מצגת של PowerPoint
מהו תפקידו של בית הספר ביצירת הזהות החברתית-ערכית של תלמידיו? כיצד ניתן לחנך לאורם של ערכים חברתיים-אידאיים בעולם ההופך אינדיבידואליסטי וחומרני מרגע לרגע? מתוך מה נובעת הזכות לחנך ומהי אחריותו של המחנך? ברצף של סדנאות המבוססות על שיחה והתנסות מעשית נערוך בירור משותף של שאלות אלו ,תוך התמקדות במחנך הכיתה כמחולל דיאלוג חינוכי-ערכי במציאות מורכבת ,משתנה ולעיתים עוינת לתהליך זה .נכיר כלים חינוכיים מעולם החינוך הבלתי-פורמלי המאפשרים למפגש החינוכי להתקיים באופן אותנטי. מטרות ההשתלמות .1עיצוב תפקידו של בית הספר ביצירת הזהות הערכית של תלמידיו .2הבנת מקומם המשמעותי של המחנכים בחינוך לאורם של ערכים חברתיים בעולם ההופך לאינדיבידואליסטי וחומרי. .3מתן כלים להעברת שיעורי מחנך במהלך שנת הלימודים. תכני המפגשים : מפגש :1הזכות לחנך – בין אמונה לספק ( 2ש') מפגש :2אמת מארץ תצמח -בית המדרש כמודל חינוכי 3ש') מפגש :3הפדגוגיה והדעת בלתי פורמאלית ( 3ש') מפגש :4אתגרים חינוכיים בדמוקרטיה הישראלית – יום הזיכרון לרצח רבין ( 2ש') מפגש :5המחנך כמחולל התפתחות מוסרית ( 3ש') מפגש :6המשחק ככלי חינוכי ( 3ש') מפגש :7המפגש עם האחר ( 3ש') מפגש :8אני ,אתה ,אנחנו – המימד הבין-אנושי בכיתה ( 3ש') מפגש :9פדגוגיה של שחרור ( 3ש') מפגש :10החינוך כמעצב זיכרון – לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ( 3ש') מפגש סיכום :דמות המחנך הערכי במאה ה 21-במערת החינוך בישראל! ( 2ש') אופציה נוספת לסיכום :צו השעה – ציונות חלוצית אז והיום סה"כ שעות להשתלמות 30 :ש"ש אני מחפש מאמינים מחנכים שיכולים להלך בחשיכה ולא לשתק את עצמם .גם לא לבוז לעצמם .מחנכים שלא יקראו אור. ולחושך חושך לאור בדוגמא המאמינים מחנכים האישית אך לא כופים אותה ולא הופכים אותה לעריצות. מחנכים המוכנים להיפגש עם חניכיהם אך גם להפגיש אותם עם תרבות ,עם תביעה .אני המסוקרנים מחנכים מחפש לדעת את נתוני הסוציולוגיה, המכירים בכוחה של הפוליטיקה, שיקוו ויפעלו לשינויים מבניים מבלי להאמין שהמבנה יכול להחליף את המפגש האנושי)...( . יש מבנים המאפשרים יותר ,יש הבולמים ,אך אין הם תחליף לתהליך החינוכי עצמו הצומח מתוך חידת הקשר בין האנשים, יכולתם לברור בין אותות, להעריך מציאות ,לחוש נתבעים, לגלות את חירותם ,להצמיח רגישויות ולעודד יצירה. אמונת מחנכים – מוקי צור מפגש ראשון :הזכות לחנך – בין אמונה לספק במפגש זה נעסוק ביחסנו אל המושגים "ערכים"" ,חינוך" ו"חינוך לערכים" .נעמוד על המשבר הנובע מנטישת ערכיה היסודיים של החברה הישראלית ונבחן -מהן המטרות שלנו כמחנכים מעבר להוראת ידע וניהול הכיתה? האם יש ערכים אליהם אני מחויבת ,כמחנכת? מיהו בעיני הבוגר הרצוי? ומתוך מה נובעת הזכות לחנך? קטעי מקורות: מטרות החינוך הממלכתי בישראל – מתוך חוק חינוך ממלכתי הכל מתוך אמונה שאפשר – ס .יזהר בבית ספרנו לא מחנכים -יאיר כספי חינוך לערכים – צבי לם אמונת מחנכים – מוקי צור מפגש שני :אמת מארץ תצמח -בית המדרש כמודל חינוכי נראה את אופן הלימוד והשיחה בבית המדרש של חז"ל כמודל חינוכי וכמקור השראה למחנך הישראלי ,מודל בו "האמת" אינה נושאת מעמד היררכי והצדקות מיסטיות היורדות מן "המבינים" אל "ההמונים" אלא נוצרת מתוך שיחה חיה בין אנשים והסכמות חברתיות .נחשוב יחד כיצד ניתן לעצב את שיעור המחנך כבית מדרש. קטעי מקורות: מן התלמוד והמשנה. שיעורי מחנך: חגי תשרי מפגש שלישי :הפדגוגיה והדעת בלתי פורמאלית במפגש זה בסדנה זו נכיר את מרכיבי "הצופן הבלתי-פורמלי" כפי שזוהו ע"י חוקר החינוך ראובן כהנא כאבני יסוד ליצירת חווייה מחנכת בכיתה .בהשראתם נתרגל מתודות שונות בהן ניתן להשתמש בשיעורי המחנך :ניהול דיוני דילמה, יצירה" ,אתה הגיבור" ,כרטיסיות עמדה ודירוגי עמדות ,תרגילים תיאטרליים ועוד. קטעי מקורות: נעורים והקוד הבלתי פורמלי :תנועות נוער במאה העשרים ומקורות הנעורים הפוסט-מודרניים – ראובן כהנא קווים לפדגוגיה הלא פורמאלית :דימויי זמן ומקום – דיאנה סילברמן קלר. מפגש רביעי :אתגרים חינוכיים בדמוקרטיה הישראלית הסדנה תיערך בסמוך לאירועי יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ,ראש הממשלה ושר הביטחון ,ז"ל ותדון בתהליכים שהובילו לרצח ובלקחים החברתיים והחינוכיים שעלינו להפיק מאירוע זה. לאור המשברים העכשוויים של הדמוקרטיה הישראלית – כגון התחזקותן של תפישות אנטי-דמוקרטיות בציבור, התגברות הגזענות והקצנת השיח החברתי-פוליטי ,נדון באחריותנו כמחנכים לעיצוב התודעה הדמוקרטית של דור העתיד. קטעי מקורות: קופסה שחורה – איך לא ראינו – יעל גבירץ קטעים מהסרט "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה" -מיכאל קרפין אריך פרום :מתיאוריה ביקורתית למחקר אמפירי – ז'וז'ה ברונר שיעורי מחנך: דמוקרטיה -לקראת יום הזיכרון לרצח רבין מפגש חמישי :המחנך כמחולל התפתחות מוסרית בסדנה נתנסה בניהול דיון על דילמות מוסריות בכיתה ככלי חינוכי המפתח את החשיבה המוסרית של התלמידים, בהשראת תיאוריית רמות המוסר של קוהלברג ומודלים חינוכיים שפיתחו תלמידיו וממשיכיו של קוהלברג .נכיר מתודות שונות לניהול דיון דילמה ונראה כיצד ניתן להשתמש בהן בשיעורי המחנך ובהוראה בכלל. קטעי מקורות: דילמות מוסריות ,ניהול דיונים על פי תורת ההתפתחות של החשיבה המוסרית – חיה פלג ,יעל ברנהולץ מתודות לניהול דיון בכיתה – צוות "המעורר" שיעורי מחנך: הצעה לפעילות בנושא דילמה מוסרית אקטואלית מפגש שישי :המשחק ככלי חינוכי סדנה חווייתית בה נתנסה במשחקים חברתיים שונים ונכיר את האיכות החינוכית של המשחק במעשה החינוכי הבלתי פורמלי. קטעי מקורות: על החינוך האסתטי של האדם -פרידריך שילר חוברת משחקים – צוות "המעורר" מפגש שביעי :המפגש עם האחר מה קורה בנו במפגש עם ה"אחר" מאיתנו? האם אנו מתייחסים לשונה מאיתנו כשווה לנו? האם ניתן ליצור התייחסות חיובית למפגש עם ה"אחר" ,על רקע השוני והגיוון הרב הקיימים בחברה הישראלית? בסדנה נעסוק בשאלות אלו תוך התמקדות בתופעת הגזענות בחברה הישראלית ובעיצוב המפגש הכיתתי כמפגש חיובי בין תלמידים שונים. קטעי מקורות: יותר מפעם אחת אני קיויתי – מאיר ויזלטיר שיעורי מחנך: קטעים מסדרת הטלויזיה "אחד העם "1 המפגש עם האחר האחר והאחריות – זאב לוי מפגש שמיני :אני ,אתה ,אנחנו – המימד הבין-אנושי בכיתה בסדנה נעסוק במימד הבין-אנושי במרחב הכיתה כקבוצה חברתית – יחסי מורה ותלמיד ,מורה וכיתה ,תלמיד ותלמיד, תלמיד וכיתה .מהי הדרך לבנות יחסים אלו באופן דיאלוגי ,פתוח ומאוזן וכיצד מתמודדים עם קשיים ובעיות הנובעים מכך? ננסה לענות על שאלות אלו באמצעות משנתם החינוכית של מרטין בובר ויאנוש קורצ'אק. קטעי מקורות: דיאלוג קורצ'אקי :דיאלוגים של אהבה – אדיר כהן על החברותא – מרטין בובר חינוך העם תפקידנו – מרטין בובר שיעורי מחנך: פעילות כיתתית המחוללת שיחה קבוצתית ותקשורת בין אישית מפגש תשיעי :פדגוגיה של שחרור היכרות חווייתית עם דרכם החינוכית של סוקראטס ופאולו פריירה כמסד לגישת החינוך הביקורתי ועמידה על חשיבות התפתחותו של התלמיד כסובייקט ביקורתי מודע. קטעי מקורות: דיאלוג סוקראטי – צבי טאובר. פדגוגיה של שחרור – איירה שור ופאולו פריירה דיאלוג פרייריאני – נתן גובר שיעורי מחנך: בנושא התרחשות אקטואלית המזמנת מבט ביקורתי על מוסכמות חברתיות מפגש אחת עשרה :החינוך כמעצב זיכרון – לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסדנה נדון במושג "זיכרון חברתי" ונראה את כוחו ואחריותו של החינוך בנתינת הקשרים ומשמעויות ערכיות לאירועים חברתיים מכוננים .נעשה זאת דרך התבוננות בעיצוב זיכרון השואה בישראל לאורך השנים וחשיבה מהם התכנים שהיינו רוצים לחנך אליהם מתוכו .במהלך הסדנה נכשיר את המדריכים להדריך את התערוכה "התנגדות יהודית בשואה" אשר פותחה ב"בית לוחמי הגיטאות" ,בכיתתם כפעילות לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה המיישמת את תכני הסדנה. קטעי מקורות: שיעורי מחנך: האדם מחפש משמעות – ויקטור פרנקל הצעה להפעלה כיתתית עם התערוכה "התנגדות יהודית בימי כיליון ומרד – צביה לובטקין בשואה" – צוות "המעורר" מפגש סיכום :דמות המחנך במאה ה 21-במערת החינוך בישראל! במפגש זה נסכם את ההשתלמות ונבחן את השאלה :איך אפשר לקדם את בית הספר לכיוון של בית ספר ערכי-חברתי יותר. אופציה נוספת לסיכום :צו השעה – ציונות חלוצית אז והיום בסדנא זו נבחן את החזון הציוני למול המציאות כיום ונשאל איך אנו כמחנכים מעצבים את דור העתיד של מדינת ישראל בראי ערכי הציונות. "מותר לצפות ממערכת חינוך מתוקנת להיות מסוגלת להעניק לחניך ,זה אזרח המחר ומעצב פני החברה בעתיד -סולם של ערכים :אנושיים ,מוסריים ,אסטטיים ,לאומיים וחברתיים. לשון אחר :לטפח את ערנותו של האדם הצעיר להבחין בין טוב לרע ,בין עיקר לטפל ,יפה למכוער; להקנות לו ערכים של דמוקרטיה שורשית ,שהמושכל הראשון שלה ,הוא :סובלנות לדעת הזולת ויכולת לגבש לעצמו דעה משלו והכרה בזכותו של היחיד לעמוד על דעתו הוא ,תוך נקיטת עמדה פעילה במאבקים נגד הרע והשלילי לגילוייו השונים .והאחרון אחרון בסוגיה זו :לחנכו לנכונות להירתם למשימות חברתיות ,לאומיות ובינלאומיות ,כאשר נקודת המוצא היא :הומניזם, האדם .כל אלה – אם להשתמש בלשונות של מורי ורבי ,יצחק טבנקין ז"ל ,כדי "לאנש את החברה" .במשפט מסכם: עלינו לראות במערכת החינוך כולה ,למן הגיל הרך ועד לחינוך מבוגרים -לרמותיה ודרגותיה -לא רק בית-ספר להשכלה ומוסד לרכישת מקצוע ,אלא גם בית-יוצר לנשמת האומה ,כחברה ערכית". יגאל אלון ,סגן ראש הממשלה ושר החינוך ,מתוך נאום בכנסת 1972תשל"ב
© Copyright 2024