דו"ח מצב הטבע 2015
דו"ח מצב הטבע 2015 דו"ח מצב הטבע 2015 חלק א :דוחות מצב טבע – מבט אל העולם חלק ב :דוח מצב הטבע בישראל – “התפיסה״ חלק ג:תמונת מצב החורש הים-תיכוני 2015 - יוני ,2015תמוז תשע"ה ,ירושלים צילום :הילה גיל 4 המארג -בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כתיבה :ד״ר נעמה ברג ,ד״ר רוני דרורי ,הראל דן ,ד״ר אמיר פרלברג, ד״ר מיכל שורק עריכה :ד"ר אמיר פרלברג ,ד"ר נעמה ברג חברי הוועדה המדעית המלווה :ד"ר אנה טרכטנבוט ,יוסי מוסל, פרופ' גידי נאמן ,פרופ' אבי פרבולוצקי ,ד״ר יהושע שקדי חברי מנהלת המארג :ד״ר דוד ברנד ,מנחם זלוצקי ,רן לוי, גדי לוין ,פרופ׳ גידי נאמן ,ראובן פינסקי ,פרופ׳ אבי פרבולוצקי, פרופ׳ דן צ׳רנוב ,ד״ר יהושע שקדי תודה מקרב לב לכל בעלי הענין אשר תרמו מזמנם לקידום ושיפור דו"ח זה ,על ההערות התורמות ועל החשיבה המשותפת. עריכת לשון :ענבר קמחי-אנגרט צילום עמוד השער :ד"ר אורית גינצבורג .צבעוני ססגוני ,בורות לוץ עיצוב גרפי והבאה לדפוס: rotem design יוני ,2015תמוז תשע"ה ,ירושלים דוח מצב הטבע 2015 5 6 דברי פתיחה דו״ח מצב הטבע המארג הוא התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל .משימתו היא קידום ניהול מבוסס מדע של השטחים הפתוחים ,ולצורך כך מפעיל המארג תכניות שונות שמטרתן חיזוק תשתית הידע על מצב הטבע בישראל .גולת הכותרת של פעילות המארג היא פרסום דו״ח מצב הטבע .דו״ח מצב הטבע הוא דו״ח תקופתי ,שמטרתו להציג בפני מקבלי החלטות והציבור הרחב תמונת מצב עדכנית על אודות מצב הטבע בישראל. בשנת 2011הוציא המארג את דו״ח מצב הטבע הראשון ,שהתבסס בעיקר על מידע זמין שנאסף ופורסם במקורות שונים .בעקבות הדו״ח הקודם הגיע המארג להכרה שכדי לדווח בצורה אמינה ומקיפה על מצב הטבע בישראל ,וכדי להבדיל בין תהליכים טבעיים ותהליכים שהם בהשפעת האדם ,יש להקים מערך מסודר ויציב של איסוף נתונים באתרים קבועים בכל רחבי המדינה. לשם כך הקים המארג את “התכנית הלאומית לניטור מגוון ביולוגי בישראל״ ,שמטרתה לעקוב באופן רציף אחר מצב הטבע ,ולהעריך את מצבו של הטבע באופן מדויק ובהתבסס על השיטות העדכניות ביותר .במסגרת התכנית מנוטרים תהליכים טבעיים והשפעות אדם, המתרחשים במקומות שונים בעולם וגם בישראל ,ולהערכת המומחים שהיו שותפים לגיבוש תכנית הניטור הישראלית ,יש להם השפעה משמעותית ארוכת טווח על הטבע. דו״ח מצב הטבע 2015מבוסס ברובו על נתונים מתכנית הניטור הלאומית .מקורות נוספים שההערכה שנעשתה מבוססת עליהם היו הגופים המנהלים את השטחים הפתוחים בישראל ,נתוני הלמ״ס ,פורום המידע הגאוגרפי ,הממ״ג הלאומי וגופי ממשל נוספים .דו״ח זה מורכב מארבעה חלקים :סקירת ספרות של דו״חות דומים מהעולם ,מסגרת רעיונית לדו״ח הישראלי המתווה את הדרך לדו״חות עתידיים ,פרק הסוקר את מצב הטבע בראייה ארצית ,ופרק המתמקד באחת מיחידות הניטור – החורש הים-תיכוני .בשנת 2016תצא לאור המהדורה הבאה של דו״ח מצב הטבע שתכלול השלמה לשאר יחידות הניטור ותהייה “נקודת האפס״ לכל דו״חות מצב הטבע העתידיים. דו״ח מצב הטבע הוא נדבך מרכזי במאמציו של המארג ליצור תמונת מצב מהימנה ,רלוונטית ונהירה של מצב הטבע בישראל עבור מקבלי החלטות והציבור הרחב .אני כולי תקווה שדו״ח זה והבאים אחריו יתרמו את חלקם לתהליך הארוך ,שמעורבים בו גופים רבים ,של הטמעת הידע המדעי העדכני בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לשטחים הפתוחים והטבע בישראל. יוסי מוסל מנהל המארג דוח מצב הטבע 2015 7 צילום :הילה גיל 8 הקדמה ההכרה בחשיבותם של ערכי הטבע ,הסביבה והמגוון הביולוגי על פני כדור הארץ עלתה עד מאוד בעשורים האחרונים בעולם .הסביבה הטבעית מספקת לנו מוצרים בסיסיים כגון מזון ומים ,אחראית לבקרת אקלים באמצעות קיבוע פחמן ,ומניעה את הכלכלה .עם זאת ,אותם ערכי טבע נתונים כיום לשינויים ,ללחצים ולאיומים הולכים וגוברים. בעקבות זאת ,החלו מדינות רבות בעולם בפיתוח תכניות סקר וניטור סביבתיות ,שיאפשרו להן לאמוד את מצב ערכי הטבע בשטחן .מטרת תכניות אלה היא לזהות מגמות ותהליכים ,כך שיהיה אפשר לגבש פעולות לעצירת הסחף בפגיעה בטבע או לחילופין – לזהות מגמות חיוביות שחלק מהן הן תוצאה של פעילות מנע אנושית .פועל יוצא של תכניות אלה הוא דו"ח מצב הטבע .הדו"ח הוא החזות הציבורית והמדינית של "מצב הטבע" באותה המדינה .הוא מאפשר לגורמים רבים ,כגון מקבלי החלטות ,מנהלי שטחים פתוחים ,ארגונים סביבתיים והציבור הרחב ,לקבל מידע אודות המגמות ,התמורות והמצב של ערכי הטבע באותה מדינה בצורה ערוכה ,נהירה ומובנית. מטרת הסקירה המוגשת כאן היא לבחון ולהציג את דו"חות מצב הטבע הקיימים בעולם ,לבחון את השיטה ,המודלים ,התדירות ,קהל היעד ,אופן העריכה ,מסד הנתונים ומאפיינים נוספים שהמחברים משתמשים בהם כדי להנגיש את הדו"חות לקהל הקוראים ולמקבלי ההחלטות ,ליידע אותם במצב הקיים ולעודד שיתופיות בדרך להשגת המטרות הנחוצות. דוח מצב הטבע 2015 9 צילום :הילה גיל 10 תוכן העניינים מבוא חלק א: דו"חות מצב הטבע -מבט אל העולם 33 - 13.......................... חלק ב: דו"ח מצב הטבע בישראל" -התפיסה"39 - 34.......................... חלק ג: דוח מצב הטבע בישראל 2015 - תמונת מצב ארצית 61 - 40...................................................... תמונת מצב החורש הים-תיכוני 87 - 62................................... דוח מצב הטבע 2015 11 חלק א :דוחות מצב טבע – מבט אל העולם 12 הטבע והסביבה – הצצה למצב בעולם הפעילות האנושית על פני כדור הארץ משפיעה רבות על הטבע שאנו חיים בו ועל הטבע הסובב אותנו .אירועים רבים של פגיעה בערכי טבע ושל הכחדת מינים ,הם במקרים רבים פועל יוצא של פעילות אנושית .ערכי הטבע מושפעים מגורמים ומתהליכים מגוונים ,החל באבדן בתי הגידול לטובת פיתוח עירוני ,דרך ניצול יתר של משאבי טבע ,המשך בזיהום ובפגיעה במקורות מים ומזון ,וכלה בפלישה של מינים זרים .מנגד פועלים על המערכת גם שינוי האקלים העולמי, והוא מועצם גם בעקבות תהליכים תעשייתיים בחברה האנושית .1על אף החשיבות הרבה של המגוון הביולוגי לחיי החברה האנושית ,עדיין קיימים פערי ידע גדולים מאוד בתחום זה ,ובפרט בכל הנוגע לאופן השפעתו של המגוון הביולוגי על החברה האנושית .אומדנים מעריכים כי מספר המינים בעולם נע בין 10ל 15-מיליון ,בזמן שרק לכ 2-מיליון מינים ניתן שם על ידי בני האדם .עם זאת ,גם על מינים אלה ,שניתן להם שם ואפיון טקסונומי מסוים ,עדיין חסר ידע רב הנוגע למחזור החיים שלהם וליחסי הגומלין האקולוגיים בבתי הגידול שהם שייכים להם .2למרות פערי הידע הרבים ,הדעה הרווחת כיום היא כי סביבות חיים ובתי גידול שעשירים במגוון ביולוגי נחשבים עמידים יותר בפני שינויים .הסיבה לכך היא שלאורגניזמים שמאכלסים אותם יש הרכב גנטי רחב יחסית ,שחלק ממנו עשוי להתאים לתנאים של סביבה משתנה .3אף על פי שמינים נכחדים גם באופן טבעי ללא התערבות אנושית ,קצב הכחדת המינים כיום גדול פי 1,000עד 10,000מהקצב הטבעי .4תיעוד של קצב ההכחדה של מספר קבוצות אורגניזמים יבשתיים ב 300-השנים האחרונות מראה כי הקצב כיום גדול פי 700 .1 Pimm, S. I., Russell, G. J., Gittelman, J. L., Brooks, T. M. (1995). The future of biodiversity. Science 269, 347. 1 Boero, F. (2010). The study of species in the era of biodiversity: a tale of stupidity. Diversity 2(1), 115-126. 2 Tilman, D., Reich, P.B., Knops, J.M.H (2006). Biodiversity and ecosystem stability in a decade-long grassland experiment. Nature 441, 629-632. 3 Hilton-Taylor C. (2002). IUCN Red List of Threatened Species. http:// www.redlist.org 4 דוח מצב הטבע 2015 13 צילום :ניר בן יוסף מנקודת הייחוס של קצב היעלמות מינים המבוסס על התיעוד הגאולוגי. תהליך זה אינו הפיך ,כיוון שלא ניתן להשיב לטבע מין שנכחד .6 ,5חלק מהתחזיות של מודלים שבוחנים את השינוי במגוון הביולוגי ,צופות עד לשנת 2100ומביאות בחשבון את הגורמים העיקריים לירידה במגוון הביולוגי ,בהם שינויים בריכוזי פחמן דו-חמצני אטמוספרי ,שינויים 14 Dirzo, R., Raven, P. H. (2003). Global state of biodiversity and loss. Annual Review of Environment and Resources 28(1), 137-167. 5 Hilton-Taylor C. (2000). IUCN Red List of Threatened Species. World Conserv. Union, Gland Switzerland. 6 בריכוזי חנקן במערכות אקווטיות ויבשתיות ושינויי אקלים .7על פי אחת מהתחזיות ,7המגוון הביולוגי בסביבות היבשתיות ובסביבות של מים מתוקים צפוי להיפגע בצורה הקשה ביותר בעשורים הקרובים .סביבות צפוניות מתונות צפויות לסבול פגיעה קטנה יחסית במגוון הביולוגי, כיוון שהן כבר נאלצו להתמודד עם שינוי חריף שחל בהן עד עתה, שכולל בעיקר פגיעה במינים רבים .ההבנה של החשיבות הרבה של הטבע עבור האנושות חוללה שינוי גדול בתפיסה הציבורית ובתפיסתם של מקבלי ההחלטות בשנים האחרונות בעולם כולו ובישראל בפרט. Sala, O. E., Chapin, F. S., Armesto, J. J., Berlow, E., Bloomfield, J., Dirzo, R., Wall, D. H. (2000). Global biodiversity scenarios for the year 2100. Science 287(5459), 1770-1774. 7 תפיסה זו דורשת שמירה על ערכי טבע וניהול נכון של המשאבים ושל התהליכים המשפיעים עליהם .כיום נחשב אבדן המגוון הביולוגי לבעיה הסביבתית המשמעותית ביותר בעולם ,ומספר גדול מאוד של תכניות שימור סביבתיות פותח כדי להתמודד עם בעיה זו .9 ,8על אף היעד שהציב האו"ם – לבלום משמעותית את הירידה החדה במגוון הביולוגי עד שנת – 2010המטרה עדיין לא הושגה .10למרות זאת, ועל אף השינויים החדים והפגיעה בערכי הטבע ובמגוון הביולוגי, האנושות עוסקת רבות בשימור ובהשבת מינים לטבע ,ובמקרים רבים הדבר אף מסתייע בידה.11 1.2הטבע והמגוון הביולוגי בישראל ישראל היא אזור בעל חשיבות עולמית לשמירת המגוון הביולוגי, ואף נכללת במפת האזורים החשובים ביותר לשמירת המגוון הביולוגי העולמי) .12(Biodiversity Hotspotsמדינת ישראל יושבת בצומת גאוגרפי חשוב בין היבשות אירופה ,אפריקה ואסיה ,ועל כן משמשת גבול תפוצה למינים רבים .מקורם של המינים בישראל מגוון ,והם Cullen, R., Moran, E., Hughey, K.F.D. (2005). Measuring the success and cost effectiveness of New Zealand multiple-species projects to the conservation of threatened species. Ecological Economics 53, 311-323. Laycock, H., Moran, D., Smart, J., Raffaelli, D., White, P. (2009). Evaluating the cost-effectiveness of conservation: The UK Biodiversity Action Plan. Biological Conservation 142(12), 3120-3127. 8 מגיעים ממערכות אקולוגיות מדרום אירופה וממערב אסיה ,מערבות במרכז אסיה ובמערבה ,ממדבריות בצפון אפריקה ומאזורים טרופיים יובשניים .המיקום הגאוגרפי של ישראל כולל שני סוגי אקלים עיקריים, אקלים ים תיכוני ואקלים מדברי .כמו כן ,ישראל מאופיינת בטופוגרפיה ובמבני נוף מגוונים ,וכל אלה מאפשרים קיום של מגוון ביולוגי רחב הנגזר מכך .בפועל מקובל לחשוב כי מספר המינים בישראל גבוה יחסית לאזורים הנמצאים בקווי רוחב עולמיים דומים ביחס לשטח המדינה .נוסף למגוון הביולוגי הקיים במדינת ישראל עצמה ,היא גם משמשת ציר נדידה משמעותי ביותר עבור ציפורים הנודדות בדרכן מאירופה לאפריקה ובחזרה ,וחלק מהן אף מקנן בארץ .נוסף על כך, קיים מספר רב של מינים נדירים ומינים אנדמיים הייחודיים לישראל. ערכי הטבע במדינת ישראל עומדים כיום בפני אתגרים משמעותיים. העלייה בצפיפות האוכלוסין גוררת אחריה האצה בפיתוח עירוני וחקלאי, והן גורמות בין השאר לקיטוע ולאבדן של שטחים פתוחים ולחדירה ולהתבססות של מינים פולשים רבים של חי וצומח .נוסף על כך, תהליכים גלובליים של שינוי אקלים עולמי ,החמצת מי הים ואירועי בצורת ,המאיימים על הטבע ועלולים להעמיד בסכנה את המשך קיומן ותפקודן התקין של המערכות האקולוגיות הטבעיות הקיימות ושל המגוון הביולוגי המצוי בהן .הכרה והבנה של המגוון הביולוגי ושל השפעות האדם על המערכות האקולוגיות הקיימות בישראל ,הן שלב ראשון בדרך שתאפשר את המשך קיומן המיטבי של המערכות. 9 10 Lawton, J.H., Brotherton, P.N.M., Brown, V.K., Elphick, C., Fitter, A.H., Forshaw, J., Haddow, R.W., Hilborne, S., Leafe, R.N., Mace, G.M., Southgate, M.P., Sutherland, A., Tew, T.E., Varley, J., Wynne, G.R. s wildlife sites׳(2010). Making Space for Nature: a review of England and ecological network. Report to Defra. 11 Prendergast, J. R., Quinn, R. M., Lawton, J. H., Eversham, B. C., Gibbons, D. W. (1993). Rare species, the coincidence of diversity hotspots and conservation strategies. 12 רוטשילד ,א.)2014( .עוצרים את התדרדרות המגוון הביולוגי והסביבה בישראל ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע :עמידה בהמלצות ה OECD-וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי לשנים .2020-2011 דוח מצב הטבע 2015 15 צילום :הילה גיל 16 ארגונים ואמנות לשמירת הטבע והסביבה נוכח המצב המתמשך של פגיעה בערכי טבע ועלייה חדה בהכחדת מינים יחד עם ההבנה שהטבע והסביבה משרתים את האדם ,החלו ארגונים בין-לאומיים רבים ליזום אמנות העוסקות בשימור טבע וסביבה ,ולרתום למאמץ מדינות רבות בעלות עניין משותף .האמנה העיקרית והמשמעותית מכולן בנושא המגוון הביולוגי היא "אמנת המגוון הביולוגי" ) 13(CBDשל האו"ם ( .)UNהתכנית הסביבתית של האו"ם ( )UNEPהחלה כבר בשנת 1988לבחון את הצרכים והידע הקיימים בתחום המגוון הביולוגי באמצעות צוותי מומחים גדולים מדיסציפלינות שונות .בשנת 1992הבשיל הידע הקיים לאמנה שהוצגה בוועידת כדור הארץ בריו דה-ז'נרו .האמנה נפתחה לחתימה מאז ועד לשנת ,1993ו 168-מדינות הצטרפו וחתמו על המסמך .האמנה חותרת להשגתם של שלושה יעדים עיקריים :שימור המגוון הביולוגי, שימוש בר-קיימא במגוון הביולוגי וחלוקה שווה והוגנת של התועלת מהשימוש במשאבים גנטיים. נדבך חשוב באמנה גורס כי כדי להשיג את היעדים שנקבעו נדרשת הטמעה של שמירה על המגוון הביולוגי בתהליך קבלת ההחלטות הלאומי בכל מדינה ומדינה .חובה זו עוגנה בחקיקה של חלק מהמדינות החברות באמנה .כדי לממש את המטרה הוצע כלי נוסף ,והוא ביצוע של הערכות סביבתיות אסטרטגיות .כלי זה קיבל תוקף משפטי במדינות רבות מכוחם של שני הסכמים בין-לאומיים :ההנחיה המחייבת ( )directiveהאירופית לתסקירים אסטרטגיים ( 14)2001ופרוטוקול קייב להערכות סביבתיות אסטרטגיות ( .15)2003על פי סעיף 26לאמנה, מדינה שהיא צד לאמנה מחויבת להגיש לה דו"ח לאומי אחת לתקופה. 13 Convention on Biological Diversity. www.cbd.int. .2 14 Directive 2001/42/EC of the European Parliament and of the Council of 27 June 2001 on the assessment of the effects of certain plans and programs on the environment, 2001 Official Journal L 197, 30-37. 15 UNECE Protocol on Strategic Environmental Assessment to the Convention on Environmental Impact Assessment in a Transboundary Context (Espoo Convention) Kiev, 21 May 2003. www.unece.org/env/ eia/about/sea_text.html [accessed 11 October 2014]. דוח מצב הטבע 2015 17 צילום :הילה גיל 18 על פי דו"חות לאומיים אלה ניתן לבחון את הפעולות והצעדים שנקטה אותה מדינה כדי לבלום את הפגיעה במגוון הביולוגי. היבט נוסף שהארגונים פועלים בו הוא סיוע במתן כלים למדינות השותפות ,ובהם בנייה של תכניות ניטור סדורות והגדרת אינדיקטורים כלליים לתכניות ניטור ,שמטרתם לסייע למדינות לשקף תמונת מצב נכונה על הטבע ועל המגוון הביולוגי שנמצא בתחומן ,ביעילות ,בעלות כספית נמוכה יותר ובמהירות יחסית .כבר בשנת 1991הטילו המדינות החברות ב( OECD-הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים) על הארגון ליצור מנגנון להערכת התפקוד הסביבתי של מדינות ,בכוונה לסייע בידיהן בשיפור הניהול הסביבתי וביצועיו על ידי שימוש באינדיקטורים ,בתכניות ניטור ובסקרים .בין הארגונים העיקריים הפועלים בנושא הזה נמצאים האו"ם ,ה ,OECD-האיחוד האירופי ( )EUוהסוכנות האירופית לסביבה ( .)EEAכל הארגונים שהוזכרו מנפקים מודלים מתמטיים ורעיוניים ,תכניות ורשימות של אינדיקטורים כלליים שעשויים להתאים לתכניות ניטור במדינות רבות. ישראל חתומה על אמנות נוספות הקשורות באופן עקיף לשמירת המגוון הביולוגי ,ובהן :האמנה למאבק במדבור ( ,)UNCCDאמנת ברצלונה לשמירה על המגוון הביולוגי בים התיכון ,ומסגרת האמנה לשינוי האקלים( .)UNFCCCבמסגרת האמנות הללו מחויבת ישראל לפעול בצורה מידית כדי לצמצם את הפגיעה במגוון הביולוגי על כלל היבטיו .כדי לשמר את המגוון הביולוגי וערכי הטבע שבתחומה נדרשת ישראל ראשית ליצור תמונת מצב עדכנית ומהימנה ,שתאפשר לה להתחיל וליצור תכניות קונקרטיות לטיפול בערכי הטבע ובמגוון הביולוגי ולשיפור מצבם. 2.1שמירת ערכי טבע בישראל ההכרה בחשיבות ההגנה על ערכי טבע הואצה במדינת ישראל בעשורים האחרונים .שמירת טבע כערך מובנה ומעוגן בחוק הופיעה בעולם לראשונה במחצית השנייה של המאה ה־ ,19ובישראל – בשנות ה60- של המאה ה־ .1620שנות ה 70-הביאו עמן לעולם מושגים חדשים ובהם "מגוון ביולוגי"" ,מערכות אקולוגיות" ו"שירותים אקולוגיים / של המערכת האקולוגית" ,בשנות ה 80-החלה לצמוח ההבנה לגביי הקשר בין "פיתוח בר-קיימא" לבין חשיבות השמירה על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי המאכלס אותן .שנות ה 90-התאפיינו באמנות ובהסכמים בין-לאומיים שמדינת ישראל התחייבה אליהם ,ובכך התחדדה מחויבות המדינה לנושאים סביבתיים בהיבטים משפטיים גם כן .מדינת ישראל חתומה על חמש אמנות של האו"ם הקשורות לשמירת המגוון הביולוגי באופן ישיר .העיקרית שבהם היא האמנה למגוון ביולוגי ( )CBDשנחתמה על ידי ישראל בשנת 1992ואושררה בשנת .1995נוסף לה ישנן האמנה להסדר הסחר בערכי טבע (,)CITES אמנת המינים הנודדים ( ,)CMSאמנת בתי גידול לחים ()RAMSAR והאמנה להגנת מורשת תרבות וטבע עולמיים .נוסף לכל אלה ,מדינת 16 ספריאל ,א' .)2010( .התכנית הלאומית למגוון ביולוגיwww.sviva.gov.il . דוח מצב הטבע 2015 19 צילום :ענת לוין 20 שיטות מחקר בדו"חות מצב הטבע והסביבה .3 שיטות מחקר ומודלים רעיוניים רבים פותחו כדי לתאר את מצב הסביבה והטבע בעולם .רבים ממודלים אלה פותחו על ידי ארגונים בין-לאומיים ,העוסקים בין השאר בשימור ובשיפור סביבות החיים והטבע ,בהם ה OECD-וה .EEA-המודלים פותחו עבור שימושן וצורכיהן של מדינות העולם כדי שיוכלו לתאר ולכמת את מצב הטבע והסביבה שבתחומן .עולם המושגים של המודלים דומה מאוד בין המודלים השונים ,והשונות באה לידי ביטוי בדגשים המחקריים או המדיניים של המודל .היתרון המשמעותי של המודלים הללו הוא הפשטות של מבנה ההצגה עבור קהל רחב ולא ספציפי ,וזאת על ידי יצירת מסגרת מובנית ותיאור יחסי גומלין מרובים בצורה נהירה .שיטות המחקר מתבטאות בשני מישורים :ניתוח גורם סביבתי על ידי שימוש במסגרת ,בתהליך או במתכונת שחוקרים אותו בשלבים סדורים .המישור השני פועל על ידי איתור אינדיקטורים לכל אחד מהמצבים ששיטת המחקר מציעה, כדי לאבחן את מצב הסביבה .השימוש באינדיקטורים מסייע לכמת ולפשט תופעות שהמציאות בהן מורכבת ,והאינדיקטור מספר לנו על שינויים ועל תהליכים במערכת שאינם ספציפיים רק לו .שימוש באינדיקטורים נעשה נפוץ מאוד בסקרים ובתכניות ניטור סביבתיות.17 כדי שהשימוש באינדיקטורים יהיה יעיל ,הם צריכים ,ככלל ,לא רק לתת מידע על ההתפתחות בתחומים של בעיה סביבתית ספציפית, אלא גם לתת רושם כללי ומייצג על מצב איכות הסביבה בכללה. אידאלי ,סט של אינדיקטורים הוא אמצעי יעיל לצמצום כמות באופן ֵ גדולה של נתונים ,שמאפשר הפחתת עלויות כבדות הקשורות לניטור נרחב וליצירת מסד נתונים מצומצם ופשוט יותר ,תוך כדי שמירה על משמעות השאלה המתבקשת מהנתונים .קשה להעריך מידע על הסביבה בחלל הריק ,ועל כן ,נדרשות נקודות התייחסות .רצוי שהקבוצה של האינדיקטורים הנבדקים תהיה זהה או קשורה באופן הדוק לקבוצות של מדדים המשמשים במדינות אחרות ובאזורים אחרים באותה המדינה ,וכך תאפשר בסיס להשוואה .להלן מוצגים המודלים העיקריים המשמשים כיום בתחום. 17 Legg, C.J., Nagy, L. (2006). Why most conservation monitoring is, but need not be, a waste of time. Journal of Environmental Management 78, 194-199. דוח מצב הטבע 2015 21 3.1שיטת הניתוח PSR שיטת הניתוח שנקראת "איום–מצב–תגובה" –Pressure–State ) Response (PSRמשמשת רבות בתכניות ניטור וסקר ארציות במדינות רבות עוד משנות ה 90-המוקדמות .מסגרת המודל של "איום–מצב–תגובה" מבוססת על מושג של סיבתיות ,קרי :פעילות אנושית יוצרת לחץ על הסביבה ומשנה את אופייה הכמותי והאיכותי, וכן את המשאבים הטבעיים שעומדים לרשותה .בשיטת ניתוח זו ,האיום או הלחץ יכולים להיות למשל זיהום ממפעל ,דיג וציד יתר ,כריתת יערות ופליטת גזים לאטמוספרה ,כך שהגורמים המשמעותיים לאיום במודל זה הם הרכיבים האנושיים שיכולים להיות תחת בקרה אנושית, ולא התהליכים הטבעיים .שינויים אלה משפיעים על המצב הנוכחי של הסביבה .המצב נקבע בזמן מסוים של הבדיקה ( ,)t=0ומוערך על ידי מדידה של משתנים שונים – ביוטיים ואביוטיים – הנותנים תמונת מצב עדכנית .התגובות הנגזרות מכך ,הן הפעילות המאורגנת של החברה האנושית ,של הרשויות ושל מנהלי השטחים הפתוחים, שמטרתה להפחית את הלחץ או האיום על הסביבה .תגובות אלה יכולות להיות פעילות מחקרית ,פעולות אקטיביות לשימור ,ניטור, חקיקה והטלת קנסות. מודל זה עבר הפשטה והתאמה ממודל מוקדם יותר של “stress- ״ responseשפיתחו רפורט ופרנד 18ושאומץ על ידי ה .19OECD-השוני במודל המעודכן הוא היחסים בין הגורמים השונים .לדוגמה ,התגובות במודל משפיעות גם על גורם הלחץ וגם על המצב של הסביבה ובכך יוצרות מעגלי היזון של השפעות .מסגרת זו תוארה במספר רב של מחקרים על ידי הארגון ,ומשמשת מודל לתכניות ניטור וסקירת מצב ערכי טבע במדינות רבות בעולם .פרט לעובדה ששיטת המחקר מתארת סביבה אקולוגית או בית גידול נתון על פי השלבים שהוזכרו ,היא גם מסייעת בבחירה של אינדיקטורים על בסיס זה .במילים אחרות ,היא בוחרת אינדיקטורים שמייצגים כל אחד משלושת המצבים שהיא מציגה :אינדיקטורים המתארים מינים הנמצאים תחת מצב של לחץ, 18 Rapport, D., Friend, A. (1979). Towards a comprehensive framework for environmental statistics: a stress-response approach. Statistics Canada Catalogue 11-510. Minister of Supply and Services Canada, Ottawa. 19 OECD (1993). “OECD core set of indicators for environmental performance . OECD Environment Monographs No. 83. Paris: OECD.״reviews 22 אינדיקטורים שבחינת מצבם עשויה לשקף את כלל מצב המערכת ואת הכיוון שהיא מתקדמת אליו ,ואינדיקטורים שניתן לבחון דרכם את התגובה לשינוי מעשה ידי אדם .בשיטת מחקר זו קבע הOECD- 12נושאים סביבתיים עיקריים ומשותפים עבור 25המדינות החברות. לכל נושא נקבעו שלושה אינדיקטורים עיקריים לכל אחד מהשלבים של שיטת המחקר .לדוגמה ,לנושא של המגוון הביולוגי נקבע כי אינדיקטור ללחץ יהיה השינוי בבית הגידול והמרה של שטחים פתוחים לשימושים אחרים .אינדיקטור למצב הוא חלקם של המינים המאוימים או הנכחדים בהשוואה למינים הידועים .אינדיקטור לתגובות הוא אחוז השטחים המוגנים ביחס לכלל השטחים במדינה. איור – 1מודל לחץ-מצב-תגובה של שינויים סביבתיים ()OECD, 1993 3.2שיטת המחקר DSR פיתוח של שיטת המחקר ה PSR -יצר את הDSR: – “Driving - ״ Force-State-Responseשיטת מחקר של "כוח מניע–מצב–תגובה" שעברה שינוי על ידי ה .20OECD-בשיטת מחקר זו הוחלף המושג "לחץ" במושג "כוח מניע" כדי לתאר תופעות אנושיות מתמשכות ולא 20 OECD (1996). Developing OECD Agri- Environmental Indicators. Mimeograph. July 30, 1996. Organization for Economic Cooperation and Development. Paris, France. להגדירן כחיוביות או שליליות בהכרח .שיטת מחקר זו נבחרה על ידי האו"ם ככלי לסיוע בפיתוח סביבתי בר-קיימא .המרכיבים של המודל הם" :כוח מניע" ,שמוגדר כפעילות אנושית ,וכולל את התהליכים וההשפעות על פיתוח בר-קיימא; "מצב" של פיתוח בר-קיימא; "תגובות" אפשריות :מדיניות ,כלכליות ,משפטיות וביצועיות ,שתומכות בפיתוח בר-קיימא .המסגרת היא למעשה מטריצה המשלבת שלושה סוגים של אינדיקטורים אופקיים בצורה אנכית יחד עם הממדים השונים של פיתוח בר-קיימא :חברתיים ,כלכליים ,סביבתיים ומוסדיים .שימוש זה באינדיקטורים יכול לסייע בהבאת ממצאים מדעיים מהשטח ומהמעבדה לידיעת כלל הציבור ,ובפרט למקבלי החלטות .במודל זה נעשה שימוש נרחב במערכות חקלאיות .21בדוגמה העוסקת בתחום החקלאות ,שיטת המחקר משתמשת באינדיקטורים מייצגים עבור הכוח המניע ומתמקדת בסיבות לשינוי בתנאים הסביבתיים בחקלאות, כגון שינוי בניהול החווה .מטרת האינדיקטורים לתיאור המצב היא להדגיש את ההשפעה של החקלאות על הסביבה ,לדוגמה ההשפעה של האינדיקטורים הללו על מצב המגוון הביולוגי ,על הקרקע והמים. אינדיקטורים לבדיקת התגובות בוחנים את התוצאות של הפעלת תכניות סביבתיות ,וכדוגמה נקודתית – את השינוי שחל בהוצאות על מחקר חקלאי סביבתי ואת השפעתו של שינוי זה על מצב הסביבה. 3.3מסגרת בה .מצב זה יוצר תגובה מצד האנושות על ידי שלל אמצעיים כגון: חקיקה ,מיסוי והסברה כדי להגן על צורכיהם הכלכליים והחברתיים בד בבד עם הגנה על ערכי הטבע והמגוון הביולוגי .כפי שהוזכר ,במקרים מסוימים נערך תשקיף לגבי מצבם המשוער של אותה סביבה או אותו פרמטר נבחן בעתיד ,וזאת במטרה לעורר דעת קהל ולהשפיע על הלך המחשבה של מקבלי החלטות ממשלתיים .על פי שיטת המחקר DPSIRיש שרשרת של קשרים סיבתיים בין הכוחות המניעים ,הלחצים, מצב הסביבה וההשפעות ,המובילים בסופו של דבר לתגובות .תיאור השרשרת ִמ ְשלב "הכוח המניע" ועד ל"השפעות" הוא משימה מורכבת מאוד שנעשית בשלבים .תחילה מתבצע חקר הקשר בין שני רכיבים בלבד ,לדוגמה "לחץ" ו"מצב" .בשלב מאוחר יותר מתחברים שאר הרכיבים לשרשרת ,ונבחנת ההשפעה של התגובות על שאר הרכיבים. DPSIR/DPSIRO שיטת מחקר זו היא שינוי מתקדם של ה ,DSR-ואכן כיום משתמשת הסוכנות האירופית לסביבה ( )EEAבמודל של "הכוח המניע–איום– מצב–השפעה–תגובה" (–Driving Force–Pressure–State–Impact ] )Response [DPSIRשפותח בשנות ה 90-המאוחרות .21בחלק מהמקרים שנעשה שימוש במודל ישנה תוספת לשיטה ,הכוללת תשקיף ( )Outlookעל הגורם הנבחן ,ואז מתקבל מודל .DPSIRO מודל זה מספק מנגנון כללי לניתוח של בעיות סביבתיות .כמו במודלים קודמים ,הכוח המניע יכול להיות בנייה עירונית ,תעשייה ,תחבורה. האיום על הסביבה עשוי להיות זיהום ,שמשפיע על מצב הסביבה ויוצר השפעה הן על בריאות המערכת האקולוגית הן על בני האדם שחיים איור – 2מודל הכוח המניע–איום–מצב–השפעה–תגובה להצגה של נושאים סביבתיים ()EEA, 1993 21 OECD (1996). Developing OECD Agri- Environmental Indicators. Mimeograph. July 30, 1996. Organization for Economic Cooperation and Development. Paris, France. דוח מצב הטבע 2015 23 צילום :הילה גיל 24 תכניות ודו"חות להערכת מצב הטבע והסביבה .4 ההכרה בחשיבות ערכי הטבע וההכרה בתרומתם הרבה לרווחת האדם גרמו למדינות רבות בעולם לפעול בצורה משמעותית בנושא .בשלב הראשון ,עוד טרם ננקטת פעולה אקטיבית לעצירת הפגיעה בערכי הטבע ולשיפור מצבם ,נדרשת השלמה של פערי מידע באשר למצבם של הטבע והמגוון הביולוגי והתהליכים וההשפעות שהם נתונים להם וחשופים אליהם בנקודת הזמן הנבחנת .לשם כך החלו מדינות רבות, בכפוף לאמנות בין-לאומיות ובהשפעתן ,ליצור תכניות לניטור ,למיפוי ולאיסוף מידע ממגוון רחב של מקורות על אודות מצב הטבע והסביבה ומצב המגוון הביולוגי שבתחומן .תכניות רבות נבנו כדי לתת תשובה לשאלות :האם אנו מצליחים בשמירת המגוון הביולוגי וערכי הטבע? האם הפעולות שאנו נוקטים מסייעות לעצור את הסחף בפגיעה במגוון הביולוגי? התכניות הללו מבוססות לרוב על תכנית ניטור סדורה, העוקבת אחר משתנים רבים כדי לתת תמונה על המצב הנוכחי ועל שינוי מגמות בחלוף הזמן ,וזאת כיוון שניטור אקולוגי מוגדר כפעולה של הערכת מצבן של אוכלוסיות ביולוגיות ושל המערכות שהן נמצאות בהן לאורך צירי הזמן והמרחב.22 תכנית ניטור טובה אמורה לספק מידע בעל ערך רב לניהול טוב יותר של משאבי הטבע .תכניות הניטור בנויות על אסופה של אינדיקטורים שאמורים לשקף תמונה רחבה יותר מאשר את קיומם ומצבם בלבד. בדרך זו מתאפשר לבחון מספר פרמטרים מצומצם ,ועם זאת עדיין לקבל תמונה איכותית על מצבם של בית הגידול ושל המגוון הביולוגי שחי בתוכו .המידע שאוספים גופים העוסקים בשמירת טבע ,הרשויות ומפעילי תכניות ניטור ,לא תמיד זמין או קל להבנה בצורתו הגולמית. יש שהמידע כלל אינו זמין לקהל מתעניין ,ומצוי בארכיונים רחוק מעין הציבור .תהליך הנגשתו מתבצע עם הפיכתו לדו"ח רשמי .הדו"חות על אודות מצב הטבע והסביבה שיוצאים לאור במדינות רבות הם פועל יוצא של התכניות הקיימות באותה מדינה ,ולעתים מכילים את כלל המידע הזמין באותה מדינה ,מידע הזמין ממנהלי שטחים פתוחים, מחוקרים ,ממדענים ומציבור חובבי הטבע. הדו"ח הוא בעצם צורת ההצגה של המידע שנאסף בניטור ,ועל כן רבים ממאפייניו מושפעים ומוכתבים מהצורה ומהאופן שהמידע נאסף בהם. 22 Beever, E.A. (2006). Monitoring biological diversity .Strategies, tools, limitations and challenges. Northwestern Naturalist 87, 66-79. דוח מצב הטבע 2015 25 צילום :ניר בן יוסף לצורך הכנת הדו"ח נלקח מידע גולמי שנאסף בדרכים שונות ,ועובר ניתוח וסינתזה כדי להיות מוצג בצורה ברורה ונהירה לקהל היעד של הדו"ח .הדו"ח כולל בדרך כלל תמצית על הרקע האקולוגי והביולוגי באותה מדינה ,הצגה גרפית של נתונים ומידע המייצגים את מצב המגוון הביולוגי ומצב הטבע על סמך נתונים שנאספו ונערכו סטטיסטית, וסיכום של הממצאים .בחלק מהדו"חות מופיעות גם מסקנות ,תובנות והמלצות למקבלי החלטות .בחלק מהמדינות נמצאים הדו"חות תחת חובה סטטוטורית ,ובחלק אחר התהליך הוא וולונטרי .היבט זה גם משפיע על תדירות הדו"חות ,על צורת ההגשה שלהם ועל תוכנם. 4.1דו"חות ותכניות טבע בישראל דו"ח "מצב הטבע" הראשון יצא לאור בישראל בשנת 232011מטעם המארג .דו"ח זה סקר ,על בסיס הידע הקיים ,את מצב הטבע בישראל בנקודת זמן זו ,ופירט את האיומים והתהליכים העיקריים המתרחשים במערכות האקולוגיות בישראל .הדו"ח לא הסתמך על תכנית ניטור כלשהי או על מסד נתונים ייעודי ,אלא הוא סינתזה של כלל המידע הביוטי והאביוטי הזמין במדינת ישראל ,כולל מידע ממחקרים המתבצעים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר ,מהמשרד להגנת הסביבה ,מהמרכז למיפוי ישראל ,ממשרד הפנים ,מהלשכה 23 26 אחירון-פרומקין ,ת' .)2011( .דו"ח מצב הטבע .2010המאר"ג (מערך אקולוגי רב-גורמי), בחסות האקדמיה הישראלית למדעים. המרכזית לסטטיסטיקה ,מהחברה להגנת הטבע כולל מכון דש"א, וכן מגופים המנהלים שטחים פתוחים בישראל – קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים. התכנית האסטרטגית של המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע היא ש"דו"ח מצב הטבע" של מדינת ישראל יֵ צא לאור באופן תקופתי .דו"ח זה יבוסס על נתוני התכנית הלאומית לניטור מגוון ביולוגי שמפעיל המארג .מטרת הדו"ח היא לתאר את מצב הטבע בארץ על בסיס הפרמטרים שנבחרו והוגדרו בתכנית הניטור ,ולשמש כלי עבודה לקבלת החלטות ארגוניות או ממשלתיות וכלי סיוע למנהלי שטחים. הדו"ח ישמש כלי דיווח לארגונים בין-לאומיים ואמצעי דיווח לציבור הרחב על מצב הטבע בישראל .בישראל מופעלות מספר תכניות ניטור של מידע ביוטי ואביוטי ,בעיקר עבור מערכות ימיות ואקווטיות ,ובהן תכניות ניטור לימת הכנרת ,לים התיכון ולמפרץ אילת .את התכניות מבצעים החברה לחקר ימים ואגמים (חיא"ל) והמכון הבין-אוניברסיטאי באילת ,והן נתמכות בעיקר על ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. כמו כן ,קיימים בישראל ארגונים נוספים שאוספים נתונים על מצב הטבע ,כגון אגודת חובבי הפרפרים ,מרכז מידע לצמחי ישראל – רת"ם, ארגונים שעורכים סקרי טבע ,סקרים שמבצעים ארגונים שמנהלים שטחים פתוחים (רשות הטבע והגנים ,קק"ל והמשרד להגנת הסביבה), וגופים נוספים המבצעים סקרים מקומיים .עוד טרם הוצאתו של דו"ח מצב הטבע הראשון החליטה ִמנהלת המארג בשנת 2009להקים 24 תכנית לאומית לניטור המגוון הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל .25מטרת התכנית היא לקיים מעקב ארוך טווח (ניטור) שיביא למידע זמין על אודות מצב הטבע והמגוון ביולוגי בישראל על בסיס רחב, שיטתי ומתמשך .תכנית הניטור תאפשר זיהוי מוקדם ככל האפשר של מגמות ,שינויים ובעיות לפני התפתחות משבר .תכנית הניטור נבנתה תוך התחשבות בצרכים ובמאפיינים של מדינת ישראל .התכנית בנויה על חלוקה ל 12-יחידות ניטור על פי אזורים גאוגרפיים ומערכות אקולוגיות בישראל .עבור כל יחידת ניטור נבחר מספר מצומצם של תהליכים וגורמי השפעה לניטור ,שהוגדרו כמשפיעים ביותר על אותו אזור או מערכת אקולוגית .לכל גורמי ההשפעה נבחרו מדדים לניטור, שיאפשרו הערכה של מצב המגוון הביולוגי ביחידה לנוכח ההשפעות והתהליכים החלים בה .בחלק מהמקרים המדדים לניטור חופפים בין יחידות הניטור השונות ,ועל כן במדדים אלה ניתן להציג תמונת מצב ארצית ולא אזורית בלבד .תכנית הניטור שהחלה לפעול בשנת ,2012עתידה לסיים סבב דגימות שלם בתום 2014ולתת תמונת מצב (חלקית) של השינויים והמגמות שחלו בה בתקופה שנבדקה. 4.2דו"חות המתארים מצב טבע וסביבה – סוגים ודוגמאות מהעולם 4.2.1דו"ח מצב הסביבה דו"חות מצב הסביבה מתייחסים לניתוח מגמות ולתיאור המצב בסביבה נתונה .ניתוח זה מקיף לרוב היבטים שונים של הסביבה ,כגון אוויר, מים ,שימושי קרקע ,בריאות המערכת האקולוגית ,מגוון ביולוגי ועוד. יש לציין שהמונח סביבה מתייחס לרוב להשפעות שמסביב לאדם, ועל כן מוצגים בו גורמים המשפיעים על רווחתו ובריאותו .עם זאת, הפרקים הדנים במגוון ביולוגי ,הן בסביבות היבשתיות הן בסביבות האקווטיות ,רלוונטיים עד מאוד לדו"ח הנותן תמונה על אודות "מצב הטבע" והמצב של המגוון הביולוגי .דו"חות אלה הם לרוב באחריות משרד ממשלתי סביבתי ,וחובת הוצאת הדו"ח היא סטטוטורית .קהל היעד מורכב בעיקר ממקבלי החלטות ומנהלי שטחים פתוחים ,אולם הדו"ח מופנה לעתים גם לציבור בעל עניין. 26 4.2.1.1אוסטרליה ()2011 27 ודרום אוסטרליה ()2013 דו"חות אלה מתארים את מצב הסביבה על כלל היבטיה ,בחסות שיטות מחקר מוכרות המסייעות בניתוח מצב הסביבה – DPSIR/ 24 ברג ,נ' ,גינזבורג ,א' ,פרבולוצקי ,א' .התכנית הלאומית לניטור המגוון הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל -סקירת ספרות וגיבוש תכנית הלכה למעשה .ירושלים :המארג -בחסות האקדמיה הלאומית למדעים. 26 State of the Environment 2011 Committee. Australia state of the environment 2011. Independent report to the Australian Government Minister for Sustainability, Environment, Water, Population and Communities.Canberra: DSEWPaC, 2011. 25 ברג ,נ' ,פרבולוצקי ,א' .תכנית לאומית לניטור המגוון הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל. ירושלים :המארג -בחסות האקדמיה הלאומית למדעים. 27 South Australia state of the environment 2013 www.epa.sa.gov.au/ soe_2013. דוח מצב הטבע 2015 27 ( DPSIROפרק .)3מטרת הדו"חות היא לתאר בצורה מקיפה את מצב הסביבה ומשאביה תחת האיומים העיקריים של שינוי אקלים, גידול אוכלוסין ושינויים בכלכלה ,ולתאר את התהליכים המשמעותיים והמגמות המתרחשות; מטרה נוספות היא לסקור ולבחון אם הפעולות הנעשות על ידי הרשויות במטרה להטיב עם הסביבה אכן מספקות ונותנות תשובה הולמת לפתרון הבעיה בשטח .במסגרת ניתוח של כל אחד מהפרקים העוסקים בהיבט מסוים של הסביבה ,המודל מציג את הכוחות המניעים והלחצים ( )Driving forces and pressuresהפועלים על המערכת ,את מצב המערכת ( ,)Stateסקירה של ההשפעות על מצב המערכת ( )Impactואת התגובות והמהלכים ()Responses שננקטים או שיינקטו בעתיד כדי להטיב עם הסביבה .במודל השני ששימש בדו"ח מצב הסביבה של דרום אוסטרליה ישנה גם התייחסות שכוללת תשקיף של מבט לעתידה של המערכת ,כלומר לאילו כיוונים מתקדמת מערכת זו ( .)Outlookמצב כל מערכת מוערך באמצעות אסופה של כלים הקובעת את הכיווניות שהמערכת מתקדמת אליה (שיפור ,החמרה ,שימור המצב) ואת רמות הסמך של הגדרת המצב, קרי עד כמה ההערכה של מצבה של אותה סביבה חזקה סטטיסטית. הפרקים הרלוונטיים ל"דו"ח מצב הטבע" הם הפרקים העוסקים בסביבה הימית ,החופית והיבשתית ,והפרק העוסק במגוון הביולוגי .הפרק העוסק במגוון הביולוגי בנוי מתתי-פרקים הסוקרים את החשיבות של מדד זה ,מה ידוע על המצב של המגוון הביולוגי ,מהם הלחצים שפועלים על המדד ,אילו פעולות ננקטות לשימור המצב ולשיפורו ,ומה ניתן לצפות בעתיד לגבי מצבו של המגוון הביולוגי .המגוון הביולוגי נבחן על ידי ארבעה תחומים עיקריים שנותנים תמונה כוללת על מצב המגוון :צמחייה טבעית ,מינים מאוימים ,ניהול קרקע ואדמה ומינים פולשים .עבור כל תחום ניתנה הערכה לגבי מצבו (גרוע ,לא טוב ,טוב, טוב מאוד) ורמת הסמך לקיומה של מגמה ולציון שניתן לכל תחום. תוצאות הדו"ח מראות כי קיימת השפעה גדולה מאוד של תהליכים אנושיים ישירים ועקיפים על תהליך התדרדרות המגוון .הדרישה לשיפור במצב גורסת ממשק יעיל יותר בניהול משאבי הטבע ושיפור בטיפול במגוון הביולוגי .המסקנה העולה מן הדו"ח באשר למגוון הביולוגי היא שאין מספיק מידע ארוך טווח מתכניות ניטור שיאפשר קבלת החלטות ממשלתיות .על כן ,המטרה היא לבנות מסגרת כלל-מדינית אחידה לניהול משאבים טבעיים ,שתאפשר קביעת מטרות מוגדרות לניטור ובחינה של אינדיקטורים אחידים .האינדיקטורים ישמשו מצע לקבלה או לדחייה של תכניות על סמך יעילותן בצורה שתהיה ברורה למקבלי החלטות. 28 4.2.1.2פולין ()2008 28 דו"ח זה מתאר את מצב הסביבה ,וסוקר את השינויים שחלו בסביבה עם הצטרפות פולין לאיחוד האירופי .כמו הדו"חות האוסטרליים ודו"חות אחרים מסוג זה ,מתוארים פרמטרים שונים שמשפיעים על רווחת האדם ,כמו זיהום אוויר ,זיהום מים ,רעש ועוד .פרק המוקדש למגוון הביולוגי סוקר את מצב המגוון הביולוגי ,ונתמך על ידי שתי תכניות ניטור אקולוגיות שהחלו בשנת 2006ומספקות לו בסיס נתונים .הדו"ח בנוי על פי שיטת המחקר ( PSRפרק ,)3הן בניתוח כל פרק הסוקר נושא סביבתי הן באופן בחירת האינדיקטורים :הם מייצגים מצבים שונים של לחץ על הסביבה ,מצב סביבה קיים ותגובות ואסדרות מדיניות למצב .באמצעות המודל אפשר להציג יחסי סיבה ותוצאה בין השפעות אנושיות וסביבה ,וכן להתייחס בצורה מבודדת לרכיבים איכותיים של הסביבה .הבחירה באינדיקטורים המשקפים לחצים( ,)Pressuresמצב ( )Stateותגובות ( )Responsesנקבעה על סמך אמינותם ,זמינותם והאופי החד-משמעי המתקבל מהמדדים ,וכן בהתאם לבהירותם בעיני מקבלי ההחלטות .סוגיות סביבתיות הוצגו על ידי השוואה לנתונים ולאינדיקטורים בין-לאומיים של ארגוני סביבה ופיתוח כלכלי כגון: OECD, EEAו .Eurostat-לדוגמה :האיחוד האירופי קבע כי עלייה בתפוצת ציפורים היא מדד לעצירה ולשיפור במגוון הביולוגי .מדד זה משקף את "המצב" של המגוון הביולוגי .דוגמה למדד שבוחן את ה"תגובות" הוא השינוי באחוזי השטחים המוגנים בהשוואה לכלל ִשטחה של פולין .כדי לסכם את השינוי במצב המגוון הביולוגי ואת המאמצים לשפרו ולשמרו נקבעו שלושה ערכים :מצב מעודד ,מצב לא מספק ומצב גרוע .ערכים אלה מסכמים את תמונת המצב לכל אינדיקטור. 4.2.2דו"חות מצב הטבע בדרך כל יוצאים לאור דו"חות אלה מטעם ארגונים העוסקים בשמירת טבע ובהגנה על הטבע ,על ידי גוף יחיד או בעקבות שיתוף פעולה של מספר גופים .המטרות העיקריות של הדו"חות הללו הן לתאר את מצבם של המגוון הביולוגי ושל סביבות בתי הגידול למקבלי החלטות, למנהלי שטחים פתוחים ולציבור המתעניין .המידע בכל מדינה מובא ממקורות שונים ומגוונים .יש שהוא מבוסס על תכניות ניטור שונות ועל נתונים מחקריים ,ויש שהוא מאגד בתוכו את כלל המידע הזמין באותה המדינה ,וכולל מידע מחובבי טבע שאוספים מידע בצורה סדורה 28 Report on the state of the environment in Poland 2008 www.gios.gov. pl/zalaczniki/artykuly/SOER_PL_2008_angielski. ואיכותית .הנתונים כוללים מידע על מינים מסוימים שנבחרו לצורך זה, ולעתים מינים אלה מוצגים כמינים אינדיקטוריים שעשויים לרמז על תהליכים משמעותיים באותו בית גידול .בדו"חות אלה נעשית בדרך כלל סינתזה של מידע ביוטי ומידע אביוטי כדי לתאר את סביבות החיים .הדגש ברוב הדו"חות הללו הוא על המגוון הביולוגי שהטבע מתואר דרכו ,ועל התהליכים וההשפעות שהוא נתון להם. זה ,שאינן נוגעות לבריטניה בלבד ,עוסקות בחשיבות של שילוב ציבור מתעניין באיסוף הנתונים .אלפי המתנדבים שהשתתפו באיסוף הנתונים אפשרו איסוף מידע איכותי ,שאחרת היה קושי רב באיסופו .על אף המידע הרב ,עדיין ישנו קושי בקביעת מגמות וחישובן .חלק מהסיבות לכך הן מידע זמין רק עבור 5%מהמינים היבשתיים והאקווטיים ועבור מספר ספור של מינים ימיים .כמו כן ,ישנה הטיה ברורה לניטור של בעלי חוליות לעומת חסרי חוליות. 29 4.2.2.1בריטניה 2013 דו"ח מצב הטבע של בריטניה מחולק לשלושה דו"חות נפרדים עבור אנגליה ,סקוטלנד וויילס .הוא הראשון מסוגו בבריטניה ,ותוצאה של שיתוף פעולה בין 25ארגוני סביבה שונים .דו"ח זה סוקר בהרחבה את מצב הטבע בבתי הגידול העיקריים בבריטניה ואת אבדן בתי הגידול והמינים בעשורים האחרונים .על חלק מהקבוצות הטקסונומיות נאספו נתוני המגוון הביולוגי המופיע בדו"ח במשך תקופה ארוכה של כ50- שנה ,וחלק מהנתונים הנוגעים לקבוצות אחרות נאספו לאורך 15 השנים האחרונות בלבד .הדו"ח נפתח בתקציר של כלל הממצאים העיקריים בצורה פשוטה ומודגשת. בדו"ח זה מוצגים שלושה ניתוחים נפרדים לכל בית גידול ,שמציגים יחדיו תמונת מצב כוללת .הניתוח הראשון כולל רשימה של מינים אינדיקטוריים שנמצאים תחת איום .ברשימה זו שהרכיב הארגון (BAP ,)Biodiversity Action Planכלולים רוב המינים הידועים כמאוימים בבריטניה .הרשימה הורחבה ב 2007-וכוללת 1,150מינים שיש חשש רב לגבי תפוצתם ולגבי האיכות והכמות של בתי הגידול שעומדים לרשותם .לדו"ח זה נבחרו מתוך הרשימה 150מינים מייצגים .הניתוח השני מתבסס על כלל המידע הזמין ממחקרים ומסקרים ,וכולל סיכום ותמצית של כלל המגמות המאפיינות כמותית את האוכלוסיות של האורגניזמים בכל בתי הגידול – סך כולל של 3,148מינים ,שמהווים 5%מהמגוון הביולוגי בבריטניה .כל המידע שהתקבל עבר ִּתקנּון להצגה אחידה ,ונקבעו המגמות השונות :ירידה קטנה במגוון הביולוגי, ירידה גדולה ,עלייה קטנה ועלייה גדולה .הניתוח השלישי כולל את כלל המינים שהוגדרו כמינים אדומים בתחומי בריטניה לפי מספר קריטריונים שונים .כל פרק כולל הקדמה קצרה על בית הגידול ,הצגה וסכמה מסכמת של האיומים גרפית של שלושת הניתוחים שהוזכרוֵ , והתהליכים באותה הסביבה ,בתוספת של חקרי מקרה וסיכום עם המלצות לשימור המגוון הביולוגי באותה הסביבה .התובנות של דו"ח 29 State of nature U.K. (2013). www.rspb.org.uk. 30 4.2.2.2קוסובו ()2009 דו"ח מצב הטבע הראשון של קוסובו כולל מידע מגוון ממספר מקורות על מצב הטבע במדינה .הדו"ח מציג מידע על הטבע בקוסובו ,החל בסקירה היסטורית של מדיניות ואופן שמירת הטבע במדינה ,דרך סקירת מצבם של אזורים מוגנים המוגדרים כשמורות טבע ,וכלה באזורים שאינם תחת הגנה חוקתית .נוסף על כך ,הדו"ח סוקר את מצבו של המגוון הביולוגי כיום בקוסובו ואת האסדרות והפעולות שנוקטים גופים שונים כדי למנוע פגיעה במגוון והתדרדרות במצב. בסוף הדו"ח מוצגות בתמציתיות הבעיות העיקריות בשמירת הטבע במדינה ,ומוצעות דרכי התמודדות ִעמן .כאמור ,הדו"ח לא נכתב תחת מסגרת המתארת שיטות מחקר ,ואינו עושה שימוש במודל. 4.2.3דו"חות אינדיקטוריים מבוססי תכנית ניטור בעשורים האחרונים החלו מדינות רבות לבנות תכניות ניטור סדורות, המאפשרות למדוד מספר מדדים מוגבל שמאפשר לקבל תמונה כוללת ומהימנה יחסית על מצב הטבע .השימוש באינדיקטורים לבחינת שינויים ותהליכים במגוון הביולוגי הוא כלי בסיסי לגיבוש מדיניות ולטיפול בהתדרדרות ובאבדן מינים .31אינדיקטורים שנבחרו בצורה חכמה יכולים לתת אינדיקציה מהירה לא רק על מצבם ,אלא גם על מצב פרמטרים רבים אחרים ובהשקעה קטנה יחסית של זמן וכסף. תכנית הניטור מובנית ,ומבוססת על אינדיקטורים שהם מינים בודדים או על אינדיקטורים שמשקפים תהליכים מסוימים .לעתים האינדיקטורים 30 State of nature Kosovo. (2008). ecdebates.medijacentar.info/download/ raporti_natyra_eng.pdf 31 Lindenmayer, D.B.G., Likens, E. (2011). Direct measurement versus surrogate indicator species for evaluating environmental change and biodiversity loss. Ecosystems 14, 47. doi: 10.1007/s10021-010-9394- 6,59. דוח מצב הטבע 2015 29 מוצגים כשאלה רחבה ,שהתשובה לה מורכבת ממספר מגוון של סוגי אינדיקטורים החוברים יחד .מכל הנתונים שמתקבלים מכלל האינדיקטורים הנסקרים מצפים לקבל תמונה מייצגת על התהליכים והאיומים ,ומכאן על מצב הטבע והסביבה .מידע זה נאגר בבסיסי נתונים שחלקם זמינים ונגישים ,ולחלק מהם אין כלל גישה לציבור. המידע מעובד אחת לתקופה לצורך הוצאת הדו"ח ,כולל סינתזה וניתוח של כלל הנתונים וניתוח מגמות ,תמורות ותהליכים בכל תחום או בית גידול נחקר .לרוב מיועדים דו"חות אלה למקבלי החלטות ולמנהלי שטחים פתוחים ,וחלק מהם גם מופנה לציבור בעל עניין. 32 4.2.3.1שווייץ ()2009 תכנית ניטור זו מבוססת על שיטת המחקר המוכרת של מודל PSR שפותח על ידי ה( OECD-פרק .)3התכנית כוללת 33אינדיקטורים שונים שנבחרו כמינימום הכרחי לתכנית הניטור במדינה ,שמופעלת על ידי משרד הסביבה בשווייץ .האינדיקטורים שנבחנו במודל זה מבוססים על צרכים לאומיים ,ומתעדים בעיקר שינוי ארוך טווח במגוון הביולוגי .בדו"ח כלולים אינדיקטורים ישירים המתארים את המצב בשטח (כגון גודל של בתי גידול משמעותיים) ומנגד ,אינדיקטורים עקיפים המשמשים סמנים לתהליכים שעשויים להשפיע על המגוון הביולוגי (למשל ריכוז נוטריינטים בקרקע) .כמו כן ,התכנית מנטרת אינדיקטורים שקיומם משפיע על המגוון הביולוגי ,לדוגמה :שינויים כוללים שחלו בגודל של אזורי חיץ אקולוגיים .כל האינדיקטורים שייכים לאחד משלושת חלקיו של המודל ,ומייצגים בהתאמה :לחץ, מצב ותגובה .הערכה של רכיב ה"לחץ" מבוססת על 15אינדיקטורים שאמורים לתת תמונת מצב על רכיב זה ,ובהם :מגוון של שימושי קרקע וכיסויי קרקע ,קיטוע של שטחים פתוחים ,אספקת נוטריינטים בקרקע ועוד .עבור הערכת ה"מצב" נבחרו 11אינדיקטורים ,ובהם :מגוון מינים ברמה המקומית וברמה הארצית ,גודל אוכלוסייה של מינים בסכנת הכחדה ,גודל ואיכות של בתי גידול עיקריים ועוד .עבור ה"תגובות" נבחרו 7אינדיקטורים ,ובהם יישום של תקנות סביבתיות ומשאבים כספיים לשמירת טבע ונוף .הדו"ח נותן המלצות לשיפור המצב ,וכן סוקר את הפעולות שיש לנקוט כדי לשפר את מצב הסביבה והמגוון הביולוגי. 32 Biodiversity Monitoring in Switzerland (BDM) Coordination Office 2009: The state of biodiversity in Switzerland. Overview of the findings of Biodiversity Monitoring Switzerland (BDM) as of May 2009. Abridged version. State of the environment no. 0911. Federal Office for the Environment, Bern. 28 pp. 30 שאיפת מפעילי התכנית היא שהמידע שיתקבל מדו"ח הניטור ישמש, בין השאר ,אינדיקציה להצלחה או לכישלון של תכניות ממשלתיות קיימות ושל תכניות שימור עתידיות. 4.2.4דו"חות אינדיקטוריים מבוססים על מאגרי מידע זמינים תכניות ניטור בנויות לרוב על בדיקה של אינדיקטורים שנבחרו מראש ובמחשבה תחילה כדי לשקף בצורה מיטבית את המצב הנוכחי של הסביבה ,הטבע או המגוון הביולוגי בצורה שמתאימה לאותה מדינה. לעתים יש בנמצא אסופה של אינדיקטורים כלליים שפיתחו ארגונים בין-לאומיים כדי שיאפשרו ניטור וההערכה בכל מדינה ובכל מערכת אקולוגית וסביבתית שבנמצא .לעתים ניתן להשתמש באסופה של אינדיקטורים גם על מידע שנאסף לאו דווקא לשימוש זה .כיוון שהאינדיקטורים הוגדרו בצורה כללית ,אפשר למצוא להם נתונים מקבילים במאגרי מידע קיימים ,ולבצע התאמות כדי להחיל אותם על מידע קיים. 33 4.2.4.1בלגיה ()2006 הדו"ח מציג ניתוח לאסופה של 33אינדיקטורים שפותחו על ידי ה ,34EEA-והותאמו ותורגמו לצרכים ולידע הקיימים בבלגיה .את המידע שמשמש את כותבי הדו"ח אוסף מדי חצי שנה לבסיס מידע רחב המוסד המחקרי לטבע וליער ( ,)Nature and Forestוהוא משמש את הארגון ובעלי עניין נוספים .מתוך בסיס מידע זה נשאב הידע הנדרש לדו"ח של האינדיקטורים .האינדיקטורים מחולקים ל 6-קבוצות שונות ,והן מחולקות לתתי-קבוצות .להלן הקבוצות בליווי דוגמה לאינדיקטור שנבחר לכל קבוצה: >מצב ומגמות של רכיבי המגוון הביולוגי – תפוצת ציפורים מקננות. 33 Dumortier, M., De Bruyn L., Hens M., Peymen J., Schneiders A., Van Daele T., Van Reeth W., Weyembergh G., Kuijken E. (2006). Biodiversity Indicators 2006. State of Nature in Flanders (Belgium). Research Institute for Nature and Forest, Brussels. 34 EEA (European Environment Agency). (2007). Streamlining European Biodiversity Indicators ( SEBI ): EEA technical report . European Environment Agency, Copenhagen. >איומים על המגוון הביולוגי – מספר מינים של בעלי חיים וצמחים פולשים. >שלמות המערכת האקולוגית ושירותי המערכת – ריכוז נוטריינטים במערכות אקווטיות. >ניהול בר-קיימא – אזור עם תכנית ניהול על פי קריטריונים לניהול יער בר-קיימא. >מצב השימוש במשאבים – תקציב המוקצה לשמירת טבע. >דעת הקהל – תדירות הביקורים של הציבור בטבע וביערות. מבנה הדו"ח כולל את תקציר הממצאים בתחילת הדו"ח ,ולאחר מכן מוצג כל אינדיקטור עם הניתוח הגרפי הנוגע אליו בצירוף הסבר על מקור המידע ועל אופן איסופו .לכל אינדיקטור מצוינות המגמות, ומצורפות המלצות לשיפור המצב .מטרת הדו"ח היא ליידע את מקבלי ההחלטות במצב הטבע הנוכחי ולעודד מודעות ציבורית נרחבת. 4.2.5דו"חות מבוססי אינדיקטורים המתורגמים למדד דו"חות אלה מאגדים בתוכם הן אינדיקטורים של מינים בודדים הן אינדיקטורים המאגדים מספר רב של מינים ,או לחילופין תהליכים שמצביעים באופן עקיף על מצב בית הגידול והמגוון הביולוגי .שקלול של כל הפרמטרים הללו עבור כל בית גידול נותן ,בסופו של דבר ,ערך מספרי בודד שמשקף את השינוי במצב הסביבה לאורך זמן .עבור רוב הדו"חות קיים בסיס נתונים רציף ונגיש על פי תכתיבי התכנית .הדו"ח יוצא אחת לתקופה ,והנתונים עוברים ניתוח וסינתזה כדי להראות מגמות מוצקות ושינויים לאורך זמן על סמך האינדיקטורים ושאלות המחקר. 4.2.5.1נורווגיה ()2010 35 ועסקו במידול של המדד 309 .אינדיקטורים שונים נבחרו לשמש במדד כדי לאפשר מבט מקיף על מצב הסביבה .כל סביבה מאופיינת על ידי אינדיקטורים התומכים בתהליכים ,באיומים ובמגוון שקיימים בה. הנתונים כוללים אינדיקטורים שמשקפים רמות טרופיות שונות ,מיני מפתח ואיומים שונים על המגוון הביולוגי .לצורך חישוב המדד נבנתה מסגרת של רשת מחקר אקולוגית בשם ERN (Ecological Research Network).מדד הטבע שואב ממנה את הנתונים ,ולאחר סינתזה מעביר אותם בצורה פשוטה ומובנת אל מנהלי סביבה ומקבלי החלטות. ההנחה בבסיס החישוב של המדד היא שכל אינדיקטור הוא בעל ערך שווה למשנהו ,בין אם הוא מתאר מין בודד ,קבוצת מינים או בית גידול. כיוון שהערכים מיצגים מצב מיוחס והם חסרי יחידות (בין 0ל ,)1-אפשר לחשב ממוצע פשוט עבור כלל המדד .עם זאת ,במקרים מסוימים האינדיקטורים לא נפוצים בצורה אחידה בין הקבוצות הטקסונומיות, בתי הגידול והלחצים הפועלים במערכת .במקרה הפרטי של נורווגיה הוחלט להפעיל שקלול מסוים כדי למנוע הטיה .השקלול הופעל בשני צירים :הראשון מרחבי – כדי לאפשר ייצוג נכון של בית הגידול הנבחן, והשני ברמת האינדיקטור – כדי לאפשר את מובהקות המדד .לכל אורך הדרך נשמר האיזון בין הייצוגיות של בית הגידול לבין שיתופיות ומנְ ָשק ( )interfaceשל כלל המדד בין בתי הגידול ברמה הארצית. ִ עבור כל ערך מחושב של אינדיקטור מצוינים גם רמת הסמך והפערים בידע .בצורה זו מאפשר המדד לא רק לתת ערך לכל סביבה ,אלא גם להבליט את מה שצריך להיעשות כדי לשפר את המדד .36לאחר שלב ראשון של חישוב המדד לשנת 1990הוא חושב שנית עבור 2000 ועבור ,2010וכך התקבל מבט כללי על השינויים והמגמות ב 20-שנה האחרונות בנורווגיה .השינוי בערך המדד הוא ביחס לערך הראשוני ,1שנקבע למצב הקיים בשנת 1990באופן שרירותי .על פי מחברי הדו"ח ,הערך המחושב לא יכול לעמוד בפני עצמו ,כיוון שהוא עשוי להיות מוטה בשל מגמות סותרות באותה הסביבה .על כן ,כפי שהוזכר, לערך נלווים רמות הסמך והפערים בידע .נוסף על כך ,כדי לשקף מצב אמת ,ישנה המלצה לצרפו למדדים נוספים כדוגמת הרשימה של מטרת מדד הטבע שמחושב בדו"ח זה היא לשקף את השינויים ואת מצבו של המגוון הביולוגי במערכות האקולוגיות העיקריות :אקווטיות, ימיות ויבשתיות ,ובדרך זו לבחון אם המאמצים לעצירת הפגיעה במגוון הביולוגי צולחים 125 .מדענים ממגוון תחומים רחב סיפקו את המידע 35 Nybø, S., Certain, G., Skarpaas, O. (2011). The Norwegian Nature Index 2010. DN-report 2011-1. 36 Certain, G., Skarpaas, O. (2010). Nature Index: General framework, statistical method and data collection for Norway – NINA Report 542. 47 pp. דוח מצב הטבע 2015 31 המינים האדומים .המסגרת של מדד הטבע נמצאה יעילה בנורווגיה בזיהוי מגמות במגוון הביולוגי וככלי דיווח.39 38 37 40 4.2.5.2הולנד ()2002 מדד הטבע שחושב על ידי הולנד מבוסס על המודל שפותח בUNEP- כדי לענות על שאלות הקשורות למאבק לעצירת הפגיעה במגוון הביולוגי .מדד זה מגדיר את מצב הטבע ובעיקר את מצבו של המגוון הביולוגי ,על ידי שימוש בערך בודד עבור 27בתי גידול שונים הכוללים כ 1,000-מינים נבדקים .המדד חולק לשני תתי-מדדים ,האחד עבור שטח טבעי והשני עבור בתי גידול חקלאיים .המדד מחושב על ידי מכפלת שני מקדמים עיקריים :כמות או גודל בית הגידול * האיכות של המגוון הביולוגי ,כאשר שניהם מחושבים ביחס לנקודת ייחוס ראשונית על ציר הזמן .איכות בית הגידול נמדדת על ידי ניטור של אינדיקטורים משמעותיים המשקפים מצב ,מגמות ותהליכים ,בזמן שכמות בית הגידול נובעת מנתונים אביוטיים ואנושיים המגדירים את תחום בית הגידול וגורמים לרוב לצמצומו .הערך יכול להינתן כמספר בודד ,בד בבד עם העובדה שאפשר לפרוט אותו לרכיביו בעת הצורך, בחקר של שאלה נקודתית .יתרון נוסף הוא שהמודל מאפשר חישוב ערכים לתחזיות עתידיות. 4.2.6דו"חות תשקיף של מצב הטבע בראייה עתידית מטרת דו"חות אלה היא לשקף למקבלי ההחלטות ולציבור את הכיוון שהטבע "מתקדם" אליו ,על שלל ההיבטים והתועלת בהסתכלות לשנים הבאות או לעשורים הקרובים .המבט לעתיד נעשה תוך התחשבות בפרמטרים רבים שקשורים לצרכים של המין האנושי (כגון גידול אוכלוסין וצורך במשאבים מהטבע) ,בכל שירותי המערכת שהמין האנושי נזקק להם ,וזאת תוך השתדלות להיטיב עם הטבע כדי שהוא ייטיב ִעמנו. 4.2.6.1הולנד ()2010 41 מטרת דו"ח זה היא לשקף את הצרכים ,קרי שירותי המערכת שהאנושות תזדקק להם בעתיד – בשנת .2040בדרך זו הטבע נמצא במקום המרכזי שהוא ראוי לו ,והופכים אותו לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מההתפתחות של המין האנושי .המטרה היא להציג בפני מקבלי החלטות את הצרכים של האדם מהטבע ומהסביבה וכיצד הצרכים הללו מצטלבים ,כך ששיקולים של שימור טבע יובאו בחשבון בקביעת מדיניות .מטרה נוספת היא להדגיש את חשיבות הטבע ולעודד מודעות של קהלים רחבים .הדו"ח מציג ארבעה היבטים שונים :הטבע כערך – רשת אקולוגית של תהליכים טבעיים; טבע חווייתי – טבע המשרת את האדם בהיבטים של תרבות פנאי; טבע פונקציונלי – טבע המשרת צרכים חומריים של בני האדם ,טבע הנתרם למאמץ הכלכלי; טבע "תפור" – הגדלת התמורה הכלכלית מן הטבע יחד עם הורדת נטל מהטבע .שקלול של ארבעת האלמנטים הללו בתפיסה העתידית יתווה מדיניות משולבת של שימור ופיתוח ,והערכה זו של הטבע תהיה כלי חשוב בידיהם של מקבלי החלטות בבואם לשקול מהלכים הנוגעים לסביבה. 37 Nilsen, E.B., Skonhoft, A., Mysterud, A., Milner, J.M., Solberg, E.J., Andreassen, H.P., Stenseth N.C. (2009). The role of ecological and economic factors in the management of a spatially structured moose Alces alces population. Wildlife Biology 15(1). 38 Nybø, S., Skarpaas, O. (Eds). (2008a) Nature Index. A test of methods in central Norway – NINA Report 425, 45 pp. 39 Nybø, S., Skarpaas, O. (Eds). (2008b) Nature Index. Background documents for the pilot study in Central Norway – NINA Report 426. 69 pp. 40 Enviro Info 2002 (Wien) Environmental Communication in the Information Society - Proceedings of the 16th Copyright © IGU/ISEP, Wien 2002. ISBN: 3-9500036-7-3 32 41 Nature Outlook 2010–2040. (2011). Nature and landscape in 2040: Development visions. PBL Netherlands Environmental Assessment Agency, The Hague. צילום :הילה גיל דוח מצב הטבע 2015 33 חלק ב :דו״ח מצב הטבע בישראל – “התפיסה״ 34 דו"ח מצב הטבע בישראל – "התפיסה" .1מבנה של דו"חות מצב הטבע העתידיים והתפיסה העומדת בבסיסם – המארג ישראל מטרת חלק זה היא לתאר את התפיסה המנחה ואת המבנה של דו"חות מצב הטבע העתידיים בישראל. לשם כך נערכה סקירה של דו"חות מצב הטבע מרחבי העולם .הכרה של סוגי הדו"חות היוצאים לאור במדינות השונות ,הבנה של התהליכים והעקרונות המנחים את כותביהם ושילוב הידע והתכניות הקיימים בישראל ,סייעו בקביעת המבנה המתאים לדו"ח העתידי בישראל. בעשורים האחרונים ,ובמיוחד בשנים האחרונות ,חלה בישראל תמורה ביחס לאיכות הסביבה ולמצב שמירת הטבע .הפעילות למען שמירתם מתנהלת במישורים ציבוריים רבים ,החל בבתי המשפט ,בתקשורת, במסדרונות הכנסת ובפעילות שטח וכלה בחינוך ובהעלאת מודעות בקרב קהלים רחבים .בהיבט החקיקתי ,רשימת החוקים הסביבתיים בישראל הולכת וגדלה ,חלק מהם נובעים מצרכים מקומיים ,וחלק אחר ממחויבויות הנובעות מחתימה על אמנות בין-לאומיות .ישראל היא כיום צד לאמנות סביבתיות רבות וחברה בארגונים בין-לאומיים ,ועל כן מחויבת בעשייה ובדיווח .העלאת המודעות הציבורית והמודעות של מקבלי ההחלטות מואצת אף היא ,והוצאת דו"ח מצב הטבע בישראל היא חלק ממגמה זו. דו"ח מצב הטבע – הראשון מסוגו בישראל – יצא לאור מטעם המארג בשנת .2010הדו"ח סיכם מידע רב שאספו גופים שונים ,והקיף את מרבית הסביבות הביולוגיות בישראל .מאז הוצאת דו"ח זה החל המארג בהפעלתה של תכנית ניטור כוללת .מטרת התכנית ,כמו רבות כמותה בעולם ,היא לסקור מספר מצומצם של רכיבי המגוון הביולוגי בסביבות שונות ,שישמשו סמנים למצב הטבע כולו .זוהי כיום המגמה המתקדמת בדו"חות מצב הטבע הבנויים על תכנית ניטור. .2התפיסה המנחה את כותבי הדו"ח הפרמטרים שהתפיסה המנחה בדו"ח מתייחסת אליהם כוללים את: מטרת הדו"ח ,קהל היעד ,מסד הנתונים והמקורות ,שימוש במודלים, מבנה שיטות המחקר ותדירות הפרסום .לאחר השלמת סקירת הדו"חות מהעולם ,שהתייחסה למגוון רחב של דו"חות ,התקבלו החלטות לגבי דו"ח מצב הטבע התקופתי של ישראל ,והן מפורטות להלן. דוח מצב הטבע 2015 35 2.1מטרות 2.3מקורות ומסד נתונים רק בחלק מהדו"חות מוצהרות מטרות ברורות .יש דו"חות בעלי מטרות נקודתיות הבאות לבחון תוצאות של תכניות שימור או של פעולת ממשק אקטיבית .רוב הדו"חות מנסים לפנות לקהלים נרחבים כדי להשיג שתי מטרות עיקריות :לשמש כלי עבודה ומקור למידע; לעורר מודעות בקרב קהלים נרחבים .במובנים אלה ,למארג שאיפות דומות. המטרות של דו"ח מצב הטבע של המארג הן: למסד הנתונים המשרת את הדו"ח חשיבות גבוהה מאוד ,והוא פרמטר משמעותי בקביעת אופיו של הדו"ח .דו"חות "מצב הטבע" בעולם בנויים על מסדי נתונים שונים .יש דו"חות המבוססים על תכנית ניטור בלבד (דו"ח המגוון הביולוגי שווייץ) ,מסד נתונים בודד שלא נאסף ייעודית לדו"ח (דו"ח מצב הטבע בלגיה) ויש דו"חות השואבים מידע ממקורות שונים (דו"ח מצב הטבע קוסובו ,דו"ח מצב הטבע בריטניה) .מקורות אלה עשויים להיות מחקרים ארוכי טווח המתבצעים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר ,נתונים המגיעים ממנהלי שטחים פתוחים ,וכן מידע איכותי שאוספים חובבי טבע (דו"ח מצב הטבע בריטניה) .דו"חות המבוססים על תכנית ספציפית ,מציגים בצורה סדורה ואחידה את השאלות ,הפרמטרים והתוצאות המתקבלות .בניגוד לכך ,בדו"חות הבנויים על נתונים המגיעים ממספר מקורות ,צורת ההצגה אחידה פחות בשל שיטות שונות בכימות ובאיסוף הנתונים .נוסף על כך ,תיתכן הטיה בכמות המידע המתקבל מאזורים שמתבצעים בהם מחקר או ניטור נרחב לעומת אזורים גאוגרפיים או בתי גידול שהיקף הנתונים לגביהם נמוך. במנהלת המארג התקבלה ההחלטה כי דו"חות מצב הטבע העתידיים יתבססו בעיקר על תכנית הניטור של המארג בתוספת נתונים שיספקו תמיכה למידע שנותנת התכנית .כל הנתונים שיצורפו לדו"ח יעברו ִּת ְקנּון לצורת הצגה אחידה .מקורות המידע הנוספים שישמשו את הדו"ח הם :נתונים משלימים ממחקרים המתבצעים באקדמיה; נתונים משלימים שאוספים גופים המנהלים שטחים :רשות הטבע והגנים ,קרן קיימת לישראל ,המשרד להגנת הסביבה ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר; מקורות נוספים שייבחנו ,כגון סקרי סביבה המתבצעים בחברה להגנת הטבע ,מכון דש"א (דמותה של הארץ) ומאגרי נתונים זמינים כדוגמת .BioGIS מטרתה של תכנית הניטור שמפעיל המארג היא לתת אומדן של מצב הטבע בישראל ,וזאת כדי לזהות שינויים משמעותיים שחלו בו .הכוונה בעיקר לשינויים המבטאים התדרדרות ופגיעה במגוון הביולוגי ובתפקודו (ברמות שונות – גנטיקה ,מינים ומערכות אקולוגיות) במטרה להציע דרכים לבלימת אותם שינויים .1תכנית הניטור 1גובשה בסיועם של מומחים מהארץ ומחו"ל ,ובהתחשב בתכניות אחרות בעולם שנסקרו למטרה זו .2,3התכנית בנויה על חלוקה לתריסר יחידות ניטור של מערכות אקולוגיות /אזורים גאוגרפיים .בכל יחידת ניטור נבחנים על פי רוב ארבעה גורמים המייצגים תהליכים ותמורות .כל גורם מחושב על סמך מדידה של מספר אינדיקטורים כדי לשקף את מצב הטבע •לתאר את מצב הטבע בארץ על בסיס הפרמטרים שנבחרו והוגדרו בתכנית הניטור. •לשמש כלי עבודה לקבלת החלטות ארגוניות או ממשלתיות ולסייע למנהלי שטחים. •לשמש אמצעי דיווח לציבור הרחב על מצב הטבע בישראל. •לשמש כלי דיווח לארגונים בין-לאומיים. 2.2קהל יעד דו"חות שונים בעולם פונים לקהלים מגוונים .בחלקן של המדינות יוצאים לאור מספר דו"חות (דוגמת שווייץ ובריטניה) ,ועל כן ניתן להתאימם לקהל ייעודי .רוב הדו"חות מנסים לפנות למגוון רחב של קהלים ,ועל כן הם בנויים וכתובים בהתאם .חלקם של הדו"חות מופנה למקבלי החלטות ולמנהלים בשטח בלבד (דו"ח מצב הסביבה פולין) או לחילופין לציבור הרחב בלבד (דו"ח מצב הטבע בריטניה) .כיוון שבישראל הדו"ח העיקרי על מצב הטבע יוצא בחסות המארג ,והוא הדו"ח המקיף ביותר ,מטרתו היא להיות נגיש למספר רב של קהלים. קהל היעד של דו"ח מצב הטבע של המארג הוגדר כך: בעלי עניין בניהול שטחים פתוחים :רשות הטבע והגנים ,קרן קיימת לישראל ,המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. מקבלי החלטות ,החברה האזרחית והקהל הרחב בישראל. תכניות מקבילות בעולם ,ארגונים ואמנות בין-לאומיים וארגוני סביבה בין-לאומיים. סקירת הספרות בנושא הובילה את המארג להכרה בחשיבות של הפריה הדדית ושאיבת ידע ומסקנות מארגונים שונים בעולם ,ועל כן הדו"ח יתורגם לשפה האנגלית ויאפשר חשיפה בקרב קהלים בעלי עניין ברחבי העולם. 36 באותה יחידת הניטור .התכנית מתבססת על עקרונותיהם של שני דו"חות עיקריים .העיקרון הראשון גורס כי גורמים שונים מנוטרים ביחידות הניטור השונות ,בהתאם לשאלות הנוגעות למערכת האקולוגית המיוצגת באותה היחידה ולמגבלות הניטור – עיקרון שנשאב מתכנית הפארקים האמריקאיתVital Signs Monitoring, the long term( 4 ecological monitoring of the National Park Service in the .)USAבאופן זה מנוטרים הנתונים שבהכרח מאפיינים את יחידת הניטור ומותאמים עבורה ,אך לא בהכרח נותנים תמונת מצב ארצית .העיקרון השני הוא להשתמש בשיטות דגימה אופייניות ,שמופיעות בדו"ח השני שתכנית הניטור מתבססת עליו .הדו"ח מכיל את התקן האירופי לתכניות ניטור של מגוון ביולוגי .מערך הדגימה של תכנית הניטור של המארג בצורתו הנוכחית כיום מתבסס על התקנים והעקרונות של ,5EBONE שפותחו עבור יבשת אירופה EBONE .פיתח גישה המאפשרת שילוב של ניטור תהליכים ארציים ואזוריים .אחת מהמטרות של EBONE היא לבחון את היעילות המדעית של שיטות הדגימה ,כמו גם את הכדאיות הכלכלית שלהן ביחס לתמורה המדעית .על כן ,שיטות הדגימה והפרוטוקולים של תכנית הניטור של המארג ביחידות הניטור מבוססים על פי תכנית זו. 2.4מבנה ותוכן סקירת הדו"חות הובילה למסקנה כי הדו"חות הבהירים והברורים ביותר לקריאה הכילו מבנה חוזר בין הפרקים השונים של הדו"ח, ועל כן אומצה אחידות במבנה של כלל הפרקים .חשוב היה למארג לשים דגש בדו"ח על מסקנות והמלצות .במובן זה ,אימצנו חלקית את התבנית של דו"ח מצב הטבע הבריטי ,והושם דגש על מסקנות סכמה המסכמת את הנושא ,ומאפשרת הנוגעות ליחידת הניטור ,כולל ֵ להציג בתוכה חקרי מקרה בעלי עניין .יושם דגש על ההמלצות (אם ישנן) ,כיוון שמטרת הדו"ח היא לאפשר למקבלי החלטות מצע איתן לקבלת החלטות. הדו"ח שיכלול את ממצאי תכנית הניטור יכיל במבנהו: פרק פתיחה ברמה הארצית .הפרק יתייחס להשפעות ולתהליכים ארציים ,ויתמקד באינדיקטורים הנבחנים. פרקים ברמה האזורית .הפרקים יתבססו על יחידות הניטור על פי השפעות ותהליכים ביחידות ,בהתאם לקבוצות אינדיקטוריות. כל פרק של יחידת ניטור יכלול: •תיאור של היחידה •תיאור של ההשפעות והתהליכים המנוטרים •תיאור סטטיסטי מקיף של ממצאי השדה על מצב הקבוצות האינדיקטוריות על פי שאלות הניטור •סינתזה של הנתונים ומסקנות סכמה מסכמת של ההשפעות והמצב +חקרי מקרה מייצגים • ֵ •המלצות 2.5שיטות מחקר שימוש בשיטות מחקר הוא כלי נפוץ בכתיבת דו"חות ותסקירים סביבתיים .השימוש בכלי זה מאפשר ליצור עבור הקורא מסגרת קריאה ברורה ואחידה ,היוצרת רצף הגיוני של הקשרים .במהלך השנים חלה התפתחות רבה במודלים .דו"חות מצב הסביבה משתמשים על פי רוב במודל ה ,DPSIRO-שמציג שרשרת של תגובות והקשרים. לעומת זאת ,בדו"חות העוסקים במגוון הביולוגי מקובל יותר השימוש במודל ה .)PSR) Pressure State Response-תכנית הניטור של המארג מבוססת על תהליכים ועל שינויים שמנוטרים ,והם מוגדרים כשאלות הניטור .לפיכך ,ניתן להציג את התכנית בהתאמה עבור כל יחידת ניטור ,ובהתאמה למודל PSRבמידת האפשר .בדו"ח מצב הטבע של המארג יוצגו בתחילה הלחצים ,האיומים והתהליכים; לאחר מכן תתקיים הערכת "מצבה של המערכת" על בסיס הנתונים שנאספו; לבסוף ,בהתאם למידע הקיים ,תובא התייחסות לתגובות הנגרמות מהפעילות האנושית ביחידות הניטור .נוסף על כך ,יוצגו עבור כל אחת מיחידות הניטור המלצות ,הכוללות תגובות ממשק שעשויות לשפר את מצב המערכת ככל הניתן ,לטובת שימור היחידה והמגוון הביולוגי המתקיים בה .חלק זה של הסיכום וההמלצות מתבסס על הדו"ח הבריטי ,שכל יחידה מקבלת בו התייחסות לגבי האופן שהיא מאוימת בו ,וכיצד ניתן לשמר ולשפר את מצב המגוון הביולוגי המצוי בה. 2.6תדירות חלק מדו"חות מצב הטבע היוצאים לאור בעולם נמצאים תחת חובה סטטוטורית .חובה זו לרוב מעגנת את תדירות יציאתם לאור .הדו"חות משקפים פעמים רבות תהליכים ארוכי טווח ,ועל כן ,אף על פי שלעתים הנתונים מנוטרים ונאספים מדי שנה בשנה ,הדו"ח יוצא לרוב אחת ל 5–3-שנים ,וזה הטווח הנפוץ והמקובל בעולם .טווח זה מאפשר לשקף תמורות ותהליכים על סקלת הזמן. ההחלטה שהתקבלה במסגרת המארג היא שהדו"ח יכיל אנליזה וסינתזה של כל אחד ממחזורי הניטור ,ושכל מחזור ניטור יימשך שנתיים .אי לכך ,דו"ח מצב הטבע יצא אחת לשנתיים. דוח מצב הטבע 2015 37 צילום :הילה גיל 38 :מקורות ) תכנית לאומית לניטור המגוון2011( . א, ופרבולוצקי,. נ,ברג.1 האקדמיה, המארג.הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל .הלאומית למדעים ) טיוטת הצעה לתכנית ניטור השטחים2010( . א,ברמן-רייזמן.2 . המארג,הפתוחים בישראל ) התכנית הלאומית2012( . א, פרבולוצקי,. א, גינזבורג,. נ,ברג.3 לניטור מצב הטבע והמגוון הביולוגי בשטחים פתוחים .256-262 ' עמ,3 גיליון. אקולוגיה וסביבה.בישראל 4.“Vital Signs Monitoring״, the long term ecological monitoring of the National Park Service in the USA. science.nature.nps.gov/im/monitor/SiteMap.cfm. 5.G. De Blust, G., Laurijssens, J., Van Calster, P., Verschelde, D., Bauwens, B., De Vos, J., Svensson, R.H.G., Jongman (2013) Design of a monitoring system and its cost-effectiveness; Optimization of biodiversity monitoring through close collaboration of users and data providers. Wageningen, Alterra, Alterra-Report 2393. 110 pp. 39 2015 דוח מצב הטבע חלק ג :תמונת מצב ארצית 2015 - 40 מה מצבו של הטבע בישראל? תמונת מצב ארצית מטרת חלק זה של הדו"ח היא להציג תמונה ארצית ,כמותית ככל שניתן ,של מצב הטבע בישראל – על בסיס ריכוז וניתוח נתונים שמקורותיהם הוזכרו לעיל .כמו כן ,נעשה מאמץ להשוות בין ממצאי הדו"ח הראשון של המארג (אחירון-פרומקין )2011 ,לדו"ח הנוכחי, ולבדוק את המגמות של גורמים ותהליכים נבחרים שהשפיעו בשנים ,2015–2011מאז פורסם הדו"ח הקודם.1 התכסית של שטחי יהודה ושומרון מופיעה במפות ,אך בהיעדר נתונים מספקים ,אזורים אלה לא נכללים בחישובים השונים ובניתוח הנתונים. * כל הנספחים ובהם הפירוט הטכני ,המוזכרים לאורך הדו"ח כולו, נגישים באתר האינטרנט של המארג. 1 במקרים מסוימים תוקנו נתונים ששימשו בדו"ח הקודם (לפירוט תהליכי עבודת הממ"ג ראו נספח א') ,ולפיכך במצבים אלה לא היה ניתן להשוות במדויק בין ממצאי שני הדו"חות .במקרים אלה נקבע המצב בהתאם לנתונים החדשים או המעודכנים שבידינו כיום. דוח מצב הטבע 2015 41 צילום :אורית גינזבורג 42 שינויים בהיקף השטחים הפתוחים בישראל רקע וחשיבות מרבית המערכות הטבעיות היבשתיות בישראל ,שיש בהן מגוון ביולוגי עשיר ,נמצאות בשטחים הפתוחים .אופיים של השטחים הפתוחים אינו אחיד ,וגם פריסתם על פני שטחה של ישראל אינה אחידה .נופים ומערכות אקולוגיות מטיפוסים שונים נמצאים באזורים שונים בארץ, ובכל אחד מהם מגוון ייחודי של אורגניזמים ושל קשרי גומלין ביניהם. 'שטחים פתוחים' מוגדרים כשטחי יבשה שאינם שטח בנוי (מבנים: מגורים ,תעסוקה ,תעשייה ומתקנים ביטחוניים; תשתיות :כבישים, מחלפים ,מסילות ברזל ושוליהם; בינוי חקלאי :בתי צמיחה) ,ואינם גופי מים (טבעיים או מלאכותיים). מכיוון שהטבע בישראל נמצא רובו ככולו בשטחים הפתוחים ,לשינויים בהיקף השטחים הפתוחים – יש השפעה ישירה על מצבו .שינויים אלה נובעים בעיקר מצמצום היקף השטחים הפתוחים בשל התמרתם לשטחים בנויים ולתשתיות ,ומפגיעה בקישוריות שבין יחידות פתוחות שונות (קיטוע). מה המצב? .1 בדו"ח הקודם דווח על היקף של כ 90%-שטחים פתוחים (19,836 קמ"ר) ,כ 8.1%-שטחים בנויים ( 1,800קמ"ר) ,וכ 2%-גופי מים .חמש שנים לאחר מכן אנו עדים לירידה של 0.5%בהיקף השטחים הפתוחים בכל הארץ ,וכיום השטחים הפתוחים הם כ 89.5%-מהשטח היבשתי של ישראל ( 19,763קמ"ר) .יחד עם כ 8.5%-שטח בנוי ( 1,863קמ"ר), וכ 2%-גופי מים טבעיים ומלאכותיים ( 444קמ"ר) הם מרכיבים את נוף הארץ .קצב הגריעה בהיקף השטחים הפתוחים נותר דומה בחמש השנים האחרונות לקצב בשנים שלפני כן :סדר גודל של כ 12-קמ"ר בשנה (איור .)1חשוב להדגיש כי השטחים הבנויים מרוכזים בעיקר מקו באר שבע וצפונה ,וכך גם מגמת הפיתוח (מפה .)1כאשר אנו בוחנים את הרכב השטח שהפך מפתוח לבנוי ,אנו מוצאים כי רבע ממנו היה שטח חקלאי שעבר התמרה ,ושלושה רבעים ממנו היו שטח פתוח טבעי. דוח מצב הטבע 2015 43 מנתונים ליישום וקבלת החלטות לחץ שימושי הקרקע במדינה צפופת אוכלוסין כישראל מוליד תכניות בנייה ופיתוח כמעט לכל שטח פתוח באזורי הביקוש .תכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה ,לפיתוח ולשימור (תמ"א )35 הגדירה עקרונות ברורים שמערכת התכנון אמורה לפעול לפיהם, אלא שהחלטות ממשלה סותרות לעתים את העקרונות הללו ,פוגעות בהליכים הסדורים כדי לקצר את שלבי התכנון ,ובסופו של דבר – פוגעות בשטחים הפתוחים (בן דוד ואבני .)2013 ,כדי שלא להמשיך בדרך זו ,אין מנוס מלפעול בצורה מושכלת ,מסודרת ואחראית בתכנון ,תוך שימוש במידע אמין ואיכותי המאפשר לבחון את ערכיותם האקולוגית, הנופית והתרבותית של השטחים הפתוחים ,ולהטמיע את הממצאים במדיניות התכנון הארצית ,המחוזית והמקומית (שטרן ואחרים.)2003 , איור – 1היקף השטחים הפתוחים בישראל .2013–1998 בשל שינויים שבוצעו במבנה הנתונים בין הדו"חות ,חישוב השטחים הבנויים המוצגים כאן בוצעו במתכונת זהה לזו של דו"ח ( 2010אחירון -פרומקין)2011 , 44 מפה – 1השטחים הפתוחים בישראל צילום :הילה גיל דוח מצב הטבע 2015 45 צילום :הילה גיל 46 שינויים בהרכב השטחים הפתוחים בישראל רקע וחשיבות השטחים הפתוחים בישראל כוללים מספר קטגוריות תכסית (כל העצמים הנייחים ,הטבעיים והמלאכותיים ,המכסים את פני השטח) עיקריות )1( :1חקלאות (מטעים ,2שדות )2( ,)3יער או חורש)3( ,4 שיחייה או בתת בני-שיח )4( ,5בתה עשבונית )5( ,6מדבר' )6( ,7שטח פתוח אחר' (שטח שהתכסית שלו אינה חקלאות ,יער/חורש ,בתה או מדבר ,דוגמת :גנים ציבוריים ,שולי חקלאות ,ערוצים וכו'). נוסף על צמצום ההיקף הכולל של השטחים הפתוחים ,גם להרכבם היחסי של סוגי התכסית ישנה השפעה מכרעת על מצב הטבע בהם. התמרה מכוונת של שטחים טבעיים לייעודים אחרים ,כמו חקלאות שרפות, וייעור ,או התרחשותם של אירועים חד-פעמיים לא מכוונים כמו ֵ שיטפונות או זיהום סביבתי בקנה מידה נרחב ,משנות את ההרכב, התפקוד והשירותים שהמערכות האקולוגיות מספקות לאדם. .2 1 בהתבסס בעיקר על נתוני המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). 2 עפ"י סיווג מפ"י בקטגוריות' :מטע עצי פרי'' ,דקלים'' ,מטע בננות'' ,זיתים'' ,גפנים'' ,הדרים', ו'-מטע דליל'. 3 עפ"י סיווג מפ"י בקטגוריות' :שטח מעובד' ו'-שטח בור'. 4 עפ"י סיווג מפ"י בקטגוריות' :חורש יער טבעי – דליל'' ,חורש יער – טבעי'' ,חורש יער טבעי – צפוף'' ,חורש יער טבעי – בינוני'' ,יער נטע אדם'' ,יער פארק'' ,חורשה'; וכן שטחים שסווגו בקטגוריה' :טרשים מכוסי צמחייה' ,שאחוז כיסוי הצומח שנמצא בהם גדול מ33%- (ראו מפה 5להלן). 5 עפ"י סיווג מפ"י בקטגוריות' :שיחים ובני-שיח'' ,סחף נחלים פעיל' ו'-סחף נחלים לא פעיל', שאחוז כיסוי הצומח בהם גדול מ( 33%-ראו מפה 5להלן). 6 על פי סיווג מפ"י בקטגוריה' :טרשים מכוסי צמחייה' ,כאשר אחוז כיסוי הצומח נמוך מ33%- (ראו מפה 5להלן). 7 מדרום לקו 200מ"מ גשם/שנה בממוצע רב-שנתי. דוח מצב הטבע 2015 47 מה המצב? מרבית השטחים הפתוחים בישראל הם שטחי מדבר בעלי אחוז כיסוי צומח נמוך ( 55%מהשטח) .כרבע מהשטחים הפתוחים משמשים לחקלאות ,ורק על כ 15%-הנותרים ישנן תצורות צומח שונות :כמחציתן חורש ים-תיכוני או יער נטוע ,ומחציתן תצורות צומח נמוכות יותר: שיחייה/בתת בני-שיח ובתות עשבוניות (איור ,2מפה .)2פירוט נוסף של השינויים בהרכב השטחים הפתוחים יתבצע בכל אחד מהפרקים המוקדשים לניתוח יחידות הניטור השונות. מנתונים ליישום וקבלת החלטות היות שמרבית שטחי מדינת ישראל הם מדבר ,עוצמת לחצי הפיתוח מתרכזת כאמור בעיקר באזור הצפון והמרכז ,ולפיכך דרוש בשטחים אלה תכנון קפדני וזהיר שבעתיים .במסגרת מדיניות התכנון המוסדרת יש לכוון את ייעודי הקרקע השונים ושימושיהם ואת פיזור האוכלוסייה הנגזר מכך ,בהתחשב באופי ובאיכויות של כל תא שטח והתאמתו לייעודים ולשימושים המוצעים .דוגמה לכך היא תהליך הפינוי של מתחמי מחנות צבא רבים באזורי הביקוש במרכז הארץ והעברתם לנגב .מתחמים אלה שבאזורי הביקוש ,ישמשו לאחר פינויים לבנייה למגורים ,לתעשייה ולמסחר .תכנון מושכל של השטח המיועד לבינוי, שמביא בחשבון גם את ערכיותם האקולוגית של מתחמיו השונים (כפי שמבוצע כיום טרם פינוי מתחם מחנה סירקין בפתח תקווה לדוגמה), יוכל להפיק את מרב התועלת שמספקות המערכות האקולוגיות לאדם – גם במתחמים הבנויים .מאידך גיסא ,בתהליך איתור השטחים להקמת מחנות הצבא בנגב הושקעה מחשבה רבה בהיבטים הכלכליים, התשתיתיים ,הדמוגרפיים ,הסוציולוגיים ,התרבותיים והביטחוניים, אולם התייחסות סביבתית רחבה יותר גם להיבטי הערכים האקולוגיים והנופיים – קיבלה משקל זניח ,אם בכלל (בר-אל ואחרים.)2009 , איור - 2הרכב השטחים הפתוחים בישראל 48 מפה - 2הרכב השטחים הפתוחים בישראל חלוקה ניהולית ושימושים של השטחים הפתוחים בישראל רקע וחשיבות שימושי הקרקע מעידים על אופי השימוש של האדם בשטחים הפתוחים ועל מידת האינטנסיביות שלו .אפשר ללמוד מהם בעקיפין על מידת ההשפעה האנושית על פעילות המערכת האקולוגית ,ולקבל הערכה על המידה שהמערכת יכולה להמשיך ולהתקיים באופן 'טבעי' או 'טבעי-למחצה' ולספק לאורך זמן את שירותי המערכת האקולוגית. כמו כן ,שימושי הקרקע השונים משקפים את החלוקה של השטח בין הגורמים השונים הקיימים בישראל המנהלים את השטחים הפתוחים, שלכל אחד מהם ישנן מטרות אחרות והשפעה אחרת על הטבע. שטחים חקלאיים הם מערכות אינטנסיביות – גידולי שדה ומטעים – המשפיעות על שטחים הסמוכים אליהן גם מעבר לגבולות שטחן ,בשל השפעות שוליים כמו דליפת חומרי הדברה ודישון ,סחף קרקע ,זיהום אור ורעש וכד' .לעומת זאת ,שטחי מרעה של צאן ובקר מאפשרים תפקודי חיים שונים לחלק מהאורגניזמים החיים במרחב החקלאי ובמרחב הטבעי שבסביבתו ,אם כי גם הם משפיעים במידה לא מעטה על הרכב חברות החי והצומח (רוזנפלד.)2010 , קק"ל מנהלת שטחים שונים ומגוונים :מיערות הנטועים במינים מחטניים בלבד ,דרך יערות מעורבים של מחטניים ורחבי-עלים שונים ,עבור בנטיעת חלקות של עצי ארץ-ישראל ,ועד שטחי חורש טבעיים .שטחים אלה משמשים כחורש טבעי ,שטחי יערות נטועים ,חניונים ,ואתרי טבע שקק"ל מפעילה ומתחזקת – ולכולם רמות השפעה שונות על המגוון הביולוגי של ישראל, השטחים שמנהלת רשות הטבע והגנים הם שמורות הטבע והגנים הלאומיים .אופי פעולות הממשק ומידת האינטנסיביות של השימוש בהם משפיעים על המגוון הביולוגי ועל תפקודן של המערכות האקולוגיות גם בשטחים הללו. מה המצב? .3 כמה שטח פתוח מנהל כל גורם? כשליש מהיקף השטחים הפתוחים בישראל מנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים (שמורות טבע וגנים לאומיים) ,וחלק גדול משטחים אלה משמשים גם שטחי אש של צה"ל .כרבע מהשטחים הם חקלאיים (מטעים וגידולי שדה) ,כעשירית – מנוהלים על ידי קק"ל (יערות, דוח מצב הטבע 2015 49 חניונים ואתרי טבע) ,וכשליש נוסף הוא 'שטח פתוח אחר' – כל שטח פתוח שאינו אחד משימושי השטח האחרים שהוגדרו (איור ,3מפה .)3 שטחי מרעה ושטחי אש אינם מוצגים במפה זו ,היות ששטחים אלה חופפים לרוב לשטחי שמורות טבע ולשטחים בניהול קק"ל .פירוט נוסף של החלוקה הניהולית ושימושי השטחים הפתוחים יתבצע בכל אחד מהפרקים המוקדשים לניתוח יחידות הניטור השונות. לדיון בוועדות התכנון .בהשוואה לדו"ח הקודם ,חלה עלייה של כ7%- בהיקף שמורות הטבע המוכרזות ,בעיקר בשל הכרזתן של שמורות מאושרות .כמו כן ,חל גידול משמעותי בהיקף של כ 2.5 %-בהיקף השטחים שהציעה רשות הטבע והגנים להפוך לשמורות (איור .)4 איור - 4שינויים בהיקף שטחי שמורות טבע בישראל איור - 3חלוקה ניהולית ושימושים של השטחים הפתוחים בישראל מה הם השינויים שהתרחשו בהיקף השטחים הפתוחים שבניהולו של כל אחד מהגורמים? שטחים בניהול רשות הטבע והגנים: שמורות טבע שמורות טבע מוכרזות הן כיום כ 21%-מכלל שטח מדינת ישראל ( 4,645קמ"ר) .נוסף על כך ,גופי התכנון והמשרדים הנוגעים בדבר, למעט משרד הפנים ,אישרו להכרזה 352קמ"ר נוספים (שמורות מאושרות .רמ"י מאשרת לרשות הטבע והגנים לנהל אותן בדומה לשמורות מוכרזות) .הופקדו לדיון בוועדות התכנון 172קמ"ר (שמורות מופקדות) ,ומוצעים 1,739קמ"ר נוספים (שמורות מוצעות) – חלק מהם מסומנים בייעוד זה בתמ"א ( 8תכנית המתאר הארצית לגנים לאומיים ,שמורות טבע ושמורות נוף) ,וחלק מהם שטחים שלא נכללו בתמ"א ,8ורשות הטבע והגנים הציעה שישמשו שמורות טבע – אחרי שאושרה תמ"א .8סטטוס זה מייצג מצב של שטחים שטרם הגיעו 50 גנים לאומיים גנים לאומיים מוכרזים הם כ 0.9%-מכלל שטח מדינת ישראל (190 קמ"ר) .אושרו להכרזה כגנים לאומיים 36קמ"ר נוספים 11 ,קמ"ר הופקדו לדיון בוועדות התכנון ,ומוצעים 48קמ"ר נוספים ,שטרם הגיעו לדיון בוועדות התכנון .בהשוואה לדוח הקודם ,חלה עלייה בהיקף הגנים הלאומיים בכל הקטגוריות :נוספו 1.67קמ"ר גנים מוכרזים 11 ,קמ"ר אושרו מאז 2010כגנים לאומיים 5.57 ,קמ"ר הופקדו לדיון בוועדות התכנון ,ו 18.35-קמ"ר נוספים הוצעו ע"י רשות הטבע והגנים לשמש כגנים לאומיים (איור .)5 איור - 5שינויים בהיקף שטחי גנים לאומיים בישראל שטחים בניהול קק״ל תמ"א – 22תכנית מתאר ארצית ליער וייעור – 1עוסקת ב1.606- מיליון דונם ( 1,606קמ"ר) .קק"ל מנהלת 1.031מיליון דונם מתוכם ( ,)64.2%ונוסף על כך גם שטחי יער קיימים שאינם נכללים בתמ"א .22כלל שטחי היער שמנהלת קק"ל (שכאמור ,אינם בהכרח בחפיפה עם תמ"א )22מהווים כ 8%-מכלל השטחים הפתוחים. שונו ייעודי שטחים בהיקף של כ 2.3%-מסך כל השטח המוגדר בתמ"א. כיום מבצעת קק"ל תהליך של תכנון ואישור סטטוטורי נרחב של שטחי תמ"א 22ושל שטחי היערות בניהולה שאינם נכללים בתמ"א .תהליך תכנון זה כלל הכנת 220תכניות מתאר מפורטות ליערות ,שמתוכן אושרו עד היום ,131ולפחות 41נמצאות בשלב של הפקדה (איור .)6 מאז 2010לא חל שינוי משמעותי בשטחי תכניות היער המפורטות שבניהול קק"ל שאושרו ,כך שניתן לציין את רמת ההגנה הגבוהה של שטחי תמ"א 22בהקשר זה. שמירת ערכי הטבע ,התרבות והנוף .זאת ,כחלק מתפיסת החקלאות כבת-קיימא ,שהיא מרכיב חשוב בחזון משרד החקלאות ופיתוח הכפר. חקלאות שטח פתוח שטחים אלה כוללים מטעים וגידולי שדה בלבד ,ללא שטחי מרעה, מדגה וחקלאות מבונה (בתי צמיחה). מטעים נטועים על פני כ 5%-מהשטחים הפתוחים ,ללא שינוי של ממש בהשוואה לדו"ח הקודם ( 975קמ"ר לעומת 970קמ"ר בהתאמה). שדות חקלאיים הם כ 20%-מהשטחים הפתוחים ,וגם כאן לא חל שינוי משמעותי בהיקפם ( 3,899קמ"ר לעומת 3,822קמ"ר בהתאמה). מנתונים ליישום ולקבלת החלטות מגמת קידום ההליכים הסטטוטוריים להסדרת ההגנה על שטחים פתוחים ערכיים – חשובה ,ויש להמשיכה .יש לבחון בראייה ארצית את מצבן של המערכות האקולוגיות שנמצאות בסיכון ,ולתת דגש על הגנתן (רותם ואחרים .)2013 ,בעניין השטחים החקלאיים ,הרי שבהיקפם לא חל שינוי משמעותי .עם זאת ,הדרך שהשטחים מנוהלים בה משפיעה רבות על יכולתם לשמש מסדרונות אקולוגיים למעבר חי וצומח בין שטחים איכותיים יותר .יש ליישם הלכה למעשה את עקרונות התכנית לפיתוח הכפר (פרום-אריכא ,)2015 ,תוך הקפדה על 1 קק״ל מנהלת הן שטחי יער שהוגדרו במסגרת תמ״א 22הן שטחים שנמסרו לניהולה על ידי ִמנהל מקרקעי ישראל ושאינם בתחומי תמ״א ,22בהתאם להחלטה מס׳ 1045של ִמנהל מקרקעי ישראל (.)18.5.2005 מפה - 3חלוקה ניהולית ושימושים של השטחים הפתוחים בישראל איור - 6תכניות קק״ל .תמונת מצב 2014 דוח מצב הטבע 2015 51 צילום :הילה גיל 52 שינויים במצב ההגנה על שטחים פתוחים בישראל רקע וחשיבות כמו מרבית המדינות הנאורות ,ישראל מכירה בחשיבות השמירה על המערכות האקולוגיות לקיום האנושי ,ואף התחייבה לכך בחתימתה על אמנות בין-לאומיות (ראו חלק ראשון "דו"חות מצב הטבע – מבט אל העולם" סעיף .)2.1הכרה זו באה לידי ביטוי בהקניית הגנה חוקית לשטחים מפני פיתוח ,באמצעות הכרזה עליהם כעל שמורות טבע, גנים לאומיים או שטחי יער .כמו כן ,קיימת חקיקה המקנה הגנה למינים ,לקבוצות מינים ולתופעות טבע ייחודיות ,באמצעות הכרזה עליהם כערכי טבע מוגנים ובהפעלת ממשק הגנה מתאים בשטחים המוגנים ומחוצה להם. מספר השמורות והיערות המוגנים ,גודלם ,מיקומם ,ערכי הטבע שהם מגנים עליהם ,סמיכותם זה לזה ואופן ניהולם ,משפיעים על היכולת להגן על המערכות האקולוגיות שבהם .הגנה זו משולבת בתהליכי התכנון המרחבי בישראל ,ומתבטאת לאחר מכן בפעילויות ממשק ופיקוח. מידת ההגנה על שטחים פתוחים תלויה ברמת ההגנה הסטטוטורית (בחוקי התכנון) המוקנית להם .שטחים בעלי 'הגנה גבוהה' הם: • שמורות וגנים לאומיים שהוגדרו כשטחים שעברו את כל תהליכי התכנון וההכרזה או שאושרו בוועדות התכנון וטרם הוכרזו על ידי שר הפנים (שטח מאושר כשמורה או כגן לאומי). • שטחי יער שעברו תהליך דומה של ִאשרור ,וכן יערות נטועים הכלולים בתמ"א .22 שטחים בעלי 'הגנה בינונית' הם: • שטחים שרשות הטבע הגנים מציעה להפוך לשמורות ,והחלו לגביהם הליכי תכנון (שטח שהופקד לדיון בוועדות התכנון). • שטחי יערות קק"ל שמחוץ לתמ"א ,22והחלו לגביהם הליכי תכנון (שטח שהופקד לדיון בוועדות התכנון). .4 שטחים 'חסרי הגנה' הם: כל שאר השטחים שטרם הופקדו לדיון בוועדות התכנון (כולל שטחים שהחלו לערוך לגביהם תכנון מפורט אך טרם הופקדו ,שטחים שרשות דוח מצב הטבע 2015 53 הטבע והגנים מציעה שישמשו שמורות או גנים לאומיים ,או שטחים שמציעה קק"ל שישמשו יערות – וטרם החלו לגביהם כל הליכי תכנון). מה המצב? מרבית השטחים הפתוחים בישראל – כשני שלישים ,אינם מוגנים סטטוטורית (איור .)6מרביתם – שטחים חקלאיים ,והשאר – שטחים המוצעים על ידי רשות הטבע והגנים וקק"ל להיות שמורות טבע ,גנים לאומיים או יערות קק"ל ,אך טרם החלו בהליכי תכנון. איור - 6רמת ההגנה הסטטוטורית על השטחים הפתוחים בישראל מנתונים ליישום וקבלת החלטות מלבד קידום ההליכים הסטטוטוריים להסדרת ההגנה על שטחים פתוחים ערכיים ,כפי שצוין לעיל ,יש להדגיש את חשיבותם של השטחים החקלאיים ,בייחוד כאשר הם מנוהלים בגישה בת-קיימא רחבה .כאשר אופן הניהול תומך סביבה ,לשטחים החקלאיים פוטנציאל גדול לתפקד כמסדרונות אקולוגיים למעבר חי וצומח לשטחים שהטבע בהם עשיר ומוגן יותר (סקוטלסקי.)2010 , מפה - 4רמת ההגנה הסטטוטורית על שטחים פתוחים בישראל 54 הצומח המעוצה בישראל רקע וחשיבות הצמחים המעוצים הם מרכיב מרכזי בכל מערכת אקולוגית יבשתית. הם מהנדסי סביבה 1המעצבים את בית הגידול ומשפיעים על הרכב חברות הצמחים ובעלי החיים המצויים במערכת .המבנה הנופי של הצומח המעוצה :צפיפות הצמחים ,גובהם ,הכתמיות והקיטוע ,יוצרים סביבה המתאימה יותר למינים מסוימים ופחות למינים אחרים .לכן, שינוי במבנה הנוף מוביל במשך הזמן לשינוי גם במגוון בעלי החיים. ירידה בכמות המעוצים יכולה להיגרם באופן טבעי כתוצאה מבצורת, שרפה ,כריתה או רעייה .בניגוד או כתוצאה מפעילות אנושית כגון ֵ לכך ,תהליכי השיקום הטבעי של צמחים לאחר הפרעה מגדילים את כמות הצמחים המעוצים ואת כסותם ,וגורמים לסגירת הנוף בחורשים וביערות .יערות וחורשים צפופים ,סגורים ומוצלים מתאימים פחות לשמש כבתי גידול עבור צמחים הזקוקים לאור השמש ,ועבור בעלי חיים רבים הזקוקים למרחב פתוח ,ולכן היסגרותם של חורשים ויערות גורמת לירידה במגוון הביולוגי ביחס לנוף כתמי .נוסף על כך ,עלייה בצפיפות מגדילה באופן משמעותי את עומס הביומסה ,וכתוצאה מכך לשרפות .זיהוי המגמה של השינויים בצומח המעוצה ֵ גדלה הסכנה ֵ והבנת הסיבות להם יכולים לסייע בתהליכי קבלת ההחלטות באשר לפעולה שיש לנקוט כדי להגיע למצב הרצוי ,ובהיערכות מוקדמת לשינויים הצפויים. בתכנית הניטור הארצית בישראל מתקיים מעקב אחר מצב הצומח המעוצה והשינויים החלים בו ,בעיקר באמצעות נתוני חישה מרחוק.2 חישה מרחוק מאפשרת כיסוי שטח נרחב ובחינת השינויים לאורך שנים – כולל ניתוח נתונים מהעבר .מעקב אחרי אזורים שמתרחשים בהם שינויים ובחינת אופיים יכול ללמד גם על אודות הגורמים להם. מה המצב? מפה מספר 5היא המפה הראשונה מסוגה ,המתארת ברמת הפרדה (רזולוציה) גבוהה את צפיפות הצומח המעוצה בכל ישראל ,נכון לשנת .5 1 מין מהנדס סביבה הוא מין ביולוגי שיוצר ,משנה או הורס באופן משמעותי את בית הגידול שהוא נמצא בו ,ובעשותו כך ,משפיע על דגמי תפוצתם של מיני אורגניזמים אחרים. 2 איסוף מידע מאזור נתון ללא מגע ישיר עמו ,באמצעות גלאי מכני ,אלקטרוני או אופטי בתחומים שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי (דוגמת אנטנת רדיו ,מצלמה או גלאי תרמי) ,המותקן על פני הקרקע ,במטוס או על לוויין. דוח מצב הטבע 2015 55 .2010מפות המתארות צפיפות צומח מעוצה יוצרו בעבר ברמת הפרדה נמוכה יותר (למשל .)Levin et al., 2007 :מפה זו ,שיוצרה מתצלומי אוויר ברמת הפרדה גבוהה לכל הארץ ,תשמש בסיס להשוואה בעתיד של שינויים שיתרחשו באזורי הארץ השונים – בשיעור הכיסוי של הצמחים המעוצים – שחשיבותם הרבה והשפעתם על המערכות האקולוגיות תוארו לעיל. במפה ניתן לראות בבירור את השתקפות צפיפות הצומח המעוצה בחבלים הפיטוגאוגרפיים של ישראל :צפיפות צומח גבוהה בחבל הים בספר הים-תיכוני וצפיפות נמוכה באזורים תיכוני ,צפיפות בינונית ְ הצחיחים (לתיאור שיטת המיפוי ואופן החישוב ,ראו נספח ב'). מפה - 5אחוז כיסוי הצומח המעוצה בישראל 56 שינויים משמעותיים במצב הצומח המעוצה לאורך השנים -מגמות מובהקות: רקע וחשיבות שינויים במצב הצומח המעוצה נגרמים כתוצאה מהשפעות שונות. חשוב להבחין בין הגורמים השונים המעודדים תהליכים שונים במצב הצומח .הבנה של התהליך ושל הגורמים לו מאפשרת היערכות וטיפול מוקדם .כאשר מדובר בתהליכים בעלי מגמה ברורה ,ניתן לחזות את השינוי ולעתים לטפל בו בהתאם ,או לפחות להיערך לשינוי במועד. כדי לבחון את השינוי במצב הצומח המעוצה לאורך השנים נעשה שימוש בנתוני לוויין .מנתונים אלה ניתן לחשב מדד למצב הצמחייה (מדד .)NDVI1ערך זה חושב עבור כל שנה בין השנים .2013–2001עליה במדד ה NDVI-מסמנת עלייה בקצב ההטמעה (פעילות פוטוסינטית) ומצביעה על מגמה חיובית במצב בריאות העצים .ירידה במדד הNDVI- מסמנת ירידה בקצב ההטמעה ,ומצביעה על מגמה שלילית במצב הצומח. שינויים מובהקים מתארים תהליכים מתמשכים בעלי מגמות ברורות במצב הצומח המעוצה בין השנים ( 2013–2001לפירוט שיטות החישוב, ראו בנספח הטכני של מסמך זה). מה המצב? .6 מפה 6מציגה מספר תהליכים ומגמות ברורים ,המתרחשים באזורים שונים בארץ ,לעתים במגמות הפוכות זו מזו: מגמות ברורות של ירידה במצב הצמחייה ניתן לראות ביערות שמדרום לבית שמש ,ובהם יער יתיר ,יער להב ,יער אמציה והחורש הטבעי ממזרח ללכיש ,וכן ביערות הכרמל ובמספר אזורים מצומצמים בגליל העליון .ביערות הכרמל ,המגמה השלילית המובהקת מנוגדת למגמה הכללית בגליל ,שם אנו עדים למגמה ברורה של עלייה במדד ,המעידה על עלייה בצפיפות המעוצים ביערות ובחורשים .המשמעות היא שגם השרפה הגדולה שהתרחשה בכרמל בשנת ,2010יערות הכרמל ֵ ללא לשרפה .מגמות אלה, ֵ היו במגמה ברורה של התייבשות ,עוד קודם של ירידה במצב בריאות הצומח המעוצה ,מעידות על תהליך ארוך 1 NDVIהוא סמן לרמת הפוטוסינתזה והביומסה של צומח בתא השטח הנדגם ,ובשל כך משמש סמן לבריאות הצומח ולכמותו .לפירוט שיטת המיפוי ואופן החישוב ,ראו נספח טכני. דוח מצב הטבע 2015 57 ומתמשך של השפעות שינוי האקלים ,המתבטאות ברצף של שנות בצורת .בישראל הוגדרו שלושה סוגי בצורת :בצורת אקלימית ,2בצורת חקלאית 3ובצורת הידרולוגית .4מאז קום המדינה התרחשו ארבעה אירועים של רצף שנות בצורת (שלוש שנות בצורת רצופות ומעלה): .2011–2004 ,2001–1999 ,1991–1989 ,1962–1956בעשורים האחרונים ניכרת מגמה של החמרה הן בעוצמת הבצורות (בצורת 2001–1999 הייתה החמורה מאז תחילת התיעוד) הן במשכן (בצורת 2011–2004 הייתה הארוכה ביותר מאז תחילת התיעוד) .השלכות אפשריות של בצורת הן :תהליך מדבור – פגיעה בחקלאות ,פגיעה במקורות המים שרפות .במסגרת התחזית לשינוי האקלים ועלייה בסכנת התרחשות ֵ בקנה המידה העולמי ,התחזית המקומית לעשורים הקרובים צופה בארץ עלייה בכמות גלי החום ,ירידה בכמות הגשמים ועלייה במספר שנות הבצורת ,בחומרתן ובמשכן .כתוצאה מכך ,ילך ויגבר תהליך המדבור (לקוח מנתוני השירות ההידרולוגי ותחזיות רשות המים). כאמור ,מגמות ברורות של עלייה במצב הצמחייה ,המצביעות על תהליכי שיפור בבריאות הצומח המעוצה (הצפיפות והחיוניות שלו) ניתן לראות בגליל ,וכן בגולן ,בשומרון באזור שמורת נחל קנה ,וביער אום-צפא. 2 שנה שבה כמות המשקעים הממוצעת נמוכה ב 25%-מהממוצע הרב-שנתי לאותו אזור. 3 כאשר תפרוסת המשקעים גורמת נזקים לחקלאות (למשל ,אם מתרחש איחור משמעותי במועד תחילת ירידת המשקעים). 4 כאשר מאגרי המים העיליים והתת-קרקעיים אינם מתמלאים בקצב הרצוי ,גם אם כמות הגשם הכללית אינה נמוכה מהממוצע הרב-שנתי (לדוגמה ,בשל הפוגות ארוכות בין אירועי גשם ,התרחשות אירועי גשם חזקים שבהם מרבית המים אובדים בנגר עילי ואינם מספיקים לחלחל ,גלי חום בין אירועי גשם שמייבשים את הקרקע ,ושאיבת יתר של מי תהום). 58 מפה - 6שינויים משמעותיים במצב הצומח המעוצה בין השנים 2013–2001 שינויים קיצוניים במצב שרפות: הצומח – השפעת ֵ רקע וחשיבות כאמור לעיל ,חשוב להבחין בין תהליכים הדרגתיים המובילים לשינויים איטיים המתפרסים על פני טווח זמן ארוך ,לבין שינויים חדים שמתרחשים בפתאומיות ומשנים בצורה קיצונית את מצבו של שרפות ,שיטפונות או חישוף הנדסי של קרקע כחלק בית הגידול ,כמו ֵ מהכשרתה לפיתוח מבונה או להנחת תשתיות .בדומה לתהליכים הדרגתיים שנידונו קודם לכן ,גם תהליכים הגורמים לשינוי חד ניתן לעתים לצפות מראש ,וכך להקטין את הסתברות התרחשותם ,או לפחות להיערך אליהם מבעוד מועד. מה המצב? מפה 7מתארת את כל השטחים ששטחם מעל 10דונם שנשרפו בין השנים ( 2013–2000המפה מבוססת על נתוני התוצר MCD451הנגזרים מחיישן MODISשעל הלוויין ,TERRAראו נספח ב') שרפות בהר מירון במלחמת לבנון השנייה ()2006 ֵ השרפות שהתחוללו בשמורת הר מירון במפנים ניתן לראות את תוצאות ֵ הצפוני והצפוני-מזרחי בזמן מלחמת לבנון השנייה (מסגרת 1במפה). השרפה הגדולה בכרמל ()2010 ֵ השרפה הגדולה בכרמל .ניתן לראות היטב את בדצמבר 2010התרחשה ֵ השרפה (מסגרת 2במפה). ֵ הירידה החדה באחוז כיסוי הצומח באזור שרפות חוזרות ונשנות בשטחי אש של צה״ל ֵ ששרפות חוזרות ונשנות בהם שנה ֵ ניתן לראות כי מרבית השטחים אחר שנה הם שטחי אש ,שהצבא מקיים בהם אימונים באש חיה. מדובר בעיקר ברמת הגולן (מסגרת ,)3בגלבוע (מסגרת ,)4בשיפולי השומרון (מסגרת )5ובשפלת יהודה (מסגרת .)6 .7 1 http://modis-fire.umd.edu/Burned_Area_Products.html דוח מצב הטבע 2015 59 שרפות שהתרחשו בין השנים .1 .2013–2000שרפות בהר מירון במלחמת מפה ֵ - 7 לבנון השניה ( .2 )2006השריפה בכרמל ( - 6-3 )2001שרפות חוזרות ונשנות בשטחי אש של צה"ל .3 .רמת הגולן .4גלבוע .5שיפולי השומרון .6שפלת יהודה 60 רשימת מקורות אחירון-פרומקין ,ת .)2011( .דוח מצב הטבע .2010המאר"ג (מערך אקולוגי רב-גורמי) ,בחסות האקדמיה הישראלית למדעים. satellite observations. Global Ecology and Biogeography 8, 501-508. doi: 10.1046/j.1365-2699.1999. בן דוד ,א ,.אבני ,נ( .עורכים) .)2013( .איומים בתחום התכנון והבנייה בשמירה על השטחים הפתוחים בישראל .דוח החברה להגנת הטבע – איומים לשנת .2013החברה להגנת הטבע. בר-אל ,ר ,.מלול ,מ ,.רוזנבוים ,מ .)2009( .העברת בסיסי צה"ל לנגב: עקרונות וקווים מנחים ראשוניים .בר-אור פיתוח כלכלי בע"מ. סקוטלסקי ,א .)2010( .מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים :עקרונות לתכנון ולממשק חקלאי .נקודת ח"ן. פרום-אריכא ,ר .)2014( .תכנית פיתוח הכפר בישראל .2020–2015 משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר. שטרן ,א ,.רבינוביץ ,נ ,.נעלי-יוסף ,ח .)2002( .מדיניות וכלים לשמירה על שטחים פתוחים .סביבותכנון בע"מ ,סדן-לובנטל בע"מ ,לרמן אדריכלים בע"מ. רוזנפלד ,א .)2010( .השפעת רעייה של בקר וצאן על בעלי חיים אחרים במערכת האקולוגית .סקר ספרות והמלצות לממשק רעייה. הוגש לרשות הטבע והגנים ,חטיבת מדע. רותם ,ד ,.וייל ,ג ,.וולצ'אק ,מ ,.אמיר ,ש .)2013( .מערכות אקולוגיות טבעיות בישראל .רשות הטבע והגנים. Levin, N., Shmida, A., Levanoni, O., Tamari, H., Kark, S. (2007). Predicting mountain plant richness and rarity from space using satellite-derived vegetation indices. Diversity and Distributions 13, 692-703. Roderick, M. L., Noble, I. R., Cridland, S. W. (1999). Estimating woody and herbaceous vegetation cover from time series דוח מצב הטבע 2015 61 חלק ג:תמונת מצב החורש הים-תיכוני 2015 - 62 מטרת חלק זה של הדו"ח היא להציג תמונת מצב עדכנית של יחידת ניטור נבחרת אחת – החורש הים-תיכוני. הפרק מתאר את החלוקה המרחבית והניהולית של החורש בישראל, ובוחן את התהליכים וההשפעות העיקריים שמעצבים כיום את דמותו: היסגרות ופתיחה של החורש; התבססות של אורנים צעירים שמקורם ביער הנטוע ,בשטחי חורש טבעי; השפעת יישובים על הרכב חברות בעלי חיים (יונקים ,עופות ופרפרים) בחורש. פרק זה מבוסס על ממצאי מחזור הניטור הראשון ,שהתקבלו מתכנית הניטור הלאומית של המארג ,וכוללים סקרי שדה ושיטות חישה מרחוק. מבנה פרק זה ישמש מודל לפרקי יחידות הניטור האחרות ,שייכתבו בדו"ח מצב הטבע המלא שייצא לאור במהלך שנת .2016 המאפיינים והחשיבות של החורש הים-תיכוני בישראל מערכות אקולוגיות ( )Ecosystemsים-תיכוניות קיימות לרוב על קרקעות דלות יחסית במינרלים (נוטריינטים) הדרושים לצמחים, באזורים חופיים בשוליים המערביים של יבשות ,בין קווי רוחב 40–30 בשני חצאי כדור הארץ – הצפוני והדרומי .בעקבות זרמי האוקיינוס, מתאפיין האקלים הים-תיכוני בקיץ ארוך ,חם ויבש ,ובחורף קצר, גשום ומתון ( .)Cowling et al., 2005אקלים זה משפיע מאוד על תפוצת מיני הצמחים ובעלי החיים במערכת האקולוגית הים-תיכונית. המערכת האקולוגית הים-תיכונית נשלטת על ידי תצורת צומח שהעצים השליטים בה הם ירוקי-עד ובעלי עלים נוקשים .חברה זו יוצרת בדרך כלל נוף מעוצה סבוך שגובהו עד 6מ׳ ,בעל גזעים רבים ומופעים שונים המשתנים כתלות בכמות המשקעים השנתית הממוצעת ,בטמפרטורת החודש הקר ביותר ,בסוג המסלע והקרקע ,בטופוגרפיה ובהשפעות האדם (פרבולוצקי ושקדי.)2013 , .1 דוח מצב הטבע 2015 63 ייחודה של המערכת האקולוגית הים-תיכונית (פרבולוצקי ושקדי)2013 , מערכות אקולוגיות ‘ים-תיכוניות׳ קיימות בחמישה איזורים שונים ומרוחקים בעולם :מסביב לים-התיכון ,במרכז קליפורניה ,בחלק מארץ הכף בדרום-אפריקה ,בדרום-מערב ודרום אוסטרליה. אזורים אלה מהווים אחוזים בודדים משטחו של כדור הארץ, אך הם מאכלסים כחמישית ממיני הצמחים העילאיים (בעלי הזרעים) בעולם .נוסף על כך ,אגן הים-התיכון נחשב לריכוז השלישי בחשיבותו בעולם של מיני צמחים אנדמיים (שתפוצתם מוגבלת לאזור זה בלבד). תצורות הצומח העיקריות בחבל הים-תיכוני בישראל (סבר ואחרים)2014 , •יער ( :)forestטבעי או נטוע .תצורת צומח של עצים גבוהים בעלי גזע ראשי ,ובעלת שכבתיות ברורה. •חורש ( :)maquisתצורת הצומח הנפוצה ביותר באזור הים-תיכוני תצורה של עצים ,שיחים ומטפסים הגדלים במעורב .שולטים בה עצים נמוכים או שיחים גבוהים ,קשי-עלים וירוקי-עד ,וכיסוי הצומח רציף וצפוף ,ללא שכבתיות ברורה. •שיחייה (גריגה – :)garigueתצורת צומח ששולטים בה שיחים, והיא בדרך כלל צורת מעבר סוקצסיונית – כשלב ביניים בדרך מבתת בני-שיח או מבתה עשבונית אל תצורת החורש ,עם מעבר הדרגתי ביניהן. •בתת בני-שיח ( :)bathaתצורת צומח ששולטים בה בני-שיח, ומרובים בה בדרך כלל גם גאופיטים ועשבוניים רב-שנתיים וחד-שנתיים. •בתה עשבונית ( :)grasslandתצורת צומח חסרת צמחים מעוצים הנשלטת על ידי צמחים עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים. 64 היכן נמצא החורש הים-תיכוני בישראל? מרבית חלקה הצפוני של ישראל ,הנמצאת במזרח אגן הים תיכון, מאופיין במערכת אקולוגית ים-תיכונית ,שללא הפרעה קיצונית גדלים בה טיפוסים שונים של חורש .מערכת זו מגיעה לאורך מישור החוף דרומה עד לאזור אשקלון ,ובשדרת ההר המרכזית עד לדרום הרי יהודה (למעט המפנים המזרחיים של השומרון ויהודה) .המסלע האופייני לאזורים אלה מורכב מסלעי משקע ימיים מתקופות הקרטיקון התחתון, הקנומן ,הטורון ,הסנון והאיאוקן ,שמכילים בעיקר גיר ,דולומיט ,קירטון, חוואר ,חרסית ונארי .הקרקעות ,שנוצרות כתוצאה מבליית סלע האם, מתהליכי השקעה של חומר הנישא ברוח ,מסחיפה ומשטיפה של מי-הגשם ,הן על-פי רוב :טרה-רוסה ,רנדזינה בהירה ורנדזינה חומה (וייזל .)1991 ,החורש מופיע בעיקר בגבעות השפלה ובשדרת ההר. במישור החוף לא מתפתח חורש ,כנראה בשל ההשפעות המתמשכות של האדם ,סוג הקרקע ,האקלים וקשרי הגומלין ביניהם (פרבולוצקי ואחרים.)1992 , במסגרת דו״ח זה מופו שטחי החורש הים-תיכוני בישראל תוך שימוש במדד ( NDVIמדד המייצג את מצב הצומח המעוצה ,)1שחושב בעזרת שיטות דימות של חיישני לוויין. האחריות הניהולית על שטחי החורש בישראל בישראל מנוהלים שטחי החורש על ידי שני גופים עיקריים :רשות הטבע והגנים (רט״ג) ,והקרן הקיימת לישראל (קק״ל) .רט״ג אחראית על ניהול שטחי החורש שנמצאים בתחומי שמורות טבע וגנים לאומיים. השטחים מנוהלים בהתאם להוראות חוק גנים לאומיים ,שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה ,תשנ״ח – .1998לכל שמורה מוכרזת נכתב ברט״ג תיק ממשק ,המגדיר את מטרות השמורה ,ומפרט אילו פעולות תבוצענה כדי להשיג אותן .הפעולות יכולות להיות :שימור, 1 .2 מדד ) NDVI (Normalized Difference Vegetation Indexמתקבל מנתוני חיישן OLIשנמצא על לוויין .LANDSAT8כדי להגדיר מהו חורש ,נקבע תחילה ערך סף למדד הצומח .ערך זה תלוי בכמויות המשקעים באזור הנבדק .כל פיקסל הוגדר כמכיל צומח אם ערך האינדקס היה גבוה מערך הסף .לאחר מכן ,חושב הערך המזערי של המדד במהלך התקופה היבשה .ערך זה מייצג את מצב הצומח המעוצה בלבד (הצומח העשבוני מתייבש, ולכן אינו בא לידי ביטוי במדד בנקודת זמן זו) .מסך כל הפיקסלים שהיו גבוהים מערך הסף, הוסרו בעזרת שכבות ממ״ג שונות ,שטחים שאינם חורש (חקלאות ,יערות נטועים וצומח עירוני) .השטח הנותר הוגדר כחורש (לתיאור מפורט של תהליך המיפוי – ראו את הנספח הטכני לדוח זה). דוח מצב הטבע 2015 65 שיקום ,טיפוח ,ניהול ,פיתוח ,הסדרה ,פיקוח ,חינוך ,הסברה ,הדרכה, מחקר ,תיעוד ורישום. קק״ל אחראית על שטחי חורש טבעי ,המוגדרים בתמ״א ( 22תכנית המתאר הארצית ליער ולייעור) או בתכנית סטטוטורית מאושרת – בייעוד של ‘יער טבעי לשימור׳ או ‘יער טבעי לטיפוח׳ .קק״ל מנהלת את השטחים הללו על פי ההוראות המוגדרות בתמ״א ,22ולאחרונה גם על פי מדיניות תורת הייעור החדשה (אסם ואחרים.)2012 , במסגרת דו״ח זה שויך כל אזור שהוגדר כחורש ,לגוף המנהל אותו, על ידי שימוש בשכבות ממ״ג רלוונטיות (שמורות טבע וגנים לאומיים, עומדי קק״ל ותמ״א 42% .)22משטחי החורש הים-תיכוני נמצאים באחריות רט״ג 13% ,באחריות קק״ל ,ו 45%-הנותרים מנוהלים בפועל על ידי גופים אחרים (מועצות אזוריות או מקומיות ,ערים או גופים פרטיים) (איור .)1 איור - 1חלוקת שטחי החורש הים-תיכוני בישראל על פי הגופים המנהלים אותם 66 השפעות חיצוניות ותהליכים המשפיעים על מצב החורש הים-תיכוני בישראל בחורש הים-תיכוני בישראל הוגדרו שלושה תהליכים (שעיקרם טבעיים) והשפעות חיצוניות עיקריות ,שצפויים להשפיע על מערכת אקולוגית זו .במסגרת תכנית הניטור של המארג מתבצע מעקב ארוך-טווח אחר התהליכים וההשפעות הללו ,ונבחנים המגמות והשינויים המתרחשים בגינם (ברג ופרבולוצקי .)2011 ,להערכת השינויים הצפויים להתרחש בחורש בגין אותם גורמים ותהליכים משפיעים ,נבחרו קבוצות של צמחים ובעלי חיים מייצגים (אינדיקטורים) .התהליכים וההשפעות שנבחרו למעקב באמצעות ניטור ארוך-טווח הם: א.תהליכי היסגרות (סוקצסיה טבעית) או פתיחה של החורש כתוצאה מגורמים שונים ,ובכללם שינוי האקלים העולמי.1 ב.תהליך התבססות של אורנים צעירים (שמקורם העיקרי ביערות נטע-אדם) בשטחי חורש טבעי. ג .השפעת יישובים על הרכב חברות בעלי חיים בחורש. פרפרים צומח מעוצה חישה מרחוק + + + + + + + + + + קבוצה יונקים תהליך היסגרות ופתיחה של החורש התבססות אורנים צעירים השפעת יישובים עופות סקר קרקעי טבלה - 1התהליכים וההשפעות שנבחרו לניטור בחורש הים-תיכוני ,והקבוצות האינדיקטוריות לבחינתם .3 1 מדדי דמוגרפיה של עצי אלון – התבססות זריעים מחד גיסא ,והתייבשות מאידך גיסא – הם חלק מהמדדים המשמשים לבחינת תהליך זה. דוח מצב הטבע 2015 67 א׳תהליכי היסגרות ופתיחה של החורש בשל גורמים שונים, ובכללם שינוי האקלים רקע וחשיבות בהיעדר הפרעה ,ובהינתן כמות משקעים נדרשת (מעל 400מ״מ לשנה) ,עובר הצומח תהליך שיקום טבעי (סוקצסיה) במקום שהיה בו חורש ים-תיכוני שנפגע או הושמד – כתוצאה מניצול יתר על ידי שרפה .בתהליך זה מתרחשת החלפה הדרגתית של האדם או לאחר ֵ צורות החיים הצמחיות השולטות בשטח ,מצורות נמוכות לגבוהות (עשבוניים ← בני-שיח ← שיחים ← עצים) .כתוצאה מכך ,חלה עלייה בגובה הכללי של הצומח ,באחוז הכיסוי הכללי שלו ,ובכמות הביומסה הצמחית .תהליך זה מתבטא בסופו של דבר בהיסגרות הולכת וגדלה של החורש ,בירידה בגודל השטח שתופסים הכתמים הפתוחים הפזורים בחורש ,ובמספרם .מכיוון שהצמחים העשבוניים חובבי-השמש הם התורמים העיקריים לעושר המינים הגבוה של החורש ,סגירתו מלווה גם בירידה בעושר המינים (פרבולוצקי ושקדי .)2013 ,בתנאי מסלע- קרקע-אקלים מסוימים נעצר תהליך הסוקצסיה בשלבים מוקדמים יותר – של תצורת בתת בני-שיח או בתה עשבונית ,ולא מתפתחת תצורת חורש – גם עשורים רבים לאחר הסרת ההפרה (הר.)2013 , התהליך ההפוך – של פתיחת החורש – עשוי להתרחש בעקבות שינויים שרפות טבעיות ,והתייבשות הצומח טבעיים ,דוגמת :רעייה של חיות ברֵ , כתוצאה משינוי האקלים (ירידה בכמות המשקעים ובפיזורם ,עלייה בטמפרטורה וכו׳) .בימינו מקבלים תהליכים אלה תפקיד משני בלבד, ואת מקומם בעיצוב פניו של החורש הים-תיכוני תופסים תהליכים שהם תוצרי פעילות האדם ,שהפכו להיות דומיננטיים יותר באלפי השנים האחרונות .תהליכים אלה כוללים :רעיית צאן ובקר ,ובמידה פחותה יותר – השבה לטבע של אוכלי צמחים ( )herbivoresשנכחדו שרפות – יזומות ,בשוגג או במזיד; בירוא שטחים לצורך יצירת מהאזור; ֵ שטחי מרעה עשבוניים איכותיים למקנה או לשם התמרתם לחקלאות; כריתת צומח מעוצה להסקה ולבנייה ,ופעולות ממשק לדילול החורש, שמטרתן גיוון נופי ויצירת כתמיות לשימושי אדם שונים (טיילות ,נופש, מחקר ,חינוך וכו׳); התערבות אנושית ממשקית מתבצעת כיום גם כדי לשמר מינים נדירים ולשם הגדלת המגוון הביולוגי בבית הגידול (פרבולוצקי ושקדי.)2013 , 68 שינוי האקלים העולמי במהלך המאה ה 21-צפוי להתרחש שינוי אקלים ניכר באגן הים- התיכון ובעולם כולו ,שעלול לפגוע באופן משמעותי באדם ובמערכות הטבעיות .קיימת כיום הסכמה כמעט מוחלטת בקרב החוקרים ,לכך שהסיבה העיקרית לשינוי האקלים היא פעילות האדם ,המעשיר את משרפת חומרי דלק ֵ האטמוספרה בגזי חממה המשתחררים כתוצאה מאובנים (כמו פחם ,נפט וגז) .אולם ישנו גם מיעוט קטן של מדענים שטוען כי חלק מתופעה זו נובע מתהליכים טבעיים שאין לאדם שליטה עליהם ,וכי השפעת האדם על מגמות השינוי קטנה יותר ממרבית ההערכות של חוקרי האקלים (ראו למשל :גיל ושביב .)2014 ,בכל מקרה ,השלכות שינוי האקלים בקנה המידה העולמי כבר ניכרות לעין ,וכוללות בין השאר :המסת הקרחונים בקטבים ,עלייה במפלס פני הים ,עלייה בתדירות הבצורות ,שינויים במשטר המשקעים ועוד ( .)IPCC, 2014בישראל ההערכה היא שהתהליכים המשמעותיים ביותר המושפעים משינוי האקלים הם :המשך התחממות אטמוספרית ,ירידה בכמויות המשקעים ברוב האזורים ,עלייה בשכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים ,כמו שנות בצורת חריפות ,שיטפונות ואירועי שרב ,וכן עלייה מתמדת במפלס פני הים והתחממותו (גבאי ואחרים.)2014 , השפעת שינוי האקלים על פתיחה וסגירה של החורש נוסף על פעילותו הישירה של האדם בשטחי החורש ,התהליך המשמעותי ביותר שצפוי להשפיע על החורש הים-תיכוני בישראל הוא שינוי האקלים ,שעשוי להתבטא בעיקר בהארכת עונת היובש, בירידה במספר אירועי הגשם ובשינויים בעוצמתם .יחד עם העלייה הצפויה בטמפרטורה ,עלולים שינויים אלה לגרום לאורך זמן לצמצום עתודות המים הזמינות לחי ולצומח ,ולהגביר את עקת היובש המצטברת על רכיבי המערכות האקולוגיות .כתוצאה מכך ,עלולה להיגרם החלפה הדרגתית של מיני צמחים ובעלי חיים ים-תיכוניים הרגישים ליובש, במינים אחרים – עמידים יותר .שינויים דומים כבר נצפו בנגב ובערבה, ועם הזמן יתכן שיתרחשו גם במערכות האקולוגיות הים-תיכוניות (שטרנברג וגבאי .)2012 ,יש לסייג ולהדגיש כי נושא שינוי האקלים והשפעותיו באזורנו עדיין אינו ברור די צורכו ,וייתכן שנזדקק לעוד שנים רבות כדי לרדת לעומקו .לפיכך ,נכון לעת הזו ,ניתן לבחון באופן מעשי היבט אחד שאולי קשור לשינוי האקלים ,והוא – השפעת רצף שנות בצורת על המגוון הביולוגי .בעבר ,בעקבות רצף של שנות בצורת, תועדה התייבשות של עצי אלון מצוי בכרמל ,בגליל ובשפלת יהודה. חלק מהם התאוששו בהדרגה בשנים גשומות עוקבות .תופעה זו היא כנראה דינמית ,ועדיין אינה איום ממשי על אוכלוסיית האלונים ,אך עלייה בתדירות ההתרחשות של רצף שנים שחונות עלולה להגביר את התייבשות האלונים ולסכן באופן משמעותי את החורש הים- תיכוני כולו (סבר ונאמן .)2008 ,לפיכך ,נבחרו מצב כלל-מיני הצמחים המעוצים בחורש וצפיפותם ,ומצב עצי האלון בפרט – כאינדיקטורים למעקב אחר השפעות שינוי האקלים על החורש הים-תיכוני (ברג ופרבולוצקי.)2011 , כדי לבחון את מגמות השינוי בצפיפות החורש (היסגרות או פתיחה) בקנה המידה הארצי ,מופה השטח כולו על ידי שילוב של נתוני חישה מרחוק ושכבות ממ״ג ,ונבחנו נתונים רלוונטיים בין השנים .2013–2001 כאשר נמצאה מגמת שינוי מובהקת בתא שטח מסוים ,נבחנו מספר גורמים אפשריים שיכולים להסבירה :האם סיבת ההיסגרות או הפתיחה היא גורם אנושי כמו מדיניות ניהול וממשק של שטחי החורש ,או שסביר שנגרמה על ידי גורם כמו שינוי האקלים ,או אולי שילוב בין השניים? לגבי שטחי החורש שנצפו בהם מגמות ברורות של שינוי, חשוב מאוד לנתח את הגורמים לשינוי – כבסיס להבנה טובה יותר של התנהגות המערכת כולה ,בחיזוי שינויים עתידיים ,ובהכוונה טובה יותר של מדיניות ניהול וממשק של השטח (להסבר מפורט על אודות אופן המיפוי ,ראו בנספח הטכני של פרק זה). מה מצב? ממצאי הניטור הקרקעי ,שהחל בשנת ,2012מראים שמצב האלונים נכון לעת הזאת – טוב למדי ,ולא ניכרת כיום באלונים מגמת התייבשות מובהקת .מצד שני ,בניתוח התהליכים והמגמות של מצב כלל הצומח המעוצה הים-תיכוני באמצעי החישה מרחוק ,נמצא שבין השנים ,2013–2001ב 34%-משטחי החורש הים-תיכוני בישראל התרחשו שינויים ברורים באחוז הכיסוי ,וניתן להצביע בהם כיום על מגמה מובהקת של היסגרות או פתיחה של החורש. כרבע משטחי החורש הים-תיכוני גדלים במקומות המקבלים למעלה מ 700-מ״מ גשם לשנה בממוצע ,כמחצית – בתחום 700–500מ״מ, וכרבע – מקבלים פחות מ 500-מ״מ .ב 27%-משטחי החורש הייתה איור - 2התפלגות שטח החורש הים-תיכוני בישראל ב,2013- ומגמת השינוי בשנים ,2013–2001 על פי כמות המשקעים השנתית הממוצעת .גובה העמודה מייצג את השטח הכולל בקמ״ר .באדום – השטח שבו מגמת שינוי שלילית מובהקת (היפתחות החורש); בכחול – שטח ללא מגמה ברורה; בירוק – השטח שבו מגמת שינוי חיובית מובהקת (היסגרות החורש). דוח מצב הטבע 2015 69 עלייה בצפיפות הצומח ,הגורמת להיסגרות החורש ,וב 7%-מהשטח נמצאה ירידה בצפיפות הצומח ,כלומר – היפתחות החורש (איור .)2 על פי רוב ,עוצמת המגמות הייתה קטנה (שיעור העלייה או הירידה בצפיפות) ,ולכן המגמה המובהקת מתגלה רק לאחר יותר מעשר שנים. עם זאת ,באזורים מסוימים אובחן שינוי מהיר יותר. בניתוח הסטטיסטי נמצא מתאם מובהק בין מגמת השינוי בכיסוי הצומח לבין כמות המשקעים השנתית הממוצעת :באזורים שכמות המשקעים השנתית הממוצעת בהם גבוהה מ 400-מ״מ בשנה ,כמו בגליל העליון ,נמצאה בעשור האחרון הצטופפות של הצומח .מאידך גיסא ,באזורים שכמויות המשקעים בהם נמוכות מ 400-מ״מ בשנה, כמו באזור שפלת יהודה ,ניכרת ירידה בצפיפות החורש (איור 3עליון). כאשר משווים את מגמת השינוי בצפיפות החורש בין הגופים המנהלים את השטח ,לא נמצא הבדל באזורים המקבלים יותר מ 400-מ״מ גשם בשנה .באזורים המקבלים בין 300ל 350מ"מ גשם נראה ששיעור ההתייבשות בשטחי החורש הטבעי שבניהול קק"ל גבוה יותר מזה שבשטחים שבניהול רט"ג או גופים אחרים ובאזורים המקבלים בין 350ל 400מ"מ גם מגמת ההתייבשות בשטחים שבניהול רט״ג חזקה יותר מזו שבשטחים שבניהול גופים אחרים .עם זאת ,היות שמדובר בערכי שינוי נמוכים מאוד (גם אם מובהקים) ,ובשתי נקודות בלבד ,לא ניתן לקבוע בוודאות בשלב זה כי אכן קיימת כאן תופעה אמתית של הבדל במגמות השינוי בין מנהלי השטח (איור 3תחתון). עד כאן הוצגו המגמות הממוצעות .אולם כאשר נבחנים לעומק כלל הנתונים ,מתקבלת תמונה מורכבת יותר .גם באזורים שקיימת בהם כמות משקעים גדולה ,ניתן למצוא חורש שהצפיפות בו יורדת ,ובאזורים עם מיעוט משקעים – חורש שהצפיפות בו עולה .כך ,במרבית האזורים שבהם כמות המשקעים השנתית הממוצעת נמוכה מ 450-מ"מ הצפיפות אכן יורדת ,אולם בכשליש מהשטחים הללו ניכרת דווקא מגמת היסגרות של החורש .לעומת זאת ,באזורים שמקבלים 800–600מ"מ גשם בשנה, בכ 90%-מהשטח הצפיפות עולה ,אך בכעשירית מהשטח הצפיפות דווקא יורדת; ובאזורים שכמות המשקעים בהם גבוהה מ 800-מ"מ, כמעט שלא ניכרת ירידה בצפיפות החורש ,והמגמה השולטת באופן כמעט מוחלט היא של עלייה בצפיפות (איור .)4 איור :3המתאם בין עוצמת המגמה המובהקת של השינוי במצב הצומח בין השנים ( 2013–2001ערכים שלילים = פתיחה של החורש ,ערכים חיוביים = היסגרות) לכמות המשקעים השנתית הממוצעת .בתרשים העליון :כלל שטחי החורש הים-תיכוני בישראל; בתרשים התחתון :שטחי החורש בחלוקה לגורמים השונים המנהלים את השטח .בכל נקודה נדגמו 1175–49פיקסלים .קווי השגיאה בשני האיורים מייצגים שגיאת תקן (.)SE 70 איור :4אחוז שטחי החורש הים-תיכוני בישראל שנמצאה בהם ירידה מובהקת בצפיפות (באדום) ,ואחוז שטחי החורש שנמצאה בהם עלייה מובהקת בצפיפות (בכחול) בין השנים ,2013–2001כתלות בכמות המשקעים השנתית הממוצעת. שרפות על פתיחה וסגירה של החורש השפעת ֵ שרפות הן גורם מרכזי המשפיע על המצב והדינמיקה של החורש ֵ הים-תיכוני מזה מאות אלפי שנים .בהיעדר סופות ברקים קיציות ,שהן שרפות החורש לשרפות טבעיות ,הרוב המוחלט של ֵ ֵ הגורם העיקרי השרפות ֵ באגן הים-התיכון נגרם כתוצאה מפעילות האדם .בעבר ,עיקר היו מכוונות ,ונועדו לצורך בירוא שטחים למרעה ,ואילו כיום מרבית המקרים הם כתוצאה מרשלנות או מהצתה בזדון .באגן הים התיכון השרפות ,בשטחן ֵ קיימת בעשורים האחרונים עלייה חדה בתדירות ובעוצמתן .הגורמים העיקריים לכך הם :עליית הלחץ הדמוגרפי ,נטישת שטחים מעובדים ,ירידה חדה בכמות הרעייה ,ואיבוד עניין בעץ כמשאב (מעבר להסקה בחשמל ,בגז ובנפט ,ושימוש לבנייה במתכת ,בפלסטיק ובאבן – במקום בעץ) .זאת ,נוסף על העלייה בהיקף השטחים המוגנים מפני גורמים אלה ,יחד עם פעולות לשמירת טבע הננקטות בשטחים המוגנים .כל אלה גורמים לגידול בשטח האזורים המכוסים בצומח מעוצה ולהצטופפותם ,וכתוצאה מכך – לעלייה בכמות החומר הדליק לשרפות שלוש השפעות עיקריות על מצב הצומח ֵ לשרפה. ֵ הזמין בחורש הים-תיכוני .1 :הסרת מרבית הצומח המעוצה משנה את ההרכב הכללי של חברת הצומח ,גם אם באופן זמני ,ומאפשרת לצומח עשבוני חד-שנתי ורב-שנתי להתפתח בשטח שנשרף; .2עיצוב הצורה ,המבנה שרפה מעודדת מינים שמחדשים וההרכב של חברת הצומח המעוצהֵ : ניצנים מהגזע השרוף ,או נביטה והתבססות של מיני חלוץ ,על פני מהשרפה ומתרבים ברבייה מינית בלבד .לכן ֵ מינים שזרעיהם נפגעים נפוצים בחורש שנשרף הן עצים רב-גזעיים הן מרבדי זריעים של השרפה הפרעה קיצונית המסירה את מרבית הביומסה אורנים; .3בהיות ֵ דוח מצב הטבע 2015 71 הצמחית שעל פני הקרקע ,היא גורמת להתחלה מחדש של תהליך הסוקצסיה (דופור-דרור.)2013 , השרפות על החורש הים-תיכוני בישראל בדו"ח ֵ כדי לבחון את השפעת שרפות מחיישן ה .MODIS-חיישן זה זה ,נעשה שימוש בנתוני זיהוי ֵ עובר מעל ישראל פעם ביום ,ולכן בחינה של השינויים בין המעברים מאפשרת זיהוי של שטחים שנשרפו. מה המצב? שרפות עם שטחי החורש ,מראה כי השוואת השטחים שזוהו בהם ֵ השרפות מתרחשות בבתות העשבוניות הפתוחות .לכן ,בקנה ֵ מרבית המידה הארצי ,הן כמעט שאינן משפיעות על מצב הצומח המעוצה שרפות שהשפיעו בכלל ועל מצב החורש בפרט .למרות זאת ,זוהו מספר ֵ השרפה הגדולה בכרמל ֵ בקנה המידה המקומי על החורש ,ובעיקר שרפות בשנת .2010ברמת הגולן ובשפלת יהודה ניכרת השפעת ֵ באזורי חורש דליל – רובם בשטחי אש של הצבא (איור .)5 השרפות על ֵ איור :5השפעת החורש הים-תיכוני בישראל בשנים .2013–2001בשחור מוצגים שרפה, שטחי חורש שזוהתה בהם ֵ ובגוונים צהובים-אדומים מוצגים שרפות. אזורים אחרים שזוהו בהם ֵ גוונים אדומים מייצגים תדירות שרפות. גבוהה יותר של ֵ 72 מנתונים ליישום וקבלת החלטות לסיכום ,ניתן לומר כי רוב שטחי החורש ,באזורים שכמות המשקעים השנתית בהם גבוהה מ 500-מ"מ ,נמצאים במגמת הצטופפות והיסגרות ִאטית ,שתלויה בכמות המשקעים וכנראה שאינה מושפעת מממשק השטח של הגורם המנהל את החורש .באזורים שכמות המשקעים בהם נמוכה מ 400-מ"מ ,קיימת מגמה ִאטית של התייבשות והיפתחות שרפות משפיעות מעט באופן יחסי על החורש .בקנה המידה הארציֵ , מצב החורש ,אך במקרים נדירים הן מכלות שטחי חורש נרחבים – בשרפה ֵ ואז השפעתן בקנה המידה המקומי – משמעותית .כך אירע בשרפות חוזרות ֵ הגדולה בכרמל בשנת ,2010אך בעיקר נכון הדבר ונשנות בשטחי אש ברמת הגולן ובשפלת יהודה. אם יחול בעתיד שינוי לרעה בדפוסי הפיזור של המשקעים בחבל הים- תיכוני ,כפי שצופות תחזיות המודלים של שינוי האקלים ,יש לצפות לעלייה צפונה של קו הגבול הדרומי של שטחי החורש הים-תיכוני בישראל .זאת ,כתוצאה מהתייבשות ומהיפתחות מואצת של החורש המצוי כיום באזורים שכמות המשקעים השנתית הממוצעת בהם נמוכה מ 400-מ"מ .באזורים שכמות המשקעים השנתית הממוצעת בהם האטית להשתנות כיום היא 500–400מ"מ ,צפויה מגמת ההצטופפות ִ להתייבשות ולהיפתחות ִאטית .צפויה גם עלייה בתדירות התרחשותן שרפות ובעוצמתן ,ככל הנראה ללא תלות בשינויים החלים בביומסה של ֵ הצמחית בשטח .לעומת זאת ,בחברת הצומח המדברית לא צפויים שינויים משמעותיים ,היות שחברה זו פיתחה במהלך האבולוציה עמידות לתנאי אקלים משתנים (.)Tielbörger et al., 2014 התמודדות עם תופעה זו צריכה להיות חלק ממכלול הפעולות שעל מדינת ישראל לנקוט ,והן מעוגנות בהחלטת הממשלה על יישום תכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי אקלים .תכנית זו כוללת המלצות בתחומים רבים הנוגעים לשימור המגוון הביולוגי .בהקשר של החורש הים-תיכוני ,כוללות המלצות אלה הקמת מערך מחקר מדעי וניטור ארוך-טווח ,להערכת ערכי סף של משתני אקלים שעלולים לערער את יציבותם של בתי גידול שונים ,ובחינת יעילותן של פעולות ממשק שונות לשיפור עמידותן של מערכות אקולוגיות לתנאי עקת יובש ,בד בבד עם פיתוח כלים לטיפול במערכות שנפגעו ושיקומן (שכטר ואחרים.)2012 , בחורש הים-תיכוני ,סוגיית ממשק החורש – האטת קצב היסגרותו מחד גיסא ,והיפתחותו מאידך גיסא – היא הרלוונטית ביותר בהקשר זה. ממשק ,הכולל רעייה מבוקרת יחד עם דילול ופתיחה יזומים בשטחים שמראים מגמת היסגרות ,ולעומת זאת – צמצום הרעייה והימנעות מכריתה באזורים שמראים התייבשות ,שמלווים כולם בניטור ובבקרה ארוכי-טווח ,יכול להשפיע על מיתון התהליכים המתרחשים כיום, ולצמצם את הפגיעה במגוון הביולוגי במערכת אקולוגית זו. דוח מצב הטבע 2015 73 ב׳התבססות של אורנים צעירים בשטחי חורש רקע וחשיבות התפשטות עצי אורן בני מינים שונים מהיער הנטוע אל בתי גידול טבעיים סמוכים היא תופעה מוכרת בעולם כולו .התפתחות יער אורנים במקום שם לא היה לפני כן ,עלולה לשנות במידה רבה את המבנה והתפקוד של המערכת האקולוגית :להפחית את זמינות האור לצמחיית תת-היער ,להביא להצטברות ביומסה צמחית שתגביר את השרפות ,לגרום שינויים בתכונות הקרקע (הרכב המינרלים, ֵ סכנת דרגת החומציות והרכב חברת המיקרואורגניזמים) ,ולפגוע במשק המים בקרקע .שינויים אלה עלולים להוביל בסופו של דבר לתמורות קיצוניות במאפייני בית הגידול ,לשינוי הרכב המינים שבו ,ולירידה במגוון הביולוגי (שילר ;2013 ,2012 ,אסם ואחריםSteinitz ;2013 , .)et al., 2012; Sheffer et al., 2014 אורן ירושלים הוא הנפוץ ביותר מבין מיני האורנים הגדלים באופן טבעי באגן הים התיכון .תחום תפוצתו הטבעי העיקרי הוא במערב האזור – בדרום אירופה (מדרום יוון ועד ספרד) ,בצפון אפריקה (מלוב ועד מרוקו) וגם בישראל .בארץ ישנן אוכלוסיות טבעיות מעטות ומבודדות זו מזו של אורן ירושלים ,בעיקר בכרמל ובמספר אתרים הרריים אחרים ,על פי רוב בקרקעות רנדזינה בהירות שהתפתחו על גבי סלע קירטון חווארי .נוסף על העומדים הטבעיים שלו ,אורן ירושלים מהווה כ 30%-מהיערות שניטעו בישראל במסגרת מפעל הייעור של קק״ל .יערות אלה נטועים במגוון בתי גידול ,שמרביתם מחוץ לתחום התפוצה הטבעי של המין כפי שהוא מוכר לנו כיום (& Liphschitz .)Biger, 2001מקורות הזרעים של האורנים הנטועים בישראל הם על פי רוב ממקורות זרים (יוון ,איטליה ,אלג׳יר ,טוניס ומרוקו) ,השונים מהקו הגנטי המזרח ים-תיכוני הגדל באופן טבעי בארץ (שילר,2012 , ;2013אסם ואחרים.)Steinitz et al., 2012 ;2013 , התפשטות אורן ירושלים מהיער הנטוע אל בתי גידול טבעיים סמוכים היא תופעה מוכרת באזורים רבים בארץ מזה כמה עשורים (לביא ואחרים ;2004 ,וייץ .)Sheffer et al., 2014 ;2013 ,הנטיעה הנרחבת של מין זה במגוון בתי גידול שאינם טבעיים לו ,יחד עם השימוש בקווים גנטיים זרים ,הם הבסיס לתפיסה המתייחסת להתפשטות האורנים כאל פלישה של זן לא מקומי ,שמגיע אל החורש הים-תיכוני בעיקר מהיערות הנטועים ,ובכמויות גדולות ביותר (“גשם של זרעים״) ( .)Sheffer et al., 2014מאידך גיסא ,עומדת גם ההתייחסות לאורן 74 ירושלים כמין טבעי בישראל ,המשמש גם כיום מרכיב חשוב בחברת הצומח הטבעי בארץ ,ושתנודות בתפוצתו התרחשו גם בעבר .זאת, כתוצאה מתנודות אקלימיות ומשינויים בדפוסי הפעילות האנושית (רעייה ,חקלאות ,נטישת שדות וכדומה) (שילר .)2012 ,היות שנוכחות יערות נטועים או מתחדשים של אורן ירושלים המצויים סמוך לבתי גידול טבעיים בארץ היא עובדה קיימת שאינה צפויה להשתנות בעתיד הנראה לעין ,חשוב לעקוב אחר התפשטות האורנים אל השטח הטבעי, להכיר את הגורמים העיקריים להתרחשותה ,ולהבין את השפעותיה על הרכב חברות הצומח והחי (אסם ואחרים .)2013 ,מדיניות רט״ג הנוכחית היא שלא נעשים מאמצים להשבחה של הזן המזרחי המקומי, וגם פעולות השימור הנקודתיות נעשות תוך הבנה שאי אפשר יהיה למנוע את ההאבקה של אוכלוסיות זן זה על ידי פרטים ממקור גנטי אחר (פרבולוצקי ואחרים.)2011 , מה מהצב? במסגרת דו״ח זה ,כמודל לבחינת היקף תופעת התפשטות האורנים אל שטחים טבעיים הסמוכים ליערות הנטועים ,נבחר אזור בהרי יהודה סביב יערות קדושים ואשתאול .שכבת עומדי-יער של קק״ל הושוותה לתצלומי אוויר הכוללים ערוץ אינפרה-אדום ,וזוהו אורנים הנמצאים מחוץ לשטחי העומדים או שנמצאים בתוך שכבת עומדי-היער שאינם מיועדים לאורנים (איור .)6 היקף שטחי החורש בתחום שמופה כמודל הוא כ 13,820-דונם. בשטחים אלה זוהו אורנים בשטח כולל של 256דונם (כ 2%-מכלל השטח) .שטח עומדי-היער של קק״ל שאינם מיועדים למחטניים הוא כ 18,300-דונם .בשטחים אלה זוהו אורנים בשטח כולל של 363 דונם (כ 2%-מהשטח). מנתונים ליישום ולקבלת החלטות בשטח שנבחר כמודל לבחינת היקף התופעה ,נראה שמדובר בתהליך שנמצא רק בתחילתו ,ובהיקף שעדיין מאפשר להרחיק אורנים מהשטחים הסמוכים ליערות באופן זול ומהיר יחסית ,אם יוחלט שיש צורך בכך .עם זאת ,השטח שנבדק הוא רק כ 6%-משטחי היערות המחטניים הנטועים בארץ (כ 30-אלף מתוך כ 480-אלף דונם) ,וייתכן שהיקף התופעה בהם שונה .לפיכך ,יש להרחיב את בחינת התופעה למדגם מייצג של קווי המגע בין היער המחטני הנטוע לחורש הים- תיכוני הטבעי בישראל ,על פי המודל שפותח בהרי ירושלים ,ולבחון את תקפות הממצאים גם באזורים נטועי אורנים אחרים בארץ :ברמת הגולן ,בגליל ,בשומרון ,בגלבוע ,בכרמל ,בשפלת יהודה ,וגם באזורים שבהם ישנן נטיעות בודדות – כמו ברמת הגולן כמו כן באזורים שבהם תנאי הסביבה מגבילים את יכולת ההתפשטות הנוכחית של אורנים – כמו בנגב .מספר מודלים סטטיסטיים שפותחו בארץ בשנים האחרונות לחיזוי דגם התפשטות האורנים מהיער הנטוע אל החורש הטבעי (וייץ, )Sheffer et al., 2014 ;2013יכולים לסייע בכיול ובאימות תהליך זה. מוצע להקים פורום ארצי מקצועי שיהיו שותפים בו מנהלי השטח, אנשי אקדמיה מומחים ,משרדי ממשלה וארגונים חוץ-ממשלתיים, לדיון בשאלת דמות נוף החורש העתידי של ישראל (& Perevolotsky .)Sheffer, 2011להחלטה על אודות המצב הרצוי תהיה השלכה באשר לסוגיית הטיפול בתופעת התפשטות זריעי האורנים מהיער הנטוע אל השטחים הטבעיים הסמוכים .תרחיש ראשון הוא הימנעות מטיפול בנושא זה (חלופת ‘הרמת ידיים׳) .משמעות החלטה זו היא שהתהליך צפוי להתגבר בעשורים הקרובים ,ולשנות באופן מהותי את נוף החורש, השיחייה והבתה באזור הים-תיכוני של ישראל (וייץSheffer ;2013 , .)et al., 2014להחלטה כזו צפויות להיות השלכות משמעותיות על המגוון הביולוגי ,כפי שפורט לעיל .תרחיש אפשרי שני הוא של טיפול אינטנסיבי ומתמשך למיגור התופעה בכל מקום שהיא מתרחשת איור :6למעלה – אורתופוטו של האזור שנבחן כמודל. למטה – תוצאות ניתוח החישה מרחוק .באפור אורנים בחורש ,בירוק – עומדי האורנים ,ובכתום – מיפוי אורנים בשטחי קק״ל שאינם מוגדרים כיער מחטני. דוח מצב הטבע 2015 75 (חלופת ‘מלחמה כוללת׳) .ייתכן שחלופה זו כבר אינה מעשית ,בשל העלויות הגבוהות ומשאבי כוח האדם שיידרשו לכך ,מה גם שאין מדובר במבצע חד-פעמי ,אלא ב׳מלחמת התשה׳ מתמשכת ללא תאריך סיום, שתצריך ניטור ארוך-טווח ומנגנון לטיפול בהופעת זריעים – בכל שטחי היערות הנטועים בארץ הנושקים לשטחים טבעיים סמוכים .תרחיש שלישי ,שגם לו תיתכנה דרגות שונות ,הוא של טיפול ממוקד בתופעה בשטחים נבחרים בלבד ,שחשיבות הטיפול בהם גבוהה (חלופת ‘סיכול ממוקד׳) .למשל ,שטחי שמורות טבע הגובלים ביערות אורנים יזכו לטיפול בעדיפות גבוהה ,ובייחוד שמורות על קרקע חווארית (דוגמת שמורת הר הטייסים בהרי ירושלים) הכוללות מינים ייחודיים ,כמו מינים רבים של דבורניות וסחלבים שזה בית הגידול המועדף עליהם, ושצפויים להיעלם כתוצאה מפלישת אורנים .לעומת זאת ,שטחים מופרים דוגמת מחצבות נטושות ,שולי דרכים ושולי יישובים – לא יטופלו .חלופה זו תצריך השקעה ראשונית גבוהה במיפוי התופעה ובטיפול ראשוני ,ולאחר מכן יידרשו ניטור ארוך-טווח וטיפול ממוקד באזורים שבעדיפות בלבד .כיום מבצעת רט״ג כריתת אורנים בוגרים בשמורות טבע בלבד ,כדי למנוע את המשך היותם ‘סוכני הפצה׳ של זרעים (יהושע שקדי ,מידע בעל-פה) .יש לבחון מדיניות זו לאור ההחלטות שיתקבלו בפורום המקצועי המוצע. ג׳השפעת יישובים על הרכב חברות בעלי חיים בחורש רקע וחשיבות לנוכחות יישובים בסמיכות לשטחי חורש טבעי השפעה רבה על הרכב חברות החי והצומח ,שהולכת ופוחתת עם ההתרחקות מגבולות היישוב אל מעבה החורש .לכן מכונות השפעות אלה “השפעות שוליים״. השפעות היישובים על השטחים הטבעיים הסמוכים רבות ,וכוללות: זיהום אוויר ,מים וקרקע – שעלולים לפגוע בבריאות החי והצומח; זיהום קרינה ,רעש ואור – שעלולים לשנות דפוסי התנהגות של בעלי חיים; דריסת בעלי חיים ,התרבות מינים מלווי-אדם ומינים פולשים – שעלולים לדחוק את רגליהם של מינים מקומיים; טריפה והפרעה לפעילות חיות בר שיוצרות חיות בית משוטטות (כלבים וחתולים); צמצום שטחים וקיטוע רצף של שטחים טבעיים (& Kremsater .)Bunnell, 1999 76 מינים מלווי-אדם ,מינים פולשים ומינים מתפרצים (בן ישראל ורמון)2011 , מין מלווה-אדם :מין שמתקיים בסמיכות ליישובי אדם ,למד לנצל את המשאבים העודפים שמייצר האדם בשטחים מופרים (בעיקר מזון ,שמקורו בגידולים חקלאיים או בפסולת) ,ומתרבה מעבר לקצב ריבויו הטבעי ,שתנאים סביבתיים ,ביולוגיים ,פיזיולוגיים והתנהגותיים מגבילים אותו .ההסתמכות על משאבי האדם מצמצמת מגבלות אלה ,ומאפשרת רבייה שכמעט אינה תלויה במשתנים הסביבתיים. מין פולש :מין זר שהובא ממדינה אחת לאחרת ,תוך חריגה מתחום תפוצתו הטבעי ,בעקבות פעילות מכוונת או מקרית של האדם .המין מתרבה באופן עצמאי בטבע ,מתפשט ,ומשפיע על תפקוד המערכות האקולוגיות ועל התועלת שהאדם מפיק מהן .מינים פולשים הם הגורם השני בעוצמתו (אחרי הרס בתי גידול) להכחדת מינים .חלק גדול מהמינים הפולשים הם מלווי-אדם. מין מתפרץ :מין מקומי של אורגניזם ,שנמצא בתחום תפוצתו הטבעי, אלא שבשל יכולתו לנצל את המשאבים העודפים שמייצר האדם בשטחים מופרים (בעיקר מזון ,שמקורו בגידולים חקלאיים או בפסולת), מתרבה מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח ,ובדומה להשפעת המינים הפולשים ,משפיע גם הוא על תפקוד המערכות האקולוגיות ועל התועלת שהאדם מפיק מהן .הרוב המכריע של המינים המתפרצים הוא של מינים מלווי-אדם. חקלאות סביב היישובים מוסיפה נדבכים נוספים להשפעות אלה ,כגון: דליפת חומרי הדברה ודשנים מהשטח החקלאי אל השטח הטבעי, שאיבת יתר וזיהום של מי תהום ,המלחת הקרקע בשל השקיה בקולחים שלא עברו טיפול מספק ,הגברת סחף הקרקע כתוצאה מעיבוד לקוי, השלכת פסולת חקלאית (שחלקה מסוכנת לבעלי חיים ,וחלקה מעשירה את הסביבה במזון ממקור מלאכותי) .שטחים חקלאיים עלולים אף ליצור מלכודת אקולוגית למינים שמתנחלים בהם ומושמדים בשל הממשק החקלאי – במכוון או בשוגג (.)Lacher et al., 1999 כך ,חלק ממיני החי והצומח יושפעו לרעה מהקרבה ליישובים (ירידה בגודל האוכלוסייה ,ירידה בעושר המינים ובמגוון המינים ,פגיעה במדדי חיות שונים וכד׳) ,מצבם של חלק מהמינים ישתפר (עלייה בגודל האוכלוסייה ,בעושר המינים ובמגוון המינים ,שיפור במדדי חיות שונים וכד׳) ,ומצבם של שאר המינים לא ישתנה .תהליכים אלה משנים את הרכב חברות החי והצומח ,וגורמים לתמורות – לעתים קיצוניות – בדינמיקה של האוכלוסיות הטבעיות (Kremsater & Bunnell, .)1999; Lacher et al., 1999לצורך בחינת השפעת היישובים על הרכב חברות בעלי החיים ,בחרנו להתמקד בשלוש קבוצות :יונקים, עופות ופרפרים (ברג ופרבולוצקי.)2011 , מה המצב? יונקים כאמור ,לנוכחות יישובים ישנה השפעה רבה על הרכב חברת היונקים. מינים מסוימים ,כמו קיפוד מצוי ,תן זהוב ונמייה מצויה ,מנצלים את שפע מקורות המזון והמים שמייצר האדם ,ונוכחותם המוגברת בקרבת היישובים מעידה על כך .מאידך גיסא ,נראה כי הצבי הישראלי רגיש לנוכחות האדם ,ולכן נמנע במידה רבה מקרבה יתרה ליישובים ,ונדחק אל מעבה החורש. חלק ממיני היונקים אינם מושפעים כנראה במידה משמעותית מנוכחות יישובים ,ולכן נוכחותם בחורש שבקרבת יישובים ובמעבה החורש במרחק מהם – דומה .הדבר נכון לגבי הצבוע המפוספס ,הדלק ,השועל המצוי ,הגירית המצויה ,הדרבן המצוי ,חזיר הבר והיחמור הפרסי. תופעה מעניינת היא ההבדלים במופע חתול הבית/הבר ביחס למרחק מהיישובים .חתול הבית בוית מחתול הבר במצרים העתיקה ובארם נהריים לפני כ 6,000-שנה בלבד .הם עדיין נחשבים מין ביולוגי אחד, ומכליאים ביניהם ללא כל מגבלה .2ככל הנראה ,כמעט כל אוכלוסיית חתולי הבר בארץ עברה הכלאה עם חתולי בית ,וייתכן שלא נותרה בטבע אוכלוסייה טהורה (מנדלסון ויום-טוב ;1993 ,שלמון.)2002 , עם זאת ,חתולי בית בעלי מופע צבעוני ,שמתפראים ויוצאים לצוד בטבע ,מוגבלים בטווח השיטוט שלהם לאזורים שבקרבת היישובים, בעוד שחתולים בעלי מופע שדומה יותר לזה של מופע הבר (אפור מפוספס) – נמצאים גם במעבה החורש (ברג ואחרים.)2013 , 2 איור :7השפעת הקרבה ליישובים על חברת היונקים בחורש הים-תיכוני בישראל רוב חיות המשק בויתו בטווח של לפני 8,000–5,000שנה ,אך אצל רובן לא הוכחדו קרובי הבר .במינים שבהם שרדו קרובי הבר ,מתקיימת גם כיום אפשרות של הכלאה .כך ,מתקיימים בישראל ובעולם בני-כלאיים של כלבי בית שהתפראו וזאבי בר (מכונים באנגלית – ,)wolfdog ושל יונת הבית ויונת הסלעים (כיום כמעט שלא נותרו בטבע יוני סלעים טהורות) (מירוז ואלון.)2002 , דוח מצב הטבע 2015 77 עופות גם הרכב חברת העופות מושפע מהקרבה ליישובים :שלושה מינים מעדיפים את החורש המרוחק יותר על פני החורש שבקרבת היישובים: סבכי שחור-ראש ,גִ דרון ותור מצוי .עשרה מיני ציפורים מבכרים להימצא בקרבת יישובים :נקר סורי ,פשוש ,שחרור ,צופית ,עורב אפור, דווקא ִ בולבול ,צוצלת ,סנונית מערות ,דרור הבית ומאינה הודית .רוב המינים הללו מוכרים כמינים מלווי-אדם ,חלק מהם מינים מתפרצים ,ובהם גם שני מינים פולשים – המאינה 1והצוצלת .2מינים אלה נהנים מהמשאבים העודפים שמספק להם האדם ,כמו תוספת מים ,זרעים ,חרקים ופרחי צוף בקיץ ,או אתרי קינון מועדפים בעצי הנוי .שאר 15מיני העופות מהקרבה ִ (שנצפו 10פעמים לפחות) ,אינם מושפעים במידה בולטת ליישובים. מצב שם עברי העדפה לחורש טבעי סבכי שחור-ראש גידרון תור מצוי ללא העדפה מובהקת קאק סיס חומות תור צוארון חגלה ירגזי חויאי הבז מצוי עורבני סנונית רפתות ירקון אנפית בקר דררה חוחית שרקרק מצוי יונת סלעים העדפה לקרבת יישובים נקר סורי מאינה הודית פשוש 1 מאינה הודית ( – )Acridotheres tristisמין של זרזיר שמוצאו במזרח אסיה ,שהתבסס בארץ אחרי שברח מכלובי הצפארי בתל-אביב בסוף שנות ה90-׳ של המאה ה .20-גם המאינה ידועה בעולם כמין שפוגע במיני עופות מקומיים וגורם נזקים רבים לחקלאות ,אם כי בארץ נזקה טרם הוכח. 2 צוצלת ( – )Streptopelia senegalensisתור קטן ממשפחת היונאים ,והעוף הפולש הראשון בארץ .מוצאה באפריקה המשוונית ,והיא הובאה לארץ על ידי המוסלמים המחבבים את המייתה ואת מנהגה לקוד קידות כאילו היא מתפללת .עד תחילת המאה ה 20-עדיין הוגבלה תפוצתה לסביבות המסגדים ביפו וברמלה ,אך לקראת סוף המאה כבר הייתה נפוצה בכל רחבי הארץ .הצוצלת היא מין מלווה-אדם ,ומקננת ברוב חודשי השנה ( 6–5מחזורי צאצאים בשנה) .בריכוזי מזון גדולים ,כמו ברפתות ובאסמי תבואה – עשויות הצוצלות להתקבץ למאות רבות של פרטים ,ולגרום נזקים כבדים (אתר הצפרות הישראלי). שחרור צופית עורב אפור בולבול 78 צוצלת סנונית מערות דרור הבית טבלה :1השפעת הקרבה ליישובים על חברת העופות בחורש הים-תיכוני בישראל פרפרים נראה שישנה השפעה לנוכחות היישובים על הרכב חברת הפרפרים בחורש ,בדומה ליונקים ולעופות ,אם כי הממצאים פחות בולטים. ארבעה מיני פרפרים :כחליל האזוב ,זנב-סנונית נאה ,לבנין הרכפה וכחליל האפון – מעדיפים את מעבה החורש על פני אזורי החורש הקרובים ליישובים .שני מינים :לבנין התלתן ולבנין ירוק-פסים ,נמצאו רק בסמיכות ליישובים .שאר 14מיני הפרפרים שתועדו וזוהו – לא הראו על העדפה בולטת כלשהי. מצב שם עברי העדפה לחורש טבעי כחליל האזוב זנב-סנונית נאה לבנין הרכפה כחליל האפון ללא העדפה מובהקת הספרית הפטל נמפית החורשף נמפית ירושלים (הדרדר) נמפית היערה סטירית פקוחה לבנין הכרוב צבעוני קשוט כתום-כנף המצילתיים סטירית משוישת לבנין מזרחי לימונית האשחר לבנין הצנון נמפיתהבוצין נמפית הסרפד העדפה לקרבת יישובים לבנין התלתן לבנין ירוק-פסים הקרבה לישובים על חברת הפרפרים בחורש הים-תיכוני בישראל טבלה :2השפעת ִ דוח מצב הטבע 2015 79 צילום :אורית גינזבורג 80 סיכום ההשפעות והתהליכים המתרחשים בחורש הים-תיכוני בישראל .4 התהליך ממצאים מסקנות המלצות היסגרות/פתיחת החורש צפיפות הצומח המעוצה באזורים שבהם 400מ״מ גשם ומטה בשנה – הולכת ויורדת. צפיפות החורש באזורים שבהם מעל 400מ״מ גשם בשנה – הולכת ועולה. השינויים המתרחשים דומים בעוצמתם בשטחים שבניהול הגופים השונים. באזורים שבהם 400 מ"מ גשם בשנה ומטה – יורד אחוז הכיסוי של הצומח המעוצה ,כנראה בגלל הקטנת גודל השיחים ו/או התייבשותם, בהשפעת הבצורות התכופות של העשור האחרון. באזורים שבהם מעל 400מ״מ גשם בשנה – הולך החורש ונסגר. לפעולות הממשק המבוצעות על ידי הגופים מנהלי השטח (אם קיימות כאלה) – אין השפעה בולטת על מגמות וקצב השינוי של התהליכים. המשך ניטור ומעקב אחר הדינמיקה בחורש. אימוץ מדיניות גמישה לממשק ולניהול השטח, בהתאם למגמות ולקצב התהליכים המתרחשים – לדוגמא ,שינוי ממשק הרעייה באזורים שמתייבשים ,על- ידי החלפת מינים הניזונים גם מצומח מעוצה (– )browsers דוגמת עיזים ,במינים הניזונים בעיקר מעשבוניים ()grazers – דוגמת בקר .במידה ויוחלט להקצות לכך את המשאבים הנדרשים. טבלה :3תמצית מצב החורש הים-תיכוני בישראל דוח מצב הטבע 2015 81 התהליך ממצאים מסקנות המלצות התבססות של אורנים צעירים בשטחי חורש בשטח שנבחן כמודל נמצאו אורנים בכ2%- מהשטח שמחוץ לעומדי-היער של קק״ל ,ובהיקף דומה – בעומדי יערות קק״ל שאינם מוגדרים כמחטניים. תהליך התפשטות האורנים לשטחים הטבעיים – כבר ניכר היטב בשטח ,אך עדיין מדובר בהיקף מצומצם יחסית. היקף התופעה דומה בשטחים הטבעיים ובשטחי נטיעות של מינים לא מחטניים. יש לגבש מדיניות לאומית מוסכמת, ותכנית לטיפול בתהליך התבססות האורנים בשטחים טבעיים שמחוץ ליערות. השפעת יישובים יונקים -שונה באזורים הקרובים ליישובים מזה עופות -שונה באזורים הקרובים ליישובים מזה שבאזורים הרחוקים מהיישובים פרפרים -שונה באזורים הקרובים ליישובים מזה שבאזורים הרחוקים מהיישובים הימצאות היישובים בקרבת החורש משפיעה על דגמי הפעילות של מספר מיני בעלי חיים. וידחקו את רגליהם של מינים חששניים יותר ,שיצמצמו את תחום פעולתם למעבה החורש בלבד יש לגבש תכנית לאומית לטיפול במינים פולשים ומתפרצים. יש לבחון את השלכות פיתוח 'צמוד דופן' ביישובים הסמוכים לחורש – על המסדרונות האקולוגיים טבלה ( 3המשך מהעמוד הקודם) :תמצית מצב החורש הים-תיכוני בישראל 82 סיכום ,מסקנות והמלצות .5 שלושת התהליכים העיקריים שזוהו כבעלי פוטנציאל להשפיע על מצב החורש הים-תיכוני בישראל הם :הדינמיקה של היסגרות/פתיחה של החורש ,התבססות של אורנים צעירים בשטחי חורש ,והשפעת ישובים על הרכב חברות בעלי חיים בחורש (ברג ופרבולוצקי.)2011 , תהליכי היסגרות ופתיחת החורש פועלים בכיוונים הפוכים ,כאשר הראשון – אורך שנים ארוכות ,ואילו השני – יכול להתרחש באופן מהיר יחסית כתוצאה משינויי אקלים קבועים (בצורת) או זמניים, המתבטאים בירידה בכיסוי של הצומח המעוצה .כמו כן ,בירוא מוגבר או הגברה משמעותית של לחץ הרעייה יכולים לגרום לתוצאה דומה – הקטנת כיסוי החורש .שני התהליכים האחרונים יכולים להיות יזומים, כחלק ממדיניות ממשק החורש ,או ספונטניים – כפועל יוצא של הגברת הלחץ הדמוגרפי על משאבי הטבע ,או באופן פתאומי ,כאירוע קצר-טווח – שרפה -שמחזיר את הגלגל אחורנית' לתחילת התהליך (כתוצאה משריפה או מחישוף של השטח) ,וחוזר חלילה (פרבולוצקי ושקדי.)2013 , ממצאי תכנית הניטור של המארג מעידים כי השפעת שינויי האקלים תלויה באזור האקולוגי .באזור הקרוב לגבול הדרומי של החבל הים- תיכוני ניכרת התייבשות צומח מעוצה (כנראה גריגה ולא חורש), לעומת זאת ,תועדה הצטופפות החורש באזורים הגשומים יותר .שינויים אלו אינם מושפעים מפעולות ממשק – אם ננקטת כזו -ע"י מנהלי השטח השונים .נראה שעל מנת למתן את השפעות שינויי האקלים על מצב החורש ,יש לנהל מדיניות ממשק אדפטיבי ,התואמת את התהליכים המתרחשים בשטח :צמצום רעייה באזורים שמתייבשים, והגברת עוצמת ההתערבות באזורים שהולכים ונסגרים .במקביל ,היות ותהליכים אלו הם איטיים ,המתמשכים על פני עשורים רבים ומאופיינים בשונות בין-שנתית ומרחבית גבוהה ,ובשל הצורך בגיבוש מדיניות ממשק אדפטיבי התואמת את המצב האמיתי בשטח ,יש למסד מנגנון לניטור ארוך-טווח ,ולהמשיך לעקוב בצורה שיטתית ומסודרת אחר הדינמיקה של התהליכים הללו. תהליך התפשטות אורן ירושלים מהיער הנטוע אל שטחים טבעיים סמוכים ,הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות ,עם התבססות עומדי יער נטוע בוגרים – שמפיצים את זרעיהם במרחב .התופעה ניכרת ביתר שאת בשטחים נרחבים שמתחדשים לאחר שריפה ,שבהם לאורן ירושלים יש יתרון כמין חלוץ המתיישב בקרקע ,בשל תכונות כגון :הפצת זרעים מסיבית מאצטרובלים אפילים ,התפתחות מהירה עד לשלב עץ בוגר ,והפצה בעזרת רוח – בעיקר רוחות שרב מזרחיות (וייץ.)2013 , דוח מצב הטבע 2015 83 בשלב זה התופעה אינה משפיעה ,לפחות בהרי ירושלים ,על שטח נרחב (~ 2%מהמרחב) אבל נראה כי היא תלך ותתגבר עם השנים כאשר העצים המתנחלים יפיצו גם הם זרעים לסביבתם הקרובה. במקומות מועדים להתבססות אורנים (שטחים שנשרפו ,משטחי חוואר) ההיבט הכמותי משמעותי מאוד .יש להשקיע משאבים בשיפור ,דיוק והרחבת המודל הראשוני שפותח במסגרת עבודה זו ,כך שניתן יהיה להשתמש בתוצריו ולהכלילם לכלל שטחי החורש הים-תיכוני הנושק ליער הנטוע ,וכן לבחינת מיני מחטניים נוספים מלבד אורן ירושלים. נמצא שלישובים הגובלים בחורש הים-תיכוני – השפעה מסוימת על המגוון הביולוגי ,שמתבטאת בין השאר גם בשינוי הרכב חברות בעלי החיים שהחורש הוא בית גידולם .מינים שהסכינו לנצל את המשאבים העודפים שמספקים להם בני האדם (מים ומזון) הופכים לנפוצים יותר בקרבת הישובים :קיפוד מצוי ,תן זהוב ונמייה מצויה .דוגמא בודדת למינים שמושפעים לרעה מהקרבה אל הישוב הוא הצבי הישראלי – חיית צייד מועדפת על ציידים גם בימינו (כיום הצבי הוא חיית בר מוגנת שאסורה בצייד .)1בשל כך ,למד הצבי להתרחק מקרבת האדם ועם הצטמצמות השטחים נדחק אל מעבה החורש או לבתי גדול אחרים (יערות נטועים לדוגמא) – המרוחקים ככל הניתן מהפרות אנושיות .חלק מהרכב חברת העופות מושפע מהקרבה ליישובים ומראה העדפה לקרבתם .אולם רוב מיני העופות ,אינם מושפעים במידה בולטת מהקרבה ליישובים ומיעוטם מראה העדפה ברורה לחורש .הממצאים ִ הנוגעים להרכב אוכלוסיית הפרפרים מראים מגמה פחות מובהקת ובסך הכל רובם לא מצביעים על העדפה בולטת למרחק מין הישובים. 1 84 החוק להגנת חיית הבר ,תשט״ו –.1955 רשימת מקורות אסם ,י ,.נוי-מאיר ,א .ורוזנפלד ,א )2013( .התפשטות אורן ירושלים מחלקות נטועות אל שטחי צומח טבעי ברמת הנדיב :תהליך היווצרות ספונטני של יער ים-תיכוני או תופעה תלוית אדם? בתוך :פרבולוצקי, א( .עורך) ממשק ושימור האקוסיסטמה הים-תיכונית :רמת הנדיב כמשל .הוצאת רמת הנדיב ומנהל המחקר החקלאי. אסם ,י ,.ברנד ,ד ,.טאובר ,י ,.פרבולוצקי ,א .וצורף ,ח )2012( .תורת ניהול היער בישראל .מדיניות והנחיות לתכנון ולממשק היער .קרן קיימת לישראל. בן ישראל ,א .ורמון ,א )2011( .השכרת קרקע לחקלאות לטווח קצר והשפעותיה האקולוגיות :מקרה חולות הנגב המערבי .רשות הטבע והגנים ומכון דש״א. ברג ,נ .ופרבולוצקי ,א )2011( .תכנית לאומית לניטור המגוון הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל .המארג ,האקדמיה הלאומית למדעים. ברג ,נ ,.גינזבורג ,א .ופרבולוצקי ,א )2012( .התכנית לאומית לניטור מצב הטבע והמגוון הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל .אקולוגיה וסביבה.262–256 :)3( 3 , ברג ,נ ,.דרורי ,ר ,.שוחט ,א ,.עובדיה ,ע ,.פרלברג ,א ,.דולב ,ע ,.לוין ,ע. ומאס ,א )2013( .התכנית לניטור מגוון ביולוגי בשטחים פתוחים .דוח מסכם ניטור 2012שנה 1לניטור הלאומי .המארג ,התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. גבאי ,ע ,.שטרנברג ,מ ,.אנג׳ל ,ד ,.ברנע ,א ,.גורן ,מ ,.גזית ,א ,.גפני ,ש,. גרינצוויג ,ז ,.הרשקוביץ ,י ,.זהרי ,ת ,.יום-טוב ,י ,.ישראל ,א ,.מילשטיין, ד ,.רילוב ,ג .ושטיינברג ,י )2014( .האיומים על המגוון הביולוגי בישראל בעידן של שינוי אקלים – קריאה להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל .אקולוגיה וסביבה.171–161 :)2(5 , גיל ,י .ושביב ,נ )2014( .איפכא מסתברא – שני פנים לעלייה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה :השפעה מתונה על טמפרטורת כדור הארץ והשפעה חיובית על הצומח ,בייחוד באזורים שחונים .אקולוגיה וסביבה.198–193 :)2(5 , דופור-דרור ,ז.מ )2013( .השפעות שריפות על הדינמיקה של תצורות מעוצות ים-תיכוניות :מקרה רמת הנדיב .בתוך :פרבולוצקי ,א( .עורך) ממשק ושימור האקוסיסטמה הים-תיכונית :רמת הנדיב כמשל .הוצאת רמת הנדיב ומנהל המחקר החקלאי. הר ,נ )2013( .בתות ויערות פתוחים – האם שלבים בסוקצסיה או בתי גידול יציבים ,ותפקיד הסלע והקרקע בהתפתחות תצורת הצומח .אתר המגוון הביולוגי ,רשות הטבע והגניםhttp://www.nature-conservation. . org.il/BuildaGate5/portals/conserve/imagesP/sub35/350894243. .pdf ויזל ,י )1991( .האופי הבוטני של ארץ-ישראל .בתוך :אלון ,ע( .עורך) החי והצומח של ארץ-ישראל .אנציקלופדיה שימושית מאוירת (כרך – 8הצומח של ארץ-ישראל .עורך הכרך :ויזל ,י .).הדפסה שניה .הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. וייץ ,י )2013( .דינאמיקת התפשטות אורנים מהיער הנטוע לשטחים פתוחים והשלכות על נוף הצומח בישראל .עבודת מוסמך ,הפקולטה לחקלאות ,מזון וסביבה ,האוניברסיטה העברית בירושלים. לביא ,א ,.נוי-מאיר ,ע .וקיגל ,ח )2004( .תהליכי התפשטות של אורן ירושלים מיערות נטועים לתוך צומח טבעי .יער.18–12 :6–5 , מירוז ,א .ואלון ,ד )2002( .מחלקת העופות .בתוך :דולב ,ע .ופרבולוצקי, א( .עורכים) הספר האדום – מינים בסכנת הכחדה בישראל .רשימת המינים בסיכון – חולייתנים .רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. מנדלסון ,ה .ויום-טוב ,י( .עורכים) ( )1993יונקים .בתוך :אלון ,ע( .עורך) החי והצומח של ארץ-ישראל .אנציקלופדיה שימושית מאוירת (כרך .)7מהדורה שניה .הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. דוח מצב הטבע 2015 85 סבר ,נ ,.לשנר ,ה .ורמון ,א )2014( .מדריך למיפוי צומח בישראל – חלק הצומח הים-תיכוני .אגף פרסומים ,מידע ואינטרנט ,המשרד להגנת הסביבה. שלמון ,ב )2002( .מחלקת היונקים .בתוך :דולב ,ע .ופרבולוצקי ,א. (עורכים) הספר האדום – מינים בסכנת הכחדה בישראל .רשימת המינים בסיכון – חולייתנים .רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. סבר ,נ .ונאמן ,ג )2008( .התייבשות והתאוששות של עצי אלון מצוי בישראל לאחר רצף של שנות בצורת .יער.16–10 :10 , & Cowling, R.M., Ojeda, F., Lamont, B.B., Rundel, P.W. Lechmere-Oertel, R. (2005) Rainfall reliability, a neglected factor in explaining convergence and divergence of plant traits in fire‐prone mediterranean‐climate ecosystems. Global Ecology and Biogeography, 14(6):509-519. פרבולוצקי ,א ,.בונה ,ע ,.זלוצקי ,מ ,.להב ,ח ,.קפלן ,ד ,.שניר ,ח .ושטיינר, נ )2011( .המלצות ועדת ממשק היער ושיקום אקולוגי בכרמל .המשרד להגנת הסביבה. פרבולוצקי ,א ,.לחמן ,א .ופולק ,ג )1992( .החורש הים-תיכוני :רקע כללי – סיכום ספרות .בתוך :פרבולוצקי ,א( .עורך) סדרת פרסומי מחקר – פרוייקט רמת הנדיב (פרסום מס׳ .)8הוצאת יד הנדיב והחברה להגנת הטבע. פרבולוצקי ,א .ושקדי ,י )2013( .עקרונות בשמירת טבע בסובב הים- תיכוני .בתוך :פרבולוצקי ,א( .עורך) ממשק ושימור האקוסיסטמה הים-תיכונית :רמת הנדיב כמשל .הוצאת רמת הנדיב ומנהל המחקר החקלאי. שטרנברג ,מ .וגבאי ,ע( .עורכים) ( )2012השפעות שינויי אקלים על מגוון ביולוגי .בתוך :אילון ,א .ודוידוביץ ,א( .עורכות) מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל -דו״ח מס׳ :1סקירת ידע קיים ,זיהוי פערי ידע ועדיפות להשלמתם .המשרד להגנת הסביבה. שילר ,ג )2012( .גידול עצי יער ויערות בישראל – ארץ של ספר המדבר. שילר ,ג )2013( .התנוונות ותמותה מוקדמת של אורן ירושלים בישראל בעקבות יבוא זרעים ממערכות אקולוגיות זרות .אקולוגיה וסביבה, .175–167 :)2(4 שכטר ,מ ,.קותיאל ,ח ,.קליאוט ,נ ,.גרין ,מ ,.שטרנברג ,מ ,.קפלוטו ,ג,. סופר ,א ,.אילון ,א .וקאופמן ,ד )2012( .מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל ,דו״ח מס׳ – 2המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע .מרכז הידע הישראלי לשינויי אקלים. 86 )IPCC – Intergovernmental Panel on Climate Change (2014 Climate Change 2014: Impacts, Adaptation, and Vulnerability. Cambridge University Press: Cambridge, UK. Kremsater, L. & Bunnell, F.L. (1999) Edge effects: theory, evidence and implications to management of western North American forests. In: Rochelle, J.A., Lehmann, L.A. & Wisniewski, J. (eds.) Forest Fragmentation: Wildlife and Management Implications (pp. 117-153). Brill: Leiden, Netherlands. Lacher, T.E., Douglas Slack, R., Coburn, L.M. & Goldstein, M.I. (1999) The role of agroecosystems in wildlife biodiversity. In: Collins, W.W. & Qualset, C.O. (eds.) Biodiversity in Agroecosystems (pp. 147-166). CRC Press: Boca Raton, FL, USA. Liphschitz, N. & Biger, G. (2001) Past distribution of Aleppo pine (Pinus halepensis) in the mountains of Israel (Palestine). The Holocene, 11(4):427-436. Perevolotsky, E. & Sheffer, E. (2011) Integrated management of heterogeneous landscape – Mediterranean Israel as a study case. Israel Journal of Ecology & Evolution, 57(12):111-128. Sheffer, E., Canham, C.D., Kigel, J. & Perevolotsky, A. (2014) An integrative analysis of the dynamics of landscape- and local-scale colonization of Mediterranean woodlands by Pinus halepensis. PLoS ONE, 9(2):e90178. Steinitz, O., Robledo-Arnuncio, J.J. & Nathan, R. (2012) Effects of forest plantations on the genetic composition of conspecific native Aleppo pine populations. Molecular Ecology, 21:300-313. Tielbörger, K., Bilton, M.C., Metz, J., Kigel, J., Holzapfel, C., Lebrija-Trejos, E., Konsens, I., Parag, H. & Sternberg, M. (2014) Middle-Eastern plant communities tolerate 9 years of drought in a multi-site climate manipulation experiment. Nature Communications, 5:5102. 87 2015 דוח מצב הטבע 88 דוח מצב הטבע 2015 89 דו"ח מצב הטבע 2015
© Copyright 2024