אתיופי‬
‫‪80‬‬
‫יהודיות ממוצא אתיופי‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫ערביות‬
‫‪20‬‬
‫‪2010 2011‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000‬‬
‫* ממוצע נע תלת‪-‬שנתי‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪5‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫מגמת השיפור בתעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי מוצאת ביטוי גם בהיקף המשרה‪.‬‬
‫הנתונים מצביעים על עלייה ניכרת בשיעור המועסקים במשרות חלקיות בקרב אוכלוסייה זו‬
‫במחצית הראשונה של העשור הקודם‪ ,‬וירידה מהירה בשנים שלאחר מכן (תרשים ‪ .)7‬ייתכן כי‬
‫העלייה החריגה בשיעור המועסקים במשרה חלקית נובעת מהמיתון ששרר במשק באותה‬
‫תקופה – מאחר שהאוכלוסייה האתיופית ממוקמת נמוך יותר במדרג התעסוקתי‪ ,‬היא ככל‬
‫הנראה נחשפה יותר להאטה החריפה בשוק העבודה בשנים אלו‪.‬‬
‫יצוין שהירידה בשיעור המועסקים במשרות חלקיות במהלך המחצית השנייה של העשור‬
‫הקודם התרחשה במקביל להמשך העלייה בשיעור התעסוקה‪ ,‬כלומר חל גידול הן בשיעורי‬
‫התעסוקה והן בהיקפי המשרה‪.‬‬
‫תרשים ‪7‬‬
‫שיעור העובדים המועסקים במשרה חלקית*‬
‫לפי קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬גילאי ‪25–54‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫יהודים שאינם ממוצא אתיופי‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫ערבים‬
‫‪15‬‬
‫‪2010 2011‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000‬‬
‫* משרה חלקית מוגדרת כמשרה שהיקפה נמוך מ‪ 35-‬שעות שבועיות‪ .‬ממוצע נע תלת‪-‬שנתי‪.‬‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה שאינם בעלי השכלה אקדמית עלה באופן ניכר בתחילת‬
‫העשור הקודם‪ ,‬והתייצב על רמה דומה ליתר האוכלוסייה היהודית באותה רמת השכלה‬
‫‪2‬‬
‫(תרשים ‪.)8‬‬
‫‪2‬‬
‫מיעוט התצפיות מקשה על השוואת שיעורי התעסוקה בקרב משכילים ממוצא אתיופי לאורך זמן‪ ,‬ולכן‬
‫ההשוואה אינה מוצגת כאן‪ .‬אפשר לראות את שיעורי התעסוקה בקבוצה זו (ואת התפלגות משלחי היד‬
‫בה) לאורך תקופת זמן מוגבלת יותר בתרשים ‪.12‬‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪6‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫תרשים ‪8‬‬
‫שיעורי תעסוקה בקרב חסרי השכלה אקדמית*‬
‫לפי קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬גילאי ‪25–54‬‬
‫‪80‬‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫יהודים שאינם ממוצא אתיופי‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50%‬‬
‫ערבים‬
‫‪40%‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2002‬‬
‫* ממוצע נע תלת‪-‬שנתי‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫סוג התעסוקה ומשלחי יד‬
‫תרשים ‪ 9‬מציג את התפלגות משלחי היד בקבוצות האוכלוסייה השונות לפי רמת המיומנות‬
‫הנדרשת בהם‪ 3.‬התרשים אינו כולל את קבוצת יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל מפני שרובם‬
‫צעירים יחסית‪ ,‬והכללתם במדגם של גילי העבודה העיקריים תניב תמונה מוטה (השוואה של‬
‫קבוצת גיל מצומצמת יותר‪ ,‬הכוללת קבוצה זו‪ ,‬מוצגת בתרשים ‪ 11‬בהמשך)‪ .‬כ‪ 5-‬אחוזים בלבד‬
‫מהאוכלוסייה האתיופית שעלתה לישראל בגיל מבוגר מועסקים במשלח יד ברמת מיומנות‬
‫גבוהה‪ ,‬לעומת ‪ 33‬אחוז ביתר האוכלוסייה היהודית (כולל משרות ניהול)‪ .‬בהתאמה‪ ,‬בני קבוצה‬
‫זו מרוכזים במקצועות במדרג הנמוך של משלחי יד‪ ,‬ושכרם בהתאם‪ 62 :‬אחוז מועסקים‬
‫במשרות שאינן דורשות מיומנות גבוהה‪ ,‬לעומת ‪ 44‬אחוז ביתר האוכלוסייה היהודית‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬לאורך השנים ניכרת מגמת שיפור קלה של שיפור במדרג משלח היד‪ ,‬ובעיקר בשיעור‬
‫המועסקים‪ ,‬של בני העדה שעלו לישראל בגיל מבוגר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫דירוג משלחי היד מבוסס על סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ‪ 1994-‬ועל הסיווג הבין‪-‬לאומי‬
‫המקביל‪ ,‬המבוססים על רמת ההשכלה‪ ,‬המיומנות ומידת המורכבות הנדרשים בעבודה‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪7‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫תרשים ‪9‬‬
‫התפלגות משלחי היד בכל קבוצת אוכלוסייה‪2000–2011 ,‬‬
‫גילאי ‪25–54‬‬
‫‪5‬‬
‫‪33‬‬
‫‪3‬‬
‫‪36‬‬
‫‪6‬‬
‫‪28‬‬
‫‪27‬‬
‫‪24‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫‪17‬‬
‫‪29‬‬
‫‪41‬‬
‫‪52‬‬
‫‪33‬‬
‫‪2006‬‬‫‪2011‬‬
‫‪2000‬‬‫‪2005‬‬
‫יהודים ממוצא אתיופי‬
‫שעלו אחרי גיל ‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪40‬‬
‫‪5‬‬
‫‪22‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2006‬‬‫‪2011‬‬
‫‪2000‬‬‫‪2005‬‬
‫יהודים שאינם‬
‫ממוצא אתיופי‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪54‬‬
‫‪49‬‬
‫‪2006‬‬‫‪2011‬‬
‫משלח יד ניהולי‬
‫משלח יד במיומנות גבוהה‬
‫משלח יד במיומנות נמוכה‬
‫עובדים בלתי מקצועיים‬
‫לא מועסקים‬
‫‪2000‬‬‫‪2005‬‬
‫ערבים‬
‫כמחצית מהנשים וכ‪ 17-‬אחוז‬
‫מהגברים המועסקים יוצאי‬
‫אתיופיה שעלו לישראל בגיל‬
‫מבוגר עוסקים בעבודות ניקיון‬
‫ומטבח‪ .‬בבדיקה מקיפה יותר‬
‫נמצא כי ככל שגיל העלייה‬
‫צעיר יותר והוותק בארץ גבוה‬
‫יותר‪ ,‬ההסתברות לעסוק‬
‫בניקיון נמוכה יותר‬
‫*מנהלי חברות‪ ,‬משרדים ממשלתיים ומוסדות אחרים‪ ,‬לא כולל מנהלי עסקים קטנים‬
‫**בעלי משלח יד אקדמי ומקצועות חופשיים וטכניים‪ ,‬כגון מהנדסים‪ ,‬עורכי דין ועובדי הוראה‬
‫***עובדי פקידות‪ ,‬מכירות ושירותים; עובדים מיומנים בתעשייה‪ ,‬בחקלאות ובבינוי; עובדים‬
‫במסחר בסיטונות וקמעונות‬
‫**** משלחי יד הדורשים השכלה ברמה יסודית או פחות מכך‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫מבט על המועסקים כעובדים בלתי מקצועיים מגלה כי שיעור גבוה יחסית מיוצאי אתיופיה‬
‫שעלו לישראל בגיל מבוגר מועסקים כעובדי ניקיון ומטבח – מחצית מהנשים ו‪ 17-‬אחוז‬
‫מהגברים המועסקים בקבוצה זו מוצאים את פרנסתם בעיסוק זה (תרשים ‪ 4.)10‬חשוב לציין‬
‫שממצא זה ייחודי לעובדים שעלו אחרי גיל ‪ ;12‬שיעור המועסקים במשרות ניקיון בקרב יוצאי‬
‫אתיופיה שהתחנכו בישראל דומה לכלל האוכלוסייה (‪ 3.9‬אחוזים)‪ 5.‬בבדיקה מקיפה יותר‬
‫נמצא שהסיכוי לעסוק בניקיון תלוי מאוד במספר שנות הוותק בארץ ובגיל העלייה לישראל‪.‬‬
‫ככל שהוותק בארץ נמוך יותר וגיל העלייה גבוה יותר (עד גיל ‪ ,20‬לאחר מכן ההשפעה אינה‬
‫מובהקת סטטיסטית)‪ ,‬כך ההסתברות לעסוק בניקיון גבוהה יותר‪.‬‬
‫כדי להתמקד במאפייני התעסוקה של יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל נערכה השוואה‬
‫נפרדת עבור קבוצת הגיל ‪ .30–35‬מצבם של בני הקבוצה טוב יותר בהשוואה לאלו שעלו בגיל‬
‫מבוגר‪ ,‬אך עדיין קיימים פערים בינם ובין יתר האוכלוסייה היהודית (תרשים ‪ .)11‬כ ‪ 21-‬אחוז‬
‫מבני העדה שנחשפו למערכת החינוך בישראל ממוקמים ברובד העליון של שוק העבודה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫עובדי ניקיון ומטבח סווגו על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ‪ .1994-‬סיווג זה כולל עובדים‬
‫בלתי מקצועיים ב ניקיון במבנים‪ ,‬מטבח ועובדי מכבסות‪ ,‬חצרנים‪ ,‬שמשים ועובדי ניקיון אחרים‪.‬‬
‫השיעור הגבוה של ישראלים ממוצא אתיופי העוסקים במשלחי יד זה יוצא דופן‪ ,‬ולא נמצא משלח יד‬
‫נוסף המתאפיין בריכוז גבוה של בני העדה‪.‬‬
‫מאחר שבמועד עריכת הסקר גילם של מרבית בני העדה שגדלו בישראל לא עלה על ‪ ,40‬נערכה השוואה‬
‫של שיעור המועסקים בעבודות ניקיון ומטבח גם עבור קבוצת הגיל ‪ .30–35‬לפי השוואה זו כ‪ 5.3-‬אחוז‬
‫מהמועסקים ממוצא אתיופי שגדלו בישראל עובדים בתחום‪ ,‬בהשוואה ל‪ 28.5-‬מהמועסקים ממוצא‬
‫אתיופי שעלו בגיל מבוגר‪ ,‬ל‪ 4.3-‬אחוז מהמועסקים הערבים ול‪ 2.2-‬אחוז מהמועסקים היהודים שאינם‬
‫ממוצא אתיופי (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.)2008 ,‬‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪8‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫לעומת כ ‪ 40-‬אחוז מהאוכלוסייה היהודית‪ ,‬וכ‪ 60-‬אחוז מהם מועסקים במשרות במיומנות‬
‫נמוכה או כעובדים בלתי מקצועיים‪ ,‬לעומת ‪ 41‬אחוז בקרב יתר האוכלוסייה היהודית‪.‬‬
‫תרשים ‪10‬‬
‫שיעור העוסקים בניקיון ועבודות מטבח‬
‫כאחוז מכלל המועסקים בקבוצה‪ ,‬ממוצע לשנים ‪ ,2006–2011‬גילאי ‪25–54‬‬
‫‪50‬‬
‫יהודים ממוצא אתיופי שעלו אחרי גיל ‪12‬‬
‫ערבים‬
‫יהודים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל‬
‫יהודים שאינם אתיופים‬
‫‪17‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫תרשים ‪11‬‬
‫התפלגות משלחי היד בכל קבוצת אוכלוסייה‪2008 ,‬‬
‫גילאי ‪30–35‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪19‬‬
‫‪14‬‬
‫‪32‬‬
‫משלח יד במיומנות נמוכה‬
‫‪4‬‬
‫עובדים בלתי מקצועיים‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪54‬‬
‫‪29‬‬
‫‪28‬‬
‫משלח יד ניהולי‬
‫משלח יד במיומנות גבוהה‬
‫‪38‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫יהודים ממוצא אתיופי יהודים ממוצא אתיופי‬
‫שעלו אחרי גיל ‪12‬‬
‫שהתחנכו בישראל‬
‫יהודים שאינם‬
‫ממוצא אתיופי‬
‫‪49‬‬
‫לא מועסקים‬
‫ערבים‬
‫*מנהלי חברות‪ ,‬משרדים ממשלתיים ומוסדות אחרים‪ ,‬לא כולל מנהלי עסקים קטנים‬
‫**בעלי משלח יד אקדמי ומקצועות חופשיים וטכניים‪ ,‬כגון מהנדסים‪ ,‬עורכי דין ועובדי הוראה‬
‫***עובדי פקידות‪ ,‬מכירות ושירותים; עובדים מיומנים בתעשייה‪ ,‬בחקלאות ובבינוי; עובדים‬
‫במסחר בסיטונות וקמעונות‬
‫**** משלחי יד הדורשים השכלה ברמה יסודית או פחות מכך‪.‬‬
‫מקור (לתרשימים ‪ 10‬ו‪ :)11-‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים (לתרשימים ‪ 10‬ו‪ :)11-‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪9‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫לנתונים הנמוכים יחסית של בני העדה בשוק העבודה יש כמה הסברים אפשריים‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫ייתכן ששיעורי ההשכלה הנמוכים והיעדר כישורים נדרשים מקשים עליהם להשתלב כראוי‬
‫בשוק עבודה מודרני‪ .‬כמו כן‪ ,‬אפשר שקיימת אפליה המקשה על השתלבות הישראלים ממוצא‬
‫אתיופי בשוק העבודה‪ .‬כדי לבחון את ההסברים נבדקה התפלגות האוכלוסייה לפי משלח יד‬
‫בקרב בעלי השכלה אקדמית בלבד‪ 6.‬בקבוצה זו ישראלים ממוצא אתיופי אינם נבדלים באופן‬
‫מהותי מיתר האוכלוסייה‪ ,‬למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי (תרשים ‪ .)12‬היינו‪ ,‬ככלל‬
‫‪8 ,7‬‬
‫האקדמאים בני העדה אכן משתלבים במשלחי יד הדורשים השכלה גבוהה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בחינת שכרם של האקדמאים ממוצא אתיופי מראה שלמרות השתלבותם ברובד‬
‫העליון של שוק העבודה‪ ,‬הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים בקטגוריה‪ .‬פערים אלו נובעים‬
‫כנראה מהתמקדות בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית‪ ,‬בכל רמת השכלה‪.‬‬
‫כך למשל רבים מהאקדמאים יוצאי אתיופיה המשתייכים לקטגוריה "משלחי יד במיומנות‬
‫גבוהה" עוסקים במקצועות הרווחה וההוראה‪ ,‬שבהם השכר נמוך יחסית‪ .‬ממצא זה מרמז על‬
‫קושי בהגעה לתחומי הלימוד והתעסוקה הנחשבים יוקרתיים יותר‪ ,‬המסייעים להשגת שכר‬
‫גבוה‪ .‬לכן השכלה אקדמית כשלעצמה אינה מספקת לצמצום הפערים‪ ,‬אלא יש להבטיח גם‬
‫ייצוג הולם של בני העדה בתחומי הלימוד המאפשרים להשתלב במשרות בשכר גבוה‪.‬‬
‫תרשים ‪12‬‬
‫התפלגות בעלי תואר אקדמי לפי משלח יד‪2008 ,‬‬
‫לפי קבוצת האוכלוסייה‪ ,‬גילאי ‪30–35‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪27‬‬
‫‪22‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫יהודים ממוצא‬
‫אתיופי‬
‫יהודים שאינם‬
‫ממוצא אתיופי‬
‫‪3‬‬
‫משלח יד ניהולי‬
‫‪64‬‬
‫משלח יד במיומנות גבוהה‬
‫‪15‬‬
‫משלח יד במיומנות נמוכה‬
‫‪18‬‬
‫לא מועסקים‬
‫ערבים‬
‫*מנהלי חברות‪ ,‬משרדים ממשלתיים ומוסדות אחרים‪ ,‬לא כולל מנהלי עסקים קטנים‬
‫**בעלי משלח יד אקדמי ומקצועות חופשיים וטכניים‪ ,‬כגון מהנדסים‪ ,‬עורכי דין ועובדי הוראה‬
‫***עובדי פקידות‪ ,‬מכירות ושירותים; עובדים מיומנים בתעשייה‪ ,‬בחקלאות ובבינוי; עובדים‬
‫במסחר בסיטונות וקמעונות; עובדים בלתי מקצועיים‪ ,‬משלחי יד הדורשים השכלה ברמה‬
‫יסודית או פחות מכך‬
‫מקור‪ :‬הדס פוקס וגלעד ברנד‪ ,‬מרכז טאוב‬
‫נתונים‪ :‬סקרי כוח אדם של הלמ"ס‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫בבדיקה זו אוחדו הקבוצות "משלח יד במיומנות נמוכה" ו"עובדים בלתי מקצועיים" וקבוצת יוצאי‬
‫אתיופיה לא הופרדה לפי גיל העלייה‪ ,‬בשל מיעוט תצפיות‪.‬‬
‫כפי שמוצג בתרשים ‪ 2‬לעיל‪ ,‬שיעור המשכילים בקרב אתיופים נמוך בהשוואה לכלל האוכלוסייה‪,‬‬
‫וייתכן שמלכתחילה יוצאי אתיופיה שרכשו השכלה גבוהה הם בעלי כישורים גבוהים מהממוצע‪.‬‬
‫מחקרים רבים מעידים על כך שההשכלה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר להצלחה בשוק העבודה‬
‫(לסקירה ראו ‪ .)Card, 1999‬קמחי (‪ )2012‬הראה כי הפערים בשיעורי התעסוקה בין אנשים בעלי רמות‬
‫השכלה שונות הלכו והתרחבו בעשורים האחרונים‪ .‬קמחי ושרברמן (‪ )2014‬מצאו כי פערי השכר בין‬
‫עובדים בעלי השכלה גבוהה לעובדים בעלי השכלה תיכונית המשיכו להתרחב גם בשנים האחרונות‪.‬‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪10‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫סיכום‬
‫ככלל‪ ,‬מצבם של יהודים ממוצא אתיופי טוב פחות ממצבם של יהודים שאינם בני העדה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬יש הבדלים ניכרים בין העולים אשר הגיעו לישראל בגיל מאוחר ובין יוצאי אתיופיה‬
‫שגדלו בארץ‪ .‬הראשונים מתאפיינים בהשכלה נמוכה מאוד‪ .‬הם אמנם השתלבו בשוק העבודה‬
‫אך מועסקים במשלחי יד המצויים ברובד התחתון של שוק העבודה‪ .‬כך למשל בשנים ‪– 2011‬‬
‫‪ 2006‬הועסקו בעבודות ניקיון ומטבח כמחצית מהמועסקות ממוצא אתיופי שעלו לישראל‬
‫לאחר גיל ‪.12‬‬
‫מצבם של הישראלים ממוצא אתיופי אשר התחנכו בישראל טוב יותר‪ .‬אמנם קבוצה זו עדיין‬
‫מתאפיינת בשיעורי השכלה נמוכים יותר ובריבוי משרות בסטטוס נמוך ביחס ליתר‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬אולם רמת השכלתם הולכת ומשתפרת עם השנים‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬שיעור‬
‫האקדמאים ממוצא אתיופי המועסקים במשרות התואמות את השכלתם דומה לשאר‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬אם כי ייצוגם נמוך בעיסוקים שהשכר בהם גבוה יחסית ובמשרות‬
‫ניהול‪ .‬משתמע מכך ששיעורי ההשכלה הנמוכים יחסית בקרב יוצאי אתיופיה הם גורם מרכזי‬
‫לנתונים הנמוכים יחסית בשוק העבודה‪ .‬ממצא זה תומך בחשיבותה של השכלה מודרנית‬
‫ואיכותית‪ ,‬בדגש על נגישות לתחומים הנחשבים יוקרתיים‪ ,‬כאמצעי מרכזי להשתלבות נאותה‬
‫בשוק‪.‬‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪11‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‬
‫מקורות‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקרי כוח אדם בשנים ‪.1998–2011‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מפקד האוכלוסין לשנת ‪.2008‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ ,)2014‬הודעה לעיתונות‪ :‬האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל – לקט‬
‫נתונים לרגל חג הסיגד‪ ,‬נובמבר ‪.2014‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ ,)2013‬הודעה לעיתונות לרגל חג הסיגד‪ ,‬אוקטובר ‪.2013‬‬
‫קמחי‪ ,‬איל (‪" ,)2012‬מגמות בשוק העבודה‪ :‬פערים בשיעורי התעסוקה ובשכר"‪ ,‬בתוך דן בן‪-‬דוד (עורך)‪,‬‬
‫דוח מצב המדינה – חברה‪ ,‬כלכלה ומדיניות ‪ ,2012–2011‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית‬
‫בישראל‪ ,‬עמ' ‪.140–107‬‬
‫קמחי‪ ,‬איל‪ ,‬וקיריל שרברמן (‪" ,)2014‬מגמות באי שוויון בשכר העבודה בישראל"‪ ,‬בתוך דן בן‪-‬דוד (עורך)‪,‬‬
‫דוח מצב המדינה – חברה‪ ,‬כלכלה ומדיניות ‪ ,2014‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‪,‬‬
‫עמ' ‪.195–228‬‬
‫‪Card, David E. (1999), “The causal effect of education on earnings,” In Ashenfelter O, Card DE (ed.),‬‬
‫‪Handbook of Labor Economics, Vol. 3A, pp. 1801–1863.‬‬
‫מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב‬
‫תמונה כוללת‪ ,‬המשלבת בי ממדים חברתיים וכלכליים‪ .‬הצוות המקצועי של המרכז‬
‫והצוותים הבי ‪-‬תחומיים‪ ,‬הכוללים חוקרים בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים‬
‫מובילים בתחומי המדיניות‪ ,‬עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים‬
‫החברתיים ‪-‬כלכליים המרכזיים העומדים על סדר היום במדינה המרכז מציג‬
‫ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות למדיניות בפני הציבור ובפני‬
‫מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת‪ ,‬תכנית פרסומים פעילה‪ ,‬כנסים‬
‫ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל‬
‫מרכז טאוב נוסד ב ‪ 1982-‬ביוזמתם של הרברט מ' סינגר‪ ,‬הנרי טאוב וארגו הג'וינט‬
‫האמריקאי המרכז ממומ באמצעות קר צמיתה שהוקמה על ‪-‬ידי קר הנרי ומרלי‬
‫טאוב‪ ,‬קר הרברט ונל סינגר‪ ,‬ג'י וג'ו קולמ ‪ ,‬קר משפחת קולקר‪-‬סקסו ‪-‬הלוק‪ ,‬קר‬
‫משפחת מילטו א' ורוזלי ז' וולף וארגו הג'וינט האמריקאי‬
‫רח' האר"י ‪ ,15‬ירושלים‪9103401 ,‬‬
‫טל'‪02-567-1818 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪taubcenter.org.il‬‬
‫מרכז טאוב‬
‫‪TaubIsraelStudy‬‬
‫תקציר מדיניות | מגמות בהשכלה ובתעסוקה בקרב ישראלים ממוצא אתיופי‬
‫‪12‬‬