1. No category

‫רישיון ‪"/793‬נס" –‬
‫קידוחי ניסיון לחיפוש נפט ברמה"ג‬
‫מסמך סביבתי‬
‫הוכן עבור חברת אפק נפט וגז בע"מ‬
‫ירושלים‬
‫נובמבר ‪3107‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫תקציר ‪I ................................................................................................................................................‬‬
‫מבוא ‪1 ...........................................................................................................................................‬‬
‫פרק א' – תיאור הסביבה אליה מתייחסת הבקשה ‪3 .......................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬כללי ‪3 ........................................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬הגדרות כלליות ‪3 ................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬מפות רקע ‪3 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬מפת מיקום ‪3 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬תשריט תחום הבקשה – מיפוי מפורט ‪4 ............................................................................‬‬
‫‪ 1.1.3‬אורתופוטו – תצלום אויר של אזור הבקשה ‪4 ...................................................................‬‬
‫‪ 1.3‬שימושים וייעודי קרקע ‪5 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.1‬שימושי קרקע קיימים‪5 ......................................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.1‬יעודי קרקע ברמה הארצית ‪9 .............................................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬מאפיינים הידרולוגיים והידרו‪-‬גיאולוגיים ‪12 ............................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬רקע גיאולוגי‪ ,‬הידרו‪-‬גיאולוגי וקידוחי מים ‪12 ...................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬מאגרי מים פריאטים וכלואים ‪45 .......................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.3‬רגישות הידרולוגית ‪44 ........................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.4‬כיווני זרימה ‪44 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.5‬מקורות מים עיליים ‪44 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.4‬תנאים טופוגרפיים ומערכות ניקוז ‪51 ................................................................................‬‬
‫‪ 1.5‬סיסמולוגיה ‪51 ...........................................................................................................................‬‬
‫תאוצות קרקע ‪51 ........................................................................................................................‬‬
‫העתקים פעילים או חשודים כפעילים ‪55 ...................................................................................‬‬
‫הגברת תאוצות קרקע ‪54 ............................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬שטחים פתוחים‪ ,‬ערכי טבע ואקולוגיה‪55 .................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬יחידות נוף ‪55 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬חברות הצומח ‪41 ................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.3‬בעלי חיים ‪53 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.4‬חשיבות ורגישות אקולוגית ‪54 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 1.5‬ארכיאולוגיה ואתרי מורשת ‪122.................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬תנאים קלימטולוגיים ומטאורולוגיים‪121..................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬כללי ‪121..............................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬תנאים מטאורולוגיים בתחנת בית ציידה ‪121.....................................................................‬‬
‫‪ 1.4.3‬תנאים מטאורולוגיים בתחנת אבני איתן ‪123.....................................................................‬‬
‫‪ 1.4.4‬תנאים מטאורולוגיים בתחנת גמלא ‪125.............................................................................‬‬
‫‪ 1.9‬איכות אויר – מצב קיים ‪125......................................................................................................‬‬
‫‪ 1.9.1‬תחנת ניטור ניידת ‪124........................................................................................................‬‬
‫‪ 1.9.1‬מקורות פליטה ‪129..............................................................................................................‬‬
‫‪ 1.9.3‬מטרדי ריח ‪112....................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.12‬תחבורה ‪111..............................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.12.1‬עומסי תנועה בכבישים בתחומי הרישיון ‪111...................................................................‬‬
‫‪ 1.11‬רעש – אקוסטיקה ‪115.............................................................................................................‬‬
‫‪ 1.11.1‬קולטי רעש סמוכים לקידוחים ‪115...................................................................................‬‬
‫‪ 1.11.1‬מדידת רעש קיים ‪115........................................................................................................‬‬
‫פרק ב' – סיבות וחלופות לעדיפות מיקום הבקשה המוצעת ‪119 ....................................................‬‬
‫‪ 1.1-1.3‬חלופות למיקום הקידוחים ‪119............................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬מתודולוגיה ‪119...................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬השיקולים למיקום האתרים ‪112.........................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.3‬הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה דרומי‪115.......................................................‬‬
‫‪ 1.1.4‬הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה מרכז‪-‬מזרחי ‪131.............................................‬‬
‫‪ 1.1.5‬הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה צפון מערבי ‪134.............................................‬‬
‫‪ 1.1.4‬סיכום פרק שקלול האתרים הפוטנציאליים ‪139.................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬שיקולים בבחירת טכנולוגיה ומתקנים באתר הקידוח ‪141........................................................‬‬
‫פרק ג' – תיאור הפעולות הנובעות מביצועה של הבקשה המוצעת ‪145 ...........................................‬‬
‫‪ 3.1‬כללי ‪145.....................................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬תאור הבקשה ‪144.......................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.1‬תשתיות וציוד ‪144...............................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.3‬שלביות ההקמה ‪155............................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.4‬תאור תהליך הקדיחה‪154....................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.5‬אגן בוץ הקידוח ‪141............................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.4‬מניעת התפרצויות נפט‪ ,‬גז ומי תצורה ‪141.........................................................................‬‬
‫‪ 3.1.5-3.1.4‬צינּור ומליטה (‪141............................................................. )Casing and Cementing‬‬
‫‪ 3.1.9‬מבחני הפקה ‪145.................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.12‬תחבורה במהלך ההקמה ובתפעול השוטף ‪149..................................................................‬‬
‫‪ 3.1.11‬מקורות כח ואנרגיה ורעש ‪152..........................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.11‬איכות אויר‪153..................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.13‬חומ"ס ‪154.........................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.14‬שפכים ‪155.........................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.15‬תשטיפים ‪154....................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.14‬אבטחה וביטחון ‪154..........................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.15‬סגירת אתר קידוח‪159.......................................................................................................‬‬
‫פרק ד' – פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות של הבקשה ‪141 ..............................................‬‬
‫‪ 4.1‬כללי ‪141.....................................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬הערכת השפעות על מקורות מים וקרקע ‪141............................................................................‬‬
‫‪ 4.1.1‬השפעה צפויה על מים עיליים ‪141......................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.1‬מי תהום‪143........................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.3‬מניעת דליפות החומרים המאוחסנים באתר ‪145................................................................‬‬
‫‪ 4.1.4‬טווח השפעה על אקוויפרים ‪145.........................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.5‬תכנית טיפול במים ‪145.......................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.4‬אמצעי אצירה למניעת דליפות שמנים ודלקים ‪145............................................................‬‬
‫‪ 4.3‬טיפול באירועי דליפה ‪144..........................................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬רצף שטחים פתוחים‪ ,‬ערכי טבע אקולוגיה ונוף ‪149..................................................................‬‬
‫‪ 4.4.1‬השפעות על הסביבה הטבעית ‪149......................................................................................‬‬
‫‪ 4.4.1‬אמצעים לצמצום ההשפעות על הסביבה הטבעית ‪192......................................................‬‬
‫‪ 4.4.3‬השפעה על הנוף במהלך קידוח פעיל ‪191............................................................................‬‬
‫‪ 4.4.4‬אמצעים למזעור ההשפעה הנופית ‪191...............................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬ארכיאולוגיה ואתרי מורשת ‪195.................................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬אור ‪195.......................................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬רעש‪195......................................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.5.1‬קריטריונים למפלס הרעש המותר וזכויות רעש ‪195...........................................................‬‬
‫‪ 4.5.1‬חיזוי השפעת הרעש בשלבי ההקמה והתפעול (קידוח) ‪121................................................‬‬
‫‪ 4.4‬חומרים מסוכנים ‪114.................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.4.1‬אמצעים לצמצום סיכונים וטיפול באירועי חומ"ס ‪114......................................................‬‬
‫‪ 4.9‬איכות אויר ‪114..........................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.9.1‬מתודולוגיה ‪114...................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.9.1‬תרחישים ‪ -‬אתרי הקידוח ‪115.............................................................................................‬‬
‫‪ 4.9.3‬נתוני המודל ‪114..................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.9.4‬קולטים ‪113.........................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.9.5‬תקנים ‪115...........................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.9.4‬תוצאות ‪114.........................................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬פרק ה' – הצעה להוראות הבקשה בנושאים סביבתיים ‪154 ........................................................‬‬
‫‪ 5.1‬מניעת זיהום מים עיליים ומי תהום ‪154....................................................................................‬‬
‫‪ 5.1.1‬הוראות לטיפול בבוץ הקידוח ‪154......................................................................................‬‬
‫‪ 5.1.1‬מניעת זיהום מי תהום מהקידוח ‪154..................................................................................‬‬
‫‪ 5.1.3‬מניעת זיהום קרקע ומי תהום מתשתיות ומתקנים ‪155.....................................................‬‬
‫‪ 5.1.4‬טיפול בבוץ הקידוח ‪155......................................................................................................‬‬
‫‪ 5.1‬אקולוגיה ונוף ‪154......................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.1.1‬מזעור הפגיעה בסביבה ‪154.................................................................................................‬‬
‫‪ 5.1.1‬מניעת הפרעות לבעלי חיים מזיהום אור ‪154.....................................................................‬‬
‫‪ 5.1.3‬שימור ערכי צומח ‪154.........................................................................................................‬‬
‫‪ 5.3‬מניעת מפגעי איכות אויר ‪159....................................................................................................‬‬
‫‪ 5.4‬מניעת מפגעי רעש ‪159...............................................................................................................‬‬
‫‪ 5.4.1‬מניעת מפגעי רעש מההקמה והשיקום הנופי ‪159...............................................................‬‬
‫‪ 5.4.1‬מניעת מפגעי רעש וניטור בשלב תפעול הקידוח ‪159.........................................................‬‬
‫‪ 5.4.3‬מיגון מיוחד לאתר ‪ 3‬אזור התעשייה בני יהודה – עבודות ההקמה ‪142.............................‬‬
‫‪ 5.4.4‬ניטור אקוסטי ‪ -‬קידוח ‪ 4‬חוות בקר כביש ‪142............................................................. 549‬‬
‫‪ 5.5‬עבודות עפר וניקוז ‪142...............................................................................................................‬‬
‫‪ 5.4‬ארכיאולוגיה ומורשת ‪141..........................................................................................................‬‬
‫‪ 5.5‬מגבלות על שימושי קרקע ‪141...................................................................................................‬‬
‫‪ 5.4‬בקרה וניטור ‪141........................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.9‬סגירת אתר הקידוח ‪141.............................................................................................................‬‬
‫‪ 5.12‬נהלי חירום ודיווח ‪141.............................................................................................................‬‬
‫מקורות ‪141 ....................................................................................................................................‬‬
‫רשימת טבלאות‪:‬‬
‫טבלה ‪1.3.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.3.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.3.1.3‬‬
‫טבלה ‪1.3.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.3.1.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.3.1.3.1‬‬
‫טבלה ‪1.3.1.4.1‬‬
‫טבלה ‪1.4.1.4.1‬‬
‫טבלה ‪1.4.1.4.1‬‬
‫טבלה ‪1.4.1.4.3‬‬
‫טבלה ‪1.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.5.1.3‬‬
‫טבלה ‪1.4.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.1‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.1‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.3‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.4‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.5‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.4‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.5‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.4‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.9‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.12‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.11‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.11‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.13‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.14‬‬
‫טבלה ‪1.4.5.11‬‬
‫טבלה ‪1.4.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.9.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.9.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.11.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.11.1.1‬‬
‫טבלה ‪1.1.3.1‬‬
‫טבלה ‪1.1.4.1‬‬
‫טבלה ‪1.1.5.1‬‬
‫טבלה ‪1.1.4.1‬‬
‫טבלה ‪1.4.3.1‬‬
‫ישובים המצויים ברדיוס ‪ 1‬ק"מ מאתרים פוטנציאליים‪.‬‬
‫שטחים פתוחים בשטח האתרים הפוטנציאליים ובסמיכות אליהם (עד ‪ 1‬ק"מ)‪.‬‬
‫שטחי אש ושדות מוקשים ברדיוס ‪ 1‬ק"מ מהקידוחים‪.‬‬
‫ייעודי קרקע באזור הקידוחים כפי שנקבע בתמ"א ‪.35‬‬
‫ייעודי קרקע בתכנית מתאר ארציות סקטוריאליות ברדיוס ק"מ אחד מהקידוחים‪.‬‬
‫ייעודי קרקע כפי שנקבעו בתכנית המתאר המחוזית ובתכניות מקומיות‪ ,‬ברדיוס‬
‫ק"מ מהקידוחים‪.‬‬
‫תאריכי אישור תוכניות ייעודי הקרקע‬
‫קידוחי מים בתחום ‪ 5‬ק"מ מתחום הרישיון (נתוני רשות המים)‪.‬‬
‫רדיוסי מגן של קידוחי המים (נתוני משרד הבריאות)‪.‬‬
‫מעיינות עיקריים בתחום הרישיון‪.‬‬
‫תאוצת הקרקע האופקית המקסימלית בהסתברות של ‪ 12%‬ב–‪ 52‬שנה‪ ,‬מחושב‬
‫עבור כל קידוח (מתוך אתר המכון הגאולוגי \ גיאופיזי)‪.‬‬
‫סיווג הקרקע באתר‪ ,‬טבלה מתוך הצעה לתיקון ‪ 5‬לתקן ‪413‬‬
‫תאוצה ספקטראלית ‪ SA‬בהסתברות של ‪ 12%‬ב–‪ 52‬שנה‪.‬‬
‫יחידות הנוף המצויות בסביבת האתרים הפוטנציאליים‪.‬‬
‫דירוג רגישות נופית (בעבודות קודמות) של יחידות הנוף בהם ממוקמים אתרים‬
‫הפוטנציאליים‪.‬‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ –1‬כפר חרוב‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 1‬מיצר‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 3‬אזור תעשייה בני יהודה‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 4‬נחל סמך – כביש ‪549‬‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 5‬חוות נטור‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 4‬כביש ‪449‬‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 5‬מחצבת כורסי‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 4‬חד נס‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 9‬צומת יונתן‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 12‬כביש ‪45‬‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 11‬קצביה‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 13‬קשת‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 14‬מאגר צור (מנחת רעם)‬
‫ניתוח רגישות – אתר ‪ – 15‬אזור תעשייה קצרין‬
‫סיווג האתרים הפוטנציאליים עפ"י תחנה מטאורולוגית מייצגת‪.‬‬
‫סיכום תוצאות ניטור תחנה ניידת בקצרין – ‪.14.4.12–14.5.13‬‬
‫נתוני פליטה מדודים בארובות מפעל "מודגל מתכת" – ממוצע מדידות בשנת‬
‫‪.1229012‬‬
‫תאור הקולטים הרגישים לרעש בסביבת התכנית‪.‬‬
‫מפלסי רעש הקיים שנמדדו בסביבת התכנית‪.‬‬
‫סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הדרומי‬
‫סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הצפון מזרחי‬
‫סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הצפון מערבי‬
‫אתרים פוטנציאליים‬
‫טבלה להשוואת טכנולוגיות‪ :‬מכונות קידוח ושיטות הקידוח‬
‫משקל ונפח הסלע המוצא בכל אחד מנקודות הקידוחים‪ ,‬ובהתאם לשיטות‬
‫טבלה ‪3.1.4.1‬‬
‫הקדיחה השונות המתאימות לכל שכבה גיאולוגית בנפרד‪.‬‬
‫הכמויות המקסימליות של החומרים השונים שיוספו לבוץ הקידוח (בקדיחת‬
‫טבלה ‪3.1.4.1‬‬
‫הקידוח העמוק ביותר) ופירוט הרכבם‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3.1.4.4‬בדיקות כימיות לאפיון נוזלי הקידוח‬
‫טבלה ‪ 3.1.5.1.1‬מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "‪11-304‬‬
‫טבלה ‪3.1.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪3.1.5.1.3‬‬
‫טבלה ‪3.1.5.1.4‬‬
‫טבלה ‪3.1.5.1.5‬‬
‫טבלה ‪3.1.5.1.4‬‬
‫טבלה ‪3.1.13.1‬‬
‫טבלה ‪3.1.13.1‬‬
‫טבלה ‪3.1.15.1‬‬
‫טבלה ‪4.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪4.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪4.5.1‬‬
‫טבלה ‪4.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪4.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪4.5.1.3‬‬
‫טבלה ‪4.5.1.1.1.‬‬
‫טבלה ‪4.9.1.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.3.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.3.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.3.3‬‬
‫טבלה ‪4.9.3.4‬‬
‫טבלה ‪4.9.3.5‬‬
‫טבלה ‪4.9.3.4‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.3‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.4‬‬
‫טבלה ‪4.9.5.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.5.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.1‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.3‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.4‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.4‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.5‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.4‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.5‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.4‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.9‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.12‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.11‬‬
‫תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "‪11-304‬‬
‫מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "‪4-504‬‬
‫תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "‪4-504‬‬
‫מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "‪5-101‬‬
‫תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "‪5-101‬‬
‫חומרים בהם יערך שימוש – שם מסחרי‪ ,‬הרכב כימי‪ ,‬מספר ‪ CAS‬ומספר או"ם‬
‫חומרים בהם יעשה שימוש – כמות‪ ,‬מטרה‪ ,‬שימוש אחסון וסילוק‬
‫מקורות התשטיפים‪ ,‬כמויות נגר ודרכי טיפול‬
‫מפלסי רעש המותרים ‪ -‬התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש''ן ‪1992‬‬
‫מפלס מירבי מותר לפי תקנות התש"ן‪dB(A( ,1992-‬‬
‫מפלס רעש מירבי המותר לפי תקנות התש"ן–‪.1992‬‬
‫מפלסי רעש אופייניים של כלי העבודה שיפעלו באתרים הפוטנציאליים בשלבי‬
‫ההקמה‪ ,‬ההפעלה והשיקום‪ .dB(A( ,‬א) חסר ב) מפלסי רעש אופייניים בבניית‬
‫מרתף הקידוח‪.‬‬
‫מפלסי רעש והספק קולי מרביים הצפויים ממקורות הרעש בשלבי העבודה‬
‫השונים‪.‬‬
‫מפלסי רעש והספק קולי מרביים הצפויים ממקורות הרעש בשלבי העבודה‬
‫השונים‬
‫מפלסי רעש חזויים מעבודות ההקמה ומהקידוח בשלב התפעול‬
‫נתוני הקידוחים הנבחנים – מודל איכות אוויר‬
‫פליטות מרביות מותרות‪ -‬תקן ה‪ EPA -‬למנועי ‪Off-Road‬‬
‫פליטות מחושבות ממקורות הפליטה בקידוח‬
‫פליטות ממקורות הפליטה בסביבת אתרי הקידוח ממפעל מודגל‬
‫פרמטרים מטאורולוגיים‪-‬סביבתיים ‪ -‬מודל אתרים ‪1,4‬‬
‫פרמטרים מטאורולוגיים‪-‬סביבתיים מודל אתר ‪11‬‬
‫פרמטרים מטאורולוגיים‪-‬סביבתיים ‪ -‬מודל אתר ‪14‬‬
‫קולטים למודל אתר ‪ – 1‬אבני איתן‬
‫קולטים למודל אתר ‪ – 4‬כביש ‪549‬‬
‫קולטים למודל אתר ‪ – 11‬נחל גמלא‬
‫קולטים למודל אתר ‪ – 14‬בית ציידה‬
‫תקנים וערכי ייחוס למזהמי אויר – תקנות ערכי איכות אויר תשע"א‪1211-‬‬
‫תקנים וערכי ייחוס למזהמי אויר – תקנות ערכי איכות אויר – תיקון ‪1213‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬במתחם מודל ‪( 1‬א) תרומת אתר הקידוח (ב) תרומת אתר הקידוח‬
‫‪ +‬ריכוזי רקע‬
‫ריכוזי ‪ – PM10‬מודל אתר ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ - SO2‬מודל אתר ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ - NO2‬מודל אתר ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ - NOX‬מודל אתר ‪( 4‬א) תרומת אתר הקידוח (ב) תרומת אתר הקידוח ‪+‬‬
‫ריכוזי רקע‬
‫ריכוזי ‪ - PM10‬מודל אתר ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪ - SO2‬מודל אתר ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪ - NO2‬מודל אתר ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪ - NOX‬מודל אתר ‪( 11‬א) תרומת אתר הקידוח (ב) תרומת אתר הקידוח ‪+‬‬
‫ריכוזי רקע‬
‫ריכוזי ‪ - PM10‬מודל אתר ‪11‬‬
‫ריכוזי ‪ - SO2‬מודל אתר ‪11‬‬
‫ריכוזי ‪ - NO2‬מודל אתר ‪11‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.11‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.13‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.14‬‬
‫טבלה ‪4.9.4.15‬‬
‫רשימת איורים‪:‬‬
‫איור ‪1.1.1‬‬
‫איור ‪1.1.3.1‬‬
‫איור ‪1.1.3.3‬‬
‫איור ‪1.1.3.4‬‬
‫איור ‪1.1.3.5‬‬
‫איור ‪1.1.3.4‬‬
‫איור ‪1.1.3.5‬‬
‫איור ‪1.1.3.4‬‬
‫איור ‪1.1.3.9‬‬
‫איור ‪1.1.3.12‬‬
‫איור ‪1.1.3.11‬‬
‫איור ‪1.1.3.11‬‬
‫איור ‪1.1.3.13‬‬
‫איור ‪1.1.3.14‬‬
‫איור ‪1.1.3.15‬‬
‫איור ‪1.1.3.14‬‬
‫איור ‪1.1.3.15‬‬
‫איור ‪1.1.3.14‬‬
‫איור ‪1.3.1.1‬‬
‫איור ‪1.3.1.1‬‬
‫איור ‪1.3.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.3.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.3.1.1.3‬‬
‫איור ‪1.3.1.3.1‬‬
‫איור ‪1.3.1.3.1‬‬
‫איור ‪1.3.1.3.3‬‬
‫איור ‪1.3.1.3.4‬‬
‫איור ‪1.3.1.3.5‬‬
‫איור ‪1.3.1.3.4‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.3‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.4‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.3‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.4‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.5‬‬
‫איור ‪1.4.1.4.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.3.1‬‬
‫ריכוזי ‪ - NOX‬מודל אתר ‪( 14‬א) תרומת אתר הקידוח (ב) תרומת אתר הקידוח ‪+‬‬
‫ריכוזי רקע‬
‫ריכוזי ‪ - PM10‬מודל אתר ‪14‬‬
‫ריכוזי ‪ - SO2‬מודל אתר ‪14‬‬
‫ריכוזי ‪ - NO2‬מודל אתר ‪14‬‬
‫מפת מיקום‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 1‬כפר חרוב‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 1‬מיצר‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 3‬א‪.‬ת‪ .‬בני יהודה‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 4‬חוות הבקר נחל סמך‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 5‬חוות נטור‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 4‬כביש ‪449‬‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 5‬מחצבת דליות‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 4‬חד נס‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 9‬צומת יונתן‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 12‬כביש ‪45‬‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 11‬קצביה‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 11‬מחנה גשור‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 13‬קשת‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 14‬מאגר צור‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 15‬אזור תעשייה קצרין‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 14‬בג'וריה‬
‫אורתופוטו‪ :‬אתר נס ‪ – 15‬טיסן‬
‫תמ"א ‪ – 35‬תשריט מרקמים‬
‫תמ"א ‪ – 35‬תשריט הנחיות סביבתיות‬
‫תכניות מתאר ארציות‪ :‬תמ"א ‪ ,11‬תמ"א ‪ ,4‬ותמ"א ‪034‬ב‪.30‬‬
‫תכניות מתאר ארציות‪ :‬תמ"א ‪ ,3‬תמ"א ‪15‬‬
‫תמ"א ‪ 13‬לחופים – מרחב הכנרת וחופיה‬
‫תמ"מ ‪ 103‬למחוז צפון‬
‫תכניות מפורטות בצפון מערב אזור הרשיון‪ :‬קצרין‪ ,‬פארק הירדן‪ ,‬שמורת‬
‫היהודיה ומחצבת דליות‬
‫תכניות מפורטות בצפון מזרח אזור הרשיון‪ :‬קשת‬
‫תכניות מפורטות במרכז‪-‬דרום אזור הרשיון‪ :‬גשור‪ ,‬אלי‪-‬עד ובני יהודה‬
‫תכניות מפורטות במרכז‪-‬דרום אזור הרשיון‪ :‬נטור‬
‫תכנית מפורטות בקצה הדרומי של אזור הרשיון‪ :‬כפר חרוב‬
‫חתך סטרטיגרפי בגולן‬
‫מפה גיאולוגית‪( :‬א) מקראים (ב) מפה בקנ"מ ‪1:52222‬‬
‫חילופי צור וקירטון ("הצור הכפול") בנחל אוג‬
‫מפה סטרקטוראלית של בסיס חבורת הבשן‬
‫חתך גיאולוגי‪ ,‬על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים‪ ,‬בכיוון צפון דרום‬
‫לאורך החרמון‪ ,‬הגולן והגלעד‪.‬‬
‫מפה סטרקטוראלית של גג חבורת יהודה‬
‫מפת העתקים‬
‫חתך גיאולוגי בכיוון מזרח מערב מאזור אפיק לאזור עין גב‬
‫חתכים גיאולוגיים על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים בדרום ובצפון‬
‫שטח הבקשה‬
‫קידוחי מים‪ ,‬רדיוסי מגן ומעיינות‬
‫מפת מפלסי תת האקוויפר הרגיונלי בגולן וכיווני זרימה‬
‫תמ"א ‪\34‬ב\‪ – 4‬אזורי פגיעות מי תהום‪.‬‬
‫מפת אזורי סכנה למקורות מים כתוצאה מזיהום ע"י דלקים‬
‫איור ‪1.4.3.1‬‬
‫מפת אגני ניקוז עיקריים‬
‫איור ‪1.4.5.1‬‬
‫מפת מקדמי ‪ PGA‬בהסתברות ‪ 12%‬ב‪ 52 -‬שנה‬
‫איור ‪1.5.1.1‬‬
‫מפת העתקים פעילים וחשודים כפעילים‬
‫איור ‪1.5.1.1‬‬
‫מפת אזורים חשודים בהגברות שתית חריגות‬
‫איור ‪1.5.3.1‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.1.4‬חתך גיאולוגי בכיוון מזרח מערב מאזור עין גב לאזור אפיק‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.1.5‬חתכים גיאולוגיים על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים בדרום ובצפון‬
‫שטח הבקשה‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.3.1‬סכימת משטר הזרימה באקוויפר הבזלת‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.5.1‬קשרים הידראוליים סביב הכנרת‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.9.1‬ריכוז הכלורידים בקידוחים (מים) השואבים מאקוויפר הבזלת‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.12.1‬מפלסים באקוויפר הבזלת‪ ,‬שדה קידוחים אלוני הבשן‪ ,‬תא דיווח ‪.552‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.12.1‬מפלס תא דיווח ‪ ,544‬חמת גדר‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.1.1‬השאיבות מתאי הדיווח ‪ 552‬ו‪.544 -‬‬
‫מחוזות צומח קיים ומשוער בגולן‪.‬‬
‫איור ‪1.4.1.1‬‬
‫אתר ‪ - 1‬צומח באשה בצמוד לדרך‪.‬‬
‫איור ‪1.4.1.1‬‬
‫צילום באתר ‪1‬‬
‫איור ‪1.4.1.3‬‬
‫צילום באתר ‪4‬‬
‫איור ‪1.4.1.4‬‬
‫צילום באתר ‪5‬‬
‫איור ‪1.4.1.5‬‬
‫צילום באתר ‪4‬‬
‫איור ‪1.4.1.4‬‬
‫צילום באתר ‪9‬‬
‫איור ‪1.4.1.5‬‬
‫צילום באתר ‪12‬‬
‫איור ‪1.4.1.9‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.12‬מבט לשטח אתר ‪11‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.11‬מבט לשטח אתר ‪11‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.11‬צילום באתר ‪13‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.13‬צילום באתר ‪14‬‬
‫איור ‪ 1.4.1.14‬צילום באתר ‪15‬‬
‫מפת בתי גידול ערכיים‬
‫איור ‪1.4.3.1‬‬
‫מפת ערכיות אקולוגית‬
‫איור ‪1.4.4.1‬‬
‫מסדרונות אקולוגיים‬
‫איור ‪1.4.4.1‬‬
‫קריטריונים ושיקולים לדירוג רגישות נופית של האתרים הפוטנציאליים‬
‫איור ‪1.4.5.3‬‬
‫וסביבתם‪.‬‬
‫מדרג מסכם של רגישות נופית לפיו סווגו האתרים הפוטנציאליים‪.‬‬
‫איור ‪1.4.5.4‬‬
‫מבט לכוון מזרח מאזור האתר (‪ )1‬לעבר שמורת נחל מיצר‪.‬‬
‫איור ‪1.4.5.5‬‬
‫מבט מדרך הגישה לאתר ‪ 1‬לכוון מערב אל מעבר לשטח האתר‪.‬‬
‫איור ‪1.4.5.4‬‬
‫אתר ‪ ;3‬מבט לכוון דרום מא‪.‬ת‪ .‬בני יהודה‪.‬‬
‫איור ‪1.4.5.5‬‬
‫מבט סמוך לכביש ‪ 549‬לכוון מזרח אל עבר שטח האתר ‪.4‬‬
‫איור ‪1.4.5.4‬‬
‫מבט לשטח אתר ‪ 5‬מדרך הגישה הסמוכה למטעים‪.‬‬
‫איור ‪1.4.5.9‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.12‬מבט לכוון דרך הגישה לעבר אתר ‪ 4‬המוצע‬
‫איור ‪ 1.4.5.11‬מבט פנורמי לכיוון צפון מתוך האתר ‪.9‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.11‬מבט לכוון מזרח מתוך האתר ‪ 9‬לעבר כביש ‪ 424‬וצומת הגישה לישוב יונתן‪.‬‬
‫איור ‪( 1.4.5.13‬א) מבט לכוון צפון מזרח מתוך האתר ‪ 12‬לעבר ערוץ נחל יהודייה והישוב‬
‫אניעם‪ .‬ב) מבט לכוון צפון מתוך האתר (‪ )12‬לעבר כביש ‪.45‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.15‬מבט מזרחה אל אתר ‪11‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.14‬מבט אל אתר ‪11‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.15‬מבטים מאתר ‪( :13‬א) מבט מזרחה לעבר הישוב קשת מתוך האתר‪( .‬ב) מבט‬
‫מערבה מתוך האתר עצמו‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.14‬מבט מאתר ‪ 14‬לכיוון צפון‬
‫איור ‪ 1.4.5.19‬מבט לכוון דרום‪-‬מזרח אל האתר מתוך אזור התעשייה‬
‫איור ‪ 1.4.5.12‬מבט לכוון צפון מתוך אתר ‪14‬‬
‫אתרים ארכיאולוגיים סמוכים‬
‫איור ‪1.5.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.3‬‬
‫איור ‪1.4.1.4‬‬
‫איור ‪1.4.1.5‬‬
‫איור ‪1.4.1.4‬‬
‫איור ‪1.9.1.1‬‬
‫איור ‪1.12.1.1‬‬
‫איור ‪1.12.1.1‬‬
‫איור ‪1.12.1.3‬‬
‫איור ‪1.12.1.4‬‬
‫איור ‪1.12.1.5‬‬
‫איור ‪1.12.1.4‬‬
‫איור ‪1.12.1.5‬‬
‫איור ‪1.12.1.4‬‬
‫איור ‪1.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.1.1.1‬‬
‫איור ‪1.4.1.1‬‬
‫איור ‪3.1.1.1.1‬‬
‫איור ‪3.1.1.1.1‬‬
‫איור ‪3.1.3.1‬‬
‫איור ‪3.1.4.1‬‬
‫איור ‪3.1.5.1‬‬
‫איור ‪3.1.11.1‬‬
‫איור ‪4.4.3.1‬‬
‫איור ‪4.4.3.1‬‬
‫איור ‪4.4.3.3‬‬
‫איור ‪4.4.1‬‬
‫איור ‪4.5.1.1‬‬
‫איור ‪4.5.1.1.1‬‬
‫איור ‪4.5.4.1.1‬‬
‫איור ‪4.5.4.1.1‬‬
‫איור ‪4.9.4.1‬‬
‫איור ‪4.9.4.1‬‬
‫איור ‪4.9.4.3‬‬
‫איור ‪4.9.4.4‬‬
‫איור ‪4.9.4.5‬‬
‫איור ‪4.9.4.4‬‬
‫איור ‪4.9.4.5‬‬
‫איור ‪4.9.4.4‬‬
‫איור ‪4.9.4.9‬‬
‫איור ‪4.9.4.12‬‬
‫איור ‪4.9.4.11‬‬
‫איור ‪4.9.4.11‬‬
‫איור ‪4.9.4.13‬‬
‫איור ‪4.9.4.14‬‬
‫איור ‪4.9.4.15‬‬
‫איור ‪4.9.4.14‬‬
‫שושנת‪-‬רוח שנתית בית ציידה ‪1211-1224‬‬
‫שושנת‪-‬יציבות שנתית בית ציידה ‪1211-1224‬‬
‫שושנת‪-‬רוח שנתית אבני איתן ‪1211-1224‬‬
‫שושנת‪-‬יציבות שנתית אבני איתן ‪1211-1224‬‬
‫שושנת‪-‬רוח שנתית גמלא ‪1211-1224‬‬
‫שושנת‪-‬יציבות שנתית גמלא ‪1211-1224‬‬
‫גרף ריכוזים מדודים של תחמוצות חנקן שנמצאו במהלך הניטור בתחנה הניידת‬
‫בקצרין‪.‬‬
‫מדידות תנועה על כביש ‪ 45‬ביחידות יר"מ בשנים ‪1225-1211‬‬
‫מדידות תנועה על כביש ‪ 91‬ביחידות יר"מ בשנים ‪1225-1211‬‬
‫מדידות תנועה על כביש ‪ 94‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1229 ,1225‬ו‪1211 -‬‬
‫מדידות תנועה על כביש ‪ 549‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1225‬ו‪1229 -‬‬
‫מדידות תנועה על כביש ‪ 424‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1229‬ו‪1211 -‬‬
‫מדידות תנועה על כביש ‪ 449‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1229‬ו‪1211 -‬‬
‫מדידות תנועה על כביש ‪ 444‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1224‬ו‪1212 -‬‬
‫מדידות תנועה על כביש ‪ 9244‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1224‬ו‪1212 -‬‬
‫חלוקה סכמטית של תחום הרישיון לשלושה אזורי משנה‪.‬‬
‫מפת החלופות למיקום אתרי קידוח‬
‫סוגי ציוד קידוח‬
‫שטח התפעול הממוכן לפרישת יריעות הפוליאתילן – ‪HDPE‬‬
‫תשריט סכמתי של פיזור המתקנים באתר קידוח‬
‫תרשים גנט להקמת אתרי הקידוח‬
‫מתקן ‪BOP‬‬
‫סכמה המציגה את תכנית המליטה והצינור העקרונית – הדגמה על קידוח ‪4‬‬
‫מיקום מקורות רעש עיקריים באתר קידוח‬
‫הדמית אתר קידוח בשטח טבעי‬
‫הדמית אתר קידוח באזור חקלאי‬
‫הדמית אתר קידוח באזור תעשייתי‬
‫סכמה המדגימה תאורת ‪Full Cutoff‬‬
‫רדיוסי מפלסי רעש חזויים בסמוך לאתרים פוטנציאליים‬
‫ספקטרום רעש ממדידה באתר קידוח חיפוש‬
‫חישוב יעילות מיסוך אקוסטי ע''י קירות באתר קידוח ‪3‬‬
‫חישוב יעילות מיסוך אקוסטי ע''י קירות באתר ‪.14‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬חצי שעתיים מירביים במתחם מודל ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬יממתיים מירביים במתחם מודל ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ PM10‬יממתיים אחוזון ‪ 95%‬במתחם מודל ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ SO2‬שעתיים מירביים במתחם מודל ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ NO2‬שנתיים מירביים במתחם מודל ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬חצי שעתיים מירביים במתחם מודל ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬יממתיים מירביים במתחם מודל ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪ PM10‬יממתיים אחוזון ‪ 95%‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪ SO2‬חצי שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬חצי שעתיים מירביים במתחם מודל ‪11‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬יממתיים מירביים במתחם מודל ‪11‬‬
‫ריכוזי ‪ PM10‬יממתיים אחוזון ‪ 95%‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫ריכוזי ‪ SO2‬חצי שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים מירביים במתחם מודל ‪11‬‬
‫איור ‪4.9.4.15‬‬
‫איור ‪4.9.4.14‬‬
‫איור ‪4.9.4.19‬‬
‫איור ‪4.9.4.12‬‬
‫איור ‪4.9.4.11‬‬
‫איור ‪4.9.4.11‬‬
‫איור ‪4.9.4.13‬‬
‫ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬חצי שעתיים מירביים במתחם מודל ‪14‬‬
‫ריכוזי ‪ NOX‬יממתיים מירביים במתחם מודל ‪14‬‬
‫ריכוזי ‪ PM10‬יממתיים אחוזון ‪ 95%‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫ריכוזי ‪ SO2‬חצי שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים מירביים במתחם מודל ‪14‬‬
‫ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫רשימת נספחים‪:‬‬
‫נספח ‪1‬‬
‫נספח ‪1‬‬
‫נספח ‪4‬‬
‫נספח ‪5‬‬
‫נספח ‪4‬‬
‫נספח ‪5‬‬
‫נספח ‪4‬‬
‫נספח ‪9‬‬
‫נספח ‪12‬‬
‫נספח ‪11‬‬
‫נספח ‪11‬‬
‫נספח ‪13‬‬
‫נספח ‪14‬‬
‫נספח ‪15‬‬
‫נספח ‪14‬‬
‫נספח ‪15‬‬
‫הנחיות המשרד לאנרגיה ומים והמשרד להגנת הסביבה ותצהירים‬
‫תקנות הנפט‪ ,‬תשע"ב‪1211-‬‬
‫רשימת מיני הצמחים בדרום רמת הגולן‬
‫רשימת מיני הצמחים במורדות רמת הגולן‬
‫מדידות רעש בסביבות האתרים הפוטנציאליים‬
‫צילומי נקודות מדידת הרעש בסביבות האתרים הפוטנציאליים‬
‫רשימות החומרים המסוכנים והגדרות ‪MSDS‬‬
‫תכניות העמדת האתרים‬
‫ניתוח חלופות ראשוני‬
‫נוהל טיפול בפליטות מימן גופרתי‬
‫דו"ח הידרולוגי‬
‫נוהל טיפול בשריפות‬
‫נוהל טיפול בעת רעידת אדמה‬
‫תיאום עם רשות העתיקות‬
‫אישור רשות המים‬
‫סיכום הדיון עם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה מיום ‪.4.4.13‬‬
‫(עמ' ריק)‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫חברת אפק נפט וגז בע"מ (להלן – היזם)‪ ,‬חברת בת של החברה האמריקאית ‪,Genie Energy‬‬
‫מבקשת לבצע קידוחי מחקר לחיפוש נפט בדרום רמת הגולן (רמה"ג – להלן הקידוחים)‪ .‬היזם‬
‫הגיש למשרד האנרגיה והמים בקשה לביצוע הקידוחים‪ ,‬והממונה על ענייני הנפט במשרד‪ ,‬מתוקף‬
‫סמכותו לפי סעיף ‪ 14‬לחוק הנפט (התשי"ב‪ ,)1951-‬העניק לחברה‪ ,‬ביום ‪ ,120401213‬רישיון לחיפוש‬
‫נפט בשטח רמת הגולן – 'בקשה לרישיון "נס" \ ‪ – 395‬קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה‬
‫ברמה"ג' (להלן – הבקשה)‪ .‬שטח הבקשה משתרע על ‪ 394.3‬קמ"ר (להלן – תחום הרישיון)‪ .‬בתוך‬
‫שטח זה ובהתאם לנדרש בתנאי הרישיון על החברה לבצע‪ ,‬בשלב המיידי‪ ,‬עד ‪ 12‬קידוחי סקר‬
‫גיאולוגי באתרים שונים‪ .‬מטרת ביצוע הסקר הינה לימוד‪ ,‬מיפוי וניתוח עתודות הנפט במרחב‪.‬‬
‫איתור האתרים לביצוע הסקר חייב ניתוח גיאולוגי‪ ,‬הנדסי וסביבתי‪ .‬מיפוי האתרים ובחירתם‬
‫נעשו‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬על גבי או בצמוד לשטחים מופרים ולדרכי גישה ותשתיות מים קיימות‪ ,‬כך‬
‫שהפגיעה הסביבתית תמוזער‪ .‬הבקשה כוללת איתור ובחינה של ‪ 15‬אתרים פוטנציאליים לביצוע‬
‫הקידוחים‪ ,‬אך תכנית המחקר הגיאולוגי המהווה חלק מתנאי רישיון הנפט מצריכה ביצוע בפועל‬
‫של עד ‪ 12‬אתרים בלבד‪ .‬סדר הקידוחים ומיקומם יקבע בהתאם לנתונים שיתקבלו במהלך‬
‫הקידוחים‪ .‬הקידוחים יבוצעו 'בטור' (קידוח אחד בזמן נתון); כל קידוח צפוי לארוך מספר שבועות‪.‬‬
‫מתקני הקידוח יהיו יבילים וימוקמו באתר ארעי בשטח של כ‪ 5 -‬דונם‪ .‬לאחר סיום העבודות‬
‫יועברו המתקנים לאתר הבא‪ ,‬ולעת סיום כלל העבודות‪ ,‬ישוקמו אתרי הקידוח ויושבו ככל הניתן‬
‫למצבם הקודם (שטח חקלאי או "שטח פתוח")‪ .‬הצלחת קידוח סקר בזיהוי והוכחת תגלית נפט‪,‬‬
‫תצריך הליך תכנון מפורט בוועדות התכנון (לרבות הכנת תב"ע ותסקיר השפעה סביבתי מלווה)‪,‬‬
‫שיכלול מיפוי מדויק ופרטני של המרבץ ובחירת מיקום אופטימלי לתכנון אתר הפקה מסחרי‪.‬‬
‫מסמך סביבתי זה נערך עפ"י הנחיות משרד האנרגיה והמים שהוצאו בהתייעצות עם המשרד‬
‫להגנת הסביבה (הג"ס) ביום ‪( 15.3.13‬נספח ‪ ,)1‬ובהתאם לשינויים שנתבקשו במכתבנו מיום‬
‫‪ 120401213‬ואישורם על ידי המשרד להג"ס מתאריך ‪ .30901213‬נדגיש‪ ,‬כי משיקולי עריכה נערכו‬
‫בחלק מהפרקים שינויים והתאמות בסדר הצגת המידע והנתונים‪.‬‬
‫המסמך בוחן את פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות מאתרי הקידוחים המתוכננים במסגרת‬
‫הבקשה‪ .‬ככלל‪ ,‬למרות גודלם המזערי ומשכם הקצר‪ ,‬נותחו ההשפעות הסביבתיות בהתאם‬
‫לסטנדרטים המקובלים בבחינת פרויקטים‪ ,‬שטווח השפעותיהם קבוע במימד הזמן והמקום‪.‬‬
‫המסמך פותח בסקירת היבטים נבחרים של הסביבה בשטח הבקשה‪ ,‬ממשיך בבחינת וניתוח‬
‫‪2‬‬
‫החלופות למיקום הקידוחים‪ .‬לאחר מכן מתוארת הפעילות המתוכננת באתר הקידוח‪ .‬המסמך‬
‫ממשיך ומאפיין באופן פרטני את פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות בכל אחד מהאתרים הנבחרים‪.‬‬
‫לבסוף מוצעים אמצעים והוראות למניעת\מזעור השפעות סביבתיות מהקידוחים‪.‬‬
‫בהכנת המסמך השתתפו‪:‬‬
‫חגי רוט‪ ,‬גיאו‪-‬פרוספקט‬
‫עריכה – ד"ר גלעד חזן‪ִ ,‬‬
‫שימושים וייעודי קרקע ותכנון סטטוטורי – ד"ר תמי בליברג‪ ,‬יעד אדריכלים‬
‫נוף – קרן אורקין‪ ,‬יעד אדריכלים‬
‫גיאולוגיה‪ ,‬סיסמולוגיה והידרוגאולוגיה – אופיר רונן ונורית ובר‪ ,‬גיאו‪-‬פרוספקט‬
‫אקולוגיה – ד"ר אהרן דותן‬
‫אקוסטיקה – מר אלכס צוקרמן‪ ,‬קומפורט‬
‫חומרים מסוכנים – מר יואב פיסטינר‪ ,‬פז הנדסה וניהול‬
‫איכות אויר – ד"ר יוסי אראל‪ ,‬גיאו‪-‬פרוספקט‬
‫הידרולוגיה – אינג' שמואל פולק‪ ,‬הידרומודול‬
‫תצהירים חתומים על פי תקנה ‪( 14‬ג) לתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה)‬
‫תשס"ג ‪ ,1223‬מצ"ב בנספח ‪ .1‬ברצוננו להודות למוסה גבאי‪ ,‬אבגד מאירי‪ ,‬ד"ר יובל ברטוב וגלן פרי‬
‫מחברת אפק נפט וגז בע"מ על הליווי בכתיבתו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק א' – תיאור הסביבה אליה מתייחסת הבקשה‬
‫‪ 1.1‬כללי‬
‫‪ 1.1.1‬הגדרות כלליות‬
‫להלן מוצגת רשימת מונחים בהם יערך שימוש לאורך מסמך זה‪:‬‬
‫הבקשה – בקשת היזם לביצוע עד ‪ 12‬קידוחים בתחום הרישיון (ראה להלן)‪ ,‬הנסקר במסמך זה‪.‬‬
‫תחום הרישיון – שטח בהיקף של כ‪ 394.3 -‬קמ"ר הכולל את דרום רמת הגולן ומרכזה‪ ,‬ומורדותיה‬
‫המערביים‪ ,‬בו מאפשר משרד האנרגיה והמים ליזם לאתר מיקומים לקידוחי מחקר לחיפוש נפט‪.‬‬
‫בתחום הרישיון ממוקמים כל האתרים הפוטנציאליים לביצוע הקידוחים‪.‬‬
‫אתרי הקידוח הפוטנציאליים – ‪ 15‬אתרים אפשריים‪ ,‬שנבחרו מתוך רשימה ראשונית בת כמה‬
‫עשרות אתרים‪ ,‬מתוכם יבוצעו קידוחים בעשרה אתרים לכל היותר ניתוח האתרים מוצג בפרק ב'‬
‫של מסמך זה (תכנית החיפוש שאושרה על ידי המדינה מחייבת ביצוע של עד עשרה אתרים)‪.‬‬
‫פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות מאתרים אלו נסקר בפרק ד'‪ .‬הוראות למזעור ומניעת השפעות‬
‫סביבתיות מהם מוצגות בפרק ה' של מסמך זה‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מפות רקע‬
‫‪ 1.1.1‬מפת מיקום‬
‫איור ‪ 1.1.1‬מציג מפת מיקום בקנ"מ ‪ 1:52,222‬הכוללת טופוגרפיה‪ ,‬דרכים‪ ,‬מתקנים‪ ,‬תשתיות‪,‬‬
‫תכסית טבעית‪ ,‬חורש ויער ונחלים המצויים באזור הבקשה‪ .‬הבקשה ממוקמת בדרום רמת הגולן‬
‫ומרכזה‪ ,‬וממזרח לכנרת ונהר הירדן‪ .‬מצפונה משתרעת רמת הגולן עד לחרמון וגבול לבנון‪,‬‬
‫למזרחה משתרעת רמת הגולן הסורי ומדרומה זורם נהר הירמוך – גבולה של ישראל – ומדינת‬
‫ירדן‪ .‬במפה מסומן תחום הרישיון ו‪ 15 -‬האתרים הפוטנציאליים למיקום הקידוח‪ .‬אתרים אלו‬
‫מוצגים ברשימה שלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 1‬כפר חרוב‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 1‬מיצר‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 3‬אזור תעשייה בני יהודה‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 4‬חוות הבקר כביש ‪549‬‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 5‬חוות נטור‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ –4‬כביש ‪449‬‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ –5‬מחצבת דליות (כורסי)‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ –4‬חד נס‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 9‬צומת יונתן‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ –12‬כביש ‪45‬‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ –11‬קצביה (הכביש הסורי)‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 11‬מחנה גשור‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ –13‬קשת‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ –14‬מאגר צור (אתר שנפסל מטעמים בטחוניים)‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ –15‬אזור תעשייה קצרין‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 14‬בג'וריה‬
‫‪‬‬
‫נס ‪ – 15‬טיסן‬
‫מספור הקידוחים וכינויים אלו נשמרים לאורך המסמך כולו‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬תשריט תחום הבקשה – מיפוי מפורט‬
‫תשריטים של כל אחד מאתרי הקידוח הנבחרים‪ ,‬המוצגים בקנ"מ ‪ 1:522‬על בסיס מפת מדידה‬
‫מעודכנת שהוכנה ע"י חברת חץ הצפון בספטמבר ואוקטובר ‪ ,1213‬מצורפים בנספח ‪.9‬‬
‫‪ 1.1.3‬אורתופוטו – תצלום אויר של אזור הבקשה‬
‫איור ‪ 1.1.3.1‬מציג אורתופוטו כללי ועדכני של אזור הבקשה במלואו בקנ"מ של ‪ .1:52,222‬איורים‬
‫‪ 1.1.3.1-1.1.3.14‬מציגים את האתרים הפוטנציאליים על רקע אורתופוטו בקנ"מ ‪ ,1:12,222‬כולל‬
‫שימושי הקרקע‪ ,‬עפ"י הפירוט הבא‪:‬‬
‫איור ‪ – 1.1.3.1‬אתר נס ‪ – 1‬כפר חרוב‬
‫איור ‪ – 1.1.3.3‬אתר נס ‪ – 1‬מיצר‬
‫איור ‪ – 1.1.3.4‬אתר נס ‪ – 3‬א‪.‬ת‪ .‬בני יהודה‬
‫איור ‪ – 1.1.3.5‬אתר נס ‪ – 4‬חוות הבקר נחל סמך‬
‫איור ‪ – 1.1.3.4‬אתר נס ‪ – 5‬חוות נטור‬
‫איור ‪ – 1.1.3.5‬אתר נס ‪ – 4‬כביש ‪449‬‬
‫‪5‬‬
‫איור ‪ – 1.1.3.4‬אתר נס ‪ – 5‬מחצבת דליות‬
‫איור ‪ – 1.1.3.9‬אתר נס ‪ – 4‬חד נס‬
‫איור ‪ – 1.1.3.12‬אתר נס ‪ – 9‬צומת יונתן‬
‫איור ‪ – 1.1.3.11‬אתר נס ‪ – 12‬כביש ‪45‬‬
‫איור ‪ – 1.1.3.11‬אתר נס ‪ – 11‬קצביה‬
‫איור ‪ – 1.1.3.13‬אתר נס ‪ – 11‬מחנה גשור‬
‫איור ‪ – 1.1.3.14‬אתר נס ‪ – 13‬קשת‬
‫איור ‪ – 1.1.3.15‬אתר נס ‪ – 14‬מאגר צור‬
‫איור ‪ – 1.1.3.14‬אתר נס ‪ – 15‬אזור תעשייה קצרין‬
‫איור ‪ – 1.1.3.15‬אתר נס ‪ – 14‬בג'וריה‬
‫איור ‪ – 1.1.3.14‬אתר נס ‪ – 15‬טיסן‬
‫‪ 1.3‬שימושים וייעודי קרקע‬
‫כרקע לניתוח ההשפעות הסביבתיות של הקידוחים‪ ,‬נערכה בחינה של ייעודי הקרקע ושימושי‬
‫הקרקע באזור הבקשה‪ .‬נבחנו שימושי הקרקע‪ ,‬בדגש על שימושים רגישים‪ ,‬כמו כן נבחנו תכניות‬
‫מתאר ארציות‪ ,‬תכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬תכניות מתאר מקומיות ותוכניות מפורטות‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬שימושי קרקע קיימים‬
‫שימושי הקרקע מסומנים על רקע אורתופוטו בקנ"מ ‪ 1:12,222‬באיורים ‪ 1.1.3.1-1.1.3.14‬לעיל‪,‬‬
‫ברדיוס של כ‪ 1 -‬ק"מ לפחות סביב כל אתר פוטנציאלי‪ .‬סקירת שימושי קרקע קיימים נערכה‬
‫בתחום רדיוס של ‪ 1‬ק"מ מגבול הבקשה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫אזורי מגורים‬
‫באזור הבקשה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מצויים יישוב עירוני יחיד ועשרים ישובים כפריים‪ .‬הישובים הסמוכים‬
‫לכל אתר פוטנציאלי והמרחקים המינימליים מהם מוצגים בטבלה ‪ .1.3.1.1‬ניתן לראות כי כל‬
‫האתרים הפוטנציאליים‪ ,‬למעט אתר ‪ 14‬מרוחקים כ‪ 422 -‬מ' ויותר משימושים רגישים – ישובים‬
‫או בסיסים צבאיים – באזור (ככלל אצבע – זהו מרחק יחסית קרוב להשפעות רעש ואיכות אויר;‬
‫הקידוחים הסמוכים לשימושים רגישים נבחנים בפרק ד' במודלי איכות אויר ורעש)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מוסדות ומבני ציבור‬
‫בישובים הכפריים נמצאים שירותים בסיסיים‪ ,‬כגון‪ :‬גני ילדים‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬מגרשי ספורט‪ ,‬מבני‬
‫מזכירות וכיו"ב‪ .‬כמו כן מצויים בחלק מישובים אלו מגרשי ספורט ובריכות שחיה‪ .‬אתר ‪ 15‬סמוך‬
‫למוסדות הציבור והמתקנים הבאים המצויים בקצרין‪:‬‬
‫‪ ‬אצטדיון ספורט – כ‪ 1,512 -‬מ'‪.‬‬
‫‪ ‬מכללת אוהלו – כ‪ 1,522 -‬מ'‪.‬‬
‫‪ ‬בי"ס נופי גולן\גמלא – כ‪ 1,922 -‬מ'‪.‬‬
‫אתר ‪( 11‬קצביה) מרוחק כ‪ 1,122-1,522 -‬ממוסדות אלו‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.3.1.1‬ישובים המצויים ברדיוס ‪ 1‬ק"מ מאתרים פוטנציאליים‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫ג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כפר חרוב‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מיצר‬
‫אזור תעשייה בני יהודה‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫חוות הבקר כביש ‪549‬‬
‫חוות נטור‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫כביש ‪449‬‬
‫מחצבת דליות‬
‫חד נס‬
‫צומת יונתן‬
‫כביש ‪45‬‬
‫קצביה‬
‫מחנה גשור‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫קשת‬
‫מאגר צור‬
‫אזור תעשייה קצרין‬
‫בג'וריה‬
‫‪15‬‬
‫טיסן‬
‫תעשייה‬
‫באזור הבקשה מצויים אזורי התעשייה הבאים‪:‬‬
‫ישובים\בסיסים‬
‫ברדיוס ‪ 1‬ק"מ‬
‫כפר חרוב‬
‫מבוא חמה‬
‫מיצר‬
‫אליעד‬
‫גשור‬
‫גבעת יואב‬
‫נטור‬
‫אבני איתן‬
‫נוב‬
‫נטור‬
‫אין‬
‫מעלה גמלא‬
‫חד נס‬
‫אין‬
‫אין‬
‫בסיס צבאי‬
‫קשת‬
‫בסיס צבאי‬
‫קשת‬
‫בסיס צבאי‬
‫קצרין‬
‫חיספין‬
‫רמת מגשימים‬
‫יונתן‬
‫מרחק מינימלי‬
‫משימושים‬
‫רגישים (מ')‬
‫‪542‬‬
‫‪1,222‬‬
‫‪1,312‬‬
‫‪552‬‬
‫‪1,422‬‬
‫‪1,222‬‬
‫‪1,442‬‬
‫‪922‬‬
‫‪1,442‬‬
‫‪1,512‬‬
‫‪1,122‬‬
‫‪1,522‬‬
‫‪452‬‬
‫‪1,512‬‬
‫‪542‬‬
‫‪435‬‬
‫‪112‬‬
‫‪1,522‬‬
‫‪1,322‬‬
‫‪1,222‬‬
‫‪1,122‬‬
‫‪7‬‬
‫א‪.‬ת‪ .‬קצרין – באזור זה הסמוך לקצרין ממוקם אתר ‪ .15‬זהו אזור התעשייה הגדול באזור‪ ,‬ומצויים‬
‫בו מפעלי תעשייה גדולים (יקבי הגולן‪ ,‬מי עדן‪ ,‬מבשלת הגולן‪ ,‬מחלבות רמת הגולן ועוד) ומבני‬
‫תעשייה קלה מסחר ומלאכה‪.‬‬
‫א‪.‬ת‪ .‬בני יהודה – אזור תעשייה מתפתח המשרת את הישובים הכפריים שבדרום רמה"ג‪ .‬באזור זה‬
‫ממוקם אתר ‪.3‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ממוקמים מפעלי תעשייה בשטחם של חלק מהישובים הכפריים שבאזור‪ .‬אתר ‪ 5‬ממוקם‬
‫בתחום מחצבת דליות‪ ,‬בה מצויים מתקני גריסה‪ ,‬ניפוי ומפעל בטון‪.‬‬
‫שטחים פתוחים‬
‫ד‪.‬‬
‫האתרים הפוטנציאליים ממוקמים בשטחים פתוחים חקלאיים‪ ,‬ובשטחי בור בסמוך לדרכי גישה‬
‫קיימות‪ .‬טבלה ‪ 1.3.1.1‬מציגה את סוג השטח הפתוח בו ממוקמים האתרים והמרחק המינימלי‬
‫משמורות טבע‪ ,‬גנים לאומיים ויערות‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.3.1.1‬שטחים פתוחים בסמיכות לאתרים הפוטנציאליים (עד ‪ 1‬ק"מ)‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫סוג השטח הפתוח‬
‫‪1‬‬
‫כפר חרוב‬
‫שטח חקלאי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫מיצר‬
‫שטח חקלאי‬
‫‪3‬‬
‫אזור‬
‫תעשייה‬
‫בני יהודה‬
‫חוות‬
‫הבקר‬
‫כביש ‪549‬‬
‫שטח בור המיועד‬
‫לתעשייה בתכנית‬
‫מאושרת‬
‫שטח חקלאי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫חוות נטור‬
‫כביש ‪449‬‬
‫שטח חקלאי‬
‫שטח בור המשמש‬
‫כשטח אש‬
‫‪4‬‬
‫שטחים פתוחים ואתרים באזור והמרחק המינימלי מהם (מ')‪:‬‬
‫שמורות טבע\גנים לאומיים‪ ,‬אתרי עתיקות‪( ,‬מוצעים ו\או‬
‫מוכרזים)‬
‫‪ 112‬מ'‬
‫שמורת טבע נחל מיצר‬
‫‪ 152‬מ' ממזרח‬
‫חורשה קטנה‬
‫‪ 322‬מ' מדרום‬
‫שטח אתר עתיקות מורכז‬
‫‪ 1,422‬מ' מצפ' מערב‬
‫ערוץ נחל עין גב‬
‫‪ 1,222‬מ' מדר' מז'‬
‫יער מוצע‬
‫‪ 422‬מ' מדר' מז'‬
‫ערוץ נחל עין גב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ערוץ נחל סמך‬
‫שמורת טבע סוסיתא‬
‫יער פארק‬
‫חורש טבעי – מעינות מי גהה‬
‫שני אתרי עתיקות מורכזים‬
‫‪‬‬
‫שמורת נחל אל על‬
‫שמורת טבע יהודייה‪-‬גמלא‬
‫ערוץ נחל דליות‬
‫ערוץ נחל שפמנון‬
‫אתר עתיקות מורכז‬
‫‪ 1,522‬מ' מצפון‬
‫‪ 542‬מ' מדר' מערב‬
‫‪ 152‬מ' מדר' מז'‬
‫‪ 442‬מ' מדר' מז'‬
‫גובל באתר עתיקות‬
‫אחד‪ ,‬ומרוחק כ‪ 42 -‬מ'‬
‫מאתר שני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 352‬מ' מדר' מזרח‬
‫‪ 352‬מ' מצפון‬
‫‪ 1,222‬מ' מצפון‬
‫‪ 452‬מ' מדרום‬
‫בתוך אתר העתיקות‬
‫‪8‬‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫סוג השטח הפתוח‬
‫‪5‬‬
‫מחצבת‬
‫דליות‬
‫‪4‬‬
‫חד נס‬
‫שטח המיועד‬
‫לכריה בתחום‬
‫מחצבה פעילה‬
‫שטח בור המשמש‬
‫למרעה‬
‫‪9‬‬
‫צומת‬
‫יונתן‬
‫‪12‬‬
‫כביש ‪45‬‬
‫האתר בתחום‬
‫שטח אש‪ ,‬באזור‬
‫מחנה צבאי נטוש‬
‫כניסה לשטח אש‬
‫– שטח אימונים‬
‫צבאי‬
‫‪11‬‬
‫קצביה‬
‫שטח מרעה (בור)‬
‫‪11‬‬
‫מחנה‬
‫גשור‬
‫שטח בור‬
‫שטחים פתוחים ואתרים באזור והמרחק המינימלי מהם (מ')‪:‬‬
‫שמורות טבע\גנים לאומיים‪ ,‬אתרי עתיקות‪( ,‬מוצעים ו\או‬
‫מוכרזים)‬
‫‪ 422‬מ' מצפון מע'‬
‫‪ ‬שמורת טבע נחל יהודייה‬
‫‪ 922‬מ' מדרום‬
‫‪ ‬ערוץ נחל שפמנון‬
‫‪‬‬
‫‪ 522‬מ' ממערב‬
‫‪ 1422‬מ' ויותר מדר'‬
‫מערב‬
‫‪ 1,122‬מ' ממערב‬
‫‪ 942‬מ' מדר'‪-‬מז'‬
‫‪ 422‬מ' מדר'‪-‬מז'‬
‫אתר פארק הירדן ושמורת הטבע‬
‫מקבץ מעיינות ממערב לנהר הירדן‪,‬‬
‫ובהם עין קלע מדרום מערב (‪1922‬‬
‫מ')‪.‬‬
‫ערוץ נהר הירדן‬
‫ערוץ נחל משושים‬
‫שמורת טבע יהודייה‪-‬בריכת‬
‫המשושים‬
‫אתר עתיקות מוכרז‬
‫שמורת טבע בטיחה‬
‫כ‪ 152 -‬מ' ממערב‬
‫כק"מ מדרום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמורת נחל יהודייה‬
‫אתר עתיקות‬
‫‪ 1,422‬מ' ממערב‬
‫כ‪ 152 -‬מ' מדר' מז'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמורת נחל יהודייה‬
‫נחל יהודיה‬
‫נחל זויתן‬
‫מעין (בתוך שמורת טבע יהודייה)‪.‬‬
‫אתר עתיקות מוכרז‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יער פארק דליל‬
‫אתר הנצחה של צה"ל‬
‫ערוץ נחל זויתן‬
‫ערוץ נחל יהודיה‬
‫שמורת טבע נחל יהודייה‬
‫צמחיה טבעית – מעיינות עלמיא‬
‫(קצביה)‬
‫אתר עתיקות‬
‫שמורת טבע עינות פחם‬
‫אתר עתיקות‬
‫כ‪ 52 -‬מ' ממערב‬
‫‪ 942‬מ' מדר' מז'‬
‫‪ 1,522‬מ' מצפ' מערב‬
‫‪ 1,122‬מ' ממערב‬
‫גובל באתר העתיקות‬
‫‪ 112‬מ' מדרום מז'‬
‫‪ 522‬מ' ממזרח‬
‫‪ 422‬מ' מזרחה‬
‫‪ 1,522‬מ' מדר' מז'‬
‫כ‪ 332 -‬מ' ממערב‬
‫כ‪ 1,522 -‬מ'‬
‫כ‪ 152-‬מ' מדר' מע'‬
‫‪13‬‬
‫קשת‬
‫שטח מרעה (בור)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמורת טבע נחל יהודייה‬
‫מאגר קשת‬
‫חורשת אקליפטוסים‬
‫אתר עתיקות מוכרז‬
‫‪14‬‬
‫מאגר צור‬
‫‪15‬‬
‫אזור‬
‫תעשייה‬
‫שטח בור בתחום‬
‫שמורת טבע‬
‫מנחת צבאי‬
‫שטח בור מיועד‬
‫לתעשייה בתכנית‬
‫‪‬‬
‫בקצה שמורת טבע נחל יהודייה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עין עלמיא (קצביה)‬
‫שמורת טבע יהודייה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כ‪ 1152 -‬מ'‬
‫גובל באתר העתיקות‬
‫‪ 522‬מ'‬
‫‪ 542‬מ' מדר' מז'‬
‫‪ 92‬מ' מדרום‬
‫‪ 322‬מ' ממערב‬
‫‪ 1,222‬מדר' מז'‬
‫‪9‬‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫קצרין‬
‫ה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בג'וריה‬
‫‪15‬‬
‫טיסן‬
‫סוג השטח הפתוח‬
‫מפורטת‬
‫שטחים פתוחים ואתרים באזור והמרחק המינימלי מהם (מ')‪:‬‬
‫שמורות טבע\גנים לאומיים‪ ,‬אתרי עתיקות‪( ,‬מוצעים ו\או‬
‫מוכרזים)‬
‫‪ 142‬מ' ממזרח‬
‫‪ ‬נחל זויתן‬
‫‪ 522‬מ' מדר' מז'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מאגר חספין‬
‫מאגר סמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמורת טבע אחילוף החורן‬
‫נחל אל על‬
‫אתר עתיקות מוכרז‬
‫נחל דליות‬
‫אתר עתיקות‬
‫נחל בזלת (שני יובלים נפרדים)‬
‫גן לאומי גלגל רפאים‬
‫‪ 412‬מ' מדרום‬
‫כ‪ 1522 -‬מ' מצפ'‪-‬מע'‬
‫כ‪ 1422 -‬מ' ממזרח‬
‫‪ 422‬מ' ממזרח‬
‫‪ 95‬מ' ממערב‬
‫‪ 1122‬מ' מדר' מז'‬
‫‪ 322‬מ' מדרום‬
‫‪ 152‬מ' ו‪ 552 -‬מ' מדרום‬
‫מזרח‬
‫כ‪ 1122 -‬מ' מדרום‬
‫בסיסים צבאיים ושטחי אש‬
‫בסמוך לאתרים ‪ 11 ,11‬ו‪ 14 -‬מצויים בסיסים צבאיים; המרחקים המינימליים לבסיסים אלו‬
‫מוצגים בטבלה ‪( 1.3.1.1‬אולם הבסיסים עצמם אינם מוצגים באורתופוטו מסיבות של בטחון‬
‫שדה)‪ .‬האתרים הפוטנציאליים מצויים בסמיכות לשטחי אש ובמקרים מסויימים אף בתחומם‪ ,‬כפי‬
‫שמוצג בטבלה ‪.1.3.1.3‬‬
‫ניתן לראות כי ארבעה אתרים פוטנציאליים בלבד (‪ 12 ,9 ,4‬ו‪ )15 -‬מצויים בתחום שטחי האש‪.‬‬
‫קידוח בהם יבוצע רק לאחר קבלת אישור ממשרד הביטחון‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להבחין כי אתר ‪14‬‬
‫(בג'וריה) נמצא בסמיכות קרובה לשדה מוקשים‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬יעודי קרקע ברמה הארצית‬
‫סעיף זה מציג את התכניות בדרג התכנון הארצי החלות באזור – תכניות מתאר ארציות (תמ"אות)‬
‫ותכניות תשתיות לאומיות (תת"לים) ואת ייעודי הקרקע הנכללים בהן‪ .‬מידע לגבי תכניות‬
‫שבהכנה מסתמך על בסיס מידע מהרשויות‪ ,‬וביניהן המועצה האזורית גולן‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫טבלה ‪ – 1.3.1.3‬שטחי אש ושדות מוקשים ברדיוס ‪ 1‬ק"מ מהקידוחים‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫מרחק מינמלי‬
‫(מקורב) משטח‬
‫אש או שדה‬
‫מוקשים (שד"מ)‬
‫מצוי בתחום שטח אש‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫כפר חרוב‬
‫מיצר‬
‫אזור תעשייה בני יהודה‬
‫חוות הבקר כביש ‪549‬‬
‫חוות נטור‬
‫כביש ‪449‬‬
‫מחצבת דליות‬
‫חד נס‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫כן (כ‪ 142 -‬מ' מקצה השטח)‬
‫לא‬
‫לא‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫צומת יונתן‬
‫כביש ‪45‬‬
‫כן – בקצה השטח‬
‫לא‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫קצביה‬
‫מחנה גשור‬
‫קשת‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫מאגר צור‬
‫אזור תעשייה קצרין‬
‫בג'וריה‬
‫לא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫בתוך שטח צו אלוף‬
‫לא‬
‫כן (כ‪ 422 -‬מ' מקצה השטח)‬
‫לא‬
‫‪15‬‬
‫טיסן‬
‫‪1‬‬
‫לא (אך בשטח מחפורות)‬
‫‪ 1422‬מ' משד"מ‬
‫‪ 122‬מ' משטח אש‬
‫כ‪ 42 -‬מ' משטח‬
‫האש‬
‫‪ 342‬מ' משטח אש‬
‫‪ 522‬מ' משטח אש‬
‫‪ 452‬מ' משטח אש‬
‫‪ 122‬מ' משד"מ‬
‫‪ 112‬מ' משד"מ‬
‫‪ 1522‬מ' משטח אש‬
‫‪ 522‬מ' משטח אש‬
‫‪ 1.3.1.1‬תמ"א\‪( – 35‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה‪ ,‬לפיתוח ולשימור)‪:‬‬
‫תמ"א ‪ 35‬היא תכנית מתאר ארצית כוללנית הקובעת את מערך ייעודי הקרקע הארצי בישראל‪.‬‬
‫א‪ .‬תשריט מרקמים (איור ‪)1.3.1.1‬‬
‫תחום הרישיון מצוי בשטח שבו קיימים שלושה מרקמים שונים‪ :‬במזרח מצוי מרקם כפרי‪ ,‬במערב‬
‫מצוי מרקם שמור משולב ומרקם חופי מצוי בשוליים המערביים (בשל הסמיכות לכנרת)‪ .‬שטח‬
‫בעל מרקם שמור ארצי מצוי ממזרח לתחום הרישיון‪.‬‬
‫‪ 1‬אזור התעשיה‬
‫‪11‬‬
‫מרקם שמור משולב – במרקם זה קובעות הוראות התמ"א כי תותר תוספת שטח לפיתוח רק‬
‫לאחר שמוסד התכנון וידא כי קיימת התחשבות "בצורך בשימור ערכי טבע‪ ,‬חקלאות‪ ,‬נוף‪ ,‬מורשת‬
‫ורציפות השטחים הפתוחים‪ ,‬ובמגמה להבטיח פיתוח מוגבל‪( "...‬ס' ‪ ;5.4.1‬ס"ק ‪ ,)1‬והתכנית אינה‬
‫בחזקת "שינוי מהותי של האופי האזור" (שם‪ ,‬ס"ק ‪.)1‬‬
‫מרקם כפרי – שטחים המיועדים לפיתוח במרקם מוגדרים 'כפרי – חקלאי'‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.3.1.1‬מרקמים והנחית סביבתיות לפי תמ"א ‪ 35‬באזור הקידוחים‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫תשריט מרקמים‬
‫ייעודי קרקע סמוכים‬
‫מרקם‬
‫ברדיוס ‪ 1‬ק"מ‬
‫מרקם שמור משולב שמורת טבע כ‪ 522 -‬מ'‬
‫‪1‬‬
‫כפר חרוב‬
‫‪1‬‬
‫מיצר‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪3‬‬
‫אזור תעשייה‬
‫בני יהודה‬
‫חוות הבקר‬
‫כביש ‪549‬‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪5‬‬
‫חוות נטור‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪4‬‬
‫כביש ‪449‬‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪5‬‬
‫מחצבת דליות‬
‫מרקם שמור משולב‬
‫‪4‬‬
‫חד נס‬
‫מרקם שמור משולב‬
‫‪9‬‬
‫צומת יונתן‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪12‬‬
‫כביש ‪45‬‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪4‬‬
‫כ‪ 422 -‬מ' דר'‪-‬מערבית‬
‫לשטח יער ויעור‪.‬‬
‫מרקם שמור משולב‬
‫כ‪ 522 -‬מ' צפונית‬
‫לשמורת טבע ולנחל‬
‫כ‪ 52 -‬מ' מדרך ראשית‬
‫כ‪ 422 -‬מ' מדרום‬
‫לשמורת טבע ונחל‬
‫צמוד לשטח יער ויעור‬
‫בסמוך ומדרום לרצועת‬
‫נחל‬
‫כ‪ 122 -‬מ' ממזרח‬
‫לשמורות וגנים‪ ,‬כ‪422 -‬‬
‫מ' מדרום מערב לשטח‬
‫ליער ויעור‪ ,‬כ‪ 1,222 -‬מ'‬
‫מצפון מערב לנחל‪.‬‬
‫כ‪ 32 -‬מ' מדרום וכ‪152 -‬‬
‫מ' מצפ'‪-‬מע' לשטחי יער‬
‫וייעור‬
‫כ‪ 122 -‬מ' צפונית‪-‬מע'‬
‫לרצועת נחל‪ ,‬ובצמוד‬
‫לדרך‬
‫צמוד לדרך‬
‫כ‪ 522 -‬מ' מערבית וכ‪-‬‬
‫תשריט הנחיות סביבתיות –‬
‫במיקום האתר‬
‫רגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬כ‪ 122 -‬מ' ממזרח לאגן היקוות‬
‫הכנרת‬
‫שטח שימור משאבי מים‬
‫בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫‪ ‬רגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫שטח שימור משאבי מים‬
‫בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫‪ ‬שטח אש‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫שטח שימור משאבי מים‬
‫בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫רגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫שטח שימור משאבי מים‬
‫בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫‪ ‬שטח אש‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫‪ ‬שטח אש‬
‫‪12‬‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫תשריט מרקמים‬
‫‪ 1,122‬מ' מזרחית‬
‫לשמורות טבע‬
‫ולרצועות נחל‪.‬‬
‫כ‪ 452 -‬מ' דרום מזרחית‬
‫לרצועת נחל‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫קצביה‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪11‬‬
‫מחנה גשור‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪13‬‬
‫קשת‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪14‬‬
‫מאגר צור‬
‫מרקם שמור משולב‬
‫‪15‬‬
‫אזור תעשייה‬
‫קצרין‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪14‬‬
‫בג'וריה‬
‫מרקם כפרי‬
‫‪15‬‬
‫טיסן‬
‫מרקם כפרי‬
‫כ‪ 1222 -‬מ' צפונית‬
‫לנחל‪,‬‬
‫כ‪ 522 -‬מ' דרומית‬
‫לשטח יער וייעור‪.‬‬
‫כ‪ 322 -‬מ' ממערב לשטח‬
‫יער ויעור‬
‫צמוד לדרך‬
‫כ‪ 122 -‬מדרום וכ‪122 -‬‬
‫מ' צפ‪ .‬מערבית לשטח‬
‫יער וייעור‬
‫כ‪ 152 -‬מ' צפון מערבית‬
‫לשמורת טבע ורצועת‬
‫נחל‪ ,‬כ‪ 522 -‬מ' מזרחית‬
‫לאזור יער וייעור‪.‬‬
‫כ‪ 122 -‬מ' צפונית לדרך‪,‬‬
‫כ‪ 322 -‬מ' מזרחית‬
‫משטח יער וייעור וכ‪-‬‬
‫‪ 422‬מ' מערבית לנחל‬
‫כ‪ 1122 -‬צפונית לנחל‬
‫תשריט הנחיות סביבתיות –‬
‫האתר מים‬
‫במיקוםמשאבי‬
‫‪ ‬שטח שימור‬
‫‪ ‬בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מצפון לגבול שטח אש‬
‫שטח שימור משאבי מים‬
‫בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬רגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬בתחום אגן היקוות הכנרת‬
‫‪ ‬שטח אש‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫‪ ‬שטח שימור משאבי מים‬
‫מרקם חופי – הפיתוח במרחב זה נדרש שייעשה תוך התחשבות בהיבטים נופיים‪-‬טבעיים‬
‫הקשורים בקרבה אל הים‪ ,‬ומתן זכות מעבר לים‪.‬‬
‫בנוסף לחלוקה למרקמים‪ ,‬קובעת התמ"א בתשריט זה גם את שטחי ייעודי הקרקע הבאים‪:‬‬
‫שטחי יערות – התמ"א מייעדת שטחי יער וייעור‪ ,‬עפ"י תמ"א\‪.11‬‬
‫שמורות טבע – בתחום הרישיון מייעדת התמ"א שמורות טבע וגנים לאומיים‪ ,‬עפ"י תמ"א\‪.4‬‬
‫רצועת נחל – כאמור לעיל‪ ,‬בתחום הרישיון זורמים נחלי רמת הגולן הגדולים באגן ההיקוות של‬
‫הכנרת‪ .‬התמ"א מסמנת רצועות נחל בהתאם לסימונן בתמ"א ‪\34‬ב\‪.3‬‬
‫רגישות נופית‪-‬סביבתית – מערבו של תחום הרישיון מצוי באזור המאופיין ברמה גבוהה של‬
‫רגישות נופית‪-‬סביבתית‪.‬‬
‫שימור משאבי מים – תחום הרישיון מוגדר כולו כשטח לשימור משאבי מים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫שטח בטחוני ושטחי אש – בצפון תחום הרישיון מסמנת התמ"א מספר שטחי אש כסימון עזר‬
‫(עם זאת – הסימון עדכני)‪.‬‬
‫שדה תעופה – בדרום תחום הרישיון מצוי שדה תעופה קטן; מנחת פיק‪.‬‬
‫דרכים – בתחום הרישיון סלולות הדרכים הבאות‪ 5499 ,444 ,449 ,424 ,549 ,45 ,94 ,91 :‬ו‪.9244 -‬‬
‫ב‪ .‬תשריט הנחיות סביבתיות (איור ‪)1.3.1.1‬‬
‫עפ"י תשריט זה מצויים חלק מהאתרים (‪ )14 ,4 ,5 ,4 ,1‬בשטח הנושא רגישות נופית סביבתית‬
‫גבוהה‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬כלל האתרים מצויים בתחום שימור משאבי מים‪ .‬בהגדרות התמ"א נקבע כי‬
‫בשטח זה נדרשת הגשת מסמך נופי‪-‬סביבתי\תסקיר השפעה על הסביבה לבחינת היבטים חזותיים‬
‫ואקולוגיים של הפיתוח‪ .‬בשטח זה יישקל הצורך באמצעי החדרת נגר עילי‪ ,‬ותוגש חו"ד‬
‫הידרולוגית‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬תמ"אות חלקיות‬
‫טבלה ‪ 1.3.1.1.1‬מציגה את ייעודי הקרקע בתכניות מתאר ארציות סקטוריליות עיקריות באזור‬
‫הבקשה‪ .‬איור ‪ 1.3.1.1.1‬מציג מציג את התמ"אות האחראיות על שטחים פתוחים‪ :‬תמ"א ‪( 11‬יער‬
‫וייעור)‪ ,‬תמ"א ‪( 4‬שמורות טבע וגנים לאומיים)‪ ,‬תמ"א ‪\34‬ב\‪( 3‬משק המים – נחלים וניקוז)‪ .‬איור‬
‫‪ 1.3.1.1.1‬מציג את תמ"אות ‪( 15‬שדות תעופה) ו‪( 3 -‬דרכים)‪ .‬איור ‪ 1.3.1.1.3‬המציג את פרישת‬
‫ייעודי הקרקע של תמ"א ‪ 13‬לחופי הכנרת ותמ"א ‪ .3‬איור ‪( 1.4.3.1‬בהמשך) מציג את תשריט תמ"א‬
‫‪034‬ב‪( 40‬פגיעות מי תהום)‪.‬‬
‫תמ"א ‪ – 11‬ניתן לראות כי כל האתרים הפוטנציאליים אינם מצויים בשטח יער או ייעור‪ .‬האתרים‬
‫הפוטנציאליים ממוקמים מחוץ לשטחי יער בתמ"א ‪ ,11‬אולם שני אתרים (‪ )11, 9‬מצויים בסמיכות‬
‫לשטחים אלו (איור ‪.)1.3.1.1.4‬‬
‫תמ"א ‪ – 4‬כל האתרים‪ ,‬למעט אתר ‪ ,14‬מצויים מחוץ לשמורות טבע וגנים לאומיים‪ .‬כל האתרים‬
‫מצויים באזור פגיעות מי תהום גבוהה (א'‪ ,)1‬למעט אתר ‪( 1‬כפר חרוב) המצוי באזור פגיעות‬
‫בינונית (ב') עפ"י תמ"א ‪\34‬ב\‪ .4‬עפ"י הוראות התמ"א‪ ,‬תכניות באזורים אלו העשויות לגרום‬
‫לזיהום מים (כאלו העושות שימוש ניכר בדלקים וחומ"ס‪ ,‬מטמנות אשפה וכיו"ב) נדרשות לבחינת‬
‫פוטנציאל זיהום תת הקרקע והצגת אמצעים למניעתו‪ .‬בשל רגישות הנושא‪ ,‬נערכה פניה לרשות‬
‫המים והתקבל אישורה לקידוחים (נספח ‪ ,)14‬עוד טרם הגשת הבקשה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫טבלה ‪ – 1.3.1.1.1‬ייעודי קרקע בתכניות מתאר ארציות ברדיוס ק"מ אחד מהקידוחים‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫תמ"א ‪11‬‬
‫תמ"א ‪34‬‬
‫ל\ר‬
‫כ‪ 352 -‬מ'‬
‫מדרך ראשית‬
‫‪94‬‬
‫ל\ר‬
‫כ‪ 1.5 -‬ק"מ‬
‫ממזרח לדרך‬
‫‪.94‬‬
‫ל\ר‬
‫‪1‬‬
‫כפר‬
‫חרוב‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות ב'‬
‫(בינונית)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬כ‪ 422 -‬מ' ממזרח‬
‫לקו מים (רצועה‬
‫אופציונלית)‬
‫‪1‬‬
‫מיצר‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) כ‪ 422 -‬מ' מצפון‬
‫ליער נטע אדם‬
‫ מזרח האתר מצוי‬‫מוצע‬
‫בפגיעות ב' (בנונית)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬כ‪ 1,122 -‬מ' ממזרח‬
‫לקו מים (רצועה‬
‫אופציונלית)‬
‫ל\ר‬
‫‪3‬‬
‫כ‪ 322 -‬מ' מדרום‬
‫‪\34‬ב\‪ - 3‬כ‪ 422 -‬מ' מעורק‬
‫אזור‬
‫מערב ליער נטע‬
‫תעשייה ניקוז משני (נחל עין גב)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) אדם מוצע‬
‫בני‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬כ‪ 52 -‬מ' מקו מים‬
‫יהודה‬
‫קיים; כ‪ 152 -‬מ' ממזרח‬
‫לבריכת מי שתיה‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) ל\ר‬
‫חוות‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬צמוד לקו מים‬
‫הבקר‬
‫כביש ‪ 549‬קיים‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫אזור נופש בטבע‬
‫(נב"ט)‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫חיבור לדרך‬
‫אזורית ‪.549‬‬
‫כ‪ 32 -‬מ'‬
‫מדרום לדרך‪.‬‬
‫ל\ר‬
‫צמוד ממערב ליער‬
‫פארק מוצע‪.‬‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫אזור נופש בטבע‬
‫(נב"ט)‬
‫כ‪ 52 -‬מ'‬
‫מדרום לדרך‬
‫אזורית ‪549‬‬
‫ל\ר‬
‫נופש בטבע ותחום ל\ר‬
‫תכנון מפורט‬
‫כ‪ 122-‬מ'‬
‫ממזרח לדרך‬
‫‪.914‬‬
‫ל\ר‬
‫כ‪ 152 -‬מ'‬
‫מדרך אזורית‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪\34‬ב\‪ - 3‬כ‪ 1,222 -‬מ' מעורק‬
‫חוות‬
‫ניקוז ראשי ונחל לתכנון‬
‫נטור‬
‫(נחל אל על)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬כ‪ 1,222 -‬מ' ממערב‬
‫לקו מים קיים‬
‫כביש ‪\34 449‬ב\‪ - 3‬כ‪ 422 -‬מ' מצפון‬
‫לעורק משני (נחל שפמנון)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 3‬כ‪ 152 -‬מ' מדרום‬
‫מחצבת‬
‫לעורק ראשי (נחל דליות)‬
‫דליות‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה)‬
‫חד נס‬
‫‪9‬‬
‫צומת‬
‫יונתן‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫ל\ר‬
‫תמ"א ‪ – 13‬לחופי‬
‫הכנרת‬
‫ל\ר‬
‫תמ"א ‪4‬‬
‫תמ"א ‪3‬‬
‫‪ 522‬מ' מדרום‬
‫מזרח ליער נטע‬
‫אדם קיים וכ‪322 -‬‬
‫מ' מצפון מזרח‬
‫ליער נוסף‪ 422 .‬מ'‬
‫מדרום מערב ליער‬
‫טבעי לשימור‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) כ‪ 32 -‬מ' מדרום‬
‫ליער נטע אדם‬
‫ל\ר‬
‫‪15‬‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫תמ"א ‪11‬‬
‫תמ"א ‪34‬‬
‫תמ"א ‪ – 13‬לחופי‬
‫הכנרת‬
‫תמ"א ‪4‬‬
‫מוצע‪ ,‬וכ‪122-322 -‬‬
‫מ' מצפון לשטחי‬
‫יער נטע אדם‬
‫נוספים‬
‫‪12‬‬
‫כביש ‪45‬‬
‫‪11‬‬
‫קצביה‬
‫‪11‬‬
‫מחנה‬
‫גשור‬
‫‪13‬‬
‫קשת‬
‫‪14‬‬
‫מאגר‬
‫צור‬
‫‪15‬‬
‫אזור‬
‫תעשייה‬
‫קצרין‬
‫‪14‬‬
‫בג'וריה‬
‫‪ - 34‬כ‪ 1,222 -‬מ' מערבית‬
‫למאגר קולחין קיים‬
‫‪\34‬ב\‪ - 3‬כ‪ 522-1122 -‬מ'‬
‫מעורקי ניקוז ראשיים‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 3‬כ‪ 422 -‬מ' דר' מז'‬
‫לעורק ראשי (נחל זויתן)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬כ‪ 1,222 -‬מ' ממערב‬
‫לקו מים קיים‬
‫ל\ר‬
‫תמ"א ‪3‬‬
‫‪424‬‬
‫נופש בטבע‬
‫ל\ר‬
‫כ‪ 32 -‬מ' מדרך‬
‫ראשית ‪45‬‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫כ‪ 152 -‬מ'‬
‫מדרך ראשית‬
‫‪45‬‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫כ‪ 52 -‬מ' מצפון‬
‫ליער פארק מוצע‬
‫(יער דליל); דרך‬
‫הגישה חוצה את‬
‫יער הפארק‪ .‬כ‪122 -‬‬
‫מ' מדרום ליער‬
‫פארק מוצע נוסף‪.‬‬
‫כ‪ 522 -‬מ' ממערב‬
‫ליער נטע אדם‬
‫קיים‪.‬‬
‫ל\ר‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) כ‪ 422 -‬מ' מדרום‬
‫ליער פארק מוצע‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬כ‪ 122 -‬מ' מצפון‬
‫לקו מים קיים‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) כ‪ 152 -‬מ' ממערב ל\ר‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬צמוד לקו מים‬
‫ליער נטע אדם‬
‫קיים‬
‫קיים‪.‬‬
‫נופש בטבע‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) כ‪ 122 -‬מ' מדרום‬
‫ליער פארק מוצע‪,‬‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬כ‪ 122 -‬מ' ממזרח‬
‫כ‪ 422 -‬מ' מצפון‬
‫לקו מים קיים‬
‫מזרח ליער נטע‬
‫אדם מוצע‪.‬‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) כ‪ 422 -‬מ' ממזרח ל\ר‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬צמוד לרצועה‬
‫ליער נטע אדם‬
‫לתכנון קו מים‬
‫בשולי שמורת‬
‫טבע‬
‫כ‪ 45 -‬מ' מדרך‬
‫ראשית ‪91‬‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫קיים (מעברו השני‬
‫של אזור התעשיה‪.‬‬
‫‪\34‬ב\‪ - 3‬כ‪ 522 -‬מ' צפ' מע' כ‪ 352 -‬מ' ממזרח‬
‫ליער נ"א מוצע‪ ,‬כ‪-‬‬
‫לעורק ראשי (נחל אל על)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה) ‪ 522‬מ' ממזרח‬
‫ליער נ"א קיים וכ‪-‬‬
‫‪ 922‬מ' מדרום‬
‫ליער פארק מוצע‪.‬‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫חיבור לדרך‬
‫אזורית ‪424‬‬
‫כ‪ 122 -‬מ'‬
‫ממזרח לדרך‬
‫‪16‬‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫‪15‬‬
‫תמ"א ‪34‬‬
‫‪\34‬ב\‪ - 3‬כ‪ 1,122 -‬מ' צפ'‬
‫מע' לעורק ראשי (נחל‬
‫דליות)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 4‬פגיעות א‪( 1‬גבוהה)‬
‫‪\34‬ב\‪ - 5‬צמוד לקו מים‬
‫קיים‪ 122-322 ,‬מ' ממזרח‬
‫לשלושה קוי מים קיימים‬
‫נוספים‬
‫טיסן‬
‫תמ"א ‪11‬‬
‫כ‪ 422 -‬מ' מצפון‬
‫וממזרח ליער נ"א‬
‫מוצע‪.‬‬
‫תמ"א ‪ – 13‬לחופי‬
‫הכנרת‬
‫ל\ר‬
‫תמ"א ‪4‬‬
‫ל\ר‬
‫תמ"א ‪ – 15‬תמ"א זו עוסקת בשדות תעופה וכוללת באזור הבקשה את מנחת פיק (איור ‪.)1.3.1.1.1‬‬
‫שדה זה‪ ,‬המצוי בתוך תחום הרישיון‪ ,‬הינו שדה ברמה ‪ – 4‬למטוסים קלים וחקלאיים בשימוש‪.‬‬
‫שדה זה נמצא במרחק של ‪ 1.1‬ק"מ מאתר ‪ ,1‬ובמרחק של ‪ 1.5‬ק"מ מאתר ‪ .3‬שני האתרים נמצאים‬
‫בתחום המישור הקוני של שדה התעופה‪ .‬לשדה יש תכנית מפורטת מאושרת ג‪ ,111110‬ובה‬
‫מפורטים הגבהים‪ .‬בשני אתרים אלה‪ ,‬ישנה הגבלת גובה של כ‪ 42 -‬מ'‪ .‬בנוסף כוללת התמ"א שני‬
‫שדות תעופה הממוקמים כ‪ 5-12 -‬ק"מ מתחום הרשיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שדה תעופה כורזים – שדה זה הינו שדה ברמה ‪ – 1‬בינלאומי מתוכנן‪ ,‬שאינו בשימוש‪.‬‬
‫שדה זה נמצא במרחק מעל ‪ 5‬ק"מ מאתר ‪ ,4‬וכ‪ 422 -‬מ' גבוה יותר‪ .‬אין מגבלות לגבי אתר‬
‫זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שדה תעופה ראש פינה – שדה זה הינו שדה ברמה ‪ – 3‬פנים בשימוש‪ .‬שדה זה נמצא‬
‫במרחק של כ‪ 5 -‬ק"מ מאתר ‪ ,14‬ומעל ‪ 9.5‬ק"מ מאתר ‪ .4‬אתר ‪ 14‬נמצא בקצה גבול‬
‫מגבלות התעופה של השדה‪ ,‬אך בתוך התחום‪ .‬הגבלת הגובה באתר ‪ 14‬היא ‪ 352-342‬מ'‬
‫מפני הים‪ ,‬והאתר נמצא בגובה ‪ 142‬מ' מעל פני הים‪ .‬אתר ‪ 4‬נמצא מחוץ לאזור ההשפעה‬
‫של השדה‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬תכנית המתאר המחוזית ותכניות מקומיות‬
‫טבלה ‪ 1.3.1.3.1‬מציגה את ייעודי הקרקע בתכנית המתאר המחוזית ‪ 1\3‬למחוז צפון‪ ,‬וכן תכניות‬
‫מפורטות הסמוכות לאתרים הפוטנציאליים‪ .‬איור ‪ 1.3.1.3.1‬מציג את ייעודי הקרקע של תכנית‬
‫המתאר המחוזית‪ .‬האיורים הבאים מציגים את תכניות מפורטות במרחק ק"מ אחד מהקידוחים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איור ‪ - 1.3.1.3.1‬תכניות מפורטות בצפון מערב אזור הרשיון‪ :‬קצרין‪ ,‬פארק הירדן‪ ,‬שמורת‬
‫היהודיה ומחצבת דליות‬
‫‪‬‬
‫איור ‪ - 1.3.1.3.3‬תכניות מפורטות בצפון מזרח אזור הרשיון‪ :‬קשת‬
‫תמ"א ‪3‬‬
‫ל\ר‬
‫‪17‬‬
‫‪‬‬
‫איור ‪ - 1.3.1.3.4‬תכניות מפורטות במרכז‪-‬דרום אזור הרשיון‪ :‬גשור‪ ,‬אלי‪-‬עד ובני יהודה‬
‫‪‬‬
‫איור ‪ - 1.3.1.3.5‬תכניות מפורטות במרכז‪-‬דרום אזור הרשיון‪ :‬נטור‬
‫‪‬‬
‫איור ‪ - 1.3.1.3.4‬תכנית מפורטות בקצה הדרומי של אזור הרשיון‪ :‬כפר חרוב‬
‫טבלה ‪ 1.3.1.3.1‬מציגה תכניות מפורטות ברדיוס ק"מ מהקידוחים‪:‬‬
‫טבלה ‪ – 1.3.1.3.1‬ייעודי קרקע בתכנית מתאר מחוזית ותכניות מקומיות ברדיוס ק"מ מהקידוחים‬
‫תמ"מ ‪1\3‬‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫‪1‬‬
‫כפר‬
‫חרוב‬
‫שטח חקלאי‬
‫כ‪ 45 -‬מ' מדרך תת אזורית קיימת‬
‫‪1‬‬
‫מיצר‬
‫שטח חקלאי‬
‫‪3‬‬
‫אזור‬
‫תעשייה‬
‫בני‬
‫יהודה‬
‫אזור תעשייה (סימבול)‬
‫‪4‬‬
‫חוות‬
‫הבקר‬
‫כביש ‪549‬‬
‫שטח חקלאי‬
‫חוות‬
‫נטור‬
‫‪4‬‬
‫כביש ‪ 449‬שטח חקלאי‪ ,‬בסמוך ומדרום לדרך‬
‫אזורית‪ .‬מצפון לדרך מסומן שטח "קו אי‬
‫חסימה נופית"‬
‫כ‪ 122 -‬מ' דרומית מערבית לאתר‬
‫מסומנים בסימבול אתר ארכיאולוגי מסוג‬
‫"שדה דולמנים" ואתר‬
‫היסטורי\ארכיאולוגי;‬
‫כ‪ 152 -‬מ' מצפון לאתר מצויה שמורת‬
‫טבע‪.‬‬
‫שינוי מס' ‪ 1‬של התמ"מ (תמ"מ ‪ 1‬שינוי‬
‫מחצבת‬
‫‪ )1\3‬מייעד את השטח כייעוד לכרייה‬
‫דליות‬
‫וחציבה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫שטח חקלאי צמוד לדרך אזורית‬
‫תכניות מפורטות‬
‫אין תכניות מפורטות החלות בשטח‪.‬‬
‫כ‪ 422 -‬מ' מקצה המגורים המתוכננים‬
‫בתכנית הישוב ג\‪ 11914‬ו‪ -‬ג\‪14912‬‬
‫ג\‪ - 14214‬שמורת טבע נחל מיצר‬
‫(מאושרת) קצה השמורה מצוי כ‪ 112 -‬מ'‬
‫מהאתר‪.‬‬
‫אין תכניות מפורטות החלות בשטח‪.‬‬
‫האתר נכלל במגבלות גובה שקובעת‬
‫תכנית ג\‪ 11111‬מנחת פיק ‪ -‬בניה בגובה‬
‫עד ‪ 42‬מ' (עד גובה ‪ 415‬מ' מ‪.‬פ‪.‬ה)‬
‫ג\‪ – 5419‬מייעדת את השטח לתעשייה‬
‫ומתקנים הנדסיים בסביבת הקידוח‬
‫מייעדת התכנית שטחי תעשייה; האתר‬
‫נכלל במגבלות גובה שקובעת תכנית‬
‫ג\‪ 11111‬מנחת פיק ‪ -‬בניה בגובה עד ‪42‬‬
‫מ'( עד גובה ‪ 415‬מ' מ‪.‬פ‪.‬ה)‬
‫ל\ר‬
‫ג\‪ – 14441‬מייעדת במרחק כ‪ 522 -‬מ'‬
‫מהאתר שטח לקיט כפרי (חוות יין בנטור)‬
‫שטרם פותח‪.‬‬
‫ג\‪ 14535‬ו‪ -‬ג\‪ 11454‬לישוב נטור – האתר‬
‫מצוי כ‪ 1,422 -‬מ' מאזור המגורים‬
‫המתוכנן של הישוב‪.‬‬
‫ל\ר‬
‫האתר מצוי בשטח תכנית ג\‪4394‬‬
‫למחצבת דליות בייעוד שטח לכריה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫אתר פוטנציאלי‬
‫תמ"מ ‪1\3‬‬
‫כ‪ 152 -‬מ' צפון מערבית לדרך אזורית וכ‪-‬‬
‫‪ 422‬מ' מזרחית לדרך ראשית (כביש ‪.)91‬‬
‫בצמוד לדרך האזורית (כ‪ 122 -‬מ' מהאתר)‬
‫מצוי שטח "קו אי חסימה נופית"‪.‬‬
‫שטח חקלאי‪ .‬בין האתר לבין כביש ‪444‬‬
‫מסומן קו אי חסימה נופית‪ .‬מערבית‬
‫לכביש מסומנת שמורת טבע‪ .‬שמורה‬
‫נוספת מסומנת כ‪ 522-‬מ' מדרום מזרח‬
‫לאתר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חד נס‬
‫‪9‬‬
‫צומת‬
‫יונתן‬
‫כביש ‪45‬‬
‫קצביה‬
‫מחנה‬
‫גשור‬
‫שטח חקלאי‪ ,‬בסמוך לסימבול "אתר‬
‫ארכיאולוגי מוצע לפיתוח"‬
‫שטח חקלאי בצמוד לדרך אזורית‬
‫שטח חקלאי בצמוד לדרך אזורית‬
‫שטח חקלאי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫קשת‬
‫‪14‬‬
‫מאגר‬
‫צור‬
‫שטח חקלאי; כ‪ 122 -‬מ' מצפון לשטח‬
‫לאיגום מתוכנן‪.‬‬
‫שטח חקלאי סמוך לדרך מקומית; כ‪122 -‬‬
‫מ' מערבה מצוי "אתר ארכאולוגי מוצע‬
‫ואתר ביקור משני"‬
‫‪15‬‬
‫אזור‬
‫תעשייה‬
‫קצרין‬
‫בג'וריה‬
‫‪15‬‬
‫טיסן‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫אזור תעשייה‬
‫שטח חקלאי‪ .‬כ‪ 122-‬מ' מדרך אזורית‪.‬‬
‫מעבר לדרך מסומן שטח לאיגום‪.‬‬
‫שטח חקלאי‪ .‬כ‪ 322-‬מ' מדרום מסומן‬
‫אתר הסטורי‪0‬ארכיאולוגי‬
‫תכניות מפורטות‬
‫האתר מדרום לשטח מאגר השפכים‬
‫הנכלל בתכנית ג\‪" 15233‬מפעל מים‬
‫מעלות הגולן"‪.‬‬
‫ממערב לאתר (‪ 152‬מ')‪ ,‬קיימת תוכנית‬
‫ג\‪ 5594‬של פארק הירדן‪.‬‬
‫תוכנית ג\‪ 11112‬ליישוב חד נס מצויה כ‪-‬‬
‫‪ 1422‬מ' מצפון לאתר‪.‬‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫צפונית מזרחית לאתר (כ‪ 1,222-‬מ') קיימת‬
‫תכנית ג‪( 113340‬קשת)‪ .‬היעוד בכיוון זה‬
‫הוא חקלאי ומבני משק‪.‬‬
‫כ‪ 522 -‬מ' מקצה שטח מגורים מתוכנן של‬
‫הישוב קשת (ג\‪)11334‬‬
‫השטח צמוד לשטח חקלאי הנכלל‬
‫בתכנית ג\‪" 15233‬מפעל מים מעלות‬
‫הגולן"‪ .‬האתר מצוי בתחום מגבלות גובה‬
‫בניה של שדה תעופה ראש פינה\מחניים‬
‫(ניתן לבנות לגובה של עד ‪ 112-112‬מ' –‬
‫דבר שאינו מהווה מגבלה אמיתית)‪.‬‬
‫ג\‪ – 11414‬אזור תעשייה קצרין – יעוד‬
‫אזור תעשייה‪.‬‬
‫ל\ר‬
‫ל\ר‬
‫‪ 1.3.1.4‬תאריכי אישור תוכניות ייעודי הקרקע‬
‫ייעודי הקרקע מוגדרים לפי תוכניות שאושרו במועדים שונים ומפורסמים לציבור בהתאם‪ .‬טבלה‬
‫‪ 1.3.1.4‬מציגה את תאריכי אישור התוכניות השונות בכל רמות התכנון‪ ,‬ואת מקור הפרסום לציבור‬
‫הרחב‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫טבלה ‪ :1.3.1.4.1‬תאריכי אישור תוכניות ייעודי הקרקע‬
‫תכנית‬
‫תמ"א ‪35‬‬
‫תמ"א ‪ 34‬ב‪50‬‬
‫תמ"א ‪ 34‬ב‪40‬‬
‫תמ"א ‪ 34‬ב‪30‬‬
‫תמ"א ‪34‬‬
‫תמ"א ‪ - 11‬יערות‬
‫תמ"א ‪ - 13‬חופי כנרת‬
‫תמ"א ‪ - 4‬שמורות וגנים‬
‫תמ"א ‪ - 3‬דרכים‬
‫תמ"מ‪ - 301‬מחוזית חלקית רמת הגולן‬
‫ג‪ - 119140‬כפר חרוב‬
‫ג‪ - 149120‬כפר חרוב‬
‫ג‪ - 142140‬שמורת טבע נחל מיצר‬
‫ג‪ - 111110‬מנחת פיק‬
‫ג‪ - 54190‬א‪.‬ת‪ .‬בני יהודה‬
‫ג‪ - 144410‬חוות יין נטור‬
‫ג‪ - 145350‬נטור‬
‫ג‪ - 114540‬נטור‬
‫ג‪ - 43940‬מחצבת דליות‬
‫תמ"מ ‪ 1‬שינוי ‪ - 301‬מחצבת דליות‬
‫ג‪ - 55940‬פארק הירדן‬
‫ג‪ - 113340‬קשת‬
‫ג‪ - 152330‬מפעל מים מעלות הגולן‬
‫ג‪ - 114140‬א‪.‬ת‪ .‬קצרין‬
‫תאריך אישור וילקוט פרסומים‬
‫‪15.11.1225‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5454‬‬
‫‪14.23.1229‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5931‬‬
‫‪14.24.1225‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5524‬‬
‫‪14.11.1224‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5424‬‬
‫‪19.24.1223‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5124‬‬
‫‪19.11.1995‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪4343‬‬
‫‪14.23.1994‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪4125‬‬
‫‪19.12.1941‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪1559‬‬
‫‪14.4.1954‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪1145‬‬
‫‪32.25.1225‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5494‬‬
‫‪31.5.1223‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5111‬‬
‫‪9.4.1224‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5593‬‬
‫‪13.1.1211‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪4123‬‬
‫‪32.5.1223‬‬
‫פרסום בעיתונות לתוקף‬
‫‪1.9.1994‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪4439‬‬
‫‪19.3.1229‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5931‬‬
‫‪15.1.1211‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪4355‬‬
‫‪13.9.1224‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5332‬‬
‫‪13.3.1223‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5144‬‬
‫‪19.4.1222‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪4994‬‬
‫‪15.11.1994‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪4455‬‬
‫‪14.3.1223‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5145‬‬
‫‪12.4.1211‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪4154‬‬
‫‪14.21.1225‬‬
‫ילקוט פרסומים ‪5433‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 1.4‬מאפיינים הידרולוגיים והידרו‪-‬גיאולוגיים‬
‫ההתייחסות לאחדים מסעיפי ההידרולוגיה (נחלים ואגני ניקוז) נעשתה באופן שונה מעט‬
‫מהמפורט בהנחיות משרד האנרגיה‪ ,‬וזאת בהתאם לסיכום מקדים עם מיכל עייק מהמשרד להגנת‬
‫הסביבה (מתאריך ‪.)30901213‬‬
‫‪ 1.4.1‬רקע גיאולוגי‪ ,‬הידרו‪-‬גיאולוגי וקידוחי מים‬
‫‪ 1.4.1.1‬מסלע‬
‫החתך הגיאולוגי החשוף בתחום הבקשה מורכב מסלעים מחבורות עבדת‪ ,‬סקיה‪ ,‬טבריה ובשן‬
‫מגילים אאוקן עד רצנטי‪ .‬מתחת לחבורת עבדת בתת הקרקע נמצאים סלעי חבורת הר הצופים‬
‫מגיל סנון‪ ,‬המהווים את סלעי המטרה‪ ,‬ומתחתם סלעי חבורת יהודה מגיל אלביאן עד טורון‪ .‬חתך‬
‫סטרטיגרפי מוכלל מוצג באיור ‪ .1.4.1.1.1‬השתרעות היחידות בפני השטח מוצגת במפות‬
‫הגיאולוגיות של המכון הגיאולוגי באיור ‪ .1.4.1.1.1‬להלן תיאור יחידות הסלע מהעתיק לצעיר‪:‬‬
‫חבורת יהודה‬
‫חבורת יהודה מגיל אלביאן עליון עד טורון מחולקת לשבע תצורות‪ :‬תצורת עין אל אסד‪ ,‬הבנויה‬
‫אבן גיר; תצורת קטיע‪ ,‬הבנויה אבן חול וחוואר; תצורת מסעדה‪ ,‬הבנויה אבן גיר; תצורת כמון‬
‫(יגור) מגיל אלביאן עליון‪ ,‬הבנויה דולומיט; תצורת דיר חנא מגיל קנומן תחתון‪ ,‬הבנויה אבן גיר‪,‬‬
‫קירטון וחוואר; תצורת סכנין מגיל קנומן עליון‪ ,‬הבנויה דולומיט; ותצורת בע'נה מגיל טורון‪,‬‬
‫הבנויה אבן גיר (דפני‪ .)1223 ,‬עובי החבורה בתחום שטח הבקשה הוא ‪ 422-1222‬מ'‪ ,‬ומגיע ל‪1122-‬‬
‫מ' בדרום ובמערב הגולן (‪ .)Meiler, 2011‬סלעי החבורה נחשפים בשולי החרמון‪ ,‬ובחלונות שמיר‪.‬‬
‫כמו כן נחדרה החבורה בקידוחים בצפון הגולן‪.‬‬
‫חבורת הר הצופים‬
‫חבורת הר הצופים מגיל סנון מחולקת לארבע תצורות‪ :‬תצורת מנוחה מגיל סנטון‪ ,‬הבנויה‬
‫קירטון; תצורת מישאש מגיל קמפן‪ ,‬הבנויה קירטון צור‪ ,‬תצורת ע'רב מגיל מסטריכט‪ ,‬הבנויה‬
‫חוואר וקירטון; ותצורת טקיה מגיל פלאוקן‪ ,‬הבנויה חוואר וחרסית (דפני‪ .)1223 ,‬תצורות מנוחה‪,‬‬
‫מישא ש וע'רב הן שכבות המטרה בקידוחי הפרויקט‪ .‬עובייה המירבי של החבורה כ‪ 552-‬מ'‪ ,‬כפי‬
‫שנקדח בקידוח עין סעיד (מיכלסון‪ ,)1941 ,‬והיא מונחת באי התאמה על גבי חבורת יהודה‪ .‬אי‬
‫‪21‬‬
‫התאמות קיימות גם בתוך החבורה‪ .‬ממזרח לבקע ים המלח סלעי החבורה נחשפים בשולי‬
‫החרמון‪ ,‬ובחלונות שמיר‪.‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.1.1‬חתך סטרטיגרפי בגולן‬
‫(‪)Meiler, 2011 after Mor et al., 1997 and Sneh et al., 1998‬‬
‫‪22‬‬
‫החלוקה בין תצורת מנוחה לבין תצורת מישאש אינה מוגדרת בקידוח עין סעיד (מיצר ‪ .)1‬החתך‬
‫בקידוח כולל אבן גיר חווארית‪ ,‬קירטון חווארי‪ ,‬פוספוריט חווארי‪ ,‬עדשות ואופקי צור‪ ,‬ויכול‬
‫להיחשב כמתאים להגדרת תצורות ואדי ע'ודראן ועמאן בירדן‪ .‬חלקה התחתון‪ ,‬אשר בנוי אבן גיר‬
‫קירטונית יכול להחשב כתצורת צפת‪ .‬האזור האקוויולנטי לדרום רמת הגולן מעברו השני של‬
‫טרנספורם ים המלח מצוי כ‪ 125 -‬ק"מ דרומית לתחום הרישיון בנחל אוג‪ .‬באזור זה נחשף חתך‬
‫קירטוני של תצורת מנוחה‪ ,‬מעליו חילופין של קירטון וצור‪ ,‬אשר מוגדרים במפה הגיאולוגית (רוט‬
‫וחובריו‪ )1224 ,‬כ"צור הכפול" (איור ‪ ,)1.4.1.1.3‬ומעליו תצורת מישאש‪ ,‬המחולקת לפרט הצור‬
‫העיקרי ולפרט הפוספוריט‪.‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.1.3‬חילופי צור וקירטון ("הצור הכפול") בנחל אוג‪.‬‬
‫חבורת עבדת‬
‫חבורת עבדת מגיל אאוקן מחולקת בדרום הגולן לשתי תצורות‪ :‬תצורת עדולם ותצורת מרישה‪.‬‬
‫בצפון הגולן קיימת גם תצורת בר כוכבא‪ .‬החבורה מונחת על גבי חבורת הר הצופים‪.‬‬
‫תצורת עדולם מגיל אאוקן תחתון בנויה אבן גיר קירטונית‪ ,‬קירטון‪ ,‬אבן גיר וקירטון חווארי‪ ,‬לבן‪-‬‬
‫צהבהב‪ ,‬עם אופקי ביניים של צור אפור או חום‪ ,‬ועדשות צור‪ .‬עובי התצורה כ‪ 152-‬מ' (מיכלסון‪,‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ ,)1941‬מתוכם חשופים עד ‪ 122‬מ' (מיכלסון‪ .)1951 ,‬בדרום הגולן התצורה חשופה בנחלים ירמוך‪,‬‬
‫רקד‪ ,‬מיצר ונוב‪.‬‬
‫תצורת מרשה מגיל אאוקן תיכון בנויה קירטון‪ ,‬קירטון חווארי‪ ,‬חוואר קירטוני וחוואר‪ .‬במקומות‬
‫קיימים גם אבן גיר‪ ,‬אבן גיר קירטונית‪ ,‬אופקי ועדשות צור‪ .‬תצורת מרשה רכה מתצורת עדולם‪,‬‬
‫ומכוסה על פי רוב בנארי קשה‪ .‬עובי התצורה מגיע ל‪ 142 -‬מ'‪ ,‬העובי המינימלי של המחשופים‬
‫הוא ‪ 12‬מ' (מיכלסון‪ .)1951 ,‬התצורה חשופה בדרום הגולן בשולי הנחלים ירמוך‪ ,‬רקד‪ ,‬ובנחלים‬
‫מיצר‪ ,‬עין גב‪ ,‬נוב‪ ,‬אל על וסמך‪.‬‬
‫חבורות סקיה וטבריה‬
‫חבורת סקיה מגיל אאוקן עליון עד מיוקן עליון מחולקת בגולן לתצורות פיק‪ ,‬סוסיתא‪ ,‬עין גב‬
‫והורדוס‪ .‬במפת טבריה (סנה ‪ )1224‬חבורות סקיה וטבריה אינן מחולקות‪ .‬תצורת גשר‪ ,‬החשופה‬
‫בגולן‪ ,‬שייכת לחבורת טבריה‪ .‬חבורת סקיה מונחת באי התאמה על גבי חבורת עבדת‪ .‬עוביי‬
‫התצורות השונות מפורטים להלן על פי חשיפתם בשטח‪ ,‬אך לפי חתכים סיסמיים‪ ,‬עוביין המירבי‬
‫הכולל של החבורות עשוי להגיע למעל ל‪ 1222 -‬מ' בתת הקרקע במערב הגולן בבקעת בית ציידה‬
‫ובקרבת הירדן ההררי (‪.)Meiler, 2011‬‬
‫תצורת פיק מגיל אאוקן עליון עד אוליגוקן בנויה אבן גיר‪ ,‬קירטון‪ ,‬אבן גיר חווארית וחוואר‪.‬‬
‫חלקה התחתון עשיר בגלאוקוניט‪ ,‬ומופיעים בה תרכיזי בריט‪ .‬בחלקה העליון מופיעות עדשות‬
‫צור‪ .‬במורדות הדרומיים של הגולן באזור חמת גדר מופיע פציאס חווארי‪ .‬עובי התצורה ‪ 12-45‬מ'‬
‫והיא מונחת באי התאמה על גבי סלעי חבורת עבדת (מיכלסון‪ .)1951 ,‬התצורה חשופה במורדות‬
‫הדרומיים והמערביים של הגולן במעלה יובלי הירמוך ומול תל קציר‪ ,‬האון ועין גב‪ ,‬וכן בנחלים עין‬
‫גב‪ ,‬אל על וסמך‪.‬‬
‫תצורת סוסיתא מגיל אוליגוקן עד מיוקן תחתון בנויה חוואר וגיר חווארי עשירים במאובנים‪,‬‬
‫דולומיט חולי וסוכרי עם מאובנים וגלאוקוניט‪ ,‬גיר חולי‪ ,‬גיר ביוקלסטי‪ ,‬תרכיזי קוורצוליט‪ ,‬צור‪,‬‬
‫גיר קירטוני וחול‪ .‬עובי התצורה ‪ 15-145‬מ'‪ ,‬היא מונחת בהתאמה על גבי סלעי תצורת פיק‪,‬‬
‫וקיימת בה אי התאמה זוויתית בין שני פרטים (מיכלסון‪ .)1951 ,‬התצורה חשופה בשולי נחל רקד‬
‫מזרחית לקיבוץ מיצר‪ ,‬במורדות הדרומיים והמערביים של הגולן בדהרת א‪-‬נצריה‪ ,‬מול תל קציר‪,‬‬
‫האון ועין גב‪ ,‬וכן בנחל עין גב‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫תצורת עין גב מגיל מיוקן תחתון עד תיכון בנויה חולות צהובים בלתי מלוכדים או מלוכדים‬
‫בחלקם בצמנט קרבונטי‪ ,‬עם אופקי ביניים של אבן גיר למינרית וגיר קירטוני או חווארי‪ .‬עובי‬
‫התצורה כ‪ 92 -‬מ' והיא מונחת באי התאמה ארוזיבית ו\או זוויתית מעל סלעי תצורת סוסיתא‬
‫(מיכלסון‪ .)1951 ,‬התצורה חשופה באזור עין גב‪.‬‬
‫תצורת הורדוס מגיל מיוקן בנויה קונגלומרט‪ ,‬אבן חול גירית‪ ,‬חוואר‪ ,‬גיר חולי‪ ,‬גיר קירטוני‪ ,‬סילט‪,‬‬
‫ובמקומות חולות‪ ,‬אבן גיר וחרסיות‪ .‬הקונגלומרט מורכב לרוב מחלוקים אאוקניים ובמקומות‬
‫חלוקים סנוניים ובזלת תחתונה‪ .‬הליכוד הוא לרוב חולי – סילטי – גירי‪ .‬עובי התצורה בגולן מגיע‬
‫ל‪ 141 -‬מ'‪ .‬התצורה מונחת באי התאמה על תצורות מרשה עד עין גב (מיכלסון‪ .)1951 ,‬התצורה‬
‫חשופה לאורך המורדות הדרומיים והמערביים של דרום הגולן וסביב הנחלים מיצר‪ ,‬עין גב‪ ,‬אל‬
‫על‪ ,‬סמך‪ ,‬כנף‪ ,‬שפמנון‪ ,‬גמלא ודליות‪.‬‬
‫בזלת תחתונה מופיעה כזרמים בתוך תצורת הורדוס‪ .‬המסלע הוא אוליבין בזלת בלויה ופריכה‪,‬‬
‫עשירה בוזיקולות ממולאות קלציט‪ .‬עובי הזרמים ‪ 5-32‬מ'‪ ,‬והשתרעותם היא עשרות עד מאות‬
‫מטרים‪ .‬בנחל דליות קיימים ‪ 4‬דייקים בזלתיים בכיוון צפון‪-‬דרום (מיכלסון‪.)1951 ,‬‬
‫תצורת גשר מגיל פליוקן תחתון בנויה אבן גיר‪ ,‬אבן חול גירית‪ ,‬סילט‪ ,‬חוואר‪ ,‬אבן גיר דטריטית‪,‬‬
‫אבן גיר אואוליטית וקונגלומרט‪ .‬לתצורה שני פציאסים בגולן‪ :‬פציאס גיר אואוליטי וחוואר מנחל‬
‫סמך וצפונה‪ ,‬ופציאס גיר ליטוגרפי ואבן חול גירית בדרום‪ .‬עובי התצורה מגיע ל‪ 42 -‬מ' (מיכלסון‪,‬‬
‫‪ .)1951‬התצורה חשופה בדרום הגולן באזור תל קציר‪ ,‬בנחל מיצר‪ ,‬ביובלי נחל רקד‪ ,‬בנחל עין גב‪,‬‬
‫בקרן עין גב ובנחלים סמך‪ ,‬כנף‪ ,‬שפמנון ודליות‪.‬‬
‫טוף ובזלת פיג'אס מופיעים כחדירות בתצורות הורדוס וגשר בנחלים סמך וכנף (מור‪.)1944 ,‬‬
‫חבורת בשן‬
‫חבורת בשן מגיל פליוקן פלייסטוקן מחולקת ליחידות בזלת‪ ,‬סקוריה וטוף רבות‪ .‬החלוקה משתנה‬
‫מאזור לאזור‪ .‬החבורה כוללת את בזלת הכיסוי‪ ,‬סקוריה בני יהודה‪ ,‬קילוחי יהודייה ‪ -‬דלווה‪,‬‬
‫קילוחי רומן ירדה‪ ,‬בזלת ירמוך‪ ,‬סקוריה שיבן ובזלת גולן‪ ,‬המחולקת לקילוחי מוויסה‪ ,‬קילוחי עין‬
‫זיוון וקילוחי רקד (לפי המפות הגיאולוגיות‪ :‬מור‪ ;1945 ,‬סנה ווינברגר‪ ;1224 ,‬מור‪ ;1211 ,‬סנה‪,‬‬
‫‪ ;1224‬מיכלסון ‪ .)1951‬עובי החבורה עשוי להגיע לכ‪ 1122 -‬מ' במרכז הגולן והיא מתדקקת לצפון‬
‫ולדרום – איור ‪ .)Meiler, 2011( 1.4.1.1.4‬החבורה מונחת באי התאמה בגולן על סלעים מגיל יורא‬
‫ועד תצורת גשר הפליוקנית‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫כל הבזלות משתייכות לקבוצת הבזלות האלקליות והרכבן הכימי דומה‪( .‬וינשטיין‪ 1994 ,‬אצל דפני‪,‬‬
‫‪ .)1223‬חתך אופייני של קילוח בזלת מתואר על ידי מור (‪ ,1953‬אצל דפני‪ )1223 ,‬מלמטה למעלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫יחידה תחתונה – גבב של חתיכות בזלת נקבובית‪ ,‬קרועה ושבורה עם קרקע אדומה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בזלת נקבובית מאוד‪ ,‬סידוק אי‪-‬רגולרי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יחידה עיקרית – בזלת מסיבית‪ ,‬לרוב הופעה פריזמתית או עמודית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בזלת נקבובית מאוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרקע מעורבת בשברי בזלת קטנים‪ ,‬נקבוביים ובלויים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יחידה עליונה ‪ -‬קרקע מאובנת‪ ,‬לרוב בלויה‪.‬‬
‫קילוחי הלבה זורמים וממלאים טופוגרפיה קיימת‪ .‬עוביים‪ ,‬השתרעותם וכן יחסי העובי של‬
‫היחידות השונות בכל קילוח משתנים ממקום למקום‪ .‬גם יחידות הקרקע אינן רציפות במרחב‬
‫(דפני‪.)1223 ,‬‬
‫אלוביום – שכבת אלוביום‪ ,‬קולוביום וקרקע בעובי של כשני מטרים‪ ,‬מכסה חלקים בגולן‪ .‬הרכב‬
‫היחידה הוא חרסיתי‪ ,‬חולי עם חלוקי בזלת‪ .‬בבקעת בית ציידה האלוביום מהווה מילוי של השקע‬
‫הטקטוני‪ ,‬ועוביו מגיע למעל ‪ 122‬מ'‪.‬‬
‫‪ 1.4.1.1‬מבנה‬
‫הגולן הוא קער (סינקלינת אירביד גולן)‪ ,‬אשר נוצר מסוף הקרטיקון עד תחילת האאוקן העליון‪,‬‬
‫בין קמר עג'לון בדרום לבין קמר החרמון בצפון (איור ‪ .)1.4.1.1.1‬ציר הקער הוא לצפון‪-‬מזרח עד‬
‫צפון‪-‬צפון‪-‬מזרח‪ ,‬ונמשך מאזור בלוק יהודייה עד אזור מרום גולן‪ .‬הציר נראה היטב במפה‬
‫הסטרוקטורלית של גג חבורת יהודה (איור ‪ .)1.4.1.1.1‬כמו כן נראית במפה נחיתה חריפה של‬
‫השכבות לכיוון דרום‪-‬מערב אל עבר העתק הירדן (בקע ים המלח)‪ .‬נטיות הקער בחלקו הדרומי‬
‫מתונות לכיוון מערב וצפון מערב‪ .‬במערב מוגבל הגולן בהעתקי בקע ים המלח‪ ,‬לאורך השוליים‬
‫המזרחיים של הכנרת‪ ,‬הירדן ההררי והשוליים המזרחיים של עמק החולה‪.‬‬
‫סלעי חבורות סקיה וטבריה הורבדו באגנים משניים בתוך קער הגולן‪ ,‬אשר נוצרו על ידי פאזות‬
‫קימוט מגיל אוליגוקן – נאוגן‪ .‬עדות לקימוטים אלה ניתן למצוא באי ההתאמות הזוויתיות בבסיס‬
‫תצורת פיק‪ ,‬בתוך תצורת סוסיתא ובבסיס תצורת הורדוס‪ .‬בזלות חבורת בשן מונחות באי‬
‫התאמה על מישור אירוזיבי‪ .‬הבזלות אינן מקומטות‪ ,‬אך קיימות בהן נטיות בהתאם לכיווני‬
‫הזרימה שלהן (שולמן‪ ;1944 ,‬מיכלסון‪ ;1951 ,‬מור‪.)Meiler, 2011 ;1944 ,‬‬
‫‪26‬‬
‫ההעתקים העיקריים באזור הם העתקי הבקע הראשיים‪ ,‬מדרום לצפון‪ :‬העתק האון‪ ,‬העתק עין גב‪,‬‬
‫אשר מהווה את המשכו הצפוני של העתק האון‪ ,‬העתק שיח עלי‪ ,‬העתק הירדן והעתק שמיר‪ .‬כיוון‬
‫העתקים אלה הוא צפון‪-‬דרום למעט העתק שיח עלי אשר כיוונו בחלקו הדרומי הוא צפון‪-‬דרום‬
‫ובחלקו הצפוני כיוונו לצפון‪-‬מזרח‪ .‬התנועות על ההעתקים הן אופקיות שמאליות ונורמליות‪ ,‬והם‬
‫מנמיכים בדרך כלל את צידם המערבי‪ .‬העתקים נוספים קיימים בתת הקרקע ואינם מגיעים אל‬
‫פני השטח‪ ,‬חלקם מסתעפים מהעתק הטרנספורם הראשי‪ .‬ההעתקים מוצגים במפה באיור‬
‫‪ ,1.4.1.1.3‬ובחתכי רוחב באיורים ‪.1.4.1.1.5 ,1.4.1.1.4 ,1.4.1.1.1‬‬
‫הזריקה האנכית בשולי דרום הגולן היא כ‪ 422 -‬מ'‪ .‬ההעתקים העיקריים הם האון ושיח עלי‪ .‬בין‬
‫שני העתקים אלה‪ ,‬מאזור סוסיתא ועד להעתק שיח עלי‪ ,‬הזריקה מתחלקת על מספר העתקי‬
‫מדרגות מקבילים זה לזה‪ ,‬כאשר מידת הזריקה על כל העתק היא עד ‪ 122‬מ'‪ .‬בתת הקרקע העתק‬
‫שיח עלי מופיע כאזור מעוות נרחב‪ ,‬הנמשך לצפון מזרח וכולל מבנה פרח‪ .‬הזריקה האנכית לאורך‬
‫העתק שיח עלי בתת הקרקע מגיעה ל‪ 1222 -‬מ'‪.‬‬
‫העתק שמיר סמוך לשטח הבקשה מופיע כרצועה של העתקי צמה נורמליים בכיוון כללי צפון‪-‬‬
‫דרום‪ .‬הפרש הגובה הסטרוקטורלי בין הרמה לאזור גשר בנות יעקב הוא כ‪ 152 -‬מ'‪ .‬כ‪ 12 -‬ק"מ‬
‫צפונית לאזור הבקשה‪ ,‬משנה העתק שמיר את כיוונו‪ ,‬בדומה להעתק שיח עלי‪.‬‬
‫העתקי עין ורדה (גרבן ורדה) הם שני העתקים‪ ,‬בכיוון צפון‪-‬דרום‪ ,‬המצויים ממזרח לשטח הבקשה‪.‬‬
‫לתנועה לאורך ההעתקים רכיב אופקי שמאלי ורכיב אנכי‪ ,‬שיוצר גרבן ביניהם‪.‬‬
‫העתקי בלוק יהודייה‪ ,‬אשר כיוונם דרום‪-‬דרום‪-‬מזרח‪ ,‬תחומים בין העתק שיח עלי לבין העתק‬
‫הירדן‪ .‬בלוק יהודייה נטוי לכיוון דרום‪-‬מערב‪ ,‬וניתן להבחין במבנה אנטיקלינלי לאורכו בתת‬
‫הקרקע‪ .‬ההעתקים הם נורמליים‪ ,‬זריקתם האנכית ‪ 12-42‬מ'‪ ,‬והם יוצרים הורסטים וגרבנים‪.‬‬
‫העתקים אלה קשורים גנטית לתנועה האופקית לאורך העתק שיח עלי‪ .‬העתק אחד‪ ,‬העתק‬
‫יהודייה‪ ,‬מקביל להעתק שיח עלי‪ ,‬ויוצר עימו מבנה גרבן‪.‬‬
‫העתקים בכיוון מזרח מערב קיימים בחלקו הדרומי של שטח הבקשה ומדרום לו‪ .‬העתקים אלה‬
‫הם נורמליים וזריקתם האנכית היא עד כמה עשרות מטרים‪ .‬העתקים אלה קיימים בחבורות‬
‫עבדת וסקיה‪ ,‬ואינם מסיטים את הבזלות‪.‬‬
‫בתת הקרקע קיימים ארבעה אזורי גזירה עיקריים נוספים‪ :‬אזור גזירה גולן מערבי‪ ,‬העתק‬
‫משושים‪ ,‬אזור גזירה נוב ואזור גזירה פזורה‪:‬‬
‫‪27‬‬
‫העתקים של אזור גזירה גולן מערבי מצויים בחלק המערבי של דרום הגולן בתת הקרקע בין נחל‬
‫סמך לנחל יהודייה‪ .‬ההעתקים הם העתקי מדרגות נורמליים‪ ,‬כיוונם צפון‪-‬דרום‪ ,‬והם מסיטים את‬
‫בסיס הבזלת‪.‬‬
‫העתק משושים מצוי בחלק הצפון מערבי של שטח הבקשה‪ ,‬מנחל משושים דרך תת הקרקע של‬
‫קצרין‪ ,‬ועד אורטל‪ .‬כיוונו צפון‪-‬מזרח והוא מסיט את בסיס הבזלת‪ .‬ההעתק מתאחד עם העתק‬
‫שיח עלי בעומק‪.‬‬
‫אזור גזירה נוב מצוי בדרום הגולן בתת הקרקע מאזור אבני איתן ועד לאזור גמלא בכיוון צפון‬
‫דרום‪ .‬ההעתק אנכי ובעל תנועה אופקית‪ ,‬ומסיט את בסיס הבזלת‪.‬‬
‫אזור גזירה פזורה מצוי בפינה הצפון מזרחית של שטח הבקשה בתת הקרקע של אזור הר פרס‬
‫ומושב קשת בכיוון צפון מערב‪ .‬ההעתק אנכי ובעל תנועה אופקית‪ ,‬ומסיט את בסיס הבזלת‪.‬‬
‫(מיכלסון‪ ,1951 ,‬מור‪ ;1944 ,‬דפני‪ ;1223 ,‬סנה‪.)Meiler, 2011 ;Shulman et al., 2002 ;1224 ,‬‬
‫גלישות‬
‫גלישות בסדרי גודל של מטרים בודדים ועד קוטר של ‪ 422‬מ' קיימות לאורך המצוקים המזרחיים‪,‬‬
‫הדרומיים והמערביים (אל עבר הירמוך והרקד) של הגולן (‪ .)Geo-prospect LTD, 1986‬הגלישות‬
‫מתרחשות בפני השטח לאורך מדרונות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.1.1‬חתך גיאולוגי‪ ,‬על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים‪ ,‬בכיוון דרום‪-‬צפון לאורך החרמון‪ ,‬הגולן והגלעד (‪ .)Meiler, 2011‬שטח הבקשה מצוי בקער הגולן‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.1.4‬חתך גיאולוגי בכיוון מזרח מערב מאזור אפיק לאזור עין גב (מיכלסון‪ .)1951 ,‬ההעתק המערבי ביותר הנראה בחתך הוא קצהו הצפוני של העתק האון‪ ,‬והעתקי המשנה המלווים אותו ממזרח‪ ,‬ונטיות השכבות מערבה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫איור ‪ : 1.4.1.1.5‬חתכים גיאולוגיים על פי קידוחים ופענוח של קווים סיסמיים בדרום ובצפון שטח הבקשה (‪ .)Meiler, 2011‬בחתך '‪ B-B‬נראים העתקי הירדן‪ ,‬שיח עלי ופזורה‪ .‬בחתך '‪ C-C‬נראה אזור הגזירה נוב‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 1.4.1.3‬יחידות הידרו‪-‬גיאולוגיות‬
‫להלן חלוקה הידרו‪-‬גיאולוגית של יחידות המסלע‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סלעי חבורת יהודה מהווים אקוויפר‪ ,‬ממנו פורצים מי מעיינות חמת גדר ונשאבים מים‬
‫בקידוח 'מיצר ‪( '1‬נ‪.‬צ‪ )145592 0 535492 .‬ובקידוחים בממלכת ירדן‪ .‬האקוויפר נמצא במצב‬
‫כלוא באזור הגולן‪ ,‬כאשר המחשופים הקרובים ביותר‪ ,‬המהווים את שטח ההחדרה‪,‬‬
‫נמצאים בירדן כ‪ 5-55 -‬ק"מ דרומית לשטח הבקשה‪ ,‬עד לציר האנטיקלינה באזור עג'לון‪,‬‬
‫ובמורדות החרמון כ‪ 32 -‬ק"מ צפונית לשטח הבקשה‪ .‬בממלכת ירדן האקוויפר משותף‬
‫לסלעי עג'לון ובלקה‪ ,‬המקבילות לחבורות יהודה והר הצופים‪ .‬סלעי האקוויפר נכללים‬
‫בתא דיווח ‪ 544‬של רשות המים (‪ )1211‬בדרום הגולן‪ .‬תא הדיווח כולל גם את הסלעים‬
‫האקוויפריים בחבורת הר הצופים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סלעי חבורת הר הצופים תצורת מנוחה (תצורת ואדי ע'ודראן בעבר הירדן) מהווה‬
‫אקוויטרד או אקוויקלוד‪ ,‬החוצץ באזור הירמוך ובדרום הגולן בין האקוויפר של חבורת‬
‫יהודה לבין אקוויפר תצורת מישאש (תצורת עמאן)‪ .‬בממלכת ירדן חציצה זו אינה קיימת‬
‫והאקוויפר משותף לחבורות עג'לון ובלקה‪ ,‬המקבילות לחבורות יהודה והר הצופים‪.‬‬
‫תצורות ע'רב וטקיה הקירטוניות חוואריות מהוות אקוויקלוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סלעי חבורת עבדת מהווים אקוויטרד או אקוויקלוד‪ .‬הסלעים קירטוניים‪ ,‬אך הם נכללים‬
‫בתא דיווח ‪ 544‬של רשות המים (‪ )1211‬יחד עם סלעי חבורת יהודה והר הצופים‪ .‬לסלעי‬
‫חבורת עבדת מחשופים בדרום הגולן‪ ,‬כפי שמפורט בסעיף ‪ ,1.4.1.1‬והם חשופים על שטח‬
‫נרחב בממלכת ירדן מדרום לגבול‪ ,‬המהווה את עיקר שטח ההחדרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סלעי תצורת פיק מהווים אקוויקלוד‪ .‬עדשות גיר ביוקלסטי‪ ,‬המצויות בחלקה התחתון של‬
‫התצורה עשויות להכיל מים‪ ,‬אך עקב השתרעותן ועוביין המוגבלים‪ ,‬כמויות המים בהן‬
‫זניחות (מיכלסון‪.)1951 ,‬‬
‫‪‬‬
‫סלעי תצורות סוסיתא ועין גב בעלי מוליכות גבוהה‪ ,‬ועל כן יש להם פוטנציאל להוות‬
‫אקוויפר‪ .‬בשל המחשופים המועטים וההשתרעות המוגבלת של התצורות‪ ,‬הן לא מכילות‬
‫מים‪ ,‬למעט אזורים מצומצמים ומקומיים (מיכלסון‪.)1951 ,‬‬
‫‪‬‬
‫תצורת הורדוס בנויה מחילופין של סלעים פרמביליים עם סלעים אטימים‪ ,‬ועל כן מהווים‬
‫אקוויטרד‪ .‬מכיוון שהאופקים האקוויפריים דקים ולא רציפים‪ ,‬כמויות המים בהם קטנות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪‬‬
‫סלעי תצורת גשר מהווים אקוויטרד‪ .‬בשל מחשופיה המצומצמים והמנותקים זה מזה‪,‬‬
‫היא אינה משמעותית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סלעי חבורת בשן מהווים את האקוויפר העיקרי באזור – אקוויפר הבזלת‪ ,‬ממנו נשאבים‬
‫מי שתייה‪ .‬סלעי הבזלת הסדוקים מהווים אקוויפר‪ ,‬ואילו שכבות הקרקע המאובנת‬
‫מהוות אקוויקלוד‪ .‬האקוויפר מורכב מכמה גופי מים שעונים עליונים‪ ,‬וגוף מים אחד‬
‫אזורי‪ ,‬רציף ועמוק (איור ‪ .)1.4.1.3.1‬השתרעות גופי המים באקוויפר הבזלת נשלטת על ידי‬
‫גודל קילוחי הבזלת והימצאות הקרקע המאובנת‪ .‬אקוויפר הבזלת הוא אקוויפר פריאטי‬
‫מתחדש‪ ,‬אשר מוזן ממי הגשם בגולן‪ ,‬כאשר תת‪-‬האקוויפר האזורי נחשב חצי‪-‬פריאטי‪.‬‬
‫שטח ההחדרה של האקוויפר משתרע בין נחל סער בצפון‪ ,‬הנחלים רקד וירמוך בדרום‪,‬‬
‫שולי הגולן במערב‪ ,‬והוא נמשך אל תוך שטח סוריה במזרח‪ .‬שטח ההחדרה של תא דיווח‬
‫‪ ,552‬המתייחס לאקוויפר רק בתחומי מדינת ישראל‪ ,‬הוא ‪ 454‬קמ"ר (רשות המים‪.)1211 ,‬‬
‫תת‪-‬האקוויפר האזורי נמשך דרומה עד קו רוחב ‪( 555‬אזור מעלה גמלא)‪ .‬מדרום לקו רוחב‬
‫זה קיימים רק אופקים שעונים מקומיים (דפני‪.)1223 ,‬‬
‫‪‬‬
‫בקעת בית ציידה מהווה בסיס סחיפה אזורי‪ ,‬ובה אקוויפר המילוי‪ ,‬ממנו נשאבים מי‬
‫שתייה‪ .‬בבקעה קיימות יחידות מילוי צעירות בעובי מעל ‪ 122‬מ' הבנויות חרסיות‬
‫וחלוקים‪ .‬מי התהום בבקעה מצויים באופקי החלוקים ושעונים על השכבות החרסיתיות‬
‫(דפני‪.)1223 ,‬‬
‫שמורות טבע‪ ,‬שטחים פתוחים כבישים וצמתים מפורטים בסעיף ‪ 1.3.1.1‬ו‪.1.10 -‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.3.1‬סכימת משטר הזרימה באקוויפר הבזלת (דפני‪)1223 ,‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 1.4.1.4‬קידוחי מים ומעיינות‬
‫לפי נתוני רשות המים‪ ,‬בתחום שטח הבקשה קיימים אחד עשר קידוחי מים‪ ,‬וברדיוס של ‪ 5‬ק"מ‬
‫ממנו קיימים עוד ‪ 15‬קידוחי מים‪ ,‬סך הכל ‪ 34‬קידוחים‪:‬‬
‫א‪ .‬שני קידוחים חודרים את אקוויפר חבורת יהודה – 'עין סעיד' ("מק עין סעיד מיצר‬
‫‪ )"1‬בו לא מתבצעת כל שאיבה‪' ,‬ומק מיצר ‪ '1‬אשר בו מתבצעת שאיבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קידוח אחד‪' ,‬מק מיצר ‪ ,'3‬חודר את תצורת מישאש ומפיק ממנה מים מהאקוויפר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחד עשר קידוחים באקוויפר המילוי בבקעת בית ציידה‪ ,‬ובאחד מהם‪' ,‬מק גמלא ‪'4‬‬
‫מתבצעת שאיבה‪.‬‬
‫ד‪ .‬קידוח 'מח גופרה ‪ 1‬נקז' בחוף הכנרת סמוך למעיין גופרה‪ ,‬ממנו לא מתבצעת שאיבה‪.‬‬
‫ה‪ .‬שלושה קידוחים באקוויפר המילוי בחמת גדר‪ .‬לא מתבצעת שאיבה בקידוחים אלה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫שמונה עשר קידוחים באקוויפר הבזלת‪ ,‬מהם בשבעה מתבצעת שאיבה‪.‬‬
‫רשימת הקידוחים מוצגת בטבלה ‪ ,1.4.1.4.1‬מיקומם מוצג באיור ‪:1.4.1.4.1‬‬
‫טבלה ‪ :1.4.1.4.1‬קידוחים בתחום ‪ 5‬ק"מ משטח הבקשה (נתוני רשות המים)‬
‫שם‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫עומק‬
‫(מ')‬
‫אקוויפר‬
‫מח בטיחה ת‪140‬‬
‫ארטזי‬
‫‪257800‬‬
‫‪755000‬‬
‫‪102‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מח בטיחה ת‪140‬‬
‫‪258300‬‬
‫‪755300‬‬
‫‪24‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מח בטיחה ת‪350‬‬
‫‪261100‬‬
‫‪750800‬‬
‫‪102‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מח בטיחה ת‪3520‬‬
‫עמוק‬
‫‪261100‬‬
‫‪750800‬‬
‫‪224‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מח בטיחה ת‪3520‬‬
‫תיכון‬
‫‪261100‬‬
‫‪750800‬‬
‫‪66‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מח בטיחה ת‪3520‬‬
‫רדוד‬
‫‪261100‬‬
‫‪750800‬‬
‫‪28.5‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מח גופרה ‪ 1‬נקז‬
‫‪260500‬‬
‫‪745600‬‬
‫‪3.74‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מח חמת גדר ת‪263484 10‬‬
‫‪732512‬‬
‫‪107‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מח חמת גדר ת‪263369 10‬‬
‫‪732423‬‬
‫‪20‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫מיקום‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫בתחום שטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫הערות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫‪34‬‬
‫שם‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫עומק‬
‫(מ')‬
‫אקוויפר‬
‫מיקום‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מח חמת גדר ת‪263100 30‬‬
‫‪732700‬‬
‫‪18‬‬
‫פל‪.‬פל‪.‬אקוויפר‬
‫החוף‬
‫מח פחם ‪1‬‬
‫‪277750‬‬
‫‪764700‬‬
‫‪53.4‬‬
‫בזלת‬
‫מח פחם ‪1‬‬
‫‪277850‬‬
‫‪763960‬‬
‫‪27.5‬‬
‫בזלת‬
‫מח פחם ‪3‬‬
‫‪277950‬‬
‫‪764450‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪1‬‬
‫‪278470‬‬
‫‪769690‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪1‬‬
‫‪278490‬‬
‫‪770140‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪3‬‬
‫‪278650‬‬
‫‪770110‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪4‬‬
‫מק אלוני הבשן‬
‫‪4‬א‬
‫‪279530‬‬
‫‪770010‬‬
‫‪279800‬‬
‫‪770100‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪4‬‬
‫‪278231‬‬
‫‪771666‬‬
‫מק גמלא ‪1‬‬
‫מק גמלא ‪1‬‬
‫(שוחה)‬
‫‪261490‬‬
‫‪754460‬‬
‫‪260650‬‬
‫‪755450‬‬
‫מק גמלא ‪3‬‬
‫‪261830‬‬
‫‪754140‬‬
‫מק גמלא ‪4‬‬
‫‪261150‬‬
‫‪754730‬‬
‫מק חיתל ‪1‬‬
‫‪273860‬‬
‫‪746290‬‬
‫מק מי עדן ‪1‬‬
‫‪267094‬‬
‫‪766996‬‬
‫מק מיצר ‪1‬‬
‫‪265590‬‬
‫‪735690‬‬
‫מק מיצר ‪3‬‬
‫מק עין סעיד‬
‫מיצר ‪1‬‬
‫מק רמת‬
‫מגשימים‬
‫‪265590‬‬
‫‪735700‬‬
‫‪265550‬‬
‫‪738830‬‬
‫‪273980‬‬
‫‪750150‬‬
‫פ באר כמסניה‬
‫‪275900‬‬
‫‪769700‬‬
‫פ באר פיק‬
‫‪266100‬‬
‫‪742300‬‬
‫פ ביר סקופיה‬
‫‪265200‬‬
‫‪745000‬‬
‫פ פזורה ‪1‬‬
‫‪279204‬‬
‫‪768374‬‬
‫בזלת‬
‫‪34.1‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪80‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫אין‬
‫הבקשה‬
‫נתונים בזלת‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪282‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪352‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫אין‬
‫הבקשה‬
‫נתונים בזלת‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪398‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר מרוחק כ‪1522‬‬
‫מ' מקידוח ‪5‬‬
‫מילוי‬
‫‪41‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר בתחום שטח‬
‫הבקשה‬
‫מילוי‬
‫‪18‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר מרוחק כ‪1522‬‬
‫מ' מקידוח ‪5‬‬
‫מילוי‬
‫‪49.5‬‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר מרוחק כ‪1552‬‬
‫מ' מקידוח ‪5‬‬
‫מילוי‬
‫‪18‬‬
‫בתחום שטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪70‬‬
‫מרוחק כ‪422‬‬
‫מ' מקידוח ‪15‬‬
‫בזלת‬
‫‪250‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫טורון קנומן עליון הבקשה‬
‫‪807‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מישאש‬
‫‪336‬‬
‫בתחום שטח‬
‫‪ 1250‬טורון קנומן עליון הבקשה‬
‫בתחום שטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪97‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪5.5‬‬
‫בתחום שטח‬
‫אין‬
‫הבקשה‬
‫נתונים בזלת‬
‫בתחום שטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪291‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫בזלת‬
‫‪320‬‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫הערות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫קידוח מחקר ללא‬
‫שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫ללא שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫פעיל‪ ,‬בעל רדיוס‬
‫מגן‬
‫פעיל‪ ,‬בעל רדיוס‬
‫מגן‬
‫פעיל‪ ,‬בעל רדיוס‬
‫מגן‬
‫פעיל‪ ,‬בעל רדיוס‬
‫מגן‬
‫ללא שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫ללא שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫ללא שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫פעיל‪ ,‬בעל רדיוס‬
‫מגן‬
‫ללא שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫פעיל‪ ,‬בעל רדיוס‬
‫מגן‬
‫פעיל‬
‫פעיל‬
‫נטוש‬
‫פעיל‪ ,‬בעל רדיוס‬
‫מגן‬
‫פרטי‪ ,‬ללא שאיבה‬
‫פרטי‪ ,‬ללא שאיבה‬
‫פרטי‪ ,‬ללא שאיבה‬
‫פעיל‬
‫‪35‬‬
‫שם‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫עומק‬
‫(מ')‬
‫מיקום‬
‫אקוויפר‬
‫פ פזורה ‪ 1‬א‬
‫פ רמות ‪ 1‬שוק‬
‫חדר‬
‫‪278700‬‬
‫‪762300‬‬
‫‪100‬‬
‫‪261060‬‬
‫‪750850‬‬
‫‪65‬‬
‫בזלת‬
‫קוורטר‪-‬אקוויפר‬
‫מילוי‬
‫ת פזורה ‪1‬‬
‫‪278650‬‬
‫‪762300‬‬
‫‪300‬‬
‫בזלת‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫מחוץ לשטח‬
‫הבקשה‬
‫הערות‬
‫פרטי‪ ,‬ללא שאיבה‬
‫פרטי‪ ,‬ללא שאיבה‬
‫ללא שאיבה בשנים‬
‫האחרונות‬
‫לפי נתוני משרד הבריאות‪ ,‬רדיוסי מגן קיימים לשבעה קידוחים‪ .‬שלושה קידוחים בעלי רדיוסי מגן‬
‫מצויים בתחום שטח הבקשה‪' :‬מק רמת מגשימים'‪' ,‬מק גמלא ‪' '4‬ומק מי עדן ‪ .'1‬כל קידוחי‬
‫הבקשה מצויים מחוץ לתחום רדיוסי מגן‪ .‬ארבעה קידוחים בעלי רדיוסי מגן מצויים צפונית‬
‫מזרחית לשטח הבקשה‪' :‬מק אלוני הבשן ‪ ,4 ,3 ,1‬ו‪ .'4 -‬רדיוסי המגן מפורטים בטבלה ‪:1.4.1.4.1‬‬
‫טבלה ‪ :1.4.1.4.1‬רדיוסי מגן של קידוחים (נתוני משרד הבריאות)‬
‫שם‬
‫מק רמת מגשימים‬
‫מק גמלא ‪4‬‬
‫מק מי עדן ‪1‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪4‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪3‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪1‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪4‬‬
‫מיקום‬
‫בתחום שטח הבקשה‬
‫מרוחק כ‪ 1552 -‬מ' מקידוח ‪5‬‬
‫מרוחק כ‪ 422 -‬מ' מקידוח ‪15‬‬
‫מחוץ לשטח הבקשה‬
‫מחוץ לשטח הבקשה‬
‫מחוץ לשטח הבקשה‬
‫מחוץ לשטח הבקשה‬
‫‪X‬‬
‫‪273980‬‬
‫‪261150‬‬
‫‪267094‬‬
‫‪279530‬‬
‫‪278650‬‬
‫‪278490‬‬
‫‪278231‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪750150‬‬
‫‪754730‬‬
‫‪766996‬‬
‫‪770010‬‬
‫‪770110‬‬
‫‪770140‬‬
‫‪771666‬‬
‫רדיוס א'‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫רדיוס ב'‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪210‬‬
‫‪250‬‬
‫‪250‬‬
‫‪250‬‬
‫‪150‬‬
‫רדיוס ג'‬
‫לא קיים‬
‫‪200‬‬
‫‪420‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪200‬‬
‫קידוחי המים‪ ,‬רדיוסי המגן והמעיינות מוצגים באיור ‪.1.4.1.4.1‬‬
‫לפי המפה הטופוגרפית (איור ‪ )1.4.1.4.1‬בתחום שטח הבקשה קיימים מאות מעיינות‪ .‬רוב‬
‫המעיינות עונתיים ושעונים‪ ,‬ואין לגביהם מידע מלבד הופעתם במפה‪ .‬בטבלה ‪ 1.4.1.4.3‬מפורטים‬
‫‪ 53‬מעיינות עיקריים אשר תועדו על ידי מיכלסון (‪ ,)1951‬דפני (‪ ,)1223‬רשות המים ובסקר של‬
‫חברת אפק בקרבת הקידוחים‪ .‬רוב המעיינות נובעים מאופקים שונים באקוויפר הבזלת‪ .‬חלקם‬
‫נובעים מיחידות סלע בחבורות עבדת‪ ,‬סקיה וטבריה‪ ,‬ואילו מקור מעיינות חמת גדר‪ ,‬גופרה‬
‫ונוקיב‪ ,‬הוא כנראה באקוויפר חבורת יהודה‪ ,‬או אקוויפר עמוק אחר‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫טבלה ‪ :1.4.1.4.3‬מעיינות עיקריים בשטח הבקשה‬
‫נ‪.‬צ‪( .‬רשת‬
‫ישראל חדשה)‬
‫רום נביעה‬
‫(מ')‬
‫מעיינות רזנייה‬
‫‪1591250554351‬‬
‫‪495‬‬
‫רוקאד‬
‫מעיינות בצת ג'וחדר*‬
‫מעיינות אדם דנניר*‬
‫מעיינות שעבניה‬
‫מעיינות פחם*‬
‫עין סנבר ראשי*‬
‫‪1422150555144‬‬
‫‪1554420541341‬‬
‫‪1549990555999‬‬
‫‪1555120544231‬‬
‫‪1419410545543‬‬
‫‪552‬‬
‫‪455‬‬
‫‪555‬‬
‫‪512‬‬
‫‪312‬‬
‫רוקאד‬
‫דליות – כנרת‬
‫דליות – כנרת‬
‫דליות – כנרת‬
‫משושים – כנרת‬
‫עיינות א‪-‬שיך חוסיין‬
‫‪1455950543313‬‬
‫‪155‬‬
‫זוויתן – כנרת‬
‫עינות תנוריה*‬
‫‪1542220541222‬‬
‫‪542-422‬‬
‫דליות – כנרת‬
‫עין עלמין א‪-‬ג'דידה*‬
‫עין קציבה ג'דידה*‬
‫עינות חושנייה‬
‫‪1421420544493‬‬
‫‪1449420545444‬‬
‫‪1555240545443‬‬
‫‪145‬‬
‫‪452‬‬
‫‪592‬‬
‫ירדן‬
‫יהודייה – כנרת‬
‫יהודייה – כנרת‬
‫שם מעיין‬
‫אגן היקוות‬
‫סיבת נביעה‬
‫בזלת וסקוריה מעיינות‬
‫מפוזרים‬
‫בזלת וטופים מעיינות מפוזרים‬
‫בזלת מעיינות מפוזרים‬
‫בזלת מעיינות רבים מפוזרים‬
‫בזלת מעיינות מפוזרים‬
‫בזלת מס' מעיינות‬
‫בזלת לרגלי העתק מעיינות‬
‫הזויתן‬
‫בזלת (פיזור ניכר של‬
‫המעיינות)‬
‫ע"י העתק‪ ,‬בזלת‬
‫בזלת לפי המפה‬
‫בזלת ‪ 4‬מעיינות‬
‫אקוויפר‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫‪2‬‬
‫‪54.24‬‬
‫‪313.94‬‬
‫‪431.51‬‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫‪554.9‬‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫‪534.14‬‬
‫‪445.34‬‬
‫עין אל מודטיה והשאר‬
‫‪1414910541414‬‬
‫‪542 – 532‬‬
‫רוקאד‬
‫בזלת וטופים‪ ,‬סקוריה מס'‪1‬‬
‫מעיינות אל מדוורה‬
‫בזלת צעירה‬
‫מעינות רפיד*‬
‫‪1442220541222‬‬
‫‪522 – 442‬‬
‫רוקאד‬
‫בזלת וטופים מס' מעיינות‪.‬‬
‫לפי המפה בשטח סוריה‬
‫בזלת צעירה‬
‫עין אל בג'ה*‬
‫‪1424940559394‬‬
‫‪445‬‬
‫רוקאד‬
‫מעיין ג'וחדר*‬
‫‪1421410559452‬‬
‫‪442‬‬
‫רוקאד‬
‫עינות בוטמיה*‬
‫‪1412220541222‬‬
‫‪522‬‬
‫רוקאד‬
‫עין אל מנצורה*‬
‫‪1541530559145‬‬
‫‪542‬‬
‫דליות – כנרת‬
‫עין אל אם דופון*‬
‫‪1553420559134‬‬
‫‪592‬‬
‫דליות ‪ -‬כנרת‬
‫עין דיר עזיז‬
‫‪1449420551122‬‬
‫‪142‬‬
‫כנף ‪ -‬כנרת‬
‫ו‪ .‬אל קציבה (נ‪ .‬כנף)‬
‫‪1441540551424‬‬
‫‪192‬‬
‫כנף ‪ -‬כנרת‬
‫עיון חמוד‬
‫עינות ג'רניה‬
‫‪1453450553943‬‬
‫‪1491250555145‬‬
‫‪352‬‬
‫‪352‬‬
‫ו‪ .‬שיח עלי כנרת‬
‫דליות ‪ -‬כנרת‬
‫עין אבו שהב‬
‫‪1529410554445‬‬
‫‪352‬‬
‫דליות ‪ -‬כנרת‬
‫עין דיר קרוח‬
‫‪1524110554594‬‬
‫‪342‬‬
‫דליות ‪ -‬כנרת‬
‫עין א‪-‬ספירה מעיין‬
‫הקשתות‬
‫‪1493120552552‬‬
‫‪342‬‬
‫סמך ‪ -‬כנרת‬
‫עין א‪-‬תינה עין שוקו‬
‫‪1414110534315‬‬
‫‪145‬‬
‫כנרת‬
‫עין אם אל עזם‬
‫‪1414110534914‬‬
‫‪142‬‬
‫כנרת‬
‫עין אם אל אדם‬
‫‪1415490539445‬‬
‫‪142‬‬
‫כנרת‬
‫עין אל אדם‬
‫‪1412140539539‬‬
‫‪192‬‬
‫כנרת‬
‫סקוריה ובזלת‬
‫בזלת וטופים מקיום שגוי‬
‫במקור‪ .‬נקרא גם עין אם א‪-‬‬
‫שרשיח‬
‫בזלת וטופים מס' מעיינות‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת הרבה מעיינות באזור‪,‬‬
‫רובם לא מופיעים ברשימה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת כנ"ל‬
‫סמוך למגע ת‪ .‬גשר עם בזלת‬
‫הכיסוי‬
‫סמוך למגע ת‪ .‬גשר עם בזלת‬
‫הכיסוי‬
‫בין ‪ 1‬זרמי בזלת‪ ,‬יבש‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪ .‬גשר‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס (אום אל קנטיר)‬
‫סמוך למגע בזלת הכיסוי עם‬
‫ת‪ .‬הורדוס‬
‫סמוך למגע בזלת הכיסוי עם‬
‫ת‪ .‬הורדוס‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס מיקום זה במפה מופיע‬
‫ללא שם‬
‫נקודה זו במפה נקראת בשם‬
‫המעיין‬
‫ספיקה‬
‫שנתית‬
‫ממוצעת‬
‫‪1225-1211‬‬
‫(אלמ"ק)‬
‫‪33.94‬‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫‪341.51‬‬
‫‪154.44‬‬
‫‪37‬‬
‫נ‪.‬צ‪( .‬רשת‬
‫ישראל חדשה)‬
‫רום נביעה‬
‫(מ')‬
‫עין אל עיון‬
‫‪1419440535443‬‬
‫‪152‬‬
‫ו‪ .‬סלעת עיון‬
‫ירמוך‬
‫עין פיק עליון‬
‫‪1442140541394‬‬
‫‪312‬‬
‫עין גב – כנרת‬
‫עין עויניש‬
‫‪1415540545213‬‬
‫‪115‬‬
‫סמך כנרת‬
‫עין סויקטה א‬
‫‪1431240544544‬‬
‫‪112‬‬
‫סמך כנרת‬
‫עין סויקטה ב‬
‫‪1445210545545‬‬
‫‪122‬‬
‫סמך כנרת‬
‫עין א‪-‬תענה‬
‫‪1445120544424‬‬
‫‪195‬‬
‫סמך כנרת‬
‫עין עדיסה‬
‫‪1449150545443‬‬
‫‪115‬‬
‫סמך כנרת‬
‫מעין ע"י בנחל נוב‬
‫‪1511410544552‬‬
‫‪315‬‬
‫ו‪ .‬ג'יבין רוקאד‬
‫עין סיחאן א‬
‫‪1554590545522‬‬
‫‪392‬‬
‫ו‪ .‬סיחאן רוקאד‬
‫עין סיחן ב‬
‫‪1553490545119‬‬
‫‪352‬‬
‫ו‪ .‬סיחאן רוקאד‬
‫עין א‪-‬טרוק‬
‫‪1544540544144‬‬
‫‪392‬‬
‫רוקאד‬
‫עין ג'דיא‬
‫‪1525320544115‬‬
‫‪322‬‬
‫ו‪ .‬סמך כנרת‬
‫אלעל‬
‫ו‪ .‬דופילה‬
‫‪1524320545133‬‬
‫‪322‬‬
‫סמך כנרת‬
‫ו‪ .‬דופילה‬
‫‪1521150544222‬‬
‫‪344‬‬
‫סמך כנרת‬
‫ו‪ .‬דיר עזיז א (נחל כנף)‬
‫ו‪ .‬דיר עזיז ב (נחל כנף)‬
‫אל ח'שש‬
‫מעיין ע"י א‪-‬תלילת‬
‫זיתה‬
‫‪1445540551222‬‬
‫‪1445250551144‬‬
‫‪1435210551932‬‬
‫‪1451910551241‬‬
‫‪1449940555442‬‬
‫‪125‬‬
‫‪52‬‬
‫‪-52‬‬
‫‪45‬‬
‫‪155‬‬
‫כנף ‪ -‬כנרת‬
‫כנף ‪ -‬כנרת‬
‫כנף ‪ -‬כנרת‬
‫כנף ‪ -‬כנרת‬
‫דליות – כנרת‬
‫מעיין ע"י אל ג'מיזה‬
‫‪1454550554545‬‬
‫‪145‬‬
‫דליות – כנרת‬
‫עין שריר‬
‫עין מוג'היה (גהה)*‬
‫עין חותיה‬
‫מעיין ע"י כפר חרוב‬
‫‪1421190535119‬‬
‫‪1451520545245‬‬
‫‪1453940544122‬‬
‫‪1414450542445‬‬
‫‪39‬‬
‫‪122‬‬
‫‪35‬‬
‫‪192‬‬
‫כנרת‬
‫סמך‬
‫סמך‬
‫כנרת‬
‫עיון בע'תחא‬
‫‪1452120541134‬‬
‫‪152‬‬
‫מיצר‬
‫חתוך בטופוגרפיה‬
‫חתוך בטופוגרפיה‬
‫ע"י העתק‬
‫מגע ת‪ .‬גשר – ת‪ .‬הורדוס‬
‫מגע ת‪ .‬גשר – ת‪ .‬הורדוס‬
‫מגע ת‪ .‬גשר – ת‪ .‬הורדוס נ‪.‬צ‪.‬‬
‫של הסימון במפה שונה מעט‬
‫מהנ‪.‬צ‪ .‬במקור‪.‬‬
‫העתק בקג"ל‬
‫חתוך בטופוגרפיה‬
‫חתוך בטופוגרפיה‬
‫הפרט העליון‬
‫סמוך למגע ת‪ .‬הורדוס – פרט‬
‫מרישה‬
‫ללא שם‪ ,‬ע"י ‪O.P.7‬‬
‫‪1521420542344‬‬
‫‪152‬‬
‫ירמוך‬
‫כנראה עין אי"ה – ע"י העתק‬
‫עין אל מרן‬
‫ארדי ג'רג'י‬
‫‪1515540543312‬‬
‫‪1531450544135‬‬
‫‪145‬‬
‫‪155‬‬
‫רוקאד – נוב‬
‫רוקאד – נוב‬
‫עין סרס‬
‫‪1545920545454‬‬
‫‪112‬‬
‫רוקאד – מסיל‬
‫אבו ח'יט‬
‫מגע ת‪ .‬הורדוס – פרט מרישה‬
‫מגע ת‪ .‬הורדוס – פרט מרישה‬
‫מגע ת‪ .‬הורדוס – פרט מרישה‬
‫הנ‪.‬צ‪ .‬במקור שגוי‬
‫שם מעיין‬
‫אגן היקוות‬
‫סיבת נביעה‬
‫סמוך למגע בזלת הכיסוי עם‬
‫האיאוקן‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫חלק תחתון של בזלת הכיסוי‬
‫חלק תחתון של בזלת הכיסוי ‪1‬‬
‫מעיינות במרחק של כ‪ 522 -‬מ'‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫בין ‪ 1‬זרמי בזלת‪ ,‬חתוך טעות‬
‫נ‪.‬צ‪ .‬במקור בטופוגרפיה‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס טעות נ‪.‬צ‪ .‬במקור‬
‫חתוך בטופוגרפיה טעות נ‪.‬צ‪.‬‬
‫במקור‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס‬
‫מגע בזלת הכיסוי עם ת‪.‬‬
‫הורדוס לא מופיע במפה‬
‫אקוויפר‬
‫ספיקה‬
‫שנתית‬
‫ממוצעת‬
‫‪1225-1211‬‬
‫(אלמ"ק)‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫בזלת הכיסוי‬
‫תצורת גשר‬
‫תצורת גשר‬
‫תצורת גשר‬
‫תצורת גשר‬
‫תצורת גשר‬
‫תצורת גשר‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫‪444.24‬‬
‫‪38‬‬
‫נ‪.‬צ‪( .‬רשת‬
‫ישראל חדשה)‬
‫רום נביעה‬
‫(מ')‬
‫נבע ביר א‪-‬סבע‬
‫‪1541520544442‬‬
‫‪132‬‬
‫רוקאד‬
‫עין כנור‬
‫עין נבל‬
‫‪1424450541444‬‬
‫‪1425120541294‬‬
‫‪-151‬‬
‫‪-145‬‬
‫כנרת‬
‫כנרת‬
‫שם מעיין‬
‫סיבת נביעה‬
‫אגן היקוות‬
‫אקוויפר‬
‫מגע ת‪ .‬הורדוס – פרט מרישה‬
‫הנ‪.‬צ‪ .‬במקור שגוי‬
‫ע"י ההעתק של הגרבן‬
‫ע"י ההעתק של הגרבן‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת הורדוס‬
‫תצורת עין גב‬
‫תצורת עין גב‬
‫עין בטח‬
‫‪1445110539393‬‬
‫‪142‬‬
‫ירמוך‬
‫חתוך בטופוגרפיה‬
‫תצורת פיק‬
‫ופרט מרישה‬
‫עין ג'רג'י‬
‫‪1515420544251‬‬
‫‪142‬‬
‫רוקאד – נוב‬
‫חתוך בטופוגרפיה‬
‫תצורת פיק‬
‫ופרט מרישה‬
‫עין פיק תחתון‬
‫‪1415220541332‬‬
‫‪45‬‬
‫נוב‪-‬כנרת‬
‫סמוך להעתק‪ .‬מגע ת‪.‬פיק עם‬
‫פ‪ .‬מרישה‬
‫תצורת פיק‬
‫ופרט מרישה‬
‫עין סמך‬
‫‪1444440544944‬‬
‫‪-122‬‬
‫סמך ‪ -‬כנרת‬
‫העתק בפרט מרישה‬
‫תצורת פיק‬
‫ופרט מרישה‬
‫עין סחינה (אל חמה‬
‫מתוק)‬
‫‪1432950531422‬‬
‫‪-152‬‬
‫ירמוך‬
‫כנראה סמוך להעתק‬
‫אקוויפר לא‬
‫ברור (קנומן‬
‫טורון או בזלת)‬
‫בזלת‪ .‬לא ברור איזו‬
‫אקוויפר לא‬
‫ברור (קנומן‬
‫טורון או בזלת)‬
‫עין דרדרה (בטיחה)*‬
‫‪1415250555411‬‬
‫‪-112‬‬
‫משושים‬
‫ספיקה‬
‫שנתית‬
‫ממוצעת‬
‫‪1225-1211‬‬
‫(אלמ"ק)‬
‫‪141.94‬‬
‫לא מופיע במפה‬
‫אקוויפר לא‬
‫ברור (קנומן‬
‫טורון או בזלת)‬
‫עין גופרה*‬
‫‪1424440545544‬‬
‫‪-112‬‬
‫כנרת‬
‫העתק ים המלח‬
‫מעיינות חמים‬
‫ומלוחים‬
‫עין נוקיב‬
‫‪1425440544125‬‬
‫‪-129‬‬
‫כנרת‬
‫העתק ים המלח‬
‫מעיינות חמים‬
‫ומלוחים‬
‫עין מקלה*‬
‫‪1414390531219‬‬
‫‪-152‬‬
‫ירמוך‬
‫העתקים‬
‫מעיינות חמים‬
‫ומלוחים‬
‫‪1149.4‬‬
‫עין בלזם*‬
‫‪1414550531151‬‬
‫‪-142‬‬
‫ירמוך‬
‫העתקים‬
‫מעיינות חמים‬
‫ומלוחים‬
‫‪1511.1‬‬
‫עין ריח*‬
‫‪1415940531241‬‬
‫‪-155‬‬
‫ירמוך‬
‫העתקים‬
‫מעיינות חמים‬
‫ומלוחים‬
‫‪1444.4‬‬
‫עין סחינה*‬
‫‪1432220531525‬‬
‫‪-142‬‬
‫ירמוך‬
‫העתקים‬
‫מעיינות חמים‬
‫ומלוחים‬
‫‪3451‬‬
‫עין משפע*‬
‫דפון*‬
‫בית המכס*‬
‫רוריג'ת*‬
‫‪-122‬‬
‫‪1591120555112‬‬
‫‪592‬‬
‫‪1554220559122‬‬
‫‪112‬‬
‫‪1594220544422‬‬
‫‪112‬‬
‫‪1595220549922‬‬
‫מנוטר ע"י השירות ההידרולוגי‬
‫מגע בזלת אלוביום‬
‫בזלת‬
‫חתוך בטופוגרפיה‬
‫העתק‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫בזלת צעירה‬
‫*‬
‫כנרת‬
‫דליות‬
‫הירדן‬
‫הירדן‬
‫‪51.31‬‬
‫‪155.94‬‬
‫‪43.44‬‬
‫‪414.41‬‬
‫‪514.5‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ 1.4.1.5‬קשרים הידראוליים‬
‫לפי רשות המים (‪ ,)1211‬אקוויפר הבזלת (תא דיווח ‪ 552‬או ‪ )5.5‬מוזן ממספר מקורות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גשמים‬
‫‪‬‬
‫אקוויפרי חבורות יהודה וערד במורדות החרמון ומקורות הירדן בחלקו הצפוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אקוויפר חבורת יהודה (תא דיווח ‪ 544‬או ‪ )5.4‬בדרום הגולן‪ .‬לפי הערכת חברת אפק‪ ,‬אין‬
‫קשר בדרום הגולן בין אקוויפר הבזלת לבין אקוויפר חבורת יהודה‪.‬‬
‫לפי דפני (‪ )1223‬בצפון הגולן אמנם קיים קשר הידראולי בין אקוויפר הבזלת לבין אקוויפר חבורת‬
‫יהודה‪ ,‬אך מאזן המים ביניהם הוא אפס‪ .‬כמו כן‪ ,‬אפשרית הזנה של מים מאקוויפר הבזלת אל‬
‫אקוויטרד תצורת הורדוס‪ .‬דפני (‪ )1223‬מעריך שמקור רוב המים‪ ,‬המזינים את תצורת הורדוס‪ ,‬הוא‬
‫באקוויפרים שעונים וכמותם מסתכמת ב‪ 1 -‬מלמ"ק בשנה‪ .‬יציאות המים מאקוויפר הבזלת הן‬
‫למעיינות (‪ 44.4‬מלמ"ק בשנה)‪ ,‬לקידוחים (‪ 5.4‬מלמ"ק לשנה)‪ ,‬אל האקוויפר בעמק החולה ואל‬
‫הכנרת דרך מעיינות תת מימיים‪.‬‬
‫אקוויפר חבורת יהודה בגולן (תא דיווח ‪ 544‬או ‪ )5.4‬מוזן בעיקר ממחשופי חבורות עג'לון ובלקה‬
‫בממלכת ירדן באזור אירביד ועג'לון‪ .‬הזנה משנית נוספת קיימת כנראה ממורדות החרמון‬
‫ומקורות הירדן (קשר הידראולי משוער בין צפון הגולן לבין דרום הגולן)‪ .‬כמויות ההעשרה‬
‫הטבעית נאמדו על ידי תכנון המים לישראל (‪ )1949‬והן ‪ 111‬מלמ"ק לשנה מכיוון ממלכת ירדן‬
‫ומלמ"ק בודדים מכיוון החרמון‪ .‬יציאות המים מהאקוויפר הן למעיינות (‪ 14.5‬מלמ"ק לשנה)‪,‬‬
‫לקידוחים (‪ 1.5‬מלמ"ק לשנה)‪ ,‬אל אקוויפר הבזלת‪ ,‬אל הכנרת דרך מעיינות תת מימיים וממלכת‬
‫ירדן‪ ,‬שם קיימים מעיינות וקידוחים‪ .‬קשרי דליפה קיימים כנראה עם אקוויפר תצורת מישאש‬
‫(תהל‪ .)1949 ,‬יחד עם זאת שאיבות מתצורת מישאש מקידוח 'מיצר ‪ '3‬אינן משפיעות על המפלס‬
‫בחבורת יהודה בקידוחי 'מיצר ‪' '1‬ועין סעיד' (סימון וחובריו‪.)1995 ,‬‬
‫אקוויפר תצורת מישאש בגולן (כלול בתא דיווח ‪ )544‬מוזן בעיקר ממחשופי חבורות עג'לון ובלקה‬
‫בממלכת ירדן באזור אירביד ועג'לון‪ .‬בדרום הגולן קיימת חציצה אקוויטרדית בין סלעי שתי‬
‫החבורות‪ ,‬אך יתכנו קשרי דליפה עם אקוויפר חבורת יהודה (תהל‪.)1949 ,‬‬
‫מקורות ההזנה של האקוויפר בבקעת בית ציידה הם גשמים‪ ,‬מי אקוויפר הבזלת וחלחול מנחלים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימים מעיינות‪ ,‬בהם נובעות תמלחות מהעומק‪.‬‬
‫הקשרים ההידראוליים של תאי דיווח אלה ואחרים סביב הכנרת מתוארים באיור ‪.1.4.1.5.1‬‬
‫‪41‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.5.1‬קשרים הידראוליים סביב הכנרת (רשות המים‪ ;)1211 ,‬אקוויפר הבזלת – תא דיווח‬
‫‪ 5.5‬ואקוויפר חבורות יהודה והר הצופים– תא דיווח ‪ ,5.4‬מסומנים בצהוב‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ 1.4.1.4‬עובי תווך לא רווי‬
‫כאמור בסעיף ‪ ,1.4.1.3‬אקוויפר הבזלת מורכב מתת‪-‬אקוויפר אזורי ועמוק חצי פריאטי ומגופי מים‬
‫מקומיים‪ ,‬השעונים על שכבות קרקע מאובנת‪ .‬אם נתייחס לתת‪-‬האקוויפר האזורי כאקוויפר‬
‫פריאטי‪ ,‬נוכל להעריך את עובי התווך הלא רווי לפי ההפרש בין מפת המפלסים‪ ,‬המוצגת באיור‬
‫‪ 1.4.1.1.1‬לבין הטופוגרפיה‪ .‬לפי חישוב זה עובי התווך הלא רווי בצפון מזרח שטח הבקשה הוא כ‪-‬‬
‫‪ 122‬מ'‪ ,‬והוא מתדקק לכיוון דרום מערב‪ :‬כ‪ 52 -‬מ' באזור קצרין‪ ,‬ומטרים בודדים בבקעת בית‬
‫ציידה‪.‬‬
‫‪ 1.4.1.5‬עובי שכבות אטימות מעל ומתחת לאקוויפרים‬
‫עובי תצורת מנוחה\ואדי ע'ודראן‪ ,‬החוצצת בין סלעי חבורת יהודה לבין סלעי תצורת מישאש הוא‬
‫‪ 52-52‬מ' (תהל‪.)1949 ,‬‬
‫את אקוויפר תצורת מישאש מכסים סלעים אטימים מתצורות ע'רב‪ ,‬טקיה ומחבורת עבדת‪ .‬עובי‬
‫סלעי תצורות ע'רב וטקיה הוא כ‪ ,132-142 -‬עובי סלעי חבורת עבדת מגיע לכ‪ 432 -‬מ' (מיכלסון‪,‬‬
‫‪ ;1941‬תהל‪.)1949 ,‬‬
‫סלעי חבורות סקיה וטבריה כוללים חילופין של יחידות אקוויקלודיות ויחידות אקוויפריות לא‬
‫משמעותיות‪ .‬העובי של חתך סלעים מגוון זה בדרום הגולן נע בין אפס לבין ‪ 1222‬מ' בבקעת בית‬
‫ציידה (‪.)Meiler, 2011‬‬
‫עובי שכבות הקרקע המאובנת בחבורת בשן הוא מטרים בודדים‪ ,‬אך מספר השכבות ועוביין‬
‫משתנה ממקום למקום‪.‬‬
‫‪ 1.4.1.4‬מוליכויות הידראוליות‬
‫המוליכות ההידראולית האופקית באקוויפר הבזלת בגולן עומדת על כ‪ 312 -‬מ' לשנה (‪12-5‬‬
‫מ'\שניה)‪ .‬ערך זה מתאים לסלעי בזלת סדוקה גם במקומות אחרים בעולם‪ .‬המוליכות כנראה‬
‫קטנה יותר במערב הגולן בשל קיום ההעתקים‪ ,‬וגדולה יותר במזרח בשל סידוק מפותח לאורך‬
‫קווי התילים‪ .‬בקידוח 'אלוני הבשן ‪ '4‬חושבה מוליכות של ‪ 14‬מ' ליום (‪ 1.4*12-4‬מ'\שניה) לפי‬
‫תולכה של ‪ 3522‬מ"ר ליום‪ ,‬אשר חושבה במבחן שאיבה (דפני‪.)1223 ,‬‬
‫תולכת סלעי אקוויפר חבורת יהודה נמדדה במבחני שיוב בקידוח 'מיצר ‪' '1‬ועין סעיד' (מיכלסון‪,‬‬
‫‪ .)1941‬הערך אשר חושב והוערך כמייצג את האקוויפר הוא ‪ 115‬מ"ר ליום‪ .‬הערך חושב לפי שאיבה‬
‫מחתך של ‪ 145‬מ'‪ ,‬כלומר מוליכות של ‪ 2.44‬מ' ליום (‪ 5*12-4‬מ'\שניה)‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫התולכה אשר חושבה עבור אקוויפר תצורת מישאש בקידוח 'מיצר ‪ '3‬היא ‪ 92-152‬מ"ר ליום (תהל‪,‬‬
‫‪ ;1949‬סימון וחובריו‪.)1995 ,‬‬
‫בבקעת בית ציידה קיים טווח רחב של תולכות הנע בין ‪ 52‬מ"ר ליום בשכבות החרסיתיות לבין‬
‫‪ 1422‬מ"ר ליום בשכבות החלוקים‪ .‬התולכות נבדקו במבחני שפילה ושיוב בקידוחים שונים (תיקי‬
‫קידוחים מספריית תהל; שהרבני וחובריו‪ 1954 ,‬אצל דפני‪.)1223 ,‬‬
‫‪ 1.4.1.9‬איכות מים‬
‫אקוויפר הבזלת – ריכוז הכלורידים באקוויפר הבזלת נמוך מ‪ 12 -‬מג"ל‪ ,‬למעט קידוחי 'מק מי עדן‬
‫‪' '1‬ומק רמת מגשימים' אשר ריכוז הכלורידים בהם הוא כ‪ 35 -‬וכ‪ 55 -‬מג"ל בהתאמה‪ .‬ריכוז‬
‫הכלורידים של הקידוחים הנמדדים מוצג באיור ‪ .1.4.1.9.1‬ריכוז החנקות באקוויפר הבזלת אינו‬
‫עולה על ‪ 15‬מג"ל‪ ,‬למעט בקידוח 'פזורה ‪ ,'1‬שם נרשם ערך שיא של ‪ 43‬מג"ל בשנת ‪.1211‬‬
‫‪60‬‬
‫‪55‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/04‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/09‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/02‬‬
‫‪26‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/08‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/01‬‬
‫‪22‬‬
‫‪09‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/07‬‬
‫‪06‬‬
‫‪08‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/12‬‬
‫‪18‬‬
‫‪08‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/06‬‬
‫‪01‬‬
‫‪07‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪07‬‬
‫‪/ 20‬‬
‫‪/04‬‬
‫‪28‬‬
‫‪10‬‬
‫תאריך‬
‫מק אלוני הבשן ‪4‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪3‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪2‬‬
‫מק רמת מגשימים‬
‫מק מי עדן ‪1‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪5‬‬
‫מק אלוני הבשן ‪8‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.9.1‬ריכוז הכלורידים בקידוחים השואבים מאקוויפר הבזלת (נתוני רשות המים)‬
‫אקוויפר חבורת יהודה – ריכוז הכלורידים‪ ,‬אשר נמדד בקידוח 'מיצר ‪ ,'1‬השואב מאקוויפר חבורת‬
‫יהודה‪ ,‬עמד על ‪ 343‬מג"ל בשנת ‪ 135 ,1225‬מג"ל בשנת ‪ 424 ,1229‬מג"ל בשנת ‪ 1212‬ו‪ 442 -‬מג"ל‬
‫בשנת ‪ .1211‬ריכוז החנקות לא עלה על ‪ 5‬מג"ל‪ .‬מליחות מעיינות חמת גדר בשנים ‪ 1225-1211‬נעה‬
‫מגכ"ל‬
‫‪40‬‬
‫‪43‬‬
‫בין ‪ 44-53‬מגכ"ל במעיין המתוק 'עין סחינה' לבין ‪ 195-449‬במעיינות החמים ריח‪ ,‬מקלה ובלזם‪ .‬לפי‬
‫טמפרטורת המעיינות והטמפרטורות שנמדדו בקידוח 'עין סעיד'‪ ,‬ניתן לקבוע שהמעיינות נובעים‬
‫מעומקים שונים‪ 422-1322 ,‬מ' (מיכלסון‪.)1941 ,‬‬
‫אקוויפר תצורת מישאש – ריכוז הכלורידים‪ ,‬אשר נמדד בקידוח 'מיצר ‪ ,'3‬השואב מאקוויפר‬
‫תצורת מישאש‪ ,‬עמד על ‪ 94‬מג"ל בשנת ‪ 129 ,1224‬מג"ל בשנת ‪ 1229‬ו‪ 125-‬מג"ל בשנת ‪ .1212‬ריכוז‬
‫החנקות לא עלה על ‪ 1‬מג"ל‪.‬‬
‫אקוויפר המילוי – המליחות בקידוח 'מק גמלא ‪ '4‬בשפך דליות נמוכה מ‪ 42 -‬מגכ"ל‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫המליחות בבקעת בית ציידה עשויה להגיע ל‪ 3222 -‬מגכ"ל בשל התאדות גבוהה ובשל תמלחות‬
‫הקשורות לבקע ים המלח‪ ,‬אשר עולות דרך סדקים והעתקים (מיכלסון‪ ;1951 ,‬דפני‪.)1223 ,‬‬
‫‪ 1.4.1.12‬מפלסים‬
‫המפלסים באקוויפר הבזלת (תת‪-‬האקוויפר האזורי) נמצאים בירידה מתמדת‪ ,‬עקב שאיבה‪,‬‬
‫ועומדים על ‪ 415‬מ' בשדה קידוחים אלוני הבשן (יוצא מן הכלל הוא 'קידוח אלוני הבשן ‪ ,'1‬בו‬
‫עלה המפלס ל‪ 415 -‬מ' בשנים ‪ .)1211-1213‬להשוואה‪ ,‬בתחילת שנות התשעים עמד המפלס על‬
‫רום של כ‪ 434 -‬מ'‪ .‬המפלסים מוצגים באיור ‪ .1.4.1.12.1‬המפלסים משתפלים לכיוון דרום מערב‬
‫עם השתפלות המבנה וכיווני הזרימה‪ .‬מפת מפלסים מוצגת באיור ‪ 1.4.1.1.1‬בסעיף ‪.1.4.4‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.12.1‬מפלסים באקוויפר הבזלת‪ ,‬שדה קידוחים אלוני הבשן‪ ,‬תא דיווח ‪( 552‬רשות‬
‫המים‪.)1211 ,‬‬
‫‪44‬‬
‫מפלסי המים בתא דיווח ‪( 544‬חבורת יהודה והר הצופים) נמצאים גם הם בירידה מתמדת מרום‬
‫של כ‪ -35 -‬מ' בשנות השמונים לרום של ‪ -45‬מ' בשנת ‪( 1212‬איור ‪.)1.4.1.12.1‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪-35‬‬
‫‪-45‬‬
‫‪-50‬‬
‫‪-55‬‬
‫‪-60‬‬
‫מפלס מ' מתחת לפני הים‬
‫‪-40‬‬
‫‪-65‬‬
‫‪-70‬‬
‫‪10‬‬
‫‪08‬‬
‫‪06‬‬
‫‪04‬‬
‫‪02‬‬
‫‪00‬‬
‫‪98‬‬
‫‪96‬‬
‫‪94‬‬
‫‪92‬‬
‫‪90‬‬
‫‪88‬‬
‫‪86‬‬
‫‪84‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫שנה‬
‫איור ‪ :1.4.1.12.1‬מפלס תא דיווח ‪ ,544‬חמת גדר (רשות המים‪)1211 ,‬‬
‫קידוחי 'מיצר ‪' '1‬ועין סעיד'‪ ,‬אשר מגיעים לסלעי חבורת יהודה בדרום הגולן‪ ,‬משקפים את ירידת‬
‫המפלסים‪ :‬בקידוח 'מיצר ‪ ,'1‬בתקופה שבין השנים ‪ ,1225-1211‬ירד המפלס מרום של ‪ -43‬מ'‬
‫(מתחת לפני הים) בשנת ‪ 1225‬לרום של ‪ -55‬בשנת ‪ ,1211‬ועלה לרום של ‪ -52‬בשנת ‪ .1211‬בקידוח‬
‫'עין סעיד'‪ ,‬בתקופה שבין השנים ‪ ,1224-1211‬ירד המפלס מרום של ‪ -41‬מ' (מתחת לפני הים) בשנת‬
‫‪ 1224‬לרום של ‪ -54‬בשנת ‪ .1211‬מכיוון שהמידע על אקוויפר חבורת יהודה קיים רק בשני קידוחים‬
‫אלה‪ ,‬אי אפשר לייצר מפת מפלסים עבור האקוויפר‪.‬‬
‫המפלסים בקידוח 'מיצר ‪ ,'3‬היחיד אשר שואב מסלעי תצורת מישאש‪ ,‬מראים גם הם ירידת‬
‫מפלסים‪ :‬ממפלס ‪ -52‬מ' בשנת ‪ 1225‬עד למפלס ‪ -54‬באפריל ‪ ,1213‬כאשר מפלס השיא היה ‪ -41‬מ'‬
‫בשנת ‪ ,1224‬ומפלס השפל היה ‪ -42‬בשנת ‪.1211‬‬
‫המפלסים בבקעת בית ציידה מצויים בעומק מטרים בודדים מפני השטח‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ 1.4.1‬מאגרי מים פריאטים וכלואים‬
‫בסעיף זה יפורטו עוביי שכבות מי התהום ופוטנציאל ההפקה של קידוחים‪ .‬קשרים הידראוליים‬
‫בין האקוויפרים מפורטים בסעיף ‪ ,.1.4.1.5‬אזורי המילוי החוזר מפורטים בסעיף ‪ ,1.4.1.3‬עומדים‬
‫הידראוליים מפורטים בסעיף ‪.1.4.1.12‬‬
‫ככלל‪ ,‬באזור הבקשה קיימים ארבעה מאגרי מים תת קרקעיים עיקריים‪:‬‬
‫אקוויפר חבורת יהודה – אקוויפר כלוא‪.‬‬
‫אקוויפר תצורת מישאש – אקוויפר כלוא‪.‬‬
‫אקוויפר הבזלת‪ ,‬המורכב מתת‪-‬אקוויפר אזורי עמוק חצי פריאטי‪ ,‬וגופי מים מקומיים שעונים‪.‬‬
‫אקוויפר המילוי בבקעת בית ציידה – אקוויפר פריאטי הבנוי מגופי מים שעונים‪.‬‬
‫‪ 1.4.1.1‬עובי שכבת מי תהום‬
‫עובי חבורת בשן בשטח הבקשה נע בין ‪ 52‬מ' במצוקי הירמוך ועד ל‪ 522 -‬מ' בקירוב בצפון שטח‬
‫הבקשה (דפני‪( )Meiler, 2011 ;1223 ,‬איור ‪ .)1.4.1.1.3‬עובי תת‪-‬האקוויפר מוערך לפי הפרשי הרום‬
‫בין מפת המפלסים (איור ‪( )1.4.1.1.1‬דפני‪ )1223 ,‬למפה הסטרוקטורלית של בסיס חבורת בשן‬
‫(‪ .)Meiler, 2011‬לפי נתונים אלה‪ ,‬עובי שכבת מי התהום של תת‪-‬האקוויפר האזורי הבזלתי הוא כ‪-‬‬
‫‪ 422‬מ' בצפון מזרח שטח הבקשה‪ ,‬סמוך לקידוחי אלוני הבשן; כ‪ 322-122 -‬באזור נחל דליות; כ‪-‬‬
‫‪ 422-522‬מ' בצידו הצפוני של העתק שיח עלי מאזור קצרין ועד לבקעת בית ציידה‪ .‬מדרום לקו‬
‫רוחב ‪ 555,222‬מתייתד האקוויפר ונעלם לפי דפני (‪ ,)1223‬אך לאור המפה הסטרוקטורלית של‬
‫‪ )1211( Meiler‬יתכן והאקוויפר נמשך עוד קילומטרים בודדים דרומית לקו זה‪.‬‬
‫העובי המינימלי של האקוויפר בסלעי חבורת יהודה הוא כ‪ 322 -‬מ' כפי שנקדח בקידוח עין סעיד‬
‫(מיכלסון‪ .) 1941 ,‬אקוויפר חבורת יהודה הוא אקוויפר כלוא ועומד המים בו גבוה מעובי השכבה‬
‫הכלואה‪.‬‬
‫אקוויפר תצורת מישאש הוא כלוא ועומד המים בו גבוה מעובי השכבה הכלואה‪ .‬לפי קידוחים 'עין‬
‫סעיד' 'ומיצר ‪ ,'1‬אפשר להעריך את עובי התצורה בכ‪ 152-322 -‬מ'‪.‬‬
‫אין מספיק נתונים כדי לקבוע את עוביי האקוויפרים השעונים בבקעת בית ציידה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ 1.4.1.1‬פוטנציאל הפקה של קידוחים‬
‫הרוב המוחלט של השאיבות בגולן נעשה מאקוויפר הבזלת‪ .‬בנוסף קיימים קידוח 'מק מיצר ‪,'1‬‬
‫השואב מחבורת יהודה‪ ,‬קידוח 'מק מיצר ‪ ,'3‬השואב מתצורת מישאש‪ ,‬וקידוח 'מק גמלא ‪,'4‬‬
‫השואב מאקוויפר המילוי בבקעת בית ציידה‪.‬‬
‫לפי נתוני רשות המים (‪ )1211‬השאיבה מאקוויפר הבזלת היתה נמוכה (עד ‪ 3‬מלמ"ק לשנה) עד‬
‫שנת ‪ .1995‬עם פיתוח שדה שאיבה אלוני הבשן‪ ,‬כ‪ 4 -‬ק"מ צפונית מזרחית לשטח הבקשה (איור‬
‫‪ ,)1.4.1.4.1‬עלתה השאיבה לכ‪ 5-11 -‬מלמ"ק בשנה‪ .‬פוטנציאל השאיבה של קידוחי אלוני הבשן‬
‫עומד על ‪ 322-522‬מ"ק לשעה לקידוח‪ ,‬והמפלסים באקוויפר נמצאים בירידה מתמדת‪.‬‬
‫השאיבה מתא דיווח ‪ 544‬מתבצעת בקידוחי מיצר מסלעי חבורות יהודה והר הצופים‪ ,‬ועומדת על‬
‫‪ 2-4.5‬מלמ"ק לשנה‪ .‬בשנים ‪ 1225-1211‬פחתה השאיבה בקידוח 'מיצר ‪ ,'1‬השואב מאקוויפר חבורת‬
‫יהודה‪ ,‬מ‪ 1.211 -‬מלמ"ק ל‪ 154 -‬אלמ"ק בשנת ‪ .1211‬השאיבה מקידוח 'מיצר ‪ '3‬מאקוויפר תצורת‬
‫מישאש פחתה מ‪ 512 -‬אלמ"ק בשנת ‪ 1225‬ל‪ 112 -‬אלמ"ק בשנת ‪ .1211‬בממלכת ירדן קיימות‬
‫שאיבות נוספות‪ ,‬אשר גורמות כנראה לירידה בספיקות מעיינות חמת גדר‪ .‬לפי מודל‪ ,‬המוצג על‬
‫ידי תהל (‪ ,)1949‬שאיבה כוללת של ‪ 52‬מלמ"ק בשנה בישראל ובירדן תגרום להתייבשות מעיינות‬
‫חמת גדר וירידת מפלסים של כ‪ 122-‬מ'‪ .‬לפיכך מוגבלות השאיבות הישראליות מקידוחי מיצר ל‪-‬‬
‫‪ 12‬מלמ"ק בשנה‪ ,‬לפי הערכה של פוטנציאל שאיבה של כ‪ 42 -‬מלמ"ק בשנה בקידוחים הירדניים‪.‬‬
‫לפי סימון וחובריו (‪ )1995‬יש להגביל את המפלס של קידוח 'מיצר ‪ '1‬לרום של ‪ -92‬מ'‪ .‬השאיבות‬
‫הישראליות משני תאי הדיווח מוצגות באיור ‪.1.4.1.1.1‬‬
‫השאיבה מקידוח 'מק גמלא ‪ ,'4‬בבקעת בית ציידה עמדה על ‪ 135‬אלמ"ק בשנת ‪ 1225‬ובשיאה‬
‫בשנת ‪ 1211‬נשאבו ‪ 413‬אלמ"ק‪[ .‬לפי נתוני מקורות (שיחה בע"פ) ייעודו העיקרי של קידוח זה הוא‬
‫אספקת מים לשמורת המג'רסה]‪.‬‬
‫‪ 1.4.3‬רגישות הידרולוגית‬
‫לפי מפת אזורי פגיעות מי התהום‪ ,‬אשר כלולה בתמ"א ‪34‬ב'\‪ ,4‬שטח הבקשה מצוי ברובו באזור‬
‫פגיעות א'‪ .1‬השוליים הדרום מזרחיים של שטח הבקשה מצויים באזור פגיעות ב'‪( .‬איור ‪)1.4.3.1‬‬
‫לפי הוראות התמ"א‪ ,‬קיימים שלושה תנאים להפקדת תכנית בתחום אזור א'‪ ,1‬המאפשרת פעילות‬
‫העלולה לזהם את מי התהום‪ ,‬לרבות אחסון‪ ,‬טיפול‪ ,‬בדלקים וחומרים אחרים‪ ,‬המסוכנים למי‬
‫תהום‪ .‬התנאים הם‪:‬‬
‫‪47‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪08‬‬
‫‪06‬‬
‫‪04‬‬
‫‪02‬‬
‫‪00‬‬
‫‪98‬‬
‫‪96‬‬
‫‪94‬‬
‫‪92‬‬
‫‪90‬‬
‫‪88‬‬
‫‪86‬‬
‫‪84‬‬
‫‪82‬‬
‫‪80‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫שנה‬
‫תא דיווח ‪ 584‬חמת גדר‬
‫אקוויפר הבזלת תא דיווח ‪570‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.1.1‬השאיבות מתאי הדיווח ‪ 552‬ו‪( 544 -‬רשות המים‪.)1211 ,‬‬
‫א‪ .‬הגשה למוסד התכנון נספח הבוחן את השפעות הפעילות על מי התהום‪ ,‬ומוכיח כי ניתן‬
‫לנקוט באמצעים‪ ,‬שיתנו מענה מלא למניעת זיהום ולהגנה על מי תהום‪ .‬מסמך סביבתי‬
‫זה עונה על תנאי זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתמ"א נקבע כי "הנספח הנ"ל יוגש למשרד להגנת הסביבה ולמנהל רשות המים"‪ .‬לגבי‬
‫רשות המים ‪ -‬תכנית הקידוחים (ביחס לכל שבעה עשר האתרים) והניתוח ההידרולוגי‬
‫הוצגו לרשות המים‪ ,‬אשר נתנה את אישורה לביצוע הקידוחים בכל האתרים (ראה נספח‬
‫‪.)14‬‬
‫ג‪ .‬האמצעים למניעת זיהום מי תהום יעוגנו בתכנית‪.‬‬
‫הוראות אלה חלות גם על אזורי פגיעות ב'‪ ,‬באם קיימים בהם מתקנים בהם נעשה שימוש בכמות‬
‫דלק העולה על ‪ 122‬מ"ק לשנה‪ ,‬כמו בקידוחי הבקשה‪ .‬ההוראות המלאות מפורטות בהוראות‬
‫התמ"א‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬מצוי שטח הבקשה באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה – אגן ההיקוות של הכנרת‪,‬‬
‫כפי שמוצג במפת "אזורי סכנה למקורות מים כתוצאה מזיהום על ידי דלקים"‪ ,‬של הרשות‬
‫הממשלתית למים וביוב (רשות המים)‪ .‬השוליים הדרום מזרחיים של שטח הבקשה מצויים באזור‬
‫שאיבה מלמ"ק‬
‫‪8‬‬
‫‪48‬‬
‫פגיעות ב' – אקוויפר ראשי‪ ,‬בו הנזק ניתן לתיקון‪ ,‬או אקוויפר משני‪ ,‬בו הנזק לא ניתן לתיקון‬
‫(איור ‪.)1.4.3.1‬‬
‫‪ 1.4.4‬כיווני זרימה‬
‫באקוויפר הבזלת בשטח הבקשה קיימים שני כיווני זרימה לדרום מערב ולדרום (איור ‪.)1.4.1.1.1‬‬
‫קו פרשת המים ההידרו‪-‬גיאולוגי עובר מאזור רכס בשנית‪ ,‬מצפון לשטח הבקשה ועד לנחל דליות‪.‬‬
‫מצפון לקו פרשת המים כיוון הזרימה הוא לדרום מערב‪ ,‬ומדרום לקו כיוון הזרימה הוא דרומה‪.‬‬
‫מיקום קו פרשת המים עשוי להשתנות כתלות בשאיבות משני צידיו‪ .‬גרדיאנט הזרימה הוא מתון‬
‫במזרח (‪ 1%-15%‬באזור קידוחי אלוני הבשן ופזורה)‪ ,‬ותלול במערב (‪ 41%‬ברמת יהודייה)‪ ,‬כנראה‬
‫בשל העתקי שולי הגולן‪ .‬נזכיר כי בדרום הגולן‪ ,‬מדרום לנחל דליות‪ ,‬אקוויפר הבזלת מורכב‬
‫מאופקים שעונים מקומיים בלבד בעלי כיווני זרימה שונים‪.‬‬
‫כיוון הזרימה בבקעת בית ציידה הוא לדרום מערב אל הכנרת‪.‬‬
‫כיוון הזרימה המשוער באקוויפרי חבורת יהודה ותצורת מישאש הוא צפונה‪ ,‬על פי נטיית המבנה‬
‫הגיאולוגי (איור ‪.)1.4.1.1.1‬‬
‫‪ 1.4.5‬מקורות מים עיליים‬
‫ששה עורקי ניקוז ראשיים‪ ,‬אחד עשר עורקי ניקוז משניים ועורק ניקוז משני מלאכותי אחד‬
‫מצויים בתחום שטח הבקשה וברדיוס ‪ 5‬ק"מ ממנו לפי תמ"א ‪34‬ב'\‪( 3‬איור ‪ .)1.3.1.1.1‬שטח‬
‫הבקשה מתנקז אל שני אגנים עיקריים‪ :‬דרום שטח הבקשה אל אגן הירמוך‪ ,‬ומרכז וצפון שטח‬
‫הבקשה אל הכנרת‪ .‬עורקי ניקוז המצויים מערבית לירדן אינם רלבנטיים ולא מפורטים כאן‪ .‬מפת‬
‫אגני ניקוז עיקריים מוצגת באיור ‪ .1.4.5.1‬המידע שלהלן מובא מתוך השנתון ההידרולוגי (רשות‬
‫המים‪ )1211 ,‬ומדריך ישראל (יצחקי‪ .)1954 ,‬ההתייחסות לסעיף זה נעשתה בהתאם לסיכום מקדים‬
‫עם מיכל עייק מהמשרד להגנת הסביבה (מתאריך ‪ .)30901213‬תחנות הידרומטריות פעילות קיימות‬
‫בשפכי הנחלים ירמוך‪ ,‬סמך‪ ,‬דליות‪ ,‬יהודייה ומשושים‪ .‬עורקי הניקוז הראשיים הם‪:‬‬
‫נהר הירדן – הירדן ההררי מצוי במרחק של כקילומטר אחד מערבית לשטח הבקשה‪ .‬אגן הניקוז‬
‫שלו כולל את הגליל העליון המזרחי‪ ,‬מרכז וצפון הגולן‪ ,‬החרמון ושטחים בסוריה ולבנון‪ .‬שטח אגן‬
‫הניקוז מגשר הפקק הוא ‪ 1424‬קמ"ר‪ .‬למעשה‪ ,‬שטח הבקשה אינו כלול בשטח אגן הניקוז של‬
‫הירדן‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫קידוח ‪ 4‬מצוי כקילומטר אחד מזרחית לירדן ההררי‪ ,‬ובגובה של כ‪ 12 -‬מ' מעל ערוץ הנהר‪ .‬קידוח‬
‫‪ 14‬מצוי כ‪ 1152 -‬מ' מזרחית לירדן ההררי‪ ,‬ובגובה של כ‪ 142 -‬מ' מעל ערוץ הנהר‪.‬‬
‫נחל משושים – נחל איתן‪ ,‬בעל אגן ניקוז ששטחו ‪ 142‬קמ"ר‪ ,‬אורכו כ‪ 35 -‬ק"מ‪ .‬מאזור קו גובה ‪422‬‬
‫זרימתו איתנה עד הישפכו לכנרת‪ .‬מנקז את השטח מאזור עין זיוון עד לבקעת בית ציידה אל‬
‫לגונת הזאכי‪ .‬הנחל יוצר קניון מעין נשוט ההולך ומעמיק עד בקעת בית ציידה‪ .‬באזור הניקוז שלו‬
‫נובעים כ‪ 42 -‬מעיינות‪ ,‬כ‪ 32 -‬מתוכם שופעים מים כל השנה‪ ,‬השאר יבשים בקיץ‪ .‬לנחל שני יובלים‬
‫עיקריים‪ ,‬נחל זויתן ונחל קצרין‪.‬‬
‫בתחנה הידרומטרית ‪ ,31155‬הממוקמת סמוך לשפך נחל משושים‪ ,‬נמדדה ספיקה של ‪ 155‬מק"ש‬
‫בחודש ינואר ‪ .1213‬ספיקה זו היא הגבוהה ביותר בשנים ‪.1224-1213‬‬
‫קידוח ‪ 14‬מצוי כ‪ 1522 -‬מ' מזרח‪-‬צפון‪-‬מזרחית לנחל משושים‪ ,‬ובגובה של כ‪ 42 -‬מ' מעל ערוץ‬
‫הנחל‪ .‬קידוח ‪ 4‬מצוי כ‪ 1922 -‬מ' צפונית מזרחית לשפך נחל משושים‪ ,‬ובגובה של כ‪ 12 -‬מ' מעל‬
‫ערוץ הנחל‪.‬‬
‫נחל זויתן – נחל איתן‪ ,‬בעל אגן ניקוז ששטחו ‪ 15‬קמ"ר‪ ,‬מנקז את המדרונות הדרום‪-‬מזרחיים של‬
‫הר אביטל‪ ,‬יער עין זיון והמדרונות המערביים של רכס בשנית‪ .‬נחל איתן לאורך ‪ 15‬ק"מ בשל שתי‬
‫קבוצות של מעיינות בחלקו העליון‪ ,‬מספר מעיינות קטנים‪ ,‬וקבוצה נוספת של מעיינות הנובעים‬
‫בתוך האפיק‪ .‬מאזור מפל הזוויתן הנחל יוצר קניון עמוק‪ .‬נחל יוסיפון נשפך אל נחל זויתן מצפון‬
‫בנ‪.‬צ‪( 1511490544535 .‬יצחקי‪ .)1954 ,‬הנחל מוגדר כעורק ניקוז ראשי מאזור קצרין ודרומה‪.‬‬
‫קידוח ‪ 12‬מצוי כ‪ 1522 -‬מ' דרומית מזרחית לנחל זוויתן‪ ,‬ובגובה של כ‪ 5 -‬מ' מעל ערוץ הנחל‪.‬‬
‫קידוח ‪ 11‬מצוי כ‪ 522 -‬מ' דרומית מזרחית לנחל זוויתן‪ ,‬ובגובה של כ‪ 15 -‬מ' מעל ערוץ הנחל‪.‬‬
‫קידוח ‪ 15‬מצוי כ‪ 522 -‬מ' צפונית מערבית לנחל זוויתן‪ ,‬ובגובה של כ‪ 12 -‬מ' מעל ערוץ הנחל‪.‬‬
‫נחל יהודייה – נחל איתן‪ ,‬בעל אגן ניקוז ששטחו ‪ 41‬קמ"ר‪ .‬הנחל נמשך מאזור אלוני הבשן לאורך‬
‫כ‪ 32-‬ק"ע עד בקעת בית ציידה‪ .‬מאזור צומת קצרין יוצר הנחל קניון‪ .‬באזור אניעם מצטרף אליו‬
‫נחל עיט‪.‬‬
‫בתחנה הידרומטרית ‪ ,31142‬הממוקמת סמוך לשפך נחל יהודייה נמדדה ספיקה של ‪ 45.1‬מק"ש‬
‫בחודש דצמבר ‪ .1211‬ספיקה זו היא הגבוהה ביותר בשנים ‪.1224-1211‬‬
‫קידוח ‪ 12‬מצוי כ‪ 1222 -‬מ' צפונית מערבית לנחל יהודייה‪ ,‬ובגובה של כ‪ 42 -‬מ' מעל ערוץ הנחל‪.‬‬
‫קידוח ‪ 11‬מצוי כ‪ 1522 -‬מ' צפונית מערבית לנחל יהודייה‪ ,‬ובגובה של כ‪ 52 -‬מ' מעל ערוץ הנחל‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫קידוח ‪ 13‬מצוי כ‪ 1552 -‬מ' דרומית מזרחית לחלק העליון של נחל יהודייה‪ ,‬ובגובה דומה לערוץ‬
‫הנחל‪.‬‬
‫נחל דליות – נחל איתן‪ ,‬בעל אגן ניקוז ששטחו ‪ 129‬קמ"ר‪ ,‬בו זורמת כמות המים הגדולה ביותר‬
‫מבין נחלי הגולן‪ .‬מנקז את אזור הר פרס שבדרום הגולן ומתנקז ללאגונת המג'רסה שבבקעת בית‬
‫ציידה‪ ,‬לחוף הכנרת‪ .‬נחל בתרה ונחל גמלא נשפכים לנחל דליות מצפון ומנקזים אזור עשיר‬
‫במעיינות‪.‬‬
‫בתחנה הידרומטרית ‪ ,31143‬הממוקמת סמוך לשפך נחל דליות‪ ,‬נמדדה ספיקה של ‪ 43.9‬מק"ש‬
‫בחודש ינואר ‪ .1213‬ספיקה זו היא הגבוהה ביותר בשנים ‪.1224-1213‬‬
‫קידוח ‪ 5‬ממוקם במחצבת כפר גלעדי‪ ,‬המצויה בערוץ הנחל‪ .‬הזרימה בתחום המחצבה מוסדרת‬
‫בצורה מלאכותית והקידוח ממוקם בסמוך לה‪ .‬קידוח ‪ 4‬מצוי כ‪ 1122 -‬מדרום לערוץ נחל דליות‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 422‬מ' דרומית לשפת מצוק הקניון‪ ,‬ובגובה של כ‪ 352 -‬מ' מעל לערוץ‪ .‬קידוח ‪ 15‬מצוי כ‪ 1422 -‬מ'‬
‫מצפון לערוצו העליון של נחל דליות‪.‬‬
‫נהר הירמוך – בעל אגן ניקוז ששטחו ‪ 4552‬קמ"ר‪ ,‬רובו בממלכת ירדן ובסוריה‪ .‬אורכו כ‪ 52 -‬ק"מ‪.‬‬
‫נחל רקד‪ ,‬המהווה גבול בין ישראל לסוריה‪ ,‬הוא יובל עיקרי של נהר הירמוך‪ .‬בנוסף מתנקז אליו‬
‫נחל מיצר‪ ,‬ואל הרקד הנחלים נוב וחספין‪.‬‬
‫בתחנה הידרומטרית ‪ ,34142‬הממוקמת על נהר הירמוך סמוך לבקעת הירדן‪ ,‬נמדדה ספיקה של ‪154‬‬
‫מק"ש בחודש ינואר ‪ .1213‬ספיקה זו היא הגבוהה ביותר בשנים ‪ .1224-1213‬הספיקה ההיסטורית‬
‫הגבוהה ביותר שנמדדה בנהר הירמוך היא ‪ 1495‬מק"ש בשנת ‪.1942‬‬
‫עורקי הניקוז המשניים הם‪:‬‬
‫נחל גלבון – נחל איתן בחלקו התחתון‪ ,‬אורכו כ‪ 15 -‬ק"מ‪ ,‬ראשיתו באזור הר אביטל‪ ,‬והוא מתנקז‬
‫אל עמק החולה ליד גשר הפקק‪ .‬חלקו העליון של הנחל מורכב ממסילים‪-‬ערוצים רדודים‪ ,‬חלקו‬
‫המרכזי יוצר קניונים ומפלים‪ ,‬ובחלקו התחתון בבקעת החולה הוא יוצר מבנה דלתה‪.‬‬
‫נחל יוסיפון – יובל של נחל זויתן‪ .‬אורכו כ‪ 12 -‬ק"מ וראשיתו באזור עין זיוון והר בני רסן‪.‬‬
‫נחל בתרא – יובל של נחל דליות‪ .‬אורכו כ‪ 4 -‬ק"מ‪ ,‬והוא יוצר ערוץ רחב ועמוק כשני קילומטר‬
‫לפני הישפכו לנחל דליות‪.‬‬
‫נחל גמלא – יובל של נחל דליות‪ .‬נמשך לאורך כ‪ 13 -‬ק"מ מאזור קשת‪ .‬יוצר מפל‪ ,‬הגבוה בין מפלי‬
‫האיתן בארץ‪ ,‬וקניון רחב ועמוק כשני קילומטר לפני הישפכו לנחל דליות‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫קידוח ‪ 9‬מצוי כ‪ 122 -‬מ' צפונית מערבית לערוץ נחל גמלא בחלקו העליון‪ ,‬בגובה של כ‪ 15 -‬מ' מעל‬
‫הערוץ‪.‬‬
‫נחל שפמנון – נחל היורד מהגולן לבקעת בית ציידה‪ .‬אורכו כ‪ 12 -‬ק"מ‪ ,‬ראשיתו כחצי ק"מ מדרום‬
‫מזרח לחורבות הכפר עיין חמוד (נ"צ ‪ .)145405539‬בראש הנחל נובע מעיין‪ .‬הנחל יורד מערבה‬
‫בעמק רחב‪.‬‬
‫קידוח ‪ 4‬מצוי כ‪ 1422 -‬מ' צפונית מזרחית לחלק העליון של נחל שפמנון‪ ,‬ובגובה של כ‪ 42 -‬מ' מעל‬
‫ערוץ הנחל‪.‬‬
‫נחל כנף – זורם במרכז רמת הגולן ונשפך לכנרת באזור מושב רמות‪ .‬הנחל הוא באורך של כ‪-‬‬
‫‪ 15‬ק"מ וזורם ממזרח לכיוון מערב‪ .‬הנחל ניזון לאורכו ממספר מעיינות קטנים‪ ,‬בהם מעיין‬
‫כנף הנובע בדופן המדרון הצפוני של הוואדי‪ ,‬ליד מושב כנף‪.‬‬
‫קידוח ‪ 4‬מצוי כ‪ 1522 -‬מ' צפונית מערבית לחלק העליון של נחל כנף‪ ,‬ובגובה של כ‪ 15 -‬מ' מעל‬
‫ערוץ הנחל‪.‬‬
‫נחל סמך – בעל אגן ניקוז ששטחו ‪ 121‬קמ"ר‪ .‬הגדול בנחלי דרום רמת הגולן‪ ,‬הזורם לכיוון דרום‬
‫מערב ונשפך לכנרת מצפון לעין גב‪ ,‬ליד כורסי‪ .‬לפני שהוא נשפך לכנרת‪ ,‬נחל סמך מתאחד עם‬
‫יובלו העיקרי‪ :‬נחל אל על‪ .‬מי הנחל נאגרים בכמה מאגרים‪ :‬מי נחל אל על במאגר בני ישראל ומי‬
‫נחל סמך במאגר רויה (מאגר סמך)‪ .‬חלקו התחתון של נחל סמך מושך מים כל ימות השנה‪ ,‬וכיום‬
‫הוא משמש בעיקר למרעה בקר‪.‬‬
‫בתחנה הידרומטרית ‪ ,31145‬הממוקמת סמוך לשפך נחל סמך נמדדה ספיקה של ‪ 19.5‬מק"ש בחודש‬
‫ינואר ‪ .1213‬במרץ ‪ 1229‬היתה הספיקה ‪ 44.5‬מק"ש‪.‬‬
‫קידוח ‪ 4‬מצוי כ‪ 1522 -‬מ' דרומית לנחל סמך‪ ,‬ובגובה של כ‪ 142 -‬מ' מעל ערוץ הנחל‪ .‬קידוח ‪ 5‬מצוי‬
‫כ‪ 1152 -‬מ' דרומית מזרחית לנחל סמך‪ ,‬ובגובה של כ‪ 142 -‬מ' מעל ערוץ הנחל‪.‬‬
‫נחל אל על – נחל איתן‪ ,‬באורך של כ‪ 15 -‬ק"מ מאזור גבעת אורחה דרך מאגר חספין ועד לנחל‬
‫סמך‪ .‬הנחל זורם בכיוון דרום מערב עד אזור אלי‪-‬עד ומשנה את כיוונו לצפון מערב‪ .‬מאזור אבני‬
‫איתן הנחל יוצר קניון עמוק‪.‬‬
‫קידוח ‪ 5‬מצוי כ‪ 552 -‬מ' צפונית לנחל אל על‪ ,‬ובגובה של כ‪ 32 -‬מ' מעל ערוץ הנחל‪.‬‬
‫נחל נוב – זורם לאורך כ‪ 12 -‬ק"מ מצפון לדרום מאזור גבעת אורחה ועד לנחל רקד‪ .‬יוצר קניון‬
‫שני קילומטר לפני הישפכו לנחל רקד‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫נחל חספין – זורם לאורך כ‪ 12 -‬ק"מ מצפון לדרום מאזור גבעת אורחה ועד לנחל רקד‪ .‬יוצר קניון‬
‫כארבעה קילומטר לפני הישפכו לנחל רקד‪.‬‬
‫נחל עין גב – זורם לאורך כ‪ 4 -‬ק"מ ממזרח למערב מאזור בני יהודה ועד להישפכו לכנרת בקיבוץ‬
‫עין גב‪.‬‬
‫עורקי ניקוז מלאכותיים סמוך לחופה הדרומי מזרחי של הכנרת‪ ,‬מאזור קיבוץ האון ועד לאזור עין‬
‫גב‪.‬‬
‫‪ 1.4.4‬תנאים טופוגרפיים ומערכות ניקוז‬
‫תנאים טופוגרפיים ומערכות ניקוז עילי מפורטים בסעיף ‪1.4.5‬‬
‫מערכות ניקוז תת קרקעיות טבעיות – מפורטות בסעיף ‪.1.4.4‬‬
‫‪ 1.5‬סיסמולוגיה‬
‫אזור רמת הגולן ממוקם בסמוך להעתק טרנספורם ים המלח‪ ,‬אחד ההעתקים הפעילים ביותר‬
‫במזרח התיכון (לוי וחובריו‪ .)1211 ,‬ההעתקים הראשיים של הטרנספורם‪ ,‬סמוך לשטח הבקשה הם‬
‫העתקי האון‪ ,‬שיח עלי‪ ,‬הירדן ושמיר‪ ,‬הגובלים את הגולן ממערב‪ .‬אזור בקע ים המלח מצוי במצב‬
‫ביניים ביחס לסכנות הנובעות מרעידות אדמה‪ .‬אומנם‪ ,‬רעידות אדמה הרסניות נדירות כאן ביחס‬
‫למקומות אחרים בעולם‪ ,‬המועדים לפורענות בתדירות של שנים אחדות או עשרות שנים‪ ,‬אך‬
‫קיומו של מנגנון טקטוני אזורי קבוע הגורם לרעידות אדמה חזקות וניתוח עדויות לרעידות אדמה‬
‫היסטוריות‪ ,‬מביאים למסקנה שסכנת רעידת אדמה הרסנית היא מוחשית (בגין‪ .)1225 ,‬מסמך זה‬
‫משתמש בתקן הבניה הישראלי‪ ,‬ת"י ‪ ,413‬אך יש להדגיש כי תקן זה אינו חל‪ ,‬לפי הגדרתו‪ ,‬על‬
‫מתקני קידוחים‪.‬‬
‫תאוצות קרקע‬
‫מקדם ה‪ PGA -‬הוא תאוצה הקרקע האופקית המקסימלית‪ ,‬שלגביה קיימת הסתברות של ‪12%‬‬
‫לקבלת תאוצת שיא בסלע בפרק זמן של ‪ 52‬שנה‪ ,‬עם מקדם ריסון של ‪ .5%‬מקדם זה דרוש לתכנון‬
‫מבנים לפי ת"י ‪ .413‬תאוצת הקרקע האופקית המקסימלית (‪ )PGA‬נעה בטווח בין ‪ Z=0.19g‬בחלק‬
‫המזרחי של אזור החיפוש‪ ,‬לבין ‪ Z=0.29g‬בחלק המערבי של האזור (מחושב ע"י אתר האינטרנט‬
‫‪53‬‬
‫של מכון התקנים)‪ .‬ערכי ‪ PGA‬לכל נקודות הקידוח המוצעות מוצגות בטבלה ‪ ,1.5.1.1‬מפת מקדמי‬
‫ה‪ PGA -‬מוצגת באיור ‪.)1.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪ :1.5.1.1‬תאוצת הקרקע האופקית המקסימלית בהסתברות של ‪ 12%‬ב‪ 52 -‬שנה‪ ,‬מחושב‬
‫עבור כל קידוח מתוך אתר מכון התקנים‬
‫קידוח‬
‫נס ‪ 1‬כפר חרוב‬
‫נס ‪ 1‬מיצר‬
‫נס ‪ 3‬א‪.‬ת בני‬
‫יהודה‬
‫נס ‪ 4‬חוות בקר‬
‫כביש ‪549‬‬
‫נס ‪ 5‬חוות נטור‬
‫נס ‪ 4‬כביש ‪449‬‬
‫נס ‪ 5‬מחצבת‬
‫דליות‬
‫נס ‪ 4‬חד נס‬
‫נס ‪ 9‬צ‪ .‬יונתן‬
‫נס ‪ 12‬כביש ‪45‬‬
‫נס ‪ 11‬קצביה‬
‫נס ‪ 11‬מחנה גשור‬
‫נס ‪ 13‬קשת‬
‫נס ‪ 14‬מאגר צור‬
‫נס ‪ 15‬א‪.‬ת קצרין‬
‫נס ‪ 14‬בג'וריה‬
‫נס ‪ 15‬טיסן‬
‫‪X‬‬
‫‪262928‬‬
‫‪268559‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪740217‬‬
‫‪742899‬‬
‫)‪Z(g‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪267678‬‬
‫‪745532‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪265240‬‬
‫‪747351‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪271677‬‬
‫‪269491‬‬
‫‪749375‬‬
‫‪754856‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪262837‬‬
‫‪755236‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪259732‬‬
‫‪271253‬‬
‫‪267070‬‬
‫‪267486‬‬
‫‪275200‬‬
‫‪275379‬‬
‫‪260208‬‬
‫‪267278‬‬
‫‪274646‬‬
‫‪276202‬‬
‫‪757402‬‬
‫‪759804‬‬
‫‪763397‬‬
‫‪765055‬‬
‫‪763280‬‬
‫‪766349‬‬
‫‪764669‬‬
‫‪766550‬‬
‫‪752263‬‬
‫‪759797‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.19‬‬
‫מקדם ה‪ PGA -‬מתייחס למבנים בעלי זמן מחזור אפס‪ ,‬הממוקמים על סלע‪ .‬לפי גיליון תיקון‬
‫מספר ‪ 3‬ולפי ההצעה לגיליון תיקון מספר ‪ 5‬בת"י ‪ 413‬יש לחשב את מקדמי התאוצה הספקטרית‬
‫האופקית‪ .‬מקדם זה הינו קורלטיבי ל‪ ,Z -‬אך נותן הערכה טובה יותר לתנועה של מבנה בזמן‬
‫רעידת אדמה‪ .‬ניתן לחשב מקדמי תאוצה לזמני מחזור שונים וליצור גרף של ספקטרום תגובה של‬
‫תאוצות ספקטראליות‪.‬‬
‫‪ – Z‬תאוצת השיא האופקית הצפויה של הסלע (שתית מסוג ‪)B‬‬
‫‪ – Ss‬מקדם תאוצה ספקטרית אופקית על סלע (סוג ‪ )B‬עבור זמן מחזור קצר (‪ 2.3‬שניות)‪.‬‬
‫‪ – S1‬מקדם תאוצה ספקטרית אופקית על סלע (סוג ‪ )B‬עבור זמן מחזור של שנייה אחת‪.‬‬
‫‪ – Sd1, Sds‬מקדמי תאוצת התכן הספקטריות בהשפעת תנאי הקרקע‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫גבירצמן (‪ ,)1224‬בדו"ח של המכון הגיאולוגי‪ ,‬מדגיש את הצורך לעבור לשיטה החדשה‪ ,‬המוגדרת‬
‫כרגע בהצעת תיקון ‪ 5‬לתקן ‪ ,413‬הדורשת שימוש במקדמי אתר (על פי סוג הקרקע) ועקומות‬
‫ספקטראליות‪.‬‬
‫על פי הצעת תיקון ‪ ,5‬תכן עמידות מבנים לרעידות אדמה‪ ,‬יש לסווג את סוג הקרקע בשטח‬
‫הבקשה בכדי לחשב את מקדמי תאוצת התכן הספקטראלית וכדי להעריך אם יש צורך לבצע סקר‬
‫תגובת אתר ספציפית‪ .‬בסעיף ‪ 121.1‬של התקן‪ ,‬טבלה ‪ ,1‬מופיעות הגדרות הקרקעות (טבלה ‪3‬‬
‫בדו"ח זה)‪ .‬סוג השתית באתר נקבע לפי הבדיקות הבאות‪ :‬מהירות גלי גזירה ב‪ 32 -‬המטרים‬
‫העליונים של רקע השתית‪ ,‬בדיקת התנגדות בהחדרה תקנית ‪ SPT‬וחוזק גזירה לא מנוקז‪.‬‬
‫לפי תיאור המסלע‪ ,‬שטח הבקשה בנוי ברובו על בזלת המוערכת כמסלע ‪ ,B‬ובאזורים נוספים‬
‫קיימות קרקעות אלוביאליות המוערכות כסוג ‪ E‬ו‪ .F -‬בטבלה ‪ 1‬מוצג סיווג הקרקעות‪ .‬בטבלה ‪3‬‬
‫ניתן לראות את ערכי ‪ Ss ,Z ,SD1 ,SDs‬ו‪ S1 -‬בהסתברות של ‪ 12%‬ב‪ 52 -‬שנה עבור סלע מסוג ‪B‬‬
‫וקרקע מסוג ‪ .E‬עבור אתרים‪ ,‬הממוקמים על שתית בעלת חשד להגברת תאוצות סיסמיות‪ ,‬חושבו‬
‫הערכים לפי קרקע מסוג ‪.E‬‬
‫טבלה ‪ :1.5.1.1‬סיווג הקרקע באתר‪ ,‬טבלה מתוך הצעה לתיקון ‪ 5‬לתקן ‪413‬‬
‫סוג הקרקע‬
‫באתר‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫מהירות גל הגזירה‬
‫ב‪ 32-‬מ' העליונים‬
‫של קרקע השתית‬
‫(מטר לשנייה)‬
‫‪Vs‬‬
‫‪<1522‬‬
‫‪542-1522‬‬
‫תיאור‬
‫התנגדות‬
‫בבדיקת החדרה‬
‫*‬
‫תקנית (‪)SPT‬‬
‫‪N‬‬
‫חוזק גזירה לא‬
‫מנוקז‬
‫*‬
‫(קילופסקל)‬
‫‪Su‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫סלע קשה‬
‫סלע‬
‫קרקע צפופה‬
‫‪<122‬‬
‫‪<52‬‬
‫‪342-542‬‬
‫מאד או סלע רך‬
‫‪52-122‬‬
‫‪152-52‬‬
‫‪142-342‬‬
‫קרקע קשיחה‬
‫חרסית רכה (ראו‬
‫‪>52‬‬
‫‪>15‬‬
‫‪>142‬‬
‫גם בסעיף‬
‫‪)121.1.1‬‬
‫תנאים לסיווג ראו בסעיף ‪ 121.1.1‬ג‪.‬‬
‫במקרה זה יש לעשות אנליזת תגובת אתר ספציפית כמפורט בסעיף ‪121.13.3‬‬
‫* במקרה של אי‪-‬התאמה בין בדיקת ‪ N‬ל‪-‬‬
‫‪Su‬‬
‫תסווג הקרקע באתר לפי הקרקע הרכה יותר‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫טבלה ‪ :1.5.1.3‬תאוצה ספקטראלית ‪ SA‬בהסתברות של ‪ 12%‬ב‪ 52 -‬שנה*‬
‫קידוח‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫הערכת סוג‬
‫שתית‬
‫‪Z‬‬
‫‪Ss‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪SDs‬‬
‫‪SD1‬‬
‫נס ‪ 1‬כפר חרוב‬
‫נס ‪ 1‬מיצר‬
‫נס ‪ 3‬א‪.‬ת בני יהודה‬
‫נס ‪ 4‬כביש ‪549‬‬
‫נס ‪ 5‬חוות נטור‬
‫נס ‪ 4‬כביש ‪449‬‬
‫נס ‪ 5‬מחצבת דליות‬
‫נס ‪ 4‬חד נס (*)‬
‫נס ‪ 9‬צ‪ .‬יונתן‬
‫נס ‪ 12‬כביש ‪45‬‬
‫נס ‪ 11‬קצביה‬
‫נס ‪ 11‬מחנה גשור‬
‫נס ‪ 13‬קשת‬
‫נס ‪ 14‬מאגר צור‬
‫נס ‪ 15‬א‪.‬ת קצרין‬
‫נס ‪ 14‬בג'וריה (*)‬
‫נס ‪ 15‬טיסן (*)‬
‫‪262928‬‬
‫‪268559‬‬
‫‪267678‬‬
‫‪265240‬‬
‫‪271677‬‬
‫‪269491‬‬
‫‪262837‬‬
‫‪259780‬‬
‫‪271248‬‬
‫‪267070‬‬
‫‪267486‬‬
‫‪275200‬‬
‫‪275379‬‬
‫‪260208‬‬
‫‪267278‬‬
‫‪274550‬‬
‫‪276140‬‬
‫‪740217‬‬
‫‪742899‬‬
‫‪745532‬‬
‫‪747351‬‬
‫‪749375‬‬
‫‪754856‬‬
‫‪755236‬‬
‫‪757365‬‬
‫‪759911‬‬
‫‪763397‬‬
‫‪765055‬‬
‫‪763280‬‬
‫‪766349‬‬
‫‪764669‬‬
‫‪766550‬‬
‫‪752200‬‬
‫‪759800‬‬
‫‪E‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪E‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪E‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪E‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪E‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪23‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.64‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.29‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.29‬‬
‫* מחושבת מתוך קובץ אקסל מאתר מכון התקנים לצירוף לתקן ‪ ,413‬הצעת תיקון ‪ ,5‬לפי קואורדינאטות של שטח‬
‫הבקשה (נכתב ע"י ‪.)Assoc. Prof. Assaf Klar, Technion, 2011‬‬
‫העתקים פעילים או חשודים כפעילים‬
‫לפי מפת ההעתקים הפעילים והחשודים כפעילים של המכון הגיאולוגי (שגיא וחובריו‪,1211 ,‬‬
‫ברטוב וחובריו‪ 1229 ,‬ושגיא וחובריו‪ ,‬עדכון ‪ ,)1211‬שלוש מערכות העתקה עיקריות של העתקים‬
‫החשודים כפעילים חוצות את שטח הבקשה ואת תחום שני הקילומטרים סביב הקידוחים‪ :‬העתק‬
‫שיח עלי‪ ,‬העתק הירדן והעתק גבול חולה מזרחי‪ ,‬המהווה את המשכו הדרומי של העתק שמיר‬
‫(איור ‪.)1.5.1.1‬‬
‫אתר קידוח ‪ 5‬ממוקם על העתק שיח עלי‪ .‬העתק מעלה גמלא‪ ,‬העתק קטן המסתעף לכיוון דרום‪,‬‬
‫מהחלק הדרומי של העתק שיח עלי‪ ,‬מצוי גם הוא בתחום הרשיון‪ .‬שני ההעתקים חשודים‬
‫כפעילים‪.‬‬
‫אתר קידוח ‪ 4‬ממוקם כקילומטר מזרחית להעתק הירדן‪ ,‬המוגדר באזור זה כחשוד כפעיל‪.‬‬
‫אתרי קידוחים ‪ 12‬ו‪ 11 -‬ממוקמים כקילומטר וחצי מערבית להעתק דליות מזרח‪ ,‬המסתעף מחלקו‬
‫הצפוני ביותר של העתק שיח' עלי‪ .‬ההעתק חשוד כפעיל‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫אתר קידוח ‪ 14‬ממוקם כחצי קילומטר מערבית להעתק‪ ,‬השייך להעתקי גבול חולה מזרחי‪,‬‬
‫וככקילומטר וחצי מזרחית להעתק הירדן‪ .‬ההעתקים מוגדרים כחשודים כפעילים‪.‬‬
‫על פי התקן‪ ,‬כשיש חשד לקיום העתק פעיל‪ ,‬על עקבה (‪ )trace‬של העתק פעיל ו‪ 15 -‬מ' משני‬
‫צידיה לא ימוקמו‪ ,‬באזורים בהם ‪ ,Z≥0.25‬מבנים שתקן זה חל עליהם‪ ,‬למעט מבנים נמוכים‬
‫שאינם מיועדים למגורים‪ ,‬ובאיזורים שבהם ‪ Z≥0.15‬לא ימוקמו מבנים שמקדם החשיבות שלהם‬
‫הוא מקבוצת א או ב ומבנים מרובי אוכלוסין (לפחות ‪ 122‬בני אדם)‪ ,‬אלא לאחר קבלת חוות דעת‬
‫של יועץ קרקע ושל גיאולוג‪ .‬מכיוון שכל ההעתקים באזור מוגדרים "חשודים כפעילים" ולא‬
‫"פעילים"‪ ,‬ומכיוון שהתקן אינו חל על המבנים שיהיו קיימים בקידוחים‪ ,‬לא קיימות מגבלות בניה‬
‫לאתרי הקידוחים לפי ת"י ‪.413‬‬
‫הגברת תאוצות קרקע‬
‫תנאי קרקע ומבנה גיאולוגי עשויים להגביר את תנודות הגלים הסיסמיים‪ ,‬ולכן מחויבים‬
‫להשתמש בהם בשלבי התכנון הבניה‪ ,‬לפי ת"י ‪ .413‬הקרקע במקרים אלה מגיבה כמגבר אשר‬
‫תכונותיו תלויות בספקטרום הגלים הסיסמיים שמגיעים ממוקד הרעידה ובאופיין של השכבות‬
‫בתת הקרקע הרדוד (עשרות עד כמה מאות מטרים)‪ ,‬בפרט כאשר שכבות של סלעים רכים (בעלי‬
‫מהירויות סיסמיות נמוכות) מונחות על גבי סלעים קשים (בעלי מהירויות סיסמיות גבוהות) (לוי‬
‫וחובריו‪ .)1211 ,‬מבנה כזה גורם לתהודה של הגלים הסיסמיים בשכבה העליונה הרכה‪ ,‬ולהגברה‬
‫בעוצמתם ובמשך הזמן עד לדעיכתם‪ .‬גורמי הגברה נוספים הם מבנה מרחבי של שכבות בתת‬
‫הקרקע (בצורת אגן או תעלה)‪ ,‬טופוגרפיה הררית או מצוקית וכדומה‪ .‬ניתוח הנזקים ברעידות‬
‫אדמה‪ ,‬כולל הניסיון שנצבר בישראל באירועים היסטוריים‪ ,‬מראה כי תגובת האתר היא אחד‬
‫הגורמים המשפיעים ביותר על היקף וחומרת הנזק (לוי וחובריו‪.)1211 ,‬‬
‫ככלל‪ ,‬הגברת אתר בשל תנאי שתית מתרחשת כאשר עובי הסלע הרך הוא מעל ‪ 3‬מ'‪ ,‬ומגיעה‬
‫למקסימום כאשר עובי החתך הרך הוא ‪ 32‬מ'‪ ,‬אך קיימות גם הגברות אשר מקורן ברפלקטורים‬
‫עמוקים יותר‪ ,‬עד ‪ 522‬מ' (לדוגמא גבירצמן‪.)1224 ,‬‬
‫רוב שטח הבקשה נמצא בשטח המסומן כאתר סלע במפת האזורים החשודים בהגברות שתית של‬
‫גבירצמן וזסלבסקי (‪ )1229‬של המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי‪ ,‬ואינו בסכנת הגברה מסיבות‬
‫אלו (איור ‪.)1.5.3.1‬‬
‫‪57‬‬
‫אתרי קידוחים ‪ 4 ,1‬ו‪ 5 -‬מצויים באתר קרקע עם חשד להגברה חריגה‪ ,‬כתוצאה מקיומו של מצע‬
‫קשה מאד בבסיס‪ .‬מפת האזורים החשודים בהגברה היא בקנ"מ גס של ‪ .1:122,222‬לפי המפה‬
‫הגיאולוגית‪ ,‬אשר מופתה בקנה מידה מפורט יותר של ‪ ,1:52,222‬אתר קידוח ‪ 1‬ממוקם על שתית‬
‫סלעית‪ ,‬בסמוך לאזור האלוביאלי‪ ,‬החשוד בהגברה‪.‬‬
‫אתרי קידוחים ‪ 13 ,1‬ו‪ 15 -‬אינם מופיעים במפת הגברות השתית‪ ,‬אך ממוקמים על קרקע‬
‫אלוביאלית לפי המפות הגיאולוגיות (איור ‪ .)1.4.1.1.1‬באם עובי הקרקע באתרים אלה גבוה מ‪,3 -‬‬
‫קיים גם שם חשד להגברה‪.‬‬
‫בתחום של ‪ 1‬ק"מ סביב אתרי קידוחים ‪ 5 ,4 ,5 ,4 ,3 ,1 ,1‬ו‪ 4 -‬קיים אתר קרקע עם חשד להגברה‬
‫חריגה‪ ,‬כתוצאה מקיומו של מצע קשה מאד בבסיס‪ ,‬אך לא באתרים עצמם‪.‬‬
‫חשד להגברה חריגה באגנים גיאולוגיים עמוקים וצרים קיים בתחום ‪ 1‬ק"מ מאתרי קידוחים ‪ 5‬ו‪-‬‬
‫‪ .4‬הגברה טופוגרפית יכולה להתקבל במבנים טופוגרפיים – בדרך כלל ברכסים צרים ותלולים‪.‬‬
‫מידת ההגברה בפסגות גדלה ככל שהיחס של גובה הפסגה מעל סביבתה הקרובה לרוחב הפסגה‬
‫גדול יותר‪ .‬ההגברה המירבית מתרחשת כאשר אורך הגל הסיסמי דומה לרוחב המבנה הטופוגרפי‪.‬‬
‫כל אתרי הקידוחים נמצאים באזור מישורי יחסית‪ ,‬המאפיין את רמת הגולן‪ ,‬ואין בהם חשד‬
‫להגברה טופוגרפית‪.‬‬
‫‪ 1.4‬שטחים פתוחים‪ ,‬ערכי טבע ואקולוגיה‬
‫‪ 1.4.1‬יחידות נוף‬
‫אפיון נוף האזור מתחיל בחלוקה כללית לחטיבות נוף – אזורים נרחבים להם דפוסי נוף‬
‫משותפים‪ ,‬ולאחר מכן מתאפיין תחום הרישיון ברמה מפורטת יותר בה כל חטיבת נוף מחולקת‬
‫ליחידות נוף להן מאפיינים משותפים של גיאומורפולוגיה ותכסית‪.‬‬
‫א‪ .‬מאפיינים נופיים עיקריים‬
‫נוף תחום הרישיון בחלקו המרכזי והמזרחי‪ ,‬מתאפיין ברמה בזלתית בכיסוי בתה עשבונית‪,‬‬
‫במשולב עם עצים בפיזור דליל‪ .‬במקומות שונים מכוסה הרמה הבזלתית ביער פארק של עצי אלון‬
‫תבור ו\או שיזף מצוי בצפיפות בינונית‪ ,‬וחורשות אקליפטוסים‪ .‬באזור פזורים ישובים כפריים‬
‫ומחנות צבא‪ .‬שטחים חקלאיים המיועדים בעיקר לגידולי שדה‪ ,‬וחלקם למטעים‪ ,‬מצויים בעיקר‬
‫ברמות שבדרום מזרח האזור‪ ,‬בין הישובים השונים‪ .‬בחלק המערבי קיימים מורדות בעלי תכסית‬
‫‪58‬‬
‫בזלתית לכיוון בקע הירדן והכנרת‪ ,‬מהם נשקפים נופים 'דרמטיים'‪ .‬במורדות אלו הנוף הוא של‬
‫בתה עשבונית ויער פארק‪ ,‬ושל ישובים כפריים בודדים (בני יהודה‪ ,‬רמות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬חטיבות נוף‬
‫תחום הרישיון מאופיין ע"י שתי חטיבות נוף עיקריות – מרכז רמת הגולן ודרומה על חלוקת‬
‫המשנה שלהן‪ .‬החטיבות שונות זו מזו במבנה הטופוגרפי‪ ,‬במסלע‪ ,‬בהידרולוגיה‪ ,‬בצומח וגם באופי‬
‫ותולדות הישוב בהן‪ .‬איור ‪ 1.4.1.1‬מציג את פרישת החטיבות על רקע מיקום האתרים‬
‫הפוטנציאליים‪ .‬תיאור שתי חטיבות הנוף המאפיינות את תחום הרישיון מוצג להלן‪:‬‬
‫מרכז הגולן‪ :‬גבולה הדרומי של חטיבה זו מקביל לכביש מעלה גמלא – דליות (‪ .)449‬שיפוע מתון‬
‫מתמשך מרום של ‪ 522‬מ' עד לכנרת‪ ,‬המבותר ע"י קניונים עמוקים הזורמים לצפון הכנרת דרך‬
‫בקעת בית ציידה‪ .‬הרי געש אשר אינם פעילים עוד פזורים במזרחה של חטיבה זו‪ .‬הצומח הטבעי‬
‫של אזור זה הוא יער פארק של אלוני תבור‪ ,‬ודוגמא לצומח זה הוא יער יהודייה‪ .‬בשל טרשיותו‬
‫האזור משמש בעיקר למרעה‪ .‬שרידי אדם מתקופות קדומות ביותר‪ :‬מתחמים‪ ,‬דולמנים‪ ,‬שרידים‬
‫רבים של ישוב יהודי מתקופת התלמוד והמשנה‪ .‬היום באזור זה מצויים ‪ 3‬ישובים כפריים והעיר‬
‫קצרין‪ .‬הנוף הנצפה מחלקו המערבי הוא הגליל העליון במערב והכנרת בדרום מערב‪ .‬מחלקו‬
‫המזרחי מרחבים פתוחים לעבר סוריה‪ .‬שטחים נרחבים באזור משמשים לפעילות צבאית וכשטחי‬
‫אש‪.‬‬
‫דרום הגולן‪ :‬גבולו הדרומי נחל רקד ונחל ירמוך‪ .‬אזור זה המשתפל מגובה ‪ 422‬מ' בקירוב אל‬
‫הכנרת במערב בעמקים עמוקים ורחבים‪ ,‬אל נחל רקד במזרח ונחל ירמוך בדרום‪ .‬באזור מישורים‬
‫רחבים ובחלקו המערבי משתפלים מורדות תלולים היורדים אל בקע ים המלח בו מצויה הכנרת‪.‬‬
‫באזור זה נחשפים סלעי הגיר מתחת לכיסוי בזלת – הצומח הטבעי שנותר במדרונות כולל חברת‬
‫אלה אטלנטית‪ ,‬אלון תבור וחברת שיזף השיח‪ .‬האזור מעובד בגידולי שדה ברמות ומטעים‬
‫במדרונות‪ .‬על המדרונות המערביים כמעט ואין פיתוח או תשתיות; הצומח בהן הוא עשבוני‪,‬‬
‫בשילוב חורש טבעי דליל במתכונת יער פארק‪ .‬באזור קיימים שרידי ישוב מתקופות קדומות‪,‬‬
‫וכיום שוכנים בו ‪ 15‬ישובים כפריים‪ .‬הנוף הנצפה מיחידה זו לכיוון מערב כולל תצפיות פנורמיות‬
‫לעבר הכנרת‪ ,‬לדרום להר הגלעד ולמזרח השתפלות לעבר נחל רקד והמדבר הסורי‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫ג‪ .‬יחידות נוף בסביבת האתרים הפוטנציאליים‬
‫חלוקה ותיאור יחידות הנוף מסתמכת על עבודות קודמות‪ :‬סקר סובב כנרת (מכון דש"א‪)1221 ,‬‬
‫במסגרת סקרי טבע ונוף שיוזמת החברה להגנת הטבע‪ ,‬וניתוח נופי שנערך בתכנית האב לשטחים‬
‫פתוחים ברמת הגולן (א‪.‬ג‪ .‬איזן אדריכלים‪ .)1211 ,‬טבלה ‪ 1.4.1.1‬להלן מציגה את יחידות הנוף‬
‫המצויות בסביבת האתרים עפ"י מקורות אלו‪.‬‬
‫טבלה‪ – 1.4.1.1‬תיאור יחידות הנוף ביחס לאתרים הפוטנציאליים שבתחום הרישיון‬
‫אתר‬
‫מוצע‬
‫‪1‬‬
‫יחידת הנוף‬
‫רמת כפר‬
‫חרוב‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫דרום רמת‬
‫הגולן תת‬
‫יחידות‪:‬‬
‫חקלאות‬
‫דרום הגולן‪.‬‬
‫מדרונות‬
‫נטור‪ ,‬רמת‬
‫דליות בתת‬
‫העשבוניות‬
‫אגן נחל סמך‬
‫‪4‬‬
‫דרום רמת‬
‫הגולן‬
‫תת יחידה‪:‬‬
‫רמת דליות‬
‫‪4‬‬
‫תיאור היחידה‬
‫יחוד נופי תרבותי של יחידת הנוף‬
‫הרמה השטוחה מהווה ניגוד למדרונות‬
‫רמה שטוחה המפרידה בין אגן הכנרת‬
‫התלולים סביבה‪ .‬ניגוד נוסף קשור‬
‫במערב לאגן הירמוך בדרום ואגן נחל‬
‫בשטח המעובד מול השטח הטבעי‬
‫מיצר במזרח‪ .‬הרמה מעובדת ברובה‬
‫במורדותיו‪ .‬מקצוות הרמה מבטים‬
‫ונמצאים עליה הישובים כפר חרוב‬
‫פתוחים לכל הכיוונים‪ .‬האוכף בצפון‬
‫ומבוא חמה‪ .‬הרמה מחוברת לגוש‬
‫המרכזי של דרום רמת הגולן באוכף צר רמת כפר חרוב מהווה תופעה‬
‫שמפריד בין החלקים העליונים של נחל גיאומורפולוגית ונקודת תצפית‪.‬‬
‫מיצר ונחל עין גב‪.‬‬
‫שטח מתון שהנקודות הרגישות‬
‫מישורים גדולים של אדמות עמוקות‬
‫מבחינה נופית נמצאות בשוליו‪ ,‬בעיקר‬
‫מתאימות לעיבוד חקלאי‪ .‬היחידה‬
‫מעל מצוקי הנחלים שמתחתרים‬
‫תחומה בנחל רקד במזרח‪ ,‬נחל ירמוך‬
‫בתוכו‪ .‬נופים חקלאים משולבים‬
‫בדרום ומצוקים לכוון מערב‪ .‬במרכז‬
‫במקווי מים עונתיים‪ .‬נקודות תצפית‬
‫היחידה התיישבות נרחבת‪ ,‬חקלאית‬
‫מיוחדות באזור מצפה אפיק‪ ,‬מעל נחל‬
‫בעיקרה‪.‬‬
‫אל על ומעל החיבור בין הרקד לירמוך‬
‫נחל סמך מתחתר בכיוון מערב –‬
‫מזרח‪ .‬הצומח בו כולל בתות עשבוניות‬
‫עם חלקות יער פארק של אלון תבור‬
‫ואלה אטלנטית‪ .‬הבתות מנומרות‬
‫בכתמים של שיזף השיח‪ .‬החלק התלול‬
‫של המדרון הדרומי כולל מספר‬
‫מעיינות‪ ,‬שרידי כפרים וחורשות של‬
‫עצים‪ ,‬על המדרון יורד כביש ‪ 549‬עד‬
‫לצומת כורסי‪ .‬החלק התחתון של‬
‫המדרון מתון ומדרגתי יותר‪ ,‬עובדה‬
‫שנוצלה להכשרת קרקע חקלאית‪.‬‬
‫הנחל יוצר עמק גדול מימדים בשוליים‬
‫המערביים של הרמה‪ .‬בשוליו‬
‫הדרומיים פסיפס של שטחים‬
‫חקלאיים‪ ,‬חורשות ובתות המשנות את‬
‫צבען לאורך עונות השנה‪ .‬האפיק‬
‫נמשך כקו ירוק בולט‪ .‬חלקים יחודיים‬
‫– נחל אל על‪ ,‬שלוחת לביאה‪.‬‬
‫נחל דליות כולו הוא תופעה נופית‬
‫נחל דליות הוא הצפוני בנחלים‬
‫ייחודית בזכות נופי הצומח‪ ,‬החי‪,‬‬
‫הזורמים ממזרח ומנקזים את דרום‬
‫רמת הגולן‪ .‬ביחידה זו קניון נחל דליות‪ ,‬הקניון והעיר ההיסטורית גמלא‪ .‬באזור‬
‫נחל כנף ונחל שפמנון‪ .‬על המדרגות בין הדרומי‪ ,‬יותר הפרות של הנוף הפתוח‪.‬‬
‫הנחלים נבנו ‪ 3‬ישובים חקלאיים‪,‬‬
‫ועליהן מטפס כביש העולה לגולן‬
‫‪61‬‬
‫אתר‬
‫מוצע‬
‫יחידת הנוף‬
‫תיאור היחידה‬
‫יחוד נופי תרבותי של יחידת הנוף‬
‫מצומת מעלה גמלא‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫אגן כנף‬
‫דליות תת‬
‫יחידה‪:‬‬
‫חקלאות‬
‫בטיחה‬
‫דלתה גדולה של נחל מרכז הגולן‪ .‬אזור‬
‫עתיר מים‪ ,‬שילוב של שטחים טבעיים‬
‫גדולים וייחודיים עם שטחים‬
‫חקלאיים‪ .‬מפתחי נחל מרכז הגולן‬
‫נפתחים בהדרגה מערבה‪ .‬ממזרח אזור‬
‫מחצבה שפוגעת בנוף‪.‬‬
‫מכלול יחיד במינו של נחלים זורמים‬
‫כל השנה‪ ,‬לגונות וסבכי צומח – שטח‬
‫רחב היקף ללא תשתיות משמעותיות‪.‬‬
‫מכלול נוף ייחודי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נחלי מרכז‬
‫הגולן‬
‫תת יחידה‪:‬‬
‫מורדות בית‬
‫המכס‬
‫יחידת מעבר בין מישורי רמת הגולן‬
‫ויער יהודייה לעמק הירדן‪ .‬השיפוע‬
‫המתון מאפשר פיתוח של תשתיות‬
‫והכשרת קרקע חקלאית‪ .‬עובר לאורך‬
‫היחידה כביש אורך מרכזי כביש ‪.444‬‬
‫נמצאים ביחידה מספר מעיינות‬
‫שבולטים בנוף‪ .‬דרומית ליחידה פארק‬
‫הירדן‪.‬‬
‫פסיפס חקלאי וטבעי‪ ,‬מבטים רחבים‬
‫לכל הכוונים לעבר הכנרת‪ ,‬רמת‬
‫כורזים‪ ,‬רמת הגולן ובקעת בית ציידה‪,‬‬
‫מחלקה הצפוני של היחידה‪ .‬בחלקה‬
‫הדרומי מבטים חסומים על ידי‬
‫חורשות אקליפטוסים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪15‬‬
‫דרום רמת‬
‫הגולן‬
‫תת יחידות‪:‬‬
‫מישורי‬
‫תנוריה‪ ,‬נחל‬
‫דליות עליון‬
‫נחלי מרכז‬
‫הגולן תת‬
‫יחידה‪ :‬רמת‬
‫שייח חוסין‬
‫חלק זה של מישורי רמת הגולן תחום‬
‫בין תלי הגעש ממזרח למצוק ממערב‪.‬‬
‫חלקו הגדול נשמר כשטח פתוח עם‬
‫מעיינות‪ ,‬מסילים ושרידי כפרים‪ .‬אזור‬
‫מתון‪.‬‬
‫רצף שטח פתוח‪ ,‬עם רמת השתמרות‪,‬‬
‫מעיינות ומסילים‪ .‬הפרות של פעילות‬
‫צבאית‪.‬‬
‫נחלי מרכז הגולן מתחתרים במישור‬
‫בזלת נטוי מצפון מזרח לדרום מערב‪.‬‬
‫מישור הבזלת מכוסה ברובו יער פארק‬
‫של אלון תבור וצומח עשבוני משובץ‬
‫שיזף השיח‪ .‬הוא משמש בעיקר למרעה‬
‫בקר‪ .‬בנחלים זורמים מים כל השנה‪.‬‬
‫באזור התפתח נוף צומח ייחודי הכולל‬
‫צמחי מים וצמחי מצוקים‪ .‬ביחידה זו‬
‫עובר הכביש הראשי לקצרין (כביש ‪)45‬‬
‫ומצויים בו מחנה צבאי ושטח אש‪.‬‬
‫יחידה זו מהווה קצה מערבי של מישור‬
‫רמת הגולן‪ .‬האזור בכללו גבעי‬
‫ומשתרע בין נחל יהודייה לנחל זוויתן‪,‬‬
‫קיימות בו חורשות אקליפטוס‬
‫המסמנות ישובים נטושים ומחנות‬
‫צבא‪.‬‬
‫האזור מתפקד כחיץ בין המישורים‬
‫הפתוחים לקניונים של רמת הגולן‪.‬‬
‫קיים ביחידה זו נוף פתוח עם ניגודי‬
‫צבעים עונתיים בין הבתה העשבונית‬
‫המצהיבה בקיץ ומוריקה בחורף ובין‬
‫האלונים הנשירים בסתיו‪ .‬מופע‬
‫המסילים הרדודים נצפה כפסים‬
‫ירוקים בבתה הצהובה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫עורף מזרחי‬
‫יער יהודייה‬
‫הקצה המזרחי של מישורי רמת הגולן‪.‬‬
‫הצמחיה ברובה עשבונית עם יער‬
‫פארק דליל של עצי שיזף ואלון תבור‪.‬‬
‫מרבית השטח משמש בעיקר למרעה‬
‫בקר‪ .‬חורשות נטועות מסמנות ישובים‬
‫נטושים‪ ,‬מחנות צבא‪.‬‬
‫רצף מרחב פתוח בו השתמר מראה‬
‫המישורים הפתוחים‪ ,‬הצהובים בקיץ‬
‫והמוריקים בחורף‪ .‬המסילים הרדודים‬
‫נמתחים כקווים ירוקים בתוך הבתה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫נחלי מרכז‬
‫הקצה המערבי של מישורי רמת הגולן‪.‬‬
‫גבול האזור הפתוח הגדול של נחלי‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪61‬‬
‫אתר‬
‫מוצע‬
‫תיאור היחידה‬
‫יחידת הנוף‬
‫האזור בכללו גבעי ומשתרע בין אזור‬
‫הגולן‬
‫נחל מרכז הגולן לעמק הירדן‪ .‬הצמחיה‬
‫תת יחידה‪:‬‬
‫רמת משושים ברובה עשבונית עם יער פארק של עצי‬
‫שיזף‪ .‬מרבית השטח משמש למרעה‬
‫מערב‬
‫בקר‪ .‬חורשות אקליפטוס מסמנות‬
‫ישובים נטושים ומחנות צבא‪ .‬בשטח‬
‫היחידה עובר הכביש בין בית המכס‬
‫העליון לכנרת‪ ,‬כביש ‪.444‬‬
‫‪15‬‬
‫רמת קצרין‬
‫יחוד נופי תרבותי של יחידת הנוף‬
‫מרכז הגולן‪ .‬גבול שמורת טבע יהודייה‬
‫– בריכת משושים‪.‬‬
‫שטח בנוי של א‪.‬ת קצרין‪ .‬סביב אזור‬
‫התעשייה רמה בה התחלת התעמקות‬
‫המסילים לפני התעמקות הנחלים‬
‫זוויתן ומשושים‪ .‬הצמחייה ברובה‬
‫עשבונית עם עצי שיזף מפוזרים‪.‬‬
‫חורשות אקליפטוס מסמנות ישובים‬
‫נטושים ומחנות צבא‪ .‬נמצאים ביחידה‬
‫זו הישוב הגדול קצרין‪ ,‬כבישים וקווי‬
‫תשתית אחרים‪ .‬אזור עם פיתוח נרחב‪.‬‬
‫‪ 1.4.1‬חברות הצומח‬
‫התכסית הטבעית של אזור תחום הרישיון מאופיינת בסלעי בזלת או קרקעות גרומוסול שנוצרו‬
‫מבלייה של הבזלת‪ .‬סלעים וקרקעות אלה נמצאים בישראל גם בגליל המזרחי‪ .‬שפכי הבזלת‬
‫והקרקעות הכבדות הן בעלות חדירות נמוכה למים ומאפשרים במקומות רבים הצטברות מי‬
‫תהום גבוהים ואף בריכות על פני השטח‪.‬‬
‫א‪ .‬תיאור כללי של הצומח באזור תחום הרישיון‬
‫הצמחייה באזור עשירה יחסית במספר מיני הצמחים‪ .‬רשימת המינים המצויים באזור‪ ,‬עפ"י מסד‬
‫הנתונים של המפה האינטראקטיבית של המשרד להג"ס‪ ,‬מוצגת בנספחים ‪ 4‬ו‪ .5-‬עפ"י המפה‬
‫האינטראקטיבית של המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ביחידת הנוף "דרום רמת הגולן" ישנם ‪ 545‬מיני‬
‫צמחים (מתוך כ‪ 452 -‬בגולן כולו)‪ ,‬מהם ‪ 41‬מינים אנדמים שנמצאים רק בארץ ישראל ובסביבתה‪.‬‬
‫‪ 52‬מינים מוגדרים כנדירים‪ ,‬מהם ‪ 31‬הם מינים "אדומים" שנמצאים בסכנת הכחדה (לפי פרגמן‬
‫וחוב'‪ .)1999 ,‬מתוך המינים האדומים‪ ,‬חלק נכבד (כ‪ )14 -‬הם צמחי מים‪ ,‬גדות נחלים ובתי גידול‬
‫לחים (לפי מגדיר הצמחים של פינברון ודנין‪ .)1991 ,‬חלק חשוב אחר (כ‪ )11 -‬הם מינים שאופיניים‬
‫לשדות וקרקעות כבדות‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫ביחידת נוף נוספת "מורדות הגולן"‪ ,‬נמצאים ‪ 419‬מיני צמחים‪ ,‬מהם ‪ 34‬מינים אנדמיים‪ 54 .‬מינים‬
‫נדירים‪ ,‬מהם ‪" 35‬אדומים"‪ .‬רוב (כ‪ )31 -‬המינים האדומים ביחידת נוף זו הם צמחי מים ובתי גידול‬
‫לחים‪ .‬יחידות הנוף של הגולן אינן נפרדות זו מזו וקווי הגבול ביניהן הם שרירותיים במידה רבה‪.‬‬
‫רוב נקודות הקידוח האופציונליות נמצאות בתחומי יחידת הנוף דרום רמת הגולן‪ .‬נקודות מס' ‪4‬‬
‫ו‪ 14 -‬נמצאות בתחום יחידת הנוף מורדות הגולן‪.‬‬
‫רובם של הצמחים שמאכלסים את הגולן הם מינים עשבוניים‪ .‬צמחים מעוצים – עצים‪ ,‬שיחים‬
‫ובני‪-‬שיח‪ ,‬נדירים יחסית בשטח‪ .‬לפי זהרי (‪ ,)1941‬רק ‪ 3%‬משטח הגולן מכוסה בעצים‪ .‬הנתונים‬
‫לגבי דרום רמת הגולן‪ ,‬מועטים עוד יותר‪ .‬מיעוט העצים נובע כנראה מהרס הצומח הטבעי ע"י‬
‫האדם‪ ,‬כתוצאה מכריתה‪ ,‬שריפה ורעיית‪-‬יתר‪ .‬משטחי החורש והיער‪ ,‬שבעבר כיסו כנראה שטחים‬
‫נרחבים בגולן‪ ,‬שרדו כיום רק כתמים קטנים של ריכוזי עצים או עצים בודדים‪ .‬רובו של השטח‬
‫מכוסה בשדות מעובדים ושטחי מרעה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬נפוצות בתות‪ ,‬ערבות דגנים‪ ,‬צומח באשה ומעזבות שהתפתחו כתוצאה מהשפעות‬
‫אנתרופוגניות‪.‬‬
‫בדרום הגולן ישנם כמה וריאנטים של יער‪-‬פארק של אלון תבור וכן יער דליל‪ ,‬דמוי סוואנה של‬
‫שיזף מצוי‪ .‬בחלקים צפוניים יותר של הגולן שלטו כנראה בעבר יערות של חברת אלון מצוי ואלון‬
‫תולע‪ .‬בשטח הבקשה כמעט ולא נשאר שריד לחברה זו (איור ‪ .)1.4.1.1‬כיום אפשר רק לנחש מה‬
‫היה אופיו "הטבעי" של האזור ומה היה הרכבן של חברות הקלימקס ששלטו בעבר‪ .‬רמת הגולן‬
‫עצמה (לא כולל ערוצי הנחלים הגדולים והמורדות המערביים של הגולן) היא ברובה הגדול‪,‬‬
‫משטחי קרקעות כבדות ועמוקות‪ ,‬שהוכשרו לעיבוד חקלאי כבר בעבר הרחוק‪ .‬השרידים המעטים‬
‫שנשארו הם עצים גדולים שמשמשים לצל או שהתפתחו בגלי אבנים שבשולי השדות‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.1‬מחוזות צומח קיים ומשוער בגולן (מקור‪ :‬זהרי‪)1941 ,‬‬
‫‪64‬‬
‫גלי אבנים מהווים בית גידול מועדף עבור אלון התבור בגלל משק מים משופר‪ ,‬תחרות עם צומח‬
‫עשבוני‪ ,‬הגנה משריפות ומאכילה ע"י חזירים (פבזנר ופרי‪ .)1991 ,‬שטחים מופרים שנטשו נכבשו‬
‫לעתים ע"י שיזף השיח‪ .‬במקומות מסוימים נוצרה חברה אופיינית של אלון התבור ושיזף השיח‪.‬‬
‫לפי זהרי (‪ ,)1941‬גם שטחים נטושים שבהם השפעת האדם הופסקה‪ ,‬מכוסים בצמחי באשה‬
‫ומעזבות‪ .‬אין בהם סימן להשתקמות משמעותית של היערות ולא נראה כי היערות יתחדשו‬
‫בעתיד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפי נסיון העבר מאזורים אחרים שיקום נופי המיועד לשחזור הצומח הטבעי‬
‫ובתי הגידול באזור יכול להיות אפקטיבי בשיקום אקולוגי של שטחים מופרים‪.‬‬
‫המורדות המערביים של הגולן מאופיינים ע"י נוף דמוי סוואנה של עצי שיזף מצוי‪ .‬ברוב השטח‪,‬‬
‫סוואנה זו דלילה למדי וברווחים שבין עצי השיזף ישנן בתות שיחים‪ ,‬שהבולט ביניהן הוא שיזף‬
‫השיח‪ .‬בנחלים‪ ,‬ערוצי הזרימה‪ ,‬מעיינות ואגני מים עיליים שונים‪ ,‬שולט צומח הידרופילי עשיר‬
‫ומגוון‪ .‬בתי גידול אלה מאופיינים בעצים ובעיקר אשל היאור‪ ,‬דולב מזרחי‪ ,‬ערבה מחודדת ומילה‬
‫סורית ושיחים – בעיקר הרדוף הנחלים‪ ,‬פטל קדוש ושיח‪-‬אברהם מצוי‪ .‬נפוצים שם גם צמחי‬
‫תרבות שונים – תאנה‪ ,‬גפן‪ ,‬רימון ואחרים‪.‬‬
‫בשטחים מופרים ובצדי דרכים ושדות‪ ,‬נפוצים בשטחי הגולן ריכוזים צפופים של צמחי באשה‬
‫ומעזבות‪ .‬בולטים במיוחד (בעונת הקיץ) הקוצים‪ :‬חוח עקוד‪ ,‬ינבוט השדה‪ ,‬מלחית אשלגנית‪,‬‬
‫קורטם מכחיל‪ ,‬קיפודן גיירדו‪ ,‬קיצנית צפופת עלים‪ ,‬קנרס סורי ורבים אחרים‪ .‬בין צמחי הבאשה‪,‬‬
‫חשוב להזכיר במיוחד את המינים הפולשים ובעיקר פרקינסוניה שיכנית ושיטה כחלחלה‪ .‬מינים‬
‫אלה מצויים ברחבי הגולן‪ ,‬כמו בחלקי הארץ האחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצומח בשטחי האתרים הפוטנציאליים לביצוע הקידוחים‬
‫בכל אחד מהאתרים הפוטנציאליים נערך סיור שדה ע"י אקולוג הפרויקט‪ ,‬ד"ר אהרון דותן ביולי‪-‬‬
‫אוגוסט ‪ .1213‬הנתונים מבוססים בין השאר על מידע שהתקבל מרט"ג‪ ,‬באדיבותם של ד"ר עופר‬
‫שטייניץ (אגף מערכות מידע) וד"ר עמית דולב (ביולוג מחוז צפון)‪.‬‬
‫אתרים ‪ 1‬ו‪ 13 -‬הם שדות חקלאיים (לא מעובדים כעת) ואתר ‪ 4‬הינו חות בקר‪.‬‬
‫אתרים ‪ 14 ,13 ,4 ,5 ,3 ,1‬ו‪ 14 -‬מכוסים בצמחיה עשבונית (קוצנית ויבשה כעת)‪.‬‬
‫אתרים ‪ 15 ,11 ,12 ,9‬ו‪ 15 -‬מופרים ברובם ובהם מעט צמחיית באשה ומעזבות‪.‬‬
‫אתר ‪ 5‬במחצבה – אין צמחיה משמעותית‪.‬‬
‫אתר ‪ 4‬מכוסה בצמחייה עשבונית מעורבת בשרידי יער דמוי סוואנה של שיזפים‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫ממצאי הצומח על סמך הסיורים מוצגים להלן‪ ,‬לכל אתר באופן פרטני‪:‬‬
‫אתר ‪ – 1‬כפר חרוב – שטח האתר מישורי והוא נמצא בשדה חקלאי לא מעובד (נכון ליולי ‪1213‬‬
‫היה ללא גידולים עליו)‪ .‬בשטח האתר המתוכנן ובסביבתו הקרובה אין גלי אבנים משמעותיים‬
‫היכולים לשמש מסתור לבעלי חיים‪ .‬מצפון וממזרח לשטח האתר‪ ,‬בשולי השדות‪ ,‬בצמוד לדרך‬
‫הגישה לאתר (דרך עפר חקלאית)‪ ,‬נפוצים צמחי באשה‪ .‬בולטים במיוחד זקנן שעיר‪ ,‬טיון דביק‪,‬‬
‫ירוקת החמור‪ ,‬קייצת ושיבולת שועל נפוצה‪ .‬בסמוך נמצאים גם שיחים של אלת המסטיק ושיזף‬
‫מצוי (מין מוגן)‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.1‬אתר ‪( 1‬בשטח משמאל לדרך) וצומח באשה בצמוד לדרך‬
‫האתר נמצא כ‪ 322 -‬מ' ממערב לשמורת נחל מיצר‪ .‬בתחום השמורה ישנו בית גידול לח ובו מעיין‬
‫(לפי גיל בן‪-‬נון מרט"ג)‪ .‬כק"מ ממערב לאתר נמצאת שמורת טבע מצוקי האון‪.‬‬
‫אתר ‪ – 1‬מיצר – האתר נמצא בין שטחים חקלאיים לבין שטח של שדה בור ובו עשבוניים‪ ,‬רובם‬
‫יבשים בחודש יולי (איור ‪ .)1.4.1.3‬סביבה זו מרובה בשטחים חקלאיים‪ ,‬חלקם גד"ש וחלקם מטעי‬
‫זיתים‪ .‬המינים הבולטים בשטח הבור כעת הם בעיקר אמיתה קיצית‪ ,‬גזר קיפח‪ ,‬גדילן מצוי‪ ,‬קיפודן‬
‫דביק‪ ,‬קיצנית צפופת‪-‬עלים ועוד‪ .‬באתר המתוכנן ובסביבתו הקרובה אין גלי אבנים משמעותיים‪.‬‬
‫בשולי השדות המעובדים ישנם צמחי באשה‪ ,‬ומביניהם בולטים במיוחד בר‪-‬גביע חלק‪ ,‬דטורה‬
‫אכזרית (מין פולש)‪ ,‬לכיד הנחלים (מין פולש)‪ ,‬שיבולת‪-‬שועל נפוצה ואחרים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.3‬צילום באתר ‪1‬‬
‫אתר ‪ – 3‬אזור תעשייה בני יהודה – האתר נמצא בשטח בור המיועד לתעשייה בתוך אזור‬
‫התעשייה בני יהודה‪ ,‬בצמידות לכביש ומגרש חנייה‪ .‬שטח האתר מופר ומכוסה בצפיפות על ידי‬
‫צמחיה עשבונית קוצנית‪ .‬בולטים בעיקר גדילן מצוי‪ ,‬קורטם מכחיל ושלמון יפואי‪.‬‬
‫כק"מ מדרום‪-‬מזרח לאתר‪ ,‬מסומנת במפה הטופוגרפית של מפ"י "בריכה עונתית" (ניתן לראותה‬
‫באיור ‪ – 1.1.1‬מפת מיקום)‪ .‬בשטח הבריכה לא נמצאו (אוגוסט ‪ )1213‬סימנים לצמחיה הידרופילית‬
‫משמעותית‪ .‬גם בבדיקת ריכוזי התצפיות של רט"ג ו‪ BIO-GIS -‬לא נמצאו תצפיות ייחודיות‬
‫בשטח הבריכה ובסביבתה הקרובה‪.‬‬
‫אתר ‪ – 4‬חוות הבקר כביש ‪ – 549‬שטח האתר (איור ‪ )1.4.1.4‬נמצא לצד כביש ‪ 549‬בשטח חוות‬
‫בקר – שטח מופר‪ .‬בין הכביש לאתר מקשרת דרך גישה קצרה (סלולה)‪ ,‬ובסמוך לשולי הכביש‬
‫ובשולי דרך הגישה מצויה צמחיית באשה‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.4‬צילום באתר ‪ – 4‬האתר ממוקם בצמוד לחווה‬
‫ממערב לאתר‪ ,‬לאורך הכביש ובין שטחים חקלאיים‪ ,‬ישנם שרידים של יער פארק – בעיקר עצי‬
‫שיזף מצוי ואלה אטלנטית (מינים מוגנים)‪ .‬כ‪ 422 -‬מ' ממערב לאתר ומצפון לכביש ישנו ריכוז של‬
‫עצים חובבי לחות וביניהם צפצפת הפרת וערבה מחודדת‪ ,‬בשטח בו קיים ככל הנראה מעיין‬
‫המסומן במפת סימון השבילים‪ .‬בסיור (באוגוסט) לא נראתה בשטח זה זרימה עילית ממשית‪.‬‬
‫כחצי ק"מ מדרום‪-‬מערב לנקודה נמצא גבול שמורת טבע סוסיתא ובה מדרונות המכוסים בבתה‬
‫דלילה‪.‬‬
‫כ‪ 422 -‬מ' מדרום לאתר עובר שביל הגולן (שביל מטיילים מסומן)‪ .‬בקטע זה השביל עובר לאורך‬
‫נחל (שאינו זורם בקיץ) ובו ישנה צמחיית גדות מפותחת‪ ,‬שכוללת ערבה מחודדת וצפצפת הפרת‬
‫(מינים מוגנים)‪ ,‬אליהם נלווים צמחי תרבות‪ :‬זית‪ ,‬צבר ותמר‪.‬‬
‫אתר ‪ – 5‬חוות נטור – שטח האתר מצוי בתחום חוות בקר – שטח מופר בצמידות לכביש‪.‬‬
‫סביבתו מכוסה בצמחיה עשבונית נמוכה ודלה (איור ‪ .)1.4.1.5‬לא נמצאו מינים נדירים או מוגנים‬
‫(ככל שאפשר לראות במשך הקיץ)‪ .‬בסביבת החווה והאתר (אך מחוצה לו) פזורים גלי אבנים רבים‪.‬‬
‫גלי אבנים כאלה עשויים במקרים מסויימים לספק מחסה ומקלט לצמחים ובעלי חיים והם‬
‫נחשבים לבית גידול חשוב ורגיש מבחינה אקולוגית‪.‬‬
‫כ‪ 32 -‬מ' מערבה‪ ,‬מעבר לכביש‪ ,‬נמצאים מטעים (שטחים חקלאיים) וכחצי ק"מ לכיוון מזרח‬
‫מתחיל תחום שמורת טבע נחל אל‪-‬על‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.5‬צילום באתר ‪ – 5‬האתר ממוקם בשטח החווה שלצד הדרך‬
‫אתר ‪ – 4‬כביש ‪ – 449‬שטח האתר ממוקם מדרום לכביש ‪ 449‬ובמרחק כחצי ק"מ מערוצי הנחלים‬
‫ותחום שמורת הטבע גמלא‪-‬יהודייה‪ .‬שמורת הטבע כוללת את הערוצים הגדולים והמצוקיים של‬
‫נחלי גמלא ודליות שבהם ישנה זרימה עילית של מים במשך כל השנה‪ .‬האתר נמצא בשטח מופר‪,‬‬
‫ומאופיין כשטח של צומח מעזבות עשבוני דליל‪ ,‬שבו בולטים במיוחד פרטים גבוהים של עכנאי‬
‫מגובב‪ .‬מצפון לאתר ישנה בתה עשבונית שבה בולטים שיחי צלף קוצני ושיזף מצוי‪ .‬בשטח‬
‫וסביבתו ישנם הרבה גלי אבנים – שרידים מהעבר של סיקול השטח למטרות חקלאות‪.‬‬
‫במרחק של כשלושה קילומטר מצפון לנקודת הקידוח המוצעת ישנם במצוקי נחל גמלא אתרי‬
‫קינון ולינה של דורסים – נשר (עתידו בסכנה‪ ,‬לפי דולב ופרבולוצקי‪ ,)1221 ,‬עיט ניצי (בסכנת‬
‫הכחדה)‪ ,‬עקב עיטי (בסיכון נמוך) ורחם (עתידו בסכנה)‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬יתכן וישנו בקרבת מקום גם קינון של חיוויאי (לא בסיכון)‪ .‬דורס זה מקנן בעיקר על‬
‫עצים‪ .‬החיוויאי הוא עוף נודד שבדרך כלל מגיע לארץ בכל שנה בתחילת מרץ‪ .‬מומלץ להימנע‬
‫מאפשרות הפגיעה בקינון של מין זה ע"י הגבלת פעילות הקידוח לעונה שבה אין חיוויאים באזור‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬מחודש אוקטובר ועד פברואר‪.‬‬
‫אתר ‪ – 5‬מחצבת דליות – האתר ממוקם בתוך מחצבה פעילה‪ .‬השטח נעדר בחי ובצומח והסביבה‬
‫מופרת ע"י פעולות החציבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההשפעות האקולוגיות של הקידוח יהיו מזעריות‪.‬‬
‫אתר ‪ – 4‬חד נס – האתר ממוקם בשטח מופר בצמוד לשטחים חקלאיים‪ ,‬ומסביבה צמחיה‬
‫עשבונית (איור ‪ )1.4.1.4‬ושרידים דלילים של יער דמוי סוואנה‪ .‬עצי שיזף מצוי צומחים בשטח‬
‫‪69‬‬
‫שרובו עשבוני‪ .‬העשבוניים הבולטים הם צמחי באשה‪ :‬גדילן מצוי‪ ,‬חוח ספרדי‪ ,‬ינבוט השדה‪,‬‬
‫קורטם מכחיל‪ ,‬שיבולת‪-‬שועל נפוצה ואחרים‪.‬‬
‫מדרום וממזרח לאתר ישנם מטעים ושטחים מעובדים‪ .‬ממערב לאתר‪ ,‬במורד המדרון‪ ,‬נמצאת‬
‫שמורת טבע פארק הירדן‪ .‬בקטע שבקרבת האתר ישנו צומח גדות ובעיקר ערבה מחודדת‪ ,‬פטל‬
‫קדוש ושיח אברהם מצוי‪ .‬בהמשך מזרחה בקרבת האתר‪ ,‬ישנו יער פארק של שיזף מצוי‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.4‬צילום באתר ‪4‬‬
‫אתר ‪ – 9‬צומת יונתן – שטח האתר מופר לגמרי (איור ‪ .)1.4.1.5‬גם במרחק מאות מטרים‬
‫מהנקודה המוצעת‪ ,‬ישנו צומח עשבוני דליל בלבד‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.5‬צילום באתר ‪9‬‬
‫אתר ‪ – 12‬כביש ‪ – 45‬השטח המתוכנן וסביבתו מופרים לגמרי (איור ‪ .)1.4.1.9‬הצומח הבולט הוא‬
‫צומח באשה ובעיקר מלחית אשלגנית‪ .‬בולט גם עץ שיטה כחלחלה (מין פולש) גדול‪ .‬האתר צמוד‬
‫לתחומי שמורת טבע נחל יהודייה‪ ,‬הן ממזרח (נחל יהודייה) והן ממערב (אל עבר נחל זויתן)‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.9‬מבט לשטח אתר ‪( 12‬כביש ‪)45‬‬
‫אתר ‪ – 11‬קצביה – האתר המתוכנן צמוד לכביש ונמצא בשטח מופר המכוסה בצמחיה עשבונית‪.‬‬
‫בולטת צמחיה האופיינית לשטחי מעזבות‪ .‬המינים הבולטים הם גדילן מצוי‪ ,‬שלמון יפואי וקיפודן‬
‫דביק‪.‬‬
‫בקרבת האתר ישנן שטחי נטיעות – בעיקר אלון התבור ואקליפטוס המקור‪ .‬כחצי ק"מ צפונה‬
‫ומערבה נמצאת שמורת טבע יהודייה (נחל זוויתן) וכק"מ מזרחה נמצאת שמורת טבע נחל‬
‫יהודייה‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.12‬מבט לשטח אתר ‪( 11‬קצביה)‬
‫אתר ‪ – 11‬מחנה גשור –שטח האתר המתוכנן מכוסה בצומח עשבוני‪ .‬המינים הבולטים הם‬
‫אמיתה קייצית‪ ,‬גזר קיפח‪ ,‬גדילן מצוי‪ ,‬קיפודן דביק‪ ,‬קיצנית צפופת‪-‬עלים ואחרים‪ .‬נמצאים בשטח‬
‫‪71‬‬
‫גם שרידים דלים של יער אלון התבור שכיסה בעבר את האזור‪ .‬בנוסף לאלון ישנם גם אלה‬
‫אטלנטית ולבנה רפואי – כולם מינים מוגנים‪ .‬באתר ובסביבתו פזורים גלי אבנים רבים‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.11‬מבט לשטח אתר ‪( 11‬מחנה גשור)‬
‫אתר ‪ – 13‬קשת – האתר המתוכנן נמצא בשטח מופר (חקלאי – לא מעובד') המכוסה ברובו‬
‫בצומח עשבוני (איור ‪ .)1.4.1.9‬המינים הבולטים הם‪ :‬אמיתה קייצית‪ ,‬זקנן שעיר‪ ,‬עכנאי מגובב‪,‬‬
‫שומר פשוט‪ ,‬קורטם מכחיל ואחרים‪ .‬בגלי האבנים הרבים שבשטח נמצאים גם שיחים קטנים‪:‬‬
‫אלת המסטיק‪ ,‬בלוטה גלונית‪ ,‬כתלה חריפה וצמרנית הסלעים‪ .‬בקרבת האתר נמצאים גם עצים‬
‫קטנים וגדולים של שיטה כחלחלה (מין פולש) ופרטים בודדים של אלה אטלנטית‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.11‬צילום באתר ‪13‬‬
‫אתר ‪ – 14‬מאגר צור – צמוד למנחת מסוקים בתוך תחום שמורת טבע נחל יהודייה‪ .‬חלקו הגדול‬
‫של השטח מופר וחלקו מכוסה בצמחיה עשבונית‪ .‬בסביבה הקרובה ישנו יער פארק של אלון‬
‫התבור המעורב עם שיזף מצוי ושיזף השיח‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫האתר ממוקם בשוליים צפון‪-‬מערביים של שמורת טבע יהודייה‪.‬‬
‫אתר ‪ – 15‬אזור תעשייה קצרין – שטח מופר המיועד לתעשייה‪ ,‬בצמוד לכביש ומגרש חנייה סלול‪.‬‬
‫כ‪ 122 -‬מ' ממזרח במעלה המדרון נמצא גבול תחום שמורת טבע יהודייה (נחל זוויתן)‪ .‬השטח‬
‫מכוסה בצומח עשבוני‪ .‬המינים הבולטים הם‪ :‬חוח ספרדי‪ ,‬עכובית הגלגל‪ ,‬קיפודן דביק‪ ,‬קיצנית‬
‫צפופת‪-‬עלים‪ ,‬שעורת הבולבוסין ואחרים‪.‬‬
‫אתר ‪ – 14‬בג'וריה – אתר זה מתוכנן בשטח בור המכוסה בבתה עשבונית‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.13‬צילום באתר ‪14‬‬
‫אתר ‪ – 15‬טיסן – השטח המתוכנן באתר ובסביבתו מופרים‪ ,‬ומצויים בין מחפורות ששימשו‬
‫בעבר לפעילות צבאית‪ .‬באזור ישנו צומח עשבוני דליל בלבד‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.14‬צילום באתר ‪15‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ 1.4.3‬בעלי חיים‬
‫עולם החי בגולן עשיר ומגוון‪ .‬בסקר בעלי חיים‪ ,‬שנעשה בשמורת היהודייה (פבזנר ופרו‪,)1991 ,‬‬
‫נמצאו ‪ 151‬מינים של חולייתנים‪ .‬מהם ‪ 5‬מיני דגים‪ 1 ,‬מיני דו‪-‬חיים‪ 14 ,‬מיני זוחלים‪ 111 ,‬מיני‬
‫עופות ו‪ 19 -‬מיני יונקים‪ .‬לפי אתר ‪ BIO-GIS‬ישנם בשטח הבקשה (כולל שמורת טבע נחל‬
‫יהודייה) ‪ 11‬מיני דגים‪ 14 ,‬מיני זוחלים‪ 154 ,‬מיני עופות ו‪ 15 -‬מיני יונקים (מהם ‪ 4‬מיני עטלפים)‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.3.1‬מציג שטחים בהם ישנם בתי גידול ערכיים בתחום הרשיון‪ ,‬מתוך סקר מכון דש"א –‬
‫מורדות הכנרת (‪ .)1221‬יובהר כי סקר מכון דש"א לא כלל חלק משטחים חקלאיים ושטחי רמה‬
‫מישוריים במזרח אזור הזכיון‪ ,‬אולם הוא כולל את בתי הגידול החשובים באזור – בתי גידול‬
‫מיוחדים לציפורים‪ ,‬בתי גידול לחים בעלי ערכיות גבוהה‪ ,‬ובתי גידול על גבי מדרונות (שיפועים‬
‫מעל ‪ 12‬מעלות)‪.‬‬
‫א‪ .‬זוחלים‬
‫רוב מיני הזוחלים בארץ‪ ,‬שאינם ממוצא טרופי או מדברי‪ ,‬נמצאים בגולן‪ .‬נזכיר במיוחד את צב‪-‬‬
‫יבשה המצוי (עתידו בסכנה‪ ,‬לפי דולב ופרבולוצקי‪ )1221 ,‬השונה מאוכלוסיות אזורים אחרים‬
‫בארץ ואולי מהווה תת‪-‬מין נפרד‪ .‬גם אוכלוסיות מינים אחרים בגולן‪ ,‬כמו מניפנית מצויה‪ ,‬עינחש‬
‫וצפע מצוי כהות יותר מאוכלוסיות שאר הארץ‪ .‬רוב הזוחלים נמצאים בכל שטח הגולן וסביר‬
‫שהם נמצאים גם בשטח הבקשה ובקרבת נקודות הקידוח המוצעות‪.‬‬
‫ב‪ .‬עופות‬
‫מיני העופות שנמצאים בגולן‪ ,‬נמצאים גם באזורים אחרים בארץ ובארצות הסמוכות‪ .‬נזכיר‬
‫במיוחד את החסידה הלבנה (מין בסיכון נמוך)‪ ,‬שמקננת בגולן מאז ‪ .1954‬דרום הגולן הוא אתר‬
‫הקינון הגדול‪ ,‬המוצלח והעקבי ביותר בארץ‪ .‬השנה נמצאו חמישה קינים בגולן – במיצר‪ ,‬רמת‬
‫מגשימים‪ ,‬נוב ואבני איתן‪ .‬בתאריך ‪ 5.4.13‬נצפו עשרות חסידות בקרבת אתר ‪ .13‬נראה כי פרטים‬
‫אלה הם חלק מתחילת הנדידה שבה חולפות בישראל מאות אלפי חסידות‪.‬‬
‫מבין הדורסים חשובה במיוחד מושבת קינון הנשרים (עתידם בסכנה) בנחל גמלא‪ ,‬שהיא הגדולה‬
‫בארץ‪ .‬באזור (בעיקר בתחומי שמורת טבע נחל יהודייה) נמצאים גם אתרי קינון של דורסים‬
‫גדולים נוספים‪ :‬חיוויאי (המקנן בדר"כ על עצים)‪ ,‬עיט ניצי (בסכנת הכחדה)‪ ,‬עקב עיטי (בסיכון‬
‫נמוך) ורחם (בסכנת הכחדה)‪ .‬כל האתרים הפוטנציאליים למיקום הקידוחים‪ ,‬על אזורי החיץ‬
‫שלהם‪ ,‬אינם ממוקמים בקרבה מיידית לאתרי הקינון שהוזכרו‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫באיור ‪ 1.4.3.1‬מוצגים בתי הגידול הייחודיים לציפורים בתחומי רמת הגולן‪ ,‬בנוסף לערכיות‬
‫הגבוהה בנחלים הזורמים‪.‬‬
‫ג‪ .‬יונקים‬
‫בגולן נמצאים כשליש ממספר מיני היונקים בארץ‪ .‬רובם נציגים של האזור הזואו‪-‬גיאוגרפי הים‬
‫תיכוני והאירו‪-‬סיבירי‪ .‬נפוצים למדי הם בעלי החיים הקטנים יחסית‪ :‬אוכלי‪-‬חרקים‪ ,‬מכרסמים‬
‫וטורפים קטנים כמו נמייה וגירית מצויה‪.‬‬
‫תפוצתם של יונקים גדולים תלויה ישירות בפעילות בני האדם‪ .‬צבי ארץ ישראל מהווה "מקרה‬
‫בוחן" חשוב‪ .‬הצבי נכחד כנראה בגולן לפני ‪ 1945‬כתוצאה מצייד‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 52 -‬העבירו‬
‫אנשי רשות שמורות הטבע והגנים מאות צבאים מרמות יששכר אל הגולן‪ .‬הצבאים התרבו‬
‫במהירות עד שבשנת ‪ 1945‬הגיעו מספריהם לכ‪ 5,222 -‬פרטים‪ .‬בשלב זה הותר צייד מבוקר ומספרי‬
‫הצבאים התייצבו על ‪ 3,222-4,222‬פרטים‪ .‬מאז ‪ 1993‬מספרי הצבאים יורדים באופן דרסטי ורצוף‬
‫ובשנת ‪ 1211‬נספרו בגולן ‪ 143‬פרטים (השנה התגלתה עלייה מסויימת – לכדי ‪ 144‬פרטים)‪ .‬נראה‬
‫כי הירידה במספרי הצבאים נגרמת מעלייה חדה בשכיחות ופעילותם של טורפים ובעיקר זאבים‬
‫ותנים‪ .‬הגידול באוכלוסיות טורפים נגרם כנראה בעיקר בגלל עלייה בזמינות מזון – פגרים‬
‫מושלכים‪ ,‬פסולת חקלאית‪ ,‬אשפה וכד'‪ .‬התרבות הטורפים מביא לנזקים לבוקרים ולחקלאים‬
‫ואלה נדחפים להתמודד עם הבעיה‪ ,‬בין השאר ע"י פיזור רעלים שגורמים לנזקים אקולוגיים‬
‫חמורים‪ .‬העלייה במספרי הצבאים השנה נגרמה אולי בזכות שיפור ברמת הסניטציה והפחתה‬
‫בזמינות המזון לטורפים‪.‬‬
‫גם חזירי בר נפוצים ברחבי דרום רמת הגולן‪ .‬מתברר כי חלק מאוכלוסיות החזירים פיתחו תלות‬
‫בשטחי החקלאות וגורמים לנזקים משמעותיים‪ .‬אוכלוסיות חזירים בתחומי שמורות טבע‬
‫שומרות כנראה על יציבות מסוימת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אוכלוסיות שנמצאות בקרבת שטחים חקלאיים‬
‫נודדות ממקום למקום בהתאם לזמינות המזון (לפי דר' ד‪ .‬מלקינסון‪ ,‬מצוטט באתר "ששי בגולן"‬
‫‪.)3.4.24‬‬
‫‪ 1.4.4‬חשיבות ורגישות אקולוגית‬
‫לפי דירוג הרגישות האקולוגית‪ ,‬שהוכנה עבור תכנית האב לשטחים פתוחים בגולן (אייזן וחוב'‪,‬‬
‫‪ ;1211‬איור ‪ ,)1.4.4.1‬הרגישות האזורית של שטחי הבקשה משתנה‪ .‬השטחים החקלאיים בדרום‬
‫מזרח האזור‪ ,‬אתרים הממוקמים בשטחי מרעה ותעשיה בצפון (אתרים ‪)12 ,11 ,15 ,3 ,1 ,1‬‬
‫‪75‬‬
‫מסווגים כבעלי רגישות נמוכה‪ .‬השטחים העשבוניים שבמרכז האזור ובצפון מזרח (אתרים ‪,15 ,5‬‬
‫‪ )14 ,13 ,11‬מסומנים בדרגת רגישות ממוצעת (בינונית עד גבוהה)‪ .‬רק ארבע קידוחים מצויים‬
‫בתחום המסווג כבעל ערכיות אקולוגית גבוהה ביותר (אתרים ‪ – 14‬בשמורת טבע‪ 9 ,4 ,‬ו‪.)4 -‬‬
‫יצויין עם זאת כי כל אתרים אלו מצוים בסמוך לדרכים סלולות קיימות‪.‬‬
‫יודגש כי נקודות הקידוח המוצעות ממוקמות ברובן בשטחים מופרים‪ ,‬שבהם נפוצים בעיקר‬
‫ריכוזים צפופים של צמחי באשה ומעזבות שהחשיבות והרגישות האקולוגית אינה גבוהה‪ ,‬כפי‬
‫שניתן לראות במפת המסדרונות האקולוגיים (איור ‪ .)1.4.4.1‬רוב נקודות הקידוח המתוכננות‬
‫נמצאות בשטחים שבהם כמעט לא נותר שריד משמעותי מהצומח המקורי המאפיין את הגולן‬
‫(וכנראה גם לא מהחי האופייני והייחודי)‪.‬‬
‫לא נמצאו ערכי חי וצומח חשובים באף אחד מהאתרים הפוטנציאליים ובתחומי אזורי החיץ‬
‫שמסביבן‪ .‬בכמה משטחי הקידוח ישנם גלי אבנים שעשויים לספק מחסה לצמחים ובעלי חיים‪.‬‬
‫‪ 1.4.5‬חשיבות ורגישות נופית‬
‫א‪ .‬ניתוח ערכיות נופית בעבודות קודמות שנערכו באזור‬
‫יחידות הנוף שהוגדרו (סעיף ‪ 1.4.1‬לעיל) סווגו לרמות ערכיות המבטאות את חשיבות הערכים‬
‫האקולוגיים והנופיים המצויים בהם‪ ,‬עפ"י שתי העבודות הקודמות שביצעו ניתוח של הנוף בדרום‬
‫רמה"ג‪ .‬העבודה הראשונה‪ ,‬סקר מכון דש"א משנת ‪ ,1221‬דירגה את הערכיות בסולם אורדינלי‬
‫כמותי בן ‪ 5‬דרגות‪ :‬ערכיות נמוכה (‪ – )1‬ערכיות גבוהה ביותר (‪ .)5‬הדירוג הכמותי התבסס על‬
‫אפיון הייחוד הנופי‪-‬תרבותי של כל יחידה‪ .‬הניתוח הנופי‪ ,‬שבוצע כחלק מתכנית אב לשטחים‬
‫פתוחים בדרום רמת הגולן (א‪.‬ג‪ .‬איזן אדריכלים‪ ,)1211 ,‬התבסס על שיקלול ציוני קריטריונים‬
‫ערכיות נופית‪-‬אקולוגית שניתנו לכל יחידה‪ .‬בהקשר זה יצויין‪ ,‬כי האתרים המוצעים הועברו‬
‫לבדיקת היחידה לשטחים פתוחים במועצה האזורית גולן ומשרד האדריכלים אייזן (עורך תכנית‬
‫האב לשטחים פתוחים)‪ ,‬וכפי שנמסר על ידם האתרים תואמים את המלצות תכנית האב‪ .‬עפ"י‬
‫מתודולוגיה זו נערכו בשתי העבודות מפות ערכיות אקולוגית נופית (איורים ‪ .)1.4.5.1-1.4.5.1‬הללו‬
‫מציגות את פרישת רמות הערכיות הנופית במרחב עפ"י הציונים שקבלו יחידות הנוף השונות‪.‬‬
‫טבלה ‪ 1.4.5.1‬מציגה את ציוני הערכיות שביחידות הנוף בהם ממוקמים האתרים הפוטנציאליים‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.1‬דירוג ערכיות אקולוגית‪-‬נופית של יחידות הנוף בהם ממוקמים האתרים עפ"י‬
‫עבודות קודמות‬
‫‪76‬‬
‫אתר‬
‫פוטנציאלי‬
‫דירוג‬
‫יחידת הנוף‬
‫‪1‬‬
‫רמת כפר חרוב‬
‫‪14 ,5 ,3 ,1‬‬
‫דרום רמת הגולן‬
‫‪4‬‬
‫אגן נחל סמך‬
‫‪4‬‬
‫דרום רמת הגולן‬
‫תת יחידה‪ :‬רמת‬
‫דליות‬
‫בקעת בית ציידה‬
‫‪4‬‬
‫נחלי מרכז הגולן‬
‫תת יחידה‪ :‬מורדות‬
‫בית המכס‬
‫דרום רמת הגולן‬
‫תת יחידה‪ :‬מישורי‬
‫תנוריה‬
‫נחלי מרכז הגולן‬
‫תת יחידה‪ :‬רמת‬
‫שייח חוסין‬
‫עורף מזרחי יער‬
‫יהודייה‬
‫נחלי מרכז הגולן‬
‫תת יחידה‪ :‬רמת‬
‫משושים מערב‬
‫רמת קצרין‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫יחוד נופי תרבותי של יחידת הנוף‬
‫הרמה השטוחה מהווה ניגוד למדרונות התלולים‬
‫סביבה‪ .‬ניגוד נוסף קשור בשטח המעובד מול השטח‬
‫הטבעי במורדותיו‪ .‬מקצוות הרמה מבטים פתוחים‬
‫לכל הכיוונים‪ .‬האוכף בצפון רמת כפר חרוב מהווה‬
‫תופעה גיאומורפולוגית ונקודת תצפית‪.‬‬
‫נופים חקלאים משולבים במקווה מים עונתיים‪.‬‬
‫נקודות תצפית מיוחדות באזור מצפה אפיק‪ ,‬מעל‬
‫נחל אל על ומעל החיבור בין הרקד לירמוך‬
‫תכנית‬
‫אב*‬
‫‪1‬‬
‫מכון‬
‫דש"א**‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫הנחל יוצר עמק גדול מימדים בשוליים המערביים‬
‫של הרמה‪ .‬בשוליו הדרומיים פסיפס של שטחים‬
‫חקלאיים‪ ,‬חורשות‪ ,‬ובתות המשנות את צבען לאורך‬
‫עונות השנה‪ .‬האפיק נמשך כקו ירוק בולט‪ .‬חלקים‬
‫יחודיים – נחל אל על‪ ,‬שלוחת לביאה‪.‬‬
‫נחל דליות כולו הוא תופעה נופית ייחודית בזכות‬
‫נופי הצומח‪ ,‬החי‪ ,‬הקניון והעיר ההיסטורית גמלא‪.‬‬
‫באזור הדרומי‪ ,‬יותר הפרות של הנוף הפתוח‪.‬‬
‫מכלול יחיד במינו של נחלים זורמים כל השנה‪,‬‬
‫לגונות וסבכי צומח – שטח רחב היקף ללא תשתיות‬
‫משמעותיות‪ .‬מכלול נוף ייחודי‪.‬‬
‫פסיפס חקלאי וטבעי‪ ,‬מבטים רחבים לכל הכוונים‬
‫לעבר הכנרת‪ ,‬רמת כורזים‪ ,‬רמת הגולן ובקעת בית‬
‫ציידה‪.‬‬
‫רצף שטח פתוח‪ ,‬עם רמת השתמרות‪ ,‬מעיינות‬
‫ומסילים‪.‬‬
‫האזור מתפקד כחייץ בין המישורים הפתוחים‬
‫לקניונים של רמת הגולן‪ ,‬קיימים ביחידה זו‪ .‬ניגוד‬
‫עונתי ומסילים‪.‬‬
‫רצף מרחב פתוח בו השתמר מראה המישורים‬
‫הפתוחים‪ ,‬הצהובים בקיץ והמוריקים בחורף‪.‬‬
‫גבול האזור הפתוח הגדול של נחלי מרכז הגולן‪ .‬גבול‬
‫שמורת טבע יהודייה – בריכת משושים‪.‬‬
‫* ניתוח נופי שנערך במסגרת תכנית האב לשטחים פתוחים בגולן (א‪.‬ג‪ .‬איזן אדריכלים‪.)1211 ,‬‬
‫** ניתוח נופי שנערך במסגרת סקר סובב כנרת במכון דש"א‪ ,‬החברה להגנת הטבע (‪.)1221‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח רגישות נופית של יחידות הנוף בהם ממוקמים האתרים הפוטנציאליים‬
‫במסגרת עבודה זו נערך ניתוח רגישות נופית של יחידות הנוף בהן ממוקמים האתרים‬
‫הפוטנציאליים‪ ,‬עפ"י המתודולוגיה הנפוצה באירופה‪ ,‬ובעיקר בבריטניה‪ ,‬בעשור האחרון‪ ,‬בהערכת‬
‫פרויקטי פיתוח בתחום התשתיות והאנרגיה‪ .‬מתודולוגיה זו מתייחסת לאופייה הסובייקטיבי של‬
‫ההערכה הנופית‪ .‬היא מגדירה רגישות נופית כמידת החוסן של יחידת הנוף להכיל שינוי ללא‬
‫השפעה שלילית על אופיה‪ ,‬או במילים אחרות– רגישות נופית היא המידה שאופיו ואיכותו של‬
‫נוף פגיעים לשינוי כתוצאה מפיתוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מדגישה שיש להכיר בעובדה שהנכונות לקבל‬
‫‪77‬‬
‫תבליט נוף‬
‫‪‬‬
‫מבנה נוף חלק ומישורי יהיה רגיש פחות ממבנה נוף מחוספס‪ ,‬דרמטי בעל תבליט ייחודי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תבליט נוף בקנה‬
‫מידה גדול‪ ,‬סביר שיהיה פחות רגיש מתבליט נוף בקנה מידה קטן‪.‬‬
‫רגישות יותר נמוכה‬
‫רגישות יותר גבוהה‬
‫לדוג'‪ :‬נוף עם מבנה לדוג'‪ :‬נוף עם היבטי‬
‫מחוספס ו\או תבליט תבליט ייחודים ולא‬
‫במופעם‬
‫דרמטי ייחודי‪ ,‬מבנה נוף אחידים‬
‫הטופוגרפי ( גם בקנה‬
‫בקנה מידה קטן‪.‬‬
‫מידה גדול וגם בקנה‬
‫מידה קטן)‪.‬‬
‫תכסית נוף‬
‫‪‬‬
‫לדוג'‪ :‬נוף עם לדוג'‪ :‬מבנה נוף פשוט‪ ,‬לדוג'‪ :‬מבנה מישורי‬
‫גבעות מובחנות בעל גליות קלה‪ .‬קנה רחב‪ .‬קנה מידה‬
‫גדול‪.‬‬
‫"עמקים מקומיים"‪ .‬מידה בינוני או גדול‪.‬‬
‫קנה מידה בינוני‪.‬‬
‫נוף עם מבנה תכסית פשוט ואחיד יהיה רגיש פחות מנופים עם מבנה תכסית מורכב ולא אחיד‪ .‬נוף עם תכסית‬
‫בקנה מידה גדול פחות רגיש מנוף עם תכסית בקנה מידה "אנושי"‪.‬‬
‫רגישות יותר נמוכה‬
‫רגישות יותר גבוהה‬
‫לדוג'‪ :‬נוף עם מגוון מרכיבי לדוג'‪ :‬נוף עם מבנה‬
‫תכסית רב ובקנה מידה שדות לא אחיד ובקנה‬
‫מידה קטן‪ .‬מגוון של‬
‫אנושי‪.‬‬
‫מרכיבים תכסית ובקנה‬
‫מידה אנושי‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬נוף עם‬
‫בקנה‬
‫חקלאות‬
‫בינוני‪,‬‬
‫מידה‬
‫תכסית משתנה‪,‬‬
‫קיימים מרכיבים‬
‫בקנה מידה אנושי‬
‫לדוג'‪ :‬נוף עם חקלאות‬
‫בקנה מידה גדול‪,‬‬
‫תכסית אחידה ומעט‬
‫מרכיבים בקנה מידה‬
‫אנושי (עצים‪ ,‬מבנים)‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬נוף בקנה‬
‫מידה גדול עם‬
‫אחידה‬
‫תכסית‬
‫ונעדר קנה מידה‬
‫של מעשה ידי אדם‪.‬‬
‫דרכים‬
‫‪‬‬
‫נוף ללא דרכים \ מיעוט דרכים יהיה רגיש יותר לפיתוח‪ ,‬בשל דרכי גישה הנדרשות להקמה ותפעול ובדומה דרכים‬
‫צרות עם תכסית צמחיה גובלת מלווה (משוכות‪ ,‬גדרות צמחיה)‪.‬‬
‫רגישות יותר נמוכה‬
‫רגישות יותר גבוהה‬
‫לדוג'‪ :‬נוף ללא דרכים לדוג'‪ :‬נוף עם מעט לדוג'‪ :‬נוף עם לדוג'‪ :‬נוף עם דרכים לדוג'‪ :‬נוף עם‬
‫קיימות‬
‫קיימות קיימות עם מעט דרכים דרכים‬
‫קיימות או נגיש רק דרך דרכים או בעיקר דרכים דרכים‬
‫וללא מגבלות של‬
‫ויותר דרכים עם עם מגבלות‪.‬‬
‫דרכים צרות עם מגבלות צרות \ עם מגבלות‪.‬‬
‫דרכים צרות עם‬
‫מגבלות‪.‬‬
‫תנועה‬
‫משוכה צמחית‪.‬‬
‫קו האופק‬
‫‪‬‬
‫קו אופק אופייני או ייחודי יהיה רגיש יותר לפיתוח בגין גריעה \ תחרות במאפייניו‪.‬‬
‫רגישות יותר נמוכה‬
‫רגישות יותר גבוהה‬
‫לדוג'‪ :‬נוף עם קו אופק לדוג'‪ :‬קו אופק אופייני לדוג'‪ :‬נוף עם קו‬
‫אופייני \ ייחודי עם הנצפה מישובים או קו אופק אופייני אך‬
‫מרכיבים מזוהים על קו נוף עם הרבה נקודת לא ייחודי עם מעט‬
‫נקודת ציון על קו‬
‫ציון‪.‬‬
‫האופק‪.‬‬
‫האופק‪.‬‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫‪‬‬
‫לדוג'‪ :‬מבנה נוף בקנה‬
‫מידה גדול‪ ,‬בו קו‬
‫האופק אינו מרכיב‬
‫משמעותי\ מעט נקודת‬
‫ציון‬
‫לדוג'‪ :‬נוף בקנה‬
‫מידה גדול או‬
‫מישורי ללא קו‬
‫אופק בולט וללא‬
‫נקודות ציון‪.‬‬
‫נופים שהם מרוחקים \ נידחים שלווים (ללא פעילות אדם) או נופים עם אופי פסטורלי מסורתי רגישים יותר‬
‫לפיתוח מאשר נופים עם ריבוי בפעילות אדם או בקנה מידה "מודרני" של פעילות אדם‪.‬‬
‫רגישות יותר נמוכה‬
‫רגישות יותר גבוהה‬
‫לדוג'‪ :‬נוף טבעי‪ ,‬פראי עם לדוג'‪ :‬נוף טבעי עם מעט לדוג'‪ :‬נוף כפרי עם לדוג'‪ :‬נוף כפרי עם לדוג'‪ :‬נוף עם הרבה‬
‫אדם‬
‫מודרני פעילות אדם רבה פעילות‬
‫מעט \ ללא סימנים של פעילות "מודרנית" עם פיתוח‬
‫(אורבני‪,‬‬
‫ופיתוח‬
‫וחקלאות מודרנית‪.‬‬
‫ופעילות אדם‪.‬‬
‫חקלאות סורתית‪.‬‬
‫פעילות אדם‪.‬‬
‫תעשייתי)‪.‬‬
‫איכות נופית‬
‫‪‬‬
‫נופים בעלי איכות נופית גבוהה או סמוכים לנופים מוכרים מסוג זה (שמורות טבע‪ ,‬מופעים געשיים \ אתרים‬
‫ארכיאולוגיים \ היסטוריים) יהיו רגישים יותר לפיתוח‪.‬‬
‫רגישות יותר נמוכה‬
‫רגישות יותר גבוהה‬
‫לדוג'‪ :‬נוף מוכר בעל לדוג'‪ :‬נוף בעל איכות לדוג'‪ :‬נוף בעל לדוג'‪ :‬נוף בעל איכות לדוג'‪ :‬נוף בעל‬
‫נופית גבוהה – בינונית איכות‬
‫איכויות נופיות גבוהות‪.‬‬
‫נופית‬
‫בינונית נופית נמוכה‪-‬בינונית איכות‬
‫שמרבית‬
‫(אזור‬
‫מרכיביו שחלק ממרכיביו אך מרכיביו הייחודיים נמוכה‬
‫יושפעו‪.‬‬
‫יושפע‪.‬‬
‫יושפע‪.‬‬
‫לא‬
‫תעשיה)‬
‫יושפע מפיתוח‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.3‬קריטריונים ושיקולים לדירוג רגישות נופית של האתרים הפוטנציאליים וסביבתם‬
‫‪78‬‬
‫המדרג הסופי של הרגישות הנופית מוצג באיור ‪ 1.4.5.4‬להלן‪:‬‬
‫רגישות יותר גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫רגישות יותר נמוכה‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.4‬מדרג מסכם של רגישות נופית לפיו סווגו האתרים‬
‫שינוי משתנה עם הזמן‪ ,‬סוג השינוי המוצע‪ ,‬קנה המידה של השינוי‪ ,‬נוכחותו וכן תפיסות‬
‫אידיאולוגיות‪ .‬על אף שהניתוח מתבסס על קריטריונים מוגדרים הוא נותר סובייקטיבי‪ .‬לא ניתן‬
‫למתוח קו חד חד ערכי בין רגישות נופית לתכונות נופיות מסויימות‪ .‬למעשה‪ ,‬רגישות נופית היא‬
‫תוצר של יחסי גומלין מורכבים בין משתנים בעלי משקל שונה‪ .‬על כן נבחר לא להשתמש בשקלול‬
‫מספרי‪ ,‬אלא לצורכי דירוג‪ .‬יחסיות היא תכונה מהותית בניתוח רגישות על פי תפיסה זו‪ ,‬ועל כן‬
‫נבחר המושג רגישות יותר גבוהה \ יותר נמוכה בהתייחס לכל קריטריון‪.‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬הניתוח בוצע על ידי דירוג יחסי של השטח בהתייחס ל‪ 4 -‬קריטריונים נבחרים (איור‬
‫‪.)1.4.5.3‬‬
‫לאתרים המוצעים לא בוצע ניתוח נצפות מפורט‪ ,‬מכיון שהדרישות לניתוח נצפות‪ ,‬תואמות‬
‫פיתוח קבע ולא פיתוח ארעי כמו במקרה זה‪ .‬זאת‪ ,‬בהתאם לסיכום הדיון עם משרד האנרגיה‬
‫והמשרד להגנת הסביבה (ראה סיכום פגישה מיום ‪ 4‬אוגוסט ‪ – 1213‬נספח ‪ .)15‬ההתייחסות‬
‫לקריטריון של נצפות האתרים היא כללית‪ .‬נצפות קרובה (עד ‪ 1‬ק"מ)‪ ,‬בינונית (‪ 1-4‬ק"מ)‪ ,‬רחוקה‬
‫(מעל ‪ 5‬ק"מ) ובהתייחס לעורקי תנועה‪ ,‬ישובים סמוכים ואתרי ביקור‪.‬‬
‫המושג רגישות נופית מתייחס להיבטים של מבנה ושל קנה מידה של יחידת הנוף‪ .‬יחידות הנוף‬
‫ברמת הגולן הן על פי רוב בעלות מבנה \ תבליט בקנה מידה גדול ואחיד (רמה מישורית)‪ ,‬וקיימת‬
‫השתנות רבה באופי וקנה המידה של תכסית יחידות הנוף‪ .‬הרגישות הנופית הכוללת של כל אתר‬
‫חושבה כממוצע כל ערכי הרגישות של האתר כפי שדורגו קריטריונים השונים‪ .‬טכניקה זו מפשטת‬
‫ומקלה על דירוג האתרים מההיבט של רגישות נופית‪.‬‬
‫פירוט אתרי קידוחי הניסיון‬
‫א‪ .‬אתר מס' ‪ – 1‬כפר חרוב‬
‫תאור ‪ :‬ממוקם על שטח חקלאי של גידולי שדה בסמיכות לשמורת נחל מיצר‪ ,‬כביש ‪ 94‬והישוב‬
‫כפר חרוב‪ .‬הקידוח ממוקם בשולי יחידת הנוף של הגולן הדרומי – רמת כפר חרוב ובקירבה‬
‫‪79‬‬
‫ליחידת הנוף של אגן הרקד והירמוך‪ ,‬שנחל מיצר מהווה חלק ממנו‪ .‬מאפיינים נופיים עיקריים של‬
‫יחידת הנוף מדרום הגולן כוללים – מרחב מישורי של חלקות חקלאיות גדולות‪ ,‬בעיקר גידולי‬
‫שדה‪ .‬מאפייני אגן הרקד – יער פארק של אלון תבור עם בתה עשבונית עשירה‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬גן לאומי סוסיתא ושמורת סוסיתא‪ ,‬מצוקי האון‪ ,‬שמורת נחל מיצר‪,‬‬
‫מצפה השלום‪ ,‬שביל גולן‪ ,‬שביל טיול מסומן ‪ – 1452‬נחל מיצר‪ .‬אתרי ביקור אלו מצויים במרחק‬
‫‪ 1-3‬ק"מ ויותר מהאתר‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬האתר נצפה מקרוב מכביש ‪( 94‬איור ‪ ,)1.4.5.5‬מכפר חרוב ומכפר הנופש והטיילת‬
‫(מגדל הקידוח בלבד)‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.5‬מבט לכיוון מזרח מכביש ‪ 94‬לעבר אזור האתר‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות בינונית נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.1‬תכסית נוף‬
‫חקלאי ברמה ‪ ,3‬תבליט נוף בעל מבנה פשוט בקנה מידה בינוני‪-‬גדול ברמה ‪ ,1‬איכויות תפיסתיות‬
‫של חקלאות מודרנית ופעילות אדם ברמה ‪ ,1‬דרכים קיימות ברמה ‪ .1‬מאפיינים בעלי רגישות‬
‫גבוהה‪ :‬קירבה לאתרים בעלי ערכיות גבוהה (נחל מיצר‪ ,‬מצפה שלום) ברמה ‪ ,4‬קו אופק אופייני‬
‫ברמה ‪ 4‬ונצפות קרובה מכביש ‪ 94‬ברמה ‪ .5‬מדד הרגישות הנופית נקבע על ‪= 1105 = 3( 3‬‬
‫‪.)1+3+1+4+1+4+5‬‬
‫‪81‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות מגוונת‪ ,‬בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן‪ .‬בגין זמניות‬
‫הפרויקט מאפייניו הרגישים יותר (נצפות וקירבה לשטחים בעלי ערכיות) מהווים מרכיב משני‪.‬‬
‫האתר ניתן להשבה לקדמותו‪ ,‬עיבוד חקלאי‪ ,‬ללא קושי רב‪ .‬על כן‪ ,‬מתאים וראוי לשימוש כאתר‬
‫קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.1‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 1‬כפר חרוב‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫ב‪ .‬אתר מס' ‪ – 1‬מיצר‬
‫תאור‪ :‬ממוקם על שטח מרעה‪ ,‬הצמוד לשטח חקלאי של גידולי שדה (איור ‪ )1.4.5.4‬כ‪ 1.5 -‬ק"מ‬
‫מזרחית לצומת בני יהודה‪ ,‬בין הישובים אפיק ומיצר‪ .‬הקידוח המוצע ממוקם בתוך יחידת נוף של‬
‫דרום רמת הגולן המאופיין במרחב מישורי של חלקות גידול חקלאי גדולות‪ ,‬בעיקר גידולי שדה‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬אין‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬האתר נצפה מהישובים אפיק וכביש ‪ 549‬בטווח בינוני‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.4‬מבט לכוון מערב לשטח האתר מדרך הגישה לאתר‬
‫‪81‬‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נמוכה – בינונית בכל מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.3‬קו אופק‬
‫אופייני ללא נקודות ציון בולטות ונצפות בינונית מכביש ‪ 94‬ברמה ‪ ,3‬איכויות נופיות ותפיסתיות‬
‫אופייניות לחקלאות דרום הגולן ברמה ‪ 1‬ותבליט נוף מישורי‪ ,‬תכסית נוף אחידה ודרכים קיימות‬
‫ברמה ‪ .1‬מדד הרגישות נקבע על ‪.)1+1+1+3+1+1+3 = 1105( 1.5‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה‪-‬בינונית בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן‪ .‬בגין זמניות‬
‫הפרויקט‪ ,‬מאפייניו הרגישים יותר (נצפות וקו אופק) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן להשבה‬
‫לקדמותו‪ ,‬לעיבוד חקלאי‪ ,‬ללא קושי רב‪ .‬על כן‪ ,‬מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.3‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 1‬מיצר‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫ג‪ .‬אתר מס' ‪ – 3‬א‪.‬ת בני יהודה‬
‫תאור‪ :‬ממוקם על שטח בור בתחום אזור תעשיה קיים‪ ,‬בסמיכות לשטח חקלאי של מטעים‪,‬‬
‫צפונית למנחת פיק‪ ,‬בין הישובים גבעת יואב – בני יהודה‪ ,‬גשור ואליעד‪ .‬הקידוח המוצע ממוקם‬
‫בתוך יחידת הנוף של דרום רמת הגולן המאופיין במרחב מישורי של חלקות גידול גדולות‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שביל גולן (כ – ‪ 1‬ק"מ צפונית לאתר)‪ ,‬ומרכז מבקרים מתוכנן ביקב‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬האתר הינו חלק מאזור התעשייה ונצפה ממנו‪ ,‬מדרך הגישה אל הישוב גשור‪,‬‬
‫ומהישוב אליעד ומכביש ‪( 94‬איור ‪.)1.4.5.5‬‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נמוכה או בינונית במרבית מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.4‬תכסית נוף‬
‫שטח בור בתחום אזור התעשיה ברמה ‪ ,1‬קו אופק אופייני ונצפות קרובה ברמה ‪ ,3‬תבליט נוף‬
‫מישורי‪ ,‬דרכים קיימות‪ ,‬איכויות תפיסתיות ונופיות בגין היותו באזור תעשיה ברמה ‪ .1‬מדד‬
‫הרגישות נקבע על ‪.)1+1+1+3+1+1+3 = 1105( 1.55‬‬
‫‪82‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.5‬אתר ‪ 3‬מבט לעבר אזור האתר וא‪.‬ת‪ .‬בני יהודה מכביש ‪94‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.4‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 3‬א‪.‬ת‪ .‬בני יהודה‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה‪-‬בינונית בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן‪ .‬בגין זמניות‬
‫הפרויקט‪ ,‬מאפייניו הרגישים יותר (נצפות וקו אופק) מהווים מרכיב משני‪ .‬בהתאם לדרישת בעלי‬
‫הקרקע והתעשיינים באזור‪ ,‬והיה אם נידרש לכך‪ ,‬האתר ניתן להשבה לקדמותו‪ ,‬כשדה בור‪ ,‬ללא‬
‫קושי רב‪ .‬על כן‪ ,‬מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫ד‪ .‬אתר מס' ‪ – 4‬חוות הבקר– כביש ‪549‬‬
‫תאור‪ :‬ממוקם בשטח חוות בקר‪ ,‬על שטח חקלאי לא מעובד‪ ,‬בסמיכות לכביש ‪ 549‬העולה מצומת‬
‫כורסי לרמה"ג‪ .‬הקידוח המוצע ממוקם ביחידת נוף נחל סמך‪ ,‬המאופיין ע"י נוף מגוון של מורדות‬
‫מכוסים יער פארק של עצי שיזף ובתה עשבונית‪ ,‬חקלאות בחלקות קטנות ובינוניות של מטעים‬
‫וגידולי שדה וחורשות נטועות‪ .‬מזוהה כשטח אחו אופייני לגולן‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שביל גולן‪ ,‬מסלול מסומן ‪ 1552‬ונחל סמך‪ ,‬מעיינות סמוכים‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬האתר נצפה מקרוב מכביש ‪( 549‬איור ‪.)1.4.5.4‬‬
‫‪83‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.4‬מבט סמוך כביש ‪ 549‬לכוון מערב לעבר שטח האתר‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות גבוהה – בינונית במרבית מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.5‬בגין דרכים‬
‫קיימות – רגישות נמוכה ברמה ‪ ,1‬קו אופק בעל מבנה וקנה מידה גדול – רגישות נמוכה ברמה ‪,1‬‬
‫תכסית נוף חקלאית – רגישות בינונית ברמה ‪ ,3‬תבליט נוף ייחודי הסובב את האתר‪ ,‬איכויות‬
‫תפיסתיות ונופיות ערכיות – רגישות ברמה ‪ 4‬ונצפות קרובה מכביש ‪ – 549‬רגישות ברמה ‪ .5‬מדד‬
‫הרגישות נקבע על ‪.)4+3+1+1+4+4+5 = 1305( 3.3‬‬
‫האתר מתאפיין אמנם ברמת רגישות גבוהה‪ ,‬אך בגין זמניות הפרויקט‪ ,‬מאפייניו הרגישים יותר‬
‫(נצפות‪ ,‬תבליט נוף‪ ,‬איכויות נופיות ותפיסתיות) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן להשבה‬
‫לקדמותו‪ ,‬כחלק מחוות הבקר‪ ,‬ללא קושי רב‪ .‬על כן‪ ,‬מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.5‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 4‬חוות הבקר‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪84‬‬
‫ה‪ .‬אתר מס' ‪ – 5‬חוות נטור‬
‫תאור‪ :‬ממוקם דרומית – מזרחית לישוב נטור בתחום חוות בקר‪ .‬הקידוח המוצע ממוקם ביחידת‬
‫נוף דרום רמת הגולן – מדרונות נטור‪ ,‬המאופיין במרחב רמתי של בתה עשבונית עם שרידי‬
‫חקלאות קדומה‪ .‬מרבית השטח משמש למרעה והוא משובץ חלקות חקלאיות של מטעים‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורת נחל אל על וקשתות רחבעם‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬האתר נצפה מרחוק מהישובים אבני איתן‪ ,‬נוב וחיספין‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.9‬מבט לשטח אתר ‪ 5‬מדרך הגישה‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.4‬תבליט ותכסית נוף‬
‫אחידים‪ ,‬קו אופק אופייני ולא ייחודי‪ ,‬איכות נופית ונצפות רחוקה בעלי רגישות נמוכה ברמה ‪,1‬‬
‫דרך קיימת ברמה ‪ .1‬רק קריטריון איכויות תפיסתיות ברמת רגישות גבוהה ‪ 4‬בגין מיקומו המרוחק‬
‫של האתר מפעילות אדם אינטנסיבית‪ .‬מדד הרגישות נקבע על ‪.)1+1+1+1+4+1+1 = 1505( 1.1‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן‪ .‬בגין זמניות‬
‫הפרויקט מאפייניו הרגישים יותר (איכויות תפיסתיות) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן להשבה‬
‫לקדמותו‪ ,‬ע"י שיקום נופי‪ ,‬כולל חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים ועל כן מתאים‬
‫וראוי לשימוש כאתר קידוח ניסיון‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.4‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 5‬חוות נטור‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪85‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫ו‪ .‬אתר מס' ‪ – 4‬כביש ‪449‬‬
‫תאור‪ :‬ממוקם דרומית לכביש ‪ – 449‬כביש מעלה גמלא – בשטח מופר בגין פעילות צבאית – שטח אש‪.‬‬
‫הקידוח ממוקם ביחידת נוף דרום רמת הגולן – רמות דליות‪ ,‬סמוך לשמורת טבע יהודייה‪ .‬היחידה מאופיינית‬
‫במרחב רמתי של בתה עשבונית‪ .‬ניכר על פני השטח עירום אבנים של חקלאות קדומה‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬גמלא‪ ,‬שמורת טבע יהודייה‪.‬‬
‫צפייה ונצפות‪ :‬האתר נצפה מקרוב מכביש ‪( 449‬איור ‪.)1.4.5.12‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.12‬מבט מכוון דרך הגישה לעבר האתר המוצע‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות בינונית‪-‬נמוכה בכל מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.5‬דרך קיימת סמוכה –‬
‫רגישות ברמה ‪ ,1‬תכסית נוף של בתה עשבונית שטחים מופרים וקו אופק אופייני ברמה ‪ ,1‬תבליט נוף‬
‫ואיכויות נופיות ותפיסתיות ייחודיות בגין סמיכות לאתרים ערכיים ברמה ‪ ,3‬ונצפות חלקית ברמה ‪.1‬‬
‫מדד הרגישות נקבע על ‪.)3+1+1+1+3+3+4 = 1405( 1.5‬‬
‫‪86‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות בינונית‪-‬נמוכה‪ ,‬בעלת מאפיינים טיפוסיים בדרום הגולן‪ .‬בגין‬
‫זמניות הפרויקט והאפשרות להשיב את האתר לקדמותו‪ ,‬ע"י שיקום נופי‪ ,‬הכולל חיפוי באדמת‬
‫חישוף מקומית וזריעת עשבוניים‪ ,‬האתר אכן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.5‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 4‬כביש ‪449‬‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫ז‪ .‬אתר מס' ‪ – 5‬מחצבת דליות‬
‫תאור‪ :‬האתר ממוקם בתוך מחצבת הבטיחה – דליות‪ ,‬סמוך לכביש ‪ 91‬בבקעת בית ציידה‬
‫(הבטיחה)‪ .‬הקידוח ממוקם בתוך מחצבה ביחידת נוף אגן כנף דליות – חקלאות בטיחה‪ ,‬המאופיין‬
‫בחקלאות של חלקות מטעים‪ .‬בסמוך לאתר שמורות טבע בקעת בית ציידה‪ ,‬פארק הירדן ושמורת‬
‫יהודייה‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורות הטבע המוזכרות לעיל‪ ,‬מסלולי טיול מסומנים – ‪,1552 ,1545‬‬
‫‪ 1545 ,1542 ,1545 ,1553‬ושביל סובב כנרת‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬המחצבה מוקפת ע"י חורשת אקליפטוסים‪ .‬קיימת נצפות חלקית מכביש ‪ ,91‬כביש‬
‫‪ 449‬ומהישוב מעלה גמלא (איור ‪.)1.4.5.11‬‬
‫סיכום רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נופית נמוכה בכל מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.4‬תכסית נוף‬
‫ואיכות נופית מופרת של המחצבה‪ ,‬דרכים קיימות – רגישות נמוכה ברמה ‪ ,1‬תבליט נוף‪ ,‬קו אופק‪,‬‬
‫נצפות ואיכויות תפיסתיות ברגישות נמוכה ברמה ‪ ,1‬בגין השטח המופר‪ .‬מדד הרגישות נקבע על‬
‫‪.)1+1+1+1+1+1+1 = 1105( 1.5‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה‪ ,‬בשל מיקומו בתוך שטח מופר של מחצבה‪ ,‬ועל כן מתאים‬
‫וראוי לשימוש כאתר קידוח ניסיון‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.11‬מבט מכביש ‪ 449‬לעבר האתר במחצבת דליות‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.4‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 5‬מחצבת דליות‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫ח‪ .‬אתר מס' ‪ – 4‬חד נס‬
‫תאור‪ :‬האתר ממוקם בתוך שטח מופר ובו עצי שיזף ואקליפטוס פזורים‪ ,‬סמוך לכביש ‪ ,444‬פארק‬
‫הירדן ובמקום שרידי מוצב סורי‪ .‬הקידוח ממוקם ביחידות נוף של מורדות בית המכס – חיבור בין‬
‫יהודייה לירדן וסוואנת חד נס‪ ,‬שמאפייניהם העיקריים הם חלקות מטעים סובטרופיים ויער פארק‬
‫של עץ השיזף ושיח השיזף מלווה בבתה עשבונית וחורשות נטועות של אקליפטוסים בחלק‬
‫הדרומי (איור ‪.)1.4.5.11‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורת פארק הירדן‪ ,‬שמורת יהודייה – בריכת המשושים‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות קרובה מכביש ‪.444‬‬
‫‪88‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.11‬מבט לכוון מערב בתוך האתר‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר קיבל ציונים נמוכים מבחינת רגישות בהיבטי תבליט‪ ,‬קו אופק ודרכים‪ .‬זאת‬
‫בשל התבליט האחידה‪ ,‬הריחוק מהדרכים והעדר גיוון קו האופק‪ .‬עם זאת הוא בעל רגישות‬
‫בינונית עד גבוהה בהיבטים אחרים בשל התכסית המגוונת‪ ,‬איכויות תפיסתיות ונופיות של‬
‫האיזור‪ ,‬שהוא בלתי מופרע ברובו הסובב את האתר‪ .‬היבטים נופיים של קו האופק ודרכים קיימות‬
‫ברגישות נמוכה ברמה ‪ ,1‬נצפות קרובה ברגישות ‪( 4‬טבלה ‪ .)1.4.5.9‬מדד הרגישות נקבע על ‪1.4‬‬
‫(‪.)1+3+1+1+3+3+4 = 1405‬‬
‫בשקלול כולל האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה‪ :‬בגין זמניות הפרויקט מאפייניו הרגישים יותר‬
‫(נצפות‪ ,‬תכסית נוף‪ ,‬איכויות נופיות ותפיסתיות) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן לשיקום‬
‫לקדמותו ע"י חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים‪ ,‬ועל כן מתאים וראוי לשימוש‬
‫כאתר קידוח ניסיון‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.9‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 4‬חד נס‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪89‬‬
‫‪.5‬‬
‫נצפות‬
‫ט‪ .‬אתר מס' ‪ – 9‬צומת יונתן‬
‫תאור‪ :‬האתר ממוקם בתוך שטח מופר ע"י פעילות צבאית‪ ,‬צפון – מערבית לצומת יונתן‬
‫וכביש ‪( 424‬איור ‪ .)1.4.5.13‬הקידוח ממוקם ביחידת נוף של דרום רמת הגולן – מישורי תנורייה‪.‬‬
‫היחידה מאופיינת במרחב רמתי של בתה עשבונית‪ ,‬עם מעיינות ומסילים‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורות טבע אירוס הגולן – תנורייה‪ ,‬יהודייה‪ ,‬ויהודייה – גמלא‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות קרובה מכביש ‪ ,424‬נצפות בינונית חלקית מהישוב יונתן‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.13‬מבט פנורמי לכיוון מזרח וצפון מתוך האתר‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.12‬האתר בעל רגישות‬
‫גבוהה ברמה ‪ 4‬בהיבט של איכויות תפיסתיות‪ ,‬בגין הריחוק שלו מפעילות אדם אינטנסיבית‬
‫(למעט פעילות צבאית)‪ .‬שאר מאפייניו ברגישות נמוכה ברמה ‪ 1‬או ‪ 1‬בדרכים הקיימות‪ .‬מדד‬
‫הרגישות נקבע על ‪.)1+1+1+1+4+1+3 = 1405( 1.3‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה‪ ,‬בשל מיקומו בתוך שטח מופר ע"י פעילות צבאית‪ .‬זמניות‬
‫הפרויקט עשויה להוות הזדמנות לשיקום נופי‪ ,‬כולל חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת‬
‫עשבוניים‪ ,‬ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.12‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 9‬צומת יונתן‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪91‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫י‪ .‬אתר מס' ‪ – 12‬כביש ‪45‬‬
‫תאור‪ :‬האתר ממוקם בתוך שטח מופר ע"י פעילות צבאית בסמיכות לכביש ‪( 45‬איור ‪.)1.4.5.14‬‬
‫הקידוח נמצא ביחידת הנוף של נחלי מרכז הגולן‪ ,‬בתת היחידה רמת שיח חוסיין – זוויתן מסילים‪.‬‬
‫היחידה מאופיינת ברמה נטויה‪-‬גלית מכוסה בתה עשבונית‪ ,‬משובצת יער פארק אלון תבור ושיח‬
‫השיזף‪ .‬בסמוך לו ערוץ נחל יהודייה‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורות טבע יהודייה‪ ,‬יהודייה – בריכת משושים‪ .‬מסלולי טיול‬
‫מסומנים בנחל זויתן וחניון יהודייה‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות קרובה מכביש ‪ ,45‬נצפות בינונית מהישוב אניעם‪.‬‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות בינונית גבוהה במרבית מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.11‬נצפות‬
‫קרובה מכביש ‪ ,45‬תבליט הנוף ואיכויות תפיסתיות ברגישות גבוהה ברמה ‪ 5‬ו‪ .4-‬איכות נופית‪ ,‬קו‬
‫אופק‪ ,‬תכסית נוף ברמה בינונית ברמה ‪ ,3‬בגין השטח המופר ודרכים קיימות המקנות רמת רגישות‬
‫נמוכה לקריטריון זה‪ .‬מדד הרגישות נקבע על ‪.)4+3+1+3+4+3+5 = 1305( 3.3‬‬
‫האתר מתאפיין אמנם ברמת רגישות בינונית גבוהה‪ ,‬אך בגין זמניות הפרויקט ומיקומו בתוך שטח‬
‫מופר‪ ,‬מאפייניו הרגישים יותר (נצפות‪ ,‬תבליט נוף‪ ,‬איכויות תפיסתיות) מהווים מרכיב משני‪ .‬והיה‬
‫אם‪ ,‬מסיבה כלשהיא‪ ,‬רשויות צה"ל יידרשו זאת‪ ,‬הפרויקט עשוי להוות הזדמנות לשקם אתר‬
‫מופר‪ ,‬ע"י חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים‪ .‬על כן‪ ,‬האתר מתאים וראוי לשימוש‬
‫כאתר קידוח ניסיון‪.‬‬
‫איור ‪( 1.4.5.14‬א) מבט לכוון צפון מזרח מתוך האתר לעבר‬
‫ערוץ נחל יהודייה והישוב אניעם‬
‫(ב) מבט לכוון צפון מתוך האתר לעבר כביש ‪45‬‬
‫וצומת קצרין (חורשת האקליפטוסים)‬
‫‪91‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.11‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 12‬כביש ‪45‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫יא‪ .‬אתר מס' ‪ – 11‬קצביה (הכביש הסורי)‬
‫תאור‪ :‬האתר ממוקם בקירבה לצומת קצרין‪ ,‬בסמיכות לכביש הסורי הישן‪ .‬השטח משמש למרעה‬
‫(איור ‪.)1.4.5.15‬‬
‫הקידוח נמצא ביחידת הנוף של נחלי מרכז הגולן‪ ,‬בתת היחידה רמת שייח חוסיין – זוויתן‬
‫מסילים‪ ,‬היחידה מאופיינת ברמה נטויה‪ ,‬גלית מכוסה בבתה עשבונית‪ ,‬חורשות אקליפטוסים‬
‫המסמנים ישובים נטושים ומחנות צבא‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורות יהודייה‪ ,‬יהודייה – בריכת משושים‪ ,‬מסלולי טיול מסומנים‬
‫בנחל זויתן‪ ,‬אנדרטה קצביה ומתחם יצחקי‪( .‬מספר מסלולים‪ 1451‬ו‪.)1451 -‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות קרובה חלקית מכביש ‪.)954( 9244‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.15‬מבט מזרחה אל אתר ‪11‬‬
‫‪92‬‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נופית בינונית‪-‬נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה ‪:)1.4.5.11‬‬
‫רגישות בינונית ברמה ‪ 1‬בהיבטים של תבליט‪ ,‬תכסית נוף (האופיינים למרכז רמת הגולן ושטח‬
‫מופר)‪ ,‬דרכים ונצפות‪ .‬קו האופק נקבע לרמה ‪ 1‬בשל קו אופק אופייני – לא ייחודי‪ .‬רק קריטריון‬
‫האיכויות התפיסתיות ברגישות גבוהה ברמה ‪ ,4‬בגין ריחוק מפעילות אדם‪ .‬מדד הרגישות נקבע על‬
‫‪.)1+1+1+1+4+3+1 = 1405( 1.3‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות בינונית נמוכה‪ ,‬אך בגין זמניות הפרויקט‪ ,‬מאפייניו הרגישים יותר‬
‫(איכויות תפיסתיות) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן להשבה לקדמותו ע"י חיפוי באדמת חישוף‬
‫מקומית וזריעת עשבוניים‪ ,‬ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.11‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 11‬קצביה‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫יב‪ .‬אתר ‪ – 11‬מחנה גשור‬
‫תיאור ‪ :‬האתר ממוקם דרומית לישוב קשת וציר הנפט‪ .‬הקידוח ממוקדם ביחידת נוף של עורף מזרחי‬
‫יער יהודיה‪ .‬היחידה מאופיינית במרחב רמתי של בתה עשבונית‪ ,‬מסילים ומעיינות‪ .‬השטח משמש‬
‫למרעה‪ .‬האתר ממוקם סמוך לקו מתח גבוה (איור ‪.)1.4.5.14‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורת עינות פחם‪ ,‬שמורת בריכת פרג‪ ,‬שמורת איריס הגולן – תנוריה‬
‫ושביל גולן‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות קרובה ממחנה גשור‪ ,‬נצפות בינונית חלקית מהישוב קשת ומכביש ציר הנפט‪.‬‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נופית נמוכה במרבית מרכיביו (טבלה ‪ .)1.4.5.13‬בעל רגישות‬
‫נמוכה ברמה ‪ 1‬בגין הדרך הקיימת‪ ,‬ברמה ‪ 1‬בגין תבליט נוף ותכסית נוף אופיינים ואחידים ונצפות‬
‫מועטה ורגישות בינונית ברמה ‪ 3‬בגין איכות נופית וקו אופק (תל געש)‪ .‬רק קריטריון האיכות‬
‫התפיסתית ברגישות גבוהה ברמה ‪ 4‬בגין ריחוק מפעילות אדם‪ .‬מדד הרגישות נקבע על ‪.1.4‬‬
‫‪93‬‬
‫(‪ .)2+2+1+3+4+2+2=17/7‬האתר מתאפיין ברמת רגישות מגוונת‪ ,‬אך בגין זמניות הפרויקט‬
‫מאפייניו הרגישים יותר (איכות תפיסתית‪ ,‬קו אופק) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן להשבה‬
‫לקדמותו ע"י חיפוי באדמת חישוף מקומת וזריעת עשבוניים ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר‬
‫חיפוש‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.14‬מבט אל אתר ‪11‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.13‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 11‬מחנה גשור‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫יג‪ .‬אתר מס' ‪ – 13‬קשת‬
‫תאור‪ :‬האתר ממוקם בתוך שטח חקלאי‪ ,‬לא מעובד‪ ,‬בקירבה לישוב קשת‪ ,‬כביש ‪ 45‬וציר הנפט‬
‫(איור ‪ .)1.4.5.14‬הקידוח נמצא ביחידת נוף עורף מזרחי – יער יהודייה המאופיין בבתה עשבונית‪,‬‬
‫עצים בודדים של אלון תבור ושיזף‪ ,‬חורשות נטועות של עצי אקליפטוס ומסילים‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורות יהודייה‪ ,‬עינות פחם ואירוס הגולן‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות חלקית מאד מהישוב קשת ומכביש ‪.45‬‬
‫(א) מבט מזרחה לעבר הישוב קשת מתוך האתר‬
‫(ב) מבט מערבה מתוך האתר‬
‫איור ‪ – 1.4.5.15‬מבטים מאתר ‪13‬‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נופית נמוכה במרבית מרכיביו (טבלה ‪ :)1.4.5.14‬האתר בעל‬
‫רגישות נמוכה ברמה ‪ 1‬בהיבטים של תבליט ותכסית נוף אופייניים ולא ייחודיים‪ ,‬דרכים קיימות‪,‬‬
‫נצפות חלקית וקו אופק אופייני‪ .‬האתר בעל רגישות גבוהה ברמה ‪ 4‬רק מההיבט של איכויות‬
‫תפיסתיות בגין ריחוקו מפעילות אדם‪ .‬מדד הרגישות נקבע על ‪.)1+1+1+1+4+3+1 = 1505( 1.4‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה‪ .‬בגין זמניות הפרויקט מאפייניו הרגישים יותר (איכויות‬
‫תפיסתיות) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן להשבה לקדמותו ע"י חיפוי באדמת חישוף מקומית‬
‫וזריעת עשבוניים‪ ,‬ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח ניסיון‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.14‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 13‬קשת‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫יד‪ .‬אתר מס' ‪ – 14‬מאגר צור (מנחת רעם)‬
‫תאור‪ :‬האתר ממוקם בסמיכות לכביש ‪ )91( 444‬בשטח מופר (מנחת מסוקים) בשולי שמורת טבע‬
‫יהודייה ובתוך תחומיו (איור ‪ .)1.4.5.15‬הקידוח נמצא ביחידת נוף רמת משושים מערב‪ ,‬המאופיין‬
‫בבתה עשבונית עם יער דליל של עץ השיזף ואלון התבור‪ .‬השטח משמש למרעה בקר‪ ,‬מקבצי‬
‫חורשות אקליפטוס מסמנים ישובים נטושים ומחנות צבא‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬שמורת יהודייה‪ ,‬בריכת משושים ושמורת פארק הירדן‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות קרובה מכביש ‪ 444‬ומהמחנה הצבאי הסמוך‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.14‬מבט מאתר ‪ 14‬לכיוון צפון‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר מתאפיין כבעל רגישויות שונות כך שבהיבטים של תכסית נוף נקבעה רמה‬
‫‪ ,3‬האיכויות התפיסתיות והאיכות נופית נקבעו לרמה ‪ 4‬והיבט הנצפות נקבע ברמה ‪ .5‬תבליט נוף‪,‬‬
‫קו אופק ודרכים נקבעו ברמה בינונית נמוכה ‪ .1-1‬מדד הרגישות נקבע על ‪= 1105( 3‬‬
‫‪.)1+3+1+1+4+4+5‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות מגוונת בעלת מאפיינים טיפוסיים במורדות הגולן המרכזיים‪ .‬בגין‬
‫זמניות הפרויקט ומיקומו בשטח מופר‪ ,‬מאפייניו הרגישים יותר (נצפות וקירבה לשטחים בעלי‬
‫‪96‬‬
‫ערכיות) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן לשיקום נופי והפרויקט מהווה הזדמנות לטיפול בשטח‬
‫מופר ועל כן מתאים וראוי לשימוש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.15‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 14‬מאגר צור (מנחת רעם)‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫טו‪ .‬אתר מס' ‪ – 15‬א‪.‬ת‪ .‬קצרין‬
‫תאור‪ :‬האתר ממוקם בתוך אזור התעשיה קצרין‪ ,‬בשוליו הצפון מזרחיים‪ .‬הקידוח נמצא ביחידת‬
‫נוף רמת קצרין – תל עבס – בתות (איור ‪ .)1.4.5.14‬המאופיין ע"י בתה עשבונית‪ ,‬המשמש בעיקר‬
‫למרעה בקר‪ .‬היחידה משובצת חורשות אקליפטוסים והיא משופעת בפיתוח ותשתיות‪.‬‬
‫אתרי ביקור בסביבת האתר‪ :‬מרכז מבקרים יקב הגולן‪ ,‬עתיקות קצרין‪ ,‬נחל זויתן ושמורת יהודייה‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות קרובה מתוך אזור התעשייה‪ ,‬ונצפות בינונית מכביש ‪.9244‬‬
‫איור ‪ – 1.4.5.19‬מבט לכוון דרום‪-‬מזרח אל האתר מתוך אזור התעשייה‬
‫‪97‬‬
‫רגישות נופית‪ :‬האתר בעל רגישות נמוכה בכל מאפייניו (טבלה ‪ :)1.4.5.14‬בגין מיקומו בתוך אזור‬
‫תעשיה האתר ברגישות נמוכה ברמה ‪ .1‬מדד הרגישות נקבע על ‪.)1+1+1+1+1+1+1 = 405( 1.1‬‬
‫האתר ניתן לשיקום נופי והפרויקט מהווה הזדמנות לטיפול בשטח מופר‪ ,‬ועל כן מתאים וראוי‬
‫לשימוש כאתר קידוח ניסיון‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.5.14‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 15‬א‪.‬ת‪ .‬קצרין‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫טז‪ .‬אתר מס' ‪ – 14‬בג'וריה‬
‫תאור ‪ :‬האתר ממוקם מזרחית לצומת נטור בסמיכות למוצב לא פעיל בג'וריה‪ .‬השטח משמש‬
‫למרעה‪ .‬הקידוח המוצע ממוקם ביחידת נוף דרום רמת הגולן תת יחידה רמת דליות בתות‬
‫עשבוניות‪ ,‬המאופיינת ברצף שטח פתוח עם רמות השתמרות‪ ,‬מעיינות ומסילים‪( .‬אי ור‬
‫‪.) 1.4.5.19‬‬
‫אתרי‬
‫ביקור‬
‫בסביבת‬
‫האתר ‪:‬‬
‫שמורת‬
‫אחי לוף‬
‫החורן‪,‬‬
‫מאגר‬
‫חיספין‬
‫(צפרות)‪.‬‬
‫נצפות ‪ :‬האתר נצפה באופן חלקי מאד מכביש ‪.424‬‬
‫רגישות נופית ‪ :‬האתר בעל רגישות נופית נמו כה במרבית מאפייניו‪( ,‬טבלה ‪ :)1.4.15‬רגישות‬
‫נמוכה ברמה ‪ 1‬בגין סמיכותו ל דרכים קיימות ונצפות נמוכה‪ ,‬ברמה ‪ 1‬תבליט תכסית נוף וקו‬
‫אופק אופיינים לדרום מזרח רמת הגולן‪ .‬רגישות גבוהה יותר בגין איכות נופית ואיכויות‬
‫תפיסתיות בגין מיקומו המרוחק מפעילות אדם‪ .‬מצד הרגישות נקבע על ‪( 1.1‬‬
‫‪.) 2+2+1+2+4+3+1=15/17‬‬
‫‪98‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.12‬מבט לכוון צפון מתוך אתר ‪14‬‬
‫האתר מתאפיין ברמת רגישות נמוכה במרבית מאפייניו‪ .‬בגין זמני ות הפרויקט מאפייניו‬
‫הרגישים יותר (איכויות תפיסתיות‪ ,‬איכות נופית) מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן להשבה‬
‫לקדמותו ע"י שיקום נופי הכולל חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים‪ ,‬ו על כן הוא‬
‫מתאים וראוי לשמש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ –1.4.5.15‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 14‬בג'וריה‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫יז‪ .‬אתר מס' ‪ – 15‬טיסן‬
‫תאור ‪ :‬האתר ממוקם דרומית לישוב יונתן ו מזרחית למחנה טיסן הנטוש‪ .‬השטח מופר בגין‬
‫פעילות צבאית‪ .‬הקידוח המוצע ממוקם ביחידת נוף דרום רמת הגולן תת יחידה נחל דליות‬
‫‪99‬‬
‫עליון‪ ,‬המאופיין ע"י מישורים בין תלי הגע ש המשמרים רצף שטח פתוח‪ ,‬מעיינות ומסילים‬
‫(תעלות מים רדודות בפני השטח)‪( .‬איור ‪.) 1.4.5.12‬‬
‫אתרי ביקור ב סביבת האתר ‪ :‬שביל גולן‪.‬‬
‫צפיה ונצפות‪ :‬נצפות קרובה משביל גולן‪ ,‬נצפות חלקית בינונית מהישוב יונתן‪.‬‬
‫איור ‪ 1.4.5.11‬מבט לכוון צפון מערב מדרך הגישה (שביל גולן) לעבר אתר ‪15‬‬
‫רגישות נופית ‪ :‬האתר בעל רגישות נמוכה במרבית מאפייניו (טבלה ‪ ) 1.4.5.15‬רגישות נמוכה‬
‫ברמה ‪ 1‬בגין תכסית ותבליט נוף אופיינים ומופרים ובגין דרך קיימת‪ ,‬ברמה ‪ 1‬בגין קו אופק‬
‫מופר ע"י מחפורות‪ .‬רגישות בינונית תפיסתית בגין ריחוקו מפעילות אדם ונצפות קרובה משביל‬
‫גולן‪ .‬מדד הרגישות נקבע על ‪ .) 1+1+1+2+4+3+4=16/7 ( 1.3‬האתר מתאפיין ברמת רגישות‬
‫מגוונת אך בגין זמניות הפרויקט מאפייניו הרגישים מהווים מרכיב משני‪ .‬האתר ניתן להשבה‬
‫לקדמותו ע"י שיקום נופי הכולל חיפוי באדמת חישוף מקומית וזריעת עשבוניים‪ ,‬על כן הוא‬
‫מתאים וראוי לשמש כאתר קידוח חיפוש‪.‬‬
‫טבלה ‪ –1.4.5.14‬ניתוח רגישות – אתר ‪ – 15‬טיסן‬
‫קריטריון‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫תבליט נוף‬
‫תכסית נוף‬
‫דרכים‬
‫קו אופק‬
‫איכויות תפיסתיות‬
‫איכות נופית‬
‫נצפות‬
‫רגישות גבוהה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫רגישות נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ 1.5‬ארכיאולוגיה ואתרי מורשת‬
‫בתחום הרישיון וסביבו למרחק של ‪ 1‬ק"מ קיימים בסך הכל כ‪ 415 -‬אתרים ארכיאולוגיים מוכרזים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬רק שישה מהם סמוכים ‪ 122‬מ' או פחות לשטח האתרים הפוטנציאליים‪ .2‬היזם הציג‬
‫לרשות העתיקות את כל אתרי הקידוח (בפגישה בתאריך ‪ .)1201201213‬הרשות נתנה הסכמתה‬
‫לביצוע הקידוחים ללא תנאים באתרים ‪ ,15 ,13 ,12 ,9 ,4 ,5 ,5 ,3 ,1 ,1‬ו ‪( 15 -‬ראה נספח ‪)15‬‬
‫ובתאריכים ‪ 14‬ו‪ 14 -‬בנובמבר ‪ 1213‬התבצעו סיורים משותפים באתרים (‪ ,14 ,11 ,11 ,4 ,4‬ו‪)14 -‬‬
‫וביחס אליהם‪ ,‬בדרישה לחיתוכי בדיקה או פיקוח צמוד‪ ,‬תועבר התייחסות נפרדת‪ .‬באתרים אלו‬
‫המוצגים באיור ‪ 1.5.1‬יבוצע פיקוח של הרשות על עבודות ההקמה‪ ,‬בהתאם לדרישת רשות‬
‫העתיקות‪.‬‬
‫אתר ‪ – 4251902‬ח' אל‪-‬מג'חיה – באתר נמצאו בכלי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה‪ ,‬מבנה‬
‫מהתקופה הנאוליתית הקדם‪-‬קראמית‪ ,‬שרידי כפר ערבי שבו משולבות אבני בנייה קדומות רבות‬
‫ופריטים אדריכליים‪ ,‬חרסים מן התקופות הברונזה‪ ,‬ההלניסטית‪ ,‬הרומית הקדומה‪ ,‬הביזנטית‬
‫והממלוכית‪ .‬אתר ‪ 4‬ממוקם בתוך אתר מוכרז זה‪ ,‬כמטרים ספורים בלבד משוליו הדרום מזרחיים‪.‬‬
‫אתר ‪ – 454102‬ח' אל‪-‬מג'ח'יה (מזרח) – האתר מאופיין במבנים וכלי צור מהתקופה הניאוליתית‬
‫הקדם קיראמית ב'‪ .‬האתר הפוטנציאלי ‪ 4‬ממוקם כ‪ 42 -‬מטרים מאתר ח' אל‪-‬מג'חיה (מזרח)‪,‬‬
‫מפינתו הדרום מערבית של האתר הארכאולוגי‪.‬‬
‫אתר ‪ – 554502‬קצביה – אתר ארכואולוגי המתאפיין ככפר על גבי חורבה‪ ,‬חלקים ארכיטקטוניים‬
‫מבית כנסת וחרסים מן התקופה הביזנטית‪ .‬אתר הקידוח הפוטנציאלי ‪ 11‬ממוקם כ‪ 192 -‬מ' מדרום‬
‫מזרח לאתר הארכיאולוגי קצביה‪.‬‬
‫אתר ‪ – 3542502‬שמורת עינות פחם (דרום – מערב) – האתר מאופיין כשדה רגמים ודולמנים‪,‬‬
‫ושוכן משני עברי כביש הגישה למחנה גשור‪ .‬אתר הקידוח הפוטנציאלי ‪ 11‬מצוי בצמוד שטח‬
‫האתר הארכאולוגי ונושק אליו – במרחק של ‪ 4‬מ' בלבד‪.‬‬
‫אתר ‪ – 344102‬אל‪-‬צור – האתר מצוי בראש גבעה בה מתחם מלבני מבוצר בחומה כפולה‪ ,‬מגדלי‬
‫פינה‪ ,‬בין החומות מצויים חדרים‪ ,‬דולמנים וגלי אבנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬באתר נמצאו חרסים מן התקופה‬
‫‪ 2‬בתיאום מקדים עם המשרד להג"ס סוכם כי תנתן התייחסות לאתרים המצויים ‪ 122‬מ' או פחות מהאתרים‬
‫הפוטנציאליים‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫הרומית‪ .‬אתר הקידוח הפוטנציאלי ‪ 14‬מצוי במרחק של כ‪ 142 -‬מ' מצפון מזרח לאתר הארכאולוגי‬
‫אל‪-‬צור‪.‬‬
‫אתר ‪ – 429102‬בג'וריה – האתר מאופיין כתל על גבי גבעה‪ ,‬ובו מצויים חרסים מן התקופות‬
‫הברונזה התיכונה ב' והביזנטית‪ ,‬כמו גם כלי צור‪ .‬האתר הפוטנציאלי ‪ 14‬ממוקם על שוליו‬
‫המזרחיים של האתר הארכאולוגי‪ ,‬במרחק של ‪ 95‬מ' ממנו‪.‬‬
‫‪ 1.4‬תנאים קלימטולוגיים ומטאורולוגיים‬
‫‪ 1.4.1‬כללי‬
‫בתחום הרישיון מצויות שלוש תחנות מטאורולוגיות המייצגות את מאפייני מזג האויר שבו‪ :‬בית‬
‫ציידה‪ ,‬אבני איתן וגמלא‪ .‬האתרים הפוטנציאליים סווגו עפ"י התחנה המטאורולוגית המייצגת‬
‫בצורה הטובה ביותר את התנאים השוררים בהם (טבלה ‪ ,)1.4.1.1‬עפ"י התייעצות עם ד"ר אילן‬
‫סתר‪ ,‬לשעבר סמנכ"ל השירות המטאורולוגי (השמ"ט)‪ .‬סיווג זה מנחה גם את אופן ביצוע מידול‬
‫איכות האויר וניתוח תוצאותיו‪ ,‬בסעיף ‪ 4.9‬בהמשך‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.4.1.1‬סיווג האתרים הפוטנציאליים עפ"י תחנה מטאורולוגית מייצגת‬
‫תחנה מייצגת‬
‫אבני איתן‬
‫גמלא‬
‫בית ציידה‬
‫גובה התחנה‬
‫‪ 355‬מ' מעל פני הים‬
‫‪ 425‬מ' מעל פני הים‬
‫‪ -122‬מ' מתחת לפני הים‬
‫ייצוג התנאים באתרים‪:‬‬
‫‪ 5 ,4 ,3 ,1 ,1‬ו‪14 -‬‬
‫‪ 15 ,13 ,11 ,11 ,12 ,9 ,4‬ו‪15 -‬‬
‫‪ 4 ,5‬ו‪14 -‬‬
‫‪ 1.4.1‬תנאים מטאורולוגיים בתחנת בית ציידה‬
‫תחנת בית ציידה‪ ,‬מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי‪ ,‬בסמיכות לצומת מעלה גמלא‬
‫ובקרבה לכנרת‪ ,‬שהקואורדינטות שלה הן‪ )35.452E031.442N( 141142 0 553992 :‬וגובהה כ‪ 122 -‬מ'‬
‫מתחת לפני הים‪ .‬גובה מדידת הרוח בתחנה הוא ‪ 12‬מ'‪ .‬תחנה זו מייצגת את התנאים‬
‫המטאורולוגיים (משטר רוחות ומצבי יציבות) בקידוחים ‪ 4 ,5‬ו‪.14 -‬‬
‫א‪ .‬רוחות‬
‫הפעילות באתרי הקידוח תבוצע ‪ 14‬שעות ביממה; הקידוחים עצמם יבוצעו ללא תלות בעונת‬
‫השנה‪ .‬איור ‪ 1.4.1.1‬מציג את שושנת הרוחות בכלל שעות היממה בתחנת בית ציידה‪ ,‬בתקופה של‬
‫‪ 5‬שנים קלנדריות בין ‪ .1224-1211‬הרוחות הדומיננטיות נושבות מכיוון דרום‪-‬מערב ברוב ימות‬
‫‪112‬‬
‫השנה‪ ,‬ובשאר השנה הרוחות נושבות מכיוון צפון‪-‬מזרח‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לאפיין כי לרוחות בעלות‬
‫רכיב מערבי עוצמות גבוהות יותר ביחס לרוחות מצפון‪-‬מזרח‪.‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.1‬שושנת‪-‬רוח שנתית בית ציידה ‪1211-1224‬‬
‫ב‪ .‬מצבי יציבות‬
‫איור ‪ 1.4.1.1‬מציג מצבי שושנת יציבות לכל שעות היממה בתחנת בית ציידה‪ ,‬לתקופה של ‪ 5‬שנים‬
‫קלנדריות‪ .‬ניתן לראות כי יציבות האויר תלויה במידה רבה בכיוון האויר‪ ,‬כך שיציבות אויר‬
‫בקטגוריות ‪ F‬ו‪ G -‬מאפיינת בעיקר רוחות צפון מזרחיות‪ ,‬ולעומת זאת כאשר האויר מגיע מדרום‪-‬‬
‫מערב הרי שהוא מאופיין לרוב ביציבות אויר מקטגוריות ‪ C ,B ,A‬ו‪ .D -‬קטגוריה ‪ D‬מאופיינת‬
‫במרכיב דומיננטי של רוחות ממערב‪.‬‬
‫ג‪ .‬משקעים‬
‫ממוצע המשקעים הרב שנתי‪ ,‬בין השנים ‪ ,1942-1212‬לתחנת גינוסר הינו ‪ 435‬מ"מ‪ .‬תחנת גינוסר‬
‫של השמ"ט ממוקמת בנ‪.‬צ‪ .‬מקורב של ‪ ,149422 0 552422‬במרחק של כ‪ 11.1 -‬ק"מ מתחנת בית‬
‫ציידה‪ ,‬ובתנאי טופוגרפיה זהים; כלומר‪ ,‬סביב הכנרת ובגובה דומה‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.1‬שושנת‪-‬יציבות שנתית בית ציידה ‪1211-1224‬‬
‫‪ 1.4.3‬תנאים מטאורולוגיים בתחנת אבני איתן‬
‫תחנת אבני איתן‪ ,‬מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי‪ ,‬בתחומי היישוב אבני איתן‪,‬‬
‫והקואורדינטות שלה הן‪ )35.541E031.415N( 151442 0 545292 :‬וגובהה כ‪ 355 -‬מ' מעל פני הים‪.‬‬
‫גובה מדידת הרוח בתחנה הוא ‪ 12‬מ'‪ .‬תחנה זו מייצגת את התנאים המטאורולוגיים (משטר רוחות‬
‫ומצבי יציבות) בקידוחים ‪ 15 ,13 ,11 ,11 ,12 ,9 ,4‬ו‪.15 -‬‬
‫א‪ .‬רוחות‬
‫הפעילות באתרי הקידוח תבוצע ‪ 14‬שעות ביממה; הקידוחים עצמם יבוצעו ללא תלות בעונת‬
‫השנה‪ .‬איור ‪ 1.4.1.3‬מציג את שושנת הרוחות בכלל שעות היממה בתחנת אבני איתן‪ ,‬בתקופה של‬
‫‪ 5‬שנים קלנדריות בין ‪ .1224-1211‬הרוחות הדומיננטיות נושבות מכיוון מערב ברוב ימות השנה‪,‬‬
‫ובשאר השנה הרוחות נושבות מכיוון מזרח‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לאפיין כי לרוחות בעלות רכיב מערבי‬
‫עוצמות גבוהות יותר ביחס לרוחות מצפון‪-‬מזרח‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.3‬שושנת‪-‬רוח שנתית אבני איתן ‪1211-1224‬‬
‫ב‪ .‬מצבי יציבות‬
‫איור ‪ 1.4.1.4‬מציג מצבי שושנת יציבות לכל שעות היממה בתחנת אבני איתן‪ ,‬לתקופה של ‪ 5‬שנים‬
‫קלנדריות‪ .‬ניתן לראות כי יציבות האויר תלויה במידה רבה בכיוון האויר‪ ,‬כך שיציבות אויר‬
‫בקטגוריות ‪ C ,B ,A‬ו‪ ,D -‬מאופיינת במרכיב דומיננטי של רוחות מערביות‪ .‬קטגוריה ‪ E‬מאופיינת‬
‫במרכיב דומיננטי יותר של רוחות מכיוון מערב ביחס לאלו ממזרח‪ ,‬ולעומתה לקטגוריה ‪ F‬קיימת‬
‫נטייה להתקיים כאשר נושבות רוחות ממזרח‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.4‬שושנת‪-‬יציבות שנתית אבני איתן ‪1211-1224‬‬
‫ג‪ .‬משקעים‬
‫ממוצע המשקעים הרב שנתי‪ ,‬בין השנים ‪ ,1942-1212‬לתחנת אבני איתן הינו ‪ 533‬מ"מ‪.‬‬
‫‪ 1.4.4‬תנאים מטאורולוגיים בתחנת גמלא‬
‫תחנת גמלא‪ ,‬מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי‪ ,‬בסמיכות לנחל גמלא‪,‬‬
‫שהקואורדינטות שלה הן‪ )35.544E031.9251N( 152342 0 554452 :‬וגובהה כ‪ 425 -‬מ' מעל פני הים‪.‬‬
‫גובה מדידת הרוח בתחנה הוא ‪ 12‬מ'‪ .‬תחנה זו מייצגת את התנאים המטאורולוגיים (משטר רוחות‬
‫ומצבי יציבות) בקידוחים ‪ 5 ,4 ,3 ,1, 1‬ו‪.14 -‬‬
‫א‪ .‬רוחות‬
‫הפעילות באתרי הקידוח תבוצע ‪ 14‬שעות ביממה; הקידוחים עצמם יבוצעו ללא תלות בעונת‬
‫השנה‪ .‬איור ‪ 1.4.1.5‬מציג את שושנת הרוחות בכלל שעות היממה בתחנת גמלא‪ ,‬בתקופה של ‪5‬‬
‫‪116‬‬
‫שנים קלנדריות בין ‪ .1224-1211‬הרוחות הדומיננטיות נושבות מכיוון דרום‪-‬מערב ברוב ימות‬
‫השנה‪ ,‬ובשאר השנה הרוחות נושבות מכיוון צפון‪-‬מזרח‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לאפיין כי למרות שכיחותן‬
‫הגבוהה יותר‪ ,‬לרוחות בעלות רכיב מערבי עוצמות נמוכות יותר ביחס לרוחות מצפון‪-‬מזרח‪.‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.5‬שושנת‪-‬רוח שנתית גמלא ‪1211-1224‬‬
‫ב‪ .‬מצבי יציבות‬
‫איור ‪ 1.4.1.4‬מציג מצבי שושנת יציבות לכל שעות היממה בתחנת גמלא‪ ,‬לתקופה של ‪ 5‬שנים‬
‫קלנדריות‪ .‬ניתן לראות כי יציבות האויר תלויה במידה רבה בכיוון האויר‪ ,‬כך שיציבות אויר‬
‫בקטגוריית ‪ D‬מאופיינת בעיקר ברוחות צפון מזרחיות‪ ,‬ולעומת זאת כאשר האויר מגיע מדרום‪-‬‬
‫מערב הרי שהוא מאופיין לרוב ביציבות אויר מקטגוריות ‪ B ,A‬ו‪ .C -‬קטגוריה ‪ E‬מאופיינת‬
‫במרכיב דומיננטי יותר של רוחות צפון‪-‬מזרחיות ביחס לאלו מדרום‪-‬מערב‪ ,‬ולעומתה לקטגורייה ‪F‬‬
‫קיימת נטייה להתקיים כאשר נושבות רוחות מדרום‪-‬מערב‪ .‬לקטגוריית היציבות ‪ G‬לא קיימת‬
‫נטייה מיוחדת ביחס לכיווני הרוחות‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫איור ‪ :1.4.1.4‬שושנת‪-‬יציבות שנתית גמלא ‪1211-1224‬‬
‫ג‪ .‬משקעים‬
‫ממוצע המשקעים הרב שנתי‪ ,‬בין השנים ‪ ,1942-1212‬לתחנת יונתן הינו ‪ 433‬מ"מ‪ .‬תחנת יונתן של‬
‫השמ"ט ממוקמת בנ‪.‬צ‪ .‬מקורב של ‪ ,154522 0 542422‬בגובה של ‪ 542‬מ'‪ ,‬ובמרחק של כ‪ 5.5 -‬ק"מ‬
‫מתחנת גמלא‪ .‬שתי התחנות מאופיינות בתנאי טופוגרפיה דומים‪ ,‬כלומר במעלה רמת הגולן‪.‬‬
‫‪ 1.9‬איכות אויר – מצב קיים‬
‫בתחום הרישיון‪ ,‬באזור דרום רמת הגולן ומרכזה‪ ,‬אין תחנות ניטור קבועות של המשרד להגנת‬
‫הסביבה [תחנות הניטור הקרובות ביותר נמצאות בכרמיאל ובכפר מצר (ליד הר תבור)‪ ,‬במרחק‬
‫של יותר מעשרה ק"מ מתחום הרישיון]‪ .‬מסיבה זו אופיין המצב הקיים של איכות האויר עפ"י‬
‫מדידות שערך מנ"א (מערך ניטור ארצי) בתחנה ניידת בשנת ‪ .1212‬מדידות אלו בוצעו באביב‬
‫(תקופה בה אין ירידה בנסיעות בדומה לקיץ) ושוררים בה עדיין מצבים יציבים בשכיחות‬
‫משמעותית‪ .‬בנוסף‪ ,‬התחנה מוקמה בקצרין‪ ,‬הישוב העירוני המשמעותי באזור זה‪ .‬מסיבות אלו‬
‫ניתן להניח כי מדידות אלו מייצגות את אזור תחום הרישיון במצב המחמיר ביותר‪ .‬ההתייחסות‬
‫‪118‬‬
‫לסעיפי איכות האויר נעשו בהתאם לסיכום מקדים עם מיכל עייק מהמשרד להגנת הסביבה‬
‫(מתאריך ‪.)30901213‬‬
‫‪ 1.9.1‬תחנת ניטור ניידת‬
‫תחנת ניטור ניידת הוצבה בקצרין בשנת ‪ 1212‬לתקופה של כ‪ 35 -‬ימים‪ ,‬החל משלהי מאי ועד סוף‬
‫חודש יוני‪ .‬סיכום תוצאות הניטור‪ ,‬המוצג בטבלה ‪ 1.9.1.1‬מראה כי הריכוזים ברוב המכריע של‬
‫המקרים היו רחוקים מהתקן בכל המזהמים שנבדקו‪ .‬בסיכום הממצאים בדו"ח נרשם כי "רמת‬
‫איכות האויר עומדת בתקנים עבור כל המזהמים אשר נמדדו‪ ,‬פרט לאירועים בהם התחוללו‬
‫סופות אבק (ברחבי הארץ כולה) אשר הובילו לחריגות בריכוזי החלקיקים הנשימים העדינים"‬
‫(עמוד ‪ 1‬במסמך המקורי)‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.9.1.1‬סיכום תוצאות ניטור תחנה ניידת בקצרין; ‪( 14.5.12-14.4.12‬המשרד להג"ס‪)1212 ,‬‬
‫‪119‬‬
‫עפ"י הטבלה ניתן לראות כי התוצאות הממוצעות של תחמוצות חנקן עמדו על ‪( ppb 3.5‬פחות מ‪-‬‬
‫‪ 1%‬מהתקן) והערך המרבי עמד על כ‪( ppb 19.1 -‬כ‪ 4% -‬מהתקן)‪ .‬הגרף שבאיור ‪ 1.9.1.1‬המציג את‬
‫השתנות ריכוזי ה‪ NOx -‬המדודים לאורך תקופת הניטור מגלה כי ברובה הגדול של תקופת הזמן‬
‫לא עלו הריכוזים על ‪ 1%( ppb 12‬מהתקן)‪ .‬בדומה‪ ,‬ריכוזי הגופרית הדו‪-‬חמצנית היו נמוכים מאוד‬
‫ביחס לתקן (ערך ממוצע‪ :‬פחות מ‪ 1% -‬מהתקן; ערך מרבי‪ :‬כ‪ 4.5% -‬מהתקן)‪.‬‬
‫בריכוזי החלקיקים הנשימים עדינים (‪ )PM2.5‬נרשמו ‪ 3‬חריגות מהתקן (‪ 3‬יממות)‪ ,‬עקב סופות אבק‪.‬‬
‫הערך הממוצע עמד על כ‪ 34% -‬מהתקן‪ .‬זהו ערך גבוה יחסית‪ ,‬אולם יש לזכור כי המדידות בוצעו‬
‫בעונת מעבר בה מתחוללים אירועי קיצון קלימטולוגיים‪.‬‬
‫איור ‪ – 1.9.1.1‬גרף ריכוזים מדודים של תחמוצות חנקן במהלך הניטור בתחנה הניידת בקצרין‬
‫(המשרד להג"ס‪)1212 ,‬‬
‫‪ 1.9.1‬מקורות פליטה‬
‫המשרד להגנת הסביבה סיפק נתוני ניטור של מקורות נייחים בתחום הרישיון‪ ,‬ועד ‪ 12‬ק"מ ממנו‪.‬‬
‫התקבלו נתוני ניטור ממפעל מודגל מתכת (‪ )99‬בע"מ (ראש פינה; נ‪.‬צ ‪ .)253288 / 764060‬הפליטות‬
‫המנוטרות מוצגות בטבלה ‪ 1.9.1.1‬להלן‪:‬‬
‫‪111‬‬
‫טבלה ‪ – 1.9.1.1‬נתוני פליטה מדודים בארובות מפעל מודגל מתכת – ממוצע מדידות בשנת‬
‫‪( 1229012‬גרם לשניה)‬
‫מס'‬
‫ארובה \‬
‫מקור‬
‫‪0.0482‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪19502‬‬
‫‪0.6272‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪19504‬‬
‫‪0.0482‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪63943‬‬
‫‪0.020608‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪41743‬‬
‫‪0.0448‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪63943‬‬
‫‪0.07168‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪68906‬‬
‫‪ 30225‬ממוצע ‪11.37024 1229-1212‬‬
‫‪ 82483‬ממוצע ‪1.24096 1212-1211‬‬
‫‪ 63943‬ממוצע ‪0.0224 1229-1212‬‬
‫‪0.354368‬‬
‫‪2010 108127‬‬
‫שנת מדידה‬
‫‪PM2.5‬‬
‫‪PM10‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.023‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪12.69‬‬
‫‪1.385‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.3955‬‬
‫‪NH3‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.001‬‬
‫הנתונים שהתקבלו מהמשרד להג"ס כללו מדידות חלקיקים עדינים בארובות המפעל‪ ,‬ולשני‬
‫מקורות (ארובות) גם התקבלו נתוני אמוניה (‪ .)NH3‬למפעל זה לא נמדדו \ התקבלו ערכים מדודים‬
‫של ‪ NOX‬ו‪ .SOX -‬בנוסף חלקיקים (אבק) הם מזהמים כבדים יחסית הנוטים לשקוע במרחקים‬
‫קצרים יחסית ממקור פליטתם‪ .‬מסיבות אלו‪ ,‬הפליטות ממפעל מודגל מתכת צפויות להיות בעלות‬
‫השפעה זניחה (אם בכלל) על איכות האויר באזור הקידוחים‪ .‬ריכוזי הרקע הוערכו מסיבה זו על‬
‫בסיס הניטור בתחנה הניידת שהוצבה בקצרין (ראו סעיף ‪ 4.9‬בהמשך)‪.‬‬
‫‪ 1.9.3‬מטרדי ריח‬
‫בקרבת האתרים הפוטנציאליים‪ ,‬עד לכדי ‪ 1‬ק"מ מהם‪ ,‬אין מקורות ידועים למטרדי ריח‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫מטמנות אשפה‪ ,‬תחנות מעבר ומכונים לטיהור שפכים (למעט אתר ‪ 4‬המצוי כ‪ 1,322 -‬מ' מדרום‬
‫למט"ש "מעלות הגולן – קצרין")‪ .‬עפ"י שיחה עם מנהל היחידה הסביבתית גולן‪ ,‬מטרד הריח‬
‫המשמעותי היחיד שהיה באזור בשנים האחרונות נבע מהפעלה לא תקינה של מטמנת פסולת‬
‫הבנין הנמצאת בדרך הרומית מזרחית לחוות הלולים של מעלה גמלא (כ‪ 1 -‬ק"מ בקירוב דרומית‬
‫מזרחית לאתר ‪ ,)5‬וכרגע המטמנה סגורה עקב תפעול לקוי‪ .‬מטרדי ריח נוספים עליהם דווח‬
‫קשורים בתפעול נקודתי לקוי של ארובות לתנורי חימום בשני ישובים ברמת הגולן‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ 1.12‬תחבורה‬
‫מערכת התחבורה באזור של תחום הרישיון מאופיינת בשלושה כבישים ארציים (דו‪-‬ספרתיים)‪,‬‬
‫בארבעה כבישים אזוריים (תלת ספרתיים) ובשני כבישים מקומיים (ארבע‪-‬ספרתיים)‪ .‬בתחום‬
‫הרישיון סלולות הדרכים הבאות‪ 5499 ,444 ,449 ,424 ,549 ,94 ,91 ,45 :‬ו‪.9244 -‬‬
‫‪ 1.12.1‬עומסי תנועה בכבישים בתחומי הרישיון‬
‫עומסי התנועה בכבישים אלו‪ ,‬כפי שנמדדו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מוצגים‬
‫באיורים הבאים לשנים ‪ ,1225-1211‬ביחידות יר"מ (יחידת רכב מאוחד)‪ .‬הכבישים מוצגים באיור‬
‫‪.1.1.1‬‬
‫תנועת התחבורה הממוצעת לשעה מוצגת באיורים ‪ 1.12.1.1-1.12.1.4‬ומציגים את מדידות התנועה‬
‫בקטעי כבישים שונים ולפי שעות היממה‪ ,‬ביחידות יר"מ‪ ,‬בהתאם לכותרת המופיעה להלן‪:‬‬
‫כביש ‪ – 45‬בתחום הרישיון התוואי מתחיל בצומת בית ציידה (למעשה קטע קצר מהכביש‬
‫שמצומת כפר נחום גם כלול בתחום הרישיון) ונע עד צומת הבשן (למעשה‪ ,‬רק עד הריסות הכפר‬
‫חושנייה)‪ ,‬ומהווה ציר התנועה המרכזי לקצרין‪ .‬ציר תנועה זה הינו חד מסלולי‪ ,‬חד נתיבי‪ ,‬וברובו‬
‫בעל שוליים רחבים‪ .‬מדידת עומסי התנועה על כביש ‪ 45‬נעשתה ממערב למזרח‪ ,‬ומוצגת באיור‬
‫‪:1.12.1.1‬‬
‫‪112‬‬
‫איור ‪ :1.12.1.1‬מדידות תנועה על כביש ‪ 45‬ביחידות יר"מ בשנים ‪1225-1211‬‬
‫כביש ‪ – 91‬כביש זה הינו הכביש העוקף את הכנרת ממזרח לה‪ ,‬וחלקו הצפוני של כביש זה נמצא‬
‫בתחום הרישיון‪ .‬ציר תנועה זה הינו חד מסלולי חד נתיבי‪ ,‬וברובו בעל שוליים רחבים‪ .‬מדידת‬
‫עומסי התנועה על כביש ‪ 91‬נעשתה מדרום לצפון‪ ,‬ומוצגת באיור ‪:1.12.1.1‬‬
‫‪113‬‬
‫איור ‪ :1.12.1.1‬מדידות תנועה על כביש ‪ 91‬ביחידות יר"מ בשנים ‪1225-1211‬‬
‫כביש ‪ – 94‬כביש ‪ 94‬הינו ציר התנועה המרכזי מדרום רמת הגולן ועד לצפונה‪ ,‬הציר מוביל את‬
‫נוסעיו ברובו בקרבת הגבול הסורי‪ ,‬במעלה הרמה‪ .‬תוואי הכביש מתחיל מעט דרומית לתחום‬
‫הרישיון בצומת חמת גדר (למעשה‪ ,‬מהיישוב מבוא חמה) ונע עד לצומת מגשימים‪ .‬ציר תנועה זה‬
‫הינו חד מסלולי חד נתיבי‪ ,‬וברובו בעל שוליים רחבים‪ .‬מדידת עומסי התנועה על כביש ‪94‬‬
‫(בתחומי הרישיון) נעשתה מדרום‪-‬מערב לצפון‪-‬מזרח‪ ,‬ומוצגת באיור ‪:1.12.1.3‬‬
‫איור ‪ :1.12.1.3‬מדידות תנועה על כביש ‪ 94‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1229 ,1225‬ו‪1211 -‬‬
‫כביש ‪ – 549‬כביש זה מופיע ברובו המוחלט בתחום הרישיון‪ ,‬ומוביל את נוסעיו מצומת כורסי דרך‬
‫היישובים גבעת יואב‪ ,‬נאות גולן ואפיק עד לצומת אפיק‪ .‬כביש זה מהווה ציר תנועה מרכזי‬
‫בעלייה מעמק הירדן אל הרמה עצמה‪ ,‬ומהווה עורק מרכזי אל יישובי דרום רמת הגולן‪ .‬ציר תנועה‬
‫זה הינו חד מסלולי חד נתיבי‪ ,‬מאופיין בסיבובים מסוכנים וברובו בעל שוליים רחבים‪ .‬מדידת‬
‫עומסי התנועה על הכביש נעשתה מצפון‪-‬מערב לדרום‪-‬מזרח ‪ ,‬ומוצגת באיור ‪:1.12.1.4‬‬
‫‪114‬‬
‫איור ‪ :1.12.1.4‬מדידות תנועה על כביש ‪ 549‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1225‬ו‪1229 -‬‬
‫כביש ‪ – 424‬כביש זה מופיע כולו בתחום הרישיון‪ ,‬במעלה רמת הגולן‪ ,‬ונקרא אף בשם "ציר‬
‫המפלים"‪ ,‬שכן הוא עובר ממזרח למפלי הנחלים ובקירבה אליהם‪ .‬כביש זה מוביל מצומת‬
‫מגשימים ועד לצומת המפלים‪ ,‬ומהווה ציר התנועה מדרום הרמה ליישובים נטור‪ ,‬כנף‪ ,‬מעלה‬
‫גמלא‪ ,‬יונתן ואניעם‪ ,‬ואל עבר צפון רמת הגולן‪ .‬ציר תנועה זה הינו חד מסלולי חד נתיבי‪ ,‬וברובו‬
‫בעל שוליים רחבים‪ .‬מדידת עומסי התנועה על הכביש נעשתה מדרום לצפון‪ ,‬ומוצגת באיור‬
‫‪:1.12.1.5‬‬
‫איור ‪ :1.12.1.5‬מדידות תנועה על כביש ‪ 424‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1229‬ו‪1211 -‬‬
‫כביש ‪ – 449‬כביש זה מופיע כולו בתחום הרישיון‪ ,‬ומוביל את נוסעיו מצומת מעלה גמלא דרך‬
‫היישובים מעלה גמלא וכנף עד לצומת דליות‪ .‬כביש זה מהווה ציר תנועה מרכזי בעלייה מצפון‬
‫הכנרת אל הרמה עצמה‪ .‬ציר תנועה זה הינו חד מסלולי חד נתיבי‪ ,‬מאופיין בסיבובים מסוכנים‬
‫וברובו בעל שוליים רחבים‪ .‬מדידת עומסי התנועה על הכביש נעשתה ממערב למזרח‪ ,‬ומוצגת‬
‫באיור ‪:1.12.1.4‬‬
‫איור ‪ :1.12.1.4‬מדידות תנועה על כביש ‪ 449‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1229‬ו‪1211 -‬‬
‫כביש ‪ – 444‬כביש זה מופיע בחלקו הדרומי בתחום הרישיון‪ ,‬ומוביל את נוסעיו מצומת בית ציידה‬
‫– מצפון הכנרת – דרך היישוב חד נס עד לצומת בית המכס‪ ,‬ממזרח לירדן ההררי‪ .‬ציר תנועה זה‬
‫‪115‬‬
‫הינו חד מסלולי חד נתיבי‪ ,‬ומסוכן יחסית בשל היעדר שוליים רחבים וכי הוא מאופיין בקירבה‬
‫לשדות מוקשים‪ .‬מדידת עומסי התנועה על הכביש נעשתה מדרום לצפון‪ ,‬ומוצגת באיור ‪:1.12.1.5‬‬
‫איור ‪ :1.12.1.5‬מדידות תנועה על כביש ‪ 444‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1224‬ו‪1212 -‬‬
‫כביש ‪ – 9244‬כביש זה הינו עורק התנועה היחיד ליישוב קצרין ואזור התעשייה הצמוד אליו‪,‬‬
‫מצפון ומדרום‪ .‬כביש זה מופיע בחלקו הדרומי בתחום הרישיון‪ .‬ציר תנועה זה הינו חד מסלולי חד‬
‫נתיבי‪ ,‬מאופיין בסיבובים מסוכנים ליד נחל הזויתן וברובו בעל שוליים רחבים‪ .‬מדידת עומסי‬
‫התנועה על הכביש נעשתה מצפון לדרום‪ ,‬ומוצגת באיור ‪:1.12.1.4‬‬
‫איור ‪ :1.12.1.4‬מדידות תנועה על כביש ‪ 9244‬ביחידות יר"מ בשנים ‪ 1224‬ו‪1212 -‬‬
‫יש לציין כי בכביש ‪ 5499‬לא נערכה ספירת עומסי תנועה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫בחמש השנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ 1.11‬רעש – אקוסטיקה‬
‫‪ 1.11.1‬קולטי רעש סמוכים לקידוחים‬
‫הגדרת קולטי הרעש בוצעה בשטחי ישובים ומוקדי פעילות המצויים כ‪ 1.5 -‬ק"מ או פחות מאתר‬
‫פוטנציאלי‪ .‬טבלה ‪ 1.11.1.1‬מציגה את הקולטים בהם נערכו מדידות הרעש‪ .‬בהתאמה‪ ,‬לא נקבעו‬
‫קולטים לאתרים הפוטנציאליים ‪ 9‬ו‪ 15 -‬המצויים במרחק העולה על ‪ 1.5‬ק"מ מהקולטים‪.‬‬
‫קולטי הרעש הרלבנטיים בסביבה הם מבני מגורים‪ ,‬מבני בסיסים צבאיים ואתרי ביקור הרגישים‬
‫לרעש הנמצאים בישובים ובסיסי צבא הסמוכים לאתרי הקידוחים כמפורט בטבלה ‪.1.11.1.1‬‬
‫מדידות הרעש שבוצעו בישובים נערכו במבנים הקיצונים ביותר‪ ,‬הסמוכים לאתרים‬
‫הפוטנציאליים‪ .‬נציין כי באזור קיימים אתרי ביקור רבים אך הם מרוחקים למדי משטח האתרים‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫טבלה ‪ – 1.11.1.1‬תאור הקולטים הרגישים לרעש בסביבת הבקשה‬
‫מס' קולט‬
‫קולט‬
‫‪1‬‬
‫כפר חרוב‬
‫אלי‪-‬עד‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15-1‬‬
‫‪15-1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪19‬‬
‫מרכז‬
‫מבקרים‬
‫מתוכנן‬
‫מיצר‬
‫"מור‬
‫וקינמון"‬
‫חוות נטור‬
‫אתר‬
‫פוטנציאלי‬
‫סמוך (גובה‬
‫במ' מ‪.‬פ‪.‬ה)‬
‫‪)314( 1‬‬
‫‪)352( 1‬‬
‫‪)354( 3‬‬
‫‪445‬‬
‫‪1422‬‬
‫‪932‬‬
‫‪)354( 3‬‬
‫‪122‬‬
‫‪)352( 1‬‬
‫‪1332‬‬
‫‪)45( 4‬‬
‫‪322‬‬
‫‪411‬‬
‫‪352‬‬
‫‪51‬‬
‫‪)395( 5‬‬
‫‪1545‬‬
‫‪)424( 4‬‬
‫‪)-154( 5‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪)-144( 4‬‬
‫‪1122‬‬
‫‪1115‬‬
‫‪1545‬‬
‫‪)323( 12‬‬
‫‪)351( 11‬‬
‫‪)432( 11‬‬
‫‪)511( 13‬‬
‫‪)142( 14‬‬
‫‪1442‬‬
‫‪952‬‬
‫‪1555‬‬
‫‪955‬‬
‫‪122‬‬
‫‪421‬‬
‫‪)351( 11‬‬
‫‪452‬‬
‫‪- 152‬‬
‫‪)-144( 4‬‬
‫‪452‬‬
‫מבני חינוך מדרשת הגולן חספין‬
‫‪414‬‬
‫‪)435(14‬‬
‫‪1342‬‬
‫בתים בישוב חספין‬
‫בתים בישוב יונתן‬
‫‪415‬‬
‫‪543‬‬
‫‪)435(14‬‬
‫‪)543( 15‬‬
‫‪1452‬‬
‫‪1422‬‬
‫מסעדה בצומת יהודייה‬
‫‪- 152‬‬
‫‪)- 144( 4‬‬
‫‪1352‬‬
‫בסיס צבאי‬
‫ישוב אבני איתן‬
‫‪432‬‬
‫‪392‬‬
‫‪)432( 11‬‬
‫‪)395( 5‬‬
‫‪542‬‬
‫‪422‬‬
‫תאור‬
‫בתי מגורים בישוב כפר חרוב‬
‫בתי מגורים בישוב אלי ‪ -‬עד‬
‫אתר ביקור היקב (מתוכנן) בא‪.‬ת‪ .‬בני יהודה‬
‫בתי מגורים בישוב מיצר‬
‫אתר ביקור סגור‬
‫איזור מסעדה (סגורה) בסמוך לכביש ‪549‬‬
‫בתים בישוב נטור‬
‫בסיס צבאי מבני בסיס צבאי בסמוך לכביש ‪449‬‬
‫מעלה גמלא בתים בישוב מעלה גמלא‬
‫חד נס‬
‫בתים בישוב חד נס‬
‫בסיס צבאי‬
‫קשת‬
‫בסיס צבאי‬
‫אנדרטה‬
‫פארק‬
‫הירדן‬
‫מדרשת‬
‫גולן‬
‫חספין‬
‫יונתן‬
‫צומת‬
‫יהודייה‬
‫בסיס צבאי‬
‫אבני איתן‬
‫רום‬
‫קרקע‬
‫מ'‬
‫‪313‬‬
‫‪352‬‬
‫‪355‬‬
‫‪349‬‬
‫‪91‬‬
‫מבני בסיס צבאי בסמוך לצומת כבישים‬
‫‪45 ,9244‬‬
‫‪434‬‬
‫בתים בישוב קשת‬
‫‪525‬‬
‫מבני בסיס צבאי בסמוך לכביש ‪444‬‬
‫אתר ביקור‬
‫אנדרטה צבאית‬
‫אתר ביקור‬
‫פארק הירדן‬
‫‪144‬‬
‫מרחק מינימלי מבתים עד‬
‫אתר‪ ,‬מ'‬
‫מיקומם של קולטי הרעש הנ''ל בהתייחסות לאתרי הקידוחים מוצגים בתשריט האקוסטי הנלווה‬
‫אשר בוצע ע''ג אורטופוטו‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ 1.11.1‬מדידת רעש קיים‬
‫על מנת לאתר ולבחון את מקורות הרעש הקיימים בסביבת הבקשה (רקע)‪ ,‬ואשר משפיעים על‬
‫קולטי הרעש הקרובים לאתרי הקידוחים הפוטנציאליים‪ ,‬נערכו מדידות מפלסי הרעש ביום א' ה‪-‬‬
‫‪ 4.4.13‬ב‪ 11 -‬נקודות מדידה‪ ,‬וביום ד' ה‪ 13.12.13 -‬בחמש נקודות מדידה נוספות‪ ,‬הנמצאות כולן‬
‫בסמוך לקולטי הרעש הפוטנציאליים‪ .‬המדידות בוצעו במקומות פתוחים בגובה של כ‪ 1.4 -‬מ' מעל‬
‫הקרקע‪ ,‬עם קו ראייה ישיר לאתר הקידוחים המוצע‪ .‬מיקומן של נקודות המדידה מוצג באיור‬
‫‪ .1.11.1‬מפלסי רעש שווה ערך ‪ LEQ‬וכן ‪ MAX‬ו‪ ,MIN -‬נמדדו תוך איתור כל מקורות הרעש‬
‫המשפיעים באזור‪ .‬משך זמן המדידה היה ‪ 15‬דקות בכל נקודה‪ .‬במהלך הבדיקה נעשה שימוש‬
‫במכשירים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מד רעש מסוג ‪ SVAN 959 – Real Time Analyzer‬של חברת ‪ ,SVAN‬העומד‬
‫בדרישות תקן ‪.)Type 1( ISO‬‬
‫‪‬‬
‫מיקרופון "‪ 101‬דגם ‪ ,G.R.A.S ,40AE‬דנמרק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מכשיר – ‪Integrating and Logging Sound Level Meter, MODEL 1922‬‬
‫מתוצרת ‪( QUEST‬ארה''ב)‪ ,‬העומד בדרישות תקן ‪.)Type 2( ISO‬‬
‫‪‬‬
‫המכשירים היו תקינים‪ ,‬וכוילו כחוק באמצעות‪CA-10 QUEST SOUND :‬‬
‫‪( CALIBRATOR‬תוצרת ‪ .)QUEST‬המכשיר כוון למצב ''מהיר''‪ ,‬ולסקאלת ''‪.''A‬‬
‫מכשיר המדידה היה מותקן על חצובה בגובה ‪ 1.4‬מ' מעל הקרקע‪ ,‬כאשר המיקרופון שלו כוון כך‬
‫שתתקבל במכשיר קריאה מירבית‪ .‬בזמן המדידות לא הייתה רוח חזקה או גשם העלולים להשפיע‬
‫על תוצאות המדידות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בזמן המדידה טמפרטורת האויר היתה ‪ 300C‬והלחות עמדה על‬
‫‪ .42%‬מפלסי הרעש המדודים מוצגים בטבלה ‪ ,1.11.1.1‬להלן‪.‬‬
‫באזור האתרים הפוטנציאליים‪ ,‬מחוץ למבנים ובשעות היום‪ ,‬מפלסי הרעש שנמדדו בקולטים‬
‫נעים בין )‪ .LEQ = 39.7 – 69.9 dB(A‬עיקר הרעש נובע מתנועה בכבישים הראשיים הסמוכים‬
‫ומתנועה מקומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬גורם משמעותי נוסף הוא רעש הנובע ממקורות המצויים בתוך ישובים‬
‫או בסיסי צבא‪ ,‬כגון‪ :‬עבודות בניין ופעילויות אחרות‪ ,‬קולות ילדים וקולות של בעלי חיים‪ ,‬לרבות‬
‫נביחות כלבים ושריקות ציפורים‪ .‬מעבר מטוסים ומסוקים מהווה מקור רעש משני באזור‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫בשעות הלילה כאשר התנועה בכבישים הראשיים פוחתת משמעותית וכן נחלשת הפעילות בתוך‬
‫הישובים‪ ,‬צפויים מפלסי רעש נמוכים יותר מאלה שנמדדו בשעות היום‪ .‬להערכתנו‪ ,‬בהתבססות‬
‫על מפלסי הרעש המינימליים (‪ )MIN‬שנמדדו‪ ,‬צפויים מפלסי הרעש האופייניים מחוץ למבנים‬
‫בלילה‪ ,‬להיות )‪.LEQ = 30 – 35 dB(A‬‬
‫טבלה ‪ :1.11.1.1‬מפלסי הרעש הקיימים שנמדדו בסביבת הבקשה ביחידות )‪dB(A‬‬
‫קולט‬
‫אתר‬
‫פוטנציאלי‬
‫סמוך‬
‫שעת מדידה‬
‫‪LEQ‬‬
‫‪MAX‬‬
‫‪MIN‬‬
‫מקורות רעש עיקרים‬
‫מדידות בתאריך ‪40401213‬‬
‫‪44.4‬‬
‫‪44.1‬‬
‫‪13:25 – 13:11‬‬
‫‪31.4‬‬
‫תנועה מרוחקת‪ ,‬ציפורים‬
‫‪12:11 – 12:35‬‬
‫‪44.1‬‬
‫‪43.9‬‬
‫‪32.3‬‬
‫תנועה מרוחקת‬
‫‪3‬‬
‫‪11:15 – 11:31‬‬
‫‪55.1‬‬
‫‪53.5‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11:11 – 11:15‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪45.5‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪29:11 – 29:14‬‬
‫‪53.5‬‬
‫‪51.4‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14:23 – 14:14‬‬
‫‪14:51 – 15:24‬‬
‫‪51.4‬‬
‫‪55.4‬‬
‫‪54.2‬‬
‫‪53.5‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14:55 – 19:12‬‬
‫‪51.2‬‬
‫‪53.1‬‬
‫‪33.2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15:34 – 15:51‬‬
‫‪44.9‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪11 ,12‬‬
‫‪14:35 – 14:51‬‬
‫‪52.5‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15:35 – 15:51‬‬
‫‪49.9‬‬
‫‪51.9‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14:11 – 14:14‬‬
‫‪41.4‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫חיספין‬
‫יונתן‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪19‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫כפר חרוב‬
‫אלי‪-‬עד‬
‫מרכז מבקרים‬
‫מתוכנן‬
‫מיצר‬
‫"מור וקינמון"‬
‫(מסעדה סגורה)‬
‫נטור‬
‫בסיס צבאי‬
‫מעלה גמלא‬
‫חד נס‬
‫בסיס צבאי‬
‫קשת‬
‫בסיס צבאי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫תנועה מקומית‪ ,‬זמזם רוורס‪,‬‬
‫מעבר מטוס קל‬
‫תנועה מרוחקת‪ ,‬כלבים‪,‬‬
‫ציפורים‬
‫תנועה בכביש ‪ ,549‬געיית פרות‪,‬‬
‫ציפורים‬
‫תנועה מרוחקת‪ ,‬כלבים‬
‫תנועה בכביש ‪449‬‬
‫תנועה מרוחקת‪ ,‬קולות ילדים‪,‬‬
‫מעבר טרקטורון‬
‫כלבים‬
‫תנועה בכבישים ‪ ,45 ,9244‬מעבר‬
‫מטוס‬
‫תנועה מרוחקת‪ ,‬עבודות בנייה‬
‫בישוב‬
‫תנועה בכביש ‪ ,444‬מוסיקה‬
‫ועבודות בבסיס צבאי‬
‫מדידות בתאריך ‪1301201213‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪39.5‬‬
‫‪13:45 – 14:21‬‬
‫‪41.4‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪11:13 – 11:34‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪15.1‬‬
‫מסעדה בצומת‬
‫יהודייה‬
‫בסיס צבאי‬
‫‪4‬‬
‫‪12:13 – 12:14‬‬
‫‪52.5‬‬
‫‪55.9‬‬
‫‪31.4‬‬
‫קולות ציפורים‬
‫תנועת משאיות ומכוניות‬
‫פרטיות בקרבת המקום‪ ,‬קולות‬
‫תרנגולות ופעילות בתוך הישוב‬
‫תנועה בכבישים הסמוכים‬
‫‪11‬‬
‫‪11:29 – 11:14‬‬
‫‪49.9‬‬
‫‪91.4‬‬
‫‪31.4‬‬
‫אבני איתן‬
‫‪5‬‬
‫‪14:45 – 15:22‬‬
‫‪44.3‬‬
‫‪55.1‬‬
‫‪15.1‬‬
‫תנועת טריילר עם טנק בקרבת‬
‫המקום‪ ,‬פעילות כלים בתחום‬
‫הבסיס‬
‫תנועת מכוניות פרטיות בקרבת‬
‫המקום‪ ,‬קולות ילדים בתוך‬
‫הישוב‬
‫‪119‬‬
‫פרק ב' – סיבות וחלופות לעדיפות מיקום הבקשה המוצעת‬
‫‪ 1.1-1.3‬חלופות למיקום הקידוחים‬
‫‪ 1.1.1‬מתודולוגיה‬
‫איתור אתרי הקידוח הפוטנציאליים‪ ,‬אשר ביחס אליהם בוצע הניתוח סביבתי המפורט במסמך זה‪,‬‬
‫בוצע במהלך הדרגתי רב שלבי‪:‬‬
‫‪ .1‬קביעת הרציונל הגיאולוגי לתכנית החיפוש‪ :‬תכנית הקידוחים נבנתה במטרה להבטיח‬
‫השגת מירב המידע הגיאולוגי על מוקדי היווצרות הנפט השונים האפשריים במרחב‪ .‬כדי‬
‫להשיג מטרה זו חולק תחום הרישיון לשלוש תת גזרות‪ ,‬בהתאם לניתוח הגאולוגי ולמודל‬
‫היווצרות והצטברות הנפט‪.‬‬
‫‪ .1‬בכל מרחב הרישיון בוצע הליך סינון ראשוני על ידי משרד יעד אדריכלים‪ :‬הליך זה כלל‬
‫זיהוי וניפוי מירבי של אזורים "מחוץ לתחום" – איזורים בעלי רגישות סביבתית‪ ,‬נופית‬
‫או אחרת (שמורות טבע‪ ,‬אתרי עתיקות ומורשת)‪ ,‬מגבלות כגון שטחי אש פעילים‪ ,‬בסיסי‬
‫צבא ושדות מוקשים‪ ,‬ישובים ושימושים אחרים המתנגשים עם ביצוע קידוח‪ ,‬ולו זמני‬
‫בלבד (לדוג' – גידולים חקלאים להם שיקום ממושך כמו מטעים ופרדסים)‪.‬‬
‫‪ .3‬בשטחים שנותרו כ"אזורים אפשריים לביצוע" בוצעו סיורי שטח לאיתור נקודות‬
‫פוטנציאליות‪ ,‬על בסיס שיקולים גיאולוגיים‪ ,‬אופרטיביים הנדסיים וסביבתיים שונים‪.‬‬
‫בשלב ראשון זוהו כארבעים וחמישה אתרים אפשריים (ראו איור ‪ 1.1.1‬בהמשך)‪.‬‬
‫‪ .4‬הוגדרו תנאי סף הכרחיים לקביעת אתר כבעל היתכנות תכנונית וסביבתית לביצוע‬
‫הקידוחים‪ .‬לאחר בירור והטלת הקריטריונים על כל אחת מהנקודות שאותרו‪ ,‬סוננה‬
‫הרשימה הראשונית ומתוכה נבחרו ‪ 15‬אתרים פוטנציאליים‪ ,‬שסווגו כבעלי היתכנות‬
‫ממשית לביצוע‪ ,‬וביחס לאתרים אלה בוצע הליך תכנוני והניתוח הסביבתי המפורט‬
‫הכלול במסמך שלפניכם‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫‪.5‬‬
‫נערך ניתוח מרובה קריטריונים של המיקומים השונים‪ ,‬אשר הניב את המסקנה הבאה‪:‬‬
‫‪ 14‬מהאתרים ניתנים לביצוע ללא קושי סביבתי‪ ,‬כאשר אתר ‪ 14‬בעייתי לביצוע ועל כן‬
‫נפסל‪.‬‬
‫היזם מעריך כי הסיכויים הטובים ביותר להמצאות הידרוקרבונים בשכבות המטרה הינם‬
‫באתר ‪ 5‬חוות נטור‪ .‬מסיבה זו מבקשת החברה להתחיל בביצוע הקדוחים באתר זה‬
‫ולקבוע את המשך ביצוע הקידוחים בהתאם לממצאים הגיאולוגיים שילמדו‪ .‬מעבר‬
‫לשיקול הגיאולוגי המכריע וכבסיס נוסף להחלטה על התקדמות הקידוחים‪ ,‬מוצג במסמך‬
‫זה ניתוח איכותני של כלל ‪ 15‬האתרים הכולל ‪ 11‬קריטריונים הנדסיים וסביבתיים‪,‬‬
‫שדורגו בשיטת הרמזור ב‪ 3 -‬רמות‪ :‬יתרון‪ ,‬נייטרלי וחסרון‪ .‬בהתאם לניתוח זה‪ ,‬וכתנא‬
‫דמסייע (כתימוכין נוסף)‪ ,‬מוצג תעדוף סביבתי (משני) של האתרים בכל תת גזרה‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬השיקולים למיקום האתרים‬
‫א‪ .‬אפיון וחלוקת מרחב תחום הרישיון‬
‫הניתוח הגיאולוגי של מרחב תחום הרישיון מאפשר חלוקה לשלושה תתי אזורים לחיפוש‪.‬‬
‫קביעתם של אזורי החיפוש לאיתור הקידוחים נעשתה ע"י ד"ר יובל ברטוב‪ ,‬גיאולוג ראשי בחברת‬
‫אפק‪ .‬זאת על בסיס המידע הגיאולוגי שנצבר ורציונל החיפוש שהוביל להגשת בקשת הרישיון‬
‫הנפט על ידי החברה ולמתן הרישיון על ידי המדינה‪ .‬על פי רציונל זה מוערך כי בתחום הרישיון‬
‫קיים נפט בשכבות ע’רב‪ ,‬מישאש ומנוחה‪ ,‬מתקופת הקרטיקון בתצורת עין זיתים‪ ,‬שמקורו‬
‫בהבשלה של החומר האורגני בסלעים אלו‪ .‬מאחר שהבשלת החומר תלויה בתנאי הטמפרטורה‬
‫בתת הקרקע באזורים שונים‪ ,‬חולק תחום הרישיון ל‪ 3 -‬תתי אזורים (דרום‪ ,‬מרכז‪-‬מזרח וצפון‪-‬‬
‫מערב; איור ‪ )1.1.1.1‬בהם פוטנציאל תנאי הטמפרטורה שונה‪ .‬על מנת לבדוק את כל האפשרויות‬
‫במרחב הרשיון‪ ,‬נדרש ביצוע קידוחים בכל אחד מהאזורים‪ :‬בחלק הדרומי‪ ,‬בו מוכרות טמפרטורות‬
‫גבוהות מקידוח עין סעיד; באזור המרכזי‪-‬מזרחי הנמצא במרכז הסינקלינה בדרום הגולן והינו‬
‫קרוב יותר לאזור הפעילות הוולקנית; ובאזור הצפון‪-‬מערבי‪ ,‬המצוי מעברו המערבי של העתק שיח‬
‫עלי ובו שכבות המטרה עמוקות יותר עקב המבנה הגיאולוגי‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫איור ‪ – 1.1.1.1‬חלוקה סכמטית של תחום הרישיון ל‪ 3 -‬אזורי משנה‬
‫ב‪ .‬שיקולים לקביעת מיקום הקידוחים – תנאי סף‬
‫כל האתרים הפוטנציאליים נדרשו לעמוד בתנאי הסף הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האתר נדרש להיות בשטח הרישיון (כך על פי החוק)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מאפיינים גיאולוגיים הנוגעים להסתברות הפקת נפט באזור – כל נקודות הקידוח נבחרו‬
‫כך שיוסיפו מידע גאולוגי חיוני ויאפשרו להוכיח הימצאות נפט‪ .‬המידע העיקרי‪ ,‬שקידוחי‬
‫‪122‬‬
‫החיפוש נועדו להביא כולל אפיון הטמפרטורה בתת הקרקע וסבירות להימצאות נפט‬
‫כלוא (בהתאם למבנה הגיאולוגי והרכב שכבת המטרה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נגישות – קיומה של דרך גישה לאתר (בכלל זה דרכים חקלאיות שאינן סלולות)‪ ,‬עובדה‬
‫המצמצמת את ההפרה הנדרשת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גישה למים – מתן עדיפות לקיומה של תשתית חיבור לקו מים ‪( "4‬או יותר) בסמיכות‬
‫לאתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רגישות סביבתית נמוכה – שקלול כל ההיבטים הסביבתיים‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬מחד גיסא ‪-‬‬
‫הצמדות‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬לתחומי שטח מופר ו\או שטח מעובד‪ ,‬שאינו מצטיין ברגישות‬
‫סביבתית‪-‬אקולוגית‪ ,‬ומאידך‪ ,‬ריחוק‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬משימושים רגישים (שמורות‪ ,‬יערות‪,‬‬
‫אתרי טיולים‪ ,‬אתרים ארכיאולוגיים‪ ,‬אתרים המצטיינים במגוון עשיר או נדיר של בתי‬
‫גידול צומח וחי ועוד) והימצאות הקידוחים מחוץ לרדיוסי מגן ג' (הקיצוני ביותר) של‬
‫קידוחי מים (בהתאם לנתוני משרד הבריאות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יחס לסביבה בנויה והשפעות על אדם – ריחוק מינימלי של ‪ 122‬מ' מישוב‪ ,‬בסיס צבאי או‬
‫אתר מבקרים למניעת מפגעי רעש ואיכות אויר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת שיקום מהיר והשבת המצב לקדמותו – ניפוי אתרים שבהם גידולים חקלאיים‬
‫בעלי שיקום ארוך (פרדסים‪ ,‬מטעים‪ ,‬כרמים וכן אתרים שלהם מאפיינים ייחודיים של‬
‫מורשת‪ ,‬חזות ונוף) והתמקדות באתרים בהם פני הקרקע מישוריים‪ ,‬לצמצום עבודות עפר‬
‫והקלת ההשבה בתום הביצוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זמינות נכסית (תכנונית) – הסכמת בעלי הזכויות בקרקע (החקלאים המעבדים \ רועים‬
‫בשטח האתר‪ ,‬תעשייה‪ ,‬ישובים ורשויות מקומיות) ומשרד הביטחון (שטחי אש)‪.‬‬
‫בהתאם לשיקולים אלו נופו בשלב ראשון חלקים ניכרים משטח הרישיון (כפי שניתן לראות באיור‬
‫‪ ,)1.1.1.1‬בשטחים שנותרו לאחר הניפוי נבחנו בבחינה ראשונית כ‪ 45 -‬אתרים למיקום הקידוחים‬
‫– כ‪ 15 -‬נקודות בכל אחד מאזורי החיפוש‪ .‬לאחר סינון קפדני‪ ,‬נותרו ‪ 15‬אתרים פוטנציאליים‪,‬‬
‫שאובחנו כבעלי היתכנות ממשית למיקום הקידוחים‪ .‬אתרים אלו נבחנים בסעיפים ‪,1.1.4 – 1.1.3‬‬
‫מביניהם יבחרו ויבוצעו עד ‪ 12‬אתרים‪ ,‬בהתאם להתקדמות הקידוחים ולימוד ממצאיהם‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫ג‪ .‬ניפוי אתרים‬
‫הליך סינון האתרים נעשה בהתאם לשיקולי הסף שהוגדרו לעיל וכלל את פסילתם של אתרים‬
‫מסיבות כגון‪ :‬קירבה יתרה ליישובים או בסיסי צבא‪ ,‬הימצאות אתרים בשמורות טבע‪ ,‬היעדר‬
‫חיבור לתשתיות מים ועוד‪ .‬איור ‪ 1.1.1‬מציג את האיתורים שנבחנו וברובם נפסלו על הסף‪.‬‬
‫בחלוקה מרחבית כוללת ניתן לאמר כי חלקו הצפוני של תחום הרשיון הוא אזור בעל מגבלות‬
‫סביבתיות מרובות יחסית הכוללות שטחים נרחבים של שמורות טבע‪ ,‬יערות‪ ,‬שטחי אש ושטחים‬
‫צבאיים אחרים‪ ,‬ואילו חלקו הדרומי של תחום הרשיון הוא אזור מיושב בו ישובים כפריים מצויים‬
‫בצפיפות יחסית‪ .‬כל תחום הרשיון מחורץ בנחלים המקשים על הגישה ויוצרים תוואי קרקע‬
‫משופע‪ ,‬אשר מתאים פחות למיקום משטח קידוח‪ ,‬ודורש עבודות עפר מרובות‪ .‬בהתאם למוצג‬
‫באיור ‪ ,1.1.1.1‬להלן פירוט הסיבות העיקריות לפסילת החלופות‪:‬‬
‫‪ - c‬נגישות בעייתית וקרבה ליישוב (אליעד)‪.‬‬
‫‪ - d‬נמצא אתר סמוך בתוך א‪ .‬ת‪ .‬ולכן אתר זה שהיה בשטח פתוח לא נדרש‪.‬‬
‫‪ - f‬שטח בלתי מופר בצמוד לשטח יער לפי תמ"א ‪.11‬‬
‫‪ - g‬באזור משקי של יישוב (גשור)‪ .‬סמוך מדי למגורים ביישוב וביישוב סמוך (אליעד)‪.‬‬
‫‪ - h‬שטח משופע מאוד צמוד לשמורת טבע‪.‬‬
‫‪ - i‬סמוך למעיין‪ ,‬גישה בעייתית וחיבור בעייתי למים‪.‬‬
‫‪ - j+k+l‬שטחים חקלאיים‪ ,‬גישה בעייתית וסמיכות לערוץ נחל‪.‬‬
‫‪ - n‬אתר מקורות מי גהה ‪ -‬השטח שניתן להשתמש בו קטן מדי‪.‬‬
‫‪ - o+q‬אתרים צמודים לתכנית מאושרת של חוות יין‪.‬‬
‫‪ - r‬ללא חיבור מים קרוב‪ ,‬סמוך ונצפה מהיישוב (נטור)‪.‬‬
‫‪ - t+u‬בעיות ניקוז וצמידות ליער לפי תמ"א ‪.11‬‬
‫‪ - x‬נגישות בעייתית‪.‬‬
‫‪ - y‬בתוך מחנה צבאי שהיה נטוש אך אויש‪.‬‬
‫‪ - z‬צמוד לשמורת טבע ולנחל‪ ,‬בקשה של רט"ג להמנע מאתר זה‪.‬‬
‫‪ - aa‬בעיית חיבור למים‪ ,‬נבחרה חלופה מצידה השני של דרך המצעים‪.‬‬
‫‪ - ad‬מחוץ לתחום הרשיון‪.‬‬
‫‪ - ae‬קרבה ליישוב ונצפה ממנו (חד נס)‪.‬‬
‫‪ - ah‬נגישות בעייתית וסמיכות לאזור מתוייר‪.‬‬
‫‪ - ak+am+an‬בתוך שטח אש וסמיכות למחנה צבאי ולאתר מבקרים‪.‬‬
‫‪ - ao‬סמיכות למחנה צבאי‪.‬‬
‫‪ - aq+ar‬בתוך שטח אש‪ ,‬דרך גישה נחסמת בזמן תרגילים‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫איור ‪ 1.1.1.1‬מפת החלופות למיקום אתרי קידוח‬
‫‪125‬‬
‫ד‪ .‬קריטריונים לבחירת אתרי הקידוח המועדפים‬
‫אמות המידה לבחינת החלופות מפורטות להלן‪:‬‬
‫שיקולים גיאולוגיים‪ ,‬הנדסיים ותכנוניים‪:‬‬
‫‪ .1‬אופטימיזצית החיפוש וקבלת מירב המידע על שכבות המטרה – בחירת האתרים‬
‫מבוססת על שיטת חיפוש‪ ,‬שמטרתה לאמת את הנחות היסוד שבבסיס המחקר‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬לאתר את מאגר(י) הנפט‪ ,‬להגדיר את גבולותיהם ולזהות את האזורים הטובים‬
‫ביותר להפקה‪ .‬בשלב ראשון יקדח אתר‪ ,‬שבהתאם לתוצאות הבדיקות הגיאופיזיות‬
‫שביצע היזם‪ ,‬מוערך כי בו הסיכויים הטובים ביותר להמצאות הידרוקרבונים בשכבות‬
‫המטרה‪ .‬אם ימצא נפט באתר זה‪ ,‬יקדחו הקידוחים הבאים באותו איזור משנה‪ ,‬על מנת‬
‫לקבוע את גבולות המאגר ולבדוק את תכונותיו‪ .‬חשוב לציין כי קביעת גבולות שדה נפט‪,‬‬
‫במקרה שנמצא כזה‪ ,‬הינה חלק מחובותיו של מחזיק רישיון נפט על פי החוק ומהווה חלק‬
‫אינטגרלי מפעולות החיפוש‪ .‬במידה ולא ימצאו הידרוקרבונים בקידוח הראשון יקדחו‬
‫הקידוחים הבאים באזורי המשנה האחרים‪.‬‬
‫‪ .1‬כדי לרשת את המרחב ולמקסם את הידע הנלמד‪ ,‬הכרחי להבטיח מענה בביצוע של קידוח‬
‫אחד עד שניים לפחות בכל אחד מ‪ 3 -‬אזורי המשנה שהוגדרו‪ .‬מסיבה זו ניתוח ודירוג‬
‫הקידוחים יבוצע בשלוש רשימות נפרדות – אחת לכל אזור משנה‪ .‬בתוך כל אחד מאזורי‬
‫המשנה נעשה מאמץ לבצע קידוח גם בשולי האזור‪ ,‬כדי לספק מידע על גבול השתרעות‬
‫יחידות המטרה ושדה הנפט הפוטנציאלי‪.‬‬
‫‪ .3‬מיזעור בנייה‪ ,‬חפירה וחשיפת קרקע – לשם מיזעור טביעת הרגל ניתן יתרון לביצוע‬
‫קידוחים באזורים בעלי טופוגרפיה מישורית ככל האפשר‪ ,‬באתרים מופרים או כאלו‬
‫המתוכננים כאזור לבינוי‪ .‬כלומר‪ ,‬אזורים אשר עברו או עתידים לעבור "הפרעה" ממצבם‬
‫הטבעי למצב חשוף ובנוי‪.‬‬
‫‪ .4‬נגישות מרבית – קיומה של דרך גישה לאתר (דרכים סלולות או דרכי עפר) עלה כתנאי‬
‫סף‪ ,‬לשם הימנעות‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬מהכשרה‪ ,‬ופריצה של דרכים חדשות‪.‬‬
‫‪ .5‬זמינות תשתית מים – למרות שנעשה מאמץ לבחירת אתרים הסמוכים לתשתית מים‪,‬‬
‫מורכבות הסדרת התשתית שונה בין האתרים ומהווה ושיקול בבחינה‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫‪ .4‬ריחוק משטחי אש ושדות מוקשים – יועדפו אתרים המרוחקים ככל הניתן משטחי אש‬
‫ושדות מוקשים‪ .‬למרות שמיקום בשולי שטח אש הינו אפשרי‪ ,‬במקרים בהם יתקבל‬
‫אישור משהב"ט‪ ,‬יש עדיין לראות בו חסרון‪ ,‬בהצריכו תיאום עם גורמי הצבא‪ ,‬והכפפתו‬
‫האפשרית למגבלות הפעילות הצבאית שבשטחי אש‪ .‬קרבה לשדות מוקשים (כמובן‬
‫שהמיקום בתוכם ועד כ‪ 12 -‬מ' מהם אינו אפשרי כלל) נחשבת אף היא לחסרון‪ ,‬בשל‬
‫מגבלות בטיחות שהיא יוצרת בשלב ההקמה ובתנועה אל האתר‪.‬‬
‫שיקולים סביבתיים‬
‫‪ .5‬ריחוק מערוצי נחלים ומעיינות – ערוצי נחלים מהווים מערכות אקולוגיות רגישות בדרך‬
‫כלל ומסדרונות למעבר בעלי חיים‪ .‬הפרויקט כולל קידוחים נקודתיים וזמניים ועבודות‬
‫שמשכן קצר‪ ,‬ולכן מלכתחילה השפעתם מוגבלת‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל חשיבותם של ערוצי‬
‫הנחלים ניתן משקל למניעת פגיעה בהם‪ ,‬ולכן הועדפו קידוחים המרוחקים‪ ,‬ככל הניתן‪,‬‬
‫ממעיינות וערוצי נחלים‪ ,‬כך שפוטנציאל השפעתם יהיה נמוך ככל הניתן‪.‬‬
‫‪ .4‬ריחוק מיישובים למניעת \ מזעור פוטנציאל מפגעי איכות אויר ורעש – פוטנציאל מפגעי‬
‫הרעש העלולים להיגרם נבחן ביחס לתקני הרעש‪ ,‬אך גם בהתייחס לרעשי הרקע‬
‫הקיימים‪ .‬בניתוח ההשפעות התייחסנו למגורים ולמבני ציבור‪ ,‬אך גם להשפעות על‬
‫שטחים פתוחים רגישים‪ ,‬המהווים מוקדי משיכה לפעילות נופש ופנאי‪ .‬כל זאת במטרה‬
‫למזער השפעות איכות אויר ורעש על תושבי היישובים ואורחיהם‪ ,‬ומסיבה זו הועדפו‬
‫מיקומים המצויים במרחק גדול‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬משימושי קרקע רגישים‪ :‬מגורים‪ ,‬מוסדות‪,‬‬
‫מלונאות‪ ,‬תיירות וכיו"ב‪ ,‬זאת מעבר למגבלת ‪ 122‬מ' מישוב כאמור בס"ק ב' לעיל‪.‬‬
‫‪ .9‬רגישות נופית נמוכה – הועדפו מיקומים בשטחים בהם הרגישות הנופית הכוללת‬
‫(כשקלול הפרמטרים הנופיים כפי שהוא מופיע בניתוח המוצג בסעיף ‪ 1.4.5‬לעיל) נמוכה‬
‫ככל האפשר‪ .‬נדגיש כי חשיבותה על אמת מידה זו עולה ככל שמדובר בפרויקט שלו‬
‫השפעה ממושכת (או השפעה קבועה) בנוף‪ .‬ביחס לקידוחי החיפוש‪ ,‬יש להתייחס לנקודה‬
‫זו בדומה להתייחסות לאתרי עבודה‪ ,‬להם ניתן בדרך כלל משקל מועט‪ ,‬ביחס לשיקולים‬
‫האחרים‪ ,‬כאשר מדובר באתרי עבודה זמניים‪.‬‬
‫‪ .12‬רגישות אקולוגית נמוכה – הבחינה התמקדה בזיהוי המערכת הטבעית בכל אתר‪,‬‬
‫חשיבותה וערכיותה ויכולת השיקום שלה לאחר סיום העבודות‪ .‬הועדפו אתרים‬
‫‪127‬‬
‫הממוקמים באזורים מופרים מהם הוסרו ערכים טבעיים בעבר‪ ,‬ובעלי רגישות אקולוגית‬
‫נמוכה‪ :‬שטחים חקלאיים‪ ,‬שטחי כרייה וחציבה‪ ,‬שטחים המיועדים בתכנית מאושרת‬
‫לתעשייה (כך שרגישותם בעתיד תהיה זניחה) ושטחים בעלי רגישות אקולוגית נמוכה‪.‬‬
‫בעדיפות נמוכה יותר הועדפו שטחי בתה עשבונית (ממנה תשמר קרקע חישוף)‪ .‬עדיפות‬
‫נמוכה הוקנתה לשטחים הממוקמים בתוך או בשולי שמורות טבע וגנים לאומיים‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫מיקום בתוך שמורת טבע היווה עילה לפסילת אתר מראש‪ ,‬רק במקרה בודד ממוקם אתר‬
‫בתוך שמורה (אתר ‪ 14‬שנפסל בסופו של דבר בשל סיבות בטחוניות וכן בשל פוטנציאל‬
‫השפעות רעש ואיכות אוויר)‪.‬‬
‫‪ .11‬מסדרונות אקולוגיים – בקריטריון זה ניתנת עדיפות לאתרים הממוקמים מחוץ‬
‫למסדרונות אקולוגיים‪ ,‬עפ"י מיפוי הרט"ג ותכנית אב לשטחים פתוחים (אייזן אדריכלים‪,‬‬
‫‪ ,)1211‬מתוך הנחה שהשפעתם על תנועת בעלי חיים פחותה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יובהר כי‬
‫המסדרונות האקולוגיים באזור רחבים ברובם בשל הפיתוח הדליל באזור‪ ,‬וקיימת תנועת‬
‫בעלי חיים גם מחוץ למסדרונות האקולוגיים‪ .‬מאידך‪ ,‬הפרויקטים הנדונים נקודתיים‬
‫וארעיים‪ ,‬ולכן השפעתם על קיטוע המסדרונות מוגבלת‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה דרומי‬
‫באזור המשנה הדרומי מצויים האתרים הפוטנציאליים הבאים‪:‬‬
‫אתר נס ‪ –1‬כפר חרוב – ממוקם בשטח חקלאי כ‪ 542 -‬מ' ממזרח לכפר חרוב‪ ,‬כ‪ 322 -‬מ' ממזרח‬
‫לכביש ‪ ,94‬וכ‪ 112 -‬מ' מקצה שמורת טבע נחל מיצר‪.‬‬
‫אתר נס ‪ –1‬מיצר – ממוקם בשטח חקלאי‪ ,‬כ‪ 922 -‬מ' מכביש ‪ .45‬אל האתר מובילה דרך חקלאית‬
‫סלולה‪.‬‬
‫אתר נס ‪ –3‬אזור התעשייה בני יהודה – ממוקם בשולי אזור התעשייה הקיים‪ ,‬בשטח בור המיועד‬
‫לתעשייה‪ .‬האתר מצוי כ‪ 552 -‬מ' ממערב לאלי‪-‬עד‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 4‬חוות בקר כביש ‪ – 549‬האתר מצוי בשטח חוות בקר בשולי הכביש‪ ,‬כ‪ 112 -‬מ' מצפון‬
‫למסעדה הסגורה "מור וקינמון" וכ‪ 1,222 -‬מ' מצפון מערב לגבעת יואב‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫א‪ .‬שיקולים הנדסיים ותכנוניים‬
‫קבלת מירב המידע על יחידות המטרה – ממצאי קידוח עין סעיד עומדים בבסיס המודל המחקרי‪,‬‬
‫ומכאן ברורה חשיבותו של אזור המשנה הדרומי‪.‬‬
‫מיזעור חפירה וחשיפת קרקע – כל ארבעה האתרים באזור משנה זה ממוקמים בשטח מישורי‪,‬‬
‫שאינו מצריך הסדרה משמעותית של שיפועים ואינו דורש פינוי משמעותי של סלעים או חציבה‬
‫שטחית‪ .‬מכאן‪ ,‬שכל האתרים הם בעלי יתרון מהיבט זה‪ .‬אתר ‪ 3‬מצוי במתחם תעשייתי פעיל ועל‬
‫קרקע המיועדת לשימוש תעשייתי‪ ,‬ולכן היקף ההסדרה הנדרש באתר זה הינו המצומצם ביותר‪.‬‬
‫נגישות מרבית – אין הבדל משמעותי בין האתרים מהיבט זה‪ .‬כל האתרים סמוכים לדרכים בין‬
‫עירוניות‪ ,‬ומקושרים באמצעות דרך גישה קיימת המאפשרת מעבר משאיות‪ .‬לכל האתרים גם‬
‫תשתית מים זמינה‪.‬‬
‫ריחוק משטחי אש ושדות מוקשים – אין הבדל משמעותי בין האתרים מהיבט זה‪ .‬ארבעת‬
‫האתרים שבאזור המשנה הדרומי אינם נמצאים בשטח אש‪ ,‬ונמצאים במרחק ‪ 1,222‬מ' ויותר‬
‫משטחי אש ומשדות מוקשים‪ .‬מכאן‪ ,‬שאין מגבלות מיוחדות על האתרים מהיבט זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיקולים סביבתיים‬
‫התאמה הידרולוגית‪ :‬ריחוק מנחלים‪ ,‬מעיינות ורדיוסי מגן – כל ‪ 4‬האתרים הפוטנציאליים שבאזור‬
‫המשנה הדרומי מרוחקים מרדיוסי מגן של קידוחים שואבים‪ ,‬ואינם מצויים בקרבה מיידית‬
‫לנחלים‪ .‬לאתרים ‪ 1 ,1‬ו‪ 3 -‬קיים יתרון מהיבט זה בהיותם מרוחקים ממעיינות ונחלים‪ .‬אתר ‪4‬‬
‫מצוי כ‪ 522 -‬מ' דרומית‪-‬מזרחית למעיין קטן ויובל של נחל סמך‪ ,‬וכן מצוי מעיין נוסף מדרום‬
‫לכביש ‪ 549‬כ‪ 122-352 -‬מ'‪ .‬לכן הוא בעל חסרון מהיבט זה‪ .‬יצויין עם זאת‪ ,‬כי הקידוח אינו צפוי‬
‫לצרו ך שפכים‪ ,‬וכי יותקנו פתרונות מוסדרים (אגן אטום) לאחסון וטיפול בבוץ הקידוח‪ .‬לכן‬
‫פוטנציאל זיהום מקורות מים מהקידוח אינו צפוי להיות משמעותי כלל ועיקר (פירוט בענין זה‬
‫בפרקים הבאים)‪.‬‬
‫ריחוק מיישובים למניעת \ מזעור פוטנציאל מפגעי איכות אויר ורעש – כל ‪ 4‬האתרים‬
‫הפוטנציאליים באזור משנה זה מרוחקים באופן יחסי משימושי קרקע רגישים (ישובים ובסיסי‬
‫צבא)‪ .‬קידוח ‪ 1‬הוא הקרוב מביניהם אל שימוש קרקע רגיש – כ‪ 542 -‬מ' ממזרח לכפר חרוב‪,‬‬
‫וקידוח ‪ 3‬מצוי במרחק דומה מאליעד (כ‪ 552 -‬מ')‪ .‬עפ"י תוצאות המודלים המוצגים בסעיפים ‪4.9‬‬
‫(איכות אויר) ו‪( 4.5 -‬רעש) לא צפויים במרחק זה מפגעי איכות אויר ואף לא השפעה משמעותית‬
‫‪129‬‬
‫על האקלים האקוסטי ואיכות האויר בישובים באזור‪ .‬נזכיר כי אתר ‪ 4‬מצוי כ‪ 112 -‬מ' ממסעדת‬
‫מור וקינמון הסגורה כיום‪ .‬כך‪ ,‬ששני הקידוחים הנותרים (‪ 1‬ו‪ )4 -‬באזור משנה זה מרוחקים אף‬
‫יותר ומצויים כ‪ 1,322 -‬מ' ויותר משימושי קרקע רגישים‪ .‬נדגיש כי באתר ‪ 3‬השוכן באזור תעשייה‪,‬‬
‫יוקם בעתיד ובצמידות אליו מרכז מבקרים ליקב‪ ,‬ולכן בהינתן הצורך ואם יוקם המרכז קודם‬
‫ביצוע הקידוח (בסבירות נמוכה מאוד על פי ִמנהלת אזור התעשייה) מוצע פתרון אקוסטי לצמצום‬
‫ההפרעה למבקרים‪.‬‬
‫רגישות נופית – אתרים ‪( 1‬מיצר) ו‪( 3 -‬א‪.‬ת בני יהודה) הם בעלי יתרון בהיבט זה‪ ,‬במיקומם‬
‫הנוכחי‪ ,‬שכן הם באזורים בעלי נוף חקלאי מונוטוני בשטח מישורי (‪ )1‬ובתחום אזור מופר \‬
‫תעשייתי (‪ .)3‬בשני אתרים אלו רגישות הנוף היא נמוכה במרבית הפרמטרים‪ ,‬ובינונית ב‪1-3 -‬‬
‫פרמטרים‪ ,‬וניתן לסכמה כנמוכה‪-‬בינונית‪.‬‬
‫אתרים ‪( 1‬כפר חרוב) ו‪( 4 -‬חוות בקר כביש ‪ )549‬הם בעלי חסרון משמעותי מהיבט זה‪ .‬למרות‬
‫ששניהם ממוקמים על שטח חקלאי מופר‪ ,‬הנוף שבסביבתם הוא בעל רגישות גבוהה במספר‬
‫פרמטרים‪ .‬אתר ‪ 1‬מצוי בנוף בעל קו אופק מגוון ובשולי נוף שמורת הטבע נחל מיצר‪ ,‬וכן הוא‬
‫נצפה ממרחקים קצרים עד בינוניים (‪ 322-522‬מ')‪ ,‬מכביש ‪ 94‬ומכפר חרוב‪ .‬לכן הוא בעל רגישות‬
‫גבוהה מהיבטי האיכות התפיסתית‪ ,‬קו האופק והנצפות‪ .‬אתר ‪ 4‬מצוי על רקע התבליט הדרמטי‬
‫של מורדות דרום רמה"ג וסמוך לנוף הבלתי מופרע של נחל סמך ושמורת טבע סוסיתא‪ ,‬באזור‬
‫נידח ולא מפותח והוא נצפה מטווחים קצרים מכביש ‪ .549‬בהתאם הוא בעל רגישות גבוהה‬
‫בהיבטי התבליט‪ ,‬האיכות התפיסתית‪ ,‬איכות נופית והנצפות‪.‬‬
‫רגישות אקולוגית – האתרים באזור המשנה הדרומי ממוקמים בשטחים חקלאיים מהם הוסרו‬
‫הערכים הטבעיים‪ ,‬או בשטחים המיועדים להיות מופרים (קידוח ‪ 3‬הממוקם בתחום אזור מופר‪,‬‬
‫בשטח המיועד לתעשייה)‪ .‬בהתאם‪ ,‬לכל האתרים ישנו יתרון מהיבט זה‪.‬‬
‫מסדרונות אקולוגיים – כל האתרים באזור המשנה הדרומי ממוקמים מחוץ למסדרונות אקולוגיים‬
‫(בהתאם למיפויים ע"י הרט"ג)‪ .‬לאתר ‪ 1‬קיים חסרון קל מהיבט זה‪ ,‬בהיותו ממוקם על קצה‬
‫מסדרון אקולוגי‪ .‬עם זאת‪ ,‬המסדרון האקולוגי הסמוך אליו רחב (ברוחב כ‪ 1-3 -‬ק"מ)‪ ,‬האתר עצמו‬
‫קטן ומצוי בשטח המעובד חקלאית‪ .‬מסיבות אלו השפעתו צפויה להיות זניחה מהיבט זה‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫ג‪ .‬השוואה מסכמת‬
‫טבלה ‪ 1.1.3.1‬מסכמת את ההשוואה שנערכה לאתרים באזור המשנה הדרומי‪ .‬האתרים דורגו‬
‫בשיטת הרמזור עפ"י סולם שלושת השלבים שהוצג בתיאור המתודולוגיה לביצוע ההערכה (סעיף‬
‫‪ ;)1.1.1‬חסרונות (אדום)‪ ,‬נייטרלי – ללא יתרונות או חסרונות משמעותיים (צהוב)‪ ,‬יתרונות (ירוק)‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.1.3.1‬סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הדרומי‬
‫קריטריון‬
‫אתר ‪ 1‬כפר‬
‫חרוב‬
‫אתר ‪ 1‬מיצר‬
‫אתר ‪ 3‬א‪.‬ת‪ .‬בני‬
‫יהודה‬
‫אתר ‪ 4‬חוות‬
‫בקר כביש ‪549‬‬
‫מיזעור חפירה וחשיפת קרקע‬
‫נגישות מרבית‬
‫ריחוק משטחי אש ומוקשים‬
‫התאמה הידרולוגית‬
‫ריחוק מישובים‬
‫רגישות נופית‬
‫רגישות אקולוגית נמוכה‬
‫מסדרונות אקולוגיים‬
‫עפ"י תוצאות הניתוח ניכר כי מבחינת רובם המכריע של הקריטריונים שנבחנו‪ ,‬האתרים מצויים‬
‫במיקום סביר‪ .‬ארבעת האתרים נמצאו כולם סבירים מבחינה סביבתית‪ ,‬חולקים את היתרונות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שטח חשוף בטופוגרפיה מישורית‪ ,‬שניתן להכשירו בעלויות נמוכות יחסית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נגישות מרבית קרבה לדרכים סלולות ו\או צמידות לדרכים קיימות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ריחוק משטחי אש ומשדות מוקשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האתרים מרוחקים מישובים‪ ,‬ומצויים בטווח בו פוטנציאל ההשפעות על האקלים‬
‫האקוסטי ואיכות האויר בשימושי קרקע רגישים סמוכים הוא נמוך מאוד עד זניח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האתרים מצויים בשטח חקלאי או בשטח המיועד להיות מופר‪ ,‬שערכיותו האקולוגית‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האתרים מצויים מחוץ למסדרונות אקולוגיים עפ"י מיפוי רט"ג‪ .‬אתר ‪ 1‬מצוי אומנם‬
‫בסמוך למסדרון אקולוגי‪ ,‬אולם מסדרון זה רחב והאתר מצוי בצמידות לשטח חקלאי‬
‫מופר‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫‪ 1.1.4‬הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה מרכז‪-‬מזרחי‬
‫באזור המשנה המרכזי‪-‬מזרחי מצויים האתרים הפוטנציאליים הבאים‪:‬‬
‫אתר נס ‪ – 5‬חוות נטור – האתר ממוקם בתחום חווה בקר‪ ,‬כ‪ 942 -‬מ' צפונית לאבני איתן‪ ,‬וכ‪-‬‬
‫‪ 1,442‬מ' דרומית מזרחית לנטור‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 4‬כביש ‪ – 449‬ממוקם על שטח בור המשמש כשטח אש‪ ,‬כ‪ 52 -‬מ' מדרום לכביש‬
‫ומרוחק כ‪ 1322-‬מ' מבסיס צבאי במערב‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 9‬צומת יונתן – ממוקם בשטח בור בסמוך למבנים נטושים‪ ,‬כ‪ 122 -‬מ' ממערב לכביש‬
‫‪ ,424‬כ‪ 3.5 -‬ק"מ ממערב לישוב יונתן‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 11‬מחנה גשור – ממוקם בשטח בור‪ ,‬כ‪ 1,522-‬מ' מדרום לישוב קשת‪ ,‬כ‪ 542-‬מ' מבסיס‬
‫צבאי‪.‬‬
‫אתר נס ‪ –13‬קשת – ממוקם בשטח בור המשמש למרעה‪ ,‬בפינה הצפון מזרחית של תחום‬
‫הרישיון‪ ,‬כ‪ 435 -‬מ' מצפון לישוב קשת‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 14‬בג'וריה – ממוקם על שטח בור‪ ,‬כ‪ 1,322-‬מ' מהישוב חספין‪ ,‬וכ‪ 1,222-‬מ' מהישוב‬
‫רמת מגשימים‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 15‬טיסן – ממוקם בשטח בור‪ ,‬כ‪ 1,122-‬מ' מהישוב יונתן‪.‬‬
‫א‪ .‬שיקולים הנדסיים ותכנוניים‬
‫קבלת מירב המידע על יחידות המטרה – מבין האתרים שמופו באזור משנה זה‪ ,‬אתר ‪ 5‬מציע‬
‫יתרון משמעותי‪ .‬זאת בהיותו ממוקם באזור המזוהה‪ ,‬בבדיקות הגיאופיזיות‪ ,‬כבעל התנגדות‬
‫חשמלית גבוהה‪ .‬החברה מעריכה כי באתר זה סיכויים טובים ביותר להמצאות הידרוקרבונים‬
‫בשכבות המטרה‪ .‬אם ימצא נפט באתר זה‪ ,‬יהא זה נכון לקדוח את יתר הקידוחים בתת מרחב זה‪,‬‬
‫וזאת על מנת לאפיין את תכונות המאגר ולקבוע את גבולותיו‪ ,‬כנדרש בחוק‪.‬‬
‫מיזעור חפירה וחשיפת קרקע – כל הקידוחים באזור משנה זה ממוקמים בשטח מישורי‪ ,‬שאינו‬
‫מצריך הסדרה משמעותית של שיפועים‪ .‬לקידוחים ‪ 13 ,9 ,5‬ו‪ 15 -‬קיים יתרון מהיבט זה‪ ,‬בהיותם‬
‫ממוקמים בשטחים מופרים בהם לא נדרשת הסרת שכבה סלעית משמעותית‪ .‬אתר ‪ 4‬הוא בעל‬
‫חסרון מהיבט זה בהיותו ממוקם על שכבה בזלתית הדורשת חישוף ופינוי סלעים‪ ,‬ויתכן אף‬
‫‪132‬‬
‫עבודות חציבה שטחיות באמצעות פטיש הידראולי‪ .‬אתר ‪ 4‬מצריך אף פינוי סוללות ישנות שהיו‬
‫בעבר בשימוש משהב"ט (ובכפוף לאישורו)‪.‬‬
‫נגישות מרבית – אתרים ‪ 9 ,4‬ו‪ 14 -‬ממוקמים סמוך לדרך מקומית סלולה (בהתאמה; כביש ‪449‬‬
‫וכביש ‪ ,)424‬ממנה מתפצלת דרך גישה נוחה יחסית‪ ,‬הדורשת הסדרה מינימלית‪ .‬לאתר ‪ 5‬קיימת‬
‫דרך גישה סלולה אספלט בחלקה ובחלקה מצעים‪ ,‬המתפצלת מכביש הגישה (סלול) לנטור‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬ל‪ 3 -‬אתרים אלו ישנו יתרון מהיבט זה‪ .‬לאתר ‪ 9‬ישנו חיסרון בולט הנובע מהיעדר‬
‫נגישות לחיבור האתר לתשתית מים זמינה‪ .‬אתרים ‪ 11‬ו‪ 15 -‬נגישים למדי בהיותם ממוקמים‬
‫בקירבה לדרכים מקומיות מוסדרות‪.‬‬
‫אתר ‪ 13‬ממוקם בסמוך לדרך מקומית סלולה (כביש הגישה לישוב קשת)‪ .‬מובילה אליו דרך‬
‫חקלאית קצרה (כ‪ 152 -‬מ')‪ ,‬ברדיוסים בעייתיים לתנועת משאיות כבדות‪ ,‬ולכן נדרשת הסדרת‬
‫הדרך בנקודות מסויימות (שיפור מינימלי בכלים מכניים) להכשרתה למעבר משאיות‪.‬‬
‫ריחוק משטחי אש ושדות מוקשים – אתר ‪ 5‬הוא בעל יתרון מהיבט זה בהיותו מרוחק (מעל ק"מ)‬
‫משטחי אש ושדות מוקשים‪ .‬לאתר ‪ 13‬קיים חסרון מסוים מהיבט זה‪ .‬הוא ממוקם במרחק בינוני‬
‫(כ‪ 452 -‬מ') משטחי אש גדולים המקיפים אותו בכיוון מערב‪ ,‬צפון מערב ודרום מערב‪ .‬בשל‬
‫הפעילות בשטחי אש אלו נחסמים לעיתים הצירים המובילים אליו‪ .‬אתר ‪ 4‬ממוקם בתוך שטח אש‬
‫המיועד לצרכי אימון והדרכה ללא ירי (עפ"י תיאום מוקדם עם גורמי צבא מקומיים)‪.‬‬
‫אתר ‪ 9‬הוא בעל חסרון משמעותי מהיבט זה בהיותו מצוי בתוך שטח אש (כ‪ 112 -‬מ' בעומקו)‪ .‬כמו‬
‫כן הוא ממוקם כ‪ 142 -‬מ' משדה מוקשים‪ ,‬אך דבר זה אינו צפוי להוות בעיה בהקמה ובתפעול‬
‫השוטף‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיקולים סביבתיים‬
‫התאמה הידרולוגית‪ :‬ריחוק מנחלים מעיינות ורדיוסי מגן – כל האתרים הפוטנציאליים מרוחקים‬
‫ממעיינות‪ ,‬נחלים ורדיוסי מגן של קידוחי מים שואבים כ‪ 1 -‬ק"מ ויותר‪ .‬מכאן שלכולם ישנו יתרון‬
‫מהיבט זה‪ ,‬ללא עדיפות יחסית משמעותית‪.‬‬
‫ריחוק מישובים למניעת\מזעור פוטנציאל מפגעי איכות אויר ורעש – כל האתרים הפוטנציאליים‬
‫באזור משנה זה מרוחקים באופן יחסי משימושי קרקע רגישים (ישובים ובסיסי צבא)‪ .‬אתר ‪11‬‬
‫הוא הקרוב מביניהם אל שימוש קרקע רגיש ומרוחק כ‪ 542 -‬מ' ממחנה צבאי‪ ,‬ואתר ‪ 13‬מצוי כ‪-‬‬
‫‪ 435‬מ' מצפון לקשת‪ .‬עפ"י תוצאות המודלים המוצגים בסעיפים ‪( 4.9‬איכות אויר) ו‪( 4.5 -‬רעש) לא‬
‫צפויים במרחק זה מפגעי איכות אויר ואף לא השפעה משמעותית על האקלים האקוסטי בישובים‬
‫‪133‬‬
‫באזור‪ .‬שאר הקידוחים באזור משנה זה מרוחקים אף יותר ומצויים כ‪ 1,222 -‬מ' ויותר משימושי‬
‫קרקע רגישים‪.‬‬
‫רגישות נופית – אתרים ‪ 9 ,5‬ו‪ 15 -‬הם בעלי יתרון מהיבט זה בהיותם מצויים באזורים חקלאיים‬
‫או מופרים בהם הרגישות החזותית נמוכה יחסית‪ .‬באתרים אלו אין מראה טופוגרפיה דרמטית‪,‬‬
‫והם נעדרים נוף טבעי ייחודי או משמעותי‪ .‬האתרים האחרים (‪ 11 ,4‬ו‪ )13 -‬מצויים אף הם בשטח‬
‫בו הרגישות הנופית בחלק מהפרמטרים היא בינונית עד גבוהה‪ .‬אתר ‪ 13‬קיבל ציונים נמוכים‬
‫במרבית הפרמטרים הנופיים (תבליט‪ ,‬תכסית‪ ,‬קיום דרכים‪ ,‬יחודיות קו האופק ונצפות)‪ ,‬אך הוא‬
‫בעל איכות תפיסתית גבוהה (נוף מרוחק‪ ,‬שליו ובעל איכויות פסטורליות)‪ ,‬ולכן הוא בעל חסרון‬
‫מסוים מהיבט זה‪.‬‬
‫רגישות אקולוגית נמוכה – האתרים ממוקמים בשטח בו קיימת צמחיה עשבונית נמוכה (בתה)‪.‬‬
‫לאתרים ‪ 9 ,5‬ו‪ 15 -‬קיים יתרון מהיבט זה בהיותם ממוקמים על שטח שהופר בעבר ברובו‪.‬‬
‫מסדרונות אקולוגיים – קידוחים ‪ 14 ,13 ,9 ,5‬ו‪ 15 -‬אינם מצויים בתוך מסדרונות אקולוגיים (עפ"י‬
‫מיפוי רט"ג)‪ ,‬אך במרחקים קצרים יחסית משוליהם (‪ 122-322‬מ')‪ .‬קידוח ‪ 4‬נמצא בשטח מסדרון‬
‫אקולוגי רחב מאוד (ברוחב ‪ 3-5‬ק"מ) העובר בציר צפון מערב – דרום מזרח בקירוב‪ .‬מכיוון‬
‫שהקידוח מצוי בסמוך מאוד לכביש‪ ,‬ובשל רוחבו של המסדרון‪ ,‬זהו חסרון קל יחסית מהיבט זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬השוואה מסכמת‬
‫טבלה ‪ 1.1.4.1‬מסכמת את ההשוואה בין האתרים הפוטנציאליים שבאזור משנה הצפון מזרחי‪.‬‬
‫האתרים דורגו בשיטת הרמזור עפ"י סולם שלושת השלבים שהוצג בתיאור המתודולוגיה לביצוע‬
‫ההערכה (סעיף ‪ ;)1.1.1‬חסרונות (אדום)‪ ,‬נייטרלי – ללא יתרונות או חסרונות משמעותיים (צהוב)‪,‬‬
‫יתרונות (ירוק)‪.‬‬
‫בין יתר האתרים שבאזור זה הועדף אתר ‪ 9‬על אף הימצאותו בשטח אש פעיל ואישורו מותנה‬
‫בהסכמת משרד הביטחון‪ .‬בפרמטרים אחרים התאמתו של אתר זה טובה מאוד‪ .‬נזכיר עם זאת‪ ,‬כי‬
‫לאתר ‪ 9‬חסרון בולט בהיעדר נגישות למקור מים זמינים בקרבתו‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫טבלה ‪ – 1.1.4.1‬סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הצפון מזרחי‬
‫קריטריון‬
‫אתר ‪5‬‬
‫חוות‬
‫נטור‬
‫אתר ‪4‬‬
‫כביש ‪449‬‬
‫מיזעור חפירה‬
‫וחשיפת קרקע‬
‫נגישות מרבית‬
‫ריחוק משטחי‬
‫אש ושדות‬
‫מוקשים‬
‫התאמה‬
‫הידרולוגית‬
‫ריחוק מישובים‬
‫רגישות נופית‬
‫רגישות אקולוגית‬
‫נמוכה‬
‫מסדרונות‬
‫אקולוגיים‬
‫אתר ‪ 9‬צומת‬
‫יונתן‬
‫אתר ‪11‬‬
‫מחנה‬
‫גשור‬
‫אתר ‪13‬‬
‫קשת‬
‫אתר ‪14‬‬
‫בג'וריה‬
‫אתר ‪15‬‬
‫טיסן‬
‫היעדר מים‬
‫האתרים הנוספים שהועדפו הם ‪ 11 ,5‬ו‪ .13 -‬אתר ‪ 5‬הוא בעל התאמה טובה במרבית הפרמטרים‪.‬‬
‫אתרים ‪ 4‬ו‪ 13 -‬הם בעלי חסרונות מסויימים בהיבטי הכשרת השטח‪ ,‬קרבה לשטחי אש‪ ,‬נגישות‬
‫(אתר ‪ )13‬ורגישות נופית‪ .‬גם חסרונות אלו אינם מהותיים‪ :‬הכשרת השטח ושיפור דרכי הגישה‬
‫ניתנים לביצוע באמצעים סטנדרטיים‪ ,‬שאינם דורשים התערבות הנדסית מיוחדת‪ ,‬בשלב זה נראה‬
‫כי תיאום עם משרד הביטחון יכול לפתור מגבלות הנובעות מקרבה לשטחי אש‪ .‬ההפרעה לנוף‬
‫ולאקולוגיה היא מקומית בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאחר סיום הקידוחים בכל אתר יוותר ִמשטח שלא ייצור‬
‫הפרעה נופית משמעותית‪ ,‬והוא ישוקם באופן המשחזר את הערכים האקולוגיים המצויים כיום‬
‫בשטח (פיזור קרקע חישוף וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪ 1.1.5‬הערכת אתרים פוטנציאליים – אזור משנה צפון מערבי‬
‫באזור המשנה הצפון מערבי מצויים האתרים הפוטנציאליים הבאים‪:‬‬
‫אתר נס ‪ – 5‬מחצבת דליות (כורסי) – האתר מצוי בתחום המחצבה‪ ,‬במפלס נמוך במורדות‬
‫המערביים של דרום רמת הגולן‪ ,‬כ‪ 1.1 -‬ק"מ ממערב למעלה גמלא‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 4‬חד נס – ממוקם בשטח בור המשמש למרעה במורדות המערביים של דרום רמת‬
‫הגולן‪ ,‬כ‪ 1522 -‬מ' דרומית מערבית לחד נס‪ .‬כ‪ 522 -‬מ' ממערב‪ ,‬בתחתית בקע הירדן‪ ,‬מצוי אתר‬
‫התיירות פארק הירדן‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫אתר נס ‪ – 12‬כביש ‪ – 45‬האתר ממוקם בסמוך לכביש ‪ ,45‬בשטח מופר בשולי הכביש‪ ,‬בשולי שטח‬
‫אש‪ ,‬בצמידות לאתר ארכיאולוגי ובסמוך לשמורת טבע נחל יהודייה‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 11‬קצביה (הכביש הסורי) – ממוקם על דרך סלולה ישנה‪ ,‬בסמוך לכביש ‪ ,45‬על שטח‬
‫בור המשמש למרעה‪ ,‬כ‪ 452 -‬מ' מבסיס צבאי‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 14‬מאגר צור – ממוקם בסמוך לפינה הצפון מערבית של תחום הרישיון‪ ,‬בסמוך‬
‫וממזרח לכביש ‪ ,444‬על שטח מופר ששימש כמנחת מסוקים‪ .‬האתר מצוי בתוך תחומי שמורת‬
‫טבע‪ ,‬וכ‪ 132 -‬מ' מבסיס צבאי‪.‬‬
‫אתר נס ‪ – 15‬אזור תעשייה קצרין – ממוקם בשטח בור המיועד לתעשייה בצפון אזור התעשייה‬
‫קצרין‪ ,‬כ‪ 1.5 -‬ק"מ משימושים רגישים בקצרין‪.‬‬
‫א‪ .‬שיקולים הנדסיים ותכנוניים‬
‫קבלת מירב המידע על יחידות המטרה – באזור המערבי שכבת המטרה נמצאת בעומקים גדולים‬
‫יותר‪ ,‬ולכן התנאים הגיאולוגים צפויים להיות שונים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬במסגרת תכנית חיפושי הנפט של‬
‫היזם‪ ,‬ישנה חשיבות לביצועו של קידוח אחד לפחות באזור זה‪ ,‬שיאפשר את לימוד השכבות בו‬
‫והשלמת התמונה הגיאולוגית הכוללת‪.‬‬
‫מיזעור חפירה וחשיפת קרקע – כל הקידוחים באזור משנה זה‪ ,‬למעט אתר ‪ ,4‬ממוקמים בשטח‬
‫מישורי‪ ,‬שאינו מצריך הסדרה משמעותית של שיפועים‪ .‬לאתרים ‪ 14 ,11 ,12 ,5‬ו‪ 15 -‬קיים יתרון‬
‫מהיבט זה‪ ,‬בשל מיקומם על שטח בו לא נדרש פינוי משמעותי של אבן ועבודות חציבה שטחיות‬
‫לפילוס‪ .‬אתרים ‪ 14 , 12 ,5‬ו‪ 15 -‬ממוקמים על שטח מופר‪ .‬אתר ‪ 15‬ממוקם באזור תעשיה‪ ,‬אתר ‪14‬‬
‫ממוקם בחלקו על מנחת מסוקים‪ ,‬אתר ‪ 12‬ממוקם על קרקע חשופה בשולי אזור התארגנות‬
‫לאימוני צבא ואתר ‪ 5‬ממוקם בשטח בו נערכה כרייה‪ ,‬בתחום מחצבה פעילה‪ .‬בהתאם‪ ,‬עבודות‬
‫ההכשרה באתרים אלו צפויות להיות מתונות יחסית לאתרים ‪ 4‬חד נס ו‪ 11 -‬קצביה‪.‬‬
‫נגישות מרבית – אין הבדל משמעותי בין האתרים מהיבט זה‪ .‬כל האתרים סמוכים מאוד לדרכים‬
‫בין עירוניות ומקושרים באמצעות דרך גישה קיימת עבירה למשאיות‪.‬‬
‫ריחוק משטחי אש ושדות מוקשים – לאתר ‪ 12‬קיים חסרון מהיבט זה‪ ,‬בהיותו ממוקם בקצה שטח‬
‫אש‪ .‬בהתאם נדרש אישור משהב"ט לביצוע הקידוח באתר זה‪ ,‬וכן הפעלתו תדרוש תיאום וכפיפות‬
‫למגבלות שיקבע משהב"ט‪ .‬מתיאומים ראשונים מול צה"ל לא עלתה התנגדות לשימוש באתר זה‪,‬‬
‫ולכן חסרונו בהיבט זה מתון בלבד‪ .‬יש לציין כי אתר ‪ 15‬ממוקם באזור התעשייה בקצרין ומסומן‬
‫בתמ"א ‪ 35‬כשטח אש‪ ,‬שכן טרם הוסר צו הסגירה הפורמאלי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬מסיבות חוקיות‪ ,‬יש‬
‫‪136‬‬
‫לקבל את אישור משהב"ט בטרם ביצוע הקידוח באתר ‪ .15‬לעומתם‪ ,‬אתר ‪ 14‬בעל חסרון מהותי‬
‫מהיבט זה‪ ,‬בהיותו ממוקם על מנחת מסוקים צבאי פעיל‪.‬‬
‫שלושת האתרים האחרים (‪ 4 ,5‬ו‪ )11 -‬אינם נמצאים בשטח אש‪ ,‬ונמצאים בריחוק של ‪ 142‬מ'‬
‫ויותר משדות מוקשים‪ ,‬טווח שאינו צפוי להציב מגבלות על התפעול השוטף‪ ,‬ומכאן שהם בעלי‬
‫יתרון מהיבט זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיקולים סביבתיים‬
‫התאמה הידרולוגית‪ :‬ריחוק מנחלים מעיינות ורדיוסי מגן – כל ‪ 4‬האתרים הפוטנציאליים שבאזור‬
‫המשנה הצפון מערבי מרוחקים מרדיוסי מגן‪ ,‬ואינם מצויים בקרבה מיידית למעיינות (אתר ‪14‬‬
‫מרוחק כ‪ 422 -‬מ' ממעיין עלמין ג'דידה; שאר האתרים מצויים כ‪ 1,222 -‬מ' ויותר ממעיינות)‪ .‬אתר‬
‫‪ 15‬נושק לרדיוס מגן ג' של קידוח 'מק מי עדן ‪ ,'1‬אך מחוץ לתחומו‪ .‬קידוח ‪ 5‬מצוי בשטח מחצבה‬
‫פעילה בסמוך לנחל דליות‪ ,‬המוגדר עורק ניקוז ראשי (תמ"א ‪\34‬ב\‪ .)3‬עם זאת‪ ,‬הקידוח מצוי‬
‫בתחום אגן הניקוז הפנימי של המחצבה‪ ,‬ולכן החיסרון של אתר זה מההיבט ההידרולוגי מתון‪.‬‬
‫ריחוק מישובים למניעת\מזעור פוטנציאל מפגעי איכות אויר ורעש – לאתר ‪ 14‬מאגר צור קיים‬
‫חסרון משמעותי מהיבט זה בהיותו מצוי כ‪ 112 -‬מ' בלבד מבסיס צבאי‪ .‬מיקום האתר נבדק‬
‫במודלים של איכות אויר ורעש‪ .‬עפ"י בדיקת איכות האויר (פרק ‪ 4.9‬בהמשך) עולה כי לא צפויים‬
‫מפגעים מהאתר‪ ,‬אולם צפויה הרעה באיכות האויר בבסיס הצבאי בתנאים מטאורולוגיים‬
‫בעייתיים לפיזור מזהמים‪ .‬מחישובי הרעש עולה כי ניתן לקבוע באתר אמצעים אקוסטיים למניעת‬
‫מפגעים (קירות אסכורית)‪ .‬למרות שלא חזויים מפגעים‪ ,‬קיים לאתר זה חסרון משמעותי מהיבט‬
‫זה‪ .‬כל האתרים האחרים מרוחקים כ‪ 412 -‬מ' ויותר משימושים רגישים והשפעתם האפשרית‬
‫צפויה להיות נמוכה מאוד עד זניחה‪.‬‬
‫רגישות נופית – אתרים ‪( 5‬מחצבת דליות) ו‪( 15 -‬א‪.‬ת‪ .‬קצרין) הם בעלי יתרון וזאת בשל מיקומם‬
‫באזורים בעלי נוף מופר\תעשייתי‪ ,‬בהם הנוף מצוי ברמת רגישות נמוכה בכל הפרמטרים‬
‫החזותיים‪ ,‬כפי שנותחו לשם זיהוי רמות הרגישות הנופית (סעיף ‪ 1.4.5‬לעיל)‪ .‬אתר ‪ 5‬ממוקם‬
‫בשטח מופר במחצבה פעילה ואתר ‪ 15‬ממוקם בשולי אזור תעשייה בשטח המיועד לתעשייה‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬הרגישות הנופית בשטחם ובסביבתם נמוכה בכל הפרמטרים הנבדקים (תבליט‪ ,‬תכסית‪,‬‬
‫קיום דרכים‪ ,‬קו אופק איכות תפיסתית‪ ,‬איכות נופית של שטחים סמוכים ונצפות)‪.‬‬
‫אתרים ‪( 4‬חד נס) ו‪( 11 -‬קצביה) הם בעלי חסרונות מתונים מהיבט זה – הם בעלי רגישות גבוהה‬
‫בפרמטר חזותי אחד או שניים‪ ,‬ורגישות בינונית עד נמוכה בפרמטרים אחרים‪ .‬אתר ‪ 4‬הוא בעל‬
‫‪137‬‬
‫חסרון מהיבט התבליט במיקומו סמוך לבקע הירדן‪ ,‬והאיכות הנופית בסביבתו גבוהה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הוא אינו נצפה וממוקם בסמוך לדרך‪ .‬אתר ‪ 11‬מצוי באזור נידח יחסית‪ ,‬בנוף כמעט ולא מופרע‪,‬‬
‫ולכן הוא בעל רגישות גבוהה באיכות התפיסתית‪ ,‬אולם הוא בעל רגישות מתונה בהיבטי תבליט‪,‬‬
‫תכסית‪ ,‬קו אופק ייחודי ונצפות נמוכה‪.‬‬
‫אתרים ‪( 12‬כביש ‪ )45‬ו‪( 14 -‬מאגר צור) הם בעלי חסרון משמעותי מהיבט זה‪ .‬למרות ששניהם‬
‫ממוקמים על שטח מופר‪ ,‬הנוף שבסביבתם הוא בעל רגישות גבוהה במספר פרמטרים‪ .‬אתר ‪14‬‬
‫מצוי בנוף לא מופרע ובשולי נוף שמורת הטבע נחל יהודייה (בתוך תחום שמורת הטבע)‪ ,‬וכן הוא‬
‫נצפה ממרחקים קצרים מהבסיס הצבאי הסמוך ומכביש ‪ .444‬לכן הוא בעל רגישות גבוהה מהיבטי‬
‫האיכות התפיסתית‪ ,‬האיכות הנופית והנצפות‪ .‬אתר ‪ 12‬מצוי על רקע התבליט 'הדרמטי' של‬
‫מורדות דרום רמה"ג וסמוך לנוף הבלתי מופרע של שמורת הטבע נחל יהודייה‪ ,‬והוא נצפה‬
‫מטווחים קצרים מכביש ‪.45‬‬
‫רגישות אקולוגית – אתרים ‪ 12 ,5‬ו‪ 15 -‬הם בעלי עדיפות מהיבט זה בשל מיקומם בשטחים‬
‫מופרים‪ ,‬או שטחים המיועדים להיות מופרים‪ .‬אתר ‪ 5‬ממוקם בשטח מגודר של מחצבה פעילה‪,‬‬
‫שהוסרו ממנו הערכים הטבעיים והוא בעל רגישות נמוכה מההיבטים האקולוגיים‪ .‬אתר ‪15‬‬
‫ממוקם בשולי אזור תעשייה קיים‪ ,‬בשטח המיועד לתעשייה בתכנית מאושרת‪ .‬אתר ‪ 12‬ממוקם על‬
‫שטח מופר ללא ערכים טבעיים משמעותיים (שולי שטח התארגנות צבאי בו נערך חישוף בעבר)‪,‬‬
‫בסמוך לדרך ראשית‪ .‬אתר ‪ 14‬ממוקם אמנם ברובו על שטח סלול למנחת מסוקים‪ ,‬אך בסמוך ליער‬
‫פארק ולכן יש לו חסרון מסוים מהיבט זה וכן בשל הימצאותו בשמורת טבע‪ .‬האתרים הנותרים ‪4‬‬
‫ו‪ 11 -‬ממוקמים בשטחי בתה עשבונית אופיינית לאזור ולכן רגישותם האקולוגית גבוהה יחסית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מכיוון שמדובר באתרים ארעיים ברי שיקום‪ ,‬המצויים בצמוד לדרך סלולה קיימת‪ ,‬הרי‬
‫שאלו מאפיינים סבירים למדי‪.‬‬
‫מסדרונות אקולוגיים – כל האתרים באזור המשנה הצפון מערבי ממוקמים מחוץ למסדרונות‬
‫אקולוגיים (בהתאם למיפויים ע"י הרט"ג)‪ ,‬למעט אתר ‪ 4‬המצוי בקצה המזרחי של המסדרון‬
‫האקולוגי מצפון לכינרת שבצירו נמצא הירדן‪ .‬לאתרים ‪( 12‬כביש ‪ )45‬ו‪( 14 -‬מאגר צור) יש חסרון‬
‫מתון מהיבט זה‪ ,‬בהיותם ממוקמים בשטחים פתוחים בצמוד לקצות המסדרון הממופה‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫גבולות המסדרונות אינם חד משמעיים ובעלי חיים נעים גם מחוץ למסדרונות אלו (המייצגים‬
‫נתיבי תנועה עיקריים)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל גודלו של האתר‪ ,‬רוחבם של המסדרונות ומיקום האתרים‬
‫‪138‬‬
‫בקצה המסדרון‪ ,‬הוערך כי אין חסרון מהותי מהיבט זה (הדבר נכון גם עבור אתר ‪ 4‬המצוי בקצה‬
‫המסדרון ואינו צפוי להשפיע משמעותית על תנועת בעלי החיים בו)‪.‬‬
‫ג‪ .‬השוואה מסכמת‬
‫טבלה ‪ 1.1.5.1‬מסכמת את ההשוואה שנערכה לאתרים באזור המשנה הצפון מערבי‪ .‬האתרים דורגו‬
‫בשיטת הרמזור עפ"י סולם שלושת השלבים שהוצג בתיאור המתודולוגיה לביצוע ההערכה (סעיף‬
‫‪ ;)1.1.1‬חסרונות (אדום)‪ ,‬נייטרלי – ללא יתרונות או חסרונות משמעותיים (צהוב)‪ ,‬יתרונות (ירוק)‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.1.5.1‬סיכום השוואת קידוחים באזור המשנה הצפון מערבי‬
‫קריטריון‬
‫אתר ‪5‬‬
‫מחצבת‬
‫דליות‬
‫אתר ‪ 4‬חד נס‬
‫אתר ‪12‬‬
‫כביש ‪45‬‬
‫אתר‪11‬‬
‫קצביה‬
‫אתר ‪14‬‬
‫מאגר צור‬
‫אתר ‪15‬‬
‫א‪.‬ת‪ .‬קצרין‬
‫מיזעור חפירה וחשיפת‬
‫קרקע‬
‫נגישות מרבית‬
‫ריחוק משטחי אש ומוקשים‬
‫התאמה הידרולוגית‬
‫ריחוק מישובים‬
‫רגישות נופית‬
‫רגישות אקולוגית נמוכה‬
‫מסדרונות אקולוגיים‬
‫עפ"י תוצאות הניתוח נפסל אתר ‪ – 14‬מאגר צור‪ ,‬בשל שיקולים בטחונים‪ ,‬פוטנציאל ההשפעות‬
‫בשל קרבתו למחנה צבאי ורגישות נופית‪ .‬האתרים האחרים נמצאו מתאימים מהיבטים סביבתיים‬
‫והנדסיים‪ ,‬ועפ"י תוצאות הניתוח‪ ,‬הם באופן כללי בעלי היתרונות הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נגישות גבוהה בשל קרבה לדרכים סלולות ונגישות בדרכים אזוריות קיימות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ריחוק משטחי אש ומשדות מוקשים – בהקשר זה יוזכר כי אתר ‪ 12‬מצוי בקצה שטח אש‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬ממוקם בסמוך לכביש‪ ,‬בסמוך לשטח התארגנות ולכן אין עימו בעיה מיוחדת‬
‫בהקשר זה‪ .‬אתר ‪ 15‬מצוי באזור צו סגירת רמטכ"ל שטרם הוסר‪ ,‬אך מצוי בפועל בתוך‬
‫אזור תעשיה קצרין‪ ,‬ולכן גם בו לא צפויה בעיה בהקשר זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התאמה הידרולוגית – אתר ‪ 5‬ממוקם במחצבת נחל דליות‪ ,‬באגן ניקוז פנימי מוסדר של‬
‫המחצבה; האתרים האחרים מרוחקים מנחלים‪ .‬כל האתרים מצויים מחוץ לרדיוסי מגן‬
‫של קידוחים שואבים‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫‪‬‬
‫ריחוק מיישובים –האתרים מרוחקים מישובים (אתרי מגורים ומוסדות ציבור)‪ ,‬ומצויים‬
‫בטווח בו פוטנציאל ההשפעות על האקלים האקוסטי ואיכות האויר בשימושי קרקע‬
‫רגישים סמוכים צפוי להיות נמוך מאוד עד זניח‪ .‬על אף האמור וכתנאי מחמיר‪ ,‬יוגדר‬
‫באתר ‪ 5‬הליך בקרה נוסף שיכלול ניטור רעש בעת תחילת העבודות‪ ,‬בכדי לודא כי אין‬
‫מפגעי רעש ביישוב מעלה גמלא המרוחק ‪ 1122‬מ' ממנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מסדרונות אקולוגיים – האתרים מצויים מחוץ למסדרונות אקולוגיים עפ"י מיפוי רט"ג‪,‬‬
‫למעט אתר ‪ 4‬המצוי בשולים החיצונים של המסדרון לאורך הירדן‪ .‬בשל רוחבו של המסדרון‬
‫באזור זה לא צפויה השפעה משמעותית על תנועת בעלי חיים במסדרון‪.‬‬
‫‪ 1.1.4‬סיכום פרק שקלול האתרים הפוטנציאליים‬
‫כדי לרשת את מרחב הרשיון ולמקסם את הידע הנלמד‪ ,‬יש להבטיח מענה בביצוע של קידוח אחד‬
‫עד שניים לפחות בכל אחד מ‪ 3 -‬אזורי המשנה שהוגדרו‪ .‬מסיבה זו ניתוח ודירוג ‪ 15‬הקידוחים‬
‫בוצע בהתאמה לכל אזור משנה‪ .‬בתוך כל אחד מאזורי המשנה נעשה מאמץ לאתר מקום קידוח‬
‫גם בגבולות האזור‪ ,‬כדי לספק מידע על גבול השתרעות יחידות המטרה ושדות הנפט‬
‫הפוטנציאליים‪ .‬פירוט האתרים הפוטנציאליים מוצג בטבלה ‪ ,1.1.4.1‬בחלוקה לתתי האזורים‬
‫ובהתייחס לדגשים הרלוונטיים‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 1.1.4.1‬אתרים פוטנציאליים‬
‫אתר‬
‫תת אזור‬
‫דרומי‬
‫דרומי‬
‫דרומי‬
‫שטח‬
‫חקלאי‬
‫חקלאי‬
‫א‪ .‬תעשייה‬
‫‪4‬‬
‫דרומי‬
‫חקלאי‬
‫‪5‬‬
‫צפון מזרחי‬
‫חקלאי‬
‫‪6‬‬
‫צפון מזרחי‬
‫שטח בור‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫צפון מערבי‬
‫צפון מערבי‬
‫מחצבה‬
‫שטח בור‬
‫‪9‬‬
‫צפון מזרחי‬
‫שטח בור‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫צפון מערבי‬
‫צפון מערבי‬
‫מופר‬
‫שטח בור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫דגשים‬
‫‪ ‬מרכז מבקרים סמוך מתוכנן‬
‫‪ ‬אישור רשות העתיקות בכפוף לחיתוכי‬
‫בדיקה‪.‬‬
‫‪ ‬מסעדה סגורה – מור וקינמון‬
‫‪ ‬רשות העתיקות – פיקוח בתחומי אתר‬
‫ארכאולוגי‪.‬‬
‫‪ ‬שטח אש‬
‫‪ ‬רגישות אקולוגית‬
‫‪ ‬שטח אש‬
‫‪ ‬היעדר תשתית חיבור למים זמינים‬
‫‪ ‬שטח אש‬
‫‪ ‬אישור רשות העתיקות בכפוף לחיתוכי‬
‫‪141‬‬
‫‪12‬‬
‫צפון מזרחי‬
‫שטח בור‬
‫‪13‬‬
‫צפון מזרחי‬
‫שטח בור‬
‫‪14‬‬
‫צפון מערבי‬
‫מופר –‬
‫מנחת‬
‫מסוקים‬
‫‪15‬‬
‫צפון מערבי‬
‫א‪ .‬תעשייה‬
‫‪16‬‬
‫צפון מזרחי‬
‫שטח בור‬
‫‪17‬‬
‫צפון מזרחי‬
‫שטח בור‬
‫בדיקה‪.‬‬
‫‪ ‬אישור רשות העתיקות – פיקוח בסמיכות‬
‫לאתר ארכאולוגי‪.‬‬
‫‪ ‬קו מתח גבוה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בתחומי שמורת טבע‬
‫אישור משרד הביטחון‬
‫קרבה יתרה לבסיס צבאי‬
‫אישור רשות העתיקות – פיקוח בסמיכות‬
‫לאתר ארכאולוגי‬
‫צמוד לרדיוס מגן ג'‬
‫(שטח אש – רשמית‪ ,‬אך לא בפועל)‬
‫קרבה לשדה מוקשים‬
‫אישור רשות העתיקות – פיקוח בסמיכות‬
‫לאתר ארכאולוגי‪.‬‬
‫יובהר כי עפ"י בדיקת ההשפעות הסביבתיות ברובם המכריע של ‪ 15‬האתרים הפוטנציאליים‪ ,‬לא‬
‫צפויים מפגעי איכות אויר ורעש‪ ,‬ביחס לתקנים‪ ,‬בקולטים הרגישים סביב האתרים‪ .‬אולם‪ ,‬באתר‬
‫‪ 14‬הממוקם בסמוך לבסיס צבאי‪ ,‬צפוי 'מצב איכות אויר' גבולי בתרחיש שסבירותו נמוכה מאוד‬
‫(ראה סעיף ‪ 4.9.5‬בהמשך)‪ .‬בקריטריון הרעש‪ ,‬באתר (‪ )14‬צפויה חריגה ביחס לתקנים‪ ,‬אשר ניתן‬
‫למונעה בעזרת מיגון אקוסטי‪ .‬עוד נציין כי עולה קושי באתר ‪ 14‬מטעמים בטחוניים‪.‬‬
‫באתר מס' ‪ 3‬צפויה חריגה המותנית בבניית מרכז המבקרים באזור התעשייה‪ .‬באם הקידוח באתר‬
‫‪ 3‬יבוצע‪ ,‬כפי המתוכנן‪ ,‬בטרם בניית מרכז המבקרים‪ ,‬הרי שלא נדרש כל מיגון אקוסטי‪.‬‬
‫אתר ‪ 4‬קרוב למסעדה הסגורה מור וקינמון‪ ,‬ובשל כך‪ ,‬בדומה לאתר ‪ ,3‬יש לתכנן את הקידוח בו‬
‫בעדיפות גבוהה‪ ,‬כל עוד לא החלה המסעדה לפעול‪ .‬באתר זה הועלתה דרישה מצד רשות‬
‫העתיקות לביצוע חיתוכי בדיקה‪ ,‬בשל היותו חשוד בעתיקות‪.‬‬
‫הקידוח באתר ‪ 4‬נמצא בעדיפות נמוכה בשל אילוצים הנדסיים וסביבתיים‪.‬‬
‫ההשפעות הנופיות והאקולוגיות מצומצמות יחסית וארעיות‪ ,‬וניתן למזערן ולשקמן באמצעים‬
‫מקובלים‪ .‬הפוטנציאל לזיהום מקורות מים הוא זניח לאור מאפייני הפעילות (העדר תשתיות‬
‫אחסון והולכת נפט) ואמצ עי המיגון שיינקטו (אגן אטום לאחסון בוץ קידוח‪ ,‬מתקן למניעת‬
‫התפרצויות וכיו"ב)‪.‬‬
‫יודגש עם זאת‪ ,‬כי מכיוון שההבדלים בין ‪ 14‬האתרים (לאחר הורדת אתר ‪ ,)14‬בהיבטים סביבתים‬
‫אינם גדולים השיקול הסביבתי הינו שולי‪ ,‬ביחס לשיקול הגיאולוגי‪ .‬בהתאם לכך ההחלטה הסופית‬
‫‪141‬‬
‫על בחירת ‪ 12‬האתרים שיבוצעו (מבין ה‪ )14 -‬תותאם לממצאים הגיאולגיים שילמדו בעת‬
‫הקידוחים‪.‬‬
‫‪ 1.4‬שיקולים בבחירת טכנולוגיה ומתקנים באתר הקידוח‬
‫‪ 1.4.1‬חלופות שיטות הקידוח‪ ,‬ובחירת השיטה הרצויה‬
‫תכנון והנדסת הקידוחים נעשו בהובלת מהנדס הקידוח הראשי בחברת אפק אינג' גלן פרי ובסיוע‬
‫שירותי היעוץ המקצועיים של חברת ההנדסה הבינלאומית ‪ BLADE‬ושל מהנדס הקדוחים אינג'‬
‫ג'ון ווידיטו‪.‬‬
‫א‪ .‬מטרות הקידוח‬
‫בחירת הציוד ושיטות הקידוח בוצעה במטרה לעמוד ביעדים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בטיחות ונקיטת זהירות למיזעור נזק אפשרי לסביבה ולמניעת פציעות אנוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיקסום המידע המחקרי והערכת פוטנציאל ההידרוקרבון בשכבות המטרה‪ .‬בהתאם נדרשת‬
‫יכולת הגעה אל שכבת המטרה העמוקה עם קדח רחב ויעיל לבדיקה‪ ,‬להערכה ולמחקר של‬
‫החומר הטמון בתת הקרקע‪ ,‬ושל המאפיינים הגיאולוגיים הרלוונטיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקרונות לקביעת שיטות הקידוח‬
‫שיטת הקידוח והציוד גובשו עפ"י העקרונות הבאים‪ ,‬הנגזרים ממטרות הקידוח‪:‬‬
‫עוצמת מקדח נמוכה יחסית – הוחלט על שימוש במקדח בעל עוצמה בטווח ‪ 552-1,222‬כ"ס‪.‬‬
‫הספק זה נחשב כבעל עוצמה נמוכה באופן יחסי לציוד קידוח לחיפושי נפט‪ ,‬ובהתאם הוא בעל‬
‫פליטות פחותות יחסית של רעש וזיהום אויר‪ .‬בהתאם‪ ,‬שאפנו להספק המינימלי שיאפשר קידוח‬
‫יעיל‪ ,‬מהיר ובטוח‪ ,‬תוך צימצום החתימה הסביבתית‪.‬‬
‫רמת ניידות גבוהה והשארת חתימה נמוכה ככל הניתן – ניידות מיטבית הינה חשובה‪ ,‬כיוון‬
‫שמדובר בסידרה של מספר אתרי קידוח שונים ומרוחקים מבסיס האם של חברת הקידוח‪.‬‬
‫בהתאם הוחלט להשתמש בציוד יביל לביצוע הקידוח‪ ,‬כך שלאחר פינויו בסיום התהליך‪ ,‬שטח‬
‫הקידוח ישאר "ברמת הפרעה" נמוכה ככל הניתן‪.‬‬
‫גיל הציוד – ההיערכות הינה לשימוש בציוד חדש יחסית משנת ‪ 1224‬ואילך (‪ 4‬שנים ופחות)‪ .‬גיל‬
‫הציוד ומיכשור הקידוח הינו קריטי‪ ,‬כיוון שבהיעדר מכונות קידוח חלופיות פוטנציאל תיקון‬
‫תקלות במרחק כה רב מהמרכז התפעולי של המכונות הינו בעייתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬פליטות מזהמים מציוד‬
‫‪142‬‬
‫חדש נמוכות יותר‪ ,‬בשל מגמת ההחמרה המתמשכת בתקני הפליטה של מנועי דיזל שאינם‬
‫בדרכים (‪.)Off-Road‬‬
‫בטיחות – נבחר סוג מקדח לגביו רישומי הבטיחות נמוכים יחסית‪ .‬רישומים נמוכים מעידים על‬
‫מיומנות הצוות בהפעלת הציוד‪ ,‬ועל צמצום בפוטנציאל הסיכון הכרוך בפעולת הקידוחים‪.‬‬
‫גמישות – גמישות בהפעלת המקדח ובתנועתו מאפשרים להפעילו ביתר שאת ובפעילות רציפה‬
‫ככל הניתן באתרי הקידוח השונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחירת חלופות הציוד הנבחר‬
‫מתקני קידוח ניידים מול נייחים – ניתן להשתמש בשני סוגי ציוד – מתקן קידוח נייד המועבר‬
‫בשלמותו מאתר לאתר ע"י משאית‪ ,‬ומקדח נייח המורכב באתר מחלקים המובאים לאתר‪ .‬המתקן‬
‫הנייד משונע בשלמותו על גבי משאית ייעודית‪ .‬הצבתו באתר מבוצעת ע"י הרמתו על גבי רמפה‬
‫או זרועות הידראוליות ייעודיות לייצובו (איור ‪ 1.4.1.1‬ב')‪ ,‬והרמת מגדל הקידוח (המאפשר העלאת‬
‫מוטות קידוח) השוכב לאורך המשאית‪ ,‬באמצעות זרוע הידראולית או מנוף‪ .‬חלופה נוספת היא‬
‫שימוש במתקן קידוח נייח המורכב באתר הקידוח (איור ‪ 1.4.1.1‬א')‪ .‬בחלופה זו מורכב מגדל‬
‫הקידוח בעבודות ברזלנות וטפסנות‪ ,‬וכן מורכבים מערכות הקידוח האחרות (מנוע‪ ,‬מכשיר‬
‫למניעת התפרצויות וכיו"ב)‪ .‬בסיומה מבוצע פירוק המתקן לחלקים‪ ,‬אשר משונעים במשאיות‬
‫לנקודה חלופית‪.‬‬
‫בהתאם לעקרון השני שבס"ק ב' לעיל‪ ,‬הועדף מקדח נייד המאפשר ניידות מרבית של הציוד‪.‬‬
‫המתקן הנייד הועדף בשל מהירות ההקמה וגמישות ההצבה בשטח‪ ,‬פשטות ההקמה והתפעול‪,‬‬
‫"טביעת רגל" מצומצמת יותר בעת ההקמה (דרישה מופחתת לאחסון פתוח‪ ,‬ללא פסולת בניין‬
‫משמעותית וכד') ותנועה פחותה של ציוד וכלי רכב לצורך ההקמה‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫איור ‪ – 1.4.1.1‬סוגי ציוד קידוח‪( :‬א) מימין ‪ -‬סכמה של מתקן קידוח נייח המורכב באתר‪( .‬ב)‬
‫משמאל ‪ -‬תמונות של ציוד קידוח נייד – למעלה משאית המובילה את מתקן הקידוח‪ .‬למטה‪,‬‬
‫מתקן הקידוח הנייד בהפעלה‪ :‬מוצב על גבי רמפה (עשוי להיות ע"י זרועות הידראוליות)‬
‫ומגדל הקידוח מורם‪.‬‬
‫מתקן קידוח כפול מול סופר יחידני – מאפיין נוסף המבדיל בין סוגי מתקני קידוח הוא כמות‬
‫צינורות ("מוטות") הקידוח שהמתקן יכול להרים בהרמה אחת‪ .‬עם הירידה לעומק הקרקע של‬
‫ראש המקדח מחברים "מוטות" (צינורות) בטור לראש המקדח המאריכים את אורכו‪ .‬בשלבים‬
‫שונים של הקידוח נדרשת הרמת המוטות למעלה בכדי להחליף ראש מקדח תקול או שחוק או‬
‫לשנות את קוטר הראש בכדי לעבור לשלב הבא של הקידוח‪ .‬הרמה זו היא תהליך ממושך יחסית‬
‫הדור ש פירוק הדרגתי של המוטות‪ .‬ניתן להשתמש במתקן קידוח "כפול" (‪)Double Drilling Rig‬‬
‫המעלה שני מוטות מחוברים כל פעם‪ .‬עקרונית‪ ,‬שיטה זו דורשת מגדל קידוח גבוה וציוד בעל‬
‫הספק רב יותר‪ .‬מבין שני סוגי המקדחים הניידים נבחר והועדף המקדח "הסופר יחידני" ( ‪Super‬‬
‫‪ ,)Single Drilling Rig‬וזאת בשל‪:‬‬
‫‪144‬‬
‫‪‬‬
‫כח אדם מצומצם יותר מבטיח עלויות נמוכות יותר וצמצום הסיכון לפגיעה במפעילים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בטיחות גבוהה יותר הינו קריטריון חשוב בכל פעולת קידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משקל מקדח נמוך יותר מצמצם את עלויות התפעול ומאפשר שינוע של המכונה ביעילות‬
‫ומהירות רבה יותר ומבלי לפגוע בלוח הזמנים שנקבע לפרויקט הקידוחים‪.‬‬
‫שיטת הקידוח – במהלך הקידוח עשויים להתעורר הקשיים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אפשרות לאיבוד מחזור; חלקי או מלא‪ .‬כלומר‪ ,‬בשל הקידוח במסלע בעל פוטנציאל‬
‫להימצאות חללים וסדקים‪ ,‬קיימת סבירות שבוץ הקידוח יאבד בחללים וסדקים תת‬
‫קרקעיים (ולא יושב לפני הקרקע בכמות מלאה‪ ,‬או שלא תתקיים השבה כלל)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קושי בקידוח באזורים וולקניים סדוקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קידוח איטי בפצלים רכים‪.‬‬
‫בשל הקשיים הצפויים הללו‪ ,‬ובמיוחד במאות המטרים הראשונים של הקידוח‪ ,‬נבחרה במקטעיו‬
‫העליונים (דרך אקוויפר הבזלת) שיטת קידוח "אוורור\עירפול" (‪ .)Air/Mist Drilling‬יעילות שיטה‬
‫זו הינה בשימוש במדחס אויר ונוזלי קידוח אווריריים (ערפיליים)‪ .‬יתרונותיה הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קצבי חדירה מהירים יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דרישות מים פחותות נוצרות בשל היעדר השימוש בבוץ הקידוח ובמים המרכיבים אותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צמצום בזמן לא יעיל (לא ייצרני)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כיסוי בטון טוב יותר‪ ,‬כלומר‪ ,‬יצירת צינור הקדח וציפויו במלט באופן היעיל ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צמצום בזמן לא מנוצל‪ ,‬בשל איבוד מחזור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת היצמדות צינור הקידוח לדופן חור הקידוח‪.‬‬
‫הציוד הנבחר – לציוד הנבחר לביצוע הקידוחים ניסיון מוכח בקידוחים בתצורות סלע דומות‬
‫במאפייניהן‪ .‬בהתאם לשיקולים לעיל‪ ,‬יערך שימוש במתקן קידוח (‪ )Drilling Rig‬נייד סופר יחידני‬
‫המוצב ע"ג משאית מדגם ‪ .Atlas Copco RD20 III‬המתקן כולל מנוע מדגם ‪ C27‬להנעת המקדח‪,‬‬
‫ומנוע אינטגראלי להקמת המתקן והצבתו מדגם ‪( C13‬יופעל לפרק זמן של מספר שעות בעת‬
‫הקמת הציוד – דומם בעת ביצוע הקידוח)‪ .‬כמו כן יוצבו גנרטור דיזל לאספקת חשמל‪ ,‬משאבות‬
‫לסחרור בוץ הקידוח מדגם ‪( RS-F-1000‬בחלק התחתון של הקידוח) ומדחסים להזרמת אויר‪,‬‬
‫המאפשרים את השימוש במקדח בשיטת אוורור\ערפול (במקטעיו העליונים של הקידוח)‪ ,‬במידת‬
‫‪145‬‬
‫הצורך‪ ,‬בשלבים שונים של הקידוח (ראו הרחבה על ציוד הקידוח ושיטות ההפעלה בסעיף ‪3.1‬‬
‫בהמשך)‪ ,‬הקידוחים יבוצעו בטור; ציוד זה ינוייד וישמש בכל אתרי הקידוח המתוכננים‪.‬‬
‫‪ 1.4.1‬בוץ ונוזלי קידוח‬
‫בחלקם התחתון של הקידוחים שיטת הקדיחה תשתנה ותופעל באותו מקדח‪ ,‬אך בעזרת בוץ‬
‫קידוח‪ .‬הקריטריונים העיקריים בבחירת נוזלי הקידוח‪ ,‬לאורם נקבעו שתי קבוצות נוזלים ותוספים‬
‫(אחת לחלקו העליון של הקידוח ושניה לחלקו התחתון)‪ ,‬הינם‪:‬‬
‫‪ .1‬המנעות מזיהום תת הקרקע‪.‬‬
‫‪ .1‬התאמה לסוגי מסלע שבתצורת עין זיתים‪ ,‬בהתאם לטווח הטמפרטורות‪ ,‬החוזק‪,‬‬
‫החדירות‪ ,‬ולחץ הנקבוביות בתצורות הגיאולוגיות של‪ ,‬ע'רב‪ ,‬מישאש ומנוחה‪.‬‬
‫‪ .3‬אומדן הנהלים לשימוש בתצורות הגיאולוגיות והתאמתם‪.‬‬
‫‪ .4‬זמינותם של מים שפירים‪.‬‬
‫‪ .5‬שיקולי ייצור והפקה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬במקטע העליון העובר בתצורת הטקייה‪ ,‬יעשה שימוש בשיטת האוורור\עירפול בה‬
‫מזרימים אויר או ערפל במידת הצורך (אויר עם טיפות מים זעירות) הכולל תוספים מקציפים‬
‫(לניתוק המטחן והרמתו)‪ .‬שיטה זו אינה מכניסה כמויות ניכרות של נוזלים לקידוח ועושה שימוש‬
‫בתוספים שאינם רעילים‪ ,‬ובהתאם היא אינה צפויה להביא לזיהום האקוויפר (ראו הרחבה בסעיף‬
‫‪ 3.1.4‬בהמשך)‪ .‬בשיטה זו החומר שנקדח (מטחן) יוצא מהקדח בעזרת זרם האויר המוחדר בלחץ‬
‫בצינור שבמרכז הקידוח וחוזר במרווח שבין הצינור לדופן הקדח‪ ,‬ולכן אין צורך בשימוש בחומרי‬
‫עזר‪.‬‬
‫במקטע התחתון‪ ,‬הקידוח עובר בתצורות ע'רב‪ ,‬מישאש ומנוחה‪ .‬בקידוח שכבות אלו ייעשה‬
‫שימוש בשיטת "בנטונייט‪ )Carboxyl Methyl Cellulose( "CMC-‬בה מוזרם תרחיף ובו מוצקים‬
‫קלים (ראו הרחבה בסעיף ‪ 3.1.5‬בהמשך)‪ .‬מטרת השימוש "בבנטונייט‪ "CMC-‬היא הפחתת‬
‫פוטנציאל האיבוד של נוזלי הקידוח‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות השימוש ב‪ ,CMC -‬המגדיל את צמיגות נוזל‬
‫הקידוח‪ ,‬ולכן מקטין את בריחת הנוזלים מחור הקידוח לסלע‪.‬‬
‫‪ 1.4.3‬טבלת השוואה טכנולוגיות מכונות קידוח ושיטות קידוח‬
‫טבלה ‪ 1.4.3.1‬מציגה את השוואה בין טכנולוגיות שהוזכרו‪:‬‬
‫‪146‬‬
‫טבלה ‪ :1.4.3.1‬טבלה להשוואת טכנולוגיות‪ :‬מכונות קידוח ושיטות הקידוח‬
‫מכונות קידוח‬
‫מהירות קידוח‬
‫ניוד והקמה‬
‫בטיחות‬
‫סופר יחידני (‪)Super Single DR‬‬
‫יכולת הרכבה של יחידה אחת של‬
‫צינור קידוח (כ‪ 9.1-‬מטר)‪ ,‬בגלל מגדל‬
‫נמוך יותר‪ .‬מהירות הקידוח נמוכה‬
‫יחסית‪.‬‬
‫מבנה המגדל פשוט וקטן יותר ולכן‬
‫זמן ניוד והקמה קצר יותר‪.‬‬
‫בגלל המבנה הפשוט וצוות התפעול‬
‫המצוצמם נחשב לבטוח יותר‪.‬‬
‫דאבל (‪)DR Double‬‬
‫יכולת הרכבה של ‪ 1‬יחידות של צינור‬
‫קידוח בו זמנית (כ‪ 14.4-‬מטר)‪.‬‬
‫מהירות קדיחה מהירה יותר‪.‬‬
‫מבנה גבוה וגדול יותר‪ ,‬זמן ניוד‬
‫והקמה ארוך יותר‪.‬‬
‫למגדל זה דרוש כח אדם גדול יותר‬
‫לתפעול‪ ,‬כולל עמדה אחת בגובה‬
‫לחיבור שני צינורות הקידוח יחד‪.‬‬
‫נחשב לבטוח פחות‪.‬‬
‫איבוד מחזור‬
‫קצב קידוח (‪)ROP‬‬
‫אוורור\ערפול (‪Air/Mist-Under‬‬
‫‪)Balance‬‬
‫סבירות נמוכה יותר‬
‫קצב מהיר יותר‬
‫השפעה על שכבות‬
‫תת הקרקע‬
‫השפעה כמעט אפסית‬
‫יש השפעה של עד ‪ 1‬מטר רדיוס‬
‫מסביב לבור הקידוח בהתאם‬
‫לפרמיאביליות הסלע‪.‬‬
‫אפשרות לקדוח‬
‫באיזור לחץ גבוה‬
‫קידוח למטרת‬
‫‪Coring‬‬
‫אפשרות מוגבלת‬
‫אין כמעט הגבלת לחץ‪ ,‬מותנה בציוד‬
‫על פני השטח‬
‫אפשרות מוגבלת‬
‫אין הגבלה‬
‫שיטת קידוח‬
‫בוץ (‪)Mud-Over Balance‬‬
‫סבירות גבוהה יותר‬
‫קצב איטי יותר‬
‫קביעת מיקום בריכות הבוץ ובחירת מתקן ה‪ BOP -‬נעשו בהתאם למערך הקידוח המתחייב‬
‫בשימוש בסוג מקדח מס' ‪ 15‬מדגם ‪ Atlas Copco RD20 III‬של חברת ויקינג (‪.)Viking‬‬
‫‪147‬‬
‫פרק ג' – תיאור הפעולות הנובעות מביצועה של הבקשה המוצעת‬
‫‪ 3.1‬כללי‬
‫פרק זה סוקר את תכניות האתרים הנבחרים ואת הפעילות שתתבצע בהם‪ .‬הסקירה מקיפה את‬
‫העבודות באתרים לקראת ביצוע הקידוח‪ ,‬בעת ביצועו ואת תכנית השיקום שלאחריו‪ .‬העבודות‬
‫יכללו ביצועם של עד עשרה קידוחי ניסיון באתרים שונים (להלן – האתרים הנבחרים) מתוך ‪14‬‬
‫האתרים הפוטנציאליים שהוצגו בפרק ב' (לאחר הורדת אתר ‪ 14‬שנפסל)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – 1‬כפר חרוב‬
‫‪‬‬
‫‪ – 1‬מיצר‬
‫‪‬‬
‫‪ – 3‬אזור תעשייה בני יהודה‬
‫‪‬‬
‫‪ – 4‬כביש ‪549‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – 5‬חוות נטור‬
‫‪‬‬
‫‪ – 4‬כביש ‪449‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – 5‬מחצבת דליות‬
‫‪‬‬
‫‪ – 4‬חד נס‬
‫‪‬‬
‫‪ – 9‬צומת יונתן‬
‫‪‬‬
‫‪ – 12‬כביש ‪45‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – 11‬קצביה‬
‫‪‬‬
‫‪ – 11‬מחנה גשור‬
‫‪‬‬
‫‪ – 13‬קשת‬
‫‪‬‬
‫‪ – 15‬אזור תעשייה קצרין‬
‫‪‬‬
‫‪ – 14‬בג'וריה‬
‫‪‬‬
‫‪ – 15‬טיסן‬
‫בהתאם לנסיבות ולממצאים שיעלו במהלך הקידוחים‪ ,‬יוחלט על בחירת האתרים הרלבנטיים‬
‫לקדיחה מבין האתרים המוצעים‪ .‬יובהר כי אין הבדלים בתשתיות שיותקנו באתרי הקידוחים‬
‫השונים‪ ,‬ויערך שימוש באותו מערך מתקנים‪ .‬הקידוחים יבוצעו בטור אחד לאחר השני (ולא‬
‫במקביל)‪.‬‬
‫בהתאם לנדרש בתנאי רישיון הנפט‪ ,‬שהעניקה המדינה ליזם‪ ,‬הקידוחים הנסקרים יבוצעו כקידוחי‬
‫ניסיון לחיפוש נפט‪ ,‬ועל היזם לבצעם כחלק מתכנית האקספלורציה‪ ,‬שתכליתה לימוד‪ ,‬מיפוי‬
‫‪148‬‬
‫וניתוח עתודות הנפט במרחב‪ ,‬ובחינת הפוטנציאל להפקה מסחרית עתידית‪ .‬בהתאם לאמור‪,‬‬
‫הקידוחים עשויים לכלול הפקת ניסיון שלא תעלה על מספר חביות בודדות לקידוח‪ .‬מסיבה זו‪,‬‬
‫תכנית הקידוחים הנסקרת אינה כוללת מתקנים להפקה שוטפת (תשתיות טיפול‪ ,‬הולכה וכד')‪.‬‬
‫באם יימצא כי קיים פוטנציאל להפקה מסחרית‪ ,‬ידרש הליך תכנון מפורט בוועדות התכנון על פי‬
‫חוק התכנון והבניה (לרבות הכנת תב"ע ותסקיר השפעה סביבתי מלווה)‪ ,‬שיכלול מיפוי מדויק‬
‫ופרטני של המרבץ ובחירת מיקום אופטימלי לתכנון אתר‪0‬י הפקה מסחרי‪0‬ים‪ .‬אתרים אלה‪ ,‬ככל‬
‫שיהיו כאלה‪ ,‬עשויים להיות ממוקמים באתרים שונים מאלה הנדונים כאן‪ .‬יודגש‪ :‬הבקשה‬
‫במסגרתה הוכן מסמך זה אינה כוללת זכות להפקה מסחרית‪.‬‬
‫‪ 3.1‬תאור הבקשה‬
‫‪ 3.1.1‬תשתיות וציוד‬
‫שטח האתר בכללותו מתפרש על פני כשבעה דונם‪ .‬מתוך מתחם זה‪ ,‬שטח העבודה האופרטיבי‬
‫הנדרש לביצוע הקידוחים הינו בגודל של כ‪ 4 -‬דונם (‪ 42X122‬מ')‪ ,‬שטח נוסף‪ ,‬שייכלל אף הוא‬
‫בתחומי הבקשה‪ ,‬ידרש למערך התשתיות הנלווה ויכלול את דרך הגישה (בהינתן צורך בהסדרת‬
‫מצעים ובשיפור התשתית)‪ ,‬קו הזנת מים ומערום אדמת החישוף (שתשמש להשבת המצב בתום‬
‫העבודות)‪ .‬ציוד הקידוחים כולל מספר נגררים עליהם מנויידים מכונות הקידוח ומתקני העזר‬
‫השונים‪ ,‬המקדח עצמו‪ ,‬שתי משאבות בוץ‪ ,‬שני מדחסים‪ ,‬מתקני הסינון וההפרדה‪ ,‬גנרטור ועוד‪.‬‬
‫מלבד מתקני הקידוח יוצבו באתר הקידוח גם מבנים יבילים למשרדים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬מעבדות‪,‬‬
‫שירותים‪ ,‬מכולת אשפה‪ ,‬גדר ותאורה‪ .‬בסעיפים הבאים מתוארות עבודות ההקמה והמתקנים‬
‫שיוצבו בכל נקודת קידוח‪.‬‬
‫‪ 3.1.1.1‬עבודות ההקמה‬
‫עבודות ההקמה של כל האתרים יהיו דומות ויכללו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפת פני הקרקע בשטח כולל של כ‪ 4 -‬ד' (‪ 122X42‬מ') לעומק של ‪ 12‬ס"מ ויישורו‪,‬‬
‫באמצעות כלים כבדים (שופל‪ ,‬דחפור)‪ .‬במקביל‪ ,‬ובהתאם לצורך‪ ,‬יבוצעו שיפורים נדרשים‬
‫(הרחבה‪ ,‬פיזור מקומי של מצעים וכיו"ב) בדרכי הגישה לאתר‪ ,‬כך שיותאמו לתנועת‬
‫משאיות‪ .‬קרקע החישוף (‪ )Top Soil‬תאוחסן במערום זמני לצד השטח האופרטיבי‪,‬‬
‫ותישמר לשלב שיקום האתר והשבת מצבו לקדמותו‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר החישוף‪ ,‬בשטח העבודה האופרטיבי של ‪ 4‬דונם (‪ 122X42‬מ')‪ ,‬יפוזרו באתר מצעים‬
‫מחצץ (שיובאו במשאיות)‪ ,‬ליצירת משטח מפולס ומהודק בעובי של ‪ 12-32‬ס"מ‪,‬‬
‫באמצעות כלים כבדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חפירת בריכת נוזלי קידוח (לאיסוף המטחן ונוזלים) בגודל ‪ 3X4X11‬מ'‪ .‬רצפת הבריכה‬
‫ודפנותיה ידופנו ביריעות פוליאתילן (‪ )HDPE‬בעובי ‪ 1.5‬מ"מ למניעת חדירת נוזלים‬
‫לקרקע‪ .‬הבריכה תפונה‪ ,‬תיסגר ותכוסה באדמת קרקע החישוף בתום הקידוח‪ ,‬בהתאם‬
‫להנחיות המשרד להג"ס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח האתרים יותאם לטופוגרפיה הטבעית‪ ,‬עם שיפועים מתאימים למניעת הצטברות‬
‫מי נגר‪ .‬השיפוע הכללי יהיה מעל ‪ .1%‬בידוד משטח העבודה מהנגר העילי יעשה על ידי‬
‫תעלת ניקוז וסוללת העפר בשוליו‪ .‬מי הנגר באתר עצמו ינותבו לתעלת ניקוז בהיקפו‬
‫ולאזור שטוח מונמך לקליטה‪ ,‬להשהיה והחדרה טבעית‪ .‬האזור התפעולי יבודד‪ ,‬אף הוא‪,‬‬
‫על ידי פרישת יריעות ‪( HDPE‬פוליאתילן) לאיטום וינוקז לבריכת נוזלי הקידוח‪ ,‬ע"י‬
‫יצירת שיפוע ותעלת ניקוז לאגן הבוץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרישת יריעות ‪( HDPE‬פוליאתילן) תיעשה לאיטום בכל רחבי השטח התפעולי הממוכן‬
‫של האתר‪ ,‬כולל בור איסוף הנוזלים‪ .‬איור ‪ 3.1.1.1.1‬מציג את שטח התפעול המיועד‬
‫לבידוד וניקוז אל אגן הבוץ‪ ,‬ולפרישת יריעות ה‪.HDPE -‬‬
‫איור ‪ 3.1.1.1.1‬שטח התפעול הממוכן לפרישת יריעות הפוליאתילן – ‪.HDPE‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת מרתף מבוטן בגודל ‪ 1.5 X1.5‬ובעומק של ‪ 1.5‬מ' סביב ראש באר הקידוח‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫‪‬‬
‫קידוח רדוד (עם מכונת קידוח כלונסאות) לעומק של עד ‪ 42‬מ'‪ ,‬החדרת צינור הולכה‬
‫מפלדה ברוחב ‪( "14‬אינצ') ומילוט סביבו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גידור האתר – לאחר ישור ופילוס המשטח‪ ,‬יוקף האתר בגדר רשת בגובה של ‪ 1‬מ'‪ .‬בגדר‬
‫יקבע שער כניסה ויציאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהתאם לצורך‪ ,‬יוצב מתרס רעש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצבת המתקנים (חלקם על גבי נגררים המובילים אותם‪ ,‬שיישארו במקומם‪ ,‬וחלקם‬
‫באמצעות משאית מנוף)‪ ,‬הצבת המבנים היבילים על הקרקע עצמה והקמת מערך השירות‬
‫(חיבור מים‪ ,‬תאורה וכו')‪ .‬הצבת המקדח תכלול הפעלת מנוע ‪( C13‬מנוע המשאית‬
‫הנושאת את מתקן הקידוח) במהלך של כ‪ 4 -‬שעות לצורך הרמת מתקן הקידוח על זרועות‬
‫הידראוליות ומיצובו באופן המאפשר את תחילת הקידוח‪.‬‬
‫עבודות ההקמה צפויות לארוך כשבועיים‪ ,‬ולהתבצע בשעות היום בלבד (‪.)5:22-19:22‬‬
‫לאחר סיום עבודות הקידוח באתר יפורקו המתקנים והאתר יושב‪ ,‬ככל הנדרש‪ ,‬למצבו הקודם‪.‬‬
‫במסגרת זו יבוצעו הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איטום נקודת הקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שינוע המתקנים והמבנים היבילים מהאתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פירוק תשתיות נלוות (גדר‪ ,‬תאורה וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסרת המצעים ושינועם לאתר הקידוח הבא או לאתר סילוק מאושר (מחצבה‪ ,‬אתר‬
‫עודפי עפר וכיו"ב) בהתאם למצבם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיגום בוץ הקידוח‪ ,‬שנותר בבריכת נוזלי הקידוח‪ .‬בהתאם לממצאים יוחלט‪ ,‬בתיאום‬
‫המשרד להג"ס‪ ,‬האם לקבור את בוץ הקידוח או לסלקו לאתר מתאים לקליטתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיזור קרקע החישוף ושיקום נופי בהתאם להנחיות אדריכל הנוף של הפרויקט‪.‬‬
‫‪ 3.1.1.1‬מתקנים באתר קידוח‬
‫ככלל‪ ,‬מכלול מתקני הקידוח ומתקני השירות הנלווים יהיה זהה בכל אתרי הקידוח‪ ,‬שכן אין שוני‬
‫מהותי במאפייני הקידוח בין האתרים השונים‪ ,‬וכן מסיבות לוגיסטיות של שמירה על דגם אחיד‬
‫של חיבורי הצינורות והאטמים‪ .‬פרישת המתקנים והתשתיות באתר עשויה להשתנות (בהצבתם‬
‫הקרקעית) בין אתרי הקידוח השונים‪ .‬שינויים בפרישה זו אינם צפויים להשליך על ההשפעות‬
‫הסביבתיות‪ ,‬שתיתכנה בגין הקידוח ונבחנות במסמך זה‪ .‬איור ‪ 3.1.1.1.1‬מציג תשריט עקרוני של‬
‫אתר קידוח טיפוסי‪ .‬תכניות העמדת האתרים מוצגות באופן פרטני בנספח ‪.9‬‬
‫‪151‬‬
‫המתקנים באתר כוללים (ראו פרטים טכניים בסעיף ‪ – 3.1.11‬מקורות כח ואנרגיה בהמשך)‪:‬‬
‫‪ .1‬מתקן הקידוח (‪ – )Drilling Rig‬המתקן המתוכנן הינו מדגם ‪Atlas Copco RD20 III‬‬
‫(מתואר בסעיף ‪ .)3.1.11‬בשלב הקידוח מיועד המתקן לעמוד בחלקו הפנימי של המשטח‪,‬‬
‫בנקודת הקידוח (ובהתאם מתחתיו מצוי בור קידוח)‪ .‬מתקן הקידוח יורם מעלה באמצעות‬
‫זרועות הידראוליות מעל מרתף הקידוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬במרתף הקידוח מותקן מתקן למניעת‬
‫התפרצויות (מתואר ומוצג בסעיף ‪.)3.1.4‬‬
‫‪ .1‬מנוע מקדח – מנוע מכונת הקידוח הינו מדגם ‪ C27‬של חברת ‪ ,Caterpillar‬ומורכב על גבי‬
‫המשאית (מתואר בסעיף ‪.)3.1.11‬‬
‫‪ .3‬שני מדחסי אויר (‪ – )Compressor‬מתקנים המשמשים לדחיסת אויר בלחץ בקידוח‪.‬‬
‫השימוש במדחסים יעשה לפעולת הקידוח בחלקו העליון של הקידוח‪.‬‬
‫‪ .4‬שתי משאבות ‪ – RS-F-1000‬לסחרור נוזלי הקידוח‪ ,‬בעת שימוש בבוץ קידוח‪ .‬המשאבות‬
‫מקובעות ונישאות על גבי עגלה נגררת של משאית‪ .‬במהלך הקידוח משאבה אחת בלבד‬
‫תעבוד והשנייה תשמש כגיבוי (מתואר בסעיף ‪.)3.1.11‬‬
‫‪ .5‬מיכלי נוזלי קידוח (‪ – )Section Tanks‬מיכלים המיועדים להכנה ואחסון נוזלי קידוח –‬
‫בוץ הקידוח מורכב ממים ומחומרים נוספים‪ ,‬מוחדר לעומק הקידוח ומוצא לפני השטח‬
‫כולל המטחן‪ ,‬מסונן ומוחזר בשנית לעומק הקידוח ללא המטחן‪ .‬פעולת מיחזור זו נעשית‬
‫באמצעות מספר מיכלים‪:‬‬
‫‪ .a‬מיכל ההסעה (‪ – )Trip Tank‬מיכל קטן יחסית בגודלו המשמש כווסת ומרכז‬
‫בקרה לשליטה על חישוב המאזן בין כמויות הנוזלים המוכנסות לעומק הקידוח‬
‫וכמות בוץ הקידוח המוצא‪ ,‬ולאומדן ההשלמה הנדרשת במיחזור הבוץ‪ .‬נפח‬
‫המיכל הינו ‪ 5‬קוב (‪ 45‬חביות)‪.‬‬
‫‪ .b‬מיכל הפרדה (‪ – )Shaker Tank‬מפריד בין נוזלי הקידוח למוצקים (מטחן) לסינון‬
‫ומיחזור הנוזלים‪ .‬נפח המיכל הינו ‪ 14‬קוב (‪ 152‬חביות)‪.‬‬
‫‪ .c‬מיכל ערבוב (‪ – )Mixing Tank‬משמש להוספת חומרים לנוזל ולעירבוב בוץ‬
‫הקידוח יחדיו‪ .‬נפח המיכל הינו ‪ 14‬קוב (‪ 152‬חביות)‪.‬‬
‫‪152‬‬
‫‪ .d‬מיכל מים (‪ – )Reserve / Water Tank‬מיכל לאחסון כמויות רזרביות של נוזלי‬
‫הקידוח או מים נקיים (נוספים) לשימוש בתהליך‪ .‬נפח המיכל הינו ‪ 14‬קוב (‪152‬‬
‫חביות)‪.‬‬
‫‪ .e‬מיכל ביניים (‪ – )Intermediate Tank‬מיכל המשמש למילוי הנפחים הנדרשים‬
‫לקידוח‪ ,‬והבאתו למרקם המתאים‪ ,‬בהתאם לאיבודי המחזור בתת הקרקע‪ .‬נפח‬
‫המיכל הינו ‪ 14‬קוב (‪ 152‬חביות)‪.‬‬
‫‪ .f‬מיכל יניקה (‪ – )Suction Tank‬מיכל המחזיק בתוכו את בוץ הקידוח המוכן‬
‫לשימוש‪ ,‬לפי משקל ומאפייני הזרימה הנדרשים‪ .‬נפח המיכל הינו ‪ 14‬קוב (‪152‬‬
‫חביות)‪.‬‬
‫‪ .4‬ווסת לחצים (‪ – )Choke Manifold‬מתקן לוויסות לחצים בצינורות הקידוח‪ ,‬הנכנסים‬
‫לעומק והמוצאים לפני השטח‪.‬‬
‫‪ .5‬בריכות נוזלים (‪ – )Mud Pit‬בריכה לאחסון המטחן‪ .‬רצפת הבריכה ודפנותיה ידופנו‬
‫ביריעות פוליאתילן (‪ )HDPE‬למניעת חדירת נוזלים לקרקע‪ .‬בהתאם למאפיינים‬
‫הגיאולוגיים והכימיים של המטחן‪ ,‬יוחלט בתום הקידוח על אופן פינוי הבריכה‪ ,‬סגירתה‬
‫וכיסויה באדמת חפירה (מפורט בסעיף ‪.)3.1.5‬‬
‫‪ .4‬מגש המוטות (‪ – )Cat Walk‬משטח עליו מונחים מוטות הקידוחים ("שטנגות") בעת‬
‫העלאתם והוצאתם לפני השטח‪ .‬זהו משטח נישא על גבי עגלה ניידת של משאית‪ ,‬ובו‬
‫מותקנת גלגלת לשליטה על הוצאת המוטות והנחתם‪.‬‬
‫‪ .9‬מעמד לאחסון המוטות (‪ – )Pipe Rack‬על גבי מתקנים אלו מונחים מוטות הקידוח‬
‫לאחסון‪ .‬בעת הקידוח‪ ,‬המוטות המוצאים מבור הקידוח מגולגלים ממגש המוטות למתקן‬
‫זה לשם אחסנתם‪.‬‬
‫‪" .12‬חדר כוננות" (‪ – )Dog House‬חדר יביל בצמידות למגדל הקידוח‪ ,‬המיועד לשמש את‬
‫צוות הקידוח בעיתות המתנה בזמן פעולות הקידוח‪.‬‬
‫‪ .11‬מלתחה (‪ – )Locker Room‬חדר המשמש לאיחסון ביגוד הקודחים וציוד מגן‪.‬‬
‫‪ .11‬גנרטור (‪ – )Generator House‬גנרטור דיזל לייצור חשמל לאתר הקידוח‪ ,‬מדגם ‪ C15‬של‬
‫חברת ‪ .Caterpillar‬הגנרטור נישא על גבי עגלה ניידת (מתואר בסעיף ‪.)3.1.11‬‬
‫‪153‬‬
‫‪ .13‬מיכל דיזל (‪ – )Diesel Tank‬מיכל ראשי לאחסנת דלק להפעלת הגנרטור באתר‪ .‬המיכל‬
‫הינו מיכל עילי בנפח של כ‪ 12,222 -‬ליטר‪ ,‬ויוצב מעל מאצרה תקנית‪.‬‬
‫‪ .14‬חדר כלים (‪ – )Tool Box‬חדר לאחסון כלי עבודה לשימוש באתר‪.‬‬
‫‪ .15‬יחידת סגירה (‪ – )Closing Unit‬מתקן מצברים הידראוליים לסגירת המתקן לשם מניעת‬
‫התפרצויות (‪ )BOP‬בעת חירום‪.‬‬
‫‪ .14‬מחסן אחסון חומרים להכנת בוץ הקידוח (‪ – )Mud Storage‬מכולה סגורה המשמשת‬
‫לאחסון שקים או מיכלים של חומרים לשימוש בפעולת הקידוח‪ ,‬ובעיקר כתוספים‬
‫ליצירת נוזלי הקידוח‪ .‬פירוט החומרים מופיע בסעיף ‪.3.1.13‬‬
‫‪ .15‬מעבדות הבוץ (‪ – )Mud Logging & Mud Engineer‬מתקנים יבילים בהם מהנדסי הקידוח‬
‫והגיאולוג בוחנים בזמן אמת את בוץ הקידוח ואת המטחן המוצא מעומק הקידוח בעזרת‬
‫מיכשור מיוחד ומתאים‪.‬‬
‫‪ .14‬מחסן – מבנה יביל בשולי אתר הקידוח המשמש לאחסון כללי‪.‬‬
‫‪ .19‬משרדים יבילים (קראוונים) – משרדים למנהל האתר‪ ,‬לאחראי המשמרת‪ ,‬מהנדס נוזלי‬
‫הקידוח ולגיאולוג‪.‬‬
‫‪ .12‬חדר אוכל (‪ )Mess Hall‬ולצידו מיכל מי שתייה‪.‬‬
‫‪ .11‬לפיד בטיחות (‪ – )Flare‬שני מתקני בטיחות לשריפת גז במקרה הצורך‪ .‬ההפעלה תיעשה‬
‫רק לכשידרש ובשימוש בלפיד אחד בלבד‪ ,‬בהתאם לכיווני הרוח‪ .‬גובה הלפיד הינו ‪ 12‬מ'‬
‫וקוטרו ‪ 15‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .11‬מיגונית – יחידת בטחון לאבטחת צוות האתר‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫איור ‪ :3.1.1.1.1‬תשריט סכמתי של פיזור המתקנים באתר קידוח‬
‫‪155‬‬
‫‪ 3.1.3‬שלביות ההקמה‬
‫‪ 3.1.3.1‬תהליכי הקמה‬
‫ראה\י סעיף ‪ 3.1.1.1‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 3.1.3.1‬תרשים גנט‬
‫באיור ‪ 3.1.3.1‬להלן תרשים גנט המציג את פעולות ההקמה המתוכננות לביצוע באתרי הקידוח‬
‫ואת משכן המוערך‪.‬‬
‫איור ‪ :3.1.3.1‬תרשים גנט להקמת אתרי הקידוח‬
‫‪156‬‬
‫‪ 3.1.4‬תאור תהליך הקדיחה‬
‫‪ 3.1.4.1‬כמות ואיכות המטחן‬
‫פעולות הקדיחה יבוצעו לעומק מקסימלי של כ‪ 1,122 -‬מ' (בקידוח העמוק ביותר)‪ ,‬תוך מעבר דרך‬
‫מספר שכבות סלע (גיאולוגיות) שונות‪ .‬שכבות סלע המטרה הינן מתצורות ע’רב‪ ,‬מישאש ומנוחה‪.‬‬
‫בשל המעבר במספר שכבות ותצורות גיאולוגיות שונות יתקיימו שינויים באופן הקדיחה‪ .‬טבלה‬
‫‪ 3.1.4.1‬מציגה את נפח המטחן המוצא בקידוחים השונים‪ .‬נתוני כל קידוח מוצגים ב‪ 3 -‬מקטעי‬
‫הקידוח‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ :3.1.4.1‬בשורה העליונה – קידוח במקטע פני השטח‪ ,‬באמצעית – קידוח‬
‫במקטע הביניים ובתחתונה קידוח במקטע ההפקה‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.4.1‬כמות מטחן מוערכת לכל אתר קידוח (‪)Cuttings‬‬
‫‪Estimated Hole Cuttings Generated‬‬
‫‪To‬‬
‫)‪(+10‬‬
‫]‪[m‬‬
‫‪295‬‬
‫‪805‬‬
‫‪1,205‬‬
‫‪Fro‬‬
‫‪m‬‬
‫]‪[m‬‬
‫‪0‬‬
‫‪295‬‬
‫‪805‬‬
‫‪Hole‬‬
‫‪Size‬‬
‫]‪[in‬‬
‫‪14.75‬‬
‫‪10.625‬‬
‫‪7.875‬‬
‫‪Tot. Cuttings by‬‬
‫‪Well‬‬
‫]‪[bbls‬‬
‫]‪[m3‬‬
‫‪245‬‬
‫‪39‬‬
‫‪466‬‬
‫‪74‬‬
‫‪561‬‬
‫‪89‬‬
‫‪Cuttings Vol. by Hole‬‬
‫‪Size‬‬
‫]‪[bbls‬‬
‫]‪[m3‬‬
‫‪245‬‬
‫‪39‬‬
‫‪220‬‬
‫‪35‬‬
‫‪95‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪57‬‬
‫‪68‬‬
‫‪108‬‬
‫‪358‬‬
‫‪430‬‬
‫‪17‬‬
‫‪40‬‬
‫‪12‬‬
‫‪108‬‬
‫‪250‬‬
‫‪72‬‬
‫‪130‬‬
‫‪708‬‬
‫‪1,013‬‬
‫‪0‬‬
‫‪130‬‬
‫‪708‬‬
‫‪14.75‬‬
‫‪10.625‬‬
‫‪7.875‬‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪58‬‬
‫‪70‬‬
‫‪116‬‬
‫‪365‬‬
‫‪438‬‬
‫‪18‬‬
‫‪40‬‬
‫‪12‬‬
‫‪116‬‬
‫‪250‬‬
‫‪72‬‬
‫‪139‬‬
‫‪717‬‬
‫‪1,022‬‬
‫‪0‬‬
‫‪139‬‬
‫‪717‬‬
‫‪14.75‬‬
‫‪10.625‬‬
‫‪7.875‬‬
‫‪3‬‬
‫‪52‬‬
‫‪86‬‬
‫‪99‬‬
‫‪324‬‬
‫‪540‬‬
‫‪622‬‬
‫‪52‬‬
‫‪34‬‬
‫‪13‬‬
‫‪324‬‬
‫‪215‬‬
‫‪82‬‬
‫‪390‬‬
‫‪888‬‬
‫‪1,235‬‬
‫‪0‬‬
‫‪390‬‬
‫‪888‬‬
‫‪14.75‬‬
‫‪10.625‬‬
‫‪7.875‬‬
‫‪4‬‬
‫‪29‬‬
‫‪64‬‬
‫‪78‬‬
‫‪180‬‬
‫‪401‬‬
‫‪489‬‬
‫‪29‬‬
‫‪35‬‬
‫‪14‬‬
‫‪180‬‬
‫‪222‬‬
‫‪88‬‬
‫‪216‬‬
‫‪729‬‬
‫‪1,101‬‬
‫‪0‬‬
‫‪216‬‬
‫‪729‬‬
‫‪14.75‬‬
‫‪10.625‬‬
‫‪7.875‬‬
‫‪5‬‬
‫‪45‬‬
‫‪81‬‬
‫‪95‬‬
‫‪283‬‬
‫‪512‬‬
‫‪598‬‬
‫‪45‬‬
‫‪36‬‬
‫‪14‬‬
‫‪283‬‬
‫‪229‬‬
‫‪86‬‬
‫‪340‬‬
‫‪870‬‬
‫‪1,233‬‬
‫‪0‬‬
‫‪340‬‬
‫‪870‬‬
‫‪14.75‬‬
‫‪10.625‬‬
‫‪7.875‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Well‬‬
‫‪Number‬‬
‫‪1‬‬
157
7
14.75
10.625
7.875
0
520
1050
520
1,050
1,413
433
229
86
69
36
14
433
662
748
69
105
119
8
14.75
10.625
7.875
0
1110
1760
1,110
1,760
2,147
923
281
92
147
45
15
923
1,204
1,296
147
192
206
9
14.75
10.625
7.875
0
296
726
296
726
1,081
246
160
84
39
26
13
246
407
491
39
65
78
10
14.75
10.625
7.875
0
450
1150
450
1,150
1,555
374
302
96
60
48
15
374
677
773
60
108
123
11
14.75
10.625
7.875
0
410
1058
410
1,058
1,473
341
280
98
54
45
16
341
621
719
54
99
115
12
14.75
10.625
7.875
0
510
960
510
960
1,310
424
194
83
68
31
13
424
619
702
68
99
112
13
14.75
10.625
7.875
0
570
1101
570
1,101
1,388
474
229
68
76
37
11
474
704
772
76
112
123
14
14.75
10.625
7.875
0
620
1150
620
1,150
1,513
516
229
86
82
36
14
516
745
831
82
119
132
15
14.75
10.625
7.875
0
260
898
260
898
1,313
216
276
98
34
44
16
216
492
590
34
78
94
16
14.75
10.625
7.875
0
260
770
260
770
1,160
216
220
92
34
35
15
216
437
529
34
70
84
‫‪158‬‬
‫‪54‬‬
‫‪82‬‬
‫‪97‬‬
‫‪341‬‬
‫‪514‬‬
‫‪609‬‬
‫‪54‬‬
‫‪28‬‬
‫‪15‬‬
‫‪341‬‬
‫‪173‬‬
‫‪95‬‬
‫‪410‬‬
‫‪810‬‬
‫‪1,210‬‬
‫‪0‬‬
‫‪410‬‬
‫‪810‬‬
‫‪14.75‬‬
‫‪10.625‬‬
‫‪7.875‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 3.1.4.1‬חומרים לשימוש בקידוח‬
‫תכנית הקידוח מכוונת לכך שעיקר הקידוח ייעשה בקדיחה יבשה באמצעות אוויר (ללא תוספים)‪,‬‬
‫למעט מצבים בהם שכבת הסלע אינה מאפשרת זאת‪ .‬בשלב מקדים של הכנת האתר – מקטע‬
‫צנרת ההולכה – יבוצע קידוח לעומק של ‪ 42‬מ' להתקנת צנרת ההולכה (‪ .(Conductor‬העבודה‬
‫במקטע זה תבוצע על ידי מקדח כלונסאות – קידוח סטנדרטי של יסודות בניין (ציוד כדוגמת זה‬
‫של חברת הבנייה "סולל בונה")‪.‬‬
‫במצבים בהם לא יעלה מטחן (חומר מוצק טחון‪ ,‬הנוצר בעת הקידוח ומיועד להעלות ולהיאסף‬
‫מעל פני הקרקע)‪ ,‬או תהיה בעיה בהתקדמות במהלך הקידוח‪ ,‬יבוצע שימוש בתוספים‪ .‬בתצורות‬
‫בזלת והורדוס‪ ,‬בהם קיימים אקוויפרים ומי תהום ועד לגג תצורת ע'רב במקטע הביניים התוספים‬
‫יהיו חומרים מקציפים (‪ Xanthan Gum‬או דומה) המותאמים לקדיחה באקוויפר (תקן ‪API RP‬‬
‫‪ .)92U‬החומרים המקציפים יותזו בערפול ע"י דחיסה דרך ראש המקדח‪ .‬במקטע התחתון של‬
‫הקידוח‪ ,‬בו אין אקוויפר‪ ,‬ובהתאם לצורך‪ ,‬יבוצע שימוש בתוספים המקובלים בשימוש בקידוחי‬
‫נפט בשכבת המטרה‪ .‬השימוש בתוספים מתואר להלן בחלוקה לשלושה מקטעי הקידוח‪ ,‬המכונים‬
‫להלן כמקטעי "פני השטח‪ ,‬הביניים וההפקה"‪ ,‬בהתאמה לעומק הקידוח‪:‬‬
‫מקטע פני השטח ומקטע הביניים – שיטת הקידוח הינה זהה בשני מקטעים אלו‪ .‬בהינתן צורך‬
‫בתוספים ייעשה שימוש בשיטת הערפול‪ ,‬בה מרוססות טיפות מים בלחץ אויר אל פנים הקידוח‪,‬‬
‫להן מצורף תוסף מקציף‪ .‬הריסוס יבוצע ע"י מדחס‪ ,‬שיזרים את הערפול הדחוס בצנרת אל חור‬
‫הקידוח‪ .‬יתרון חשוב של שיטה זו הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬העדר החשש לפגיעה באקוויפר‪ .‬השיטה גם‬
‫מאפשרת שמירה על קידוח "נקי" (ללא כמות משמעותית של נוזלים) ומניעת מצב של אובדן‬
‫מחזור של נוזל הקידוח לשכבות תת הקרקע‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשיטת קידוח זו קיים קושי לקדוח בתווך‬
‫בעל כושר זרימה גבוהה של מים ובהעלאת המטחן מתת הקרקע‪ .‬במקרה זה‪ ,‬יש לייצר קצף בקדח‬
‫התורם להרמת המטחן ובכך מאפשר את המשך הקידוח‪ .‬בשיטת קידוח זו העושה שימוש במדחסי‬
‫אויר‪ ,‬אין צורך במשאבות הבוץ‪ ,‬בנוזלי הקידוח ובמיכלי הבוץ‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫מקטע "ההפקה" – במקטע זה‪ ,‬בו הקידוח מצוי בחלקו התחתון ביותר‪ ,‬תיושם שיטת קידוח שונה‪,‬‬
‫ללא קצף‪ .‬בשיטת קידוח זו יעשה שימוש במשאבות הבוץ ובמיכלים‪ ,‬ולא במדחסי האויר‪.‬‬
‫החומרים שיתווספו‪ ,‬בשעת הצורך‪ ,‬הינם יבשים ולמעט סודה קאוסטית בלתי רעילים (‪MSDS‬‬
‫מצורפים בנספח ‪.)4‬‬
‫בטבלה ‪ 3.1.4.1‬מוצגות הכמויות המקסימליות של החומרים השונים שיוספו לקידוח העמוק‬
‫ביותר‪ ,‬תוך מתן פירוט על הרכבם‪ .‬הרשימה המוצגת בטבלה היא אופציונלית – התוספים בהם‬
‫ייערך שימוש יבחרו ממנה עפ"י התנאים בשטח‪ ,‬ובמידת הצורך בלבד‪ .‬במידה ויידרש שימוש גם‬
‫בתוספים אחרים הם יתואמו עם המשרד להג"ס‪ .‬כאמור‪ ,‬הכמויות המצוינות חושבו באופן מחמיר‪,‬‬
‫על בסיס נתוני קידוח ‪ 4‬שהוא העמוק ביותר‪ ,‬ויש להוסיף עליהן מקדם בטחון של כ‪ .12% -‬בשאר‬
‫הקידוחים עשויות כמויות אלו להצטמצם עד כדי ‪ 42%‬פחות מהערכים הרשומים בטבלה‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.4.1‬תוספים לנוזלי הקידוח‬
‫‪Production‬‬
‫‪7-7/8” Bit‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3.5 ton‬‬
‫‪0.66 ton‬‬
‫‪1.4 ton‬‬
‫‪0.1 ton‬‬
‫‪0.25 ton‬‬
‫‪10 ton‬‬
‫‪2 ton‬‬
‫‪1 ton‬‬
‫‪1 ton‬‬
‫‪6 ton‬‬
‫‪Surface‬‬
‫‪Intermediate‬‬
‫‪14-3/4” Bit‬‬
‫‪9-7/8” Bit‬‬
‫‪3.2 ton‬‬
‫‪6.4 ton‬‬
‫‪1.25 ton‬‬
‫‪1.25 ton‬‬
‫‪0.166 ton‬‬
‫‪1.66 ton‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.1 ton‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.1 ton‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.5 ton‬‬
‫‪0.5 ton‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.5 ton‬‬
‫‪0.5 ton‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Function‬‬
‫‪Viscosefier‬‬
‫‪Water loss‬‬
‫‪Dispersant‬‬
‫‪Viscosifier‬‬
‫‪Neutralize Cement‬‬
‫‪pH control‬‬
‫‪Weighting agent‬‬
‫‪Sequestering agent‬‬
‫)‪LCM (contingent‬‬
‫)‪LCM (contingent‬‬
‫‪Slugs for trips‬‬
‫‪Additive‬‬
‫‪Surfactant‬‬
‫‪Bentonite‬‬
‫‪Lignite‬‬
‫‪CMC‬‬
‫‪Soda Ash‬‬
‫‪Caustic Soda‬‬
‫‪Calcium‬‬
‫‪Carbonate‬‬
‫‪Zinc Carbonate‬‬
‫‪Fine Mica‬‬
‫‪Medium Mica‬‬
‫‪Barite‬‬
‫‪ 3.1.4.3‬אופן הכנת נוזלי קידוח‬
‫א‪ .‬הכנת הנוזלים‬
‫הזרמת הערפול (אויר עם טיפות מים ותוסף מקציף)‪ ,‬במקטע פני השטח ובמקטע הביניים‪ ,‬תבוצע‬
‫באמצעות מדחסים‪ .‬המדחסים יזרימו אוויר‪ ,‬המכיל כמויות קטנות של מים עם תוסף‪ ,‬אל הקידוח‪.‬‬
‫הכנת נוזלי קידוח‪ ,‬הנדרשים למקטע ההפקה‪ ,‬תבוצע בתוך מערבל ייעודי (‪ )Hooper‬בנפח של כ‪-‬‬
‫‪ 44‬מ"ק (‪ 422‬חביות)‪ .‬זהו מיכל הממולא במים‪ ,‬אליו מוספים התוספים ונמהלים באמצעות‬
‫‪161‬‬
‫מערבלים עד הגעה לריכוזים הרצויים‪ .‬במידה ומתקיים איבוד מחזור‪ ,‬נדרשת השלמת מים לנוזלי‬
‫הקידוח האובדים בסלע הנקדח‪ ,‬בקצב של עד ‪ 42‬מ"ק לשעה (זאת במצבי קיצון בלבד)‪.‬‬
‫תהליך הכנת בוץ קדיחה הינו תהליך נפוץ ומוכר באתרי בנייה‪ ,‬גם במרכזי ערים‪ .‬התוספים עצמם‬
‫מוזנים ידנית‪ ,‬במצב נוזלי או יבש‪ ,‬למיכלים ייעודים במערבל‪ ,‬תוך הקפדה על כל אמצעי הבטיחות‬
‫הנדרשים (כפפות‪ ,‬מסכות‪ ,‬בגדי מגן וכיו"ב בהתאם לצורך)‪ ,‬בהתאם ל‪ MSDS -‬של החומרים‬
‫השונים‪ .‬חומרים מסוכנים יאוחסנו בנפרד במחסן חומ"ס‪ ,‬תוך סימון ברור ובולט‪ ,‬עפ"י כל דין‪ ,‬עד‬
‫לשימוש בהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרדת המטחן‬
‫במקטע ההפקה יעלה המטחן (חומר מוצק מעורב בנוזלי הקידוח‪ ,‬שבהתאם מכונה "בוץ הקידוח")‬
‫אל פני הקרקע‪ .‬המטחן יופרד מבוץ הקידוח‪ ,‬באמצעות מתקן הפרדה מכני (‪ – )Shaker‬בו בוץ‬
‫הקידוח מוזרם דרך מסננות ונפות ויברציוניות‪ .‬מתקן ההפרדה מוציא מטחן לח אל אגן בוץ‬
‫הקידוח (‪ ,)Mud Pit‬וכן זרם של נוזלים הנאגר במיכל ייעודי‪ ,‬מסונן ומושב (ממוחזר) לתהליך‪,‬‬
‫ליצירת נוזלי קידוח חדשים‪.‬‬
‫‪ 3.1.4.4‬בדיקות כימיות‬
‫בדיקות כימיות לנוזלי הקידוח מבוצעות בעשר שיטות שונות‪ ,‬כשלכל אחת מהן מטרה שונה‪.‬‬
‫פירוט הבדיקות הכימיות מתואר בטבלה ‪:3.1.4.4‬‬
‫טבלה ‪ 3.1.4.4‬בדיקות כימיות לאפיון נוזלי הקידוח‬
‫מספר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫ציוד‬
‫מאזן בוץ‬
‫משפך בוץ‬
‫מד צמיגות רוטציוני‬
‫מסננת לחץ‬
‫מדי לחץ וטמפרטורה‬
‫מד ‪pH‬‬
‫נפת חול‬
‫מייבש בוץ (‪)Retort‬‬
‫מכשיר טיטרציה‬
‫ערכת בדיקת פולימרים‬
‫בדיקה‬
‫צפיפות הנוזל‬
‫צמיגות הנוזל‬
‫חוזק תקריש (ג'ל) וצמיגות גלויה‬
‫קצב סינון "ועובי" (סמיכות) בוץ הקידוח‬
‫קצב סינון "ועובי" (סמיכות) בוץ הקידוח‬
‫בתנאי טמפ' ולחץ גבוהים‬
‫ריכוז ה‪+H -‬‬
‫תכולת החול‬
‫תכולת המוצקים‪ ,‬נפט ומים‬
‫אנליזה כימית‬
‫ריכוז הפולימרים‬
‫‪161‬‬
‫שיטות אלו מיועדות לבחון פרמטרים כימיים ופיסיקליים של בוץ הקידוח‪ .‬הבדיקות יבוצעו אחת‬
‫ליום או בתדירות גבוהה יותר‪ ,‬בהתאם לצורך עפ"י התקן המנחה (‪.)API 13B-1‬‬
‫‪ 3.1.5‬אגן בוץ הקידוח‬
‫אגן לאחסון בוץ קידוח (בריכת הבוץ; ‪ )Mud Pit‬מיועד לאגירת החומר היוצא ממתקן ההפרדה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המטחן המוצא מהקדח‪ ,‬יחד עם נוזלי הקידוח‪ ,‬מסונן במערכת מסננים‪ .‬באופן זה‬
‫ממוחזרים הנוזלים ומּושבים לשימוש נוסף בקידוח‪ ,‬ואילו החומר המוצק מנותב אל אגן הבוץ‪.‬‬
‫בריכת הבוץ תהיה בממדים של ‪ 4X11‬מ' ובעומק של כ‪ 3 -‬מ'‪ ,‬למעט בקידוח בו צפויות כמויות‬
‫מטחן גדולות יותר בשל עומקו (כ‪ 1,122 -‬מ') ולכן עומק האגן בו יהיה ‪ 4‬מ'‪ .‬האגן המיועד בגודלו‬
‫הסטנדרטי יהיה בנפח של כ‪ 114 -‬מ"ק‪.‬‬
‫אגן בוץ הקידוח יבוצע בחפירה בקרקע\סלע הטבעי‪ ,‬דפנותיו ורצפתו יאטמו ביריעות ‪.HDPE‬‬
‫החומר החפור יאוחסן בסמוך‪ ,‬ולאחר סיום הקידוח ולעת פירוק האתר יבוצע שימוש בחומר‬
‫החפור לשחזור פני הקרקע הטבעיים‪ ,‬בהתאם להנחיות אדריכל הנוף של הפרויקט‪ .‬הטיפול בבוץ‬
‫הקידוח יקבע על סמך תוצאות האנליזות הכימיות שיבוצעו‪ .‬במידה והללו לא יראו על ערכים‬
‫חריגים של זיהום (החורגים מאלו המצוינים במסמך "ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקעות"‪,‬‬
‫המשרד להג"ס‪ )1224 ,‬יקבר בוץ הקידוח ע"י כיסויו בקרקע החישוף שנחפרה‪ .‬במידה וימצאו‬
‫ערכים חריגים יוחלט על טיפול בבוץ בתיאום המשרד להג"ס‪ ,‬ובמקרה הצורך הוא יפונה לאתר‬
‫מורשה לקליטת פסולת מסוכנת‪.‬‬
‫‪ 3.1.4‬מניעת התפרצויות נפט‪ ,‬גז ומי תצורה‬
‫מניעת התפרצויות מבאר הקידוח מתבצעת באופן שוטף ע"י שינוי צפיפות נוזל הקידוח ויצירת‬
‫לחץ עודף בחור הקידוח‪ .‬שינוי זה ניתן לביצוע ע"י הוספת התוספים המופיעים בטבלה ‪.3.1.4.1‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬תותקן מערכת ביטחון הידראולית (‪ ,)BOP - Blowout Preventer‬שתפקידה למנוע‬
‫מנוזלי תת הקרקע להתפרץ אל פני השטח‪ .‬מערכת זו מהווה ציוד סטנדרטי לקידוחי נפט וגז‬
‫ומקבלת חיווי שוטף ממספר חיישנים הפזורים במערכת הקידוח‪ .‬כאשר ערכים חריגים מתקבלים‪,‬‬
‫כגון ספיקות גבוהות של נוזל הקידוח החוזר‪ ,‬גובה מפלס הבוץ במאגר הבוץ‪ ,‬גז בבוץ וכו'‪,‬‬
‫מופעלת התראה‪ .‬צוות הקידוח יפעל בהתאם לתכנית נהלי הבטיחות‪ ,‬יעצור את עבודת הקדיחה‬
‫‪162‬‬
‫ויערוך בדיקות‪ .‬אם יראה לנכון יפעיל את מערכת החירום ההידראולית‪ ,‬כדי למנוע התפרצות‪.‬‬
‫המתקן עצמו משמש כוסת לחץ‪ ,‬השולט בזרימת נוזלי הקידוח מבור הקידוח אל פני השטח‪.‬‬
‫איור ‪ – 3.1.4.1‬מתקן ‪BOP‬‬
‫עפ"י המידע הקיים‪ ,‬אודות התנאים הגיאולוגיים באזור‪ ,‬הסבירות להצטברות גזים בבור הקידוח‬
‫נמוכה ביותר‪ .‬אף שכך‪ ,‬באתר תוצב תשתית ביטחון לשחרור ושריפת גזים – צנרת ייעודית תחבר‬
‫שני לפידי בטיחות (‪ ,)Flare‬שיוצבו בקצוות שונים של אתר הקידוח‪ .‬במידה וידרש שחרור גזים הם‬
‫יופנו מה‪ ,BOP -‬בהתאם למשטר הרוחות באותה עת‪ ,‬אל אחד מהלפידים וישרפו‪ .‬עפ"י המידע‬
‫הקיים לא צפויה שפיעת ‪( H2S‬מימן גופריתי)‪ .‬אולם‪ ,‬במידה ויידרש סילוקו‪ ,‬הוא ישרף בלפיד‪.‬‬
‫‪ 3.1.5-3.1.4‬צינּור ומליטה (‪)Casing and Cementing‬‬
‫‪ 3.1.5.1‬עקרונות כללים לביצוע המליטה‬
‫בכדי לבודד את חור הקידוח משכבות הכיסוי מתבצע איטום של דפנות הבור‪ .‬בעת שמסתיימת‬
‫פעולת הקידוח בשכבה גיאולוגית מסויימת‪ ,‬פעולת הקדיחה נעצרת והקדח נאטם לאורכו (סביבו)‬
‫במלט כצינור מגן ארוך‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫צנרת המגן של הקידוח עשויה פלדה ומורכבת מפרקים באורך ‪ 11‬מטר המתחברים האחד לשני‪.‬‬
‫הצנרת נבדקת על ידי היצרן לפי תקן ‪ ,API 5CT‬הכולל בדיקות ויזואליות ובדיקות מגנטיות ועל‬
‫קוליות לזיהוי סדקים פנימיים‪ ,‬לבדיקת מיקרו סידוק‪ .‬הצנרת מעוגנת ע"י יציקת מלט בדפנותיה‬
‫במקטע פני השטח ובמקטע הביניים‪ ,‬ובהתאם ללימוד הממצאים בעת הקידוח יוחלט על שיטת‬
‫ביצועו גם במקטע ההפקה (התהליך מכונה להלן – מליטה)‪ .‬הרכב המלט משתנה בהתאם לסוג‬
‫הסלע ועומקו‪ .‬לאחר צינור באר הקידוח‪ ,‬נדחס המלט ע"י משאבות המלט אל תחתית הבאר‬
‫וממנה כלפי פני השטח‪ ,‬כאשר המלט מדפן בדרכו את המרווח שבין קוטרו החיצוני של צינור‬
‫המגן לקוטרה הפנימי של הבאר‪ .‬איור ‪ 3.1.5.1‬מציג את תכנית המליטה‪ ,‬בהתאם למקטעי הקידוח‬
‫השונים‪.‬‬
‫השיקולים העיקריים בקביעת ביצוע המליטה נועדו להגנה על האקוויפר המכיל מים שפירים‪.‬‬
‫האקוויפר העיקרי מצוי בתווך הקרוב לפני השטח ועד לבסיס יחידת בזלת מחבורת בשן‪ .‬בהתאם‬
‫לשיקול זה יבוצע מיגון מתאים לאורך כל הקידוח עד לגג תצורת ע'רב‪ ,‬לרבות יחידת הבזלת‬
‫מחבורת בשן‪.‬‬
‫‪ 3.1.5.1‬תכנית המליטה‬
‫בכדי לשמור על האקוויפר‪ ,‬דפנות הקדח יצופו מלט שיתייבש בתוך ‪ 14‬שעות מיציקתו‪ ,‬כמעטפת‬
‫סביב צינור אטום שמוחדר לקדח‪ .‬דיפון המלט יהיה עבה בחלקים העליונים‪ ,‬בהם מצוי האקוויפר‬
‫העיקרי‪ ,‬ודק יותר עם הירידה לעומק הקידוח (שכבות המליטה חופפות ביניהן בנקודות החיבור‬
‫בכדי להשיג אטימה מלאה‪ ,‬כפי שניתן לראות באיור ‪ 3.1.5.1‬בהמשך)‪.‬‬
‫איור ‪ 3.1.5.1‬מציג תכנית מליטה עקרונית בקידוחים‪ .‬המליטה עצמה תבוצע בשכבות בעובי של ‪"1‬‬
‫ ‪ 1.5-12.2( "4‬ס"מ בקירוב)‪ ,‬בקטרי קדח (מעטפת) שונים‪ ,‬ההולכים ונעשים צרים יותר עם‬‫ההתקדמות לעומק הקידוח‪ .‬ניתן לראות כי המליטה תבוצע במספר מקטעים של הקידוח‪ ,‬ושכבת‬
‫המלט תתייצב בקידוח לכל עומקו‪ .‬בדיקה לאטימות מליטת הקידוח ותקינותה תתבצע בסוף כל‬
‫מקטע על ידי העמסת לחץ בקדח (‪ .)LOT – Leak Off Test‬להלן מוצגים פרטי תכנית המליטה‬
‫עפ"י שלבים‪:‬‬
‫עד עומק ‪ 42‬מ' (מקטע צנרת ההולכה) – קוטר חלל הקידוח הינו בקוטר "‪ ,11-101‬כאשר קוטר‬
‫צינור ההגנה‪ ,‬בתום ציפוי המלט סביבו‪ ,‬מצטמצם לכדי רוחב של "‪.14‬‬
‫‪164‬‬
‫מקטע פני השטח – צינור בקוטר "‪ 11-304‬עד לעומק של כ‪ 452 -‬מ'‪ .‬במקטע זה מצוי האקוויפר‬
‫העיקרי (בזלת הבשן) והמליטה תעשה עד לפני השטח‪ .‬טבלה ‪ 3.1.5.1.1‬מציגה את מאפייני שכבת‬
‫המליטה לאחר התייבשותה; טבלה ‪ 3.1.5.1.1‬מציגה תכנון עקרוני ליישום המליטה במקטע זה‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.5.1.1‬מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "‪11-304‬‬
‫עומק‬
‫‪ 650‬מ'‬
‫קוטר לפני‬
‫מליטה‬
‫"‪14-304‬‬
‫קוטר אחרי‬
‫מליטה‬
‫"‪11-304‬‬
‫טמפ' בבסיס‬
‫צפיפות (משקל‬
‫סוג‬
‫התרחיף)‬
‫הקידוח (‪)BHST‬‬
‫‪ 4.4‬פאונד\גלון ‪ 53 Water - WBM‬מ"צ‬
‫(‪ 134‬ק"ג\מ"ק)‬
‫‪Based Mud‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.5.1.1‬תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "‪11-304‬‬
‫סוג תרחיף‬
‫'ראש' (‪ – )Lead‬חלק עליון‬
‫'זנב' (‪ – )Tail‬חלק תחתון‬
‫מרווח (‪)Spacer‬‬
‫‪‬‬
‫צפיפות‬
‫‪11.5‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪4.33‬‬
‫תכנון ראשוני של התרחיף‬
‫צמנט ‪ 0.65 gl/sk + Class G‬סודיום סיליקט‬
‫צמנט ‪ CaCl2 + Class G‬עפ"י הצורך‬
‫מים (‪ 12‬חביות)‬
‫במידה וידרש ביצוע מיוחד בחלק העילי (‪ )Top-Out Job‬יערך שימוש בתרחיף ‪Class G‬‬
‫‪ CaCl2 1% + cement‬מעורב בצפיפות ‪ 15.4‬פאונד\גלון (‪ 253‬ק"ג\מ"ק) עם מים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במידת האפשר‪ ,‬יבוצעו ערבוב והזרמת תרחיף עבור הראש ולאחר מכן עבור הזנב מהירות‬
‫‪.6-8 bpm‬‬
‫‪‬‬
‫זמן נדרש להתמצקות המליטה (‪ – )WOC‬נע בין שעות לימים בודדים (צפוי ‪ 14‬ש')‪.‬‬
‫התהליך יסתיים כאשר המליטה תגיע לחוזק לחיצה (‪ )Compressive Strength‬של ‪.psi 522‬‬
‫‪‬‬
‫חוזק לחיצה נדרש‪' :‬זנב' – ‪ psi 1522‬תוך ‪ 14‬שעות בטמפ' בסיס הקידוח‪' .‬ראש' – ‪psi 122‬‬
‫תוך ‪ 34‬שעות בטמפ' בסיס הקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכוז – ביצוע מרכוז צינורות המגן באמצעות מכשור ייעודי המוכנס לקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקה לאטימות מליטת הקידוח ותקינותה תתבצע בסוף המקטע (‪.)LOT‬‬
‫‪165‬‬
‫‪‬‬
‫איור ‪ – 3.1.5.1‬סכמה המציגה את תכנית המליטה והצינור העקרונית – הדגמה על קידוח‬
‫‪( 4‬העמוק ביותר)‬
‫‪166‬‬
‫מקטע הביניים – צינור בקוטר "‪ 4-504‬עד עומק של כ‪ 1,422 -‬מ'‪ .‬המליטה תבוצע עד פני השטח‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3.1.5.1.3‬מציגה את מאפייני שכבת המליטה לאחר התייבשותה; טבלה ‪ 3.1.5.1.4‬מציגה‬
‫תכנון עקרוני ליישום המליטה במקטע זה‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.5.1.3‬מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "‪4-504‬‬
‫עומק‬
‫‪ 1422‬מ'‬
‫קוטר לפני‬
‫מליטה‬
‫"‪12-504‬‬
‫קוטר אחרי‬
‫מליטה‬
‫"‪4-504‬‬
‫טמפ' בבסיס‬
‫צפיפות (משקל‬
‫סוג‬
‫התרחיף)‬
‫הקידוח (‪)BHST‬‬
‫‪ 4.5‬פאונד\גלון ‪ 125 Water -WBM‬מ"צ‬
‫(‪ 134.1‬ק"ג\מ"ק) ‪Based Mud‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.5.1.4‬תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "‪4-504‬‬
‫סוג תרחיף‬
‫'ראש' (‪ – )Lead‬חלק עליון‬
‫צפיפות‬
‫‪11.5‬‬
‫'זנב' (‪ – )Tail‬חלק תחתון‬
‫‪15.4‬‬
‫מרווח (‪)Spacer‬‬
‫‪9.2‬‬
‫תכנון ראשוני של התרחיף‬
‫צמנט ‪ + Class G‬תוסף למשקל קל ‪+‬‬
‫תוסף למניעת איבוד נוזלים ‪retarder +‬‬
‫צמנט ‪ + Class G‬תוסף למניעת איבוד‬
‫נוזלים‪retarder ,‬‬
‫מים (‪ 12‬חביות)‬
‫במקטע זה תבוצע המליטה עפ"י ההנחיות העקרוניות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫במידת האפשר יבוצעו ערבוב והזרמת תרחיף 'עבור הראש ועבור הזנב' במהירות ‪4-4‬‬
‫‪( bpm‬חביות לדקה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זמן התמצקות המלט וחוזק לחיצה – עפ"י ההנחיות עבור צינור בקוטר "‪ 11-304‬לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכוז – ביצוע מרכוז צינורות המגן באמצעות מכשור ייעודי המוכנס לקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקה לאטימות מליטת הקידוח ותקינותה תתבצע בסוף המקטע (‪.)LOT‬‬
‫מקטע ההפקה – צינור בקוטר "‪ .5-101‬ההחלטה על שיטת ביצוע איטום זה תתקבל בזמן ביצוע‬
‫הקידוח‪ .‬במקטע זה יתכן ותרחיף המלט לא יצליח לעלות עד לפני הקרקע‪ ,‬אך מובטח‪ ,‬כי לכל‬
‫הפחות‪ ,‬המליטה תבוצע עד לחפיפה של ‪ 322‬מ' עם שכבת המלט שמעליה‪ .‬טבלה ‪ 3.1.5.1.5‬מציגה‬
‫את מאפייני שכבת המליטה לאחר התייבשותה; טבלה ‪ 3.1.5.1.4‬מציגה תכנון עקרוני ליישום‬
‫המליטה במקטע זה‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.5.1.5‬מאפייני המליטה לאחר ייבוש – מעטפת בקוטר "‪5-101‬‬
‫עומק‬
‫‪ 1,122‬מ'‬
‫קוטר לפני‬
‫מליטה‬
‫"‪5-504‬‬
‫קוטר אחרי‬
‫מליטה‬
‫"‪5-101‬‬
‫טמפ' בבסיס‬
‫צפיפות (משקל‬
‫סוג‬
‫התרחיף)‬
‫הקידוח (‪)BHST‬‬
‫‪ 9.2‬פאונד\גלון ‪ 119 Water - WBM‬מ"צ‬
‫(‪ 134.1‬ק"ג\מ"ק) ‪Based Mud‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.5.1.4‬תכנון עקרוני של המליטה עד לקוטר "‪5-101‬‬
‫סוג תרחיף‬
‫'ראש' (‪ – )Lead‬חלק עליון‬
‫צפיפות‬
‫‪11.5‬‬
‫'זנב' (‪ – )Tail‬חלק תחתון‬
‫‪15.4‬‬
‫מרווח (‪)Spacer‬‬
‫‪9.2‬‬
‫תכנון ראשוני של התרחיף‬
‫צמנט ‪ + Class G‬תוסף למשקל קל ‪+‬‬
‫תוסף למניעת איבוד נוזלים ‪retarder +‬‬
‫צמנט ‪ + Class G‬תוסף למניעת איבוד‬
‫נוזלים‪retarder ,‬‬
‫מים (‪ 12‬חביות)‬
‫במקטע זה תבוצע המליטה עפ"י ההנחיות העקרוניות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫במידת האפשר יבוצעו ערבוב והזרמת תרחיף 'עבור הראש' ולאחר מכן 'עבור הזנב'‬
‫במהירות ‪( bpm 5-3‬חביות לדקה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זמן רצוי להתמצקות המליטה (‪ )WOC‬וחוזק לחיצה – עפ"י ההנחיות עבור מעטפת‬
‫בקוטר "‪ 11-304‬לעיל (עפ"י ערכי 'הזנב' בלבד)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכוז – ביצוע מרכוז צינורות המגן באמצעות מכשור ייעודי המוכנס לקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקה לאטימות מליטת הקידוח ותקינותה תתבצע בסוף המקטע (‪.)LOT‬‬
‫יובהר כי תכנית המליטה היא עקרונית בלבד‪ .‬פרטיה יכולים להשתנות בעת הביצוע בפועל‪,‬‬
‫בהתאם לנתוני ניטור הקידוח ותרחיפי המליטה‪.‬‬
‫‪ 3.1.9‬מבחני הפקה‬
‫‪ 3.1.9.1‬תיאור מבחני הפקה‬
‫מטרת קידוחי החיפוש הינה מציאת נפט‪ ,‬ולכן לא מתוכננת כל הפקה מסחרית‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫מבחני ההפקה במסגרת סדרת קידוחים זו הינם מינימאליים ומצומצמים ביותר‪ ,‬יימשכו שעות‬
‫אחדות ולא בהכרח בכל אתר‪ .‬קרי‪ ,‬באם יתאפשר‪ ,‬תילקחנה דוגמאות הפקה מחקריות של עד‬
‫חביות ספורות אשר תישלחנה למעבדות מחקר‪ .‬הדוגמאות יופקו דרך מתקן ראש באר יעודי‬
‫‪168‬‬
‫(‪ )Well Head‬שיותקן לאחר סיום עבודת הקידוח‪ .‬אם יתברר כי תוצאות החיפוש חיוביות וקיימות‬
‫עדויות משמעותיות לקיומו של מאגר נפט או גז בר הפקה בכמויות מסחריות‪ ,‬תוכן תכנית חדשה‬
‫(מכוח חוק התכנון והבניה) שמטרתה הפקת הנפט או הגז (התכנית תותאם למשרעת מרבץ הנפט‪,‬‬
‫כפי שתיחקר ועשויה לכלול קידוח‪0‬ים בנקודות אחרות‪ ,‬או להתבסס על קידוח קיים‪ ,‬בהתאם‬
‫לשיקולים התכנוניים שיהיו רלבנטיים בשלב עתידי זה)‪.‬‬
‫במסגרת קידוחי החיפוש לא מתוכננת כל פעולה של סידוק (‪ .)Fracking‬לצורך מבחני הפקה‪,‬‬
‫באתרים שימצאו רלוונטיים לכך‪ ,‬ישקל שימוש בהחדרת חומצות וחומרים כימיים נלווים‪ ,‬בדומה‬
‫למקובל בקידוחי הפקת מים‪ .‬ביצוע פעולות אלו יעשה רק לאחר מליטה‪ ,‬צינור ופרפורציה (ניקוב)‬
‫של מקטע ההפקה‪.‬‬
‫‪ 3.1.9.1‬פירוט ותיאור השימוש בחומרים כימיים במבחני ההפקה‬
‫לצורך מבחני ההפקה‪ ,‬באתרים שימצאו רלוונטיים לכך‪ ,‬ישקל שימוש בהחדרת חומצות וחומרים‬
‫כימיים נלווים‪ .‬ביצוע פעולות אלו יעשה רק לאחר מליטה‪ ,‬צינור ופרפורציה של מקטע ההפקה‪.‬‬
‫החומרים בהם יעשה שימוש הינם‪,HAI-OS ACID INHIBITOR ,CITRIC ACID :‬‬
‫‪ MUSOL A SOLVENT ,N-FLOW 325 ,HYDROCHLORIC ACID‬ו‪MORFLO III -‬‬
‫‪ .SURFEACTANT‬פירוט הרכבם הכימי‪ ,‬מספר ‪ ,CAS‬מספר או"ם‪ ,‬תפקידם וכמות מתוכננת‬
‫לשימוש ראה פירוט בטבלה ‪ 3.1.13.1‬להלן‪.‬‬
‫‪ 3.1.9.3‬פירוט ותיאור השימוש במים במבחני ההפקה‬
‫השימוש במים במבחני ההפקה יעשה במטרה למהול את התוספים וכדי להסיר בוץ קידוח (‪)Cake‬‬
‫מדפנות הקדח‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כדי לאפשר הכנסת מצלמה ייעודית לעומק הקידוח‪ ,‬שתצלם את‬
‫היחידות הגיאולוגיות הנקדחות‪ .‬בהצבת המצלמה איכות המים הינה גבוהה עם כמות חלקיקים‬
‫נמוכה‪ ,‬במטרה לייעל את השימוש במצלמת הקידוח‪ .‬בדומה לנוזל הקידוח‪ ,‬מקור המים בכל אתר‬
‫הינו מצנרת מים מקומית‪ ,‬מיכליות מים ניידות (משאיות) בשעת הדחק‪ ,‬או ממיחזור נוזלי הקידוח‬
‫(לאחר סינון והשקעת מוצקים מתאימה)‪ .‬נפח המים המשוער למטרות אלו הינו כ‪ 122 -‬מ"ק‬
‫בממוצע‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫‪ 3.1.12‬תחבורה במהלך ההקמה ובתפעול השוטף‬
‫נפחי התחבורה‪ ,‬בשלבי ההקמה והתפעול‪ ,‬צפויים להיות נמוכים ויכללו ‪ 12‬תנועות רכב כבד ו‪3 -‬‬
‫תנועות רכב קל ביום בשלב ההקמה (ממוצע)‪ ,‬ובשלב התפעול צפויה תנועה של ‪ 1‬משאיות ו‪12 -‬‬
‫תנועות רכב קל ביום (ממוצע)‪ .‬הנפחים החזויים מוצגים בטבלה ‪ 3.1.12.1‬עפ"י שלב ביצוע‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.12.1‬תנועות חזויות אל האתר וממנו‬
‫תנועות כלי רכב‬
‫סה"כ‬
‫‪( 1‬ע"ג מוביל)‬
‫‪( 1‬ע"ג מוביל)‬
‫‪( 1‬ע"ג מוביל)‬
‫‪1‬‬
‫סוג כלי הרכב‬
‫תדירות\משך זמן‬
‫משאית‬
‫משאית‬
‫משאית‬
‫משאית‬
‫עד ‪42‬‬
‫משאית‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫עד ‪5‬‬
‫משאית‬
‫רכב קל‬
‫משאית‬
‫רכב קל‬
‫כלל מכונות הקידוח למיניהן‬
‫‪15‬‬
‫משאית‬
‫ביובית לריקון מי שופכין‬
‫‪1‬‬
‫מיכלית‬
‫מיכלית לריקון מי אגן הבוץ‬
‫‪1‬‬
‫מיכלית‬
‫תדלוק‬
‫סחורה – תוספות לבוץ‬
‫הקידוח‬
‫‪1‬‬
‫משאית‬
‫חד פעמי‬
‫חד פעמי‬
‫חד פעמי‬
‫חד פעמי‬
‫כ‪ 11-12 -‬משאיות ביום‬
‫למשך שלושה ימים‬
‫חד פעמי‬
‫‪ 3-4‬תנועות ביום‬
‫חד פעמי‬
‫יומי‬
‫יומיים בשבוע השני של‬
‫ההקמה‬
‫בהתאם לצורך – לפי‬
‫קריאה טלפונית‬
‫בהתאם לצורך – לפי‬
‫קריאה טלפונית‬
‫פעם בשלושה ימים‬
‫‪1‬‬
‫משאית‬
‫חד פעמי‬
‫עד ‪ 12‬משאיות‬
‫משאית‬
‫מליטה‬
‫‪1‬‬
‫משאית‬
‫צוות ביצוע המליטה ומנהליו‬
‫(כולל פיקוח)‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫צוות תפעול (שתי משמרות)‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫מנהל האתר מטעם היזם‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫רתך – הסעה‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫גיאולוג (שתי משמרות)‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫מהנדס בוץ הקידוחים‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫שמירה וביטחון‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫מטרה‬
‫שלב‬
‫מחפר‬
‫מפלסת‬
‫פטיש הידראולי‬
‫מקדח יסודות‬
‫חצץ‬
‫הקמה‬
‫משאית מלט‬
‫הסעות‬
‫חיבור רשת המים‬
‫צוות ניהול‬
‫צנור הקדח‬
‫תפעול‬
‫בסיום שלב קידוח ומעבר‬
‫לשכבה גיאולוגית שונה‬
‫בסיום שלב קידוח ומעבר‬
‫לשכבה גיאולוגית שונה‬
‫בסיום שלב קידוח ומעבר‬
‫לשכבה גיאולוגית שונה‬
‫פעמיים ביממה – הלוך‬
‫ושוב‬
‫‪ 4‬פעמים ביום‬
‫בהתאם לצורך – לפי‬
‫קריאה טלפונית‬
‫פעמיים ביממה – הלוך‬
‫ושוב‬
‫פעמיים ביממה (לפחות)‬
‫או בנפרד לכל אחד‪ ,‬או‬
‫הסעה לפי משמרות‬
‫‪171‬‬
‫תנועות כלי רכב‬
‫סה"כ‬
‫בהתאם לדרישה‬
‫‪1‬‬
‫סוג כלי הרכב‬
‫תדירות\משך זמן‬
‫רכב קל לרוב‬
‫רכב קל‬
‫הפקת "לוגים" – מדידות‬
‫ובדיקות גיאולוגיות‬
‫‪1‬‬
‫משאית‬
‫הפקת "לוגים" – מדידות‬
‫ובדיקות גיאולוגיות – צוות‬
‫ומנהל‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫הפקת "קורים" – גלעיני‬
‫קידוח למחקר‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫קצין בטיחות‬
‫‪1‬‬
‫רכב קל‬
‫תקופתי‬
‫פעמיים ביום (לפחות)‬
‫בסיום שלב קידוח ומעבר‬
‫לשכבה גיאולוגית שונה –‬
‫עבודה למשך יממה מלאה‬
‫בסיום שלב קידוח ומעבר‬
‫לשכבה גיאולוגית שונה –‬
‫עבודה למשך יממה מלאה –‬
‫אקראי‬
‫‪ 4‬פעמים לכל נקודת קידוח‬
‫– אקראי‬
‫באופן אקראי או בהתאם‬
‫לצורך – לפי קריאה‬
‫טלפונית‬
‫אקראי‬
‫מטרה‬
‫שלב‬
‫צוות תחזוקה‬
‫פקח שטח מטעם היזם‬
‫ביקורים‬
‫רכב קל‬
‫‪ 3.1.11‬מקורות כח ואנרגיה ורעש‬
‫‪ 3.1.11.1‬פירוט מקורות האנרגיה באתר‬
‫להלן תאור מקורות הכוח והאנרגיה העיקריים ושל מפלסי הרעש הדומיננטיים האפשריים במהלך‬
‫ההקמה והקידוחים‪.‬‬
‫הקמת האתר‬
‫כלי צמ"ה מסוג באגר‪ ,‬שופל‪ ,‬מחפרון‪ ,‬משאית מנוף‪ ,‬מקדח כלונסאות וכדומה‪ ,‬בהתאם לאופי‬
‫האתר‪ .‬הכלים יעבדו במשך שבוע בשעות היום (בין ‪ 25:22‬ל‪ )19:22 -‬להכשרת השטח ופיזור‬
‫תשתית המצעים‪.‬‬
‫קידוח‬
‫מקדח (‪ – )Drilling Rig‬מסוג ‪.Atlas Copco RD20 III‬‬
‫על משאית המקדח מותקנים שני מנועים‪:‬‬
‫א‪ .‬מנוע ‪ – C27‬מנוע זה של חברת ‪ Caterpillar‬הינו המנוע הראשי של המקדח והוא מונח‬
‫בבסיס המשאית ומגדל הקידוח שיעבוד ‪ 14‬שעות ביממה (למעט תחזוקה יומית של כרבע‬
‫שעה) ובמשך כל השבוע (למעט בשבתות)‪ .‬המנוע הינו בעל ‪ 422‬כוחות סוס והספק של ‪552‬‬
‫קילוואט‪ .‬מנוע זה מהווה מקור הרעש העיקרי‪ .‬מפלס הרעש המרבי המצטבר‪ ,‬הצפוי במרחק‬
‫‪171‬‬
‫‪ 15‬מ' מהמקדח‪ ,‬עפ''י ספרות (‪ )HMMH‬הוא )‪ .83 dB(A‬גובהו של המנוע הוא כ‪ 1 -‬מ'‪ ,‬ושל‬
‫המפלט כ‪ 1.5 -‬מ'‪ .‬בקידוחי הניסיון ברמת הגולן‪ ,‬המקדח יהיה מורם כ‪ 1.5 -‬מ' מעל פני הקרקע‬
‫על ידי מתקן הגבהה‪ ,‬כך שגובה המנוע יהיה כ‪ 3.5 -‬מ' וגובה המפלט יהיה כ‪ 4 -‬מ'‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנוע ‪ – C13‬מנוע זה הינו המנוע הראשי של המשאית המשנעת את המגדל מאתר לאתר‪,‬‬
‫והוא מיועד גם להצבת מתקן הקידוח בשלב הקמת האתר‪ .‬זמן הפעלתו המשוער מגיע לכדי ‪4‬‬
‫שעות בלבד‪ ,‬בשלב ההקמה בלבד‪ ,‬בכל אתר קידוח‪ ,‬ופעילות זאת תתבצע רק בשעות היום‪.‬‬
‫גובהו של המנוע הינו כ‪ 1 -‬מ'‪.‬‬
‫גנרטור – גנרטור ‪ C15‬של חברת ‪ ,Caterpillar‬מדגם ‪ .CAT320‬הגנרטור מונע דיזל‪ ,‬בעל הספק של‬
‫‪ 312‬קילוואט ונתוניו הטכניים דומים לאלו של מנוע ‪( C13‬להזזת המקדח)‪ .‬הגנרטור מותקן בחופה‬
‫אקוסטית‪ ,‬המתוכננת למפלס הרעש המרבי של )‪ 62 dB(A‬במרחק ‪ 15‬מ'‪ .‬גובה הגנראטור בחופה‬
‫האקוסטית הוא כ‪ 1.5 -‬מ' וגובה המפלט שלו כ‪ 3.4 -‬מ' מעל פני הקרקע‪ .‬הגנרטור יפעל במשך כל‬
‫זמן הפעילות באתר‪ ,‬כלומר ‪ 5‬ימים בשבוע בכל שעות היממה‪.‬‬
‫משאבות ‪ – )Emsco Style( RS-F-1000‬משאבות אלו בנויות למעשה ממשאבה ומנוע (אשר‬
‫מונחים יחדיו על נגרר של משאית)‪ .‬בזמן שימוש בבוץ כנוזל קידוח‪ ,‬משאבה אחת תעבוד כל העת‬
‫והמשאבה השניה תשמש לגיבוי בלבד‪ .‬המנוע של חברת ‪ ,Caterpillar‬מדגם ‪ ,CAT D-398‬הינו‬
‫בעל ‪ 1222‬כ"ס‪ ,‬עוצמות דומות למנוע של המקדח עצמו (‪ .)C15‬המשאבה מותאמת למנוע‪ ,‬ולכן אף‬
‫היא בעלת ‪ 1,222‬כ"ס‪ .‬המשאבות תהיינה מושתקות במפלט‪ ,‬כך שמפלס הרעש המרבי הצפוי‬
‫במרחק ‪ 15‬מ' עפ''י הספרות (‪ )HMMH‬הוא )‪ .71 dB(A‬גובהה של המשאבה עם המנוע הוא כ‪1 -‬‬
‫מ'‪.‬‬
‫מדחסים – שיטת קידוח אוורור‪0‬ערפול מבוססת על שימוש במדחסים‪ .‬מדחסי האויר והמשאבות‬
‫יהיו מסוג שקט או מושתקים‪ ,‬כך שמפלס הרעש במרחק ‪ 15‬מ' לא יעלה מעל )‪ .60 dB(A‬שני‬
‫מדחסים יפעלו ‪ 14‬שעות‪ 4 ,‬ימים בשבוע‪ .‬גובהם של המתקנים הנ''ל כ‪ 3.2 -‬מ'‪ ,‬והם מהווים‬
‫מקורות רעש משניים (בהתאם‪ ,‬אינם נלקחים בחשבון בחיזוי הרעש בשל המיסוך האקוסטי‬
‫שיוצרים מקורות הרעש העיקריים)‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫נציין כי בזמן הקידוח‪ ,‬ובאם יידרש‪ ,‬יבוצע שימוש באחת המכונות בלבד‪ ,‬במשאבות הבוץ או‬
‫במדחסים‪ ,‬אך לא בשניהם יחדיו בזמן מקביל‪.‬‬
‫לפיד בטיחות – באתר הקידוח יוצבו שני לפידים פתוחים לשריפת גז‪ ,‬בשני קצוות האתר‪ .‬במידה‬
‫ויעלה הצורך בשחרור גזים מהקידוח יופעל לפיד אחד בלבד (בהתאם לכיוון הרוח)‪ .‬הלפיד יופעל‬
‫בעת הצורך בלבד ולא כדרך קבע‪ ,‬הפעלתו במקרים הנדרשים צפויה במשך מספר שעות ובשעות‬
‫היום בלבד‪ .‬גובהם של המתקנים הם כ‪ 12 -‬מ'‪ .‬הלפיד מהווה מקור רעש משני (נבלע ברעש‬
‫המקורות הדומיננטיים) שלא נלקח בחשבון בחיזוי הרעש‪.‬‬
‫איור ‪ :3.1.11.1‬מיקום מקורות רעש עיקריים באתר קידוח‬
‫‪ .1‬מנועי מקדח ‪RD 20‬‬
‫‪ .1‬משאבת בוץ עם מנוע ‪ 0‬מדחסים‬
‫‪ .3‬גנרטור בחופה אקוסטית‬
‫‪ 3.1.11.1‬משך עבודות ההקמה והתפעול‬
‫עבודות ההקמה – עבודות ההקמה יבוצעו במהלך כשבועיים‪ ,‬מתוכם ידרש כשבוע להכשרת‬
‫השטח ופיזור תשתית המצעים‪ ,‬ושבוע נוסף להצבה והתקנת המתקנים‪ .‬העבודות יבוצעו בשעות‬
‫היום בלבד ‪.5:22-19:22‬‬
‫עבודות הקדיחה – עבודות הקדיחה בקידוח לעומק של כ‪ 1522 -‬מ' צפויות להימשך כ‪ 45 -‬ימים (כ‪-‬‬
‫‪ 5‬שבועות)‪ .‬בהתאם ליחס זה‪ ,‬מוערך כי קידוח ‪ 4‬העמוק ביותר (כ‪ 1,122 -‬מ') צפוי להתבצע במשך‬
‫כ‪ 51 -‬יום (כ‪ 12 -‬שבועות)‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫הפעלת הקידוח תבוצע סביב השעון‪ .‬עבודת הקידוח תופסק בשבתות ובחגים והפסקה זו תימשך‬
‫כדי ‪ 34‬שעות בשבוע‪ ,‬החל מיום שישי בצהריים ועד לחצות הלילה במוצאי שבת‪.‬‬
‫‪ 3.1.11‬איכות אויר‬
‫מקורות פליטה מעבודות ההקמה – בשלב ההקמה צפויות פליטות חלקיקים (אבק) בהיקף קטן‬
‫יחסית‪ ,‬כתוצאה מעבודות עפר באמצעות ‪ 4‬כלים‪ :‬מחפר‪ ,‬מפלסת‪ ,‬באגר ומקדח כלונסאות וכן‬
‫מפריקת חומרים מהמשאיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬צפויה פליטת חלקיקי אבק מתנועה דלילה של משאיות (כ‪-‬‬
‫‪ 12‬ביום במקסימום) וכלי רכב קלים‪ ,‬ופליטות בלתי מוקדיות ממשטחים וערמות‪ .‬לאור היקף‬
‫הפעילות המצומצם הצפוי בהקמת האתר‪ ,‬פליטות אלו תהיינה בהיקף קטן יחסית‪ .‬לאור הריחוק‬
‫מקולטים (שימושי קרקע רגישים) והיותם של החלקיקים מזהם כבד יחסית שהשפעתו מעבר‬
‫למאות מ' בודדים זניחה ברוב המכריע של המקרים (עפ"י נסיוננו מעשרות מודלים)‪ ,‬לא צפויה‬
‫השפעה משמעותית מעבודות ההקמה בהיבט זה‪.‬‬
‫בשלב ההקמה צפויות גם פליטות ממנוע משאית הקידוח (‪ ,)C13‬הצפוי לעבוד כ‪ 4 -‬שעות‪ .‬מכיוון‬
‫שפליטות אלו נמוכות משמעותית מהפליטות המחושבות ממקורות הקידוח בשלב הקדיחה‪,‬‬
‫הוחלט שלא למדל מקור זה‪ ,‬אלא להתחשב בפליטות שלב התפעול כמקרה קיצון‪.‬‬
‫שריפת הדלק להנעת משאיות וכלי עבודה המגיעים ויוצאים מהאתר בשלב ההקמה‪ ,‬אינה מהווה‬
‫פוטנציאל לזיהום אוויר גבוה‪ ,‬שכן היקף התנועה בשטח קטן ביותר‪ .‬מיקום האתרים‪ ,‬הרחוק‬
‫משימושים רגישים‪ ,‬מאפשר פיזור של הזיהום‪ ,‬כך שפוטנציאל ההשפעה מגורם זה הינו זניח‪.‬‬
‫מקורות פליטה מהקידוח – באתר יוצבו מנועי דיזל ודיזלגנרטור להפעלת הכלים ואספקת חשמל‪.‬‬
‫תיאור מקורות אלו‪ ,‬כולל פרמטרים חיוניים לחישוב עילוי התימרה (גובה וקוטר המפלט‪,‬‬
‫טמפרטורת גזים במפלט‪ ,‬מהירות גזים‪ ,‬ספיקה וכיו"ב) וכן פליטות מחושבות של ‪,SO2, NOx‬‬
‫‪ NO2‬וחלקיקים ממקורות אלו מוצגים בפירוט בהמשך בפרק ‪ ,4.9‬המתאר את ההשפעות החזויות‬
‫מהקידוחים (שכאמור לא יבוצעו במקביל – העבודה תהיה בקידוח אחד בזמן נתון) על איכות‬
‫האויר באזור‪ .‬מקורות הפליטה שהוצבו במודל כוללים‪ :‬מנוע ‪ C27‬המפעיל את המקדח; גנרטור‬
‫לאספקת חשמל; משאבת בוץ; פליטות מלפיד הבטיחות‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫לפיד בטיחות – יופעל רק בעת ניסוי הפקה‪ ,‬או גילוי מצבור גז בתת הקרקע‪ .‬באתר יהיו ‪ 1‬לפידים‪,‬‬
‫אשר רק אחד יפעל בזמן נתון (כתלות בכיוון הרוח)‪ .‬הפעלת הלפיד תהיה בעת הצורך בלבד‪,‬‬
‫במצבים חריגים בהם ישנו צורך בשחרור גז מתת הקרקע‪ .‬גובה הלפיד כ‪ 12 -‬מ' וקוטרו כ‪ 15 -‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ 3.1.11.4‬מטרדי ריח ופליטות מזהמים‬
‫קיימת סבירות נמוכה מאוד לפליטה של מימן גופרתי (‪ )H2S‬מתת הקרקע‪ .‬אם במהלך הקידוח‬
‫תתגלה פליטה של גז מימן גופריתי‪ ,‬הוא יוזרם ממתקן ה‪ BOP -‬במערכת סגורה ללפיד‪ ,‬לשם‬
‫שריפתו‪ .‬בהינתן מצב בו אירעה תקלת דליפה במערכת‪ ,‬יופעל מנגנון ה‪ BOP -‬עד לתיקון התקלה‬
‫(ראה לעיל סעיף ‪ .)3.1.4‬לא צפויים מטרדי ריח מהקידוחים‪ ,‬גם במקרה חריג בו נשרף גז בלפיד‪,‬‬
‫שכן אין בפליטות שלאחר השריפה מרכיבים ארומטיים‪.‬‬
‫‪ 3.1.13‬חומ"ס‬
‫באתר הקידוח יבוצע שימוש ואחסון של חומרים‪ ,‬הנדרשים כתוספים לנוזלי קידוח‪ ,‬וכן דלקים‬
‫ושמנים‪ .‬נציין כי למעט סודה קאוסטית‪ ,‬החומרים המשמשים כתוספים לנוזלי הקידוחים אינם‬
‫רעילים‪ .‬טבלה ‪ 3.1.13.1‬מתארת בקיצור את הרכבם הכימי‪ ,‬מספרי ‪ CAS‬ואו"ם של חומרים אלו‪.‬‬
‫טבלה ‪ 3.1.13.1‬מתארת את השימוש‪ ,‬הכמות‪ ,‬אופן האחסון ואופן הסילוק של חומרים אלו‪ .‬נספח‬
‫‪ 4‬מציג ‪( MSDS‬גליון בטיחות) של חומרים אלו‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 3.1.13.1‬חומרים בהם יערך שימוש – שם מסחרי‪ ,‬הרכב כימי‪ ,‬מספר ‪ CAS‬ומספר או"ם‬
‫מספר‬
‫סידורי‬
‫שם החומר‬
‫הרכב כימי‬
‫שם מסחרי‬
‫מספר‬
‫מספר ‪ CAS‬או"ם‬
‫‪1.‬‬
‫‪CITRIC ACID‬‬
‫‪Citric Acid‬‬
‫‪---‬‬
‫‪77-29-2‬‬
‫‪---‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪CAUSTIC SODA‬‬
‫)‪Sodium hydroxide (>97%‬‬
‫‪---‬‬
‫‪3131-71-9‬‬
‫‪3291‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪CAUSTIC SODA‬‬
‫)‪Sodium hydroxide (60-100 %‬‬
‫‪---‬‬
‫‪3131-71-9‬‬
‫‪3291‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪SODA ASH‬‬
‫)‪Soda Ash (60-100 %‬‬
‫‪---‬‬
‫‪727-32-2‬‬
‫‪HAI-OS ACID INHIBITOR‬‬
‫)‪Propargyl alchol (5-10 %‬‬
‫‪---‬‬
‫‪317-32-7‬‬
‫‪5.‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪7.‬‬
‫‪8.‬‬
‫‪3221‬‬
‫)‪Methanol (30-60 %‬‬
‫)‪CMC (ALL GRADES‬‬
‫‪Sodium‬‬
‫‪carboxymethylcellulose‬‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫‪PAC- LV/HV‬‬
‫‪Carboxymethyl Cellulose‬‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫)‪Crystalling Silica , Quartz (<6 MILGEL ® (bentonite‬‬
‫‪---‬‬
‫‪37212-01-7‬‬
‫‪---‬‬
175
‫מספר‬
‫ או"ם‬CAS ‫מספר‬
‫שם מסחרי‬
‫הרכב כימי‬
‫מספר‬
‫סידורי‬
‫שם החומר‬
%)
---
37212-01-7
7797-71-7
---
Quartz, Crystalling Silica (1-5 BARITE
%)
9.
Barium Sulphate (barite) (89-95
%)
3722
7707-13-1
---
Hydrogen chloride (33-40 %)
HYDROCHLORIC ACID
10.
---
---
---
Acidic Ester (60-100 %)
N-FLOW 325
11.
---
2117-17-0
---
Cellulose-Nutshells
NUTPLUG (ALL GRADS)
12.
---
7777-71-7
POTASH
Potassuim Chloride
POTASSIUM CHLORIDE
13.
---
333-70-9
---
Ethylene glycol
ether (60-100 %)
97370-27-1
317-22-9
14.
Ethoxylated hexanol (10-30 %)
02712-74-9
9297
monobutyl MUSOL A SOLVENT
---
Dodecylbenzene sulfonic acid MORFLO
(10-30%)
SURFEACTANT
1-Methoxy-2-propanol
%)
III
15.
(10-30
---
---
SULFOTEX
PAX
---
---
---
Fatty Alcohols and nonionic DEFOAM A
surfactans (60-100 %)
17.
---
---
---
Highly refined base oil and ENEGOL RD-E 100
additives
18.
3221
02770-17-0
---
Diesel
DIESEL FUEL
19.
---
---
---
Hydrocarbon mix
PRODUCTION
FLUIDS
Fatty Alcohol Ether Sulfate
SULFOTEX PAX
16.
TESTS
20.
‫ שימוש אחסון וסילוק‬,‫ מטרה‬,‫ – חומרים בהם יעשה שימוש – כמות‬3.1.13.1 ‫טבלה‬
‫אופן הטיפול וסילוק‬
‫מהאתר‬
‫מיקום באתר‬
‫וצורת אחסון‬
‫שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫ בתיאום עם‬,‫לאתר מורשה‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫יובא לאתר‬
‫במועד‬
‫השימוש עצמו‬
‫ שפך אקראי יאסף ויפונה‬15 ‫שקים של‬
‫ בתיאום עם‬,‫ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במכולה‬
‫אופן השימוש‬
‫מטרת השימוש‬
‫כמות‬
‫מירבית‬
‫באתר‬
‫שם החומר‬
‫מספר‬
‫סידורי‬
‫מובא לאתר‬
‫ ליטר חומצה‬155 CITRIC ACID
‫לשימוש במידת הקידוח מוכן‬
‫הצורך במבחן לשימוש‬
‫הפקה‬
‫לנוזל מוסף במידת‬
‫ תוסף‬50 sacks
‫ שליטה הצורך לנוזל‬-‫קידוח‬
‫הקידוח‬
pH ‫ב‬
1.
CAUSTIC SODA
2.
‫‪176‬‬
‫מספר‬
‫סידורי‬
‫שם החומר‬
‫כמות‬
‫מירבית‬
‫באתר‬
‫מטרת השימוש‬
‫אופן השימוש‬
‫מיקום באתר‬
‫וצורת אחסון‬
‫אופן הטיפול וסילוק‬
‫מהאתר‬
‫יעודית‬
‫‪CAUSTIC SODA‬‬
‫לנוזל מוסף במידת‬
‫‪ 50 sacks‬תוסף‬
‫קידוח‪ -‬שליטה הצורך לנוזל‬
‫הקידוח‬
‫ב ‪pH‬‬
‫שקים של ‪ 15‬שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במכולה‬
‫יעודית‬
‫לנוזל מוסף במידת‬
‫‪ 20 sacks SODA ASH‬תוסף‬
‫קידוח‪ -‬שליטה הצורך לנוזל‬
‫הקידוח‬
‫ב ‪pH‬‬
‫שקים של ‪ 15‬שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫מובא לאתר‬
‫‪ 155 HAI-OS‬ליטר חומצה‬
‫‪ACID‬‬
‫לשימוש במידת הקידוח מוכן‬
‫‪INHIBITOR‬‬
‫הצורך במבחן לשימוש‬
‫הפקה‬
‫שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫‪3.‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪5.‬‬
‫יובא לאתר‬
‫במועד‬
‫השימוש עצמו‬
‫לנוזל מוסף‬
‫‪ 40 sacks CMC‬תוסף‬
‫קידוח‪ -‬שליטה הצורך‬
‫)‪GRADES‬‬
‫הקידוח‬
‫בצמיגות‬
‫ושליטה בסינון‬
‫במידת שקים של ‪ 15‬שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫לנוזל מוסף‬
‫‪ Optional PAC- LV/HV‬תוסף‬
‫קידוח‪ -‬שליטה הצורך‬
‫הקידוח‬
‫‪ If CMC‬בצמיגות‬
‫במידת שקים של ‪ 15‬שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫לנוזל מוסף‬
‫תוסף‬
‫קידוח‪ -‬שליטה הצורך‬
‫הקידוח‬
‫בצמיגות‬
‫במידת שקים של ‪ 15‬שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫לנוזל מוסף‬
‫מייצב הצורך‬
‫הקידוח‬
‫במידת שקים של ‪ 15‬שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫מובא‬
‫חומצה‬
‫לשימוש במידת הקידוח‬
‫הצורך במבחן לשימוש‬
‫הפקה‬
‫לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר יובא‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫מוכן במועד‬
‫השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות‬
‫‪11.‬‬
‫מובא‬
‫‪ 155 N-FLOW 325‬ליטר חומצה‬
‫לשימוש במידת הקידוח‬
‫הצורך במבחן לשימוש‬
‫הפקה‬
‫לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר יובא‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫מוכן במועד‬
‫השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות‬
‫‪12.‬‬
‫לנוזל מוסף‬
‫‪ 40 sacks NUTPLUG (ALL‬תוסף‬
‫קידוח‪ -‬מניעת הצורך‬
‫)‪GRADES‬‬
‫נוזל הקידוח‬
‫איבוד‬
‫קידוח‬
‫במידת שקים של ‪ 15‬שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫‪(ALL‬‬
‫‪6.‬‬
‫‪7.‬‬
‫‪is not‬‬
‫‪used‬‬
‫®‬
‫‪8.‬‬
‫‪9.‬‬
‫‪10.‬‬
‫‪13.‬‬
‫‪MILGEL‬‬
‫)‪(bentonite‬‬
‫‪100‬‬
‫‪sacks‬‬
‫‪ 20 sacks BARITE‬תוסף‬
‫קידוח‪-‬‬
‫משקל‬
‫‪HYDROCHLORIC‬‬
‫‪ACID‬‬
‫‪POTASSIUM‬‬
‫‪CHLORIDE‬‬
‫‪ 3.5‬קוב‬
‫תוסף‬
‫‪ Optional‬קידוח‪-‬‬
‫לנוזל מוסף‬
‫מונע הצורך‬
‫במידת שקים של ‪ 15‬שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לנוזל ק"ג שיאחוסנו לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫‪177‬‬
‫מספר‬
‫סידורי‬
‫כמות‬
‫מירבית‬
‫באתר‬
‫שם החומר‬
‫מטרת השימוש‬
‫‪ Not‬דיספרסיה‬
‫אופן השימוש‬
‫הקידוח‬
‫‪stored‬‬
‫‪on‬‬
‫‪location‬‬
‫מיקום באתר‬
‫וצורת אחסון‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫אופן הטיפול וסילוק‬
‫מהאתר‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫‪ 1.4‬קוב‬
‫מובא‬
‫חומצה‬
‫לשימוש במידת הקידוח‬
‫הצורך במבחן לשימוש‬
‫הפקה‬
‫לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר יובא‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫מוכן במועד‬
‫השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות‬
‫‪ 1.4‬קוב‬
‫מובא‬
‫חומצה‬
‫לשימוש במידת הקידוח‬
‫הצורך במבחן לשימוש‬
‫הפקה‬
‫לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר יובא‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫מוכן במועד‬
‫השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות‬
‫‪16.‬‬
‫מובא‬
‫‪ 155 SULFOTEX PAX‬ליטר חומצה‬
‫לשימוש במידת הקידוח‬
‫הצורך במבחן לשימוש‬
‫הפקה‬
‫לאתר שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר יובא‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫מוכן במועד‬
‫השימוש עצמו הרשויות הסביבתיות‬
‫‪17.‬‬
‫‪DEFOAM A‬‬
‫‪50 gals‬‬
‫מונע הקצפה‬
‫מוסף‬
‫הצורך‬
‫הקידוח‬
‫במידת חביות‬
‫לנוזל שתמוקמנה‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫‪ENEGOL‬‬
‫‪100‬‬
‫‪4-50 gal‬‬
‫‪drums‬‬
‫חומר מסכך‬
‫מוסף‬
‫הצורך‬
‫הקידוח‬
‫במידת חביות‬
‫לנוזל שתמוקמנה‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫הפעלת‬
‫הגנרטור‬
‫משמש להפעלת חביות‬
‫שתמוקמנה‬
‫הגנרטור באתר‬
‫במכולה‬
‫ייעודית‬
‫שפך אקראי יאסף ויפונה‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫במהלך חביות‬
‫‪ 10 – 15 PRODUCTION‬תוצר מבחני מופק‬
‫‪ barrels if TESTS FLUIDS‬הפקה לצורך מבחני ההפקה שתמוקמנה‬
‫ומועבר לבדיקות במכולה‬
‫‪ tested‬בדיקות‪.‬‬
‫ייעודית‬
‫מעבדה‬
‫חביות ודגימות הפסולת‬
‫לאחר האנליזות יפונו‬
‫לאתר מורשה‪ ,‬בתיאום עם‬
‫הרשויות הסביבתיות‬
‫‪MUSOL‬‬
‫‪SOLVENT‬‬
‫‪A‬‬
‫‪14.‬‬
‫‪15.‬‬
‫‪18.‬‬
‫‪19.‬‬
‫‪20.‬‬
‫‪MORFLO‬‬
‫‪III‬‬
‫‪SURFEACTANT‬‬
‫‪RD-E‬‬
‫‪DIESEL FUEL‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪liters‬‬
‫‪ 3.1.14‬שפכים‬
‫באתר צפויה להיווצר כמות קטנה של שפכים סניטריים בעת ההקמה והתפעול‪ .‬לשימוש צוות‬
‫העובדים המצומצם (עד שישה עובדים קבועים בו זמנית) יחוברו כיורים ושירותים למיכל אטום‪,‬‬
‫שירוקן ע"י ביובית מעת לעת‪ ,‬בהתאם לצורך‪ .‬המיכל יפונה מהאתר לעת סיום העבודות‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫‪ 3.1.15‬תשטיפים‬
‫באתר הקידוח לא צפויות כמויות משמעותיות של תשטיפים‪ .‬שיפועי האתר (מעל ‪ )1%‬יכתיבו את‬
‫זרימת מי הנגר והתשטיפים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬באזור התפעולי הממוכן ובאגן בוץ הקידוח יפרסו יריעות ‪ HDPE‬למניעת חדירת מזהמים‬
‫לתת הקרקע‪ .‬יריעות ה‪ HDPE -‬יונחו מתחת למצעים‪ .‬אגן הבוץ ירוקן ע"י מיכלית ותדירות הפינוי‬
‫תקבע לפי הצורך‪ .‬בידוד משטח העבודה מהנגר העילי יעשה על ידי תעלת ניקוז בעומק של ‪ 2.5‬מ'‬
‫ועל ידי סוללות עפר‪ .‬מערכת ניקוז זו תבודד את שטח האתר משאר השטח הסובב ותמנע‬
‫התפתחות נזקי אירוזיה‪.‬‬
‫טיפולים בכלים מדרג גבוה יבוצעו במוסך מורשה מחוץ לאתר (בקצרין או ישובים סמוכים)‪ .‬מיכל‬
‫הסולר העילי יוצב על גבי מאצרה וממנו יוזרם סולר אל מתקני הקידוח (מנוע הקידוח‪ ,‬דיזלגנרטור‬
‫וכיו"ב)‪ .‬נוזלי הקידוח יאוחסנו במכלים וחומ"ס במחסן ייעודי סגור‪.‬‬
‫מנהל אתר הקידוח יבצע סקירה ויזואלית יומית באתר‪ .‬במידה וימצאו כתמי דלק משמעותיים הם‬
‫יטופלו ויוסרו‪ ,‬וכן יטופלו בדחיפות מירבית תקלות דליפה מהצנרת (החלפת מצעים וכיו"ב)‪.‬‬
‫במידה וימצאו כתמים‪ ,‬המעידים על זיהום משמעותי‪ ,‬יבוצע דיווח ליחידה הסביבתית המרחבית‬
‫ולאגף חומ"ס במשרד להג"ס – צפון‪ .‬הטיפול בזיהום יבוצע בהתאם להוראות המשרד להג"ס‪.‬‬
‫‪ 3.1.15.1‬תשטיפים ונגר באתר ודרכי טיפול‬
‫הטיפול בנגר העילי והסדרת תעלות הניקוז יבוצע בהתאם לדו"ח הידורלוגי המוצג בנספח ‪ ,11‬כך‬
‫שאתרי הקידוחים יתנו מענה לנגר העילי‪ ,‬הן מחוץ לאתר על ידי סוללות מגן והן בתוככי האתר‬
‫בזרימתו אל אגן הבוץ‪ .‬טבלה ‪ 3.1.15.1‬מציגה את מקורות התשטיפים בהתאם לכמות הנגר בתחום‬
‫הרישיון‪.‬‬
‫‪ 3.1.14‬אבטחה וביטחון‬
‫אתרי הקידוח אינם אתרים רגישים בטחונית ואינם שונים בהיבט זה מכל אתר עבודה אחר‪ .‬היזם‬
‫יפעל לפי הנחיות גורמי הבטחון ודרישותיהם בזמן הביצוע‪ .‬ככלל‪ ,‬אתרי הקידוח יגודרו בכדי‬
‫למנוע כניסת בעלי חיים או בני אדם אל האתר‪ .‬תתאפשר כניסה משער אחד בלבד שישמש כשער‬
‫‪179‬‬
‫טבלה ‪ :3.1.15.1‬מקורות התשטיפים‪ ,‬כמויות נגר ודרכי טיפול‬
‫שטח‬
‫מתחם‬
‫(מ"ר)‬
‫מתחם‬
‫כמות נגר‬
‫(מ"מ‪0‬יום)‬
‫דרכי טיפול‬
‫שטח תפעולי ממוכן ‪ -‬שטח בעל פוטנציאל זיהום‪:‬‬
‫מיכל סולר‪ ,‬משטח אחסון‬
‫כימיקלים (מקורה)‪ ,‬בור שיקוע‬
‫ומערכת הכנת בוץ קידוח‪.‬‬
‫בידוד מהקרקע ע"י יריעת ‪HDPE‬‬
‫‪ 1222‬מ"ר‬
‫‪152‬‬
‫‪ 0‬מאצרה ואיסוף באגן בוץ‬
‫הקידוח‪ .‬שאיבה ופינוי ע"י קבלן‬
‫בהתאם לצורך‬
‫שטחי תפעול כלליים ‪ -‬שטח שאינו בעל פוטנציאל זיהום‪:‬‬
‫שטחי אחסון צינורות‪ ,‬משרדים‪,‬‬
‫שטחי שירות טכני‪ ,‬אחסון כללי‪,‬‬
‫חניות ודרכים‪.‬‬
‫‪ 5222‬מ"ר‬
‫‪152‬‬
‫איסוף ע"י תעלות ניקוז מחוץ‬
‫לאתר‬
‫ראשי‪ .‬כניסת רכב לתחום המתקן תאושר אך ורק לרכב החיוני לפעילות המתקן‪ .‬כניסת גורם זר‪,‬‬
‫המבקש להכנס לשטח המתקן‪ ,‬תעשה רק אחרי בירור מטרת כניסתו ובדיקת זהותו‪ .‬אמצעי קשר‬
‫עם אחראי הבטחון המרחבי ומשטרת ישראל יהיה באמצעות טלפון נייד וקשר מחשבים‪ .‬התאורה‬
‫תופנה פנימה אל תוככי האתר עצמו (תאורת ‪ ,)Cut-Off‬תוך מזעור ככל הניתן של זיהום אור אל‬
‫מחוץ לגבולותיו (ראה ניתוח בהמשך בסעיף ‪ .)4.4‬תיק אבטחה הכולל ארועים ותגובות ("חפץ‬
‫חשוד"‪ ,‬ארוע פח"ע‪ ,‬חדירת חשודים‪ ,‬גורמים פליליים וכו') יוכן על ידי אחראי האבטחה למתקן‬
‫וימצא במשרד מהנדס הקידוח או בקרון הבקרה‪ .‬תדריכים ותרגולי אבטחה ופינוי יעשו בתחילת‬
‫הפעילות‪ .‬בדיקות של תקינות האבטחה יעשו באופן מדגמי במהלך היום והלילה‪.‬‬
‫‪ 3.1.15‬סגירת אתר קידוח‬
‫לאחר סיום עבודות הקידוח יפונה האתר מכל ציוד הקידוח והתשתית הנלווית אליו‪ ,‬אלא אם‬
‫אותר השטח והוסכם‪ ,‬על דעת כל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬כמיטבי לצורך הפקת נפט מסחרית – דבר‬
‫שיחייב אישור תכנית על פי דיני התכנון והבניה‪.‬‬
‫פינוי האתר מחייב את העברתם של חומרים מסוכנים שלא נעשה בהם שימוש לאתר הקידוח‬
‫הבא‪ ,‬ולבסוף הם יועברו לאתר פסולת מסוכנת או יוחזרו לספק‪ ,‬עפ"י כל דין‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫סגירת האתר תכלול את שיקומו והסרת הגידור סביבו‪ .‬המצעים‪ ,‬אשר הובאו לאתרים יוסרו מהם‬
‫בסיום עבודות הקידוח‪ ,‬למעט באתרים בהם ינתן אישור להותירם במקומם‪ .‬סגירת ראש הקדח‬
‫תעשה באמצעים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫אטימת הקדח לצמיתות – בשיטת איטום המקובלת בקידוחים (‪ 52‬מ' בטון בראש כל מקטע‬
‫של הקידוח‪ ,‬מילוי הקדח במים שפירים וסגירתו בפקק עליון)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סגירת הקדח כהכנה להפקה עתידית באתר – הצבת פקק עליון‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במידה וידרש על ידי רשות המים יסומן ראש הקידוח ע"י צינור בולט מפני הקרקע (בקוטר‬
‫של "‪ 3.5" – 4.5‬ובגובה של ‪ 1.5‬מ')‪ ,‬אשר יוקף בחבית מבוטנת‪ ,‬כמקובל בקידוחי ניטור‬
‫הידרולוגיים וכמתחייב על פי הוראות השירות ההידרולוגי‪.‬‬
‫שיקום אתרי קידוח לאחר סגירתם יכלול את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פינוי כל המתקנים‪ ,‬הציוד והפסולת משטח הקידוח לאתר מאושר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסרה ופינוי של מצעי האתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חריש של שטח האתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיזור אדמת החישוף בשכבה אחידה של ‪ 12‬ס"מ לפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שטחים חקלאיים יושבו לחקלאים להמשך עיבודם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שטחים טבעיים יוזרעו עפ"י הנחיות אקולוגיות‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫פרק ד' – פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות של הבקשה‬
‫‪ 4.1‬כללי‬
‫פרק זה בוחן את פוטנציאל ההשפעות הסביבתיות‪ ,‬שתיתכנה עם ביצועם של הקידוחים‬
‫המבוקשים באתרים הנבחרים ואת האמצעים הנדרשים למניעתן או מזעורן‪ .‬בניתוח הושם דגש‬
‫על בחינת ההשפעות הסביבתיות הרלוונטיות לכל אתר‪ ,‬מהיבטים אלו‪ :‬רעש‪ ,‬איכות אויר‪,‬‬
‫הידרולוגיה‪ ,‬חזות ונוף ואקולוגיה‪.‬‬
‫הפרק בוחן את ההשפעות הסביבתיות בהתאם למאפייניהן‪ ,‬כך שחלקן נבחן איכותית (לדוגמה‪,‬‬
‫רגישות נופית) וחלקן נבחן כמותית (לדוגמה‪ ,‬מודלים לרעש ואיכות אויר)‪.‬‬
‫‪ 4.1‬הערכת השפעות על מקורות מים וקרקע‬
‫תכנית הקידוחים המלאה הועברה לידי הגורמים המוסמכים ברשות המים אשר בחנו את הבקשה‪,‬‬
‫ניתחו את ההשפעות הצפויות על מקורות מים ואישרו את ביצוע הקידוחים (אישור מצ"ב בנספח‬
‫‪.)13‬‬
‫‪ 4.1.1‬השפעה צפויה על מים עיליים‬
‫‪ 4.1.1.1‬מים עיליים‬
‫כל אתרי הקידוח אינם ממוקמים על עורקי ניקוז ראשיים או משניים‪ ,‬המופיעים בתמ"א ‪ 34‬ב\‪,3‬‬
‫וג ם לא על עורקי ניקוז קטנים‪ ,‬אשר אינם מופיעים בתמ"א‪ .‬לפיכך לא תהיה לקידוחים השפעה‬
‫משמעותית על זרימה בנחלים ובערוצים‪.‬‬
‫מרבית אתרי הקידוח ממוקמים בשטח המוגדר בתמ"א ‪\34‬ב\‪ 4‬כבעל פגיעות גבוהה של מי תהום‬
‫(אזור א'‪ ,)1‬ומקצתם מצוי באזור המוגדר בתמ"א כבעל פגיעות בינונית (ב')‪ .‬שניים מאתרי‬
‫הקידוחים ממוקמים בסמוך לערוצים משניים או עיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קידוח ‪ – 4‬כ‪ 522 -‬מ' בסמוך לערוץ משני של נחל סמך ולמעיין קטן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קידוח ‪ – 5‬כ‪ 152 -‬מ' מדרום לנחל דליות (אולם בתוך אגן הניקוז המוסדר של מחצבת‬
‫דליות)‪.‬‬
‫‪182‬‬
‫קידוחים אלו וכן קידוחים נוספים מצויים בתחום אגני הניקוז של הנחלים העיקריים המנקזים את‬
‫דרום רמה"ג (ראה איור ‪.)1.4.5.1‬‬
‫‪ 4.1.1.1‬מקורות זיהום אפשריים‬
‫ככלל‪ ,‬זיהום מקורות מים עיליים בקרבת הקידוחים (ערוצי נחלים‪ ,‬מעיינות וכד') עלול להתרחש‬
‫במקרה בו יזרמו תשטיפים ושפכים באופן בלתי מבוקר מאתר הקידוח אל הסביבה‪ .‬באתר הקידוח‬
‫עשויים להיווצר תשטיפים ושפכים מהמקורות הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נוזלים העולים עם בוץ הקידוח מהקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מים מהתפרצות ארטזית מאקוויפר יחידת המטרה‪ ,‬העולים עם מזהמים (הידרוקרבונים)‬
‫אל פני הקרקע‪ .‬בשל התנאים ההידרולוגיים המרחביים ההסתברות לאפשרות זו קטנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשטיפים של דלקים וחומ"ס כתוצאה מכשל במערך התפעול באתר (מיכלי האחסון‬
‫והמאצרות) ובהגעה אליו (הסעת חומרים)‪.‬‬
‫‪ 4.1.1.3‬הערכת הפוטנציאל לזיהום ואמצעים למניעתו‪:‬‬
‫כל מקורות הזיהום באתר הקידוח ימוגנו כמתחייב‪ ,‬ולפיכך הפוטנציאל לזיהום מקורות מים‬
‫עיליים הוא זניח‪ .‬התכנון כולל את האמצעים הבאים למניעת זיהום‪:‬‬
‫מיחזור נוזלים מבוץ הקידוח ואחסון המוצקים באגן אטום – בוץ הקידוח שיעלה למפלס הקרקע‬
‫ישאב במערכת סגורה אל מתקן הפרדה מכני‪ .‬הנוזלים יאגרו במיכלים ייעודיים ויערך בהם שימוש‬
‫חוזר‪ ,‬ואילו המוצקים (מטחן) יאוחסנו באגן אטום לחלחול מזהמים‪ ,‬שידופן ביריעות ‪.HDPE‬‬
‫שימוש בתוספים לא מזהמים – התוספים להכנת נוזלי הקידוח‪ ,‬בהם יערך שימוש‪ ,‬מקובלים‬
‫בקידוחי מים ואינם בעלי פוטנציאל לזיהום מים (‪.)API RP 13D‬‬
‫איסופם וסילוקם המוסדר של שפכים סניטריים – השפכים הסניטריים משירותים וכיורים יסולקו‬
‫למיכל אטום‪ ,‬שירוקן מעת לעת באמצעות ביובית‪ .‬לא תבוצע הזרמה פתוחה של ביוב אל מחוץ‬
‫לגבולות הקידוח‪.‬‬
‫תעלה היקפית – במידת הצורך ולשם בידוד מירבי של משטח העבודה מהנגר העילי תיחפר תעלת‬
‫הגנה היקפית‪.‬‬
‫‪183‬‬
‫אחסון ושימוש בדלק בהתאם לתקנות – מיכל הדלק יוצב על גבי מאצרה אטומה בנפח ‪.112%‬‬
‫העברת הדלקים למנועים תבוצע באמצעות דלקן‪.‬‬
‫אחסון חומ"ס בהתאם לתקנות – חומרים מסוכנים יאוחסנו במחסן מקורה‪.‬‬
‫נוזלי מאצרות – באתר ימצא מיכל אטום בנפח ‪ 1‬קוב לאחסון מי מאצרות‪ ,‬אליו ישאבו נוזלי‬
‫המאצרות במקרה ויכילו שמנים‪ 0‬דלקים‪ .‬השאיבה תעשה ע"י משאבה יעודית שתשמר באתר‬
‫למקרה הצורך‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאצרה ניידת תשמר באתר כגיבוי או לצורך שימוש אד‪-‬הוק‪.‬‬
‫מערכת בטחון למניעת זרימה בלתי מבוקרת של נוזלים – מתקן ‪ BOP‬יותקן באתר הקידוח‪.‬‬
‫המתקן ימנע פריצה בלתי מבוקרת של נוזלים אל מחוץ לקידוח‪ .‬לאור מפלסי הקידוחים ועומק‬
‫יחידת המישאש ניתן להעריך כי האפשרות לפריצות בלתי מבוקרות נמוכה מאוד‪.‬‬
‫במידה וידרש שחרור של נוזלים מהקידוח הוא יבוצע באופן מבוקר ואיטי אל מתקן הפרדת‬
‫המוצקים‪ .‬ממתקן ההפרדה יוזרמו הנוזלים אל מיכלי הבוץ שיוצבו באתר‪ .‬במקרה קיצוני‪,‬‬
‫שסבירותו נמוכה מאוד‪ ,‬בו כמויות הנוזלים שיש לשחררם גדולות‪ ,‬יעצר הקידוח או שהנוזלים‬
‫יוזרמו לאגן הבוץ האטום‪ .‬הנוזלים‪ ,‬שיוזרמו לאגן הבוץ‪ ,‬ידגמו ובהתאם לתוצאות הדגימה יועברו‬
‫לאתר פינוי מאושר‪ ,‬בכפוף להנחיות המשרד להג"ס‪.‬‬
‫טרם הקדיחה וכן על בסיס עתי במהלכה‪ ,‬יעבור כל עובד תדרוך לגבי זיהוי‪ ,‬מניעה וטיפול בליקויים‬
‫ודליפות‪ .‬מדי משמרת תערך בדיקה ויזואלית ותדווח למנהל האתר‪ .‬במקרה של כשל ודליפה יופעל‬
‫באתר נוהל לטיפול בשפך‪ ,‬ובמקביל יועבר דיווח לרשויות‪.‬‬
‫‪ 4.1.1‬מי תהום‬
‫א‪ .‬מניעת זיהום האקוויפר מנוזלי הקידוח‬
‫האקוויפר החשוב והרגיש ביותר באזור הוא אקוויפר הבזלת‪ .‬רגישות לסיכון האקוויפר צריכה‬
‫להיבחן כתוצאה של חלחול מזהמים מפני הקרקע‪ ,‬דרך צנרת הקידוח‪ ,‬או כתוצאה ממעבר של‬
‫הידרוקרבונים משכבת המטרה דרך הקדח‪ .‬עובי התווך הלא רווי‪ ,‬מעל תת‪-‬האקוויפר האזורי‬
‫העמוק‪ ,‬נע בין אפס לבין מאה מטרים‪ ,‬כאשר מספר שכבות הקרקע האטימות ועוביין משתנה‬
‫ממקום למקום ואינו ידוע‪ .‬בנוסף לתת‪-‬האקוויפר האזורי קיימים אקוויפרים שעונים‪ ,‬רדודים‪,‬‬
‫אשר הימצאותם ועוביים גם הוא משתנה ממקום למקום‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫מכיוון שקידוחי הבקשה חודרים את אקוויפר הבזלת בדרכם אל שכבת המטרה‪ ,‬הידרוקרבונים‪,‬‬
‫אשר יזרמו או ישאבו במעלה הקידוחים‪ ,‬עשויים לזהם את האקוויפר‪ .‬לפי המפה הסטרוקטורלית‬
‫של בסיס הבזלת (איור ‪ ,)4.1.1.1.1‬בצפון מערב שטח הבקשה‪ ,‬בסיס אקוויפר הבזלת מצוי מתחת‬
‫לרום מפלס אקוויפר תצורת מישאש‪ -42( ,‬עד ‪ -42‬מתחת לפני הים כפי שנמדד בקידוח 'מיצר ‪.)'3‬‬
‫היות שקיימת אי וודאות לגבי השתרעות אקוויפר תצורת מישאש‪ ,‬ראוי להיערך לתרחיש מחמיר‪,‬‬
‫בו קיימת אפשרות של זיהום אקוויפר הבזלת על ידי מים והידרוקרבונים מתצורת מישאש‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש לדאוג לאטימה מוחלטת של החתך ההיקפי של הקידוח לאורך כל חתך הבזלת‪ ,‬לפני‬
‫הגעת הקדיחה אל סלעי חבורת הר הצופים‪ ,‬ולמנוע בכך את זיהום האקוויפר על ידי‬
‫הידרוקרבונים משכבת המטרה‪.‬‬
‫למניעת זיהום מי תהום ינקטו האמצעים הבאים‪:‬‬
‫שמירה על לחץ נמוך בקדח – בתוך הקדח תשמרנה רמות לחץ שוות או נמוכות ביחס ללחץ מי‬
‫התהום (קידוח בתת‪-‬לחץ)‪ ,‬כך שהתנועה האפשרית של הנוזלים תהיה מהסביבה אל הקדח ולא‬
‫להיפך‪ .‬בצורה זו‪ ,‬לא יכנסו נוזלי הקידוח אל האקוויפר (תנועת הנוזלים תהיה הפוכה) טרם דיפון‬
‫ומליטת הקדח‪.‬‬
‫דיפון דפנות הקדח – לבידוד האקוויפר מזיהום‪ ,‬שמקורו יתכן בחלחול מזהמים מפני הקרקע דרך‬
‫צנרת הקידוח‪ ,‬או במעבר מזהמים דרך הצנרת משכבות המטרה שמתחתיו‪ ,‬יבוצעו הפעולות‬
‫המוצגות להלן‪ .‬מבנה הקדח‪ ,‬הכולל צנרת אטומה (‪ ,)Casing‬ידופן במליטה והמרווח שבין הצנרת‬
‫ודפנות הקדח יאטם‪ .‬הדיפון יבוצע בשלבים‪ .‬השלב הראשון יבוצע בעומק רדוד‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫תבוצע מליטה נוספת‪ ,‬כאשר הקידוח יגיע לתחתית שכבת האקוויפר‪ .‬כך גם‪ ,‬עם המשך ההליך‬
‫והעמקת הקדיחה‪ ,‬צינור מגן יוחדר ובכל מעבר של שכבת סלע‪ ,‬הדיפון ימשיך עד להשלמתו‪.‬‬
‫באופן זה שכבות המליטה שבדפנות הקדח תחצוצנה בין בוץ קידוח‪ ,‬הנושא חומרים משכבות‬
‫המטרה‪ ,‬לבין האקוויפר‪ ,‬ויובטח איטומו של הקדח‪ .‬תיאור מורחב של אופן ביצוע המליטה מוצג‬
‫בסעיף ‪.3.1.5-4‬‬
‫שימוש בתוספים לא מזהמים – יבוצע שימוש בתוספים שאינם גורמי זיהום ואינם נחשבים‬
‫רעילים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במעבר בשכבות האקוויפר (טקיה) יבוצע שימוש בשיטה בה השימוש בנוזלים‬
‫ותוספים הוא מינימאלי – שיטת האוורור\ערפול‪ ,‬שתוארה לעיל‪ .‬שיטה זו מתבססת על החדרת‬
‫אויר בלחץ‪ ,‬ובכך ממזערת את הסיכון לזיהום האקוויפר‪.‬‬
‫‪185‬‬
‫ב‪ .‬מניעת זיהום האקוויפר בשל התפרצויות ארטזיות‬
‫תצורת מישאש מכילה מי תהום כלואים‪ ,‬אשר פרצו בצורה ארטזית בקידוח 'מיצר ‪ .'3‬לפיכך קיים‬
‫סיכוי לפריצה ארטזית של מים‪ ,‬עם או ללא הידרוקרבונים‪ ,‬בקידוחי החיפוש‪ .‬על מנת למנוע‬
‫זיהום של אקוויפר הבזלת‪ ,‬תבוצע מליטה של דפנות יחידת אקוויפר הבזלת‪ ,‬טרם הירידה בעומק‬
‫אל יחידת המישאש‪ .‬צינור המגן ושכבת המלט בדפנות הקדח ימנעו את זיהום האקוויפר ממי‬
‫התפרצות ארטזית העשויים לעלות עם הידרוקרבונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מניעת זיהום אקוויפר חבורת יהודה‬
‫אקוויפר חבורת יהודה מכיל מים כלואים‪ .‬האקוויפר נחדר בדרום הגולן‪ ,‬בקידוחי מיצר ובצפון‬
‫הגולן‪ .‬יש להניח כי האקוויפר רציף לאורך כל הגולן‪ .‬מכיוון ששכבת סלעי האקוויפר מצויה מתחת‬
‫לשכבות המטרה‪ ,‬יש להימנע מהגעה אליה במהלך הקדיחה‪.‬‬
‫הקידוחים המתוכננים במסגרת הבקשה יגיעו עד ליחידת מנוחה (חבורת הר הצופים) בקידוחים‬
‫העמוקים ביותר‪ ,‬ולא יחדרו לעומק‪ ,‬אל עבר חבורת יהודה‪ .‬בהתאם למודל הגיאולוגי‪ ,‬תישמר לכל‬
‫הפחות‪ ,‬שכבת סלע בעובי של ‪ 52‬מ' בין תצורת מנוחה וחבורת יהודה‪ .‬מכאן שלא צפוי סיכון‬
‫לזיהום אקוויפר חבורת יהודה‪.‬‬
‫‪ 4.1.3‬מניעת דליפות החומרים המאוחסנים באתר‬
‫תנאים העלולים לגרום לדליפת חומרים באתר הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כשל או תאונה בציוד הטיפול ו\או האחסון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפרה של נהלי עבודה וכללי בטיחות באתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אירוע חיצוני כגון אסון טבע (רעידת אדמה)‪.‬‬
‫האמצעים והנהלים שינקטו למניעת דליפות חומרים באתר מוצגים להלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אסורה הזרמה פתוחה של בוץ קידוח‪ ,‬שפכים ותשטיפים אל מחוץ לגבולות אתר הקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בוץ הקידוח‪ ,‬העולה בראש הקידוח‪ ,‬יטופל במתקן המפריד מוצקים ונוזלים‪ .‬נוזלים יוזרמו‬
‫בצנרת ויאוחסנו במיכלים ייעודיים‪ ,‬ומוצקים יועברו לאגן ייעודי (אגן בוץ) שרצפותיו‬
‫ודפנותיו אטומות ביריעות ‪.HDPE‬‬
‫‪186‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך הקידוח ינקוט מנהל הקידוח באמצעים הנדרשים לשמירה על רמות לחץ בתוך‬
‫הקדח השוות או נמוכות מהלחץ ההיקפי (ההידרוסטטי) של מי התהום (תת לחץ)‪,‬‬
‫למניעת זרימה של נוזלים מתוך הקידוחים אל האקוויפרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקדח יצופה שכבת מלט בשלבים‪ ,‬עפ"י תכנית מליטה מפורטת‪ .‬טרם העמקת הקידוח‬
‫ליחידות שמתחת לאקוויפר הבזלת תבוצע מליטה באופן שתבטיח את אטימת הקדח‬
‫לאורך שכבת האקוויפר ומעבר לה‪ .‬מליטת הקדח תימשך לכל אורכו ותבוצע בכל מקטע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה בו ידרש שחרור מבוקר של נוזלים מראש הקידוח‪ ,‬יבוצע שחרור מבוקר של‬
‫הנוזלים‪ ,‬באמצעות מתקן ה‪ ,BOP -‬אל מתקן ההפרדה ומשם אל מיכלים ייעודיים‪ .‬במידה‬
‫ושפיעת הנוזלים עולה על יכולת הקיבול של המכלים הייעודיים יחליט מנהל הקידוח על‬
‫אחד הפתרונות הבאים‪ ,‬לאחר תיאום עם הרשויות‪:‬‬
‫‪ .a‬איטום הקידוח וסגירתו‪.‬‬
‫‪ .b‬הזרמת הנוזלים לאגן הבוץ שדפנותיו אטומות ומשם במיכלית לאתר פינוי‬
‫מורשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איסור השימוש בתוספים העשויים לגרום לזיהום של קרקע ומי תהום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שפכים סניטריים משירותים וכיורים יסולקו למיכל אטום שירוקן באמצעות ביובית בתום‬
‫העבודות באתר או בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיכלי דלק באתר יוצבו על גבי מאצרות אטומות בנפח ‪ .112%‬העברת הדלקים למנועים‬
‫תבוצע באמצעות דלקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫באתר ימצא מיכל אטום בנפח ‪ 1‬קוב לאחסון מי מאצרות‪ ,‬אליו ישאבו נוזלי המאצרות‬
‫במקרה ויכילו שמנים‪ 0‬דלקים‪ .‬השאיבה תעשה ע"י משאבה יעודית שתשמר באתר‬
‫למקרה הצורך‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאצרה ניידת תשמר באתר כגיבוי או לצורך שימוש אד‪-‬הוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרים מסוכנים יאוחסנו במחסן מקורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בראש הקידוח יותקן מכשיר ייעודי למניעת התפרצויות לא רצויות ולמניעת זרימות‬
‫ופליטות בלתי מבוקרות של נוזלים וגזים בלחצים שונים‪ .‬המתקן – מכשיר ה‪– BOP -‬‬
‫יותקן במרתף הקידוח‪.‬‬
‫‪187‬‬
‫‪‬‬
‫טרם הקדיחה כל עובד יעבור תדרוך לגבי זיהוי‪ ,‬מניעה וטיפול בליקויים ודליפות‪ .‬מדי‬
‫משמרת תערך בדיקה ויזואלית ותדווח למנהל האתר‪ .‬במקרה של כשל ודליפה יופעל‬
‫באתר נוהל לטיפול בשפך‪ ,‬ובמקביל יועבר דיווח לרשויות‪.‬‬
‫‪ 4.1.4‬טווח השפעה על אקוויפרים‬
‫קידוח אוורור\ערפול נועד להגן על האקוויפר‪ ,‬והוא מבוצע על ידי שליטה ברמות הלחץ במקטעיו‬
‫העליונים של הקדח‪ ,‬כך שיהיו שוות או נמוכות מהלחץ ההידרוסטטי בסלע ותימנע זרימה של‬
‫נוזלים מתוך הקידוח אל האקוויפר‪ .‬גרדיינט הלחץ‪ ,‬התלוי בעומק הקידוח וצפיפות המים‬
‫הכלואים בסלע‪ ,‬צפוי להיות אופייני לגרדיינט של מים מתוקים‪ ,‬בשני המקטעים העליונים של‬
‫הקדח‪.‬‬
‫במקטע התחתון‪ ,‬מכיוון שהקידוח לא צפוי לחדור דרך אקוויפר‪ ,‬אין צורך לחרוג משיטת הקידוח‬
‫הקונבנציונאלית ולהשתמש בשיטת אוורור\ערפול‪ .‬לכן‪ ,‬הקידוח ימשיך וייעשה בשיטה‬
‫הקונבנציונאלית‪ ,‬בה לחץ הקידוח גבוה מהלחץ ההידרוסטטי בסלע‪ .‬השפעת נוזל הקידוח על תת‬
‫הקרקע במקטע זה‪ ,‬לא צפויה לעלות על שני מטרים ברדיוס הקידוח‪.‬‬
‫‪ 4.1.5‬תכנית טיפול במים‬
‫ראו סעיף ‪ 4.1.3‬לעיל‪ .‬במקרה בו ידרש שחרור מבוקר של נוזלי קידוח‪ ,‬בשל שפיעתם בכמויות‬
‫ניכרות מראש הקידוח (בשל התפרצות ארטזית או סיבה אחרת) יוזרמו הנוזלים לאגן הבוץ‬
‫שדפנותיו ורצפתו אטומים‪ .‬הנוזלים‪ ,‬שיווצרו במהלך הקידוח‪ ,‬יאגמו באגן הבוץ‪ ,‬ידגמו ובהתאם‬
‫לתוצאות הבדיקה יועברו ליעד פינוי מתאים ומורשה‪ ,‬בכפוף לתיאום עם המשרד להג"ס‪.‬‬
‫יובהר כי נוזלים שיעמדו בסטנדרטים של קולחי גולן יועברו למט"ש מקומי‪ .‬נוזלים חריגים יועברו‪,‬‬
‫בתאום המשרד להג"ס‪ ,‬לאתרי פינוי מורשים כגון רמת חובב או אקו‪-‬אויל בחיפה‪ .‬האמור תקף‬
‫ביחס לנוזלים העשויים להתקבל בכל שלב שהוא בקידוח‪.‬‬
‫‪ 4.1.4‬אמצעי אצירה למניעת דליפות שמנים ודלקים‬
‫הדלק יאוחסן באתר במיכל ייעודי הניצב על גבי מאצרה תקנית‪ ,‬שנפחה יבטיח אצירת ‪112%‬‬
‫מתכולת האחסון המירבית של המיכל‪ .‬המיכל יוצב על ידי חברת הדלק עמה יבצע היזם‬
‫‪188‬‬
‫התקשרות‪ .‬חומרים מסוכנים‪ ,‬בעלי פוטנציאל זיהום‪ ,‬יאוחסנו במיכלים וחביות סגורים במחסן‬
‫ייעודי סגור‪ .‬באתר הקידוח תאוחסן מאצרה ניידת (סטנדרטית) לגיבוי או שימוש אד הוק‪.‬‬
‫‪ 4.3‬טיפול באירועי דליפה‬
‫מניעה וטיפול באירועי דליפה והתפרצות הידרוקרבונים יבוצעו עפ"י ההנחיות שבנוהל הסוכנות‬
‫האמריקאית להגנת הסביבה (‪ )USEPA‬לטיפול באירועי דליפה ‪SPCC- Spill Prevention -‬‬
‫‪ .Code of Federal Regulations Control and Countermeasure US EPA Title 40‬בהתאם‬
‫יכלול הטיפול‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ביצוע בדיקה יומית של הציוד לאיתור דליפות‪ ,‬שפך נוזלי קידוח ונוכחות הידרוקרבונים‪.‬‬
‫כמו כן יבוצעו סריקות ויזואוליות מעת לעת ע"י צוות מיומן של אתר הקידוח‪ .‬הצוות‬
‫יתודרך לדווח ישירות ומיידית במידה ונצפה שפך\זרימה בלתי מוסדרים של בוץ קידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיווח מיידי עם גילוי שפך נוזלים באתר‪ ,‬למנהל אתר הקידוח ולרשויות הרלוונטיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטיפול בשפך יבוצע ע"י צוות חירום‪ ,‬מבין עובדי הקידוח‪ ,‬שהוכשר לצורך כך‪ .‬חברי‬
‫הצוות ילבשו מסכות מגן ולבוש מגן אישי בהתאם לנדרש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעת אירוע דליפה‪ ,‬תשקל הפעלת מנגנון ה‪ BOP -‬למניעת התפרצויות מתת הקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למאפייני הדליפה וחומרתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטיפול בשפך יבוצע ע"י עצירתו בשרוולי ספיגה ייעודיים ואיסופו למיכלים בכלים‬
‫שאינם גורמים לניצוצות והבזקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במידה ומדובר בשפך גדול‪ ,‬יפרשו יריעות פוליאטילן בסמוך לתוואי השפך‪ .‬קרקע ספוגה‬
‫בשפך תועמס באופן ידני‪ ,‬או בכלים מכניים‪ ,‬על היריעות למניעת המשך חלחול לקרקע‪,‬‬
‫ולאחר מכן תועמס על משאית אטומה ותסולק למתקן טיפול בקרקע מזוהמת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר פינוי הקרקע המזוהמת יבוצע סקר קרקע‪ ,‬כדי לוודא כי לא נותרה קרקע מזוהמת‬
‫באתר‪ .‬הסקר יכלול אנליזות של דגימות קרקע מהשטח במעבדה מוסמכת‪ .‬בהתאם‬
‫לממצאי הסקר יוחלט על נקיטת אמצעים נוספים במידה וידרשו‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫‪ 4.4‬רצף שטחים פתוחים‪ ,‬ערכי טבע אקולוגיה ונוף‬
‫‪ 4.4.1‬השפעות על הסביבה הטבעית‬
‫א‪ .‬השפעה על ערכי חי וצומח בשטח האתרים‬
‫אתרי הקידוח הם מתחמים קטנים יחסית (כ‪ 5 -‬דונם) שייחשפו ויגודרו‪ .‬שני אתרים ממוקמים על‬
‫שטח חקלאי מעובד (‪ 1‬כפר חרוב ו‪ 13 -‬קשת)‪ .‬משטחים אלו הוסרו הערכים הטבעיים בעבר ולכן‬
‫ההשפעה מחישופם וגידורם על ערכי חי וצומח צפויה להיות זניחה‪ .‬ארבעה אתרים נוספים‬
‫ממוקמים בשטח מופר ואף בהם לא צפויה כל פגיעה בערכי חי וצומח‪ :‬אתר ‪ 12‬כביש ‪ 45‬ממוקם‬
‫בשולי הכביש ובשטח התארגנות צבאי שנחשף בעבר‪ ,‬אתר ‪ 5‬ממוקם בשטח שהינו חלק ממחצבה‬
‫פעילה‪ ,‬אתר ‪ 9‬צומת יונתן ממוקם על שרידיו של מתקן צבאי נטוש ואתר ‪ 15‬טיסן ממוקם בשטח‬
‫של מחפורות צבאיות עזובות‪.‬‬
‫אתרים ‪ 3‬ו‪ 15 -‬ממוקמים על בתה עשבונית בשולי אזור תעשייה‪ ,‬בשטח המיועד לתעשייה – ולכן‬
‫צפוי להיות מופר בעתיד‪ .‬מכאן‪ ,‬שההשפעה מהיבט זה בפרספקטיבה עתידית אינה צפויה להיות‬
‫גדולה‪ .‬בשטחים אלו צפויה פגיעה מקומית בצומח המקומי שאינה מהווה פגיעה בצומח הטבעי‬
‫שבאזור בכללותו‪ ,‬ובכל מקרה היא אף צפויה להתבצע במהלך עתידי (לעת התרחבותם של אזורי‬
‫התעשייה בני יהודה וקצרין)‪.‬‬
‫שני אתרי קידוח‪ 4 :‬חוות הבקר כביש ‪ 549‬ו‪ 5 -‬חוות נטור מצויים בתחום חוות בקר‪ ,‬בשטח מופר‬
‫בו אין כיום בתי גידול טבעיים או ערכי טבע בעלי חשיבות לשימור‪.‬‬
‫אתר ‪ 14‬ממוקם בשטח מופר (מנחת מסוקים) ובתחומי שמורת טבע יהודייה‪ .‬לכן‪ ,‬באתר זה תיתכן‬
‫השפעה על החי והצומח באזורו (האתר נפסל בין היתר על רקע סיבה זו)‪.‬‬
‫ארבעה אתרי קידוח ‪ 1‬מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪ 11 ,449‬מחנה גשור ו‪ 14 -‬בג'וריה מצויים בשטח בתה‬
‫עשבונית שאינו מיועד לפיתוח בתכנית מפורטת‪ .‬אתר ‪ 4‬ממוקם על שטח מופר בחלקו (בתים‬
‫הרוסים) בסמיכות לשמורות טבע פארק הירדן ובטיחה ומכוסה בצמחייה עשבונית מעורבת‬
‫בשרידי יער דמוי סוואנה של שיזפים‪ ,‬ובסמיכות לשטחי חקלאות‪ .‬באתר זה נמצאים גם עצים‬
‫המצריכים שימור‪ .‬אתר ‪ 15‬ממוקם על שטח שהופר בעבר בו קיים כיום צומח עשבוני האופייני‬
‫לאזור‪.‬‬
‫‪191‬‬
‫אתרי קידוחים ‪ 1‬מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪ 449‬ו‪ 11 -‬קצביה משמשים למרעה בקר‪ .‬בשטח האתרים הללו‬
‫צפויה פגיעה מקומית בצומח טבעי טיפוסי לאזור‪ ,‬שאינה מהווה פגיעה בצומח שבשטח בכללותו‪.‬‬
‫פגיעה זו צפויה להיות זמנית וללא השפעה ארוכת טווח‪ .‬בשטחם של חלק מאתרים מצויים גלי‬
‫אבנים המשמשים באופן טיפוסי כשטחי מסתור לבעלי חיים‪ ,‬ובהתאם שיקום אתרים אלו יכלול‬
‫שחזור גלי אבנים עפ"י הניתן‪.‬‬
‫ב‪ .‬השפעה על מסדרונות אקולוגיים ותנועת בעלי חיים‬
‫הקידוחים הממוקמים בשדות חקלאיים (‪ 1‬ו‪ ,)13 -‬שטחים מופרים (‪ 14 ,11 ,12 ,9 ,4 ,5 ,5 ,4‬ו‪)15 -‬‬
‫ואזורי תעשייה (‪ 3‬ו‪ )15 -‬לא צפויים להיות בעלי השפעה משמעותית על תנועת בעלי חיים באזור‬
‫בהיותם ממוקמים בשטחים בהם אין בתי גידול טבעיים או בשולי פיתוח‪ .‬בקידוחים הנותרים (‪1‬‬
‫מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪ 11 ,449‬מחנה גשור ו‪ 14 -‬בג'וריה)‪ ,‬ההפרעה צפויה להיות מקומית בלבד‪ ,‬בשל‬
‫המימדים המצומצמים של מתחם הקידוח‪ .‬לצמצום ההשפעה בלילה יבוצע שימוש בתאורה‬
‫ממוקדת‪ ,‬שתכוון פנימה אל שטח הקידוח‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬הפרעה זו צפויה להימשך תקופה קצרה‬
‫יחסית (עד ארבעה חודשים לקידוח)‪ .‬ההפרעה תיעלם לאחר סיום הפעילות‪ ,‬שיקום השטח והשבת‬
‫המצב לקדמותו‪.‬‬
‫כל אתרי הקידוח ממוקמים מחוץ למסדרונות אקולוגיים‪ ,‬כפי שסומנו ע"י רט"ג‪ ,‬למעט אתר ‪4‬‬
‫ובשולי המסדרונות גם אתרים ‪ 4‬ו‪ .14 -‬מספר אתרים (‪ 13 ,11 ,11 ,12 ,9 ,5 ,1‬ו‪ )15 -‬ממוקמים‬
‫בסמוך למעברים אקולוגיים מסומנים‪ .‬אתר ‪ 4‬ממוקם במסדרון אקולוגי רחב החוצה את דרום‬
‫רמת הגולן בכיוון צפון מערב – דרום מזרח בסמוך לכביש קיים‪ .‬בכל האתרים‪ ,‬לרבות אלו‬
‫שבמסדרונות‪ ,‬ההשפעה על תנועת בעלי חיים צפויה להיות נמוכה מאוד‪ ,‬בשל גודל האתר‪ ,‬שהינו‬
‫זניח ביחס לרוחב המסדרונות האופייני באזור‪ ,‬הקרבה לדרכים קיימות ובשל משך הביצוע הקצר‪.‬‬
‫‪ 4.4.1‬אמצעים לצמצום ההשפעות על הסביבה הטבעית‬
‫מרבית האתרים ממוקמים על שטחים חקלאיים‪ ,‬מופרים‪ ,‬או מיועדים לפיתוח‪ ,‬ולכן ההשפעה‬
‫עליהם היא זניחה‪ .‬באתרים הממוקמים על בתה עשבונית‪ ,‬ינקטו האמצעים הבאים למזעור‬
‫הפגיעה בצומח ובתי גידול טבעיים‪:‬‬
‫‪191‬‬
‫‪‬‬
‫הקפדה על שמירת הפיתוח בתוך גבולות האתרים‪ ,‬ללא חריגה מגבולותיו ומדרכי הגישה‬
‫הקיימות המוליכות אליהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמירת קרקע החישוף במערום זמני לצד השטח התפעולי‪ .‬קרקע החישוף תפוזר בשלב‬
‫השיקום הנופי לשחזור הצמחייה הטבעית ככל הניתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשלב השיקום‪ ,‬יבוצע שחזור מקומות מסתור לבעלי חיים בהתאם לתנאים שבסביבת‬
‫האתר – גלי אבנים‪ ,‬פיזור בולדרים וכיו"ב‪ .‬השחזור יבוצע‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬מחומרים‬
‫מקומיים שהוסרו מהשטח‪.‬‬
‫צמצום השפעה על תנועת בעלי חיים באזור ותנועתם במסדרונות אקולוגיים יבוצע ע"י שימוש‬
‫בתאורה ממוקדת המכוונת אל שטח האתר‪ ,‬תוך צמצום למינימום של זיהום האור בסביבת אתר‬
‫הקידוח‪.‬‬
‫‪ 4.4.3‬השפעה על הנוף במהלך קידוח פעיל‬
‫השפעה מאתר הקידוח – אתרי הקידוח יעברו חישוף וחיפוי שטח העבודה במצעים ויגודרו‪ .‬זוהי‬
‫פגיעה מקומית זמנית בנוף הפתוח שבאזור‪ .‬בשלב קידוח הניסיון‪ ,‬האלמנטים הבולטים הינם מגדל‬
‫הקידוח (כ– ‪ 15‬מ') והלפידים (כ– ‪ 12‬מ')‪ .‬אמנם הם מהווים חריגה בתבניות הנוף הקיימות‪ ,‬אך‬
‫מכיוון ששלב זה הינו זמני וקצר (עד ארבעה חודשים לכל אתר)‪ ,‬והאלמנטים הינם נקודתיים בנוף‬
‫הסובב‪ ,‬אזי הפגיעה הנופית אינה בעלת חשיבות רבה‪.‬‬
‫הדמיות באתרי הקידוח ‪ -‬בניסיון להציג את החזות האופיינית לאתרי הקידוחים מוצגים באיורים‬
‫‪ 4.4.3.1-4.4.3.3‬הדמיות של אתרי הקידוח המייצגים בשטח טבעי (איור ‪ ,)4.4.3.1‬באזורים חקלאיים‬
‫(איור ‪ )4.4.3.1‬ובאזורי תעשייה (איור ‪ .)4.4.3.3‬ההדמיות נעשו במתאר מחמיר‪ ,‬שכן השפעתו‬
‫הנופית של מערך הקידוח תמוזער ע"י הסתרתו באמצעות מערום קרקע החישוף בחזית הפונה אל‬
‫צירי הדרכים ו\או הישובים‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫איור ‪ :4.4.3.1‬הדמית אתר קידוח בשטח טבעי‬
‫איור ‪ :4.4.3.1‬הדמית אתר קידוח באזור חקלאי‬
‫איור ‪ :4.4.3.3‬הדמית אתר קידוח באזור תעשייתי‬
‫‪ 4.4.4‬אמצעים למזעור ההשפעה הנופית‬
‫למזעור השפעתו הנופית של אתר קידוח חיפוש ינקטו במהלך ההקמה האמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪193‬‬
‫‪‬‬
‫תכנית הפיתוח תיעשה במטרה לצמצם את תפישת השטח למינימום הנדרש ובהישען על‬
‫דרכי גישה קיימות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טרם תחילת העבודות להכשרת השטח‪ ,‬עצים הסמוכים כ‪ 52 -‬מ' או פחות לאתר‪ ,‬יסומנו‬
‫כעצים לשימור (באתר ‪.)4‬‬
‫‪‬‬
‫באתרים בהם התכסית היא טבעית‪ ,‬ובשטח שאינו מיועד לפיתוח (‪ 1‬מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪,449‬‬
‫‪ 11‬קצביה‪ 11 ,‬מחנה גשור ו‪ 14 -‬בג'וריה) יערך סקר גיאופיטים בעונה הגשומה (פברואר –‬
‫אפריל)‪ ,‬טרם ביצוע הקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עוד בטרם תחילת העבודות להכשרת השטח‪ ,‬באתרים בהם יערך סקר הגיאופיטים‪,‬‬
‫תבוצע‪ ,‬עפ"י הצורך‪ ,‬העתקת גיאופיטים בהתאם להנחיות אקולוג‪ ,‬ובתיאום עם רט"ג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחמישה האתרים‪ ,‬בהם התכסית היא טבעית (‪ 1‬מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪ 11 ,449‬קצביה‪ 11 ,‬מחנה‬
‫גשור ו‪ 14 -‬בג'וריה)‪ ,‬מלבד סקר הגיאופיטים כנדרש בעונתו‪ ,‬יבוצע איסוף של קרקע‬
‫החישוף (‪ 42-12‬ס"מ עליונים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל האתרים‪ ,‬קרקע החישוף תשמר במערום זמני נפרד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האתר יגודר בגדר שאינה אטומה – גדר אוסטרלית‪ ,‬גדר רשת או דומה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרכיבי המבנים היבילים יסומנו וייצבעו במידת האפשר בצבע משתלב בנוף‪ ,‬בכפוף‬
‫למגבלות כל דין ושיקולי בטיחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיקום האתר‬
‫עם סגירת האתר‪ ,‬השיקום שיבוצע יתאים לנוף הסובב ולשימוש הקיים בשטח‪ .‬אם ימצא כי‬
‫האתר הינו אופטימלי להפקה מסחרית‪ ,‬תוגש תכנית נפרדת לשם כך‪ ,‬בכפוף לחוקי התכנון‬
‫והבנייה‪ ,‬והסדרת האתר תיעשה בכפוף להנחיית הרשויות‪ .‬אמצעי השיקום מוצגים עפ"י תנאים‬
‫אלו‪:‬‬
‫שיקום אתר בשטח חקלאי – שיקום אתר קידוח בשטח חקלאי (‪ 1‬כפר חרוב ו‪ 13 -‬קשת) יבוצע‬
‫לשם השבתו לשימוש החקלאי המקורי בשטח‪ .‬השיקום יבוצע באמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לעת סיום העבודות וסגירת האתר יפונו כל המתקנים‪ ,‬ופסולת תיאסף מהאתר וסביבתו‬
‫ותועבר לאתר מאושר לקליטתה‪.‬‬
‫‪194‬‬
‫‪‬‬
‫המצעים יפונו‪ ,‬הקרקע העליונה שנחשפה תושב ושטח האתר ייחרש בכלים מכניים‪,‬‬
‫ויושב לשימושו החקלאי המקורי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ראש הקידוח יסומן בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והמים‪.‬‬
‫שיקום אתר קידוח באזורים מופרים ושטחים המיועדים לתעשייה – באתרים בהם השטח מופר (‪4‬‬
‫חוות בקר כביש ‪ 5 ,449‬חוות נטור‪ 5 ,‬מחצבת דליות‪ 4 ,‬חד נס‪ 9 ,‬צומת יונתן‪ 12 ,‬כביש ‪ 45‬ו‪15 -‬‬
‫טיסן) או מיועד לתעשייה (‪ 3‬א‪.‬ת‪ .‬בני יהודה ו‪ 15 -‬א‪.‬ת‪ .‬קצרין) יבוצע השיקום להשבת השטח‬
‫למצבו הקודם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לעת סיום העבודות וסגירת האתר יפונו כל המתקנים‪ ,‬הפסולת תיאסף מהאתר וסביבתו‬
‫ותועבר לאתר מאושר לקליטתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המצעים יפונו ושטח האתר יוסדר בכלים מכניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרקע החישוף שנאספה תושב ותפוזר לשחזור פני השטח המקוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ראש הקידוח יסומן בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והמים‪.‬‬
‫שיקום אתרים בתכסית טבעית – חמשת האתרים הממוקמים בשטחים טבעיים‪ ,‬שאינם מיועדים‬
‫לפיתוח (‪ 1‬מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪ 11 ,449‬קצביה‪ 11 ,‬מחנה גשור ו‪ 14 -‬בג'וריה) ישוקמו להשבתם למצאי‬
‫השטחים הטבעיים ושחזור הצומח ובתי הגידול הטבעיים‪ .‬באתרים אלו יבוצע השיקום באמצעים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לעת סיום העבודות וסגירת האתר יפונו כל המתקנים‪ ,‬הפסולת תיאסף מהאתר וסביבתו‬
‫ותועבר לאתר מאושר לקליטתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המצעים יפונו ושטח האתר ייחרש בכלים מכאניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרקע החישוף שנאספה מראש תושב ותפוזר באתר לשחזור פני השטח המקוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ראש הקידוח יסומן בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיאופיטים שנאספו יוחזרו לשטח‪ ,‬ותבוצע זריעה של מיני צומח עשבוני אופייני לצמחיה‬
‫הטבעית באזור על פי הנחיות אקולוגיות‪.‬‬
‫שיקום נופי לאתרים להפקה – באתרים אשר יימצא לנכון להגישם בתוכנית נפרדת לביצוע הפקה‬
‫מסחרית‪ ,‬יבוצע השיקום באמצעים הבאים‪ ,‬אלא אם כן יוסדר אחרת במסגרת התכנית‪:‬‬
‫‪195‬‬
‫‪‬‬
‫לעת סיום העבודות וסגירת האתר יפונו כל המתקנים‪ ,‬הפסולת תיאסף מהאתר וסביבתו‬
‫ותועבר לאתר מאושר לקליטתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המצעים יפונו ושטח האתר ייחרש בכלים מכאניים‬
‫‪‬‬
‫ראש הקידוח יסומן בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והמים‪.‬‬
‫‪ 4.5‬ארכיאולוגיה ואתרי מורשת‬
‫כל אתרי הקידוח נבחנו על ידי רשות העתיקות‪ .‬בהתאם להנחיותיהם שבנספח ‪ ,15‬עבודות‬
‫הקידוח באתרים ‪ ,15 ,13 ,12 ,9 ,4 ,5 ,5 ,3 ,1 ,1‬ו ‪ 15 -‬מאושרות לביצוע‪ .‬באתרים ‪ 14 ,11 ,4‬ו‪14 -‬‬
‫עבודות הקידוח מאושרות בכפוף לפיקוח צמוד‪ .‬באתרים ‪ 4‬ו‪ 11 -‬מותנית ההחלטה בביצוע חיתוכי‬
‫בדיקה‪ .‬בכל תנאי‪ ,‬במידה וימצאו בעת העבודות ממצאים ארכיאולוגיים תופסק העבודה באופן‬
‫מיידי‪ ,‬וידווח לרשות העתיקות עפ"י חוק העתיקות‪.‬‬
‫אין אתרי מורשת בשטח האתרים או בסמוך אליהם‪ ,‬ולכן לא צפויה השפעה מהיבט זה‪.‬‬
‫‪ 4.4‬אור‬
‫ב‪ .‬השפעת התאורה‬
‫זיהום אור אקולוגי הוא מצב בו משטר התאורה הטבעי משתנה בבתי גידול יבשתיים ואקווטיים‪.‬‬
‫בשל תאורה מלאכותית משתנים פרקי זמן האור והחושך‪ ,‬ובהתאם בעלי חיים עשויים לסבול‬
‫ממספר בעיות‪ :‬הפרעה לתנועת בעלי החיים‪ ,‬בשל משיכה או דחייה ממקור האור‪ ,‬פגיעה‬
‫בהתמצאותם במרחב ושיבוש מערכות ביולוגיות אצל בעלי החיים‪.‬‬
‫חלק מאתרי הקידוח ממוקמים בתוך אזורי תעשייה (‪ 3‬ו‪ )15 -‬ומחצבה (‪ .)5‬אחרים ממוקמים‬
‫בשטחי חוות בקר (‪ 4‬ו‪ ,)5 -‬בשטח חקלאי הסמוך לישוב כפרי (‪ 1‬כפר חרוב) או בסמוך לדרכים‬
‫ראשיות (‪ 4‬חוות בקר כביש ‪ 12 ,449‬כביש ‪ )45‬באתרים אלו לא צפויה בעיית "זיהום אור"‪ ,‬משום‬
‫שהתאורה בשטח אתר הקידוח לא אמורה לעלות על רמת תאורת הרקע הסובבת את האתר‪.‬‬
‫אתרים אחרים‪ 1 ,‬מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪( 449‬המצוי במסדרון אקולוגי)‪ 4 ,‬חד נס‪ 9 ,‬צומת יונתן‪ 11 ,‬קצביה‪,‬‬
‫‪ 11‬מחנה גשור‪ 13 ,‬קשת‪ 14 ,‬בג'וריה ו‪ 15 -‬טיסן נמצאים בשטחים פתוחים‪ ,‬רחוקים ממקורות אור‬
‫קיימים‪ ,‬המוגדרים כשטחים חשוכים באופן מהותי ("אזור חשוך מהותי")‪ .‬באתרים אלה נדרשת‬
‫הפחתה משמעותית של האור שמפיץ אתר הקידוח בסביבתו‪ .‬מתקני התאורה יתוכננו ויבחרו עפ"י‬
‫‪196‬‬
‫דרישות מחמירות לתאורה‪ ,‬בהתאם לשיקולי בטיחות או בהינתן צרכים תפעוליים מיוחדים‬
‫שיחייבו שימוש בסטנדרטים פחות מחמירים – ‪ Semi Cutoff‬או ‪.Cut Off‬‬
‫ב‪ .‬סטנדרטים לתכנון‬
‫עפ"י הסטנדרט הבריטי‪ )BS 5449( ,‬קיים דירוג המשמש לחלוקה לאזורים רגישים מבחינה‬
‫סביבתית – ‪ ,Environmental Zones‬והגדרות תקנות תאורה בשטחים שונים לפי רגישותן‬
‫הסביבתית‪ .‬רמת הדירוג המחמירה ביותר – ‪ – E1: Intrinsically Dark Areas‬היא זו המוגדרת‬
‫לשמורות טבע ואזורים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה – בשטחים הנדרשים להישמר כשטחים‬
‫חשוכים באופן מהותי (‪ .)ILE, 2000‬ברמת תאורה מחמירה זו‪ ,‬לפי הגדרת ארגון מהנדסי התאורה‬
‫בבריטניה‪ ,‬נדרשת תאורה מתאימה המבטיחה כי בשימוש בה אין בריחת אור לשמים‪ULR - :‬‬
‫‪ .Light Ratio Upward for Installation = 0%‬בהתאם‪ ,‬גופי התאורה בהם יערך שימוש יהיו מסוג‬
‫‪ ,Full Cutoff‬המונע מעבר אור מעל זווית ‪ 92‬מעלות‪ ,‬ומצמצם את העברת האור אחורה מעבר‬
‫לזווית אנכית עד לכ‪ 12% -‬מהאור בלבד‪.‬‬
‫דרישה נוספת‪ ,‬לפיה נקבע תכנון התאורה‪ ,‬היא של רמות אור נמוכות של ‪ 2.5‬לוקס בלבד מעבר‬
‫לגדרות אתרי הקידוח‪ .‬כמות אור זו נחשבת נמוכה מאוד‪ ,‬ובהתאם צפויה ליצור הפרעה מזערית‬
‫לבעלי חיים באזור‪.‬‬
‫‪197‬‬
‫איור ‪ – 4.4.1‬סכמה המדגימה תאורת ‪( Full Cutoff‬מקור‪ – )Paulin, 2001 :‬בטכניקה זו ניתן‬
‫למנוע לחלוטין בריחת אור אל עבר השמים (מעבר לזווית ‪ 92‬מעלות)‪ ,‬ולצמצם דרסטית בריחת‬
‫אור אחורית‪.‬‬
‫ג‪ .‬תכנון תאורה‬
‫באתר הקידוח תותקן תאורה המכוונת כלפי פנים האתר להארתו‪ .‬התאורה תתוכנן ותותקן‪ ,‬כך‬
‫שרמת התאורה מחוץ לגדר לא תעלה על רמת תאורה נמוכה של ‪ 2.5‬לוקס‪ .‬למניעת חריגה‪ ,‬מרמת‬
‫התאורה המרבית מחוץ לגדר‪ ,‬ישקל השימוש באמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬שימוש בגופי תאורה מסוג ‪ Full Cutoff‬שאינם מעבירים אור לשמיים‪.‬‬
‫‪ .3‬הצבת גופי התאורה על גבי עמודים גבוהים (‪ 4‬מ') – הגבהת גופי התאורה מאפשרת הרחקתם‬
‫זה מזה ובהתאם צמצום מספרם לחסכון באנרגיה‪ ,‬צמצום כמות האור הכללית ודליפות‬
‫לסביבה‪.‬‬
‫‪ .4‬במידת הצורך‪ ,‬יבוצע שימוש במסתירים המונעים אור אחורי‪ ,‬להבטחת העמידה ברמות‬
‫התאורה הנדרשות מחוץ לגדר‪.‬‬
‫הערה‪ :‬באתרים הממוקמים באזורים חקלאיים ושולי פיתוח‪ ,‬בהם רמות האור הסובב גבוהות‬
‫יחסית יותר שימוש (בהתאם לצורך) בגופי תאורה מסוג ‪ Semi Cutoff‬או ‪ Cutoff‬המעבירים ‪1.5%-‬‬
‫‪ 5%‬מהאור (בהתאמה) אל עבר השמים‪.‬‬
‫‪ 4.5‬רעש‬
‫בפרק זה נבחן הפוטנציאל למפגעים אקוסטיים מאתרי קידוח המצויים כ‪ 1.5 -‬ק"מ או פחות‬
‫מקולטים רגישים‪ .‬שלושה אתרים ‪( 4‬כביש ‪( 9 ,)449‬צומת יונתן) ו‪( 12 -‬כביש ‪ ,)45‬מרוחקים יותר‬
‫מקולטים רגישים‪ ,‬ולכן לא נערכה להם בחינה אקוסטית‪ .‬ההתייחסות לסעיפי הרעש‪ ,‬וביצוע‬
‫החישובים למצב המחמיר ביותר‪ ,‬נעשו בהתאם לסיכום מקדים עם מיכל עייק מהמשרד להגנת‬
‫הסביבה (מתאריך ‪.)30901213‬‬
‫‪ 4.5.1‬קריטריונים למפלס הרעש המותר וזכויות רעש‬
‫לבחינת פוטנציאל מפגעי הרעש מהקידוחים נערך שימוש בקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫‪198‬‬
‫א‪ .‬התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש"ן – ‪1992‬‬
‫תקנות אלו חלות על מתקנים‪ ,‬מכונות וכלים המופעלים באתר הקידוחים‪ ,‬לרבות על תנועה‬
‫ופריקת\טעינת משאיות באתר‪ .‬התקנות הנ''ל אינן חלות על תנועת משאיות בכביש הגישה לאתר‬
‫ועל ציוד בנייה בשלב ההקמה וכן על רעש מטוסים‪ ,‬תנועת כלי רכב בכבישים ורכבות‪.‬‬
‫התקנות קובעות את מפלסי הרעש שווי הערך המרביים המותרים בתוך מבנים בסביבה‪ ,‬למצב‬
‫שהחלונות בחדרים פתוחים‪ .‬התקנות מתייחסות לבתי מגורים ובניינים אחרים‪ ,‬ומגדירות את‬
‫מפלס הרעש המותר כתלות הן ברמת הרגישות של הבניין לרעש‪ ,‬והן במשך זמן החשיפה למפלס‬
‫רעש זה – בנפרד לשעות היום (השעות ‪ )24:22-11:22‬ולשעות הלילה (בין השעה ‪ 11:21‬ועד ‪25:59‬‬
‫למחרת)‪ .‬מפלסי הרעש המותרים עפ''י התקנות מוצגים בטבלה ‪.4.5.1.1‬‬
‫טבלה ‪ 4.5.1.1‬מפלסי רעש המותרים עפ''י התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)‪ ,‬התש''ן ‪1992‬‬
‫מבנה א'‬
‫משך הרעש‬
‫יום‬
‫לילה‬
‫מבנה ב'‬
‫יום‬
‫לילה‬
‫מבנה ג'‬
‫יום‬
‫לילה‬
‫מבנה ד'‬
‫יום‬
‫לילה‬
‫מבנה ה'‬
‫יום‬
‫לילה‬
‫עולה על ‪ 9‬שעות‬
‫עולה על ‪ 3‬שעות אך‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪75‬‬
‫‪55‬‬
‫אינו עולה על ‪ 9‬שעות‬
‫עולה על שעה אך אינו‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫עולה על ‪ 3‬שעות‬
‫עולה על ‪ 32‬דקות‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪70‬‬
‫‪40‬‬
‫בין ‪ 15‬דקות לשעה‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪85‬‬
‫‪65‬‬
‫בין ‪ 12‬דקות ל‪32 -‬‬
‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪75‬‬
‫‪45‬‬
‫דקות‬
‫בין ‪ 5‬דקות ל‪15 -‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪65‬‬
‫‪90‬‬
‫‪70‬‬
‫דקות‬
‫בין ‪ 1‬דקות ל‪ 5 -‬דקות‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪95‬‬
‫‪75‬‬
‫פחות מ‪ 12 -‬דקות‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪80‬‬
‫‪50‬‬
‫פחות מ‪ 1 -‬דקות‬
‫‪85‬‬
‫‪85‬‬
‫‪75‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫מבנה א' – בניין המשמש כבית חולים‪ ,‬בית החלמה‪ ,‬בית הבראה‪ ,‬בית אבות או בית ספר‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪70‬‬
‫מבנה ב' – בניין באזור מגורים בהתאם לתכנית לפי חוק התכנון והבניה‪.‬‬
‫מבנה ג' – בניין באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות מגורים ולאחד או יותר‬
‫מהשימושים הבאים‪ :‬מסחר‪ ,‬מלאכה‪ ,‬בידור‪.‬‬
‫מבנה ד' – דירות מגורים באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות תעשיה‪ ,‬מסחר או‬
‫מלאכה‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫מבנה ה' – בניין המשמש למטרת תעשיה‪ ,‬מסחר או מלאכה באזור שהמקרקעין בו‬
‫משמשים למטרת תעשיה‪ ,‬מסחר או מלאכה‪.‬‬
‫במקרה של רעשים התקפיים או רעשים בעלי טון בולט בספקטרום‪ ,‬המפלסים המותרים פחותים‬
‫ב‪ 5 dB(A) -‬מהמפלסים שבטבלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להתייחס למפלסים הגבוהים ב‪ 5 dB(A) -‬מאלה‬
‫ש בטבלה הנ''ל כקריטריון לרעש המותר בשטח פתוח בסמוך לבתים‪ ,‬תוך הנחה כי הפסד העברת‬
‫רעש דרך חלון פתוח הנו ‪ 5 dB(A) -‬לפחות‪ .‬כדוגמה ניתן להתייחס למפלס הרעש )‪75 dB(A‬‬
‫כקריטריון לרעש המותר בגבולות המפעל עם שכנים באזור התעשייה‪.‬‬
‫מפלסי הרעש נמדדים במרכזו של חדר בו נמצאים אנשים בדרך כלל‪ ,‬כאשר החלונות והדלתות‬
‫הפונים לעבר מקור הרעש פתוחים לרווחה‪.‬‬
‫עפ''י התקנות הנ''ל ניתן להגדיר את המבנים הפוטנציאליים בישובים ובבסיסים צבאיים‬
‫הסמוכים לאתרי הבקשה כ‪'' -‬מבנה ב'' ומבנים באזורי התעשייה‪ ,‬כמו מרכז המבקרים המתוכנן כ‪-‬‬
‫''מבנה ה''‪ .‬הקריטריונים לרעש המרבי המותר מודגשים בטבלה הנ''ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג – ‪ 1991‬ועדכון תשע"א‪401212-‬‬
‫תקנות אלו קובעות איסורים מוחלטים על ביצוע פעולות העלולות לגרום למטרדי רעש‪ .‬על פי‬
‫תקנות אלו אין להפעיל ציוד בניה (כמשמעו בתקנות לרעש בלתי סביר התשל"ט‪ )1959-‬בין ‪25:22‬‬
‫– ‪ 19:22‬באזור מגורים‪ .‬הפעלת ציוד בניה בשעות אלו באזור שאינו מגורים אסורה‪ ,‬באם הרעש‬
‫גורם למטרד‪ .‬התקנות אינן קובעות אמות מידה ברורות או קריטריונים לעניין קביעת קיומו של‬
‫"מטרד"‪ ,‬אך פרשנות מקובלת (אשר קיבלה לאחרונה חיזוק בפסיקת בית משפט השלום בירושלים‬
‫בתא ‪ 5514-24-11‬רכבת ישראל נ' המשרד להגנת הסביבה – החלטת השופטת עינת אבמן‪-‬מולר‬
‫מיום ‪ ) 21029011‬הינה שיש למנוע ככל הניתן חריגה מהערכים הקבועים בתקנות התש"ן‪( 1992-‬ראו‬
‫פירוט לעיל)‪ .‬ע"פ פרשנות זו יש להבטיח כי הרעש לא יעלה על הערכים המוצגים בטבלה הבאה‪:‬‬
‫טבלה ‪ :4.5.1.1‬מפלס מירבי מותר לפי תקנות התש"ן‪dB(A( ,1992-‬‬
‫שעות‬
‫בין ‪19:22-11:22‬‬
‫ובין ‪24:22-25:22‬‬
‫בין ‪( 11:22-24:22‬לילה)‬
‫בתוך דירת מגורים‬
‫בתוך מבנה ציבורי רגיש‬
‫‪52‬‬
‫‪45‬‬
‫‪42‬‬
‫‪35‬‬
‫‪211‬‬
‫ג‪ .‬תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה) התשל"ט – ‪1959‬‬
‫תקנות אלו קובעות מפלס רעש מרבי מותר מציוד בניה (הכלול ברשימה המצורפת לתקנות)‪ .‬על‬
‫פי תקנות אלו מפלס הרעש המרבי המותר הוא (‪ 42 dB(A‬במרחק ‪ 15‬מ' מהציוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקנות‬
‫מפרטות את התנאים לביצוע המדידה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מפלסי רעש מרביים מומלצים מאתר בניה (שלב הקמה)‬
‫הנחיות המשרד להג"ס קובעות מפלסי רעש מרביים מומלצים מאתרי בניה הפועלים בשעות היום‪.‬‬
‫מפלס הרעש המרבי המומלץ הינו הערך המובא בתקנות התש"ן‪ 1992-‬בתוספת )‪ 12dB(A‬מחוץ‬
‫למבנה‪ .‬ע"פ הנחיות אלו יש למנוע ככל הניתן חריגה מערך של (‪ 2 dB(7‬בתוך מבנה מגורים‬
‫("מבנה ב")‪ ,‬אם הרעש נמשך למעלה מ‪ 9 -‬שעות (בשעות היום) או חריגה מערך של )‪ 55dB(A‬אם‬
‫משך הרעש בין ‪ 9 - 3‬שעות‪.‬‬
‫ה‪ .‬קריטריונים לרעש בשטחים פתוחים רגישים‬
‫התקינה אינה קובעת ערכים מרביים מותרים בשטחים פתוחים רגישים‪ .‬לצורך הבחינה אימצנו‬
‫את הקריטריון המיושם בשמורות טבע ובגנים לאומיים בעת תכנון דרכים‪ .‬על פי המלצות הועדה‬
‫הבין‪-‬משרדית לרעש מדרכים‪ ,‬המפלס המרבי הרצוי הינו המפלס החל על אזורי מגורים (מחוץ‬
‫למבנה)‪ .‬מפלס זה הינו )‪ 44dB(A‬ביחידת ‪ Leq‬לשעת שיא הרעש‪ ,‬החל בדרך כלל בשעות היום‬
‫(שהינן שעות הביקורים באתרים פתוחים)‪ .‬ניתן לאמץ ערך זה כאמת מידה להערכת השפעות‬
‫הרעש על אתרי ביקור ונופש‪ ,‬אף כי אנו מודעים לכך כי רעש קידוחים שונה באופיו מרעש‬
‫תחבורה‪ ,‬שהינו אחיד וקבוע יותר‪.‬‬
‫ו‪ .‬זכויות רעש‬
‫מכיוון שהפעילות באתרי הקידוחים תהיה ב''טור'' ולא תהיה פעילות קידוחים במקביל‪ ,‬הרי שאין‬
‫עניין לזכויות רעש עבור אתר בודד בהתייחסות לתקנות ולקריטריונים הנ''ל‪.‬‬
‫ז‪ .‬יעדי התכנון‬
‫יעדי התכנון שנקבעו בעבודה זו הם כדלקמן‪:‬‬
‫‪211‬‬
‫‪ .1‬מפלס הרעש המרבי המומלץ בשלב ההקמה ("עבודות בניה") בשעות היום יהיה‬
‫בהתאמה להמלצות המשרד להג"ס – ראו סעיף ד' לעיל‪.‬‬
‫‪ .1‬הפעלת ציוד הבניה לאחר השעה ‪ 19:22‬תחייב נקיטת אמצעים למניעת חריגה‬
‫מתקנות התש"ן‪ 1992-‬בשעות אלו‪.‬‬
‫‪ .3‬מפלסי הרעש המרבים בשלב קידוחי ניסיון הינם הערכים המפורטים בתקנות‬
‫התש"ן‪ 1992-‬בסעיף ב' לעיל‪ ,‬אך בהתייחסות כאל מחוץ למבנים‪ ,‬תוך החמרה‬
‫(מקדם בטחון) בשיעור של )‪ 5 dB(A‬לפחות בשעות הלילה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מפלס הרעש המרבי באתרי ביקור‪ ,‬בהתייחסות לשעות היום‪ ,‬יהיה בהתאם‬
‫למפורט בסעיף ‪ 4.5.1‬ה'‪.‬‬
‫‪ 4.5.1‬חיזוי השפעת הרעש בשלבי ההקמה והתפעול (קידוח)‬
‫‪ 4.5.1.1‬מפלסי הרעש האופייניים‬
‫פירוט הציוד‪ ,‬בו יעשה שימוש בזמן ההקמה וקידוח החיפוש נמסר ע"י חברת אפק נפט וגז בע''מ‪.‬‬
‫תיאור העבודה‪ ,‬שלביה והציוד מוצגים בפרק ג' לעיל‪ .‬פירוט הציוד‪ ,‬שעות העבודה ומפלסי הרעש‬
‫הנפלטים ממנו מוצגים בטבלה ‪ - 4.5.1.1‬מפלסי רעש מציוד בזמן ההקמה‪ ,‬השיקום ובתפעול‬
‫השוטף‪ ,‬וטבלה ‪ – 4.5.1.1‬רעש מציוד בעת הקמת "מרתף הקידוח" – במהלכה יבוצעו עבודות‬
‫יציקת בטון‪.‬‬
‫מפלסי הפליטה האופייניים לכל פריט ציוד מתבססים על מדידות רעש של כלי העבודה שבוצעו‬
‫בארץ באתרי בנייה שונים ומתוך הספרות המקצועית ( ‪Transit Noise and Vibration Impact‬‬
‫‪ – Assessment, FTA, 2006, table 12-1 May‬בקצרה ‪ .(HMMH‬מפלסי הרעש האופייניים של‬
‫הציוד‪ ,‬בעת הפעילות באתר הקידוח‪ ,‬מפורטים בטבלה ‪.4.5.1.1‬‬
‫קידוחי ההולכה (קונדוקטורים) לעומק ארבעים מ'‪ ,‬יתבצעו באמצעות מכונות קידוח רגילות אשר‬
‫משמשות לקידוחי כלונסאות ליסודות בניין‪.‬‬
‫יצוין כי מפלסי הרעש המצטבר מתייחסים למצב מחמיר בו כל הכלים פועלים סימולטנית‪ .‬הנחת‬
‫עבודה זו הינה מחמירה‪ ,‬מכיוון שבפועל‪ ,‬רק חלק מכלי העבודה יפעלו בכל שלב נתון‪ .‬גנרטור‬
‫‪212‬‬
‫הדיזל יהיה מושתק עד לרמה של )‪ 62 dB(A‬במרחק ‪ 15‬מ'‪ ,‬כך שתרומת הרעש שלו תהיה זניחה‬
‫לעומת הרעש משאר הכלים‪ ,‬ולכן הגנרטור הנ''ל לא נלקח בחשבון בחיזוי הרעש‪.‬‬
‫שעות הפעלה – בשלב התפעול עבודות הקידוח תימשכנה סביב שעות היממה – ‪ .1404‬בשלב‬
‫עבודות ההקמה והשיקום העבודות תתבצענה בשעות היום בלבד‪ ,‬מ‪ 5:22 -‬בבוקר עד השעה‬
‫‪ ,19:22‬ולא תבוצענה עבודות כלשהן אחרי השעה ‪.19:22‬‬
‫על פי הטבלאות ניתן לקבוע את מפלסי הרעש המצטברים המרביים‪ ,‬הצפויים בנקודת התייחסות‬
‫המרוחקת כ‪ 15-‬מ' ממרכז הכובד של כלל הציוד (הפועל כולו בו זמנית) ואת ההספק הקולי‬
‫המקורב‪ .‬ערכים אלו מוצגים בטבלה ‪ 4.5.1.3‬בהמשך והם שימשו כבסיס להערכת השפעות הרעש‬
‫הצפויות‪ .‬בטבלה מוצגות גם השעות בהן יופעל כל ציוד‪.‬‬
‫טבלה ‪ :4.5.1.1‬מפלסי רעש האופייניים של כלי העבודה שיפעלו בשלבי ההקמה‪ ,‬ההפעלה‬
‫והשיקום‪dB(A( ,‬‬
‫שלב‬
‫הקמה‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש‬
‫נפט‬
‫פינוי ושיקום‬
‫מספר‬
‫יחידות‬
‫גובה‬
‫מקור‬
‫(מ')‬
‫מפלס‬
‫רעש‬
‫במרחק‬
‫‪ 15‬מ'‬
‫בולדוזר‬
‫(‪)D9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪45‬‬
‫מכבש‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪42‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪41‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪92‬‬
‫מכונת קידוח‬
‫‪1‬‬
‫‪* 3.4‬‬
‫‪43‬‬
‫משאבת בוץ‬
‫גנרטור‬
‫מושתק‬
‫גנרטור דיזל‬
‫מושתק‬
‫מלגזה‬
‫טלסקופית‬
‫מנוף‬
‫טלסקופי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪51‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪41‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪41‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪54‬‬
‫מקור רעש‬
‫(צמ"ה‬
‫ואנרגיה)‬
‫מחפרון‬
‫(בינוני)‬
‫משאית‬
‫גנרטור דיזל‬
‫מושתק‬
‫מכונת קידוח‬
‫כלונסאות‬
‫מפלס רעש‬
‫מצטבר‬
‫במרחק ‪15‬‬
‫מ'‬
‫‪44‬‬
‫זמן‬
‫עבודה‬
‫יום‬
‫מקור‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫‪92‬‬
‫‪43‬‬
‫יום‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫‪92‬‬
‫יום‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫‪213‬‬
‫מספר‬
‫יחידות‬
‫גובה‬
‫מקור‬
‫(מ')‬
‫מפלס‬
‫רעש‬
‫במרחק‬
‫‪ 15‬מ'‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪55‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪44‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪44‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪45‬‬
‫שופל‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪55‬‬
‫משאית‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪42‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫מקור רעש‬
‫(צמ"ה‬
‫ואנרגיה)‬
‫שלב‬
‫מחפרון‬
‫דיסק חיתוך‬
‫חשמלי‬
‫שובר בטון‬
‫בולדוזר‬
‫(‪)D9‬‬
‫מפלס רעש‬
‫מצטבר‬
‫במרחק ‪15‬‬
‫מ'‬
‫זמן‬
‫עבודה‬
‫מקור‬
‫*הערה‪ :‬למקדח מנוע הידראולי קטן שעולה ויורד עם הקידוח עד לגובה של כ‪ 15 -‬מ'‪ ,‬אך מפלס הרעש שלו‬
‫נמוך‪ .‬על כן נבחר גובה כ‪ 3.4 -‬מ' (המנוע) כמפלס הרעש של המקדח‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 4.5.1.1‬מפלסי רעש אופייניים בבניית המרתף (עבודות ביום בלבד)‪dB(A( ,‬‬
‫שלב‬
‫בניית‬
‫מרתף‬
‫מקור רעש‬
‫מספר‬
‫יחידות‬
‫תרחיש בו ‪ -‬זמני‬
‫גובה‬
‫מקור‬
‫(מ')‬
‫‪1.5‬‬
‫מפלס רעש‬
‫במרחק ‪15‬‬
‫מ'‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪41‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪55‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫גנראטור‬
‫‪1‬‬
‫מחפרון (בינוני)‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫שובר בטון‬
‫מלגזה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪44‬‬
‫‪55‬‬
‫מערבל בטון‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪41‬‬
‫‪X‬‬
‫משאבת בטון‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪42‬‬
‫‪X‬‬
‫מהדק ויברציוני‬
‫מנוף טלסקופי‬
‫משאית רכינה עם‬
‫עגלה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪54‬‬
‫‪54‬‬
‫‪X‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪42‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪41‬‬
‫‪49‬‬
‫‪44‬‬
‫‪54‬‬
‫מקור‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(‪)HMMH‬‬
‫(צוקרמן‪,‬‬
‫‪)1213‬‬
‫‪------‬‬
‫‪214‬‬
‫טבלה ‪ :4.5.1.3‬מפלסי רעש והספק קולי מרביים הצפויים ממקורות הרעש בשלבי העבודה השונים‪,‬‬
‫)‪dB(A‬‬
‫שלב‬
‫שעות‬
‫עבודה‬
‫מפלס רעש‬
‫(במרחק ‪ 15‬מ')‬
‫‪44‬‬
‫‪92‬‬
‫‪49‬‬
‫יום‬
‫הקמה‬
‫יום‬
‫קדיחת קונדוקטורים‬
‫יום‬
‫בניית מרתף‬
‫יום‬
‫קדיחה לחיפוש נפט‬
‫‪43‬‬
‫ולילה‬
‫(ללא קונדוקטורים)‬
‫‪92‬‬
‫יום‬
‫פינוי ושיקום‬
‫* לפי התפשטות של מקור חצי כדורי‪.‬‬
‫הספק קולי‬
‫(מקורב)*‬
‫‪LWA‬‬
‫‪112‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪115‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ 4.5.1.1‬מודל לחיזוי מפלס הרעש הצפוי‬
‫הנחות המודל ‪ -‬החישוב נעשה עפ''י מודל חיזוי לפי תקן בינלאומי ‪ .ISO 9613-2‬המודל מתייחס‬
‫לגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התפזרות גיאומטרית של גלי קול בשיעור של ‪ 6 dB‬עם המרחק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנחתת רעש‪ ,‬עקב בליעה ע''י אויר‪ ,‬בתנאים מטאורולוגים סטנדרטיים (לחות ‪,52%‬‬
‫טמפרטורה ‪ 12‬מעלות‪ ,‬לחץ אטמוספרה ‪ )Pa121315‬עפ''י ‪.ISO 9613-1‬‬
‫‪‬‬
‫בליעה על ידי קרקע‪ ,‬בהתאם למצב בשטח האופייני לאזור חקלאי (קרקע חצי קשה עם‬
‫מקדם ‪.)G = 2.5‬‬
‫‪‬‬
‫הספק קול מרבי ‪ dB(A) LWA‬עפ''י טבלה ‪ 4.5.1.1‬ומפלסים ספקטראליים של מקורות‬
‫הרעש (נלקחו עפ''י ממצאי מדידות רעש שבוצעו באתר קידוח חיפוש בשטח חקלאי‬
‫בשימוש בציוד ישן ולא ממוגן אקוסטית‪ ,‬אך מסוג דומה (דו"ח "תופ סביבה ואקוסטיקה"‬
‫מס' ‪ L9842-747‬מיום ‪ .)32024029‬מצ''ב הגרף של המדידה הספקטראלית בתרשים מס'‬
‫‪.4.5.1.1‬‬
‫‪‬‬
‫גובהו של מקור הרעש המצטבר בשלב עבודות ההקמה נקבע ל‪ 1 -‬מ' מעל רום הקרקע של‬
‫האתר‪ ,‬ובשלב הקידוח עצמו הגובה נקבע ל‪ 3.4 -‬מ' (‪.)DR20‬‬
‫‪‬‬
‫גובהם של קולטי הרעש נקבע ל‪ 5 -‬מ' מעל הקרקע עבור מבנים בישובים (בהתחשב‬
‫בקומה שנייה של הבתים)‪ ,‬ו‪ 1 -‬מ' מעל הקרקע עבור בסיסים צבאיים ואתרי ביקור‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫‪‬‬
‫לא נלקח בחשבון מיסוך טופוגרפי וכן השפעות רוח וגרדיינט הטמפרטורה (גורמים אלו‬
‫נחשבים כממתנים את מעבר הרעש ולכן זוהי הנחה מחמירה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ספקטרום הקול – איור ‪ 4.5.1.1.1‬מציג ספקטרום רעש‪ ,‬שנמדד כאמור מאתר קידוח‬
‫בשטח חקלאי‪ .‬עפ"י הספקטרום המדוד‪ ,‬עיקר האנרגיה האקוסטית‪ ,‬לאחר שקלול‬
‫לסקאלה ‪ A‬נוצרת בתדרים גבוהים של ‪ 500 – 2000 Hz‬והרעש אינו בולט בספקטרום‬
‫כמוגדר בתקנות לרעש בלתי סביר‪.1992 ,‬‬
‫איור ‪ :4.5.1.1.1‬ספקטרום רעש ממדידה באתר קידוח חיפוש )‪LPA = 84 dB(A‬‬
‫‪216‬‬
‫ביצוע החישובים – בחישובים נקבעו תחומי השפעת הרעש בשלבים שונים ומפלסי הרעש החזויים‬
‫בבתים הקרובים‪ ,‬תוך השוואתם עם הקריטריונים לרעש המותר‪ .‬החישובים בקולטי הרעש נערכו‬
‫בשני שלבים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בשלב ראשון‪ :‬חושבו מפלסי הרעש החזויים בקולטים השונים‪ ,‬ללא כל אמצעים להפחתת‬
‫רעש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשלב שני‪ :‬חושבו מפלסי הרעש‪ ,‬בהתחשב באמצעים המוצעים להפחתת הרעש‪ .‬ראה פרוט‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫‪ 4.5.1.1‬תוצאות חיזוי השפעת הרעש‬
‫טבלה ‪ 4.5.1.1.1‬מציגה את מפלסי הרעש המחושבים בקולטים‪ .‬עפ"י החישובים שבטבלה מפלס‬
‫הרעש המרבי הצפוי‪ ,‬עקב עבודות שתבוצענה בשעות היום (קדיחת הקונדוקטורים)‪ ,‬יגיע ל‪-‬‬
‫)‪ 92dB(A‬במרחק של ‪ 15‬מ'‪ .‬מפלס הרעש המרבי הצפוי‪ ,‬עקב ביצוע עבודות הקידוח בשעות‬
‫הלילה (קידוחי חיפוש)‪ ,‬יגיע ל‪ 43dB(A) -‬באותו מרחק‪ .‬חישוב מפלסי הרעש החזויים בקולטים‬
‫שנבחרו‪ ,‬נעשה ע"פ נתונים אלו‪ .‬מהחישוב עולה כי‪:‬‬
‫‪ .1‬עבור מקור הרעש המצטבר המרבי )‪ ,Leq = 90 dB(A‬המרחק בו מפלס הרעש שווה‬
‫לקריטריון לרעש המותר )‪ 70 dB(A‬למבני מגורים ("מבנה ב")‪ ,‬הוא ‪ 120‬מ' ממקור הרעש‬
‫המצטבר‪.‬‬
‫‪ .2‬כנ''ל המרחק בו מפלס הרעש שווה לקריטריון הנקבע של )‪ 64 dB(A‬לרעש מותר בשטחים‬
‫פתוחים רגישים לרעש‪ ,‬הינו ‪ 200‬מ' ממקור הרעש המצטבר‪.‬‬
‫‪ .3‬עבור מקור הרעש המצטבר המרבי )‪ ,Leq = 83 dB(A‬המרחק בו מפלס הרעש שווה‬
‫לקריטריון לרעש המותר )‪ 40 dB(A‬למבני מגורים ("מבנה ב") בלילה (מחוץ לבתים‪ ,‬תוך‬
‫הצבת מקדם ביטחון של )‪ 5 dB(A‬לעומת התקנות‪ ,‬תש"ן‪ ,)1992-‬הוא ‪ 800‬מ' ממקור הרעש‬
‫המצטבר‪.‬‬
‫מפת קווים שווי רעש (איזופלטות)‪ ,‬המציגה פרישה של מפלסי רעש חזויים בסביבת הקידוח‪,‬‬
‫מוצגת באיור ‪ .4.5.1.1‬קווי הרעש של )‪ 64 dB(A‬עבור עבודות ההקמה בשעות היום ו‪40 dB(A) -‬‬
‫‪217‬‬
‫עבור קידוחי חיפוש בשעות הלילה (קו הרעש של )‪ 70 dB(A‬הנמצא בצמוד לאתר פחות רלוונטי)‪,‬‬
‫מגדירים את תחומי השפעת הרעש סביבם‪ .‬בשטחים מחוץ לקווים אלו לא צפויה חריגה‬
‫מקריטריון הרעש (אין צפי למפגעים)‪ .‬בטבלה ‪ 4.5.1.1‬שלהלן מוצג חישובם של מפלסי הרעש‬
‫המרביים הצפויים מכל מקורות הרעש הפוטנציאליים באתר‪ ,‬ומפלס הרעש המצטבר המחושב‬
‫לצורך החיזוי בהתייחסות לשעות היום והלילה‪.‬‬
‫‪218‬‬
‫טבלה ‪ :4.5.1.1.1.‬מפלסי רעש חזויים מעבודות ההקמה ומהקידוח בשלב התפעול )‪ dB(A‬ערכים‬
‫מעוגלים ‪( -‬בהנחות מחמירות ללא מיסוך ובליעת הקרקע)‬
‫הקולט‬
‫שלב‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫‪.1‬‬
‫בתים‬
‫בכפר‬
‫חרוב‬
‫‪.1‬‬
‫בתים‬
‫באלי ‪ -‬עד‬
‫שעות‬
‫עבודה‬
‫אתר‬
‫קידוח‬
‫הקרוב‬
‫מרחק‬
‫מ'‬
‫גובה‬
‫קולט‬
‫מעל‬
‫מקור‪,‬‬
‫מ'‬
‫יום‬
‫‪1‬‬
‫‪445‬‬
‫מפלס‬
‫רעש‬
‫במרחק‬
‫‪ 15‬מ'‬
‫מפלס חזוי‬
‫מחוץ למבנה‬
‫מפלס‬
‫חזוי‬
‫בתוך‬
‫המבנה‬
‫‪92‬‬
‫‪44‬‬
‫‪41‬‬
‫הפחתת‬
‫קריטריון‬
‫רעש‬
‫נדרשת‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫‪–4‬‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪43‬‬
‫‪39‬‬
‫‪34‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫יום‬
‫‪92‬‬
‫‪19‬‬
‫‪44‬‬
‫‪34‬‬
‫‪41‬‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪43‬‬
‫‪11‬‬
‫‪39‬‬
‫‪15‬‬
‫‪34‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.3‬‬
‫ביקור‬
‫קדיחת‬
‫מתוכנן‬
‫קונדוקטורים‬
‫בא‪.‬ת‪ .‬בני‬
‫יהודה‬
‫קדיחת‬
‫‪ .4‬בתים קונדוקטורים‬
‫במיצר‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫אתר‬
‫‪.5‬‬
‫מסעדה‬
‫קדיחת‬
‫סגורה‬
‫קונדוקטורים‬
‫ליד כביש‬
‫‪549‬‬
‫קדיחת‬
‫‪ .4‬בתים קונדוקטורים‬
‫בנטור‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫קדיחת‬
‫‪.5‬בסיס‬
‫קונדוקטורים‬
‫צבאי ליד‬
‫קדיחה‬
‫כביש ‪449‬‬
‫לחיפוש נפט‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1422‬‬
‫‪492‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫אתר‬
‫‪.4‬בתים‬
‫במעלה‬
‫גמלא‬
‫יום‬
‫‪3‬‬
‫‪122‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1332‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪132‬‬
‫‪4‬‬
‫יום‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫יום‬
‫יום‬
‫‪92‬‬
‫‪92‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1545‬‬
‫‪51‬‬
‫‪-‬‬
‫‪42‬‬
‫‪35‬‬
‫‪44‬‬
‫‪–4‬‬
‫(לאחר‬
‫בנייתו)‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫‪43‬‬
‫‪33‬‬
‫‪14‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫‪92‬‬
‫‪41‬‬
‫‪-‬‬
‫‪44‬‬
‫‪-‬‬
‫‪92‬‬
‫‪34‬‬
‫‪31‬‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫‪11‬‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪43‬‬
‫‪19‬‬
‫‪14‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫יום‬
‫‪92‬‬
‫‪33‬‬
‫‪14‬‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1122‬‬
‫‪- 34‬‬
‫לילה‬
‫‪43‬‬
‫‪14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪35‬‬
‫‪-‬‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫יום‬
‫‪92‬‬
‫‪41‬‬
‫‪35‬‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪5‬‬
‫‪1115‬‬
‫‪135‬‬
‫‪43‬‬
‫‪35‬‬
‫‪32‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫‪219‬‬
‫הקולט‬
‫‪.9‬בתים‬
‫בחד‪-‬נס‬
‫שלב‬
‫שעות‬
‫עבודה‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫יום‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫קדיחת‬
‫‪.12‬בסיס‬
‫צבאי ליד קונדוקטורים‬
‫כבישים‬
‫קדיחה‬
‫‪45 ,9244‬‬
‫לחיפוש נפט‬
‫‪.11‬בתים‬
‫בקשת‬
‫‪ .14‬בתים‬
‫ביונתן‬
‫‪4‬‬
‫‪1545‬‬
‫מפלס חזוי‬
‫מחוץ למבנה‬
‫‪92‬‬
‫‪34‬‬
‫‪31‬‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫‪145‬‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪43‬‬
‫‪19‬‬
‫‪14‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫יום‬
‫‪92‬‬
‫‪32‬‬
‫‪45‬‬
‫‪15‬‬
‫‪42‬‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫‪43‬‬
‫‪13‬‬
‫‪34‬‬
‫‪14‬‬
‫‪33‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫‪92‬‬
‫‪34‬‬
‫‪45‬‬
‫‪31‬‬
‫‪42‬‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫‪43‬‬
‫‪19‬‬
‫‪34‬‬
‫‪14‬‬
‫‪33‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫‪92‬‬
‫‪44‬‬
‫‪59‬‬
‫‪*45‬‬
‫‪-‬‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫יום‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫קדיחת‬
‫‪ .11‬בסיס קונדוקטורים‬
‫צבאי ליד‬
‫כביש ‪ 444‬קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫‪ .13‬אתר‬
‫קדיחת‬
‫ביקור‬
‫קונדוקטורים‬
‫אנדרטה‬
‫צבאית‬
‫‪.14‬אתר‬
‫קדיחת‬
‫ביקור‬
‫קונדוקטורים‬
‫פארק‬
‫הירדן‬
‫‪.15-1‬‬
‫מבני‬
‫קדיחת‬
‫חינוך‬
‫קונדוקטורים‬
‫מדרשת‬
‫גולן‬
‫חספין‬
‫קדיחת‬
‫‪.15-1‬‬
‫קונדוקטורים‬
‫בתים‬
‫קדיחה‬
‫בחספין‬
‫לחיפוש נפט‬
‫אתר‬
‫קידוח‬
‫הקרוב‬
‫מרחק‬
‫מ'‬
‫גובה‬
‫קולט‬
‫מעל‬
‫מקור‪,‬‬
‫מ'‬
‫מפלס‬
‫רעש‬
‫במרחק‬
‫‪ 15‬מ'‬
‫מפלס‬
‫חזוי‬
‫בתוך‬
‫המבנה‬
‫הפחתת‬
‫קריטריון‬
‫רעש‬
‫נדרשת‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2406‬‬
‫‪950‬‬
‫‪1555‬‬
‫‪955‬‬
‫‪131‬‬
‫‪67‬‬
‫‪43‬‬
‫‪2‬‬
‫יום‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪14‬‬
‫‪122‬‬
‫‪12‬‬
‫‪43‬‬
‫‪55‬‬
‫‪51‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪- 15‬‬
‫יום‬
‫‪11‬‬
‫‪452‬‬
‫‪33‬‬
‫‪92‬‬
‫‪44‬‬
‫‪-‬‬
‫‪44‬‬
‫‪-‬‬
‫יום‬
‫‪4‬‬
‫‪452‬‬
‫‪14‬‬
‫‪92‬‬
‫‪54‬‬
‫‪-‬‬
‫‪44‬‬
‫‪-‬‬
‫יום‬
‫‪14‬‬
‫‪1342‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪92‬‬
‫‪42‬‬
‫‪35‬‬
‫‪*60‬‬
‫‪-‬‬
‫‪92‬‬
‫‪35‬‬
‫‪31‬‬
‫‪*65‬‬
‫‪-‬‬
‫יום‬
‫‪14‬‬
‫‪1452‬‬
‫‪-5‬‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪43‬‬
‫‪32‬‬
‫‪15‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫יום‬
‫‪92‬‬
‫‪42‬‬
‫‪35‬‬
‫‪*65‬‬
‫‪-‬‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪15‬‬
‫‪1422‬‬
‫‪- 15‬‬
‫‪43‬‬
‫‪33‬‬
‫‪14‬‬
‫‪**35‬‬
‫‪-‬‬
‫‪211‬‬
‫הקולט‬
‫‪.15‬‬
‫מסעדה‬
‫בצומת‬
‫יהודייה‬
‫‪ .14‬בסיס‬
‫צבאי‬
‫שלב‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫קדיחת‬
‫קונדוקטורים‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫שעות‬
‫עבודה‬
‫יום‬
‫אתר‬
‫קידוח‬
‫הקרוב‬
‫‪8‬‬
‫מרחק‬
‫מ'‬
‫‪1452‬‬
‫גובה‬
‫קולט‬
‫מעל‬
‫מקור‪,‬‬
‫מ'‬
‫‪- 10‬‬
‫יום‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪11‬‬
‫‪552‬‬
‫מפלס‬
‫רעש‬
‫במרחק‬
‫‪ 15‬מ'‬
‫מפלס חזוי‬
‫מחוץ למבנה‬
‫מפלס‬
‫חזוי‬
‫בתוך‬
‫המבנה‬
‫הפחתת‬
‫קריטריון‬
‫רעש‬
‫נדרשת‬
‫‪92‬‬
‫‪39‬‬
‫‪-‬‬
‫‪44‬‬
‫‪-‬‬
‫‪92‬‬
‫‪44‬‬
‫‪43‬‬
‫‪**65‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪43‬‬
‫‪41‬‬
‫‪34‬‬
‫‪*35‬‬
‫‪-1‬‬
‫קדיחת‬
‫‪.19‬‬
‫איתן‬
‫אבני‬
‫קונדוקטורים‬
‫קדיחה‬
‫לחיפוש נפט‬
‫‪92‬‬
‫יום‬
‫‪5‬‬
‫‪1142‬‬
‫‪43‬‬
‫‪42‬‬
‫‪**65‬‬
‫‪- 12‬‬
‫יום‬
‫ולילה‬
‫‪43‬‬
‫‪34‬‬
‫‪31‬‬
‫‪*35‬‬
‫*שקול ל‪ 52045dB(A) -‬מחוץ למבנה‪.‬‬
‫** התייחסות לקריטריון לילה עפ''י התקנות ‪ 1992‬עם מקדם בטחון )‪. -5 dB(A‬‬
‫‪ 4.5.1.3‬מסקנות מחישוב הרעש הצפוי‬
‫להלן עיקרי המסקנות הנובעות מטבלה ‪:4.5.1.1‬‬
‫‪‬‬
‫ברובם המכריע של אתרי הקידוח – ‪ 1‬כפר חרוב‪ 1 ,‬מיצר‪ 3 ,‬א‪.‬ת‪ .‬בני יהודה (כיום)‪ 4 ,‬חוות‬
‫הבקר כביש ‪( 549‬כיום)‪ 5 ,‬חוות נטור‪ 4 ,‬כביש ‪ 5 ,449‬מחצבת דליות‪ 4 ,‬חד נס‪ 9 ,‬צומת יונתן‪,‬‬
‫‪ 12‬כביש ‪ 11 ,45‬קצביה‪ 13 ,‬קשת‪ 14 ,‬בג'וריה וב‪ 15 -‬טיסן לא צפויות חריגות מקריטריון‬
‫תקנות רעש בלתי סביר ‪ ,1992‬ובהתאם לא צפויים מפגעי רעש בשימושי קרקע רגישים‬
‫סמוכים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪-‬‬
‫קידוח ‪ 3‬א‪.‬ת בני יהודה – מפלס הרעש החזוי באתר הביקור ביקב המתוכנן באזור התעשייה‬
‫(קולט ‪ )3‬חורג בכ‪ 4 -‬דציבלים מהקריטריון של ‪ ,dB(A) 44‬אשר נקבע כמפלס הרעש המרבי‬
‫המותר לעבודות בשעות היום‪ ,‬בזמן פעילות ההקמה‪ .‬במידה ואתר הביקור המתוכנן יוקם‬
‫‪-‬‬
‫‪211‬‬
‫ויופעל‪ ,‬טרם ביצוע הקידוח‪ ,‬ינקטו אמצעים להפחתת הרעש‪ ,‬המפורטים בסעיף ‪4.5.1.4‬‬
‫בהמשך‪ .‬בהתאם‪ ,‬יבוצע ניטור רעש בעת ההקמה ולפיו יקבעו אמצעי מיגון נדרשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפלס הרעש החזוי במבני בסיס צבאי – קולט ‪ 14‬הסמוך לאתר ‪ 11‬עומד בקריטריון ‪64‬‬
‫)‪ ,dB(A‬שנקבע למפלס הרעש הנדרש בשעות היום‪ ,‬אך חורג בשיעור קטן של דציבל אחד‬
‫מקריטריון )‪ 35 dB(A‬הנקבע למפלס הרעש המרבי המותר לעבודות בשעות הלילה‪ .‬מכיוון‬
‫שאין חריגה מעל הקריטריון )‪ 40 dB(A‬עפ''י התקנות לרעש בלתי סביר‪ ,‬תש"ע‪ ,1992-‬לא‬
‫נדרשת נקיטת אמצעים בשלב התכנון זה‪ ,‬אך יש לבצע מדידות ניטור רעש בנקודה זו בזמן‬
‫הקדיחה בלילה‪ ,‬כמפורט בתכנית הניטור בהמשך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפלס הרעש החזוי במבני הבסיס הצבאי הסמוך לכביש ‪( 444‬קולט ‪ – 11‬אתר ‪ )14‬עומד‬
‫בקריטריון )‪ 64 dB(A‬הנקבע למפלס הרעש הנדרש בשעות היום‪ ,‬אך חורג בכ‪15 dB(A) -‬‬
‫מקריטריון )‪ 35 dB(A‬הנקבע למפלס הרעש המרבי המותר לעבודות בשעות הלילה (חריגה‬
‫של )‪ 12 dB(A‬מעל הקריטריון )‪ 40 dB(A‬עפ''י התקנות לרעש בלתי סביר‪ )1992 ,‬בזמן‬
‫פעילות באתר קידוחים ‪ .14‬לפיכך‪ ,‬יש לנקוט באמצעים להפחתת הרעש באתר זה (אתר ‪14‬‬
‫נפסל בסופו של דבר כאמור לעיל)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפלסי הרעש החזויים במבנים בשאר הישובים‪ ,‬בבסיסים הצבאיים ובאתרי הביקור‪ ,‬בהם‬
‫שוהה קהל‪ ,‬נמוכים מיעדי התכנון שהוגדרו בעבודה‪ .‬על כן‪ ,‬אין צורך לנקוט באמצעים‬
‫להפחתת רעש בהתייחס לשימושים אלה‪.‬‬
‫‪ 4.5.1.4‬אמצעים להפחתת הרעש בשלב ההקמה‬
‫אתר הביקור ביקב המתוכנן (קולט ‪ – )3‬אמצעי מיגון ידרשו בקידוח ‪ ,3‬במידה ומרכז המבקרים‬
‫ביקב המתוכנן באזור תעשייה בני יהודה יוקם ויופעל לפני מועד ביצוע הקידוח‪ .‬במקרה זה ידרש‬
‫מיגון אקוסטי על‪-‬מנת להפחית את הרעש בשטחי אתר הביקור‪ ,‬בזמן עבודות ההקמה‪.‬‬
‫גדר אקוסטית‪ ,‬המוצבת במרחק ‪ 52 - 32‬מ' מהמקור (מיקום מכונת הקידוח) ובגובה של ‪ 4‬מ' מעל‬
‫מפלס קרקע‪ ,‬נבדקה ונמצאה יעילה להנחתת הרעש הנדרשת‪ .‬הפחתת הרעש של הגדר הינה כ‪-‬‬
‫(‪( 4 dB(A‬בתדר ‪ ,)522Hz‬ולפיכך מפלס הרעש החזוי באתר הביקור יעמוד ביעד שנקבע וישתווה‬
‫לקריטריון של כ‪( 64 dB(A) -‬מיקום הגדר מסומן באיור ‪ .)4.5.1.1‬הגדר תהיה עשויה פח (או חומר‬
‫‪212‬‬
‫דומה‪ ,‬בהתאם להגדרות יועץ אקוסטיקה) בעובי ‪ 1‬מ"מ ותהיה אטומה ורציפה לאורך גבולו הצפוני‬
‫של האתר‪ .‬הגדר תעוצב על פי הנחיות אדריכל הנוף‪.‬‬
‫איור ‪ 4.7.2.4.1‬חישוב יעילות מיסוך אקוסטי ע''י קירות באתר קידוח ‪3‬‬
‫אמצעים נוספים בכל האתרים – כיוון שהחישובים מתבססים על הנחות מחמירות ניתן להניח‪,‬‬
‫בדרגת וודאות גבוהה מאד‪ ,‬כי בפועל מפלסי הרעש יהיו נמוכים מהמפלסים החזויים הנ''ל‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬כהחמרה‪ ,‬עבודות ההקמה והשיקום יבוצעו עפ"י הנוהל הבא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עבודות ההקמה והשיקום תתבצענה בשעות היום מ‪ 5:22 -‬בבוקר עד השעה ‪ 19:22‬בלבד‪.‬‬
‫לא תבוצענה עבודות כלשהן אחרי השעה ‪.19:22‬‬
‫‪‬‬
‫בהתאם לביצוע מדידות רעש בשטח‪ ,‬יוצב קיר אקוסטי‪ ,‬במתאר של גדר אטומה ורציפה‬
‫לאורך גבול האתר שחזיתו פונה לצד הישובים\בסיסי צבא הנמצאים במרחק הקטן מ‪-‬‬
‫‪ 1222‬מ' ולצד אתרי הביקור המצויים במרחק הקטן מ‪ 152 -‬מ'‪.‬‬
‫‪ 4.5.1.5‬מניעת מפגעי רעש וניטור בשלב תפעול הקידוח‬
‫מיד עם תחילת הקידוחים‪ ,‬בשבוע הראשון של העבודה‪ ,‬תבוצענה ע''י יועץ אקוסטי מדידות רעש‬
‫בישובים\בסיסים צבאיים הנמצאים במרחק הקטן מ‪ 1522 -‬מ' מאתרי הקידוח‪ ,‬בנקודות שיתואמו‬
‫מראש עם המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הרעש יימדד בשעות הלילה ביחידת ‪ Leq‬בסמוך למבנים ו\או‬
‫בתוך המבנים‪ ,‬על פי הוראות התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן‪ .1992-‬העבודות‬
‫יבוצעו עפ"י הנוהל הבא‪:‬‬
‫‪213‬‬
‫‪‬‬
‫לא יוחל בביצוע עבודות אחרי השעה ‪ 11.22‬בלילה ולפני השעה ‪ 24.22‬בבוקר‪ ,‬אלא אם הוכח‬
‫באמצעות מדידות כי הרעש אינו חורג מהקריטריון המומלץ‪ ,‬או שהרעש אינו נשמע כלל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במידה וימצא כי הרעש חורג מהמפלס המותר‪ ,‬על פי תקנות תש"ע‪ 1992-‬עם החמרה של ‪–5‬‬
‫)‪ 35 dB(A)[ dB(A‬בתוך המבנה]‪ ,‬ינקטו אמצעים להפחתת הרעש‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הצבת מתרס רעש לאורך גבול האתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצבת קיר נוסף (נייד) בסמוך למכונת הקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השקטת ציוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שינוי אופן הפעלת הציוד‪.‬‬
‫לאחר ביצוע השיפור הנדרש‪ ,‬תבוצענה מדידות רעש חוזרות על מנת לוודא עמידה בקריטריון‪.‬‬
‫הדו"ח המפרט את תוצאות המדידות‪ ,‬המסקנות וההמלצות יוגש למשרד להג"ס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכפוף לתוצאות הניטור‪ ,‬ניתן יהיה לבצע עבודות לילה‪ ,‬במידה ולא יתגלה חשש למפגע רעש‬
‫בישובים‪0‬בסיסים צבאיים‪.‬‬
‫‪ 4.5.1.4‬אמצעים להפחתת הרעש בשלב הקידוח‬
‫בסיס צבאי ליד כביש ‪( 444‬קולט ‪ )11‬בסמוך לאתר ‪ – 14‬מכיוון שקולטי הרעש בבסיס הצבאי‬
‫גבוהים ב‪ 4.5 -‬מ' ממקור הרעש‪ ,‬הצבת גדר אקוסטית בגובה ‪ 4‬מ' בחזית האתר הפונה לבסיס‬
‫(מערב) לא תבטיח עמידה בקריטריון הנדרש בזמן הקידוח‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬על מנת להפחית את הרעש נבדקה יעילות של קיר אקוסטי נייד נוסף המוצב במרחק ‪ 32‬מ'‬
‫ממקור הרעש או פחות מזה (מיקום מכונת הקידוח) וגובהו ‪ 4‬מ' מעל מפלס קרקע‪ .‬הקיר הנייד‬
‫יהיה עשוי מפח בעובי ‪ 1‬מ"מ (או חומר אחר‪ ,‬לפי הגדרות יועץ האקוסטיקה) ויהיה אטום ומלא‪.‬‬
‫הקיר הנייד יעוצב על פי הנחיות אדריכל הנוף‪ .‬הפחתת הרעש ע''י הקיר תהיה כ‪ - 5dB(A) -‬ומפלס‬
‫הרעש החזוי בתוך המבנה יהיה כ‪ ,47 dB(A) -‬תוך חריגה של )‪ 7 dB(A‬מקריטריון )‪ 40 dB(A‬עפ''י‬
‫התקנות לרעש בלתי סביר‪ .1992 ,‬מיקום הגדר מסומן בתרשים מס' ‪ .4.5.1.4.1‬חריגה זו מחייבת‬
‫בצוע ניטור רעש שוטף במהלך הקידוח ונקיטת אמצעים נוספים להפחתת רעש במידת הצורך‬
‫ובהתאם לממצאי המדידות כמפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫איור ‪ 4.7.2.4.2‬חישוב יעילות מיסוך אקוסטי ע''י קירות באתר ‪.14‬‬
‫‪ 4.4‬חומרים מסוכנים‬
‫‪ 4.4.1‬אמצעים לצמצום סיכונים וטיפול באירועי חומ"ס‬
‫א‪ .‬בחינת פוטנציאל סיכון‬
‫פוטנציאל הסיכון שמקורו באירוע חומרים מסוכנים נדרש להיבחן על פי המתודולוגיה לבחינת‬
‫מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים מאת המשרד להגנת הסביבה (במהדורתו העדכנית‬
‫האחרונה)‪.‬‬
‫על פי מסמך זה‪ ,‬יש לשמור מרחקי הפרדה מינימליים של ‪ 52‬מטר מחומרים דליקים ו‪ 122 -‬מטר‬
‫מחומרים רעילים לרצפטורים ציבוריים ובהנחה שסוגי החומרים המסוכנים‪ ,‬כפי שאלה מפורטים‬
‫בנספח ‪ 4‬במסמך מרחקי ההפרדה יהיו בכמות של ‪ 122‬ק"ג ויותר‪.‬‬
‫כמו כן יצוייין כי‪ ,‬על פי מסמך מדיניות מרחקי הפרדה (נספח ב')‪ ,‬אין חומרים מסוכנים המחייבים‬
‫חישוב מרחקי הפרדה‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫בהתאם למיקום מערך התפעול‪ ,‬בטווחי הסיכון אין רצפטורים ציבוריים‪ ,3‬לא במצב קיים ולא‬
‫במצב מתוכנן‪.‬‬
‫ב‪ .‬אמצעים לצמצום סיכונים‬
‫למניעת אירועי חומ"ס וזיהום סביבתי ייושמו נהלי בטיחות‪ ,‬לרבות נוהל יומי לבדיקה ויזואלית‬
‫של תקינות מרכיבי המערכת וינקטו האמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬חומרים מסוכנים יאוחסנו במכולה ייעודית עד לרגע השימוש‪ .‬יודגש כי חומרים חומציים‬
‫יובאו אל אתר הקידוח במועד השימוש‪.‬‬
‫‪ .1‬תוצרי הפקה יאוחסנו בחביות במכולה ייעודית סגורה ויועברו לבדיקות מעבדה‪.‬‬
‫‪ .3‬גז שיתגלה יוזרם ללפיד לשריפה‪.‬‬
‫‪ .4‬באזור התפעולי הממוכן‪ ,‬החומרים המסוכנים ימוקמו על גבי מאצרה ניידת (סטנדרטית)‬
‫בקיבולת מינימלית‪ ,‬שתהווה ‪ 112 %‬מנפח המארז הגדול ביותר אשר יונח עליה‪.‬‬
‫‪ .5‬חומרים יועברו בין אתרי הקידוח בהתאם להנחיות ולפי כל דין‪.‬‬
‫‪ .4‬חומרים שלא נעשה בהם שימוש יוחזרו לספק או יאוחסנו במחסן ייעודי באחריות חברת‬
‫אפק נפט וגז בע"מ ובהתאם לכל דין‪.‬‬
‫‪ .5‬באתר יאוחסנו כ‪ 12 -‬שרוולים לספיגת שפך אקראי ובלתי מבוקר‪.‬‬
‫‪ .4‬בדיקת פוטנציאל להיווצרות חשמל סטטי באתר ומתן פתרונות הנדסיים למניעתו‬
‫(הארקה וכו')‪ .‬כל מכונות הקידוח יכללו אמצעים מתאימים להארקה‪.‬‬
‫‪ .9‬מגדל הקידוח ישמש כמתקן "כולא ברקים" באתר‪.‬‬
‫אמצעים לטיפול באירוע חומ"ס‪:‬‬
‫‪ .1‬החברה תעמוד בדיני הבטיחות והגיהות באתרי הקידוח ותעסיק יועץ מומחה לשם כך‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫"רצפטור ציבורי"‪ :‬שימוש או ייעוד‪ ,‬קיימים או מתוכננים המשמשים או מתוכננים לשהיית אוכלוסיה‪ ,‬לרבות‬
‫מגורים‪ ,‬מסחר קימעונאי‪ ,‬משרדים משרתי קהל‪ ,‬מוסדות ציבוריים לפי הקבוע בחוק התכנון והבניה‪ ,‬תיירות‪,‬‬
‫מקומות בילוי‪ ,‬אולמות שמחה\ גני אירועים‪ ,‬אזורים בהם קיימת שהייה אינטנסיבית של אוכלוסייה בשטחים‬
‫ציבוריים פתוחים ופארקים‪ ,‬שימושים מעורבים הכוללים אחד מכל אלה וכן מגרשי החניה שלהם וכל שימוש נוסף‬
‫שיקבע הממונה‪ .‬מתקני תעשייה אינם נכללים בהגדרת רצפטור ציבורי‪.‬‬
‫‪216‬‬
‫‪ .1‬צוות העובדים באתר יהיה מוגן באמצעי בטיחות אישיים (משקפי מגן‪ ,‬נעלי עבודה‬
‫מתאימות ומסכות)‪.‬‬
‫‪ .3‬באתר הקידוח יוצב מטף כיבוי אש נייד במשקל ‪ 52‬ק"ג‪ .‬ליד מכולת החומ"ס יותקנו ‪4‬‬
‫מטפי אבקה ניידים‪.‬‬
‫‪ 4.9‬איכות אויר‬
‫לחיזוי השפעות הקידוחים בוצעו הרצות מודל פיזור מזהמים המביאות בחשבון את כלל המקורות‬
‫שיפעלו באתר קידוח‪ .‬לפי הנדרש ברשיון יבוצעו עד ‪ 12‬קידוחים מבין ‪ 15‬האתרים הפוטנציאליים‪.‬‬
‫הקידוחים יבוצעו בזה אחר זה ("בטור") ולא בזמן מקביל‪ ,‬ולכן יבוצע מודל נפרד לכל קידוח; כל‬
‫מודל מניח פליטות מאותו מערך מתקנים‪ ,‬שישמש לביצוע כל הקידוחים‪.‬‬
‫הקידוחים ממוקמים בתחום רישיון נרחב שניתן ע"י משרד האנרגיה והמים‪ ,‬הכולל את מרבית‬
‫אזור דרום רמת הגולן‪ ,‬ושטחו כ‪ 395 -‬קמ"ר‪ .‬תחום הרישיון מיוצג ע"י ‪ 3‬תחנות מטאורולוגיות‬
‫שונות‪ .‬על מנת להעריך את השפעת הקידוחים על איכות האויר בסביבתם‪ ,‬בוצע חיזוי‪ ,‬באמצעות‬
‫מודלים‪ ,‬עבור שלושת הקידוחים הסמוכים ביותר לקולטים רגישים (ישובים) באזור – כל קידוח‬
‫מצוי באזור המיוצג ע"י תחנה מטאורולוגית שונה‪.‬‬
‫הערכת איכות האויר כוללת גם את נתוני הרקע‪ ,‬שנמדדו בתחנה הניידת שהוצבה בקצרין‪.‬‬
‫המתודולוגיה‪ ,‬הנתונים ותוצאות בדיקת החלופות מוצגים בסעיפי המשנה הבאים‪.‬‬
‫‪ 4.9.1‬מתודולוגיה‬
‫הריכוזים החזויים באזור מביצוע הקידוחים חושבו באמצעות מודל ‪ ,AERMODE‬המומלץ ע"י‬
‫ה‪ USEPA -‬והמשרד להג"ס‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 1.9.3‬לעיל‪ .‬מודל ה‪ AERMOD -‬פותח ע"י הסוכנות‬
‫האמריקאית להגנת הסביבה (‪ )EPA‬והחברה המטאורולוגית האמריקאית (‪ )AMS‬המאגד מודל‬
‫פיזור מזהמים‪ ,‬מודל מטאורולוגי (‪ )AERMET‬ומודל טופוגרפי (‪ ,)AERMAP‬המיועד לשקלול‬
‫השפעת הטופוגרפיה על פיזור המזהמים‪ .‬מודל זה מאפשר הערכת מגוון רחב של מקורות נייחים‬
‫– שטח‪ ,‬נפח ומקורות נקודתיים – עפ"י טופוגרפיה מורכבת של האזור ונתונים מטאורולוגיים‬
‫מקובץ מטאורולוגי של נתונים המדודים באזור‪.‬‬
‫‪217‬‬
‫באזור הרישיון (דרום רמה"ג)‪ ,‬בו ממוקמים הקידוחים‪ ,‬קיימות ‪ 3‬תחנות מטאורולוגיות של השרות‬
‫המטאורולוגי (השמ"ט) בעלות נתונים מתאימים למודל‪ :‬בית ציידה‪ ,‬אבני איתן וגמלא‪ .‬תחנות אלו‬
‫מייצגות תנאים אקלימיים שונים בחלקים נפרדים של תחום הרישיון‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אתרי‬
‫הקידוחים סווגו לפי קירבתם ותנאי הטופוגרפיה לתחנות אלו‪ ,‬זאת בהנחייתו המקצועית של ד"ר‬
‫אילן סתר‪ ,‬לשעבר סמנכ"ל השמ"ט‪ .‬סה"כ בוצעו ‪ 4‬הרצות מודל – כל הרצה כוללת פליטות‬
‫מקידוח אחד בלבד (כאמור‪ ,‬הקידוחים יבוצעו בטור) הקרוב ביותר לקולטים בתחום הייצוג של כל‬
‫אחת מהתחנות המטאורולוגיות‪ .‬ההרצות מייצגות את המקרה הקיצוני ביותר מבחינת פיזור‬
‫מזהמים‪ ,‬בתחומי כל אחת מהתחנות המטאורולוגיות שבאזור‪.‬‬
‫‪ 4.9.1‬תרחישים ‪ -‬אתרי הקידוח‬
‫אתרי הקידוח שנבחנו במודל הם (טבלה ‪:)4.9.1.1‬‬
‫‪ ‬אתר ‪ – 1‬מצוי באזור המיוצג ע"י תחנה מטאורולוגית אבני איתן‪ .‬קידוח זה מצוי במרחק‬
‫הקרוב ביותר לישוב (כפר חרוב) בחלק הדרומי של דרום רמה"ג‪ .‬התוצאות המחושבות לקידוח‬
‫זה ישמשו גם כאמת מידה להערכת השפעותיהם של קידוחים נוספים בחלק הדרומי‪5 ,4 ,3 ,1 :‬‬
‫ו‪ ,14 -‬המרוחקים יותר משימושים רגישים‪.‬‬
‫‪ ‬אתר ‪ – 4‬בשל קירבתו של אתר הקידוח למסעדה "מור וקינמון" (הסגורה כיום ומצויה בשלב‬
‫תכנון סטטוטורי)‪ ,‬כדי ‪ 112‬מ'‪ ,‬משמש גם מודל זה לבדיקת איכות האויר בדרום תחום הרישיון‪.‬‬
‫המודל מיוצג אף הוא על ידי נתוני התחנה המטאורולוגית אבני איתן‪.‬‬
‫‪ ‬אתר ‪ – 11‬מצוי באזור המיוצג ע"י תחנה מטאורולוגית גמלא‪ .‬אתר קידוח זה מצוי במרחק‬
‫מינימלי משימוש הקרקע הרגיש הסמוך (בסיס צבאי) בחלק המרכזי של רמה"ג‪ .‬התוצאות‬
‫המחושבות לקידוח זה ישמשו גם כאמת מידה להערכת השפעותיהם של קידוחים נוספים‬
‫בחלק המרכזי‪ 15 ,13 ,11 ,12 ,9 ,4 :‬ו‪ 15 -‬המרוחקים יותר משימושים רגישים‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 4.9.1.1‬נתוני הקידוחים הנבחנים‬
‫תחנה מטאורולוגית‬
‫מיקום הקידוח‬
‫נ‪.‬צ‪ .‬אתר קידוח‬
‫קידוחים ‪ 1‬ו‪4 -‬‬
‫אבני איתן‬
‫דרום רמה"ג‪ ,‬מישורי‬
‫הרמה‬
‫מזרח‬
‫צפון‬
‫‪141932‬‬
‫‪542113‬‬
‫קידוח ‪11‬‬
‫גמלא‬
‫מרכז רמה"ג‪ ,‬מישורי‬
‫הרמה‬
‫מזרח‬
‫צפון‬
‫‪145495‬‬
‫‪545245‬‬
‫קידוח ‪14‬‬
‫בית ציידה‬
‫מורדות הגולן‬
‫המערביים‬
‫מזרח‬
‫צפון‬
‫‪142129‬‬
‫‪544445‬‬
‫‪218‬‬
‫‪545342‬‬
‫‪145152‬‬
‫גובה תחנה‬
‫מטאורולוגית‬
‫‪ 355‬מ'‬
‫‪ 425‬מ'‬
‫מרחק מינימלי‬
‫ממגורים‬
‫‪ 542‬מ' – כפר חרוב‬
‫‪ 112‬מ' – מסעדה‬
‫בתכנון‬
‫‪ 1‬ק"מ – קצרין‬
‫מרחק מינימלי‬
‫מבסיס צבאי סמוך‬
‫קידוחים המיוצגים‬
‫בתחום התחנה‬
‫המטאורולוגית‬
‫‪ 5 ,4 ,3 ,1 ,1‬ו‪14 -‬‬
‫‪ -122‬מ'‬
‫‪ 412‬מ'‬
‫‪ 132‬מ'‬
‫‪15 ,13 ,11 ,11 ,12 ,9 ,4‬‬
‫ו‪15 -‬‬
‫‪ 4 ,5‬ו‪14 -‬‬
‫‪ ‬אתר ‪ – 14‬מצוי באזור המיוצג ע"י תחנה מטאורולוגית בית ציידה‪ .‬אתר זה אמנם לא נבחר‬
‫לביצוע הקידוחים‪ ,‬אולם החישובים לגביו מוצגים בכדי להראות מצב קיצון‪ .‬קידוח זה מצוי‬
‫במרחק הקרוב ביותר לשימוש קרקע רגיש (בסיס צבאי) במורדות המערביים של רמה"ג‪.‬‬
‫התוצאות המחושבות לקידוח זה ישמשו גם כאמת מידה להערכת השפעותיהם של קידוחים‬
‫נוספים במורדות המערביים‪ :‬קידוחים ‪ 5‬ו‪ 4 -‬המרוחקים יותר משימושים רגישים‪.‬‬
‫‪ 4.9.3‬נתוני המודל‬
‫א‪ .‬שעות עבודה‬
‫שעות העבודה בכל אתר קידוח הינם סביב השעון בכל שעות היממה (‪ 14‬שעות)‪ .‬בכל יום יתבצעו‬
‫עבודות תחזוקה קצרות בנות כחצי שעה‪ ,‬שבהן פעולת הקידוח נפסקת‪ .‬בשבתות ובחגים פעולת‬
‫הקידוח צפויה להיפסק לפרק זמן של כ‪ 34 -‬שעות‪ ,‬מיום שישי‪0‬ערב חג בשעה ‪ 11:22‬בצהריים ועד‬
‫חצות הלילה במוצאי שבת‪0‬חג‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקורות הפליטה‬
‫לחישוב הפליטות הונח מצב עבודה מרבי‪ ,‬בו כל המקורות בזמן הקידוח עובדים בהיקף מלא‪.‬‬
‫באתרי הקידוח צפויות פליטות אופייניות ממנועי דיזל‪ ,‬שישמשו להנעת המקדח‪ ,‬סחרור נוזלי‬
‫הקידוח ואספקת חשמל‪ .‬כמו כן‪ ,‬הונח שימוש בלפיד לשריפת גזים‪ ,‬למרות שהשימוש בו יבוצע‬
‫רק במקרים חריגים ועפ"י הצורך‪ .‬לפי ההערכה הקיימת (המסתמכת על התנאים הגיאולוגיים)‬
‫הסבירות לשימוש בו נמוכה‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫המצב בו חזויות מירב פליטות המזהמים הוא בעת עבודה מלאה בשלב התפעול השוטף‪ .‬במצב זה‬
‫יפעלו באתר הקידוח המקורות הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מקדח – מקדח ‪ RD20 III CAT C27‬מסוג ‪ .Atlas Copco‬המקדח מופעל באמצעות מנוע‬
‫‪ ,C15‬המוצב על גבי המשאית הנושאת את ציוד הקידוח (מנוע המשאית עצמו ‪ C13‬לא יפעל‬
‫במקביל)‪ .‬מנוע ‪ ,C15‬בעל הספק של ‪ 595‬קילוואט ויוצר בשנת ‪ ,1224‬ולכן רמת התקינה‬
‫שלפיה הוא יוצר היא של ‪.TIER1‬‬
‫‪ .1‬גנרטור – הגנרטור הינו תוצרת חברת קטרפילר (‪ ,)Caterpillar‬מדגם ‪ ,C15‬בעל הספק של ‪312‬‬
‫קילוואט ויוצר בשנת ‪ ,1224‬ולכן רמת התקינה שלו היא של ‪.TIER3‬‬
‫‪ .3‬משאבת הבוץ – משאבת הבוץ מופעלת במקטעו התחתון של הקידוח‪ .‬משאבת הבוץ ‪F-1000‬‬
‫‪ Emsco Style‬מונעת על ידי מנוע תוצרת חברת קטרפילר‪ ,CAT D394 ,‬בעל הספק של ‪422‬‬
‫קילוואט ויוצר בשנת ‪ ,1224‬ולכן רמת התקינה שלו היא של ‪TIER1‬‬
‫‪ .4‬לפיד בטיחות – יופעל רק בעת גילוי גז בתת הקרקע‪ .‬באתר יהיו ‪ 1‬לפידים‪ ,‬אשר רק אחד‬
‫יפעל בזמן נתון (כתלות בכיוון הרוח)‪ .‬הפעלת הלפיד תהיה בעת הצורך בלבד‪ ,‬במצבים חריגים‬
‫בהם קיים צורך בשחרור גז מתת הקרקע‪ .‬גובה הלפיד כ‪ 12 -‬מ' וקוטרו כ‪ 15 -‬ס"מ (‪ .)"4‬לצורך‬
‫הרצת המודל הונח המצב המחמיר לפיו יופעל הלפיד הסמוך ביותר לקולט‪ .‬עפ"י נתוני מהנדס‬
‫הקידוחים ספיקת הגזים הנשרפים בלפיד תהיה כ‪ 2.31 -‬מ"ק שניה (כ‪ 1152 -‬מ"ק\שעה)‪ .‬הונח‬
‫כי טמפרטורת הגזים בלפיד תהיה ‪ 1153‬מ"צ‪ ,‬בהתאם לטמפרטורה מדודה בלפיד הקיים‬
‫בקידוח מגד (מתוך מסמך סביבתי שנערך לקידוחי מגד‪ :‬גבעות עולם שותפויות חיפושי נפט‪,‬‬
‫‪.)1211‬‬
‫ההנחה המחמירה ביותר מדמה מצב בו כל מקורות הפליטה עובדים יחד בעת תפעולם‪ ,‬בהספק‬
‫של ‪ 52%‬ממהספק המקסימלי של הכלי‪ ,‬כולל שריפת גזים בלפיד‪ .‬יש להדגיש שמצבים בהם גזים‬
‫נשרפים בלפיד אינם משמעותיים‪ ,‬וידרשו רק לפרקי זמן קצרים‪ ,‬אם בכלל‪ .‬בשל הפעלת הלפיד‬
‫בשעות משתנות ביממה‪ ,‬וכתלות בקלימטולוגיה‪ ,‬נלקחה הנחה מחמירה של פעילות למשך ‪14‬‬
‫שעות ביממה‪ ,‬כך שינתן מענה לכל אפשרות של הפעלה במהלך היממה‪.‬‬
‫‪221‬‬
‫ג‪ .‬פליטות מחושבות ‪ -‬מנועים‬
‫חישוב הפליטות מהמנועים באתר הקידוח בוצע עפ"י הפליטות המרביות שמתיר תקן ה‪EPA -‬‬
‫למנועי דיזל שאינם בכבישים (‪ – Off-Road‬גנרטורים‪ ,‬ציוד מכני וכיו"ב)‪ .‬ההספק בו יפעלו‬
‫המנועים הוא ‪ 52%‬מההספק המרבי (הנחה מחמירה) עפ"י מפרט היצרן‪ .‬נערך חישוב עפ"י ערך‬
‫התקן הנכון לשנת הייצור של הציוד‪ ,‬כפי שהתקבל ממהנדס הפרויקט‪ .‬פליטות ‪ SO2‬מהמנועים‬
‫חושבו עפ"י תצרוכת דלק ממפרטי היצרן (‪ 52%‬אחוז מהתצרוכת המרבית‪ ,‬בהתאמה להספק‬
‫העבודה שהונח)‪.‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.3.1‬מציגה את ערכי תקן ה‪ EPA -‬למנועים מחוץ לכביש‪ ,‬הרלבנטיים לציוד בו יערך‬
‫שימוש‪ .‬טבלה ‪ 4.9.3.1‬מציגה את מאפייני המקורות שיהיו באתר הקידוח ואת הפליטות‬
‫המחושבות מהם‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 4.9.3.1‬פליטות מרביות מותרות‪ -‬תקן ה‪ EPA -‬למנועי ‪Off-Road‬‬
‫קטגוריה‬
‫שנת ייצור‬
‫הספק מנוע‬
‫‪2006-2011‬‬
‫‪2660-2662‬‬
‫‪542>KW‬‬
‫‪452>KW>115‬‬
‫‪TIER2‬‬
‫‪TIER3‬‬
‫* ערך ה‪ PM -‬משוייך לרמת ‪.TIER2‬‬
‫‪CO‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫פליטות ג'\קוט"ש‬
‫‪+NMHC‬‬
‫‪NOX‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪PM‬‬
‫*‪2.1‬‬
‫*‪2.1‬‬
‫טבלה ‪ – 4.9.3.1‬פליטות מחושבות ממקורות הפליטה בקידוח‬
‫מס'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫סוג מכונה‬
‫מנוע‬
‫שנת ייצור‬
‫הספק‬
‫‪TIER‬‬
‫מקדח‬
‫גנרטור‬
‫משאבת בוץ‬
‫לפיד‬
‫‪Caterpillar C27‬‬
‫‪1224‬‬
‫‪1224‬‬
‫‪1224‬‬
‫‪595‬‬
‫‪312‬‬
‫‪422‬‬
‫‪TIER 2‬‬
‫‪TIER 3‬‬
‫‪TIER 2‬‬
‫‪Caterpillar C15‬‬
‫‪CAT D394‬‬
‫עוצמות פליטה מחושבות‬
‫(ג'\שניה)‬
‫‪NOX‬‬
‫‪0.249‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪SO2‬‬
‫‪0.012 0.0003‬‬
‫‪0.743‬‬
‫‪0.023 0.0007‬‬
‫‪0.946‬‬
‫‪0.466‬‬
‫‪0.030 0.0006‬‬
‫‪1.584 0.3580‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.3.3‬מציגה את מאפייני המקורות המוקדיים בסביבת אתרי הקידוח‪ ,‬שהועברו ע"י‬
‫המשרד להגנת הסביבה (ראה סעיף ‪ 1.9.1‬לעיל)‪.‬‬
‫טבלה ‪ – 4.9.3.3‬פליטות ממקורות הפליטה בסביבת אתרי הקידוח ממפעל מודגל‬
‫מתכות‪ ,‬ראש פינה (מקור‪ :‬המשרד להג"ס‪ ,‬גרם לשניה)‬
‫עוצמות פליטה מחושבות‬
‫שם המקור‬
‫מס'‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪221‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪19502‬‬
‫‪19504‬‬
‫‪63943‬‬
‫‪28780‬‬
‫‪41743‬‬
‫‪68906‬‬
‫‪30225‬‬
‫‪82483‬‬
‫‪106927‬‬
‫‪108127‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪253288‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪764060‬‬
‫‪NOX‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪SO2‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪0.0139‬‬
‫‪0.1944‬‬
‫‪0.0139‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.0064‬‬
‫‪0.0222‬‬
‫‪3.5250‬‬
‫‪0.3847‬‬
‫‪0.0000‬‬
‫‪0.1099‬‬
‫בשל מיקום המקורות המוקדיים (המפעלים) ביחס לאתרי הקידוחים‪ ,‬נתוניהם רלוונטיים רק‬
‫לאתר ‪ .14‬אתרי הקידוח האחרים נמצאים במרחק העולה על ‪ 12‬ק"מ ממקורות אלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬נתונים מטאורולוגיים‬
‫הרצת המודל בוצעה באמצעות ‪ 3‬קבצים מטאורולוגיים; כל הרצה נעזרה בקובץ חמש שנתי של‬
‫תחנה מטאורולוגית המייצגת את תנאי האזור של הקידוח אותו היא בוחנת‪ .‬שושנות רוח ויציבות‬
‫ותיאור משטר הרוחות באזור מוצגים בפרק משנה ‪ .1.4‬הקבצים המטאורולוגיים הותאמו למודל‬
‫ה‪ ,AERMODE -‬באמצעות יישום ‪ ,AERMET‬ע"י ד"ר אילן סתר‪ ,‬לשעבר סמנכ"ל השירות‬
‫המטאורולוגי‪ .‬עקב השוני במיקום האתרים ובתנאי הסביבה הוכנו קבצים נפרדים לכל אחד מ‪4 -‬‬
‫האתרים שנבחנו על פי הפירוט הבא‪:‬‬
‫מודלים לאתרים ‪ 1‬ו‪ :4 -‬במודלים אלו השתמשנו בנתוני התחנה המטאורולוגית באבני איתן (ראה‬
‫סעיף ‪ 1.4.4‬לעיל) עבור השנים ‪ .1221 – 1224‬להלן מידע מפורט אודות התחנה והכנת הקובץ‪:‬‬
‫תחנת אבני איתן מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי‪ ,‬שהקואורדינטות שלה הן‪:‬‬
‫‪ )35.551E 031.41N( 545292N 0 151442E‬וגובהה כ‪ 355 -‬מ' מעל פני הים‪ .‬גובה מדידת הרוח הוא ‪12‬‬
‫מ'‪ .‬חוסרים בנתונים הסתכמו לכדי ‪ 4‬ימי נתונים‪ .‬אורך הרשומה משתרע על פני ‪ 5‬שנים (‪1211-‬‬
‫‪ .)1224‬ברדיוס ‪ 1‬ק"מ סביב התחנה מבחינים בסקטור ‪ 42-2‬תמהיל של בנייה דלילה (‪ )52%‬וגידולים‬
‫חקלאיים נמוכים (‪ )52%‬ובשאר הסקטורים בגידולים חקלאיים‪ .‬אורך החספוס של בנייה נמוכה‬
‫הוא ‪ 2.5‬מ' ואורך החספוס של גידולים חקלאיים נמוכים הוא ‪ 2.11‬מ'‪.‬‬
‫‪222‬‬
‫בריבוע‪ ,‬שאורך צלעותיו ‪ 12‬ק"מ ובמרכזו התחנה המטאורולוגית‪ ,‬מבחינים בעיקר בשטחים‬
‫פתוחים (‪ )52%‬להם אלבדו ‪ 2.1‬ויחס בוון ‪ 3‬ובגידולים נמוכים (‪ )52%‬להם אלבדו של ‪ 2.14‬ויחס‬
‫בוון של ‪.1.415‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.3.4‬פרמטרים מטאורולוגיים‪-‬סביבתיים ‪ -‬מודל אתרים ‪1,4‬‬
‫סקטור אלבדו יחס בוון‬
‫‪1.1‬‬
‫‪2.19‬‬
‫‪42-2‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪2.19 342-42‬‬
‫אורך חספוס במטר‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.11‬‬
‫מהירות הרוח הממוצעת ‪ 3.5‬מ'\ש'‪.‬‬
‫שכיחות מקרי השקט ‪.2.5%‬‬
‫אחוז הנתונים הזמינים הוא ‪.99.4%‬‬
‫מודל אתר ‪ :11‬במודל זה השתמשנו בנתוני התחנה המטאורולוגית בגמלא (ראה סעיף ‪ 1.4.3‬לעיל)‬
‫עבור השנים ‪ .1221 – 1224‬להלן מידע מפורט אודות התחנה והכנת הקובץ‪:‬‬
‫תחנת גמלא מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי‪ ,‬שהקואורדינטות שלה הן‪0 152352E :‬‬
‫‪ )35.544E 031.91N( 554452N‬וגובהה כ‪ 425 -‬מ' מעל פני הים‪ .‬גובה מדידת הרוח הוא ‪ 12‬מ'‪ .‬בתחנה‬
‫לא מודדים את קרינת השמש‪ ,‬שנלקחה מתחנה מטאורולוגית באבני איתן הנמצאת כעשרה ק"מ‬
‫דרומה לה‪ .‬החוסרים בנתונים הסתכמו לכדי שמונה ימים‪ .‬אורך הרשומה משתרע על פני חמש‬
‫שנים (‪ .)1211-1224‬ברדיוס ‪ 1‬ק"מ סביב התחנה מבחינים בעיקר בשטחים פתוחים (אורך חספוס‬
‫‪ 2.25‬מ')‪ .‬בריבוע שאורך צלעותיו ‪ 12‬ק"מ ובמרכזו התחנה המטאורולוגית מבחינים בעיקר‬
‫בשטחים פתוחים להם אלבדו ‪ 2.1‬ויחס בוון ‪.3‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.3.5‬פרמטרים מטאורולוגיים‪-‬סביבתיים מודל אתר ‪11‬‬
‫סקטור אלבדו יחס בוון אורך חספוס במטר‬
‫‪2.25‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.1 342-2‬‬
‫מהירות הרוח הממוצעת ‪ 3.5‬מ'\ש'‪.‬‬
‫שכיחות מקרי השקט ‪.2.43%‬‬
‫אחוז הנתונים הזמינים הוא ‪.99.4%‬‬
‫מודל אתר ‪ :14‬במודל זה השתמשנו בנתוני התחנה המטאורולוגית בבית ציידה (ראה סעיף ‪1.4.1‬‬
‫לעיל) עבור השנים ‪( 1211 – 1224‬חמש שנים)‪ .‬להלן מידע מפורט אודות התחנה והכנת הקובץ‪:‬‬
‫‪223‬‬
‫תחנת בית ציידה מופעלת ומתוחזקת ע"י השרות המטאורולוגי‪ ,‬שהקואורדינטות שלה הן‪:‬‬
‫‪ ) 35.453E 0 31.451N ( 553952N 0 141442E‬וגובהה כ‪ 122 -‬מ' מתחת לפני הים‪ .‬גובה מדידת הרוח‬
‫הוא ‪ 12‬מ'‪ .‬בתחנה לא מודדים את קרינת השמש‪ ,‬ונתונים אלו נלקחו מתחנה מטאורולוגית בצמח‬
‫הנמצאת כ‪ 12 -‬ק"מ דרום‪-‬דרום‪-‬מערב לבית ציידה‪ ,‬בדרום הכנרת‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1211-1212‬חסרו נתונים של ‪ 9‬ימים (‪ )1212‬ו‪ 11 -‬ימים (‪ )1211‬שהושלמו מתחנת צמח‬
‫(השלמה מעט בעייתית כי לבריזת האגם בשני האתרים כוונים שונים)‪.‬‬
‫ברדיוס ‪ 1‬ק"מ סביב התחנה ניתן להבחין בעיקר בשטחים מעובדים (אורך חספוס ‪ 2.11‬מ')‪.‬‬
‫בריבוע‪ ,‬שאורך צלעותיו ‪ 12‬ק"מ ובמרכזו התחנה המטאורולוגית‪ ,‬מבחינים בסקטורים ‪ 142-2‬ו‪-‬‬
‫‪ 342-322‬בעיקר בגידולים חקלאיים (אלבדו ‪ 2.14‬ויחס בוון ‪ )1.415‬ובסקטור ‪ 322-142‬תמהיל של‬
‫‪ 12%‬גידולים חקלאיים ו‪ 92%-‬שטח "ימי" (יחס בוון ואלבדו ‪ .)2.1‬לאור זאת חושבו הפרמטרים‬
‫הסביבתיים כלהלן‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.3.4‬פרמטרים מטאורולוגיים‪-‬סביבתיים ‪ -‬מודל אתר ‪14‬‬
‫סקטור‬
‫‪142-2‬‬
‫‪322-142‬‬
‫‪342-322‬‬
‫‪342-2‬‬
‫אלבדו‬
‫‪2.14‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪2.14‬‬
‫‪2.14‬‬
‫יחס בוון‬
‫‪1.415‬‬
‫‪2.13‬‬
‫‪1.415‬‬
‫‪2.5‬‬
‫אורך חספוס במטר‬
‫‪2.11‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪2.11‬‬
‫ה‪ .‬טופוגרפיה וגאומטריה‬
‫הטופוגרפיה של האזור כולו נלקחה מנתוני ‪ NASA‬שב‪.SRTM Global Elevation -‬‬
‫‪ 4.9.4‬קולטים‬
‫לצורך חיזוי איכות האויר נערך שימוש בקולטי רשת בגריד בגודל ‪ 12*12‬ק"מ (רדיוס ‪ 5‬ק"מ מסביב‬
‫לכל קידוח)‪ .‬כמו כן הוגדר לכל הרצה סט קולטים בדידים המייצגים שימושי קרקע רגישים באזור‪.‬‬
‫הקולטים הבדידים ב‪ 4 -‬ההרצות מוצגים בטבלאות ‪ 4.9.4.1-4.9.4.4‬להלן‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.4.1‬קולטים למודל קידוח ‪ – 1‬אבני איתן‬
‫‪RCPT_1_1‬‬
‫‪RCPT_1_2‬‬
‫‪RCPT_1_3‬‬
‫הקולט‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪3‬‬
‫‪X‬‬
‫‪262309‬‬
‫‪262376‬‬
‫‪262246‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪740823‬‬
‫‪740888‬‬
‫‪740754‬‬
‫‪h‬‬
‫‪315‬‬
‫‪316‬‬
‫‪312‬‬
‫‪224‬‬
‫‪RCPT_1_4‬‬
‫‪RCPT_1_5‬‬
‫‪RCPT_1_6‬‬
‫‪RCPT_1_7‬‬
‫‪RCPT_1_8‬‬
‫‪RCPT_1_9‬‬
‫‪RCPT_1_10‬‬
‫‪RCPT_1_11‬‬
‫‪RCPT_1_12‬‬
‫‪RCPT_1_13‬‬
‫‪RCPT_1_14‬‬
‫‪RCPT_1_15‬‬
‫‪RCPT_1_16‬‬
‫‪RCPT_1_17‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב מרכז‬
‫כפר חרוב מזכירות‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב חדר אוכל‬
‫כפר חרוב קופת חולים‬
‫כפר חרוב צרכנייה‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪4‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫מבוא חמה ‪1‬‬
‫‪262104‬‬
‫‪262442‬‬
‫‪262287‬‬
‫‪262970‬‬
‫‪262800‬‬
‫‪262208‬‬
‫‪262350‬‬
‫‪262357‬‬
‫‪262082‬‬
‫‪262012‬‬
‫‪262288‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪261894‬‬
‫‪740558‬‬
‫‪740992‬‬
‫‪741046‬‬
‫‪741367‬‬
‫‪741265‬‬
‫‪741022‬‬
‫‪741105‬‬
‫‪740999‬‬
‫‪740642‬‬
‫‪740503‬‬
‫‪740923‬‬
‫‪741289‬‬
‫‪741111‬‬
‫‪738457‬‬
‫‪305‬‬
‫‪315‬‬
‫‪310‬‬
‫‪298‬‬
‫‪306‬‬
‫‪298‬‬
‫‪311‬‬
‫‪314‬‬
‫‪296‬‬
‫‪293‬‬
‫‪312‬‬
‫‪305‬‬
‫‪312‬‬
‫‪345‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.4.1‬קולטים למודל קידוח ‪ – 4‬כביש ‪549‬‬
‫‪RCPT_4_1‬‬
‫‪RCPT_4_2‬‬
‫‪RCPT_4_3‬‬
‫‪RCPT_4_4‬‬
‫‪RCPT_4_5‬‬
‫‪RCPT_4_6‬‬
‫‪RCPT_4_7‬‬
‫‪RCPT_4_8‬‬
‫‪RCPT_4_9‬‬
‫הקולט‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫מור וקינמון‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מרכזית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪4‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪264033‬‬
‫‪265435‬‬
‫‪264365‬‬
‫‪264638‬‬
‫‪264901‬‬
‫‪264988‬‬
‫‪263682‬‬
‫‪267071‬‬
‫‪267095‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪745475‬‬
‫‪747105‬‬
‫‪745214‬‬
‫‪745203‬‬
‫‪745250‬‬
‫‪745354‬‬
‫‪746180‬‬
‫‪747212‬‬
‫‪747360‬‬
‫‪h‬‬
‫‪304‬‬
‫‪113‬‬
‫‪326‬‬
‫‪340‬‬
‫‪345‬‬
‫‪339‬‬
‫‪272‬‬
‫‪343‬‬
‫‪333‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.4.3‬קולטים למודל קידוח ‪ – 11‬נחל גמלא‬
‫‪RCPT_11_1‬‬
‫‪RCPT_11_2‬‬
‫‪RCPT_11_3‬‬
‫‪RCPT_11_4‬‬
‫‪RCPT_11_5‬‬
‫‪RCPT_11_6‬‬
‫‪RCPT_11_7‬‬
‫‪RCPT_11_8‬‬
‫‪RCPT_11_9‬‬
‫‪RCPT_11_10‬‬
‫‪RCPT_11_11‬‬
‫הקולט‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬דרום‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מרכז‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון מזרח‬
‫מרכז מסחרי קצרין‬
‫עתיקות קצרין‬
‫אזור תעשיה קצרין מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מערב‬
‫אזור תעשיה קצרין דרום‬
‫קצרין בית מגורים מזרחי‬
‫‪X‬‬
‫‪268280‬‬
‫‪268308‬‬
‫‪268269‬‬
‫‪268409‬‬
‫‪266422‬‬
‫‪266147‬‬
‫‪267247‬‬
‫‪268477‬‬
‫‪268169‬‬
‫‪266802‬‬
‫‪265440‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪765283‬‬
‫‪765461‬‬
‫‪765628‬‬
‫‪765603‬‬
‫‪765919‬‬
‫‪766015‬‬
‫‪765829‬‬
‫‪765427‬‬
‫‪765479‬‬
‫‪765749‬‬
‫‪765932‬‬
‫‪h‬‬
‫‪421‬‬
‫‪432‬‬
‫‪429‬‬
‫‪436‬‬
‫‪355‬‬
‫‪378‬‬
‫‪437‬‬
‫‪420‬‬
‫‪361‬‬
‫‪322‬‬
‫‪348‬‬
‫‪225‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.4.4‬קולטים למודל קידוח ‪ – 14‬בית ציידה‬
‫‪RCPT_14_1‬‬
‫‪RCPT_14_2‬‬
‫‪RCPT_14_3‬‬
‫‪RCPT_14_4‬‬
‫‪RCPT_14_5‬‬
‫‪RCPT_14_6‬‬
‫‪RCPT_14_7‬‬
‫הקולט‬
‫בסיס צבאי דרום מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬מזרח‬
‫‪X‬‬
‫‪260067‬‬
‫‪259917‬‬
‫‪260051‬‬
‫‪260215‬‬
‫‪259958‬‬
‫‪260098‬‬
‫‪260116‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪764723‬‬
‫‪764751‬‬
‫‪764997‬‬
‫‪765034‬‬
‫‪764861‬‬
‫‪765150‬‬
‫‪764884‬‬
‫‪h‬‬
‫‪163‬‬
‫‪168‬‬
‫‪170‬‬
‫‪170‬‬
‫‪168‬‬
‫‪174‬‬
‫‪167‬‬
‫‪ 4.9.5‬תקנים‬
‫טבלה ‪ 4.9.5.1‬מציגה את הערכים המרביים שנקבעו בתקנות אויר נקי (ערכי איכות אויר) (הוראת‬
‫שעה) התשע"א‪ ,1211-‬ותקנות אויר נקי (ערכי איכות אויר) (הוראת שעה) (תיקון) התשע"ג‪,1213-‬‬
‫עבור תחמוצות חנקן (‪ ,)NOx‬חנקן דו חמצני (‪ ,)NO2‬גופרית דו‪-‬חמצנית (‪ )SO2‬וחלקיקים נשימים‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.5.1‬תקנים וערכי ייחוס למזהמי אויר – תקנות ערכי איכות אויר תשע"א‪1211-‬‬
‫חומרים‬
‫ערכי סביבה‬
‫פרק זמן‬
‫ריכוז (‪)μgr/m3‬‬
‫גופרית דו ‪ -‬שעה‬
‫יממה‬
‫חמצנית‬
‫שנה‬
‫יממה‬
‫‪PM10‬‬
‫שנה‬
‫שעה‬
‫חנקן דו חמצני‬
‫שעה‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫יממה‬
‫ערכי יעד‬
‫פרק זמן‬
‫ריכוז (‪)μgr/m3‬‬
‫‪522‬‬
‫עשר דקות‬
‫‪12‬‬
‫יממה‬
‫‪12‬‬
‫שנה‬
‫יממה‬
‫‪50‬‬
‫שנה‬
‫‪20‬‬
‫‪350‬‬
‫‪125‬‬
‫‪42‬‬
‫‪150‬‬
‫‪60‬‬
‫‪122‬‬
‫‪942‬‬
‫‪542‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.5.1‬תקנים וערכי ייחוס למזהמי אויר – תקנות ערכי איכות אויר – תיקון ‪1213‬‬
‫שם המזהם‬
‫חלקיקי ‪PM10‬‬
‫פרק הזמן‬
‫שנה‬
‫יממה‬
‫חנקן דו חמצני‬
‫תחמוצות חנקן‬
‫שעה‬
‫שנה‬
‫יממה‬
‫ערך סביבה‬
‫(מק"ג\מ"ק)‬
‫‪*52‬‬
‫(‪)42‬‬
‫‪*132‬‬
‫(‪)152‬‬
‫‪122‬‬
‫‪42‬‬
‫‪542‬‬
‫מספר‬
‫חריגות‬
‫‪-‬‬
‫‪*14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫הערות‬
‫יש להפחית את ‪14‬‬
‫הגבוהים‬
‫הריכוזים‬
‫ולבצע ממוצע על כל‬
‫הערכים האחרים‬
‫‪226‬‬
‫חצי‪-‬שעה‬
‫גפרית דו‪-‬חמצנית * שנה‬
‫יממה‬
‫שעה‬
‫‪942‬‬
‫‪*12‬‬
‫(‪)42‬‬
‫‪*52‬‬
‫(‪)115‬‬
‫‪352‬‬
‫‬‫‬‫‪*4‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪4‬‬
‫הערה‪ :‬ככלל יש לעמוד בערכי הסביבה‪ ,‬אולם נוכחות באויר של גופרית דו‪-‬חמצנית וחנקן דו‪-‬חמצני‬
‫בריכוזים העולים על ערכי הסביבה‪ ,‬אך אינם עולים על ערכי ההתרעה‪ ,‬לא תהווה חריגה מערך‬
‫הסביבה‪ ,‬ובלבד שאינם נמשכים יותר משמונה פרקי זמן של שעה במשך שנה רצופה‪ ,‬לגבי כל אחד‬
‫מהם‪.‬‬
‫לאחרונה פורסם עדכון (‪ )1213‬לתקנים אלה שיכנס לתוקפו ב‪ 1 -‬לינואר ‪ .1215‬טבלה ‪ 4.9.5.1‬מציגה‬
‫את מזהמי האויר הנמדדים ברוב תחנות הניטור לאחר העדכון‪ .‬תקנים אלה מצורפים ומיושמים‬
‫בתכנון הקידוחים‪.‬‬
‫‪ 4.9.4‬תוצאות‬
‫הרצות המודל והחישובים בוצעו עבור שלושת מתחמי המודלים ועבור המזהמים ‪,NOX ,NO2‬‬
‫‪ SO2‬ו‪ .PM10 -‬טבלאות ‪ 4.9.4.15 – 4.9.4.1‬מציגות את הריכוזים ברצפטורים הבדידים בהשוואה‬
‫לערכי הסביבה והיעד‪ .‬איורים ‪ 4.9.4.13 – 4.9.4.1‬מציגים את הריכוזים ברצפטורים הבדידים‬
‫בהשוואה לערכי הסביבה והיעד‪.‬‬
‫התוצאות עבור ‪ NOX‬מוצגות בשתי תצורות‪ :‬א‪ .‬תרומת פעילות הקידוח בלבד‪ .‬ב‪ .‬מצרף של‬
‫תרומה זו בתוספת ריכוזי ‪ NOX‬בסביבה‪ .‬מאחר ואין באזור הגולן פעילות תעשייתית המייצרת‬
‫מזהם זה‪ ,‬ניתן להעריך שמקורם של ריכוזי ‪ NOX‬בסביבה הוא תחבורה‪ .‬בחינת ספירות התנועה‬
‫בסביבת מתחמי המודלים שנבדקו מראה שהינן נמוכות מאד ולכן תרומת התחבורה לזיהומי‬
‫תחמוצות החנקן תהיה מזערית‪ .‬כהחמרה‪ ,‬בחרנו להשתמש בנתוני מדידות ‪ ,NOX‬שבוצעו ע"י‬
‫מנ"א בתחנה ניידת בקצרין‪ ,‬הישוב העירוני היחיד באזור‪ .‬מדידות אלה בוצעו במהלך מאי‪-‬יוני‬
‫‪ – 1212‬עונת האביב‪ .‬יצוין כי בעונה זו צפויים ריכוזים גבוהים בהשוואה לשאר עונות השנה‪.‬‬
‫‪227‬‬
‫במדידות אלה נמדד ערך ממוצע של ‪ 4.4‬מיקרוגרם למ"ק ( כ‪ .)ppb 3.5 -‬הערך החצי שנתי המרבי‬
‫היה ‪( ppb 19‬כ‪ 9% -‬מהתקן החצי שעתי)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬צוין בדו"ח כי ערך מרבי זה היה גבוה‬
‫בהשוואה לריכוזים החצי שעתיים האחרים‪ .‬לאור זאת נלקח הערך הממוצע של ‪ 4.4‬מיקרוגרם‬
‫למ"ק כערך רקע‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.1‬ריכוזי ‪ NOX‬במתחם מודל ‪1‬‬
‫(א) תרומת אתר הקידוח‬
‫רצפטור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב מרכז‬
‫כפר חרוב מזכירות‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב חדר אוכל‬
‫כפר חרוב קופת חולים‬
‫כפר חרוב צרכנייה‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪4‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫מבוא חמה ‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫‪262309‬‬
‫‪262376‬‬
‫‪262246‬‬
‫‪262104‬‬
‫‪262442‬‬
‫‪262287‬‬
‫‪262970‬‬
‫‪262800‬‬
‫‪262208‬‬
‫‪262350‬‬
‫‪262357‬‬
‫‪262082‬‬
‫‪262012‬‬
‫‪262288‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪261894‬‬
‫‪740823‬‬
‫‪740888‬‬
‫‪740754‬‬
‫‪740558‬‬
‫‪740992‬‬
‫‪741046‬‬
‫‪741367‬‬
‫‪741265‬‬
‫‪741022‬‬
‫‪741105‬‬
‫‪740999‬‬
‫‪740642‬‬
‫‪740503‬‬
‫‪740923‬‬
‫‪741289‬‬
‫‪741111‬‬
‫‪738457‬‬
‫‪63.1‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪61.7‬‬
‫‪57.9‬‬
‫‪57.3‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪49.5‬‬
‫‪54.3‬‬
‫‪58.9‬‬
‫‪55.9‬‬
‫‪58.6‬‬
‫‪57.7‬‬
‫‪55.3‬‬
‫‪59.0‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪59.2‬‬
‫‪74.1‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.20‬‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.067‬‬
‫‪0.068‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.061‬‬
‫‪0.063‬‬
‫‪0.053‬‬
‫‪0.058‬‬
‫‪0.063‬‬
‫‪0.059‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.061‬‬
‫‪0.059‬‬
‫‪0.063‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.063‬‬
‫‪0.079‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫יעד‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.011‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.036‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪229‬‬
‫(ב) תרומת אתר הקידוח ‪ +‬ריכוזי רקע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב מרכז‬
‫כפר חרוב מזכירות‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב חדר אוכל‬
‫כפר חרוב קופת חולים‬
‫כפר חרוב צרכנייה‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪4‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫מבוא חמה ‪1‬‬
‫‪262309‬‬
‫‪262376‬‬
‫‪262246‬‬
‫‪262104‬‬
‫‪262442‬‬
‫‪262287‬‬
‫‪262970‬‬
‫‪262800‬‬
‫‪262208‬‬
‫‪262350‬‬
‫‪262357‬‬
‫‪262082‬‬
‫‪262012‬‬
‫‪262288‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪261894‬‬
‫‪740823‬‬
‫‪740888‬‬
‫‪740754‬‬
‫‪740558‬‬
‫‪740992‬‬
‫‪741046‬‬
‫‪741367‬‬
‫‪741265‬‬
‫‪741022‬‬
‫‪741105‬‬
‫‪740999‬‬
‫‪740642‬‬
‫‪740503‬‬
‫‪740923‬‬
‫‪741289‬‬
‫‪741111‬‬
‫‪738457‬‬
‫‪69.7‬‬
‫‪70.3‬‬
‫‪68.3‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪63.9‬‬
‫‪65.4‬‬
‫‪56.1‬‬
‫‪60.8‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪62.4‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪61.8‬‬
‫‪65.6‬‬
‫‪68.7‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪80.7‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪16.6‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.8‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.1‬ריכוזי ‪ PM10‬במתחם מודל ‪1‬‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.074‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪0.073‬‬
‫‪0.069‬‬
‫‪0.068‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.065‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.069‬‬
‫‪0.068‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.073‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.086‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫יעד‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.028‬‬
‫‪0.023‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.233‬‬
‫‪0.229‬‬
‫‪0.238‬‬
‫‪0.253‬‬
‫‪0.226‬‬
‫‪0.226‬‬
‫‪0.223‬‬
‫‪0.223‬‬
‫‪0.227‬‬
‫‪0.225‬‬
‫‪0.227‬‬
‫‪0.245‬‬
‫‪0.256‬‬
‫‪0.229‬‬
‫‪0.223‬‬
‫‪0.224‬‬
‫‪0.226‬‬
‫‪231‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫יממתי‬
‫אחוזון ‪95%‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב מרכז‬
‫כפר חרוב מזכירות‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב חדר אוכל‬
‫כפר חרוב קופת חולים‬
‫כפר חרוב צרכנייה‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪4‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫מבוא חמה ‪1‬‬
‫‪262309‬‬
‫‪262376‬‬
‫‪262246‬‬
‫‪262104‬‬
‫‪262442‬‬
‫‪262287‬‬
‫‪262970‬‬
‫‪262800‬‬
‫‪262208‬‬
‫‪262350‬‬
‫‪262357‬‬
‫‪262082‬‬
‫‪262012‬‬
‫‪262288‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪261894‬‬
‫‪740823‬‬
‫‪740888‬‬
‫‪740754‬‬
‫‪740558‬‬
‫‪740992‬‬
‫‪741046‬‬
‫‪741367‬‬
‫‪741265‬‬
‫‪741022‬‬
‫‪741105‬‬
‫‪740999‬‬
‫‪740642‬‬
‫‪740503‬‬
‫‪740923‬‬
‫‪741289‬‬
‫‪741111‬‬
‫‪738457‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪1.48‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.35‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪1.13‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪0.44‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.117‬‬
‫‪0.106‬‬
‫‪0.106‬‬
‫‪0.140‬‬
‫‪0.067‬‬
‫‪0.067‬‬
‫‪0.051‬‬
‫‪0.046‬‬
‫‪0.084‬‬
‫‪0.054‬‬
‫‪0.067‬‬
‫‪0.152‬‬
‫‪0.115‬‬
‫‪0.100‬‬
‫‪0.053‬‬
‫‪0.061‬‬
‫‪0.054‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.004‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫חדש –‬
‫אחוזון‬
‫‪95%‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.055‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.011‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.045‬‬
‫‪0.057‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.016‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫‪0.351‬‬
‫‪0.319‬‬
‫‪0.319‬‬
‫‪0.421‬‬
‫‪0.200‬‬
‫‪0.202‬‬
‫‪0.154‬‬
‫‪0.139‬‬
‫‪0.252‬‬
‫‪0.161‬‬
‫‪0.202‬‬
‫‪0.456‬‬
‫‪0.344‬‬
‫‪0.299‬‬
‫‪0.159‬‬
‫‪0.184‬‬
‫‪0.163‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.041‬‬
‫‪0.074‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.009‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.057‬‬
‫‪0.080‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.009‬‬
‫‪0.011‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪231‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.3‬ריכוזי ‪ SO2‬במתחם מודל ‪1‬‬
‫רצפטור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב מרכז‬
‫כפר חרוב מזכירות‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב חדר אוכל‬
‫כפר חרוב קופת חולים‬
‫כפר חרוב צרכנייה‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪4‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫מבוא חמה ‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪262309‬‬
‫‪262376‬‬
‫‪262246‬‬
‫‪262104‬‬
‫‪262442‬‬
‫‪262287‬‬
‫‪262970‬‬
‫‪262800‬‬
‫‪262208‬‬
‫‪262350‬‬
‫‪262357‬‬
‫‪262082‬‬
‫‪262012‬‬
‫‪262288‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪261894‬‬
‫‪740823‬‬
‫‪740888‬‬
‫‪740754‬‬
‫‪740558‬‬
‫‪740992‬‬
‫‪741046‬‬
‫‪741367‬‬
‫‪741265‬‬
‫‪741022‬‬
‫‪741105‬‬
‫‪740999‬‬
‫‪740642‬‬
‫‪740503‬‬
‫‪740923‬‬
‫‪741289‬‬
‫‪741111‬‬
‫‪738457‬‬
‫שעתי‬
‫‪29.3‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪29.1‬‬
‫‪28.8‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪26.7‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪26.0‬‬
‫‪26.3‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪22.0‬‬
‫‪20.1‬‬
‫יממתי‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫שנתי‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.33‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.06‬‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪9.99‬‬
‫‪18.0‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪24.7‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪12‬‬
‫דקותי‬
‫‪41.9‬‬
‫‪40.5‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪41.2‬‬
‫‪39.1‬‬
‫‪38.1‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪32.8‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪37.1‬‬
‫‪37.6‬‬
‫‪40.3‬‬
‫‪39.6‬‬
‫‪39.6‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪28.8‬‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9‬‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪12‬‬
‫דקותי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫‪0.084‬‬
‫‪0.081‬‬
‫‪0.083‬‬
‫‪0.082‬‬
‫‪0.078‬‬
‫‪0.076‬‬
‫‪0.058‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.074‬‬
‫‪0.074‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪0.081‬‬
‫‪0.079‬‬
‫‪0.079‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.063‬‬
‫‪0.058‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.029‬‬
‫‪0.029‬‬
‫‪0.038‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.023‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.041‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.051‬‬
‫‪0.038‬‬
‫‪0.055‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.064‬‬
‫‪0.065‬‬
‫‪0.038‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.084‬‬
‫‪0.081‬‬
‫‪0.083‬‬
‫‪0.082‬‬
‫‪0.078‬‬
‫‪0.076‬‬
‫‪0.058‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.074‬‬
‫‪0.074‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪0.081‬‬
‫‪0.079‬‬
‫‪0.079‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.063‬‬
‫‪0.058‬‬
‫‪0.196‬‬
‫‪0.178‬‬
‫‪0.179‬‬
‫‪0.237‬‬
‫‪0.111‬‬
‫‪0.113‬‬
‫‪0.086‬‬
‫‪0.078‬‬
‫‪0.141‬‬
‫‪0.090‬‬
‫‪0.113‬‬
‫‪0.256‬‬
‫‪0.193‬‬
‫‪0.167‬‬
‫‪0.089‬‬
‫‪0.103‬‬
‫‪0.091‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.009‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪232‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.4‬ריכוזי ‪ NO2‬במתחם מודל ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫רצפטור‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫שעתי‬
‫שנתי‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9%‬‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב מרכז‬
‫כפר חרוב מזכירות‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה צפונית ‪1‬‬
‫כפר חרוב חדר אוכל‬
‫כפר חרוב קופת חולים‬
‫כפר חרוב צרכנייה‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה דרומית ‪3‬‬
‫כפר חרוב שכונה א ‪4‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫כפר חרוב שכונה ב ‪1‬‬
‫‪262309‬‬
‫‪262376‬‬
‫‪262246‬‬
‫‪262104‬‬
‫‪262442‬‬
‫‪262287‬‬
‫‪262970‬‬
‫‪262800‬‬
‫‪262208‬‬
‫‪262350‬‬
‫‪262357‬‬
‫‪262082‬‬
‫‪262012‬‬
‫‪262288‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪262467‬‬
‫‪740823‬‬
‫‪740888‬‬
‫‪740754‬‬
‫‪740558‬‬
‫‪740992‬‬
‫‪741046‬‬
‫‪741367‬‬
‫‪741265‬‬
‫‪741022‬‬
‫‪741105‬‬
‫‪740999‬‬
‫‪740642‬‬
‫‪740503‬‬
‫‪740923‬‬
‫‪741289‬‬
‫‪741111‬‬
‫‪54.9‬‬
‫‪55.4‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪50.3‬‬
‫‪49.8‬‬
‫‪51.1‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪47.2‬‬
‫‪51.2‬‬
‫‪48.6‬‬
‫‪50.9‬‬
‫‪50.2‬‬
‫‪48.0‬‬
‫‪51.3‬‬
‫‪54.0‬‬
‫‪51.5‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪1.09‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪43.9‬‬
‫‪37.4‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪45.9‬‬
‫‪26.0‬‬
‫‪27.6‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪22.0‬‬
‫‪28.9‬‬
‫‪44.5‬‬
‫‪44.1‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪17.4‬‬
‫‪0.275‬‬
‫‪0.277‬‬
‫‪0.268‬‬
‫‪0.252‬‬
‫‪0.249‬‬
‫‪0.256‬‬
‫‪0.215‬‬
‫‪0.236‬‬
‫‪0.256‬‬
‫‪0.243‬‬
‫‪0.255‬‬
‫‪0.251‬‬
‫‪0.240‬‬
‫‪0.257‬‬
‫‪0.270‬‬
‫‪0.257‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.004‬‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9%‬‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.219‬‬
‫‪0.187‬‬
‫‪0.222‬‬
‫‪0.229‬‬
‫‪0.130‬‬
‫‪0.138‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.154‬‬
‫‪0.110‬‬
‫‪0.144‬‬
‫‪0.222‬‬
‫‪0.221‬‬
‫‪0.182‬‬
‫‪0.079‬‬
‫‪0.087‬‬
‫‪233‬‬
‫‪17‬‬
‫מבוא חמה ‪1‬‬
‫‪261894‬‬
‫‪738457‬‬
‫‪64.4‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪49.1‬‬
‫‪0.322‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.245‬‬
‫‪234‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.1‬ריכוזי ‪ NOX‬חצי שעתיים מירביים במתחם מודל ‪1‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.1‬ריכוזי ‪ NOX‬יממתיים מירביים במתחם מודל ‪1‬‬
‫‪235‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.3‬ריכוזי ‪ PM10‬יממתיים אחוזון ‪ 95%‬במתחם מודל ‪1‬‬
‫‪236‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.4‬ריכוזי ‪ SO2‬שעתיים מירביים במתחם מודל ‪1‬‬
‫‪237‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.5‬ריכוזי ‪ NO2‬שנתיים מירביים במתחם מודל ‪1‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.4‬ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪1‬‬
‫‪238‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.4‬ריכוזי ‪ NOX‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫א‪ .‬תרומת אתר הקידוח‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫מור וקינמון‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מרכזית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪4‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫‪264033‬‬
‫‪265435‬‬
‫‪264365‬‬
‫‪264638‬‬
‫‪264901‬‬
‫‪264988‬‬
‫‪263682‬‬
‫‪267071‬‬
‫‪267095‬‬
‫‪745475‬‬
‫‪747105‬‬
‫‪745214‬‬
‫‪745203‬‬
‫‪745250‬‬
‫‪745354‬‬
‫‪746180‬‬
‫‪747212‬‬
‫‪747360‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪918.7‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪98.7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪5.08‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.25‬‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.977‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.013‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫יעד‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.183‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.169‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.009‬‬
‫‪0.008‬‬
‫ב‪ .‬תרומת אתר הקידוח ‪ +‬ריכוזי רקע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫מור וקינמון‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מרכזית ‪1‬‬
‫‪264033‬‬
‫‪265435‬‬
‫‪264365‬‬
‫‪264638‬‬
‫‪745475‬‬
‫‪747105‬‬
‫‪745214‬‬
‫‪745203‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪925.3‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪105.3‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6.6‬‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.984‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.011‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫יעד‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.195‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.220‬‬
‫‪0.389‬‬
‫‪0.220‬‬
‫‪0.220‬‬
‫‪239‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪4‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫‪264901‬‬
‫‪264988‬‬
‫‪263682‬‬
‫‪267071‬‬
‫‪267095‬‬
‫‪745250‬‬
‫‪745354‬‬
‫‪746180‬‬
‫‪747212‬‬
‫‪747360‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.220‬‬
‫‪0.220‬‬
‫‪0.221‬‬
‫‪0.228‬‬
‫‪0.228‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.5‬ריכוזי ‪ PM10‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫רצפטור‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫יממתי‬
‫אחוזון ‪95%‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫מור וקינמון‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מרכזית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪4‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫‪264033‬‬
‫‪265435‬‬
‫‪264365‬‬
‫‪264638‬‬
‫‪264901‬‬
‫‪264988‬‬
‫‪263682‬‬
‫‪267071‬‬
‫‪267095‬‬
‫‪745475‬‬
‫‪747105‬‬
‫‪745214‬‬
‫‪745203‬‬
‫‪745250‬‬
‫‪745354‬‬
‫‪746180‬‬
‫‪747212‬‬
‫‪747360‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪140.6‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪5.52‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.937‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.092‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.4‬ריכוזי ‪ SO2‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫חדש –‬
‫אחוזון‬
‫‪95%‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.247‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.005‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫‪0.010‬‬
‫‪2.812‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.036‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.276‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.009‬‬
‫‪241‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9‬‬
‫‪12‬‬
‫דקותי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫מור וקינמון‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה‬
‫מרכזית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה‬
‫מזרחית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה‬
‫מזרחית ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪4‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫‪264033‬‬
‫‪265435‬‬
‫‪264365‬‬
‫‪264638‬‬
‫‪745475‬‬
‫‪747105‬‬
‫‪745214‬‬
‫‪745203‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪260.1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪220.6‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪371.6‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.743‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.251‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.000‬‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9‬‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.630‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪12‬‬
‫דקותי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.743‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪1.568‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪264901‬‬
‫‪745250‬‬
‫‪264988‬‬
‫‪745354‬‬
‫‪263682‬‬
‫‪267071‬‬
‫‪267095‬‬
‫‪746180‬‬
‫‪747212‬‬
‫‪747360‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.061‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪241‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.5‬ריכוזי ‪ NO2‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫רצפטור‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫שעתי‬
‫שנתי‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9%‬‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫מור וקינמון‬
‫גבעת יואב ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מרכזית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בני יהודה שכונה מזרחית ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪4‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫גשור ‪1‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪294.1‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2.60‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪215.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪0.029‬‬
‫‪1.471‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.023‬‬
‫‪0.048‬‬
‫‪0.048‬‬
‫‪0.052‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.065‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪1.075‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.033‬‬
‫‪0.033‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪294.1‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪10.4‬‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9%‬‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.01‬‬
‫‪2.60‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪242‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.5‬ריכוזי ‪ NOX‬חצי שעתיים מירביים במתחם מודל ‪4‬‬
‫‪243‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.4‬ריכוזי ‪ NOX‬יממתיים מירביים במתחם מודל ‪4‬‬
‫‪244‬‬
‫איור ‪ :9‬ריכוזי ‪ PM10‬יממתיים אחוזון ‪ 95%‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫‪245‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.12‬ריכוזי ‪ SO2‬חצי שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫‪246‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.11‬ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪4‬‬
‫‪247‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.4‬ריכוזי ‪ NOX‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫(א) תרומת אתר הקידוח‬
‫ריכוזים במיקרוגרם\מ"ק‬
‫רצפטור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬דרום‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מרכז‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון מזרח‬
‫מרכז מסחרי קצרין‬
‫אזור תעשיה קצרין מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מערב‬
‫אזור תעשיה קצרין דרום‬
‫קצרין בית מגורים מזרחי‬
‫עתיקות קצרין‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫‪268280‬‬
‫‪268308‬‬
‫‪268269‬‬
‫‪268409‬‬
‫‪266422‬‬
‫‪267247‬‬
‫‪268477‬‬
‫‪268169‬‬
‫‪266802‬‬
‫‪265440‬‬
‫‪266147‬‬
‫‪765283‬‬
‫‪765461‬‬
‫‪765628‬‬
‫‪765603‬‬
‫‪765919‬‬
‫‪765829‬‬
‫‪765427‬‬
‫‪765479‬‬
‫‪765749‬‬
‫‪765932‬‬
‫‪766015‬‬
‫‪79.9‬‬
‫‪70.1‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪61.0‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪117.9‬‬
‫‪63.8‬‬
‫‪87.2‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪43.6‬‬
‫‪48.9‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪1.18‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.12‬‬
‫חצי שעתי‬
‫ביחס לערך‬
‫סביבתי‬
‫יממתי ביחס‬
‫לערך סביבתי‬
‫שנתי ביחס‬
‫לערך יעד‬
‫‪0.085‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.065‬‬
‫‪0.057‬‬
‫‪0.125‬‬
‫‪0.068‬‬
‫‪0.093‬‬
‫‪0.071‬‬
‫‪0.046‬‬
‫‪0.052‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪0.011‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.018‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.028‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.039‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪248‬‬
‫(ב) תרומת אתר הקידוח ‪ +‬ריכוזי רקע‬
‫רצפטור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬דרום‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מרכז‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון מזרח‬
‫מרכז מסחרי קצרין‬
‫אזור תעשיה קצרין מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מערב‬
‫אזור תעשיה קצרין דרום‬
‫קצרין בית מגורים מזרחי‬
‫עתיקות קצרין‬
‫ריכוזים ביחס לתקן‬
‫ריכוזים במיקרוגרם\מ"ק‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫חצי שעתי ביחס‬
‫לערך סביבתי‬
‫יממתי ביחס‬
‫לערך סביבתי‬
‫שנתי ביחס‬
‫לערך יעד‬
‫‪268280‬‬
‫‪268308‬‬
‫‪268269‬‬
‫‪268409‬‬
‫‪266422‬‬
‫‪267247‬‬
‫‪268477‬‬
‫‪268169‬‬
‫‪266802‬‬
‫‪265440‬‬
‫‪266147‬‬
‫‪765283‬‬
‫‪765461‬‬
‫‪765628‬‬
‫‪765603‬‬
‫‪765919‬‬
‫‪765829‬‬
‫‪765427‬‬
‫‪765479‬‬
‫‪765749‬‬
‫‪765932‬‬
‫‪766015‬‬
‫‪86.5‬‬
‫‪76.7‬‬
‫‪73.2‬‬
‫‪67.6‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪124.4‬‬
‫‪70.4‬‬
‫‪93.8‬‬
‫‪73.0‬‬
‫‪50.1‬‬
‫‪55.5‬‬
‫‪18.3‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪0.092‬‬
‫‪0.082‬‬
‫‪0.078‬‬
‫‪0.072‬‬
‫‪0.064‬‬
‫‪0.132‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪0.100‬‬
‫‪0.078‬‬
‫‪0.053‬‬
‫‪0.059‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.023‬‬
‫‪0.029‬‬
‫‪0.029‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.248‬‬
‫‪0.247‬‬
‫‪0.246‬‬
‫‪0.242‬‬
‫‪0.224‬‬
‫‪0.229‬‬
‫‪0.238‬‬
‫‪0.259‬‬
‫‪0.226‬‬
‫‪0.222‬‬
‫‪0.223‬‬
‫‪249‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.9‬ריכוזי ‪ PM10‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫רצפטור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬דרום‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מרכז‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון מזרח‬
‫מרכז מסחרי קצרין‬
‫אזור תעשיה קצרין מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מערב‬
‫אזור תעשיה קצרין דרום‬
‫קצרין בית מגורים מזרחי‬
‫עתיקות קצרין‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫יממתי אחוזון‬
‫‪95%‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫יממתי‬
‫ביחס לערך‬
‫סביבתי‬
‫חדש –‬
‫אחוזון ‪95%‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס לערכי‬
‫יעד‬
‫שנתי ביחס‬
‫לערכי יעד‬
‫‪268280‬‬
‫‪268308‬‬
‫‪268269‬‬
‫‪268409‬‬
‫‪266422‬‬
‫‪267247‬‬
‫‪268477‬‬
‫‪268169‬‬
‫‪266802‬‬
‫‪265440‬‬
‫‪266147‬‬
‫‪765283‬‬
‫‪765461‬‬
‫‪765628‬‬
‫‪765603‬‬
‫‪765919‬‬
‫‪765829‬‬
‫‪765427‬‬
‫‪765479‬‬
‫‪765749‬‬
‫‪765932‬‬
‫‪766015‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪0.88‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.17‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.093‬‬
‫‪0.101‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.075‬‬
‫‪0.046‬‬
‫‪0.089‬‬
‫‪0.076‬‬
‫‪0.095‬‬
‫‪0.052‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.034‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.280‬‬
‫‪0.303‬‬
‫‪0.197‬‬
‫‪0.225‬‬
‫‪0.137‬‬
‫‪0.268‬‬
‫‪0.227‬‬
‫‪0.286‬‬
‫‪0.156‬‬
‫‪0.093‬‬
‫‪0.094‬‬
‫‪0.043‬‬
‫‪0.044‬‬
‫‪0.043‬‬
‫‪0.036‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.061‬‬
‫‪0.011‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪251‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.12‬ריכוזי ‪ SO2‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9‬‬
‫‪12‬‬
‫דקותי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬דרום‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מרכז‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון מזרח‬
‫מרכז מסחרי קצרין‬
‫אזור תעשיה קצרין מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מערב‬
‫אזור תעשיה קצרין דרום‬
‫קצרין בית מגורים מזרחי‬
‫עתיקות קצרין‬
‫‪268280‬‬
‫‪268308‬‬
‫‪268269‬‬
‫‪268409‬‬
‫‪266422‬‬
‫‪267247‬‬
‫‪268477‬‬
‫‪268169‬‬
‫‪266802‬‬
‫‪265440‬‬
‫‪266147‬‬
‫‪765283‬‬
‫‪765461‬‬
‫‪765628‬‬
‫‪765603‬‬
‫‪765919‬‬
‫‪765829‬‬
‫‪765427‬‬
‫‪765479‬‬
‫‪765749‬‬
‫‪765932‬‬
‫‪766015‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪18.5‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.27‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪12.7‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪24.1‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪18.7‬‬
‫‪33.1‬‬
‫‪61.7‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪35.1‬‬
‫‪22.2‬‬
‫‪29.8‬‬
‫‪0.048‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪0.041‬‬
‫‪0.037‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.123‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.053‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.044‬‬
‫‪0.060‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.012‬‬
‫‪0.024‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.026‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪0.001‬‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9‬‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.033‬‬
‫‪0.029‬‬
‫‪0.028‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.036‬‬
‫‪0.025‬‬
‫‪0.036‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.017‬‬
‫‪12‬‬
‫דקותי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫‪0.048‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪0.041‬‬
‫‪0.037‬‬
‫‪0.066‬‬
‫‪0.123‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.053‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.044‬‬
‫‪0.060‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫‪0.155‬‬
‫‪0.168‬‬
‫‪0.109‬‬
‫‪0.126‬‬
‫‪0.076‬‬
‫‪0.150‬‬
‫‪0.126‬‬
‫‪0.160‬‬
‫‪0.086‬‬
‫‪0.052‬‬
‫‪0.052‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.009‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.004‬‬
‫‪0.007‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪251‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.11‬ריכוזי ‪ NO2‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫רצפטור‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫שעתי‬
‫שנתי‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9%‬‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬דרום‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מרכז‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬צפון מזרח‬
‫מרכז מסחרי קצרין‬
‫אזור תעשיה קצרין מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 11‬מערב‬
‫אזור תעשיה קצרין דרום‬
‫קצרין בית מגורים מזרחי‬
‫עתיקות קצרין‬
‫‪268280‬‬
‫‪268308‬‬
‫‪268269‬‬
‫‪268409‬‬
‫‪266422‬‬
‫‪267247‬‬
‫‪268477‬‬
‫‪268169‬‬
‫‪266802‬‬
‫‪265440‬‬
‫‪266147‬‬
‫‪765283‬‬
‫‪765461‬‬
‫‪765628‬‬
‫‪765603‬‬
‫‪765919‬‬
‫‪765829‬‬
‫‪765427‬‬
‫‪765479‬‬
‫‪765749‬‬
‫‪765932‬‬
‫‪766015‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪56.8‬‬
‫‪48.7‬‬
‫‪50.3‬‬
‫‪44.3‬‬
‫‪87.1‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪54.9‬‬
‫‪36.0‬‬
‫‪40.4‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪0.76‬‬
‫‪0.63‬‬
‫‪0.13‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪1.08‬‬
‫‪0.19‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪30.5‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪25.7‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪17.4‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪32.9‬‬
‫‪22.0‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪0.322‬‬
‫‪0.284‬‬
‫‪0.244‬‬
‫‪0.251‬‬
‫‪0.221‬‬
‫‪0.435‬‬
‫‪0.264‬‬
‫‪0.314‬‬
‫‪0.274‬‬
‫‪0.180‬‬
‫‪0.202‬‬
‫‪0.020‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.019‬‬
‫‪0.016‬‬
‫‪0.003‬‬
‫‪0.006‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪0.027‬‬
‫‪0.005‬‬
‫‪0.002‬‬
‫‪0.003‬‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9%‬‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.152‬‬
‫‪0.133‬‬
‫‪0.129‬‬
‫‪0.117‬‬
‫‪0.087‬‬
‫‪0.172‬‬
‫‪0.114‬‬
‫‪0.165‬‬
‫‪0.110‬‬
‫‪0.073‬‬
‫‪0.081‬‬
‫‪252‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.11‬ריכוזי ‪ NOX‬חצי שעתיים מירביים במתחם מודל ‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪253‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.13‬ריכוזי ‪ NOX‬יממתיים מירביים במתחם מודל ‪11‬‬
‫‪254‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.14‬ריכוזי ‪ PM10‬יממתיים אחוזון ‪ 95%‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫‪255‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.15‬ריכוזי ‪ SO2‬חצי שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫‪256‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.14‬ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים מירביים במתחם מודל ‪11‬‬
‫‪257‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.15‬ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪11‬‬
‫‪258‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.11‬ריכוזי ‪ NOX‬במתחם מודל אתר ‪( 14‬א) תרומת אתר הקידוח‬
‫ריכוז במיקרוגרם\מ"ק‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ריכוז ביחס לתקן‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫בסיס צבאי דרום מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬מזרח‬
‫‪260067‬‬
‫‪259917‬‬
‫‪260051‬‬
‫‪260215‬‬
‫‪259958‬‬
‫‪260098‬‬
‫‪260116‬‬
‫‪764723‬‬
‫‪764751‬‬
‫‪764997‬‬
‫‪765034‬‬
‫‪764861‬‬
‫‪765150‬‬
‫‪764884‬‬
‫‪281.1‬‬
‫‪157.7‬‬
‫‪179.8‬‬
‫‪183.5‬‬
‫‪154.2‬‬
‫‪229.8‬‬
‫‪195.2‬‬
‫‪75.2‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪39.8‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪3.68‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪3.40‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪2.29‬‬
‫‪1.65‬‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫יעד‬
‫‪0.299‬‬
‫‪0.168‬‬
‫‪0.191‬‬
‫‪0.195‬‬
‫‪0.164‬‬
‫‪0.244‬‬
‫‪0.208‬‬
‫‪0.139‬‬
‫‪0.058‬‬
‫‪0.038‬‬
‫‪0.074‬‬
‫‪0.029‬‬
‫‪0.052‬‬
‫‪0.057‬‬
‫‪0.123‬‬
‫‪0.062‬‬
‫‪0.048‬‬
‫‪0.113‬‬
‫‪0.040‬‬
‫‪0.076‬‬
‫‪0.055‬‬
‫(ב) ריכוזים מצרפיים ‪ -‬תרומת אתר הקידוח ‪ +‬ריכוזי רקע‬
‫ריכוז במיקרוגרם\מ"ק‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ריכוז ביחס לתקן‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫חצי שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫בסיס צבאי דרום מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬מזרח‬
‫‪260067‬‬
‫‪259917‬‬
‫‪260051‬‬
‫‪260215‬‬
‫‪259958‬‬
‫‪260098‬‬
‫‪260116‬‬
‫‪764723‬‬
‫‪764751‬‬
‫‪764997‬‬
‫‪765034‬‬
‫‪764861‬‬
‫‪765150‬‬
‫‪764884‬‬
‫‪287.7‬‬
‫‪164.3‬‬
‫‪186.4‬‬
‫‪190.1‬‬
‫‪160.8‬‬
‫‪236.4‬‬
‫‪201.8‬‬
‫‪81.8‬‬
‫‪38.0‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪46.4‬‬
‫‪22.3‬‬
‫‪34.7‬‬
‫‪37.4‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪8.2‬‬
‫חצי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫יעד‬
‫‪0.306‬‬
‫‪0.175‬‬
‫‪0.198‬‬
‫‪0.202‬‬
‫‪0.171‬‬
‫‪0.251‬‬
‫‪0.215‬‬
‫‪0.151‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.050‬‬
‫‪0.086‬‬
‫‪0.041‬‬
‫‪0.064‬‬
‫‪0.069‬‬
‫‪0.342‬‬
‫‪0.282‬‬
‫‪0.268‬‬
‫‪0.333‬‬
‫‪0.259‬‬
‫‪0.296‬‬
‫‪0.274‬‬
‫‪259‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.13‬ריכוזי ‪ PM10‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫רצפטור‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בסיס צבאי דרום מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬מזרח‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫יממתי אחוזון‬
‫‪95%‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪260067‬‬
‫‪259917‬‬
‫‪260051‬‬
‫‪260215‬‬
‫‪259958‬‬
‫‪260098‬‬
‫‪260116‬‬
‫‪764723‬‬
‫‪764751‬‬
‫‪764997‬‬
‫‪765034‬‬
‫‪764861‬‬
‫‪765150‬‬
‫‪764884‬‬
‫‪147.9‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪45.3‬‬
‫‪67.1‬‬
‫‪22.9‬‬
‫‪51.5‬‬
‫‪55.0‬‬
‫‪6.03‬‬
‫‪3.35‬‬
‫‪2.86‬‬
‫‪6.37‬‬
‫‪2.23‬‬
‫‪4.22‬‬
‫‪3.06‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪11.9‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪23.8‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪0.986‬‬
‫‪0.351‬‬
‫‪0.302‬‬
‫‪0.447‬‬
‫‪0.153‬‬
‫‪0.343‬‬
‫‪0.367‬‬
‫‪0.101‬‬
‫‪0.056‬‬
‫‪0.048‬‬
‫‪0.106‬‬
‫‪0.037‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.051‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫חדש –‬
‫אחוזון‬
‫‪95%‬‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי יעד‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי יעד‬
‫‪0.213‬‬
‫‪0.092‬‬
‫‪0.080‬‬
‫‪0.183‬‬
‫‪0.059‬‬
‫‪0.124‬‬
‫‪0.073‬‬
‫‪2.958‬‬
‫‪1.053‬‬
‫‪0.906‬‬
‫‪1.341‬‬
‫‪0.458‬‬
‫‪1.029‬‬
‫‪1.100‬‬
‫‪0.302‬‬
‫‪0.167‬‬
‫‪0.143‬‬
‫‪0.318‬‬
‫‪0.111‬‬
‫‪0.211‬‬
‫‪0.153‬‬
‫‪261‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.14‬ריכוזי ‪ SO2‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫רצפטור‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫שעתי‬
‫יממתי‬
‫שנתי‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9‬‬
‫‪12‬‬
‫דקותי‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9‬‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪12‬‬
‫דקותי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫יממתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫בסיס צבאי דרום מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬מזרח‬
‫‪260067‬‬
‫‪259917‬‬
‫‪260051‬‬
‫‪260215‬‬
‫‪259958‬‬
‫‪260098‬‬
‫‪260116‬‬
‫‪764723‬‬
‫‪764751‬‬
‫‪764997‬‬
‫‪765034‬‬
‫‪764861‬‬
‫‪765150‬‬
‫‪764884‬‬
‫‪120.0‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪79.2‬‬
‫‪84.1‬‬
‫‪63.1‬‬
‫‪77.5‬‬
‫‪85.2‬‬
‫‪33.2‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪0.91‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪87.8‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪55.5‬‬
‫‪65.3‬‬
‫‪37.9‬‬
‫‪72.2‬‬
‫‪57.7‬‬
‫‪171.4‬‬
‫‪96.1‬‬
‫‪113.2‬‬
‫‪120.2‬‬
‫‪90.1‬‬
‫‪110.7‬‬
‫‪121.7‬‬
‫‪0.343‬‬
‫‪0.192‬‬
‫‪0.226‬‬
‫‪0.240‬‬
‫‪0.180‬‬
‫‪0.221‬‬
‫‪0.243‬‬
‫‪0.265‬‬
‫‪0.092‬‬
‫‪0.082‬‬
‫‪0.123‬‬
‫‪0.041‬‬
‫‪0.093‬‬
‫‪0.098‬‬
‫‪0.022‬‬
‫‪0.011‬‬
‫‪0.010‬‬
‫‪0.023‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.015‬‬
‫‪0.011‬‬
‫‪0.251‬‬
‫‪0.120‬‬
‫‪0.159‬‬
‫‪0.187‬‬
‫‪0.108‬‬
‫‪0.206‬‬
‫‪0.165‬‬
‫‪0.343‬‬
‫‪0.192‬‬
‫‪0.226‬‬
‫‪0.240‬‬
‫‪0.180‬‬
‫‪0.221‬‬
‫‪0.243‬‬
‫‪1.659‬‬
‫‪0.576‬‬
‫‪0.514‬‬
‫‪0.770‬‬
‫‪0.255‬‬
‫‪0.580‬‬
‫‪0.612‬‬
‫‪0.065‬‬
‫‪0.033‬‬
‫‪0.031‬‬
‫‪0.070‬‬
‫‪0.023‬‬
‫‪0.045‬‬
‫‪0.033‬‬
‫‪261‬‬
‫טבלה ‪ :4.9.4.15‬ריכוזי ‪ NO2‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫רצפטור‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫שעתי‬
‫שנתי‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9%‬‬
‫שעתי‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫שנתי‬
‫ביחס‬
‫לערכי‬
‫יעד‬
‫בסיס צבאי דרום מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מזרח‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬דרום מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬צפון מערב ‪1‬‬
‫בסיס צבאי ‪ 14‬מזרח‬
‫‪260067‬‬
‫‪259917‬‬
‫‪260051‬‬
‫‪260215‬‬
‫‪259958‬‬
‫‪260098‬‬
‫‪260116‬‬
‫‪764723‬‬
‫‪764751‬‬
‫‪764997‬‬
‫‪765034‬‬
‫‪764861‬‬
‫‪765150‬‬
‫‪764884‬‬
‫‪225.7‬‬
‫‪137.1‬‬
‫‪134.0‬‬
‫‪138.0‬‬
‫‪134.1‬‬
‫‪189.6‬‬
‫‪167.0‬‬
‫‪3.60‬‬
‫‪1.87‬‬
‫‪1.45‬‬
‫‪3.38‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪2.26‬‬
‫‪1.64‬‬
‫‪191.7‬‬
‫‪102.3‬‬
‫‪112.8‬‬
‫‪128.4‬‬
‫‪74.5‬‬
‫‪163.2‬‬
‫‪103.3‬‬
‫‪1.129‬‬
‫‪0.686‬‬
‫‪0.670‬‬
‫‪0.690‬‬
‫‪0.670‬‬
‫‪0.948‬‬
‫‪0.835‬‬
‫‪0.090‬‬
‫‪0.047‬‬
‫‪0.036‬‬
‫‪0.084‬‬
‫‪0.030‬‬
‫‪0.057‬‬
‫‪0.041‬‬
‫שעתי‬
‫אחוזון‬
‫‪99.9%‬‬
‫ביחס‬
‫לערך‬
‫סביבתי‬
‫‪0.958‬‬
‫‪0.512‬‬
‫‪0.564‬‬
‫‪0.642‬‬
‫‪0.372‬‬
‫‪0.816‬‬
‫‪0.517‬‬
‫‪262‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.14‬ריכוזי ‪ NOX‬חצי שעתיים מירביים במתחם מודל ‪14‬‬
‫‪263‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.19‬ריכוזי ‪ NOX‬יממתיים מירביים במתחם מודל ‪14‬‬
‫‪264‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.12‬ריכוזי ‪ PM10‬יממתיים אחוזון ‪ 95%‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫‪265‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.11‬ריכוזי ‪ SO2‬חצי שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫‪266‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.11‬ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים מירביים במתחם מודל ‪14‬‬
‫‪267‬‬
‫איור ‪ :4.9.4.13‬ריכוזי ‪ NO2‬שעתיים שכיחות ‪ 99.9%‬במתחם מודל ‪14‬‬
‫‪ 4.9.5‬ניתוח התוצאות‬
‫א‪ .‬מתחם ‪1‬‬
‫ריכוזי ‪NOX‬‬
‫תרומת אתר הקידוח – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך החצי‬
‫שעתי המרבי המתקבל ברצפטור ‪ 4% – 15‬מערך הסביבה‪ .‬הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו‬
‫כ‪ 1% -‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו פחות מ‪ 1% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫‪268‬‬
‫מצרף תרומת אתר הקידוח ‪ +‬רקע – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪.‬‬
‫הערך החצי שעתי המרבי המתקבל ברצפטור ‪ 9% – 15‬מערך הסביבה‪ .‬הערך המרבי היממתי‬
‫ברצפטור זה הינו כ‪ 9% -‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 11% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫ריכוזי ‪PM10‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך‬
‫היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 15% – 11‬מערך הסביבה והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪1% -‬‬
‫מערך הסביבה‪.‬‬
‫השוואה לערכי היעד מראה כי הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 45% – 1‬מערך היעד‪ .‬הערך‬
‫השנתי ברצפטור ‪ 1‬הינו כ‪ 4% -‬מערך הסביבה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת החלקיקים‪ ,‬הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – כ‪94% -‬‬
‫מקצב הפליטה הכולל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל‬
‫ברציפות במשך כל שעות היממה‪ .‬בפועל‪ ,‬כפי שצוין קודם‪ ,‬הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי זמן‬
‫קצרים בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי שניתן להעריך כמעט בוודאות‬
‫שלא יתקיים‪.‬‬
‫ריכוזי ‪SO2‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך‬
‫השעתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 4% – 19‬מערך הסביבה‪ ,‬הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור‬
‫זה – ‪ 3%‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו פחות מ‪ 1% -‬מערך הסביבה‪ .‬הערך‬
‫השעתי בשכיחות מצטברת ‪ 99.9%‬מתקבל ברצפטור זה – ‪ 5%‬מערך הסביבה‪.‬‬
‫השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ ,‬הערך ה‪-‬‬
‫‪ 12‬דקותי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 4% – 1‬מערך היעד‪ .‬הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור זה‬
‫– ‪ 12%‬מערך היעד‪ .‬הערך השנתי ברצפטור ‪ 1‬הינו כ‪ 1% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת ‪ ,SO2‬הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – למעלה מ‪99% -‬‬
‫מקצב הפליטה הכולל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל‬
‫ברציפות במשך כל שעות היממה‪ .‬בפועל‪ ,‬כפי שצויין קודם‪ ,‬הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי‬
‫זמן קצרים בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים מייצגים תרחיש מחמיר ולא‬
‫מציאותי‪ ,‬שניתן להעריך כמעט בוודאות שלא יתקיים‪.‬‬
‫‪269‬‬
‫ב‪ .‬מתחם ‪4‬‬
‫ריכוזי ‪NOX‬‬
‫תרומת אתר הקידוח‬
‫לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך החצי שעתי המרבי מהתקבל‬
‫ברצפטור ‪ 94% – 1‬מערך הסביבה‪ .‬הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו כ‪ 14% -‬מערך הסביבה‪,‬‬
‫והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 15% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫מצרף תרומת אתר הקידוח ‪+‬רקע‬
‫לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך החצי שעתי המרבי המתקבל‬
‫ברצפטור ‪ 94% – 1‬מערך הסביבה‪ .‬הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו כ‪ 12% -‬מערך הסביבה‪,‬‬
‫והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 42% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫ריכוזי ‪PM10‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך‬
‫היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 94% – 1‬מערך הסביבה והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪9% -‬‬
‫מערך הסביבה‪.‬‬
‫השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר למעט‬
‫ברצפטור ‪ .1‬הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 141% – 1‬מערך היעד‪ .‬הערך השנתי ברצפטור‬
‫‪ 1‬הינו כ‪ 14% -‬מערך הסביבה‪.‬‬
‫ריכוזי ‪SO2‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך‬
‫השעתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 54% – 1‬מערך הסביבה‪ ,‬הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור‬
‫‪ 15% – 1‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 1% -‬מערך הסביבה‪ .‬הערך השעתי‬
‫בשכיחות מצטברת ‪ 99.9%‬מתקבל ברצפטור ‪ 43% – 1‬מערך הסביבה‬
‫השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ ,‬למעט‬
‫ברצפטור ‪ 1‬בממוצע יממתי‪ .‬הערך ה‪ 12 -‬דקותי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 54% – 1‬מערך היעד‪.‬‬
‫הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 155% – 1‬מערך היעד‪ .‬הערך השנתי ברצפטור ‪ 1‬הינו כ‪-‬‬
‫‪ 5%‬מערך היעד‪.‬‬
‫ריכוזי ‪NO2‬‬
‫‪271‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות מערכי הסביבה ברצפטורים הבדידים בסביבת‬
‫האתר למעט ברצפטור ‪ .1‬הערך השעתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 145% – 1‬מערך הסביבה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫כאשר מנכים את ‪ 2.1%‬של הערכים הגבוהים ביותר‪ ,‬הערך השעתי בשכיחות מצטברת ‪99.9%‬‬
‫המתקבל ברצפטור זה הינו – ‪ 125%‬מערך הסביבה‪0‬יעד‪.‬‬
‫השוואה לערכי היעד מראה לא צפויות חריגות מערכי היעד ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪,‬‬
‫למעט ברצפטור ‪ .1‬הערך השעתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 145% – 1‬מערך היעד‪ .‬הערך השנתי‬
‫ברצפטור זה הינו כ‪ 12% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתחם ‪11‬‬
‫ריכוזי ‪NOX‬‬
‫תרומת אתר הקידוח – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך החצי‬
‫שעתי המרבי המתקבל ברצפטור ‪ 13% – 4‬מערך הסביבה‪ .‬הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו‬
‫כ‪ 1% -‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 1% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫מצרף תרומת אתר הקידוח ‪ +‬רקע – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪.‬‬
‫הערך החצי שעתי המרבי המתקבל ברצפטור ‪ 13% – 4‬מערך הסביבה‪ .‬הערך המרבי היממתי‬
‫ברצפטור זה הינו כ‪ 3% -‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 1% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫ריכוזי ‪PM10‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך‬
‫היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 12% – 1‬מערך הסביבה והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪1% -‬‬
‫מערך הסביבה‪ .‬השוואה לערכי היעד מראה כי הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪32% – 1‬‬
‫מערך היעד‪ .‬הערך השנתי ברצפטור ‪ 1‬הינו כ‪ 4% -‬מערך הסביבה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת החלקיקים‪ ,‬הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – כ‪94% -‬‬
‫מקצב הפליטה הכולל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל‬
‫ברציפות במשך כל שעות היממה‪ .‬בפועל‪ ,‬כפי שצויין קודם‪ ,‬הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי‬
‫זמן קצרים בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי‪ ,‬שניתן להעריך כמעט‬
‫בוודאות שלא יתקיים‪.‬‬
‫‪271‬‬
‫ריכוזי ‪SO2‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך‬
‫השעתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 11% – 4‬מערך הסביבה‪ ,‬הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור‬
‫‪ 1% – 4‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 1% -‬מערך הסביבה‪ .‬הערך השעתי‬
‫בשכיחות מצטברת ‪ 99.9%‬מתקבל ברצפטור ‪ 4% – 4‬מערך הסביבה‪.‬‬
‫השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ ,‬הערך ה‪-‬‬
‫‪ 12‬דקותי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 11% – 4‬מערך היעד‪ .‬הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪4‬‬
‫– ‪ 15%‬מערך היעד‪ .‬הערך השנתי ברצפטור ‪ 1‬הינו כ‪ 1% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת ‪ ,SO2‬הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – למעלה מ‪99% -‬‬
‫מקצב הפליטה הכולל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל‬
‫ברציפות במשך כל שעות היממה‪ .‬בפועל‪ ,‬כפי שצויין קודם‪ ,‬הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי‬
‫זמן קצרים בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים מייצגים תרחיש מחמיר ולא‬
‫מציאותי‪ ,‬שניתן להעריך כמעט בוודאות שלא יתקיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מתחם ‪14‬‬
‫ריכוזי ‪NOX‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא חזויות חריגות מהתקן ממזהם זה‪ .‬יוזכר כי אתר ‪ 14‬הוא‬
‫האתר הפוטנציאלי הסמוך ביותר לקולטים – זהו האתר היחיד המצוי בטווח קצר מקולטים – כ‪-‬‬
‫‪ 132‬מ' בלבד מכלל האתרים הפוטנציאליים שנבחנו‪ ,‬ולכן מיקומו נחשב מחמיר מהיבט זה‪.‬‬
‫תרומת אתר הקידוח – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך החצי‬
‫שעתי המרבי המתקבל ברצפטור ‪ 32% – 1‬מערך הסביבה‪ .‬הערך המרבי היממתי ברצפטור זה הינו‬
‫כ‪ 14% -‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 11% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫מצרף תרומת אתר הקידוח ‪ +‬רקע – לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪.‬‬
‫הערך החצי שעתי המרבי מהתקבל ברצפטור ‪ 31% – 1‬מערך הסביבה‪ .‬הערך המרבי היממתי‬
‫ברצפטור זה הינו כ‪ 15% -‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 34% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫ריכוזי ‪PM10‬‬
‫‪272‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך‬
‫היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 99% – 1‬מערך הסביבה והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪12% -‬‬
‫מערך הסביבה‪.‬‬
‫השוואה לערכי היעד מראה כי הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 194% – 1‬מערך היעד‪.‬‬
‫יצויין כי צפויה חריגה מערך היעד גם ברצפטורים ‪ 4 ,4 ,1‬ו‪ .5 -‬הערך השנתי ברצפטור ‪ 1‬הינו כ‪-‬‬
‫‪ 32%‬מערך הסביבה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת החלקיקים‪ ,‬הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – כ‪94% -‬‬
‫מקצב הפליטה הכולל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל‬
‫ברציפות במשך כל שעות היממה‪ .‬בפועל‪ ,‬כפי שצוין קודם‪ ,‬הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי זמן‬
‫קצרים בלבד‪ .‬לכן תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי‪ ,‬שניתן להעריך כמעט בוודאות‬
‫שלא יתקיים – כלומר‪ ,‬הסיכוי שתידרש פליטת גזים מהלפיד למשך ‪ 14‬שעות ברציפות‪,‬‬
‫סימולטנית‪ ,‬יחד עם זמן בו שוררים תנאים מטאורולוגיים קיצוניים מבחינת פיזור מזהמים‪ ,‬הוא‬
‫זניח‪.‬‬
‫ריכוזי ‪SO2‬‬
‫השוואה לערכי סביבה מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ .‬הערך‬
‫השעתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 34% – 1‬מערך הסביבה‪ ,‬הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור‬
‫‪ 14% – 1‬מערך הסביבה‪ ,‬והערך השנתי ברצפטור זה הינו כ‪ 1% -‬מערך הסביבה‪ .‬הערך השעתי‬
‫בשכיחות מצטברת ‪ 99.9%‬מתקבל ברצפטור ‪ 15% – 1‬מערך הסביבה‬
‫השוואה לערכי היעד מראה כי לא צפויות חריגות ברצפטורים הבדידים בסביבת האתר‪ ,‬למעט‬
‫הערך היממתי המרבי מתקבל ברצפטור ‪ 144% – 1‬מערך היעד‪ .‬הערך ה‪ 12 -‬דקותי המרבי מתקבל‬
‫ברצפטור ‪ 34% – 1‬מערך היעד‪ .‬הערך השנתי ברצפטור ‪ 1‬הינו כ‪ 5% -‬מערך היעד‪.‬‬
‫חשוב לציין כי מבין מקורות פליטת ‪ ,SO2‬הלפיד הינו המקור הכמעט בלעדי – למעלה מ‪99% -‬‬
‫מקצב הפליטה הכולל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהרצת מודל הפיזור אנו מניחים הנחה מחמירה כי הלפיד פועל‬
‫ברציפות במשך כל שעות היממה‪ .‬בפועל‪ ,‬כפי שצוין קודם‪ ,‬הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי זמן‬
‫קצרים בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים מייצגים תרחיש מחמיר ולא‬
‫מציאותי‪ ,‬שניתן להעריך כמעט בוודאות שלא יתקיים‪.‬‬
‫‪273‬‬
‫ה‪ .‬מסקנות‬
‫חושבה הערכה של ריכוזי המזהמים ‪ PM10 ,NO2 ,NOX‬ו‪ SO2 -‬בסביבת ארבעה אתרי קידוח‬
‫פוטנציאליים ברמת הגולן‪ .‬להלן הממצאים העיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬בשלושה אתרים לא צפויות כלל חריגות מערכי הסביבה הקיימים ברצפטורים הבדידים‪.‬‬
‫‪ .1‬באתר ‪ 14‬צפויים להתקבל ערכים גבוהים עבור ‪ PM10‬ברצפטור ‪ 99%( 1‬מהתקן היממתי)‪.‬‬
‫הערכה זו מתבססת על הנחה מחמירה כי הלפיד (המקור העיקרי למזהם זה) פועל ברציפות‬
‫במשך כל שעות היממה‪ .‬בפועל‪ ,‬הלפיד יפעל (במידה ויופעל) לפרקי זמן קצרים בלבד‪ .‬לכן‪,‬‬
‫תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי‪ ,‬שניתן להעריך שלא יתקיים בפועל‪.‬‬
‫‪ .3‬באתרים ‪ 11‬ו‪ 1 -‬לא צפויות כלל חריגות מערכי היעד ברצפטורים הבדידים‪.‬‬
‫‪ .4‬באתר ‪ 14‬צפויות חריגות מערכי היעד עבור ‪ PM10‬ו‪ SO2 -‬ברצפטורים הבדידים‪ .‬חריגות אלו‬
‫הינן תוצאה של הנחה מחמירה כי הלפיד (המקור העיקרי למזהם זה) פועל ברציפות במשך כל‬
‫שעות היממה‪ .‬לכן‪ ,‬תוצאה זו מייצגת תרחיש מחמיר ולא מציאותי‪ ,‬שניתן להעריך כמעט‬
‫בוודאות שלא יתקיים‪ .‬נזכיר כי אתר ‪ 14‬נפסל בשל מגוון סיבות הכוללות את הפגיעה באיכות‬
‫האויר בסביבתו‪.‬‬
‫‪ .5‬עפ"י הריכוזים‪ ,‬שחושבו ל‪ 4 -‬האתרים הסמוכים ביותר לקולטים‪ ,‬בתחום הייצוג של שלוש‬
‫התחנות המטאורולוגיות באזור‪ ,‬ניתן להעריך כי גם בפעילות אתרים אחרים‪ ,‬המרוחקים יותר‬
‫מהקולטים‪ ,‬לא יווצרו מפגעי איכות אויר בשימושי קרקע רגישים הסמוכים אליהם‪.‬‬
‫‪ 4.9.4 - .4.9.5‬אמצעים להפחתת פליטות‬
‫טיפול בפליטות האפשריות בקידוחים הינו פרקטיקה מקובלת וידועה בתעשיה‪ ,‬ובמענה לכך קיים‬
‫מגוון רחב של אמצעים‪ .‬לצורך טיפול בגז החברה תתקשר עם יצרן‪0‬ספק מוכר בעל הסמכה‬
‫מתאימה‪ .‬לפידי הבטיחות שיוצבו באתר יתוחזקו בהתאם להוראות היצרן‪ .‬למרות שאין צפי‬
‫לקיומו של ‪ H2S‬במהלך הקידוח‪ ,‬אמצעי הטיפול לסילוקו מוצגים בסעיף ‪ 3.1.11.4‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 4.12-4.11‬שפכים ותשטיפים‬
‫ראה סעיף ‪ 4.1‬לעיל‪.‬‬
‫‪274‬‬
‫‪ 4.11‬סיסמולוגיה‬
‫רעידות אדמה בדרגות חזקות עשויות להביא לנזקים חמורים למתקנים ותשתיות באתרי הקידוח‬
‫– התמוטטות מבנים‪ ,‬נזק חמור למגדל הקידוח‪ ,‬מערכת שאיבת בוץ הקידוח ולקדח עצמו‪ ,‬וכן‬
‫לבעיות כתוצאה מקריסת תשתיות סמוכות עליהם נשען האתר – קשר טלפוני‪ ,‬כבישים‪ ,‬אספקת‬
‫מים‪ ,‬חשמל וכיו"ב‪.‬‬
‫הבעיות הסביבתיות‪ ,‬שעשויות להתרחש במצב זה‪ ,‬הן אפשרות לזיהום מקורות מים עיליים‪ ,‬מי‬
‫תהום וקרקע‪ .‬זאת כתוצאה מכשל במיכלי דלק וחומ"ס המצויים באתר‪ .‬כאמור בסעיף ‪ 4.1‬לעיל‬
‫מיכלים אלו יוצבו בתוך מאצרות אטומות‪ ,‬דבר המצמצם במידה רבה את האפשרות‬
‫לפריצת\דליפת מזהמים מהמיכלים אל הסביבה‪ ,‬גם במקרה של רעידת אדמה‪ .‬במידה ויתרחש‬
‫אירוע של פריצת דלקים יופעל נוהל טיפול בדליפות המוצג בסעיף ‪ 4.3‬לעיל‪.‬‬
‫באתר הקידוח יוגדר נוהל יעודי לארוע רעידת אדמה‪ ,‬אשר יתייחס להיבטים המיוחדים היכולים‬
‫לנבוע ממצב זה וכוללים נזקים פיזיים לציוד ולנפש‪ ,‬קריסת מערכות המים‪ ,‬הקשר‪ ,‬הכבישים וכו'‪.‬‬
‫נוהל רעידות אדמה גנרי מוצג בנספח ‪.14‬‬
‫‪ 4.13‬מבחני הפקה‬
‫כאמור בפרק ‪ ,3.1.9‬במסגרת הבקשה לא תבוצע הפקה בהיקף מסחרי באתרי הקידוח‪ ,‬אלא יבוצעו‬
‫מבחני הפקה מצומצמים ביותר‪ ,‬בהם יאספו דגימות נפט לפרק זמן קצר (שעות אחדות)‪ ,‬אשר‬
‫תישלחנה לאנליזה במעבדות‪.‬‬
‫הנפט הנאסף יאוחסן בחביות במחסן סגור‪ .‬המבחנים יבוצעו לאחר סיום מליטת הקדח לכל‬
‫אורכו‪ ,‬כך שימנע קשר הידראולי בין שכבות ההפקה ושכבות האקוויפר ויימנע זיהומו (ראו סעיף‬
‫‪ 4.1.1‬לעיל)‪.‬‬
‫‪ 4.14‬אבטחה ובטחון‬
‫אתר הקידוח יגודר בגדר רשת בגובה ‪ 1‬מ' ותוצב בשטחו מערכת תאורה‪ ,‬כמתואר בסעיף ‪ 4.4‬לעיל‬
‫ותוך מזעור זיהום האור לסביבה‪.‬‬
‫‪ 4.15‬סגירת אתר הקידוח‬
‫סגירת אתר הקידוח תבוצע בשלבים הבאים‪:‬‬
‫‪275‬‬
‫פירוק האתר – בשלב זה יפורקו הגדרות‪ ,‬ישונעו הציוד‪ ,‬המתקנים והמבנים היבילים מהאתר‬
‫והפסולת מהאתר תפונה לחלוטין‪ .‬לאחר פירוק מתקן הקידוח יוותר המרתף ובתוכו חור הקדח‬
‫בקרקע‪ .‬באם יוחלט על ביצוע מבחני הפקה יותקן ראש באר לביצועם‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 4.13‬לעיל‪.‬‬
‫לאחר סיום מבחני ההפקה יאטם ראש הקידוח ב‪" -‬פקק" בטון ויסומן לפי הצורך ובהתאם‬
‫להוראות משרד האנרגיה והמים‪ ,‬באמצעות מוט מתכת בגובה ‪ 1.5‬מ' וסביבו חבית מבוטנת‪.‬‬
‫עפ"י תוצאות האנליזות‪ ,‬שיערכו לבוץ הקידוח‪ ,‬יקבע באם לכסותו ולקבור אותו באתר‪ ,‬או לפנותו‬
‫ליעד פינוי מאושר‪ ,‬וזאת בתיאום עם המשרד להג"ס‪ .‬לאחר פינוי הבוץ ימולא האגן להסדרת‬
‫מפלסים לקראת שיקומו‪ .‬בסיום שלב זה יפונו המצעים ויוותרו באתר מרתף הקידוח מבטון‪ ,‬גידור‬
‫היקפי סביב ראש הקדח ומוט סימון ראש הקידוח‪ .‬בהינתן החלטה על נטישה ללא סימון‪ ,‬יפורק‬
‫המרתף ויוסר ראש הקידוח‪.‬‬
‫שיקום האתר – לאחר פירוק האתר וקבלת החלטה על שיקומו‪ ,‬ישוקם האתר בהתאם להנחיות‬
‫אדריכל הנוף‪ ,‬כמתואר בסעיף ‪ 4.4.4‬לעיל‪ .‬במידה וקיים פוטנציאל הפקה‪ ,‬והאתר יבחר כמיטבי‬
‫לצורך כך‪ ,‬יוותר האתר בתצורתו‪ ,‬לאחר סימון ראש הקידוח‪ ,‬עד לאישור תכנית למתקן הפקה‪.‬‬
‫‪276‬‬
‫‪ .5‬פרק ה' – הצעה להוראות הבקשה בנושאים סביבתיים‬
‫‪ 5.1‬מניעת זיהום מים עיליים ומי תהום‬
‫‪ 5.1.1‬הוראות לטיפול בבוץ הקידוח‬
‫‪‬‬
‫אסורה כל הזרמה פתוחה של בוץ קידוח‪ ,‬שפכים ותשטיפים אל מחוץ לגבולות אתר‬
‫הקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בראש הקידוח יותקן מכשיר ‪ BOP‬למניעת פריצות בלתי מבוקרות של נוזלים וגזים מתת‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בוץ הקידוח‪ ,‬העולה בראש הקידוח‪ ,‬יטופל במתקן מכני להפרדת מוצקים‪ .‬נוזלים יוזרמו‬
‫מהמתקן בצנרת סגורה ויאוחסנו במיכלים ייעודיים‪ .‬מוצקים יועברו מהמתקן לאגן ייעודי‬
‫(אגן בוץ)‪ ,‬שרצפתו ודפנותיו אטומות למעבר נוזלים ביריעות ‪.HDPE‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה בו ידרש שחרור מבוקר של נוזלים וגז מראש הקידוח‪ ,‬יבוצע שחרורם באמצעות‬
‫ה‪ BOP -‬אל מתקן ההפרדה ומשם יוזרמו הנוזלים למיכלים הייעודיים והגז ללפיד‬
‫הבטיחות‪ .‬במידה ושפיעת הנוזלים עולה על יכולת הקיבול של המיכלים הייעודיים יחליט‬
‫מנהל הקידוח על אחד הפתרונות הבאים‪ ,‬לאחר תיאום עם הרשויות‪:‬‬
‫‪ o‬איטום הקידוח וסגירתו‪.‬‬
‫‪ o‬הזרמת הנוזלים למיכלים ולאגן הבוץ ומשם‪ ,‬לאחר דיגום ובדיקה‪ ,‬ליעד פינוי‬
‫מורשה‪.‬‬
‫‪ 5.1.1‬מניעת זיהום מי תהום מהקידוח‬
‫‪‬‬
‫יאסר שימוש בתוספים העשויים לגרום לזיהום של קרקע ומי תהום‪ .‬יבוצע שימוש‬
‫בתוספים המאושרים לשימוש ע"י המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשטיפים מהאזור הממוכן ינוקזו אל אגן הבוץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היזם יכין תכנית מפורטת לאיטום הקדח במלט עם התקדמות שלבי הקידוח‪ .‬התכנית‬
‫תבטיח את איטום הקדח לאורך שכבת אקוויפר הבזלת‪ ,‬טרם ההעמקה נוספת לשכבות‬
‫‪277‬‬
‫המטרה של הקידוח‪ .‬התכנית תתואם עם הרשויות הרלוונטיות וכן שינויים מהותיים בה‪,‬‬
‫במהלך התפעול‪ ,‬יבוצעו בתיאום ובאישור הרשויות המוסמכות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ככל שאפשר‪ ,‬מנהל הקידוח ינקוט‪ ,‬בשני מקטעי הקדיחה העליונים‪ ,‬באמצעים הנדרשים‬
‫לשמירה על רמות לחץ בתוך הקדח השוות או נמוכות מהלחץ ההידרוסטטי (ההיקפי) של‬
‫מי התהום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אסורה העמקת הקידוח מעבר לתצורת מנוחה אל אקוויפר חבורת יהודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במשך כל זמן הפעלת הקידוח ובאורח רציף יבוצעו בדיקות בהתאם לנהלי‪.API -‬‬
‫‪ 5.1.3‬מניעת זיהום קרקע ומי תהום מתשתיות ומתקנים‬
‫‪‬‬
‫שפכים סניטריים משירותים וכיורים יסולקו למיכל סגור ואטום‪ ,‬שירוקן לפי הצורך על‬
‫ידי מוביל שפכים מורשה למתקן טיפול מורשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיכל סולר להנעת הציוד באתר או הפעלתו‪ ,‬יוצב על גבי מאצרה אטומה בנפח ‪.112%‬‬
‫העברת הדלקים למנועים תבוצע בבקרה ידנית באמצעות דלקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חומרים מסוכנים יאוחסנו במחסן מקורה בהתאם לכל דין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יותר לבצע טיפולים סדירים לכלים כבדים ולציוד בתחום האתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בבסיס אזור התפעול הממוכן יונחו יריעות ‪ HDPE‬לאיטום השטח‪.‬‬
‫‪ 5.1.4‬טיפול בבוץ הקידוח‬
‫‪‬‬
‫באתר הקידוח יוכשר אגן בוץ לקליטת מטחן הקידוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בסיס ודפנות אגן הבוץ ידופנו ביריעות איטום ‪.HDPE‬‬
‫‪‬‬
‫תהליך הפרדת הבוץ‪ ,‬סחרור וסינון הנוזלים יעשה ללא שפיכות לקרקע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכולת אגן הבוץ תדגם ולפי תוצאות הדיגום יוחלט‪ ,‬בתאום המשרד להג"ס‪ ,‬על הסדרת‬
‫הטיפול בה ואם נידרש פינויה‪.‬‬
‫‪278‬‬
‫‪ 5.1‬אקולוגיה ונוף‬
‫‪ 5.1.1‬מזעור הפגיעה בסביבה‬
‫‪‬‬
‫תנועה אל האתר וממנו תוגבל לדרכים הקיימות בהתאמות נדרשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העבודות תבוצענה בשטח הבקשה בלבד ולא תחרוגנה ממנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמנע כניסה של בעלי חיים לאתרי הקידוח‪.‬‬
‫‪ 5.1.1‬מניעת הפרעות לבעלי חיים מזיהום אור‬
‫‪‬‬
‫היזם יכין תכנית תאורה שתנקוט אמצעים למזעור זיהום האור בסביבה‪ ,‬כך שרמת האור‬
‫במרחק של כ‪ 5 -‬מ' מחוץ לגבולות האתר לא תעלה על ‪ 2.5‬לוקס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בקידוחים ‪ 1‬מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪ 4 ,449‬חד נס‪ 9 ,‬צומת יונתן‪ 11 ,‬קצביה‪ 11 ,‬מחנה גשור‪13 ,‬‬
‫קשת‪ 14 ,‬בג'וריה ו‪ 15 -‬טיסן יבוצע שימוש בגופי תאורה מסוג ‪ ,Full Cutoff‬בכפוף‬
‫לדרישות ולשיקולי הבטיחות‪ .‬בקידוחים אחרים ניתן יהיה לבצע שימוש בגופי תאורה‬
‫מסוג ‪ Semi-Cutoff‬או ‪.Cutoff‬‬
‫‪ 5.1.3‬שימור ערכי צומח‬
‫‪‬‬
‫טרם תחילת העבודות באתרים ‪ 1‬מיצר‪ 4 ,‬כביש ‪ 11 ,449‬קצביה‪ 11 ,‬מחנה גשור‪ 13 ,‬קשת‪,‬‬
‫‪ 14‬בג'וריה ו‪ 15 -‬טיסן יבוצע סקר גיאופיטים בעונה הגשומה בשטח האתרים ע"י אקולוג‪.‬‬
‫הגיאופיטים וזרעים של מינים מקומיים‪ ,‬בעלי ערך בוטני‪ ,‬יֵאספו ויועתקו‪ ,‬בתיאום עם‬
‫רט"ג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טרם תחילת העבודות יסומנו ע"י מודד‪ ,‬עצים לשימור במרחק של עד ‪ 52‬מ' מגבולות‬
‫האתר‪ ,‬ככל שיש כאלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עם תחילת העבודות תיאסף קרקע החישוף באתרים‪ .‬קרקע החישוף תוערם במערום‬
‫ייעודי‪ ,‬ותפוזר בשלב השיקום בשטח האתר‪.‬‬
‫‪279‬‬
‫‪ 5.3‬מניעת מפגעי איכות אויר‬
‫‪‬‬
‫גזים שיידרש שחרורם מהקידוח יוזרמו‪ ,‬בהתאם למשטר הרוח‪ ,‬אל אחד מלפידי הבטיחות‬
‫שיוצבו באתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היזם יכין תכנית למניעת אירועי פריצה בלתי מבוקרת של מימן גופריתי (‪ ,)H2S‬ונהלי‬
‫חירום להתמודדות עמם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למניעת פריצת גז מבור הקידוח תותקן מערכת ‪ BOP‬המנתבת‪ ,‬במערכת סגורה‪ ,‬את הגז‬
‫לאחד מבין שני לפידי בטיחות שיוצבו באתר (האחד ישמש כגיבוי למקרה תקלה וכן‬
‫להפעלה בהתאמה למשטר הרוח)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודות הקידוח באתר ‪ 4‬יותרו לאורך כל שעות היממה כל עוד המסעדה הסמוכה סגורה‪.‬‬
‫‪ 5.4‬מניעת מפגעי רעש‬
‫‪ 5.4.1‬מניעת מפגעי רעש מההקמה והשיקום הנופי‬
‫‪‬‬
‫עבודות ההקמה והשיקום תתבצענה בשעות היום מ‪ 5:22 -‬בבוקר עד השעה ‪ 19:22‬בלבד‪.‬‬
‫לא תבוצענה עבודות כלשהן אחרי השעה ‪.19:22‬‬
‫‪ 5.4.1‬מניעת מפגעי רעש וניטור בשלב תפעול הקידוח‬
‫‪‬‬
‫תנאי לביצוע עבודות קידוח אחרי השעה ‪ 11.22‬בלילה ולפני השעה ‪ 24.22‬בבוקר‪ ,‬באתר‬
‫הסמוך לישובים ולבסיסי צבא במרחק הקטן מ‪ 1522 -‬מ'‪ ,‬הינו ביצוע מדידות רעש ע''י‬
‫יועץ אקוסטי בנקודות שיתואמו מראש עם המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הרעש ימדד בשעות‬
‫הלילה ביחידת ‪ ,Leq‬בסמוך למבנים ו‪0‬או בתוך המבנים‪ ,‬על פי הוראות התקנות למניעת‬
‫מפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן‪.1992-‬‬
‫‪‬‬
‫במידה וימצא כי הרעש חורג מהמפלס המותר על פי התקנות משנת תש"ע‪ ,1992-‬בתוספת‬
‫החמרה של )‪ 35dB(A)( – 5 dB(A‬בתוך המבנה)‪ ,‬ינקטו אמצעים להפחתת הרעש‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ o‬הצבת מתרס רעש לאורך גבול האתר‪.‬‬
‫‪ o‬הצבת קיר נוסף (נייד) בסמוך למכונת הקידוח‪.‬‬
‫‪281‬‬
‫‪ o‬השקטת ציוד הקידוח על ידי שימוש במשתקים אחרים‪0‬נוספים‪.‬‬
‫‪ o‬שינוי אופן הפעלת הציוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר ביצוע השיפור הנדרש‪ ,‬תבוצענה מדידות רעש חוזרות על מנת לוודא עמידה‬
‫בקריטריון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדו"ח המפרט את תוצאות המדידות‪ ,‬המסקנות וההמלצות יוגש למשרד להג"ס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬ניתן יהיה לבצע עבודות בלילה ולחרוג מערך הסף הנ"ל‪ ,‬אם נמצא‬
‫כי הרעש אינו נשמע בישובים‪0‬בסיסים צבאיים‪.‬‬
‫‪ 5.4.3‬מיגון מיוחד לאתר ‪ 3‬אזור התעשייה בני יהודה – עבודות ההקמה‬
‫‪‬‬
‫עבודות ההקמה בקידוח ‪ 3‬אזור התעשייה בני יהודה יותנו בהקמת גדר אקוסטית טרם‬
‫תחילת העבודות‪ ,‬במצב בו מרכז המבקרים המתוכנן באזור התעשייה יוקם בטרם החלו‬
‫פעולות הקידוח באתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדר האקוסטית‪ ,‬תהיה בגובה ‪ 4‬מ' ותוצב במרחק שאינו עולה על ‪ 52‬מ' מנקודת הצבת‬
‫מתקן הקידוח‪ .‬הגדר האקוסטית תהיה עשויה פח (או חומר דומה בהתאם להגדרות יועץ‬
‫אקוסטיקה) בעובי ‪ 1‬מ"מ ותהיה אטומה ורציפה לאורך גבולו הצפוני של האתר‪.‬‬
‫‪ 5.4.4‬ניטור אקוסטי ‪ -‬קידוח ‪ 4‬חוות בקר כביש ‪549‬‬
‫לעת תחילת עבודות הקידוח באתר ‪ 4‬חוות בקר כביש ‪ 549‬יבוצע ניטור רעש במסעדת "מור‬
‫וקינמון"‪ ,‬באם המסעדה תהיה פתוחה במהלך העבודות‪.‬‬
‫‪ 5.5‬עבודות עפר וניקוז‬
‫‪‬‬
‫לצורך הכשרת משטחי העבודה והנחת מצעים‪ ,‬תחשף הקרקע (‪ )Top Soil‬ותשמר במערום‬
‫זמני עד לשיקום השטח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המצעים שיושמו בתשתית האתר יהיו ככל הניתן מצעי בזלת‪ ,‬בכפוף לדרישות ושיקולי‬
‫בטיחות‪ ,‬ועמידה בתקנים והדרישות ההנדסיות הרלבנטיות לביסוס המתקנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במידת הצורך ולשם בידוד מירבי של משטח העבודה מהנגר העילי תבוצע תעלת הגנה‬
‫היקפית‪ ,‬על פי הנחיות יועץ הניקוז‪.‬‬
‫‪281‬‬
‫‪ 5.4‬ארכיאולוגיה ומורשת‬
‫‪‬‬
‫העבודה באתרים תעשה בתאום ובכפוף להנחיות רשות העתיקות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בהתאם להנחיותיהם שבנספח ‪ ,11‬עבודות הקידוח באתרים ‪ ,15 ,13 ,12 ,9 ,4 ,5 ,5 ,3 ,1 ,1‬ו ‪-‬‬
‫‪ 15‬מאושרות לביצוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫באתרים ‪ 14 ,11 ,4‬ו‪ 14 -‬עבודות הקידוח מאושרות בכפוף לפיקוח צמוד של רשות העתיקות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫באתרים ‪ 4‬ו‪ 11 -‬מותנית ההחלטה בביצוע חיתוכי בדיקה כדרישת רשות העתיקות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרה בו יתגלו ממצאים ארכיאולוגיים בעת עבודות ההקמה יעצרו העבודות‪ ,‬וידווח על כך‬
‫באופן מיידי לרשות העתיקות‪ ,‬בהתאם לחוק העתיקות (התשל"ח‪.)1954-‬‬
‫‪ 5.5‬מגבלות על שימושי קרקע‬
‫אין מגבלות מיוחדות‪.‬‬
‫‪ 5.4‬בקרה וניטור‬
‫‪‬‬
‫ניטור מים יבוצע על פי הנחיות רשות המים במכתבה מתאריך ‪( 1101101213‬נספח ‪.)14‬‬
‫‪‬‬
‫ממצאי ניטור מים בבור הקידוח ימסרו לידי רשות המים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור רעש יבוצע במהלך הקידוחים‪ ,‬לפי הנחיות יועץ האקוסטיקה‪ ,‬בכדי להבטיח את‬
‫העמידה בתקנות הרלבנטיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טרם הקדיחה כל עובד יעבור תדרוך לגבי זיהוי‪ ,‬מניעה וטיפול בליקויים ודליפות‪ .‬מדי משמרת‬
‫תערך בדיקה ויזואלית ותדווח למנהל האתר‪.‬‬
‫‪ 5.9‬סגירת אתר הקידוח‬
‫‪‬‬
‫סגירת אתר הקידוח תבוצע בהתאם להנחיות אדריכל הנוף לשיקום האתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תפונה תשתית מצעים שהונחה באתר ותפוזר קרקע החישוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פינוי המטחן והנוזלים יעשה בכפוף לתאום והנחיות המשרד להג"ס‪.‬‬
‫‪282‬‬
‫‪ 5.12‬נהלי חירום ודיווח‬
‫‪‬‬
‫דיווח יומי בכל נושאי עבודת הקידוח יועבר לממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיווח על אירועים חריגים ותקלות יועבר מיידית למשרד האנרגיה והמים‪ ,‬ובכל הנוגע‬
‫לנושאים סביבתיים גם למשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נהלי החירום ישמרו במשרדי האתר בכל עת‪ ,‬ויבוצעו הכשרות וריענונים תקופתיים לעובדים‪,‬‬
‫לתרגולם והיכרותם‪.‬‬
‫מקורות‬
‫א) אלון‪ ,‬ע‪( ,.‬עורך) ‪ :1943-1992‬החי והצומח של ארץ ישראל‪ .‬משרד הביטחון – ההוצאה‬
‫לאור והחברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫‪283‬‬
‫ב) בגין ז‪ .‬ב‪ ,)1225( .‬רעידות אדמה הרסניות בעמק הירדן וים המלח – תקופות חזרתן‬
‫וההיסתברות להתרחשותן‪ .‬דו"ח המכון הגיאולוגי ‪.GSI/12/05‬‬
‫ג) ברטוב י‪ ,.‬סנה ע‪ ,.‬רוזנפט מ‪ ,)1229( .‬מפת ההעתקים הפעילים והחשודים כפעילים‬
‫בישראל – עידכון מרץ ‪ .1229‬המכון הגיאולגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ד) גבירצמן ז‪ ,)1224( .‬עדכון סוגית תאוצות קרקע בתקן הבניה הישראלי בהתאם לתנאים‬
‫הגיאולוגיים בישראל‪ .‬דו"ח המכון הגיאולוגי ‪.GSI/03/2007GSI/03/2007‬‬
‫ה) גבירצמן ז‪ ,.‬זסלבסקי י‪ ,)1229( .‬מפת האזורים החשודים בהגברות שתית חריגות‪ .‬המכון‬
‫הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי לישראל‪ ,‬דו"ח ‪.TR-GSI/12/2008‬‬
‫ו) גבירצמן ז‪ ,.‬זסלבסקי י‪ ,)1229( .‬מפת האזורים החשודים בהגברות שתית חריגות‪ ,‬דברי‬
‫הסבר‪ .‬המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי לישראל‪ ,‬דו"ח ‪.TR-GSI/12/2008‬‬
‫ז) דולב‪ ,‬ע‪ .‬ופרבולוצקי‪ ,‬א‪( ,.‬עורכים) ‪ :1221‬הספר האדום של החולייתנים בישראל‪ .‬הוצאת‬
‫רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫ח) דפני‪ ,‬א‪ .1223 ,.‬ההידרוגיאולוגיה של האקוויפר הבזלתי בגולן‪ .‬דו"ח מס' ‪,GSI/28/03‬‬
‫המכון הגיאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ט) המועצה הארצית לתכנון ובנייה‪ ,‬חוק התכנון והבנייה התשכ"ה ‪ .1945‬תכנית מתאר‬
‫ארצית משולבת למשק המים‪ ,‬איגום מים עיליים‪ ,‬החדרה‪ ,‬העשרה והגנה על מי התהום‪,‬‬
‫תמ"א ‪34‬ב'\‪ .4‬הוראות התכנית ותשריטים‪.‬‬
‫י) הרשות הממשלתית למים וביוב‪ ,‬מפת אזורי סכנה למקורות מים כתוצאה מזיהום של ידי‬
‫דלקים‪.‬‬
‫יא) זהרי‪ ,‬מ‪ :1941 ,.‬נופי הצומח של הארץ‪ .‬הוצאת עם עובד‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫יב) יצחקי‪ ,‬א‪( 1954 ,.‬עורך)‪ .‬מדריך ישראל‪ ,‬חרמון‪ ,‬גולן; גליל תחתון וארץ כנרות‪ .‬בית הוצאה‬
‫כתר‪ ,‬משרד הבטחון – ההוצאה לאור‪.‬‬
‫יג) לוי צ‪ ,.‬סלמון ע‪ ,.‬הוילנד ש‪ ,.‬חמיאל י‪ ,.‬כץ ע‪ ,.‬ארקמן ב‪ )1211( .‬תרחישי נזק מרעידות‬
‫אדמה בישראל כבסיס לתרגיל החירום הלאומי כבסיס לתרגיל החרום הלאומי "נקודת‬
‫מפנה ‪ ."4‬דו"ח המכון הגיאולוגי ‪.GSI/21/2012‬‬
‫יד) מור‪ ,‬ד‪ .1944 ,.‬הוולקניזם ברמת הגולן‪ .‬דו"ח מס' ‪ ,GSI/5/86‬המכון הגיאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫טו) מור‪ ,‬ד‪ .1945 ,.‬מפה גיאולוגית של ישראל‪ ,1:52,222 ,‬גיליון עין זיוון‪ .‬המכון הגיאולוגי‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫טז) מור‪ ,‬ד‪ .1211 ,.‬מפה גיאולוגית של ישראל‪ ,1:52,222 ,‬גיליון רמת מגשימים‪ .‬המכון‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪284‬‬
‫יז) מיכלסון‪ ,‬ח‪ .1951 ,.‬ההידרוגיאולוגיה של דרום רמת הגולן‪ .‬דו"ח מס' ‪ ,HR/72/037‬תכנון‬
‫המים לישראל בע"מ‪.‬‬
‫יח) מיכלסון‪ ,‬ח‪ .1941 ,.‬קידוח עין סעיד – סיכום פעולות‪ .‬תכנון המים לישראל בע"מ דו"ח‬
‫מס' ‪.21041093‬‬
‫יט) מכון התקנים הישראלי (‪ ,)1994‬תקן ישראלי – ת"י ‪ - 413‬תכן עמידות מבנים ברעידת‬
‫אדמה‪.‬‬
‫כ) מכון התקנים הישראלי (‪ ,)1224‬גיליון תיקון מס' ‪ 1‬לת"י ‪ – 413‬תכן עמידות מבנים‬
‫ברעידת אדמה‪.‬‬
‫כא) מכון התקנים הישראלי (‪ ,)1211‬הצעת גיליון תיקון מס' ‪ 5‬לת"י ‪ – 413‬תכן עמידות מבנים‬
‫ברעידת אדמה‪.‬‬
‫כב) מקורות חברת מים בע"מ‪ .1944 ,‬לוגים של קידוחים מיצר ‪ 1‬ומיצר ‪.3‬‬
‫כג) משרד הפנים‪ ,1224 ,‬חוק התכנון והבנייה התשכ"ה – ‪ ,1945‬תכנית מתאר ארצית משולבת‬
‫למשק המים‪ .‬נחלים וניקוז‪ ,‬תמ"א ‪34‬ב'‪.3‬‬
‫כד) סימון‪ ,‬א‪ ,.‬שחר‪ ,‬ח‪ ,.‬ליפשיץ‪ ,‬א‪ ,.‬אטינגר‪ ,‬ח‪ ,.‬מיכלסון‪ ,‬ח‪ .1995 ,.‬פיתוח שדה הקידוחים‬
‫מיצר בדרום רמת הגולן‪ .‬תכנון המים לישראל‪ ,‬דו"ח מס' ‪.15029095‬‬
‫כה) סנה‪ ,‬ע‪ .1224 ,.‬מפה גיאולוגית של ישראל‪ ,1:52,222 ,‬גיליון טבריה‪ .‬המכון הגיאולוגי‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫כו) סנה‪ ,‬ע‪ ,.‬וינברגר‪ ,‬ר‪ .1224 ,.‬מפה גיאולוגית של ישראל‪ ,1:52,222 ,‬גיליון ראש פינה‪ .‬המכון‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫כז) פבזנר‪ ,‬ד‪ .‬ופרו‪ ,‬ד‪ :1991 ,‬ממשק שמורת טבע "יער יהודייה"‪ .‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬מחוז‬
‫צפון‪.‬‬
‫כח) צוקרמן‪ ,‬א‪ ,1213 ,.‬יועץ אקוסטיקה למסמך סביבתי זה‪ ,‬מדידות רעש שבוצעו במהלך‬
‫השנה באתרים שונים‪.‬‬
‫כט) רוט‪ ,‬י‪ ,.‬בורג‪ ,‬א‪ ,.‬סנה‪ ,‬ע‪ .1224 ,.‬מפה גיאולוגית של ישראל‪ ,1:52,222 ,‬גיליון קליה‪ .‬המכון‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ל) רשות המים‪ .1211 ,‬התפתחות ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד לסתיו ‪.1212‬‬
‫לא) רשות המים‪ .1211 ,‬שנתון הידרולוגי לישראל ‪ .1229012‬דו"ח מס' ‪.ISSN 0073-4217‬‬
‫לב) שגיא א‪ ,.‬ברטוב י‪ ,.‬סנה ע‪ ,.‬רוזנזפט מ‪ ,)1213( .‬מפת 'העתקים פעילים' ו‪'-‬העתקים‬
‫חשודים כפעילים' בישראל‪ ,‬עדכון שנת ‪ .1213‬דו"ח המכון הגיאולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
285
‫ האוניברסיטה‬,‫ עבודת דוקטור‬.‫ הגיאולוגיה של עמק הירדן המרכזי‬.1941 ,.‫ נ‬,‫לג) שולמן‬
.‫ עמודים‬123 ,‫ ירושלים‬,‫העברית‬
‫ דו"ח‬.‫ מודל הידרוגיאולוגי והידרומטאורולוגי של אגן הירמוך‬.1949 ,‫לד) תכנון המים לישראל‬
.‫ א‬,‫ סימון‬,.‫ א‬,‫ מרכדו‬,.‫ ח‬,‫ נכתב על ידי מיכלסון‬.21049041 '‫מס‬
1211 ‫שר שלום‬.‫ איזן וא‬.‫תכנית אב לשטחים פתוחים ברמת הגולן – א‬
1213 – ‫ מענה ויעד אדריכלים‬.‫תכנית אב לאנרגיה מתחדשת – א‬
‫ נרשם על ידי דוד אסף מחברת "אקרשטיין" ואושר על יד‬,‫דו"ח איכות אויר מתחנה ניידת בקצרין‬
‫ "סיכום נתונים מהצבת תחנת ניטור אויר ניידת בקצרין בתאריכים‬,‫ביז'ונר‬-‫ד"ר לבנה קורדובה‬
.‫ לקוח מתוך אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה‬,"1402401212 – 1402501212
‫ )לה‬Geoprospect LTD, 1986. Geothechnical prospection pumped storage project Mevo
Hama. Ordered by Israel Electric Company Haifa.
‫ )לו‬Meiler, M., 2011. The deep geological structure of the Golan Heights and the
evolution of the adjacent Dead Sea Fault System. Thesis submitted for the degree of
Doctor of Philosophy, Tel-Aviv University.
‫ )לז‬Shulman, H., Reshef, M., Ben-Avraham, Z., 2002. Structural styles in the Golan
Heights as reflected from seismic profiles. Isr. Geo. Ann. Con., 2002. Editors: Beck
A., Katz Y., Ken-Tor R.
‫ )לח‬The Institution of Lighting Engineers (ILE), 2000, Guidance Notes for the Reduction
of Light Pollution, Regent House, Rugby.
.‫מפה אינטראקטיבית באתר המשרד להגנת הסביבה‬
http://gis.sviva.gov.il/interactiveMap1.htm
http://www.biogis.huji.ac.il/defaultHeb.aspx – BioGIS – ‫אתר המגוון הביולוגי בישראל‬
:"‫אתר "שישי בגולן‬
– ‫קינון חסידות‬
http://www.shishibagolan.co.il/htmls/page_6270.aspx?c0=20534&bsp=13889
– ‫אדם וטבע בגולן‬
http://www.shishibagolan.co.il/htmls/page_490.aspx?c0=16674&bsp=12530