‫מהו תפקידו של בית הספר ביצירת הזהות החברתית‪-‬ערכית של תלמידיו?‬
‫כיצד ניתן לחנך לאורם של ערכים חברתיים‪-‬אידאיים בעולם ההופך‬
‫אינדיבידואליסטי וחומרני מרגע לרגע? מתוך מה נובעת הזכות לחנך ומהי‬
‫אחריותו של המחנך?‬
‫ברצף של סדנאות המבוססות על שיחה והתנסות מעשית נערוך בירור משותף‬
‫של שאלות אלו‪ ,‬תוך התמקדות במחנך הכיתה כמחולל דיאלוג חינוכי‪-‬ערכי‬
‫במציאות מורכבת‪ ,‬משתנה ולעיתים עוינת לתהליך זה‪ .‬נכיר כלים חינוכיים‬
‫מעולם החינוך הבלתי‪-‬פורמלי המאפשרים למפגש החינוכי להתקיים באופן‬
‫אותנטי‪.‬‬
‫מטרות ההשתלמות‬
‫‪ .1‬עיצוב תפקידו של בית הספר ביצירת הזהות הערכית של תלמידיו‬
‫‪ .2‬הבנת מקומם המשמעותי של המחנכים בחינוך לאורם של ערכים חברתיים‬
‫בעולם ההופך לאינדיבידואליסטי וחומרי‪.‬‬
‫‪ .3‬מתן כלים להעברת שיעורי מחנך במהלך שנת הלימודים‪.‬‬
‫תכני המפגשים ‪:‬‬
‫מפגש ‪ :1‬הזכות לחנך – בין אמונה לספק (‪ 2‬ש')‬
‫מפגש ‪ :2‬אמת מארץ תצמח ‪ -‬בית המדרש כמודל חינוכי ‪ 3‬ש')‬
‫מפגש ‪ :3‬הפדגוגיה והדעת בלתי פורמאלית (‪ 3‬ש')‬
‫מפגש ‪ :4‬אתגרים חינוכיים בדמוקרטיה הישראלית – יום הזיכרון לרצח רבין (‪ 2‬ש')‬
‫מפגש ‪ :5‬המחנך כמחולל התפתחות מוסרית (‪ 3‬ש')‬
‫מפגש ‪ :6‬המשחק ככלי חינוכי (‪ 3‬ש')‬
‫מפגש ‪ :7‬המפגש עם האחר (‪ 3‬ש')‬
‫מפגש ‪ :8‬אני‪ ,‬אתה‪ ,‬אנחנו – המימד הבין‪-‬אנושי בכיתה (‪ 3‬ש')‬
‫מפגש ‪ :9‬פדגוגיה של שחרור (‪ 3‬ש')‬
‫מפגש ‪ :10‬החינוך כמעצב זיכרון – לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה (‪ 3‬ש')‬
‫מפגש סיכום ‪ :‬דמות המחנך הערכי במאה ה‪ 21-‬במערת החינוך בישראל! (‪ 2‬ש')‬
‫אופציה נוספת לסיכום‪ :‬צו השעה – ציונות חלוצית אז והיום‬
‫סה"כ שעות להשתלמות ‪ 30 :‬ש"ש‬
‫אני מחפש מאמינים מחנכים‬
‫שיכולים להלך בחשיכה ולא‬
‫לשתק את עצמם‪ .‬גם לא לבוז‬
‫לעצמם‪ .‬מחנכים שלא יקראו‬
‫אור‪.‬‬
‫ולחושך‬
‫חושך‬
‫לאור‬
‫בדוגמא‬
‫המאמינים‬
‫מחנכים‬
‫האישית אך לא כופים אותה‬
‫ולא הופכים אותה לעריצות‪.‬‬
‫מחנכים המוכנים להיפגש עם‬
‫חניכיהם אך גם להפגיש אותם‬
‫עם תרבות‪ ,‬עם תביעה‪ .‬אני‬
‫המסוקרנים‬
‫מחנכים‬
‫מחפש‬
‫לדעת את נתוני הסוציולוגיה‪,‬‬
‫המכירים בכוחה של הפוליטיקה‪,‬‬
‫שיקוו ויפעלו לשינויים מבניים‬
‫מבלי להאמין שהמבנה יכול‬
‫להחליף את המפגש האנושי‪)...( .‬‬
‫יש מבנים המאפשרים יותר‪ ,‬יש‬
‫הבולמים‪ ,‬אך אין הם תחליף‬
‫לתהליך החינוכי עצמו הצומח‬
‫מתוך חידת הקשר בין האנשים‪,‬‬
‫יכולתם לברור בין אותות‪,‬‬
‫להעריך מציאות‪ ,‬לחוש נתבעים‪,‬‬
‫לגלות את חירותם‪ ,‬להצמיח‬
‫רגישויות ולעודד יצירה‪.‬‬
‫אמונת מחנכים – מוקי צור‬
‫מפגש ראשון ‪ :‬הזכות לחנך – בין אמונה לספק‬
‫במפגש זה נעסוק ביחסנו אל המושגים "ערכים"‪" ,‬חינוך" ו"חינוך לערכים"‪ .‬נעמוד על המשבר הנובע מנטישת ערכיה‬
‫היסודיים של החברה הישראלית ונבחן ‪ -‬מהן המטרות שלנו כמחנכים מעבר להוראת ידע וניהול הכיתה? האם יש ערכים‬
‫אליהם אני מחויבת‪ ,‬כמחנכת? מיהו בעיני הבוגר הרצוי? ומתוך מה נובעת הזכות לחנך?‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫מטרות החינוך הממלכתי בישראל – מתוך חוק חינוך ממלכתי‬
‫‪‬‬
‫הכל מתוך אמונה שאפשר – ס‪ .‬יזהר‬
‫‪‬‬
‫בבית ספרנו לא מחנכים ‪ -‬יאיר כספי‬
‫‪‬‬
‫חינוך לערכים – צבי לם‬
‫‪‬‬
‫אמונת מחנכים – מוקי צור‬
‫‪‬‬
‫מפגש שני ‪ :‬אמת מארץ תצמח ‪ -‬בית המדרש כמודל חינוכי‬
‫נראה את אופן הלימוד והשיחה בבית המדרש של חז"ל כמודל חינוכי וכמקור השראה למחנך הישראלי‪ ,‬מודל בו "האמת"‬
‫אינה נושאת מעמד היררכי והצדקות מיסטיות היורדות מן "המבינים" אל "ההמונים" אלא נוצרת מתוך שיחה חיה בין‬
‫אנשים והסכמות חברתיות‪ .‬נחשוב יחד כיצד ניתן לעצב את שיעור המחנך כבית מדרש‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫מן התלמוד והמשנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיעורי מחנך‪:‬‬
‫חגי תשרי‬
‫מפגש שלישי ‪ :‬הפדגוגיה והדעת בלתי פורמאלית‬
‫במפגש זה בסדנה זו נכיר את מרכיבי "הצופן הבלתי‪-‬פורמלי" כפי שזוהו ע"י חוקר החינוך ראובן כהנא כאבני יסוד‬
‫ליצירת חווייה מחנכת בכיתה‪ .‬בהשראתם נתרגל מתודות שונות בהן ניתן להשתמש בשיעורי המחנך‪ :‬ניהול דיוני דילמה‪,‬‬
‫יצירה‪" ,‬אתה הגיבור"‪ ,‬כרטיסיות עמדה ודירוגי עמדות‪ ,‬תרגילים תיאטרליים ועוד‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫נעורים והקוד הבלתי פורמלי‪ :‬תנועות נוער במאה העשרים ומקורות הנעורים הפוסט‪-‬מודרניים – ראובן כהנא‬
‫‪‬‬
‫קווים לפדגוגיה הלא פורמאלית‪ :‬דימויי זמן ומקום – דיאנה סילברמן קלר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מפגש רביעי ‪ :‬אתגרים חינוכיים בדמוקרטיה הישראלית‬
‫הסדנה תיערך בסמוך לאירועי יום הזיכרון לרצח יצחק רבין‪ ,‬ראש הממשלה ושר הביטחון‪ ,‬ז"ל ותדון בתהליכים שהובילו‬
‫לרצח ובלקחים החברתיים והחינוכיים שעלינו להפיק מאירוע זה‪.‬‬
‫לאור המשברים העכשוויים של הדמוקרטיה הישראלית – כגון התחזקותן של תפישות אנטי‪-‬דמוקרטיות בציבור‪,‬‬
‫התגברות הגזענות והקצנת השיח החברתי‪-‬פוליטי‪ ,‬נדון באחריותנו כמחנכים לעיצוב התודעה הדמוקרטית של דור העתיד‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫קופסה שחורה – איך לא ראינו – יעל גבירץ‬
‫‪‬‬
‫קטעים מהסרט "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה" ‪ -‬מיכאל קרפין‬
‫‪‬‬
‫אריך פרום‪ :‬מתיאוריה ביקורתית למחקר אמפירי – ז'וז'ה ברונר‬
‫‪‬‬
‫שיעורי מחנך‪:‬‬
‫דמוקרטיה ‪ -‬לקראת יום הזיכרון לרצח רבין‬
‫מפגש חמישי ‪ :‬המחנך כמחולל התפתחות מוסרית‬
‫בסדנה נתנסה בניהול דיון על דילמות מוסריות בכיתה ככלי חינוכי המפתח את החשיבה המוסרית של התלמידים‪,‬‬
‫בהשראת תיאוריית רמות המוסר של קוהלברג ומודלים חינוכיים שפיתחו תלמידיו וממשיכיו של קוהלברג‪ .‬נכיר מתודות‬
‫שונות לניהול דיון דילמה ונראה כיצד ניתן להשתמש בהן בשיעורי המחנך ובהוראה בכלל‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫דילמות מוסריות‪ ,‬ניהול דיונים על פי תורת ההתפתחות של החשיבה המוסרית – חיה פלג‪ ,‬יעל ברנהולץ‬
‫‪‬‬
‫מתודות לניהול דיון בכיתה – צוות "המעורר"‬
‫‪‬‬
‫שיעורי מחנך‪:‬‬
‫הצעה לפעילות בנושא דילמה מוסרית אקטואלית‬
‫מפגש שישי ‪ :‬המשחק ככלי חינוכי‬
‫סדנה חווייתית בה נתנסה במשחקים חברתיים שונים ונכיר את האיכות החינוכית של המשחק במעשה החינוכי הבלתי‬
‫פורמלי‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫על החינוך האסתטי של האדם ‪ -‬פרידריך שילר‬
‫‪‬‬
‫חוברת משחקים – צוות "המעורר"‬
‫‪‬‬
‫מפגש שביעי ‪ :‬המפגש עם האחר‬
‫מה קורה בנו במפגש עם ה"אחר" מאיתנו? האם אנו מתייחסים לשונה מאיתנו כשווה לנו? האם ניתן ליצור התייחסות‬
‫חיובית למפגש עם ה"אחר"‪ ,‬על רקע השוני והגיוון הרב הקיימים בחברה הישראלית? בסדנה נעסוק בשאלות אלו תוך‬
‫התמקדות בתופעת הגזענות בחברה הישראלית ובעיצוב המפגש הכיתתי כמפגש חיובי בין תלמידים שונים‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫יותר מפעם אחת אני קיויתי – מאיר ויזלטיר‬
‫‪‬‬
‫שיעורי מחנך‪:‬‬
‫קטעים מסדרת הטלויזיה "אחד העם ‪"1‬‬
‫‪‬‬
‫המפגש עם האחר‬
‫האחר והאחריות – זאב לוי‬
‫‪‬‬
‫מפגש שמיני ‪ :‬אני‪ ,‬אתה‪ ,‬אנחנו – המימד הבין‪-‬אנושי בכיתה‬
‫בסדנה נעסוק במימד הבין‪-‬אנושי במרחב הכיתה כקבוצה חברתית – יחסי מורה ותלמיד‪ ,‬מורה וכיתה‪ ,‬תלמיד ותלמיד‪,‬‬
‫תלמיד וכיתה‪ .‬מהי הדרך לבנות יחסים אלו באופן דיאלוגי‪ ,‬פתוח ומאוזן וכיצד מתמודדים עם קשיים ובעיות הנובעים‬
‫מכך? ננסה לענות על שאלות אלו באמצעות משנתם החינוכית של מרטין בובר ויאנוש קורצ'אק‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫דיאלוג קורצ'אקי‪ :‬דיאלוגים של אהבה – אדיר כהן‬
‫‪‬‬
‫על החברותא – מרטין בובר‬
‫‪‬‬
‫חינוך העם תפקידנו – מרטין בובר‬
‫‪‬‬
‫שיעורי מחנך‪:‬‬
‫פעילות כיתתית המחוללת שיחה קבוצתית ותקשורת בין אישית‬
‫מפגש תשיעי ‪ :‬פדגוגיה של שחרור‬
‫היכרות חווייתית עם דרכם החינוכית של סוקראטס ופאולו פריירה כמסד לגישת החינוך הביקורתי ועמידה על חשיבות‬
‫התפתחותו של התלמיד כסובייקט ביקורתי מודע‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫דיאלוג סוקראטי – צבי טאובר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פדגוגיה של שחרור – איירה שור ופאולו פריירה‬
‫‪‬‬
‫דיאלוג פרייריאני – נתן גובר‬
‫‪‬‬
‫שיעורי מחנך‪:‬‬
‫בנושא התרחשות אקטואלית המזמנת מבט ביקורתי על מוסכמות חברתיות‬
‫מפגש אחת עשרה ‪ :‬החינוך כמעצב זיכרון – לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬
‫בסדנה נדון במושג "זיכרון חברתי" ונראה את כוחו ואחריותו של החינוך בנתינת הקשרים ומשמעויות ערכיות לאירועים‬
‫חברתיים מכוננים‪ .‬נעשה זאת דרך התבוננות בעיצוב זיכרון השואה בישראל לאורך השנים וחשיבה מהם התכנים שהיינו‬
‫רוצים לחנך אליהם מתוכו‪ .‬במהלך הסדנה נכשיר את המדריכים להדריך את התערוכה "התנגדות יהודית בשואה" אשר‬
‫פותחה ב"בית לוחמי הגיטאות"‪ ,‬בכיתתם כפעילות לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה המיישמת את תכני הסדנה‪.‬‬
‫קטעי מקורות‪:‬‬
‫שיעורי מחנך‪:‬‬
‫האדם מחפש משמעות – ויקטור פרנקל‬
‫‪‬‬
‫הצעה להפעלה כיתתית עם התערוכה "התנגדות יהודית‬
‫בימי כיליון ומרד – צביה לובטקין‬
‫‪‬‬
‫בשואה" – צוות "המעורר"‬
‫מפגש סיכום ‪ :‬דמות המחנך במאה ה‪ 21-‬במערת החינוך בישראל!‬
‫במפגש זה נסכם את ההשתלמות ונבחן את השאלה‪ :‬איך אפשר לקדם את בית הספר לכיוון של בית ספר ערכי‪-‬חברתי‬
‫יותר‪.‬‬
‫אופציה נוספת לסיכום ‪ :‬צו השעה – ציונות חלוצית אז והיום‬
‫בסדנא זו נבחן את החזון הציוני למול המציאות כיום ונשאל איך אנו כמחנכים מעצבים את דור העתיד של מדינת ישראל‬
‫בראי ערכי הציונות‪.‬‬
‫"מותר לצפות ממערכת חינוך מתוקנת להיות מסוגלת להעניק לחניך‪ ,‬זה אזרח המחר ומעצב פני החברה בעתיד‪ -‬סולם‬
‫של ערכים‪ :‬אנושיים‪ ,‬מוסריים‪ ,‬אסטטיים‪ ,‬לאומיים וחברתיים‪.‬‬
‫לשון אחר‪ :‬לטפח את ערנותו של האדם הצעיר להבחין בין טוב לרע‪ ,‬בין עיקר לטפל‪ ,‬יפה למכוער; להקנות לו ערכים של‬
‫דמוקרטיה שורשית‪ ,‬שהמושכל הראשון שלה‪ ,‬הוא‪ :‬סובלנות לדעת הזולת ויכולת לגבש לעצמו דעה משלו והכרה בזכותו‬
‫של היחיד לעמוד על דעתו הוא‪ ,‬תוך נקיטת עמדה פעילה במאבקים נגד הרע והשלילי לגילוייו השונים‪ .‬והאחרון אחרון‬
‫בסוגיה זו‪ :‬לחנכו לנכונות להירתם למשימות חברתיות‪ ,‬לאומיות ובינלאומיות‪ ,‬כאשר נקודת המוצא היא‪ :‬הומניזם‪,‬‬
‫האדם‪ .‬כל אלה – אם להשתמש בלשונות של מורי ורבי‪ ,‬יצחק טבנקין ז"ל‪ ,‬כדי "לאנש את החברה"‪ .‬במשפט מסכם‪:‬‬
‫עלינו לראות במערכת החינוך כולה‪ ,‬למן הגיל הרך ועד לחינוך מבוגרים‪ -‬לרמותיה ודרגותיה‪ -‬לא רק בית‪-‬ספר‬
‫להשכלה ומוסד לרכישת מקצוע‪ ,‬אלא גם בית‪-‬יוצר לנשמת האומה‪ ,‬כחברה ערכית‪".‬‬
‫יגאל אלון‪ ,‬סגן ראש הממשלה ושר החינוך‪ ,‬מתוך נאום בכנסת‬
‫‪ 1972‬תשל"ב‬