המסמך הסביבתי המלא
רישיון "/793נס" –
קידוחי ניסיון לחיפוש נפט ברמה"ג
מסמך סביבתי
הוכן עבור חברת אפק נפט וגז בע"מ
ירושלים
נובמבר 3107
תוכן העניינים
תקציר I ................................................................................................................................................
מבוא 1 ...........................................................................................................................................
פרק א' – תיאור הסביבה אליה מתייחסת הבקשה 3 .......................................................................
1.1כללי 3 ........................................................................................................................................
1.1.1הגדרות כלליות 3 ................................................................................................................
1.1מפות רקע 3 ...............................................................................................................................
1.1.1מפת מיקום 3 ......................................................................................................................
1.1.1תשריט תחום הבקשה – מיפוי מפורט 4 ............................................................................
1.1.3אורתופוטו – תצלום אויר של אזור הבקשה 4 ...................................................................
1.3שימושים וייעודי קרקע 5 ..........................................................................................................
1.3.1שימושי קרקע קיימים5 ......................................................................................................
1.3.1יעודי קרקע ברמה הארצית 9 .............................................................................................
1.4מאפיינים הידרולוגיים והידרו-גיאולוגיים 12 ............................................................................
1.4.1רקע גיאולוגי ,הידרו-גיאולוגי וקידוחי מים 12 ...................................................................
1.4.1מאגרי מים פריאטים וכלואים 45 .......................................................................................
1.4.3רגישות הידרולוגית 44 ........................................................................................................
1.4.4כיווני זרימה 44 ...................................................................................................................
1.4.5מקורות מים עיליים 44 .......................................................................................................
1.4.4תנאים טופוגרפיים ומערכות ניקוז 51 ................................................................................
1.5סיסמולוגיה 51 ...........................................................................................................................
תאוצות קרקע 51 ........................................................................................................................
העתקים פעילים או חשודים כפעילים 55 ...................................................................................
הגברת תאוצות קרקע 54 ............................................................................................................
1.4שטחים פתוחים ,ערכי טבע ואקולוגיה55 .................................................................................
1.4.1יחידות נוף 55 .....................................................................................................................
1.4.1חברות הצומח 41 ................................................................................................................
1.4.3בעלי חיים 53 ......................................................................................................................
1.4.4חשיבות ורגישות אקולוגית 54 ...........................................................................................
1.5ארכיאולוגיה ואתרי מורשת 122.................................................................................................
1.4תנאים קלימטולוגיים ומטאורולוגיים121..................................................................................
1.4.1כללי 121..............................................................................................................................
1.4.1תנאים מטאורולוגיים בתחנת בית ציידה 121.....................................................................
1.4.3תנאים מטאורולוגיים בתחנת אבני איתן 123.....................................................................
1.4.4תנאים מטאורולוגיים בתחנת גמלא 125.............................................................................
1.9איכות אויר – מצב קיים 125......................................................................................................
1.9.1תחנת ניטור ניידת 124........................................................................................................
1.9.1מקורות פליטה 129..............................................................................................................
1.9.3מטרדי ריח 112....................................................................................................................
1.12תחבורה 111..............................................................................................................................
1.12.1עומסי תנועה בכבישים בתחומי הרישיון 111...................................................................
1.11רעש – אקוסטיקה 115.............................................................................................................
1.11.1קולטי רעש סמוכים לקידוחים 115...................................................................................
1.11.1מדידת רעש קיים 115........................................................................................................
פרק ב' – סיבות וחלופות לעדיפות מיקום הבקשה המוצעת 119 ....................................................
1.1-1.3חלופות למיקום הקידוחים 119............................................................................................
1.1.1מתודולוגיה 119...................................................................................................................
1.1.1השיקולים למיקום האתרים 112.........................................................................................
1.1.3הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה דרומי115.......................................................
1.1.4הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה מרכז-מזרחי 131.............................................
1.1.5הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה צפון מערבי 134.............................................
1.1.4סיכום פרק שקלול האתרים הפוטנציאליים 139.................................................................
1.4שיקולים בבחירת טכנולוגיה ומתקנים באתר הקידוח 141........................................................
פרק ג' – תיאור הפעולות הנובעות מביצועה של הבקשה המוצעת 145 ...........................................
3.1כללי 145.....................................................................................................................................
3.1תאור הבקשה 144.......................................................................................................................
3.1.1תשתיות וציוד 144...............................................................................................................
3.1.3שלביות ההקמה 155............................................................................................................
3.1.4תאור תהליך הקדיחה154....................................................................................................
3.1.5אגן בוץ הקידוח 141............................................................................................................
3.1.4מניעת התפרצויות נפט ,גז ומי תצורה 141.........................................................................
3.1.5-3.1.4צינּור ומליטה (141............................................................. )Casing and Cementing
3.1.9מבחני הפקה 145.................................................................................................................
3.1.12תחבורה במהלך ההקמה ובתפעול השוטף 149..................................................................
3.1.11מקורות כח ואנרגיה ורעש 152..........................................................................................
3.1.11איכות אויר153..................................................................................................................
3.1.13חומ"ס 154.........................................................................................................................
3.1.14שפכים 155.........................................................................................................................
3.1.15תשטיפים 154....................................................................................................................
3.1.14אבטחה וביטחון 154..........................................................................................................
3.1.15סגירת אתר קידוח159.......................................................................................................
פרק ד' – פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות של הבקשה 141 ..............................................
4.1כללי 141.....................................................................................................................................
4.1הערכת השפעות על מקורות מים וקרקע 141............................................................................
4.1.1השפעה צפויה על מים עיליים 141......................................................................................
4.1.1מי תהום143........................................................................................................................
4.1.3מניעת דליפות החומרים המאוחסנים באתר 145................................................................
4.1.4טווח השפעה על אקוויפרים 145.........................................................................................
4.1.5תכנית טיפול במים 145.......................................................................................................
4.1.4אמצעי אצירה למניעת דליפות שמנים ודלקים 145............................................................
4.3טיפול באירועי דליפה 144..........................................................................................................
4.4רצף שטחים פתוחים ,ערכי טבע אקולוגיה ונוף 149..................................................................
4.4.1השפעות על הסביבה הטבעית 149......................................................................................
4.4.1אמצעים לצמצום ההשפעות על הסביבה הטבעית 192......................................................
4.4.3השפעה על הנוף במהלך קידוח פעיל 191............................................................................
4.4.4אמצעים למזעור ההשפעה הנופית 191...............................................................................
4.5ארכיאולוגיה ואתרי מורשת 195.................................................................................................
4.4אור 195.......................................................................................................................................
4.5רעש195......................................................................................................................................
4.5.1קריטריונים למפלס הרעש המותר וזכויות רעש 195...........................................................
4.5.1חיזוי השפעת הרעש בשלבי ההקמה והתפעול (קידוח) 121................................................
4.4חומרים מסוכנים 114.................................................................................................................
4.4.1אמצעים לצמצום סיכונים וטיפול באירועי חומ"ס 114......................................................
4.9איכות אויר 114..........................................................................................................................
4.9.1מתודולוגיה 114...................................................................................................................
4.9.1תרחישים -אתרי הקידוח 115.............................................................................................
4.9.3נתוני המודל 114..................................................................................................................
4.9.4קולטים 113.........................................................................................................................
4.9.5תקנים 115...........................................................................................................................
4.9.4תוצאות 114.........................................................................................................................
.5פרק ה' – הצעה להוראות הבקשה בנושאים סביבתיים 154 ........................................................
5.1מניעת זיהום מים עיליים ומי תהום 154....................................................................................
5.1.1הוראות לטיפול בבוץ הקידוח 154......................................................................................
5.1.1מניעת זיהום מי תהום מהקידוח 154..................................................................................
5.1.3מניעת זיהום קרקע ומי תהום מתשתיות ומתקנים 155.....................................................
5.1.4טיפול בבוץ הקידוח 155......................................................................................................
5.1אקולוגיה ונוף 154......................................................................................................................
5.1.1מזעור הפגיעה בסביבה 154.................................................................................................
5.1.1מניעת הפרעות לבעלי חיים מזיהום אור 154.....................................................................
5.1.3שימור ערכי צומח 154.........................................................................................................
5.3מניעת מפגעי איכות אויר 159....................................................................................................
5.4מניעת מפגעי רעש 159...............................................................................................................
5.4.1מניעת מפגעי רעש מההקמה והשיקום הנופי 159...............................................................
5.4.1מניעת מפגעי רעש וניטור בשלב תפעול הקידוח 159.........................................................
5.4.3מיגון מיוחד לאתר 3אזור התעשייה בני יהודה – עבודות ההקמה 142.............................
5.4.4ניטור אקוסטי -קידוח 4חוות בקר כביש 142............................................................. 549
5.5עבודות עפר וניקוז 142...............................................................................................................
5.4ארכיאולוגיה ומורשת 141..........................................................................................................
5.5מגבלות על שימושי קרקע 141...................................................................................................
5.4בקרה וניטור 141........................................................................................................................
5.9סגירת אתר הקידוח 141.............................................................................................................
5.12נהלי חירום ודיווח 141.............................................................................................................
מקורות 141 ....................................................................................................................................
רשימת טבלאות:
טבלה 1.3.1.1
טבלה 1.3.1.1
טבלה 1.3.1.3
טבלה 1.3.1.1
טבלה 1.3.1.1.1
טבלה 1.3.1.3.1
טבלה 1.3.1.4.1
טבלה 1.4.1.4.1
טבלה 1.4.1.4.1
טבלה 1.4.1.4.3
טבלה 1.5.1.1
טבלה 1.5.1.1
טבלה 1.5.1.3
טבלה 1.4.1.1
טבלה 1.4.5.1
טבלה 1.4.5.1
טבלה 1.4.5.3
טבלה 1.4.5.4
טבלה 1.4.5.5
טבלה 1.4.5.4
טבלה 1.4.5.5
טבלה 1.4.5.4
טבלה 1.4.5.9
טבלה 1.4.5.12
טבלה 1.4.5.11
טבלה 1.4.5.11
טבלה 1.4.5.13
טבלה 1.4.5.14
טבלה 1.4.5.11
טבלה 1.4.1.1
טבלה 1.9.1.1
טבלה 1.9.1.1
טבלה 1.11.1.1
טבלה 1.11.1.1
טבלה 1.1.3.1
טבלה 1.1.4.1
טבלה 1.1.5.1
טבלה 1.1.4.1
טבלה 1.4.3.1
ישובים המצויים ברדיוס 1ק"מ מאתרים פוטנציאליים.
שטחים פתוחים בשטח האתרים הפוטנציאליים ובסמיכות אליהם (עד 1ק"מ).
שטחי אש ושדות מוקשים ברדיוס 1ק"מ מהקידוחים.
ייעודי קרקע באזור הקידוחים כפי שנקבע בתמ"א .35
ייעודי קרקע בתכנית מתאר ארציות סקטוריאליות ברדיוס ק"מ אחד מהקידוחים.
ייעודי קרקע כפי שנקבעו בתכנית המתאר המחוזית ובתכניות מקומיות ,ברדיוס
ק"מ מהקידוחים.
תאריכי אישור תוכניות ייעודי הקרקע
קידוחי מים בתחום 5ק"מ מתחום הרישיון (נתוני רשות המים).
רדיוסי מגן של קידוחי המים (נתוני משרד הבריאות).
מעיינות עיקריים בתחום הרישיון.
תאוצת הקרקע האופקית המקסימלית בהסתברות של 12%ב– 52שנה ,מחושב
עבור כל קידוח (מתוך אתר המכון הגאולוגי \ גיאופיזי).
סיווג הקרקע באתר ,טבלה מתוך הצעה לתיקון 5לתקן 413
תאוצה ספקטראלית SAבהסתברות של 12%ב– 52שנה.
יחידות הנוף המצויות בסביבת האתרים הפוטנציאליים.
דירוג רגישות נופית (בעבודות קודמות) של יחידות הנוף בהם ממוקמים אתרים
הפוטנציאליים.
ניתוח רגישות – אתר –1כפר חרוב
ניתוח רגישות – אתר – 1מיצר
ניתוח רגישות – אתר – 3אזור תעשייה בני יהודה
ניתוח רגישות – אתר – 4נחל סמך – כביש 549
ניתוח רגישות – אתר – 5חוות נטור
ניתוח רגישות – אתר – 4כביש 449
ניתוח רגישות – אתר – 5מחצבת כורסי
ניתוח רגישות – אתר – 4חד נס
ניתוח רגישות – אתר – 9צומת יונתן
ניתוח רגישות – אתר – 12כביש 45
ניתוח רגישות – אתר – 11קצביה
ניתוח רגישות – אתר – 13קשת
ניתוח רגישות – אתר – 14מאגר צור (מנחת רעם)
ניתוח רגישות – אתר – 15אזור תעשייה קצרין
סיווג האתרים הפוטנציאליים עפ"י תחנה מטאורולוגית מייצגת.
סיכום תוצאות ניטור תחנה ניידת בקצרין – .14.4.12–14.5.13
נתוני פליטה מדודים בארובות מפעל "מודגל מתכת" – ממוצע מדידות בשנת
.1229012
תאור הקולטים הרגישים לרעש בסביבת התכנית.
מפלסי רעש הקיים שנמדדו בסביבת התכנית.
סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הדרומי
סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הצפון מזרחי
סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הצפון מערבי
אתרים פוטנציאליים
טבלה להשוואת טכנולוגיות :מכונות קידוח ושיטות הקידוח
משקל ונפח הסלע המוצא בכל אחד מנקודות הקידוחים ,ובהתאם לשיטות
טבלה 3.1.4.1
הקדיחה השונות המתאימות לכל שכבה גיאולוגית בנפרד.
הכמויות המקסימליות של החומרים השונים שיוספו לבוץ הקידוח (בקדיחת
טבלה 3.1.4.1
הקידוח העמוק ביותר) ופירוט הרכבם.
טבלה 3.1.4.4בדיקות כימיות לאפיון נוזלי הקידוח
טבלה 3.1.5.1.1מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "11-304
טבלה 3.1.5.1.1
טבלה 3.1.5.1.3
טבלה 3.1.5.1.4
טבלה 3.1.5.1.5
טבלה 3.1.5.1.4
טבלה 3.1.13.1
טבלה 3.1.13.1
טבלה 3.1.15.1
טבלה 4.5.1.1
טבלה 4.5.1.1
טבלה 4.5.1
טבלה 4.5.1.1
טבלה 4.5.1.1
טבלה 4.5.1.3
טבלה 4.5.1.1.1.
טבלה 4.9.1.1
טבלה 4.9.3.1
טבלה 4.9.3.1
טבלה 4.9.3.3
טבלה 4.9.3.4
טבלה 4.9.3.5
טבלה 4.9.3.4
טבלה 4.9.4.1
טבלה 4.9.4.1
טבלה 4.9.4.3
טבלה 4.9.4.4
טבלה 4.9.5.1
טבלה 4.9.5.1
טבלה 4.9.4.1
טבלה 4.9.4.1
טבלה 4.9.4.3
טבלה 4.9.4.4
טבלה 4.9.4.4
טבלה 4.9.4.5
טבלה 4.9.4.4
טבלה 4.9.4.5
טבלה 4.9.4.4
טבלה 4.9.4.9
טבלה 4.9.4.12
טבלה 4.9.4.11
תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "11-304
מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "4-504
תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "4-504
מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "5-101
תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "5-101
חומרים בהם יערך שימוש – שם מסחרי ,הרכב כימי ,מספר CASומספר או"ם
חומרים בהם יעשה שימוש – כמות ,מטרה ,שימוש אחסון וסילוק
מקורות התשטיפים ,כמויות נגר ודרכי טיפול
מפלסי רעש המותרים -התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) ,התש''ן 1992
מפלס מירבי מותר לפי תקנות התש"ןdB(A( ,1992-
מפלס רעש מירבי המותר לפי תקנות התש"ן–.1992
מפלסי רעש אופייניים של כלי העבודה שיפעלו באתרים הפוטנציאליים בשלבי
ההקמה ,ההפעלה והשיקום .dB(A( ,א) חסר ב) מפלסי רעש אופייניים בבניית
מרתף הקידוח.
מפלסי רעש והספק קולי מרביים הצפויים ממקורות הרעש בשלבי העבודה
השונים.
מפלסי רעש והספק קולי מרביים הצפויים ממקורות הרעש בשלבי העבודה
השונים
מפלסי רעש חזויים מעבודות ההקמה ומהקידוח בשלב התפעול
נתוני הקידוחים הנבחנים – מודל איכות אוויר
פליטות מרביות מותרות -תקן ה EPA -למנועי Off-Road
פליטות מחושבות ממקורות הפליטה בקידוח
פליטות ממקורות הפליטה בסביבת אתרי הקידוח ממפעל מודגל
פרמטרים מטאורולוגיים-סביבתיים -מודל אתרים 1,4
פרמטרים מטאורולוגיים-סביבתיים מודל אתר 11
פרמטרים מטאורולוגיים-סביבתיים -מודל אתר 14
קולטים למודל אתר – 1אבני איתן
קולטים למודל אתר – 4כביש 549
קולטים למודל אתר – 11נחל גמלא
קולטים למודל אתר – 14בית ציידה
תקנים וערכי ייחוס למזהמי אויר – תקנות ערכי איכות אויר תשע"א1211-
תקנים וערכי ייחוס למזהמי אויר – תקנות ערכי איכות אויר – תיקון 1213
ריכוזי NOXבמתחם מודל ( 1א) תרומת אתר הקידוח (ב) תרומת אתר הקידוח
+ריכוזי רקע
ריכוזי – PM10מודל אתר 1
ריכוזי - SO2מודל אתר 1
ריכוזי - NO2מודל אתר 1
ריכוזי - NOXמודל אתר ( 4א) תרומת אתר הקידוח (ב) תרומת אתר הקידוח +
ריכוזי רקע
ריכוזי - PM10מודל אתר 4
ריכוזי - SO2מודל אתר 4
ריכוזי - NO2מודל אתר 4
ריכוזי - NOXמודל אתר ( 11א) תרומת אתר הקידוח (ב) תרומת אתר הקידוח +
ריכוזי רקע
ריכוזי - PM10מודל אתר 11
ריכוזי - SO2מודל אתר 11
ריכוזי - NO2מודל אתר 11
טבלה 4.9.4.11
טבלה 4.9.4.13
טבלה 4.9.4.14
טבלה 4.9.4.15
רשימת איורים:
איור 1.1.1
איור 1.1.3.1
איור 1.1.3.3
איור 1.1.3.4
איור 1.1.3.5
איור 1.1.3.4
איור 1.1.3.5
איור 1.1.3.4
איור 1.1.3.9
איור 1.1.3.12
איור 1.1.3.11
איור 1.1.3.11
איור 1.1.3.13
איור 1.1.3.14
איור 1.1.3.15
איור 1.1.3.14
איור 1.1.3.15
איור 1.1.3.14
איור 1.3.1.1
איור 1.3.1.1
איור 1.3.1.1.1
איור 1.3.1.1.1
איור 1.3.1.1.3
איור 1.3.1.3.1
איור 1.3.1.3.1
איור 1.3.1.3.3
איור 1.3.1.3.4
איור 1.3.1.3.5
איור 1.3.1.3.4
איור 1.4.1.1.1
איור 1.4.1.1.1
איור 1.4.1.1.3
איור 1.4.1.1.4
איור 1.4.1.1.1
איור 1.4.1.1.1
איור 1.4.1.1.3
איור 1.4.1.1.4
איור 1.4.1.1.5
איור 1.4.1.4.1
איור 1.4.1.1.1
איור 1.4.3.1
ריכוזי - NOXמודל אתר ( 14א) תרומת אתר הקידוח (ב) תרומת אתר הקידוח +
ריכוזי רקע
ריכוזי - PM10מודל אתר 14
ריכוזי - SO2מודל אתר 14
ריכוזי - NO2מודל אתר 14
מפת מיקום
אורתופוטו :אתר נס – 1כפר חרוב
אורתופוטו :אתר נס – 1מיצר
אורתופוטו :אתר נס – 3א.ת .בני יהודה
אורתופוטו :אתר נס – 4חוות הבקר נחל סמך
אורתופוטו :אתר נס – 5חוות נטור
אורתופוטו :אתר נס – 4כביש 449
אורתופוטו :אתר נס – 5מחצבת דליות
אורתופוטו :אתר נס – 4חד נס
אורתופוטו :אתר נס – 9צומת יונתן
אורתופוטו :אתר נס – 12כביש 45
אורתופוטו :אתר נס – 11קצביה
אורתופוטו :אתר נס – 11מחנה גשור
אורתופוטו :אתר נס – 13קשת
אורתופוטו :אתר נס – 14מאגר צור
אורתופוטו :אתר נס – 15אזור תעשייה קצרין
אורתופוטו :אתר נס – 14בג'וריה
אורתופוטו :אתר נס – 15טיסן
תמ"א – 35תשריט מרקמים
תמ"א – 35תשריט הנחיות סביבתיות
תכניות מתאר ארציות :תמ"א ,11תמ"א ,4ותמ"א 034ב.30
תכניות מתאר ארציות :תמ"א ,3תמ"א 15
תמ"א 13לחופים – מרחב הכנרת וחופיה
תמ"מ 103למחוז צפון
תכניות מפורטות בצפון מערב אזור הרשיון :קצרין ,פארק הירדן ,שמורת
היהודיה ומחצבת דליות
תכניות מפורטות בצפון מזרח אזור הרשיון :קשת
תכניות מפורטות במרכז-דרום אזור הרשיון :גשור ,אלי-עד ובני יהודה
תכניות מפורטות במרכז-דרום אזור הרשיון :נטור
תכנית מפורטות בקצה הדרומי של אזור הרשיון :כפר חרוב
חתך סטרטיגרפי בגולן
מפה גיאולוגית( :א) מקראים (ב) מפה בקנ"מ 1:52222
חילופי צור וקירטון ("הצור הכפול") בנחל אוג
מפה סטרקטוראלית של בסיס חבורת הבשן
חתך גיאולוגי ,על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים ,בכיוון צפון דרום
לאורך החרמון ,הגולן והגלעד.
מפה סטרקטוראלית של גג חבורת יהודה
מפת העתקים
חתך גיאולוגי בכיוון מזרח מערב מאזור אפיק לאזור עין גב
חתכים גיאולוגיים על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים בדרום ובצפון
שטח הבקשה
קידוחי מים ,רדיוסי מגן ומעיינות
מפת מפלסי תת האקוויפר הרגיונלי בגולן וכיווני זרימה
תמ"א \34ב\ – 4אזורי פגיעות מי תהום.
מפת אזורי סכנה למקורות מים כתוצאה מזיהום ע"י דלקים
איור 1.4.3.1
מפת אגני ניקוז עיקריים
איור 1.4.5.1
מפת מקדמי PGAבהסתברות 12%ב 52 -שנה
איור 1.5.1.1
מפת העתקים פעילים וחשודים כפעילים
איור 1.5.1.1
מפת אזורים חשודים בהגברות שתית חריגות
איור 1.5.3.1
איור 1.4.1.1.4חתך גיאולוגי בכיוון מזרח מערב מאזור עין גב לאזור אפיק.
איור 1.4.1.1.5חתכים גיאולוגיים על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים בדרום ובצפון
שטח הבקשה.
איור 1.4.1.3.1סכימת משטר הזרימה באקוויפר הבזלת.
איור 1.4.1.5.1קשרים הידראוליים סביב הכנרת.
איור 1.4.1.9.1ריכוז הכלורידים בקידוחים (מים) השואבים מאקוויפר הבזלת.
איור 1.4.1.12.1מפלסים באקוויפר הבזלת ,שדה קידוחים אלוני הבשן ,תא דיווח .552
איור 1.4.1.12.1מפלס תא דיווח ,544חמת גדר.
איור 1.4.1.1.1השאיבות מתאי הדיווח 552ו.544 -
מחוזות צומח קיים ומשוער בגולן.
איור 1.4.1.1
אתר - 1צומח באשה בצמוד לדרך.
איור 1.4.1.1
צילום באתר 1
איור 1.4.1.3
צילום באתר 4
איור 1.4.1.4
צילום באתר 5
איור 1.4.1.5
צילום באתר 4
איור 1.4.1.4
צילום באתר 9
איור 1.4.1.5
צילום באתר 12
איור 1.4.1.9
איור 1.4.1.12מבט לשטח אתר 11
איור 1.4.1.11מבט לשטח אתר 11
איור 1.4.1.11צילום באתר 13
איור 1.4.1.13צילום באתר 14
איור 1.4.1.14צילום באתר 15
מפת בתי גידול ערכיים
איור 1.4.3.1
מפת ערכיות אקולוגית
איור 1.4.4.1
מסדרונות אקולוגיים
איור 1.4.4.1
קריטריונים ושיקולים לדירוג רגישות נופית של האתרים הפוטנציאליים
איור 1.4.5.3
וסביבתם.
מדרג מסכם של רגישות נופית לפיו סווגו האתרים הפוטנציאליים.
איור 1.4.5.4
מבט לכוון מזרח מאזור האתר ( )1לעבר שמורת נחל מיצר.
איור 1.4.5.5
מבט מדרך הגישה לאתר 1לכוון מערב אל מעבר לשטח האתר.
איור 1.4.5.4
אתר ;3מבט לכוון דרום מא.ת .בני יהודה.
איור 1.4.5.5
מבט סמוך לכביש 549לכוון מזרח אל עבר שטח האתר .4
איור 1.4.5.4
מבט לשטח אתר 5מדרך הגישה הסמוכה למטעים.
איור 1.4.5.9
איור 1.4.5.12מבט לכוון דרך הגישה לעבר אתר 4המוצע
איור 1.4.5.11מבט פנורמי לכיוון צפון מתוך האתר .9
איור 1.4.5.11מבט לכוון מזרח מתוך האתר 9לעבר כביש 424וצומת הגישה לישוב יונתן.
איור ( 1.4.5.13א) מבט לכוון צפון מזרח מתוך האתר 12לעבר ערוץ נחל יהודייה והישוב
אניעם .ב) מבט לכוון צפון מתוך האתר ( )12לעבר כביש .45
איור 1.4.5.15מבט מזרחה אל אתר 11
איור 1.4.5.14מבט אל אתר 11
איור 1.4.5.15מבטים מאתר ( :13א) מבט מזרחה לעבר הישוב קשת מתוך האתר( .ב) מבט
מערבה מתוך האתר עצמו.
איור 1.4.5.14מבט מאתר 14לכיוון צפון
איור 1.4.5.19מבט לכוון דרום-מזרח אל האתר מתוך אזור התעשייה
איור 1.4.5.12מבט לכוון צפון מתוך אתר 14
אתרים ארכיאולוגיים סמוכים
איור 1.5.1.1
איור 1.4.1.1
איור 1.4.1.1
איור 1.4.1.3
איור 1.4.1.4
איור 1.4.1.5
איור 1.4.1.4
איור 1.9.1.1
איור 1.12.1.1
איור 1.12.1.1
איור 1.12.1.3
איור 1.12.1.4
איור 1.12.1.5
איור 1.12.1.4
איור 1.12.1.5
איור 1.12.1.4
איור 1.1.1.1
איור 1.1.1.1
איור 1.4.1.1
איור 3.1.1.1.1
איור 3.1.1.1.1
איור 3.1.3.1
איור 3.1.4.1
איור 3.1.5.1
איור 3.1.11.1
איור 4.4.3.1
איור 4.4.3.1
איור 4.4.3.3
איור 4.4.1
איור 4.5.1.1
איור 4.5.1.1.1
איור 4.5.4.1.1
איור 4.5.4.1.1
איור 4.9.4.1
איור 4.9.4.1
איור 4.9.4.3
איור 4.9.4.4
איור 4.9.4.5
איור 4.9.4.4
איור 4.9.4.5
איור 4.9.4.4
איור 4.9.4.9
איור 4.9.4.12
איור 4.9.4.11
איור 4.9.4.11
איור 4.9.4.13
איור 4.9.4.14
איור 4.9.4.15
איור 4.9.4.14
שושנת-רוח שנתית בית ציידה 1211-1224
שושנת-יציבות שנתית בית ציידה 1211-1224
שושנת-רוח שנתית אבני איתן 1211-1224
שושנת-יציבות שנתית אבני איתן 1211-1224
שושנת-רוח שנתית גמלא 1211-1224
שושנת-יציבות שנתית גמלא 1211-1224
גרף ריכוזים מדודים של תחמוצות חנקן שנמצאו במהלך הניטור בתחנה הניידת
בקצרין.
מדידות תנועה על כביש 45ביחידות יר"מ בשנים 1225-1211
מדידות תנועה על כביש 91ביחידות יר"מ בשנים 1225-1211
מדידות תנועה על כביש 94ביחידות יר"מ בשנים 1229 ,1225ו1211 -
מדידות תנועה על כביש 549ביחידות יר"מ בשנים 1225ו1229 -
מדידות תנועה על כביש 424ביחידות יר"מ בשנים 1229ו1211 -
מדידות תנועה על כביש 449ביחידות יר"מ בשנים 1229ו1211 -
מדידות תנועה על כביש 444ביחידות יר"מ בשנים 1224ו1212 -
מדידות תנועה על כביש 9244ביחידות יר"מ בשנים 1224ו1212 -
חלוקה סכמטית של תחום הרישיון לשלושה אזורי משנה.
מפת החלופות למיקום אתרי קידוח
סוגי ציוד קידוח
שטח התפעול הממוכן לפרישת יריעות הפוליאתילן – HDPE
תשריט סכמתי של פיזור המתקנים באתר קידוח
תרשים גנט להקמת אתרי הקידוח
מתקן BOP
סכמה המציגה את תכנית המליטה והצינור העקרונית – הדגמה על קידוח 4
מיקום מקורות רעש עיקריים באתר קידוח
הדמית אתר קידוח בשטח טבעי
הדמית אתר קידוח באזור חקלאי
הדמית אתר קידוח באזור תעשייתי
סכמה המדגימה תאורת Full Cutoff
רדיוסי מפלסי רעש חזויים בסמוך לאתרים פוטנציאליים
ספקטרום רעש ממדידה באתר קידוח חיפוש
חישוב יעילות מיסוך אקוסטי ע''י קירות באתר קידוח 3
חישוב יעילות מיסוך אקוסטי ע''י קירות באתר .14
ריכוזי NOXחצי שעתיים מירביים במתחם מודל 1
ריכוזי NOXיממתיים מירביים במתחם מודל 1
ריכוזי PM10יממתיים אחוזון 95%במתחם מודל 1
ריכוזי SO2שעתיים מירביים במתחם מודל 1
ריכוזי NO2שנתיים מירביים במתחם מודל 1
ריכוזי NO2שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 1
ריכוזי NOXחצי שעתיים מירביים במתחם מודל 4
ריכוזי NOXיממתיים מירביים במתחם מודל 4
ריכוזי PM10יממתיים אחוזון 95%במתחם מודל 4
ריכוזי SO2חצי שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 4
ריכוזי NO2שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 4
ריכוזי NOXחצי שעתיים מירביים במתחם מודל 11
ריכוזי NOXיממתיים מירביים במתחם מודל 11
ריכוזי PM10יממתיים אחוזון 95%במתחם מודל 11
ריכוזי SO2חצי שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 11
ריכוזי NO2שעתיים מירביים במתחם מודל 11
איור 4.9.4.15
איור 4.9.4.14
איור 4.9.4.19
איור 4.9.4.12
איור 4.9.4.11
איור 4.9.4.11
איור 4.9.4.13
ריכוזי NO2שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 11
ריכוזי NOXחצי שעתיים מירביים במתחם מודל 14
ריכוזי NOXיממתיים מירביים במתחם מודל 14
ריכוזי PM10יממתיים אחוזון 95%במתחם מודל 14
ריכוזי SO2חצי שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 14
ריכוזי NO2שעתיים מירביים במתחם מודל 14
ריכוזי NO2שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 14
רשימת נספחים:
נספח 1
נספח 1
נספח 4
נספח 5
נספח 4
נספח 5
נספח 4
נספח 9
נספח 12
נספח 11
נספח 11
נספח 13
נספח 14
נספח 15
נספח 14
נספח 15
הנחיות המשרד לאנרגיה ומים והמשרד להגנת הסביבה ותצהירים
תקנות הנפט ,תשע"ב1211-
רשימת מיני הצמחים בדרום רמת הגולן
רשימת מיני הצמחים במורדות רמת הגולן
מדידות רעש בסביבות האתרים הפוטנציאליים
צילומי נקודות מדידת הרעש בסביבות האתרים הפוטנציאליים
רשימות החומרים המסוכנים והגדרות MSDS
תכניות העמדת האתרים
ניתוח חלופות ראשוני
נוהל טיפול בפליטות מימן גופרתי
דו"ח הידרולוגי
נוהל טיפול בשריפות
נוהל טיפול בעת רעידת אדמה
תיאום עם רשות העתיקות
אישור רשות המים
סיכום הדיון עם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה מיום .4.4.13
(עמ' ריק)
1
מבוא
חברת אפק נפט וגז בע"מ (להלן – היזם) ,חברת בת של החברה האמריקאית ,Genie Energy
מבקשת לבצע קידוחי מחקר לחיפוש נפט בדרום רמת הגולן (רמה"ג – להלן הקידוחים) .היזם
הגיש למשרד האנרגיה והמים בקשה לביצוע הקידוחים ,והממונה על ענייני הנפט במשרד ,מתוקף
סמכותו לפי סעיף 14לחוק הנפט (התשי"ב ,)1951-העניק לחברה ,ביום ,120401213רישיון לחיפוש
נפט בשטח רמת הגולן – 'בקשה לרישיון "נס" \ – 395קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה
ברמה"ג' (להלן – הבקשה) .שטח הבקשה משתרע על 394.3קמ"ר (להלן – תחום הרישיון) .בתוך
שטח זה ובהתאם לנדרש בתנאי הרישיון על החברה לבצע ,בשלב המיידי ,עד 12קידוחי סקר
גיאולוגי באתרים שונים .מטרת ביצוע הסקר הינה לימוד ,מיפוי וניתוח עתודות הנפט במרחב.
איתור האתרים לביצוע הסקר חייב ניתוח גיאולוגי ,הנדסי וסביבתי .מיפוי האתרים ובחירתם
נעשו ,ככל האפשר ,על גבי או בצמוד לשטחים מופרים ולדרכי גישה ותשתיות מים קיימות ,כך
שהפגיעה הסביבתית תמוזער .הבקשה כוללת איתור ובחינה של 15אתרים פוטנציאליים לביצוע
הקידוחים ,אך תכנית המחקר הגיאולוגי המהווה חלק מתנאי רישיון הנפט מצריכה ביצוע בפועל
של עד 12אתרים בלבד .סדר הקידוחים ומיקומם יקבע בהתאם לנתונים שיתקבלו במהלך
הקידוחים .הקידוחים יבוצעו 'בטור' (קידוח אחד בזמן נתון); כל קידוח צפוי לארוך מספר שבועות.
מתקני הקידוח יהיו יבילים וימוקמו באתר ארעי בשטח של כ 5 -דונם .לאחר סיום העבודות
יועברו המתקנים לאתר הבא ,ולעת סיום כלל העבודות ,ישוקמו אתרי הקידוח ויושבו ככל הניתן
למצבם הקודם (שטח חקלאי או "שטח פתוח") .הצלחת קידוח סקר בזיהוי והוכחת תגלית נפט,
תצריך הליך תכנון מפורט בוועדות התכנון (לרבות הכנת תב"ע ותסקיר השפעה סביבתי מלווה),
שיכלול מיפוי מדויק ופרטני של המרבץ ובחירת מיקום אופטימלי לתכנון אתר הפקה מסחרי.
מסמך סביבתי זה נערך עפ"י הנחיות משרד האנרגיה והמים שהוצאו בהתייעצות עם המשרד
להגנת הסביבה (הג"ס) ביום ( 15.3.13נספח ,)1ובהתאם לשינויים שנתבקשו במכתבנו מיום
120401213ואישורם על ידי המשרד להג"ס מתאריך .30901213נדגיש ,כי משיקולי עריכה נערכו
בחלק מהפרקים שינויים והתאמות בסדר הצגת המידע והנתונים.
המסמך בוחן את פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות מאתרי הקידוחים המתוכננים במסגרת
הבקשה .ככלל ,למרות גודלם המזערי ומשכם הקצר ,נותחו ההשפעות הסביבתיות בהתאם
לסטנדרטים המקובלים בבחינת פרויקטים ,שטווח השפעותיהם קבוע במימד הזמן והמקום.
המסמך פותח בסקירת היבטים נבחרים של הסביבה בשטח הבקשה ,ממשיך בבחינת וניתוח
2
החלופות למיקום הקידוחים .לאחר מכן מתוארת הפעילות המתוכננת באתר הקידוח .המסמך
ממשיך ומאפיין באופן פרטני את פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות בכל אחד מהאתרים הנבחרים.
לבסוף מוצעים אמצעים והוראות למניעת\מזעור השפעות סביבתיות מהקידוחים.
בהכנת המסמך השתתפו:
חגי רוט ,גיאו-פרוספקט
עריכה – ד"ר גלעד חזןִ ,
שימושים וייעודי קרקע ותכנון סטטוטורי – ד"ר תמי בליברג ,יעד אדריכלים
נוף – קרן אורקין ,יעד אדריכלים
גיאולוגיה ,סיסמולוגיה והידרוגאולוגיה – אופיר רונן ונורית ובר ,גיאו-פרוספקט
אקולוגיה – ד"ר אהרן דותן
אקוסטיקה – מר אלכס צוקרמן ,קומפורט
חומרים מסוכנים – מר יואב פיסטינר ,פז הנדסה וניהול
איכות אויר – ד"ר יוסי אראל ,גיאו-פרוספקט
הידרולוגיה – אינג' שמואל פולק ,הידרומודול
תצהירים חתומים על פי תקנה ( 14ג) לתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה)
תשס"ג ,1223מצ"ב בנספח .1ברצוננו להודות למוסה גבאי ,אבגד מאירי ,ד"ר יובל ברטוב וגלן פרי
מחברת אפק נפט וגז בע"מ על הליווי בכתיבתו.
3
פרק א' – תיאור הסביבה אליה מתייחסת הבקשה
1.1כללי
1.1.1הגדרות כלליות
להלן מוצגת רשימת מונחים בהם יערך שימוש לאורך מסמך זה:
הבקשה – בקשת היזם לביצוע עד 12קידוחים בתחום הרישיון (ראה להלן) ,הנסקר במסמך זה.
תחום הרישיון – שטח בהיקף של כ 394.3 -קמ"ר הכולל את דרום רמת הגולן ומרכזה ,ומורדותיה
המערביים ,בו מאפשר משרד האנרגיה והמים ליזם לאתר מיקומים לקידוחי מחקר לחיפוש נפט.
בתחום הרישיון ממוקמים כל האתרים הפוטנציאליים לביצוע הקידוחים.
אתרי הקידוח הפוטנציאליים – 15אתרים אפשריים ,שנבחרו מתוך רשימה ראשונית בת כמה
עשרות אתרים ,מתוכם יבוצעו קידוחים בעשרה אתרים לכל היותר ניתוח האתרים מוצג בפרק ב'
של מסמך זה (תכנית החיפוש שאושרה על ידי המדינה מחייבת ביצוע של עד עשרה אתרים).
פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות מאתרים אלו נסקר בפרק ד' .הוראות למזעור ומניעת השפעות
סביבתיות מהם מוצגות בפרק ה' של מסמך זה.
1.1מפות רקע
1.1.1מפת מיקום
איור 1.1.1מציג מפת מיקום בקנ"מ 1:52,222הכוללת טופוגרפיה ,דרכים ,מתקנים ,תשתיות,
תכסית טבעית ,חורש ויער ונחלים המצויים באזור הבקשה .הבקשה ממוקמת בדרום רמת הגולן
ומרכזה ,וממזרח לכנרת ונהר הירדן .מצפונה משתרעת רמת הגולן עד לחרמון וגבול לבנון,
למזרחה משתרעת רמת הגולן הסורי ומדרומה זורם נהר הירמוך – גבולה של ישראל – ומדינת
ירדן .במפה מסומן תחום הרישיון ו 15 -האתרים הפוטנציאליים למיקום הקידוח .אתרים אלו
מוצגים ברשימה שלהלן:
נס – 1כפר חרוב
נס – 1מיצר
נס – 3אזור תעשייה בני יהודה
4
נס – 4חוות הבקר כביש 549
נס – 5חוות נטור
נס –4כביש 449
נס –5מחצבת דליות (כורסי)
נס –4חד נס
נס – 9צומת יונתן
נס –12כביש 45
נס –11קצביה (הכביש הסורי)
נס – 11מחנה גשור
נס –13קשת
נס –14מאגר צור (אתר שנפסל מטעמים בטחוניים)
נס –15אזור תעשייה קצרין
נס – 14בג'וריה
נס – 15טיסן
מספור הקידוחים וכינויים אלו נשמרים לאורך המסמך כולו.
1.1.1תשריט תחום הבקשה – מיפוי מפורט
תשריטים של כל אחד מאתרי הקידוח הנבחרים ,המוצגים בקנ"מ 1:522על בסיס מפת מדידה
מעודכנת שהוכנה ע"י חברת חץ הצפון בספטמבר ואוקטובר ,1213מצורפים בנספח .9
1.1.3אורתופוטו – תצלום אויר של אזור הבקשה
איור 1.1.3.1מציג אורתופוטו כללי ועדכני של אזור הבקשה במלואו בקנ"מ של .1:52,222איורים
1.1.3.1-1.1.3.14מציגים את האתרים הפוטנציאליים על רקע אורתופוטו בקנ"מ ,1:12,222כולל
שימושי הקרקע ,עפ"י הפירוט הבא:
איור – 1.1.3.1אתר נס – 1כפר חרוב
איור – 1.1.3.3אתר נס – 1מיצר
איור – 1.1.3.4אתר נס – 3א.ת .בני יהודה
איור – 1.1.3.5אתר נס – 4חוות הבקר נחל סמך
איור – 1.1.3.4אתר נס – 5חוות נטור
איור – 1.1.3.5אתר נס – 4כביש 449
5
איור – 1.1.3.4אתר נס – 5מחצבת דליות
איור – 1.1.3.9אתר נס – 4חד נס
איור – 1.1.3.12אתר נס – 9צומת יונתן
איור – 1.1.3.11אתר נס – 12כביש 45
איור – 1.1.3.11אתר נס – 11קצביה
איור – 1.1.3.13אתר נס – 11מחנה גשור
איור – 1.1.3.14אתר נס – 13קשת
איור – 1.1.3.15אתר נס – 14מאגר צור
איור – 1.1.3.14אתר נס – 15אזור תעשייה קצרין
איור – 1.1.3.15אתר נס – 14בג'וריה
איור – 1.1.3.14אתר נס – 15טיסן
1.3שימושים וייעודי קרקע
כרקע לניתוח ההשפעות הסביבתיות של הקידוחים ,נערכה בחינה של ייעודי הקרקע ושימושי
הקרקע באזור הבקשה .נבחנו שימושי הקרקע ,בדגש על שימושים רגישים ,כמו כן נבחנו תכניות
מתאר ארציות ,תכניות מתאר מחוזיות ,תכניות מתאר מקומיות ותוכניות מפורטות.
1.3.1שימושי קרקע קיימים
שימושי הקרקע מסומנים על רקע אורתופוטו בקנ"מ 1:12,222באיורים 1.1.3.1-1.1.3.14לעיל,
ברדיוס של כ 1 -ק"מ לפחות סביב כל אתר פוטנציאלי .סקירת שימושי קרקע קיימים נערכה
בתחום רדיוס של 1ק"מ מגבול הבקשה.
א.
אזורי מגורים
באזור הבקשה ,כאמור ,מצויים יישוב עירוני יחיד ועשרים ישובים כפריים .הישובים הסמוכים
לכל אתר פוטנציאלי והמרחקים המינימליים מהם מוצגים בטבלה .1.3.1.1ניתן לראות כי כל
האתרים הפוטנציאליים ,למעט אתר 14מרוחקים כ 422 -מ' ויותר משימושים רגישים – ישובים
או בסיסים צבאיים – באזור (ככלל אצבע – זהו מרחק יחסית קרוב להשפעות רעש ואיכות אויר;
הקידוחים הסמוכים לשימושים רגישים נבחנים בפרק ד' במודלי איכות אויר ורעש).
6
ב.
מוסדות ומבני ציבור
בישובים הכפריים נמצאים שירותים בסיסיים ,כגון :גני ילדים ,מעונות יום ,מגרשי ספורט ,מבני
מזכירות וכיו"ב .כמו כן מצויים בחלק מישובים אלו מגרשי ספורט ובריכות שחיה .אתר 15סמוך
למוסדות הציבור והמתקנים הבאים המצויים בקצרין:
אצטדיון ספורט – כ 1,512 -מ'.
מכללת אוהלו – כ 1,522 -מ'.
בי"ס נופי גולן\גמלא – כ 1,922 -מ'.
אתר ( 11קצביה) מרוחק כ 1,122-1,522 -ממוסדות אלו.
טבלה – 1.3.1.1ישובים המצויים ברדיוס 1ק"מ מאתרים פוטנציאליים
אתר פוטנציאלי
ג.
1
כפר חרוב
1
3
מיצר
אזור תעשייה בני יהודה
4
5
חוות הבקר כביש 549
חוות נטור
4
5
4
9
12
11
11
כביש 449
מחצבת דליות
חד נס
צומת יונתן
כביש 45
קצביה
מחנה גשור
13
14
15
14
קשת
מאגר צור
אזור תעשייה קצרין
בג'וריה
15
טיסן
תעשייה
באזור הבקשה מצויים אזורי התעשייה הבאים:
ישובים\בסיסים
ברדיוס 1ק"מ
כפר חרוב
מבוא חמה
מיצר
אליעד
גשור
גבעת יואב
נטור
אבני איתן
נוב
נטור
אין
מעלה גמלא
חד נס
אין
אין
בסיס צבאי
קשת
בסיס צבאי
קשת
בסיס צבאי
קצרין
חיספין
רמת מגשימים
יונתן
מרחק מינימלי
משימושים
רגישים (מ')
542
1,222
1,312
552
1,422
1,222
1,442
922
1,442
1,512
1,122
1,522
452
1,512
542
435
112
1,522
1,322
1,222
1,122
7
א.ת .קצרין – באזור זה הסמוך לקצרין ממוקם אתר .15זהו אזור התעשייה הגדול באזור ,ומצויים
בו מפעלי תעשייה גדולים (יקבי הגולן ,מי עדן ,מבשלת הגולן ,מחלבות רמת הגולן ועוד) ומבני
תעשייה קלה מסחר ומלאכה.
א.ת .בני יהודה – אזור תעשייה מתפתח המשרת את הישובים הכפריים שבדרום רמה"ג .באזור זה
ממוקם אתר .3
בנוסף ,ממוקמים מפעלי תעשייה בשטחם של חלק מהישובים הכפריים שבאזור .אתר 5ממוקם
בתחום מחצבת דליות ,בה מצויים מתקני גריסה ,ניפוי ומפעל בטון.
שטחים פתוחים
ד.
האתרים הפוטנציאליים ממוקמים בשטחים פתוחים חקלאיים ,ובשטחי בור בסמוך לדרכי גישה
קיימות .טבלה 1.3.1.1מציגה את סוג השטח הפתוח בו ממוקמים האתרים והמרחק המינימלי
משמורות טבע ,גנים לאומיים ויערות.
טבלה – 1.3.1.1שטחים פתוחים בסמיכות לאתרים הפוטנציאליים (עד 1ק"מ)
אתר פוטנציאלי
סוג השטח הפתוח
1
כפר חרוב
שטח חקלאי
1
מיצר
שטח חקלאי
3
אזור
תעשייה
בני יהודה
חוות
הבקר
כביש 549
שטח בור המיועד
לתעשייה בתכנית
מאושרת
שטח חקלאי
5
4
חוות נטור
כביש 449
שטח חקלאי
שטח בור המשמש
כשטח אש
4
שטחים פתוחים ואתרים באזור והמרחק המינימלי מהם (מ'):
שמורות טבע\גנים לאומיים ,אתרי עתיקות( ,מוצעים ו\או
מוכרזים)
112מ'
שמורת טבע נחל מיצר
152מ' ממזרח
חורשה קטנה
322מ' מדרום
שטח אתר עתיקות מורכז
1,422מ' מצפ' מערב
ערוץ נחל עין גב
1,222מ' מדר' מז'
יער מוצע
422מ' מדר' מז'
ערוץ נחל עין גב
ערוץ נחל סמך
שמורת טבע סוסיתא
יער פארק
חורש טבעי – מעינות מי גהה
שני אתרי עתיקות מורכזים
שמורת נחל אל על
שמורת טבע יהודייה-גמלא
ערוץ נחל דליות
ערוץ נחל שפמנון
אתר עתיקות מורכז
1,522מ' מצפון
542מ' מדר' מערב
152מ' מדר' מז'
442מ' מדר' מז'
גובל באתר עתיקות
אחד ,ומרוחק כ 42 -מ'
מאתר שני.
352מ' מדר' מזרח
352מ' מצפון
1,222מ' מצפון
452מ' מדרום
בתוך אתר העתיקות
8
אתר פוטנציאלי
סוג השטח הפתוח
5
מחצבת
דליות
4
חד נס
שטח המיועד
לכריה בתחום
מחצבה פעילה
שטח בור המשמש
למרעה
9
צומת
יונתן
12
כביש 45
האתר בתחום
שטח אש ,באזור
מחנה צבאי נטוש
כניסה לשטח אש
– שטח אימונים
צבאי
11
קצביה
שטח מרעה (בור)
11
מחנה
גשור
שטח בור
שטחים פתוחים ואתרים באזור והמרחק המינימלי מהם (מ'):
שמורות טבע\גנים לאומיים ,אתרי עתיקות( ,מוצעים ו\או
מוכרזים)
422מ' מצפון מע'
שמורת טבע נחל יהודייה
922מ' מדרום
ערוץ נחל שפמנון
522מ' ממערב
1422מ' ויותר מדר'
מערב
1,122מ' ממערב
942מ' מדר'-מז'
422מ' מדר'-מז'
אתר פארק הירדן ושמורת הטבע
מקבץ מעיינות ממערב לנהר הירדן,
ובהם עין קלע מדרום מערב (1922
מ').
ערוץ נהר הירדן
ערוץ נחל משושים
שמורת טבע יהודייה-בריכת
המשושים
אתר עתיקות מוכרז
שמורת טבע בטיחה
כ 152 -מ' ממערב
כק"מ מדרום
שמורת נחל יהודייה
אתר עתיקות
1,422מ' ממערב
כ 152 -מ' מדר' מז'
שמורת נחל יהודייה
נחל יהודיה
נחל זויתן
מעין (בתוך שמורת טבע יהודייה).
אתר עתיקות מוכרז.
יער פארק דליל
אתר הנצחה של צה"ל
ערוץ נחל זויתן
ערוץ נחל יהודיה
שמורת טבע נחל יהודייה
צמחיה טבעית – מעיינות עלמיא
(קצביה)
אתר עתיקות
שמורת טבע עינות פחם
אתר עתיקות
כ 52 -מ' ממערב
942מ' מדר' מז'
1,522מ' מצפ' מערב
1,122מ' ממערב
גובל באתר העתיקות
112מ' מדרום מז'
522מ' ממזרח
422מ' מזרחה
1,522מ' מדר' מז'
כ 332 -מ' ממערב
כ 1,522 -מ'
כ 152-מ' מדר' מע'
13
קשת
שטח מרעה (בור)
שמורת טבע נחל יהודייה
מאגר קשת
חורשת אקליפטוסים
אתר עתיקות מוכרז
14
מאגר צור
15
אזור
תעשייה
שטח בור בתחום
שמורת טבע
מנחת צבאי
שטח בור מיועד
לתעשייה בתכנית
בקצה שמורת טבע נחל יהודייה
עין עלמיא (קצביה)
שמורת טבע יהודייה
כ 1152 -מ'
גובל באתר העתיקות
522מ'
542מ' מדר' מז'
92מ' מדרום
322מ' ממערב
1,222מדר' מז'
9
אתר פוטנציאלי
קצרין
ה.
14
בג'וריה
15
טיסן
סוג השטח הפתוח
מפורטת
שטחים פתוחים ואתרים באזור והמרחק המינימלי מהם (מ'):
שמורות טבע\גנים לאומיים ,אתרי עתיקות( ,מוצעים ו\או
מוכרזים)
142מ' ממזרח
נחל זויתן
522מ' מדר' מז'
מאגר חספין
מאגר סמך
שמורת טבע אחילוף החורן
נחל אל על
אתר עתיקות מוכרז
נחל דליות
אתר עתיקות
נחל בזלת (שני יובלים נפרדים)
גן לאומי גלגל רפאים
412מ' מדרום
כ 1522 -מ' מצפ'-מע'
כ 1422 -מ' ממזרח
422מ' ממזרח
95מ' ממערב
1122מ' מדר' מז'
322מ' מדרום
152מ' ו 552 -מ' מדרום
מזרח
כ 1122 -מ' מדרום
בסיסים צבאיים ושטחי אש
בסמוך לאתרים 11 ,11ו 14 -מצויים בסיסים צבאיים; המרחקים המינימליים לבסיסים אלו
מוצגים בטבלה ( 1.3.1.1אולם הבסיסים עצמם אינם מוצגים באורתופוטו מסיבות של בטחון
שדה) .האתרים הפוטנציאליים מצויים בסמיכות לשטחי אש ובמקרים מסויימים אף בתחומם ,כפי
שמוצג בטבלה .1.3.1.3
ניתן לראות כי ארבעה אתרים פוטנציאליים בלבד ( 12 ,9 ,4ו )15 -מצויים בתחום שטחי האש.
קידוח בהם יבוצע רק לאחר קבלת אישור ממשרד הביטחון .כמו כן ,ניתן להבחין כי אתר 14
(בג'וריה) נמצא בסמיכות קרובה לשדה מוקשים.
1.3.1יעודי קרקע ברמה הארצית
סעיף זה מציג את התכניות בדרג התכנון הארצי החלות באזור – תכניות מתאר ארציות (תמ"אות)
ותכניות תשתיות לאומיות (תת"לים) ואת ייעודי הקרקע הנכללים בהן .מידע לגבי תכניות
שבהכנה מסתמך על בסיס מידע מהרשויות ,וביניהן המועצה האזורית גולן.
11
טבלה – 1.3.1.3שטחי אש ושדות מוקשים ברדיוס 1ק"מ מהקידוחים
אתר פוטנציאלי
מרחק מינמלי
(מקורב) משטח
אש או שדה
מוקשים (שד"מ)
מצוי בתחום שטח אש
1
1
3
4
5
4
5
4
כפר חרוב
מיצר
אזור תעשייה בני יהודה
חוות הבקר כביש 549
חוות נטור
כביש 449
מחצבת דליות
חד נס
לא
לא
לא
לא
לא
כן (כ 142 -מ' מקצה השטח)
לא
לא
9
12
צומת יונתן
כביש 45
כן – בקצה השטח
לא
11
11
13
קצביה
מחנה גשור
קשת
14
15
14
מאגר צור
אזור תעשייה קצרין
בג'וריה
לא
לא
לא
בתוך שטח צו אלוף
לא
כן (כ 422 -מ' מקצה השטח)
לא
15
טיסן
1
לא (אך בשטח מחפורות)
1422מ' משד"מ
122מ' משטח אש
כ 42 -מ' משטח
האש
342מ' משטח אש
522מ' משטח אש
452מ' משטח אש
122מ' משד"מ
112מ' משד"מ
1522מ' משטח אש
522מ' משטח אש
1.3.1.1תמ"א\( – 35תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה ,לפיתוח ולשימור):
תמ"א 35היא תכנית מתאר ארצית כוללנית הקובעת את מערך ייעודי הקרקע הארצי בישראל.
א .תשריט מרקמים (איור )1.3.1.1
תחום הרישיון מצוי בשטח שבו קיימים שלושה מרקמים שונים :במזרח מצוי מרקם כפרי ,במערב
מצוי מרקם שמור משולב ומרקם חופי מצוי בשוליים המערביים (בשל הסמיכות לכנרת) .שטח
בעל מרקם שמור ארצי מצוי ממזרח לתחום הרישיון.
1אזור התעשיה
11
מרקם שמור משולב – במרקם זה קובעות הוראות התמ"א כי תותר תוספת שטח לפיתוח רק
לאחר שמוסד התכנון וידא כי קיימת התחשבות "בצורך בשימור ערכי טבע ,חקלאות ,נוף ,מורשת
ורציפות השטחים הפתוחים ,ובמגמה להבטיח פיתוח מוגבל( "...ס' ;5.4.1ס"ק ,)1והתכנית אינה
בחזקת "שינוי מהותי של האופי האזור" (שם ,ס"ק .)1
מרקם כפרי – שטחים המיועדים לפיתוח במרקם מוגדרים 'כפרי – חקלאי'.
טבלה – 1.3.1.1מרקמים והנחית סביבתיות לפי תמ"א 35באזור הקידוחים
אתר פוטנציאלי
תשריט מרקמים
ייעודי קרקע סמוכים
מרקם
ברדיוס 1ק"מ
מרקם שמור משולב שמורת טבע כ 522 -מ'
1
כפר חרוב
1
מיצר
מרקם כפרי
3
אזור תעשייה
בני יהודה
חוות הבקר
כביש 549
מרקם כפרי
5
חוות נטור
מרקם כפרי
4
כביש 449
מרקם כפרי
5
מחצבת דליות
מרקם שמור משולב
4
חד נס
מרקם שמור משולב
9
צומת יונתן
מרקם כפרי
12
כביש 45
מרקם כפרי
4
כ 422 -מ' דר'-מערבית
לשטח יער ויעור.
מרקם שמור משולב
כ 522 -מ' צפונית
לשמורת טבע ולנחל
כ 52 -מ' מדרך ראשית
כ 422 -מ' מדרום
לשמורת טבע ונחל
צמוד לשטח יער ויעור
בסמוך ומדרום לרצועת
נחל
כ 122 -מ' ממזרח
לשמורות וגנים ,כ422 -
מ' מדרום מערב לשטח
ליער ויעור ,כ 1,222 -מ'
מצפון מערב לנחל.
כ 32 -מ' מדרום וכ152 -
מ' מצפ'-מע' לשטחי יער
וייעור
כ 122 -מ' צפונית-מע'
לרצועת נחל ,ובצמוד
לדרך
צמוד לדרך
כ 522 -מ' מערבית וכ-
תשריט הנחיות סביבתיות –
במיקום האתר
רגישות נופית-סביבתית גבוהה
בתחום אגן היקוות הכנרת
שטח שימור משאבי מים
שטח שימור משאבי מים
כ 122 -מ' ממזרח לאגן היקוות
הכנרת
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
רגישות נופית-סביבתית גבוהה
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
שטח אש
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
רגישות נופית-סביבתית גבוהה
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
רגישות נופית-סביבתית גבוהה
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
שטח אש
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
שטח אש
12
אתר פוטנציאלי
תשריט מרקמים
1,122מ' מזרחית
לשמורות טבע
ולרצועות נחל.
כ 452 -מ' דרום מזרחית
לרצועת נחל.
11
קצביה
מרקם כפרי
11
מחנה גשור
מרקם כפרי
13
קשת
מרקם כפרי
14
מאגר צור
מרקם שמור משולב
15
אזור תעשייה
קצרין
מרקם כפרי
14
בג'וריה
מרקם כפרי
15
טיסן
מרקם כפרי
כ 1222 -מ' צפונית
לנחל,
כ 522 -מ' דרומית
לשטח יער וייעור.
כ 322 -מ' ממערב לשטח
יער ויעור
צמוד לדרך
כ 122 -מדרום וכ122 -
מ' צפ .מערבית לשטח
יער וייעור
כ 152 -מ' צפון מערבית
לשמורת טבע ורצועת
נחל ,כ 522 -מ' מזרחית
לאזור יער וייעור.
כ 122 -מ' צפונית לדרך,
כ 322 -מ' מזרחית
משטח יער וייעור וכ-
422מ' מערבית לנחל
כ 1122 -צפונית לנחל
תשריט הנחיות סביבתיות –
האתר מים
במיקוםמשאבי
שטח שימור
בתחום אגן היקוות הכנרת
מצפון לגבול שטח אש
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
שטח שימור משאבי מים
שטח שימור משאבי מים
רגישות נופית-סביבתית גבוהה
שטח שימור משאבי מים
בתחום אגן היקוות הכנרת
שטח אש
שטח שימור משאבי מים
שטח שימור משאבי מים
שטח שימור משאבי מים
מרקם חופי – הפיתוח במרחב זה נדרש שייעשה תוך התחשבות בהיבטים נופיים-טבעיים
הקשורים בקרבה אל הים ,ומתן זכות מעבר לים.
בנוסף לחלוקה למרקמים ,קובעת התמ"א בתשריט זה גם את שטחי ייעודי הקרקע הבאים:
שטחי יערות – התמ"א מייעדת שטחי יער וייעור ,עפ"י תמ"א\.11
שמורות טבע – בתחום הרישיון מייעדת התמ"א שמורות טבע וגנים לאומיים ,עפ"י תמ"א\.4
רצועת נחל – כאמור לעיל ,בתחום הרישיון זורמים נחלי רמת הגולן הגדולים באגן ההיקוות של
הכנרת .התמ"א מסמנת רצועות נחל בהתאם לסימונן בתמ"א \34ב\.3
רגישות נופית-סביבתית – מערבו של תחום הרישיון מצוי באזור המאופיין ברמה גבוהה של
רגישות נופית-סביבתית.
שימור משאבי מים – תחום הרישיון מוגדר כולו כשטח לשימור משאבי מים.
13
שטח בטחוני ושטחי אש – בצפון תחום הרישיון מסמנת התמ"א מספר שטחי אש כסימון עזר
(עם זאת – הסימון עדכני).
שדה תעופה – בדרום תחום הרישיון מצוי שדה תעופה קטן; מנחת פיק.
דרכים – בתחום הרישיון סלולות הדרכים הבאות 5499 ,444 ,449 ,424 ,549 ,45 ,94 ,91 :ו.9244 -
ב .תשריט הנחיות סביבתיות (איור )1.3.1.1
עפ"י תשריט זה מצויים חלק מהאתרים ( )14 ,4 ,5 ,4 ,1בשטח הנושא רגישות נופית סביבתית
גבוהה ,ובנוסף ,כלל האתרים מצויים בתחום שימור משאבי מים .בהגדרות התמ"א נקבע כי
בשטח זה נדרשת הגשת מסמך נופי-סביבתי\תסקיר השפעה על הסביבה לבחינת היבטים חזותיים
ואקולוגיים של הפיתוח .בשטח זה יישקל הצורך באמצעי החדרת נגר עילי ,ותוגש חו"ד
הידרולוגית.
1.3.1.1תמ"אות חלקיות
טבלה 1.3.1.1.1מציגה את ייעודי הקרקע בתכניות מתאר ארציות סקטוריליות עיקריות באזור
הבקשה .איור 1.3.1.1.1מציג מציג את התמ"אות האחראיות על שטחים פתוחים :תמ"א ( 11יער
וייעור) ,תמ"א ( 4שמורות טבע וגנים לאומיים) ,תמ"א \34ב\( 3משק המים – נחלים וניקוז) .איור
1.3.1.1.1מציג את תמ"אות ( 15שדות תעופה) ו( 3 -דרכים) .איור 1.3.1.1.3המציג את פרישת
ייעודי הקרקע של תמ"א 13לחופי הכנרת ותמ"א .3איור ( 1.4.3.1בהמשך) מציג את תשריט תמ"א
034ב( 40פגיעות מי תהום).
תמ"א – 11ניתן לראות כי כל האתרים הפוטנציאליים אינם מצויים בשטח יער או ייעור .האתרים
הפוטנציאליים ממוקמים מחוץ לשטחי יער בתמ"א ,11אולם שני אתרים ( )11, 9מצויים בסמיכות
לשטחים אלו (איור .)1.3.1.1.4
תמ"א – 4כל האתרים ,למעט אתר ,14מצויים מחוץ לשמורות טבע וגנים לאומיים .כל האתרים
מצויים באזור פגיעות מי תהום גבוהה (א' ,)1למעט אתר ( 1כפר חרוב) המצוי באזור פגיעות
בינונית (ב') עפ"י תמ"א \34ב\ .4עפ"י הוראות התמ"א ,תכניות באזורים אלו העשויות לגרום
לזיהום מים (כאלו העושות שימוש ניכר בדלקים וחומ"ס ,מטמנות אשפה וכיו"ב) נדרשות לבחינת
פוטנציאל זיהום תת הקרקע והצגת אמצעים למניעתו .בשל רגישות הנושא ,נערכה פניה לרשות
המים והתקבל אישורה לקידוחים (נספח ,)14עוד טרם הגשת הבקשה.
14
טבלה – 1.3.1.1.1ייעודי קרקע בתכניות מתאר ארציות ברדיוס ק"מ אחד מהקידוחים
אתר פוטנציאלי
תמ"א 11
תמ"א 34
ל\ר
כ 352 -מ'
מדרך ראשית
94
ל\ר
כ 1.5 -ק"מ
ממזרח לדרך
.94
ל\ר
1
כפר
חרוב
\34ב\ - 4פגיעות ב'
(בינונית)
\34ב\ - 5כ 422 -מ' ממזרח
לקו מים (רצועה
אופציונלית)
1
מיצר
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) כ 422 -מ' מצפון
ליער נטע אדם
מזרח האתר מצוימוצע
בפגיעות ב' (בנונית)
\34ב\ - 5כ 1,122 -מ' ממזרח
לקו מים (רצועה
אופציונלית)
ל\ר
3
כ 322 -מ' מדרום
\34ב\ - 3כ 422 -מ' מעורק
אזור
מערב ליער נטע
תעשייה ניקוז משני (נחל עין גב)
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) אדם מוצע
בני
\34ב\ - 5כ 52 -מ' מקו מים
יהודה
קיים; כ 152 -מ' ממזרח
לבריכת מי שתיה
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) ל\ר
חוות
\34ב\ - 5צמוד לקו מים
הבקר
כביש 549קיים
ל\ר
ל\ר
אזור נופש בטבע
(נב"ט)
ל\ר
ל\ר
ל\ר
ל\ר
חיבור לדרך
אזורית .549
כ 32 -מ'
מדרום לדרך.
ל\ר
צמוד ממערב ליער
פארק מוצע.
ל\ר
ל\ר
ל\ר
אזור נופש בטבע
(נב"ט)
כ 52 -מ'
מדרום לדרך
אזורית 549
ל\ר
נופש בטבע ותחום ל\ר
תכנון מפורט
כ 122-מ'
ממזרח לדרך
.914
ל\ר
כ 152 -מ'
מדרך אזורית
4
5
\34ב\ - 3כ 1,222 -מ' מעורק
חוות
ניקוז ראשי ונחל לתכנון
נטור
(נחל אל על)
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה)
\34ב\ - 5כ 1,222 -מ' ממערב
לקו מים קיים
כביש \34 449ב\ - 3כ 422 -מ' מצפון
לעורק משני (נחל שפמנון)
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה)
\34ב\ - 3כ 152 -מ' מדרום
מחצבת
לעורק ראשי (נחל דליות)
דליות
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה)
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה)
חד נס
9
צומת
יונתן
4
5
4
ל\ר
תמ"א – 13לחופי
הכנרת
ל\ר
תמ"א 4
תמ"א 3
522מ' מדרום
מזרח ליער נטע
אדם קיים וכ322 -
מ' מצפון מזרח
ליער נוסף 422 .מ'
מדרום מערב ליער
טבעי לשימור
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) כ 32 -מ' מדרום
ליער נטע אדם
ל\ר
15
אתר פוטנציאלי
תמ"א 11
תמ"א 34
תמ"א – 13לחופי
הכנרת
תמ"א 4
מוצע ,וכ122-322 -
מ' מצפון לשטחי
יער נטע אדם
נוספים
12
כביש 45
11
קצביה
11
מחנה
גשור
13
קשת
14
מאגר
צור
15
אזור
תעשייה
קצרין
14
בג'וריה
- 34כ 1,222 -מ' מערבית
למאגר קולחין קיים
\34ב\ - 3כ 522-1122 -מ'
מעורקי ניקוז ראשיים
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה)
\34ב\ - 3כ 422 -מ' דר' מז'
לעורק ראשי (נחל זויתן)
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה)
\34ב\ - 5כ 1,222 -מ' ממערב
לקו מים קיים
ל\ר
תמ"א 3
424
נופש בטבע
ל\ר
כ 32 -מ' מדרך
ראשית 45
ל\ר
ל\ר
כ 152 -מ'
מדרך ראשית
45
ל\ר
ל\ר
ל\ר
ל\ר
כ 52 -מ' מצפון
ליער פארק מוצע
(יער דליל); דרך
הגישה חוצה את
יער הפארק .כ122 -
מ' מדרום ליער
פארק מוצע נוסף.
כ 522 -מ' ממערב
ליער נטע אדם
קיים.
ל\ר
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) כ 422 -מ' מדרום
ליער פארק מוצע
\34ב\ - 5כ 122 -מ' מצפון
לקו מים קיים
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) כ 152 -מ' ממערב ל\ר
\34ב\ - 5צמוד לקו מים
ליער נטע אדם
קיים
קיים.
נופש בטבע
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) כ 122 -מ' מדרום
ליער פארק מוצע,
\34ב\ - 5כ 122 -מ' ממזרח
כ 422 -מ' מצפון
לקו מים קיים
מזרח ליער נטע
אדם מוצע.
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) כ 422 -מ' ממזרח ל\ר
\34ב\ - 5צמוד לרצועה
ליער נטע אדם
לתכנון קו מים
בשולי שמורת
טבע
כ 45 -מ' מדרך
ראשית 91
ל\ר
ל\ר
קיים (מעברו השני
של אזור התעשיה.
\34ב\ - 3כ 522 -מ' צפ' מע' כ 352 -מ' ממזרח
ליער נ"א מוצע ,כ-
לעורק ראשי (נחל אל על)
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה) 522מ' ממזרח
ליער נ"א קיים וכ-
922מ' מדרום
ליער פארק מוצע.
ל\ר
ל\ר
חיבור לדרך
אזורית 424
כ 122 -מ'
ממזרח לדרך
16
אתר פוטנציאלי
15
תמ"א 34
\34ב\ - 3כ 1,122 -מ' צפ'
מע' לעורק ראשי (נחל
דליות)
\34ב\ - 4פגיעות א( 1גבוהה)
\34ב\ - 5צמוד לקו מים
קיים 122-322 ,מ' ממזרח
לשלושה קוי מים קיימים
נוספים
טיסן
תמ"א 11
כ 422 -מ' מצפון
וממזרח ליער נ"א
מוצע.
תמ"א – 13לחופי
הכנרת
ל\ר
תמ"א 4
ל\ר
תמ"א – 15תמ"א זו עוסקת בשדות תעופה וכוללת באזור הבקשה את מנחת פיק (איור .)1.3.1.1.1
שדה זה ,המצוי בתוך תחום הרישיון ,הינו שדה ברמה – 4למטוסים קלים וחקלאיים בשימוש.
שדה זה נמצא במרחק של 1.1ק"מ מאתר ,1ובמרחק של 1.5ק"מ מאתר .3שני האתרים נמצאים
בתחום המישור הקוני של שדה התעופה .לשדה יש תכנית מפורטת מאושרת ג ,111110ובה
מפורטים הגבהים .בשני אתרים אלה ,ישנה הגבלת גובה של כ 42 -מ' .בנוסף כוללת התמ"א שני
שדות תעופה הממוקמים כ 5-12 -ק"מ מתחום הרשיון:
שדה תעופה כורזים – שדה זה הינו שדה ברמה – 1בינלאומי מתוכנן ,שאינו בשימוש.
שדה זה נמצא במרחק מעל 5ק"מ מאתר ,4וכ 422 -מ' גבוה יותר .אין מגבלות לגבי אתר
זה.
שדה תעופה ראש פינה – שדה זה הינו שדה ברמה – 3פנים בשימוש .שדה זה נמצא
במרחק של כ 5 -ק"מ מאתר ,14ומעל 9.5ק"מ מאתר .4אתר 14נמצא בקצה גבול
מגבלות התעופה של השדה ,אך בתוך התחום .הגבלת הגובה באתר 14היא 352-342מ'
מפני הים ,והאתר נמצא בגובה 142מ' מעל פני הים .אתר 4נמצא מחוץ לאזור ההשפעה
של השדה.
1.3.1.3תכנית המתאר המחוזית ותכניות מקומיות
טבלה 1.3.1.3.1מציגה את ייעודי הקרקע בתכנית המתאר המחוזית 1\3למחוז צפון ,וכן תכניות
מפורטות הסמוכות לאתרים הפוטנציאליים .איור 1.3.1.3.1מציג את ייעודי הקרקע של תכנית
המתאר המחוזית .האיורים הבאים מציגים את תכניות מפורטות במרחק ק"מ אחד מהקידוחים:
איור - 1.3.1.3.1תכניות מפורטות בצפון מערב אזור הרשיון :קצרין ,פארק הירדן ,שמורת
היהודיה ומחצבת דליות
איור - 1.3.1.3.3תכניות מפורטות בצפון מזרח אזור הרשיון :קשת
תמ"א 3
ל\ר
17
איור - 1.3.1.3.4תכניות מפורטות במרכז-דרום אזור הרשיון :גשור ,אלי-עד ובני יהודה
איור - 1.3.1.3.5תכניות מפורטות במרכז-דרום אזור הרשיון :נטור
איור - 1.3.1.3.4תכנית מפורטות בקצה הדרומי של אזור הרשיון :כפר חרוב
טבלה 1.3.1.3.1מציגה תכניות מפורטות ברדיוס ק"מ מהקידוחים:
טבלה – 1.3.1.3.1ייעודי קרקע בתכנית מתאר מחוזית ותכניות מקומיות ברדיוס ק"מ מהקידוחים
תמ"מ 1\3
אתר פוטנציאלי
1
כפר
חרוב
שטח חקלאי
כ 45 -מ' מדרך תת אזורית קיימת
1
מיצר
שטח חקלאי
3
אזור
תעשייה
בני
יהודה
אזור תעשייה (סימבול)
4
חוות
הבקר
כביש 549
שטח חקלאי
חוות
נטור
4
כביש 449שטח חקלאי ,בסמוך ומדרום לדרך
אזורית .מצפון לדרך מסומן שטח "קו אי
חסימה נופית"
כ 122 -מ' דרומית מערבית לאתר
מסומנים בסימבול אתר ארכיאולוגי מסוג
"שדה דולמנים" ואתר
היסטורי\ארכיאולוגי;
כ 152 -מ' מצפון לאתר מצויה שמורת
טבע.
שינוי מס' 1של התמ"מ (תמ"מ 1שינוי
מחצבת
)1\3מייעד את השטח כייעוד לכרייה
דליות
וחציבה.
5
5
שטח חקלאי צמוד לדרך אזורית
תכניות מפורטות
אין תכניות מפורטות החלות בשטח.
כ 422 -מ' מקצה המגורים המתוכננים
בתכנית הישוב ג\ 11914ו -ג\14912
ג\ - 14214שמורת טבע נחל מיצר
(מאושרת) קצה השמורה מצוי כ 112 -מ'
מהאתר.
אין תכניות מפורטות החלות בשטח.
האתר נכלל במגבלות גובה שקובעת
תכנית ג\ 11111מנחת פיק -בניה בגובה
עד 42מ' (עד גובה 415מ' מ.פ.ה)
ג\ – 5419מייעדת את השטח לתעשייה
ומתקנים הנדסיים בסביבת הקידוח
מייעדת התכנית שטחי תעשייה; האתר
נכלל במגבלות גובה שקובעת תכנית
ג\ 11111מנחת פיק -בניה בגובה עד 42
מ'( עד גובה 415מ' מ.פ.ה)
ל\ר
ג\ – 14441מייעדת במרחק כ 522 -מ'
מהאתר שטח לקיט כפרי (חוות יין בנטור)
שטרם פותח.
ג\ 14535ו -ג\ 11454לישוב נטור – האתר
מצוי כ 1,422 -מ' מאזור המגורים
המתוכנן של הישוב.
ל\ר
האתר מצוי בשטח תכנית ג\4394
למחצבת דליות בייעוד שטח לכריה.
18
אתר פוטנציאלי
תמ"מ 1\3
כ 152 -מ' צפון מערבית לדרך אזורית וכ-
422מ' מזרחית לדרך ראשית (כביש .)91
בצמוד לדרך האזורית (כ 122 -מ' מהאתר)
מצוי שטח "קו אי חסימה נופית".
שטח חקלאי .בין האתר לבין כביש 444
מסומן קו אי חסימה נופית .מערבית
לכביש מסומנת שמורת טבע .שמורה
נוספת מסומנת כ 522-מ' מדרום מזרח
לאתר.
4
חד נס
9
צומת
יונתן
כביש 45
קצביה
מחנה
גשור
שטח חקלאי ,בסמוך לסימבול "אתר
ארכיאולוגי מוצע לפיתוח"
שטח חקלאי בצמוד לדרך אזורית
שטח חקלאי בצמוד לדרך אזורית
שטח חקלאי.
13
קשת
14
מאגר
צור
שטח חקלאי; כ 122 -מ' מצפון לשטח
לאיגום מתוכנן.
שטח חקלאי סמוך לדרך מקומית; כ122 -
מ' מערבה מצוי "אתר ארכאולוגי מוצע
ואתר ביקור משני"
15
אזור
תעשייה
קצרין
בג'וריה
15
טיסן
12
11
11
14
אזור תעשייה
שטח חקלאי .כ 122-מ' מדרך אזורית.
מעבר לדרך מסומן שטח לאיגום.
שטח חקלאי .כ 322-מ' מדרום מסומן
אתר הסטורי0ארכיאולוגי
תכניות מפורטות
האתר מדרום לשטח מאגר השפכים
הנכלל בתכנית ג\" 15233מפעל מים
מעלות הגולן".
ממערב לאתר ( 152מ') ,קיימת תוכנית
ג\ 5594של פארק הירדן.
תוכנית ג\ 11112ליישוב חד נס מצויה כ-
1422מ' מצפון לאתר.
ל\ר
ל\ר
ל\ר
צפונית מזרחית לאתר (כ 1,222-מ') קיימת
תכנית ג( 113340קשת) .היעוד בכיוון זה
הוא חקלאי ומבני משק.
כ 522 -מ' מקצה שטח מגורים מתוכנן של
הישוב קשת (ג\)11334
השטח צמוד לשטח חקלאי הנכלל
בתכנית ג\" 15233מפעל מים מעלות
הגולן" .האתר מצוי בתחום מגבלות גובה
בניה של שדה תעופה ראש פינה\מחניים
(ניתן לבנות לגובה של עד 112-112מ' –
דבר שאינו מהווה מגבלה אמיתית).
ג\ – 11414אזור תעשייה קצרין – יעוד
אזור תעשייה.
ל\ר
ל\ר
1.3.1.4תאריכי אישור תוכניות ייעודי הקרקע
ייעודי הקרקע מוגדרים לפי תוכניות שאושרו במועדים שונים ומפורסמים לציבור בהתאם .טבלה
1.3.1.4מציגה את תאריכי אישור התוכניות השונות בכל רמות התכנון ,ואת מקור הפרסום לציבור
הרחב.
19
טבלה :1.3.1.4.1תאריכי אישור תוכניות ייעודי הקרקע
תכנית
תמ"א 35
תמ"א 34ב50
תמ"א 34ב40
תמ"א 34ב30
תמ"א 34
תמ"א - 11יערות
תמ"א - 13חופי כנרת
תמ"א - 4שמורות וגנים
תמ"א - 3דרכים
תמ"מ - 301מחוזית חלקית רמת הגולן
ג - 119140כפר חרוב
ג - 149120כפר חרוב
ג - 142140שמורת טבע נחל מיצר
ג - 111110מנחת פיק
ג - 54190א.ת .בני יהודה
ג - 144410חוות יין נטור
ג - 145350נטור
ג - 114540נטור
ג - 43940מחצבת דליות
תמ"מ 1שינוי - 301מחצבת דליות
ג - 55940פארק הירדן
ג - 113340קשת
ג - 152330מפעל מים מעלות הגולן
ג - 114140א.ת .קצרין
תאריך אישור וילקוט פרסומים
15.11.1225
ילקוט פרסומים 5454
14.23.1229
ילקוט פרסומים 5931
14.24.1225
ילקוט פרסומים 5524
14.11.1224
ילקוט פרסומים 5424
19.24.1223
ילקוט פרסומים 5124
19.11.1995
ילקוט פרסומים 4343
14.23.1994
ילקוט פרסומים 4125
19.12.1941
ילקוט פרסומים 1559
14.4.1954
ילקוט פרסומים 1145
32.25.1225
ילקוט פרסומים 5494
31.5.1223
ילקוט פרסומים 5111
9.4.1224
ילקוט פרסומים 5593
13.1.1211
ילקוט פרסומים 4123
32.5.1223
פרסום בעיתונות לתוקף
1.9.1994
ילקוט פרסומים 4439
19.3.1229
ילקוט פרסומים 5931
15.1.1211
ילקוט פרסומים 4355
13.9.1224
ילקוט פרסומים 5332
13.3.1223
ילקוט פרסומים 5144
19.4.1222
ילקוט פרסומים 4994
15.11.1994
ילקוט פרסומים 4455
14.3.1223
ילקוט פרסומים 5145
12.4.1211
ילקוט פרסומים 4154
14.21.1225
ילקוט פרסומים 5433
21
1.4מאפיינים הידרולוגיים והידרו-גיאולוגיים
ההתייחסות לאחדים מסעיפי ההידרולוגיה (נחלים ואגני ניקוז) נעשתה באופן שונה מעט
מהמפורט בהנחיות משרד האנרגיה ,וזאת בהתאם לסיכום מקדים עם מיכל עייק מהמשרד להגנת
הסביבה (מתאריך .)30901213
1.4.1רקע גיאולוגי ,הידרו-גיאולוגי וקידוחי מים
1.4.1.1מסלע
החתך הגיאולוגי החשוף בתחום הבקשה מורכב מסלעים מחבורות עבדת ,סקיה ,טבריה ובשן
מגילים אאוקן עד רצנטי .מתחת לחבורת עבדת בתת הקרקע נמצאים סלעי חבורת הר הצופים
מגיל סנון ,המהווים את סלעי המטרה ,ומתחתם סלעי חבורת יהודה מגיל אלביאן עד טורון .חתך
סטרטיגרפי מוכלל מוצג באיור .1.4.1.1.1השתרעות היחידות בפני השטח מוצגת במפות
הגיאולוגיות של המכון הגיאולוגי באיור .1.4.1.1.1להלן תיאור יחידות הסלע מהעתיק לצעיר:
חבורת יהודה
חבורת יהודה מגיל אלביאן עליון עד טורון מחולקת לשבע תצורות :תצורת עין אל אסד ,הבנויה
אבן גיר; תצורת קטיע ,הבנויה אבן חול וחוואר; תצורת מסעדה ,הבנויה אבן גיר; תצורת כמון
(יגור) מגיל אלביאן עליון ,הבנויה דולומיט; תצורת דיר חנא מגיל קנומן תחתון ,הבנויה אבן גיר,
קירטון וחוואר; תצורת סכנין מגיל קנומן עליון ,הבנויה דולומיט; ותצורת בע'נה מגיל טורון,
הבנויה אבן גיר (דפני .)1223 ,עובי החבורה בתחום שטח הבקשה הוא 422-1222מ' ,ומגיע ל1122-
מ' בדרום ובמערב הגולן ( .)Meiler, 2011סלעי החבורה נחשפים בשולי החרמון ,ובחלונות שמיר.
כמו כן נחדרה החבורה בקידוחים בצפון הגולן.
חבורת הר הצופים
חבורת הר הצופים מגיל סנון מחולקת לארבע תצורות :תצורת מנוחה מגיל סנטון ,הבנויה
קירטון; תצורת מישאש מגיל קמפן ,הבנויה קירטון צור ,תצורת ע'רב מגיל מסטריכט ,הבנויה
חוואר וקירטון; ותצורת טקיה מגיל פלאוקן ,הבנויה חוואר וחרסית (דפני .)1223 ,תצורות מנוחה,
מישא ש וע'רב הן שכבות המטרה בקידוחי הפרויקט .עובייה המירבי של החבורה כ 552-מ' ,כפי
שנקדח בקידוח עין סעיד (מיכלסון ,)1941 ,והיא מונחת באי התאמה על גבי חבורת יהודה .אי
21
התאמות קיימות גם בתוך החבורה .ממזרח לבקע ים המלח סלעי החבורה נחשפים בשולי
החרמון ,ובחלונות שמיר.
איור :1.4.1.1.1חתך סטרטיגרפי בגולן
()Meiler, 2011 after Mor et al., 1997 and Sneh et al., 1998
22
החלוקה בין תצורת מנוחה לבין תצורת מישאש אינה מוגדרת בקידוח עין סעיד (מיצר .)1החתך
בקידוח כולל אבן גיר חווארית ,קירטון חווארי ,פוספוריט חווארי ,עדשות ואופקי צור ,ויכול
להיחשב כמתאים להגדרת תצורות ואדי ע'ודראן ועמאן בירדן .חלקה התחתון ,אשר בנוי אבן גיר
קירטונית יכול להחשב כתצורת צפת .האזור האקוויולנטי לדרום רמת הגולן מעברו השני של
טרנספורם ים המלח מצוי כ 125 -ק"מ דרומית לתחום הרישיון בנחל אוג .באזור זה נחשף חתך
קירטוני של תצורת מנוחה ,מעליו חילופין של קירטון וצור ,אשר מוגדרים במפה הגיאולוגית (רוט
וחובריו )1224 ,כ"צור הכפול" (איור ,)1.4.1.1.3ומעליו תצורת מישאש ,המחולקת לפרט הצור
העיקרי ולפרט הפוספוריט.
איור :1.4.1.1.3חילופי צור וקירטון ("הצור הכפול") בנחל אוג.
חבורת עבדת
חבורת עבדת מגיל אאוקן מחולקת בדרום הגולן לשתי תצורות :תצורת עדולם ותצורת מרישה.
בצפון הגולן קיימת גם תצורת בר כוכבא .החבורה מונחת על גבי חבורת הר הצופים.
תצורת עדולם מגיל אאוקן תחתון בנויה אבן גיר קירטונית ,קירטון ,אבן גיר וקירטון חווארי ,לבן-
צהבהב ,עם אופקי ביניים של צור אפור או חום ,ועדשות צור .עובי התצורה כ 152-מ' (מיכלסון,
23
,)1941מתוכם חשופים עד 122מ' (מיכלסון .)1951 ,בדרום הגולן התצורה חשופה בנחלים ירמוך,
רקד ,מיצר ונוב.
תצורת מרשה מגיל אאוקן תיכון בנויה קירטון ,קירטון חווארי ,חוואר קירטוני וחוואר .במקומות
קיימים גם אבן גיר ,אבן גיר קירטונית ,אופקי ועדשות צור .תצורת מרשה רכה מתצורת עדולם,
ומכוסה על פי רוב בנארי קשה .עובי התצורה מגיע ל 142 -מ' ,העובי המינימלי של המחשופים
הוא 12מ' (מיכלסון .)1951 ,התצורה חשופה בדרום הגולן בשולי הנחלים ירמוך ,רקד ,ובנחלים
מיצר ,עין גב ,נוב ,אל על וסמך.
חבורות סקיה וטבריה
חבורת סקיה מגיל אאוקן עליון עד מיוקן עליון מחולקת בגולן לתצורות פיק ,סוסיתא ,עין גב
והורדוס .במפת טבריה (סנה )1224חבורות סקיה וטבריה אינן מחולקות .תצורת גשר ,החשופה
בגולן ,שייכת לחבורת טבריה .חבורת סקיה מונחת באי התאמה על גבי חבורת עבדת .עוביי
התצורות השונות מפורטים להלן על פי חשיפתם בשטח ,אך לפי חתכים סיסמיים ,עוביין המירבי
הכולל של החבורות עשוי להגיע למעל ל 1222 -מ' בתת הקרקע במערב הגולן בבקעת בית ציידה
ובקרבת הירדן ההררי (.)Meiler, 2011
תצורת פיק מגיל אאוקן עליון עד אוליגוקן בנויה אבן גיר ,קירטון ,אבן גיר חווארית וחוואר.
חלקה התחתון עשיר בגלאוקוניט ,ומופיעים בה תרכיזי בריט .בחלקה העליון מופיעות עדשות
צור .במורדות הדרומיים של הגולן באזור חמת גדר מופיע פציאס חווארי .עובי התצורה 12-45מ'
והיא מונחת באי התאמה על גבי סלעי חבורת עבדת (מיכלסון .)1951 ,התצורה חשופה במורדות
הדרומיים והמערביים של הגולן במעלה יובלי הירמוך ומול תל קציר ,האון ועין גב ,וכן בנחלים עין
גב ,אל על וסמך.
תצורת סוסיתא מגיל אוליגוקן עד מיוקן תחתון בנויה חוואר וגיר חווארי עשירים במאובנים,
דולומיט חולי וסוכרי עם מאובנים וגלאוקוניט ,גיר חולי ,גיר ביוקלסטי ,תרכיזי קוורצוליט ,צור,
גיר קירטוני וחול .עובי התצורה 15-145מ' ,היא מונחת בהתאמה על גבי סלעי תצורת פיק,
וקיימת בה אי התאמה זוויתית בין שני פרטים (מיכלסון .)1951 ,התצורה חשופה בשולי נחל רקד
מזרחית לקיבוץ מיצר ,במורדות הדרומיים והמערביים של הגולן בדהרת א-נצריה ,מול תל קציר,
האון ועין גב ,וכן בנחל עין גב.
24
תצורת עין גב מגיל מיוקן תחתון עד תיכון בנויה חולות צהובים בלתי מלוכדים או מלוכדים
בחלקם בצמנט קרבונטי ,עם אופקי ביניים של אבן גיר למינרית וגיר קירטוני או חווארי .עובי
התצורה כ 92 -מ' והיא מונחת באי התאמה ארוזיבית ו\או זוויתית מעל סלעי תצורת סוסיתא
(מיכלסון .)1951 ,התצורה חשופה באזור עין גב.
תצורת הורדוס מגיל מיוקן בנויה קונגלומרט ,אבן חול גירית ,חוואר ,גיר חולי ,גיר קירטוני ,סילט,
ובמקומות חולות ,אבן גיר וחרסיות .הקונגלומרט מורכב לרוב מחלוקים אאוקניים ובמקומות
חלוקים סנוניים ובזלת תחתונה .הליכוד הוא לרוב חולי – סילטי – גירי .עובי התצורה בגולן מגיע
ל 141 -מ' .התצורה מונחת באי התאמה על תצורות מרשה עד עין גב (מיכלסון .)1951 ,התצורה
חשופה לאורך המורדות הדרומיים והמערביים של דרום הגולן וסביב הנחלים מיצר ,עין גב ,אל
על ,סמך ,כנף ,שפמנון ,גמלא ודליות.
בזלת תחתונה מופיעה כזרמים בתוך תצורת הורדוס .המסלע הוא אוליבין בזלת בלויה ופריכה,
עשירה בוזיקולות ממולאות קלציט .עובי הזרמים 5-32מ' ,והשתרעותם היא עשרות עד מאות
מטרים .בנחל דליות קיימים 4דייקים בזלתיים בכיוון צפון-דרום (מיכלסון.)1951 ,
תצורת גשר מגיל פליוקן תחתון בנויה אבן גיר ,אבן חול גירית ,סילט ,חוואר ,אבן גיר דטריטית,
אבן גיר אואוליטית וקונגלומרט .לתצורה שני פציאסים בגולן :פציאס גיר אואוליטי וחוואר מנחל
סמך וצפונה ,ופציאס גיר ליטוגרפי ואבן חול גירית בדרום .עובי התצורה מגיע ל 42 -מ' (מיכלסון,
.)1951התצורה חשופה בדרום הגולן באזור תל קציר ,בנחל מיצר ,ביובלי נחל רקד ,בנחל עין גב,
בקרן עין גב ובנחלים סמך ,כנף ,שפמנון ודליות.
טוף ובזלת פיג'אס מופיעים כחדירות בתצורות הורדוס וגשר בנחלים סמך וכנף (מור.)1944 ,
חבורת בשן
חבורת בשן מגיל פליוקן פלייסטוקן מחולקת ליחידות בזלת ,סקוריה וטוף רבות .החלוקה משתנה
מאזור לאזור .החבורה כוללת את בזלת הכיסוי ,סקוריה בני יהודה ,קילוחי יהודייה -דלווה,
קילוחי רומן ירדה ,בזלת ירמוך ,סקוריה שיבן ובזלת גולן ,המחולקת לקילוחי מוויסה ,קילוחי עין
זיוון וקילוחי רקד (לפי המפות הגיאולוגיות :מור ;1945 ,סנה ווינברגר ;1224 ,מור ;1211 ,סנה,
;1224מיכלסון .)1951עובי החבורה עשוי להגיע לכ 1122 -מ' במרכז הגולן והיא מתדקקת לצפון
ולדרום – איור .)Meiler, 2011( 1.4.1.1.4החבורה מונחת באי התאמה בגולן על סלעים מגיל יורא
ועד תצורת גשר הפליוקנית.
25
כל הבזלות משתייכות לקבוצת הבזלות האלקליות והרכבן הכימי דומה( .וינשטיין 1994 ,אצל דפני,
.)1223חתך אופייני של קילוח בזלת מתואר על ידי מור ( ,1953אצל דפני )1223 ,מלמטה למעלה:
יחידה תחתונה – גבב של חתיכות בזלת נקבובית ,קרועה ושבורה עם קרקע אדומה.
בזלת נקבובית מאוד ,סידוק אי-רגולרי.
יחידה עיקרית – בזלת מסיבית ,לרוב הופעה פריזמתית או עמודית.
בזלת נקבובית מאוד.
קרקע מעורבת בשברי בזלת קטנים ,נקבוביים ובלויים.
יחידה עליונה -קרקע מאובנת ,לרוב בלויה.
קילוחי הלבה זורמים וממלאים טופוגרפיה קיימת .עוביים ,השתרעותם וכן יחסי העובי של
היחידות השונות בכל קילוח משתנים ממקום למקום .גם יחידות הקרקע אינן רציפות במרחב
(דפני.)1223 ,
אלוביום – שכבת אלוביום ,קולוביום וקרקע בעובי של כשני מטרים ,מכסה חלקים בגולן .הרכב
היחידה הוא חרסיתי ,חולי עם חלוקי בזלת .בבקעת בית ציידה האלוביום מהווה מילוי של השקע
הטקטוני ,ועוביו מגיע למעל 122מ'.
1.4.1.1מבנה
הגולן הוא קער (סינקלינת אירביד גולן) ,אשר נוצר מסוף הקרטיקון עד תחילת האאוקן העליון,
בין קמר עג'לון בדרום לבין קמר החרמון בצפון (איור .)1.4.1.1.1ציר הקער הוא לצפון-מזרח עד
צפון-צפון-מזרח ,ונמשך מאזור בלוק יהודייה עד אזור מרום גולן .הציר נראה היטב במפה
הסטרוקטורלית של גג חבורת יהודה (איור .)1.4.1.1.1כמו כן נראית במפה נחיתה חריפה של
השכבות לכיוון דרום-מערב אל עבר העתק הירדן (בקע ים המלח) .נטיות הקער בחלקו הדרומי
מתונות לכיוון מערב וצפון מערב .במערב מוגבל הגולן בהעתקי בקע ים המלח ,לאורך השוליים
המזרחיים של הכנרת ,הירדן ההררי והשוליים המזרחיים של עמק החולה.
סלעי חבורות סקיה וטבריה הורבדו באגנים משניים בתוך קער הגולן ,אשר נוצרו על ידי פאזות
קימוט מגיל אוליגוקן – נאוגן .עדות לקימוטים אלה ניתן למצוא באי ההתאמות הזוויתיות בבסיס
תצורת פיק ,בתוך תצורת סוסיתא ובבסיס תצורת הורדוס .בזלות חבורת בשן מונחות באי
התאמה על מישור אירוזיבי .הבזלות אינן מקומטות ,אך קיימות בהן נטיות בהתאם לכיווני
הזרימה שלהן (שולמן ;1944 ,מיכלסון ;1951 ,מור.)Meiler, 2011 ;1944 ,
26
ההעתקים העיקריים באזור הם העתקי הבקע הראשיים ,מדרום לצפון :העתק האון ,העתק עין גב,
אשר מהווה את המשכו הצפוני של העתק האון ,העתק שיח עלי ,העתק הירדן והעתק שמיר .כיוון
העתקים אלה הוא צפון-דרום למעט העתק שיח עלי אשר כיוונו בחלקו הדרומי הוא צפון-דרום
ובחלקו הצפוני כיוונו לצפון-מזרח .התנועות על ההעתקים הן אופקיות שמאליות ונורמליות ,והם
מנמיכים בדרך כלל את צידם המערבי .העתקים נוספים קיימים בתת הקרקע ואינם מגיעים אל
פני השטח ,חלקם מסתעפים מהעתק הטרנספורם הראשי .ההעתקים מוצגים במפה באיור
,1.4.1.1.3ובחתכי רוחב באיורים .1.4.1.1.5 ,1.4.1.1.4 ,1.4.1.1.1
הזריקה האנכית בשולי דרום הגולן היא כ 422 -מ' .ההעתקים העיקריים הם האון ושיח עלי .בין
שני העתקים אלה ,מאזור סוסיתא ועד להעתק שיח עלי ,הזריקה מתחלקת על מספר העתקי
מדרגות מקבילים זה לזה ,כאשר מידת הזריקה על כל העתק היא עד 122מ' .בתת הקרקע העתק
שיח עלי מופיע כאזור מעוות נרחב ,הנמשך לצפון מזרח וכולל מבנה פרח .הזריקה האנכית לאורך
העתק שיח עלי בתת הקרקע מגיעה ל 1222 -מ'.
העתק שמיר סמוך לשטח הבקשה מופיע כרצועה של העתקי צמה נורמליים בכיוון כללי צפון-
דרום .הפרש הגובה הסטרוקטורלי בין הרמה לאזור גשר בנות יעקב הוא כ 152 -מ' .כ 12 -ק"מ
צפונית לאזור הבקשה ,משנה העתק שמיר את כיוונו ,בדומה להעתק שיח עלי.
העתקי עין ורדה (גרבן ורדה) הם שני העתקים ,בכיוון צפון-דרום ,המצויים ממזרח לשטח הבקשה.
לתנועה לאורך ההעתקים רכיב אופקי שמאלי ורכיב אנכי ,שיוצר גרבן ביניהם.
העתקי בלוק יהודייה ,אשר כיוונם דרום-דרום-מזרח ,תחומים בין העתק שיח עלי לבין העתק
הירדן .בלוק יהודייה נטוי לכיוון דרום-מערב ,וניתן להבחין במבנה אנטיקלינלי לאורכו בתת
הקרקע .ההעתקים הם נורמליים ,זריקתם האנכית 12-42מ' ,והם יוצרים הורסטים וגרבנים.
העתקים אלה קשורים גנטית לתנועה האופקית לאורך העתק שיח עלי .העתק אחד ,העתק
יהודייה ,מקביל להעתק שיח עלי ,ויוצר עימו מבנה גרבן.
העתקים בכיוון מזרח מערב קיימים בחלקו הדרומי של שטח הבקשה ומדרום לו .העתקים אלה
הם נורמליים וזריקתם האנכית היא עד כמה עשרות מטרים .העתקים אלה קיימים בחבורות
עבדת וסקיה ,ואינם מסיטים את הבזלות.
בתת הקרקע קיימים ארבעה אזורי גזירה עיקריים נוספים :אזור גזירה גולן מערבי ,העתק
משושים ,אזור גזירה נוב ואזור גזירה פזורה:
27
העתקים של אזור גזירה גולן מערבי מצויים בחלק המערבי של דרום הגולן בתת הקרקע בין נחל
סמך לנחל יהודייה .ההעתקים הם העתקי מדרגות נורמליים ,כיוונם צפון-דרום ,והם מסיטים את
בסיס הבזלת.
העתק משושים מצוי בחלק הצפון מערבי של שטח הבקשה ,מנחל משושים דרך תת הקרקע של
קצרין ,ועד אורטל .כיוונו צפון-מזרח והוא מסיט את בסיס הבזלת .ההעתק מתאחד עם העתק
שיח עלי בעומק.
אזור גזירה נוב מצוי בדרום הגולן בתת הקרקע מאזור אבני איתן ועד לאזור גמלא בכיוון צפון
דרום .ההעתק אנכי ובעל תנועה אופקית ,ומסיט את בסיס הבזלת.
אזור גזירה פזורה מצוי בפינה הצפון מזרחית של שטח הבקשה בתת הקרקע של אזור הר פרס
ומושב קשת בכיוון צפון מערב .ההעתק אנכי ובעל תנועה אופקית ,ומסיט את בסיס הבזלת.
(מיכלסון ,1951 ,מור ;1944 ,דפני ;1223 ,סנה.)Meiler, 2011 ;Shulman et al., 2002 ;1224 ,
גלישות
גלישות בסדרי גודל של מטרים בודדים ועד קוטר של 422מ' קיימות לאורך המצוקים המזרחיים,
הדרומיים והמערביים (אל עבר הירמוך והרקד) של הגולן ( .)Geo-prospect LTD, 1986הגלישות
מתרחשות בפני השטח לאורך מדרונות.
28
איור :1.4.1.1.1חתך גיאולוגי ,על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים ,בכיוון דרום-צפון לאורך החרמון ,הגולן והגלעד ( .)Meiler, 2011שטח הבקשה מצוי בקער הגולן.
29
איור :1.4.1.1.4חתך גיאולוגי בכיוון מזרח מערב מאזור אפיק לאזור עין גב (מיכלסון .)1951 ,ההעתק המערבי ביותר הנראה בחתך הוא קצהו הצפוני של העתק האון ,והעתקי המשנה המלווים אותו ממזרח ,ונטיות השכבות מערבה.
31
איור : 1.4.1.1.5חתכים גיאולוגיים על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים בדרום ובצפון שטח הבקשה ( .)Meiler, 2011בחתך ' B-Bנראים העתקי הירדן ,שיח עלי ופזורה .בחתך ' C-Cנראה אזור הגזירה נוב.
31
1.4.1.3יחידות הידרו-גיאולוגיות
להלן חלוקה הידרו-גיאולוגית של יחידות המסלע:
סלעי חבורת יהודה מהווים אקוויפר ,ממנו פורצים מי מעיינות חמת גדר ונשאבים מים
בקידוח 'מיצר ( '1נ.צ )145592 0 535492 .ובקידוחים בממלכת ירדן .האקוויפר נמצא במצב
כלוא באזור הגולן ,כאשר המחשופים הקרובים ביותר ,המהווים את שטח ההחדרה,
נמצאים בירדן כ 5-55 -ק"מ דרומית לשטח הבקשה ,עד לציר האנטיקלינה באזור עג'לון,
ובמורדות החרמון כ 32 -ק"מ צפונית לשטח הבקשה .בממלכת ירדן האקוויפר משותף
לסלעי עג'לון ובלקה ,המקבילות לחבורות יהודה והר הצופים .סלעי האקוויפר נכללים
בתא דיווח 544של רשות המים ( )1211בדרום הגולן .תא הדיווח כולל גם את הסלעים
האקוויפריים בחבורת הר הצופים.
סלעי חבורת הר הצופים תצורת מנוחה (תצורת ואדי ע'ודראן בעבר הירדן) מהווה
אקוויטרד או אקוויקלוד ,החוצץ באזור הירמוך ובדרום הגולן בין האקוויפר של חבורת
יהודה לבין אקוויפר תצורת מישאש (תצורת עמאן) .בממלכת ירדן חציצה זו אינה קיימת
והאקוויפר משותף לחבורות עג'לון ובלקה ,המקבילות לחבורות יהודה והר הצופים.
תצורות ע'רב וטקיה הקירטוניות חוואריות מהוות אקוויקלוד.
סלעי חבורת עבדת מהווים אקוויטרד או אקוויקלוד .הסלעים קירטוניים ,אך הם נכללים
בתא דיווח 544של רשות המים ( )1211יחד עם סלעי חבורת יהודה והר הצופים .לסלעי
חבורת עבדת מחשופים בדרום הגולן ,כפי שמפורט בסעיף ,1.4.1.1והם חשופים על שטח
נרחב בממלכת ירדן מדרום לגבול ,המהווה את עיקר שטח ההחדרה.
סלעי תצורת פיק מהווים אקוויקלוד .עדשות גיר ביוקלסטי ,המצויות בחלקה התחתון של
התצורה עשויות להכיל מים ,אך עקב השתרעותן ועוביין המוגבלים ,כמויות המים בהן
זניחות (מיכלסון.)1951 ,
סלעי תצורות סוסיתא ועין גב בעלי מוליכות גבוהה ,ועל כן יש להם פוטנציאל להוות
אקוויפר .בשל המחשופים המועטים וההשתרעות המוגבלת של התצורות ,הן לא מכילות
מים ,למעט אזורים מצומצמים ומקומיים (מיכלסון.)1951 ,
תצורת הורדוס בנויה מחילופין של סלעים פרמביליים עם סלעים אטימים ,ועל כן מהווים
אקוויטרד .מכיוון שהאופקים האקוויפריים דקים ולא רציפים ,כמויות המים בהם קטנות.
32
סלעי תצורת גשר מהווים אקוויטרד .בשל מחשופיה המצומצמים והמנותקים זה מזה,
היא אינה משמעותית.
סלעי חבורת בשן מהווים את האקוויפר העיקרי באזור – אקוויפר הבזלת ,ממנו נשאבים
מי שתייה .סלעי הבזלת הסדוקים מהווים אקוויפר ,ואילו שכבות הקרקע המאובנת
מהוות אקוויקלוד .האקוויפר מורכב מכמה גופי מים שעונים עליונים ,וגוף מים אחד
אזורי ,רציף ועמוק (איור .)1.4.1.3.1השתרעות גופי המים באקוויפר הבזלת נשלטת על ידי
גודל קילוחי הבזלת והימצאות הקרקע המאובנת .אקוויפר הבזלת הוא אקוויפר פריאטי
מתחדש ,אשר מוזן ממי הגשם בגולן ,כאשר תת-האקוויפר האזורי נחשב חצי-פריאטי.
שטח ההחדרה של האקוויפר משתרע בין נחל סער בצפון ,הנחלים רקד וירמוך בדרום,
שולי הגולן במערב ,והוא נמשך אל תוך שטח סוריה במזרח .שטח ההחדרה של תא דיווח
,552המתייחס לאקוויפר רק בתחומי מדינת ישראל ,הוא 454קמ"ר (רשות המים.)1211 ,
תת-האקוויפר האזורי נמשך דרומה עד קו רוחב ( 555אזור מעלה גמלא) .מדרום לקו רוחב
זה קיימים רק אופקים שעונים מקומיים (דפני.)1223 ,
בקעת בית ציידה מהווה בסיס סחיפה אזורי ,ובה אקוויפר המילוי ,ממנו נשאבים מי
שתייה .בבקעה קיימות יחידות מילוי צעירות בעובי מעל 122מ' הבנויות חרסיות
וחלוקים .מי התהום בבקעה מצויים באופקי החלוקים ושעונים על השכבות החרסיתיות
(דפני.)1223 ,
שמורות טבע ,שטחים פתוחים כבישים וצמתים מפורטים בסעיף 1.3.1.1ו.1.10 -
איור :1.4.1.3.1סכימת משטר הזרימה באקוויפר הבזלת (דפני)1223 ,
33
1.4.1.4קידוחי מים ומעיינות
לפי נתוני רשות המים ,בתחום שטח הבקשה קיימים אחד עשר קידוחי מים ,וברדיוס של 5ק"מ
ממנו קיימים עוד 15קידוחי מים ,סך הכל 34קידוחים:
א .שני קידוחים חודרים את אקוויפר חבורת יהודה – 'עין סעיד' ("מק עין סעיד מיצר
)"1בו לא מתבצעת כל שאיבה' ,ומק מיצר '1אשר בו מתבצעת שאיבה.
ב .קידוח אחד' ,מק מיצר ,'3חודר את תצורת מישאש ומפיק ממנה מים מהאקוויפר.
ג .אחד עשר קידוחים באקוויפר המילוי בבקעת בית ציידה ,ובאחד מהם' ,מק גמלא '4
מתבצעת שאיבה.
ד .קידוח 'מח גופרה 1נקז' בחוף הכנרת סמוך למעיין גופרה ,ממנו לא מתבצעת שאיבה.
ה .שלושה קידוחים באקוויפר המילוי בחמת גדר .לא מתבצעת שאיבה בקידוחים אלה.
ו.
שמונה עשר קידוחים באקוויפר הבזלת ,מהם בשבעה מתבצעת שאיבה.
רשימת הקידוחים מוצגת בטבלה ,1.4.1.4.1מיקומם מוצג באיור :1.4.1.4.1
טבלה :1.4.1.4.1קידוחים בתחום 5ק"מ משטח הבקשה (נתוני רשות המים)
שם
X
Y
עומק
(מ')
אקוויפר
מח בטיחה ת140
ארטזי
257800
755000
102
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מח בטיחה ת140
258300
755300
24
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מח בטיחה ת350
261100
750800
102
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מח בטיחה ת3520
עמוק
261100
750800
224
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מח בטיחה ת3520
תיכון
261100
750800
66
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מח בטיחה ת3520
רדוד
261100
750800
28.5
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מח גופרה 1נקז
260500
745600
3.74
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מח חמת גדר ת263484 10
732512
107
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מח חמת גדר ת263369 10
732423
20
קוורטר-אקוויפר
מילוי
מיקום
מחוץ לשטח
הבקשה
בתחום שטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
הערות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
34
שם
X
Y
עומק
(מ')
אקוויפר
מיקום
מחוץ לשטח
הבקשה
מח חמת גדר ת263100 30
732700
18
פל.פל.אקוויפר
החוף
מח פחם 1
277750
764700
53.4
בזלת
מח פחם 1
277850
763960
27.5
בזלת
מח פחם 3
277950
764450
מק אלוני הבשן 1
278470
769690
מק אלוני הבשן 1
278490
770140
מק אלוני הבשן 3
278650
770110
מק אלוני הבשן 4
מק אלוני הבשן
4א
279530
770010
279800
770100
מק אלוני הבשן 4
278231
771666
מק גמלא 1
מק גמלא 1
(שוחה)
261490
754460
260650
755450
מק גמלא 3
261830
754140
מק גמלא 4
261150
754730
מק חיתל 1
273860
746290
מק מי עדן 1
267094
766996
מק מיצר 1
265590
735690
מק מיצר 3
מק עין סעיד
מיצר 1
מק רמת
מגשימים
265590
735700
265550
738830
273980
750150
פ באר כמסניה
275900
769700
פ באר פיק
266100
742300
פ ביר סקופיה
265200
745000
פ פזורה 1
279204
768374
בזלת
34.1
מחוץ לשטח
הבקשה
בזלת
80
מחוץ לשטח
אין
הבקשה
נתונים בזלת
מחוץ לשטח
הבקשה
בזלת
282
מחוץ לשטח
הבקשה
בזלת
352
מחוץ לשטח
אין
הבקשה
נתונים בזלת
מחוץ לשטח
הבקשה
בזלת
398
קוורטר-אקוויפר מרוחק כ1522
מ' מקידוח 5
מילוי
41
קוורטר-אקוויפר בתחום שטח
הבקשה
מילוי
18
קוורטר-אקוויפר מרוחק כ1522
מ' מקידוח 5
מילוי
49.5
קוורטר-אקוויפר מרוחק כ1552
מ' מקידוח 5
מילוי
18
בתחום שטח
הבקשה
בזלת
70
מרוחק כ422
מ' מקידוח 15
בזלת
250
מחוץ לשטח
טורון קנומן עליון הבקשה
807
מחוץ לשטח
הבקשה
מישאש
336
בתחום שטח
1250טורון קנומן עליון הבקשה
בתחום שטח
הבקשה
בזלת
97
מחוץ לשטח
הבקשה
בזלת
5.5
בתחום שטח
אין
הבקשה
נתונים בזלת
בתחום שטח
הבקשה
בזלת
291
מחוץ לשטח
הבקשה
בזלת
320
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
הערות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
קידוח מחקר ללא
שאיבה בשנים
האחרונות
ללא שאיבה בשנים
האחרונות
פעיל ,בעל רדיוס
מגן
פעיל ,בעל רדיוס
מגן
פעיל ,בעל רדיוס
מגן
פעיל ,בעל רדיוס
מגן
ללא שאיבה בשנים
האחרונות
ללא שאיבה בשנים
האחרונות
ללא שאיבה בשנים
האחרונות
פעיל ,בעל רדיוס
מגן
ללא שאיבה בשנים
האחרונות
פעיל ,בעל רדיוס
מגן
פעיל
פעיל
נטוש
פעיל ,בעל רדיוס
מגן
פרטי ,ללא שאיבה
פרטי ,ללא שאיבה
פרטי ,ללא שאיבה
פעיל
35
שם
X
Y
עומק
(מ')
מיקום
אקוויפר
פ פזורה 1א
פ רמות 1שוק
חדר
278700
762300
100
261060
750850
65
בזלת
קוורטר-אקוויפר
מילוי
ת פזורה 1
278650
762300
300
בזלת
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
מחוץ לשטח
הבקשה
הערות
פרטי ,ללא שאיבה
פרטי ,ללא שאיבה
ללא שאיבה בשנים
האחרונות
לפי נתוני משרד הבריאות ,רדיוסי מגן קיימים לשבעה קידוחים .שלושה קידוחים בעלי רדיוסי מגן
מצויים בתחום שטח הבקשה' :מק רמת מגשימים'' ,מק גמלא ' '4ומק מי עדן .'1כל קידוחי
הבקשה מצויים מחוץ לתחום רדיוסי מגן .ארבעה קידוחים בעלי רדיוסי מגן מצויים צפונית
מזרחית לשטח הבקשה' :מק אלוני הבשן ,4 ,3 ,1ו .'4 -רדיוסי המגן מפורטים בטבלה :1.4.1.4.1
טבלה :1.4.1.4.1רדיוסי מגן של קידוחים (נתוני משרד הבריאות)
שם
מק רמת מגשימים
מק גמלא 4
מק מי עדן 1
מק אלוני הבשן 4
מק אלוני הבשן 3
מק אלוני הבשן 1
מק אלוני הבשן 4
מיקום
בתחום שטח הבקשה
מרוחק כ 1552 -מ' מקידוח 5
מרוחק כ 422 -מ' מקידוח 15
מחוץ לשטח הבקשה
מחוץ לשטח הבקשה
מחוץ לשטח הבקשה
מחוץ לשטח הבקשה
X
273980
261150
267094
279530
278650
278490
278231
Y
750150
754730
766996
770010
770110
770140
771666
רדיוס א'
20
20
20
20
20
20
20
רדיוס ב'
150
100
210
250
250
250
150
רדיוס ג'
לא קיים
200
420
500
500
500
200
קידוחי המים ,רדיוסי המגן והמעיינות מוצגים באיור .1.4.1.4.1
לפי המפה הטופוגרפית (איור )1.4.1.4.1בתחום שטח הבקשה קיימים מאות מעיינות .רוב
המעיינות עונתיים ושעונים ,ואין לגביהם מידע מלבד הופעתם במפה .בטבלה 1.4.1.4.3מפורטים
53מעיינות עיקריים אשר תועדו על ידי מיכלסון ( ,)1951דפני ( ,)1223רשות המים ובסקר של
חברת אפק בקרבת הקידוחים .רוב המעיינות נובעים מאופקים שונים באקוויפר הבזלת .חלקם
נובעים מיחידות סלע בחבורות עבדת ,סקיה וטבריה ,ואילו מקור מעיינות חמת גדר ,גופרה
ונוקיב ,הוא כנראה באקוויפר חבורת יהודה ,או אקוויפר עמוק אחר.
36
טבלה :1.4.1.4.3מעיינות עיקריים בשטח הבקשה
נ.צ( .רשת
ישראל חדשה)
רום נביעה
(מ')
מעיינות רזנייה
1591250554351
495
רוקאד
מעיינות בצת ג'וחדר*
מעיינות אדם דנניר*
מעיינות שעבניה
מעיינות פחם*
עין סנבר ראשי*
1422150555144
1554420541341
1549990555999
1555120544231
1419410545543
552
455
555
512
312
רוקאד
דליות – כנרת
דליות – כנרת
דליות – כנרת
משושים – כנרת
עיינות א-שיך חוסיין
1455950543313
155
זוויתן – כנרת
עינות תנוריה*
1542220541222
542-422
דליות – כנרת
עין עלמין א-ג'דידה*
עין קציבה ג'דידה*
עינות חושנייה
1421420544493
1449420545444
1555240545443
145
452
592
ירדן
יהודייה – כנרת
יהודייה – כנרת
שם מעיין
אגן היקוות
סיבת נביעה
בזלת וסקוריה מעיינות
מפוזרים
בזלת וטופים מעיינות מפוזרים
בזלת מעיינות מפוזרים
בזלת מעיינות רבים מפוזרים
בזלת מעיינות מפוזרים
בזלת מס' מעיינות
בזלת לרגלי העתק מעיינות
הזויתן
בזלת (פיזור ניכר של
המעיינות)
ע"י העתק ,בזלת
בזלת לפי המפה
בזלת 4מעיינות
אקוויפר
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת צעירה
2
54.24
313.94
431.51
בזלת צעירה
בזלת צעירה
554.9
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת צעירה
534.14
445.34
עין אל מודטיה והשאר
1414910541414
542 – 532
רוקאד
בזלת וטופים ,סקוריה מס'1
מעיינות אל מדוורה
בזלת צעירה
מעינות רפיד*
1442220541222
522 – 442
רוקאד
בזלת וטופים מס' מעיינות.
לפי המפה בשטח סוריה
בזלת צעירה
עין אל בג'ה*
1424940559394
445
רוקאד
מעיין ג'וחדר*
1421410559452
442
רוקאד
עינות בוטמיה*
1412220541222
522
רוקאד
עין אל מנצורה*
1541530559145
542
דליות – כנרת
עין אל אם דופון*
1553420559134
592
דליות -כנרת
עין דיר עזיז
1449420551122
142
כנף -כנרת
ו .אל קציבה (נ .כנף)
1441540551424
192
כנף -כנרת
עיון חמוד
עינות ג'רניה
1453450553943
1491250555145
352
352
ו .שיח עלי כנרת
דליות -כנרת
עין אבו שהב
1529410554445
352
דליות -כנרת
עין דיר קרוח
1524110554594
342
דליות -כנרת
עין א-ספירה מעיין
הקשתות
1493120552552
342
סמך -כנרת
עין א-תינה עין שוקו
1414110534315
145
כנרת
עין אם אל עזם
1414110534914
142
כנרת
עין אם אל אדם
1415490539445
142
כנרת
עין אל אדם
1412140539539
192
כנרת
סקוריה ובזלת
בזלת וטופים מקיום שגוי
במקור .נקרא גם עין אם א-
שרשיח
בזלת וטופים מס' מעיינות
בזלת צעירה
בזלת הרבה מעיינות באזור,
רובם לא מופיעים ברשימה
בזלת צעירה
בזלת כנ"ל
סמוך למגע ת .גשר עם בזלת
הכיסוי
סמוך למגע ת .גשר עם בזלת
הכיסוי
בין 1זרמי בזלת ,יבש
מגע בזלת הכיסוי עם ת .גשר
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס (אום אל קנטיר)
סמוך למגע בזלת הכיסוי עם
ת .הורדוס
סמוך למגע בזלת הכיסוי עם
ת .הורדוס
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס מיקום זה במפה מופיע
ללא שם
נקודה זו במפה נקראת בשם
המעיין
ספיקה
שנתית
ממוצעת
1225-1211
(אלמ"ק)
33.94
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
341.51
154.44
37
נ.צ( .רשת
ישראל חדשה)
רום נביעה
(מ')
עין אל עיון
1419440535443
152
ו .סלעת עיון
ירמוך
עין פיק עליון
1442140541394
312
עין גב – כנרת
עין עויניש
1415540545213
115
סמך כנרת
עין סויקטה א
1431240544544
112
סמך כנרת
עין סויקטה ב
1445210545545
122
סמך כנרת
עין א-תענה
1445120544424
195
סמך כנרת
עין עדיסה
1449150545443
115
סמך כנרת
מעין ע"י בנחל נוב
1511410544552
315
ו .ג'יבין רוקאד
עין סיחאן א
1554590545522
392
ו .סיחאן רוקאד
עין סיחן ב
1553490545119
352
ו .סיחאן רוקאד
עין א-טרוק
1544540544144
392
רוקאד
עין ג'דיא
1525320544115
322
ו .סמך כנרת
אלעל
ו .דופילה
1524320545133
322
סמך כנרת
ו .דופילה
1521150544222
344
סמך כנרת
ו .דיר עזיז א (נחל כנף)
ו .דיר עזיז ב (נחל כנף)
אל ח'שש
מעיין ע"י א-תלילת
זיתה
1445540551222
1445250551144
1435210551932
1451910551241
1449940555442
125
52
-52
45
155
כנף -כנרת
כנף -כנרת
כנף -כנרת
כנף -כנרת
דליות – כנרת
מעיין ע"י אל ג'מיזה
1454550554545
145
דליות – כנרת
עין שריר
עין מוג'היה (גהה)*
עין חותיה
מעיין ע"י כפר חרוב
1421190535119
1451520545245
1453940544122
1414450542445
39
122
35
192
כנרת
סמך
סמך
כנרת
עיון בע'תחא
1452120541134
152
מיצר
חתוך בטופוגרפיה
חתוך בטופוגרפיה
ע"י העתק
מגע ת .גשר – ת .הורדוס
מגע ת .גשר – ת .הורדוס
מגע ת .גשר – ת .הורדוס נ.צ.
של הסימון במפה שונה מעט
מהנ.צ .במקור.
העתק בקג"ל
חתוך בטופוגרפיה
חתוך בטופוגרפיה
הפרט העליון
סמוך למגע ת .הורדוס – פרט
מרישה
ללא שם ,ע"י O.P.7
1521420542344
152
ירמוך
כנראה עין אי"ה – ע"י העתק
עין אל מרן
ארדי ג'רג'י
1515540543312
1531450544135
145
155
רוקאד – נוב
רוקאד – נוב
עין סרס
1545920545454
112
רוקאד – מסיל
אבו ח'יט
מגע ת .הורדוס – פרט מרישה
מגע ת .הורדוס – פרט מרישה
מגע ת .הורדוס – פרט מרישה
הנ.צ .במקור שגוי
שם מעיין
אגן היקוות
סיבת נביעה
סמוך למגע בזלת הכיסוי עם
האיאוקן
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
חלק תחתון של בזלת הכיסוי
חלק תחתון של בזלת הכיסוי 1
מעיינות במרחק של כ 522 -מ'
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
בין 1זרמי בזלת ,חתוך טעות
נ.צ .במקור בטופוגרפיה
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס טעות נ.צ .במקור
חתוך בטופוגרפיה טעות נ.צ.
במקור
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס
מגע בזלת הכיסוי עם ת.
הורדוס לא מופיע במפה
אקוויפר
ספיקה
שנתית
ממוצעת
1225-1211
(אלמ"ק)
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
בזלת הכיסוי
תצורת גשר
תצורת גשר
תצורת גשר
תצורת גשר
תצורת גשר
תצורת גשר
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
444.24
38
נ.צ( .רשת
ישראל חדשה)
רום נביעה
(מ')
נבע ביר א-סבע
1541520544442
132
רוקאד
עין כנור
עין נבל
1424450541444
1425120541294
-151
-145
כנרת
כנרת
שם מעיין
סיבת נביעה
אגן היקוות
אקוויפר
מגע ת .הורדוס – פרט מרישה
הנ.צ .במקור שגוי
ע"י ההעתק של הגרבן
ע"י ההעתק של הגרבן
תצורת הורדוס
תצורת הורדוס
תצורת עין גב
תצורת עין גב
עין בטח
1445110539393
142
ירמוך
חתוך בטופוגרפיה
תצורת פיק
ופרט מרישה
עין ג'רג'י
1515420544251
142
רוקאד – נוב
חתוך בטופוגרפיה
תצורת פיק
ופרט מרישה
עין פיק תחתון
1415220541332
45
נוב-כנרת
סמוך להעתק .מגע ת.פיק עם
פ .מרישה
תצורת פיק
ופרט מרישה
עין סמך
1444440544944
-122
סמך -כנרת
העתק בפרט מרישה
תצורת פיק
ופרט מרישה
עין סחינה (אל חמה
מתוק)
1432950531422
-152
ירמוך
כנראה סמוך להעתק
אקוויפר לא
ברור (קנומן
טורון או בזלת)
בזלת .לא ברור איזו
אקוויפר לא
ברור (קנומן
טורון או בזלת)
עין דרדרה (בטיחה)*
1415250555411
-112
משושים
ספיקה
שנתית
ממוצעת
1225-1211
(אלמ"ק)
141.94
לא מופיע במפה
אקוויפר לא
ברור (קנומן
טורון או בזלת)
עין גופרה*
1424440545544
-112
כנרת
העתק ים המלח
מעיינות חמים
ומלוחים
עין נוקיב
1425440544125
-129
כנרת
העתק ים המלח
מעיינות חמים
ומלוחים
עין מקלה*
1414390531219
-152
ירמוך
העתקים
מעיינות חמים
ומלוחים
1149.4
עין בלזם*
1414550531151
-142
ירמוך
העתקים
מעיינות חמים
ומלוחים
1511.1
עין ריח*
1415940531241
-155
ירמוך
העתקים
מעיינות חמים
ומלוחים
1444.4
עין סחינה*
1432220531525
-142
ירמוך
העתקים
מעיינות חמים
ומלוחים
3451
עין משפע*
דפון*
בית המכס*
רוריג'ת*
-122
1591120555112
592
1554220559122
112
1594220544422
112
1595220549922
מנוטר ע"י השירות ההידרולוגי
מגע בזלת אלוביום
בזלת
חתוך בטופוגרפיה
העתק
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת צעירה
בזלת צעירה
*
כנרת
דליות
הירדן
הירדן
51.31
155.94
43.44
414.41
514.5
39
1.4.1.5קשרים הידראוליים
לפי רשות המים ( ,)1211אקוויפר הבזלת (תא דיווח 552או )5.5מוזן ממספר מקורות:
גשמים
אקוויפרי חבורות יהודה וערד במורדות החרמון ומקורות הירדן בחלקו הצפוני.
אקוויפר חבורת יהודה (תא דיווח 544או )5.4בדרום הגולן .לפי הערכת חברת אפק ,אין
קשר בדרום הגולן בין אקוויפר הבזלת לבין אקוויפר חבורת יהודה.
לפי דפני ( )1223בצפון הגולן אמנם קיים קשר הידראולי בין אקוויפר הבזלת לבין אקוויפר חבורת
יהודה ,אך מאזן המים ביניהם הוא אפס .כמו כן ,אפשרית הזנה של מים מאקוויפר הבזלת אל
אקוויטרד תצורת הורדוס .דפני ( )1223מעריך שמקור רוב המים ,המזינים את תצורת הורדוס ,הוא
באקוויפרים שעונים וכמותם מסתכמת ב 1 -מלמ"ק בשנה .יציאות המים מאקוויפר הבזלת הן
למעיינות ( 44.4מלמ"ק בשנה) ,לקידוחים ( 5.4מלמ"ק לשנה) ,אל האקוויפר בעמק החולה ואל
הכנרת דרך מעיינות תת מימיים.
אקוויפר חבורת יהודה בגולן (תא דיווח 544או )5.4מוזן בעיקר ממחשופי חבורות עג'לון ובלקה
בממלכת ירדן באזור אירביד ועג'לון .הזנה משנית נוספת קיימת כנראה ממורדות החרמון
ומקורות הירדן (קשר הידראולי משוער בין צפון הגולן לבין דרום הגולן) .כמויות ההעשרה
הטבעית נאמדו על ידי תכנון המים לישראל ( )1949והן 111מלמ"ק לשנה מכיוון ממלכת ירדן
ומלמ"ק בודדים מכיוון החרמון .יציאות המים מהאקוויפר הן למעיינות ( 14.5מלמ"ק לשנה),
לקידוחים ( 1.5מלמ"ק לשנה) ,אל אקוויפר הבזלת ,אל הכנרת דרך מעיינות תת מימיים וממלכת
ירדן ,שם קיימים מעיינות וקידוחים .קשרי דליפה קיימים כנראה עם אקוויפר תצורת מישאש
(תהל .)1949 ,יחד עם זאת שאיבות מתצורת מישאש מקידוח 'מיצר '3אינן משפיעות על המפלס
בחבורת יהודה בקידוחי 'מיצר ' '1ועין סעיד' (סימון וחובריו.)1995 ,
אקוויפר תצורת מישאש בגולן (כלול בתא דיווח )544מוזן בעיקר ממחשופי חבורות עג'לון ובלקה
בממלכת ירדן באזור אירביד ועג'לון .בדרום הגולן קיימת חציצה אקוויטרדית בין סלעי שתי
החבורות ,אך יתכנו קשרי דליפה עם אקוויפר חבורת יהודה (תהל.)1949 ,
מקורות ההזנה של האקוויפר בבקעת בית ציידה הם גשמים ,מי אקוויפר הבזלת וחלחול מנחלים.
בנוסף ,קיימים מעיינות ,בהם נובעות תמלחות מהעומק.
הקשרים ההידראוליים של תאי דיווח אלה ואחרים סביב הכנרת מתוארים באיור .1.4.1.5.1
41
איור :1.4.1.5.1קשרים הידראוליים סביב הכנרת (רשות המים ;)1211 ,אקוויפר הבזלת – תא דיווח
5.5ואקוויפר חבורות יהודה והר הצופים– תא דיווח ,5.4מסומנים בצהוב.
41
1.4.1.4עובי תווך לא רווי
כאמור בסעיף ,1.4.1.3אקוויפר הבזלת מורכב מתת-אקוויפר אזורי ועמוק חצי פריאטי ומגופי מים
מקומיים ,השעונים על שכבות קרקע מאובנת .אם נתייחס לתת-האקוויפר האזורי כאקוויפר
פריאטי ,נוכל להעריך את עובי התווך הלא רווי לפי ההפרש בין מפת המפלסים ,המוצגת באיור
1.4.1.1.1לבין הטופוגרפיה .לפי חישוב זה עובי התווך הלא רווי בצפון מזרח שטח הבקשה הוא כ-
122מ' ,והוא מתדקק לכיוון דרום מערב :כ 52 -מ' באזור קצרין ,ומטרים בודדים בבקעת בית
ציידה.
1.4.1.5עובי שכבות אטימות מעל ומתחת לאקוויפרים
עובי תצורת מנוחה\ואדי ע'ודראן ,החוצצת בין סלעי חבורת יהודה לבין סלעי תצורת מישאש הוא
52-52מ' (תהל.)1949 ,
את אקוויפר תצורת מישאש מכסים סלעים אטימים מתצורות ע'רב ,טקיה ומחבורת עבדת .עובי
סלעי תצורות ע'רב וטקיה הוא כ ,132-142 -עובי סלעי חבורת עבדת מגיע לכ 432 -מ' (מיכלסון,
;1941תהל.)1949 ,
סלעי חבורות סקיה וטבריה כוללים חילופין של יחידות אקוויקלודיות ויחידות אקוויפריות לא
משמעותיות .העובי של חתך סלעים מגוון זה בדרום הגולן נע בין אפס לבין 1222מ' בבקעת בית
ציידה (.)Meiler, 2011
עובי שכבות הקרקע המאובנת בחבורת בשן הוא מטרים בודדים ,אך מספר השכבות ועוביין
משתנה ממקום למקום.
1.4.1.4מוליכויות הידראוליות
המוליכות ההידראולית האופקית באקוויפר הבזלת בגולן עומדת על כ 312 -מ' לשנה (12-5
מ'\שניה) .ערך זה מתאים לסלעי בזלת סדוקה גם במקומות אחרים בעולם .המוליכות כנראה
קטנה יותר במערב הגולן בשל קיום ההעתקים ,וגדולה יותר במזרח בשל סידוק מפותח לאורך
קווי התילים .בקידוח 'אלוני הבשן '4חושבה מוליכות של 14מ' ליום ( 1.4*12-4מ'\שניה) לפי
תולכה של 3522מ"ר ליום ,אשר חושבה במבחן שאיבה (דפני.)1223 ,
תולכת סלעי אקוויפר חבורת יהודה נמדדה במבחני שיוב בקידוח 'מיצר ' '1ועין סעיד' (מיכלסון,
.)1941הערך אשר חושב והוערך כמייצג את האקוויפר הוא 115מ"ר ליום .הערך חושב לפי שאיבה
מחתך של 145מ' ,כלומר מוליכות של 2.44מ' ליום ( 5*12-4מ'\שניה).
42
התולכה אשר חושבה עבור אקוויפר תצורת מישאש בקידוח 'מיצר '3היא 92-152מ"ר ליום (תהל,
;1949סימון וחובריו.)1995 ,
בבקעת בית ציידה קיים טווח רחב של תולכות הנע בין 52מ"ר ליום בשכבות החרסיתיות לבין
1422מ"ר ליום בשכבות החלוקים .התולכות נבדקו במבחני שפילה ושיוב בקידוחים שונים (תיקי
קידוחים מספריית תהל; שהרבני וחובריו 1954 ,אצל דפני.)1223 ,
1.4.1.9איכות מים
אקוויפר הבזלת – ריכוז הכלורידים באקוויפר הבזלת נמוך מ 12 -מג"ל ,למעט קידוחי 'מק מי עדן
' '1ומק רמת מגשימים' אשר ריכוז הכלורידים בהם הוא כ 35 -וכ 55 -מג"ל בהתאמה .ריכוז
הכלורידים של הקידוחים הנמדדים מוצג באיור .1.4.1.9.1ריכוז החנקות באקוויפר הבזלת אינו
עולה על 15מג"ל ,למעט בקידוח 'פזורה ,'1שם נרשם ערך שיא של 43מג"ל בשנת .1211
60
55
50
45
35
30
25
20
15
12
/ 20
/04
01
11
/ 20
/09
14
11
/ 20
/02
26
10
/ 20
/08
10
10
/ 20
/01
22
09
/ 20
/07
06
08
/ 20
/12
18
08
/ 20
/06
01
07
/ 20
/11
14
07
/ 20
/04
28
10
תאריך
מק אלוני הבשן 4
מק אלוני הבשן 3
מק אלוני הבשן 2
מק רמת מגשימים
מק מי עדן 1
מק אלוני הבשן 5
מק אלוני הבשן 8
איור :1.4.1.9.1ריכוז הכלורידים בקידוחים השואבים מאקוויפר הבזלת (נתוני רשות המים)
אקוויפר חבורת יהודה – ריכוז הכלורידים ,אשר נמדד בקידוח 'מיצר ,'1השואב מאקוויפר חבורת
יהודה ,עמד על 343מג"ל בשנת 135 ,1225מג"ל בשנת 424 ,1229מג"ל בשנת 1212ו 442 -מג"ל
בשנת .1211ריכוז החנקות לא עלה על 5מג"ל .מליחות מעיינות חמת גדר בשנים 1225-1211נעה
מגכ"ל
40
43
בין 44-53מגכ"ל במעיין המתוק 'עין סחינה' לבין 195-449במעיינות החמים ריח ,מקלה ובלזם .לפי
טמפרטורת המעיינות והטמפרטורות שנמדדו בקידוח 'עין סעיד' ,ניתן לקבוע שהמעיינות נובעים
מעומקים שונים 422-1322 ,מ' (מיכלסון.)1941 ,
אקוויפר תצורת מישאש – ריכוז הכלורידים ,אשר נמדד בקידוח 'מיצר ,'3השואב מאקוויפר
תצורת מישאש ,עמד על 94מג"ל בשנת 129 ,1224מג"ל בשנת 1229ו 125-מג"ל בשנת .1212ריכוז
החנקות לא עלה על 1מג"ל.
אקוויפר המילוי – המליחות בקידוח 'מק גמלא '4בשפך דליות נמוכה מ 42 -מגכ"ל .יחד עם זאת,
המליחות בבקעת בית ציידה עשויה להגיע ל 3222 -מגכ"ל בשל התאדות גבוהה ובשל תמלחות
הקשורות לבקע ים המלח ,אשר עולות דרך סדקים והעתקים (מיכלסון ;1951 ,דפני.)1223 ,
1.4.1.12מפלסים
המפלסים באקוויפר הבזלת (תת-האקוויפר האזורי) נמצאים בירידה מתמדת ,עקב שאיבה,
ועומדים על 415מ' בשדה קידוחים אלוני הבשן (יוצא מן הכלל הוא 'קידוח אלוני הבשן ,'1בו
עלה המפלס ל 415 -מ' בשנים .)1211-1213להשוואה ,בתחילת שנות התשעים עמד המפלס על
רום של כ 434 -מ' .המפלסים מוצגים באיור .1.4.1.12.1המפלסים משתפלים לכיוון דרום מערב
עם השתפלות המבנה וכיווני הזרימה .מפת מפלסים מוצגת באיור 1.4.1.1.1בסעיף .1.4.4
איור :1.4.1.12.1מפלסים באקוויפר הבזלת ,שדה קידוחים אלוני הבשן ,תא דיווח ( 552רשות
המים.)1211 ,
44
מפלסי המים בתא דיווח ( 544חבורת יהודה והר הצופים) נמצאים גם הם בירידה מתמדת מרום
של כ -35 -מ' בשנות השמונים לרום של -45מ' בשנת ( 1212איור .)1.4.1.12.1
-30
-35
-45
-50
-55
-60
מפלס מ' מתחת לפני הים
-40
-65
-70
10
08
06
04
02
00
98
96
94
92
90
88
86
84
20
20
20
20
20
20
19
19
19
19
19
19
19
19
שנה
איור :1.4.1.12.1מפלס תא דיווח ,544חמת גדר (רשות המים)1211 ,
קידוחי 'מיצר ' '1ועין סעיד' ,אשר מגיעים לסלעי חבורת יהודה בדרום הגולן ,משקפים את ירידת
המפלסים :בקידוח 'מיצר ,'1בתקופה שבין השנים ,1225-1211ירד המפלס מרום של -43מ'
(מתחת לפני הים) בשנת 1225לרום של -55בשנת ,1211ועלה לרום של -52בשנת .1211בקידוח
'עין סעיד' ,בתקופה שבין השנים ,1224-1211ירד המפלס מרום של -41מ' (מתחת לפני הים) בשנת
1224לרום של -54בשנת .1211מכיוון שהמידע על אקוויפר חבורת יהודה קיים רק בשני קידוחים
אלה ,אי אפשר לייצר מפת מפלסים עבור האקוויפר.
המפלסים בקידוח 'מיצר ,'3היחיד אשר שואב מסלעי תצורת מישאש ,מראים גם הם ירידת
מפלסים :ממפלס -52מ' בשנת 1225עד למפלס -54באפריל ,1213כאשר מפלס השיא היה -41מ'
בשנת ,1224ומפלס השפל היה -42בשנת .1211
המפלסים בבקעת בית ציידה מצויים בעומק מטרים בודדים מפני השטח.
45
1.4.1מאגרי מים פריאטים וכלואים
בסעיף זה יפורטו עוביי שכבות מי התהום ופוטנציאל ההפקה של קידוחים .קשרים הידראוליים
בין האקוויפרים מפורטים בסעיף ,.1.4.1.5אזורי המילוי החוזר מפורטים בסעיף ,1.4.1.3עומדים
הידראוליים מפורטים בסעיף .1.4.1.12
ככלל ,באזור הבקשה קיימים ארבעה מאגרי מים תת קרקעיים עיקריים:
אקוויפר חבורת יהודה – אקוויפר כלוא.
אקוויפר תצורת מישאש – אקוויפר כלוא.
אקוויפר הבזלת ,המורכב מתת-אקוויפר אזורי עמוק חצי פריאטי ,וגופי מים מקומיים שעונים.
אקוויפר המילוי בבקעת בית ציידה – אקוויפר פריאטי הבנוי מגופי מים שעונים.
1.4.1.1עובי שכבת מי תהום
עובי חבורת בשן בשטח הבקשה נע בין 52מ' במצוקי הירמוך ועד ל 522 -מ' בקירוב בצפון שטח
הבקשה (דפני( )Meiler, 2011 ;1223 ,איור .)1.4.1.1.3עובי תת-האקוויפר מוערך לפי הפרשי הרום
בין מפת המפלסים (איור ( )1.4.1.1.1דפני )1223 ,למפה הסטרוקטורלית של בסיס חבורת בשן
( .)Meiler, 2011לפי נתונים אלה ,עובי שכבת מי התהום של תת-האקוויפר האזורי הבזלתי הוא כ-
422מ' בצפון מזרח שטח הבקשה ,סמוך לקידוחי אלוני הבשן; כ 322-122 -באזור נחל דליות; כ-
422-522מ' בצידו הצפוני של העתק שיח עלי מאזור קצרין ועד לבקעת בית ציידה .מדרום לקו
רוחב 555,222מתייתד האקוויפר ונעלם לפי דפני ( ,)1223אך לאור המפה הסטרוקטורלית של
)1211( Meilerיתכן והאקוויפר נמשך עוד קילומטרים בודדים דרומית לקו זה.
העובי המינימלי של האקוויפר בסלעי חבורת יהודה הוא כ 322 -מ' כפי שנקדח בקידוח עין סעיד
(מיכלסון .) 1941 ,אקוויפר חבורת יהודה הוא אקוויפר כלוא ועומד המים בו גבוה מעובי השכבה
הכלואה.
אקוויפר תצורת מישאש הוא כלוא ועומד המים בו גבוה מעובי השכבה הכלואה .לפי קידוחים 'עין
סעיד' 'ומיצר ,'1אפשר להעריך את עובי התצורה בכ 152-322 -מ'.
אין מספיק נתונים כדי לקבוע את עוביי האקוויפרים השעונים בבקעת בית ציידה.
46
1.4.1.1פוטנציאל הפקה של קידוחים
הרוב המוחלט של השאיבות בגולן נעשה מאקוויפר הבזלת .בנוסף קיימים קידוח 'מק מיצר ,'1
השואב מחבורת יהודה ,קידוח 'מק מיצר ,'3השואב מתצורת מישאש ,וקידוח 'מק גמלא ,'4
השואב מאקוויפר המילוי בבקעת בית ציידה.
לפי נתוני רשות המים ( )1211השאיבה מאקוויפר הבזלת היתה נמוכה (עד 3מלמ"ק לשנה) עד
שנת .1995עם פיתוח שדה שאיבה אלוני הבשן ,כ 4 -ק"מ צפונית מזרחית לשטח הבקשה (איור
,)1.4.1.4.1עלתה השאיבה לכ 5-11 -מלמ"ק בשנה .פוטנציאל השאיבה של קידוחי אלוני הבשן
עומד על 322-522מ"ק לשעה לקידוח ,והמפלסים באקוויפר נמצאים בירידה מתמדת.
השאיבה מתא דיווח 544מתבצעת בקידוחי מיצר מסלעי חבורות יהודה והר הצופים ,ועומדת על
2-4.5מלמ"ק לשנה .בשנים 1225-1211פחתה השאיבה בקידוח 'מיצר ,'1השואב מאקוויפר חבורת
יהודה ,מ 1.211 -מלמ"ק ל 154 -אלמ"ק בשנת .1211השאיבה מקידוח 'מיצר '3מאקוויפר תצורת
מישאש פחתה מ 512 -אלמ"ק בשנת 1225ל 112 -אלמ"ק בשנת .1211בממלכת ירדן קיימות
שאיבות נוספות ,אשר גורמות כנראה לירידה בספיקות מעיינות חמת גדר .לפי מודל ,המוצג על
ידי תהל ( ,)1949שאיבה כוללת של 52מלמ"ק בשנה בישראל ובירדן תגרום להתייבשות מעיינות
חמת גדר וירידת מפלסים של כ 122-מ' .לפיכך מוגבלות השאיבות הישראליות מקידוחי מיצר ל-
12מלמ"ק בשנה ,לפי הערכה של פוטנציאל שאיבה של כ 42 -מלמ"ק בשנה בקידוחים הירדניים.
לפי סימון וחובריו ( )1995יש להגביל את המפלס של קידוח 'מיצר '1לרום של -92מ' .השאיבות
הישראליות משני תאי הדיווח מוצגות באיור .1.4.1.1.1
השאיבה מקידוח 'מק גמלא ,'4בבקעת בית ציידה עמדה על 135אלמ"ק בשנת 1225ובשיאה
בשנת 1211נשאבו 413אלמ"ק[ .לפי נתוני מקורות (שיחה בע"פ) ייעודו העיקרי של קידוח זה הוא
אספקת מים לשמורת המג'רסה].
1.4.3רגישות הידרולוגית
לפי מפת אזורי פגיעות מי התהום ,אשר כלולה בתמ"א 34ב'\ ,4שטח הבקשה מצוי ברובו באזור
פגיעות א' .1השוליים הדרום מזרחיים של שטח הבקשה מצויים באזור פגיעות ב'( .איור )1.4.3.1
לפי הוראות התמ"א ,קיימים שלושה תנאים להפקדת תכנית בתחום אזור א' ,1המאפשרת פעילות
העלולה לזהם את מי התהום ,לרבות אחסון ,טיפול ,בדלקים וחומרים אחרים ,המסוכנים למי
תהום .התנאים הם:
47
14
12
10
6
4
2
0
10
08
06
04
02
00
98
96
94
92
90
88
86
84
82
80
20
20
20
20
20
20
19
19
19
19
19
19
19
19
19
19
שנה
תא דיווח 584חמת גדר
אקוויפר הבזלת תא דיווח 570
איור :1.4.1.1.1השאיבות מתאי הדיווח 552ו( 544 -רשות המים.)1211 ,
א .הגשה למוסד התכנון נספח הבוחן את השפעות הפעילות על מי התהום ,ומוכיח כי ניתן
לנקוט באמצעים ,שיתנו מענה מלא למניעת זיהום ולהגנה על מי תהום .מסמך סביבתי
זה עונה על תנאי זה.
ב .בתמ"א נקבע כי "הנספח הנ"ל יוגש למשרד להגנת הסביבה ולמנהל רשות המים" .לגבי
רשות המים -תכנית הקידוחים (ביחס לכל שבעה עשר האתרים) והניתוח ההידרולוגי
הוצגו לרשות המים ,אשר נתנה את אישורה לביצוע הקידוחים בכל האתרים (ראה נספח
.)14
ג .האמצעים למניעת זיהום מי תהום יעוגנו בתכנית.
הוראות אלה חלות גם על אזורי פגיעות ב' ,באם קיימים בהם מתקנים בהם נעשה שימוש בכמות
דלק העולה על 122מ"ק לשנה ,כמו בקידוחי הבקשה .ההוראות המלאות מפורטות בהוראות
התמ"א.
בהתאם ,מצוי שטח הבקשה באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה – אגן ההיקוות של הכנרת,
כפי שמוצג במפת "אזורי סכנה למקורות מים כתוצאה מזיהום על ידי דלקים" ,של הרשות
הממשלתית למים וביוב (רשות המים) .השוליים הדרום מזרחיים של שטח הבקשה מצויים באזור
שאיבה מלמ"ק
8
48
פגיעות ב' – אקוויפר ראשי ,בו הנזק ניתן לתיקון ,או אקוויפר משני ,בו הנזק לא ניתן לתיקון
(איור .)1.4.3.1
1.4.4כיווני זרימה
באקוויפר הבזלת בשטח הבקשה קיימים שני כיווני זרימה לדרום מערב ולדרום (איור .)1.4.1.1.1
קו פרשת המים ההידרו-גיאולוגי עובר מאזור רכס בשנית ,מצפון לשטח הבקשה ועד לנחל דליות.
מצפון לקו פרשת המים כיוון הזרימה הוא לדרום מערב ,ומדרום לקו כיוון הזרימה הוא דרומה.
מיקום קו פרשת המים עשוי להשתנות כתלות בשאיבות משני צידיו .גרדיאנט הזרימה הוא מתון
במזרח ( 1%-15%באזור קידוחי אלוני הבשן ופזורה) ,ותלול במערב ( 41%ברמת יהודייה) ,כנראה
בשל העתקי שולי הגולן .נזכיר כי בדרום הגולן ,מדרום לנחל דליות ,אקוויפר הבזלת מורכב
מאופקים שעונים מקומיים בלבד בעלי כיווני זרימה שונים.
כיוון הזרימה בבקעת בית ציידה הוא לדרום מערב אל הכנרת.
כיוון הזרימה המשוער באקוויפרי חבורת יהודה ותצורת מישאש הוא צפונה ,על פי נטיית המבנה
הגיאולוגי (איור .)1.4.1.1.1
1.4.5מקורות מים עיליים
ששה עורקי ניקוז ראשיים ,אחד עשר עורקי ניקוז משניים ועורק ניקוז משני מלאכותי אחד
מצויים בתחום שטח הבקשה וברדיוס 5ק"מ ממנו לפי תמ"א 34ב'\( 3איור .)1.3.1.1.1שטח
הבקשה מתנקז אל שני אגנים עיקריים :דרום שטח הבקשה אל אגן הירמוך ,ומרכז וצפון שטח
הבקשה אל הכנרת .עורקי ניקוז המצויים מערבית לירדן אינם רלבנטיים ולא מפורטים כאן .מפת
אגני ניקוז עיקריים מוצגת באיור .1.4.5.1המידע שלהלן מובא מתוך השנתון ההידרולוגי (רשות
המים )1211 ,ומדריך ישראל (יצחקי .)1954 ,ההתייחסות לסעיף זה נעשתה בהתאם לסיכום מקדים
עם מיכל עייק מהמשרד להגנת הסביבה (מתאריך .)30901213תחנות הידרומטריות פעילות קיימות
בשפכי הנחלים ירמוך ,סמך ,דליות ,יהודייה ומשושים .עורקי הניקוז הראשיים הם:
נהר הירדן – הירדן ההררי מצוי במרחק של כקילומטר אחד מערבית לשטח הבקשה .אגן הניקוז
שלו כולל את הגליל העליון המזרחי ,מרכז וצפון הגולן ,החרמון ושטחים בסוריה ולבנון .שטח אגן
הניקוז מגשר הפקק הוא 1424קמ"ר .למעשה ,שטח הבקשה אינו כלול בשטח אגן הניקוז של
הירדן.
49
קידוח 4מצוי כקילומטר אחד מזרחית לירדן ההררי ,ובגובה של כ 12 -מ' מעל ערוץ הנהר .קידוח
14מצוי כ 1152 -מ' מזרחית לירדן ההררי ,ובגובה של כ 142 -מ' מעל ערוץ הנהר.
נחל משושים – נחל איתן ,בעל אגן ניקוז ששטחו 142קמ"ר ,אורכו כ 35 -ק"מ .מאזור קו גובה 422
זרימתו איתנה עד הישפכו לכנרת .מנקז את השטח מאזור עין זיוון עד לבקעת בית ציידה אל
לגונת הזאכי .הנחל יוצר קניון מעין נשוט ההולך ומעמיק עד בקעת בית ציידה .באזור הניקוז שלו
נובעים כ 42 -מעיינות ,כ 32 -מתוכם שופעים מים כל השנה ,השאר יבשים בקיץ .לנחל שני יובלים
עיקריים ,נחל זויתן ונחל קצרין.
בתחנה הידרומטרית ,31155הממוקמת סמוך לשפך נחל משושים ,נמדדה ספיקה של 155מק"ש
בחודש ינואר .1213ספיקה זו היא הגבוהה ביותר בשנים .1224-1213
קידוח 14מצוי כ 1522 -מ' מזרח-צפון-מזרחית לנחל משושים ,ובגובה של כ 42 -מ' מעל ערוץ
הנחל .קידוח 4מצוי כ 1922 -מ' צפונית מזרחית לשפך נחל משושים ,ובגובה של כ 12 -מ' מעל
ערוץ הנחל.
נחל זויתן – נחל איתן ,בעל אגן ניקוז ששטחו 15קמ"ר ,מנקז את המדרונות הדרום-מזרחיים של
הר אביטל ,יער עין זיון והמדרונות המערביים של רכס בשנית .נחל איתן לאורך 15ק"מ בשל שתי
קבוצות של מעיינות בחלקו העליון ,מספר מעיינות קטנים ,וקבוצה נוספת של מעיינות הנובעים
בתוך האפיק .מאזור מפל הזוויתן הנחל יוצר קניון עמוק .נחל יוסיפון נשפך אל נחל זויתן מצפון
בנ.צ( 1511490544535 .יצחקי .)1954 ,הנחל מוגדר כעורק ניקוז ראשי מאזור קצרין ודרומה.
קידוח 12מצוי כ 1522 -מ' דרומית מזרחית לנחל זוויתן ,ובגובה של כ 5 -מ' מעל ערוץ הנחל.
קידוח 11מצוי כ 522 -מ' דרומית מזרחית לנחל זוויתן ,ובגובה של כ 15 -מ' מעל ערוץ הנחל.
קידוח 15מצוי כ 522 -מ' צפונית מערבית לנחל זוויתן ,ובגובה של כ 12 -מ' מעל ערוץ הנחל.
נחל יהודייה – נחל איתן ,בעל אגן ניקוז ששטחו 41קמ"ר .הנחל נמשך מאזור אלוני הבשן לאורך
כ 32-ק"ע עד בקעת בית ציידה .מאזור צומת קצרין יוצר הנחל קניון .באזור אניעם מצטרף אליו
נחל עיט.
בתחנה הידרומטרית ,31142הממוקמת סמוך לשפך נחל יהודייה נמדדה ספיקה של 45.1מק"ש
בחודש דצמבר .1211ספיקה זו היא הגבוהה ביותר בשנים .1224-1211
קידוח 12מצוי כ 1222 -מ' צפונית מערבית לנחל יהודייה ,ובגובה של כ 42 -מ' מעל ערוץ הנחל.
קידוח 11מצוי כ 1522 -מ' צפונית מערבית לנחל יהודייה ,ובגובה של כ 52 -מ' מעל ערוץ הנחל.
51
קידוח 13מצוי כ 1552 -מ' דרומית מזרחית לחלק העליון של נחל יהודייה ,ובגובה דומה לערוץ
הנחל.
נחל דליות – נחל איתן ,בעל אגן ניקוז ששטחו 129קמ"ר ,בו זורמת כמות המים הגדולה ביותר
מבין נחלי הגולן .מנקז את אזור הר פרס שבדרום הגולן ומתנקז ללאגונת המג'רסה שבבקעת בית
ציידה ,לחוף הכנרת .נחל בתרה ונחל גמלא נשפכים לנחל דליות מצפון ומנקזים אזור עשיר
במעיינות.
בתחנה הידרומטרית ,31143הממוקמת סמוך לשפך נחל דליות ,נמדדה ספיקה של 43.9מק"ש
בחודש ינואר .1213ספיקה זו היא הגבוהה ביותר בשנים .1224-1213
קידוח 5ממוקם במחצבת כפר גלעדי ,המצויה בערוץ הנחל .הזרימה בתחום המחצבה מוסדרת
בצורה מלאכותית והקידוח ממוקם בסמוך לה .קידוח 4מצוי כ 1122 -מדרום לערוץ נחל דליות ,כ-
422מ' דרומית לשפת מצוק הקניון ,ובגובה של כ 352 -מ' מעל לערוץ .קידוח 15מצוי כ 1422 -מ'
מצפון לערוצו העליון של נחל דליות.
נהר הירמוך – בעל אגן ניקוז ששטחו 4552קמ"ר ,רובו בממלכת ירדן ובסוריה .אורכו כ 52 -ק"מ.
נחל רקד ,המהווה גבול בין ישראל לסוריה ,הוא יובל עיקרי של נהר הירמוך .בנוסף מתנקז אליו
נחל מיצר ,ואל הרקד הנחלים נוב וחספין.
בתחנה הידרומטרית ,34142הממוקמת על נהר הירמוך סמוך לבקעת הירדן ,נמדדה ספיקה של 154
מק"ש בחודש ינואר .1213ספיקה זו היא הגבוהה ביותר בשנים .1224-1213הספיקה ההיסטורית
הגבוהה ביותר שנמדדה בנהר הירמוך היא 1495מק"ש בשנת .1942
עורקי הניקוז המשניים הם:
נחל גלבון – נחל איתן בחלקו התחתון ,אורכו כ 15 -ק"מ ,ראשיתו באזור הר אביטל ,והוא מתנקז
אל עמק החולה ליד גשר הפקק .חלקו העליון של הנחל מורכב ממסילים-ערוצים רדודים ,חלקו
המרכזי יוצר קניונים ומפלים ,ובחלקו התחתון בבקעת החולה הוא יוצר מבנה דלתה.
נחל יוסיפון – יובל של נחל זויתן .אורכו כ 12 -ק"מ וראשיתו באזור עין זיוון והר בני רסן.
נחל בתרא – יובל של נחל דליות .אורכו כ 4 -ק"מ ,והוא יוצר ערוץ רחב ועמוק כשני קילומטר
לפני הישפכו לנחל דליות.
נחל גמלא – יובל של נחל דליות .נמשך לאורך כ 13 -ק"מ מאזור קשת .יוצר מפל ,הגבוה בין מפלי
האיתן בארץ ,וקניון רחב ועמוק כשני קילומטר לפני הישפכו לנחל דליות.
51
קידוח 9מצוי כ 122 -מ' צפונית מערבית לערוץ נחל גמלא בחלקו העליון ,בגובה של כ 15 -מ' מעל
הערוץ.
נחל שפמנון – נחל היורד מהגולן לבקעת בית ציידה .אורכו כ 12 -ק"מ ,ראשיתו כחצי ק"מ מדרום
מזרח לחורבות הכפר עיין חמוד (נ"צ .)145405539בראש הנחל נובע מעיין .הנחל יורד מערבה
בעמק רחב.
קידוח 4מצוי כ 1422 -מ' צפונית מזרחית לחלק העליון של נחל שפמנון ,ובגובה של כ 42 -מ' מעל
ערוץ הנחל.
נחל כנף – זורם במרכז רמת הגולן ונשפך לכנרת באזור מושב רמות .הנחל הוא באורך של כ-
15ק"מ וזורם ממזרח לכיוון מערב .הנחל ניזון לאורכו ממספר מעיינות קטנים ,בהם מעיין
כנף הנובע בדופן המדרון הצפוני של הוואדי ,ליד מושב כנף.
קידוח 4מצוי כ 1522 -מ' צפונית מערבית לחלק העליון של נחל כנף ,ובגובה של כ 15 -מ' מעל
ערוץ הנחל.
נחל סמך – בעל אגן ניקוז ששטחו 121קמ"ר .הגדול בנחלי דרום רמת הגולן ,הזורם לכיוון דרום
מערב ונשפך לכנרת מצפון לעין גב ,ליד כורסי .לפני שהוא נשפך לכנרת ,נחל סמך מתאחד עם
יובלו העיקרי :נחל אל על .מי הנחל נאגרים בכמה מאגרים :מי נחל אל על במאגר בני ישראל ומי
נחל סמך במאגר רויה (מאגר סמך) .חלקו התחתון של נחל סמך מושך מים כל ימות השנה ,וכיום
הוא משמש בעיקר למרעה בקר.
בתחנה הידרומטרית ,31145הממוקמת סמוך לשפך נחל סמך נמדדה ספיקה של 19.5מק"ש בחודש
ינואר .1213במרץ 1229היתה הספיקה 44.5מק"ש.
קידוח 4מצוי כ 1522 -מ' דרומית לנחל סמך ,ובגובה של כ 142 -מ' מעל ערוץ הנחל .קידוח 5מצוי
כ 1152 -מ' דרומית מזרחית לנחל סמך ,ובגובה של כ 142 -מ' מעל ערוץ הנחל.
נחל אל על – נחל איתן ,באורך של כ 15 -ק"מ מאזור גבעת אורחה דרך מאגר חספין ועד לנחל
סמך .הנחל זורם בכיוון דרום מערב עד אזור אלי-עד ומשנה את כיוונו לצפון מערב .מאזור אבני
איתן הנחל יוצר קניון עמוק.
קידוח 5מצוי כ 552 -מ' צפונית לנחל אל על ,ובגובה של כ 32 -מ' מעל ערוץ הנחל.
נחל נוב – זורם לאורך כ 12 -ק"מ מצפון לדרום מאזור גבעת אורחה ועד לנחל רקד .יוצר קניון
שני קילומטר לפני הישפכו לנחל רקד.
52
נחל חספין – זורם לאורך כ 12 -ק"מ מצפון לדרום מאזור גבעת אורחה ועד לנחל רקד .יוצר קניון
כארבעה קילומטר לפני הישפכו לנחל רקד.
נחל עין גב – זורם לאורך כ 4 -ק"מ ממזרח למערב מאזור בני יהודה ועד להישפכו לכנרת בקיבוץ
עין גב.
עורקי ניקוז מלאכותיים סמוך לחופה הדרומי מזרחי של הכנרת ,מאזור קיבוץ האון ועד לאזור עין
גב.
1.4.4תנאים טופוגרפיים ומערכות ניקוז
תנאים טופוגרפיים ומערכות ניקוז עילי מפורטים בסעיף 1.4.5
מערכות ניקוז תת קרקעיות טבעיות – מפורטות בסעיף .1.4.4
1.5סיסמולוגיה
אזור רמת הגולן ממוקם בסמוך להעתק טרנספורם ים המלח ,אחד ההעתקים הפעילים ביותר
במזרח התיכון (לוי וחובריו .)1211 ,ההעתקים הראשיים של הטרנספורם ,סמוך לשטח הבקשה הם
העתקי האון ,שיח עלי ,הירדן ושמיר ,הגובלים את הגולן ממערב .אזור בקע ים המלח מצוי במצב
ביניים ביחס לסכנות הנובעות מרעידות אדמה .אומנם ,רעידות אדמה הרסניות נדירות כאן ביחס
למקומות אחרים בעולם ,המועדים לפורענות בתדירות של שנים אחדות או עשרות שנים ,אך
קיומו של מנגנון טקטוני אזורי קבוע הגורם לרעידות אדמה חזקות וניתוח עדויות לרעידות אדמה
היסטוריות ,מביאים למסקנה שסכנת רעידת אדמה הרסנית היא מוחשית (בגין .)1225 ,מסמך זה
משתמש בתקן הבניה הישראלי ,ת"י ,413אך יש להדגיש כי תקן זה אינו חל ,לפי הגדרתו ,על
מתקני קידוחים.
תאוצות קרקע
מקדם ה PGA -הוא תאוצה הקרקע האופקית המקסימלית ,שלגביה קיימת הסתברות של 12%
לקבלת תאוצת שיא בסלע בפרק זמן של 52שנה ,עם מקדם ריסון של .5%מקדם זה דרוש לתכנון
מבנים לפי ת"י .413תאוצת הקרקע האופקית המקסימלית ( )PGAנעה בטווח בין Z=0.19gבחלק
המזרחי של אזור החיפוש ,לבין Z=0.29gבחלק המערבי של האזור (מחושב ע"י אתר האינטרנט
53
של מכון התקנים) .ערכי PGAלכל נקודות הקידוח המוצעות מוצגות בטבלה ,1.5.1.1מפת מקדמי
ה PGA -מוצגת באיור .)1.5.1.1
טבלה :1.5.1.1תאוצת הקרקע האופקית המקסימלית בהסתברות של 12%ב 52 -שנה ,מחושב
עבור כל קידוח מתוך אתר מכון התקנים
קידוח
נס 1כפר חרוב
נס 1מיצר
נס 3א.ת בני
יהודה
נס 4חוות בקר
כביש 549
נס 5חוות נטור
נס 4כביש 449
נס 5מחצבת
דליות
נס 4חד נס
נס 9צ .יונתן
נס 12כביש 45
נס 11קצביה
נס 11מחנה גשור
נס 13קשת
נס 14מאגר צור
נס 15א.ת קצרין
נס 14בג'וריה
נס 15טיסן
X
262928
268559
Y
740217
742899
)Z(g
0.28
0.24
267678
745532
0.24
265240
747351
0.26
271677
269491
749375
754856
0.21
0.23
262837
755236
0.28
259732
271253
267070
267486
275200
275379
260208
267278
274646
276202
757402
759804
763397
765055
763280
766349
764669
766550
752263
759797
0.29
0.21
0.24
0.24
0.29
0.28
0.28
0.23
0.19
0.19
מקדם ה PGA -מתייחס למבנים בעלי זמן מחזור אפס ,הממוקמים על סלע .לפי גיליון תיקון
מספר 3ולפי ההצעה לגיליון תיקון מספר 5בת"י 413יש לחשב את מקדמי התאוצה הספקטרית
האופקית .מקדם זה הינו קורלטיבי ל ,Z -אך נותן הערכה טובה יותר לתנועה של מבנה בזמן
רעידת אדמה .ניתן לחשב מקדמי תאוצה לזמני מחזור שונים וליצור גרף של ספקטרום תגובה של
תאוצות ספקטראליות.
– Zתאוצת השיא האופקית הצפויה של הסלע (שתית מסוג )B
– Ssמקדם תאוצה ספקטרית אופקית על סלע (סוג )Bעבור זמן מחזור קצר ( 2.3שניות).
– S1מקדם תאוצה ספקטרית אופקית על סלע (סוג )Bעבור זמן מחזור של שנייה אחת.
– Sd1, Sdsמקדמי תאוצת התכן הספקטריות בהשפעת תנאי הקרקע.
54
גבירצמן ( ,)1224בדו"ח של המכון הגיאולוגי ,מדגיש את הצורך לעבור לשיטה החדשה ,המוגדרת
כרגע בהצעת תיקון 5לתקן ,413הדורשת שימוש במקדמי אתר (על פי סוג הקרקע) ועקומות
ספקטראליות.
על פי הצעת תיקון ,5תכן עמידות מבנים לרעידות אדמה ,יש לסווג את סוג הקרקע בשטח
הבקשה בכדי לחשב את מקדמי תאוצת התכן הספקטראלית וכדי להעריך אם יש צורך לבצע סקר
תגובת אתר ספציפית .בסעיף 121.1של התקן ,טבלה ,1מופיעות הגדרות הקרקעות (טבלה 3
בדו"ח זה) .סוג השתית באתר נקבע לפי הבדיקות הבאות :מהירות גלי גזירה ב 32 -המטרים
העליונים של רקע השתית ,בדיקת התנגדות בהחדרה תקנית SPTוחוזק גזירה לא מנוקז.
לפי תיאור המסלע ,שטח הבקשה בנוי ברובו על בזלת המוערכת כמסלע ,Bובאזורים נוספים
קיימות קרקעות אלוביאליות המוערכות כסוג Eו .F -בטבלה 1מוצג סיווג הקרקעות .בטבלה 3
ניתן לראות את ערכי Ss ,Z ,SD1 ,SDsו S1 -בהסתברות של 12%ב 52 -שנה עבור סלע מסוג B
וקרקע מסוג .Eעבור אתרים ,הממוקמים על שתית בעלת חשד להגברת תאוצות סיסמיות ,חושבו
הערכים לפי קרקע מסוג .E
טבלה :1.5.1.1סיווג הקרקע באתר ,טבלה מתוך הצעה לתיקון 5לתקן 413
סוג הקרקע
באתר
A
B
C
D
E
F
מהירות גל הגזירה
ב 32-מ' העליונים
של קרקע השתית
(מטר לשנייה)
Vs
<1522
542-1522
תיאור
התנגדות
בבדיקת החדרה
*
תקנית ()SPT
N
חוזק גזירה לא
מנוקז
*
(קילופסקל)
Su
-
-
סלע קשה
סלע
קרקע צפופה
<122
<52
342-542
מאד או סלע רך
52-122
152-52
142-342
קרקע קשיחה
חרסית רכה (ראו
>52
>15
>142
גם בסעיף
)121.1.1
תנאים לסיווג ראו בסעיף 121.1.1ג.
במקרה זה יש לעשות אנליזת תגובת אתר ספציפית כמפורט בסעיף 121.13.3
* במקרה של אי-התאמה בין בדיקת Nל-
Su
תסווג הקרקע באתר לפי הקרקע הרכה יותר.
55
טבלה :1.5.1.3תאוצה ספקטראלית SAבהסתברות של 12%ב 52 -שנה*
קידוח
X
Y
הערכת סוג
שתית
Z
Ss
S1
SDs
SD1
נס 1כפר חרוב
נס 1מיצר
נס 3א.ת בני יהודה
נס 4כביש 549
נס 5חוות נטור
נס 4כביש 449
נס 5מחצבת דליות
נס 4חד נס (*)
נס 9צ .יונתן
נס 12כביש 45
נס 11קצביה
נס 11מחנה גשור
נס 13קשת
נס 14מאגר צור
נס 15א.ת קצרין
נס 14בג'וריה (*)
נס 15טיסן (*)
262928
268559
267678
265240
271677
269491
262837
259780
271248
267070
267486
275200
275379
260208
267278
274550
276140
740217
742899
745532
747351
749375
754856
755236
757365
759911
763397
765055
763280
766349
764669
766550
752200
759800
E
B
B
E
B
B
E
B
B
B
B
B
E
B
B
B
E
0.26
0.21
0.23
0.25
0.19
0.21
0.27
0.29
0.2
0.23
23
0.16
0.16
0.29
0.23
0.17
0.16
0.64
0.54
0.56
0.62
0.49
0.54
0.67
0.71
0.5
0.58
0.57
0.42
0.41
0.7
0.57
0.43
0.41
0.12
0.1
0.11
0.12
0.09
0.1
0.13
0.13
0.1
0.11
0.11
0.08
0.08
0.13
0.11
0.09
0.08
0.89
0.54
0.56
0.89
0.49
0.54
0.89
0.71
0.5
0.58
0.57
0.42
0.81
0.7
0.57
0.43
0.81
0.41
0.1
0.11
0.4
0.09
0.1
0.43
0.13
0.1
0.11
0.11
0.08
0.29
0.13
0.11
0.09
0.29
* מחושבת מתוך קובץ אקסל מאתר מכון התקנים לצירוף לתקן ,413הצעת תיקון ,5לפי קואורדינאטות של שטח
הבקשה (נכתב ע"י .)Assoc. Prof. Assaf Klar, Technion, 2011
העתקים פעילים או חשודים כפעילים
לפי מפת ההעתקים הפעילים והחשודים כפעילים של המכון הגיאולוגי (שגיא וחובריו,1211 ,
ברטוב וחובריו 1229 ,ושגיא וחובריו ,עדכון ,)1211שלוש מערכות העתקה עיקריות של העתקים
החשודים כפעילים חוצות את שטח הבקשה ואת תחום שני הקילומטרים סביב הקידוחים :העתק
שיח עלי ,העתק הירדן והעתק גבול חולה מזרחי ,המהווה את המשכו הדרומי של העתק שמיר
(איור .)1.5.1.1
אתר קידוח 5ממוקם על העתק שיח עלי .העתק מעלה גמלא ,העתק קטן המסתעף לכיוון דרום,
מהחלק הדרומי של העתק שיח עלי ,מצוי גם הוא בתחום הרשיון .שני ההעתקים חשודים
כפעילים.
אתר קידוח 4ממוקם כקילומטר מזרחית להעתק הירדן ,המוגדר באזור זה כחשוד כפעיל.
אתרי קידוחים 12ו 11 -ממוקמים כקילומטר וחצי מערבית להעתק דליות מזרח ,המסתעף מחלקו
הצפוני ביותר של העתק שיח' עלי .ההעתק חשוד כפעיל.
56
אתר קידוח 14ממוקם כחצי קילומטר מערבית להעתק ,השייך להעתקי גבול חולה מזרחי,
וככקילומטר וחצי מזרחית להעתק הירדן .ההעתקים מוגדרים כחשודים כפעילים.
על פי התקן ,כשיש חשד לקיום העתק פעיל ,על עקבה ( )traceשל העתק פעיל ו 15 -מ' משני
צידיה לא ימוקמו ,באזורים בהם ,Z≥0.25מבנים שתקן זה חל עליהם ,למעט מבנים נמוכים
שאינם מיועדים למגורים ,ובאיזורים שבהם Z≥0.15לא ימוקמו מבנים שמקדם החשיבות שלהם
הוא מקבוצת א או ב ומבנים מרובי אוכלוסין (לפחות 122בני אדם) ,אלא לאחר קבלת חוות דעת
של יועץ קרקע ושל גיאולוג .מכיוון שכל ההעתקים באזור מוגדרים "חשודים כפעילים" ולא
"פעילים" ,ומכיוון שהתקן אינו חל על המבנים שיהיו קיימים בקידוחים ,לא קיימות מגבלות בניה
לאתרי הקידוחים לפי ת"י .413
הגברת תאוצות קרקע
תנאי קרקע ומבנה גיאולוגי עשויים להגביר את תנודות הגלים הסיסמיים ,ולכן מחויבים
להשתמש בהם בשלבי התכנון הבניה ,לפי ת"י .413הקרקע במקרים אלה מגיבה כמגבר אשר
תכונותיו תלויות בספקטרום הגלים הסיסמיים שמגיעים ממוקד הרעידה ובאופיין של השכבות
בתת הקרקע הרדוד (עשרות עד כמה מאות מטרים) ,בפרט כאשר שכבות של סלעים רכים (בעלי
מהירויות סיסמיות נמוכות) מונחות על גבי סלעים קשים (בעלי מהירויות סיסמיות גבוהות) (לוי
וחובריו .)1211 ,מבנה כזה גורם לתהודה של הגלים הסיסמיים בשכבה העליונה הרכה ,ולהגברה
בעוצמתם ובמשך הזמן עד לדעיכתם .גורמי הגברה נוספים הם מבנה מרחבי של שכבות בתת
הקרקע (בצורת אגן או תעלה) ,טופוגרפיה הררית או מצוקית וכדומה .ניתוח הנזקים ברעידות
אדמה ,כולל הניסיון שנצבר בישראל באירועים היסטוריים ,מראה כי תגובת האתר היא אחד
הגורמים המשפיעים ביותר על היקף וחומרת הנזק (לוי וחובריו.)1211 ,
ככלל ,הגברת אתר בשל תנאי שתית מתרחשת כאשר עובי הסלע הרך הוא מעל 3מ' ,ומגיעה
למקסימום כאשר עובי החתך הרך הוא 32מ' ,אך קיימות גם הגברות אשר מקורן ברפלקטורים
עמוקים יותר ,עד 522מ' (לדוגמא גבירצמן.)1224 ,
רוב שטח הבקשה נמצא בשטח המסומן כאתר סלע במפת האזורים החשודים בהגברות שתית של
גבירצמן וזסלבסקי ( )1229של המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי ,ואינו בסכנת הגברה מסיבות
אלו (איור .)1.5.3.1
57
אתרי קידוחים 4 ,1ו 5 -מצויים באתר קרקע עם חשד להגברה חריגה ,כתוצאה מקיומו של מצע
קשה מאד בבסיס .מפת האזורים החשודים בהגברה היא בקנ"מ גס של .1:122,222לפי המפה
הגיאולוגית ,אשר מופתה בקנה מידה מפורט יותר של ,1:52,222אתר קידוח 1ממוקם על שתית
סלעית ,בסמוך לאזור האלוביאלי ,החשוד בהגברה.
אתרי קידוחים 13 ,1ו 15 -אינם מופיעים במפת הגברות השתית ,אך ממוקמים על קרקע
אלוביאלית לפי המפות הגיאולוגיות (איור .)1.4.1.1.1באם עובי הקרקע באתרים אלה גבוה מ,3 -
קיים גם שם חשד להגברה.
בתחום של 1ק"מ סביב אתרי קידוחים 5 ,4 ,5 ,4 ,3 ,1 ,1ו 4 -קיים אתר קרקע עם חשד להגברה
חריגה ,כתוצאה מקיומו של מצע קשה מאד בבסיס ,אך לא באתרים עצמם.
חשד להגברה חריגה באגנים גיאולוגיים עמוקים וצרים קיים בתחום 1ק"מ מאתרי קידוחים 5ו-
.4הגברה טופוגרפית יכולה להתקבל במבנים טופוגרפיים – בדרך כלל ברכסים צרים ותלולים.
מידת ההגברה בפסגות גדלה ככל שהיחס של גובה הפסגה מעל סביבתה הקרובה לרוחב הפסגה
גדול יותר .ההגברה המירבית מתרחשת כאשר אורך הגל הסיסמי דומה לרוחב המבנה הטופוגרפי.
כל אתרי הקידוחים נמצאים באזור מישורי יחסית ,המאפיין את רמת הגולן ,ואין בהם חשד
להגברה טופוגרפית.
1.4שטחים פתוחים ,ערכי טבע ואקולוגיה
1.4.1יחידות נוף
אפיון נוף האזור מתחיל בחלוקה כללית לחטיבות נוף – אזורים נרחבים להם דפוסי נוף
משותפים ,ולאחר מכן מתאפיין תחום הרישיון ברמה מפורטת יותר בה כל חטיבת נוף מחולקת
ליחידות נוף להן מאפיינים משותפים של גיאומורפולוגיה ותכסית.
א .מאפיינים נופיים עיקריים
נוף תחום הרישיון בחלקו המרכזי והמזרחי ,מתאפיין ברמה בזלתית בכיסוי בתה עשבונית,
במשולב עם עצים בפיזור דליל .במקומות שונים מכוסה הרמה הבזלתית ביער פארק של עצי אלון
תבור ו\או שיזף מצוי בצפיפות בינונית ,וחורשות אקליפטוסים .באזור פזורים ישובים כפריים
ומחנות צבא .שטחים חקלאיים המיועדים בעיקר לגידולי שדה ,וחלקם למטעים ,מצויים בעיקר
ברמות שבדרום מזרח האזור ,בין הישובים השונים .בחלק המערבי קיימים מורדות בעלי תכסית
58
בזלתית לכיוון בקע הירדן והכנרת ,מהם נשקפים נופים 'דרמטיים' .במורדות אלו הנוף הוא של
בתה עשבונית ויער פארק ,ושל ישובים כפריים בודדים (בני יהודה ,רמות).
ב .חטיבות נוף
תחום הרישיון מאופיין ע"י שתי חטיבות נוף עיקריות – מרכז רמת הגולן ודרומה על חלוקת
המשנה שלהן .החטיבות שונות זו מזו במבנה הטופוגרפי ,במסלע ,בהידרולוגיה ,בצומח וגם באופי
ותולדות הישוב בהן .איור 1.4.1.1מציג את פרישת החטיבות על רקע מיקום האתרים
הפוטנציאליים .תיאור שתי חטיבות הנוף המאפיינות את תחום הרישיון מוצג להלן:
מרכז הגולן :גבולה הדרומי של חטיבה זו מקביל לכביש מעלה גמלא – דליות ( .)449שיפוע מתון
מתמשך מרום של 522מ' עד לכנרת ,המבותר ע"י קניונים עמוקים הזורמים לצפון הכנרת דרך
בקעת בית ציידה .הרי געש אשר אינם פעילים עוד פזורים במזרחה של חטיבה זו .הצומח הטבעי
של אזור זה הוא יער פארק של אלוני תבור ,ודוגמא לצומח זה הוא יער יהודייה .בשל טרשיותו
האזור משמש בעיקר למרעה .שרידי אדם מתקופות קדומות ביותר :מתחמים ,דולמנים ,שרידים
רבים של ישוב יהודי מתקופת התלמוד והמשנה .היום באזור זה מצויים 3ישובים כפריים והעיר
קצרין .הנוף הנצפה מחלקו המערבי הוא הגליל העליון במערב והכנרת בדרום מערב .מחלקו
המזרחי מרחבים פתוחים לעבר סוריה .שטחים נרחבים באזור משמשים לפעילות צבאית וכשטחי
אש.
דרום הגולן :גבולו הדרומי נחל רקד ונחל ירמוך .אזור זה המשתפל מגובה 422מ' בקירוב אל
הכנרת במערב בעמקים עמוקים ורחבים ,אל נחל רקד במזרח ונחל ירמוך בדרום .באזור מישורים
רחבים ובחלקו המערבי משתפלים מורדות תלולים היורדים אל בקע ים המלח בו מצויה הכנרת.
באזור זה נחשפים סלעי הגיר מתחת לכיסוי בזלת – הצומח הטבעי שנותר במדרונות כולל חברת
אלה אטלנטית ,אלון תבור וחברת שיזף השיח .האזור מעובד בגידולי שדה ברמות ומטעים
במדרונות .על המדרונות המערביים כמעט ואין פיתוח או תשתיות; הצומח בהן הוא עשבוני,
בשילוב חורש טבעי דליל במתכונת יער פארק .באזור קיימים שרידי ישוב מתקופות קדומות,
וכיום שוכנים בו 15ישובים כפריים .הנוף הנצפה מיחידה זו לכיוון מערב כולל תצפיות פנורמיות
לעבר הכנרת ,לדרום להר הגלעד ולמזרח השתפלות לעבר נחל רקד והמדבר הסורי.
59
ג .יחידות נוף בסביבת האתרים הפוטנציאליים
חלוקה ותיאור יחידות הנוף מסתמכת על עבודות קודמות :סקר סובב כנרת (מכון דש"א)1221 ,
במסגרת סקרי טבע ונוף שיוזמת החברה להגנת הטבע ,וניתוח נופי שנערך בתכנית האב לשטחים
פתוחים ברמת הגולן (א.ג .איזן אדריכלים .)1211 ,טבלה 1.4.1.1להלן מציגה את יחידות הנוף
המצויות בסביבת האתרים עפ"י מקורות אלו.
טבלה – 1.4.1.1תיאור יחידות הנוף ביחס לאתרים הפוטנציאליים שבתחום הרישיון
אתר
מוצע
1
יחידת הנוף
רמת כפר
חרוב
1
3
5
14
דרום רמת
הגולן תת
יחידות:
חקלאות
דרום הגולן.
מדרונות
נטור ,רמת
דליות בתת
העשבוניות
אגן נחל סמך
4
דרום רמת
הגולן
תת יחידה:
רמת דליות
4
תיאור היחידה
יחוד נופי תרבותי של יחידת הנוף
הרמה השטוחה מהווה ניגוד למדרונות
רמה שטוחה המפרידה בין אגן הכנרת
התלולים סביבה .ניגוד נוסף קשור
במערב לאגן הירמוך בדרום ואגן נחל
בשטח המעובד מול השטח הטבעי
מיצר במזרח .הרמה מעובדת ברובה
במורדותיו .מקצוות הרמה מבטים
ונמצאים עליה הישובים כפר חרוב
פתוחים לכל הכיוונים .האוכף בצפון
ומבוא חמה .הרמה מחוברת לגוש
המרכזי של דרום רמת הגולן באוכף צר רמת כפר חרוב מהווה תופעה
שמפריד בין החלקים העליונים של נחל גיאומורפולוגית ונקודת תצפית.
מיצר ונחל עין גב.
שטח מתון שהנקודות הרגישות
מישורים גדולים של אדמות עמוקות
מבחינה נופית נמצאות בשוליו ,בעיקר
מתאימות לעיבוד חקלאי .היחידה
מעל מצוקי הנחלים שמתחתרים
תחומה בנחל רקד במזרח ,נחל ירמוך
בתוכו .נופים חקלאים משולבים
בדרום ומצוקים לכוון מערב .במרכז
במקווי מים עונתיים .נקודות תצפית
היחידה התיישבות נרחבת ,חקלאית
מיוחדות באזור מצפה אפיק ,מעל נחל
בעיקרה.
אל על ומעל החיבור בין הרקד לירמוך
נחל סמך מתחתר בכיוון מערב –
מזרח .הצומח בו כולל בתות עשבוניות
עם חלקות יער פארק של אלון תבור
ואלה אטלנטית .הבתות מנומרות
בכתמים של שיזף השיח .החלק התלול
של המדרון הדרומי כולל מספר
מעיינות ,שרידי כפרים וחורשות של
עצים ,על המדרון יורד כביש 549עד
לצומת כורסי .החלק התחתון של
המדרון מתון ומדרגתי יותר ,עובדה
שנוצלה להכשרת קרקע חקלאית.
הנחל יוצר עמק גדול מימדים בשוליים
המערביים של הרמה .בשוליו
הדרומיים פסיפס של שטחים
חקלאיים ,חורשות ובתות המשנות את
צבען לאורך עונות השנה .האפיק
נמשך כקו ירוק בולט .חלקים יחודיים
– נחל אל על ,שלוחת לביאה.
נחל דליות כולו הוא תופעה נופית
נחל דליות הוא הצפוני בנחלים
ייחודית בזכות נופי הצומח ,החי,
הזורמים ממזרח ומנקזים את דרום
רמת הגולן .ביחידה זו קניון נחל דליות ,הקניון והעיר ההיסטורית גמלא .באזור
נחל כנף ונחל שפמנון .על המדרגות בין הדרומי ,יותר הפרות של הנוף הפתוח.
הנחלים נבנו 3ישובים חקלאיים,
ועליהן מטפס כביש העולה לגולן
61
אתר
מוצע
יחידת הנוף
תיאור היחידה
יחוד נופי תרבותי של יחידת הנוף
מצומת מעלה גמלא.
5
4
אגן כנף
דליות תת
יחידה:
חקלאות
בטיחה
דלתה גדולה של נחל מרכז הגולן .אזור
עתיר מים ,שילוב של שטחים טבעיים
גדולים וייחודיים עם שטחים
חקלאיים .מפתחי נחל מרכז הגולן
נפתחים בהדרגה מערבה .ממזרח אזור
מחצבה שפוגעת בנוף.
מכלול יחיד במינו של נחלים זורמים
כל השנה ,לגונות וסבכי צומח – שטח
רחב היקף ללא תשתיות משמעותיות.
מכלול נוף ייחודי.
4
נחלי מרכז
הגולן
תת יחידה:
מורדות בית
המכס
יחידת מעבר בין מישורי רמת הגולן
ויער יהודייה לעמק הירדן .השיפוע
המתון מאפשר פיתוח של תשתיות
והכשרת קרקע חקלאית .עובר לאורך
היחידה כביש אורך מרכזי כביש .444
נמצאים ביחידה מספר מעיינות
שבולטים בנוף .דרומית ליחידה פארק
הירדן.
פסיפס חקלאי וטבעי ,מבטים רחבים
לכל הכוונים לעבר הכנרת ,רמת
כורזים ,רמת הגולן ובקעת בית ציידה,
מחלקה הצפוני של היחידה .בחלקה
הדרומי מבטים חסומים על ידי
חורשות אקליפטוסים.
9
15
דרום רמת
הגולן
תת יחידות:
מישורי
תנוריה ,נחל
דליות עליון
נחלי מרכז
הגולן תת
יחידה :רמת
שייח חוסין
חלק זה של מישורי רמת הגולן תחום
בין תלי הגעש ממזרח למצוק ממערב.
חלקו הגדול נשמר כשטח פתוח עם
מעיינות ,מסילים ושרידי כפרים .אזור
מתון.
רצף שטח פתוח ,עם רמת השתמרות,
מעיינות ומסילים .הפרות של פעילות
צבאית.
נחלי מרכז הגולן מתחתרים במישור
בזלת נטוי מצפון מזרח לדרום מערב.
מישור הבזלת מכוסה ברובו יער פארק
של אלון תבור וצומח עשבוני משובץ
שיזף השיח .הוא משמש בעיקר למרעה
בקר .בנחלים זורמים מים כל השנה.
באזור התפתח נוף צומח ייחודי הכולל
צמחי מים וצמחי מצוקים .ביחידה זו
עובר הכביש הראשי לקצרין (כביש )45
ומצויים בו מחנה צבאי ושטח אש.
יחידה זו מהווה קצה מערבי של מישור
רמת הגולן .האזור בכללו גבעי
ומשתרע בין נחל יהודייה לנחל זוויתן,
קיימות בו חורשות אקליפטוס
המסמנות ישובים נטושים ומחנות
צבא.
האזור מתפקד כחיץ בין המישורים
הפתוחים לקניונים של רמת הגולן.
קיים ביחידה זו נוף פתוח עם ניגודי
צבעים עונתיים בין הבתה העשבונית
המצהיבה בקיץ ומוריקה בחורף ובין
האלונים הנשירים בסתיו .מופע
המסילים הרדודים נצפה כפסים
ירוקים בבתה הצהובה.
11
13
עורף מזרחי
יער יהודייה
הקצה המזרחי של מישורי רמת הגולן.
הצמחיה ברובה עשבונית עם יער
פארק דליל של עצי שיזף ואלון תבור.
מרבית השטח משמש בעיקר למרעה
בקר .חורשות נטועות מסמנות ישובים
נטושים ,מחנות צבא.
רצף מרחב פתוח בו השתמר מראה
המישורים הפתוחים ,הצהובים בקיץ
והמוריקים בחורף .המסילים הרדודים
נמתחים כקווים ירוקים בתוך הבתה.
14
נחלי מרכז
הקצה המערבי של מישורי רמת הגולן.
גבול האזור הפתוח הגדול של נחלי
12
11
61
אתר
מוצע
תיאור היחידה
יחידת הנוף
האזור בכללו גבעי ומשתרע בין אזור
הגולן
נחל מרכז הגולן לעמק הירדן .הצמחיה
תת יחידה:
רמת משושים ברובה עשבונית עם יער פארק של עצי
שיזף .מרבית השטח משמש למרעה
מערב
בקר .חורשות אקליפטוס מסמנות
ישובים נטושים ומחנות צבא .בשטח
היחידה עובר הכביש בין בית המכס
העליון לכנרת ,כביש .444
15
רמת קצרין
יחוד נופי תרבותי של יחידת הנוף
מרכז הגולן .גבול שמורת טבע יהודייה
– בריכת משושים.
שטח בנוי של א.ת קצרין .סביב אזור
התעשייה רמה בה התחלת התעמקות
המסילים לפני התעמקות הנחלים
זוויתן ומשושים .הצמחייה ברובה
עשבונית עם עצי שיזף מפוזרים.
חורשות אקליפטוס מסמנות ישובים
נטושים ומחנות צבא .נמצאים ביחידה
זו הישוב הגדול קצרין ,כבישים וקווי
תשתית אחרים .אזור עם פיתוח נרחב.
1.4.1חברות הצומח
התכסית הטבעית של אזור תחום הרישיון מאופיינת בסלעי בזלת או קרקעות גרומוסול שנוצרו
מבלייה של הבזלת .סלעים וקרקעות אלה נמצאים בישראל גם בגליל המזרחי .שפכי הבזלת
והקרקעות הכבדות הן בעלות חדירות נמוכה למים ומאפשרים במקומות רבים הצטברות מי
תהום גבוהים ואף בריכות על פני השטח.
א .תיאור כללי של הצומח באזור תחום הרישיון
הצמחייה באזור עשירה יחסית במספר מיני הצמחים .רשימת המינים המצויים באזור ,עפ"י מסד
הנתונים של המפה האינטראקטיבית של המשרד להג"ס ,מוצגת בנספחים 4ו .5-עפ"י המפה
האינטראקטיבית של המשרד להגנת הסביבה ,ביחידת הנוף "דרום רמת הגולן" ישנם 545מיני
צמחים (מתוך כ 452 -בגולן כולו) ,מהם 41מינים אנדמים שנמצאים רק בארץ ישראל ובסביבתה.
52מינים מוגדרים כנדירים ,מהם 31הם מינים "אדומים" שנמצאים בסכנת הכחדה (לפי פרגמן
וחוב' .)1999 ,מתוך המינים האדומים ,חלק נכבד (כ )14 -הם צמחי מים ,גדות נחלים ובתי גידול
לחים (לפי מגדיר הצמחים של פינברון ודנין .)1991 ,חלק חשוב אחר (כ )11 -הם מינים שאופיניים
לשדות וקרקעות כבדות.
62
ביחידת נוף נוספת "מורדות הגולן" ,נמצאים 419מיני צמחים ,מהם 34מינים אנדמיים 54 .מינים
נדירים ,מהם " 35אדומים" .רוב (כ )31 -המינים האדומים ביחידת נוף זו הם צמחי מים ובתי גידול
לחים .יחידות הנוף של הגולן אינן נפרדות זו מזו וקווי הגבול ביניהן הם שרירותיים במידה רבה.
רוב נקודות הקידוח האופציונליות נמצאות בתחומי יחידת הנוף דרום רמת הגולן .נקודות מס' 4
ו 14 -נמצאות בתחום יחידת הנוף מורדות הגולן.
רובם של הצמחים שמאכלסים את הגולן הם מינים עשבוניים .צמחים מעוצים – עצים ,שיחים
ובני-שיח ,נדירים יחסית בשטח .לפי זהרי ( ,)1941רק 3%משטח הגולן מכוסה בעצים .הנתונים
לגבי דרום רמת הגולן ,מועטים עוד יותר .מיעוט העצים נובע כנראה מהרס הצומח הטבעי ע"י
האדם ,כתוצאה מכריתה ,שריפה ורעיית-יתר .משטחי החורש והיער ,שבעבר כיסו כנראה שטחים
נרחבים בגולן ,שרדו כיום רק כתמים קטנים של ריכוזי עצים או עצים בודדים .רובו של השטח
מכוסה בשדות מעובדים ושטחי מרעה.
בנוסף לכך ,נפוצות בתות ,ערבות דגנים ,צומח באשה ומעזבות שהתפתחו כתוצאה מהשפעות
אנתרופוגניות.
בדרום הגולן ישנם כמה וריאנטים של יער-פארק של אלון תבור וכן יער דליל ,דמוי סוואנה של
שיזף מצוי .בחלקים צפוניים יותר של הגולן שלטו כנראה בעבר יערות של חברת אלון מצוי ואלון
תולע .בשטח הבקשה כמעט ולא נשאר שריד לחברה זו (איור .)1.4.1.1כיום אפשר רק לנחש מה
היה אופיו "הטבעי" של האזור ומה היה הרכבן של חברות הקלימקס ששלטו בעבר .רמת הגולן
עצמה (לא כולל ערוצי הנחלים הגדולים והמורדות המערביים של הגולן) היא ברובה הגדול,
משטחי קרקעות כבדות ועמוקות ,שהוכשרו לעיבוד חקלאי כבר בעבר הרחוק .השרידים המעטים
שנשארו הם עצים גדולים שמשמשים לצל או שהתפתחו בגלי אבנים שבשולי השדות.
63
איור – 1.4.1.1מחוזות צומח קיים ומשוער בגולן (מקור :זהרי)1941 ,
64
גלי אבנים מהווים בית גידול מועדף עבור אלון התבור בגלל משק מים משופר ,תחרות עם צומח
עשבוני ,הגנה משריפות ומאכילה ע"י חזירים (פבזנר ופרי .)1991 ,שטחים מופרים שנטשו נכבשו
לעתים ע"י שיזף השיח .במקומות מסוימים נוצרה חברה אופיינית של אלון התבור ושיזף השיח.
לפי זהרי ( ,)1941גם שטחים נטושים שבהם השפעת האדם הופסקה ,מכוסים בצמחי באשה
ומעזבות .אין בהם סימן להשתקמות משמעותית של היערות ולא נראה כי היערות יתחדשו
בעתיד .עם זאת ,לפי נסיון העבר מאזורים אחרים שיקום נופי המיועד לשחזור הצומח הטבעי
ובתי הגידול באזור יכול להיות אפקטיבי בשיקום אקולוגי של שטחים מופרים.
המורדות המערביים של הגולן מאופיינים ע"י נוף דמוי סוואנה של עצי שיזף מצוי .ברוב השטח,
סוואנה זו דלילה למדי וברווחים שבין עצי השיזף ישנן בתות שיחים ,שהבולט ביניהן הוא שיזף
השיח .בנחלים ,ערוצי הזרימה ,מעיינות ואגני מים עיליים שונים ,שולט צומח הידרופילי עשיר
ומגוון .בתי גידול אלה מאופיינים בעצים ובעיקר אשל היאור ,דולב מזרחי ,ערבה מחודדת ומילה
סורית ושיחים – בעיקר הרדוף הנחלים ,פטל קדוש ושיח-אברהם מצוי .נפוצים שם גם צמחי
תרבות שונים – תאנה ,גפן ,רימון ואחרים.
בשטחים מופרים ובצדי דרכים ושדות ,נפוצים בשטחי הגולן ריכוזים צפופים של צמחי באשה
ומעזבות .בולטים במיוחד (בעונת הקיץ) הקוצים :חוח עקוד ,ינבוט השדה ,מלחית אשלגנית,
קורטם מכחיל ,קיפודן גיירדו ,קיצנית צפופת עלים ,קנרס סורי ורבים אחרים .בין צמחי הבאשה,
חשוב להזכיר במיוחד את המינים הפולשים ובעיקר פרקינסוניה שיכנית ושיטה כחלחלה .מינים
אלה מצויים ברחבי הגולן ,כמו בחלקי הארץ האחרים.
ב .הצומח בשטחי האתרים הפוטנציאליים לביצוע הקידוחים
בכל אחד מהאתרים הפוטנציאליים נערך סיור שדה ע"י אקולוג הפרויקט ,ד"ר אהרון דותן ביולי-
אוגוסט .1213הנתונים מבוססים בין השאר על מידע שהתקבל מרט"ג ,באדיבותם של ד"ר עופר
שטייניץ (אגף מערכות מידע) וד"ר עמית דולב (ביולוג מחוז צפון).
אתרים 1ו 13 -הם שדות חקלאיים (לא מעובדים כעת) ואתר 4הינו חות בקר.
אתרים 14 ,13 ,4 ,5 ,3 ,1ו 14 -מכוסים בצמחיה עשבונית (קוצנית ויבשה כעת).
אתרים 15 ,11 ,12 ,9ו 15 -מופרים ברובם ובהם מעט צמחיית באשה ומעזבות.
אתר 5במחצבה – אין צמחיה משמעותית.
אתר 4מכוסה בצמחייה עשבונית מעורבת בשרידי יער דמוי סוואנה של שיזפים.
65
ממצאי הצומח על סמך הסיורים מוצגים להלן ,לכל אתר באופן פרטני:
אתר – 1כפר חרוב – שטח האתר מישורי והוא נמצא בשדה חקלאי לא מעובד (נכון ליולי 1213
היה ללא גידולים עליו) .בשטח האתר המתוכנן ובסביבתו הקרובה אין גלי אבנים משמעותיים
היכולים לשמש מסתור לבעלי חיים .מצפון וממזרח לשטח האתר ,בשולי השדות ,בצמוד לדרך
הגישה לאתר (דרך עפר חקלאית) ,נפוצים צמחי באשה .בולטים במיוחד זקנן שעיר ,טיון דביק,
ירוקת החמור ,קייצת ושיבולת שועל נפוצה .בסמוך נמצאים גם שיחים של אלת המסטיק ושיזף
מצוי (מין מוגן).
איור – 1.4.1.1אתר ( 1בשטח משמאל לדרך) וצומח באשה בצמוד לדרך
האתר נמצא כ 322 -מ' ממערב לשמורת נחל מיצר .בתחום השמורה ישנו בית גידול לח ובו מעיין
(לפי גיל בן-נון מרט"ג) .כק"מ ממערב לאתר נמצאת שמורת טבע מצוקי האון.
אתר – 1מיצר – האתר נמצא בין שטחים חקלאיים לבין שטח של שדה בור ובו עשבוניים ,רובם
יבשים בחודש יולי (איור .)1.4.1.3סביבה זו מרובה בשטחים חקלאיים ,חלקם גד"ש וחלקם מטעי
זיתים .המינים הבולטים בשטח הבור כעת הם בעיקר אמיתה קיצית ,גזר קיפח ,גדילן מצוי ,קיפודן
דביק ,קיצנית צפופת-עלים ועוד .באתר המתוכנן ובסביבתו הקרובה אין גלי אבנים משמעותיים.
בשולי השדות המעובדים ישנם צמחי באשה ,ומביניהם בולטים במיוחד בר-גביע חלק ,דטורה
אכזרית (מין פולש) ,לכיד הנחלים (מין פולש) ,שיבולת-שועל נפוצה ואחרים.
66
איור – 1.4.1.3צילום באתר 1
אתר – 3אזור תעשייה בני יהודה – האתר נמצא בשטח בור המיועד לתעשייה בתוך אזור
התעשייה בני יהודה ,בצמידות לכביש ומגרש חנייה .שטח האתר מופר ומכוסה בצפיפות על ידי
צמחיה עשבונית קוצנית .בולטים בעיקר גדילן מצוי ,קורטם מכחיל ושלמון יפואי.
כק"מ מדרום-מזרח לאתר ,מסומנת במפה הטופוגרפית של מפ"י "בריכה עונתית" (ניתן לראותה
באיור – 1.1.1מפת מיקום) .בשטח הבריכה לא נמצאו (אוגוסט )1213סימנים לצמחיה הידרופילית
משמעותית .גם בבדיקת ריכוזי התצפיות של רט"ג ו BIO-GIS -לא נמצאו תצפיות ייחודיות
בשטח הבריכה ובסביבתה הקרובה.
אתר – 4חוות הבקר כביש – 549שטח האתר (איור )1.4.1.4נמצא לצד כביש 549בשטח חוות
בקר – שטח מופר .בין הכביש לאתר מקשרת דרך גישה קצרה (סלולה) ,ובסמוך לשולי הכביש
ובשולי דרך הגישה מצויה צמחיית באשה.
67
איור – 1.4.1.4צילום באתר – 4האתר ממוקם בצמוד לחווה
ממערב לאתר ,לאורך הכביש ובין שטחים חקלאיים ,ישנם שרידים של יער פארק – בעיקר עצי
שיזף מצוי ואלה אטלנטית (מינים מוגנים) .כ 422 -מ' ממערב לאתר ומצפון לכביש ישנו ריכוז של
עצים חובבי לחות וביניהם צפצפת הפרת וערבה מחודדת ,בשטח בו קיים ככל הנראה מעיין
המסומן במפת סימון השבילים .בסיור (באוגוסט) לא נראתה בשטח זה זרימה עילית ממשית.
כחצי ק"מ מדרום-מערב לנקודה נמצא גבול שמורת טבע סוסיתא ובה מדרונות המכוסים בבתה
דלילה.
כ 422 -מ' מדרום לאתר עובר שביל הגולן (שביל מטיילים מסומן) .בקטע זה השביל עובר לאורך
נחל (שאינו זורם בקיץ) ובו ישנה צמחיית גדות מפותחת ,שכוללת ערבה מחודדת וצפצפת הפרת
(מינים מוגנים) ,אליהם נלווים צמחי תרבות :זית ,צבר ותמר.
אתר – 5חוות נטור – שטח האתר מצוי בתחום חוות בקר – שטח מופר בצמידות לכביש.
סביבתו מכוסה בצמחיה עשבונית נמוכה ודלה (איור .)1.4.1.5לא נמצאו מינים נדירים או מוגנים
(ככל שאפשר לראות במשך הקיץ) .בסביבת החווה והאתר (אך מחוצה לו) פזורים גלי אבנים רבים.
גלי אבנים כאלה עשויים במקרים מסויימים לספק מחסה ומקלט לצמחים ובעלי חיים והם
נחשבים לבית גידול חשוב ורגיש מבחינה אקולוגית.
כ 32 -מ' מערבה ,מעבר לכביש ,נמצאים מטעים (שטחים חקלאיים) וכחצי ק"מ לכיוון מזרח
מתחיל תחום שמורת טבע נחל אל-על.
68
איור – 1.4.1.5צילום באתר – 5האתר ממוקם בשטח החווה שלצד הדרך
אתר – 4כביש – 449שטח האתר ממוקם מדרום לכביש 449ובמרחק כחצי ק"מ מערוצי הנחלים
ותחום שמורת הטבע גמלא-יהודייה .שמורת הטבע כוללת את הערוצים הגדולים והמצוקיים של
נחלי גמלא ודליות שבהם ישנה זרימה עילית של מים במשך כל השנה .האתר נמצא בשטח מופר,
ומאופיין כשטח של צומח מעזבות עשבוני דליל ,שבו בולטים במיוחד פרטים גבוהים של עכנאי
מגובב .מצפון לאתר ישנה בתה עשבונית שבה בולטים שיחי צלף קוצני ושיזף מצוי .בשטח
וסביבתו ישנם הרבה גלי אבנים – שרידים מהעבר של סיקול השטח למטרות חקלאות.
במרחק של כשלושה קילומטר מצפון לנקודת הקידוח המוצעת ישנם במצוקי נחל גמלא אתרי
קינון ולינה של דורסים – נשר (עתידו בסכנה ,לפי דולב ופרבולוצקי ,)1221 ,עיט ניצי (בסכנת
הכחדה) ,עקב עיטי (בסיכון נמוך) ורחם (עתידו בסכנה).
בנוסף לכך ,יתכן וישנו בקרבת מקום גם קינון של חיוויאי (לא בסיכון) .דורס זה מקנן בעיקר על
עצים .החיוויאי הוא עוף נודד שבדרך כלל מגיע לארץ בכל שנה בתחילת מרץ .מומלץ להימנע
מאפשרות הפגיעה בקינון של מין זה ע"י הגבלת פעילות הקידוח לעונה שבה אין חיוויאים באזור,
דהיינו ,מחודש אוקטובר ועד פברואר.
אתר – 5מחצבת דליות – האתר ממוקם בתוך מחצבה פעילה .השטח נעדר בחי ובצומח והסביבה
מופרת ע"י פעולות החציבה .לפיכך ,ההשפעות האקולוגיות של הקידוח יהיו מזעריות.
אתר – 4חד נס – האתר ממוקם בשטח מופר בצמוד לשטחים חקלאיים ,ומסביבה צמחיה
עשבונית (איור )1.4.1.4ושרידים דלילים של יער דמוי סוואנה .עצי שיזף מצוי צומחים בשטח
69
שרובו עשבוני .העשבוניים הבולטים הם צמחי באשה :גדילן מצוי ,חוח ספרדי ,ינבוט השדה,
קורטם מכחיל ,שיבולת-שועל נפוצה ואחרים.
מדרום וממזרח לאתר ישנם מטעים ושטחים מעובדים .ממערב לאתר ,במורד המדרון ,נמצאת
שמורת טבע פארק הירדן .בקטע שבקרבת האתר ישנו צומח גדות ובעיקר ערבה מחודדת ,פטל
קדוש ושיח אברהם מצוי .בהמשך מזרחה בקרבת האתר ,ישנו יער פארק של שיזף מצוי.
איור – 1.4.1.4צילום באתר 4
אתר – 9צומת יונתן – שטח האתר מופר לגמרי (איור .)1.4.1.5גם במרחק מאות מטרים
מהנקודה המוצעת ,ישנו צומח עשבוני דליל בלבד.
איור – 1.4.1.5צילום באתר 9
אתר – 12כביש – 45השטח המתוכנן וסביבתו מופרים לגמרי (איור .)1.4.1.9הצומח הבולט הוא
צומח באשה ובעיקר מלחית אשלגנית .בולט גם עץ שיטה כחלחלה (מין פולש) גדול .האתר צמוד
לתחומי שמורת טבע נחל יהודייה ,הן ממזרח (נחל יהודייה) והן ממערב (אל עבר נחל זויתן).
71
איור – 1.4.1.9מבט לשטח אתר ( 12כביש )45
אתר – 11קצביה – האתר המתוכנן צמוד לכביש ונמצא בשטח מופר המכוסה בצמחיה עשבונית.
בולטת צמחיה האופיינית לשטחי מעזבות .המינים הבולטים הם גדילן מצוי ,שלמון יפואי וקיפודן
דביק.
בקרבת האתר ישנן שטחי נטיעות – בעיקר אלון התבור ואקליפטוס המקור .כחצי ק"מ צפונה
ומערבה נמצאת שמורת טבע יהודייה (נחל זוויתן) וכק"מ מזרחה נמצאת שמורת טבע נחל
יהודייה.
איור – 1.4.1.12מבט לשטח אתר ( 11קצביה)
אתר – 11מחנה גשור –שטח האתר המתוכנן מכוסה בצומח עשבוני .המינים הבולטים הם
אמיתה קייצית ,גזר קיפח ,גדילן מצוי ,קיפודן דביק ,קיצנית צפופת-עלים ואחרים .נמצאים בשטח
71
גם שרידים דלים של יער אלון התבור שכיסה בעבר את האזור .בנוסף לאלון ישנם גם אלה
אטלנטית ולבנה רפואי – כולם מינים מוגנים .באתר ובסביבתו פזורים גלי אבנים רבים.
איור – 1.4.1.11מבט לשטח אתר ( 11מחנה גשור)
אתר – 13קשת – האתר המתוכנן נמצא בשטח מופר (חקלאי – לא מעובד') המכוסה ברובו
בצומח עשבוני (איור .)1.4.1.9המינים הבולטים הם :אמיתה קייצית ,זקנן שעיר ,עכנאי מגובב,
שומר פשוט ,קורטם מכחיל ואחרים .בגלי האבנים הרבים שבשטח נמצאים גם שיחים קטנים:
אלת המסטיק ,בלוטה גלונית ,כתלה חריפה וצמרנית הסלעים .בקרבת האתר נמצאים גם עצים
קטנים וגדולים של שיטה כחלחלה (מין פולש) ופרטים בודדים של אלה אטלנטית.
איור – 1.4.1.11צילום באתר 13
אתר – 14מאגר צור – צמוד למנחת מסוקים בתוך תחום שמורת טבע נחל יהודייה .חלקו הגדול
של השטח מופר וחלקו מכוסה בצמחיה עשבונית .בסביבה הקרובה ישנו יער פארק של אלון
התבור המעורב עם שיזף מצוי ושיזף השיח.
72
האתר ממוקם בשוליים צפון-מערביים של שמורת טבע יהודייה.
אתר – 15אזור תעשייה קצרין – שטח מופר המיועד לתעשייה ,בצמוד לכביש ומגרש חנייה סלול.
כ 122 -מ' ממזרח במעלה המדרון נמצא גבול תחום שמורת טבע יהודייה (נחל זוויתן) .השטח
מכוסה בצומח עשבוני .המינים הבולטים הם :חוח ספרדי ,עכובית הגלגל ,קיפודן דביק ,קיצנית
צפופת-עלים ,שעורת הבולבוסין ואחרים.
אתר – 14בג'וריה – אתר זה מתוכנן בשטח בור המכוסה בבתה עשבונית.
איור – 1.4.1.13צילום באתר 14
אתר – 15טיסן – השטח המתוכנן באתר ובסביבתו מופרים ,ומצויים בין מחפורות ששימשו
בעבר לפעילות צבאית .באזור ישנו צומח עשבוני דליל בלבד.
איור – 1.4.1.14צילום באתר 15
73
1.4.3בעלי חיים
עולם החי בגולן עשיר ומגוון .בסקר בעלי חיים ,שנעשה בשמורת היהודייה (פבזנר ופרו,)1991 ,
נמצאו 151מינים של חולייתנים .מהם 5מיני דגים 1 ,מיני דו-חיים 14 ,מיני זוחלים 111 ,מיני
עופות ו 19 -מיני יונקים .לפי אתר BIO-GISישנם בשטח הבקשה (כולל שמורת טבע נחל
יהודייה) 11מיני דגים 14 ,מיני זוחלים 154 ,מיני עופות ו 15 -מיני יונקים (מהם 4מיני עטלפים).
איור 1.4.3.1מציג שטחים בהם ישנם בתי גידול ערכיים בתחום הרשיון ,מתוך סקר מכון דש"א –
מורדות הכנרת ( .)1221יובהר כי סקר מכון דש"א לא כלל חלק משטחים חקלאיים ושטחי רמה
מישוריים במזרח אזור הזכיון ,אולם הוא כולל את בתי הגידול החשובים באזור – בתי גידול
מיוחדים לציפורים ,בתי גידול לחים בעלי ערכיות גבוהה ,ובתי גידול על גבי מדרונות (שיפועים
מעל 12מעלות).
א .זוחלים
רוב מיני הזוחלים בארץ ,שאינם ממוצא טרופי או מדברי ,נמצאים בגולן .נזכיר במיוחד את צב-
יבשה המצוי (עתידו בסכנה ,לפי דולב ופרבולוצקי )1221 ,השונה מאוכלוסיות אזורים אחרים
בארץ ואולי מהווה תת-מין נפרד .גם אוכלוסיות מינים אחרים בגולן ,כמו מניפנית מצויה ,עינחש
וצפע מצוי כהות יותר מאוכלוסיות שאר הארץ .רוב הזוחלים נמצאים בכל שטח הגולן וסביר
שהם נמצאים גם בשטח הבקשה ובקרבת נקודות הקידוח המוצעות.
ב .עופות
מיני העופות שנמצאים בגולן ,נמצאים גם באזורים אחרים בארץ ובארצות הסמוכות .נזכיר
במיוחד את החסידה הלבנה (מין בסיכון נמוך) ,שמקננת בגולן מאז .1954דרום הגולן הוא אתר
הקינון הגדול ,המוצלח והעקבי ביותר בארץ .השנה נמצאו חמישה קינים בגולן – במיצר ,רמת
מגשימים ,נוב ואבני איתן .בתאריך 5.4.13נצפו עשרות חסידות בקרבת אתר .13נראה כי פרטים
אלה הם חלק מתחילת הנדידה שבה חולפות בישראל מאות אלפי חסידות.
מבין הדורסים חשובה במיוחד מושבת קינון הנשרים (עתידם בסכנה) בנחל גמלא ,שהיא הגדולה
בארץ .באזור (בעיקר בתחומי שמורת טבע נחל יהודייה) נמצאים גם אתרי קינון של דורסים
גדולים נוספים :חיוויאי (המקנן בדר"כ על עצים) ,עיט ניצי (בסכנת הכחדה) ,עקב עיטי (בסיכון
נמוך) ורחם (בסכנת הכחדה) .כל האתרים הפוטנציאליים למיקום הקידוחים ,על אזורי החיץ
שלהם ,אינם ממוקמים בקרבה מיידית לאתרי הקינון שהוזכרו.
74
באיור 1.4.3.1מוצגים בתי הגידול הייחודיים לציפורים בתחומי רמת הגולן ,בנוסף לערכיות
הגבוהה בנחלים הזורמים.
ג .יונקים
בגולן נמצאים כשליש ממספר מיני היונקים בארץ .רובם נציגים של האזור הזואו-גיאוגרפי הים
תיכוני והאירו-סיבירי .נפוצים למדי הם בעלי החיים הקטנים יחסית :אוכלי-חרקים ,מכרסמים
וטורפים קטנים כמו נמייה וגירית מצויה.
תפוצתם של יונקים גדולים תלויה ישירות בפעילות בני האדם .צבי ארץ ישראל מהווה "מקרה
בוחן" חשוב .הצבי נכחד כנראה בגולן לפני 1945כתוצאה מצייד .בתחילת שנות ה 52 -העבירו
אנשי רשות שמורות הטבע והגנים מאות צבאים מרמות יששכר אל הגולן .הצבאים התרבו
במהירות עד שבשנת 1945הגיעו מספריהם לכ 5,222 -פרטים .בשלב זה הותר צייד מבוקר ומספרי
הצבאים התייצבו על 3,222-4,222פרטים .מאז 1993מספרי הצבאים יורדים באופן דרסטי ורצוף
ובשנת 1211נספרו בגולן 143פרטים (השנה התגלתה עלייה מסויימת – לכדי 144פרטים) .נראה
כי הירידה במספרי הצבאים נגרמת מעלייה חדה בשכיחות ופעילותם של טורפים ובעיקר זאבים
ותנים .הגידול באוכלוסיות טורפים נגרם כנראה בעיקר בגלל עלייה בזמינות מזון – פגרים
מושלכים ,פסולת חקלאית ,אשפה וכד' .התרבות הטורפים מביא לנזקים לבוקרים ולחקלאים
ואלה נדחפים להתמודד עם הבעיה ,בין השאר ע"י פיזור רעלים שגורמים לנזקים אקולוגיים
חמורים .העלייה במספרי הצבאים השנה נגרמה אולי בזכות שיפור ברמת הסניטציה והפחתה
בזמינות המזון לטורפים.
גם חזירי בר נפוצים ברחבי דרום רמת הגולן .מתברר כי חלק מאוכלוסיות החזירים פיתחו תלות
בשטחי החקלאות וגורמים לנזקים משמעותיים .אוכלוסיות חזירים בתחומי שמורות טבע
שומרות כנראה על יציבות מסוימת .לעומת זאת ,אוכלוסיות שנמצאות בקרבת שטחים חקלאיים
נודדות ממקום למקום בהתאם לזמינות המזון (לפי דר' ד .מלקינסון ,מצוטט באתר "ששי בגולן"
.)3.4.24
1.4.4חשיבות ורגישות אקולוגית
לפי דירוג הרגישות האקולוגית ,שהוכנה עבור תכנית האב לשטחים פתוחים בגולן (אייזן וחוב',
;1211איור ,)1.4.4.1הרגישות האזורית של שטחי הבקשה משתנה .השטחים החקלאיים בדרום
מזרח האזור ,אתרים הממוקמים בשטחי מרעה ותעשיה בצפון (אתרים )12 ,11 ,15 ,3 ,1 ,1
75
מסווגים כבעלי רגישות נמוכה .השטחים העשבוניים שבמרכז האזור ובצפון מזרח (אתרים ,15 ,5
)14 ,13 ,11מסומנים בדרגת רגישות ממוצעת (בינונית עד גבוהה) .רק ארבע קידוחים מצויים
בתחום המסווג כבעל ערכיות אקולוגית גבוהה ביותר (אתרים – 14בשמורת טבע 9 ,4 ,ו.)4 -
יצויין עם זאת כי כל אתרים אלו מצוים בסמוך לדרכים סלולות קיימות.
יודגש כי נקודות הקידוח המוצעות ממוקמות ברובן בשטחים מופרים ,שבהם נפוצים בעיקר
ריכוזים צפופים של צמחי באשה ומעזבות שהחשיבות והרגישות האקולוגית אינה גבוהה ,כפי
שניתן לראות במפת המסדרונות האקולוגיים (איור .)1.4.4.1רוב נקודות הקידוח המתוכננות
נמצאות בשטחים שבהם כמעט לא נותר שריד משמעותי מהצומח המקורי המאפיין את הגולן
(וכנראה גם לא מהחי האופייני והייחודי).
לא נמצאו ערכי חי וצומח חשובים באף אחד מהאתרים הפוטנציאליים ובתחומי אזורי החיץ
שמסביבן .בכמה משטחי הקידוח ישנם גלי אבנים שעשויים לספק מחסה לצמחים ובעלי חיים.
1.4.5חשיבות ורגישות נופית
א .ניתוח ערכיות נופית בעבודות קודמות שנערכו באזור
יחידות הנוף שהוגדרו (סעיף 1.4.1לעיל) סווגו לרמות ערכיות המבטאות את חשיבות הערכים
האקולוגיים והנופיים המצויים בהם ,עפ"י שתי העבודות הקודמות שביצעו ניתוח של הנוף בדרום
רמה"ג .העבודה הראשונה ,סקר מכון דש"א משנת ,1221דירגה את הערכיות בסולם אורדינלי
כמותי בן 5דרגות :ערכיות נמוכה ( – )1ערכיות גבוהה ביותר ( .)5הדירוג הכמותי התבסס על
אפיון הייחוד הנופי-תרבותי של כל יחידה .הניתוח הנופי ,שבוצע כחלק מתכנית אב לשטחים
פתוחים בדרום רמת הגולן (א.ג .איזן אדריכלים ,)1211 ,התבסס על שיקלול ציוני קריטריונים
ערכיות נופית-אקולוגית שניתנו לכל יחידה .בהקשר זה יצויין ,כי האתרים המוצעים הועברו
לבדיקת היחידה לשטחים פתוחים במועצה האזורית גולן ומשרד האדריכלים אייזן (עורך תכנית
האב לשטחים פתוחים) ,וכפי שנמסר על ידם האתרים תואמים את המלצות תכנית האב .עפ"י
מתודולוגיה זו נערכו בשתי העבודות מפות ערכיות אקולוגית נופית (איורים .)1.4.5.1-1.4.5.1הללו
מציגות את פרישת רמות הערכיות הנופית במרחב עפ"י הציונים שקבלו יחידות הנוף השונות.
טבלה 1.4.5.1מציגה את ציוני הערכיות שביחידות הנוף בהם ממוקמים האתרים הפוטנציאליים.
טבלה – 1.4.5.1דירוג ערכיות אקולוגית-נופית של יחידות הנוף בהם ממוקמים האתרים עפ"י
עבודות קודמות
76
אתר
פוטנציאלי
דירוג
יחידת הנוף
1
רמת כפר חרוב
14 ,5 ,3 ,1
דרום רמת הגולן
4
אגן נחל סמך
4
דרום רמת הגולן
תת יחידה :רמת
דליות
בקעת בית ציידה
4
נחלי מרכז הגולן
תת יחידה :מורדות
בית המכס
דרום רמת הגולן
תת יחידה :מישורי
תנוריה
נחלי מרכז הגולן
תת יחידה :רמת
שייח חוסין
עורף מזרחי יער
יהודייה
נחלי מרכז הגולן
תת יחידה :רמת
משושים מערב
רמת קצרין
5
9
15
12
11
11
13
14
15
יחוד נופי תרבותי של יחידת הנוף
הרמה השטוחה מהווה ניגוד למדרונות התלולים
סביבה .ניגוד נוסף קשור בשטח המעובד מול השטח
הטבעי במורדותיו .מקצוות הרמה מבטים פתוחים
לכל הכיוונים .האוכף בצפון רמת כפר חרוב מהווה
תופעה גיאומורפולוגית ונקודת תצפית.
נופים חקלאים משולבים במקווה מים עונתיים.
נקודות תצפית מיוחדות באזור מצפה אפיק ,מעל
נחל אל על ומעל החיבור בין הרקד לירמוך
תכנית
אב*
1
מכון
דש"א**
4
1
3
4
4
4
3
1
5
3
4
5
3
3
4
3
-
5
4
הנחל יוצר עמק גדול מימדים בשוליים המערביים
של הרמה .בשוליו הדרומיים פסיפס של שטחים
חקלאיים ,חורשות ,ובתות המשנות את צבען לאורך
עונות השנה .האפיק נמשך כקו ירוק בולט .חלקים
יחודיים – נחל אל על ,שלוחת לביאה.
נחל דליות כולו הוא תופעה נופית ייחודית בזכות
נופי הצומח ,החי ,הקניון והעיר ההיסטורית גמלא.
באזור הדרומי ,יותר הפרות של הנוף הפתוח.
מכלול יחיד במינו של נחלים זורמים כל השנה,
לגונות וסבכי צומח – שטח רחב היקף ללא תשתיות
משמעותיות .מכלול נוף ייחודי.
פסיפס חקלאי וטבעי ,מבטים רחבים לכל הכוונים
לעבר הכנרת ,רמת כורזים ,רמת הגולן ובקעת בית
ציידה.
רצף שטח פתוח ,עם רמת השתמרות ,מעיינות
ומסילים.
האזור מתפקד כחייץ בין המישורים הפתוחים
לקניונים של רמת הגולן ,קיימים ביחידה זו .ניגוד
עונתי ומסילים.
רצף מרחב פתוח בו השתמר מראה המישורים
הפתוחים ,הצהובים בקיץ והמוריקים בחורף.
גבול האזור הפתוח הגדול של נחלי מרכז הגולן .גבול
שמורת טבע יהודייה – בריכת משושים.
* ניתוח נופי שנערך במסגרת תכנית האב לשטחים פתוחים בגולן (א.ג .איזן אדריכלים.)1211 ,
** ניתוח נופי שנערך במסגרת סקר סובב כנרת במכון דש"א ,החברה להגנת הטבע (.)1221
ב .ניתוח רגישות נופית של יחידות הנוף בהם ממוקמים האתרים הפוטנציאליים
במסגרת עבודה זו נערך ניתוח רגישות נופית של יחידות הנוף בהן ממוקמים האתרים
הפוטנציאליים ,עפ"י המתודולוגיה הנפוצה באירופה ,ובעיקר בבריטניה ,בעשור האחרון ,בהערכת
פרויקטי פיתוח בתחום התשתיות והאנרגיה .מתודולוגיה זו מתייחסת לאופייה הסובייקטיבי של
ההערכה הנופית .היא מגדירה רגישות נופית כמידת החוסן של יחידת הנוף להכיל שינוי ללא
השפעה שלילית על אופיה ,או במילים אחרות– רגישות נופית היא המידה שאופיו ואיכותו של
נוף פגיעים לשינוי כתוצאה מפיתוח .כמו כן ,היא מדגישה שיש להכיר בעובדה שהנכונות לקבל
77
תבליט נוף
מבנה נוף חלק ומישורי יהיה רגיש פחות ממבנה נוף מחוספס ,דרמטי בעל תבליט ייחודי .כמו כן ,תבליט נוף בקנה
מידה גדול ,סביר שיהיה פחות רגיש מתבליט נוף בקנה מידה קטן.
רגישות יותר נמוכה
רגישות יותר גבוהה
לדוג' :נוף עם מבנה לדוג' :נוף עם היבטי
מחוספס ו\או תבליט תבליט ייחודים ולא
במופעם
דרמטי ייחודי ,מבנה נוף אחידים
הטופוגרפי ( גם בקנה
בקנה מידה קטן.
מידה גדול וגם בקנה
מידה קטן).
תכסית נוף
לדוג' :נוף עם לדוג' :מבנה נוף פשוט ,לדוג' :מבנה מישורי
גבעות מובחנות בעל גליות קלה .קנה רחב .קנה מידה
גדול.
"עמקים מקומיים" .מידה בינוני או גדול.
קנה מידה בינוני.
נוף עם מבנה תכסית פשוט ואחיד יהיה רגיש פחות מנופים עם מבנה תכסית מורכב ולא אחיד .נוף עם תכסית
בקנה מידה גדול פחות רגיש מנוף עם תכסית בקנה מידה "אנושי".
רגישות יותר נמוכה
רגישות יותר גבוהה
לדוג' :נוף עם מגוון מרכיבי לדוג' :נוף עם מבנה
תכסית רב ובקנה מידה שדות לא אחיד ובקנה
מידה קטן .מגוון של
אנושי.
מרכיבים תכסית ובקנה
מידה אנושי.
לדוג' :נוף עם
בקנה
חקלאות
בינוני,
מידה
תכסית משתנה,
קיימים מרכיבים
בקנה מידה אנושי
לדוג' :נוף עם חקלאות
בקנה מידה גדול,
תכסית אחידה ומעט
מרכיבים בקנה מידה
אנושי (עצים ,מבנים).
לדוג' :נוף בקנה
מידה גדול עם
אחידה
תכסית
ונעדר קנה מידה
של מעשה ידי אדם.
דרכים
נוף ללא דרכים \ מיעוט דרכים יהיה רגיש יותר לפיתוח ,בשל דרכי גישה הנדרשות להקמה ותפעול ובדומה דרכים
צרות עם תכסית צמחיה גובלת מלווה (משוכות ,גדרות צמחיה).
רגישות יותר נמוכה
רגישות יותר גבוהה
לדוג' :נוף ללא דרכים לדוג' :נוף עם מעט לדוג' :נוף עם לדוג' :נוף עם דרכים לדוג' :נוף עם
קיימות
קיימות קיימות עם מעט דרכים דרכים
קיימות או נגיש רק דרך דרכים או בעיקר דרכים דרכים
וללא מגבלות של
ויותר דרכים עם עם מגבלות.
דרכים צרות עם מגבלות צרות \ עם מגבלות.
דרכים צרות עם
מגבלות.
תנועה
משוכה צמחית.
קו האופק
קו אופק אופייני או ייחודי יהיה רגיש יותר לפיתוח בגין גריעה \ תחרות במאפייניו.
רגישות יותר נמוכה
רגישות יותר גבוהה
לדוג' :נוף עם קו אופק לדוג' :קו אופק אופייני לדוג' :נוף עם קו
אופייני \ ייחודי עם הנצפה מישובים או קו אופק אופייני אך
מרכיבים מזוהים על קו נוף עם הרבה נקודת לא ייחודי עם מעט
נקודת ציון על קו
ציון.
האופק.
האופק.
איכויות תפיסתיות
לדוג' :מבנה נוף בקנה
מידה גדול ,בו קו
האופק אינו מרכיב
משמעותי\ מעט נקודת
ציון
לדוג' :נוף בקנה
מידה גדול או
מישורי ללא קו
אופק בולט וללא
נקודות ציון.
נופים שהם מרוחקים \ נידחים שלווים (ללא פעילות אדם) או נופים עם אופי פסטורלי מסורתי רגישים יותר
לפיתוח מאשר נופים עם ריבוי בפעילות אדם או בקנה מידה "מודרני" של פעילות אדם.
רגישות יותר נמוכה
רגישות יותר גבוהה
לדוג' :נוף טבעי ,פראי עם לדוג' :נוף טבעי עם מעט לדוג' :נוף כפרי עם לדוג' :נוף כפרי עם לדוג' :נוף עם הרבה
אדם
מודרני פעילות אדם רבה פעילות
מעט \ ללא סימנים של פעילות "מודרנית" עם פיתוח
(אורבני,
ופיתוח
וחקלאות מודרנית.
ופעילות אדם.
חקלאות סורתית.
פעילות אדם.
תעשייתי).
איכות נופית
נופים בעלי איכות נופית גבוהה או סמוכים לנופים מוכרים מסוג זה (שמורות טבע ,מופעים געשיים \ אתרים
ארכיאולוגיים \ היסטוריים) יהיו רגישים יותר לפיתוח.
רגישות יותר נמוכה
רגישות יותר גבוהה
לדוג' :נוף מוכר בעל לדוג' :נוף בעל איכות לדוג' :נוף בעל לדוג' :נוף בעל איכות לדוג' :נוף בעל
נופית גבוהה – בינונית איכות
איכויות נופיות גבוהות.
נופית
בינונית נופית נמוכה-בינונית איכות
שמרבית
(אזור
מרכיביו שחלק ממרכיביו אך מרכיביו הייחודיים נמוכה
יושפעו.
יושפע.
יושפע.
לא
תעשיה)
יושפע מפיתוח.
איור – 1.4.5.3קריטריונים ושיקולים לדירוג רגישות נופית של האתרים הפוטנציאליים וסביבתם
78
המדרג הסופי של הרגישות הנופית מוצג באיור 1.4.5.4להלן:
רגישות יותר גבוהה
5
רגישות יותר נמוכה
4
3
1
1
איור – 1.4.5.4מדרג מסכם של רגישות נופית לפיו סווגו האתרים
שינוי משתנה עם הזמן ,סוג השינוי המוצע ,קנה המידה של השינוי ,נוכחותו וכן תפיסות
אידיאולוגיות .על אף שהניתוח מתבסס על קריטריונים מוגדרים הוא נותר סובייקטיבי .לא ניתן
למתוח קו חד חד ערכי בין רגישות נופית לתכונות נופיות מסויימות .למעשה ,רגישות נופית היא
תוצר של יחסי גומלין מורכבים בין משתנים בעלי משקל שונה .על כן נבחר לא להשתמש בשקלול
מספרי ,אלא לצורכי דירוג .יחסיות היא תכונה מהותית בניתוח רגישות על פי תפיסה זו ,ועל כן
נבחר המושג רגישות יותר גבוהה \ יותר נמוכה בהתייחס לכל קריטריון.
בהתאמה ,הניתוח בוצע על ידי דירוג יחסי של השטח בהתייחס ל 4 -קריטריונים נבחרים (איור
.)1.4.5.3
לאתרים המוצעים לא בוצע ניתוח נצפות מפורט ,מכיון שהדרישות לניתוח נצפות ,תואמות
פיתוח קבע ולא פיתוח ארעי כמו במקרה זה .זאת ,בהתאם לסיכום הדיון עם משרד האנרגיה
והמשרד להגנת הסביבה (ראה סיכום פגישה מיום 4אוגוסט – 1213נספח .)15ההתייחסות
לקריטריון של נצפות האתרים היא כללית .נצפות קרובה (עד 1ק"מ) ,בינונית ( 1-4ק"מ) ,רחוקה
(מעל 5ק"מ) ובהתייחס לעורקי תנועה ,ישובים סמוכים ואתרי ביקור.
המושג רגישות נופית מתייחס להיבטים של מבנה ושל קנה מידה של יחידת הנוף .יחידות הנוף
ברמת הגולן הן על פי רוב בעלות מבנה \ תבליט בקנה מידה גדול ואחיד (רמה מישורית) ,וקיימת
השתנות רבה באופי וקנה המידה של תכסית יחידות הנוף .הרגישות הנופית הכוללת של כל אתר
חושבה כממוצע כל ערכי הרגישות של האתר כפי שדורגו קריטריונים השונים .טכניקה זו מפשטת
ומקלה על דירוג האתרים מההיבט של רגישות נופית.
פירוט אתרי קידוחי הניסיון
א .אתר מס' – 1כפר חרוב
תאור :ממוקם על שטח חקלאי של גידולי שדה בסמיכות לשמורת נחל מיצר ,כביש 94והישוב
כפר חרוב .הקידוח ממוקם בשולי יחידת הנוף של הגולן הדרומי – רמת כפר חרוב ובקירבה
79
ליחידת הנוף של אגן הרקד והירמוך ,שנחל מיצר מהווה חלק ממנו .מאפיינים נופיים עיקריים של
יחידת הנוף מדרום הגולן כוללים – מרחב מישורי של חלקות חקלאיות גדולות ,בעיקר גידולי
שדה .מאפייני אגן הרקד – יער פארק של אלון תבור עם בתה עשבונית עשירה.
אתרי ביקור בסביבת האתר :גן לאומי סוסיתא ושמורת סוסיתא ,מצוקי האון ,שמורת נחל מיצר,
מצפה השלום ,שביל גולן ,שביל טיול מסומן – 1452נחל מיצר .אתרי ביקור אלו מצויים במרחק
1-3ק"מ ויותר מהאתר.
צפיה ונצפות :האתר נצפה מקרוב מכביש ( 94איור ,)1.4.5.5מכפר חרוב ומכפר הנופש והטיילת
(מגדל הקידוח בלבד).
איור – 1.4.5.5מבט לכיוון מזרח מכביש 94לעבר אזור האתר
רגישות נופית :האתר בעל רגישות בינונית נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה :)1.4.5.1תכסית נוף
חקלאי ברמה ,3תבליט נוף בעל מבנה פשוט בקנה מידה בינוני-גדול ברמה ,1איכויות תפיסתיות
של חקלאות מודרנית ופעילות אדם ברמה ,1דרכים קיימות ברמה .1מאפיינים בעלי רגישות
גבוהה :קירבה לאתרים בעלי ערכיות גבוהה (נחל מיצר ,מצפה שלום) ברמה ,4קו אופק אופייני
ברמה 4ונצפות קרובה מכביש 94ברמה .5מדד הרגישות הנופית נקבע על = 1105 = 3( 3
.)1+3+1+4+1+4+5
81
האתר מתאפיין ברמת רגישות מגוונת ,בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן .בגין זמניות
הפרויקט מאפייניו הרגישים יותר (נצפות וקירבה לשטחים בעלי ערכיות) מהווים מרכיב משני.
האתר ניתן להשבה לקדמותו ,עיבוד חקלאי ,ללא קושי רב .על כן ,מתאים וראוי לשימוש כאתר
קידוח חיפוש.
טבלה – 1.4.5.1ניתוח רגישות – אתר – 1כפר חרוב
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
ב .אתר מס' – 1מיצר
תאור :ממוקם על שטח מרעה ,הצמוד לשטח חקלאי של גידולי שדה (איור )1.4.5.4כ 1.5 -ק"מ
מזרחית לצומת בני יהודה ,בין הישובים אפיק ומיצר .הקידוח המוצע ממוקם בתוך יחידת נוף של
דרום רמת הגולן המאופיין במרחב מישורי של חלקות גידול חקלאי גדולות ,בעיקר גידולי שדה.
אתרי ביקור בסביבת האתר :אין
צפיה ונצפות :האתר נצפה מהישובים אפיק וכביש 549בטווח בינוני.
איור – 1.4.5.4מבט לכוון מערב לשטח האתר מדרך הגישה לאתר
81
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נמוכה – בינונית בכל מאפייניו (טבלה :)1.4.5.3קו אופק
אופייני ללא נקודות ציון בולטות ונצפות בינונית מכביש 94ברמה ,3איכויות נופיות ותפיסתיות
אופייניות לחקלאות דרום הגולן ברמה 1ותבליט נוף מישורי ,תכסית נוף אחידה ודרכים קיימות
ברמה .1מדד הרגישות נקבע על .)1+1+1+3+1+1+3 = 1105( 1.5
האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה-בינונית בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן .בגין זמניות
הפרויקט ,מאפייניו הרגישים יותר (נצפות וקו אופק) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן להשבה
לקדמותו ,לעיבוד חקלאי ,ללא קושי רב .על כן ,מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש.
טבלה – 1.4.5.3ניתוח רגישות – אתר – 1מיצר
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
ג .אתר מס' – 3א.ת בני יהודה
תאור :ממוקם על שטח בור בתחום אזור תעשיה קיים ,בסמיכות לשטח חקלאי של מטעים,
צפונית למנחת פיק ,בין הישובים גבעת יואב – בני יהודה ,גשור ואליעד .הקידוח המוצע ממוקם
בתוך יחידת הנוף של דרום רמת הגולן המאופיין במרחב מישורי של חלקות גידול גדולות.
אתרי ביקור בסביבת האתר :שביל גולן (כ – 1ק"מ צפונית לאתר) ,ומרכז מבקרים מתוכנן ביקב.
צפיה ונצפות :האתר הינו חלק מאזור התעשייה ונצפה ממנו ,מדרך הגישה אל הישוב גשור,
ומהישוב אליעד ומכביש ( 94איור .)1.4.5.5
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נמוכה או בינונית במרבית מאפייניו (טבלה :)1.4.5.4תכסית נוף
שטח בור בתחום אזור התעשיה ברמה ,1קו אופק אופייני ונצפות קרובה ברמה ,3תבליט נוף
מישורי ,דרכים קיימות ,איכויות תפיסתיות ונופיות בגין היותו באזור תעשיה ברמה .1מדד
הרגישות נקבע על .)1+1+1+3+1+1+3 = 1105( 1.55
82
איור – 1.4.5.5אתר 3מבט לעבר אזור האתר וא.ת .בני יהודה מכביש 94
טבלה – 1.4.5.4ניתוח רגישות – אתר – 3א.ת .בני יהודה
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה-בינונית בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן .בגין זמניות
הפרויקט ,מאפייניו הרגישים יותר (נצפות וקו אופק) מהווים מרכיב משני .בהתאם לדרישת בעלי
הקרקע והתעשיינים באזור ,והיה אם נידרש לכך ,האתר ניתן להשבה לקדמותו ,כשדה בור ,ללא
קושי רב .על כן ,מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש.
ד .אתר מס' – 4חוות הבקר– כביש 549
תאור :ממוקם בשטח חוות בקר ,על שטח חקלאי לא מעובד ,בסמיכות לכביש 549העולה מצומת
כורסי לרמה"ג .הקידוח המוצע ממוקם ביחידת נוף נחל סמך ,המאופיין ע"י נוף מגוון של מורדות
מכוסים יער פארק של עצי שיזף ובתה עשבונית ,חקלאות בחלקות קטנות ובינוניות של מטעים
וגידולי שדה וחורשות נטועות .מזוהה כשטח אחו אופייני לגולן.
אתרי ביקור בסביבת האתר :שביל גולן ,מסלול מסומן 1552ונחל סמך ,מעיינות סמוכים.
צפיה ונצפות :האתר נצפה מקרוב מכביש ( 549איור .)1.4.5.4
83
איור – 1.4.5.4מבט סמוך כביש 549לכוון מערב לעבר שטח האתר
רגישות נופית :האתר בעל רגישות גבוהה – בינונית במרבית מאפייניו (טבלה :)1.4.5.5בגין דרכים
קיימות – רגישות נמוכה ברמה ,1קו אופק בעל מבנה וקנה מידה גדול – רגישות נמוכה ברמה ,1
תכסית נוף חקלאית – רגישות בינונית ברמה ,3תבליט נוף ייחודי הסובב את האתר ,איכויות
תפיסתיות ונופיות ערכיות – רגישות ברמה 4ונצפות קרובה מכביש – 549רגישות ברמה .5מדד
הרגישות נקבע על .)4+3+1+1+4+4+5 = 1305( 3.3
האתר מתאפיין אמנם ברמת רגישות גבוהה ,אך בגין זמניות הפרויקט ,מאפייניו הרגישים יותר
(נצפות ,תבליט נוף ,איכויות נופיות ותפיסתיות) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן להשבה
לקדמותו ,כחלק מחוות הבקר ,ללא קושי רב .על כן ,מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש.
טבלה – 1.4.5.5ניתוח רגישות – אתר – 4חוות הבקר
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
84
ה .אתר מס' – 5חוות נטור
תאור :ממוקם דרומית – מזרחית לישוב נטור בתחום חוות בקר .הקידוח המוצע ממוקם ביחידת
נוף דרום רמת הגולן – מדרונות נטור ,המאופיין במרחב רמתי של בתה עשבונית עם שרידי
חקלאות קדומה .מרבית השטח משמש למרעה והוא משובץ חלקות חקלאיות של מטעים.
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורת נחל אל על וקשתות רחבעם.
צפיה ונצפות :האתר נצפה מרחוק מהישובים אבני איתן ,נוב וחיספין.
איור – 1.4.5.9מבט לשטח אתר 5מדרך הגישה
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה :)1.4.5.4תבליט ותכסית נוף
אחידים ,קו אופק אופייני ולא ייחודי ,איכות נופית ונצפות רחוקה בעלי רגישות נמוכה ברמה ,1
דרך קיימת ברמה .1רק קריטריון איכויות תפיסתיות ברמת רגישות גבוהה 4בגין מיקומו המרוחק
של האתר מפעילות אדם אינטנסיבית .מדד הרגישות נקבע על .)1+1+1+1+4+1+1 = 1505( 1.1
האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן .בגין זמניות
הפרויקט מאפייניו הרגישים יותר (איכויות תפיסתיות) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן להשבה
לקדמותו ,ע"י שיקום נופי ,כולל חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים ועל כן מתאים
וראוי לשימוש כאתר קידוח ניסיון.
טבלה – 1.4.5.4ניתוח רגישות – אתר – 5חוות נטור
קריטריון
.1
תבליט נוף
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
85
.1
.3
.4
.5
.4
.5
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
ו .אתר מס' – 4כביש 449
תאור :ממוקם דרומית לכביש – 449כביש מעלה גמלא – בשטח מופר בגין פעילות צבאית – שטח אש.
הקידוח ממוקם ביחידת נוף דרום רמת הגולן – רמות דליות ,סמוך לשמורת טבע יהודייה .היחידה מאופיינית
במרחב רמתי של בתה עשבונית .ניכר על פני השטח עירום אבנים של חקלאות קדומה.
אתרי ביקור בסביבת האתר :גמלא ,שמורת טבע יהודייה.
צפייה ונצפות :האתר נצפה מקרוב מכביש ( 449איור .)1.4.5.12
איור – 1.4.5.12מבט מכוון דרך הגישה לעבר האתר המוצע
רגישות נופית :האתר בעל רגישות בינונית-נמוכה בכל מאפייניו (טבלה :)1.4.5.5דרך קיימת סמוכה –
רגישות ברמה ,1תכסית נוף של בתה עשבונית שטחים מופרים וקו אופק אופייני ברמה ,1תבליט נוף
ואיכויות נופיות ותפיסתיות ייחודיות בגין סמיכות לאתרים ערכיים ברמה ,3ונצפות חלקית ברמה .1
מדד הרגישות נקבע על .)3+1+1+1+3+3+4 = 1405( 1.5
86
האתר מתאפיין ברמת רגישות בינונית-נמוכה ,בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן .בגין
זמניות הפרויקט והאפשרות להשיב את האתר לקדמותו ,ע"י שיקום נופי ,הכולל חיפוי באדמת
חישוף מקומית וזריעת עשבוניים ,האתר אכן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש.
טבלה – 1.4.5.5ניתוח רגישות – אתר – 4כביש 449
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
4
5
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
ז .אתר מס' – 5מחצבת דליות
תאור :האתר ממוקם בתוך מחצבת הבטיחה – דליות ,סמוך לכביש 91בבקעת בית ציידה
(הבטיחה) .הקידוח ממוקם בתוך מחצבה ביחידת נוף אגן כנף דליות – חקלאות בטיחה ,המאופיין
בחקלאות של חלקות מטעים .בסמוך לאתר שמורות טבע בקעת בית ציידה ,פארק הירדן ושמורת
יהודייה.
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורות הטבע המוזכרות לעיל ,מסלולי טיול מסומנים – ,1552 ,1545
1545 ,1542 ,1545 ,1553ושביל סובב כנרת.
צפיה ונצפות :המחצבה מוקפת ע"י חורשת אקליפטוסים .קיימת נצפות חלקית מכביש ,91כביש
449ומהישוב מעלה גמלא (איור .)1.4.5.11
סיכום רגישות נופית :האתר בעל רגישות נופית נמוכה בכל מאפייניו (טבלה :)1.4.5.4תכסית נוף
ואיכות נופית מופרת של המחצבה ,דרכים קיימות – רגישות נמוכה ברמה ,1תבליט נוף ,קו אופק,
נצפות ואיכויות תפיסתיות ברגישות נמוכה ברמה ,1בגין השטח המופר .מדד הרגישות נקבע על
.)1+1+1+1+1+1+1 = 1105( 1.5
האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה ,בשל מיקומו בתוך שטח מופר של מחצבה ,ועל כן מתאים
וראוי לשימוש כאתר קידוח ניסיון.
87
איור 1.4.5.11מבט מכביש 449לעבר האתר במחצבת דליות
טבלה – 1.4.5.4ניתוח רגישות – אתר – 5מחצבת דליות
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
ח .אתר מס' – 4חד נס
תאור :האתר ממוקם בתוך שטח מופר ובו עצי שיזף ואקליפטוס פזורים ,סמוך לכביש ,444פארק
הירדן ובמקום שרידי מוצב סורי .הקידוח ממוקם ביחידות נוף של מורדות בית המכס – חיבור בין
יהודייה לירדן וסוואנת חד נס ,שמאפייניהם העיקריים הם חלקות מטעים סובטרופיים ויער פארק
של עץ השיזף ושיח השיזף מלווה בבתה עשבונית וחורשות נטועות של אקליפטוסים בחלק
הדרומי (איור .)1.4.5.11
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורת פארק הירדן ,שמורת יהודייה – בריכת המשושים.
צפיה ונצפות :נצפות קרובה מכביש .444
88
איור 1.4.5.11מבט לכוון מערב בתוך האתר
רגישות נופית :האתר קיבל ציונים נמוכים מבחינת רגישות בהיבטי תבליט ,קו אופק ודרכים .זאת
בשל התבליט האחידה ,הריחוק מהדרכים והעדר גיוון קו האופק .עם זאת הוא בעל רגישות
בינונית עד גבוהה בהיבטים אחרים בשל התכסית המגוונת ,איכויות תפיסתיות ונופיות של
האיזור ,שהוא בלתי מופרע ברובו הסובב את האתר .היבטים נופיים של קו האופק ודרכים קיימות
ברגישות נמוכה ברמה ,1נצפות קרובה ברגישות ( 4טבלה .)1.4.5.9מדד הרגישות נקבע על 1.4
(.)1+3+1+1+3+3+4 = 1405
בשקלול כולל האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה :בגין זמניות הפרויקט מאפייניו הרגישים יותר
(נצפות ,תכסית נוף ,איכויות נופיות ותפיסתיות) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן לשיקום
לקדמותו ע"י חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים ,ועל כן מתאים וראוי לשימוש
כאתר קידוח ניסיון.
טבלה – 1.4.5.9ניתוח רגישות – אתר – 4חד נס
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
רגישות גבוהה
5
4
3
רגישות נמוכה
1
1
89
.5
נצפות
ט .אתר מס' – 9צומת יונתן
תאור :האתר ממוקם בתוך שטח מופר ע"י פעילות צבאית ,צפון – מערבית לצומת יונתן
וכביש ( 424איור .)1.4.5.13הקידוח ממוקם ביחידת נוף של דרום רמת הגולן – מישורי תנורייה.
היחידה מאופיינת במרחב רמתי של בתה עשבונית ,עם מעיינות ומסילים.
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורות טבע אירוס הגולן – תנורייה ,יהודייה ,ויהודייה – גמלא.
צפיה ונצפות :נצפות קרובה מכביש ,424נצפות בינונית חלקית מהישוב יונתן.
איור – 1.4.5.13מבט פנורמי לכיוון מזרח וצפון מתוך האתר
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה :)1.4.5.12האתר בעל רגישות
גבוהה ברמה 4בהיבט של איכויות תפיסתיות ,בגין הריחוק שלו מפעילות אדם אינטנסיבית
(למעט פעילות צבאית) .שאר מאפייניו ברגישות נמוכה ברמה 1או 1בדרכים הקיימות .מדד
הרגישות נקבע על .)1+1+1+1+4+1+3 = 1405( 1.3
האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה ,בשל מיקומו בתוך שטח מופר ע"י פעילות צבאית .זמניות
הפרויקט עשויה להוות הזדמנות לשיקום נופי ,כולל חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת
עשבוניים ,ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש.
טבלה – 1.4.5.12ניתוח רגישות – אתר – 9צומת יונתן
קריטריון
.1
.1
תבליט נוף
תכסית נוף
רגישות גבוהה
5
4
3
רגישות נמוכה
1
1
91
.3
.4
.5
.4
.5
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
י .אתר מס' – 12כביש 45
תאור :האתר ממוקם בתוך שטח מופר ע"י פעילות צבאית בסמיכות לכביש ( 45איור .)1.4.5.14
הקידוח נמצא ביחידת הנוף של נחלי מרכז הגולן ,בתת היחידה רמת שיח חוסיין – זוויתן מסילים.
היחידה מאופיינת ברמה נטויה-גלית מכוסה בתה עשבונית ,משובצת יער פארק אלון תבור ושיח
השיזף .בסמוך לו ערוץ נחל יהודייה.
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורות טבע יהודייה ,יהודייה – בריכת משושים .מסלולי טיול
מסומנים בנחל זויתן וחניון יהודייה.
צפיה ונצפות :נצפות קרובה מכביש ,45נצפות בינונית מהישוב אניעם.
רגישות נופית :האתר בעל רגישות בינונית גבוהה במרבית מאפייניו (טבלה :)1.4.5.11נצפות
קרובה מכביש ,45תבליט הנוף ואיכויות תפיסתיות ברגישות גבוהה ברמה 5ו .4-איכות נופית ,קו
אופק ,תכסית נוף ברמה בינונית ברמה ,3בגין השטח המופר ודרכים קיימות המקנות רמת רגישות
נמוכה לקריטריון זה .מדד הרגישות נקבע על .)4+3+1+3+4+3+5 = 1305( 3.3
האתר מתאפיין אמנם ברמת רגישות בינונית גבוהה ,אך בגין זמניות הפרויקט ומיקומו בתוך שטח
מופר ,מאפייניו הרגישים יותר (נצפות ,תבליט נוף ,איכויות תפיסתיות) מהווים מרכיב משני .והיה
אם ,מסיבה כלשהיא ,רשויות צה"ל יידרשו זאת ,הפרויקט עשוי להוות הזדמנות לשקם אתר
מופר ,ע"י חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים .על כן ,האתר מתאים וראוי לשימוש
כאתר קידוח ניסיון.
איור ( 1.4.5.14א) מבט לכוון צפון מזרח מתוך האתר לעבר
ערוץ נחל יהודייה והישוב אניעם
(ב) מבט לכוון צפון מתוך האתר לעבר כביש 45
וצומת קצרין (חורשת האקליפטוסים)
91
טבלה – 1.4.5.11ניתוח רגישות – אתר – 12כביש 45
רגישות גבוהה
5
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
4
3
רגישות נמוכה
1
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
יא .אתר מס' – 11קצביה (הכביש הסורי)
תאור :האתר ממוקם בקירבה לצומת קצרין ,בסמיכות לכביש הסורי הישן .השטח משמש למרעה
(איור .)1.4.5.15
הקידוח נמצא ביחידת הנוף של נחלי מרכז הגולן ,בתת היחידה רמת שייח חוסיין – זוויתן
מסילים ,היחידה מאופיינת ברמה נטויה ,גלית מכוסה בבתה עשבונית ,חורשות אקליפטוסים
המסמנים ישובים נטושים ומחנות צבא.
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורות יהודייה ,יהודייה – בריכת משושים ,מסלולי טיול מסומנים
בנחל זויתן ,אנדרטה קצביה ומתחם יצחקי( .מספר מסלולים 1451ו.)1451 -
צפיה ונצפות :נצפות קרובה חלקית מכביש .)954( 9244
איור – 1.4.5.15מבט מזרחה אל אתר 11
92
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נופית בינונית-נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה :)1.4.5.11
רגישות בינונית ברמה 1בהיבטים של תבליט ,תכסית נוף (האופיינים למרכז רמת הגולן ושטח
מופר) ,דרכים ונצפות .קו האופק נקבע לרמה 1בשל קו אופק אופייני – לא ייחודי .רק קריטריון
האיכויות התפיסתיות ברגישות גבוהה ברמה ,4בגין ריחוק מפעילות אדם .מדד הרגישות נקבע על
.)1+1+1+1+4+3+1 = 1405( 1.3
האתר מתאפיין ברמת רגישות בינונית נמוכה ,אך בגין זמניות הפרויקט ,מאפייניו הרגישים יותר
(איכויות תפיסתיות) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן להשבה לקדמותו ע"י חיפוי באדמת חישוף
מקומית וזריעת עשבוניים ,ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש.
טבלה – 1.4.5.11ניתוח רגישות – אתר – 11קצביה
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
יב .אתר – 11מחנה גשור
תיאור :האתר ממוקם דרומית לישוב קשת וציר הנפט .הקידוח ממוקדם ביחידת נוף של עורף מזרחי
יער יהודיה .היחידה מאופיינית במרחב רמתי של בתה עשבונית ,מסילים ומעיינות .השטח משמש
למרעה .האתר ממוקם סמוך לקו מתח גבוה (איור .)1.4.5.14
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורת עינות פחם ,שמורת בריכת פרג ,שמורת איריס הגולן – תנוריה
ושביל גולן.
צפיה ונצפות :נצפות קרובה ממחנה גשור ,נצפות בינונית חלקית מהישוב קשת ומכביש ציר הנפט.
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נופית נמוכה במרבית מרכיביו (טבלה .)1.4.5.13בעל רגישות
נמוכה ברמה 1בגין הדרך הקיימת ,ברמה 1בגין תבליט נוף ותכסית נוף אופיינים ואחידים ונצפות
מועטה ורגישות בינונית ברמה 3בגין איכות נופית וקו אופק (תל געש) .רק קריטריון האיכות
התפיסתית ברגישות גבוהה ברמה 4בגין ריחוק מפעילות אדם .מדד הרגישות נקבע על .1.4
93
( .)2+2+1+3+4+2+2=17/7האתר מתאפיין ברמת רגישות מגוונת ,אך בגין זמניות הפרויקט
מאפייניו הרגישים יותר (איכות תפיסתית ,קו אופק) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן להשבה
לקדמותו ע"י חיפוי באדמת חישוף מקומת וזריעת עשבוניים ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר
חיפוש.
איור – 1.4.5.14מבט אל אתר 11
טבלה – 1.4.5.13ניתוח רגישות – אתר – 11מחנה גשור
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
יג .אתר מס' – 13קשת
תאור :האתר ממוקם בתוך שטח חקלאי ,לא מעובד ,בקירבה לישוב קשת ,כביש 45וציר הנפט
(איור .)1.4.5.14הקידוח נמצא ביחידת נוף עורף מזרחי – יער יהודייה המאופיין בבתה עשבונית,
עצים בודדים של אלון תבור ושיזף ,חורשות נטועות של עצי אקליפטוס ומסילים.
94
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורות יהודייה ,עינות פחם ואירוס הגולן.
צפיה ונצפות :נצפות חלקית מאד מהישוב קשת ומכביש .45
(א) מבט מזרחה לעבר הישוב קשת מתוך האתר
(ב) מבט מערבה מתוך האתר
איור – 1.4.5.15מבטים מאתר 13
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נופית נמוכה במרבית מרכיביו (טבלה :)1.4.5.14האתר בעל
רגישות נמוכה ברמה 1בהיבטים של תבליט ותכסית נוף אופייניים ולא ייחודיים ,דרכים קיימות,
נצפות חלקית וקו אופק אופייני .האתר בעל רגישות גבוהה ברמה 4רק מההיבט של איכויות
תפיסתיות בגין ריחוקו מפעילות אדם .מדד הרגישות נקבע על .)1+1+1+1+4+3+1 = 1505( 1.4
האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה .בגין זמניות הפרויקט מאפייניו הרגישים יותר (איכויות
תפיסתיות) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן להשבה לקדמותו ע"י חיפוי באדמת חישוף מקומית
וזריעת עשבוניים ,ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח ניסיון.
95
טבלה – 1.4.5.14ניתוח רגישות – אתר – 13קשת
רגישות גבוהה
4
5
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
יד .אתר מס' – 14מאגר צור (מנחת רעם)
תאור :האתר ממוקם בסמיכות לכביש )91( 444בשטח מופר (מנחת מסוקים) בשולי שמורת טבע
יהודייה ובתוך תחומיו (איור .)1.4.5.15הקידוח נמצא ביחידת נוף רמת משושים מערב ,המאופיין
בבתה עשבונית עם יער דליל של עץ השיזף ואלון התבור .השטח משמש למרעה בקר ,מקבצי
חורשות אקליפטוס מסמנים ישובים נטושים ומחנות צבא.
אתרי ביקור בסביבת האתר :שמורת יהודייה ,בריכת משושים ושמורת פארק הירדן.
צפיה ונצפות :נצפות קרובה מכביש 444ומהמחנה הצבאי הסמוך.
איור – 1.4.5.14מבט מאתר 14לכיוון צפון
רגישות נופית :האתר מתאפיין כבעל רגישויות שונות כך שבהיבטים של תכסית נוף נקבעה רמה
,3האיכויות התפיסתיות והאיכות נופית נקבעו לרמה 4והיבט הנצפות נקבע ברמה .5תבליט נוף,
קו אופק ודרכים נקבעו ברמה בינונית נמוכה .1-1מדד הרגישות נקבע על = 1105( 3
.)1+3+1+1+4+4+5
האתר מתאפיין ברמת רגישות מגוונת בעלת מאפיינים טיפוסיים במורדות הגולן המרכזיים .בגין
זמניות הפרויקט ומיקומו בשטח מופר ,מאפייניו הרגישים יותר (נצפות וקירבה לשטחים בעלי
96
ערכיות) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן לשיקום נופי והפרויקט מהווה הזדמנות לטיפול בשטח
מופר ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש.
טבלה – 1.4.5.15ניתוח רגישות – אתר – 14מאגר צור (מנחת רעם)
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
4
5
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
טו .אתר מס' – 15א.ת .קצרין
תאור :האתר ממוקם בתוך אזור התעשיה קצרין ,בשוליו הצפון מזרחיים .הקידוח נמצא ביחידת
נוף רמת קצרין – תל עבס – בתות (איור .)1.4.5.14המאופיין ע"י בתה עשבונית ,המשמש בעיקר
למרעה בקר .היחידה משובצת חורשות אקליפטוסים והיא משופעת בפיתוח ותשתיות.
אתרי ביקור בסביבת האתר :מרכז מבקרים יקב הגולן ,עתיקות קצרין ,נחל זויתן ושמורת יהודייה.
צפיה ונצפות :נצפות קרובה מתוך אזור התעשייה ,ונצפות בינונית מכביש .9244
איור – 1.4.5.19מבט לכוון דרום-מזרח אל האתר מתוך אזור התעשייה
97
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נמוכה בכל מאפייניו (טבלה :)1.4.5.14בגין מיקומו בתוך אזור
תעשיה האתר ברגישות נמוכה ברמה .1מדד הרגישות נקבע על .)1+1+1+1+1+1+1 = 405( 1.1
האתר ניתן לשיקום נופי והפרויקט מהווה הזדמנות לטיפול בשטח מופר ,ועל כן מתאים וראוי
לשימוש כאתר קידוח ניסיון.
טבלה – 1.4.5.14ניתוח רגישות – אתר – 15א.ת .קצרין
רגישות גבוהה
5
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
4
1
3
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
טז .אתר מס' – 14בג'וריה
תאור :האתר ממוקם מזרחית לצומת נטור בסמיכות למוצב לא פעיל בג'וריה .השטח משמש
למרעה .הקידוח המוצע ממוקם ביחידת נוף דרום רמת הגולן תת יחידה רמת דליות בתות
עשבוניות ,המאופיינת ברצף שטח פתוח עם רמות השתמרות ,מעיינות ומסילים( .אי ור
.) 1.4.5.19
אתרי
ביקור
בסביבת
האתר :
שמורת
אחי לוף
החורן,
מאגר
חיספין
(צפרות).
נצפות :האתר נצפה באופן חלקי מאד מכביש .424
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נופית נמו כה במרבית מאפייניו( ,טבלה :)1.4.15רגישות
נמוכה ברמה 1בגין סמיכותו ל דרכים קיימות ונצפות נמוכה ,ברמה 1תבליט תכסית נוף וקו
אופק אופיינים לדרום מזרח רמת הגולן .רגישות גבוהה יותר בגין איכות נופית ואיכויות
תפיסתיות בגין מיקומו המרוחק מפעילות אדם .מצד הרגישות נקבע על ( 1.1
.) 2+2+1+2+4+3+1=15/17
98
איור 1.4.5.12מבט לכוון צפון מתוך אתר 14
האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה במרבית מאפייניו .בגין זמני ות הפרויקט מאפייניו
הרגישים יותר (איכויות תפיסתיות ,איכות נופית) מהווים מרכיב משני .האתר ניתן להשבה
לקדמותו ע"י שיקום נופי הכולל חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים ,ו על כן הוא
מתאים וראוי לשמש כאתר קידוח חיפוש.
טבלה –1.4.5.15ניתוח רגישות – אתר – 14בג'וריה
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
יז .אתר מס' – 15טיסן
תאור :האתר ממוקם דרומית לישוב יונתן ו מזרחית למחנה טיסן הנטוש .השטח מופר בגין
פעילות צבאית .הקידוח המוצע ממוקם ביחידת נוף דרום רמת הגולן תת יחידה נחל דליות
99
עליון ,המאופיין ע"י מישורים בין תלי הגע ש המשמרים רצף שטח פתוח ,מעיינות ומסילים
(תעלות מים רדודות בפני השטח)( .איור .) 1.4.5.12
אתרי ביקור ב סביבת האתר :שביל גולן.
צפיה ונצפות :נצפות קרובה משביל גולן ,נצפות חלקית בינונית מהישוב יונתן.
איור 1.4.5.11מבט לכוון צפון מערב מדרך הגישה (שביל גולן) לעבר אתר 15
רגישות נופית :האתר בעל רגישות נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה ) 1.4.5.15רגישות נמוכה
ברמה 1בגין תכסית ותבליט נוף אופיינים ומופרים ובגין דרך קיימת ,ברמה 1בגין קו אופק
מופר ע"י מחפורות .רגישות בינונית תפיסתית בגין ריחוקו מפעילות אדם ונצפות קרובה משביל
גולן .מדד הרגישות נקבע על .) 1+1+1+2+4+3+4=16/7 ( 1.3האתר מתאפיין ברמת רגישות
מגוונת אך בגין זמניות הפרויקט מאפייניו הרגישים מהווים מרכיב משני .האתר ניתן להשבה
לקדמותו ע"י שיקום נופי הכולל חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים ,על כן הוא
מתאים וראוי לשמש כאתר קידוח חיפוש.
טבלה –1.4.5.14ניתוח רגישות – אתר – 15טיסן
קריטריון
.1
.1
.3
.4
.5
.4
.5
תבליט נוף
תכסית נוף
דרכים
קו אופק
איכויות תפיסתיות
איכות נופית
נצפות
רגישות גבוהה
5
4
3
1
רגישות נמוכה
1
111
1.5ארכיאולוגיה ואתרי מורשת
בתחום הרישיון וסביבו למרחק של 1ק"מ קיימים בסך הכל כ 415 -אתרים ארכיאולוגיים מוכרזים.
עם זאת ,רק שישה מהם סמוכים 122מ' או פחות לשטח האתרים הפוטנציאליים .2היזם הציג
לרשות העתיקות את כל אתרי הקידוח (בפגישה בתאריך .)1201201213הרשות נתנה הסכמתה
לביצוע הקידוחים ללא תנאים באתרים ,15 ,13 ,12 ,9 ,4 ,5 ,5 ,3 ,1 ,1ו ( 15 -ראה נספח )15
ובתאריכים 14ו 14 -בנובמבר 1213התבצעו סיורים משותפים באתרים ( ,14 ,11 ,11 ,4 ,4ו)14 -
וביחס אליהם ,בדרישה לחיתוכי בדיקה או פיקוח צמוד ,תועבר התייחסות נפרדת .באתרים אלו
המוצגים באיור 1.5.1יבוצע פיקוח של הרשות על עבודות ההקמה ,בהתאם לדרישת רשות
העתיקות.
אתר – 4251902ח' אל-מג'חיה – באתר נמצאו בכלי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה ,מבנה
מהתקופה הנאוליתית הקדם-קראמית ,שרידי כפר ערבי שבו משולבות אבני בנייה קדומות רבות
ופריטים אדריכליים ,חרסים מן התקופות הברונזה ,ההלניסטית ,הרומית הקדומה ,הביזנטית
והממלוכית .אתר 4ממוקם בתוך אתר מוכרז זה ,כמטרים ספורים בלבד משוליו הדרום מזרחיים.
אתר – 454102ח' אל-מג'ח'יה (מזרח) – האתר מאופיין במבנים וכלי צור מהתקופה הניאוליתית
הקדם קיראמית ב' .האתר הפוטנציאלי 4ממוקם כ 42 -מטרים מאתר ח' אל-מג'חיה (מזרח),
מפינתו הדרום מערבית של האתר הארכאולוגי.
אתר – 554502קצביה – אתר ארכואולוגי המתאפיין ככפר על גבי חורבה ,חלקים ארכיטקטוניים
מבית כנסת וחרסים מן התקופה הביזנטית .אתר הקידוח הפוטנציאלי 11ממוקם כ 192 -מ' מדרום
מזרח לאתר הארכיאולוגי קצביה.
אתר – 3542502שמורת עינות פחם (דרום – מערב) – האתר מאופיין כשדה רגמים ודולמנים,
ושוכן משני עברי כביש הגישה למחנה גשור .אתר הקידוח הפוטנציאלי 11מצוי בצמוד שטח
האתר הארכאולוגי ונושק אליו – במרחק של 4מ' בלבד.
אתר – 344102אל-צור – האתר מצוי בראש גבעה בה מתחם מלבני מבוצר בחומה כפולה ,מגדלי
פינה ,בין החומות מצויים חדרים ,דולמנים וגלי אבנים .בנוסף ,באתר נמצאו חרסים מן התקופה
2בתיאום מקדים עם המשרד להג"ס סוכם כי תנתן התייחסות לאתרים המצויים 122מ' או פחות מהאתרים
הפוטנציאליים.
111
הרומית .אתר הקידוח הפוטנציאלי 14מצוי במרחק של כ 142 -מ' מצפון מזרח לאתר הארכאולוגי
אל-צור.
אתר – 429102בג'וריה – האתר מאופיין כתל על גבי גבעה ,ובו מצויים חרסים מן התקופות
הברונזה התיכונה ב' והביזנטית ,כמו גם כלי צור .האתר הפוטנציאלי 14ממוקם על שוליו
המזרחיים של האתר הארכאולוגי ,במרחק של 95מ' ממנו.
1.4תנאים קלימטולוגיים ומטאורולוגיים
1.4.1כללי
בתחום הרישיון מצויות שלוש תחנות מטאורולוגיות המייצגות את מאפייני מזג האויר שבו :בית
ציידה ,אבני איתן וגמלא .האתרים הפוטנציאליים סווגו עפ"י התחנה המטאורולוגית המייצגת
בצורה הטובה ביותר את התנאים השוררים בהם (טבלה ,)1.4.1.1עפ"י התייעצות עם ד"ר אילן
סתר ,לשעבר סמנכ"ל השירות המטאורולוגי (השמ"ט) .סיווג זה מנחה גם את אופן ביצוע מידול
איכות האויר וניתוח תוצאותיו ,בסעיף 4.9בהמשך.
טבלה – 1.4.1.1סיווג האתרים הפוטנציאליים עפ"י תחנה מטאורולוגית מייצגת
תחנה מייצגת
אבני איתן
גמלא
בית ציידה
גובה התחנה
355מ' מעל פני הים
425מ' מעל פני הים
-122מ' מתחת לפני הים
ייצוג התנאים באתרים:
5 ,4 ,3 ,1 ,1ו14 -
15 ,13 ,11 ,11 ,12 ,9 ,4ו15 -
4 ,5ו14 -
1.4.1תנאים מטאורולוגיים בתחנת בית ציידה
תחנת בית ציידה ,מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי ,בסמיכות לצומת מעלה גמלא
ובקרבה לכנרת ,שהקואורדינטות שלה הן )35.452E031.442N( 141142 0 553992 :וגובהה כ 122 -מ'
מתחת לפני הים .גובה מדידת הרוח בתחנה הוא 12מ' .תחנה זו מייצגת את התנאים
המטאורולוגיים (משטר רוחות ומצבי יציבות) בקידוחים 4 ,5ו.14 -
א .רוחות
הפעילות באתרי הקידוח תבוצע 14שעות ביממה; הקידוחים עצמם יבוצעו ללא תלות בעונת
השנה .איור 1.4.1.1מציג את שושנת הרוחות בכלל שעות היממה בתחנת בית ציידה ,בתקופה של
5שנים קלנדריות בין .1224-1211הרוחות הדומיננטיות נושבות מכיוון דרום-מערב ברוב ימות
112
השנה ,ובשאר השנה הרוחות נושבות מכיוון צפון-מזרח .כמו כן ,ניתן לאפיין כי לרוחות בעלות
רכיב מערבי עוצמות גבוהות יותר ביחס לרוחות מצפון-מזרח.
איור :1.4.1.1שושנת-רוח שנתית בית ציידה 1211-1224
ב .מצבי יציבות
איור 1.4.1.1מציג מצבי שושנת יציבות לכל שעות היממה בתחנת בית ציידה ,לתקופה של 5שנים
קלנדריות .ניתן לראות כי יציבות האויר תלויה במידה רבה בכיוון האויר ,כך שיציבות אויר
בקטגוריות Fו G -מאפיינת בעיקר רוחות צפון מזרחיות ,ולעומת זאת כאשר האויר מגיע מדרום-
מערב הרי שהוא מאופיין לרוב ביציבות אויר מקטגוריות C ,B ,Aו .D -קטגוריה Dמאופיינת
במרכיב דומיננטי של רוחות ממערב.
ג .משקעים
ממוצע המשקעים הרב שנתי ,בין השנים ,1942-1212לתחנת גינוסר הינו 435מ"מ .תחנת גינוסר
של השמ"ט ממוקמת בנ.צ .מקורב של ,149422 0 552422במרחק של כ 11.1 -ק"מ מתחנת בית
ציידה ,ובתנאי טופוגרפיה זהים; כלומר ,סביב הכנרת ובגובה דומה.
113
איור :1.4.1.1שושנת-יציבות שנתית בית ציידה 1211-1224
1.4.3תנאים מטאורולוגיים בתחנת אבני איתן
תחנת אבני איתן ,מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי ,בתחומי היישוב אבני איתן,
והקואורדינטות שלה הן )35.541E031.415N( 151442 0 545292 :וגובהה כ 355 -מ' מעל פני הים.
גובה מדידת הרוח בתחנה הוא 12מ' .תחנה זו מייצגת את התנאים המטאורולוגיים (משטר רוחות
ומצבי יציבות) בקידוחים 15 ,13 ,11 ,11 ,12 ,9 ,4ו.15 -
א .רוחות
הפעילות באתרי הקידוח תבוצע 14שעות ביממה; הקידוחים עצמם יבוצעו ללא תלות בעונת
השנה .איור 1.4.1.3מציג את שושנת הרוחות בכלל שעות היממה בתחנת אבני איתן ,בתקופה של
5שנים קלנדריות בין .1224-1211הרוחות הדומיננטיות נושבות מכיוון מערב ברוב ימות השנה,
ובשאר השנה הרוחות נושבות מכיוון מזרח .כמו כן ,ניתן לאפיין כי לרוחות בעלות רכיב מערבי
עוצמות גבוהות יותר ביחס לרוחות מצפון-מזרח.
114
איור :1.4.1.3שושנת-רוח שנתית אבני איתן 1211-1224
ב .מצבי יציבות
איור 1.4.1.4מציג מצבי שושנת יציבות לכל שעות היממה בתחנת אבני איתן ,לתקופה של 5שנים
קלנדריות .ניתן לראות כי יציבות האויר תלויה במידה רבה בכיוון האויר ,כך שיציבות אויר
בקטגוריות C ,B ,Aו ,D -מאופיינת במרכיב דומיננטי של רוחות מערביות .קטגוריה Eמאופיינת
במרכיב דומיננטי יותר של רוחות מכיוון מערב ביחס לאלו ממזרח ,ולעומתה לקטגוריה Fקיימת
נטייה להתקיים כאשר נושבות רוחות ממזרח.
115
איור :1.4.1.4שושנת-יציבות שנתית אבני איתן 1211-1224
ג .משקעים
ממוצע המשקעים הרב שנתי ,בין השנים ,1942-1212לתחנת אבני איתן הינו 533מ"מ.
1.4.4תנאים מטאורולוגיים בתחנת גמלא
תחנת גמלא ,מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי ,בסמיכות לנחל גמלא,
שהקואורדינטות שלה הן )35.544E031.9251N( 152342 0 554452 :וגובהה כ 425 -מ' מעל פני הים.
גובה מדידת הרוח בתחנה הוא 12מ' .תחנה זו מייצגת את התנאים המטאורולוגיים (משטר רוחות
ומצבי יציבות) בקידוחים 5 ,4 ,3 ,1, 1ו.14 -
א .רוחות
הפעילות באתרי הקידוח תבוצע 14שעות ביממה; הקידוחים עצמם יבוצעו ללא תלות בעונת
השנה .איור 1.4.1.5מציג את שושנת הרוחות בכלל שעות היממה בתחנת גמלא ,בתקופה של 5
116
שנים קלנדריות בין .1224-1211הרוחות הדומיננטיות נושבות מכיוון דרום-מערב ברוב ימות
השנה ,ובשאר השנה הרוחות נושבות מכיוון צפון-מזרח .כמו כן ,ניתן לאפיין כי למרות שכיחותן
הגבוהה יותר ,לרוחות בעלות רכיב מערבי עוצמות נמוכות יותר ביחס לרוחות מצפון-מזרח.
איור :1.4.1.5שושנת-רוח שנתית גמלא 1211-1224
ב .מצבי יציבות
איור 1.4.1.4מציג מצבי שושנת יציבות לכל שעות היממה בתחנת גמלא ,לתקופה של 5שנים
קלנדריות .ניתן לראות כי יציבות האויר תלויה במידה רבה בכיוון האויר ,כך שיציבות אויר
בקטגוריית Dמאופיינת בעיקר ברוחות צפון מזרחיות ,ולעומת זאת כאשר האויר מגיע מדרום-
מערב הרי שהוא מאופיין לרוב ביציבות אויר מקטגוריות B ,Aו .C -קטגוריה Eמאופיינת
במרכיב דומיננטי יותר של רוחות צפון-מזרחיות ביחס לאלו מדרום-מערב ,ולעומתה לקטגורייה F
קיימת נטייה להתקיים כאשר נושבות רוחות מדרום-מערב .לקטגוריית היציבות Gלא קיימת
נטייה מיוחדת ביחס לכיווני הרוחות.
117
איור :1.4.1.4שושנת-יציבות שנתית גמלא 1211-1224
ג .משקעים
ממוצע המשקעים הרב שנתי ,בין השנים ,1942-1212לתחנת יונתן הינו 433מ"מ .תחנת יונתן של
השמ"ט ממוקמת בנ.צ .מקורב של ,154522 0 542422בגובה של 542מ' ,ובמרחק של כ 5.5 -ק"מ
מתחנת גמלא .שתי התחנות מאופיינות בתנאי טופוגרפיה דומים ,כלומר במעלה רמת הגולן.
1.9איכות אויר – מצב קיים
בתחום הרישיון ,באזור דרום רמת הגולן ומרכזה ,אין תחנות ניטור קבועות של המשרד להגנת
הסביבה [תחנות הניטור הקרובות ביותר נמצאות בכרמיאל ובכפר מצר (ליד הר תבור) ,במרחק
של יותר מעשרה ק"מ מתחום הרישיון] .מסיבה זו אופיין המצב הקיים של איכות האויר עפ"י
מדידות שערך מנ"א (מערך ניטור ארצי) בתחנה ניידת בשנת .1212מדידות אלו בוצעו באביב
(תקופה בה אין ירידה בנסיעות בדומה לקיץ) ושוררים בה עדיין מצבים יציבים בשכיחות
משמעותית .בנוסף ,התחנה מוקמה בקצרין ,הישוב העירוני המשמעותי באזור זה .מסיבות אלו
ניתן להניח כי מדידות אלו מייצגות את אזור תחום הרישיון במצב המחמיר ביותר .ההתייחסות
118
לסעיפי איכות האויר נעשו בהתאם לסיכום מקדים עם מיכל עייק מהמשרד להגנת הסביבה
(מתאריך .)30901213
1.9.1תחנת ניטור ניידת
תחנת ניטור ניידת הוצבה בקצרין בשנת 1212לתקופה של כ 35 -ימים ,החל משלהי מאי ועד סוף
חודש יוני .סיכום תוצאות הניטור ,המוצג בטבלה 1.9.1.1מראה כי הריכוזים ברוב המכריע של
המקרים היו רחוקים מהתקן בכל המזהמים שנבדקו .בסיכום הממצאים בדו"ח נרשם כי "רמת
איכות האויר עומדת בתקנים עבור כל המזהמים אשר נמדדו ,פרט לאירועים בהם התחוללו
סופות אבק (ברחבי הארץ כולה) אשר הובילו לחריגות בריכוזי החלקיקים הנשימים העדינים"
(עמוד 1במסמך המקורי).
טבלה – 1.9.1.1סיכום תוצאות ניטור תחנה ניידת בקצרין; ( 14.5.12-14.4.12המשרד להג"ס)1212 ,
119
עפ"י הטבלה ניתן לראות כי התוצאות הממוצעות של תחמוצות חנקן עמדו על ( ppb 3.5פחות מ-
1%מהתקן) והערך המרבי עמד על כ( ppb 19.1 -כ 4% -מהתקן) .הגרף שבאיור 1.9.1.1המציג את
השתנות ריכוזי ה NOx -המדודים לאורך תקופת הניטור מגלה כי ברובה הגדול של תקופת הזמן
לא עלו הריכוזים על 1%( ppb 12מהתקן) .בדומה ,ריכוזי הגופרית הדו-חמצנית היו נמוכים מאוד
ביחס לתקן (ערך ממוצע :פחות מ 1% -מהתקן; ערך מרבי :כ 4.5% -מהתקן).
בריכוזי החלקיקים הנשימים עדינים ( )PM2.5נרשמו 3חריגות מהתקן ( 3יממות) ,עקב סופות אבק.
הערך הממוצע עמד על כ 34% -מהתקן .זהו ערך גבוה יחסית ,אולם יש לזכור כי המדידות בוצעו
בעונת מעבר בה מתחוללים אירועי קיצון קלימטולוגיים.
איור – 1.9.1.1גרף ריכוזים מדודים של תחמוצות חנקן במהלך הניטור בתחנה הניידת בקצרין
(המשרד להג"ס)1212 ,
1.9.1מקורות פליטה
המשרד להגנת הסביבה סיפק נתוני ניטור של מקורות נייחים בתחום הרישיון ,ועד 12ק"מ ממנו.
התקבלו נתוני ניטור ממפעל מודגל מתכת ( )99בע"מ (ראש פינה; נ.צ .)253288 / 764060הפליטות
המנוטרות מוצגות בטבלה 1.9.1.1להלן:
111
טבלה – 1.9.1.1נתוני פליטה מדודים בארובות מפעל מודגל מתכת – ממוצע מדידות בשנת
( 1229012גרם לשניה)
מס'
ארובה \
מקור
0.0482
2009
19502
0.6272
2009
19504
0.0482
2009
63943
0.020608
2010
41743
0.0448
2010
63943
0.07168
2010
68906
30225ממוצע 11.37024 1229-1212
82483ממוצע 1.24096 1212-1211
63943ממוצע 0.0224 1229-1212
0.354368
2010 108127
שנת מדידה
PM2.5
PM10
0.05
0.7
0.05
0.023
0.05
0.08
12.69
1.385
0.025
0.3955
NH3
0.05
0.001
הנתונים שהתקבלו מהמשרד להג"ס כללו מדידות חלקיקים עדינים בארובות המפעל ,ולשני
מקורות (ארובות) גם התקבלו נתוני אמוניה ( .)NH3למפעל זה לא נמדדו \ התקבלו ערכים מדודים
של NOXו .SOX -בנוסף חלקיקים (אבק) הם מזהמים כבדים יחסית הנוטים לשקוע במרחקים
קצרים יחסית ממקור פליטתם .מסיבות אלו ,הפליטות ממפעל מודגל מתכת צפויות להיות בעלות
השפעה זניחה (אם בכלל) על איכות האויר באזור הקידוחים .ריכוזי הרקע הוערכו מסיבה זו על
בסיס הניטור בתחנה הניידת שהוצבה בקצרין (ראו סעיף 4.9בהמשך).
1.9.3מטרדי ריח
בקרבת האתרים הפוטנציאליים ,עד לכדי 1ק"מ מהם ,אין מקורות ידועים למטרדי ריח ,כגון:
מטמנות אשפה ,תחנות מעבר ומכונים לטיהור שפכים (למעט אתר 4המצוי כ 1,322 -מ' מדרום
למט"ש "מעלות הגולן – קצרין") .עפ"י שיחה עם מנהל היחידה הסביבתית גולן ,מטרד הריח
המשמעותי היחיד שהיה באזור בשנים האחרונות נבע מהפעלה לא תקינה של מטמנת פסולת
הבנין הנמצאת בדרך הרומית מזרחית לחוות הלולים של מעלה גמלא (כ 1 -ק"מ בקירוב דרומית
מזרחית לאתר ,)5וכרגע המטמנה סגורה עקב תפעול לקוי .מטרדי ריח נוספים עליהם דווח
קשורים בתפעול נקודתי לקוי של ארובות לתנורי חימום בשני ישובים ברמת הגולן.
111
1.12תחבורה
מערכת התחבורה באזור של תחום הרישיון מאופיינת בשלושה כבישים ארציים (דו-ספרתיים),
בארבעה כבישים אזוריים (תלת ספרתיים) ובשני כבישים מקומיים (ארבע-ספרתיים) .בתחום
הרישיון סלולות הדרכים הבאות 5499 ,444 ,449 ,424 ,549 ,94 ,91 ,45 :ו.9244 -
1.12.1עומסי תנועה בכבישים בתחומי הרישיון
עומסי התנועה בכבישים אלו ,כפי שנמדדו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,מוצגים
באיורים הבאים לשנים ,1225-1211ביחידות יר"מ (יחידת רכב מאוחד) .הכבישים מוצגים באיור
.1.1.1
תנועת התחבורה הממוצעת לשעה מוצגת באיורים 1.12.1.1-1.12.1.4ומציגים את מדידות התנועה
בקטעי כבישים שונים ולפי שעות היממה ,ביחידות יר"מ ,בהתאם לכותרת המופיעה להלן:
כביש – 45בתחום הרישיון התוואי מתחיל בצומת בית ציידה (למעשה קטע קצר מהכביש
שמצומת כפר נחום גם כלול בתחום הרישיון) ונע עד צומת הבשן (למעשה ,רק עד הריסות הכפר
חושנייה) ,ומהווה ציר התנועה המרכזי לקצרין .ציר תנועה זה הינו חד מסלולי ,חד נתיבי ,וברובו
בעל שוליים רחבים .מדידת עומסי התנועה על כביש 45נעשתה ממערב למזרח ,ומוצגת באיור
:1.12.1.1
112
איור :1.12.1.1מדידות תנועה על כביש 45ביחידות יר"מ בשנים 1225-1211
כביש – 91כביש זה הינו הכביש העוקף את הכנרת ממזרח לה ,וחלקו הצפוני של כביש זה נמצא
בתחום הרישיון .ציר תנועה זה הינו חד מסלולי חד נתיבי ,וברובו בעל שוליים רחבים .מדידת
עומסי התנועה על כביש 91נעשתה מדרום לצפון ,ומוצגת באיור :1.12.1.1
113
איור :1.12.1.1מדידות תנועה על כביש 91ביחידות יר"מ בשנים 1225-1211
כביש – 94כביש 94הינו ציר התנועה המרכזי מדרום רמת הגולן ועד לצפונה ,הציר מוביל את
נוסעיו ברובו בקרבת הגבול הסורי ,במעלה הרמה .תוואי הכביש מתחיל מעט דרומית לתחום
הרישיון בצומת חמת גדר (למעשה ,מהיישוב מבוא חמה) ונע עד לצומת מגשימים .ציר תנועה זה
הינו חד מסלולי חד נתיבי ,וברובו בעל שוליים רחבים .מדידת עומסי התנועה על כביש 94
(בתחומי הרישיון) נעשתה מדרום-מערב לצפון-מזרח ,ומוצגת באיור :1.12.1.3
איור :1.12.1.3מדידות תנועה על כביש 94ביחידות יר"מ בשנים 1229 ,1225ו1211 -
כביש – 549כביש זה מופיע ברובו המוחלט בתחום הרישיון ,ומוביל את נוסעיו מצומת כורסי דרך
היישובים גבעת יואב ,נאות גולן ואפיק עד לצומת אפיק .כביש זה מהווה ציר תנועה מרכזי
בעלייה מעמק הירדן אל הרמה עצמה ,ומהווה עורק מרכזי אל יישובי דרום רמת הגולן .ציר תנועה
זה הינו חד מסלולי חד נתיבי ,מאופיין בסיבובים מסוכנים וברובו בעל שוליים רחבים .מדידת
עומסי התנועה על הכביש נעשתה מצפון-מערב לדרום-מזרח ,ומוצגת באיור :1.12.1.4
114
איור :1.12.1.4מדידות תנועה על כביש 549ביחידות יר"מ בשנים 1225ו1229 -
כביש – 424כביש זה מופיע כולו בתחום הרישיון ,במעלה רמת הגולן ,ונקרא אף בשם "ציר
המפלים" ,שכן הוא עובר ממזרח למפלי הנחלים ובקירבה אליהם .כביש זה מוביל מצומת
מגשימים ועד לצומת המפלים ,ומהווה ציר התנועה מדרום הרמה ליישובים נטור ,כנף ,מעלה
גמלא ,יונתן ואניעם ,ואל עבר צפון רמת הגולן .ציר תנועה זה הינו חד מסלולי חד נתיבי ,וברובו
בעל שוליים רחבים .מדידת עומסי התנועה על הכביש נעשתה מדרום לצפון ,ומוצגת באיור
:1.12.1.5
איור :1.12.1.5מדידות תנועה על כביש 424ביחידות יר"מ בשנים 1229ו1211 -
כביש – 449כביש זה מופיע כולו בתחום הרישיון ,ומוביל את נוסעיו מצומת מעלה גמלא דרך
היישובים מעלה גמלא וכנף עד לצומת דליות .כביש זה מהווה ציר תנועה מרכזי בעלייה מצפון
הכנרת אל הרמה עצמה .ציר תנועה זה הינו חד מסלולי חד נתיבי ,מאופיין בסיבובים מסוכנים
וברובו בעל שוליים רחבים .מדידת עומסי התנועה על הכביש נעשתה ממערב למזרח ,ומוצגת
באיור :1.12.1.4
איור :1.12.1.4מדידות תנועה על כביש 449ביחידות יר"מ בשנים 1229ו1211 -
כביש – 444כביש זה מופיע בחלקו הדרומי בתחום הרישיון ,ומוביל את נוסעיו מצומת בית ציידה
– מצפון הכנרת – דרך היישוב חד נס עד לצומת בית המכס ,ממזרח לירדן ההררי .ציר תנועה זה
115
הינו חד מסלולי חד נתיבי ,ומסוכן יחסית בשל היעדר שוליים רחבים וכי הוא מאופיין בקירבה
לשדות מוקשים .מדידת עומסי התנועה על הכביש נעשתה מדרום לצפון ,ומוצגת באיור :1.12.1.5
איור :1.12.1.5מדידות תנועה על כביש 444ביחידות יר"מ בשנים 1224ו1212 -
כביש – 9244כביש זה הינו עורק התנועה היחיד ליישוב קצרין ואזור התעשייה הצמוד אליו,
מצפון ומדרום .כביש זה מופיע בחלקו הדרומי בתחום הרישיון .ציר תנועה זה הינו חד מסלולי חד
נתיבי ,מאופיין בסיבובים מסוכנים ליד נחל הזויתן וברובו בעל שוליים רחבים .מדידת עומסי
התנועה על הכביש נעשתה מצפון לדרום ,ומוצגת באיור :1.12.1.4
איור :1.12.1.4מדידות תנועה על כביש 9244ביחידות יר"מ בשנים 1224ו1212 -
יש לציין כי בכביש 5499לא נערכה ספירת עומסי תנועה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
בחמש השנים האחרונות.
1.11רעש – אקוסטיקה
1.11.1קולטי רעש סמוכים לקידוחים
הגדרת קולטי הרעש בוצעה בשטחי ישובים ומוקדי פעילות המצויים כ 1.5 -ק"מ או פחות מאתר
פוטנציאלי .טבלה 1.11.1.1מציגה את הקולטים בהם נערכו מדידות הרעש .בהתאמה ,לא נקבעו
קולטים לאתרים הפוטנציאליים 9ו 15 -המצויים במרחק העולה על 1.5ק"מ מהקולטים.
קולטי הרעש הרלבנטיים בסביבה הם מבני מגורים ,מבני בסיסים צבאיים ואתרי ביקור הרגישים
לרעש הנמצאים בישובים ובסיסי צבא הסמוכים לאתרי הקידוחים כמפורט בטבלה .1.11.1.1
מדידות הרעש שבוצעו בישובים נערכו במבנים הקיצונים ביותר ,הסמוכים לאתרים
הפוטנציאליים .נציין כי באזור קיימים אתרי ביקור רבים אך הם מרוחקים למדי משטח האתרים.
116
טבלה – 1.11.1.1תאור הקולטים הרגישים לרעש בסביבת הבקשה
מס' קולט
קולט
1
כפר חרוב
אלי-עד
1
3
4
5
4
5
4
9
12
11
11
13
14
15-1
15-1
14
15
14
19
מרכז
מבקרים
מתוכנן
מיצר
"מור
וקינמון"
חוות נטור
אתר
פוטנציאלי
סמוך (גובה
במ' מ.פ.ה)
)314( 1
)352( 1
)354( 3
445
1422
932
)354( 3
122
)352( 1
1332
)45( 4
322
411
352
51
)395( 5
1545
)424( 4
)-154( 5
-4
)-144( 4
1122
1115
1545
)323( 12
)351( 11
)432( 11
)511( 13
)142( 14
1442
952
1555
955
122
421
)351( 11
452
- 152
)-144( 4
452
מבני חינוך מדרשת הגולן חספין
414
)435(14
1342
בתים בישוב חספין
בתים בישוב יונתן
415
543
)435(14
)543( 15
1452
1422
מסעדה בצומת יהודייה
- 152
)- 144( 4
1352
בסיס צבאי
ישוב אבני איתן
432
392
)432( 11
)395( 5
542
422
תאור
בתי מגורים בישוב כפר חרוב
בתי מגורים בישוב אלי -עד
אתר ביקור היקב (מתוכנן) בא.ת .בני יהודה
בתי מגורים בישוב מיצר
אתר ביקור סגור
איזור מסעדה (סגורה) בסמוך לכביש 549
בתים בישוב נטור
בסיס צבאי מבני בסיס צבאי בסמוך לכביש 449
מעלה גמלא בתים בישוב מעלה גמלא
חד נס
בתים בישוב חד נס
בסיס צבאי
קשת
בסיס צבאי
אנדרטה
פארק
הירדן
מדרשת
גולן
חספין
יונתן
צומת
יהודייה
בסיס צבאי
אבני איתן
רום
קרקע
מ'
313
352
355
349
91
מבני בסיס צבאי בסמוך לצומת כבישים
45 ,9244
434
בתים בישוב קשת
525
מבני בסיס צבאי בסמוך לכביש 444
אתר ביקור
אנדרטה צבאית
אתר ביקור
פארק הירדן
144
מרחק מינימלי מבתים עד
אתר ,מ'
מיקומם של קולטי הרעש הנ''ל בהתייחסות לאתרי הקידוחים מוצגים בתשריט האקוסטי הנלווה
אשר בוצע ע''ג אורטופוטו.
117
1.11.1מדידת רעש קיים
על מנת לאתר ולבחון את מקורות הרעש הקיימים בסביבת הבקשה (רקע) ,ואשר משפיעים על
קולטי הרעש הקרובים לאתרי הקידוחים הפוטנציאליים ,נערכו מדידות מפלסי הרעש ביום א' ה-
4.4.13ב 11 -נקודות מדידה ,וביום ד' ה 13.12.13 -בחמש נקודות מדידה נוספות ,הנמצאות כולן
בסמוך לקולטי הרעש הפוטנציאליים .המדידות בוצעו במקומות פתוחים בגובה של כ 1.4 -מ' מעל
הקרקע ,עם קו ראייה ישיר לאתר הקידוחים המוצע .מיקומן של נקודות המדידה מוצג באיור
.1.11.1מפלסי רעש שווה ערך LEQוכן MAXו ,MIN -נמדדו תוך איתור כל מקורות הרעש
המשפיעים באזור .משך זמן המדידה היה 15דקות בכל נקודה .במהלך הבדיקה נעשה שימוש
במכשירים הבאים:
מד רעש מסוג SVAN 959 – Real Time Analyzerשל חברת ,SVANהעומד
בדרישות תקן .)Type 1( ISO
מיקרופון " 101דגם ,G.R.A.S ,40AEדנמרק.
מכשיר – Integrating and Logging Sound Level Meter, MODEL 1922
מתוצרת ( QUESTארה''ב) ,העומד בדרישות תקן .)Type 2( ISO
המכשירים היו תקינים ,וכוילו כחוק באמצעותCA-10 QUEST SOUND :
( CALIBRATORתוצרת .)QUESTהמכשיר כוון למצב ''מהיר'' ,ולסקאלת ''.''A
מכשיר המדידה היה מותקן על חצובה בגובה 1.4מ' מעל הקרקע ,כאשר המיקרופון שלו כוון כך
שתתקבל במכשיר קריאה מירבית .בזמן המדידות לא הייתה רוח חזקה או גשם העלולים להשפיע
על תוצאות המדידות .כמו כן ,בזמן המדידה טמפרטורת האויר היתה 300Cוהלחות עמדה על
.42%מפלסי הרעש המדודים מוצגים בטבלה ,1.11.1.1להלן.
באזור האתרים הפוטנציאליים ,מחוץ למבנים ובשעות היום ,מפלסי הרעש שנמדדו בקולטים
נעים בין ) .LEQ = 39.7 – 69.9 dB(Aעיקר הרעש נובע מתנועה בכבישים הראשיים הסמוכים
ומתנועה מקומית .כמו כן ,גורם משמעותי נוסף הוא רעש הנובע ממקורות המצויים בתוך ישובים
או בסיסי צבא ,כגון :עבודות בניין ופעילויות אחרות ,קולות ילדים וקולות של בעלי חיים ,לרבות
נביחות כלבים ושריקות ציפורים .מעבר מטוסים ומסוקים מהווה מקור רעש משני באזור.
118
בשעות הלילה כאשר התנועה בכבישים הראשיים פוחתת משמעותית וכן נחלשת הפעילות בתוך
הישובים ,צפויים מפלסי רעש נמוכים יותר מאלה שנמדדו בשעות היום .להערכתנו ,בהתבססות
על מפלסי הרעש המינימליים ( )MINשנמדדו ,צפויים מפלסי הרעש האופייניים מחוץ למבנים
בלילה ,להיות ).LEQ = 30 – 35 dB(A
טבלה :1.11.1.1מפלסי הרעש הקיימים שנמדדו בסביבת הבקשה ביחידות )dB(A
קולט
אתר
פוטנציאלי
סמוך
שעת מדידה
LEQ
MAX
MIN
מקורות רעש עיקרים
מדידות בתאריך 40401213
44.4
44.1
13:25 – 13:11
31.4
תנועה מרוחקת ,ציפורים
12:11 – 12:35
44.1
43.9
32.3
תנועה מרוחקת
3
11:15 – 11:31
55.1
53.5
34.1
1
11:11 – 11:15
44.5
45.5
31.9
4
29:11 – 29:14
53.5
51.4
31.9
5
4
14:23 – 14:14
14:51 – 15:24
51.4
55.4
54.2
53.5
34.1
34.9
5
14:55 – 19:12
51.2
53.1
33.2
4
15:34 – 15:51
44.9
44.5
34.4
11 ,12
14:35 – 14:51
52.5
44.5
34.4
13
15:35 – 15:51
49.9
51.9
34.4
14
14:11 – 14:14
41.4
42.9
34.4
15
14
חיספין
יונתן
14
15
15
19
1
1
3
4
5
4
5
4
9
12
11
11
14
כפר חרוב
אלי-עד
מרכז מבקרים
מתוכנן
מיצר
"מור וקינמון"
(מסעדה סגורה)
נטור
בסיס צבאי
מעלה גמלא
חד נס
בסיס צבאי
קשת
בסיס צבאי
1
1
3
תנועה מקומית ,זמזם רוורס,
מעבר מטוס קל
תנועה מרוחקת ,כלבים,
ציפורים
תנועה בכביש ,549געיית פרות,
ציפורים
תנועה מרוחקת ,כלבים
תנועה בכביש 449
תנועה מרוחקת ,קולות ילדים,
מעבר טרקטורון
כלבים
תנועה בכבישים ,45 ,9244מעבר
מטוס
תנועה מרוחקת ,עבודות בנייה
בישוב
תנועה בכביש ,444מוסיקה
ועבודות בבסיס צבאי
מדידות בתאריך 1301201213
44.5
39.5
13:45 – 14:21
41.4
42.5
11:13 – 11:34
32.2
15.1
מסעדה בצומת
יהודייה
בסיס צבאי
4
12:13 – 12:14
52.5
55.9
31.4
קולות ציפורים
תנועת משאיות ומכוניות
פרטיות בקרבת המקום ,קולות
תרנגולות ופעילות בתוך הישוב
תנועה בכבישים הסמוכים
11
11:29 – 11:14
49.9
91.4
31.4
אבני איתן
5
14:45 – 15:22
44.3
55.1
15.1
תנועת טריילר עם טנק בקרבת
המקום ,פעילות כלים בתחום
הבסיס
תנועת מכוניות פרטיות בקרבת
המקום ,קולות ילדים בתוך
הישוב
119
פרק ב' – סיבות וחלופות לעדיפות מיקום הבקשה המוצעת
1.1-1.3חלופות למיקום הקידוחים
1.1.1מתודולוגיה
איתור אתרי הקידוח הפוטנציאליים ,אשר ביחס אליהם בוצע הניתוח סביבתי המפורט במסמך זה,
בוצע במהלך הדרגתי רב שלבי:
.1קביעת הרציונל הגיאולוגי לתכנית החיפוש :תכנית הקידוחים נבנתה במטרה להבטיח
השגת מירב המידע הגיאולוגי על מוקדי היווצרות הנפט השונים האפשריים במרחב .כדי
להשיג מטרה זו חולק תחום הרישיון לשלוש תת גזרות ,בהתאם לניתוח הגאולוגי ולמודל
היווצרות והצטברות הנפט.
.1בכל מרחב הרישיון בוצע הליך סינון ראשוני על ידי משרד יעד אדריכלים :הליך זה כלל
זיהוי וניפוי מירבי של אזורים "מחוץ לתחום" – איזורים בעלי רגישות סביבתית ,נופית
או אחרת (שמורות טבע ,אתרי עתיקות ומורשת) ,מגבלות כגון שטחי אש פעילים ,בסיסי
צבא ושדות מוקשים ,ישובים ושימושים אחרים המתנגשים עם ביצוע קידוח ,ולו זמני
בלבד (לדוג' – גידולים חקלאים להם שיקום ממושך כמו מטעים ופרדסים).
.3בשטחים שנותרו כ"אזורים אפשריים לביצוע" בוצעו סיורי שטח לאיתור נקודות
פוטנציאליות ,על בסיס שיקולים גיאולוגיים ,אופרטיביים הנדסיים וסביבתיים שונים.
בשלב ראשון זוהו כארבעים וחמישה אתרים אפשריים (ראו איור 1.1.1בהמשך).
.4הוגדרו תנאי סף הכרחיים לקביעת אתר כבעל היתכנות תכנונית וסביבתית לביצוע
הקידוחים .לאחר בירור והטלת הקריטריונים על כל אחת מהנקודות שאותרו ,סוננה
הרשימה הראשונית ומתוכה נבחרו 15אתרים פוטנציאליים ,שסווגו כבעלי היתכנות
ממשית לביצוע ,וביחס לאתרים אלה בוצע הליך תכנוני והניתוח הסביבתי המפורט
הכלול במסמך שלפניכם.
121
.5
נערך ניתוח מרובה קריטריונים של המיקומים השונים ,אשר הניב את המסקנה הבאה:
14מהאתרים ניתנים לביצוע ללא קושי סביבתי ,כאשר אתר 14בעייתי לביצוע ועל כן
נפסל.
היזם מעריך כי הסיכויים הטובים ביותר להמצאות הידרוקרבונים בשכבות המטרה הינם
באתר 5חוות נטור .מסיבה זו מבקשת החברה להתחיל בביצוע הקדוחים באתר זה
ולקבוע את המשך ביצוע הקידוחים בהתאם לממצאים הגיאולוגיים שילמדו .מעבר
לשיקול הגיאולוגי המכריע וכבסיס נוסף להחלטה על התקדמות הקידוחים ,מוצג במסמך
זה ניתוח איכותני של כלל 15האתרים הכולל 11קריטריונים הנדסיים וסביבתיים,
שדורגו בשיטת הרמזור ב 3 -רמות :יתרון ,נייטרלי וחסרון .בהתאם לניתוח זה ,וכתנא
דמסייע (כתימוכין נוסף) ,מוצג תעדוף סביבתי (משני) של האתרים בכל תת גזרה.
1.1.1השיקולים למיקום האתרים
א .אפיון וחלוקת מרחב תחום הרישיון
הניתוח הגיאולוגי של מרחב תחום הרישיון מאפשר חלוקה לשלושה תתי אזורים לחיפוש.
קביעתם של אזורי החיפוש לאיתור הקידוחים נעשתה ע"י ד"ר יובל ברטוב ,גיאולוג ראשי בחברת
אפק .זאת על בסיס המידע הגיאולוגי שנצבר ורציונל החיפוש שהוביל להגשת בקשת הרישיון
הנפט על ידי החברה ולמתן הרישיון על ידי המדינה .על פי רציונל זה מוערך כי בתחום הרישיון
קיים נפט בשכבות ע’רב ,מישאש ומנוחה ,מתקופת הקרטיקון בתצורת עין זיתים ,שמקורו
בהבשלה של החומר האורגני בסלעים אלו .מאחר שהבשלת החומר תלויה בתנאי הטמפרטורה
בתת הקרקע באזורים שונים ,חולק תחום הרישיון ל 3 -תתי אזורים (דרום ,מרכז-מזרח וצפון-
מערב; איור )1.1.1.1בהם פוטנציאל תנאי הטמפרטורה שונה .על מנת לבדוק את כל האפשרויות
במרחב הרשיון ,נדרש ביצוע קידוחים בכל אחד מהאזורים :בחלק הדרומי ,בו מוכרות טמפרטורות
גבוהות מקידוח עין סעיד; באזור המרכזי-מזרחי הנמצא במרכז הסינקלינה בדרום הגולן והינו
קרוב יותר לאזור הפעילות הוולקנית; ובאזור הצפון-מערבי ,המצוי מעברו המערבי של העתק שיח
עלי ובו שכבות המטרה עמוקות יותר עקב המבנה הגיאולוגי.
121
איור – 1.1.1.1חלוקה סכמטית של תחום הרישיון ל 3 -אזורי משנה
ב .שיקולים לקביעת מיקום הקידוחים – תנאי סף
כל האתרים הפוטנציאליים נדרשו לעמוד בתנאי הסף הבאים:
האתר נדרש להיות בשטח הרישיון (כך על פי החוק).
מאפיינים גיאולוגיים הנוגעים להסתברות הפקת נפט באזור – כל נקודות הקידוח נבחרו
כך שיוסיפו מידע גאולוגי חיוני ויאפשרו להוכיח הימצאות נפט .המידע העיקרי ,שקידוחי
122
החיפוש נועדו להביא כולל אפיון הטמפרטורה בתת הקרקע וסבירות להימצאות נפט
כלוא (בהתאם למבנה הגיאולוגי והרכב שכבת המטרה).
נגישות – קיומה של דרך גישה לאתר (בכלל זה דרכים חקלאיות שאינן סלולות) ,עובדה
המצמצמת את ההפרה הנדרשת.
גישה למים – מתן עדיפות לקיומה של תשתית חיבור לקו מים ( "4או יותר) בסמיכות
לאתר.
רגישות סביבתית נמוכה – שקלול כל ההיבטים הסביבתיים ,ובכלל זה :מחד גיסא -
הצמדות ,ככל האפשר ,לתחומי שטח מופר ו\או שטח מעובד ,שאינו מצטיין ברגישות
סביבתית-אקולוגית ,ומאידך ,ריחוק ,ככל הניתן ,משימושים רגישים (שמורות ,יערות,
אתרי טיולים ,אתרים ארכיאולוגיים ,אתרים המצטיינים במגוון עשיר או נדיר של בתי
גידול צומח וחי ועוד) והימצאות הקידוחים מחוץ לרדיוסי מגן ג' (הקיצוני ביותר) של
קידוחי מים (בהתאם לנתוני משרד הבריאות).
יחס לסביבה בנויה והשפעות על אדם – ריחוק מינימלי של 122מ' מישוב ,בסיס צבאי או
אתר מבקרים למניעת מפגעי רעש ואיכות אויר.
יכולת שיקום מהיר והשבת המצב לקדמותו – ניפוי אתרים שבהם גידולים חקלאיים
בעלי שיקום ארוך (פרדסים ,מטעים ,כרמים וכן אתרים שלהם מאפיינים ייחודיים של
מורשת ,חזות ונוף) והתמקדות באתרים בהם פני הקרקע מישוריים ,לצמצום עבודות עפר
והקלת ההשבה בתום הביצוע.
זמינות נכסית (תכנונית) – הסכמת בעלי הזכויות בקרקע (החקלאים המעבדים \ רועים
בשטח האתר ,תעשייה ,ישובים ורשויות מקומיות) ומשרד הביטחון (שטחי אש).
בהתאם לשיקולים אלו נופו בשלב ראשון חלקים ניכרים משטח הרישיון (כפי שניתן לראות באיור
,)1.1.1.1בשטחים שנותרו לאחר הניפוי נבחנו בבחינה ראשונית כ 45 -אתרים למיקום הקידוחים
– כ 15 -נקודות בכל אחד מאזורי החיפוש .לאחר סינון קפדני ,נותרו 15אתרים פוטנציאליים,
שאובחנו כבעלי היתכנות ממשית למיקום הקידוחים .אתרים אלו נבחנים בסעיפים ,1.1.4 – 1.1.3
מביניהם יבחרו ויבוצעו עד 12אתרים ,בהתאם להתקדמות הקידוחים ולימוד ממצאיהם.
123
ג .ניפוי אתרים
הליך סינון האתרים נעשה בהתאם לשיקולי הסף שהוגדרו לעיל וכלל את פסילתם של אתרים
מסיבות כגון :קירבה יתרה ליישובים או בסיסי צבא ,הימצאות אתרים בשמורות טבע ,היעדר
חיבור לתשתיות מים ועוד .איור 1.1.1מציג את האיתורים שנבחנו וברובם נפסלו על הסף.
בחלוקה מרחבית כוללת ניתן לאמר כי חלקו הצפוני של תחום הרשיון הוא אזור בעל מגבלות
סביבתיות מרובות יחסית הכוללות שטחים נרחבים של שמורות טבע ,יערות ,שטחי אש ושטחים
צבאיים אחרים ,ואילו חלקו הדרומי של תחום הרשיון הוא אזור מיושב בו ישובים כפריים מצויים
בצפיפות יחסית .כל תחום הרשיון מחורץ בנחלים המקשים על הגישה ויוצרים תוואי קרקע
משופע ,אשר מתאים פחות למיקום משטח קידוח ,ודורש עבודות עפר מרובות .בהתאם למוצג
באיור ,1.1.1.1להלן פירוט הסיבות העיקריות לפסילת החלופות:
- cנגישות בעייתית וקרבה ליישוב (אליעד).
- dנמצא אתר סמוך בתוך א .ת .ולכן אתר זה שהיה בשטח פתוח לא נדרש.
- fשטח בלתי מופר בצמוד לשטח יער לפי תמ"א .11
- gבאזור משקי של יישוב (גשור) .סמוך מדי למגורים ביישוב וביישוב סמוך (אליעד).
- hשטח משופע מאוד צמוד לשמורת טבע.
- iסמוך למעיין ,גישה בעייתית וחיבור בעייתי למים.
- j+k+lשטחים חקלאיים ,גישה בעייתית וסמיכות לערוץ נחל.
- nאתר מקורות מי גהה -השטח שניתן להשתמש בו קטן מדי.
- o+qאתרים צמודים לתכנית מאושרת של חוות יין.
- rללא חיבור מים קרוב ,סמוך ונצפה מהיישוב (נטור).
- t+uבעיות ניקוז וצמידות ליער לפי תמ"א .11
- xנגישות בעייתית.
- yבתוך מחנה צבאי שהיה נטוש אך אויש.
- zצמוד לשמורת טבע ולנחל ,בקשה של רט"ג להמנע מאתר זה.
- aaבעיית חיבור למים ,נבחרה חלופה מצידה השני של דרך המצעים.
- adמחוץ לתחום הרשיון.
- aeקרבה ליישוב ונצפה ממנו (חד נס).
- ahנגישות בעייתית וסמיכות לאזור מתוייר.
- ak+am+anבתוך שטח אש וסמיכות למחנה צבאי ולאתר מבקרים.
- aoסמיכות למחנה צבאי.
- aq+arבתוך שטח אש ,דרך גישה נחסמת בזמן תרגילים.
124
איור 1.1.1.1מפת החלופות למיקום אתרי קידוח
125
ד .קריטריונים לבחירת אתרי הקידוח המועדפים
אמות המידה לבחינת החלופות מפורטות להלן:
שיקולים גיאולוגיים ,הנדסיים ותכנוניים:
.1אופטימיזצית החיפוש וקבלת מירב המידע על שכבות המטרה – בחירת האתרים
מבוססת על שיטת חיפוש ,שמטרתה לאמת את הנחות היסוד שבבסיס המחקר
הגיאולוגי ,לאתר את מאגר(י) הנפט ,להגדיר את גבולותיהם ולזהות את האזורים הטובים
ביותר להפקה .בשלב ראשון יקדח אתר ,שבהתאם לתוצאות הבדיקות הגיאופיזיות
שביצע היזם ,מוערך כי בו הסיכויים הטובים ביותר להמצאות הידרוקרבונים בשכבות
המטרה .אם ימצא נפט באתר זה ,יקדחו הקידוחים הבאים באותו איזור משנה ,על מנת
לקבוע את גבולות המאגר ולבדוק את תכונותיו .חשוב לציין כי קביעת גבולות שדה נפט,
במקרה שנמצא כזה ,הינה חלק מחובותיו של מחזיק רישיון נפט על פי החוק ומהווה חלק
אינטגרלי מפעולות החיפוש .במידה ולא ימצאו הידרוקרבונים בקידוח הראשון יקדחו
הקידוחים הבאים באזורי המשנה האחרים.
.1כדי לרשת את המרחב ולמקסם את הידע הנלמד ,הכרחי להבטיח מענה בביצוע של קידוח
אחד עד שניים לפחות בכל אחד מ 3 -אזורי המשנה שהוגדרו .מסיבה זו ניתוח ודירוג
הקידוחים יבוצע בשלוש רשימות נפרדות – אחת לכל אזור משנה .בתוך כל אחד מאזורי
המשנה נעשה מאמץ לבצע קידוח גם בשולי האזור ,כדי לספק מידע על גבול השתרעות
יחידות המטרה ושדה הנפט הפוטנציאלי.
.3מיזעור בנייה ,חפירה וחשיפת קרקע – לשם מיזעור טביעת הרגל ניתן יתרון לביצוע
קידוחים באזורים בעלי טופוגרפיה מישורית ככל האפשר ,באתרים מופרים או כאלו
המתוכננים כאזור לבינוי .כלומר ,אזורים אשר עברו או עתידים לעבור "הפרעה" ממצבם
הטבעי למצב חשוף ובנוי.
.4נגישות מרבית – קיומה של דרך גישה לאתר (דרכים סלולות או דרכי עפר) עלה כתנאי
סף ,לשם הימנעות ,ככל הניתן ,מהכשרה ,ופריצה של דרכים חדשות.
.5זמינות תשתית מים – למרות שנעשה מאמץ לבחירת אתרים הסמוכים לתשתית מים,
מורכבות הסדרת התשתית שונה בין האתרים ומהווה ושיקול בבחינה.
126
.4ריחוק משטחי אש ושדות מוקשים – יועדפו אתרים המרוחקים ככל הניתן משטחי אש
ושדות מוקשים .למרות שמיקום בשולי שטח אש הינו אפשרי ,במקרים בהם יתקבל
אישור משהב"ט ,יש עדיין לראות בו חסרון ,בהצריכו תיאום עם גורמי הצבא ,והכפפתו
האפשרית למגבלות הפעילות הצבאית שבשטחי אש .קרבה לשדות מוקשים (כמובן
שהמיקום בתוכם ועד כ 12 -מ' מהם אינו אפשרי כלל) נחשבת אף היא לחסרון ,בשל
מגבלות בטיחות שהיא יוצרת בשלב ההקמה ובתנועה אל האתר.
שיקולים סביבתיים
.5ריחוק מערוצי נחלים ומעיינות – ערוצי נחלים מהווים מערכות אקולוגיות רגישות בדרך
כלל ומסדרונות למעבר בעלי חיים .הפרויקט כולל קידוחים נקודתיים וזמניים ועבודות
שמשכן קצר ,ולכן מלכתחילה השפעתם מוגבלת .עם זאת ,בשל חשיבותם של ערוצי
הנחלים ניתן משקל למניעת פגיעה בהם ,ולכן הועדפו קידוחים המרוחקים ,ככל הניתן,
ממעיינות וערוצי נחלים ,כך שפוטנציאל השפעתם יהיה נמוך ככל הניתן.
.4ריחוק מיישובים למניעת \ מזעור פוטנציאל מפגעי איכות אויר ורעש – פוטנציאל מפגעי
הרעש העלולים להיגרם נבחן ביחס לתקני הרעש ,אך גם בהתייחס לרעשי הרקע
הקיימים .בניתוח ההשפעות התייחסנו למגורים ולמבני ציבור ,אך גם להשפעות על
שטחים פתוחים רגישים ,המהווים מוקדי משיכה לפעילות נופש ופנאי .כל זאת במטרה
למזער השפעות איכות אויר ורעש על תושבי היישובים ואורחיהם ,ומסיבה זו הועדפו
מיקומים המצויים במרחק גדול ,ככל הניתן ,משימושי קרקע רגישים :מגורים ,מוסדות,
מלונאות ,תיירות וכיו"ב ,זאת מעבר למגבלת 122מ' מישוב כאמור בס"ק ב' לעיל.
.9רגישות נופית נמוכה – הועדפו מיקומים בשטחים בהם הרגישות הנופית הכוללת
(כשקלול הפרמטרים הנופיים כפי שהוא מופיע בניתוח המוצג בסעיף 1.4.5לעיל) נמוכה
ככל האפשר .נדגיש כי חשיבותה על אמת מידה זו עולה ככל שמדובר בפרויקט שלו
השפעה ממושכת (או השפעה קבועה) בנוף .ביחס לקידוחי החיפוש ,יש להתייחס לנקודה
זו בדומה להתייחסות לאתרי עבודה ,להם ניתן בדרך כלל משקל מועט ,ביחס לשיקולים
האחרים ,כאשר מדובר באתרי עבודה זמניים.
.12רגישות אקולוגית נמוכה – הבחינה התמקדה בזיהוי המערכת הטבעית בכל אתר,
חשיבותה וערכיותה ויכולת השיקום שלה לאחר סיום העבודות .הועדפו אתרים
127
הממוקמים באזורים מופרים מהם הוסרו ערכים טבעיים בעבר ,ובעלי רגישות אקולוגית
נמוכה :שטחים חקלאיים ,שטחי כרייה וחציבה ,שטחים המיועדים בתכנית מאושרת
לתעשייה (כך שרגישותם בעתיד תהיה זניחה) ושטחים בעלי רגישות אקולוגית נמוכה.
בעדיפות נמוכה יותר הועדפו שטחי בתה עשבונית (ממנה תשמר קרקע חישוף) .עדיפות
נמוכה הוקנתה לשטחים הממוקמים בתוך או בשולי שמורות טבע וגנים לאומיים .ככלל,
מיקום בתוך שמורת טבע היווה עילה לפסילת אתר מראש ,רק במקרה בודד ממוקם אתר
בתוך שמורה (אתר 14שנפסל בסופו של דבר בשל סיבות בטחוניות וכן בשל פוטנציאל
השפעות רעש ואיכות אוויר).
.11מסדרונות אקולוגיים – בקריטריון זה ניתנת עדיפות לאתרים הממוקמים מחוץ
למסדרונות אקולוגיים ,עפ"י מיפוי הרט"ג ותכנית אב לשטחים פתוחים (אייזן אדריכלים,
,)1211מתוך הנחה שהשפעתם על תנועת בעלי חיים פחותה .עם זאת ,יובהר כי
המסדרונות האקולוגיים באזור רחבים ברובם בשל הפיתוח הדליל באזור ,וקיימת תנועת
בעלי חיים גם מחוץ למסדרונות האקולוגיים .מאידך ,הפרויקטים הנדונים נקודתיים
וארעיים ,ולכן השפעתם על קיטוע המסדרונות מוגבלת.
1.1.3הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה דרומי
באזור המשנה הדרומי מצויים האתרים הפוטנציאליים הבאים:
אתר נס –1כפר חרוב – ממוקם בשטח חקלאי כ 542 -מ' ממזרח לכפר חרוב ,כ 322 -מ' ממזרח
לכביש ,94וכ 112 -מ' מקצה שמורת טבע נחל מיצר.
אתר נס –1מיצר – ממוקם בשטח חקלאי ,כ 922 -מ' מכביש .45אל האתר מובילה דרך חקלאית
סלולה.
אתר נס –3אזור התעשייה בני יהודה – ממוקם בשולי אזור התעשייה הקיים ,בשטח בור המיועד
לתעשייה .האתר מצוי כ 552 -מ' ממערב לאלי-עד.
אתר נס – 4חוות בקר כביש – 549האתר מצוי בשטח חוות בקר בשולי הכביש ,כ 112 -מ' מצפון
למסעדה הסגורה "מור וקינמון" וכ 1,222 -מ' מצפון מערב לגבעת יואב.
128
א .שיקולים הנדסיים ותכנוניים
קבלת מירב המידע על יחידות המטרה – ממצאי קידוח עין סעיד עומדים בבסיס המודל המחקרי,
ומכאן ברורה חשיבותו של אזור המשנה הדרומי.
מיזעור חפירה וחשיפת קרקע – כל ארבעה האתרים באזור משנה זה ממוקמים בשטח מישורי,
שאינו מצריך הסדרה משמעותית של שיפועים ואינו דורש פינוי משמעותי של סלעים או חציבה
שטחית .מכאן ,שכל האתרים הם בעלי יתרון מהיבט זה .אתר 3מצוי במתחם תעשייתי פעיל ועל
קרקע המיועדת לשימוש תעשייתי ,ולכן היקף ההסדרה הנדרש באתר זה הינו המצומצם ביותר.
נגישות מרבית – אין הבדל משמעותי בין האתרים מהיבט זה .כל האתרים סמוכים לדרכים בין
עירוניות ,ומקושרים באמצעות דרך גישה קיימת המאפשרת מעבר משאיות .לכל האתרים גם
תשתית מים זמינה.
ריחוק משטחי אש ושדות מוקשים – אין הבדל משמעותי בין האתרים מהיבט זה .ארבעת
האתרים שבאזור המשנה הדרומי אינם נמצאים בשטח אש ,ונמצאים במרחק 1,222מ' ויותר
משטחי אש ומשדות מוקשים .מכאן ,שאין מגבלות מיוחדות על האתרים מהיבט זה.
ב .שיקולים סביבתיים
התאמה הידרולוגית :ריחוק מנחלים ,מעיינות ורדיוסי מגן – כל 4האתרים הפוטנציאליים שבאזור
המשנה הדרומי מרוחקים מרדיוסי מגן של קידוחים שואבים ,ואינם מצויים בקרבה מיידית
לנחלים .לאתרים 1 ,1ו 3 -קיים יתרון מהיבט זה בהיותם מרוחקים ממעיינות ונחלים .אתר 4
מצוי כ 522 -מ' דרומית-מזרחית למעיין קטן ויובל של נחל סמך ,וכן מצוי מעיין נוסף מדרום
לכביש 549כ 122-352 -מ' .לכן הוא בעל חסרון מהיבט זה .יצויין עם זאת ,כי הקידוח אינו צפוי
לצרו ך שפכים ,וכי יותקנו פתרונות מוסדרים (אגן אטום) לאחסון וטיפול בבוץ הקידוח .לכן
פוטנציאל זיהום מקורות מים מהקידוח אינו צפוי להיות משמעותי כלל ועיקר (פירוט בענין זה
בפרקים הבאים).
ריחוק מיישובים למניעת \ מזעור פוטנציאל מפגעי איכות אויר ורעש – כל 4האתרים
הפוטנציאליים באזור משנה זה מרוחקים באופן יחסי משימושי קרקע רגישים (ישובים ובסיסי
צבא) .קידוח 1הוא הקרוב מביניהם אל שימוש קרקע רגיש – כ 542 -מ' ממזרח לכפר חרוב,
וקידוח 3מצוי במרחק דומה מאליעד (כ 552 -מ') .עפ"י תוצאות המודלים המוצגים בסעיפים 4.9
(איכות אויר) ו( 4.5 -רעש) לא צפויים במרחק זה מפגעי איכות אויר ואף לא השפעה משמעותית
129
על האקלים האקוסטי ואיכות האויר בישובים באזור .נזכיר כי אתר 4מצוי כ 112 -מ' ממסעדת
מור וקינמון הסגורה כיום .כך ,ששני הקידוחים הנותרים ( 1ו )4 -באזור משנה זה מרוחקים אף
יותר ומצויים כ 1,322 -מ' ויותר משימושי קרקע רגישים .נדגיש כי באתר 3השוכן באזור תעשייה,
יוקם בעתיד ובצמידות אליו מרכז מבקרים ליקב ,ולכן בהינתן הצורך ואם יוקם המרכז קודם
ביצוע הקידוח (בסבירות נמוכה מאוד על פי ִמנהלת אזור התעשייה) מוצע פתרון אקוסטי לצמצום
ההפרעה למבקרים.
רגישות נופית – אתרים ( 1מיצר) ו( 3 -א.ת בני יהודה) הם בעלי יתרון בהיבט זה ,במיקומם
הנוכחי ,שכן הם באזורים בעלי נוף חקלאי מונוטוני בשטח מישורי ( )1ובתחום אזור מופר \
תעשייתי ( .)3בשני אתרים אלו רגישות הנוף היא נמוכה במרבית הפרמטרים ,ובינונית ב1-3 -
פרמטרים ,וניתן לסכמה כנמוכה-בינונית.
אתרים ( 1כפר חרוב) ו( 4 -חוות בקר כביש )549הם בעלי חסרון משמעותי מהיבט זה .למרות
ששניהם ממוקמים על שטח חקלאי מופר ,הנוף שבסביבתם הוא בעל רגישות גבוהה במספר
פרמטרים .אתר 1מצוי בנוף בעל קו אופק מגוון ובשולי נוף שמורת הטבע נחל מיצר ,וכן הוא
נצפה ממרחקים קצרים עד בינוניים ( 322-522מ') ,מכביש 94ומכפר חרוב .לכן הוא בעל רגישות
גבוהה מהיבטי האיכות התפיסתית ,קו האופק והנצפות .אתר 4מצוי על רקע התבליט הדרמטי
של מורדות דרום רמה"ג וסמוך לנוף הבלתי מופרע של נחל סמך ושמורת טבע סוסיתא ,באזור
נידח ולא מפותח והוא נצפה מטווחים קצרים מכביש .549בהתאם הוא בעל רגישות גבוהה
בהיבטי התבליט ,האיכות התפיסתית ,איכות נופית והנצפות.
רגישות אקולוגית – האתרים באזור המשנה הדרומי ממוקמים בשטחים חקלאיים מהם הוסרו
הערכים הטבעיים ,או בשטחים המיועדים להיות מופרים (קידוח 3הממוקם בתחום אזור מופר,
בשטח המיועד לתעשייה) .בהתאם ,לכל האתרים ישנו יתרון מהיבט זה.
מסדרונות אקולוגיים – כל האתרים באזור המשנה הדרומי ממוקמים מחוץ למסדרונות אקולוגיים
(בהתאם למיפויים ע"י הרט"ג) .לאתר 1קיים חסרון קל מהיבט זה ,בהיותו ממוקם על קצה
מסדרון אקולוגי .עם זאת ,המסדרון האקולוגי הסמוך אליו רחב (ברוחב כ 1-3 -ק"מ) ,האתר עצמו
קטן ומצוי בשטח המעובד חקלאית .מסיבות אלו השפעתו צפויה להיות זניחה מהיבט זה.
131
ג .השוואה מסכמת
טבלה 1.1.3.1מסכמת את ההשוואה שנערכה לאתרים באזור המשנה הדרומי .האתרים דורגו
בשיטת הרמזור עפ"י סולם שלושת השלבים שהוצג בתיאור המתודולוגיה לביצוע ההערכה (סעיף
;)1.1.1חסרונות (אדום) ,נייטרלי – ללא יתרונות או חסרונות משמעותיים (צהוב) ,יתרונות (ירוק).
טבלה – 1.1.3.1סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הדרומי
קריטריון
אתר 1כפר
חרוב
אתר 1מיצר
אתר 3א.ת .בני
יהודה
אתר 4חוות
בקר כביש 549
מיזעור חפירה וחשיפת קרקע
נגישות מרבית
ריחוק משטחי אש ומוקשים
התאמה הידרולוגית
ריחוק מישובים
רגישות נופית
רגישות אקולוגית נמוכה
מסדרונות אקולוגיים
עפ"י תוצאות הניתוח ניכר כי מבחינת רובם המכריע של הקריטריונים שנבחנו ,האתרים מצויים
במיקום סביר .ארבעת האתרים נמצאו כולם סבירים מבחינה סביבתית ,חולקים את היתרונות
הבאים:
שטח חשוף בטופוגרפיה מישורית ,שניתן להכשירו בעלויות נמוכות יחסית.
נגישות מרבית קרבה לדרכים סלולות ו\או צמידות לדרכים קיימות.
ריחוק משטחי אש ומשדות מוקשים.
האתרים מרוחקים מישובים ,ומצויים בטווח בו פוטנציאל ההשפעות על האקלים
האקוסטי ואיכות האויר בשימושי קרקע רגישים סמוכים הוא נמוך מאוד עד זניח.
האתרים מצויים בשטח חקלאי או בשטח המיועד להיות מופר ,שערכיותו האקולוגית
נמוכה.
האתרים מצויים מחוץ למסדרונות אקולוגיים עפ"י מיפוי רט"ג .אתר 1מצוי אומנם
בסמוך למסדרון אקולוגי ,אולם מסדרון זה רחב והאתר מצוי בצמידות לשטח חקלאי
מופר.
131
1.1.4הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה מרכז-מזרחי
באזור המשנה המרכזי-מזרחי מצויים האתרים הפוטנציאליים הבאים:
אתר נס – 5חוות נטור – האתר ממוקם בתחום חווה בקר ,כ 942 -מ' צפונית לאבני איתן ,וכ-
1,442מ' דרומית מזרחית לנטור.
אתר נס – 4כביש – 449ממוקם על שטח בור המשמש כשטח אש ,כ 52 -מ' מדרום לכביש
ומרוחק כ 1322-מ' מבסיס צבאי במערב.
אתר נס – 9צומת יונתן – ממוקם בשטח בור בסמוך למבנים נטושים ,כ 122 -מ' ממערב לכביש
,424כ 3.5 -ק"מ ממערב לישוב יונתן.
אתר נס – 11מחנה גשור – ממוקם בשטח בור ,כ 1,522-מ' מדרום לישוב קשת ,כ 542-מ' מבסיס
צבאי.
אתר נס –13קשת – ממוקם בשטח בור המשמש למרעה ,בפינה הצפון מזרחית של תחום
הרישיון ,כ 435 -מ' מצפון לישוב קשת.
אתר נס – 14בג'וריה – ממוקם על שטח בור ,כ 1,322-מ' מהישוב חספין ,וכ 1,222-מ' מהישוב
רמת מגשימים.
אתר נס – 15טיסן – ממוקם בשטח בור ,כ 1,122-מ' מהישוב יונתן.
א .שיקולים הנדסיים ותכנוניים
קבלת מירב המידע על יחידות המטרה – מבין האתרים שמופו באזור משנה זה ,אתר 5מציע
יתרון משמעותי .זאת בהיותו ממוקם באזור המזוהה ,בבדיקות הגיאופיזיות ,כבעל התנגדות
חשמלית גבוהה .החברה מעריכה כי באתר זה סיכויים טובים ביותר להמצאות הידרוקרבונים
בשכבות המטרה .אם ימצא נפט באתר זה ,יהא זה נכון לקדוח את יתר הקידוחים בתת מרחב זה,
וזאת על מנת לאפיין את תכונות המאגר ולקבוע את גבולותיו ,כנדרש בחוק.
מיזעור חפירה וחשיפת קרקע – כל הקידוחים באזור משנה זה ממוקמים בשטח מישורי ,שאינו
מצריך הסדרה משמעותית של שיפועים .לקידוחים 13 ,9 ,5ו 15 -קיים יתרון מהיבט זה ,בהיותם
ממוקמים בשטחים מופרים בהם לא נדרשת הסרת שכבה סלעית משמעותית .אתר 4הוא בעל
חסרון מהיבט זה בהיותו ממוקם על שכבה בזלתית הדורשת חישוף ופינוי סלעים ,ויתכן אף
132
עבודות חציבה שטחיות באמצעות פטיש הידראולי .אתר 4מצריך אף פינוי סוללות ישנות שהיו
בעבר בשימוש משהב"ט (ובכפוף לאישורו).
נגישות מרבית – אתרים 9 ,4ו 14 -ממוקמים סמוך לדרך מקומית סלולה (בהתאמה; כביש 449
וכביש ,)424ממנה מתפצלת דרך גישה נוחה יחסית ,הדורשת הסדרה מינימלית .לאתר 5קיימת
דרך גישה סלולה אספלט בחלקה ובחלקה מצעים ,המתפצלת מכביש הגישה (סלול) לנטור.
בהתאם ,ל 3 -אתרים אלו ישנו יתרון מהיבט זה .לאתר 9ישנו חיסרון בולט הנובע מהיעדר
נגישות לחיבור האתר לתשתית מים זמינה .אתרים 11ו 15 -נגישים למדי בהיותם ממוקמים
בקירבה לדרכים מקומיות מוסדרות.
אתר 13ממוקם בסמוך לדרך מקומית סלולה (כביש הגישה לישוב קשת) .מובילה אליו דרך
חקלאית קצרה (כ 152 -מ') ,ברדיוסים בעייתיים לתנועת משאיות כבדות ,ולכן נדרשת הסדרת
הדרך בנקודות מסויימות (שיפור מינימלי בכלים מכניים) להכשרתה למעבר משאיות.
ריחוק משטחי אש ושדות מוקשים – אתר 5הוא בעל יתרון מהיבט זה בהיותו מרוחק (מעל ק"מ)
משטחי אש ושדות מוקשים .לאתר 13קיים חסרון מסוים מהיבט זה .הוא ממוקם במרחק בינוני
(כ 452 -מ') משטחי אש גדולים המקיפים אותו בכיוון מערב ,צפון מערב ודרום מערב .בשל
הפעילות בשטחי אש אלו נחסמים לעיתים הצירים המובילים אליו .אתר 4ממוקם בתוך שטח אש
המיועד לצרכי אימון והדרכה ללא ירי (עפ"י תיאום מוקדם עם גורמי צבא מקומיים).
אתר 9הוא בעל חסרון משמעותי מהיבט זה בהיותו מצוי בתוך שטח אש (כ 112 -מ' בעומקו) .כמו
כן הוא ממוקם כ 142 -מ' משדה מוקשים ,אך דבר זה אינו צפוי להוות בעיה בהקמה ובתפעול
השוטף.
ב .שיקולים סביבתיים
התאמה הידרולוגית :ריחוק מנחלים מעיינות ורדיוסי מגן – כל האתרים הפוטנציאליים מרוחקים
ממעיינות ,נחלים ורדיוסי מגן של קידוחי מים שואבים כ 1 -ק"מ ויותר .מכאן שלכולם ישנו יתרון
מהיבט זה ,ללא עדיפות יחסית משמעותית.
ריחוק מישובים למניעת\מזעור פוטנציאל מפגעי איכות אויר ורעש – כל האתרים הפוטנציאליים
באזור משנה זה מרוחקים באופן יחסי משימושי קרקע רגישים (ישובים ובסיסי צבא) .אתר 11
הוא הקרוב מביניהם אל שימוש קרקע רגיש ומרוחק כ 542 -מ' ממחנה צבאי ,ואתר 13מצוי כ-
435מ' מצפון לקשת .עפ"י תוצאות המודלים המוצגים בסעיפים ( 4.9איכות אויר) ו( 4.5 -רעש) לא
צפויים במרחק זה מפגעי איכות אויר ואף לא השפעה משמעותית על האקלים האקוסטי בישובים
133
באזור .שאר הקידוחים באזור משנה זה מרוחקים אף יותר ומצויים כ 1,222 -מ' ויותר משימושי
קרקע רגישים.
רגישות נופית – אתרים 9 ,5ו 15 -הם בעלי יתרון מהיבט זה בהיותם מצויים באזורים חקלאיים
או מופרים בהם הרגישות החזותית נמוכה יחסית .באתרים אלו אין מראה טופוגרפיה דרמטית,
והם נעדרים נוף טבעי ייחודי או משמעותי .האתרים האחרים ( 11 ,4ו )13 -מצויים אף הם בשטח
בו הרגישות הנופית בחלק מהפרמטרים היא בינונית עד גבוהה .אתר 13קיבל ציונים נמוכים
במרבית הפרמטרים הנופיים (תבליט ,תכסית ,קיום דרכים ,יחודיות קו האופק ונצפות) ,אך הוא
בעל איכות תפיסתית גבוהה (נוף מרוחק ,שליו ובעל איכויות פסטורליות) ,ולכן הוא בעל חסרון
מסוים מהיבט זה.
רגישות אקולוגית נמוכה – האתרים ממוקמים בשטח בו קיימת צמחיה עשבונית נמוכה (בתה).
לאתרים 9 ,5ו 15 -קיים יתרון מהיבט זה בהיותם ממוקמים על שטח שהופר בעבר ברובו.
מסדרונות אקולוגיים – קידוחים 14 ,13 ,9 ,5ו 15 -אינם מצויים בתוך מסדרונות אקולוגיים (עפ"י
מיפוי רט"ג) ,אך במרחקים קצרים יחסית משוליהם ( 122-322מ') .קידוח 4נמצא בשטח מסדרון
אקולוגי רחב מאוד (ברוחב 3-5ק"מ) העובר בציר צפון מערב – דרום מזרח בקירוב .מכיוון
שהקידוח מצוי בסמוך מאוד לכביש ,ובשל רוחבו של המסדרון ,זהו חסרון קל יחסית מהיבט זה.
ג .השוואה מסכמת
טבלה 1.1.4.1מסכמת את ההשוואה בין האתרים הפוטנציאליים שבאזור משנה הצפון מזרחי.
האתרים דורגו בשיטת הרמזור עפ"י סולם שלושת השלבים שהוצג בתיאור המתודולוגיה לביצוע
ההערכה (סעיף ;)1.1.1חסרונות (אדום) ,נייטרלי – ללא יתרונות או חסרונות משמעותיים (צהוב),
יתרונות (ירוק).
בין יתר האתרים שבאזור זה הועדף אתר 9על אף הימצאותו בשטח אש פעיל ואישורו מותנה
בהסכמת משרד הביטחון .בפרמטרים אחרים התאמתו של אתר זה טובה מאוד .נזכיר עם זאת ,כי
לאתר 9חסרון בולט בהיעדר נגישות למקור מים זמינים בקרבתו.
134
טבלה – 1.1.4.1סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הצפון מזרחי
קריטריון
אתר 5
חוות
נטור
אתר 4
כביש 449
מיזעור חפירה
וחשיפת קרקע
נגישות מרבית
ריחוק משטחי
אש ושדות
מוקשים
התאמה
הידרולוגית
ריחוק מישובים
רגישות נופית
רגישות אקולוגית
נמוכה
מסדרונות
אקולוגיים
אתר 9צומת
יונתן
אתר 11
מחנה
גשור
אתר 13
קשת
אתר 14
בג'וריה
אתר 15
טיסן
היעדר מים
האתרים הנוספים שהועדפו הם 11 ,5ו .13 -אתר 5הוא בעל התאמה טובה במרבית הפרמטרים.
אתרים 4ו 13 -הם בעלי חסרונות מסויימים בהיבטי הכשרת השטח ,קרבה לשטחי אש ,נגישות
(אתר )13ורגישות נופית .גם חסרונות אלו אינם מהותיים :הכשרת השטח ושיפור דרכי הגישה
ניתנים לביצוע באמצעים סטנדרטיים ,שאינם דורשים התערבות הנדסית מיוחדת ,בשלב זה נראה
כי תיאום עם משרד הביטחון יכול לפתור מגבלות הנובעות מקרבה לשטחי אש .ההפרעה לנוף
ולאקולוגיה היא מקומית בלבד .בנוסף ,לאחר סיום הקידוחים בכל אתר יוותר ִמשטח שלא ייצור
הפרעה נופית משמעותית ,והוא ישוקם באופן המשחזר את הערכים האקולוגיים המצויים כיום
בשטח (פיזור קרקע חישוף וכיו"ב).
1.1.5הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה צפון מערבי
באזור המשנה הצפון מערבי מצויים האתרים הפוטנציאליים הבאים:
אתר נס – 5מחצבת דליות (כורסי) – האתר מצוי בתחום המחצבה ,במפלס נמוך במורדות
המערביים של דרום רמת הגולן ,כ 1.1 -ק"מ ממערב למעלה גמלא.
אתר נס – 4חד נס – ממוקם בשטח בור המשמש למרעה במורדות המערביים של דרום רמת
הגולן ,כ 1522 -מ' דרומית מערבית לחד נס .כ 522 -מ' ממערב ,בתחתית בקע הירדן ,מצוי אתר
התיירות פארק הירדן.
135
אתר נס – 12כביש – 45האתר ממוקם בסמוך לכביש ,45בשטח מופר בשולי הכביש ,בשולי שטח
אש ,בצמידות לאתר ארכיאולוגי ובסמוך לשמורת טבע נחל יהודייה.
אתר נס – 11קצביה (הכביש הסורי) – ממוקם על דרך סלולה ישנה ,בסמוך לכביש ,45על שטח
בור המשמש למרעה ,כ 452 -מ' מבסיס צבאי.
אתר נס – 14מאגר צור – ממוקם בסמוך לפינה הצפון מערבית של תחום הרישיון ,בסמוך
וממזרח לכביש ,444על שטח מופר ששימש כמנחת מסוקים .האתר מצוי בתוך תחומי שמורת
טבע ,וכ 132 -מ' מבסיס צבאי.
אתר נס – 15אזור תעשייה קצרין – ממוקם בשטח בור המיועד לתעשייה בצפון אזור התעשייה
קצרין ,כ 1.5 -ק"מ משימושים רגישים בקצרין.
א .שיקולים הנדסיים ותכנוניים
קבלת מירב המידע על יחידות המטרה – באזור המערבי שכבת המטרה נמצאת בעומקים גדולים
יותר ,ולכן התנאים הגיאולוגים צפויים להיות שונים .מסיבה זו ,במסגרת תכנית חיפושי הנפט של
היזם ,ישנה חשיבות לביצועו של קידוח אחד לפחות באזור זה ,שיאפשר את לימוד השכבות בו
והשלמת התמונה הגיאולוגית הכוללת.
מיזעור חפירה וחשיפת קרקע – כל הקידוחים באזור משנה זה ,למעט אתר ,4ממוקמים בשטח
מישורי ,שאינו מצריך הסדרה משמעותית של שיפועים .לאתרים 14 ,11 ,12 ,5ו 15 -קיים יתרון
מהיבט זה ,בשל מיקומם על שטח בו לא נדרש פינוי משמעותי של אבן ועבודות חציבה שטחיות
לפילוס .אתרים 14 , 12 ,5ו 15 -ממוקמים על שטח מופר .אתר 15ממוקם באזור תעשיה ,אתר 14
ממוקם בחלקו על מנחת מסוקים ,אתר 12ממוקם על קרקע חשופה בשולי אזור התארגנות
לאימוני צבא ואתר 5ממוקם בשטח בו נערכה כרייה ,בתחום מחצבה פעילה .בהתאם ,עבודות
ההכשרה באתרים אלו צפויות להיות מתונות יחסית לאתרים 4חד נס ו 11 -קצביה.
נגישות מרבית – אין הבדל משמעותי בין האתרים מהיבט זה .כל האתרים סמוכים מאוד לדרכים
בין עירוניות ומקושרים באמצעות דרך גישה קיימת עבירה למשאיות.
ריחוק משטחי אש ושדות מוקשים – לאתר 12קיים חסרון מהיבט זה ,בהיותו ממוקם בקצה שטח
אש .בהתאם נדרש אישור משהב"ט לביצוע הקידוח באתר זה ,וכן הפעלתו תדרוש תיאום וכפיפות
למגבלות שיקבע משהב"ט .מתיאומים ראשונים מול צה"ל לא עלתה התנגדות לשימוש באתר זה,
ולכן חסרונו בהיבט זה מתון בלבד .יש לציין כי אתר 15ממוקם באזור התעשייה בקצרין ומסומן
בתמ"א 35כשטח אש ,שכן טרם הוסר צו הסגירה הפורמאלי .בהתאם לכך ,מסיבות חוקיות ,יש
136
לקבל את אישור משהב"ט בטרם ביצוע הקידוח באתר .15לעומתם ,אתר 14בעל חסרון מהותי
מהיבט זה ,בהיותו ממוקם על מנחת מסוקים צבאי פעיל.
שלושת האתרים האחרים ( 4 ,5ו )11 -אינם נמצאים בשטח אש ,ונמצאים בריחוק של 142מ'
ויותר משדות מוקשים ,טווח שאינו צפוי להציב מגבלות על התפעול השוטף ,ומכאן שהם בעלי
יתרון מהיבט זה.
ב .שיקולים סביבתיים
התאמה הידרולוגית :ריחוק מנחלים מעיינות ורדיוסי מגן – כל 4האתרים הפוטנציאליים שבאזור
המשנה הצפון מערבי מרוחקים מרדיוסי מגן ,ואינם מצויים בקרבה מיידית למעיינות (אתר 14
מרוחק כ 422 -מ' ממעיין עלמין ג'דידה; שאר האתרים מצויים כ 1,222 -מ' ויותר ממעיינות) .אתר
15נושק לרדיוס מגן ג' של קידוח 'מק מי עדן ,'1אך מחוץ לתחומו .קידוח 5מצוי בשטח מחצבה
פעילה בסמוך לנחל דליות ,המוגדר עורק ניקוז ראשי (תמ"א \34ב\ .)3עם זאת ,הקידוח מצוי
בתחום אגן הניקוז הפנימי של המחצבה ,ולכן החיסרון של אתר זה מההיבט ההידרולוגי מתון.
ריחוק מישובים למניעת\מזעור פוטנציאל מפגעי איכות אויר ורעש – לאתר 14מאגר צור קיים
חסרון משמעותי מהיבט זה בהיותו מצוי כ 112 -מ' בלבד מבסיס צבאי .מיקום האתר נבדק
במודלים של איכות אויר ורעש .עפ"י בדיקת איכות האויר (פרק 4.9בהמשך) עולה כי לא צפויים
מפגעים מהאתר ,אולם צפויה הרעה באיכות האויר בבסיס הצבאי בתנאים מטאורולוגיים
בעייתיים לפיזור מזהמים .מחישובי הרעש עולה כי ניתן לקבוע באתר אמצעים אקוסטיים למניעת
מפגעים (קירות אסכורית) .למרות שלא חזויים מפגעים ,קיים לאתר זה חסרון משמעותי מהיבט
זה .כל האתרים האחרים מרוחקים כ 412 -מ' ויותר משימושים רגישים והשפעתם האפשרית
צפויה להיות נמוכה מאוד עד זניחה.
רגישות נופית – אתרים ( 5מחצבת דליות) ו( 15 -א.ת .קצרין) הם בעלי יתרון וזאת בשל מיקומם
באזורים בעלי נוף מופר\תעשייתי ,בהם הנוף מצוי ברמת רגישות נמוכה בכל הפרמטרים
החזותיים ,כפי שנותחו לשם זיהוי רמות הרגישות הנופית (סעיף 1.4.5לעיל) .אתר 5ממוקם
בשטח מופר במחצבה פעילה ואתר 15ממוקם בשולי אזור תעשייה בשטח המיועד לתעשייה.
בהתאם ,הרגישות הנופית בשטחם ובסביבתם נמוכה בכל הפרמטרים הנבדקים (תבליט ,תכסית,
קיום דרכים ,קו אופק איכות תפיסתית ,איכות נופית של שטחים סמוכים ונצפות).
אתרים ( 4חד נס) ו( 11 -קצביה) הם בעלי חסרונות מתונים מהיבט זה – הם בעלי רגישות גבוהה
בפרמטר חזותי אחד או שניים ,ורגישות בינונית עד נמוכה בפרמטרים אחרים .אתר 4הוא בעל
137
חסרון מהיבט התבליט במיקומו סמוך לבקע הירדן ,והאיכות הנופית בסביבתו גבוהה .עם זאת,
הוא אינו נצפה וממוקם בסמוך לדרך .אתר 11מצוי באזור נידח יחסית ,בנוף כמעט ולא מופרע,
ולכן הוא בעל רגישות גבוהה באיכות התפיסתית ,אולם הוא בעל רגישות מתונה בהיבטי תבליט,
תכסית ,קו אופק ייחודי ונצפות נמוכה.
אתרים ( 12כביש )45ו( 14 -מאגר צור) הם בעלי חסרון משמעותי מהיבט זה .למרות ששניהם
ממוקמים על שטח מופר ,הנוף שבסביבתם הוא בעל רגישות גבוהה במספר פרמטרים .אתר 14
מצוי בנוף לא מופרע ובשולי נוף שמורת הטבע נחל יהודייה (בתוך תחום שמורת הטבע) ,וכן הוא
נצפה ממרחקים קצרים מהבסיס הצבאי הסמוך ומכביש .444לכן הוא בעל רגישות גבוהה מהיבטי
האיכות התפיסתית ,האיכות הנופית והנצפות .אתר 12מצוי על רקע התבליט 'הדרמטי' של
מורדות דרום רמה"ג וסמוך לנוף הבלתי מופרע של שמורת הטבע נחל יהודייה ,והוא נצפה
מטווחים קצרים מכביש .45
רגישות אקולוגית – אתרים 12 ,5ו 15 -הם בעלי עדיפות מהיבט זה בשל מיקומם בשטחים
מופרים ,או שטחים המיועדים להיות מופרים .אתר 5ממוקם בשטח מגודר של מחצבה פעילה,
שהוסרו ממנו הערכים הטבעיים והוא בעל רגישות נמוכה מההיבטים האקולוגיים .אתר 15
ממוקם בשולי אזור תעשייה קיים ,בשטח המיועד לתעשייה בתכנית מאושרת .אתר 12ממוקם על
שטח מופר ללא ערכים טבעיים משמעותיים (שולי שטח התארגנות צבאי בו נערך חישוף בעבר),
בסמוך לדרך ראשית .אתר 14ממוקם אמנם ברובו על שטח סלול למנחת מסוקים ,אך בסמוך ליער
פארק ולכן יש לו חסרון מסוים מהיבט זה וכן בשל הימצאותו בשמורת טבע .האתרים הנותרים 4
ו 11 -ממוקמים בשטחי בתה עשבונית אופיינית לאזור ולכן רגישותם האקולוגית גבוהה יחסית.
עם זאת ,מכיוון שמדובר באתרים ארעיים ברי שיקום ,המצויים בצמוד לדרך סלולה קיימת ,הרי
שאלו מאפיינים סבירים למדי.
מסדרונות אקולוגיים – כל האתרים באזור המשנה הצפון מערבי ממוקמים מחוץ למסדרונות
אקולוגיים (בהתאם למיפויים ע"י הרט"ג) ,למעט אתר 4המצוי בקצה המזרחי של המסדרון
האקולוגי מצפון לכינרת שבצירו נמצא הירדן .לאתרים ( 12כביש )45ו( 14 -מאגר צור) יש חסרון
מתון מהיבט זה ,בהיותם ממוקמים בשטחים פתוחים בצמוד לקצות המסדרון הממופה .כאמור,
גבולות המסדרונות אינם חד משמעיים ובעלי חיים נעים גם מחוץ למסדרונות אלו (המייצגים
נתיבי תנועה עיקריים) .עם זאת ,בשל גודלו של האתר ,רוחבם של המסדרונות ומיקום האתרים
138
בקצה המסדרון ,הוערך כי אין חסרון מהותי מהיבט זה (הדבר נכון גם עבור אתר 4המצוי בקצה
המסדרון ואינו צפוי להשפיע משמעותית על תנועת בעלי החיים בו).
ג .השוואה מסכמת
טבלה 1.1.5.1מסכמת את ההשוואה שנערכה לאתרים באזור המשנה הצפון מערבי .האתרים דורגו
בשיטת הרמזור עפ"י סולם שלושת השלבים שהוצג בתיאור המתודולוגיה לביצוע ההערכה (סעיף
;)1.1.1חסרונות (אדום) ,נייטרלי – ללא יתרונות או חסרונות משמעותיים (צהוב) ,יתרונות (ירוק).
טבלה – 1.1.5.1סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הצפון מערבי
קריטריון
אתר 5
מחצבת
דליות
אתר 4חד נס
אתר 12
כביש 45
אתר11
קצביה
אתר 14
מאגר צור
אתר 15
א.ת .קצרין
מיזעור חפירה וחשיפת
קרקע
נגישות מרבית
ריחוק משטחי אש ומוקשים
התאמה הידרולוגית
ריחוק מישובים
רגישות נופית
רגישות אקולוגית נמוכה
מסדרונות אקולוגיים
עפ"י תוצאות הניתוח נפסל אתר – 14מאגר צור ,בשל שיקולים בטחונים ,פוטנציאל ההשפעות
בשל קרבתו למחנה צבאי ורגישות נופית .האתרים האחרים נמצאו מתאימים מהיבטים סביבתיים
והנדסיים ,ועפ"י תוצאות הניתוח ,הם באופן כללי בעלי היתרונות הבאים:
נגישות גבוהה בשל קרבה לדרכים סלולות ונגישות בדרכים אזוריות קיימות.
ריחוק משטחי אש ומשדות מוקשים – בהקשר זה יוזכר כי אתר 12מצוי בקצה שטח אש,
אולם ,ממוקם בסמוך לכביש ,בסמוך לשטח התארגנות ולכן אין עימו בעיה מיוחדת
בהקשר זה .אתר 15מצוי באזור צו סגירת רמטכ"ל שטרם הוסר ,אך מצוי בפועל בתוך
אזור תעשיה קצרין ,ולכן גם בו לא צפויה בעיה בהקשר זה.
התאמה הידרולוגית – אתר 5ממוקם במחצבת נחל דליות ,באגן ניקוז פנימי מוסדר של
המחצבה; האתרים האחרים מרוחקים מנחלים .כל האתרים מצויים מחוץ לרדיוסי מגן
של קידוחים שואבים.
139
ריחוק מיישובים –האתרים מרוחקים מישובים (אתרי מגורים ומוסדות ציבור) ,ומצויים
בטווח בו פוטנציאל ההשפעות על האקלים האקוסטי ואיכות האויר בשימושי קרקע
רגישים סמוכים צפוי להיות נמוך מאוד עד זניח .על אף האמור וכתנאי מחמיר ,יוגדר
באתר 5הליך בקרה נוסף שיכלול ניטור רעש בעת תחילת העבודות ,בכדי לודא כי אין
מפגעי רעש ביישוב מעלה גמלא המרוחק 1122מ' ממנו.
מסדרונות אקולוגיים – האתרים מצויים מחוץ למסדרונות אקולוגיים עפ"י מיפוי רט"ג,
למעט אתר 4המצוי בשולים החיצונים של המסדרון לאורך הירדן .בשל רוחבו של המסדרון
באזור זה לא צפויה השפעה משמעותית על תנועת בעלי חיים במסדרון.
1.1.4סיכום פרק שקלול האתרים הפוטנציאליים
כדי לרשת את מרחב הרשיון ולמקסם את הידע הנלמד ,יש להבטיח מענה בביצוע של קידוח אחד
עד שניים לפחות בכל אחד מ 3 -אזורי המשנה שהוגדרו .מסיבה זו ניתוח ודירוג 15הקידוחים
בוצע בהתאמה לכל אזור משנה .בתוך כל אחד מאזורי המשנה נעשה מאמץ לאתר מקום קידוח
גם בגבולות האזור ,כדי לספק מידע על גבול השתרעות יחידות המטרה ושדות הנפט
הפוטנציאליים .פירוט האתרים הפוטנציאליים מוצג בטבלה ,1.1.4.1בחלוקה לתתי האזורים
ובהתייחס לדגשים הרלוונטיים.
טבלה – 1.1.4.1אתרים פוטנציאליים
אתר
תת אזור
דרומי
דרומי
דרומי
שטח
חקלאי
חקלאי
א .תעשייה
4
דרומי
חקלאי
5
צפון מזרחי
חקלאי
6
צפון מזרחי
שטח בור
7
8
צפון מערבי
צפון מערבי
מחצבה
שטח בור
9
צפון מזרחי
שטח בור
10
11
צפון מערבי
צפון מערבי
מופר
שטח בור
1
2
3
דגשים
מרכז מבקרים סמוך מתוכנן
אישור רשות העתיקות בכפוף לחיתוכי
בדיקה.
מסעדה סגורה – מור וקינמון
רשות העתיקות – פיקוח בתחומי אתר
ארכאולוגי.
שטח אש
רגישות אקולוגית
שטח אש
היעדר תשתית חיבור למים זמינים
שטח אש
אישור רשות העתיקות בכפוף לחיתוכי
141
12
צפון מזרחי
שטח בור
13
צפון מזרחי
שטח בור
14
צפון מערבי
מופר –
מנחת
מסוקים
15
צפון מערבי
א .תעשייה
16
צפון מזרחי
שטח בור
17
צפון מזרחי
שטח בור
בדיקה.
אישור רשות העתיקות – פיקוח בסמיכות
לאתר ארכאולוגי.
קו מתח גבוה
בתחומי שמורת טבע
אישור משרד הביטחון
קרבה יתרה לבסיס צבאי
אישור רשות העתיקות – פיקוח בסמיכות
לאתר ארכאולוגי
צמוד לרדיוס מגן ג'
(שטח אש – רשמית ,אך לא בפועל)
קרבה לשדה מוקשים
אישור רשות העתיקות – פיקוח בסמיכות
לאתר ארכאולוגי.
יובהר כי עפ"י בדיקת ההשפעות הסביבתיות ברובם המכריע של 15האתרים הפוטנציאליים ,לא
צפויים מפגעי איכות אויר ורעש ,ביחס לתקנים ,בקולטים הרגישים סביב האתרים .אולם ,באתר
14הממוקם בסמוך לבסיס צבאי ,צפוי 'מצב איכות אויר' גבולי בתרחיש שסבירותו נמוכה מאוד
(ראה סעיף 4.9.5בהמשך) .בקריטריון הרעש ,באתר ( )14צפויה חריגה ביחס לתקנים ,אשר ניתן
למונעה בעזרת מיגון אקוסטי .עוד נציין כי עולה קושי באתר 14מטעמים בטחוניים.
באתר מס' 3צפויה חריגה המותנית בבניית מרכז המבקרים באזור התעשייה .באם הקידוח באתר
3יבוצע ,כפי המתוכנן ,בטרם בניית מרכז המבקרים ,הרי שלא נדרש כל מיגון אקוסטי.
אתר 4קרוב למסעדה הסגורה מור וקינמון ,ובשל כך ,בדומה לאתר ,3יש לתכנן את הקידוח בו
בעדיפות גבוהה ,כל עוד לא החלה המסעדה לפעול .באתר זה הועלתה דרישה מצד רשות
העתיקות לביצוע חיתוכי בדיקה ,בשל היותו חשוד בעתיקות.
הקידוח באתר 4נמצא בעדיפות נמוכה בשל אילוצים הנדסיים וסביבתיים.
ההשפעות הנופיות והאקולוגיות מצומצמות יחסית וארעיות ,וניתן למזערן ולשקמן באמצעים
מקובלים .הפוטנציאל לזיהום מקורות מים הוא זניח לאור מאפייני הפעילות (העדר תשתיות
אחסון והולכת נפט) ואמצ עי המיגון שיינקטו (אגן אטום לאחסון בוץ קידוח ,מתקן למניעת
התפרצויות וכיו"ב).
יודגש עם זאת ,כי מכיוון שההבדלים בין 14האתרים (לאחר הורדת אתר ,)14בהיבטים סביבתים
אינם גדולים השיקול הסביבתי הינו שולי ,ביחס לשיקול הגיאולוגי .בהתאם לכך ההחלטה הסופית
141
על בחירת 12האתרים שיבוצעו (מבין ה )14 -תותאם לממצאים הגיאולגיים שילמדו בעת
הקידוחים.
1.4שיקולים בבחירת טכנולוגיה ומתקנים באתר הקידוח
1.4.1חלופות שיטות הקידוח ,ובחירת השיטה הרצויה
תכנון והנדסת הקידוחים נעשו בהובלת מהנדס הקידוח הראשי בחברת אפק אינג' גלן פרי ובסיוע
שירותי היעוץ המקצועיים של חברת ההנדסה הבינלאומית BLADEושל מהנדס הקדוחים אינג'
ג'ון ווידיטו.
א .מטרות הקידוח
בחירת הציוד ושיטות הקידוח בוצעה במטרה לעמוד ביעדים הבאים:
בטיחות ונקיטת זהירות למיזעור נזק אפשרי לסביבה ולמניעת פציעות אנוש.
מיקסום המידע המחקרי והערכת פוטנציאל ההידרוקרבון בשכבות המטרה .בהתאם נדרשת
יכולת הגעה אל שכבת המטרה העמוקה עם קדח רחב ויעיל לבדיקה ,להערכה ולמחקר של
החומר הטמון בתת הקרקע ,ושל המאפיינים הגיאולוגיים הרלוונטיים.
ב .עקרונות לקביעת שיטות הקידוח
שיטת הקידוח והציוד גובשו עפ"י העקרונות הבאים ,הנגזרים ממטרות הקידוח:
עוצמת מקדח נמוכה יחסית – הוחלט על שימוש במקדח בעל עוצמה בטווח 552-1,222כ"ס.
הספק זה נחשב כבעל עוצמה נמוכה באופן יחסי לציוד קידוח לחיפושי נפט ,ובהתאם הוא בעל
פליטות פחותות יחסית של רעש וזיהום אויר .בהתאם ,שאפנו להספק המינימלי שיאפשר קידוח
יעיל ,מהיר ובטוח ,תוך צימצום החתימה הסביבתית.
רמת ניידות גבוהה והשארת חתימה נמוכה ככל הניתן – ניידות מיטבית הינה חשובה ,כיוון
שמדובר בסידרה של מספר אתרי קידוח שונים ומרוחקים מבסיס האם של חברת הקידוח.
בהתאם הוחלט להשתמש בציוד יביל לביצוע הקידוח ,כך שלאחר פינויו בסיום התהליך ,שטח
הקידוח ישאר "ברמת הפרעה" נמוכה ככל הניתן.
גיל הציוד – ההיערכות הינה לשימוש בציוד חדש יחסית משנת 1224ואילך ( 4שנים ופחות) .גיל
הציוד ומיכשור הקידוח הינו קריטי ,כיוון שבהיעדר מכונות קידוח חלופיות פוטנציאל תיקון
תקלות במרחק כה רב מהמרכז התפעולי של המכונות הינו בעייתי .כמו כן ,פליטות מזהמים מציוד
142
חדש נמוכות יותר ,בשל מגמת ההחמרה המתמשכת בתקני הפליטה של מנועי דיזל שאינם
בדרכים (.)Off-Road
בטיחות – נבחר סוג מקדח לגביו רישומי הבטיחות נמוכים יחסית .רישומים נמוכים מעידים על
מיומנות הצוות בהפעלת הציוד ,ועל צמצום בפוטנציאל הסיכון הכרוך בפעולת הקידוחים.
גמישות – גמישות בהפעלת המקדח ובתנועתו מאפשרים להפעילו ביתר שאת ובפעילות רציפה
ככל הניתן באתרי הקידוח השונים.
ג .בחירת חלופות הציוד הנבחר
מתקני קידוח ניידים מול נייחים – ניתן להשתמש בשני סוגי ציוד – מתקן קידוח נייד המועבר
בשלמותו מאתר לאתר ע"י משאית ,ומקדח נייח המורכב באתר מחלקים המובאים לאתר .המתקן
הנייד משונע בשלמותו על גבי משאית ייעודית .הצבתו באתר מבוצעת ע"י הרמתו על גבי רמפה
או זרועות הידראוליות ייעודיות לייצובו (איור 1.4.1.1ב') ,והרמת מגדל הקידוח (המאפשר העלאת
מוטות קידוח) השוכב לאורך המשאית ,באמצעות זרוע הידראולית או מנוף .חלופה נוספת היא
שימוש במתקן קידוח נייח המורכב באתר הקידוח (איור 1.4.1.1א') .בחלופה זו מורכב מגדל
הקידוח בעבודות ברזלנות וטפסנות ,וכן מורכבים מערכות הקידוח האחרות (מנוע ,מכשיר
למניעת התפרצויות וכיו"ב) .בסיומה מבוצע פירוק המתקן לחלקים ,אשר משונעים במשאיות
לנקודה חלופית.
בהתאם לעקרון השני שבס"ק ב' לעיל ,הועדף מקדח נייד המאפשר ניידות מרבית של הציוד.
המתקן הנייד הועדף בשל מהירות ההקמה וגמישות ההצבה בשטח ,פשטות ההקמה והתפעול,
"טביעת רגל" מצומצמת יותר בעת ההקמה (דרישה מופחתת לאחסון פתוח ,ללא פסולת בניין
משמעותית וכד') ותנועה פחותה של ציוד וכלי רכב לצורך ההקמה.
143
איור – 1.4.1.1סוגי ציוד קידוח( :א) מימין -סכמה של מתקן קידוח נייח המורכב באתר( .ב)
משמאל -תמונות של ציוד קידוח נייד – למעלה משאית המובילה את מתקן הקידוח .למטה,
מתקן הקידוח הנייד בהפעלה :מוצב על גבי רמפה (עשוי להיות ע"י זרועות הידראוליות)
ומגדל הקידוח מורם.
מתקן קידוח כפול מול סופר יחידני – מאפיין נוסף המבדיל בין סוגי מתקני קידוח הוא כמות
צינורות ("מוטות") הקידוח שהמתקן יכול להרים בהרמה אחת .עם הירידה לעומק הקרקע של
ראש המקדח מחברים "מוטות" (צינורות) בטור לראש המקדח המאריכים את אורכו .בשלבים
שונים של הקידוח נדרשת הרמת המוטות למעלה בכדי להחליף ראש מקדח תקול או שחוק או
לשנות את קוטר הראש בכדי לעבור לשלב הבא של הקידוח .הרמה זו היא תהליך ממושך יחסית
הדור ש פירוק הדרגתי של המוטות .ניתן להשתמש במתקן קידוח "כפול" ()Double Drilling Rig
המעלה שני מוטות מחוברים כל פעם .עקרונית ,שיטה זו דורשת מגדל קידוח גבוה וציוד בעל
הספק רב יותר .מבין שני סוגי המקדחים הניידים נבחר והועדף המקדח "הסופר יחידני" ( Super
,)Single Drilling Rigוזאת בשל:
144
כח אדם מצומצם יותר מבטיח עלויות נמוכות יותר וצמצום הסיכון לפגיעה במפעילים.
בטיחות גבוהה יותר הינו קריטריון חשוב בכל פעולת קידוח.
משקל מקדח נמוך יותר מצמצם את עלויות התפעול ומאפשר שינוע של המכונה ביעילות
ומהירות רבה יותר ומבלי לפגוע בלוח הזמנים שנקבע לפרויקט הקידוחים.
שיטת הקידוח – במהלך הקידוח עשויים להתעורר הקשיים הבאים:
אפשרות לאיבוד מחזור; חלקי או מלא .כלומר ,בשל הקידוח במסלע בעל פוטנציאל
להימצאות חללים וסדקים ,קיימת סבירות שבוץ הקידוח יאבד בחללים וסדקים תת
קרקעיים (ולא יושב לפני הקרקע בכמות מלאה ,או שלא תתקיים השבה כלל).
קושי בקידוח באזורים וולקניים סדוקים.
קידוח איטי בפצלים רכים.
בשל הקשיים הצפויים הללו ,ובמיוחד במאות המטרים הראשונים של הקידוח ,נבחרה במקטעיו
העליונים (דרך אקוויפר הבזלת) שיטת קידוח "אוורור\עירפול" ( .)Air/Mist Drillingיעילות שיטה
זו הינה בשימוש במדחס אויר ונוזלי קידוח אווריריים (ערפיליים) .יתרונותיה הם:
קצבי חדירה מהירים יותר.
דרישות מים פחותות נוצרות בשל היעדר השימוש בבוץ הקידוח ובמים המרכיבים אותו.
צמצום בזמן לא יעיל (לא ייצרני).
כיסוי בטון טוב יותר ,כלומר ,יצירת צינור הקדח וציפויו במלט באופן היעיל ביותר.
צמצום בזמן לא מנוצל ,בשל איבוד מחזור.
מניעת היצמדות צינור הקידוח לדופן חור הקידוח.
הציוד הנבחר – לציוד הנבחר לביצוע הקידוחים ניסיון מוכח בקידוחים בתצורות סלע דומות
במאפייניהן .בהתאם לשיקולים לעיל ,יערך שימוש במתקן קידוח ( )Drilling Rigנייד סופר יחידני
המוצב ע"ג משאית מדגם .Atlas Copco RD20 IIIהמתקן כולל מנוע מדגם C27להנעת המקדח,
ומנוע אינטגראלי להקמת המתקן והצבתו מדגם ( C13יופעל לפרק זמן של מספר שעות בעת
הקמת הציוד – דומם בעת ביצוע הקידוח) .כמו כן יוצבו גנרטור דיזל לאספקת חשמל ,משאבות
לסחרור בוץ הקידוח מדגם ( RS-F-1000בחלק התחתון של הקידוח) ומדחסים להזרמת אויר,
המאפשרים את השימוש במקדח בשיטת אוורור\ערפול (במקטעיו העליונים של הקידוח) ,במידת
145
הצורך ,בשלבים שונים של הקידוח (ראו הרחבה על ציוד הקידוח ושיטות ההפעלה בסעיף 3.1
בהמשך) ,הקידוחים יבוצעו בטור; ציוד זה ינוייד וישמש בכל אתרי הקידוח המתוכננים.
1.4.1בוץ ונוזלי קידוח
בחלקם התחתון של הקידוחים שיטת הקדיחה תשתנה ותופעל באותו מקדח ,אך בעזרת בוץ
קידוח .הקריטריונים העיקריים בבחירת נוזלי הקידוח ,לאורם נקבעו שתי קבוצות נוזלים ותוספים
(אחת לחלקו העליון של הקידוח ושניה לחלקו התחתון) ,הינם:
.1המנעות מזיהום תת הקרקע.
.1התאמה לסוגי מסלע שבתצורת עין זיתים ,בהתאם לטווח הטמפרטורות ,החוזק,
החדירות ,ולחץ הנקבוביות בתצורות הגיאולוגיות של ,ע'רב ,מישאש ומנוחה.
.3אומדן הנהלים לשימוש בתצורות הגיאולוגיות והתאמתם.
.4זמינותם של מים שפירים.
.5שיקולי ייצור והפקה.
כאמור ,במקטע העליון העובר בתצורת הטקייה ,יעשה שימוש בשיטת האוורור\עירפול בה
מזרימים אויר או ערפל במידת הצורך (אויר עם טיפות מים זעירות) הכולל תוספים מקציפים
(לניתוק המטחן והרמתו) .שיטה זו אינה מכניסה כמויות ניכרות של נוזלים לקידוח ועושה שימוש
בתוספים שאינם רעילים ,ובהתאם היא אינה צפויה להביא לזיהום האקוויפר (ראו הרחבה בסעיף
3.1.4בהמשך) .בשיטה זו החומר שנקדח (מטחן) יוצא מהקדח בעזרת זרם האויר המוחדר בלחץ
בצינור שבמרכז הקידוח וחוזר במרווח שבין הצינור לדופן הקדח ,ולכן אין צורך בשימוש בחומרי
עזר.
במקטע התחתון ,הקידוח עובר בתצורות ע'רב ,מישאש ומנוחה .בקידוח שכבות אלו ייעשה
שימוש בשיטת "בנטונייט )Carboxyl Methyl Cellulose( "CMC-בה מוזרם תרחיף ובו מוצקים
קלים (ראו הרחבה בסעיף 3.1.5בהמשך) .מטרת השימוש "בבנטונייט "CMC-היא הפחתת
פוטנציאל האיבוד של נוזלי הקידוח .זאת ,באמצעות השימוש ב ,CMC -המגדיל את צמיגות נוזל
הקידוח ,ולכן מקטין את בריחת הנוזלים מחור הקידוח לסלע.
1.4.3טבלת השוואה טכנולוגיות מכונות קידוח ושיטות קידוח
טבלה 1.4.3.1מציגה את השוואה בין טכנולוגיות שהוזכרו:
146
טבלה :1.4.3.1טבלה להשוואת טכנולוגיות :מכונות קידוח ושיטות הקידוח
מכונות קידוח
מהירות קידוח
ניוד והקמה
בטיחות
סופר יחידני ()Super Single DR
יכולת הרכבה של יחידה אחת של
צינור קידוח (כ 9.1-מטר) ,בגלל מגדל
נמוך יותר .מהירות הקידוח נמוכה
יחסית.
מבנה המגדל פשוט וקטן יותר ולכן
זמן ניוד והקמה קצר יותר.
בגלל המבנה הפשוט וצוות התפעול
המצוצמם נחשב לבטוח יותר.
דאבל ()DR Double
יכולת הרכבה של 1יחידות של צינור
קידוח בו זמנית (כ 14.4-מטר).
מהירות קדיחה מהירה יותר.
מבנה גבוה וגדול יותר ,זמן ניוד
והקמה ארוך יותר.
למגדל זה דרוש כח אדם גדול יותר
לתפעול ,כולל עמדה אחת בגובה
לחיבור שני צינורות הקידוח יחד.
נחשב לבטוח פחות.
איבוד מחזור
קצב קידוח ()ROP
אוורור\ערפול (Air/Mist-Under
)Balance
סבירות נמוכה יותר
קצב מהיר יותר
השפעה על שכבות
תת הקרקע
השפעה כמעט אפסית
יש השפעה של עד 1מטר רדיוס
מסביב לבור הקידוח בהתאם
לפרמיאביליות הסלע.
אפשרות לקדוח
באיזור לחץ גבוה
קידוח למטרת
Coring
אפשרות מוגבלת
אין כמעט הגבלת לחץ ,מותנה בציוד
על פני השטח
אפשרות מוגבלת
אין הגבלה
שיטת קידוח
בוץ ()Mud-Over Balance
סבירות גבוהה יותר
קצב איטי יותר
קביעת מיקום בריכות הבוץ ובחירת מתקן ה BOP -נעשו בהתאם למערך הקידוח המתחייב
בשימוש בסוג מקדח מס' 15מדגם Atlas Copco RD20 IIIשל חברת ויקינג (.)Viking
147
פרק ג' – תיאור הפעולות הנובעות מביצועה של הבקשה המוצעת
3.1כללי
פרק זה סוקר את תכניות האתרים הנבחרים ואת הפעילות שתתבצע בהם .הסקירה מקיפה את
העבודות באתרים לקראת ביצוע הקידוח ,בעת ביצועו ואת תכנית השיקום שלאחריו .העבודות
יכללו ביצועם של עד עשרה קידוחי ניסיון באתרים שונים (להלן – האתרים הנבחרים) מתוך 14
האתרים הפוטנציאליים שהוצגו בפרק ב' (לאחר הורדת אתר 14שנפסל):
– 1כפר חרוב
– 1מיצר
– 3אזור תעשייה בני יהודה
– 4כביש 549
– 5חוות נטור
– 4כביש 449
– 5מחצבת דליות
– 4חד נס
– 9צומת יונתן
– 12כביש 45
– 11קצביה
– 11מחנה גשור
– 13קשת
– 15אזור תעשייה קצרין
– 14בג'וריה
– 15טיסן
בהתאם לנסיבות ולממצאים שיעלו במהלך הקידוחים ,יוחלט על בחירת האתרים הרלבנטיים
לקדיחה מבין האתרים המוצעים .יובהר כי אין הבדלים בתשתיות שיותקנו באתרי הקידוחים
השונים ,ויערך שימוש באותו מערך מתקנים .הקידוחים יבוצעו בטור אחד לאחר השני (ולא
במקביל).
בהתאם לנדרש בתנאי רישיון הנפט ,שהעניקה המדינה ליזם ,הקידוחים הנסקרים יבוצעו כקידוחי
ניסיון לחיפוש נפט ,ועל היזם לבצעם כחלק מתכנית האקספלורציה ,שתכליתה לימוד ,מיפוי
148
וניתוח עתודות הנפט במרחב ,ובחינת הפוטנציאל להפקה מסחרית עתידית .בהתאם לאמור,
הקידוחים עשויים לכלול הפקת ניסיון שלא תעלה על מספר חביות בודדות לקידוח .מסיבה זו,
תכנית הקידוחים הנסקרת אינה כוללת מתקנים להפקה שוטפת (תשתיות טיפול ,הולכה וכד').
באם יימצא כי קיים פוטנציאל להפקה מסחרית ,ידרש הליך תכנון מפורט בוועדות התכנון על פי
חוק התכנון והבניה (לרבות הכנת תב"ע ותסקיר השפעה סביבתי מלווה) ,שיכלול מיפוי מדויק
ופרטני של המרבץ ובחירת מיקום אופטימלי לתכנון אתר0י הפקה מסחרי0ים .אתרים אלה ,ככל
שיהיו כאלה ,עשויים להיות ממוקמים באתרים שונים מאלה הנדונים כאן .יודגש :הבקשה
במסגרתה הוכן מסמך זה אינה כוללת זכות להפקה מסחרית.
3.1תאור הבקשה
3.1.1תשתיות וציוד
שטח האתר בכללותו מתפרש על פני כשבעה דונם .מתוך מתחם זה ,שטח העבודה האופרטיבי
הנדרש לביצוע הקידוחים הינו בגודל של כ 4 -דונם ( 42X122מ') ,שטח נוסף ,שייכלל אף הוא
בתחומי הבקשה ,ידרש למערך התשתיות הנלווה ויכלול את דרך הגישה (בהינתן צורך בהסדרת
מצעים ובשיפור התשתית) ,קו הזנת מים ומערום אדמת החישוף (שתשמש להשבת המצב בתום
העבודות) .ציוד הקידוחים כולל מספר נגררים עליהם מנויידים מכונות הקידוח ומתקני העזר
השונים ,המקדח עצמו ,שתי משאבות בוץ ,שני מדחסים ,מתקני הסינון וההפרדה ,גנרטור ועוד.
מלבד מתקני הקידוח יוצבו באתר הקידוח גם מבנים יבילים למשרדים ,מחסנים ,מעבדות,
שירותים ,מכולת אשפה ,גדר ותאורה .בסעיפים הבאים מתוארות עבודות ההקמה והמתקנים
שיוצבו בכל נקודת קידוח.
3.1.1.1עבודות ההקמה
עבודות ההקמה של כל האתרים יהיו דומות ויכללו:
חשיפת פני הקרקע בשטח כולל של כ 4 -ד' ( 122X42מ') לעומק של 12ס"מ ויישורו,
באמצעות כלים כבדים (שופל ,דחפור) .במקביל ,ובהתאם לצורך ,יבוצעו שיפורים נדרשים
(הרחבה ,פיזור מקומי של מצעים וכיו"ב) בדרכי הגישה לאתר ,כך שיותאמו לתנועת
משאיות .קרקע החישוף ( )Top Soilתאוחסן במערום זמני לצד השטח האופרטיבי,
ותישמר לשלב שיקום האתר והשבת מצבו לקדמותו.
149
לאחר החישוף ,בשטח העבודה האופרטיבי של 4דונם ( 122X42מ') ,יפוזרו באתר מצעים
מחצץ (שיובאו במשאיות) ,ליצירת משטח מפולס ומהודק בעובי של 12-32ס"מ,
באמצעות כלים כבדים.
חפירת בריכת נוזלי קידוח (לאיסוף המטחן ונוזלים) בגודל 3X4X11מ' .רצפת הבריכה
ודפנותיה ידופנו ביריעות פוליאתילן ( )HDPEבעובי 1.5מ"מ למניעת חדירת נוזלים
לקרקע .הבריכה תפונה ,תיסגר ותכוסה באדמת קרקע החישוף בתום הקידוח ,בהתאם
להנחיות המשרד להג"ס.
פיתוח האתרים יותאם לטופוגרפיה הטבעית ,עם שיפועים מתאימים למניעת הצטברות
מי נגר .השיפוע הכללי יהיה מעל .1%בידוד משטח העבודה מהנגר העילי יעשה על ידי
תעלת ניקוז וסוללת העפר בשוליו .מי הנגר באתר עצמו ינותבו לתעלת ניקוז בהיקפו
ולאזור שטוח מונמך לקליטה ,להשהיה והחדרה טבעית .האזור התפעולי יבודד ,אף הוא,
על ידי פרישת יריעות ( HDPEפוליאתילן) לאיטום וינוקז לבריכת נוזלי הקידוח ,ע"י
יצירת שיפוע ותעלת ניקוז לאגן הבוץ.
פרישת יריעות ( HDPEפוליאתילן) תיעשה לאיטום בכל רחבי השטח התפעולי הממוכן
של האתר ,כולל בור איסוף הנוזלים .איור 3.1.1.1.1מציג את שטח התפעול המיועד
לבידוד וניקוז אל אגן הבוץ ,ולפרישת יריעות ה.HDPE -
איור 3.1.1.1.1שטח התפעול הממוכן לפרישת יריעות הפוליאתילן – .HDPE
יצירת מרתף מבוטן בגודל 1.5 X1.5ובעומק של 1.5מ' סביב ראש באר הקידוח.
151
קידוח רדוד (עם מכונת קידוח כלונסאות) לעומק של עד 42מ' ,החדרת צינור הולכה
מפלדה ברוחב ( "14אינצ') ומילוט סביבו.
גידור האתר – לאחר ישור ופילוס המשטח ,יוקף האתר בגדר רשת בגובה של 1מ' .בגדר
יקבע שער כניסה ויציאה .כמו כן ,בהתאם לצורך ,יוצב מתרס רעש.
הצבת המתקנים (חלקם על גבי נגררים המובילים אותם ,שיישארו במקומם ,וחלקם
באמצעות משאית מנוף) ,הצבת המבנים היבילים על הקרקע עצמה והקמת מערך השירות
(חיבור מים ,תאורה וכו') .הצבת המקדח תכלול הפעלת מנוע ( C13מנוע המשאית
הנושאת את מתקן הקידוח) במהלך של כ 4 -שעות לצורך הרמת מתקן הקידוח על זרועות
הידראוליות ומיצובו באופן המאפשר את תחילת הקידוח.
עבודות ההקמה צפויות לארוך כשבועיים ,ולהתבצע בשעות היום בלבד (.)5:22-19:22
לאחר סיום עבודות הקידוח באתר יפורקו המתקנים והאתר יושב ,ככל הנדרש ,למצבו הקודם.
במסגרת זו יבוצעו הפעולות הבאות:
איטום נקודת הקידוח.
שינוע המתקנים והמבנים היבילים מהאתר.
פירוק תשתיות נלוות (גדר ,תאורה וכיו"ב).
הסרת המצעים ושינועם לאתר הקידוח הבא או לאתר סילוק מאושר (מחצבה ,אתר
עודפי עפר וכיו"ב) בהתאם למצבם.
דיגום בוץ הקידוח ,שנותר בבריכת נוזלי הקידוח .בהתאם לממצאים יוחלט ,בתיאום
המשרד להג"ס ,האם לקבור את בוץ הקידוח או לסלקו לאתר מתאים לקליטתו.
פיזור קרקע החישוף ושיקום נופי בהתאם להנחיות אדריכל הנוף של הפרויקט.
3.1.1.1מתקנים באתר קידוח
ככלל ,מכלול מתקני הקידוח ומתקני השירות הנלווים יהיה זהה בכל אתרי הקידוח ,שכן אין שוני
מהותי במאפייני הקידוח בין האתרים השונים ,וכן מסיבות לוגיסטיות של שמירה על דגם אחיד
של חיבורי הצינורות והאטמים .פרישת המתקנים והתשתיות באתר עשויה להשתנות (בהצבתם
הקרקעית) בין אתרי הקידוח השונים .שינויים בפרישה זו אינם צפויים להשליך על ההשפעות
הסביבתיות ,שתיתכנה בגין הקידוח ונבחנות במסמך זה .איור 3.1.1.1.1מציג תשריט עקרוני של
אתר קידוח טיפוסי .תכניות העמדת האתרים מוצגות באופן פרטני בנספח .9
151
המתקנים באתר כוללים (ראו פרטים טכניים בסעיף – 3.1.11מקורות כח ואנרגיה בהמשך):
.1מתקן הקידוח ( – )Drilling Rigהמתקן המתוכנן הינו מדגם Atlas Copco RD20 III
(מתואר בסעיף .)3.1.11בשלב הקידוח מיועד המתקן לעמוד בחלקו הפנימי של המשטח,
בנקודת הקידוח (ובהתאם מתחתיו מצוי בור קידוח) .מתקן הקידוח יורם מעלה באמצעות
זרועות הידראוליות מעל מרתף הקידוח .בנוסף ,במרתף הקידוח מותקן מתקן למניעת
התפרצויות (מתואר ומוצג בסעיף .)3.1.4
.1מנוע מקדח – מנוע מכונת הקידוח הינו מדגם C27של חברת ,Caterpillarומורכב על גבי
המשאית (מתואר בסעיף .)3.1.11
.3שני מדחסי אויר ( – )Compressorמתקנים המשמשים לדחיסת אויר בלחץ בקידוח.
השימוש במדחסים יעשה לפעולת הקידוח בחלקו העליון של הקידוח.
.4שתי משאבות – RS-F-1000לסחרור נוזלי הקידוח ,בעת שימוש בבוץ קידוח .המשאבות
מקובעות ונישאות על גבי עגלה נגררת של משאית .במהלך הקידוח משאבה אחת בלבד
תעבוד והשנייה תשמש כגיבוי (מתואר בסעיף .)3.1.11
.5מיכלי נוזלי קידוח ( – )Section Tanksמיכלים המיועדים להכנה ואחסון נוזלי קידוח –
בוץ הקידוח מורכב ממים ומחומרים נוספים ,מוחדר לעומק הקידוח ומוצא לפני השטח
כולל המטחן ,מסונן ומוחזר בשנית לעומק הקידוח ללא המטחן .פעולת מיחזור זו נעשית
באמצעות מספר מיכלים:
.aמיכל ההסעה ( – )Trip Tankמיכל קטן יחסית בגודלו המשמש כווסת ומרכז
בקרה לשליטה על חישוב המאזן בין כמויות הנוזלים המוכנסות לעומק הקידוח
וכמות בוץ הקידוח המוצא ,ולאומדן ההשלמה הנדרשת במיחזור הבוץ .נפח
המיכל הינו 5קוב ( 45חביות).
.bמיכל הפרדה ( – )Shaker Tankמפריד בין נוזלי הקידוח למוצקים (מטחן) לסינון
ומיחזור הנוזלים .נפח המיכל הינו 14קוב ( 152חביות).
.cמיכל ערבוב ( – )Mixing Tankמשמש להוספת חומרים לנוזל ולעירבוב בוץ
הקידוח יחדיו .נפח המיכל הינו 14קוב ( 152חביות).
152
.dמיכל מים ( – )Reserve / Water Tankמיכל לאחסון כמויות רזרביות של נוזלי
הקידוח או מים נקיים (נוספים) לשימוש בתהליך .נפח המיכל הינו 14קוב (152
חביות).
.eמיכל ביניים ( – )Intermediate Tankמיכל המשמש למילוי הנפחים הנדרשים
לקידוח ,והבאתו למרקם המתאים ,בהתאם לאיבודי המחזור בתת הקרקע .נפח
המיכל הינו 14קוב ( 152חביות).
.fמיכל יניקה ( – )Suction Tankמיכל המחזיק בתוכו את בוץ הקידוח המוכן
לשימוש ,לפי משקל ומאפייני הזרימה הנדרשים .נפח המיכל הינו 14קוב (152
חביות).
.4ווסת לחצים ( – )Choke Manifoldמתקן לוויסות לחצים בצינורות הקידוח ,הנכנסים
לעומק והמוצאים לפני השטח.
.5בריכות נוזלים ( – )Mud Pitבריכה לאחסון המטחן .רצפת הבריכה ודפנותיה ידופנו
ביריעות פוליאתילן ( )HDPEלמניעת חדירת נוזלים לקרקע .בהתאם למאפיינים
הגיאולוגיים והכימיים של המטחן ,יוחלט בתום הקידוח על אופן פינוי הבריכה ,סגירתה
וכיסויה באדמת חפירה (מפורט בסעיף .)3.1.5
.4מגש המוטות ( – )Cat Walkמשטח עליו מונחים מוטות הקידוחים ("שטנגות") בעת
העלאתם והוצאתם לפני השטח .זהו משטח נישא על גבי עגלה ניידת של משאית ,ובו
מותקנת גלגלת לשליטה על הוצאת המוטות והנחתם.
.9מעמד לאחסון המוטות ( – )Pipe Rackעל גבי מתקנים אלו מונחים מוטות הקידוח
לאחסון .בעת הקידוח ,המוטות המוצאים מבור הקידוח מגולגלים ממגש המוטות למתקן
זה לשם אחסנתם.
" .12חדר כוננות" ( – )Dog Houseחדר יביל בצמידות למגדל הקידוח ,המיועד לשמש את
צוות הקידוח בעיתות המתנה בזמן פעולות הקידוח.
.11מלתחה ( – )Locker Roomחדר המשמש לאיחסון ביגוד הקודחים וציוד מגן.
.11גנרטור ( – )Generator Houseגנרטור דיזל לייצור חשמל לאתר הקידוח ,מדגם C15של
חברת .Caterpillarהגנרטור נישא על גבי עגלה ניידת (מתואר בסעיף .)3.1.11
153
.13מיכל דיזל ( – )Diesel Tankמיכל ראשי לאחסנת דלק להפעלת הגנרטור באתר .המיכל
הינו מיכל עילי בנפח של כ 12,222 -ליטר ,ויוצב מעל מאצרה תקנית.
.14חדר כלים ( – )Tool Boxחדר לאחסון כלי עבודה לשימוש באתר.
.15יחידת סגירה ( – )Closing Unitמתקן מצברים הידראוליים לסגירת המתקן לשם מניעת
התפרצויות ( )BOPבעת חירום.
.14מחסן אחסון חומרים להכנת בוץ הקידוח ( – )Mud Storageמכולה סגורה המשמשת
לאחסון שקים או מיכלים של חומרים לשימוש בפעולת הקידוח ,ובעיקר כתוספים
ליצירת נוזלי הקידוח .פירוט החומרים מופיע בסעיף .3.1.13
.15מעבדות הבוץ ( – )Mud Logging & Mud Engineerמתקנים יבילים בהם מהנדסי הקידוח
והגיאולוג בוחנים בזמן אמת את בוץ הקידוח ואת המטחן המוצא מעומק הקידוח בעזרת
מיכשור מיוחד ומתאים.
.14מחסן – מבנה יביל בשולי אתר הקידוח המשמש לאחסון כללי.
.19משרדים יבילים (קראוונים) – משרדים למנהל האתר ,לאחראי המשמרת ,מהנדס נוזלי
הקידוח ולגיאולוג.
.12חדר אוכל ( )Mess Hallולצידו מיכל מי שתייה.
.11לפיד בטיחות ( – )Flareשני מתקני בטיחות לשריפת גז במקרה הצורך .ההפעלה תיעשה
רק לכשידרש ובשימוש בלפיד אחד בלבד ,בהתאם לכיווני הרוח .גובה הלפיד הינו 12מ'
וקוטרו 15ס"מ.
.11מיגונית – יחידת בטחון לאבטחת צוות האתר.
154
איור :3.1.1.1.1תשריט סכמתי של פיזור המתקנים באתר קידוח
155
3.1.3שלביות ההקמה
3.1.3.1תהליכי הקמה
ראה\י סעיף 3.1.1.1לעיל.
3.1.3.1תרשים גנט
באיור 3.1.3.1להלן תרשים גנט המציג את פעולות ההקמה המתוכננות לביצוע באתרי הקידוח
ואת משכן המוערך.
איור :3.1.3.1תרשים גנט להקמת אתרי הקידוח
156
3.1.4תאור תהליך הקדיחה
3.1.4.1כמות ואיכות המטחן
פעולות הקדיחה יבוצעו לעומק מקסימלי של כ 1,122 -מ' (בקידוח העמוק ביותר) ,תוך מעבר דרך
מספר שכבות סלע (גיאולוגיות) שונות .שכבות סלע המטרה הינן מתצורות ע’רב ,מישאש ומנוחה.
בשל המעבר במספר שכבות ותצורות גיאולוגיות שונות יתקיימו שינויים באופן הקדיחה .טבלה
3.1.4.1מציגה את נפח המטחן המוצא בקידוחים השונים .נתוני כל קידוח מוצגים ב 3 -מקטעי
הקידוח ,כמפורט בסעיף :3.1.4.1בשורה העליונה – קידוח במקטע פני השטח ,באמצעית – קידוח
במקטע הביניים ובתחתונה קידוח במקטע ההפקה.
טבלה – 3.1.4.1כמות מטחן מוערכת לכל אתר קידוח ()Cuttings
Estimated Hole Cuttings Generated
To
)(+10
][m
295
805
1,205
Fro
m
][m
0
295
805
Hole
Size
][in
14.75
10.625
7.875
Tot. Cuttings by
Well
][bbls
][m3
245
39
466
74
561
89
Cuttings Vol. by Hole
Size
][bbls
][m3
245
39
220
35
95
15
17
57
68
108
358
430
17
40
12
108
250
72
130
708
1,013
0
130
708
14.75
10.625
7.875
2
18
58
70
116
365
438
18
40
12
116
250
72
139
717
1,022
0
139
717
14.75
10.625
7.875
3
52
86
99
324
540
622
52
34
13
324
215
82
390
888
1,235
0
390
888
14.75
10.625
7.875
4
29
64
78
180
401
489
29
35
14
180
222
88
216
729
1,101
0
216
729
14.75
10.625
7.875
5
45
81
95
283
512
598
45
36
14
283
229
86
340
870
1,233
0
340
870
14.75
10.625
7.875
6
Well
Number
1
157
7
14.75
10.625
7.875
0
520
1050
520
1,050
1,413
433
229
86
69
36
14
433
662
748
69
105
119
8
14.75
10.625
7.875
0
1110
1760
1,110
1,760
2,147
923
281
92
147
45
15
923
1,204
1,296
147
192
206
9
14.75
10.625
7.875
0
296
726
296
726
1,081
246
160
84
39
26
13
246
407
491
39
65
78
10
14.75
10.625
7.875
0
450
1150
450
1,150
1,555
374
302
96
60
48
15
374
677
773
60
108
123
11
14.75
10.625
7.875
0
410
1058
410
1,058
1,473
341
280
98
54
45
16
341
621
719
54
99
115
12
14.75
10.625
7.875
0
510
960
510
960
1,310
424
194
83
68
31
13
424
619
702
68
99
112
13
14.75
10.625
7.875
0
570
1101
570
1,101
1,388
474
229
68
76
37
11
474
704
772
76
112
123
14
14.75
10.625
7.875
0
620
1150
620
1,150
1,513
516
229
86
82
36
14
516
745
831
82
119
132
15
14.75
10.625
7.875
0
260
898
260
898
1,313
216
276
98
34
44
16
216
492
590
34
78
94
16
14.75
10.625
7.875
0
260
770
260
770
1,160
216
220
92
34
35
15
216
437
529
34
70
84
158
54
82
97
341
514
609
54
28
15
341
173
95
410
810
1,210
0
410
810
14.75
10.625
7.875
17
3.1.4.1חומרים לשימוש בקידוח
תכנית הקידוח מכוונת לכך שעיקר הקידוח ייעשה בקדיחה יבשה באמצעות אוויר (ללא תוספים),
למעט מצבים בהם שכבת הסלע אינה מאפשרת זאת .בשלב מקדים של הכנת האתר – מקטע
צנרת ההולכה – יבוצע קידוח לעומק של 42מ' להתקנת צנרת ההולכה ( .(Conductorהעבודה
במקטע זה תבוצע על ידי מקדח כלונסאות – קידוח סטנדרטי של יסודות בניין (ציוד כדוגמת זה
של חברת הבנייה "סולל בונה").
במצבים בהם לא יעלה מטחן (חומר מוצק טחון ,הנוצר בעת הקידוח ומיועד להעלות ולהיאסף
מעל פני הקרקע) ,או תהיה בעיה בהתקדמות במהלך הקידוח ,יבוצע שימוש בתוספים .בתצורות
בזלת והורדוס ,בהם קיימים אקוויפרים ומי תהום ועד לגג תצורת ע'רב במקטע הביניים התוספים
יהיו חומרים מקציפים ( Xanthan Gumאו דומה) המותאמים לקדיחה באקוויפר (תקן API RP
.)92Uהחומרים המקציפים יותזו בערפול ע"י דחיסה דרך ראש המקדח .במקטע התחתון של
הקידוח ,בו אין אקוויפר ,ובהתאם לצורך ,יבוצע שימוש בתוספים המקובלים בשימוש בקידוחי
נפט בשכבת המטרה .השימוש בתוספים מתואר להלן בחלוקה לשלושה מקטעי הקידוח ,המכונים
להלן כמקטעי "פני השטח ,הביניים וההפקה" ,בהתאמה לעומק הקידוח:
מקטע פני השטח ומקטע הביניים – שיטת הקידוח הינה זהה בשני מקטעים אלו .בהינתן צורך
בתוספים ייעשה שימוש בשיטת הערפול ,בה מרוססות טיפות מים בלחץ אויר אל פנים הקידוח,
להן מצורף תוסף מקציף .הריסוס יבוצע ע"י מדחס ,שיזרים את הערפול הדחוס בצנרת אל חור
הקידוח .יתרון חשוב של שיטה זו הוא ,כאמור ,העדר החשש לפגיעה באקוויפר .השיטה גם
מאפשרת שמירה על קידוח "נקי" (ללא כמות משמעותית של נוזלים) ומניעת מצב של אובדן
מחזור של נוזל הקידוח לשכבות תת הקרקע .עם זאת ,בשיטת קידוח זו קיים קושי לקדוח בתווך
בעל כושר זרימה גבוהה של מים ובהעלאת המטחן מתת הקרקע .במקרה זה ,יש לייצר קצף בקדח
התורם להרמת המטחן ובכך מאפשר את המשך הקידוח .בשיטת קידוח זו העושה שימוש במדחסי
אויר ,אין צורך במשאבות הבוץ ,בנוזלי הקידוח ובמיכלי הבוץ.
159
מקטע "ההפקה" – במקטע זה ,בו הקידוח מצוי בחלקו התחתון ביותר ,תיושם שיטת קידוח שונה,
ללא קצף .בשיטת קידוח זו יעשה שימוש במשאבות הבוץ ובמיכלים ,ולא במדחסי האויר.
החומרים שיתווספו ,בשעת הצורך ,הינם יבשים ולמעט סודה קאוסטית בלתי רעילים (MSDS
מצורפים בנספח .)4
בטבלה 3.1.4.1מוצגות הכמויות המקסימליות של החומרים השונים שיוספו לקידוח העמוק
ביותר ,תוך מתן פירוט על הרכבם .הרשימה המוצגת בטבלה היא אופציונלית – התוספים בהם
ייערך שימוש יבחרו ממנה עפ"י התנאים בשטח ,ובמידת הצורך בלבד .במידה ויידרש שימוש גם
בתוספים אחרים הם יתואמו עם המשרד להג"ס .כאמור ,הכמויות המצוינות חושבו באופן מחמיר,
על בסיס נתוני קידוח 4שהוא העמוק ביותר ,ויש להוסיף עליהן מקדם בטחון של כ .12% -בשאר
הקידוחים עשויות כמויות אלו להצטמצם עד כדי 42%פחות מהערכים הרשומים בטבלה.
טבלה – 3.1.4.1תוספים לנוזלי הקידוח
Production
7-7/8” Bit
0
3.5 ton
0.66 ton
1.4 ton
0.1 ton
0.25 ton
10 ton
2 ton
1 ton
1 ton
6 ton
Surface
Intermediate
14-3/4” Bit
9-7/8” Bit
3.2 ton
6.4 ton
1.25 ton
1.25 ton
0.166 ton
1.66 ton
0
0
0
0.1 ton
0
0.1 ton
0
0
0
0.5 ton
0.5 ton
0
0
0.5 ton
0.5 ton
0
Function
Viscosefier
Water loss
Dispersant
Viscosifier
Neutralize Cement
pH control
Weighting agent
Sequestering agent
)LCM (contingent
)LCM (contingent
Slugs for trips
Additive
Surfactant
Bentonite
Lignite
CMC
Soda Ash
Caustic Soda
Calcium
Carbonate
Zinc Carbonate
Fine Mica
Medium Mica
Barite
3.1.4.3אופן הכנת נוזלי קידוח
א .הכנת הנוזלים
הזרמת הערפול (אויר עם טיפות מים ותוסף מקציף) ,במקטע פני השטח ובמקטע הביניים ,תבוצע
באמצעות מדחסים .המדחסים יזרימו אוויר ,המכיל כמויות קטנות של מים עם תוסף ,אל הקידוח.
הכנת נוזלי קידוח ,הנדרשים למקטע ההפקה ,תבוצע בתוך מערבל ייעודי ( )Hooperבנפח של כ-
44מ"ק ( 422חביות) .זהו מיכל הממולא במים ,אליו מוספים התוספים ונמהלים באמצעות
161
מערבלים עד הגעה לריכוזים הרצויים .במידה ומתקיים איבוד מחזור ,נדרשת השלמת מים לנוזלי
הקידוח האובדים בסלע הנקדח ,בקצב של עד 42מ"ק לשעה (זאת במצבי קיצון בלבד).
תהליך הכנת בוץ קדיחה הינו תהליך נפוץ ומוכר באתרי בנייה ,גם במרכזי ערים .התוספים עצמם
מוזנים ידנית ,במצב נוזלי או יבש ,למיכלים ייעודים במערבל ,תוך הקפדה על כל אמצעי הבטיחות
הנדרשים (כפפות ,מסכות ,בגדי מגן וכיו"ב בהתאם לצורך) ,בהתאם ל MSDS -של החומרים
השונים .חומרים מסוכנים יאוחסנו בנפרד במחסן חומ"ס ,תוך סימון ברור ובולט ,עפ"י כל דין ,עד
לשימוש בהם.
ב .הפרדת המטחן
במקטע ההפקה יעלה המטחן (חומר מוצק מעורב בנוזלי הקידוח ,שבהתאם מכונה "בוץ הקידוח")
אל פני הקרקע .המטחן יופרד מבוץ הקידוח ,באמצעות מתקן הפרדה מכני ( – )Shakerבו בוץ
הקידוח מוזרם דרך מסננות ונפות ויברציוניות .מתקן ההפרדה מוציא מטחן לח אל אגן בוץ
הקידוח ( ,)Mud Pitוכן זרם של נוזלים הנאגר במיכל ייעודי ,מסונן ומושב (ממוחזר) לתהליך,
ליצירת נוזלי קידוח חדשים.
3.1.4.4בדיקות כימיות
בדיקות כימיות לנוזלי הקידוח מבוצעות בעשר שיטות שונות ,כשלכל אחת מהן מטרה שונה.
פירוט הבדיקות הכימיות מתואר בטבלה :3.1.4.4
טבלה 3.1.4.4בדיקות כימיות לאפיון נוזלי הקידוח
מספר
1
1
3
4
5
4
5
4
9
12
ציוד
מאזן בוץ
משפך בוץ
מד צמיגות רוטציוני
מסננת לחץ
מדי לחץ וטמפרטורה
מד pH
נפת חול
מייבש בוץ ()Retort
מכשיר טיטרציה
ערכת בדיקת פולימרים
בדיקה
צפיפות הנוזל
צמיגות הנוזל
חוזק תקריש (ג'ל) וצמיגות גלויה
קצב סינון "ועובי" (סמיכות) בוץ הקידוח
קצב סינון "ועובי" (סמיכות) בוץ הקידוח
בתנאי טמפ' ולחץ גבוהים
ריכוז ה+H -
תכולת החול
תכולת המוצקים ,נפט ומים
אנליזה כימית
ריכוז הפולימרים
161
שיטות אלו מיועדות לבחון פרמטרים כימיים ופיסיקליים של בוץ הקידוח .הבדיקות יבוצעו אחת
ליום או בתדירות גבוהה יותר ,בהתאם לצורך עפ"י התקן המנחה (.)API 13B-1
3.1.5אגן בוץ הקידוח
אגן לאחסון בוץ קידוח (בריכת הבוץ; )Mud Pitמיועד לאגירת החומר היוצא ממתקן ההפרדה.
כאמור ,המטחן המוצא מהקדח ,יחד עם נוזלי הקידוח ,מסונן במערכת מסננים .באופן זה
ממוחזרים הנוזלים ומּושבים לשימוש נוסף בקידוח ,ואילו החומר המוצק מנותב אל אגן הבוץ.
בריכת הבוץ תהיה בממדים של 4X11מ' ובעומק של כ 3 -מ' ,למעט בקידוח בו צפויות כמויות
מטחן גדולות יותר בשל עומקו (כ 1,122 -מ') ולכן עומק האגן בו יהיה 4מ' .האגן המיועד בגודלו
הסטנדרטי יהיה בנפח של כ 114 -מ"ק.
אגן בוץ הקידוח יבוצע בחפירה בקרקע\סלע הטבעי ,דפנותיו ורצפתו יאטמו ביריעות .HDPE
החומר החפור יאוחסן בסמוך ,ולאחר סיום הקידוח ולעת פירוק האתר יבוצע שימוש בחומר
החפור לשחזור פני הקרקע הטבעיים ,בהתאם להנחיות אדריכל הנוף של הפרויקט .הטיפול בבוץ
הקידוח יקבע על סמך תוצאות האנליזות הכימיות שיבוצעו .במידה והללו לא יראו על ערכים
חריגים של זיהום (החורגים מאלו המצוינים במסמך "ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקעות",
המשרד להג"ס )1224 ,יקבר בוץ הקידוח ע"י כיסויו בקרקע החישוף שנחפרה .במידה וימצאו
ערכים חריגים יוחלט על טיפול בבוץ בתיאום המשרד להג"ס ,ובמקרה הצורך הוא יפונה לאתר
מורשה לקליטת פסולת מסוכנת.
3.1.4מניעת התפרצויות נפט ,גז ומי תצורה
מניעת התפרצויות מבאר הקידוח מתבצעת באופן שוטף ע"י שינוי צפיפות נוזל הקידוח ויצירת
לחץ עודף בחור הקידוח .שינוי זה ניתן לביצוע ע"י הוספת התוספים המופיעים בטבלה .3.1.4.1
בנוסף לכך ,תותקן מערכת ביטחון הידראולית ( ,)BOP - Blowout Preventerשתפקידה למנוע
מנוזלי תת הקרקע להתפרץ אל פני השטח .מערכת זו מהווה ציוד סטנדרטי לקידוחי נפט וגז
ומקבלת חיווי שוטף ממספר חיישנים הפזורים במערכת הקידוח .כאשר ערכים חריגים מתקבלים,
כגון ספיקות גבוהות של נוזל הקידוח החוזר ,גובה מפלס הבוץ במאגר הבוץ ,גז בבוץ וכו',
מופעלת התראה .צוות הקידוח יפעל בהתאם לתכנית נהלי הבטיחות ,יעצור את עבודת הקדיחה
162
ויערוך בדיקות .אם יראה לנכון יפעיל את מערכת החירום ההידראולית ,כדי למנוע התפרצות.
המתקן עצמו משמש כוסת לחץ ,השולט בזרימת נוזלי הקידוח מבור הקידוח אל פני השטח.
איור – 3.1.4.1מתקן BOP
עפ"י המידע הקיים ,אודות התנאים הגיאולוגיים באזור ,הסבירות להצטברות גזים בבור הקידוח
נמוכה ביותר .אף שכך ,באתר תוצב תשתית ביטחון לשחרור ושריפת גזים – צנרת ייעודית תחבר
שני לפידי בטיחות ( ,)Flareשיוצבו בקצוות שונים של אתר הקידוח .במידה וידרש שחרור גזים הם
יופנו מה ,BOP -בהתאם למשטר הרוחות באותה עת ,אל אחד מהלפידים וישרפו .עפ"י המידע
הקיים לא צפויה שפיעת ( H2Sמימן גופריתי) .אולם ,במידה ויידרש סילוקו ,הוא ישרף בלפיד.
3.1.5-3.1.4צינּור ומליטה ()Casing and Cementing
3.1.5.1עקרונות כללים לביצוע המליטה
בכדי לבודד את חור הקידוח משכבות הכיסוי מתבצע איטום של דפנות הבור .בעת שמסתיימת
פעולת הקידוח בשכבה גיאולוגית מסויימת ,פעולת הקדיחה נעצרת והקדח נאטם לאורכו (סביבו)
במלט כצינור מגן ארוך.
163
צנרת המגן של הקידוח עשויה פלדה ומורכבת מפרקים באורך 11מטר המתחברים האחד לשני.
הצנרת נבדקת על ידי היצרן לפי תקן ,API 5CTהכולל בדיקות ויזואליות ובדיקות מגנטיות ועל
קוליות לזיהוי סדקים פנימיים ,לבדיקת מיקרו סידוק .הצנרת מעוגנת ע"י יציקת מלט בדפנותיה
במקטע פני השטח ובמקטע הביניים ,ובהתאם ללימוד הממצאים בעת הקידוח יוחלט על שיטת
ביצועו גם במקטע ההפקה (התהליך מכונה להלן – מליטה) .הרכב המלט משתנה בהתאם לסוג
הסלע ועומקו .לאחר צינור באר הקידוח ,נדחס המלט ע"י משאבות המלט אל תחתית הבאר
וממנה כלפי פני השטח ,כאשר המלט מדפן בדרכו את המרווח שבין קוטרו החיצוני של צינור
המגן לקוטרה הפנימי של הבאר .איור 3.1.5.1מציג את תכנית המליטה ,בהתאם למקטעי הקידוח
השונים.
השיקולים העיקריים בקביעת ביצוע המליטה נועדו להגנה על האקוויפר המכיל מים שפירים.
האקוויפר העיקרי מצוי בתווך הקרוב לפני השטח ועד לבסיס יחידת בזלת מחבורת בשן .בהתאם
לשיקול זה יבוצע מיגון מתאים לאורך כל הקידוח עד לגג תצורת ע'רב ,לרבות יחידת הבזלת
מחבורת בשן.
3.1.5.1תכנית המליטה
בכדי לשמור על האקוויפר ,דפנות הקדח יצופו מלט שיתייבש בתוך 14שעות מיציקתו ,כמעטפת
סביב צינור אטום שמוחדר לקדח .דיפון המלט יהיה עבה בחלקים העליונים ,בהם מצוי האקוויפר
העיקרי ,ודק יותר עם הירידה לעומק הקידוח (שכבות המליטה חופפות ביניהן בנקודות החיבור
בכדי להשיג אטימה מלאה ,כפי שניתן לראות באיור 3.1.5.1בהמשך).
איור 3.1.5.1מציג תכנית מליטה עקרונית בקידוחים .המליטה עצמה תבוצע בשכבות בעובי של "1
1.5-12.2( "4ס"מ בקירוב) ,בקטרי קדח (מעטפת) שונים ,ההולכים ונעשים צרים יותר עםההתקדמות לעומק הקידוח .ניתן לראות כי המליטה תבוצע במספר מקטעים של הקידוח ,ושכבת
המלט תתייצב בקידוח לכל עומקו .בדיקה לאטימות מליטת הקידוח ותקינותה תתבצע בסוף כל
מקטע על ידי העמסת לחץ בקדח ( .)LOT – Leak Off Testלהלן מוצגים פרטי תכנית המליטה
עפ"י שלבים:
עד עומק 42מ' (מקטע צנרת ההולכה) – קוטר חלל הקידוח הינו בקוטר " ,11-101כאשר קוטר
צינור ההגנה ,בתום ציפוי המלט סביבו ,מצטמצם לכדי רוחב של ".14
164
מקטע פני השטח – צינור בקוטר " 11-304עד לעומק של כ 452 -מ' .במקטע זה מצוי האקוויפר
העיקרי (בזלת הבשן) והמליטה תעשה עד לפני השטח .טבלה 3.1.5.1.1מציגה את מאפייני שכבת
המליטה לאחר התייבשותה; טבלה 3.1.5.1.1מציגה תכנון עקרוני ליישום המליטה במקטע זה.
טבלה – 3.1.5.1.1מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "11-304
עומק
650מ'
קוטר לפני
מליטה
"14-304
קוטר אחרי
מליטה
"11-304
טמפ' בבסיס
צפיפות (משקל
סוג
התרחיף)
הקידוח ()BHST
4.4פאונד\גלון 53 Water - WBMמ"צ
( 134ק"ג\מ"ק)
Based Mud
טבלה – 3.1.5.1.1תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "11-304
סוג תרחיף
'ראש' ( – )Leadחלק עליון
'זנב' ( – )Tailחלק תחתון
מרווח ()Spacer
צפיפות
11.5
15.4
4.33
תכנון ראשוני של התרחיף
צמנט 0.65 gl/sk + Class Gסודיום סיליקט
צמנט CaCl2 + Class Gעפ"י הצורך
מים ( 12חביות)
במידה וידרש ביצוע מיוחד בחלק העילי ( )Top-Out Jobיערך שימוש בתרחיף Class G
CaCl2 1% + cementמעורב בצפיפות 15.4פאונד\גלון ( 253ק"ג\מ"ק) עם מים.
במידת האפשר ,יבוצעו ערבוב והזרמת תרחיף עבור הראש ולאחר מכן עבור הזנב מהירות
.6-8 bpm
זמן נדרש להתמצקות המליטה ( – )WOCנע בין שעות לימים בודדים (צפוי 14ש').
התהליך יסתיים כאשר המליטה תגיע לחוזק לחיצה ( )Compressive Strengthשל .psi 522
חוזק לחיצה נדרש' :זנב' – psi 1522תוך 14שעות בטמפ' בסיס הקידוח' .ראש' – psi 122
תוך 34שעות בטמפ' בסיס הקידוח.
מרכוז – ביצוע מרכוז צינורות המגן באמצעות מכשור ייעודי המוכנס לקידוח.
בדיקה לאטימות מליטת הקידוח ותקינותה תתבצע בסוף המקטע (.)LOT
165
איור – 3.1.5.1סכמה המציגה את תכנית המליטה והצינור העקרונית – הדגמה על קידוח
( 4העמוק ביותר)
166
מקטע הביניים – צינור בקוטר " 4-504עד עומק של כ 1,422 -מ' .המליטה תבוצע עד פני השטח.
טבלה 3.1.5.1.3מציגה את מאפייני שכבת המליטה לאחר התייבשותה; טבלה 3.1.5.1.4מציגה
תכנון עקרוני ליישום המליטה במקטע זה.
טבלה – 3.1.5.1.3מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "4-504
עומק
1422מ'
קוטר לפני
מליטה
"12-504
קוטר אחרי
מליטה
"4-504
טמפ' בבסיס
צפיפות (משקל
סוג
התרחיף)
הקידוח ()BHST
4.5פאונד\גלון 125 Water -WBMמ"צ
( 134.1ק"ג\מ"ק) Based Mud
טבלה – 3.1.5.1.4תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "4-504
סוג תרחיף
'ראש' ( – )Leadחלק עליון
צפיפות
11.5
'זנב' ( – )Tailחלק תחתון
15.4
מרווח ()Spacer
9.2
תכנון ראשוני של התרחיף
צמנט + Class Gתוסף למשקל קל +
תוסף למניעת איבוד נוזלים retarder +
צמנט + Class Gתוסף למניעת איבוד
נוזליםretarder ,
מים ( 12חביות)
במקטע זה תבוצע המליטה עפ"י ההנחיות העקרוניות הבאות:
במידת האפשר יבוצעו ערבוב והזרמת תרחיף 'עבור הראש ועבור הזנב' במהירות 4-4
( bpmחביות לדקה).
זמן התמצקות המלט וחוזק לחיצה – עפ"י ההנחיות עבור צינור בקוטר " 11-304לעיל.
מרכוז – ביצוע מרכוז צינורות המגן באמצעות מכשור ייעודי המוכנס לקידוח.
בדיקה לאטימות מליטת הקידוח ותקינותה תתבצע בסוף המקטע (.)LOT
מקטע ההפקה – צינור בקוטר " .5-101ההחלטה על שיטת ביצוע איטום זה תתקבל בזמן ביצוע
הקידוח .במקטע זה יתכן ותרחיף המלט לא יצליח לעלות עד לפני הקרקע ,אך מובטח ,כי לכל
הפחות ,המליטה תבוצע עד לחפיפה של 322מ' עם שכבת המלט שמעליה .טבלה 3.1.5.1.5מציגה
את מאפייני שכבת המליטה לאחר התייבשותה; טבלה 3.1.5.1.4מציגה תכנון עקרוני ליישום
המליטה במקטע זה.
167
טבלה – 3.1.5.1.5מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "5-101
עומק
1,122מ'
קוטר לפני
מליטה
"5-504
קוטר אחרי
מליטה
"5-101
טמפ' בבסיס
צפיפות (משקל
סוג
התרחיף)
הקידוח ()BHST
9.2פאונד\גלון 119 Water - WBMמ"צ
( 134.1ק"ג\מ"ק) Based Mud
טבלה – 3.1.5.1.4תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "5-101
סוג תרחיף
'ראש' ( – )Leadחלק עליון
צפיפות
11.5
'זנב' ( – )Tailחלק תחתון
15.4
מרווח ()Spacer
9.2
תכנון ראשוני של התרחיף
צמנט + Class Gתוסף למשקל קל +
תוסף למניעת איבוד נוזלים retarder +
צמנט + Class Gתוסף למניעת איבוד
נוזליםretarder ,
מים ( 12חביות)
במקטע זה תבוצע המליטה עפ"י ההנחיות העקרוניות הבאות:
במידת האפשר יבוצעו ערבוב והזרמת תרחיף 'עבור הראש' ולאחר מכן 'עבור הזנב'
במהירות ( bpm 5-3חביות לדקה).
זמן רצוי להתמצקות המליטה ( )WOCוחוזק לחיצה – עפ"י ההנחיות עבור מעטפת
בקוטר " 11-304לעיל (עפ"י ערכי 'הזנב' בלבד).
מרכוז – ביצוע מרכוז צינורות המגן באמצעות מכשור ייעודי המוכנס לקידוח.
בדיקה לאטימות מליטת הקידוח ותקינותה תתבצע בסוף המקטע (.)LOT
יובהר כי תכנית המליטה היא עקרונית בלבד .פרטיה יכולים להשתנות בעת הביצוע בפועל,
בהתאם לנתוני ניטור הקידוח ותרחיפי המליטה.
3.1.9מבחני הפקה
3.1.9.1תיאור מבחני הפקה
מטרת קידוחי החיפוש הינה מציאת נפט ,ולכן לא מתוכננת כל הפקה מסחרית .בהתאם לכך,
מבחני ההפקה במסגרת סדרת קידוחים זו הינם מינימאליים ומצומצמים ביותר ,יימשכו שעות
אחדות ולא בהכרח בכל אתר .קרי ,באם יתאפשר ,תילקחנה דוגמאות הפקה מחקריות של עד
חביות ספורות אשר תישלחנה למעבדות מחקר .הדוגמאות יופקו דרך מתקן ראש באר יעודי
168
( )Well Headשיותקן לאחר סיום עבודת הקידוח .אם יתברר כי תוצאות החיפוש חיוביות וקיימות
עדויות משמעותיות לקיומו של מאגר נפט או גז בר הפקה בכמויות מסחריות ,תוכן תכנית חדשה
(מכוח חוק התכנון והבניה) שמטרתה הפקת הנפט או הגז (התכנית תותאם למשרעת מרבץ הנפט,
כפי שתיחקר ועשויה לכלול קידוח0ים בנקודות אחרות ,או להתבסס על קידוח קיים ,בהתאם
לשיקולים התכנוניים שיהיו רלבנטיים בשלב עתידי זה).
במסגרת קידוחי החיפוש לא מתוכננת כל פעולה של סידוק ( .)Frackingלצורך מבחני הפקה,
באתרים שימצאו רלוונטיים לכך ,ישקל שימוש בהחדרת חומצות וחומרים כימיים נלווים ,בדומה
למקובל בקידוחי הפקת מים .ביצוע פעולות אלו יעשה רק לאחר מליטה ,צינור ופרפורציה (ניקוב)
של מקטע ההפקה.
3.1.9.1פירוט ותיאור השימוש בחומרים כימיים במבחני ההפקה
לצורך מבחני ההפקה ,באתרים שימצאו רלוונטיים לכך ,ישקל שימוש בהחדרת חומצות וחומרים
כימיים נלווים .ביצוע פעולות אלו יעשה רק לאחר מליטה ,צינור ופרפורציה של מקטע ההפקה.
החומרים בהם יעשה שימוש הינם,HAI-OS ACID INHIBITOR ,CITRIC ACID :
MUSOL A SOLVENT ,N-FLOW 325 ,HYDROCHLORIC ACIDוMORFLO III -
.SURFEACTANTפירוט הרכבם הכימי ,מספר ,CASמספר או"ם ,תפקידם וכמות מתוכננת
לשימוש ראה פירוט בטבלה 3.1.13.1להלן.
3.1.9.3פירוט ותיאור השימוש במים במבחני ההפקה
השימוש במים במבחני ההפקה יעשה במטרה למהול את התוספים וכדי להסיר בוץ קידוח ()Cake
מדפנות הקדח .זאת ,בין היתר ,כדי לאפשר הכנסת מצלמה ייעודית לעומק הקידוח ,שתצלם את
היחידות הגיאולוגיות הנקדחות .בהצבת המצלמה איכות המים הינה גבוהה עם כמות חלקיקים
נמוכה ,במטרה לייעל את השימוש במצלמת הקידוח .בדומה לנוזל הקידוח ,מקור המים בכל אתר
הינו מצנרת מים מקומית ,מיכליות מים ניידות (משאיות) בשעת הדחק ,או ממיחזור נוזלי הקידוח
(לאחר סינון והשקעת מוצקים מתאימה) .נפח המים המשוער למטרות אלו הינו כ 122 -מ"ק
בממוצע.
169
3.1.12תחבורה במהלך ההקמה ובתפעול השוטף
נפחי התחבורה ,בשלבי ההקמה והתפעול ,צפויים להיות נמוכים ויכללו 12תנועות רכב כבד ו3 -
תנועות רכב קל ביום בשלב ההקמה (ממוצע) ,ובשלב התפעול צפויה תנועה של 1משאיות ו12 -
תנועות רכב קל ביום (ממוצע) .הנפחים החזויים מוצגים בטבלה 3.1.12.1עפ"י שלב ביצוע.
טבלה – 3.1.12.1תנועות חזויות אל האתר וממנו
תנועות כלי רכב
סה"כ
( 1ע"ג מוביל)
( 1ע"ג מוביל)
( 1ע"ג מוביל)
1
סוג כלי הרכב
תדירות\משך זמן
משאית
משאית
משאית
משאית
עד 42
משאית
1
1
עד 5
משאית
רכב קל
משאית
רכב קל
כלל מכונות הקידוח למיניהן
15
משאית
ביובית לריקון מי שופכין
1
מיכלית
מיכלית לריקון מי אגן הבוץ
1
מיכלית
תדלוק
סחורה – תוספות לבוץ
הקידוח
1
משאית
חד פעמי
חד פעמי
חד פעמי
חד פעמי
כ 11-12 -משאיות ביום
למשך שלושה ימים
חד פעמי
3-4תנועות ביום
חד פעמי
יומי
יומיים בשבוע השני של
ההקמה
בהתאם לצורך – לפי
קריאה טלפונית
בהתאם לצורך – לפי
קריאה טלפונית
פעם בשלושה ימים
1
משאית
חד פעמי
עד 12משאיות
משאית
מליטה
1
משאית
צוות ביצוע המליטה ומנהליו
(כולל פיקוח)
1
רכב קל
צוות תפעול (שתי משמרות)
1
רכב קל
מנהל האתר מטעם היזם
1
רכב קל
רתך – הסעה
1
רכב קל
גיאולוג (שתי משמרות)
1
רכב קל
מהנדס בוץ הקידוחים
1
רכב קל
שמירה וביטחון
1
רכב קל
מטרה
שלב
מחפר
מפלסת
פטיש הידראולי
מקדח יסודות
חצץ
הקמה
משאית מלט
הסעות
חיבור רשת המים
צוות ניהול
צנור הקדח
תפעול
בסיום שלב קידוח ומעבר
לשכבה גיאולוגית שונה
בסיום שלב קידוח ומעבר
לשכבה גיאולוגית שונה
בסיום שלב קידוח ומעבר
לשכבה גיאולוגית שונה
פעמיים ביממה – הלוך
ושוב
4פעמים ביום
בהתאם לצורך – לפי
קריאה טלפונית
פעמיים ביממה – הלוך
ושוב
פעמיים ביממה (לפחות)
או בנפרד לכל אחד ,או
הסעה לפי משמרות
171
תנועות כלי רכב
סה"כ
בהתאם לדרישה
1
סוג כלי הרכב
תדירות\משך זמן
רכב קל לרוב
רכב קל
הפקת "לוגים" – מדידות
ובדיקות גיאולוגיות
1
משאית
הפקת "לוגים" – מדידות
ובדיקות גיאולוגיות – צוות
ומנהל
1
רכב קל
הפקת "קורים" – גלעיני
קידוח למחקר
1
רכב קל
קצין בטיחות
1
רכב קל
תקופתי
פעמיים ביום (לפחות)
בסיום שלב קידוח ומעבר
לשכבה גיאולוגית שונה –
עבודה למשך יממה מלאה
בסיום שלב קידוח ומעבר
לשכבה גיאולוגית שונה –
עבודה למשך יממה מלאה –
אקראי
4פעמים לכל נקודת קידוח
– אקראי
באופן אקראי או בהתאם
לצורך – לפי קריאה
טלפונית
אקראי
מטרה
שלב
צוות תחזוקה
פקח שטח מטעם היזם
ביקורים
רכב קל
3.1.11מקורות כח ואנרגיה ורעש
3.1.11.1פירוט מקורות האנרגיה באתר
להלן תאור מקורות הכוח והאנרגיה העיקריים ושל מפלסי הרעש הדומיננטיים האפשריים במהלך
ההקמה והקידוחים.
הקמת האתר
כלי צמ"ה מסוג באגר ,שופל ,מחפרון ,משאית מנוף ,מקדח כלונסאות וכדומה ,בהתאם לאופי
האתר .הכלים יעבדו במשך שבוע בשעות היום (בין 25:22ל )19:22 -להכשרת השטח ופיזור
תשתית המצעים.
קידוח
מקדח ( – )Drilling Rigמסוג .Atlas Copco RD20 III
על משאית המקדח מותקנים שני מנועים:
א .מנוע – C27מנוע זה של חברת Caterpillarהינו המנוע הראשי של המקדח והוא מונח
בבסיס המשאית ומגדל הקידוח שיעבוד 14שעות ביממה (למעט תחזוקה יומית של כרבע
שעה) ובמשך כל השבוע (למעט בשבתות) .המנוע הינו בעל 422כוחות סוס והספק של 552
קילוואט .מנוע זה מהווה מקור הרעש העיקרי .מפלס הרעש המרבי המצטבר ,הצפוי במרחק
171
15מ' מהמקדח ,עפ''י ספרות ( )HMMHהוא ) .83 dB(Aגובהו של המנוע הוא כ 1 -מ' ,ושל
המפלט כ 1.5 -מ' .בקידוחי הניסיון ברמת הגולן ,המקדח יהיה מורם כ 1.5 -מ' מעל פני הקרקע
על ידי מתקן הגבהה ,כך שגובה המנוע יהיה כ 3.5 -מ' וגובה המפלט יהיה כ 4 -מ'.
ב .מנוע – C13מנוע זה הינו המנוע הראשי של המשאית המשנעת את המגדל מאתר לאתר,
והוא מיועד גם להצבת מתקן הקידוח בשלב הקמת האתר .זמן הפעלתו המשוער מגיע לכדי 4
שעות בלבד ,בשלב ההקמה בלבד ,בכל אתר קידוח ,ופעילות זאת תתבצע רק בשעות היום.
גובהו של המנוע הינו כ 1 -מ'.
גנרטור – גנרטור C15של חברת ,Caterpillarמדגם .CAT320הגנרטור מונע דיזל ,בעל הספק של
312קילוואט ונתוניו הטכניים דומים לאלו של מנוע ( C13להזזת המקדח) .הגנרטור מותקן בחופה
אקוסטית ,המתוכננת למפלס הרעש המרבי של ) 62 dB(Aבמרחק 15מ' .גובה הגנראטור בחופה
האקוסטית הוא כ 1.5 -מ' וגובה המפלט שלו כ 3.4 -מ' מעל פני הקרקע .הגנרטור יפעל במשך כל
זמן הפעילות באתר ,כלומר 5ימים בשבוע בכל שעות היממה.
משאבות – )Emsco Style( RS-F-1000משאבות אלו בנויות למעשה ממשאבה ומנוע (אשר
מונחים יחדיו על נגרר של משאית) .בזמן שימוש בבוץ כנוזל קידוח ,משאבה אחת תעבוד כל העת
והמשאבה השניה תשמש לגיבוי בלבד .המנוע של חברת ,Caterpillarמדגם ,CAT D-398הינו
בעל 1222כ"ס ,עוצמות דומות למנוע של המקדח עצמו ( .)C15המשאבה מותאמת למנוע ,ולכן אף
היא בעלת 1,222כ"ס .המשאבות תהיינה מושתקות במפלט ,כך שמפלס הרעש המרבי הצפוי
במרחק 15מ' עפ''י הספרות ( )HMMHהוא ) .71 dB(Aגובהה של המשאבה עם המנוע הוא כ1 -
מ'.
מדחסים – שיטת קידוח אוורור0ערפול מבוססת על שימוש במדחסים .מדחסי האויר והמשאבות
יהיו מסוג שקט או מושתקים ,כך שמפלס הרעש במרחק 15מ' לא יעלה מעל ) .60 dB(Aשני
מדחסים יפעלו 14שעות 4 ,ימים בשבוע .גובהם של המתקנים הנ''ל כ 3.2 -מ' ,והם מהווים
מקורות רעש משניים (בהתאם ,אינם נלקחים בחשבון בחיזוי הרעש בשל המיסוך האקוסטי
שיוצרים מקורות הרעש העיקריים).
172
נציין כי בזמן הקידוח ,ובאם יידרש ,יבוצע שימוש באחת המכונות בלבד ,במשאבות הבוץ או
במדחסים ,אך לא בשניהם יחדיו בזמן מקביל.
לפיד בטיחות – באתר הקידוח יוצבו שני לפידים פתוחים לשריפת גז ,בשני קצוות האתר .במידה
ויעלה הצורך בשחרור גזים מהקידוח יופעל לפיד אחד בלבד (בהתאם לכיוון הרוח) .הלפיד יופעל
בעת הצורך בלבד ולא כדרך קבע ,הפעלתו במקרים הנדרשים צפויה במשך מספר שעות ובשעות
היום בלבד .גובהם של המתקנים הם כ 12 -מ' .הלפיד מהווה מקור רעש משני (נבלע ברעש
המקורות הדומיננטיים) שלא נלקח בחשבון בחיזוי הרעש.
איור :3.1.11.1מיקום מקורות רעש עיקריים באתר קידוח
.1מנועי מקדח RD 20
.1משאבת בוץ עם מנוע 0מדחסים
.3גנרטור בחופה אקוסטית
3.1.11.1משך עבודות ההקמה והתפעול
עבודות ההקמה – עבודות ההקמה יבוצעו במהלך כשבועיים ,מתוכם ידרש כשבוע להכשרת
השטח ופיזור תשתית המצעים ,ושבוע נוסף להצבה והתקנת המתקנים .העבודות יבוצעו בשעות
היום בלבד .5:22-19:22
עבודות הקדיחה – עבודות הקדיחה בקידוח לעומק של כ 1522 -מ' צפויות להימשך כ 45 -ימים (כ-
5שבועות) .בהתאם ליחס זה ,מוערך כי קידוח 4העמוק ביותר (כ 1,122 -מ') צפוי להתבצע במשך
כ 51 -יום (כ 12 -שבועות).
173
הפעלת הקידוח תבוצע סביב השעון .עבודת הקידוח תופסק בשבתות ובחגים והפסקה זו תימשך
כדי 34שעות בשבוע ,החל מיום שישי בצהריים ועד לחצות הלילה במוצאי שבת.
3.1.11איכות אויר
מקורות פליטה מעבודות ההקמה – בשלב ההקמה צפויות פליטות חלקיקים (אבק) בהיקף קטן
יחסית ,כתוצאה מעבודות עפר באמצעות 4כלים :מחפר ,מפלסת ,באגר ומקדח כלונסאות וכן
מפריקת חומרים מהמשאיות .כמו כן ,צפויה פליטת חלקיקי אבק מתנועה דלילה של משאיות (כ-
12ביום במקסימום) וכלי רכב קלים ,ופליטות בלתי מוקדיות ממשטחים וערמות .לאור היקף
הפעילות המצומצם הצפוי בהקמת האתר ,פליטות אלו תהיינה בהיקף קטן יחסית .לאור הריחוק
מקולטים (שימושי קרקע רגישים) והיותם של החלקיקים מזהם כבד יחסית שהשפעתו מעבר
למאות מ' בודדים זניחה ברוב המכריע של המקרים (עפ"י נסיוננו מעשרות מודלים) ,לא צפויה
השפעה משמעותית מעבודות ההקמה בהיבט זה.
בשלב ההקמה צפויות גם פליטות ממנוע משאית הקידוח ( ,)C13הצפוי לעבוד כ 4 -שעות .מכיוון
שפליטות אלו נמוכות משמעותית מהפליטות המחושבות ממקורות הקידוח בשלב הקדיחה,
הוחלט שלא למדל מקור זה ,אלא להתחשב בפליטות שלב התפעול כמקרה קיצון.
שריפת הדלק להנעת משאיות וכלי עבודה המגיעים ויוצאים מהאתר בשלב ההקמה ,אינה מהווה
פוטנציאל לזיהום אוויר גבוה ,שכן היקף התנועה בשטח קטן ביותר .מיקום האתרים ,הרחוק
משימושים רגישים ,מאפשר פיזור של הזיהום ,כך שפוטנציאל ההשפעה מגורם זה הינו זניח.
מקורות פליטה מהקידוח – באתר יוצבו מנועי דיזל ודיזלגנרטור להפעלת הכלים ואספקת חשמל.
תיאור מקורות אלו ,כולל פרמטרים חיוניים לחישוב עילוי התימרה (גובה וקוטר המפלט,
טמפרטורת גזים במפלט ,מהירות גזים ,ספיקה וכיו"ב) וכן פליטות מחושבות של ,SO2, NOx
NO2וחלקיקים ממקורות אלו מוצגים בפירוט בהמשך בפרק ,4.9המתאר את ההשפעות החזויות
מהקידוחים (שכאמור לא יבוצעו במקביל – העבודה תהיה בקידוח אחד בזמן נתון) על איכות
האויר באזור .מקורות הפליטה שהוצבו במודל כוללים :מנוע C27המפעיל את המקדח; גנרטור
לאספקת חשמל; משאבת בוץ; פליטות מלפיד הבטיחות.
174
לפיד בטיחות – יופעל רק בעת ניסוי הפקה ,או גילוי מצבור גז בתת הקרקע .באתר יהיו 1לפידים,
אשר רק אחד יפעל בזמן נתון (כתלות בכיוון הרוח) .הפעלת הלפיד תהיה בעת הצורך בלבד,
במצבים חריגים בהם ישנו צורך בשחרור גז מתת הקרקע .גובה הלפיד כ 12 -מ' וקוטרו כ 15 -ס"מ.
3.1.11.4מטרדי ריח ופליטות מזהמים
קיימת סבירות נמוכה מאוד לפליטה של מימן גופרתי ( )H2Sמתת הקרקע .אם במהלך הקידוח
תתגלה פליטה של גז מימן גופריתי ,הוא יוזרם ממתקן ה BOP -במערכת סגורה ללפיד ,לשם
שריפתו .בהינתן מצב בו אירעה תקלת דליפה במערכת ,יופעל מנגנון ה BOP -עד לתיקון התקלה
(ראה לעיל סעיף .)3.1.4לא צפויים מטרדי ריח מהקידוחים ,גם במקרה חריג בו נשרף גז בלפיד,
שכן אין בפליטות שלאחר השריפה מרכיבים ארומטיים.
3.1.13חומ"ס
באתר הקידוח יבוצע שימוש ואחסון של חומרים ,הנדרשים כתוספים לנוזלי קידוח ,וכן דלקים
ושמנים .נציין כי למעט סודה קאוסטית ,החומרים המשמשים כתוספים לנוזלי הקידוחים אינם
רעילים .טבלה 3.1.13.1מתארת בקיצור את הרכבם הכימי ,מספרי CASואו"ם של חומרים אלו.
טבלה 3.1.13.1מתארת את השימוש ,הכמות ,אופן האחסון ואופן הסילוק של חומרים אלו .נספח
4מציג ( MSDSגליון בטיחות) של חומרים אלו.
טבלה – 3.1.13.1חומרים בהם יערך שימוש – שם מסחרי ,הרכב כימי ,מספר CASומספר או"ם
מספר
סידורי
שם החומר
הרכב כימי
שם מסחרי
מספר
מספר CASאו"ם
1.
CITRIC ACID
Citric Acid
---
77-29-2
---
2.
CAUSTIC SODA
)Sodium hydroxide (>97%
---
3131-71-9
3291
3.
CAUSTIC SODA
)Sodium hydroxide (60-100 %
---
3131-71-9
3291
4.
SODA ASH
)Soda Ash (60-100 %
---
727-32-2
HAI-OS ACID INHIBITOR
)Propargyl alchol (5-10 %
---
317-32-7
5.
6.
7.
8.
3221
)Methanol (30-60 %
)CMC (ALL GRADES
Sodium
carboxymethylcellulose
---
---
PAC- LV/HV
Carboxymethyl Cellulose
---
---
)Crystalling Silica , Quartz (<6 MILGEL ® (bentonite
---
37212-01-7
---
175
מספר
או"םCAS מספר
שם מסחרי
הרכב כימי
מספר
סידורי
שם החומר
%)
---
37212-01-7
7797-71-7
---
Quartz, Crystalling Silica (1-5 BARITE
%)
9.
Barium Sulphate (barite) (89-95
%)
3722
7707-13-1
---
Hydrogen chloride (33-40 %)
HYDROCHLORIC ACID
10.
---
---
---
Acidic Ester (60-100 %)
N-FLOW 325
11.
---
2117-17-0
---
Cellulose-Nutshells
NUTPLUG (ALL GRADS)
12.
---
7777-71-7
POTASH
Potassuim Chloride
POTASSIUM CHLORIDE
13.
---
333-70-9
---
Ethylene glycol
ether (60-100 %)
97370-27-1
317-22-9
14.
Ethoxylated hexanol (10-30 %)
02712-74-9
9297
monobutyl MUSOL A SOLVENT
---
Dodecylbenzene sulfonic acid MORFLO
(10-30%)
SURFEACTANT
1-Methoxy-2-propanol
%)
III
15.
(10-30
---
---
SULFOTEX
PAX
---
---
---
Fatty Alcohols and nonionic DEFOAM A
surfactans (60-100 %)
17.
---
---
---
Highly refined base oil and ENEGOL RD-E 100
additives
18.
3221
02770-17-0
---
Diesel
DIESEL FUEL
19.
---
---
---
Hydrocarbon mix
PRODUCTION
FLUIDS
Fatty Alcohol Ether Sulfate
SULFOTEX PAX
16.
TESTS
20.
שימוש אחסון וסילוק, מטרה, – חומרים בהם יעשה שימוש – כמות3.1.13.1 טבלה
אופן הטיפול וסילוק
מהאתר
מיקום באתר
וצורת אחסון
שפך אקראי יאסף ויפונה
בתיאום עם,לאתר מורשה
הרשויות הסביבתיות
יובא לאתר
במועד
השימוש עצמו
שפך אקראי יאסף ויפונה15 שקים של
בתיאום עם,ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה
הרשויות הסביבתיות
במכולה
אופן השימוש
מטרת השימוש
כמות
מירבית
באתר
שם החומר
מספר
סידורי
מובא לאתר
ליטר חומצה155 CITRIC ACID
לשימוש במידת הקידוח מוכן
הצורך במבחן לשימוש
הפקה
לנוזל מוסף במידת
תוסף50 sacks
שליטה הצורך לנוזל-קידוח
הקידוח
pH ב
1.
CAUSTIC SODA
2.
176
מספר
סידורי
שם החומר
כמות
מירבית
באתר
מטרת השימוש
אופן השימוש
מיקום באתר
וצורת אחסון
אופן הטיפול וסילוק
מהאתר
יעודית
CAUSTIC SODA
לנוזל מוסף במידת
50 sacksתוסף
קידוח -שליטה הצורך לנוזל
הקידוח
ב pH
שקים של 15שפך אקראי יאסף ויפונה
ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
במכולה
יעודית
לנוזל מוסף במידת
20 sacks SODA ASHתוסף
קידוח -שליטה הצורך לנוזל
הקידוח
ב pH
שקים של 15שפך אקראי יאסף ויפונה
ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
במכולה
ייעודית
מובא לאתר
155 HAI-OSליטר חומצה
ACID
לשימוש במידת הקידוח מוכן
INHIBITOR
הצורך במבחן לשימוש
הפקה
שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
3.
4.
5.
יובא לאתר
במועד
השימוש עצמו
לנוזל מוסף
40 sacks CMCתוסף
קידוח -שליטה הצורך
)GRADES
הקידוח
בצמיגות
ושליטה בסינון
במידת שקים של 15שפך אקראי יאסף ויפונה
לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
במכולה
ייעודית
לנוזל מוסף
Optional PAC- LV/HVתוסף
קידוח -שליטה הצורך
הקידוח
If CMCבצמיגות
במידת שקים של 15שפך אקראי יאסף ויפונה
לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
במכולה
ייעודית
לנוזל מוסף
תוסף
קידוח -שליטה הצורך
הקידוח
בצמיגות
במידת שקים של 15שפך אקראי יאסף ויפונה
לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
במכולה
ייעודית
לנוזל מוסף
מייצב הצורך
הקידוח
במידת שקים של 15שפך אקראי יאסף ויפונה
לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
במכולה
ייעודית
מובא
חומצה
לשימוש במידת הקידוח
הצורך במבחן לשימוש
הפקה
לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר יובא
לאתר מורשה ,בתיאום עם
מוכן במועד
השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות
11.
מובא
155 N-FLOW 325ליטר חומצה
לשימוש במידת הקידוח
הצורך במבחן לשימוש
הפקה
לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר יובא
לאתר מורשה ,בתיאום עם
מוכן במועד
השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות
12.
לנוזל מוסף
40 sacks NUTPLUG (ALLתוסף
קידוח -מניעת הצורך
)GRADES
נוזל הקידוח
איבוד
קידוח
במידת שקים של 15שפך אקראי יאסף ויפונה
לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
במכולה
ייעודית
(ALL
6.
7.
is not
used
®
8.
9.
10.
13.
MILGEL
)(bentonite
100
sacks
20 sacks BARITEתוסף
קידוח-
משקל
HYDROCHLORIC
ACID
POTASSIUM
CHLORIDE
3.5קוב
תוסף
Optionalקידוח-
לנוזל מוסף
מונע הצורך
במידת שקים של 15שפך אקראי יאסף ויפונה
לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה ,בתיאום עם
177
מספר
סידורי
כמות
מירבית
באתר
שם החומר
מטרת השימוש
Notדיספרסיה
אופן השימוש
הקידוח
stored
on
location
מיקום באתר
וצורת אחסון
במכולה
ייעודית
אופן הטיפול וסילוק
מהאתר
הרשויות הסביבתיות
1.4קוב
מובא
חומצה
לשימוש במידת הקידוח
הצורך במבחן לשימוש
הפקה
לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר יובא
לאתר מורשה ,בתיאום עם
מוכן במועד
השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות
1.4קוב
מובא
חומצה
לשימוש במידת הקידוח
הצורך במבחן לשימוש
הפקה
לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר יובא
לאתר מורשה ,בתיאום עם
מוכן במועד
השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות
16.
מובא
155 SULFOTEX PAXליטר חומצה
לשימוש במידת הקידוח
הצורך במבחן לשימוש
הפקה
לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר יובא
לאתר מורשה ,בתיאום עם
מוכן במועד
השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות
17.
DEFOAM A
50 gals
מונע הקצפה
מוסף
הצורך
הקידוח
במידת חביות
לנוזל שתמוקמנה
במכולה
ייעודית
שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
ENEGOL
100
4-50 gal
drums
חומר מסכך
מוסף
הצורך
הקידוח
במידת חביות
לנוזל שתמוקמנה
במכולה
ייעודית
שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
הפעלת
הגנרטור
משמש להפעלת חביות
שתמוקמנה
הגנרטור באתר
במכולה
ייעודית
שפך אקראי יאסף ויפונה
לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
במהלך חביות
10 – 15 PRODUCTIONתוצר מבחני מופק
barrels if TESTS FLUIDSהפקה לצורך מבחני ההפקה שתמוקמנה
ומועבר לבדיקות במכולה
testedבדיקות.
ייעודית
מעבדה
חביות ודגימות הפסולת
לאחר האנליזות יפונו
לאתר מורשה ,בתיאום עם
הרשויות הסביבתיות
MUSOL
SOLVENT
A
14.
15.
18.
19.
20.
MORFLO
III
SURFEACTANT
RD-E
DIESEL FUEL
5000
liters
3.1.14שפכים
באתר צפויה להיווצר כמות קטנה של שפכים סניטריים בעת ההקמה והתפעול .לשימוש צוות
העובדים המצומצם (עד שישה עובדים קבועים בו זמנית) יחוברו כיורים ושירותים למיכל אטום,
שירוקן ע"י ביובית מעת לעת ,בהתאם לצורך .המיכל יפונה מהאתר לעת סיום העבודות.
178
3.1.15תשטיפים
באתר הקידוח לא צפויות כמויות משמעותיות של תשטיפים .שיפועי האתר (מעל )1%יכתיבו את
זרימת מי הנגר והתשטיפים.
ככלל ,באזור התפעולי הממוכן ובאגן בוץ הקידוח יפרסו יריעות HDPEלמניעת חדירת מזהמים
לתת הקרקע .יריעות ה HDPE -יונחו מתחת למצעים .אגן הבוץ ירוקן ע"י מיכלית ותדירות הפינוי
תקבע לפי הצורך .בידוד משטח העבודה מהנגר העילי יעשה על ידי תעלת ניקוז בעומק של 2.5מ'
ועל ידי סוללות עפר .מערכת ניקוז זו תבודד את שטח האתר משאר השטח הסובב ותמנע
התפתחות נזקי אירוזיה.
טיפולים בכלים מדרג גבוה יבוצעו במוסך מורשה מחוץ לאתר (בקצרין או ישובים סמוכים) .מיכל
הסולר העילי יוצב על גבי מאצרה וממנו יוזרם סולר אל מתקני הקידוח (מנוע הקידוח ,דיזלגנרטור
וכיו"ב) .נוזלי הקידוח יאוחסנו במכלים וחומ"ס במחסן ייעודי סגור.
מנהל אתר הקידוח יבצע סקירה ויזואלית יומית באתר .במידה וימצאו כתמי דלק משמעותיים הם
יטופלו ויוסרו ,וכן יטופלו בדחיפות מירבית תקלות דליפה מהצנרת (החלפת מצעים וכיו"ב).
במידה וימצאו כתמים ,המעידים על זיהום משמעותי ,יבוצע דיווח ליחידה הסביבתית המרחבית
ולאגף חומ"ס במשרד להג"ס – צפון .הטיפול בזיהום יבוצע בהתאם להוראות המשרד להג"ס.
3.1.15.1תשטיפים ונגר באתר ודרכי טיפול
הטיפול בנגר העילי והסדרת תעלות הניקוז יבוצע בהתאם לדו"ח הידורלוגי המוצג בנספח ,11כך
שאתרי הקידוחים יתנו מענה לנגר העילי ,הן מחוץ לאתר על ידי סוללות מגן והן בתוככי האתר
בזרימתו אל אגן הבוץ .טבלה 3.1.15.1מציגה את מקורות התשטיפים בהתאם לכמות הנגר בתחום
הרישיון.
3.1.14אבטחה וביטחון
אתרי הקידוח אינם אתרים רגישים בטחונית ואינם שונים בהיבט זה מכל אתר עבודה אחר .היזם
יפעל לפי הנחיות גורמי הבטחון ודרישותיהם בזמן הביצוע .ככלל ,אתרי הקידוח יגודרו בכדי
למנוע כניסת בעלי חיים או בני אדם אל האתר .תתאפשר כניסה משער אחד בלבד שישמש כשער
179
טבלה :3.1.15.1מקורות התשטיפים ,כמויות נגר ודרכי טיפול
שטח
מתחם
(מ"ר)
מתחם
כמות נגר
(מ"מ0יום)
דרכי טיפול
שטח תפעולי ממוכן -שטח בעל פוטנציאל זיהום:
מיכל סולר ,משטח אחסון
כימיקלים (מקורה) ,בור שיקוע
ומערכת הכנת בוץ קידוח.
בידוד מהקרקע ע"י יריעת HDPE
1222מ"ר
152
0מאצרה ואיסוף באגן בוץ
הקידוח .שאיבה ופינוי ע"י קבלן
בהתאם לצורך
שטחי תפעול כלליים -שטח שאינו בעל פוטנציאל זיהום:
שטחי אחסון צינורות ,משרדים,
שטחי שירות טכני ,אחסון כללי,
חניות ודרכים.
5222מ"ר
152
איסוף ע"י תעלות ניקוז מחוץ
לאתר
ראשי .כניסת רכב לתחום המתקן תאושר אך ורק לרכב החיוני לפעילות המתקן .כניסת גורם זר,
המבקש להכנס לשטח המתקן ,תעשה רק אחרי בירור מטרת כניסתו ובדיקת זהותו .אמצעי קשר
עם אחראי הבטחון המרחבי ומשטרת ישראל יהיה באמצעות טלפון נייד וקשר מחשבים .התאורה
תופנה פנימה אל תוככי האתר עצמו (תאורת ,)Cut-Offתוך מזעור ככל הניתן של זיהום אור אל
מחוץ לגבולותיו (ראה ניתוח בהמשך בסעיף .)4.4תיק אבטחה הכולל ארועים ותגובות ("חפץ
חשוד" ,ארוע פח"ע ,חדירת חשודים ,גורמים פליליים וכו') יוכן על ידי אחראי האבטחה למתקן
וימצא במשרד מהנדס הקידוח או בקרון הבקרה .תדריכים ותרגולי אבטחה ופינוי יעשו בתחילת
הפעילות .בדיקות של תקינות האבטחה יעשו באופן מדגמי במהלך היום והלילה.
3.1.15סגירת אתר קידוח
לאחר סיום עבודות הקידוח יפונה האתר מכל ציוד הקידוח והתשתית הנלווית אליו ,אלא אם
אותר השטח והוסכם ,על דעת כל הגורמים הרלוונטיים ,כמיטבי לצורך הפקת נפט מסחרית – דבר
שיחייב אישור תכנית על פי דיני התכנון והבניה.
פינוי האתר מחייב את העברתם של חומרים מסוכנים שלא נעשה בהם שימוש לאתר הקידוח
הבא ,ולבסוף הם יועברו לאתר פסולת מסוכנת או יוחזרו לספק ,עפ"י כל דין.
181
סגירת האתר תכלול את שיקומו והסרת הגידור סביבו .המצעים ,אשר הובאו לאתרים יוסרו מהם
בסיום עבודות הקידוח ,למעט באתרים בהם ינתן אישור להותירם במקומם .סגירת ראש הקדח
תעשה באמצעים הבאים:
א.
אטימת הקדח לצמיתות – בשיטת איטום המקובלת בקידוחים ( 52מ' בטון בראש כל מקטע
של הקידוח ,מילוי הקדח במים שפירים וסגירתו בפקק עליון).
ב.
סגירת הקדח כהכנה להפקה עתידית באתר – הצבת פקק עליון.
ג.
במידה וידרש על ידי רשות המים יסומן ראש הקידוח ע"י צינור בולט מפני הקרקע (בקוטר
של " 3.5" – 4.5ובגובה של 1.5מ') ,אשר יוקף בחבית מבוטנת ,כמקובל בקידוחי ניטור
הידרולוגיים וכמתחייב על פי הוראות השירות ההידרולוגי.
שיקום אתרי קידוח לאחר סגירתם יכלול את הפעולות הבאות:
פינוי כל המתקנים ,הציוד והפסולת משטח הקידוח לאתר מאושר.
הסרה ופינוי של מצעי האתר.
חריש של שטח האתר.
פיזור אדמת החישוף בשכבה אחידה של 12ס"מ לפחות.
שטחים חקלאיים יושבו לחקלאים להמשך עיבודם.
שטחים טבעיים יוזרעו עפ"י הנחיות אקולוגיות.
181
פרק ד' – פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות של הבקשה
4.1כללי
פרק זה בוחן את פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות ,שתיתכנה עם ביצועם של הקידוחים
המבוקשים באתרים הנבחרים ואת האמצעים הנדרשים למניעתן או מזעורן .בניתוח הושם דגש
על בחינת ההשפעות הסביבתיות הרלוונטיות לכל אתר ,מהיבטים אלו :רעש ,איכות אויר,
הידרולוגיה ,חזות ונוף ואקולוגיה.
הפרק בוחן את ההשפעות הסביבתיות בהתאם למאפייניהן ,כך שחלקן נבחן איכותית (לדוגמה,
רגישות נופית) וחלקן נבחן כמותית (לדוגמה ,מודלים לרעש ואיכות אויר).
4.1הערכת השפעות על מקורות מים וקרקע
תכנית הקידוחים המלאה הועברה לידי הגורמים המוסמכים ברשות המים אשר בחנו את הבקשה,
ניתחו את ההשפעות הצפויות על מקורות מים ואישרו את ביצוע הקידוחים (אישור מצ"ב בנספח
.)13
4.1.1השפעה צפויה על מים עיליים
4.1.1.1מים עיליים
כל אתרי הקידוח אינם ממוקמים על עורקי ניקוז ראשיים או משניים ,המופיעים בתמ"א 34ב\,3
וג ם לא על עורקי ניקוז קטנים ,אשר אינם מופיעים בתמ"א .לפיכך לא תהיה לקידוחים השפעה
משמעותית על זרימה בנחלים ובערוצים.
מרבית אתרי הקידוח ממוקמים בשטח המוגדר בתמ"א \34ב\ 4כבעל פגיעות גבוהה של מי תהום
(אזור א' ,)1ומקצתם מצוי באזור המוגדר בתמ"א כבעל פגיעות בינונית (ב') .שניים מאתרי
הקידוחים ממוקמים בסמוך לערוצים משניים או עיקריים:
קידוח – 4כ 522 -מ' בסמוך לערוץ משני של נחל סמך ולמעיין קטן.
קידוח – 5כ 152 -מ' מדרום לנחל דליות (אולם בתוך אגן הניקוז המוסדר של מחצבת
דליות).
182
קידוחים אלו וכן קידוחים נוספים מצויים בתחום אגני הניקוז של הנחלים העיקריים המנקזים את
דרום רמה"ג (ראה איור .)1.4.5.1
4.1.1.1מקורות זיהום אפשריים
ככלל ,זיהום מקורות מים עיליים בקרבת הקידוחים (ערוצי נחלים ,מעיינות וכד') עלול להתרחש
במקרה בו יזרמו תשטיפים ושפכים באופן בלתי מבוקר מאתר הקידוח אל הסביבה .באתר הקידוח
עשויים להיווצר תשטיפים ושפכים מהמקורות הבאים:
נוזלים העולים עם בוץ הקידוח מהקידוח.
מים מהתפרצות ארטזית מאקוויפר יחידת המטרה ,העולים עם מזהמים (הידרוקרבונים)
אל פני הקרקע .בשל התנאים ההידרולוגיים המרחביים ההסתברות לאפשרות זו קטנה.
תשטיפים של דלקים וחומ"ס כתוצאה מכשל במערך התפעול באתר (מיכלי האחסון
והמאצרות) ובהגעה אליו (הסעת חומרים).
4.1.1.3הערכת הפוטנציאל לזיהום ואמצעים למניעתו:
כל מקורות הזיהום באתר הקידוח ימוגנו כמתחייב ,ולפיכך הפוטנציאל לזיהום מקורות מים
עיליים הוא זניח .התכנון כולל את האמצעים הבאים למניעת זיהום:
מיחזור נוזלים מבוץ הקידוח ואחסון המוצקים באגן אטום – בוץ הקידוח שיעלה למפלס הקרקע
ישאב במערכת סגורה אל מתקן הפרדה מכני .הנוזלים יאגרו במיכלים ייעודיים ויערך בהם שימוש
חוזר ,ואילו המוצקים (מטחן) יאוחסנו באגן אטום לחלחול מזהמים ,שידופן ביריעות .HDPE
שימוש בתוספים לא מזהמים – התוספים להכנת נוזלי הקידוח ,בהם יערך שימוש ,מקובלים
בקידוחי מים ואינם בעלי פוטנציאל לזיהום מים (.)API RP 13D
איסופם וסילוקם המוסדר של שפכים סניטריים – השפכים הסניטריים משירותים וכיורים יסולקו
למיכל אטום ,שירוקן מעת לעת באמצעות ביובית .לא תבוצע הזרמה פתוחה של ביוב אל מחוץ
לגבולות הקידוח.
תעלה היקפית – במידת הצורך ולשם בידוד מירבי של משטח העבודה מהנגר העילי תיחפר תעלת
הגנה היקפית.
183
אחסון ושימוש בדלק בהתאם לתקנות – מיכל הדלק יוצב על גבי מאצרה אטומה בנפח .112%
העברת הדלקים למנועים תבוצע באמצעות דלקן.
אחסון חומ"ס בהתאם לתקנות – חומרים מסוכנים יאוחסנו במחסן מקורה.
נוזלי מאצרות – באתר ימצא מיכל אטום בנפח 1קוב לאחסון מי מאצרות ,אליו ישאבו נוזלי
המאצרות במקרה ויכילו שמנים 0דלקים .השאיבה תעשה ע"י משאבה יעודית שתשמר באתר
למקרה הצורך .כמו כן ,מאצרה ניידת תשמר באתר כגיבוי או לצורך שימוש אד-הוק.
מערכת בטחון למניעת זרימה בלתי מבוקרת של נוזלים – מתקן BOPיותקן באתר הקידוח.
המתקן ימנע פריצה בלתי מבוקרת של נוזלים אל מחוץ לקידוח .לאור מפלסי הקידוחים ועומק
יחידת המישאש ניתן להעריך כי האפשרות לפריצות בלתי מבוקרות נמוכה מאוד.
במידה וידרש שחרור של נוזלים מהקידוח הוא יבוצע באופן מבוקר ואיטי אל מתקן הפרדת
המוצקים .ממתקן ההפרדה יוזרמו הנוזלים אל מיכלי הבוץ שיוצבו באתר .במקרה קיצוני,
שסבירותו נמוכה מאוד ,בו כמויות הנוזלים שיש לשחררם גדולות ,יעצר הקידוח או שהנוזלים
יוזרמו לאגן הבוץ האטום .הנוזלים ,שיוזרמו לאגן הבוץ ,ידגמו ובהתאם לתוצאות הדגימה יועברו
לאתר פינוי מאושר ,בכפוף להנחיות המשרד להג"ס.
טרם הקדיחה וכן על בסיס עתי במהלכה ,יעבור כל עובד תדרוך לגבי זיהוי ,מניעה וטיפול בליקויים
ודליפות .מדי משמרת תערך בדיקה ויזואלית ותדווח למנהל האתר .במקרה של כשל ודליפה יופעל
באתר נוהל לטיפול בשפך ,ובמקביל יועבר דיווח לרשויות.
4.1.1מי תהום
א .מניעת זיהום האקוויפר מנוזלי הקידוח
האקוויפר החשוב והרגיש ביותר באזור הוא אקוויפר הבזלת .רגישות לסיכון האקוויפר צריכה
להיבחן כתוצאה של חלחול מזהמים מפני הקרקע ,דרך צנרת הקידוח ,או כתוצאה ממעבר של
הידרוקרבונים משכבת המטרה דרך הקדח .עובי התווך הלא רווי ,מעל תת-האקוויפר האזורי
העמוק ,נע בין אפס לבין מאה מטרים ,כאשר מספר שכבות הקרקע האטימות ועוביין משתנה
ממקום למקום ואינו ידוע .בנוסף לתת-האקוויפר האזורי קיימים אקוויפרים שעונים ,רדודים,
אשר הימצאותם ועוביים גם הוא משתנה ממקום למקום.
184
מכיוון שקידוחי הבקשה חודרים את אקוויפר הבזלת בדרכם אל שכבת המטרה ,הידרוקרבונים,
אשר יזרמו או ישאבו במעלה הקידוחים ,עשויים לזהם את האקוויפר .לפי המפה הסטרוקטורלית
של בסיס הבזלת (איור ,)4.1.1.1.1בצפון מערב שטח הבקשה ,בסיס אקוויפר הבזלת מצוי מתחת
לרום מפלס אקוויפר תצורת מישאש -42( ,עד -42מתחת לפני הים כפי שנמדד בקידוח 'מיצר .)'3
היות שקיימת אי וודאות לגבי השתרעות אקוויפר תצורת מישאש ,ראוי להיערך לתרחיש מחמיר,
בו קיימת אפשרות של זיהום אקוויפר הבזלת על ידי מים והידרוקרבונים מתצורת מישאש.
לפיכך ,יש לדאוג לאטימה מוחלטת של החתך ההיקפי של הקידוח לאורך כל חתך הבזלת ,לפני
הגעת הקדיחה אל סלעי חבורת הר הצופים ,ולמנוע בכך את זיהום האקוויפר על ידי
הידרוקרבונים משכבת המטרה.
למניעת זיהום מי תהום ינקטו האמצעים הבאים:
שמירה על לחץ נמוך בקדח – בתוך הקדח תשמרנה רמות לחץ שוות או נמוכות ביחס ללחץ מי
התהום (קידוח בתת-לחץ) ,כך שהתנועה האפשרית של הנוזלים תהיה מהסביבה אל הקדח ולא
להיפך .בצורה זו ,לא יכנסו נוזלי הקידוח אל האקוויפר (תנועת הנוזלים תהיה הפוכה) טרם דיפון
ומליטת הקדח.
דיפון דפנות הקדח – לבידוד האקוויפר מזיהום ,שמקורו יתכן בחלחול מזהמים מפני הקרקע דרך
צנרת הקידוח ,או במעבר מזהמים דרך הצנרת משכבות המטרה שמתחתיו ,יבוצעו הפעולות
המוצגות להלן .מבנה הקדח ,הכולל צנרת אטומה ( ,)Casingידופן במליטה והמרווח שבין הצנרת
ודפנות הקדח יאטם .הדיפון יבוצע בשלבים .השלב הראשון יבוצע בעומק רדוד ,ולאחר מכן
תבוצע מליטה נוספת ,כאשר הקידוח יגיע לתחתית שכבת האקוויפר .כך גם ,עם המשך ההליך
והעמקת הקדיחה ,צינור מגן יוחדר ובכל מעבר של שכבת סלע ,הדיפון ימשיך עד להשלמתו.
באופן זה שכבות המליטה שבדפנות הקדח תחצוצנה בין בוץ קידוח ,הנושא חומרים משכבות
המטרה ,לבין האקוויפר ,ויובטח איטומו של הקדח .תיאור מורחב של אופן ביצוע המליטה מוצג
בסעיף .3.1.5-4
שימוש בתוספים לא מזהמים – יבוצע שימוש בתוספים שאינם גורמי זיהום ואינם נחשבים
רעילים .כמו כן ,במעבר בשכבות האקוויפר (טקיה) יבוצע שימוש בשיטה בה השימוש בנוזלים
ותוספים הוא מינימאלי – שיטת האוורור\ערפול ,שתוארה לעיל .שיטה זו מתבססת על החדרת
אויר בלחץ ,ובכך ממזערת את הסיכון לזיהום האקוויפר.
185
ב .מניעת זיהום האקוויפר בשל התפרצויות ארטזיות
תצורת מישאש מכילה מי תהום כלואים ,אשר פרצו בצורה ארטזית בקידוח 'מיצר .'3לפיכך קיים
סיכוי לפריצה ארטזית של מים ,עם או ללא הידרוקרבונים ,בקידוחי החיפוש .על מנת למנוע
זיהום של אקוויפר הבזלת ,תבוצע מליטה של דפנות יחידת אקוויפר הבזלת ,טרם הירידה בעומק
אל יחידת המישאש .צינור המגן ושכבת המלט בדפנות הקדח ימנעו את זיהום האקוויפר ממי
התפרצות ארטזית העשויים לעלות עם הידרוקרבונים.
ג .מניעת זיהום אקוויפר חבורת יהודה
אקוויפר חבורת יהודה מכיל מים כלואים .האקוויפר נחדר בדרום הגולן ,בקידוחי מיצר ובצפון
הגולן .יש להניח כי האקוויפר רציף לאורך כל הגולן .מכיוון ששכבת סלעי האקוויפר מצויה מתחת
לשכבות המטרה ,יש להימנע מהגעה אליה במהלך הקדיחה.
הקידוחים המתוכננים במסגרת הבקשה יגיעו עד ליחידת מנוחה (חבורת הר הצופים) בקידוחים
העמוקים ביותר ,ולא יחדרו לעומק ,אל עבר חבורת יהודה .בהתאם למודל הגיאולוגי ,תישמר לכל
הפחות ,שכבת סלע בעובי של 52מ' בין תצורת מנוחה וחבורת יהודה .מכאן שלא צפוי סיכון
לזיהום אקוויפר חבורת יהודה.
4.1.3מניעת דליפות החומרים המאוחסנים באתר
תנאים העלולים לגרום לדליפת חומרים באתר הם:
כשל או תאונה בציוד הטיפול ו\או האחסון.
הפרה של נהלי עבודה וכללי בטיחות באתר.
אירוע חיצוני כגון אסון טבע (רעידת אדמה).
האמצעים והנהלים שינקטו למניעת דליפות חומרים באתר מוצגים להלן:
אסורה הזרמה פתוחה של בוץ קידוח ,שפכים ותשטיפים אל מחוץ לגבולות אתר הקידוח.
בוץ הקידוח ,העולה בראש הקידוח ,יטופל במתקן המפריד מוצקים ונוזלים .נוזלים יוזרמו
בצנרת ויאוחסנו במיכלים ייעודיים ,ומוצקים יועברו לאגן ייעודי (אגן בוץ) שרצפותיו
ודפנותיו אטומות ביריעות .HDPE
186
במהלך הקידוח ינקוט מנהל הקידוח באמצעים הנדרשים לשמירה על רמות לחץ בתוך
הקדח השוות או נמוכות מהלחץ ההיקפי (ההידרוסטטי) של מי התהום (תת לחץ),
למניעת זרימה של נוזלים מתוך הקידוחים אל האקוויפרים.
הקדח יצופה שכבת מלט בשלבים ,עפ"י תכנית מליטה מפורטת .טרם העמקת הקידוח
ליחידות שמתחת לאקוויפר הבזלת תבוצע מליטה באופן שתבטיח את אטימת הקדח
לאורך שכבת האקוויפר ומעבר לה .מליטת הקדח תימשך לכל אורכו ותבוצע בכל מקטע.
במקרה בו ידרש שחרור מבוקר של נוזלים מראש הקידוח ,יבוצע שחרור מבוקר של
הנוזלים ,באמצעות מתקן ה ,BOP -אל מתקן ההפרדה ומשם אל מיכלים ייעודיים .במידה
ושפיעת הנוזלים עולה על יכולת הקיבול של המכלים הייעודיים יחליט מנהל הקידוח על
אחד הפתרונות הבאים ,לאחר תיאום עם הרשויות:
.aאיטום הקידוח וסגירתו.
.bהזרמת הנוזלים לאגן הבוץ שדפנותיו אטומות ומשם במיכלית לאתר פינוי
מורשה.
איסור השימוש בתוספים העשויים לגרום לזיהום של קרקע ומי תהום.
שפכים סניטריים משירותים וכיורים יסולקו למיכל אטום שירוקן באמצעות ביובית בתום
העבודות באתר או בהתאם לצורך.
מיכלי דלק באתר יוצבו על גבי מאצרות אטומות בנפח .112%העברת הדלקים למנועים
תבוצע באמצעות דלקן.
באתר ימצא מיכל אטום בנפח 1קוב לאחסון מי מאצרות ,אליו ישאבו נוזלי המאצרות
במקרה ויכילו שמנים 0דלקים .השאיבה תעשה ע"י משאבה יעודית שתשמר באתר
למקרה הצורך .כמו כן ,מאצרה ניידת תשמר באתר כגיבוי או לצורך שימוש אד-הוק.
חומרים מסוכנים יאוחסנו במחסן מקורה.
בראש הקידוח יותקן מכשיר ייעודי למניעת התפרצויות לא רצויות ולמניעת זרימות
ופליטות בלתי מבוקרות של נוזלים וגזים בלחצים שונים .המתקן – מכשיר ה– BOP -
יותקן במרתף הקידוח.
187
טרם הקדיחה כל עובד יעבור תדרוך לגבי זיהוי ,מניעה וטיפול בליקויים ודליפות .מדי
משמרת תערך בדיקה ויזואלית ותדווח למנהל האתר .במקרה של כשל ודליפה יופעל
באתר נוהל לטיפול בשפך ,ובמקביל יועבר דיווח לרשויות.
4.1.4טווח השפעה על אקוויפרים
קידוח אוורור\ערפול נועד להגן על האקוויפר ,והוא מבוצע על ידי שליטה ברמות הלחץ במקטעיו
העליונים של הקדח ,כך שיהיו שוות או נמוכות מהלחץ ההידרוסטטי בסלע ותימנע זרימה של
נוזלים מתוך הקידוח אל האקוויפר .גרדיינט הלחץ ,התלוי בעומק הקידוח וצפיפות המים
הכלואים בסלע ,צפוי להיות אופייני לגרדיינט של מים מתוקים ,בשני המקטעים העליונים של
הקדח.
במקטע התחתון ,מכיוון שהקידוח לא צפוי לחדור דרך אקוויפר ,אין צורך לחרוג משיטת הקידוח
הקונבנציונאלית ולהשתמש בשיטת אוורור\ערפול .לכן ,הקידוח ימשיך וייעשה בשיטה
הקונבנציונאלית ,בה לחץ הקידוח גבוה מהלחץ ההידרוסטטי בסלע .השפעת נוזל הקידוח על תת
הקרקע במקטע זה ,לא צפויה לעלות על שני מטרים ברדיוס הקידוח.
4.1.5תכנית טיפול במים
ראו סעיף 4.1.3לעיל .במקרה בו ידרש שחרור מבוקר של נוזלי קידוח ,בשל שפיעתם בכמויות
ניכרות מראש הקידוח (בשל התפרצות ארטזית או סיבה אחרת) יוזרמו הנוזלים לאגן הבוץ
שדפנותיו ורצפתו אטומים .הנוזלים ,שיווצרו במהלך הקידוח ,יאגמו באגן הבוץ ,ידגמו ובהתאם
לתוצאות הבדיקה יועברו ליעד פינוי מתאים ומורשה ,בכפוף לתיאום עם המשרד להג"ס.
יובהר כי נוזלים שיעמדו בסטנדרטים של קולחי גולן יועברו למט"ש מקומי .נוזלים חריגים יועברו,
בתאום המשרד להג"ס ,לאתרי פינוי מורשים כגון רמת חובב או אקו-אויל בחיפה .האמור תקף
ביחס לנוזלים העשויים להתקבל בכל שלב שהוא בקידוח.
4.1.4אמצעי אצירה למניעת דליפות שמנים ודלקים
הדלק יאוחסן באתר במיכל ייעודי הניצב על גבי מאצרה תקנית ,שנפחה יבטיח אצירת 112%
מתכולת האחסון המירבית של המיכל .המיכל יוצב על ידי חברת הדלק עמה יבצע היזם
188
התקשרות .חומרים מסוכנים ,בעלי פוטנציאל זיהום ,יאוחסנו במיכלים וחביות סגורים במחסן
ייעודי סגור .באתר הקידוח תאוחסן מאצרה ניידת (סטנדרטית) לגיבוי או שימוש אד הוק.
4.3טיפול באירועי דליפה
מניעה וטיפול באירועי דליפה והתפרצות הידרוקרבונים יבוצעו עפ"י ההנחיות שבנוהל הסוכנות
האמריקאית להגנת הסביבה ( )USEPAלטיפול באירועי דליפה SPCC- Spill Prevention -
.Code of Federal Regulations Control and Countermeasure US EPA Title 40בהתאם
יכלול הטיפול:
ביצוע בדיקה יומית של הציוד לאיתור דליפות ,שפך נוזלי קידוח ונוכחות הידרוקרבונים.
כמו כן יבוצעו סריקות ויזואוליות מעת לעת ע"י צוות מיומן של אתר הקידוח .הצוות
יתודרך לדווח ישירות ומיידית במידה ונצפה שפך\זרימה בלתי מוסדרים של בוץ קידוח.
דיווח מיידי עם גילוי שפך נוזלים באתר ,למנהל אתר הקידוח ולרשויות הרלוונטיות.
הטיפול בשפך יבוצע ע"י צוות חירום ,מבין עובדי הקידוח ,שהוכשר לצורך כך .חברי
הצוות ילבשו מסכות מגן ולבוש מגן אישי בהתאם לנדרש.
בעת אירוע דליפה ,תשקל הפעלת מנגנון ה BOP -למניעת התפרצויות מתת הקרקע,
בהתאם למאפייני הדליפה וחומרתה.
הטיפול בשפך יבוצע ע"י עצירתו בשרוולי ספיגה ייעודיים ואיסופו למיכלים בכלים
שאינם גורמים לניצוצות והבזקים.
במידה ומדובר בשפך גדול ,יפרשו יריעות פוליאטילן בסמוך לתוואי השפך .קרקע ספוגה
בשפך תועמס באופן ידני ,או בכלים מכניים ,על היריעות למניעת המשך חלחול לקרקע,
ולאחר מכן תועמס על משאית אטומה ותסולק למתקן טיפול בקרקע מזוהמת.
לאחר פינוי הקרקע המזוהמת יבוצע סקר קרקע ,כדי לוודא כי לא נותרה קרקע מזוהמת
באתר .הסקר יכלול אנליזות של דגימות קרקע מהשטח במעבדה מוסמכת .בהתאם
לממצאי הסקר יוחלט על נקיטת אמצעים נוספים במידה וידרשו.
189
4.4רצף שטחים פתוחים ,ערכי טבע אקולוגיה ונוף
4.4.1השפעות על הסביבה הטבעית
א .השפעה על ערכי חי וצומח בשטח האתרים
אתרי הקידוח הם מתחמים קטנים יחסית (כ 5 -דונם) שייחשפו ויגודרו .שני אתרים ממוקמים על
שטח חקלאי מעובד ( 1כפר חרוב ו 13 -קשת) .משטחים אלו הוסרו הערכים הטבעיים בעבר ולכן
ההשפעה מחישופם וגידורם על ערכי חי וצומח צפויה להיות זניחה .ארבעה אתרים נוספים
ממוקמים בשטח מופר ואף בהם לא צפויה כל פגיעה בערכי חי וצומח :אתר 12כביש 45ממוקם
בשולי הכביש ובשטח התארגנות צבאי שנחשף בעבר ,אתר 5ממוקם בשטח שהינו חלק ממחצבה
פעילה ,אתר 9צומת יונתן ממוקם על שרידיו של מתקן צבאי נטוש ואתר 15טיסן ממוקם בשטח
של מחפורות צבאיות עזובות.
אתרים 3ו 15 -ממוקמים על בתה עשבונית בשולי אזור תעשייה ,בשטח המיועד לתעשייה – ולכן
צפוי להיות מופר בעתיד .מכאן ,שההשפעה מהיבט זה בפרספקטיבה עתידית אינה צפויה להיות
גדולה .בשטחים אלו צפויה פגיעה מקומית בצומח המקומי שאינה מהווה פגיעה בצומח הטבעי
שבאזור בכללותו ,ובכל מקרה היא אף צפויה להתבצע במהלך עתידי (לעת התרחבותם של אזורי
התעשייה בני יהודה וקצרין).
שני אתרי קידוח 4 :חוות הבקר כביש 549ו 5 -חוות נטור מצויים בתחום חוות בקר ,בשטח מופר
בו אין כיום בתי גידול טבעיים או ערכי טבע בעלי חשיבות לשימור.
אתר 14ממוקם בשטח מופר (מנחת מסוקים) ובתחומי שמורת טבע יהודייה .לכן ,באתר זה תיתכן
השפעה על החי והצומח באזורו (האתר נפסל בין היתר על רקע סיבה זו).
ארבעה אתרי קידוח 1מיצר 4 ,כביש 11 ,449מחנה גשור ו 14 -בג'וריה מצויים בשטח בתה
עשבונית שאינו מיועד לפיתוח בתכנית מפורטת .אתר 4ממוקם על שטח מופר בחלקו (בתים
הרוסים) בסמיכות לשמורות טבע פארק הירדן ובטיחה ומכוסה בצמחייה עשבונית מעורבת
בשרידי יער דמוי סוואנה של שיזפים ,ובסמיכות לשטחי חקלאות .באתר זה נמצאים גם עצים
המצריכים שימור .אתר 15ממוקם על שטח שהופר בעבר בו קיים כיום צומח עשבוני האופייני
לאזור.
191
אתרי קידוחים 1מיצר 4 ,כביש 449ו 11 -קצביה משמשים למרעה בקר .בשטח האתרים הללו
צפויה פגיעה מקומית בצומח טבעי טיפוסי לאזור ,שאינה מהווה פגיעה בצומח שבשטח בכללותו.
פגיעה זו צפויה להיות זמנית וללא השפעה ארוכת טווח .בשטחם של חלק מאתרים מצויים גלי
אבנים המשמשים באופן טיפוסי כשטחי מסתור לבעלי חיים ,ובהתאם שיקום אתרים אלו יכלול
שחזור גלי אבנים עפ"י הניתן.
ב .השפעה על מסדרונות אקולוגיים ותנועת בעלי חיים
הקידוחים הממוקמים בשדות חקלאיים ( 1ו ,)13 -שטחים מופרים ( 14 ,11 ,12 ,9 ,4 ,5 ,5 ,4ו)15 -
ואזורי תעשייה ( 3ו )15 -לא צפויים להיות בעלי השפעה משמעותית על תנועת בעלי חיים באזור
בהיותם ממוקמים בשטחים בהם אין בתי גידול טבעיים או בשולי פיתוח .בקידוחים הנותרים (1
מיצר 4 ,כביש 11 ,449מחנה גשור ו 14 -בג'וריה) ,ההפרעה צפויה להיות מקומית בלבד ,בשל
המימדים המצומצמים של מתחם הקידוח .לצמצום ההשפעה בלילה יבוצע שימוש בתאורה
ממוקדת ,שתכוון פנימה אל שטח הקידוח .כאמור לעיל ,הפרעה זו צפויה להימשך תקופה קצרה
יחסית (עד ארבעה חודשים לקידוח) .ההפרעה תיעלם לאחר סיום הפעילות ,שיקום השטח והשבת
המצב לקדמותו.
כל אתרי הקידוח ממוקמים מחוץ למסדרונות אקולוגיים ,כפי שסומנו ע"י רט"ג ,למעט אתר 4
ובשולי המסדרונות גם אתרים 4ו .14 -מספר אתרים ( 13 ,11 ,11 ,12 ,9 ,5 ,1ו )15 -ממוקמים
בסמוך למעברים אקולוגיים מסומנים .אתר 4ממוקם במסדרון אקולוגי רחב החוצה את דרום
רמת הגולן בכיוון צפון מערב – דרום מזרח בסמוך לכביש קיים .בכל האתרים ,לרבות אלו
שבמסדרונות ,ההשפעה על תנועת בעלי חיים צפויה להיות נמוכה מאוד ,בשל גודל האתר ,שהינו
זניח ביחס לרוחב המסדרונות האופייני באזור ,הקרבה לדרכים קיימות ובשל משך הביצוע הקצר.
4.4.1אמצעים לצמצום ההשפעות על הסביבה הטבעית
מרבית האתרים ממוקמים על שטחים חקלאיים ,מופרים ,או מיועדים לפיתוח ,ולכן ההשפעה
עליהם היא זניחה .באתרים הממוקמים על בתה עשבונית ,ינקטו האמצעים הבאים למזעור
הפגיעה בצומח ובתי גידול טבעיים:
191
הקפדה על שמירת הפיתוח בתוך גבולות האתרים ,ללא חריגה מגבולותיו ומדרכי הגישה
הקיימות המוליכות אליהם.
שמירת קרקע החישוף במערום זמני לצד השטח התפעולי .קרקע החישוף תפוזר בשלב
השיקום הנופי לשחזור הצמחייה הטבעית ככל הניתן.
בשלב השיקום ,יבוצע שחזור מקומות מסתור לבעלי חיים בהתאם לתנאים שבסביבת
האתר – גלי אבנים ,פיזור בולדרים וכיו"ב .השחזור יבוצע ,ככל האפשר ,מחומרים
מקומיים שהוסרו מהשטח.
צמצום השפעה על תנועת בעלי חיים באזור ותנועתם במסדרונות אקולוגיים יבוצע ע"י שימוש
בתאורה ממוקדת המכוונת אל שטח האתר ,תוך צמצום למינימום של זיהום האור בסביבת אתר
הקידוח.
4.4.3השפעה על הנוף במהלך קידוח פעיל
השפעה מאתר הקידוח – אתרי הקידוח יעברו חישוף וחיפוי שטח העבודה במצעים ויגודרו .זוהי
פגיעה מקומית זמנית בנוף הפתוח שבאזור .בשלב קידוח הניסיון ,האלמנטים הבולטים הינם מגדל
הקידוח (כ– 15מ') והלפידים (כ– 12מ') .אמנם הם מהווים חריגה בתבניות הנוף הקיימות ,אך
מכיוון ששלב זה הינו זמני וקצר (עד ארבעה חודשים לכל אתר) ,והאלמנטים הינם נקודתיים בנוף
הסובב ,אזי הפגיעה הנופית אינה בעלת חשיבות רבה.
הדמיות באתרי הקידוח -בניסיון להציג את החזות האופיינית לאתרי הקידוחים מוצגים באיורים
4.4.3.1-4.4.3.3הדמיות של אתרי הקידוח המייצגים בשטח טבעי (איור ,)4.4.3.1באזורים חקלאיים
(איור )4.4.3.1ובאזורי תעשייה (איור .)4.4.3.3ההדמיות נעשו במתאר מחמיר ,שכן השפעתו
הנופית של מערך הקידוח תמוזער ע"י הסתרתו באמצעות מערום קרקע החישוף בחזית הפונה אל
צירי הדרכים ו\או הישובים.
192
איור :4.4.3.1הדמית אתר קידוח בשטח טבעי
איור :4.4.3.1הדמית אתר קידוח באזור חקלאי
איור :4.4.3.3הדמית אתר קידוח באזור תעשייתי
4.4.4אמצעים למזעור ההשפעה הנופית
למזעור השפעתו הנופית של אתר קידוח חיפוש ינקטו במהלך ההקמה האמצעים הבאים:
193
תכנית הפיתוח תיעשה במטרה לצמצם את תפישת השטח למינימום הנדרש ובהישען על
דרכי גישה קיימות.
טרם תחילת העבודות להכשרת השטח ,עצים הסמוכים כ 52 -מ' או פחות לאתר ,יסומנו
כעצים לשימור (באתר .)4
באתרים בהם התכסית היא טבעית ,ובשטח שאינו מיועד לפיתוח ( 1מיצר 4 ,כביש ,449
11קצביה 11 ,מחנה גשור ו 14 -בג'וריה) יערך סקר גיאופיטים בעונה הגשומה (פברואר –
אפריל) ,טרם ביצוע הקידוח.
עוד בטרם תחילת העבודות להכשרת השטח ,באתרים בהם יערך סקר הגיאופיטים,
תבוצע ,עפ"י הצורך ,העתקת גיאופיטים בהתאם להנחיות אקולוג ,ובתיאום עם רט"ג.
בחמישה האתרים ,בהם התכסית היא טבעית ( 1מיצר 4 ,כביש 11 ,449קצביה 11 ,מחנה
גשור ו 14 -בג'וריה) ,מלבד סקר הגיאופיטים כנדרש בעונתו ,יבוצע איסוף של קרקע
החישוף ( 42-12ס"מ עליונים).
בכל האתרים ,קרקע החישוף תשמר במערום זמני נפרד.
האתר יגודר בגדר שאינה אטומה – גדר אוסטרלית ,גדר רשת או דומה.
מרכיבי המבנים היבילים יסומנו וייצבעו במידת האפשר בצבע משתלב בנוף ,בכפוף
למגבלות כל דין ושיקולי בטיחות.
ב .שיקום האתר
עם סגירת האתר ,השיקום שיבוצע יתאים לנוף הסובב ולשימוש הקיים בשטח .אם ימצא כי
האתר הינו אופטימלי להפקה מסחרית ,תוגש תכנית נפרדת לשם כך ,בכפוף לחוקי התכנון
והבנייה ,והסדרת האתר תיעשה בכפוף להנחיית הרשויות .אמצעי השיקום מוצגים עפ"י תנאים
אלו:
שיקום אתר בשטח חקלאי – שיקום אתר קידוח בשטח חקלאי ( 1כפר חרוב ו 13 -קשת) יבוצע
לשם השבתו לשימוש החקלאי המקורי בשטח .השיקום יבוצע באמצעים הבאים:
לעת סיום העבודות וסגירת האתר יפונו כל המתקנים ,ופסולת תיאסף מהאתר וסביבתו
ותועבר לאתר מאושר לקליטתה.
194
המצעים יפונו ,הקרקע העליונה שנחשפה תושב ושטח האתר ייחרש בכלים מכניים,
ויושב לשימושו החקלאי המקורי.
ראש הקידוח יסומן בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והמים.
שיקום אתר קידוח באזורים מופרים ושטחים המיועדים לתעשייה – באתרים בהם השטח מופר (4
חוות בקר כביש 5 ,449חוות נטור 5 ,מחצבת דליות 4 ,חד נס 9 ,צומת יונתן 12 ,כביש 45ו15 -
טיסן) או מיועד לתעשייה ( 3א.ת .בני יהודה ו 15 -א.ת .קצרין) יבוצע השיקום להשבת השטח
למצבו הקודם:
לעת סיום העבודות וסגירת האתר יפונו כל המתקנים ,הפסולת תיאסף מהאתר וסביבתו
ותועבר לאתר מאושר לקליטתה.
המצעים יפונו ושטח האתר יוסדר בכלים מכניים.
קרקע החישוף שנאספה תושב ותפוזר לשחזור פני השטח המקוריים.
ראש הקידוח יסומן בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והמים.
שיקום אתרים בתכסית טבעית – חמשת האתרים הממוקמים בשטחים טבעיים ,שאינם מיועדים
לפיתוח ( 1מיצר 4 ,כביש 11 ,449קצביה 11 ,מחנה גשור ו 14 -בג'וריה) ישוקמו להשבתם למצאי
השטחים הטבעיים ושחזור הצומח ובתי הגידול הטבעיים .באתרים אלו יבוצע השיקום באמצעים
הבאים:
לעת סיום העבודות וסגירת האתר יפונו כל המתקנים ,הפסולת תיאסף מהאתר וסביבתו
ותועבר לאתר מאושר לקליטתה.
המצעים יפונו ושטח האתר ייחרש בכלים מכאניים.
קרקע החישוף שנאספה מראש תושב ותפוזר באתר לשחזור פני השטח המקוריים.
ראש הקידוח יסומן בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והמים.
גיאופיטים שנאספו יוחזרו לשטח ,ותבוצע זריעה של מיני צומח עשבוני אופייני לצמחיה
הטבעית באזור על פי הנחיות אקולוגיות.
שיקום נופי לאתרים להפקה – באתרים אשר יימצא לנכון להגישם בתוכנית נפרדת לביצוע הפקה
מסחרית ,יבוצע השיקום באמצעים הבאים ,אלא אם כן יוסדר אחרת במסגרת התכנית:
195
לעת סיום העבודות וסגירת האתר יפונו כל המתקנים ,הפסולת תיאסף מהאתר וסביבתו
ותועבר לאתר מאושר לקליטתה.
המצעים יפונו ושטח האתר ייחרש בכלים מכאניים
ראש הקידוח יסומן בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והמים.
4.5ארכיאולוגיה ואתרי מורשת
כל אתרי הקידוח נבחנו על ידי רשות העתיקות .בהתאם להנחיותיהם שבנספח ,15עבודות
הקידוח באתרים ,15 ,13 ,12 ,9 ,4 ,5 ,5 ,3 ,1 ,1ו 15 -מאושרות לביצוע .באתרים 14 ,11 ,4ו14 -
עבודות הקידוח מאושרות בכפוף לפיקוח צמוד .באתרים 4ו 11 -מותנית ההחלטה בביצוע חיתוכי
בדיקה .בכל תנאי ,במידה וימצאו בעת העבודות ממצאים ארכיאולוגיים תופסק העבודה באופן
מיידי ,וידווח לרשות העתיקות עפ"י חוק העתיקות.
אין אתרי מורשת בשטח האתרים או בסמוך אליהם ,ולכן לא צפויה השפעה מהיבט זה.
4.4אור
ב .השפעת התאורה
זיהום אור אקולוגי הוא מצב בו משטר התאורה הטבעי משתנה בבתי גידול יבשתיים ואקווטיים.
בשל תאורה מלאכותית משתנים פרקי זמן האור והחושך ,ובהתאם בעלי חיים עשויים לסבול
ממספר בעיות :הפרעה לתנועת בעלי החיים ,בשל משיכה או דחייה ממקור האור ,פגיעה
בהתמצאותם במרחב ושיבוש מערכות ביולוגיות אצל בעלי החיים.
חלק מאתרי הקידוח ממוקמים בתוך אזורי תעשייה ( 3ו )15 -ומחצבה ( .)5אחרים ממוקמים
בשטחי חוות בקר ( 4ו ,)5 -בשטח חקלאי הסמוך לישוב כפרי ( 1כפר חרוב) או בסמוך לדרכים
ראשיות ( 4חוות בקר כביש 12 ,449כביש )45באתרים אלו לא צפויה בעיית "זיהום אור" ,משום
שהתאורה בשטח אתר הקידוח לא אמורה לעלות על רמת תאורת הרקע הסובבת את האתר.
אתרים אחרים 1 ,מיצר 4 ,כביש ( 449המצוי במסדרון אקולוגי) 4 ,חד נס 9 ,צומת יונתן 11 ,קצביה,
11מחנה גשור 13 ,קשת 14 ,בג'וריה ו 15 -טיסן נמצאים בשטחים פתוחים ,רחוקים ממקורות אור
קיימים ,המוגדרים כשטחים חשוכים באופן מהותי ("אזור חשוך מהותי") .באתרים אלה נדרשת
הפחתה משמעותית של האור שמפיץ אתר הקידוח בסביבתו .מתקני התאורה יתוכננו ויבחרו עפ"י
196
דרישות מחמירות לתאורה ,בהתאם לשיקולי בטיחות או בהינתן צרכים תפעוליים מיוחדים
שיחייבו שימוש בסטנדרטים פחות מחמירים – Semi Cutoffאו .Cut Off
ב .סטנדרטים לתכנון
עפ"י הסטנדרט הבריטי )BS 5449( ,קיים דירוג המשמש לחלוקה לאזורים רגישים מבחינה
סביבתית – ,Environmental Zonesוהגדרות תקנות תאורה בשטחים שונים לפי רגישותן
הסביבתית .רמת הדירוג המחמירה ביותר – – E1: Intrinsically Dark Areasהיא זו המוגדרת
לשמורות טבע ואזורים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה – בשטחים הנדרשים להישמר כשטחים
חשוכים באופן מהותי ( .)ILE, 2000ברמת תאורה מחמירה זו ,לפי הגדרת ארגון מהנדסי התאורה
בבריטניה ,נדרשת תאורה מתאימה המבטיחה כי בשימוש בה אין בריחת אור לשמיםULR - :
.Light Ratio Upward for Installation = 0%בהתאם ,גופי התאורה בהם יערך שימוש יהיו מסוג
,Full Cutoffהמונע מעבר אור מעל זווית 92מעלות ,ומצמצם את העברת האור אחורה מעבר
לזווית אנכית עד לכ 12% -מהאור בלבד.
דרישה נוספת ,לפיה נקבע תכנון התאורה ,היא של רמות אור נמוכות של 2.5לוקס בלבד מעבר
לגדרות אתרי הקידוח .כמות אור זו נחשבת נמוכה מאוד ,ובהתאם צפויה ליצור הפרעה מזערית
לבעלי חיים באזור.
197
איור – 4.4.1סכמה המדגימה תאורת ( Full Cutoffמקור – )Paulin, 2001 :בטכניקה זו ניתן
למנוע לחלוטין בריחת אור אל עבר השמים (מעבר לזווית 92מעלות) ,ולצמצם דרסטית בריחת
אור אחורית.
ג .תכנון תאורה
באתר הקידוח תותקן תאורה המכוונת כלפי פנים האתר להארתו .התאורה תתוכנן ותותקן ,כך
שרמת התאורה מחוץ לגדר לא תעלה על רמת תאורה נמוכה של 2.5לוקס .למניעת חריגה ,מרמת
התאורה המרבית מחוץ לגדר ,ישקל השימוש באמצעים הבאים:
.1שימוש בגופי תאורה מסוג Full Cutoffשאינם מעבירים אור לשמיים.
.3הצבת גופי התאורה על גבי עמודים גבוהים ( 4מ') – הגבהת גופי התאורה מאפשרת הרחקתם
זה מזה ובהתאם צמצום מספרם לחסכון באנרגיה ,צמצום כמות האור הכללית ודליפות
לסביבה.
.4במידת הצורך ,יבוצע שימוש במסתירים המונעים אור אחורי ,להבטחת העמידה ברמות
התאורה הנדרשות מחוץ לגדר.
הערה :באתרים הממוקמים באזורים חקלאיים ושולי פיתוח ,בהם רמות האור הסובב גבוהות
יחסית יותר שימוש (בהתאם לצורך) בגופי תאורה מסוג Semi Cutoffאו Cutoffהמעבירים 1.5%-
5%מהאור (בהתאמה) אל עבר השמים.
4.5רעש
בפרק זה נבחן הפוטנציאל למפגעים אקוסטיים מאתרי קידוח המצויים כ 1.5 -ק"מ או פחות
מקולטים רגישים .שלושה אתרים ( 4כביש ( 9 ,)449צומת יונתן) ו( 12 -כביש ,)45מרוחקים יותר
מקולטים רגישים ,ולכן לא נערכה להם בחינה אקוסטית .ההתייחסות לסעיפי הרעש ,וביצוע
החישובים למצב המחמיר ביותר ,נעשו בהתאם לסיכום מקדים עם מיכל עייק מהמשרד להגנת
הסביבה (מתאריך .)30901213
4.5.1קריטריונים למפלס הרעש המותר וזכויות רעש
לבחינת פוטנציאל מפגעי הרעש מהקידוחים נערך שימוש בקריטריונים הבאים:
198
א .התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) ,התש"ן – 1992
תקנות אלו חלות על מתקנים ,מכונות וכלים המופעלים באתר הקידוחים ,לרבות על תנועה
ופריקת\טעינת משאיות באתר .התקנות הנ''ל אינן חלות על תנועת משאיות בכביש הגישה לאתר
ועל ציוד בנייה בשלב ההקמה וכן על רעש מטוסים ,תנועת כלי רכב בכבישים ורכבות.
התקנות קובעות את מפלסי הרעש שווי הערך המרביים המותרים בתוך מבנים בסביבה ,למצב
שהחלונות בחדרים פתוחים .התקנות מתייחסות לבתי מגורים ובניינים אחרים ,ומגדירות את
מפלס הרעש המותר כתלות הן ברמת הרגישות של הבניין לרעש ,והן במשך זמן החשיפה למפלס
רעש זה – בנפרד לשעות היום (השעות )24:22-11:22ולשעות הלילה (בין השעה 11:21ועד 25:59
למחרת) .מפלסי הרעש המותרים עפ''י התקנות מוצגים בטבלה .4.5.1.1
טבלה 4.5.1.1מפלסי רעש המותרים עפ''י התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) ,התש''ן 1992
מבנה א'
משך הרעש
יום
לילה
מבנה ב'
יום
לילה
מבנה ג'
יום
לילה
מבנה ד'
יום
לילה
מבנה ה'
יום
לילה
עולה על 9שעות
עולה על 3שעות אך
60
60
50
75
55
אינו עולה על 9שעות
עולה על שעה אך אינו
65
65
55
80
60
עולה על 3שעות
עולה על 32דקות
40
40
35
70
40
בין 15דקות לשעה
70
70
60
85
65
בין 12דקות ל32 -
45
45
40
75
45
דקות
בין 5דקות ל15 -
75
75
65
90
70
דקות
בין 1דקות ל 5 -דקות
80
80
70
95
75
פחות מ 12 -דקות
50
50
45
80
50
פחות מ 1 -דקות
85
85
75
100
80
מבנה א' – בניין המשמש כבית חולים ,בית החלמה ,בית הבראה ,בית אבות או בית ספר.
45
50
55
55
70
מבנה ב' – בניין באזור מגורים בהתאם לתכנית לפי חוק התכנון והבניה.
מבנה ג' – בניין באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות מגורים ולאחד או יותר
מהשימושים הבאים :מסחר ,מלאכה ,בידור.
מבנה ד' – דירות מגורים באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות תעשיה ,מסחר או
מלאכה.
199
מבנה ה' – בניין המשמש למטרת תעשיה ,מסחר או מלאכה באזור שהמקרקעין בו
משמשים למטרת תעשיה ,מסחר או מלאכה.
במקרה של רעשים התקפיים או רעשים בעלי טון בולט בספקטרום ,המפלסים המותרים פחותים
ב 5 dB(A) -מהמפלסים שבטבלה .כמו כן ,ניתן להתייחס למפלסים הגבוהים ב 5 dB(A) -מאלה
ש בטבלה הנ''ל כקריטריון לרעש המותר בשטח פתוח בסמוך לבתים ,תוך הנחה כי הפסד העברת
רעש דרך חלון פתוח הנו 5 dB(A) -לפחות .כדוגמה ניתן להתייחס למפלס הרעש )75 dB(A
כקריטריון לרעש המותר בגבולות המפעל עם שכנים באזור התעשייה.
מפלסי הרעש נמדדים במרכזו של חדר בו נמצאים אנשים בדרך כלל ,כאשר החלונות והדלתות
הפונים לעבר מקור הרעש פתוחים לרווחה.
עפ''י התקנות הנ''ל ניתן להגדיר את המבנים הפוטנציאליים בישובים ובבסיסים צבאיים
הסמוכים לאתרי הבקשה כ'' -מבנה ב'' ומבנים באזורי התעשייה ,כמו מרכז המבקרים המתוכנן כ-
''מבנה ה'' .הקריטריונים לרעש המרבי המותר מודגשים בטבלה הנ''ל.
ב .תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג – 1991ועדכון תשע"א401212-
תקנות אלו קובעות איסורים מוחלטים על ביצוע פעולות העלולות לגרום למטרדי רעש .על פי
תקנות אלו אין להפעיל ציוד בניה (כמשמעו בתקנות לרעש בלתי סביר התשל"ט )1959-בין 25:22
– 19:22באזור מגורים .הפעלת ציוד בניה בשעות אלו באזור שאינו מגורים אסורה ,באם הרעש
גורם למטרד .התקנות אינן קובעות אמות מידה ברורות או קריטריונים לעניין קביעת קיומו של
"מטרד" ,אך פרשנות מקובלת (אשר קיבלה לאחרונה חיזוק בפסיקת בית משפט השלום בירושלים
בתא 5514-24-11רכבת ישראל נ' המשרד להגנת הסביבה – החלטת השופטת עינת אבמן-מולר
מיום ) 21029011הינה שיש למנוע ככל הניתן חריגה מהערכים הקבועים בתקנות התש"ן( 1992-ראו
פירוט לעיל) .ע"פ פרשנות זו יש להבטיח כי הרעש לא יעלה על הערכים המוצגים בטבלה הבאה:
טבלה :4.5.1.1מפלס מירבי מותר לפי תקנות התש"ןdB(A( ,1992-
שעות
בין 19:22-11:22
ובין 24:22-25:22
בין ( 11:22-24:22לילה)
בתוך דירת מגורים
בתוך מבנה ציבורי רגיש
52
45
42
35
211
ג .תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה) התשל"ט – 1959
תקנות אלו קובעות מפלס רעש מרבי מותר מציוד בניה (הכלול ברשימה המצורפת לתקנות) .על
פי תקנות אלו מפלס הרעש המרבי המותר הוא ( 42 dB(Aבמרחק 15מ' מהציוד .כמו כן ,התקנות
מפרטות את התנאים לביצוע המדידה.
ד .מפלסי רעש מרביים מומלצים מאתר בניה (שלב הקמה)
הנחיות המשרד להג"ס קובעות מפלסי רעש מרביים מומלצים מאתרי בניה הפועלים בשעות היום.
מפלס הרעש המרבי המומלץ הינו הערך המובא בתקנות התש"ן 1992-בתוספת ) 12dB(Aמחוץ
למבנה .ע"פ הנחיות אלו יש למנוע ככל הניתן חריגה מערך של ( 2 dB(7בתוך מבנה מגורים
("מבנה ב") ,אם הרעש נמשך למעלה מ 9 -שעות (בשעות היום) או חריגה מערך של ) 55dB(Aאם
משך הרעש בין 9 - 3שעות.
ה .קריטריונים לרעש בשטחים פתוחים רגישים
התקינה אינה קובעת ערכים מרביים מותרים בשטחים פתוחים רגישים .לצורך הבחינה אימצנו
את הקריטריון המיושם בשמורות טבע ובגנים לאומיים בעת תכנון דרכים .על פי המלצות הועדה
הבין-משרדית לרעש מדרכים ,המפלס המרבי הרצוי הינו המפלס החל על אזורי מגורים (מחוץ
למבנה) .מפלס זה הינו ) 44dB(Aביחידת Leqלשעת שיא הרעש ,החל בדרך כלל בשעות היום
(שהינן שעות הביקורים באתרים פתוחים) .ניתן לאמץ ערך זה כאמת מידה להערכת השפעות
הרעש על אתרי ביקור ונופש ,אף כי אנו מודעים לכך כי רעש קידוחים שונה באופיו מרעש
תחבורה ,שהינו אחיד וקבוע יותר.
ו .זכויות רעש
מכיוון שהפעילות באתרי הקידוחים תהיה ב''טור'' ולא תהיה פעילות קידוחים במקביל ,הרי שאין
עניין לזכויות רעש עבור אתר בודד בהתייחסות לתקנות ולקריטריונים הנ''ל.
ז .יעדי התכנון
יעדי התכנון שנקבעו בעבודה זו הם כדלקמן:
211
.1מפלס הרעש המרבי המומלץ בשלב ההקמה ("עבודות בניה") בשעות היום יהיה
בהתאמה להמלצות המשרד להג"ס – ראו סעיף ד' לעיל.
.1הפעלת ציוד הבניה לאחר השעה 19:22תחייב נקיטת אמצעים למניעת חריגה
מתקנות התש"ן 1992-בשעות אלו.
.3מפלסי הרעש המרבים בשלב קידוחי ניסיון הינם הערכים המפורטים בתקנות
התש"ן 1992-בסעיף ב' לעיל ,אך בהתייחסות כאל מחוץ למבנים ,תוך החמרה
(מקדם בטחון) בשיעור של ) 5 dB(Aלפחות בשעות הלילה.
.4
מפלס הרעש המרבי באתרי ביקור ,בהתייחסות לשעות היום ,יהיה בהתאם
למפורט בסעיף 4.5.1ה'.
4.5.1חיזוי השפעת הרעש בשלבי ההקמה והתפעול (קידוח)
4.5.1.1מפלסי הרעש האופייניים
פירוט הציוד ,בו יעשה שימוש בזמן ההקמה וקידוח החיפוש נמסר ע"י חברת אפק נפט וגז בע''מ.
תיאור העבודה ,שלביה והציוד מוצגים בפרק ג' לעיל .פירוט הציוד ,שעות העבודה ומפלסי הרעש
הנפלטים ממנו מוצגים בטבלה - 4.5.1.1מפלסי רעש מציוד בזמן ההקמה ,השיקום ובתפעול
השוטף ,וטבלה – 4.5.1.1רעש מציוד בעת הקמת "מרתף הקידוח" – במהלכה יבוצעו עבודות
יציקת בטון.
מפלסי הפליטה האופייניים לכל פריט ציוד מתבססים על מדידות רעש של כלי העבודה שבוצעו
בארץ באתרי בנייה שונים ומתוך הספרות המקצועית ( Transit Noise and Vibration Impact
– Assessment, FTA, 2006, table 12-1 Mayבקצרה .(HMMHמפלסי הרעש האופייניים של
הציוד ,בעת הפעילות באתר הקידוח ,מפורטים בטבלה .4.5.1.1
קידוחי ההולכה (קונדוקטורים) לעומק ארבעים מ' ,יתבצעו באמצעות מכונות קידוח רגילות אשר
משמשות לקידוחי כלונסאות ליסודות בניין.
יצוין כי מפלסי הרעש המצטבר מתייחסים למצב מחמיר בו כל הכלים פועלים סימולטנית .הנחת
עבודה זו הינה מחמירה ,מכיוון שבפועל ,רק חלק מכלי העבודה יפעלו בכל שלב נתון .גנרטור
212
הדיזל יהיה מושתק עד לרמה של ) 62 dB(Aבמרחק 15מ' ,כך שתרומת הרעש שלו תהיה זניחה
לעומת הרעש משאר הכלים ,ולכן הגנרטור הנ''ל לא נלקח בחשבון בחיזוי הרעש.
שעות הפעלה – בשלב התפעול עבודות הקידוח תימשכנה סביב שעות היממה – .1404בשלב
עבודות ההקמה והשיקום העבודות תתבצענה בשעות היום בלבד ,מ 5:22 -בבוקר עד השעה
,19:22ולא תבוצענה עבודות כלשהן אחרי השעה .19:22
על פי הטבלאות ניתן לקבוע את מפלסי הרעש המצטברים המרביים ,הצפויים בנקודת התייחסות
המרוחקת כ 15-מ' ממרכז הכובד של כלל הציוד (הפועל כולו בו זמנית) ואת ההספק הקולי
המקורב .ערכים אלו מוצגים בטבלה 4.5.1.3בהמשך והם שימשו כבסיס להערכת השפעות הרעש
הצפויות .בטבלה מוצגות גם השעות בהן יופעל כל ציוד.
טבלה :4.5.1.1מפלסי רעש האופייניים של כלי העבודה שיפעלו בשלבי ההקמה ,ההפעלה
והשיקוםdB(A( ,
שלב
הקמה
קדיחת
קונדוקטורים
קדיחה
לחיפוש
נפט
פינוי ושיקום
מספר
יחידות
גובה
מקור
(מ')
מפלס
רעש
במרחק
15מ'
בולדוזר
()D9
1
1.5
45
מכבש
1
1.5
55
1
1.5
55
1
1.5
42
1
1.5
41
1
1
92
מכונת קידוח
1
* 3.4
43
משאבת בוץ
גנרטור
מושתק
גנרטור דיזל
מושתק
מלגזה
טלסקופית
מנוף
טלסקופי
1
1
51
1
1
41
1
1.5
41
1
1.5
55
1
1.5
54
מקור רעש
(צמ"ה
ואנרגיה)
מחפרון
(בינוני)
משאית
גנרטור דיזל
מושתק
מכונת קידוח
כלונסאות
מפלס רעש
מצטבר
במרחק 15
מ'
44
זמן
עבודה
יום
מקור
(צוקרמן,
)1213
(צוקרמן,
)1213
(צוקרמן,
)1213
()HMMH
()HMMH
92
43
יום
יום
ולילה
(צוקרמן,
)1213
()HMMH
()HMMH
()HMMH
()HMMH
92
יום
()HMMH
()HMMH
213
מספר
יחידות
גובה
מקור
(מ')
מפלס
רעש
במרחק
15מ'
1
1.5
55
(צוקרמן,
)1213
1
1
44
()HMMH
1
1.5
44
1
1.5
45
שופל
1
1.5
55
משאית
1
1.5
42
()HMMH
(צוקרמן,
)1213
(צוקרמן,
)1213
()HMMH
מקור רעש
(צמ"ה
ואנרגיה)
שלב
מחפרון
דיסק חיתוך
חשמלי
שובר בטון
בולדוזר
()D9
מפלס רעש
מצטבר
במרחק 15
מ'
זמן
עבודה
מקור
*הערה :למקדח מנוע הידראולי קטן שעולה ויורד עם הקידוח עד לגובה של כ 15 -מ' ,אך מפלס הרעש שלו
נמוך .על כן נבחר גובה כ 3.4 -מ' (המנוע) כמפלס הרעש של המקדח.
טבלה - 4.5.1.1מפלסי רעש אופייניים בבניית המרתף (עבודות ביום בלבד)dB(A( ,
שלב
בניית
מרתף
מקור רעש
מספר
יחידות
תרחיש בו -זמני
גובה
מקור
(מ')
1.5
מפלס רעש
במרחק 15
מ'
1
1
3
4
41
X
X
X
X
55
X
X
גנראטור
1
מחפרון (בינוני)
1
1.5
שובר בטון
מלגזה
1
1
1.5
1.5
44
55
מערבל בטון
1
1.5
41
X
משאבת בטון
1
1.5
42
X
מהדק ויברציוני
מנוף טלסקופי
משאית רכינה עם
עגלה
1
1
2
1.5
54
54
X
1
1.5
42
X
X
X
X
41
49
44
54
מקור
()HMMH
(צוקרמן,
)1213
()HMMH
()HMMH
(צוקרמן,
)1213
(צוקרמן,
)1213
()HMMH
()HMMH
(צוקרמן,
)1213
------
214
טבלה :4.5.1.3מפלסי רעש והספק קולי מרביים הצפויים ממקורות הרעש בשלבי העבודה השונים,
)dB(A
שלב
שעות
עבודה
מפלס רעש
(במרחק 15מ')
44
92
49
יום
הקמה
יום
קדיחת קונדוקטורים
יום
בניית מרתף
יום
קדיחה לחיפוש נפט
43
ולילה
(ללא קונדוקטורים)
92
יום
פינוי ושיקום
* לפי התפשטות של מקור חצי כדורי.
הספק קולי
(מקורב)*
LWA
112
111
111
115
111
4.5.1.1מודל לחיזוי מפלס הרעש הצפוי
הנחות המודל -החישוב נעשה עפ''י מודל חיזוי לפי תקן בינלאומי .ISO 9613-2המודל מתייחס
לגורמים הבאים:
התפזרות גיאומטרית של גלי קול בשיעור של 6 dBעם המרחק.
הנחתת רעש ,עקב בליעה ע''י אויר ,בתנאים מטאורולוגים סטנדרטיים (לחות ,52%
טמפרטורה 12מעלות ,לחץ אטמוספרה )Pa121315עפ''י .ISO 9613-1
בליעה על ידי קרקע ,בהתאם למצב בשטח האופייני לאזור חקלאי (קרקע חצי קשה עם
מקדם .)G = 2.5
הספק קול מרבי dB(A) LWAעפ''י טבלה 4.5.1.1ומפלסים ספקטראליים של מקורות
הרעש (נלקחו עפ''י ממצאי מדידות רעש שבוצעו באתר קידוח חיפוש בשטח חקלאי
בשימוש בציוד ישן ולא ממוגן אקוסטית ,אך מסוג דומה (דו"ח "תופ סביבה ואקוסטיקה"
מס' L9842-747מיום .)32024029מצ''ב הגרף של המדידה הספקטראלית בתרשים מס'
.4.5.1.1
גובהו של מקור הרעש המצטבר בשלב עבודות ההקמה נקבע ל 1 -מ' מעל רום הקרקע של
האתר ,ובשלב הקידוח עצמו הגובה נקבע ל 3.4 -מ' (.)DR20
גובהם של קולטי הרעש נקבע ל 5 -מ' מעל הקרקע עבור מבנים בישובים (בהתחשב
בקומה שנייה של הבתים) ,ו 1 -מ' מעל הקרקע עבור בסיסים צבאיים ואתרי ביקור.
215
לא נלקח בחשבון מיסוך טופוגרפי וכן השפעות רוח וגרדיינט הטמפרטורה (גורמים אלו
נחשבים כממתנים את מעבר הרעש ולכן זוהי הנחה מחמירה).
ספקטרום הקול – איור 4.5.1.1.1מציג ספקטרום רעש ,שנמדד כאמור מאתר קידוח
בשטח חקלאי .עפ"י הספקטרום המדוד ,עיקר האנרגיה האקוסטית ,לאחר שקלול
לסקאלה Aנוצרת בתדרים גבוהים של 500 – 2000 Hzוהרעש אינו בולט בספקטרום
כמוגדר בתקנות לרעש בלתי סביר.1992 ,
איור :4.5.1.1.1ספקטרום רעש ממדידה באתר קידוח חיפוש )LPA = 84 dB(A
216
ביצוע החישובים – בחישובים נקבעו תחומי השפעת הרעש בשלבים שונים ומפלסי הרעש החזויים
בבתים הקרובים ,תוך השוואתם עם הקריטריונים לרעש המותר .החישובים בקולטי הרעש נערכו
בשני שלבים:
בשלב ראשון :חושבו מפלסי הרעש החזויים בקולטים השונים ,ללא כל אמצעים להפחתת
רעש.
בשלב שני :חושבו מפלסי הרעש ,בהתחשב באמצעים המוצעים להפחתת הרעש .ראה פרוט
בהמשך.
4.5.1.1תוצאות חיזוי השפעת הרעש
טבלה 4.5.1.1.1מציגה את מפלסי הרעש המחושבים בקולטים .עפ"י החישובים שבטבלה מפלס
הרעש המרבי הצפוי ,עקב עבודות שתבוצענה בשעות היום (קדיחת הקונדוקטורים) ,יגיע ל-
) 92dB(Aבמרחק של 15מ' .מפלס הרעש המרבי הצפוי ,עקב ביצוע עבודות הקידוח בשעות
הלילה (קידוחי חיפוש) ,יגיע ל 43dB(A) -באותו מרחק .חישוב מפלסי הרעש החזויים בקולטים
שנבחרו ,נעשה ע"פ נתונים אלו .מהחישוב עולה כי:
.1עבור מקור הרעש המצטבר המרבי ) ,Leq = 90 dB(Aהמרחק בו מפלס הרעש שווה
לקריטריון לרעש המותר ) 70 dB(Aלמבני מגורים ("מבנה ב") ,הוא 120מ' ממקור הרעש
המצטבר.
.2כנ''ל המרחק בו מפלס הרעש שווה לקריטריון הנקבע של ) 64 dB(Aלרעש מותר בשטחים
פתוחים רגישים לרעש ,הינו 200מ' ממקור הרעש המצטבר.
.3עבור מקור הרעש המצטבר המרבי ) ,Leq = 83 dB(Aהמרחק בו מפלס הרעש שווה
לקריטריון לרעש המותר ) 40 dB(Aלמבני מגורים ("מבנה ב") בלילה (מחוץ לבתים ,תוך
הצבת מקדם ביטחון של ) 5 dB(Aלעומת התקנות ,תש"ן ,)1992-הוא 800מ' ממקור הרעש
המצטבר.
מפת קווים שווי רעש (איזופלטות) ,המציגה פרישה של מפלסי רעש חזויים בסביבת הקידוח,
מוצגת באיור .4.5.1.1קווי הרעש של ) 64 dB(Aעבור עבודות ההקמה בשעות היום ו40 dB(A) -
217
עבור קידוחי חיפוש בשעות הלילה (קו הרעש של ) 70 dB(Aהנמצא בצמוד לאתר פחות רלוונטי),
מגדירים את תחומי השפעת הרעש סביבם .בשטחים מחוץ לקווים אלו לא צפויה חריגה
מקריטריון הרעש (אין צפי למפגעים) .בטבלה 4.5.1.1שלהלן מוצג חישובם של מפלסי הרעש
המרביים הצפויים מכל מקורות הרעש הפוטנציאליים באתר ,ומפלס הרעש המצטבר המחושב
לצורך החיזוי בהתייחסות לשעות היום והלילה.
218
טבלה :4.5.1.1.1.מפלסי רעש חזויים מעבודות ההקמה ומהקידוח בשלב התפעול ) dB(Aערכים
מעוגלים ( -בהנחות מחמירות ללא מיסוך ובליעת הקרקע)
הקולט
שלב
קדיחת
קונדוקטורים
קדיחה
לחיפוש נפט
.1
בתים
בכפר
חרוב
.1
בתים
באלי -עד
שעות
עבודה
אתר
קידוח
הקרוב
מרחק
מ'
גובה
קולט
מעל
מקור,
מ'
יום
1
445
מפלס
רעש
במרחק
15מ'
מפלס חזוי
מחוץ למבנה
מפלס
חזוי
בתוך
המבנה
92
44
41
הפחתת
קריטריון
רעש
נדרשת
*45
-
–4
יום
ולילה
43
39
34
**35
-
קדיחת
קונדוקטורים
יום
92
19
44
34
41
*45
-
קדיחה
לחיפוש נפט
יום
ולילה
43
11
39
15
34
**35
-
.3
ביקור
קדיחת
מתוכנן
קונדוקטורים
בא.ת .בני
יהודה
קדיחת
.4בתים קונדוקטורים
במיצר
קדיחה
לחיפוש נפט
אתר
.5
מסעדה
קדיחת
סגורה
קונדוקטורים
ליד כביש
549
קדיחת
.4בתים קונדוקטורים
בנטור
קדיחה
לחיפוש נפט
קדיחת
.5בסיס
קונדוקטורים
צבאי ליד
קדיחה
כביש 449
לחיפוש נפט
1
3
1422
492
5
1
אתר
.4בתים
במעלה
גמלא
יום
3
122
5
1
1332
4
4
132
4
יום
יום
ולילה
יום
יום
92
92
5
1545
51
-
42
35
44
–4
(לאחר
בנייתו)
*45
-
43
33
14
**35
-
92
41
-
44
-
92
34
31
*45
-
11
יום
ולילה
43
19
14
**35
-
יום
92
33
14
*45
-
4
1122
- 34
לילה
43
14
11
35
-
קדיחת
קונדוקטורים
יום
92
41
35
*45
-
קדיחה
לחיפוש נפט
יום
ולילה
5
1115
135
43
35
32
**35
-
219
הקולט
.9בתים
בחד-נס
שלב
שעות
עבודה
קדיחת
קונדוקטורים
יום
קדיחה
לחיפוש נפט
קדיחת
.12בסיס
צבאי ליד קונדוקטורים
כבישים
קדיחה
45 ,9244
לחיפוש נפט
.11בתים
בקשת
.14בתים
ביונתן
4
1545
מפלס חזוי
מחוץ למבנה
92
34
31
*45
-
145
יום
ולילה
43
19
14
**35
-
יום
92
32
45
15
42
*45
-
43
13
34
14
33
**35
-
92
34
45
31
42
*45
-
43
19
34
14
33
**35
-
92
44
59
*45
-
יום
ולילה
קדיחת
קונדוקטורים
יום
קדיחה
לחיפוש נפט
יום
ולילה
קדיחת
.11בסיס קונדוקטורים
צבאי ליד
כביש 444קדיחה
לחיפוש נפט
.13אתר
קדיחת
ביקור
קונדוקטורים
אנדרטה
צבאית
.14אתר
קדיחת
ביקור
קונדוקטורים
פארק
הירדן
.15-1
מבני
קדיחת
חינוך
קונדוקטורים
מדרשת
גולן
חספין
קדיחת
.15-1
קונדוקטורים
בתים
קדיחה
בחספין
לחיפוש נפט
אתר
קידוח
הקרוב
מרחק
מ'
גובה
קולט
מעל
מקור,
מ'
מפלס
רעש
במרחק
15מ'
מפלס
חזוי
בתוך
המבנה
הפחתת
קריטריון
רעש
נדרשת
12
11
11
13
2406
950
1555
955
131
67
43
2
יום
יום
ולילה
14
122
12
43
55
51
**35
- 15
יום
11
452
33
92
44
-
44
-
יום
4
452
14
92
54
-
44
-
יום
14
1342
-4
92
42
35
*60
-
92
35
31
*65
-
יום
14
1452
-5
יום
ולילה
43
32
15
**35
-
קדיחת
קונדוקטורים
יום
92
42
35
*65
-
קדיחה
לחיפוש נפט
יום
ולילה
15
1422
- 15
43
33
14
**35
-
211
הקולט
.15
מסעדה
בצומת
יהודייה
.14בסיס
צבאי
שלב
קדיחת
קונדוקטורים
קדיחת
קונדוקטורים
קדיחה
לחיפוש נפט
שעות
עבודה
יום
אתר
קידוח
הקרוב
8
מרחק
מ'
1452
גובה
קולט
מעל
מקור,
מ'
- 10
יום
יום
ולילה
11
552
מפלס
רעש
במרחק
15מ'
מפלס חזוי
מחוץ למבנה
מפלס
חזוי
בתוך
המבנה
הפחתת
קריטריון
רעש
נדרשת
92
39
-
44
-
92
44
43
**65
-
1
43
41
34
*35
-1
קדיחת
.19
איתן
אבני
קונדוקטורים
קדיחה
לחיפוש נפט
92
יום
5
1142
43
42
**65
- 12
יום
ולילה
43
34
31
*35
*שקול ל 52045dB(A) -מחוץ למבנה.
** התייחסות לקריטריון לילה עפ''י התקנות 1992עם מקדם בטחון ). -5 dB(A
4.5.1.3מסקנות מחישוב הרעש הצפוי
להלן עיקרי המסקנות הנובעות מטבלה :4.5.1.1
ברובם המכריע של אתרי הקידוח – 1כפר חרוב 1 ,מיצר 3 ,א.ת .בני יהודה (כיום) 4 ,חוות
הבקר כביש ( 549כיום) 5 ,חוות נטור 4 ,כביש 5 ,449מחצבת דליות 4 ,חד נס 9 ,צומת יונתן,
12כביש 11 ,45קצביה 13 ,קשת 14 ,בג'וריה וב 15 -טיסן לא צפויות חריגות מקריטריון
תקנות רעש בלתי סביר ,1992ובהתאם לא צפויים מפגעי רעש בשימושי קרקע רגישים
סמוכים.
-
קידוח 3א.ת בני יהודה – מפלס הרעש החזוי באתר הביקור ביקב המתוכנן באזור התעשייה
(קולט )3חורג בכ 4 -דציבלים מהקריטריון של ,dB(A) 44אשר נקבע כמפלס הרעש המרבי
המותר לעבודות בשעות היום ,בזמן פעילות ההקמה .במידה ואתר הביקור המתוכנן יוקם
-
211
ויופעל ,טרם ביצוע הקידוח ,ינקטו אמצעים להפחתת הרעש ,המפורטים בסעיף 4.5.1.4
בהמשך .בהתאם ,יבוצע ניטור רעש בעת ההקמה ולפיו יקבעו אמצעי מיגון נדרשים.
מפלס הרעש החזוי במבני בסיס צבאי – קולט 14הסמוך לאתר 11עומד בקריטריון 64
) ,dB(Aשנקבע למפלס הרעש הנדרש בשעות היום ,אך חורג בשיעור קטן של דציבל אחד
מקריטריון ) 35 dB(Aהנקבע למפלס הרעש המרבי המותר לעבודות בשעות הלילה .מכיוון
שאין חריגה מעל הקריטריון ) 40 dB(Aעפ''י התקנות לרעש בלתי סביר ,תש"ע ,1992-לא
נדרשת נקיטת אמצעים בשלב התכנון זה ,אך יש לבצע מדידות ניטור רעש בנקודה זו בזמן
הקדיחה בלילה ,כמפורט בתכנית הניטור בהמשך.
מפלס הרעש החזוי במבני הבסיס הצבאי הסמוך לכביש ( 444קולט – 11אתר )14עומד
בקריטריון ) 64 dB(Aהנקבע למפלס הרעש הנדרש בשעות היום ,אך חורג בכ15 dB(A) -
מקריטריון ) 35 dB(Aהנקבע למפלס הרעש המרבי המותר לעבודות בשעות הלילה (חריגה
של ) 12 dB(Aמעל הקריטריון ) 40 dB(Aעפ''י התקנות לרעש בלתי סביר )1992 ,בזמן
פעילות באתר קידוחים .14לפיכך ,יש לנקוט באמצעים להפחתת הרעש באתר זה (אתר 14
נפסל בסופו של דבר כאמור לעיל).
מפלסי הרעש החזויים במבנים בשאר הישובים ,בבסיסים הצבאיים ובאתרי הביקור ,בהם
שוהה קהל ,נמוכים מיעדי התכנון שהוגדרו בעבודה .על כן ,אין צורך לנקוט באמצעים
להפחתת רעש בהתייחס לשימושים אלה.
4.5.1.4אמצעים להפחתת הרעש בשלב ההקמה
אתר הביקור ביקב המתוכנן (קולט – )3אמצעי מיגון ידרשו בקידוח ,3במידה ומרכז המבקרים
ביקב המתוכנן באזור תעשייה בני יהודה יוקם ויופעל לפני מועד ביצוע הקידוח .במקרה זה ידרש
מיגון אקוסטי על-מנת להפחית את הרעש בשטחי אתר הביקור ,בזמן עבודות ההקמה.
גדר אקוסטית ,המוצבת במרחק 52 - 32מ' מהמקור (מיקום מכונת הקידוח) ובגובה של 4מ' מעל
מפלס קרקע ,נבדקה ונמצאה יעילה להנחתת הרעש הנדרשת .הפחתת הרעש של הגדר הינה כ-
(( 4 dB(Aבתדר ,)522Hzולפיכך מפלס הרעש החזוי באתר הביקור יעמוד ביעד שנקבע וישתווה
לקריטריון של כ( 64 dB(A) -מיקום הגדר מסומן באיור .)4.5.1.1הגדר תהיה עשויה פח (או חומר
212
דומה ,בהתאם להגדרות יועץ אקוסטיקה) בעובי 1מ"מ ותהיה אטומה ורציפה לאורך גבולו הצפוני
של האתר .הגדר תעוצב על פי הנחיות אדריכל הנוף.
איור 4.7.2.4.1חישוב יעילות מיסוך אקוסטי ע''י קירות באתר קידוח 3
אמצעים נוספים בכל האתרים – כיוון שהחישובים מתבססים על הנחות מחמירות ניתן להניח,
בדרגת וודאות גבוהה מאד ,כי בפועל מפלסי הרעש יהיו נמוכים מהמפלסים החזויים הנ''ל .עם
זאת ,כהחמרה ,עבודות ההקמה והשיקום יבוצעו עפ"י הנוהל הבא:
עבודות ההקמה והשיקום תתבצענה בשעות היום מ 5:22 -בבוקר עד השעה 19:22בלבד.
לא תבוצענה עבודות כלשהן אחרי השעה .19:22
בהתאם לביצוע מדידות רעש בשטח ,יוצב קיר אקוסטי ,במתאר של גדר אטומה ורציפה
לאורך גבול האתר שחזיתו פונה לצד הישובים\בסיסי צבא הנמצאים במרחק הקטן מ-
1222מ' ולצד אתרי הביקור המצויים במרחק הקטן מ 152 -מ'.
4.5.1.5מניעת מפגעי רעש וניטור בשלב תפעול הקידוח
מיד עם תחילת הקידוחים ,בשבוע הראשון של העבודה ,תבוצענה ע''י יועץ אקוסטי מדידות רעש
בישובים\בסיסים צבאיים הנמצאים במרחק הקטן מ 1522 -מ' מאתרי הקידוח ,בנקודות שיתואמו
מראש עם המשרד להגנת הסביבה .הרעש יימדד בשעות הלילה ביחידת Leqבסמוך למבנים ו\או
בתוך המבנים ,על פי הוראות התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן .1992-העבודות
יבוצעו עפ"י הנוהל הבא:
213
לא יוחל בביצוע עבודות אחרי השעה 11.22בלילה ולפני השעה 24.22בבוקר ,אלא אם הוכח
באמצעות מדידות כי הרעש אינו חורג מהקריטריון המומלץ ,או שהרעש אינו נשמע כלל.
במידה וימצא כי הרעש חורג מהמפלס המותר ,על פי תקנות תש"ע 1992-עם החמרה של –5
) 35 dB(A)[ dB(Aבתוך המבנה] ,ינקטו אמצעים להפחתת הרעש ,כגון:
הצבת מתרס רעש לאורך גבול האתר.
הצבת קיר נוסף (נייד) בסמוך למכונת הקידוח.
השקטת ציוד.
שינוי אופן הפעלת הציוד.
לאחר ביצוע השיפור הנדרש ,תבוצענה מדידות רעש חוזרות על מנת לוודא עמידה בקריטריון.
הדו"ח המפרט את תוצאות המדידות ,המסקנות וההמלצות יוגש למשרד להג"ס.
בכפוף לתוצאות הניטור ,ניתן יהיה לבצע עבודות לילה ,במידה ולא יתגלה חשש למפגע רעש
בישובים0בסיסים צבאיים.
4.5.1.4אמצעים להפחתת הרעש בשלב הקידוח
בסיס צבאי ליד כביש ( 444קולט )11בסמוך לאתר – 14מכיוון שקולטי הרעש בבסיס הצבאי
גבוהים ב 4.5 -מ' ממקור הרעש ,הצבת גדר אקוסטית בגובה 4מ' בחזית האתר הפונה לבסיס
(מערב) לא תבטיח עמידה בקריטריון הנדרש בזמן הקידוח.
לכן ,על מנת להפחית את הרעש נבדקה יעילות של קיר אקוסטי נייד נוסף המוצב במרחק 32מ'
ממקור הרעש או פחות מזה (מיקום מכונת הקידוח) וגובהו 4מ' מעל מפלס קרקע .הקיר הנייד
יהיה עשוי מפח בעובי 1מ"מ (או חומר אחר ,לפי הגדרות יועץ האקוסטיקה) ויהיה אטום ומלא.
הקיר הנייד יעוצב על פי הנחיות אדריכל הנוף .הפחתת הרעש ע''י הקיר תהיה כ - 5dB(A) -ומפלס
הרעש החזוי בתוך המבנה יהיה כ ,47 dB(A) -תוך חריגה של ) 7 dB(Aמקריטריון ) 40 dB(Aעפ''י
התקנות לרעש בלתי סביר .1992 ,מיקום הגדר מסומן בתרשים מס' .4.5.1.4.1חריגה זו מחייבת
בצוע ניטור רעש שוטף במהלך הקידוח ונקיטת אמצעים נוספים להפחתת רעש במידת הצורך
ובהתאם לממצאי המדידות כמפורט בהמשך.
214
איור 4.7.2.4.2חישוב יעילות מיסוך אקוסטי ע''י קירות באתר .14
4.4חומרים מסוכנים
4.4.1אמצעים לצמצום סיכונים וטיפול באירועי חומ"ס
א .בחינת פוטנציאל סיכון
פוטנציאל הסיכון שמקורו באירוע חומרים מסוכנים נדרש להיבחן על פי המתודולוגיה לבחינת
מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים מאת המשרד להגנת הסביבה (במהדורתו העדכנית
האחרונה).
על פי מסמך זה ,יש לשמור מרחקי הפרדה מינימליים של 52מטר מחומרים דליקים ו 122 -מטר
מחומרים רעילים לרצפטורים ציבוריים ובהנחה שסוגי החומרים המסוכנים ,כפי שאלה מפורטים
בנספח 4במסמך מרחקי ההפרדה יהיו בכמות של 122ק"ג ויותר.
כמו כן יצוייין כי ,על פי מסמך מדיניות מרחקי הפרדה (נספח ב') ,אין חומרים מסוכנים המחייבים
חישוב מרחקי הפרדה.
215
בהתאם למיקום מערך התפעול ,בטווחי הסיכון אין רצפטורים ציבוריים ,3לא במצב קיים ולא
במצב מתוכנן.
ב .אמצעים לצמצום סיכונים
למניעת אירועי חומ"ס וזיהום סביבתי ייושמו נהלי בטיחות ,לרבות נוהל יומי לבדיקה ויזואלית
של תקינות מרכיבי המערכת וינקטו האמצעים הבאים:
.1חומרים מסוכנים יאוחסנו במכולה ייעודית עד לרגע השימוש .יודגש כי חומרים חומציים
יובאו אל אתר הקידוח במועד השימוש.
.1תוצרי הפקה יאוחסנו בחביות במכולה ייעודית סגורה ויועברו לבדיקות מעבדה.
.3גז שיתגלה יוזרם ללפיד לשריפה.
.4באזור התפעולי הממוכן ,החומרים המסוכנים ימוקמו על גבי מאצרה ניידת (סטנדרטית)
בקיבולת מינימלית ,שתהווה 112 %מנפח המארז הגדול ביותר אשר יונח עליה.
.5חומרים יועברו בין אתרי הקידוח בהתאם להנחיות ולפי כל דין.
.4חומרים שלא נעשה בהם שימוש יוחזרו לספק או יאוחסנו במחסן ייעודי באחריות חברת
אפק נפט וגז בע"מ ובהתאם לכל דין.
.5באתר יאוחסנו כ 12 -שרוולים לספיגת שפך אקראי ובלתי מבוקר.
.4בדיקת פוטנציאל להיווצרות חשמל סטטי באתר ומתן פתרונות הנדסיים למניעתו
(הארקה וכו') .כל מכונות הקידוח יכללו אמצעים מתאימים להארקה.
.9מגדל הקידוח ישמש כמתקן "כולא ברקים" באתר.
אמצעים לטיפול באירוע חומ"ס:
.1החברה תעמוד בדיני הבטיחות והגיהות באתרי הקידוח ותעסיק יועץ מומחה לשם כך.
3
"רצפטור ציבורי" :שימוש או ייעוד ,קיימים או מתוכננים המשמשים או מתוכננים לשהיית אוכלוסיה ,לרבות
מגורים ,מסחר קימעונאי ,משרדים משרתי קהל ,מוסדות ציבוריים לפי הקבוע בחוק התכנון והבניה ,תיירות,
מקומות בילוי ,אולמות שמחה\ גני אירועים ,אזורים בהם קיימת שהייה אינטנסיבית של אוכלוסייה בשטחים
ציבוריים פתוחים ופארקים ,שימושים מעורבים הכוללים אחד מכל אלה וכן מגרשי החניה שלהם וכל שימוש נוסף
שיקבע הממונה .מתקני תעשייה אינם נכללים בהגדרת רצפטור ציבורי.
216
.1צוות העובדים באתר יהיה מוגן באמצעי בטיחות אישיים (משקפי מגן ,נעלי עבודה
מתאימות ומסכות).
.3באתר הקידוח יוצב מטף כיבוי אש נייד במשקל 52ק"ג .ליד מכולת החומ"ס יותקנו 4
מטפי אבקה ניידים.
4.9איכות אויר
לחיזוי השפעות הקידוחים בוצעו הרצות מודל פיזור מזהמים המביאות בחשבון את כלל המקורות
שיפעלו באתר קידוח .לפי הנדרש ברשיון יבוצעו עד 12קידוחים מבין 15האתרים הפוטנציאליים.
הקידוחים יבוצעו בזה אחר זה ("בטור") ולא בזמן מקביל ,ולכן יבוצע מודל נפרד לכל קידוח; כל
מודל מניח פליטות מאותו מערך מתקנים ,שישמש לביצוע כל הקידוחים.
הקידוחים ממוקמים בתחום רישיון נרחב שניתן ע"י משרד האנרגיה והמים ,הכולל את מרבית
אזור דרום רמת הגולן ,ושטחו כ 395 -קמ"ר .תחום הרישיון מיוצג ע"י 3תחנות מטאורולוגיות
שונות .על מנת להעריך את השפעת הקידוחים על איכות האויר בסביבתם ,בוצע חיזוי ,באמצעות
מודלים ,עבור שלושת הקידוחים הסמוכים ביותר לקולטים רגישים (ישובים) באזור – כל קידוח
מצוי באזור המיוצג ע"י תחנה מטאורולוגית שונה.
הערכת איכות האויר כוללת גם את נתוני הרקע ,שנמדדו בתחנה הניידת שהוצבה בקצרין.
המתודולוגיה ,הנתונים ותוצאות בדיקת החלופות מוצגים בסעיפי המשנה הבאים.
4.9.1מתודולוגיה
הריכוזים החזויים באזור מביצוע הקידוחים חושבו באמצעות מודל ,AERMODEהמומלץ ע"י
ה USEPA -והמשרד להג"ס ,כמפורט בסעיף 1.9.3לעיל .מודל ה AERMOD -פותח ע"י הסוכנות
האמריקאית להגנת הסביבה ( )EPAוהחברה המטאורולוגית האמריקאית ( )AMSהמאגד מודל
פיזור מזהמים ,מודל מטאורולוגי ( )AERMETומודל טופוגרפי ( ,)AERMAPהמיועד לשקלול
השפעת הטופוגרפיה על פיזור המזהמים .מודל זה מאפשר הערכת מגוון רחב של מקורות נייחים
– שטח ,נפח ומקורות נקודתיים – עפ"י טופוגרפיה מורכבת של האזור ונתונים מטאורולוגיים
מקובץ מטאורולוגי של נתונים המדודים באזור.
217
באזור הרישיון (דרום רמה"ג) ,בו ממוקמים הקידוחים ,קיימות 3תחנות מטאורולוגיות של השרות
המטאורולוגי (השמ"ט) בעלות נתונים מתאימים למודל :בית ציידה ,אבני איתן וגמלא .תחנות אלו
מייצגות תנאים אקלימיים שונים בחלקים נפרדים של תחום הרישיון .בהתאם לכך ,אתרי
הקידוחים סווגו לפי קירבתם ותנאי הטופוגרפיה לתחנות אלו ,זאת בהנחייתו המקצועית של ד"ר
אילן סתר ,לשעבר סמנכ"ל השמ"ט .סה"כ בוצעו 4הרצות מודל – כל הרצה כוללת פליטות
מקידוח אחד בלבד (כאמור ,הקידוחים יבוצעו בטור) הקרוב ביותר לקולטים בתחום הייצוג של כל
אחת מהתחנות המטאורולוגיות .ההרצות מייצגות את המקרה הקיצוני ביותר מבחינת פיזור
מזהמים ,בתחומי כל אחת מהתחנות המטאורולוגיות שבאזור.
4.9.1תרחישים -אתרי הקידוח
אתרי הקידוח שנבחנו במודל הם (טבלה :)4.9.1.1
אתר – 1מצוי באזור המיוצג ע"י תחנה מטאורולוגית אבני איתן .קידוח זה מצוי במרחק
הקרוב ביותר לישוב (כפר חרוב) בחלק הדרומי של דרום רמה"ג .התוצאות המחושבות לקידוח
זה ישמשו גם כאמת מידה להערכת השפעותיהם של קידוחים נוספים בחלק הדרומי5 ,4 ,3 ,1 :
ו ,14 -המרוחקים יותר משימושים רגישים.
אתר – 4בשל קירבתו של אתר הקידוח למסעדה "מור וקינמון" (הסגורה כיום ומצויה בשלב
תכנון סטטוטורי) ,כדי 112מ' ,משמש גם מודל זה לבדיקת איכות האויר בדרום תחום הרישיון.
המודל מיוצג אף הוא על ידי נתוני התחנה המטאורולוגית אבני איתן.
אתר – 11מצוי באזור המיוצג ע"י תחנה מטאורולוגית גמלא .אתר קידוח זה מצוי במרחק
מינימלי משימוש הקרקע הרגיש הסמוך (בסיס צבאי) בחלק המרכזי של רמה"ג .התוצאות
המחושבות לקידוח זה ישמשו גם כאמת מידה להערכת השפעותיהם של קידוחים נוספים
בחלק המרכזי 15 ,13 ,11 ,12 ,9 ,4 :ו 15 -המרוחקים יותר משימושים רגישים.
טבלה – 4.9.1.1נתוני הקידוחים הנבחנים
תחנה מטאורולוגית
מיקום הקידוח
נ.צ .אתר קידוח
קידוחים 1ו4 -
אבני איתן
דרום רמה"ג ,מישורי
הרמה
מזרח
צפון
141932
542113
קידוח 11
גמלא
מרכז רמה"ג ,מישורי
הרמה
מזרח
צפון
145495
545245
קידוח 14
בית ציידה
מורדות הגולן
המערביים
מזרח
צפון
142129
544445
218
545342
145152
גובה תחנה
מטאורולוגית
355מ'
425מ'
מרחק מינימלי
ממגורים
542מ' – כפר חרוב
112מ' – מסעדה
בתכנון
1ק"מ – קצרין
מרחק מינימלי
מבסיס צבאי סמוך
קידוחים המיוצגים
בתחום התחנה
המטאורולוגית
5 ,4 ,3 ,1 ,1ו14 -
-122מ'
412מ'
132מ'
15 ,13 ,11 ,11 ,12 ,9 ,4
ו15 -
4 ,5ו14 -
אתר – 14מצוי באזור המיוצג ע"י תחנה מטאורולוגית בית ציידה .אתר זה אמנם לא נבחר
לביצוע הקידוחים ,אולם החישובים לגביו מוצגים בכדי להראות מצב קיצון .קידוח זה מצוי
במרחק הקרוב ביותר לשימוש קרקע רגיש (בסיס צבאי) במורדות המערביים של רמה"ג.
התוצאות המחושבות לקידוח זה ישמשו גם כאמת מידה להערכת השפעותיהם של קידוחים
נוספים במורדות המערביים :קידוחים 5ו 4 -המרוחקים יותר משימושים רגישים.
4.9.3נתוני המודל
א .שעות עבודה
שעות העבודה בכל אתר קידוח הינם סביב השעון בכל שעות היממה ( 14שעות) .בכל יום יתבצעו
עבודות תחזוקה קצרות בנות כחצי שעה ,שבהן פעולת הקידוח נפסקת .בשבתות ובחגים פעולת
הקידוח צפויה להיפסק לפרק זמן של כ 34 -שעות ,מיום שישי0ערב חג בשעה 11:22בצהריים ועד
חצות הלילה במוצאי שבת0חג.
ב .מקורות הפליטה
לחישוב הפליטות הונח מצב עבודה מרבי ,בו כל המקורות בזמן הקידוח עובדים בהיקף מלא.
באתרי הקידוח צפויות פליטות אופייניות ממנועי דיזל ,שישמשו להנעת המקדח ,סחרור נוזלי
הקידוח ואספקת חשמל .כמו כן ,הונח שימוש בלפיד לשריפת גזים ,למרות שהשימוש בו יבוצע
רק במקרים חריגים ועפ"י הצורך .לפי ההערכה הקיימת (המסתמכת על התנאים הגיאולוגיים)
הסבירות לשימוש בו נמוכה.
219
המצב בו חזויות מירב פליטות המזהמים הוא בעת עבודה מלאה בשלב התפעול השוטף .במצב זה
יפעלו באתר הקידוח המקורות הבאים:
.1מקדח – מקדח RD20 III CAT C27מסוג .Atlas Copcoהמקדח מופעל באמצעות מנוע
,C15המוצב על גבי המשאית הנושאת את ציוד הקידוח (מנוע המשאית עצמו C13לא יפעל
במקביל) .מנוע ,C15בעל הספק של 595קילוואט ויוצר בשנת ,1224ולכן רמת התקינה
שלפיה הוא יוצר היא של .TIER1
.1גנרטור – הגנרטור הינו תוצרת חברת קטרפילר ( ,)Caterpillarמדגם ,C15בעל הספק של 312
קילוואט ויוצר בשנת ,1224ולכן רמת התקינה שלו היא של .TIER3
.3משאבת הבוץ – משאבת הבוץ מופעלת במקטעו התחתון של הקידוח .משאבת הבוץ F-1000
Emsco Styleמונעת על ידי מנוע תוצרת חברת קטרפילר ,CAT D394 ,בעל הספק של 422
קילוואט ויוצר בשנת ,1224ולכן רמת התקינה שלו היא של TIER1
.4לפיד בטיחות – יופעל רק בעת גילוי גז בתת הקרקע .באתר יהיו 1לפידים ,אשר רק אחד
יפעל בזמן נתון (כתלות בכיוון הרוח) .הפעלת הלפיד תהיה בעת הצורך בלבד ,במצבים חריגים
בהם קיים צורך בשחרור גז מתת הקרקע .גובה הלפיד כ 12 -מ' וקוטרו כ 15 -ס"מ ( .)"4לצורך
הרצת המודל הונח המצב המחמיר לפיו יופעל הלפיד הסמוך ביותר לקולט .עפ"י נתוני מהנדס
הקידוחים ספיקת הגזים הנשרפים בלפיד תהיה כ 2.31 -מ"ק שניה (כ 1152 -מ"ק\שעה) .הונח
כי טמפרטורת הגזים בלפיד תהיה 1153מ"צ ,בהתאם לטמפרטורה מדודה בלפיד הקיים
בקידוח מגד (מתוך מסמך סביבתי שנערך לקידוחי מגד :גבעות עולם שותפויות חיפושי נפט,
.)1211
ההנחה המחמירה ביותר מדמה מצב בו כל מקורות הפליטה עובדים יחד בעת תפעולם ,בהספק
של 52%ממהספק המקסימלי של הכלי ,כולל שריפת גזים בלפיד .יש להדגיש שמצבים בהם גזים
נשרפים בלפיד אינם משמעותיים ,וידרשו רק לפרקי זמן קצרים ,אם בכלל .בשל הפעלת הלפיד
בשעות משתנות ביממה ,וכתלות בקלימטולוגיה ,נלקחה הנחה מחמירה של פעילות למשך 14
שעות ביממה ,כך שינתן מענה לכל אפשרות של הפעלה במהלך היממה.
221
ג .פליטות מחושבות -מנועים
חישוב הפליטות מהמנועים באתר הקידוח בוצע עפ"י הפליטות המרביות שמתיר תקן הEPA -
למנועי דיזל שאינם בכבישים ( – Off-Roadגנרטורים ,ציוד מכני וכיו"ב) .ההספק בו יפעלו
המנועים הוא 52%מההספק המרבי (הנחה מחמירה) עפ"י מפרט היצרן .נערך חישוב עפ"י ערך
התקן הנכון לשנת הייצור של הציוד ,כפי שהתקבל ממהנדס הפרויקט .פליטות SO2מהמנועים
חושבו עפ"י תצרוכת דלק ממפרטי היצרן ( 52%אחוז מהתצרוכת המרבית ,בהתאמה להספק
העבודה שהונח).
טבלה 4.9.3.1מציגה את ערכי תקן ה EPA -למנועים מחוץ לכביש ,הרלבנטיים לציוד בו יערך
שימוש .טבלה 4.9.3.1מציגה את מאפייני המקורות שיהיו באתר הקידוח ואת הפליטות
המחושבות מהם.
טבלה – 4.9.3.1פליטות מרביות מותרות -תקן ה EPA -למנועי Off-Road
קטגוריה
שנת ייצור
הספק מנוע
2006-2011
2660-2662
542>KW
452>KW>115
TIER2
TIER3
* ערך ה PM -משוייך לרמת .TIER2
CO
3.5
3.5
פליטות ג'\קוט"ש
+NMHC
NOX
4.4
4.2
PM
*2.1
*2.1
טבלה – 4.9.3.1פליטות מחושבות ממקורות הפליטה בקידוח
מס'
1
2
3
4
סוג מכונה
מנוע
שנת ייצור
הספק
TIER
מקדח
גנרטור
משאבת בוץ
לפיד
Caterpillar C27
1224
1224
1224
595
312
422
TIER 2
TIER 3
TIER 2
Caterpillar C15
CAT D394
עוצמות פליטה מחושבות
(ג'\שניה)
NOX
0.249
PM
SO2
0.012 0.0003
0.743
0.023 0.0007
0.946
0.466
0.030 0.0006
1.584 0.3580
טבלה 4.9.3.3מציגה את מאפייני המקורות המוקדיים בסביבת אתרי הקידוח ,שהועברו ע"י
המשרד להגנת הסביבה (ראה סעיף 1.9.1לעיל).
טבלה – 4.9.3.3פליטות ממקורות הפליטה בסביבת אתרי הקידוח ממפעל מודגל
מתכות ,ראש פינה (מקור :המשרד להג"ס ,גרם לשניה)
עוצמות פליטה מחושבות
שם המקור
מס'
Y
X
221
1
2
3
4
5
4
5
4
9
12
19502
19504
63943
28780
41743
68906
30225
82483
106927
108127
253288
253288
253288
253288
253288
253288
253288
253288
253288
253288
764060
764060
764060
764060
764060
764060
764060
764060
764060
764060
NOX
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
SO2
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
0.0000
PM
0.0139
0.1944
0.0139
0.0000
0.0064
0.0222
3.5250
0.3847
0.0000
0.1099
בשל מיקום המקורות המוקדיים (המפעלים) ביחס לאתרי הקידוחים ,נתוניהם רלוונטיים רק
לאתר .14אתרי הקידוח האחרים נמצאים במרחק העולה על 12ק"מ ממקורות אלה.
ד .נתונים מטאורולוגיים
הרצת המודל בוצעה באמצעות 3קבצים מטאורולוגיים; כל הרצה נעזרה בקובץ חמש שנתי של
תחנה מטאורולוגית המייצגת את תנאי האזור של הקידוח אותו היא בוחנת .שושנות רוח ויציבות
ותיאור משטר הרוחות באזור מוצגים בפרק משנה .1.4הקבצים המטאורולוגיים הותאמו למודל
ה ,AERMODE -באמצעות יישום ,AERMETע"י ד"ר אילן סתר ,לשעבר סמנכ"ל השירות
המטאורולוגי .עקב השוני במיקום האתרים ובתנאי הסביבה הוכנו קבצים נפרדים לכל אחד מ4 -
האתרים שנבחנו על פי הפירוט הבא:
מודלים לאתרים 1ו :4 -במודלים אלו השתמשנו בנתוני התחנה המטאורולוגית באבני איתן (ראה
סעיף 1.4.4לעיל) עבור השנים .1221 – 1224להלן מידע מפורט אודות התחנה והכנת הקובץ:
תחנת אבני איתן מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי ,שהקואורדינטות שלה הן:
)35.551E 031.41N( 545292N 0 151442Eוגובהה כ 355 -מ' מעל פני הים .גובה מדידת הרוח הוא 12
מ' .חוסרים בנתונים הסתכמו לכדי 4ימי נתונים .אורך הרשומה משתרע על פני 5שנים (1211-
.)1224ברדיוס 1ק"מ סביב התחנה מבחינים בסקטור 42-2תמהיל של בנייה דלילה ( )52%וגידולים
חקלאיים נמוכים ( )52%ובשאר הסקטורים בגידולים חקלאיים .אורך החספוס של בנייה נמוכה
הוא 2.5מ' ואורך החספוס של גידולים חקלאיים נמוכים הוא 2.11מ'.
222
בריבוע ,שאורך צלעותיו 12ק"מ ובמרכזו התחנה המטאורולוגית ,מבחינים בעיקר בשטחים
פתוחים ( )52%להם אלבדו 2.1ויחס בוון 3ובגידולים נמוכים ( )52%להם אלבדו של 2.14ויחס
בוון של .1.415
טבלה 4.9.3.4פרמטרים מטאורולוגיים-סביבתיים -מודל אתרים 1,4
סקטור אלבדו יחס בוון
1.1
2.19
42-2
1.1
2.19 342-42
אורך חספוס במטר
2.3
2.11
מהירות הרוח הממוצעת 3.5מ'\ש'.
שכיחות מקרי השקט .2.5%
אחוז הנתונים הזמינים הוא .99.4%
מודל אתר :11במודל זה השתמשנו בנתוני התחנה המטאורולוגית בגמלא (ראה סעיף 1.4.3לעיל)
עבור השנים .1221 – 1224להלן מידע מפורט אודות התחנה והכנת הקובץ:
תחנת גמלא מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי ,שהקואורדינטות שלה הן0 152352E :
)35.544E 031.91N( 554452Nוגובהה כ 425 -מ' מעל פני הים .גובה מדידת הרוח הוא 12מ' .בתחנה
לא מודדים את קרינת השמש ,שנלקחה מתחנה מטאורולוגית באבני איתן הנמצאת כעשרה ק"מ
דרומה לה .החוסרים בנתונים הסתכמו לכדי שמונה ימים .אורך הרשומה משתרע על פני חמש
שנים ( .)1211-1224ברדיוס 1ק"מ סביב התחנה מבחינים בעיקר בשטחים פתוחים (אורך חספוס
2.25מ') .בריבוע שאורך צלעותיו 12ק"מ ובמרכזו התחנה המטאורולוגית מבחינים בעיקר
בשטחים פתוחים להם אלבדו 2.1ויחס בוון .3
טבלה 4.9.3.5פרמטרים מטאורולוגיים-סביבתיים מודל אתר 11
סקטור אלבדו יחס בוון אורך חספוס במטר
2.25
3
2.1 342-2
מהירות הרוח הממוצעת 3.5מ'\ש'.
שכיחות מקרי השקט .2.43%
אחוז הנתונים הזמינים הוא .99.4%
מודל אתר :14במודל זה השתמשנו בנתוני התחנה המטאורולוגית בבית ציידה (ראה סעיף 1.4.1
לעיל) עבור השנים ( 1211 – 1224חמש שנים) .להלן מידע מפורט אודות התחנה והכנת הקובץ:
223
תחנת בית ציידה מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי ,שהקואורדינטות שלה הן:
) 35.453E 0 31.451N ( 553952N 0 141442Eוגובהה כ 122 -מ' מתחת לפני הים .גובה מדידת הרוח
הוא 12מ' .בתחנה לא מודדים את קרינת השמש ,ונתונים אלו נלקחו מתחנה מטאורולוגית בצמח
הנמצאת כ 12 -ק"מ דרום-דרום-מערב לבית ציידה ,בדרום הכנרת.
בשנים 1211-1212חסרו נתונים של 9ימים ( )1212ו 11 -ימים ( )1211שהושלמו מתחנת צמח
(השלמה מעט בעייתית כי לבריזת האגם בשני האתרים כוונים שונים).
ברדיוס 1ק"מ סביב התחנה ניתן להבחין בעיקר בשטחים מעובדים (אורך חספוס 2.11מ').
בריבוע ,שאורך צלעותיו 12ק"מ ובמרכזו התחנה המטאורולוגית ,מבחינים בסקטורים 142-2ו-
342-322בעיקר בגידולים חקלאיים (אלבדו 2.14ויחס בוון )1.415ובסקטור 322-142תמהיל של
12%גידולים חקלאיים ו 92%-שטח "ימי" (יחס בוון ואלבדו .)2.1לאור זאת חושבו הפרמטרים
הסביבתיים כלהלן:
טבלה 4.9.3.4פרמטרים מטאורולוגיים-סביבתיים -מודל אתר 14
סקטור
142-2
322-142
342-322
342-2
אלבדו
2.14
2.11
2.14
2.14
יחס בוון
1.415
2.13
1.415
2.5
אורך חספוס במטר
2.11
2.11
2.11
2.11
ה .טופוגרפיה וגאומטריה
הטופוגרפיה של האזור כולו נלקחה מנתוני NASAשב.SRTM Global Elevation -
4.9.4קולטים
לצורך חיזוי איכות האויר נערך שימוש בקולטי רשת בגריד בגודל 12*12ק"מ (רדיוס 5ק"מ מסביב
לכל קידוח) .כמו כן הוגדר לכל הרצה סט קולטים בדידים המייצגים שימושי קרקע רגישים באזור.
הקולטים הבדידים ב 4 -ההרצות מוצגים בטבלאות 4.9.4.1-4.9.4.4להלן:
טבלה 4.9.4.1קולטים למודל קידוח – 1אבני איתן
RCPT_1_1
RCPT_1_2
RCPT_1_3
הקולט
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 3
X
262309
262376
262246
Y
740823
740888
740754
h
315
316
312
224
RCPT_1_4
RCPT_1_5
RCPT_1_6
RCPT_1_7
RCPT_1_8
RCPT_1_9
RCPT_1_10
RCPT_1_11
RCPT_1_12
RCPT_1_13
RCPT_1_14
RCPT_1_15
RCPT_1_16
RCPT_1_17
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב מרכז
כפר חרוב מזכירות
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב חדר אוכל
כפר חרוב קופת חולים
כפר חרוב צרכנייה
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב שכונה דרומית 3
כפר חרוב שכונה א 4
כפר חרוב שכונה ב 1
כפר חרוב שכונה ב 1
מבוא חמה 1
262104
262442
262287
262970
262800
262208
262350
262357
262082
262012
262288
262467
262467
261894
740558
740992
741046
741367
741265
741022
741105
740999
740642
740503
740923
741289
741111
738457
305
315
310
298
306
298
311
314
296
293
312
305
312
345
טבלה 4.9.4.1קולטים למודל קידוח – 4כביש 549
RCPT_4_1
RCPT_4_2
RCPT_4_3
RCPT_4_4
RCPT_4_5
RCPT_4_6
RCPT_4_7
RCPT_4_8
RCPT_4_9
הקולט
גבעת יואב 1
מור וקינמון
גבעת יואב 1
בני יהודה שכונה מרכזית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בסיס צבאי 4
גשור 1
גשור 1
X
264033
265435
264365
264638
264901
264988
263682
267071
267095
Y
745475
747105
745214
745203
745250
745354
746180
747212
747360
h
304
113
326
340
345
339
272
343
333
טבלה 4.9.4.3קולטים למודל קידוח – 11נחל גמלא
RCPT_11_1
RCPT_11_2
RCPT_11_3
RCPT_11_4
RCPT_11_5
RCPT_11_6
RCPT_11_7
RCPT_11_8
RCPT_11_9
RCPT_11_10
RCPT_11_11
הקולט
בסיס צבאי 11דרום
בסיס צבאי 11מרכז
בסיס צבאי 11צפון
בסיס צבאי 11צפון מזרח
מרכז מסחרי קצרין
עתיקות קצרין
אזור תעשיה קצרין מזרח
בסיס צבאי 11מזרח
בסיס צבאי 11מערב
אזור תעשיה קצרין דרום
קצרין בית מגורים מזרחי
X
268280
268308
268269
268409
266422
266147
267247
268477
268169
266802
265440
Y
765283
765461
765628
765603
765919
766015
765829
765427
765479
765749
765932
h
421
432
429
436
355
378
437
420
361
322
348
225
טבלה 4.9.4.4קולטים למודל קידוח – 14בית ציידה
RCPT_14_1
RCPT_14_2
RCPT_14_3
RCPT_14_4
RCPT_14_5
RCPT_14_6
RCPT_14_7
הקולט
בסיס צבאי דרום מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14מזרח
X
260067
259917
260051
260215
259958
260098
260116
Y
764723
764751
764997
765034
764861
765150
764884
h
163
168
170
170
168
174
167
4.9.5תקנים
טבלה 4.9.5.1מציגה את הערכים המרביים שנקבעו בתקנות אויר נקי (ערכי איכות אויר) (הוראת
שעה) התשע"א ,1211-ותקנות אויר נקי (ערכי איכות אויר) (הוראת שעה) (תיקון) התשע"ג,1213-
עבור תחמוצות חנקן ( ,)NOxחנקן דו חמצני ( ,)NO2גופרית דו-חמצנית ( )SO2וחלקיקים נשימים:
טבלה 4.9.5.1תקנים וערכי ייחוס למזהמי אויר – תקנות ערכי איכות אויר תשע"א1211-
חומרים
ערכי סביבה
פרק זמן
ריכוז ()μgr/m3
גופרית דו -שעה
יממה
חמצנית
שנה
יממה
PM10
שנה
שעה
חנקן דו חמצני
שעה
תחמוצות חנקן
יממה
ערכי יעד
פרק זמן
ריכוז ()μgr/m3
522
עשר דקות
12
יממה
12
שנה
יממה
50
שנה
20
350
125
42
150
60
122
942
542
טבלה 4.9.5.1תקנים וערכי ייחוס למזהמי אויר – תקנות ערכי איכות אויר – תיקון 1213
שם המזהם
חלקיקי PM10
פרק הזמן
שנה
יממה
חנקן דו חמצני
תחמוצות חנקן
שעה
שנה
יממה
ערך סביבה
(מק"ג\מ"ק)
*52
()42
*132
()152
122
42
542
מספר
חריגות
-
*14
4
-
הערות
יש להפחית את 14
הגבוהים
הריכוזים
ולבצע ממוצע על כל
הערכים האחרים
226
חצי-שעה
גפרית דו-חמצנית * שנה
יממה
שעה
942
*12
()42
*52
()115
352
*4
()3
4
הערה :ככלל יש לעמוד בערכי הסביבה ,אולם נוכחות באויר של גופרית דו-חמצנית וחנקן דו-חמצני
בריכוזים העולים על ערכי הסביבה ,אך אינם עולים על ערכי ההתרעה ,לא תהווה חריגה מערך
הסביבה ,ובלבד שאינם נמשכים יותר משמונה פרקי זמן של שעה במשך שנה רצופה ,לגבי כל אחד
מהם.
לאחרונה פורסם עדכון ( )1213לתקנים אלה שיכנס לתוקפו ב 1 -לינואר .1215טבלה 4.9.5.1מציגה
את מזהמי האויר הנמדדים ברוב תחנות הניטור לאחר העדכון .תקנים אלה מצורפים ומיושמים
בתכנון הקידוחים.
4.9.4תוצאות
הרצות המודל והחישובים בוצעו עבור שלושת מתחמי המודלים ועבור המזהמים ,NOX ,NO2
SO2ו .PM10 -טבלאות 4.9.4.15 – 4.9.4.1מציגות את הריכוזים ברצפטורים הבדידים בהשוואה
לערכי הסביבה והיעד .איורים 4.9.4.13 – 4.9.4.1מציגים את הריכוזים ברצפטורים הבדידים
בהשוואה לערכי הסביבה והיעד.
התוצאות עבור NOXמוצגות בשתי תצורות :א .תרומת פעילות הקידוח בלבד .ב .מצרף של
תרומה זו בתוספת ריכוזי NOXבסביבה .מאחר ואין באזור הגולן פעילות תעשייתית המייצרת
מזהם זה ,ניתן להעריך שמקורם של ריכוזי NOXבסביבה הוא תחבורה .בחינת ספירות התנועה
בסביבת מתחמי המודלים שנבדקו מראה שהינן נמוכות מאד ולכן תרומת התחבורה לזיהומי
תחמוצות החנקן תהיה מזערית .כהחמרה ,בחרנו להשתמש בנתוני מדידות ,NOXשבוצעו ע"י
מנ"א בתחנה ניידת בקצרין ,הישוב העירוני היחיד באזור .מדידות אלה בוצעו במהלך מאי-יוני
– 1212עונת האביב .יצוין כי בעונה זו צפויים ריכוזים גבוהים בהשוואה לשאר עונות השנה.
227
במדידות אלה נמדד ערך ממוצע של 4.4מיקרוגרם למ"ק ( כ .)ppb 3.5 -הערך החצי שנתי המרבי
היה ( ppb 19כ 9% -מהתקן החצי שעתי) .יחד עם זאת ,צוין בדו"ח כי ערך מרבי זה היה גבוה
בהשוואה לריכוזים החצי שעתיים האחרים .לאור זאת נלקח הערך הממוצע של 4.4מיקרוגרם
למ"ק כערך רקע.
228
טבלה :4.9.4.1ריכוזי NOXבמתחם מודל 1
(א) תרומת אתר הקידוח
רצפטור
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 3
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב מרכז
כפר חרוב מזכירות
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב חדר אוכל
כפר חרוב קופת חולים
כפר חרוב צרכנייה
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב שכונה דרומית 3
כפר חרוב שכונה א 4
כפר חרוב שכונה ב 1
כפר חרוב שכונה ב 1
מבוא חמה 1
X
Y
חצי שעתי
יממתי
שנתי
262309
262376
262246
262104
262442
262287
262970
262800
262208
262350
262357
262082
262012
262288
262467
262467
261894
740823
740888
740754
740558
740992
741046
741367
741265
741022
741105
740999
740642
740503
740923
741289
741111
738457
63.1
63.7
61.7
57.9
57.3
58.8
49.5
54.3
58.9
55.9
58.6
57.7
55.3
59.0
62.1
59.2
74.1
11.7
9.7
10.0
12.0
7.0
6.6
4.5
4.2
8.3
5.9
6.3
11.8
11.7
9.9
4.4
5.4
5.5
0.42
0.30
0.56
1.01
0.20
0.21
0.11
0.11
0.24
0.17
0.22
0.77
1.09
0.30
0.12
0.15
0.20
חצי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
0.067
0.068
0.066
0.062
0.061
0.063
0.053
0.058
0.063
0.059
0.062
0.061
0.059
0.063
0.066
0.063
0.079
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
יעד
0.022
0.018
0.019
0.022
0.013
0.012
0.008
0.008
0.015
0.011
0.012
0.022
0.022
0.018
0.008
0.010
0.010
0.014
0.010
0.019
0.034
0.007
0.007
0.004
0.004
0.008
0.006
0.007
0.026
0.036
0.010
0.004
0.005
0.007
229
(ב) תרומת אתר הקידוח +ריכוזי רקע
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
רצפטור
X
Y
חצי שעתי
יממתי
שנתי
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 3
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב מרכז
כפר חרוב מזכירות
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב חדר אוכל
כפר חרוב קופת חולים
כפר חרוב צרכנייה
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב שכונה דרומית 3
כפר חרוב שכונה א 4
כפר חרוב שכונה ב 1
כפר חרוב שכונה ב 1
מבוא חמה 1
262309
262376
262246
262104
262442
262287
262970
262800
262208
262350
262357
262082
262012
262288
262467
262467
261894
740823
740888
740754
740558
740992
741046
741367
741265
741022
741105
740999
740642
740503
740923
741289
741111
738457
69.7
70.3
68.3
64.5
63.9
65.4
56.1
60.8
65.5
62.4
65.2
64.3
61.8
65.6
68.7
65.8
80.7
18.3
16.3
16.6
18.6
13.6
13.2
11.1
10.8
14.9
12.5
12.9
18.3
18.2
16.5
11.0
12.0
12.1
7.0
6.9
7.1
7.6
6.8
6.8
6.7
6.7
6.8
6.7
6.8
7.4
7.7
6.9
6.7
6.7
6.8
טבלה :4.9.4.1ריכוזי PM10במתחם מודל 1
חצי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
0.074
0.075
0.073
0.069
0.068
0.070
0.060
0.065
0.070
0.066
0.069
0.068
0.066
0.070
0.073
0.070
0.086
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
יעד
0.034
0.030
0.031
0.034
0.025
0.024
0.021
0.020
0.028
0.023
0.024
0.034
0.034
0.031
0.020
0.022
0.022
0.233
0.229
0.238
0.253
0.226
0.226
0.223
0.223
0.227
0.225
0.227
0.245
0.256
0.229
0.223
0.224
0.226
231
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
רצפטור
X
Y
יממתי
שנתי
יממתי
אחוזון 95%
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
סביבתי
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 3
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב מרכז
כפר חרוב מזכירות
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב חדר אוכל
כפר חרוב קופת חולים
כפר חרוב צרכנייה
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב שכונה דרומית 3
כפר חרוב שכונה א 4
כפר חרוב שכונה ב 1
כפר חרוב שכונה ב 1
מבוא חמה 1
262309
262376
262246
262104
262442
262287
262970
262800
262208
262350
262357
262082
262012
262288
262467
262467
261894
740823
740888
740754
740558
740992
741046
741367
741265
741022
741105
740999
740642
740503
740923
741289
741111
738457
17.5
16.0
15.9
21.1
10.0
10.1
7.7
7.0
12.6
8.0
10.1
22.8
17.2
15.0
7.9
9.2
8.1
0.61
0.43
0.82
1.48
0.28
0.30
0.17
0.17
0.35
0.24
0.31
1.13
1.60
0.44
0.18
0.22
0.27
3.3
1.9
4.5
7.1
1.1
1.4
0.5
0.4
1.7
1.0
1.4
5.9
7.5
2.1
0.5
0.7
2.1
0.117
0.106
0.106
0.140
0.067
0.067
0.051
0.046
0.084
0.054
0.067
0.152
0.115
0.100
0.053
0.061
0.054
0.010
0.007
0.014
0.025
0.005
0.005
0.003
0.003
0.006
0.004
0.005
0.019
0.027
0.007
0.003
0.004
0.004
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
חדש –
אחוזון
95%
0.025
0.015
0.034
0.055
0.008
0.011
0.004
0.003
0.013
0.008
0.010
0.045
0.057
0.016
0.004
0.006
0.016
יממתי
ביחס
לערכי
יעד
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
0.351
0.319
0.319
0.421
0.200
0.202
0.154
0.139
0.252
0.161
0.202
0.456
0.344
0.299
0.159
0.184
0.163
0.031
0.022
0.041
0.074
0.014
0.015
0.009
0.008
0.018
0.012
0.015
0.057
0.080
0.022
0.009
0.011
0.013
231
טבלה :4.9.4.3ריכוזי SO2במתחם מודל 1
רצפטור
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 3
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב מרכז
כפר חרוב מזכירות
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב חדר אוכל
כפר חרוב קופת חולים
כפר חרוב צרכנייה
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב שכונה דרומית 3
כפר חרוב שכונה א 4
כפר חרוב שכונה ב 1
כפר חרוב שכונה ב 1
מבוא חמה 1
X
Y
262309
262376
262246
262104
262442
262287
262970
262800
262208
262350
262357
262082
262012
262288
262467
262467
261894
740823
740888
740754
740558
740992
741046
741367
741265
741022
741105
740999
740642
740503
740923
741289
741111
738457
שעתי
29.3
28.3
29.1
28.8
27.3
26.7
20.4
23.0
26.1
26.0
26.3
28.2
27.7
27.7
24.4
22.0
20.1
יממתי
3.9
3.6
3.6
4.7
2.2
2.3
1.7
1.6
2.8
1.8
2.3
5.1
3.9
3.3
1.8
2.1
1.8
שנתי
0.14
0.10
0.18
0.33
0.06
0.07
0.04
0.04
0.08
0.05
0.07
0.25
0.36
0.10
0.04
0.05
0.06
שעתי
אחוזון
9.99
18.0
13.3
19.4
24.7
8.4
9.2
6.2
5.4
10.4
8.8
9.0
22.4
22.6
13.4
7.3
6.9
16.3
12
דקותי
41.9
40.5
41.6
41.2
39.1
38.1
29.2
32.8
37.2
37.1
37.6
40.3
39.6
39.6
34.9
31.4
28.8
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
סביבתי
אחוזון
99.9
ביחס
לערך
סביבתי
12
דקותי
ביחס
לערכי
יעד
יממתי
ביחס
לערכי
יעד
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
0.084
0.081
0.083
0.082
0.078
0.076
0.058
0.066
0.074
0.074
0.075
0.081
0.079
0.079
0.070
0.063
0.058
0.031
0.029
0.029
0.038
0.018
0.018
0.014
0.012
0.023
0.014
0.018
0.041
0.031
0.027
0.014
0.017
0.015
0.002
0.002
0.003
0.006
0.001
0.001
0.001
0.001
0.001
0.001
0.001
0.004
0.006
0.002
0.001
0.001
0.001
0.051
0.038
0.055
0.071
0.024
0.026
0.018
0.016
0.030
0.025
0.026
0.064
0.065
0.038
0.021
0.020
0.047
0.084
0.081
0.083
0.082
0.078
0.076
0.058
0.066
0.074
0.074
0.075
0.081
0.079
0.079
0.070
0.063
0.058
0.196
0.178
0.179
0.237
0.111
0.113
0.086
0.078
0.141
0.090
0.113
0.256
0.193
0.167
0.089
0.103
0.091
0.007
0.005
0.009
0.017
0.003
0.003
0.002
0.002
0.004
0.003
0.003
0.013
0.018
0.005
0.002
0.002
0.003
232
טבלה :4.9.4.4ריכוזי NO2במתחם מודל 1
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
רצפטור
x
y
שעתי
שנתי
שעתי
אחוזון
99.9%
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 1
כפר חרוב שכונה א 3
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב מרכז
כפר חרוב מזכירות
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב שכונה צפונית 1
כפר חרוב חדר אוכל
כפר חרוב קופת חולים
כפר חרוב צרכנייה
כפר חרוב שכונה דרומית 1
כפר חרוב שכונה דרומית 3
כפר חרוב שכונה א 4
כפר חרוב שכונה ב 1
כפר חרוב שכונה ב 1
262309
262376
262246
262104
262442
262287
262970
262800
262208
262350
262357
262082
262012
262288
262467
262467
740823
740888
740754
740558
740992
741046
741367
741265
741022
741105
740999
740642
740503
740923
741289
741111
54.9
55.4
53.6
50.3
49.8
51.1
43.0
47.2
51.2
48.6
50.9
50.2
48.0
51.3
54.0
51.5
0.42
0.30
0.56
1.01
0.20
0.21
0.11
0.11
0.24
0.17
0.22
0.77
1.09
0.30
0.12
0.15
43.9
37.4
44.5
45.9
26.0
27.6
15.0
12.4
30.8
22.0
28.9
44.5
44.1
36.5
15.8
17.4
0.275
0.277
0.268
0.252
0.249
0.256
0.215
0.236
0.256
0.243
0.255
0.251
0.240
0.257
0.270
0.257
0.010
0.007
0.014
0.025
0.005
0.005
0.003
0.003
0.006
0.004
0.005
0.019
0.027
0.008
0.003
0.004
שעתי
אחוזון
99.9%
ביחס
לערך
סביבתי
0.219
0.187
0.222
0.229
0.130
0.138
0.075
0.062
0.154
0.110
0.144
0.222
0.221
0.182
0.079
0.087
233
17
מבוא חמה 1
261894
738457
64.4
0.20
49.1
0.322
0.005
0.245
234
איור :4.9.4.1ריכוזי NOXחצי שעתיים מירביים במתחם מודל 1
איור :4.9.4.1ריכוזי NOXיממתיים מירביים במתחם מודל 1
235
איור :4.9.4.3ריכוזי PM10יממתיים אחוזון 95%במתחם מודל 1
236
איור :4.9.4.4ריכוזי SO2שעתיים מירביים במתחם מודל 1
237
איור :4.9.4.5ריכוזי NO2שנתיים מירביים במתחם מודל 1
איור :4.9.4.4ריכוזי NO2שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 1
238
טבלה :4.9.4.4ריכוזי NOXבמתחם מודל 4
א .תרומת אתר הקידוח
1
2
3
4
5
6
7
8
9
רצפטור
X
Y
חצי שעתי
יממתי
שנתי
גבעת יואב 1
מור וקינמון
גבעת יואב 1
בני יהודה שכונה מרכזית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בסיס צבאי 4
גשור 1
גשור 1
264033
265435
264365
264638
264901
264988
263682
267071
267095
745475
747105
745214
745203
745250
745354
746180
747212
747360
6.9
918.7
5.4
3.8
4.8
5.5
11.5
11.6
12.6
0.6
98.7
0.4
0.3
0.3
0.4
1.8
2.0
2.5
0.01
5.08
0.01
0.01
0.01
0.01
0.06
0.27
0.25
חצי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
0.007
0.977
0.006
0.004
0.005
0.006
0.012
0.012
0.013
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
יעד
0.001
0.183
0.001
0.000
0.001
0.001
0.003
0.004
0.005
0.000
0.169
0.000
0.000
0.000
0.000
0.002
0.009
0.008
ב .תרומת אתר הקידוח +ריכוזי רקע
1
2
3
4
רצפטור
X
Y
חצי שעתי
יממתי
שנתי
גבעת יואב 1
מור וקינמון
גבעת יואב 1
בני יהודה שכונה מרכזית 1
264033
265435
264365
264638
745475
747105
745214
745203
13.5
925.3
12.0
10.3
7.2
105.3
7.0
6.8
6.6
11.7
6.6
6.6
חצי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
0.014
0.984
0.013
0.011
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
יעד
0.013
0.195
0.013
0.013
0.220
0.389
0.220
0.220
239
5
6
7
8
9
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בסיס צבאי 4
גשור 1
גשור 1
264901
264988
263682
267071
267095
745250
745354
746180
747212
747360
11.4
12.1
18.1
18.2
19.2
6.9
6.9
8.3
8.6
9.1
6.6
6.6
6.6
6.9
6.8
0.012
0.013
0.019
0.019
0.020
0.013
0.013
0.015
0.016
0.017
0.220
0.220
0.221
0.228
0.228
טבלה :4.9.4.5ריכוזי PM10במתחם מודל 4
1
2
3
4
5
6
7
8
9
רצפטור
x
y
יממתי
שנתי
יממתי
אחוזון 95%
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
סביבתי
גבעת יואב 1
מור וקינמון
גבעת יואב 1
בני יהודה שכונה מרכזית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בסיס צבאי 4
גשור 1
גשור 1
264033
265435
264365
264638
264901
264988
263682
267071
267095
745475
747105
745214
745203
745250
745354
746180
747212
747360
0.5
140.6
0.2
0.2
0.2
0.3
1.6
1.8
2.0
0.01
5.52
0.01
0.01
0.01
0.01
0.05
0.20
0.19
0.0
32.0
0.0
0.0
0.0
0.0
0.3
0.6
0.6
0.003
0.937
0.002
0.001
0.001
0.002
0.010
0.012
0.013
0.000
0.092
0.000
0.000
0.000
0.000
0.001
0.003
0.003
טבלה :4.9.4.4ריכוזי SO2במתחם מודל 4
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
חדש –
אחוזון
95%
0.000
0.247
0.000
0.000
0.000
0.000
0.003
0.005
0.005
יממתי
ביחס
לערכי
יעד
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
0.010
2.812
0.005
0.004
0.004
0.005
0.031
0.036
0.040
0.001
0.276
0.000
0.000
0.000
0.000
0.003
0.010
0.009
241
1
2
3
4
5
6
7
8
9
רצפטור
X
Y
שעתי
יממתי
שנתי
שעתי
אחוזון
99.9
12
דקותי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
סביבתי
גבעת יואב 1
מור וקינמון
גבעת יואב 1
בני יהודה שכונה
מרכזית 1
בני יהודה שכונה
מזרחית 1
בני יהודה שכונה
מזרחית 1
בסיס צבאי 4
גשור 1
גשור 1
264033
265435
264365
264638
745475
747105
745214
745203
1.2
260.1
0.9
0.1
31.4
0.0
0.00
1.22
0.00
0.4
220.6
0.1
1.7
371.6
1.3
0.003
0.743
0.003
0.001
0.251
0.000
0.000
0.020
0.000
אחוזון
99.9
ביחס
לערך
סביבתי
0.001
0.630
0.000
12
דקותי
ביחס
לערכי
יעד
0.003
0.743
0.003
0.005
1.568
0.002
0.5
0.0
0.00
0.1
0.8
0.002
0.000
0.000
0.000
0.002
0.002
264901
745250
264988
745354
263682
267071
267095
746180
747212
747360
יממתי
ביחס
לערכי
יעד
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
0.000
0.061
0.000
0.000
0.7
0.0
0.00
0.1
1.1
0.002
0.000
0.000
0.000
0.002
0.002
0.000
0.8
2.4
2.2
2.6
0.1
0.3
0.4
0.4
0.00
0.01
0.04
0.04
0.1
1.0
1.2
1.2
1.2
3.5
3.1
3.7
0.002
0.007
0.006
0.007
0.000
0.003
0.003
0.004
0.000
0.000
0.001
0.001
0.000
0.003
0.003
0.003
0.002
0.007
0.006
0.007
0.003
0.017
0.020
0.022
0.000
0.001
0.002
0.002
241
טבלה :4.9.4.5ריכוזי NO2במתחם מודל 4
1
2
3
4
5
6
7
8
9
רצפטור
x
y
שעתי
שנתי
שעתי
אחוזון
99.9%
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
גבעת יואב 1
מור וקינמון
גבעת יואב 1
בני יהודה שכונה מרכזית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בני יהודה שכונה מזרחית 1
בסיס צבאי 4
גשור 1
גשור 1
5.7
294.1
4.5
3.1
4.0
4.6
9.5
9.6
10.4
0.01
2.60
0.01
0.01
0.01
0.01
0.06
0.26
0.24
2.1
215.1
0.5
0.5
0.4
0.5
5.1
6.6
6.6
0.029
1.471
0.022
0.016
0.020
0.023
0.048
0.048
0.052
0.000
0.065
0.000
0.000
0.000
0.000
0.002
0.006
0.006
0.010
1.075
0.003
0.002
0.002
0.003
0.026
0.033
0.033
5.7
294.1
4.5
3.1
4.0
4.6
9.5
9.6
10.4
שעתי
אחוזון
99.9%
ביחס
לערך
סביבתי
0.01
2.60
0.01
0.01
0.01
0.01
0.06
0.26
0.24
242
איור :4.9.4.5ריכוזי NOXחצי שעתיים מירביים במתחם מודל 4
243
איור :4.9.4.4ריכוזי NOXיממתיים מירביים במתחם מודל 4
244
איור :9ריכוזי PM10יממתיים אחוזון 95%במתחם מודל 4
245
איור :4.9.4.12ריכוזי SO2חצי שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 4
246
איור :4.9.4.11ריכוזי NO2שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 4
247
טבלה :4.9.4.4ריכוזי NOXבמתחם מודל 11
(א) תרומת אתר הקידוח
ריכוזים במיקרוגרם\מ"ק
רצפטור
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בסיס צבאי 11דרום
בסיס צבאי 11מרכז
בסיס צבאי 11צפון
בסיס צבאי 11צפון מזרח
מרכז מסחרי קצרין
אזור תעשיה קצרין מזרח
בסיס צבאי 11מזרח
בסיס צבאי 11מערב
אזור תעשיה קצרין דרום
קצרין בית מגורים מזרחי
עתיקות קצרין
X
Y
חצי שעתי
יממתי
שנתי
268280
268308
268269
268409
266422
267247
268477
268169
266802
265440
266147
765283
765461
765628
765603
765919
765829
765427
765479
765749
765932
766015
79.9
70.1
66.6
61.0
53.6
117.9
63.8
87.2
66.4
43.6
48.9
11.7
9.8
7.3
6.9
5.9
9.0
9.3
9.7
7.9
3.4
3.6
0.85
0.82
0.80
0.67
0.14
0.30
0.57
1.18
0.20
0.09
0.12
חצי שעתי
ביחס לערך
סביבתי
יממתי ביחס
לערך סביבתי
שנתי ביחס
לערך יעד
0.085
0.075
0.071
0.065
0.057
0.125
0.068
0.093
0.071
0.046
0.052
0.022
0.018
0.014
0.013
0.011
0.017
0.017
0.018
0.015
0.006
0.007
0.028
0.027
0.027
0.022
0.005
0.010
0.019
0.039
0.007
0.003
0.004
248
(ב) תרומת אתר הקידוח +ריכוזי רקע
רצפטור
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בסיס צבאי 11דרום
בסיס צבאי 11מרכז
בסיס צבאי 11צפון
בסיס צבאי 11צפון מזרח
מרכז מסחרי קצרין
אזור תעשיה קצרין מזרח
בסיס צבאי 11מזרח
בסיס צבאי 11מערב
אזור תעשיה קצרין דרום
קצרין בית מגורים מזרחי
עתיקות קצרין
ריכוזים ביחס לתקן
ריכוזים במיקרוגרם\מ"ק
X
Y
חצי שעתי
יממתי
שנתי
חצי שעתי ביחס
לערך סביבתי
יממתי ביחס
לערך סביבתי
שנתי ביחס
לערך יעד
268280
268308
268269
268409
266422
267247
268477
268169
266802
265440
266147
765283
765461
765628
765603
765919
765829
765427
765479
765749
765932
766015
86.5
76.7
73.2
67.6
60.2
124.4
70.4
93.8
73.0
50.1
55.5
18.3
16.4
13.9
13.5
12.5
15.5
15.9
16.3
14.5
10.0
10.2
7.4
7.4
7.4
7.2
6.7
6.9
7.2
7.8
6.8
6.7
6.7
0.092
0.082
0.078
0.072
0.064
0.132
0.075
0.100
0.078
0.053
0.059
0.034
0.030
0.026
0.025
0.023
0.029
0.029
0.030
0.027
0.019
0.019
0.248
0.247
0.246
0.242
0.224
0.229
0.238
0.259
0.226
0.222
0.223
249
טבלה :4.9.4.9ריכוזי PM10במתחם מודל 11
רצפטור
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בסיס צבאי 11דרום
בסיס צבאי 11מרכז
בסיס צבאי 11צפון
בסיס צבאי 11צפון מזרח
מרכז מסחרי קצרין
אזור תעשיה קצרין מזרח
בסיס צבאי 11מזרח
בסיס צבאי 11מערב
אזור תעשיה קצרין דרום
קצרין בית מגורים מזרחי
עתיקות קצרין
X
Y
יממתי
שנתי
יממתי אחוזון
95%
יממתי
ביחס לערך
סביבתי
שנתי ביחס
לערך
סביבתי
יממתי
ביחס לערך
סביבתי
חדש –
אחוזון 95%
יממתי
ביחס לערכי
יעד
שנתי ביחס
לערכי יעד
268280
268308
268269
268409
266422
267247
268477
268169
266802
265440
266147
765283
765461
765628
765603
765919
765829
765427
765479
765749
765932
766015
14.0
15.1
9.8
11.3
6.8
13.4
11.4
14.3
7.8
4.7
4.7
0.87
0.88
0.85
0.71
0.17
0.38
0.60
1.22
0.22
0.13
0.15
3.4
3.4
3.2
2.7
0.6
1.9
2.5
4.5
0.7
0.5
0.5
0.093
0.101
0.066
0.075
0.046
0.089
0.076
0.095
0.052
0.031
0.031
0.014
0.015
0.014
0.012
0.003
0.006
0.010
0.020
0.004
0.002
0.002
0.026
0.026
0.025
0.021
0.005
0.014
0.020
0.034
0.006
0.004
0.004
0.280
0.303
0.197
0.225
0.137
0.268
0.227
0.286
0.156
0.093
0.094
0.043
0.044
0.043
0.036
0.008
0.019
0.030
0.061
0.011
0.006
0.007
251
טבלה :4.9.4.12ריכוזי SO2במתחם מודל 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
רצפטור
X
Y
שעתי
יממתי
שנתי
שעתי
אחוזון
99.9
12
דקותי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
סביבתי
בסיס צבאי 11דרום
בסיס צבאי 11מרכז
בסיס צבאי 11צפון
בסיס צבאי 11צפון מזרח
מרכז מסחרי קצרין
אזור תעשיה קצרין מזרח
בסיס צבאי 11מזרח
בסיס צבאי 11מערב
אזור תעשיה קצרין דרום
קצרין בית מגורים מזרחי
עתיקות קצרין
268280
268308
268269
268409
266422
267247
268477
268169
266802
265440
266147
765283
765461
765628
765603
765919
765829
765427
765479
765749
765932
766015
16.9
14.7
14.3
13.1
23.2
43.2
13.9
18.5
24.6
15.6
20.9
3.1
3.4
2.2
2.5
1.5
3.0
2.5
3.2
1.7
1.0
1.0
0.19
0.19
0.19
0.16
0.04
0.08
0.13
0.27
0.05
0.03
0.03
11.5
10.3
9.9
8.6
5.9
12.7
8.7
12.6
5.9
5.0
5.9
24.1
21.0
20.5
18.7
33.1
61.7
19.8
26.5
35.1
22.2
29.8
0.048
0.042
0.041
0.037
0.066
0.123
0.040
0.053
0.070
0.044
0.060
0.025
0.027
0.017
0.020
0.012
0.024
0.020
0.026
0.014
0.008
0.008
0.003
0.003
0.003
0.003
0.001
0.001
0.002
0.005
0.001
0.000
0.001
אחוזון
99.9
ביחס
לערך
סביבתי
0.033
0.029
0.028
0.025
0.017
0.036
0.025
0.036
0.017
0.014
0.017
12
דקותי
ביחס
לערכי
יעד
0.048
0.042
0.041
0.037
0.066
0.123
0.040
0.053
0.070
0.044
0.060
יממתי
ביחס
לערכי
יעד
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
0.155
0.168
0.109
0.126
0.076
0.150
0.126
0.160
0.086
0.052
0.052
0.010
0.010
0.009
0.008
0.002
0.004
0.007
0.014
0.002
0.001
0.002
251
טבלה :4.9.4.11ריכוזי NO2במתחם מודל 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
רצפטור
x
y
שעתי
שנתי
שעתי
אחוזון
99.9%
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
בסיס צבאי 11דרום
בסיס צבאי 11מרכז
בסיס צבאי 11צפון
בסיס צבאי 11צפון מזרח
מרכז מסחרי קצרין
אזור תעשיה קצרין מזרח
בסיס צבאי 11מזרח
בסיס צבאי 11מערב
אזור תעשיה קצרין דרום
קצרין בית מגורים מזרחי
עתיקות קצרין
268280
268308
268269
268409
266422
267247
268477
268169
266802
265440
266147
765283
765461
765628
765603
765919
765829
765427
765479
765749
765932
766015
64.3
56.8
48.7
50.3
44.3
87.1
52.7
62.8
54.9
36.0
40.4
0.79
0.77
0.76
0.63
0.13
0.25
0.54
1.08
0.19
0.09
0.11
30.5
26.5
25.7
23.4
17.4
34.4
22.9
32.9
22.0
14.7
16.1
0.322
0.284
0.244
0.251
0.221
0.435
0.264
0.314
0.274
0.180
0.202
0.020
0.019
0.019
0.016
0.003
0.006
0.014
0.027
0.005
0.002
0.003
שעתי
אחוזון
99.9%
ביחס
לערך
סביבתי
0.152
0.133
0.129
0.117
0.087
0.172
0.114
0.165
0.110
0.073
0.081
252
איור :4.9.4.11ריכוזי NOXחצי שעתיים מירביים במתחם מודל 11
6
253
איור :4.9.4.13ריכוזי NOXיממתיים מירביים במתחם מודל 11
254
איור :4.9.4.14ריכוזי PM10יממתיים אחוזון 95%במתחם מודל 11
255
איור :4.9.4.15ריכוזי SO2חצי שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 11
256
איור :4.9.4.14ריכוזי NO2שעתיים מירביים במתחם מודל 11
257
איור :4.9.4.15ריכוזי NO2שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 11
258
טבלה :4.9.4.11ריכוזי NOXבמתחם מודל אתר ( 14א) תרומת אתר הקידוח
ריכוז במיקרוגרם\מ"ק
1
2
3
4
5
6
7
ריכוז ביחס לתקן
רצפטור
X
Y
חצי שעתי
יממתי
שנתי
בסיס צבאי דרום מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14מזרח
260067
259917
260051
260215
259958
260098
260116
764723
764751
764997
765034
764861
765150
764884
281.1
157.7
179.8
183.5
154.2
229.8
195.2
75.2
31.4
20.7
39.8
15.7
28.1
30.8
3.68
1.87
1.45
3.40
1.19
2.29
1.65
חצי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
יעד
0.299
0.168
0.191
0.195
0.164
0.244
0.208
0.139
0.058
0.038
0.074
0.029
0.052
0.057
0.123
0.062
0.048
0.113
0.040
0.076
0.055
(ב) ריכוזים מצרפיים -תרומת אתר הקידוח +ריכוזי רקע
ריכוז במיקרוגרם\מ"ק
1
2
3
4
5
6
7
ריכוז ביחס לתקן
רצפטור
X
Y
חצי שעתי
יממתי
שנתי
בסיס צבאי דרום מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14מזרח
260067
259917
260051
260215
259958
260098
260116
764723
764751
764997
765034
764861
765150
764884
287.7
164.3
186.4
190.1
160.8
236.4
201.8
81.8
38.0
27.3
46.4
22.3
34.7
37.4
10.3
8.4
8.0
10.0
7.8
8.9
8.2
חצי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
יעד
0.306
0.175
0.198
0.202
0.171
0.251
0.215
0.151
0.070
0.050
0.086
0.041
0.064
0.069
0.342
0.282
0.268
0.333
0.259
0.296
0.274
259
טבלה :4.9.4.13ריכוזי PM10במתחם מודל 14
רצפטור
1
2
3
4
5
6
7
בסיס צבאי דרום מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14מזרח
X
Y
יממתי
שנתי
יממתי אחוזון
95%
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
סביבתי
260067
259917
260051
260215
259958
260098
260116
764723
764751
764997
765034
764861
765150
764884
147.9
52.7
45.3
67.1
22.9
51.5
55.0
6.03
3.35
2.86
6.37
2.23
4.22
3.06
27.7
11.9
10.5
23.8
7.7
16.1
9.4
0.986
0.351
0.302
0.447
0.153
0.343
0.367
0.101
0.056
0.048
0.106
0.037
0.070
0.051
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
חדש –
אחוזון
95%
יממתי
ביחס
לערכי יעד
שנתי
ביחס
לערכי יעד
0.213
0.092
0.080
0.183
0.059
0.124
0.073
2.958
1.053
0.906
1.341
0.458
1.029
1.100
0.302
0.167
0.143
0.318
0.111
0.211
0.153
261
טבלה :4.9.4.14ריכוזי SO2במתחם מודל 14
1
2
3
4
5
6
7
רצפטור
X
Y
שעתי
יממתי
שנתי
שעתי
אחוזון
99.9
12
דקותי
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
יממתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערך
סביבתי
אחוזון
99.9
ביחס
לערך
סביבתי
12
דקותי
ביחס
לערכי
יעד
יממתי
ביחס
לערכי
יעד
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
בסיס צבאי דרום מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14מזרח
260067
259917
260051
260215
259958
260098
260116
764723
764751
764997
765034
764861
765150
764884
120.0
67.3
79.2
84.1
63.1
77.5
85.2
33.2
11.5
10.3
15.4
5.1
11.6
12.2
1.30
0.67
0.62
1.40
0.45
0.91
0.67
87.8
42.0
55.5
65.3
37.9
72.2
57.7
171.4
96.1
113.2
120.2
90.1
110.7
121.7
0.343
0.192
0.226
0.240
0.180
0.221
0.243
0.265
0.092
0.082
0.123
0.041
0.093
0.098
0.022
0.011
0.010
0.023
0.008
0.015
0.011
0.251
0.120
0.159
0.187
0.108
0.206
0.165
0.343
0.192
0.226
0.240
0.180
0.221
0.243
1.659
0.576
0.514
0.770
0.255
0.580
0.612
0.065
0.033
0.031
0.070
0.023
0.045
0.033
261
טבלה :4.9.4.15ריכוזי NO2במתחם מודל 14
1
2
3
4
5
6
7
רצפטור
x
y
שעתי
שנתי
שעתי
אחוזון
99.9%
שעתי
ביחס
לערך
סביבתי
שנתי
ביחס
לערכי
יעד
בסיס צבאי דרום מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מזרח
בסיס צבאי 14דרום מערב 1
בסיס צבאי 14צפון מערב 1
בסיס צבאי 14מזרח
260067
259917
260051
260215
259958
260098
260116
764723
764751
764997
765034
764861
765150
764884
225.7
137.1
134.0
138.0
134.1
189.6
167.0
3.60
1.87
1.45
3.38
1.19
2.26
1.64
191.7
102.3
112.8
128.4
74.5
163.2
103.3
1.129
0.686
0.670
0.690
0.670
0.948
0.835
0.090
0.047
0.036
0.084
0.030
0.057
0.041
שעתי
אחוזון
99.9%
ביחס
לערך
סביבתי
0.958
0.512
0.564
0.642
0.372
0.816
0.517
262
איור :4.9.4.14ריכוזי NOXחצי שעתיים מירביים במתחם מודל 14
263
איור :4.9.4.19ריכוזי NOXיממתיים מירביים במתחם מודל 14
264
איור :4.9.4.12ריכוזי PM10יממתיים אחוזון 95%במתחם מודל 14
265
איור :4.9.4.11ריכוזי SO2חצי שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 14
266
איור :4.9.4.11ריכוזי NO2שעתיים מירביים במתחם מודל 14
267
איור :4.9.4.13ריכוזי NO2שעתיים שכיחות 99.9%במתחם מודל 14
4.9.5ניתוח התוצאות
א .מתחם 1
ריכוזי NOX
תרומת אתר הקידוח – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך החצי
שעתי המרבי המתקבל ברצפטור 4% – 15מערך הסביבה .הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו
כ 1% -מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו פחות מ 1% -מערך היעד.
268
מצרף תרומת אתר הקידוח +רקע – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר.
הערך החצי שעתי המרבי המתקבל ברצפטור 9% – 15מערך הסביבה .הערך המרבי היממתי
ברצפטור זה הינו כ 9% -מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 11% -מערך היעד.
ריכוזי PM10
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך
היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 15% – 11מערך הסביבה והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ1% -
מערך הסביבה.
השוואה לערכי היעד מראה כי הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 45% – 1מערך היעד .הערך
השנתי ברצפטור 1הינו כ 4% -מערך הסביבה.
חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת החלקיקים ,הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – כ94% -
מקצב הפליטה הכולל .יתר על כן ,בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל
ברציפות במשך כל שעות היממה .בפועל ,כפי שצוין קודם ,הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי זמן
קצרים בלבד .לכן ,תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי שניתן להעריך כמעט בוודאות
שלא יתקיים.
ריכוזי SO2
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך
השעתי המרבי מתקבל ברצפטור 4% – 19מערך הסביבה ,הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור
זה – 3%מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו פחות מ 1% -מערך הסביבה .הערך
השעתי בשכיחות מצטברת 99.9%מתקבל ברצפטור זה – 5%מערך הסביבה.
השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר ,הערך ה-
12דקותי המרבי מתקבל ברצפטור 4% – 1מערך היעד .הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור זה
– 12%מערך היעד .הערך השנתי ברצפטור 1הינו כ 1% -מערך היעד.
חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת ,SO2הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – למעלה מ99% -
מקצב הפליטה הכולל .יתר על כן ,בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל
ברציפות במשך כל שעות היממה .בפועל ,כפי שצויין קודם ,הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי
זמן קצרים בלבד .לכן ,הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים מייצגים תרחיש מחמיר ולא
מציאותי ,שניתן להעריך כמעט בוודאות שלא יתקיים.
269
ב .מתחם 4
ריכוזי NOX
תרומת אתר הקידוח
לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך החצי שעתי המרבי מהתקבל
ברצפטור 94% – 1מערך הסביבה .הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו כ 14% -מערך הסביבה,
והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 15% -מערך היעד.
מצרף תרומת אתר הקידוח +רקע
לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך החצי שעתי המרבי המתקבל
ברצפטור 94% – 1מערך הסביבה .הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו כ 12% -מערך הסביבה,
והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 42% -מערך היעד.
ריכוזי PM10
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך
היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 94% – 1מערך הסביבה והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ9% -
מערך הסביבה.
השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר למעט
ברצפטור .1הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 141% – 1מערך היעד .הערך השנתי ברצפטור
1הינו כ 14% -מערך הסביבה.
ריכוזי SO2
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך
השעתי המרבי מתקבל ברצפטור 54% – 1מערך הסביבה ,הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור
15% – 1מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 1% -מערך הסביבה .הערך השעתי
בשכיחות מצטברת 99.9%מתקבל ברצפטור 43% – 1מערך הסביבה
השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר ,למעט
ברצפטור 1בממוצע יממתי .הערך ה 12 -דקותי המרבי מתקבל ברצפטור 54% – 1מערך היעד.
הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 155% – 1מערך היעד .הערך השנתי ברצפטור 1הינו כ-
5%מערך היעד.
ריכוזי NO2
271
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות מערכי הסביבה ברצפטורים הבדידים בסביבת
האתר למעט ברצפטור .1הערך השעתי המרבי מתקבל ברצפטור 145% – 1מערך הסביבה .אולם,
כאשר מנכים את 2.1%של הערכים הגבוהים ביותר ,הערך השעתי בשכיחות מצטברת 99.9%
המתקבל ברצפטור זה הינו – 125%מערך הסביבה0יעד.
השוואה לערכי היעד מראה לא צפויות חריגות מערכי היעד ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר,
למעט ברצפטור .1הערך השעתי המרבי מתקבל ברצפטור 145% – 1מערך היעד .הערך השנתי
ברצפטור זה הינו כ 12% -מערך היעד.
ג .מתחם 11
ריכוזי NOX
תרומת אתר הקידוח – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך החצי
שעתי המרבי המתקבל ברצפטור 13% – 4מערך הסביבה .הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו
כ 1% -מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 1% -מערך היעד.
מצרף תרומת אתר הקידוח +רקע – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר.
הערך החצי שעתי המרבי המתקבל ברצפטור 13% – 4מערך הסביבה .הערך המרבי היממתי
ברצפטור זה הינו כ 3% -מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 1% -מערך היעד.
ריכוזי PM10
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך
היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 12% – 1מערך הסביבה והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ1% -
מערך הסביבה .השוואה לערכי היעד מראה כי הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 32% – 1
מערך היעד .הערך השנתי ברצפטור 1הינו כ 4% -מערך הסביבה.
חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת החלקיקים ,הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – כ94% -
מקצב הפליטה הכולל .יתר על כן ,בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל
ברציפות במשך כל שעות היממה .בפועל ,כפי שצויין קודם ,הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי
זמן קצרים בלבד .לכן ,תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי ,שניתן להעריך כמעט
בוודאות שלא יתקיים.
271
ריכוזי SO2
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך
השעתי המרבי מתקבל ברצפטור 11% – 4מערך הסביבה ,הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור
1% – 4מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 1% -מערך הסביבה .הערך השעתי
בשכיחות מצטברת 99.9%מתקבל ברצפטור 4% – 4מערך הסביבה.
השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר ,הערך ה-
12דקותי המרבי מתקבל ברצפטור 11% – 4מערך היעד .הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 4
– 15%מערך היעד .הערך השנתי ברצפטור 1הינו כ 1% -מערך היעד.
חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת ,SO2הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – למעלה מ99% -
מקצב הפליטה הכולל .יתר על כן ,בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל
ברציפות במשך כל שעות היממה .בפועל ,כפי שצויין קודם ,הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי
זמן קצרים בלבד .לכן ,הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים מייצגים תרחיש מחמיר ולא
מציאותי ,שניתן להעריך כמעט בוודאות שלא יתקיים.
ד .מתחם 14
ריכוזי NOX
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא חזויות חריגות מהתקן ממזהם זה .יוזכר כי אתר 14הוא
האתר הפוטנציאלי הסמוך ביותר לקולטים – זהו האתר היחיד המצוי בטווח קצר מקולטים – כ-
132מ' בלבד מכלל האתרים הפוטנציאליים שנבחנו ,ולכן מיקומו נחשב מחמיר מהיבט זה.
תרומת אתר הקידוח – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך החצי
שעתי המרבי המתקבל ברצפטור 32% – 1מערך הסביבה .הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו
כ 14% -מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 11% -מערך היעד.
מצרף תרומת אתר הקידוח +רקע – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר.
הערך החצי שעתי המרבי מהתקבל ברצפטור 31% – 1מערך הסביבה .הערך המרבי היממתי
ברצפטור זה הינו כ 15% -מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 34% -מערך היעד.
ריכוזי PM10
272
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך
היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 99% – 1מערך הסביבה והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ12% -
מערך הסביבה.
השוואה לערכי היעד מראה כי הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 194% – 1מערך היעד.
יצויין כי צפויה חריגה מערך היעד גם ברצפטורים 4 ,4 ,1ו .5 -הערך השנתי ברצפטור 1הינו כ-
32%מערך הסביבה.
חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת החלקיקים ,הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – כ94% -
מקצב הפליטה הכולל .יתר על כן ,בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל
ברציפות במשך כל שעות היממה .בפועל ,כפי שצוין קודם ,הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי זמן
קצרים בלבד .לכן תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי ,שניתן להעריך כמעט בוודאות
שלא יתקיים – כלומר ,הסיכוי שתידרש פליטת גזים מהלפיד למשך 14שעות ברציפות,
סימולטנית ,יחד עם זמן בו שוררים תנאים מטאורולוגיים קיצוניים מבחינת פיזור מזהמים ,הוא
זניח.
ריכוזי SO2
השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר .הערך
השעתי המרבי מתקבל ברצפטור 34% – 1מערך הסביבה ,הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור
14% – 1מערך הסביבה ,והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ 1% -מערך הסביבה .הערך השעתי
בשכיחות מצטברת 99.9%מתקבל ברצפטור 15% – 1מערך הסביבה
השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר ,למעט
הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור 144% – 1מערך היעד .הערך ה 12 -דקותי המרבי מתקבל
ברצפטור 34% – 1מערך היעד .הערך השנתי ברצפטור 1הינו כ 5% -מערך היעד.
חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת ,SO2הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – למעלה מ99% -
מקצב הפליטה הכולל .יתר על כן ,בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל
ברציפות במשך כל שעות היממה .בפועל ,כפי שצוין קודם ,הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי זמן
קצרים בלבד .לכן ,הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים מייצגים תרחיש מחמיר ולא
מציאותי ,שניתן להעריך כמעט בוודאות שלא יתקיים.
273
ה .מסקנות
חושבה הערכה של ריכוזי המזהמים PM10 ,NO2 ,NOXו SO2 -בסביבת ארבעה אתרי קידוח
פוטנציאליים ברמת הגולן .להלן הממצאים העיקריים:
.1בשלושה אתרים לא צפויות כלל חריגות מערכי הסביבה הקיימים ברצפטורים הבדידים.
.1באתר 14צפויים להתקבל ערכים גבוהים עבור PM10ברצפטור 99%( 1מהתקן היממתי).
הערכה זו מתבססת על הנחה מחמירה כי הלפיד (המקור העיקרי למזהם זה) פועל ברציפות
במשך כל שעות היממה .בפועל ,הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי זמן קצרים בלבד .לכן,
תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי ,שניתן להעריך שלא יתקיים בפועל.
.3באתרים 11ו 1 -לא צפויות כלל חריגות מערכי היעד ברצפטורים הבדידים.
.4באתר 14צפויות חריגות מערכי היעד עבור PM10ו SO2 -ברצפטורים הבדידים .חריגות אלו
הינן תוצאה של הנחה מחמירה כי הלפיד (המקור העיקרי למזהם זה) פועל ברציפות במשך כל
שעות היממה .לכן ,תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי ,שניתן להעריך כמעט
בוודאות שלא יתקיים .נזכיר כי אתר 14נפסל בשל מגוון סיבות הכוללות את הפגיעה באיכות
האויר בסביבתו.
.5עפ"י הריכוזים ,שחושבו ל 4 -האתרים הסמוכים ביותר לקולטים ,בתחום הייצוג של שלוש
התחנות המטאורולוגיות באזור ,ניתן להעריך כי גם בפעילות אתרים אחרים ,המרוחקים יותר
מהקולטים ,לא יווצרו מפגעי איכות אויר בשימושי קרקע רגישים הסמוכים אליהם.
4.9.4 - .4.9.5אמצעים להפחתת פליטות
טיפול בפליטות האפשריות בקידוחים הינו פרקטיקה מקובלת וידועה בתעשיה ,ובמענה לכך קיים
מגוון רחב של אמצעים .לצורך טיפול בגז החברה תתקשר עם יצרן0ספק מוכר בעל הסמכה
מתאימה .לפידי הבטיחות שיוצבו באתר יתוחזקו בהתאם להוראות היצרן .למרות שאין צפי
לקיומו של H2Sבמהלך הקידוח ,אמצעי הטיפול לסילוקו מוצגים בסעיף 3.1.11.4לעיל.
4.12-4.11שפכים ותשטיפים
ראה סעיף 4.1לעיל.
274
4.11סיסמולוגיה
רעידות אדמה בדרגות חזקות עשויות להביא לנזקים חמורים למתקנים ותשתיות באתרי הקידוח
– התמוטטות מבנים ,נזק חמור למגדל הקידוח ,מערכת שאיבת בוץ הקידוח ולקדח עצמו ,וכן
לבעיות כתוצאה מקריסת תשתיות סמוכות עליהם נשען האתר – קשר טלפוני ,כבישים ,אספקת
מים ,חשמל וכיו"ב.
הבעיות הסביבתיות ,שעשויות להתרחש במצב זה ,הן אפשרות לזיהום מקורות מים עיליים ,מי
תהום וקרקע .זאת כתוצאה מכשל במיכלי דלק וחומ"ס המצויים באתר .כאמור בסעיף 4.1לעיל
מיכלים אלו יוצבו בתוך מאצרות אטומות ,דבר המצמצם במידה רבה את האפשרות
לפריצת\דליפת מזהמים מהמיכלים אל הסביבה ,גם במקרה של רעידת אדמה .במידה ויתרחש
אירוע של פריצת דלקים יופעל נוהל טיפול בדליפות המוצג בסעיף 4.3לעיל.
באתר הקידוח יוגדר נוהל יעודי לארוע רעידת אדמה ,אשר יתייחס להיבטים המיוחדים היכולים
לנבוע ממצב זה וכוללים נזקים פיזיים לציוד ולנפש ,קריסת מערכות המים ,הקשר ,הכבישים וכו'.
נוהל רעידות אדמה גנרי מוצג בנספח .14
4.13מבחני הפקה
כאמור בפרק ,3.1.9במסגרת הבקשה לא תבוצע הפקה בהיקף מסחרי באתרי הקידוח ,אלא יבוצעו
מבחני הפקה מצומצמים ביותר ,בהם יאספו דגימות נפט לפרק זמן קצר (שעות אחדות) ,אשר
תישלחנה לאנליזה במעבדות.
הנפט הנאסף יאוחסן בחביות במחסן סגור .המבחנים יבוצעו לאחר סיום מליטת הקדח לכל
אורכו ,כך שימנע קשר הידראולי בין שכבות ההפקה ושכבות האקוויפר ויימנע זיהומו (ראו סעיף
4.1.1לעיל).
4.14אבטחה ובטחון
אתר הקידוח יגודר בגדר רשת בגובה 1מ' ותוצב בשטחו מערכת תאורה ,כמתואר בסעיף 4.4לעיל
ותוך מזעור זיהום האור לסביבה.
4.15סגירת אתר הקידוח
סגירת אתר הקידוח תבוצע בשלבים הבאים:
275
פירוק האתר – בשלב זה יפורקו הגדרות ,ישונעו הציוד ,המתקנים והמבנים היבילים מהאתר
והפסולת מהאתר תפונה לחלוטין .לאחר פירוק מתקן הקידוח יוותר המרתף ובתוכו חור הקדח
בקרקע .באם יוחלט על ביצוע מבחני הפקה יותקן ראש באר לביצועם ,כאמור בסעיף 4.13לעיל.
לאחר סיום מבחני ההפקה יאטם ראש הקידוח ב" -פקק" בטון ויסומן לפי הצורך ובהתאם
להוראות משרד האנרגיה והמים ,באמצעות מוט מתכת בגובה 1.5מ' וסביבו חבית מבוטנת.
עפ"י תוצאות האנליזות ,שיערכו לבוץ הקידוח ,יקבע באם לכסותו ולקבור אותו באתר ,או לפנותו
ליעד פינוי מאושר ,וזאת בתיאום עם המשרד להג"ס .לאחר פינוי הבוץ ימולא האגן להסדרת
מפלסים לקראת שיקומו .בסיום שלב זה יפונו המצעים ויוותרו באתר מרתף הקידוח מבטון ,גידור
היקפי סביב ראש הקדח ומוט סימון ראש הקידוח .בהינתן החלטה על נטישה ללא סימון ,יפורק
המרתף ויוסר ראש הקידוח.
שיקום האתר – לאחר פירוק האתר וקבלת החלטה על שיקומו ,ישוקם האתר בהתאם להנחיות
אדריכל הנוף ,כמתואר בסעיף 4.4.4לעיל .במידה וקיים פוטנציאל הפקה ,והאתר יבחר כמיטבי
לצורך כך ,יוותר האתר בתצורתו ,לאחר סימון ראש הקידוח ,עד לאישור תכנית למתקן הפקה.
276
.5פרק ה' – הצעה להוראות הבקשה בנושאים סביבתיים
5.1מניעת זיהום מים עיליים ומי תהום
5.1.1הוראות לטיפול בבוץ הקידוח
אסורה כל הזרמה פתוחה של בוץ קידוח ,שפכים ותשטיפים אל מחוץ לגבולות אתר
הקידוח.
בראש הקידוח יותקן מכשיר BOPלמניעת פריצות בלתי מבוקרות של נוזלים וגזים מתת
הקרקע.
בוץ הקידוח ,העולה בראש הקידוח ,יטופל במתקן מכני להפרדת מוצקים .נוזלים יוזרמו
מהמתקן בצנרת סגורה ויאוחסנו במיכלים ייעודיים .מוצקים יועברו מהמתקן לאגן ייעודי
(אגן בוץ) ,שרצפתו ודפנותיו אטומות למעבר נוזלים ביריעות .HDPE
במקרה בו ידרש שחרור מבוקר של נוזלים וגז מראש הקידוח ,יבוצע שחרורם באמצעות
ה BOP -אל מתקן ההפרדה ומשם יוזרמו הנוזלים למיכלים הייעודיים והגז ללפיד
הבטיחות .במידה ושפיעת הנוזלים עולה על יכולת הקיבול של המיכלים הייעודיים יחליט
מנהל הקידוח על אחד הפתרונות הבאים ,לאחר תיאום עם הרשויות:
oאיטום הקידוח וסגירתו.
oהזרמת הנוזלים למיכלים ולאגן הבוץ ומשם ,לאחר דיגום ובדיקה ,ליעד פינוי
מורשה.
5.1.1מניעת זיהום מי תהום מהקידוח
יאסר שימוש בתוספים העשויים לגרום לזיהום של קרקע ומי תהום .יבוצע שימוש
בתוספים המאושרים לשימוש ע"י המשרד להגנת הסביבה.
תשטיפים מהאזור הממוכן ינוקזו אל אגן הבוץ.
היזם יכין תכנית מפורטת לאיטום הקדח במלט עם התקדמות שלבי הקידוח .התכנית
תבטיח את איטום הקדח לאורך שכבת אקוויפר הבזלת ,טרם ההעמקה נוספת לשכבות
277
המטרה של הקידוח .התכנית תתואם עם הרשויות הרלוונטיות וכן שינויים מהותיים בה,
במהלך התפעול ,יבוצעו בתיאום ובאישור הרשויות המוסמכות.
ככל שאפשר ,מנהל הקידוח ינקוט ,בשני מקטעי הקדיחה העליונים ,באמצעים הנדרשים
לשמירה על רמות לחץ בתוך הקדח השוות או נמוכות מהלחץ ההידרוסטטי (ההיקפי) של
מי התהום.
אסורה העמקת הקידוח מעבר לתצורת מנוחה אל אקוויפר חבורת יהודה.
במשך כל זמן הפעלת הקידוח ובאורח רציף יבוצעו בדיקות בהתאם לנהלי.API -
5.1.3מניעת זיהום קרקע ומי תהום מתשתיות ומתקנים
שפכים סניטריים משירותים וכיורים יסולקו למיכל סגור ואטום ,שירוקן לפי הצורך על
ידי מוביל שפכים מורשה למתקן טיפול מורשה.
מיכל סולר להנעת הציוד באתר או הפעלתו ,יוצב על גבי מאצרה אטומה בנפח .112%
העברת הדלקים למנועים תבוצע בבקרה ידנית באמצעות דלקן.
חומרים מסוכנים יאוחסנו במחסן מקורה בהתאם לכל דין.
יותר לבצע טיפולים סדירים לכלים כבדים ולציוד בתחום האתר.
בבסיס אזור התפעול הממוכן יונחו יריעות HDPEלאיטום השטח.
5.1.4טיפול בבוץ הקידוח
באתר הקידוח יוכשר אגן בוץ לקליטת מטחן הקידוח.
בסיס ודפנות אגן הבוץ ידופנו ביריעות איטום .HDPE
תהליך הפרדת הבוץ ,סחרור וסינון הנוזלים יעשה ללא שפיכות לקרקע.
תכולת אגן הבוץ תדגם ולפי תוצאות הדיגום יוחלט ,בתאום המשרד להג"ס ,על הסדרת
הטיפול בה ואם נידרש פינויה.
278
5.1אקולוגיה ונוף
5.1.1מזעור הפגיעה בסביבה
תנועה אל האתר וממנו תוגבל לדרכים הקיימות בהתאמות נדרשות.
העבודות תבוצענה בשטח הבקשה בלבד ולא תחרוגנה ממנו.
תמנע כניסה של בעלי חיים לאתרי הקידוח.
5.1.1מניעת הפרעות לבעלי חיים מזיהום אור
היזם יכין תכנית תאורה שתנקוט אמצעים למזעור זיהום האור בסביבה ,כך שרמת האור
במרחק של כ 5 -מ' מחוץ לגבולות האתר לא תעלה על 2.5לוקס.
בקידוחים 1מיצר 4 ,כביש 4 ,449חד נס 9 ,צומת יונתן 11 ,קצביה 11 ,מחנה גשור13 ,
קשת 14 ,בג'וריה ו 15 -טיסן יבוצע שימוש בגופי תאורה מסוג ,Full Cutoffבכפוף
לדרישות ולשיקולי הבטיחות .בקידוחים אחרים ניתן יהיה לבצע שימוש בגופי תאורה
מסוג Semi-Cutoffאו .Cutoff
5.1.3שימור ערכי צומח
טרם תחילת העבודות באתרים 1מיצר 4 ,כביש 11 ,449קצביה 11 ,מחנה גשור 13 ,קשת,
14בג'וריה ו 15 -טיסן יבוצע סקר גיאופיטים בעונה הגשומה בשטח האתרים ע"י אקולוג.
הגיאופיטים וזרעים של מינים מקומיים ,בעלי ערך בוטני ,יֵאספו ויועתקו ,בתיאום עם
רט"ג.
טרם תחילת העבודות יסומנו ע"י מודד ,עצים לשימור במרחק של עד 52מ' מגבולות
האתר ,ככל שיש כאלה.
עם תחילת העבודות תיאסף קרקע החישוף באתרים .קרקע החישוף תוערם במערום
ייעודי ,ותפוזר בשלב השיקום בשטח האתר.
279
5.3מניעת מפגעי איכות אויר
גזים שיידרש שחרורם מהקידוח יוזרמו ,בהתאם למשטר הרוח ,אל אחד מלפידי הבטיחות
שיוצבו באתר.
היזם יכין תכנית למניעת אירועי פריצה בלתי מבוקרת של מימן גופריתי ( ,)H2Sונהלי
חירום להתמודדות עמם.
למניעת פריצת גז מבור הקידוח תותקן מערכת BOPהמנתבת ,במערכת סגורה ,את הגז
לאחד מבין שני לפידי בטיחות שיוצבו באתר (האחד ישמש כגיבוי למקרה תקלה וכן
להפעלה בהתאמה למשטר הרוח).
עבודות הקידוח באתר 4יותרו לאורך כל שעות היממה כל עוד המסעדה הסמוכה סגורה.
5.4מניעת מפגעי רעש
5.4.1מניעת מפגעי רעש מההקמה והשיקום הנופי
עבודות ההקמה והשיקום תתבצענה בשעות היום מ 5:22 -בבוקר עד השעה 19:22בלבד.
לא תבוצענה עבודות כלשהן אחרי השעה .19:22
5.4.1מניעת מפגעי רעש וניטור בשלב תפעול הקידוח
תנאי לביצוע עבודות קידוח אחרי השעה 11.22בלילה ולפני השעה 24.22בבוקר ,באתר
הסמוך לישובים ולבסיסי צבא במרחק הקטן מ 1522 -מ' ,הינו ביצוע מדידות רעש ע''י
יועץ אקוסטי בנקודות שיתואמו מראש עם המשרד להגנת הסביבה .הרעש ימדד בשעות
הלילה ביחידת ,Leqבסמוך למבנים ו0או בתוך המבנים ,על פי הוראות התקנות למניעת
מפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן.1992-
במידה וימצא כי הרעש חורג מהמפלס המותר על פי התקנות משנת תש"ע ,1992-בתוספת
החמרה של ) 35dB(A)( – 5 dB(Aבתוך המבנה) ,ינקטו אמצעים להפחתת הרעש ,כגון:
oהצבת מתרס רעש לאורך גבול האתר.
oהצבת קיר נוסף (נייד) בסמוך למכונת הקידוח.
281
oהשקטת ציוד הקידוח על ידי שימוש במשתקים אחרים0נוספים.
oשינוי אופן הפעלת הציוד.
לאחר ביצוע השיפור הנדרש ,תבוצענה מדידות רעש חוזרות על מנת לוודא עמידה
בקריטריון.
הדו"ח המפרט את תוצאות המדידות ,המסקנות וההמלצות יוגש למשרד להג"ס.
למרות האמור לעיל ,ניתן יהיה לבצע עבודות בלילה ולחרוג מערך הסף הנ"ל ,אם נמצא
כי הרעש אינו נשמע בישובים0בסיסים צבאיים.
5.4.3מיגון מיוחד לאתר 3אזור התעשייה בני יהודה – עבודות ההקמה
עבודות ההקמה בקידוח 3אזור התעשייה בני יהודה יותנו בהקמת גדר אקוסטית טרם
תחילת העבודות ,במצב בו מרכז המבקרים המתוכנן באזור התעשייה יוקם בטרם החלו
פעולות הקידוח באתר.
הגדר האקוסטית ,תהיה בגובה 4מ' ותוצב במרחק שאינו עולה על 52מ' מנקודת הצבת
מתקן הקידוח .הגדר האקוסטית תהיה עשויה פח (או חומר דומה בהתאם להגדרות יועץ
אקוסטיקה) בעובי 1מ"מ ותהיה אטומה ורציפה לאורך גבולו הצפוני של האתר.
5.4.4ניטור אקוסטי -קידוח 4חוות בקר כביש 549
לעת תחילת עבודות הקידוח באתר 4חוות בקר כביש 549יבוצע ניטור רעש במסעדת "מור
וקינמון" ,באם המסעדה תהיה פתוחה במהלך העבודות.
5.5עבודות עפר וניקוז
לצורך הכשרת משטחי העבודה והנחת מצעים ,תחשף הקרקע ( )Top Soilותשמר במערום
זמני עד לשיקום השטח.
המצעים שיושמו בתשתית האתר יהיו ככל הניתן מצעי בזלת ,בכפוף לדרישות ושיקולי
בטיחות ,ועמידה בתקנים והדרישות ההנדסיות הרלבנטיות לביסוס המתקנים.
במידת הצורך ולשם בידוד מירבי של משטח העבודה מהנגר העילי תבוצע תעלת הגנה
היקפית ,על פי הנחיות יועץ הניקוז.
281
5.4ארכיאולוגיה ומורשת
העבודה באתרים תעשה בתאום ובכפוף להנחיות רשות העתיקות.
בהתאם להנחיותיהם שבנספח ,11עבודות הקידוח באתרים ,15 ,13 ,12 ,9 ,4 ,5 ,5 ,3 ,1 ,1ו -
15מאושרות לביצוע.
באתרים 14 ,11 ,4ו 14 -עבודות הקידוח מאושרות בכפוף לפיקוח צמוד של רשות העתיקות.
באתרים 4ו 11 -מותנית ההחלטה בביצוע חיתוכי בדיקה כדרישת רשות העתיקות.
במקרה בו יתגלו ממצאים ארכיאולוגיים בעת עבודות ההקמה יעצרו העבודות ,וידווח על כך
באופן מיידי לרשות העתיקות ,בהתאם לחוק העתיקות (התשל"ח.)1954-
5.5מגבלות על שימושי קרקע
אין מגבלות מיוחדות.
5.4בקרה וניטור
ניטור מים יבוצע על פי הנחיות רשות המים במכתבה מתאריך ( 1101101213נספח .)14
ממצאי ניטור מים בבור הקידוח ימסרו לידי רשות המים.
ניטור רעש יבוצע במהלך הקידוחים ,לפי הנחיות יועץ האקוסטיקה ,בכדי להבטיח את
העמידה בתקנות הרלבנטיות.
טרם הקדיחה כל עובד יעבור תדרוך לגבי זיהוי ,מניעה וטיפול בליקויים ודליפות .מדי משמרת
תערך בדיקה ויזואלית ותדווח למנהל האתר.
5.9סגירת אתר הקידוח
סגירת אתר הקידוח תבוצע בהתאם להנחיות אדריכל הנוף לשיקום האתר.
תפונה תשתית מצעים שהונחה באתר ותפוזר קרקע החישוף.
פינוי המטחן והנוזלים יעשה בכפוף לתאום והנחיות המשרד להג"ס.
282
5.12נהלי חירום ודיווח
דיווח יומי בכל נושאי עבודת הקידוח יועבר לממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים.
דיווח על אירועים חריגים ותקלות יועבר מיידית למשרד האנרגיה והמים ,ובכל הנוגע
לנושאים סביבתיים גם למשרד להגנת הסביבה.
נהלי החירום ישמרו במשרדי האתר בכל עת ,ויבוצעו הכשרות וריענונים תקופתיים לעובדים,
לתרגולם והיכרותם.
מקורות
א) אלון ,ע( ,.עורך) :1943-1992החי והצומח של ארץ ישראל .משרד הביטחון – ההוצאה
לאור והחברה להגנת הטבע.
283
ב) בגין ז .ב ,)1225( .רעידות אדמה הרסניות בעמק הירדן וים המלח – תקופות חזרתן
וההיסתברות להתרחשותן .דו"ח המכון הגיאולוגי .GSI/12/05
ג) ברטוב י ,.סנה ע ,.רוזנפט מ ,)1229( .מפת ההעתקים הפעילים והחשודים כפעילים
בישראל – עידכון מרץ .1229המכון הגיאולגי ,ירושלים.
ד) גבירצמן ז ,)1224( .עדכון סוגית תאוצות קרקע בתקן הבניה הישראלי בהתאם לתנאים
הגיאולוגיים בישראל .דו"ח המכון הגיאולוגי .GSI/03/2007GSI/03/2007
ה) גבירצמן ז ,.זסלבסקי י ,)1229( .מפת האזורים החשודים בהגברות שתית חריגות .המכון
הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי לישראל ,דו"ח .TR-GSI/12/2008
ו) גבירצמן ז ,.זסלבסקי י ,)1229( .מפת האזורים החשודים בהגברות שתית חריגות ,דברי
הסבר .המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי לישראל ,דו"ח .TR-GSI/12/2008
ז) דולב ,ע .ופרבולוצקי ,א( ,.עורכים) :1221הספר האדום של החולייתנים בישראל .הוצאת
רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
ח) דפני ,א .1223 ,.ההידרוגיאולוגיה של האקוויפר הבזלתי בגולן .דו"ח מס' ,GSI/28/03
המכון הגיאולוגי ,ירושלים.
ט) המועצה הארצית לתכנון ובנייה ,חוק התכנון והבנייה התשכ"ה .1945תכנית מתאר
ארצית משולבת למשק המים ,איגום מים עיליים ,החדרה ,העשרה והגנה על מי התהום,
תמ"א 34ב'\ .4הוראות התכנית ותשריטים.
י) הרשות הממשלתית למים וביוב ,מפת אזורי סכנה למקורות מים כתוצאה מזיהום של ידי
דלקים.
יא) זהרי ,מ :1941 ,.נופי הצומח של הארץ .הוצאת עם עובד .תל אביב.
יב) יצחקי ,א( 1954 ,.עורך) .מדריך ישראל ,חרמון ,גולן; גליל תחתון וארץ כנרות .בית הוצאה
כתר ,משרד הבטחון – ההוצאה לאור.
יג) לוי צ ,.סלמון ע ,.הוילנד ש ,.חמיאל י ,.כץ ע ,.ארקמן ב )1211( .תרחישי נזק מרעידות
אדמה בישראל כבסיס לתרגיל החירום הלאומי כבסיס לתרגיל החרום הלאומי "נקודת
מפנה ."4דו"ח המכון הגיאולוגי .GSI/21/2012
יד) מור ,ד .1944 ,.הוולקניזם ברמת הגולן .דו"ח מס' ,GSI/5/86המכון הגיאולוגי ,ירושלים.
טו) מור ,ד .1945 ,.מפה גיאולוגית של ישראל ,1:52,222 ,גיליון עין זיוון .המכון הגיאולוגי,
ירושלים.
טז) מור ,ד .1211 ,.מפה גיאולוגית של ישראל ,1:52,222 ,גיליון רמת מגשימים .המכון
הגיאולוגי ,ירושלים.
284
יז) מיכלסון ,ח .1951 ,.ההידרוגיאולוגיה של דרום רמת הגולן .דו"ח מס' ,HR/72/037תכנון
המים לישראל בע"מ.
יח) מיכלסון ,ח .1941 ,.קידוח עין סעיד – סיכום פעולות .תכנון המים לישראל בע"מ דו"ח
מס' .21041093
יט) מכון התקנים הישראלי ( ,)1994תקן ישראלי – ת"י - 413תכן עמידות מבנים ברעידת
אדמה.
כ) מכון התקנים הישראלי ( ,)1224גיליון תיקון מס' 1לת"י – 413תכן עמידות מבנים
ברעידת אדמה.
כא) מכון התקנים הישראלי ( ,)1211הצעת גיליון תיקון מס' 5לת"י – 413תכן עמידות מבנים
ברעידת אדמה.
כב) מקורות חברת מים בע"מ .1944 ,לוגים של קידוחים מיצר 1ומיצר .3
כג) משרד הפנים ,1224 ,חוק התכנון והבנייה התשכ"ה – ,1945תכנית מתאר ארצית משולבת
למשק המים .נחלים וניקוז ,תמ"א 34ב'.3
כד) סימון ,א ,.שחר ,ח ,.ליפשיץ ,א ,.אטינגר ,ח ,.מיכלסון ,ח .1995 ,.פיתוח שדה הקידוחים
מיצר בדרום רמת הגולן .תכנון המים לישראל ,דו"ח מס' .15029095
כה) סנה ,ע .1224 ,.מפה גיאולוגית של ישראל ,1:52,222 ,גיליון טבריה .המכון הגיאולוגי,
ירושלים.
כו) סנה ,ע ,.וינברגר ,ר .1224 ,.מפה גיאולוגית של ישראל ,1:52,222 ,גיליון ראש פינה .המכון
הגיאולוגי ,ירושלים.
כז) פבזנר ,ד .ופרו ,ד :1991 ,ממשק שמורת טבע "יער יהודייה" .רשות הטבע והגנים ,מחוז
צפון.
כח) צוקרמן ,א ,1213 ,.יועץ אקוסטיקה למסמך סביבתי זה ,מדידות רעש שבוצעו במהלך
השנה באתרים שונים.
כט) רוט ,י ,.בורג ,א ,.סנה ,ע .1224 ,.מפה גיאולוגית של ישראל ,1:52,222 ,גיליון קליה .המכון
הגיאולוגי ,ירושלים.
ל) רשות המים .1211 ,התפתחות ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד לסתיו .1212
לא) רשות המים .1211 ,שנתון הידרולוגי לישראל .1229012דו"ח מס' .ISSN 0073-4217
לב) שגיא א ,.ברטוב י ,.סנה ע ,.רוזנזפט מ ,)1213( .מפת 'העתקים פעילים' ו'-העתקים
חשודים כפעילים' בישראל ,עדכון שנת .1213דו"ח המכון הגיאולוגי ,ירושלים.
285
האוניברסיטה, עבודת דוקטור. הגיאולוגיה של עמק הירדן המרכזי.1941 ,. נ,לג) שולמן
. עמודים123 , ירושלים,העברית
דו"ח. מודל הידרוגיאולוגי והידרומטאורולוגי של אגן הירמוך.1949 ,לד) תכנון המים לישראל
. א, סימון,. א, מרכדו,. ח, נכתב על ידי מיכלסון.21049041 'מס
1211 שר שלום. איזן וא.תכנית אב לשטחים פתוחים ברמת הגולן – א
1213 – מענה ויעד אדריכלים.תכנית אב לאנרגיה מתחדשת – א
נרשם על ידי דוד אסף מחברת "אקרשטיין" ואושר על יד,דו"ח איכות אויר מתחנה ניידת בקצרין
"סיכום נתונים מהצבת תחנת ניטור אויר ניידת בקצרין בתאריכים,ביז'ונר-ד"ר לבנה קורדובה
. לקוח מתוך אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה,"1402401212 – 1402501212
)להGeoprospect LTD, 1986. Geothechnical prospection pumped storage project Mevo
Hama. Ordered by Israel Electric Company Haifa.
)לוMeiler, M., 2011. The deep geological structure of the Golan Heights and the
evolution of the adjacent Dead Sea Fault System. Thesis submitted for the degree of
Doctor of Philosophy, Tel-Aviv University.
)לזShulman, H., Reshef, M., Ben-Avraham, Z., 2002. Structural styles in the Golan
Heights as reflected from seismic profiles. Isr. Geo. Ann. Con., 2002. Editors: Beck
A., Katz Y., Ken-Tor R.
)לחThe Institution of Lighting Engineers (ILE), 2000, Guidance Notes for the Reduction
of Light Pollution, Regent House, Rugby.
.מפה אינטראקטיבית באתר המשרד להגנת הסביבה
http://gis.sviva.gov.il/interactiveMap1.htm
http://www.biogis.huji.ac.il/defaultHeb.aspx – BioGIS – אתר המגוון הביולוגי בישראל
:"אתר "שישי בגולן
– קינון חסידות
http://www.shishibagolan.co.il/htmls/page_6270.aspx?c0=20534&bsp=13889
– אדם וטבע בגולן
http://www.shishibagolan.co.il/htmls/page_490.aspx?c0=16674&bsp=12530
© Copyright 2024