4 דוח ניטור 2013-14.cdr - חקר ימים ואגמים לישראל
תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון דו”ח מדעי ל2013/14 - ניטור שינויי אקלים ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי התכנית ממומנת ע”י המשרד להגנת הסביבה ISRAE L מר ISRAMAR כז ה מ י דע ה ימי הל א דו”ח חיא"ל H21/2015 INE DATA AR M ומי חקר ימים ואגמים לישראל ER NT CE ומשרד התשתיות הלאומיות ,האנרגיה והמים תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל2013/14- חלק - IIIניטור המגוון הביולוגי עריכה :איל רהב וברק חרות תוכן תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון מבוא ומטרות )ברק חרות( חלק - IIIניטור המגוון הביולוגי .1הקדמה .2אוכלוסיות המיקרואצות והחיידקים .3ניטור חי תוך המצע )הקרקעית( .4ניטור חי על המצע )הקרקעית( .5ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי .6סקרי רקע של שוניות סלעיות בים התיכון כבסיס לתכנית ניטור לאומית .7טקסונומיה מולקולרית ) (barcodingשל המגוון הימי בישראל .8מאגר מידע ביו-גאוגרפי יוני 2015 1 חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ Israel Oceanographic & Limnological Research Ltd. תל-שקמונה ,ת"ד ,8030חיפה Tel-Shikmona, P.O.B. 8030, Haifa 31080 פקס Fax: 972-4-8511911 :טלפון Tel: 972-4-8565200 : http://www.ocean.org.il תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון דו"ח מדעי ל2013/14- דו"ח חיא"ל H21/2015 ניטור שינויי אקלים ניטור איכות מימי החופין ניטור מגוון ביולוגי עורך הדו"ח ומנהל מדעי של תכנית הניטור – פרופ' ברק חרות חוקרים שותפים: ד"ר עדנה שפר ,נורית גורדון ,ד"ר אייל רהב ,ד"ר נורית קרס ,ד"ר ג'ק סילברמן ,ד"ר איסק גרטמן ,ד"ר אלי ביטון ,ד"ר עמית לרנר ,טל עוזר ,דב רוזן ,ד"ר הדס לובינבסקי ,ד"ר גדעון טיבור ,ד"ר משה תום ,ד"ר גיל רילוב ,ד"ר אלוארו ישראל ,פרופ' בוקי רינקביץ. צוות הניטור: דיגום ,בדיקות ועיבוד נתונים :ירון גרטנר; כימיה :אביב שכנאי ,ד"ר יעל סגל ,רחלי גל ,מאיה מרמורי ,רון פאר ,ד"ר אפרת שהם-פרידר; חי הקרקעית :אוה מזרחי ,מרוא בולוס ,לורה גולן, נרינה לנרט; חישה מרחוק :ד"ר גדעון טיבור ,לנא אשקר ,יבגניה קריבנקו; השפעות ביולוגיות: ד"ר יאנה יודקובסקי; אקולוגיה של החוף הרדוד :ד"ר גיל רילוב ,אוהד פלג ,עפרת רווה ,דר גולומב ,גידי לוי ,אני ויצ'יץ ,ניב דוויד ,תמר גיא-חיים וארז ירוחם; בסיסי נתונים :ד"ר איסק גרטמן ,יבגניה קריבנקו ,אייל גרינגרס ,ד"ר דפנה בן יוסף; ברקודינג :ד"ר יעקב דואק ,גיא פז; תחנות ניטור רציף :ד"ר אלי ביטון ,לזר רסקין ,טל עוזר ,ד"ר עמית לרנר; צוות ים :גדעון עמית, אייל חנני ,ארז חגי ,מור סמואלסון ,אלעד ישראלי )שפונגל(. עזרה בדיגום משקעים אטמוספיריים :איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל. תכנית הניטור ממומנת ע"י המשרד להגנת הסביבה ובמימון חלקי ע"י משרד התשתיות הלאומיות ,האנרגיה והמים ניטור הנמלים והמעגנות מומן ע"י חיל הים/משרד הביטחון שם הדו"ח לצורך ציטוט: Herut B. and all scientific group of IOLR, National Institute of Oceanography (2015). The National Monitoring Program of Israel's Mediterranean waters – Scientific Report for 2013/14, IOLR Report H21/2015. 2 מבוא ומטרות -תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון דו"ח זה מציג מידע על השפעות שינויי אקלים ,איכות מימי החופין והמגוון הביולוגי בים התיכון של ישראל בשנים .12013/14הדו"ח מתבסס על התוצאות של ניטור שינויי אקלים )המערכת ההידרוגרפית( ,ניטור זיהום הים ומקורותיו ,ניטור המגוון הביולוגי ומחקרים נלווים ,שהתבצעו ע"י חוקרי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל" )חיא"ל( ושותפים נוספים. הדו"ח מציג גם מגמות שינויים בזמן ובמרחב של מימי החופין והמגוון הביולוגי על סמך נתונים רב- שנתיים. היעד הכוללני של הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית ,ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית בעניין מניעת זיהום הים ,שמירה על המערכת האקולוגית ,יישום האמנות הבינלאומיות הרלוונטיות ותמיכה בקבלת החלטות על שימור ,ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של ישראל ומשאביה. תכנית הניטור מושתתת על עקרונות הביצוע הבאים: משימה שלטונית – מחויבות של המדינה ניטור רב-שנתי; בדיקות חוזרות באותם אתרים שיטות בדיקה אחידות ,בנות השוואה התאמה למחויבויות באמנות בינלאומיות שמירת הנתונים ב"מרכז המידע הימי הלאומי" שקיפות ,פתיחות ודיווח לציבור תכנית הניטור כוללת את המרכיבים הבאים: ניטור זיהום מימי החופין במתכות כבדות )מתבצע מאז ;(1978 ניטור ההזרמות של נוטריאנטים )חומרי דשן( וחלקיקים למימי החופין דרך נחלי החוף )החל מ- ;(1990 ניטור השטפים האטמוספיריים של נוטריאנטים ומתכות כבדות למימי החופין )החל מ;(1996- ניטור ריכוזי הנוטריאנטים באזור הרדוד )עד עומק 30מטר( של מימי החופין )החל מ;(2000- מיפוי סביבתי של מימי החופין מנתוני לוויינים )החל מ;(2005- ניטור סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )החל מ ,2005-לא בוצע ב 2006-בגלל חוסר מימון(; ניטור אוכלוסיית המיקרואצות באזור הרדוד )עד עומק 30מטר( של מימי החופין )החל מ;(2000- 1בחלקים מסוימים נתוני 2014לא מלאים ויוצגו בדו"ח הבא 3 ניטור אוכלוסיות חי הקרקעית לאורך החוף )החל מ;(2005- ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי )החל מסוף ;(2009 ניטור המגוון הביולוגי של מאקרו-פאונה )דגים וחסרי חוליות( על קרקע רכה )החל מ;(2014- ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי החופין )החל מ;(2014- ניטור המערכת ההידרוגרפית להשפעות של שינויי אקלים )טמפרטורה ,מליחות ,חומציות, נוטריאנטים ,יצרנות ראשונית וחיידקית( )החל מ.(2014- החל משנת 2000המכון מבצע עבור חיל הים ניטור שנתי של רמות הזיהום בנמלים ובמעגנות לאורך חוף הים התיכון ,במסגרת היישום של המלצות ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל באזור נחל הקישון )"ועדת שמגר"( .חלק מהבדיקות של תכנית ניטור זו מתבצע ע"י מעבדות של המכון הגיאולוגי ובמעבדה בארה"ב .הממצאים העיקריים של הניטור משולבים בדו"ח זה )באדיבות חיל הים/משרד הביטחון(. בנוסף לתכנית הלאומית לניטור מימי החופין ,המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מבצע בדיקות תקופתיות של זיהום הים גם במסגרת תכניות ניטור מקומיות באתרים בהם מסולקים לים שפכים ופסולת )המתכונת של תכניות ניטור אלה נקבעת בהיתרי ההזרמה/סילוק הפסולת( .כמו כן מתבצעים במכון מחקרים שונים ,שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של מתכונת הניטור. הממצאים הרלוונטיים של תכניות הניטור המקומיות והמחקרים הנלווים לניטור משולבים בדו"ח זה. הדו"ח כולל שלושה חלקים ושבעה נספחים .בחלק Iמוצגים עיקרי הממצאים הקשורים לשינויי אקלים וההשפעות על המערכת ההידרוגרפית; בחלק IIמוצגים עיקרי הממצאים על איכות מימי החופין והמלצות הנובעות מהם; בחלק IIIמוצגים הממצאים הקשורים לניטור המגוון הביולוגי .ניתוח המגמות של שינויים בזמן ובמרחב באיכות מימי החופין מתבסס על כלל הנתונים הרב-שנתיים שנאספו במסגרת תכנית הניטור. הנתונים הגולמיים של הניטור נשמרים ב"מרכז המידע הימי הלאומי" ,אשר מרכז ,מתעד ומפיץ נתונים ומידע על הסביבה הימית של ישראל .במרכז המידע פותחו מערכות לטיפול בנתוני הניטור ,המאפשרות גישה קלה לנתונים ועיבודם למידע שימושי לצרכי ניהול סביבתי ) .(www.ocean.org.ilכמו כן ,הוקם מרכז מידע ביו-גיאוגרפי והמרכז התשתיתי המדעי לקוד-הקווים של molecular) DNA (barcodingשל המגוון הימי בישראל כחלק מפרויקט ה barcoding-העולמי .מחקר זה נעשה על-ידי חקר ימים ואגמים לישראל ונעזר בטקסונומים מובילים בתחומם .הקמת המרכז התשתיתי נעשית בעזרת שני האוספים הלאומיים הביולוגיים הנמצאים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית )בהם יאוכסנו כל בעלי החיים עליהם נעשה המחקר( וכן בתשתית ) ISRAMARמרכז המידע הימי הלאומי בחיא"ל( ,שבו יאוכסנו ,יוצגו ויופצו התוצאות. 4 התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון מרוכזת ע"י היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ומהווה מרכיב של מערכת המינהל הסביבתי המופעלת ע"י הממשלה .חלק מנתוני הניטור מועבר באמצעות המשרד להגנת הסביבה למרכז של "תכנית הפעולה לים התיכון" באתונה ) ,(MEDPOLאשר מנהל את הפעילות הבינלאומית לשמירת איכות הסביבה בים התיכון במסגרת "אמנת ברצלונה". בשנים האחרונות עלה הצורך בהרחבה משמעותית של תכנית הניטור הלאומית בים התיכון של ישראל, עקב השינויים במשק המים והאנרגיה ,לחצי הפיתוח לאורך החופים ,הגידול במגוון ובהיקף הפעילויות ותכניות הפיתוח באזור הכלכלי בלעדי של ישראל בים התיכון ,ועקב מחויבויות המדינה לאמנות בינלאומיות .בנוסף ,על מנת שהתכנית תעמוד בדרישות ליישום "גישת המערכת האקולוגית" ) ,Ecosystem Approach (EcApשאומצה על-ידי מוסדות אמנת ברצלונה )ומיושמת ע"י תכנית הפעולה לים התיכון ) (UNEP-MAPבאמצעות ארגון (MEDPOLעל בסיס הדירקטיבה הימית של הקהילה האירופית ) ,(Marine Strategy Framework Directive, MSFDמתחייב להרחיב משמעותית את תכנית הניטור הלאומית .הרחבה זו והסדרת מנגנון המימון הממשלתי של תכנית הניטור הלאומית חיוניות לשיפור התמיכה המדעית לניצול וניהול מושכל של הסביבה הימית של ישראל ומשאביה .לצורך הפעלת תכנית הניטור הלאומית ובכדי לאפשר את הערכת מצב הסביבה הימית בים התיכון של ישראל ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות על שימור ,ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית ומשאביה ,יש צורך במנגנון למימון האחזקה וההפעלה של התשתיות הדרושות לאיסוף שוטף של נתונים ימיים ,ובמימון ריכוז ,תיעוד ,שמירה ,הפצה והנגשה של נתונים על הסביבה הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע הימי הלאומי" .הפעלת המרכז באה לענות על הדרישה הגוברת במדינה לנתונים ומידע לצרכי תכנון ,תפעול ובקרה של שימושים בסביבה הימית. התכנית הרחבה תיתן מענה למטרות להלן: .1הערכת מצב הסביבה הימית בים התיכון של ישראל ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית ,ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית בעניין מניעת זיהום הים ,שמירה על המערכת האקולוגית ,יישום האמנות הבינלאומיות הרלוונטיות ,ותמיכה בקבלת החלטות על שימור ,ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של ישראל ומשאביה. .2שיפור הידע הקיים על הסביבה החופית והימית בישראל בראייה אסטרטגית של מתן מענה למקבלי ההחלטות בנושאים הקשורים בניצולם ,לצורך פיתוח תשתיות לאומיות תוך הקפדה על ניצול בר-קיימא ושמירת הסביבה הימית. .3ריכוז ,תיעוד ,שמירה והפצת נתונים על הסביבה הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע הימי הלאומי" כדי להפיק מהנתונים מידע שימושי. .4יצירת בסיס מדעי וכלים אופרטיביים לצורך תמיכה בתהליכי קבלת החלטות בזמן אמת באירועי קיצון כדוגמת זיהומים. 5 להלן שיוך פעילות הניטור לדסקריפטורים השונים של הדירקטיבה הימית של הקהילה האירופית. מספר דסקריפטור MSFD 8זיהום ים 9מזהמים בבע"ח ימיים מסחריים )בריאות הציבור( 8זיהום ים 5אאוטרופיקציה 8זיהום ים 5אאוטרופיקציה 8זיהום ים 5אאוטרופיקציה במסגרת דירקטיבת המים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים יעד MSFD פעילות במסגרת תכנית הניטור הלאומית 8ריכוזי מזהמים נמצאים מתחת לסף המשפיע על המערכת האקולוגית. 9מזהמים בדגי מאכל ובחסרי חוליות מסחריים לא חורגים מערכי ייחוס או סטנדרטים מקובלים. מדידת נורטריאנטים ואפיון מיקרואצות 8כנ"ל. במימי החופין ושפכי נחלים 5האאוטרופיקציה שמקורה בפעילות אנושית מצומצמת לרמה המינימלית שאינה גורמת לאובדן מגוון המינים, להריסה של בתי גידול, פריחת אצות מזיקה או שינויים בריכוז החמצן בקרקעית. כימות שטפים אטמוספיריים של מתכות כנ"ל ונוטריאנטים בחינת סמנים ביולוגיים להשפעות מזהמים כנ"ל ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי כנ"ל החופין ניטור חיידקי בחופי רחצה מוכרזים אין חריגה מתקן ארצי שנת התחלה מדידת זיהום מימי החופין במתכות כבדות – 1978 סדימנטים ,חומר מרף ,בעלי חיים ימיים 1990 1996 2007 2014 שנות ה70 - 1המגוון הביולוגי נשמר .אפיון הרכב אוכלוסיית מיקרואצות במימי 2000 מצב בתי הגידול וקיומם החופין; כולל מינים בעלי פוטנציאל רעילות נשמר ותפוצת ושפע המינים השונים נמצאים בקו אחד עם המצב הפיסיוגרפי, והאקלימי הגאוגרפי האופיינים לאזור ולזמן. 2מינים זרים שהוכנסו למערכת בשל פעילות אנושית נשמרים ברמה שאינה משנה את תפקוד המערכת האקולוגית אפיון הרכב אוכלוסיית חי תוך הקרקעית 2005 כנ"ל במימי החופין ) 2009סוף( אפיון חברות אקולוגיות בחוף הסלעי כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל 2013 אפיון חברות אקולוגיות ברכסים תת-ימיים עד עומק מים של 20מטר אפיון מאקרו-פאונה )דגים וחסרי חוליות( על 2014 קרקעיות רכות 2012 ברקודינג 6 שינויים תמידיים הוצבו תחנות מטאו-הידרוגרפיות של מדידה חדרה1992 - הידרוגרפיה 7 7 אשקלון 2013 - ההידרוגרפיים רציפה – חדרה ,אשקלון ,מפלס ים בתנאים ושינויי אקלים אינם משפיעים לרעה על המערכת האקולוגית 2014 הפלגת חתך מול חיפה הידרוגרפיה כנ"ל 7 ושינויי אקלים עבר 6שלמות קרקעית 6 /שלמות קרקעית הים מעקב אחר שינויים סדימנטולוגיים בים סקרי ממוקדים נמצאת ברמה שמבטיחה רדוד )עד 100מטר עומק מים( תהליכים שהמבנה והתפקוד של סדימנטולוגיים האקולוגית המערכת נשמרים ואין השפעה ניכרת על בתי הגידול ,בדגש על הבנתוס )קרקעית(. • קליטת נתונים ימיים מגורמי האיסוף2001 , MSFD andמרכז מידע ימי לאומי בקרת איכותם ,תיעודם ושמירתם בארכיון. Directive • ארגון הנתונים בבסיסי נתונים ברקודינג וביו- 2007/2/EC of המאפשרים גישה נוחה לנתונים ושליפתם ,גיאוגרפי החל ב- the European ו2013- 2010 עיבודם והצגתם לפי הצורך. Parliament and בהתאמה. • הפעלת מאגר ביו-גיאוגרפי כולל ברקודינג. of the • הפעלה שוטפת של מודלים לחיזוי ימי Council of 14 ובנית ארכיון של תוצאותיהן. March 2007 • עיבודים סטטיסטיים של הנתונים והפקת establishing an מוצרי מידע בהתאם לצרכי המשתמשים. Infrastructure • קביעת סטנדרטים לאיסוף נתונים ימיים, for Spatial לבקרת איכות נתונים ולדוקומנטציה של Information מידע. • הפצת נתונים ומידע בצורות שונות: תדפיסים ,דו"חות ,תקליטורים ,רשת האינטרנט. • קיום קשרים עם מרכזי מידע אוקיאנוגרפיים בחו"ל והחלפת נתונים ומידע. • ייצוג ישראל ברשת הבינלאומית לחילופי מידע אוקיאנוגרפי. 7 תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל2013/14- חלק - IIIניטור המגוון הביולוגי .1הקדמה במהלך מאה ושבעים השנים האחרונות חלו שינויים פיזיקו-כימיים וביוטיים שונים לאורכו של החוף הישראלי של הים התיכון ,חלקם בגלל גורמים טבעיים ,חלקם אינם מזוהים ,ובעיקר מעשה ידי האדם. בין הגורמים האנושיים ניתן למנות את השלכות שינויי האקלים ,בנייתו והרחבתו ההדרגתית של סכר אסואן )וסכרים נוספים במערכת הנילוס( ,פתיחתה והרחבתה ההדרגתית של תעלת סואץ ,תהליך הפיתוח והעיור של שפלת החוף עם התעבורה הימית הנלווית אליו ,וכן התפתחות הדייג הישראלי .לכל אלה מצטרפים ניצול אוצרות הטבע הנמצאים לאורך החוף ובים העמוק ,התפלת מי ים וקידוחי דלק/גז. כל אלה תורמים לרווחת האדם ,אך בה בעת הביאו איתם השפעות על איכות מימי החופין וכן שינויים דרמטיים בהרכב ובמגוון המינים של החברות הביוטיות לאורך החוף. בשני העשורים האחרונים חיא"ל עוסקת באינטנסיביות גדלה והולכת בניטור הביוטה לאורך החוף הישראלי של הים התיכון הן במסגרת הניטור הלאומי והן במסגרות של סקרים ייעודיים הקשורים בפיתוח המים הכלכליים של ישראל .כך נדגמות חברות ביוטיות קרקעיות על מצע רך וקשה וחברות פלנקטוניות .בנוסף ,מפתחת חיא"ל משנת 2012שני כלים מחקריים ושימושיים כאחד ומטרתם לייעל את הניטור והאנליזה שלו כלהלן: א( הגדרת מין הפרטים הנדגמים היא מדד מפתח בתיאור הרכב ומגוון המינים .הגדרה זו דורשת מומחיות שאינה זמינה בישראל לגבי כל קבוצת מינים ,וודאי שאינה זמינה על בסיס של דיגום שגרתי לאורך זמן .הטקסונומיה המולקולרית או בשמה המוכר ברקודינג היא כלי מחקרי חדש המבוסס על רצפי דנ"א ספציפיים כמדד לזיהוי מינים ואוכלוסיות .חשיבותה המחקרית של השיטה גדולה וחורגת בהרבה מן ההקשר הנוכחי המצומצם של הניטור ולא נדון בה כעת .בהקשר הנוכחי ,היא מאפשרת זיהוי מהיר ומדויק של מינים שאינו דורש מיומנות טקסונומית קלאסית ומסייעת להתגבר על הקושי בהגדרה שגרתית של פרטים נדגמים .לכן מתבצע בחיא"ל פרויקט בירקוד מיני החוף הישראלי ,ולשם כך הוקם מאגר מידע במסגרת מרכז המידע הימי הלאומי . ב( מעקב ארוך טווח אחר שינויים בהרכב חברות החי ומגוון המינים בהן ,בסביבת חיים נתונה בתחום הגאוגרפי של החוף הישראלי וסביבתו הקרובה ,דורשים כלי לריכוז הנתונים ,כולל נתוני עבר ואלה שייאספו בעתיד .כלי כזה יאפשר השוואה ארוכת טווח של הרכב ומגוון המינים ,ובכך יינתן קנה מידה מגובה זמן לעוצמת השינוי בהרכב ובמגוון ולמהירות היווצרותו .לכן נבנה בחיא"ל מאגר מידע ממוחשב של נתוני הדיגום ההיסטורי והעכשווי שיתעדכן עם כל נתון עתידי )מאגר מידע ביו-גיאוגרפי( .למאגר גם יכולות אנליטיות שיאפשרו זיהוי וניתוח מגמות ושינויים. לסיכום ,שלושת המרכיבים שתוארו בהקדמה ,ניטור ביוטי תקופתי ,שנתי או אחת לכמה שנים בכל סביבות החיים הימיות-ים תיכוניות של ישראל ,מאגר מידע בעל יכולות אנליטיות ושילוב של יכולות הגדרה מולקולרית ומורפולוגית נותנים מענה לסוגיית הניטור הביוטי שהוא מרכיב חיוני בכל ניטור סביבתי .תיאור מפורט של כל אחד מן המרכיבים מופיע בסעיפים הבאים. 8 להלן מיפוי של שיוך פעילות ניטור המגוון הביולוגי במסגרת התכנית הלאומית לדסקריפטורים השונים של הדירקטיבה הימית של הקהילה האירופית ).(MSFD מספר דסקריפטור MSFD 1המגוון הביולוגי נשמר .מצב הרכב אוכלוסיית מיקרואצות במימי 2000 1מגוון ביולוגי בתי הגידול וקיומם נשמר החופין; מינים בעלי פוטנציאל רעילות 2מינים פולשים יעד MSFD 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים 1מגוון ביולוגי 2מינים פולשים ותפוצת ושפע המינים השונים נמצאים בקו אחד עם המצב הפיסיוגרפי ,הגאוגרפי והאקלימי האופיינים לאזור ולזמן. 2מינים זרים שהוכנסו למערכת בשל פעילות אנושית נשמרים ברמה שאינה משנה את תפקוד המערכת האקולוגית כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל פעילות במסגרת תכנית הניטור הלאומית שנת התחלה הרכב אוכלוסיית חי תוך הקרקעית במימי 2005 החופין ) 2009סוף( חברות אקולוגיות בחוף הסלעי פיילוט חברות אקולוגיות ברכסים תת-ימיים 2013 עד עומק מים של 20מטר מאקרו-פאונה )דגים וחסרי חוליות( על 2014 קרקעיות רכות 2012 ברקודינג ,מרכז מידע ימי לאומי 9 .2אוכלוסיות פיטופלנקטון וחיידקים פלנקטונים2014-2002 , תקציר מעקב אחר תפוצת פיטופלנקון ,חיידקים הטרוטרופים וכן מדידות יצרנות חיידקית וראשונית נבדקו בשנים 2013-2014בתחנת מדידה קבועה בחוף שקמונה אחת לשבועיים ,ולאורך החוף בשנת 2014 )סה"כ כ 32 -תחנות( .כך יתאפשר מעקב עונתי ורב שנתי אחר אוכלוסיות בבסיס שרשרת המזון, כמוצג לראשונה במסגרת דו"ח זה. אולטרא-פיטופלנקטון היוו את קבוצת האצות הדומיננטית לאורך החוף ,בדומה למי השטח בים הפתוח ,אולם בריכוזים גדולים יותר .בהתאמה ,ערכי היצרנות הראשונית היו גבוהים מאלה הנמדדים דרך קבע בים הפתוח .הפיזור המרחבי של כלל מיני האצות ירד בהדרגה מתחנות הדיגום בדרום וצפונה ,והוכתב בעיקר על ידי ציאנובקטריה מסוג Synechococcusואצות בעלות גרעין תא מוגדר )בעיקר אצות צורניות( .לעומת זאת ,לא נמצא דפוס מרחבי דומה בחיידקים הטרוטרופים.גמו כן, נמצאו מספר מיני צורניות ודינופלגלטים בעלי פוטנציאל לרעילות ,אולם אלה לא היו במספרים גבוהים. בתחנת הדיגום בחוף שיקמונה )חיפה( בה נערכו דיגומים תדירים ,ניכרו שינויים עונתיים ברורים עם מקסימום ביומסה אצתית וקצבי פעילות בחורף ,זאת לעומת החיידקים ההטרוטרופים ששלטו בימות הקיץ כאשר נמדדו מיעוט נוטראנטים. 2.1אולטרא-פיטופלנקטון וחיידקים הטרוטרופים – שכיחות וקצבי יצרנות החל משנת 2013החל ניטור של אוכלוסיות אולטרא-פיטופלנקטון ,חיידקים הטרוטרופים וקצבי יצרנות ראשונית וחיידקית במימי החופין של ישראל הן לאורכו )איורים (3-ab1והן ברזולוציה גבוהה ) 1-5דיגומים בחודש( בחוף שיקמונה )איורים .(4-5ספירות החיידקים נעשו עם Flow-cytometer ) (Attune® Acoustic Focusing Flow Cytometer, Applied Biosystemsומדידות היצרנות נעשו בשיטות רדיואיזוטופיות ) NaH14CO3עבור יצרנות ראשונית ו 3H-leucine -עבור יצרנות חיידקית(. מטרת הדיגומים ,בין היתר ,הנה לבסס ערכי רקע עבור היצרנות ושכיחות מיקרואורגניזמים המהווים את בסיס שרשרת המזון ואחראים להטמעה ומחזור רוב חומרי ההזנה במימי החופין. 2.1.1ריכוז אולטרא-פיטופלנקטון וחיידקים הטרוטרופים לאורך החוף במהלך חודש אוגוסט 2014התבצע דיגום לאורך חופי ישראל מול מוצאי נחלים .בכל אזור דיגום נלקחו מי השטח ) 0.5מ'( בארבע תחנות בגרדיאנט החל מתחנה בעלת קרקעית רדודה ) 6-7מ' וקרוב ככל הניתן למוצא הנחל( ועד תחנה מערבית ורחוקה בעלת קרקעית עמוקה יותר )כ 30 -מ'( .בקטריות כחוליות מהסוג Synechococcusהיוו את חלק הארי מכלל מיני האולטרא-פיטופלנקטון לאורך כל תחנות הדיגום ) 20000- 150000תאים במ"ל( ואחריהן 6000- 80000) Prochlorococcusתאים במ"ל( )איור ,(1bזאת בדומה לדיגומים משנים שעברו בעזרת אנליזות מיקרוסקופיות )ראה\י חלק .(2.2לעומתם, ריכוז תאים אאוקריוטים קטנים )בעלי גרעין תא מוגדר( היה על פי רוב נמוך יותר )עד 3000תאים 10 במ"ל( .מדידות Prochlorococcusהראו כי הנ"ל מפוזר במדרג לאורך החוף מדרום לצפון עם מיעוט יחסי בתאים בתחנות הדיגום הדרומיות ועליה הדרגתית צפונה )איור .(1bלעומת זאת ,ה- Synechococcusוה eukaryotes -לא הראו פיזור אחיד לאורך החוף ונראה כי היו יותר מושפעים מתהליכים מקומיים כגון הזרמות או העשרה מקומית .ייתכן כי הבדלים אלה נובעים ממינים שונים באותה הקבוצה בעלי יכולת צריכת נוטריאנטים והתמודדות עם גורמים ביוטים ואביוטים שונים לאורך החוף .עבודה מעין זו ,המוצגת בדו"ח זה ,נעשה לראשונה לאורך החוף הישראלי ויש להמשיך ולראות האם היא חוזרת בדיגומים עתידיים ולהבין את טיבה. כאשר בוחנים את תפוצת המינים האולטרא-פלנקטונים ממזרח למערב Synechococcus ,הראו מגמה של ירידה כללית ככל שמתרחקים מהחוף בפקטור של 10לערך )איור ,(3בדומה לריכוזי הכלורופיל שהראו ירידה אף הם )איור .(6בקטריות הטרוטרופיות היו שכיחות מאוד לאורך כל החוף )200000- 800000תאים במ"ל( והיוו סדר גודל אחד גדול יותר מאשר אולטרא-פיטופלנקטון )איור .(1bבדומה ל ,Synechococcusגם מספר הבקטריות ההטרוטרופיות הראה מגמה של ירידה בריכוז ככל שמתרחקים מהחוף )איור .(3ככלל ,מספר התאים כפי שנמדדו ב Flow-cytometerהיו גבוהים מהריכוזים המתקבלים בים הפתוח ,ככל הנראה בגלל הקרבה לחוף ,לנחלים ולהעשרות אנטרופוגניות שונות. אולם ,ריכוזים אלה אינם גבוהים ביחס לאזורים חופיים אחרים המוגדרים כאאוטרופים כדוגמת הים האדריאטי ).(Šantić et al. 2013 2.1.2יצרנות ראשונית וחיידקית לאורך החוף ערכי היצרנות הראשונית ) (PPהגבוהים ביותר שנמדדו בסקר זה נמצאו באשקלון )(8.5 µg C L-1 d-1 וירדו בהדרגתיות לכיוון צפון ) חוף דדו) (2.5 µg C L-1 d-1 ,איור .(2בדומה לריכוזי הכלורופיל ,גם PPהיה גבוה יותר ליד החוף וירד לכיוון הים הפתוח )איור .(3כמו כן ,ערכי יצרנות חיידקית )(BP יחסית נמוכים נמצאו במוצא נחל פולג ) (2 µg C L-1 d-1וגבוהים במיוחד בשורק )(14 µg C L-1 d-1 )איור (2ובקרבת החוף )איור .(3להבדיל מדוגמאות שנאספות בים הפתוח בהן ערכי היצרנות הראשונית גבוהים בדר"כ מהיצרנות החיידקית ) ,(Siokou-Frangou et al. 2010באוגוסט 2014הקצבים שהתקבלו היו באותו סדר גודל ועם פיזור מרחבי יחסית דומה )איור .(2דבר זה עשוי להצביע על התלות החזקה בין האוטוטרופים והטרוטרופים במערכת החופית וכן על חשיבותם של האחרונים במים החופיים של ישראל .שלא במפתיע ,ערכי היצרנות הראשונית והחיידקית שהתקבלו מהלך אוגוסט 2014 לאורך החוף היו גבוהים מאלה הנמדדים על פי רוב בפני השטח באגן הלבנט האוליגוטרופי )Siokou- ,(Frangou et al. 2010אולם אלה אינם חורגים משמעותית מאזורים חופיים אחרים בעולם כדוגמת ים סרגסו ) .(Lomas et al. 2013הסיבה לכך יכולה להיות תלויית נוטריאנטים שנמצאים בחסר רב יותר בים הפתוח ,הבדל במיני הציאנובקטריות ועוד. 11 2.1.3הדינמיקה העונתית בכלורופיל ,חיידקים הטרוטרופים ויצרנות בחוף שיקמונה מי חוף שיקמונה נדגמו כסביבת מודל למים חופיים אוליגוטרופים )עניי נוטריאנטים( למעקב ברזולוציה גבוהה )בסיס שבועי /חודשי( אחר דינמיקה של אוטוטרופים והטרוטרופים )ריכוז ויצרנות ,איור .(4 דיגומים אלה כללו פרקציונציה של כלורופיל ויצרנות ראשונית כך שיבטאו את תרומת הפיקו- פיטופלנקטון ו/או הננופיטופלנקטון ) 0.2-3 µmו 3 µm -בהתאמה(. פיקו-פיטופלנקטון היו דומיננטים לאורך כל השנה ובעיקר בחודשי הקיץ ) ,(>80 %בשעה שננו-פלנקטון היווה את עיקר הביומסה האוטוטרופית בחורף ) 70%מהכלורופיל ,איור .(4בהתאמה ,יצרנות ראשונית על ידי פיקו-פיטופלנקטון היוותה כ 75 -אחוזים מכלל היצרנות הראשונית בקיץ ורק כ 50% -בחורף )איור .(4השינויים העונתיים באוכלוסיית האוטוטרופים מראים כי סביבת מי החוף דינמית הרבה יותר מאשר הים הפתוח שבו פיקו-פיטופלנקטון דומיננטים במשך רוב חודשי השנה )למשל Denis et ,(al. 2010להוציא פריחות אביב קצרות. הדינמיקה בריכוז חיידקים הטרוטרופים והאקטיביות שלהם אף היא הראתה שינויים עונתיים במי חוף שיקמונה עם מקסימום בקיץ /אביב ומינימום בסתו /חורף )איור .(5ככל הנראה ,כאשר תנאי הסביבה קשים )מיעוט נוטריאנטים בעיקר( ,לחיידקים הטרוטרופים יתרון סלקטיבי על פני אורגניזמים אחרים ,דבר שמתבטא בריכוזם הגבוה .זאת ועוד ,בשעה שריכוז החיידקים במים החופיים דומה לזה שנמדד באגן הלבנט דרך קבע ) ,(Pulido-Villena et al. 2012הפעילות החיידקית הייתה גבוהה מעט. הסבר אפשרי הוא טמפרטורת המים היחסית חמה במים החופיים שעשויה להעלות קצבי יצרנות ומטאבוליזם חיידקי בכלל ).(Shiah & Ducklow 1994 איור :1aמיקום תחנות הניטור לאורך חוף הים התיכון של ישראל ובשפכי נחלי החוף. 12 איור :1bתפוצת פיקו-פיטופלנקטון וחיידקים הטרוטרופים ) (cells/mLבפני השטח לאורך חוף הים התיכון של ישראל באוגוסט .2014ציר ה Y -שונה בין הגרפים. 13 איור :2ערכי יצרנות חיידקית )שמאל( וראשונית )ימין( ) (µg C L-1 d-1בפני השטח לאורך חוף הים התיכון של ישראל באוגוסט .2014 14 איור :3התלות בין ריכוז בקטריות )אוטוטרופי או הטרוטרופי ,נקודות לבנות( ויצרנות )ראשונית או חיידקית ,נקודות אדומות( לבין המרחק מהחוף )ככל שרדוד יותר התחנה מזרחית יותר וקרובה לחוף(. 15 איור :4שינויים עונתיים בריכוז כלורופיל ) (Aויצרנות ראשונית ) (Bבמי חוף שיקמונה )חיפה( .דוגמאות המים סוננו ע"ג פילטר 0.7 µmו .3µm -ההפרש בין הערכים שהתקבלו ) ,0.7-3 µmנקודות אפורות( מייצג את תרומתם של הפיקו-פיטופלנקטון בעוד שהערכים שהתקבלו ע"ג הפלטר 3µmמייצג תרומתם של ננו- פיטופלנקטון ומיקרו-פיטופלנקטון ) ,>3 µmנקודות אדומות(. איור :5שינויים רב שנתיים בריכוז חיידקים הטרוטרופים ) (Aויצרנות חיידקית ) (Bבמי חוף שיקמונה )חיפה(. 16 2.2הרכב אוכלוסיית הננו ומיקרופיקופלנקטון זיהוי טקסונומי של אוכלוסיות מיקרופיטופלנקטון נעשה ב 4-תחנות במפרץ חיפה )משפך הקישון לים הפתוח( וב 12-תחנות לאורך החוף בין ראש כרמל לאשקלון ,בעומק מים של כ 6 -ו 30 -מטר )מול חוף דדו ,נחל תנינים, נחל אלכסנדר ,נחל ירקון ,נחל שורק ואשקלון(. האצות סווגו לשתי קבוצות גודל .1 :אצות קטנות מ 5m-כללו בתוכן את הפיקופלנקטון ,שחולק בדו"ח לשתי קבוצות :א .בקטריות כחוליות חד-תאיות מהסוג .Synechococcusב .אצות אאוקריוטיות קטנות מ 5m- )ישנה חפיפה עם הספירות שתוארו לעיל( .2 ,אצות גדולות מ 5m-שכללו את הננופלנקטון והמיקרופלנקטון ובהם הדינופלגלטים והצורניות ,ובנוסף פלגלטים מקבוצות שונות. ריכוז התאים ,הביומסה וריכוז הכלורופיל היו הגבוהים ביותר במפרץ חיפה בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה, ונמצאו בירידה עם ההתרחקות מפתח הקישון לעבר המים העמוקים )איורים .(6-7הביומסה הגבוהה יחסית בפתח הקישון נבעה בעיקר מביומסה גבוהה של דינופלגלטים )איור .(8בהשוואה לדיגום ,2012נמצאה ירידה בריכוז הכלורופיל ובביומסה הכללית בכל התחנות במפרץ )איור ,(9ובמקביל הייתה עלייה באינדקס השונות )להוציא תחנה ) (HB2איור .(10כמו בשנים קודמות נמצא הבדל מובהק בהתפלגות המינים בין תחנת פתח הקישון והתחנה הסמוכה לה ובין התחנות במים העמוקים יותר במפרץ חיפה )איור .(11לאורך החוף נמצאה עלייה בביומסה ובריכוז הכלורופיל בחלק מהתחנות ועלייה גדולה במיוחד בתחנת אלכסנדר ,במים הרדודים )איור .(9במרבית התחנות לאורך החוף הייתה ירידה במספר המינים ובאינדקס השונות בהשוואה לדיגום 2012 )איורים .(10,12מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו במגוון גדול ,ובדרך כלל בריכוז נמוך במפרץ חיפה ולאורך החוף )נספח .(1במפרץ חיפה ובתחנת חוף דדו נמצא ריכוז עולה של מיני Dinophysis spp.בעלי פוטנציאל טוקסי ,ואילו לאורך החוף נמדדה עלייה בריכוז המינים Ostreopsis siamensisו- ,Gymnodiniumcf. catenatumשהופיע עד כה במפרץ חיפה בלבד ,ולראשונה גם בתחנות הדרומיות לאורך החוף. Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 HB1 HB2 HB4 17 HB5 2013 2012 Qishon Ashqelon Soreq Yarqon Hof Dado Taninnim Alexander Haifa Bay Qishon Millions cells/L 1200 1000 800 600 400 200 0 איור :6התפלגות ריכוז כלל תאי המיקרואצות ,במי שטח במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים 30 -מ'( באוגוסט .2012-2013 )Biomass (µgC/L 600 500 400 300 200 100 0 HB2 HB1 HB5 HB4 Haifa Bay Dinoflagellates Diatoms Qishon Microalgae<5µm Synechococcus sp.1 Synechococcus sp.2 איור :7התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון וריכוז הכלורופיל בתחנות מפרץ חיפה ,כולל תחנת פתח הקישון בהשוואה עם ממוצעי התחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף באוגוסט .2013 )Chl a (µg/L 6 5 4 3 2 1 0 )Biomass (µgC/L 1000 Biomass 800 Chla 600 400 200 0 תחנות רדודות תחנות עמוקות HB2 HB1 ממוצע אורך ממוצע אורך החוף החוף HB5 HB4 פתח נמל קישון Haifa Bay איור :8התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון מהקבוצות השונות במפרץ חיפה באוגוסט .2013 Biomass )(µgC/L 400 2012 300 2013 200 Biomass )(µgC/L 1600 2012 1200 2013 800 100 0 Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 HB1 HB2 HB4 Deep H1 Shallow H4 0 Haifa Bay Hof Dado 18 HB5 Ashqelon Soreq Yarqon Alexander Taninim 400 Qishon איור :9התפלגות הביומסה בתחנות השונות בשנים Diversity Index 30 25 20 15 10 5 0 Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep H1 Shallow H4 HB1 HB2 HB4 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 HB5 Ashqelon Soreq Yarqon Alexander Taninim Hof Dado Haifa Bay Qishon 2003 איור :10אינדקס השונות במי שטח התחנות במפרץ חיפה ולאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים 30 -מ'( בשנים .2003-2013 איור :11אנליזה היררכיאלית של מגוון המינים במי שטח במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים 30 -מ'( באוגוסט .2013 19 Species No. 140 120 100 80 60 40 20 0 2003 2004 2005 2006 2007 2008 Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 2013 Ashqelon Soreq Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon HB1 2012 HB2 2011 HB4 2010 Haifa Bay HB5 2009 Qishon איור :12מספר המינים במי שטח התחנות במפרץ חיפה ולאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים 30 -מ'( בשנים .2003-2013 2.2.1אצות במפרץ חיפה – מפרץ חיפה נחשב שנים לאזור מזוהם ,ומכאן עשוי להיות קרקע פורה להתבססות מיני אצות וחיידקים שונים .לפיכך ,נעשה זה מספר שנים מעקב אחר התפוצה והביומסה של מיני מיקרופיטופלנקטון -מיני אצות דומיננטים במים מועשרים מעין אלה .ריכוז התאים בפתח נמל הקישון ובתחנה הסמוכה לו היה גבוה יחסית לתחנות המפרץ האחרות )איור .(6בהשוואה ל ,2012ריכוז תאי האצות הכללי היהנמוך ,בעיקר הודות לירידה בריכוז בקטריות כחוליות חד תאיות משני המינים Synechococcus )) sp.(1)&(2איור .(13ככלל ,ריכוז התאים הכללי הלך וירד עם ההתרחקות מהמים הרדודים לעבר עומק המפרץ )איור .(6המין ) ,Synechococcus sp. (1השכיח בכל הדיגומים במפרץ חיפה ולאורך החוף ,היווה מרכיב מרכזי בריכוז הפיטופלנקטון ושיעורו באחוזים נמצא בעלייה מפתח הקישון לכיוון המים העמוקים שבמפרץ )איור ,(14כפי שנמצא בדיגומים קודמים .בתחנות ,HB4-HB1היוותה בקטריה כחולית זו 97%±1מריכוז התאים הכללי -בדומה למים העמוקים לאורך החוף .הבקטריה הכחולית מהמין ),Synechococcus sp. (2 איפיינה כמו בשנים קודמות בעיקר את תחנת פתח הקישון ,וריכוזה ירד יחסית לשנה קודמת לכ 18% -מריכוז התאים הכללי )איורים .(8,14 בפתח הקישון ביומסת האצות וריכוז הכלורופיל נמצאו הגבוהים ביותר ,והם הלכו וירדו עם היציאה מהמים הרדודים לחלקו המערבי העמוק של המפרץ )איור .(7הביומסה הממוצעת בתחנת פתח הקישון והתחנה הסמוכה היתה גבוהה מאד יחסית לביומסה הממוצעת בתחנות הרדודות לאורך החוף .נמצאה ירידה בריכוז הכלורופיל והביומסה הכללית בכל התחנות במפרץ יחסית לשנה קודמת )להוציא תחנה ) (HB2איור (9ובתחנות העמוקות יותר HB1 – HB2הביומסה היתה דומה לממוצע התחנות העמוקות לאורך החוף )איור .(7בפתח הקישון היוו דינופלגלטים את עיקר הביומסה ) 56%מהביומסה הכללית( )איור .(8ביומסת הדינופלגלטים בתחנה זו עלתה בהדרגה בין 2009ל 2012-עד למכסימום בדיגום .2013מיני דינופלגלטים קטנים מ 15m - היוו את עיקר הביומסה הזו .בתחנה HB5הסמוכה לפתח הקישון התחלקה הביומסה בין האצות הצורניות שהיו דומיננטיות ) 36%מהביומסה הכללית( ,הבקטריות הכחוליות החד תאיות ,והמיקרואצות הקטנות מ – 20 ~30%) 5µmכ"א( )איורים .(8,15הביומסה של הבקטריות הכחוליות הנפוצות ,Synechococcus sp. (1) ,ירדה בהדרגה מהתחנה הסמוכה לפתח הקישון לכיוון עומק המפרץ )איור ,(8עם זאת שיעורם היחסי בביומסה הכללית הלך ועלה עם ההתרחקות מפתח הקישון )איור .(15בפתח הקישון נראתה גם השנה ירידה בביומסת הבקטריות הכחוליות ואילו בתחנות המפרץ האחרות נראתה עלייה בביומסה שלהן בהשוואה לשנה קודמת )איור .(13בקטריות אלה היוו במים העמוקים במפרץ 61%±7%מהביומסה הכללית )איור .(15הקבוצה השנייה מבחינת חשיבותה בביומסה הייתה קבוצת המיקרואצות הקטנות מ – ,5µmשהביומסה שלהן ירדה יחסית לשנה קודמת בכל התחנות )להוציא (HB2והם היוו בממוצע 19%±4%מהביומסה הכללית בכל התחנות )איור .(15קבוצת ההדינופלגלטים הקטנים מ 15m -היוותה חלק ניכר מסך הביומסה של הדינופלגלטים בכל התחנות במפרץ ולאורך החוף .ריכוזם הלך וירד מפתח הקישון למים העמוקים -בהתאמה לירידה בביומסה הכללית ובריכוז הכלורופיל .מיני דינופלגלטים שכיחים נוספים היו המינים Prorocentrum micansו – ,Prorocentrum gracileהנפוצים בכל הדיגומים ,והופיעו בריכוז יורד מפתח הקישון למים העמוקים .המין Ceratium kofoidiiהנפוץ לאורך החוף היה נפוץ באופן יחסי בכל תחנות המפרץ ומיני Protoperidinium spp. הופיעו בשכיחות גדולה יותר בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו. ביומסת האצות הצורניות בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה נמצאה גבוהה יחסית לתחנות המפרץ האחרות בהן נמדדו ערכים נמוכים מאד יחסית לשנה קודמת )איור .(8המינים הנפוצים בקבוצת הצורניות היו מיני Chaetoceros spp.שריכוזם היה גבוה מאד בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה והם היוו 93%מכלל ביומסת הצורניות בתחנות אלה .מינים נוספים שהופיעו בריכוז גבוה יחסית ,בעיקר בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו, היו המין ,Leptocylindrus danicusהנפוץ במים מועשרי נוטריינטים Cerataulina pelagica ,וכן מיני Thalassiosira spp.שהם בעלי תפוצה רחבה ובחלקם ידועים כיוצרי פריחות בפתח הקישון. Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 HB1 HB2 HB4 HB5 2013 Qishon Ashqelon Soreq Yarqon Hof Dado Taninnim Alexander Haifa Bay Millions cells/L 1200 1000 800 600 400 200 0 Qishon 2012 איור :13התפלגות ריכוז הבקטריות הכחוליות מהמין ) Synechococcus sp.(1בפני השטח בתחנות הרדודות לאורך החוף ,בדיגומי אוגוסט .2012-2013 21 Counts % 120 100 80 60 40 20 0 HB1 HB2 HB4 HB5 Haifa Bay Diatoms Qishon Microalgae<5µm Dinoflagellates )Synechococcus sp. (2 )Synechococcus sp. (1 איור :14התפלגות באחוזים של ריכוז קבוצות המיקרופלנקטון במפרץ חיפה באוגוסט .2013 )Biomass (% 80 70 60 50 40 30 20 10 0 HB1 HB4 HB2 HB5 Haifa Bay Diatoms Dinoflagellates Qishon Synechococcus sp.2 Microalgae<5µm Synechococcus sp.1 איור :15התפלגות באחוזים של ביומסת קבוצות המיקרואצות במפרץ חיפה באוגוסט .2013 מיקרואצות מקבוצות שונות -כמו בשנים קודמות ,בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו ,הופיעו ,בריכוז גבוה יחסית פלגלטים מקבוצת ה Cryptophyceae -הנפוצים בקישון והמאפיינים מים במליחות נמוכה ממי ים. בדומה לשנה קודמת גם השנה הופיעו בכל התחנות בקטריות כחוליות חוטיות ,בריכוז נמוך יחסית ובמגוון קטן. בדיגום ,2013באופן יוצא דופן נמצא בכל תחנות המפרץ ולאורך החוף ריכוז גבוה יחסית של הפלגלט Hermesinium adriaticumשהוא בעל שלד פנימי צורני .מין זה הופיע בריכוז גבוה בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה ,HB5בה ריכוזו היה מכסימלי יחסית לכל הדיגומים במפרץ ולאורך החוף .ריכוז זה ירד בהדרגה מהתחנה הסמוכה לפתח הנמל לעבר עומק המפרץ .זהו מין נריטי של ימים טרופיים וממוזגים ,בעל טווח סבילות רחב למליחויות שונות ,וטמפרטורה אופטימלית גבוהה יחסית ) ,(Tiffany, 2002) (20 °C -25 °Cשכיח במים משוכבים ודווח גם ממים אנוקסיים ) .(Vilcic et al., 1996ריכוזים גבוהים של עד 105תאים לליטר דווחו ממפרץ איזמיר שבטורקיה ,במים משוכבים וטמפרטורה של .(Bizsel and Cirik, 2002) 26 °C 22 בנוסף ,זוהה השנה לראשונה במפרץ חיפה ,בתחנות HB4ו HB2 -קוקוליטופוריד קטן )כ 5-מיקרון( ,ככל הנראה מהמין ) Emiliania huxleyiיש צורך בהמשך עבודת זיהוי לאישור סופי( ,בריכוז גבוה יחסית )עד 2.2x104תאים לליטר( .מין זה נפוץ מאד במרבית הימים ,ופריחות שלו )ריכוזים מעל מליון תאים לליטר( ידועות ממים איאוטרופיים .מין זה בד"כ מתבסס לאחר קריסת פריחת אצות צורניות כשרמת הצורן במים נמוכה,וכאשר רמת פוספאט האנאורגני במים נמוכה יחסית )יחס N/Pנמוך( ).(Tyrrell and Merico, 2004 מגוון המינים – בהשוואה עם שנה קודמת ,בפתח הקישון ובתחנה HB4נראתה עלייה במספר המינים לעומת ירידה בתחנה HB2וללא שינוי במספר המינים בשתי התחנות הנותרות )איור .(12אינדקס השונות )המתחשב במספר המינים ובביומסה( ,לעומת זאת ,עלה בכל התחנות )להוציא (HB2יחסית לשנה קודמת .בפתח הקישון ערכי אינדקס השונות היו הנמוכים ביותר והם עלו בהדרגה עם ההתקדמות למים העמוקים )איור .(10בניתוח היררכי של מגוון המינים )איור ,(11נמצא הבדל מובהק בין העומקים ,ותחנות פתח הקישון והתחנה הסמוכה אליה נבדלו באופן מובהק מהתחנות האחרות במפרץ ומכל התחנות לאורך החוף )להוציא תחנת אלכסנדר(. מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים -דינופלגלטים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו בדיגום זה בריכוז נמוך יחסית בדרך כלל .ריכוז הדינופלגלט מהמין ,Akashiwo sanguineaשהופיע ב 2011-בריכוז גבוה יחסית בתחנות הרדודות במפרץ חיפה ובאשקלון ,המשיך לרדת גם בדיגום .2013המינים ,Prorocentrum minimum Karenia brevisמיני Gymnodinium cf. catenatum ,Alexandrium spp.והמין Protoceratium reticulatumהופיעו בפתח הקישון בריכוז נמוך יחסית .מנגד ,נמצאה עלייה בריכוז המינים Dinophysis ,caudataו Dinophysis rotundata -שהם בעלי פוטנציאל טוקסי גם בריכוזים נמוכים יחסית .פלגלט מקבוצת ה ,Raphidophyceae -ככל הנראה המין Heterosigma cf. akashiwoשהוא בעל פוטנציאל ליצירת רעלנים, הופיע בריכוז נמוך בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה .מין זה הופיע בעבר בפריחה בפתח הקישון )שנת (2002ומאז הופיע בריכוז בינוני עד נמוך. .2.2.2אצות לאורך מדף היבשת – ריכוז התאים במים הרדודים נמצא גבוה יחסית ל 2012-בכל התחנות )להוציא ירקון( )איור ,(6ובמחצית מהתחנות נמדד ריכוז מכסימום יחסיתלדיגומי עבר .באופן דומה ,במים העמוקים נמצא הריכוז במכסימום יחסית לדיגומי עבר בתחנות הדרומיות )ירקון – אשקלון( .ריכוז התאים הגבוה נבע בעיקר משכיחות גבוהה של הבקטריות הכחוליות מהמין )) Synechococcus sp. (1איור ,(13שריכוזן עלה בדיגום זה ,והן היוו בממוצע 95%± 3%מסך התאים הכללי בכל התחנות. הביומסה וריכוז הכלורופיל היו גבוהים לרוב במים הרדודים לאורך החוף יחסית למים העמוקים )איור .(9 בתחנות ירקון ושורק ריכוז הכלורופיל היה זהה הן בתחנה הרדודה והן בעמוקה ,אולם ערכי הביומסה היו גבוהים יותר במים העמוקים בתחנת ירקון ודומים בשני העומקים בתחנת שורק. בתחנת אלכסנדר ,במים הרדודים ,הביומסה נמצאה גבוהה באופן יוצא דופן בהשוואה ל 10-שנים קודמות וכן באופן יחסי לכל תחנות אורך החוף ,ומקורה בביומסה גבוהה של אצות צורניות ובקטריות כחוליות חד תאיות מהמין )) Synechococcus sp.(1איור .(18בהשוואה ל ,2012-בולטת בתחנת נחל תנינים עלייה בביומסה במים הרדודים וכן עלייה בביומסה בעומק התחנות הדרומיות ירקון ושורק )איור .(9במי עומק התחנות הצפוניות 23 ובמים הרדודים בחוף דדו וירקון ,לעומת זאת ,נראתה ירידה בביומסה .הביומסה באשקלון בשני העומקים נותרה ללא שינוי. הבקטריות הכחוליות מהמין ) Synechococcus sp. (1היוו בממוצע 40%±18%מהביומסה הכללית במים הרדודים לאורך החוף ו 64%±7% -מהביומסה במים העמוקים )איור .(16ביומסת המיקרואצות הקטנות מ – 5µmעלתה באופן ניכר ,במים הרדודים בתחנות הדרומיות ובאלכסנדר ,יחסית לשנה קודמת ,והן היוו 18%±6%מהביומסה הכללית בממוצע בכל התחנות. ביומסת הצורניות ירדה במרבית התחנות לערכים נמוכים מאד השנה ,אולם היא עלתה באופן ניכר במים הרדודים בתחנות הצפוניות ,באלכסנדר ותנינים ,בהשוואה ל) 2012-איור .(19גם במים הרדודים באשקלון ביומסת הצורניות הייתה גבוהה יחסית לתחנות האחרות ,למרות הירידה בביומסה שלהן זו השנה השנייה ברציפות .במים העמוקים הצורניות היוו שיעור קטן מאד בביומסה הכללית )) (5%±6איור .(16המינים הדומיננטיים מבין האצות הצורניות היו מיני Chaetoceros spp.הנפוצים לאורך החוף ,שהופיעו בריכוז גדול יותר במים הרדודים באלכסנדר תנינים ואשקלון .מיני ,Pseudonitzschia spp.שחלקם ידועים כבעלי פוטנציאל טוקסי הופיעו בריכוז גבוה יחסית במים הרדודים באלכסנדר ,והיוו 63%מביומסת הצורניות בתחנה זו .מיני Navicula sp.הופיעו בריכוז גבוה במים הרדודים בתנינים והיוו כ 50% -מהביומסה הכללית בתחנה זו. ביומסת הדינופלגלטים ירדה או נותרה ללא שינוי בכל התחנות )להוציא עלייה במים הרדודים באלכסנדר( בהשוואה לשנה קודמת )איור .(19הדינופלגלטים היוו חלק קטן מהביומסה בכל התחנות ) 8%±4מהביומסה הכללית( )איורים .(10,12מבין הדינופלגלטים המינים הקטנים )עד (15mהיו הנפוצים ביותר והיוו בממוצע כ 40%±11-מביומסת הדינופלגלטים בכל התחנות .מיני Protoperidinium spp.היו השכיחים ביותר לאורך החוף וריכוזם היה גבוה יותר במים הרדודים .המין Protoperidinium bipesהיה השכיח ביותר במים הרדודים באלכסנדר .המין הנפוץ ) Protoperidinium sp. (54היה שכיח בכל התחנות ובמיוחד במים הרדודים באשקלון. המין Peridinium quinquecorneהופיע בריכוז גבוה במים הרדודים בירקון ,כפי שנמצא בדיגומים קודמים בתחנה זו ) .(2003-2005מיני Prorocentrum spp.ובמיוחד Prorocentrum micansהופיע בשכיחות גבוהה בכל התחנות ובדרך כלל בריכוז גבוה יותר במים הרדודים ,וריכוזו היה מכסימלי בתחנת אשקלון .מיני Gymnodinium spp.היו גם הם שכיחים בכל התחנות. מינים נוספים שבלטו בהופעתם השנה היו הפלגלט בעל השלד הצורני Hermesinium adriaticumשריכוזו עלה השנה בכל התחנות .כמו כן בלטה העלייה בריכוז הפלגלט הנוסף בעל שלד צורני ,המין ,Dictyocha fibula שהופיע בריכוז גבוה יותר בתחנות הדרומיות לאורך החוף. דינופלגלטים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו במגוון גדול ,אולם בדרך כלל בריכוז נמוך לאורך החוף. מינים שהופיעו בריכוז עולה יחסית לדיגומים קודמים ,אם כי עדיין נמצאו בריכוז נמוך ,היו המין ,Gymnodinium cf. catenatumשהופיע עד כה במפרץ חיפה ובעיקר בפתח הקישון ,והופיע בדיגום זה גם בתחנות הדרומיות כשריכוזו המכסימלי ) 1000תאים לליטר( היה במים הרדודים באשקלון .גם המין 24 Ostreopsis siamensisשהופיע עד כה בתחנות תנינים ואלכסנדר ,הופיע השנה בריכוז מכסימלי יחסית לשנים קודמות ) 240תאים לליטר( במים הרדודים בתנינים .בגלל גודלו הביומסה שלו לתא גבוהה יחסית .מין זה הינו בנטי או אפיפיט על אצות רב תאיות ונמצא פחות בגוף המים ,לכן יתכן שריכוזו היה גבוה יותר סמוך לקרקעית שלא נדגמה .מינים אחרים בעלי פוטנציאל טוקסי הופיעו בריכוז נמוך ובהם Dinophysis rotundataו – ,Alexandrium sp. ,Akashiwo sanguinea ,Prorocentrum minimum ,Dinophysis caudataו.Karenia - brevis ריכוז המין Protoceratium reticulatumעלה מעט בתחנת אשקלון ואילו ריכוז המין Gonyaulax spinifera עלה בחוף דדו בהשוואה לשאר תחנות הדיגום .שני המינים האחרונים הם בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים מסוג ,Yessotoxinsהמצטברים בגופם של צדפות .הם נחשבים כבעלי רעילות נמוכה יחסית באכילה ,אולם משום רעילותם בצריכה ממושכת נמצאים בהגדרה של מינים רעילים ).(Tubaro et al., 2010 מגוון המינים – במרבית התחנות ,להוציא המים הרדודים באלכסנדר ואשקלון ,הייתה ירידה במספר המינים יחסית לשנה קודמת )איור .(12בהתאמה ,גם אינדקס השונות ירד במרבית התחנות להוציא את מי השטח בירקון ואשקלון ומי עומק אלכסנדר שם נדגמה עלייה מסוימת באינדקס )איור .(10מגוון הבקטריות הכחוליות עלה השנה באופן ניכר בתחנת תנינים ואילו מגוון מיני האצות מקבוצת הירוקיות עלה מאד בתנינים ואלכסנדר. מרבית מיני הכחוליות והירוקיות הללו מאפיינים בדרך כלל מים בעלי מליחות נמוכה מזו של מי ים .מגוון המינים במים הרדודים בתחנת אלכסנדר נמצא שונה באופן מובהק מכל יתר התחנות לאורך החוף ודומה יותר לזה שבפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו )איור .(11 )Biomass (% 80 70 60 50 40 30 20 10 0 Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep H4 H1 H8 H5 H12 H9 H17 H14 H18 H21 H29 H26 Ashqelon Soreq Diatoms Yarqon Dinoflagellates Alexander Microalgae<5µm Taninnim Hof Dado Synechococcus sp.1 איור :16התפלגות באחוזים של ביומסת הקבוצות השונות בתחנות לאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים 30 -מ'( באוגוסט .2013 25 )Biomass (µgC/L 400 350 300 250 200 150 100 50 0 )Chl a (µg/L 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Chla Deep H1 Yarqon Taninnim Shallow H4 Ashqelon Soreq Alexander Hof Dado Biomass איור :17התפלגות הביומסה הכללית וריכוזי הכלורופיל במי שטח התחנות לאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים 30 -מ'( באוגוסט .2013 )Biomass (µgC/L 160 140 120 100 80 60 40 20 0 Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep H4 H1 H8 H5 H12 H9 H17 H14 H18 H21 H29 H26 Ashqelon Soreq Diatoms Yarqon Dinoflagellates Alexander Microalgae<5µm Taninim Hof Dado Synechococcus sp.1 איור :18התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון מהקבוצות השונות לאורך החוף באוגוסט 2013 2.2.3מגמות בזמן ובמרחב )(2013 – 2002 2.2.3.1אצות במפרץ חיפה – קיימת מגמה מרחבית במפרץ חיפה החוזרת על עצמה לאורך כל שנות הניטור של גידול הביומסה וריכוז הכלורופיל מעומק המפרץ לכיוון שפך נחל הקישון )איורים .(20-21באופן דומה ,גם הרכב המינים משתנה בכיוון זה ,כאשר קרוב לשפך מופיעים מיני צורניות קטנות בריכוז גבוה ,מיני פלגלטים סבילים למליחות נמוכה יותר ,ומיני דינופלגלטים המאפיינים מים חופיים ועשירים יותר בנוטריאנטים בריכוז גבוה יחסית .השנה נראתה עלייה במספר המינים בפתח הקישון ובתחנה HB4וירידה בתחנה ) HB2איור .(12 אינדקס השונות עלה בכל התחנות להוציא תחנה ) HB2איור .(10בפתח הקישון נשמרת המגמה של שיעור )אחוזים מהביומסה הכללית( נמוך יחסית של ביומסת בקטריות כחוליות מהמין הנפוץ בים Synechococcus ) ,sp. (1ועלייה הדרגתית לכיוון המים העמוקים במפרץ )איור ,(14ובאופן דומה נשמרת מגמת שיעורן הגדול יותר במים העמוקים יחסית למים הרדודים לאורך החוף )איור .(16 26 הביומסה וריכוז הכלורופיל בכל תחנות המפרץ )להוציא (HB2נמוכה השנה בהשוואה עם ממוצעי הביומסה בשנים ) 2002-2013איורים .(20-21 2.2.3.2אצות לאורך מדף היבשת – קיימת מגמה מרחבית החוזרת על עצמה מידי שנה המראה ביומסה של מיקרופלנקטון וריכוז כלורופיל גדולים באופן מובהק במים הרדודים יחסית למים העמוקים בתחנות השונות לאורך החוף )איורים .(22-23בהשוואה רב שנתית )שנים (2002-2013נמצא הבדל מובהק בביומסה בין התחנות במים העמוקים ,כאשר במי העומק באשקלון הביומסה הייתה גבוהה יחסית למים העמוקים ביתר התחנות )איור .(22במים הרדודים מאידך לא נמצא הבדל מובהק בביומסה בין התחנות .בריכוז הכלורופיל ,לעומת זאת, נמצא הבדל מובהק בין התחנות במים הרדודים ,וממוצע ריכוז הכלורופיל בתחנות דדו ושורק היה נמוך באופן מובהק מזה שבירקון ותנינים )איור .(23 נשמרת בדיגום זה המגמה הרב שנתית ) (2002-2013של ממוצע ביומסה גדול באופן מובהק בתחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף באזור הדרום והמרכז )אשקלון-ת"א( יחסית לחלקו הצפוני של החוף )איור .(22באופן דומה ,ריכוז הכלורופיל נמצא גבוה יותר באופן מובהק בתחנות הדיגום בדרום ,אולם רק במים העמוקים )איור .(23בדיגום ,2013הביומסה וריכוז הכלורופיל נמצאו גבוהים באופן ניכר יחסית לממוצע הרב שנתי במים הרדודים באלכסנדר ובמי עומק תחנות ירקון ושורק .ביומסת הבקטריות הכחוליות עלתה השנה בכל התחנות להוציא המים הרדודים בתחנת ירקון )איור .(13בחלק מהתחנות ביומסת הכחוליות הגיעה למכסימום בהשוואה לשנים קודמות .במיוחד היה ריכוזם גבוה במים הרדודים באלכסנדר .לעומת זאת נראתה ירידה בביומסה של אצות צורניות ודינופלגלטים במרבית התחנות )איור .(19 מעקב אחר מגוון המינים מאפשר לאמוד את השינויים בהרכב הפיטופלנקטון לאורך החוף .מגוון מינים קטן מאפיין בדרך כלל מים איאוטרופיים ,ומלווה תדיר בפריחה של מספר מצומצם של מיני אצות כפי שנמצא לדוגמא בפתח נמל הקישון .במים אוליגוטרופיים מגוון המינים בד"כ כלל גדול הרבה יותר .השינויים במאסף המיקרואצות לאורך החוף הוערכו באמצעות "אינדקס השונות" המחושב כמספר המינים מחולק בשורש הריבועי של ביומסת התאים .מפרץ חיפה -אינדקס השונות קטן לכיוון פנים מפרץ חיפה ,ונמצא קטן באופן מובהק בתחנת פתח הקישון ,ובתחנה הסמוכה לו יחסית לתחנות האחרות במפרץ ,ולאורך החוף )איורים 24- .(25בכל תחנות המפרץ ממוצע מספר המינים בשלוש שנים אחרונות ) (2010-2013גדול באופן מובהק יחסית למספרם בשנים הקודמות )איור .(12בתחנה הסמוכה לפתח הקישון ,וכן בתחנה העמוקה ביותר ,HB1נראית עלייה רציפה גם באינדקס השונות בשלוש שנים אחרונות .ובתחנה , HB4למרות הירידה ב 2013במספר המינים, נראית מגמה מובהקת של עלייה באינדקס השונות לאורך השנים )איור .(10אינדקס השונות ב 2013-גבוה יחסית לממוצע הרב שנתי בכל תחנות המפרץ )איור .(24 לאורך החוף ,במים הרדודים בכל התחנות )להוציא תחנת דדו( נראית עלייה כללית במספר המינים לאורך השנים )איור ,(12אולם רק בתחנת ירקון ואשקלון נראית מגמה מובהקת של עלייה באינדקס השונות לאורך השנים )איור .(10ממוצע אינדקס השונות מהשנים 2003-2012נמצא גדול באופן מובהק במים העמוקים יחסית למים הרדודים ,וגבוה באופן מובהק במים הרדודים לאורך החוף יחסית למים הרדודים במפרץ חיפה .בעומקי הדיגום הרדודים לאורך החוף ,נמצא שאינדקס השונות הממוצע בתחנת אשקלון קטן יחסית לתחנות האחרות, ונבדל באופן מובהק יחסית לשורק ותנינים )איור .(25לא נמצא הבדל מובהק בממוצע אינדקס השונות בין 27 התחנות במים העמוקים .ממוצע אינדקס השונות בתחנות הדרומיות קטן יחסית לתחנות הצפוניות ,אולם רק לגבי המים העמוקים -הבדל זה נמצא מובהק .נראתה ירידה באינדקס השונות במים העמוקים של התחנות הדרומיות בשנים האחרונות )איור .(10 מינים בעלי פוטנציאל טוקסי -נמצאה התפלגות שונה של המינים השונים לאורך השנים ובתחנות השונות במפרץ חיפה ולאורך החוף וריכוזם היה בדרך כלל נמוך .המינים שהופיעו לאורך השנים בריכוז יחסי גבוה היו המין ,Heterosigma cf. akashiwoשהופיע בשנת 2002בפריחה בפתח הקישון ) 7x106תאים לליטר( ,ובשנים אחרות הופיע בריכוז נמוך-בינוני ,כאשר ב 2013 -ריכוזם היה נמוך .המין Prorocentrum minimumהיה שכיח יותר בתחנות הדרומיות ,שיא הריכוז ) 6.5x104תאים לליטר( היה ב – 2008באשקלון ומאז ריכוזו ירד באופן ניכר .המין ,Akashiwo sanguineaהופיע בפתח הקישון בשיא ב – 4.7x103) 2011תאים לליטר( ובריכוז נמוך ב .2012-2013מנגד ,ריכוז המין Ostreopsis siamensisעלה לעומת שנים קודמות ,בעיקר במים הרדודים בתחנות תנינים ואלכסנדר .ריכוז המין Dinophysis rotundataעלה בשנה אחרונה בעיקר במפרץ חיפה ובתחנת חוף דדו .המין Protoceratium reticulatumהחל להופיע במפרץ חיפה בשלוש שנים אחרונות אם כי בריכוז נמוך מאד .לאורך החוף ריכוזו היה גם כן נמוך ובתחנת אשקלון ריכוזו היה גבוה יחסית לתחנות האחרות ועלה השנה יחסית לשלוש שנים קודמות. לסיכום :לאורך החוף בדיגום 2013הביומסה הכללית עלתה לעומת דיגומים קודמים ,במיוחד באלכסנדר ובמים העמוקים של תחנות ירקון ושורק ,ונמצאה גבוהה יחסית לממוצע שנים קודמות ,וכן נראתה ירידה במגוון המינים ובאינדקס השונות בחלק מהתחנות .בהסתכלות רב שנתית נראית מגמת עלייה באינדקס השונות במים הרדודים בירקון ובאשקלון .בתחנות הדרומיות נשמרת המגמה של ערכי ביומסה )שני העומקים( וריכוז הכלורופיל )מי עומק( גבוהים יחסית לתחנות הצפוניות .גם אינדקס שונות קטן יותר בעומק התחנות הדרומיות, שאינדקס השונות ירד בהם בשנתיים-שלוש אחרונות .המגמה של ריכוז תאים גבוה ,ביומסה גדולה ,וריכוז כלורופיל גבוה במים הרדודים יחסית למים העמוקים יחד עם אינדקס שונות קטן יחסית במים הרדודים לעומת מי העומק ,מרמזים על ריכוזי נוטריאנטים גבוהים יותר במים הרדודים לאורך החוף מאשר במי העומק. במפרץ חיפה בתחנות הקרובות לשפך נחל הקישון ,הפרמטרים של ריכוז תאים ביומסה וריכוז כלורופיל גדולים הרבה יותר יחסית לעומק המפרץ ולכל התחנות לאורך החוף ,ובהתאמה אינדקס השונות נמצא בהם קטן יותר, במיוחד בשפך נחל הקישון .ב 2013-נראתה ירידה בביומסה ועלייה באינדקס השונות בכל תחנות המפרץ להוציא .HB2כמו כן נראתה עלייה בממוצע מספר המינים בכל התחנות ועלייה באינדקס השונות בחלק מהתחנות, בשלוש שנים אחרונות. 28 Biomass µgC/L Dinoflagellates Hof Dado Taninnim Alexander Biomass µgC/L Yarqon Soreq Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 80 70 60 50 40 30 20 10 0 Ashqelon Diatoms Hof Dado Taninnim 2007 2008 Alexander 2009 2010 Yarqon 2011 Soreq 2012 Deep H26 Shallow H29 Deep H21 Shallow H18 Deep H14 Shallow H17 Deep H9 Shallow H12 Deep H5 Shallow H8 Deep H1 Shallow H4 180 160 140 120 100 80 60 40 20 0 Ashqelon 2013 .2007-2013 התפלגות ביומסת הדינופלגלטים והצורניות לאורך החוף בשנים:19 איור 29 2002-2013 2013 b c c c HB1 HB2 HB4 HB5 Haifa Bay )Biomass (µgC/L 1400 a 1200 1000 800 600 400 200 0 August 20072013 Qishon איור :20ממוצע הביומסה של המיקרופלנקטון במי שטח במפרץ חיפה )שנים (2002-2013ובפתח הקישון )אוגוסט (2007-2013בהשוואה ל) 2013-כולל סטיית תקן ,אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק(. )Chl a (µg/L 25 a 20 2002-2013 2013 15 b 10 5 c c c HB1 HB2 HB4 0 HB5 Qishon Haifa Bay איור :21התפלגות ממוצע ריכוז הכלורופיל במי שטח במפרץ חיפה שנים 2002-2013לעומת .2013 )Biomass (µgC/L 200 150 a b 100 b b b H29 H26 H18 H21 H17 H14 H12 H9 H8 H5 H4 H1 Ashqelon Soreq Yarqon Alexander Taninnim Hof Dado b 50 0 Deep Shallow איור :22התפלגות ממוצע הביומסה של המיקרופלנקטון במי שטח לאורך החוף )שנים .(2002-2013 30 )Chla (µg/L 2.0 a ab abc Shallow Deep bc 1.6 1.2 c c 0.8 0.4 0.0 H29 H26 H18 H21 H17 H14 H12 H9 H8 H5 H4 H1 Ashqelon Soreq Yarqon Alexander Taninnim Hof Dado איור :23התפלגות ממוצע ריכוז הכלורופיל במי שטח לאורך החוף )שנים .(2002-2013 a a a b HB1 HB4 HB2 HB5 Haifa Bay 2013 Diversity Index 16 14 12 10 8 6 b 4 2 0 Qishon 2003-2013 איור :24השינויים בממוצע אינדקס השונות במפרץ חיפה בשנים 2003-2013בהשוואה עם נתוני שנת 2013 )כולל סטיית תקן ,אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק בממוצע(" .אינדקס השונות" ) Diversity (Indexמחושב כמספר המינים מחולק בשורש הריבועי של הביומסה. 31 Diversity Index 20 Shallow Stations 16 a bc ab c d 8 4 abc bc 12 d 0 HB5 H4 H8 H12 H17 Qishon Haifa Bay Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon H18 H29 Soreq Ashqelon 24 Deep Stations 20 16 12 8 4 0 H1 H5 H9 H14 H21 H26 Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon 2003-2013 2013 2003-2013 ממוצע אינדקס השונות בתחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף ובמפרץ חיפה בשנים:25 איור .( )אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק בממוצע.2013 בהשוואה עם ערכי שנת מקורות Bizsel, N., Cirik, S. 2002. New record of the heterotrophic Ebridian microflagellate Hermesinium adriaticum Zach. in the eutrophic Izmir Bay (Aegean Sea, Turkey). Turkish J. Mar. Sci. 8:165178. Tiffany, M.A. 2002. Skeletal development in Hermesinum adriaticum Zacharias, a flagellate from the Salton Sea, California. Hydrobiologia 473: 217–221. Tubaro, A., Dell'Ovo, V., Sosa, S., Florio, C. 2010 Yessotoxins: A toxicological overview. Toxicon, 56(2): 163-172. Tyrell, T. and Merico, A. 2004. Emiliania huxleyi: bloom observations and the conditions that induce them. In: Coccolithophores, From Molecular Processes to Global Impact. Thierstein, H.R. and Young J.R. (Eds). Pp. 75-97. Springer Berlin Heidelberg. Viličić, D., Marasović, I., Kušpilić, G. 1997. The Heterotrophic Ebridian Microflagellate Hermesinum adriaticum Zach. in the Adriatic Sea. Archiv für Protistenkunde. 147(3–4): 373-379. 32 .3אוכלוסיות חי הקרקעית הרכב חברות חי הקרקעית ) (infaunaנבדק ב 4-תחנות במפרץ חיפה )נעמן – 7.5מ' ,פרוטארום – 8.8מ' וקריית חיים בעומק 9.8מ' לערך ,ומול מוצא הקישון בעומק 11מ'( ,וב 9-תחנות לאורך החוף בין ראש כרמל לזיקים ,בעומק מים של כ 13.7-8.6-מ' )חוף דדו ,מול הנחלים :תנינים ,אלכסנדר ,פולג ,מוצא קולחי הרצליה, ירקון ,שורק ,אשדוד ואשקלון ,איור .(1aבסה"כ נאספו ,מוינו ונספרו 31,165פרטים של חי הקרקעית. הטקסונים הנפוצים ביותר היו תולעים ממשפחות 3,492) Spionidaeפרטים( ו,(3,204) Capitellidae- סרטנאים ממחלקת ה (3,142) Ostracoda ,(4,940) 1Tanaidacea ,(91,122) 1Copepoda-והצדפה Mactra .(1,084) stultorum קרקע חולית מהווה בית גידול הומוגני )בעל נישות אקולוגיות מועטות יחסית( ובעל יציבות ומורכבות נמוכה )גרגרי החול/טין מהווים תשתית הנתונה להשפעת זרמים והפרעות מכניות( ,דבר המכתיב מגוון מינים נמוך יחסית .ככל שמרחיקים מהחוף ומעמיקים אל תוך הים ,פוחתת השפעת הגלים על הקרקעית ויוצרת תנאים יציבים יותר .תשתיות חוליות תומכות בקיומם של חברות בעלי חיים שונות )על הקרקעית ובין גרגרי החול(. הרכב האוכלוסייה של הקרקעית נקבע על סמך מכלול של תנאים כגון תנאים פיזיקו-כימיקלים )הרכב כימי של המים ,זרמים ,הרכב סדימנט ,גודל גרגר ,עומק ,תכולת חומר אורגני( ,אינטראקציות ביולוגיות שמעצבות את החברה )כגון תחרות ,טריפה( וכמובן השפעות אנתרופוגניות שנכפות על המערכת )לדוגמהGray and Elliott, , .(2009 בחמש מתחנות הדיגום היו הבדלים גדולים בין הדגימות החוזרות .מסיכום הנתונים עולה כי סה"כ נצפו 132 טקסונים 2שונים מכיוון שהגדרת בעלי חיים לא מבוצעת תמיד לרמת המין ,כך שבעצם מגוון המינים גבוה יותר. מנתוני כלל הדגימות עולה כי ישנן 23משפחות של תולעים 39 ,טקסונים של סרטנאים 59 ,טקסונים של רכיכות )כולם מוגדרים לפחות לרמת הסוג( ,ונציגים ספורים של טקסונים מקבוצות אחרות )כמו קווצי עור ,תולעים ועוד(. מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות 2010היה 14וב 2011-זוהו 20מינים מהגרים ,בשנת 2012מספר מיני הרכיכות המהגרות עמד על 27מינים )מתוכם 18מינים שהיו גם בשנת 2011ו 9-מינים חדשים( ובשנת 2013 נמצאו 19מינים מהגרים. מהצדפה Mactra stultorumנספרו בשנת 2010כ 7,314 -פרטים )רובם באשקלון( ובשנים שלאחר מכן )2011 ו (2012 -נספרו עד 300פרטים בלבד .בשנת 2013נספרו 1,084פרטים של צדפה זו והיא הופיעה כמעט בכל התחנות שנדגמו .מספר הפרטים של הצדפה Dosinia lupinusבשנת 2010עמד על 1,576פרטים ,ב487 2011 - פרטים ,בשנת 2012מספר הפרטים עומד על 144פרטים ובשנת 2013נאספו רק 113פרטים )זהו מין מקומי של צדפה( .גם בשנה זו ,כמו בשנים קודמות ,מערכת ה Phoronida -נאספה כמעט אך ורק בתחנה אחת בקריית חיים וכללה השנה 132פרטים )לעומת 1,166פרטים בשנת .(2012 בסביבה בעלת תנאים יציבים ,אוכלוסיית בעלי החיים הבנטית עוברת שינויים קטנים במשך הזמן .שינוי בתנאים הסביבתיים )ממקור טבעי ו/או ממקור אנתרופוגני( ,עלול לגרום לשינויים בפרמטרים הבסיסיים של חברת בעלי החיים כמו שינוי בהרכב המינים ,בשכיחותם ובביומסה ) .(Pearson and Rosenberg, 1978מעקב 33 אחר מגוון המינים ,מספר הפרטים ,ביומסה ,יחסים בין טקסה שונים ועוד מאפשר לנו לאמוד את השינויים המתרחשים בבית הגידול לאורך זמן. אחת ההשפעות האנתרופוגניות הבולטות לאורך החוף הישראלי היא העשרה בחומר אורגני במקומות מסוימים. תגובת חברות החי לרמות נמוכות של חומר אורגני היא עלייה בשונות החי )מגוון המינים( .רמות גבוהות יותר של חומר אורגני מביאות לירידה בשונות ,אף כי הייצור יכול להישאר גבוה .תולעים רב-זיפיות ממשפחות מסוימות מהוות סמנים ) (indicatorsלהעשרה אורגנית ,משום שהן יצורים אופורטוניסטים המצויים בכמויות גדולות יותר באזורים מופרעים. הדגימות שנאספו במפרץ חיפה מול נחל הקישון ,פרוטרום ונעמן היו מן העשירות ביותר במספר הפרטים כתוצאה מחשיפה לעומס אורגני גדול יחסית ) 1,471 ,2,571ו 917-פרטים( ,אך גם בתחנות הרצליה ,ירקון, אשדוד ושורק נמצא עושר רב של בעלי חיים )בין 800-900פרטים בכל תחנה( .תחנת קרית חיים שמאופיינת בד"כ בעושר רב של בעלי חיים :תולעים ממשפחת ה) Spionidae-העמידות לזיהומים אורגנים( ,תולעים ממערכת ה Phoronida -וסרטנאים ממחלקת ה ,Copepoda-היתה יחסית ענייה באורגניזמים ) 404פרטים( לעומת שנים קודמות )שנת 4,754 -2012פרטים ובשנת 12,555 -2011פרטים( .מבחינת מספר הפרטים שנספרו לאורך החוף ,ניתן לחלק את החוף הישראלי לשלושה חלקים :מפרץ חיפה -העשיר ביותר מבחינת מספר הפרטים ,אחריו ,המרצליה ועד אשקלון ) 500-900פרטים( ,והחלק השלישי מחוף דדו ועד פולג 200-350פרטים בממוצע פר תחנה )איור.(26 3000 2500 2000 1000 500 0 Stations איור :26המספר הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט .2013 34 Individuals # 1500 התחנות בהן נמצא המספר הגבוה ביותר של פרטים )ממוצע של שלוש דגימות חוזרות בתחנה( הן :קישון, פרוטרום,הרצליה ,ירקון ,נעמן ,אשדוד ושורק ) 801 ,91 ,934 ,943 ,1,471 ,2,491ו 793 -בהתאמה( .המספרים הנמוכים ביותר נמצאו מול חוף דדו ) ,(203תנינים ) ,304אלכסנדר ) (334ופולג ).(351 מספר המינים הממוצע לתחנה היה נמוך יותר בהשוואה לשנת .2012תחנות מפרץ חיפה היו עשירות יותר מבחינת מספר המינים בהשוואה לשאר החוף הישראלי ,אך רק במעט .מספר המינים הממוצע בקישון עומד על 35מינים לעומת 50בשנת ,2012ובמפרץ כולו עומד על 36מינים בהשוואה לשנת 2012שעמד על למעלה מארבעים מינים )איור .(27 50 45 40 35 30 Taxa # 25 20 15 10 5 0 Stations איור :27המספר הממוצע של המינים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט .2013 היחס בין מספר התולעים הרב-זיפיות לבין מספר הפרטים הכולל באתרי הדיגום מוצג באיור .28היחס בין מספר התולעים הרב זיפיות לבין שאר הפרטים שנספרו בכל דגימה הוא גבוה באזור מפרץ חיפה )אך לא בתחנת קריית חיים( ובנחל תנינים .בנעמן ובקישון היוו התולעים 50%מסך הפרטים שנאספו ,בפרוטרום ובתנינים היוו התולעים כמעט 40%מסך הפרטים שנאספו .בשאר החופים היוו התולעים בין 15-20אחוז מסך הפרטים שנאספו )איור .(28 35 70% 60% 40% 30% 20% Polychaeta/% of total 50% 10% 0% Stations איור .28היחס בין המספר הממוצע של פרטי התולעים הרב זיפיות למספר הכולל הממוצע של הפרטים שנמצאו הנתונים נבחנו כדי לייחד קיבוצי חי וזיהוי תחנות שתכולתן הפאוניסטית דומה .שיטות המיון שנבחרו הן אגד היררכיאלי )) (clusteringאיור (29ופסיקה )) (ordinationאיור .(30קיבוץ היררכיאלי של הנתונים נעשה בנתונים שעברו טרנספורמציה של פעמיים שורש מרובע באמצעות מקדם דמיון ,Bray-Curtisהיעיל לסקירת חברות ימיות בהיותו חסר רגישות לערכים גבוהים ) Multi Dimensional Scaling - MDS .(FAO, 1992היא השיטה המועדפת בשיטות הפסיקה במחקרים העוסקים בהפרעות סביבתיות ,ונבדקת באמצעות התוכנה . Plymouth Routine In Multivariate Ecological Research ,Primer 5 אנו רואים שתחנת הקישון נפרדת משאר התחנות וזה בגלל הכמות הרבה של פרטים שנאספו בה בהשוואה לשאר התחנות )רמת דימיון מאוד נמוכה 30% -בלבד( .לאחר מכן שתי תחנות נוספות במפרץ חיפה מקובצות יחדיו )נעמן ופרוטרום( ושאר התחנות )כולל תחנת ק .חיים( צבורות יחדיו ) stress=0.08המטריצה מייצגת את הנתונים בצורה הטובה ביותר ללא חשש להצגה לא נכונה של התוצאות(. תולעים רב זיפיות ממשפחת ה Capitellidae -האופייניות לאזורים מופרים )עשירים בחומר אורגני( היו שכיחות בפאונה שנמצאה בקישון וכמעט ולא הופיעו בשאר התחנות האחרות שנבדקו. 36 איור :29אנליזה היררכיאלית ) (clusteringשל דגימות חי תוך המצע בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט .2013 37 איור :30אנליזה פסיקה ) (ordinationשל דגימות חי תוך המצע בתחנות הניטור הלאומי ,אוגוסט .2013 השוואה בין נתוני 2013והשנים הקודמות מראה כי השנה ברוב התחנות מספר הפרטים היה נמוך יותר בהשוואה לשנה הקודמת אך לא בהשוואה לכלל השנים ,כלומר ,בסך הכל ,לא ניתן להצביע על מגמה כלשהי של עליה או ירידה במספר הפרטים ומספר המינים בתחנה מסוימת .בחלק מהתחנות היתה ירידה משמעותית במספר הפרטים בהשוואה לשנים קודמות כמו אשקלון ,הרצליה ,קרית חיים ,ובחלק מהתחנות נותרה המגמה כשהיתה בדיגומים קודמים .מבחינת מספר המינים פר תחנה ,נראה כי חלה ירידה קטנה במספר המינים בהשוואה לשנים קודמות אך טרם ניתן לומר אם מדובר במגמה מתמשכת או מקרה פרטי של הדיגום בשנה זו)איורים 31ו .(32 -יש להמשיך ולעקוב אחרי מספר המינים בדיגומים הבאים. 38 National Monitoring 2005‐2013 7000 6000 Individuals # 5000 4000 3000 2000 1000 0 Na'aman Frutarom K. Haiim Qishon Dado Taninim Alexander Poleg Herzliya Yarkon Soreq Ashdod Ashqelon Stations 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 .2005-2013 בשנים, המספר הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי:31 איור 39 National Monitoring 2005‐2013 70 60 50 Taxa # 40 30 20 10 0 Na'aman Frutarom K. Haiim 2005 Qishon 2006 Dado 2007 Taninim Alexander Poleg Stations 2008 2009 Herzliya 2010 Yarkon 2011 Soreq 2012 Ashdod Ashqelon 2013 .2013-2005 בשנים, ממוצע מספר המינים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי.32 איור 40 מספר התולעים הכולל של ארבע המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות ) Capitelliae, Sillidae, Spyonidae, (Maldanidaeמושפע מהעשרה בחומר אורגני ובהתאם גדל באזורים מופרים בהעשרה בחומר אורגני .איור 33aמציג את הגודל היחסי של מספר הפרטים הכולל של התולעים ממשפחות אלה בשנת .2013לפי מדד זה ,אזור מפרץ חיפה מועשר בחומר אורגני בהשוואה לשאר האזורים לאורך החוף ,למעט תחנת קרית חיים שבו מספר התולעים שנספרו היה מאוד קטן בהשוואה לשנים קודמות באופן מובהק .איור 33bמראה שמגמה זו נצפית לאורך השנים )(2005-2013 של ביצוע הניטור )למעט העוני של התולעים שנאספו השנה בקריית חיים(. איור :33מספר התולעים הכולל של ארבעת המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות (Capitellidae, Syllidae, ) Spionidae, Maldanidaeבשנת (A) 2013ו ספר המינים הממוצע של ארבעת המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות ) (Capitellidae, Syllidae, Spionidae, Maldanidaeמהשנים .(B) 2006-2013 באנליזת גודל הגרגר שהתקבלה בעזרת שימוש בנפות התקבלו הנתונים הבאים: בתחנות H3, H7, H11,H13, H16, H19, H28 :גודל הגרגר הדומיננטי היה ) 125 µmמעל 50%מהדגימה( .בתחנה HM21גודל הגרגר הדומיננטי היה מעל 65%) 1000 µmמהדגימה( ובתחנה HM23.1היו שני שיאים של גודל גרגר: 125µmו 90 µm-ובתחנה HM27התפלגות הגרגר היתה רחבה יותר כאשר עיקר החומר נע בין 90 µmל.250 µm- אולם ,למרות האמור לעיל ,ההבדלים העיקריים בין התחנות נבעו בגלל העשרה בחומר אורגני ) Total Organic (Carbonופחות בגלל גודל הגרגר ,לפי אנליזה סטטיסטית .PCA 41 מעיון במדדי מגוון ועושר המינים )טבלה (1ניתן לראות כי מגוון המינים המחושב ) (dועושר המינים ) (Hמצביע על ערכים גבוהים בתחנות ,HM2.1, H7, HM23.1, H16אולם כאשר מסתכלים על מדד השיוויוניות (j’-Pielou’s ) evennessרואים כי תחנה HM27העשירה ביותר מבחינת מספר הפרטים יש לה ערך נמוך יחסית לשאר התחנות ) ,(0.39דבר המצביע על אי שיוויוניות והמצאות של מינים דומיננטים בתחנה )בעיקר תולעים ממשפחת ה,capitalidea - האופייניים לאזורים המועשרים בחומר אורגני( ,וכאשר מסתכלים על נתוני ה TOC -בתחנה זו רואים כי הערך שהתקבל הוא גבוה מאוד .גם בתחנה HM10התקבל ערך נמוך במדד השיוויוניות ) ,(0.45דבר המצביע על נוכחות מינים דומיננטים בדגימה .תחנה ) H3חוף דדו( ,לדוגמא ,היא תחנה שבה מדד השיוויוניות גבוה ) ,(0.77דבר המצביע על שיוויוניות בין המינים שנאספו ,כלומר מאסף של פרטים יחסית אחיד. מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות 2010היה ,14בשנת 2011זוהו 20מינים מהגרים ,בשנת 2012זוהו 27מינים מהגרים ובשנת 2013זוהו 19מינים מהגרים .לא נמצא מין מהגר חדש בשנה זו. איור a34מציג את היחס בין מספר הפרטים של מינים מהגרים ממערכת הרכיכות לסך הפרטים שנספרו ממערכת הרכיכות )עמודות כחולות( ובעמודות הכתומות את היחס בין מספר הפרטים המהגרים ממערכת הרכיכות לסך הפרטים הכללי שנספר בתחנות .אנו רואים שהיחס בין מספר הפרטים המהגרים לסך הפרטים הכללי שנספר בכל תחנה הוא נמוך יחסית )ארבעה אחוזים לכל היותר( ,כאשר התחנה העשירה ביותר היא הנעמן ובשאר התחנות הערך נע סביב .0.5%כאשר מסתכלים על סך הפרטים המהגרים ממערכת הרכיכות לסך הפרטים שנספרו בכל מערכת הרכיכות ,אנו רואים שבתחנת נעמן הערך מגיע ל 50% -של מינים מהגרים )אולם בשנת 2012עמד הערך על למעלה מ ,(90% -בקישון הערך עומד על ,40%ובשאר התחנות נע בין 5-20אחוזים .נראה כי קיימת ירידה במספר הפרטים המהגרים אך יש להמשיך ולעקוב גם בשנה הבאה ולראות אם מדובר במגמה או לא .איור 34bמציג את אחוז המינים המהגרים במערכת הרכיכות מסך כל המינים שזוהו/נספרו בכל המערכות )עמודות כתומות( לבין אחוז המינים המהגרים ממערכת הרכיכות לבין סך המינים שנספרו במערכת הרכיכות )עמודות כחולות( .ניתן לראות כי בכל התחנות ישנם נציגים מהגרים וכמעט בכל התחנות הם למעלה מ 10% -מסך המינים שנספרו ,ובאשדוד ,שורק ונעמן המינים המהגרים מגיעים ל .30% -כאשר מסתכלים על סך המינים הכללי שנספר )עמודות כתומות( אנו רואים שבשע תחנות לאורך החוף ובמפרץ המינים המהגרים מגיעים ל 10% -מסך כל המינים שנספרו. 42 Alien to total mollusc ind. % Ashqelon Ashdod Soreq Yarkon Herzliya Poleg Alexander Taninim Dado Qishon K. Haiim Frutarom Na'aman 0.0 10.0 20.0 30.0 40.0 43 50.0 60.0 Alien to total ind. % Ashqelon Ashdod Soreq Yarkon Herzliya Poleg Alexander Taninim Dado Qishon K. Haiim Frutarom Na'aman 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 4.0 4.5 אחוז הפרטים המהגרים מסך הפרטים ממחלקת הרכיכות )עמודות כחולות( ומסך הפרטים הכללי:34a איור .(שנספרו )עמודות כתומות 44 Alien to total mollusc sp. % Ashqelon Ashdod Soreq Yarkon Herzliya Poleg Alexander Taninim Dado Qishon K. Haiim Frutarom Na'aman 0.0 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 45 30.0 35.0 40.0 Alien to total sp. % Ashqelon Ashdod Soreq Yarkon Herzliya Poleg Alexander Taninim Dado Qishon K. Haiim Frutarom Na'aman 0.0 2.0 4.0 6.0 8.0 10.0 12.0 14.0 16.0 אחוז המינים המהגרים מסך כל המינים ממחלקת הרכיכות )עמודות כחולות( ומסך המינים:34b איור .(הכללי שנספר )עמודות כתומות 46 .4חי על המצע פרק זה מציג נתוני ניטור ראשוניים לדגימות חי על המצע אל מול חופי אשדוד בחתכים שונים -החל מעומק קרקעית רדוד ) 20מ'( ועד כ 400 -מ' )תמונות .(35-37אתר אשדוד נבחר בשל נתוני הרקע הקיימים עבור החתכים הרדודים ) 40מ'( מנתוני ניטור )אכיפתי( היסטורים בתחנות הביקורת של אתר שפד"ן ואתרים נוספים ,ובגלל נתוני מחקר שנעשה על ידי פרופ' מנחם גורן בשנים .2008-2013בשנת 2014התבצע דיגום בסתיו המאוחר בלבד )ללא האביב(, תוך הגדלת רזולוציות הדיגום )מספר רב של חתכים( וכן דיגומי יום ולילה ,וזאת על מנת לתכנן המשך הניטור עם ידע רחב ככל הניתן. מבוא כללי קצהו הדרום-מזרחי של ים תיכון ,נחשב לחלקו העתיק ביותר של ים תיכון .הקרקעית שלו מאופיינת בעומקים של מעל 2000מטרים ,עם עומק מקסימלי של 5093מטרים בים האיוני ,ומדפי יבשת צרים ) .(Por, 1989לישראל מדף יבשת באורך של 180ק"מ ורוחב של 60ק"מ בחלקו הדרומי ועד ל 26-ק"מ בחלקו הצפוני )בגבול עם לבנון( ) & Sandler .(Herut, 2000החל מהמאה ה ,19-החל האגן להפוך לאזור תת טרופי ,לעומת שאר הים תיכון הנחשב לאזור ממוזג חם ) .(2009 Por,גרדיאנט עולה של טמפרטורה ומליחות נוצר איפה בין מערב ים תיכון לבין מזרחו ) Boudouresque, .(2004; Galil & Zenetos, 2002טווח הטמפרטורות בפני השטח של אגן הלבנט צר יחסית ,החל מ 17 ºCבחורף )(Lipkin & Safriel 1971ועד ל 30 ºC -בקיץ ) ,(Azov, 1991; Galil & Zenetos 2002וגרדיאנט המליחות נע בין 37.5 pptעד ל .39 ppt -עמודת המים מעורבבת היטב בעונת החורף )דצמבר-מרץ( עד לעומק של כ 120-130 -מטרים, אך בקיץ הערבוב חל עד לעומק של 25מטרים בלבד ) .(Herut et al., 2000האגן נחשב למאוד אוליגוטרופי )עני בחומרי הזנה ,נוטריאנטים( ,עם רמת יצרנות נמוכה מאוד ) ,(Azov, 1991; Por, 1989; Spanier & Galil, 1991בשל משטר הזרמים אנטי-אסטוריאני המסיע מי שטח עניים בנוטריאנטים מהאוקיינוס האטלנטי ומזרחה .אקלים צחיח למחצה עד צחיח באגן עם כמות משקעים נמוכה ,זרימה מעטה של מי נחלים עשירים בנוטריינטים ,העדר תופעת עליית מי עומק ) (upwellingומדף יבשת יחסית צר ,תורמים גם הם לאוליגוטרופיות המערכת ) Azov, 1991; Galil & Zenetos, .(2002ייתכן וסיבות אלה ,יחד עם המשברים האקלימים שהתרחשו בהיסטוריה הגיאולוגית של האזור והפעילות האנתרופוגנית כיום ,הם הגורמים לעושר המינים הנמוך באזור זה ).(Galil & Zenetos, 2002 הטמפרטורה ורמת המליחות הגבוהות כיום במזרח הים התיכון ובאגן הלבנט במיוחד ,בהשוואה למערב ים תיכון, הפכו את האזור לפחות מתאים למיני בע"ח האטלנטיים רבים ,והוא מהווה מעין קצה גבול אקולוגי של בית גידול עבורם ) .(Ben-Tuvia 1966; Galil 2008; Por 1989מכיוון שרוב המינים הקיימים בים התיכון פחות מותאמים מבחינה אקולוגית לתנאים הקיימים באגן הלבנט ,האזור נוח יותר לחדירה של מינים חדשים ) ;Boudouresque, 2004 .(Galil & Zenetos, 2002 לא קיים אזור ימי ברחבי העולם שהושפע משינויים מעשה ידי אדם יותר מאשר מזרח ים תיכון ,שהעיקרי בהם הוא חפירת תעלת סואץ .רוב המינים הלספסים )אלה שעברו דרך התעלה( תועדו לראשונה בישראל בראשית שנות ה90- ) , (Golani, 1996ודגים לספסים היוו כ 13.2% -מסך כל האיכטיו-פאונה של אגן הלבנט ) .(Golani 1998לא ניתן לחזות את התוצאה הסופית של ההגירה ,אך נראה שקצב הפלישה לים תיכון הולך וגובר והנוכחות הדומיננטית של המינים הזרים יכולה להוות מטרד או תועלת מבחינה כלכלית לאדם ) ;Ruiz et al., 1997; Goren et al., 2011 .(Salameh et al., 2011 47 דיגום חי על המצע הסקר התמקד באזור החוף הדרומי של ישראל ,מול נמל אשדוד ,הנמל הגדול בישראל )איור .(35מיקום הדיגומים נקבע באמצעות השימוש ב GPS -על מנת לחזור כל הפלגה לאותו אזור דיגום .קרקעית הים באזור המחקר שטוחה אך הרכבה משתנה בין העומקים השונים .עפ"י ,(1981) Galil & Lewinsohnהמים הרדודים של ה 20 -מטרים באזור המחקר מורכבים בעיקר מחול ,אשר כמותו הולכת ופוחתת עם העלייה בעומק ,במקביל לעלייה של הטין .מעומק 60 מטרים הסדימנט מורכב בעיקר מטין וחרסית ,כך שהקרקע בוצית וקשה יותר ).(Nir, 1984 דגימות חי על המצע נאספו בעזרת רשת מכמורת ) .(Trawlerכל הדגימות נאספו בצורה קבועה ,עפ"י שיטת הדייג הנהוגה בספינה .מפתח מכמורת הדיגום הוא 12מטר וגובה הפתח 1.2מטר .המכמורת מצוידת בשני חבלי טיאטוא ) (sweeplinesהמביאים את מפתח הרשת ואת הרוחב האפקטיבי הנדגם ל 70 -מטר .גודל עין הרשת בקצה הרחוק שלה הוא 42מ"מ .המרחק של פס הדיגום מן בספינה הוא ב 500 -מטר והוא משתנה במקצת עם עליית עומק הדיגום )איור .(36הכבלים הנגררים מרחיפים חול ומבריחים את הדגים אל פתח הרשת וכתוצאה מתנועת כלי השיט והרשת נדחקים הדגים אל קצהו הסגור של הרשת .העומקים הנבדקים היו 20-120מטרים בהפרשים של 20מטרים זה מזה ,ובעומק של 400מטרים .בכל עומק שנבחר בוצעו שתי חזרות )שתי גרירות רשת( ,כאשר כל גרירה נמשכה שעה וחצי )לא כולל זמן הורדתה למים והעלתה( במהירות ממוצעת של שלושה קשרים ) 5קמ"ש( .סך הכל בוצעו שבעה קווי גרירת רשת )איור .(37משך זמן הגרירות והנ"צ המדויקים של קווי הגרירות מופיעים בנספח .2 השלל שנתפס ברשת הועבר לסיפון למיון ראשוני לרמה הטקסונומית האפשרית בהתאם לתנאי ההפלגה ,נארז בארגזים מסומנים ,ונשמר בהקפאה עד החזרה אל הנמל .בסוף ההפלגה הובלו הארגזים אל המכון לחקר ימים ואגמים והושמו בקירור .כל הפרטים הוגדרו לרמה הטקסונומית הנמוכה ביותר )רמת המין ,ככל הניתן( על ידי מומחים .בקבוצת הסרטנים והדגים 100 -פרטים ראשונים מכל מין נמדדו ונשקלו )איור ,(38והשאר מכל מין נספר ונשקל יחד ללא מדידות אורך .בשאר הקבוצות הטקסונומיות -הפרטים נספרו ונשקלו בלבד )ללא מדידות אורך(. על מנת לאפיין את החי שהתקבל בגרירות השונות ,ולבחון את הקשר בין המינים שנאספו לבין משתני סביבה )עומק וכד'( ,בוצעו אנליזות סטטיסטיות באמצעות תוכנת .Primer, version 6תוכנה זו מאפשרת ביצוע אנליזות מקבצים ) ,(cluster analysisאנליזות גורמים ראשוניים ) ,(Principal component analysis- PCAוסילום רב מימדי ) Non- .(metric multidimensional scaling, nMDSהתוכנה מתבססת על יצירת מטריצה של דמיון בין הדגימות .כאשר ערך דמיון בין שתי דגימות שווה לאפס לא קיים שום מין משותף ,וכאשר הוא שווה 100שתי הדגימות זהות זו לזו. בכל התהליך החישובי ,ערכי המשתנים התלויים שנבדקו -מספר הפרטים ,הביומסה ומספר המינים -עברו ייחוס )נירמול( של טרנספורמציית שורש ריבועי בשביל לאזן את התרומה של המינים הנפוצים והנדירים ) & Clarke .(Warwick, 2001אנליזת מקבץ יוצרת דנדוגרמה המבוססת על מטריצת הדמיון ,ומבצעת השוואה בין העומקים השונים בכדי למצוא "קבוצה טבעית" של הדגימות .רמת הדמיון נבחנה בהשוואת המינים בין העומקים השונים ,כאשר בכל רשת נספר מספר הפרטים .שונות חברת החי בפרמטרים של מרחב וזמן הוצגו בסקלה דו-מימדית באמצעות אורדינציית .MDSהמטרה של האורדינצייה היא לבנות "מפה" של דגימות בהתאם למטריקס הדומה/שונה ) Clarke .(& Warwick, 2001עם זאת ,אורדינציית MDSיכולה במקרים רבים לטעות בפרשנות שלה .בשימוש בסקלת ערך החשיבות :ערך החשיבות (stress)<0.05נותן ייצוג מעולה בלי שום אפשרות לפרשנות מוטעית (stress) <0.1 ,מספק אורדיניצייה טובה ,ככל הנראה ללא פרשנות מוטעית (stress) <0.2 ,עדיין מספק תמונה דו-ממדית יעילה למרות שרצוי לבצע בדיקה חוזרת ,למשל ע"י שימוש באנליזת מקבץ. 48 תוצאות מאפיינים כללים: מספר המינים ) (Sשנאסף במדגמי גרירות הרשת היה נמוך ונע בין 22-43מינים לגרירה )טבלאות ,3-5איור .(39מספר המינים הגבוה ביותר נמצא באתר הרדוד ביותר בעומק 20מטרים ,והנמוך ביותר באזור העמוק ביותר – 400מטרים. נראה כי יש קשר בין מספר המינים לבין עומק המים החל מעומק של למעלה 100מטרים .מחקרים רבים מראים על מתאם )קורלציה( שלילי בין עומק המים למספר המינים; ככל שמעמיקים מספר המינים יורד ) ;Sánchez et al.,2008 .(Tecchio et al., 2011; Lourido et al., 2014אכן ,במחקר זה ,מספר הפרטים הרב ביותר נאסף בעומק 20בגרירת הלילה ,כצפוי. מספר הפרטים החיים ) (Nשנאסף במדגמי גרירות הרשת נע בין 1,829פרטים באזור העמוק ביותר ) 400מטרים( לבין 17,179פרטים בעומק 60מטרים )טבלה ,1איור .(39עד לעומק של 120מטרים לא נמצא קשר ישיר בין מספר הפרטים לבין העומק ,אולם בעומק של 400מטרים נראתה ירידה משמעותית במספר הפרטים .מחקרים רבים מראים על מתאם )קורלציה( שלילי בין עומק המים למספר הפרטים; ככל שמעמיקים מספר הפרטים והביומסה יורדים ) Sánchez et .(al.,2008; Tecchio et al., 2011; Lourido et al., 2014 אינדקס מגוון המינים ) (dנע בין 2.8ל .5.4 -ערך אינדקס מגוון המינים הגבוה ביותר התקבל בעומק 80מטרים במהלך גרירות היום .אולם ,גם במדד זה אין מגמה ברורה עם הירידה לעומק )עד 120מטרים( ,אך כאשר מגיעים לעומק של 400מטרים כבר יש הבדלים ברורים בין העומקים )טבלה .(1 מדד השוויוניות )’ (Jנע בין 0.15ל .0.63 -ככל שהערך המתקבל נמוך -הדבר מעיד על ייצוג לא שווה של המינים השונים וקיומם של מינים דומיננטיים ו/או נדירים ולהיפך .בגרירות הלילה בעומקים 100ו 120 -מטרים התקבל מגוון מינים מאוד נמוך ) 0.18ו 0.15 -בהתאמה( דבר המעיד על כך כי מאסף החיות היה לא שיוויוני וכלל מינים דומיננטים .בשאר המקרים )למעט 60מ' יום ו 80 -מ' לילה( ,מדד השיוויוניות היה גדול מ) 0.5 -טבלה ,1איור .(39 49 טבלה :1מאפייני החי על המצע בסקר ניטור לאומי -S .מספר המינים בכל גרירה -N .מספר הפרטים שנאספו בכל גרירה -d ,מדד מגוון המינים -J ,מדד השיוויונות ,עומק המים באתר. 'J d 0.52 0.59 0.50 0.64 0.25 0.59 0.61 0.31 0.57 0.18 0.63 0.15 0.58 0.64 N 3.58 4.60 3.13 4.02 3.38 4.03 5.37 4.30 4.08 3.77 3.54 3.01 2.84 2.80 עומק S 33 43 30 33 34 34 43 37 36 36 29 29 23 22 7655 9155 10539 2892 17179 3616 2496 4347 5297 10678 2751 10801 2344 1829 20 20 40 40 60 60 80 80 100 100 120 120 400 400 יום -מס' פרטים לילה -מס' פרטים יום -מס' פרטים לילה -מס' פרטים יום -מס' פרטים לילה -מס' פרטים יום -מס' פרטים לילה -מס' פרטים יום -מס' פרטים לילה -מס' פרטים יום -מס' פרטים לילה -מס' פרטים יום -מס' פרטים לילה -מס' פרטים בבחינה של נתוני הביומסה ניתן לראות )טבלה (2כי בכל העומקים )למעט 20מטרים( הביומסה שנאספה במהלך היום גבוהה יותר מאשר הביומסה שנמצאה בלילה -לעיתים פי 2,ולעיתים עד פי וארבעה ויותר )עומק 60מטרים( .במחקרים קודמים שבוצעו במכון במסגרת פרויקט חברת נמלי ישראל )חנ"י( נמצא כי הביומסה שנאספה בלילה היתה גבוהה יותר מאשר הביומסה שנאספה ביום בכ.50% - טבלה :2ביומסה של הפרטים שנאספו ברשתות היום והלילה. ביומסה עומק )ק"ג( 20 107.216 20 125.084 40 176.861 40 58.093 60 126.621 60 23.979 80 34.366 80 46.073 100 111.151 100 45.265 120 50.249 120 40.621 400 73.522 400 51.881 יום -משקל פרטים לילה -משקל פרטים יום -משקל פרטים לילה -משקל פרטים יום -משקל פרטים לילה -משקל פרטים יום -משקל פרטים לילה -משקל פרטים יום -משקל פרטים לילה -משקל פרטים יום -משקל פרטים לילה -משקל פרטים יום -משקל פרטים לילה -משקל פרטים 50 20-400 רשימת מיני חי על המצע ומספר הפרטים מכל מין שנאספו בסקר ניטור לאומי )בין העומקים:3-5 טבלאות . המינים המודגשים הינם מינים מהגרים.(מטרים Species # collected Fish Alectis alexandrina 1 Alepes djedaba 1 Apogon fasciatus 898 Apogon pharaonis 2 Apogon smithi 851 Argentina sphyraena 1 Argyropelecus hemigymnus 1 Ariosoma balearicum 4 Arnoglossus bleekeri 5 Balistes capriscus 6 Blennius ocellaris 4 Boops boops 331 Bothus podas 37 Bregmaceros atlanticus 25 buglossidium luteum 2 Callionymus filamentosus 1930 Caranx crysos 1 Centrophorus granulosus 6 Champsodon nudivittis 28 Chlorophthalmus agassizi 1409 Citharus linguatula 106 Coelorinchus caelorhincus 122 Conger conger 3 Cynoglossus sinusarabici 354 Dactylopterus volitans 2 Dalophis imberbis 1 Decapterus russelli 610 Dentex gibbosus 20 Dentex macrophthalmus 6 Dentex maroccanus 161 Diaphus rafinesquii 4 51 Diplodus annularis 15 Diplodus sargus 4 Diplodus vulgaris 0 Dipturus oxyrinchus 2 Dussumieria elopsoides 541 Echelus myrus 27 Echeneis naucrates 2 Electrona rissoi 3 Engraulis encrasicolus 6582 Epinephelus aeneus 2 Equulites klunzingeri 17557 Etrumeus golani 176 Fistularia commersonii 52 Helicolenus dactylopterus 88 Hymenocephalus italicus 435 Hoplostethus mediterraneus 15 Lagocephalus gunteri 70 Lagocephalus sceleratus 31 Lagocephalus suezensis 773 Lepidotrigla cavillone 394 Lithognathus mormyrus 490 Lophius budegassa 1 Merluccius merluccius 9 Mullus barbatus 1249 Mullus surmuletus 22 Nemipterus randalli 2648 Ophidion barbatum 140 Oxyurichthys petersii 5 Pagellus acarne 2004 Pagellus erythrinus 692 Pagrus caeruleostictus 29 Peristedion cataphractum 1 Phycis blennoides 1 Plotosus lineatus 6182 52 Pomadasys incisus 3 Pomatomus saltatrix 4 Raja clavata 67 Raja miraletus 13 Rhinobatos rhinobatos 7 Sardina pilchardus 113 Sardinella aurita 50 Sardinella gibbosa 11 Saurida lessepsianus 626 Scomberomorus commerson 54 Scomber japonicus 82 Scyliorhinus canicula 1 Scorpaena elongata 12 Serranus cabrilla 8 Serranus hepatus 96 Serranus scriba 4 Sillago sihama 318 Sparus aurata 3 Sphoeroides pachygaster 2 Sphyraena sphyraena 26 Spicara maena 1190 Spicara smaris 15 Squalus acanthias 4 Stephanolepis diaspros 103 Synodus saurus 8 Torquigener flavimaculosus 16 Trachurus mediterraneus 249 Trachurus trachurus 364 Trichiurus lepturus 5 Trigloporus lastoviza 5 Upeneus moluccensis 6059 Upeneus pori 1316 Uranoscopus scaber 13 Xyrichthys novacula 4 53 Zeus faber 11 Aristeus- רוסטרום ארוך 694 Aristaeomorpha foliacea 450 Plesionika edwardsii 349 Parapenaeus longirostris Charybdis longicollis 379 Marsupenaeus japonicus 1682 Metapenaeopsis aegyptia 23 Metapenaeus monoceros 2 Myra subgranulata Parapenaeus longirostris 1 Pontocaris cataphracta 26 Portunus segnis 71 Squilla mantis 3 Conomurex persicus 2 Eledone moschata 79 Illex Coindetii 130 Loligo vulgaris 5304 Murex forskoehlii 1 Octopus salutii 98 Octopus vulgaris 419 Sepia officinalis 71 Alcyonium sp. 10 Pennatula rubra 70 Stylocidaris lineata 3 Echinodermata Astropecten bispinosus 2 Total: 91581 Crustaceans Mollusca Cnidaria 161 23515 הרכב מאסף חי על המצע 124) טקסונים125- שהוגדרו ל, ק"ג1,071 פרטים מחי על המצע במשקל כולל של91,581 מוינו ונספרו,סך הכל נאספו מין אחד- מיני צורבים ו2 , מיני רכיכות8 , מיני סרטנים13 , מיני דגים100 : פרטי החי כוללים.( לרמת סוג1 ,לרמת מין רשימת המינים ומספר הפרטים.3 רשימת המינים ומספר הפרטים שעלו בכל הגרירות מופיעים בטבלה.של קווצי עור והביומסה לעומק17,179 - לבין1,829 מספר הפרטים לעומק נע בין.( )קובץ אלקטרוני3 שעלו בכל רשת מובאים בנספח . ק"ג164 ק"ג לבין24 נעה בין 54 22% ( היווn=27,356) הסרטנים, מכלל המינים שהוגדרו80%- מכלל הפרטים שנספרו ו63% ( היווn= 58,034) הדגים - מכלל הפרטים שנספרו ו6.6% ( היווn= 6,104) הרכיכות, מכלל המינים שהוגדרו10.4%-מכלל הפרטים שנספרו ו וקווצי העור, מכלל המינים שהוגדרו1.6% - מכלל הפרטים שנספרו ו0.1% ( היווn=80) הצורבים, מכלל המינים6.4% .( היוו חלק זניח מסך הפרטים שנספרו והוגדרוn= 2) מיני הסרטנים הנפוצים,6 מיני הדגים הנפוצים ביותר שנאספו בכל עומק בדיגומי היום והלילה מופיעים בטבלה .8 ומיני הרכיכות הנפוצים בכל עומק מופיעים בטבלה7 מופיעים בטבלה . מיני הדגים הנפוצים בכל עומק ביום ובלילה ומספרם:6 טבלה Fish species Alepes djedaba Apogon fasciatus Apogon pharaonis 20m night 2161 1920 1638 Species 40m day Engraulis encrasicolus 4048 Upeneus moluccensis 1642 Plotosus lineatus 670 Species Nemipterus randalli Equulites klunzingeri Plotosus lineatus 40m night 857 740 314 Species 60m day Equulites klunzingeri 12843 Upeneus moluccensis 2943 Species Equulites klunzingeri Apogon fasciatus Mullus barbatus Nemipterus randalli 60m night 921 636 598 561 80m day Species Nemipterus randalli Apogon smithi 80m night 368 124 100m day Species 100m night Species Plotosus lineatus Equulites klunzingeri Upeneus moluccensis Upeneus pori 20m day 2997 1492 872 689 Species Equulites klunzingeri 842 Upeneus moluccensis 287 Parapenaeus longirostris 226 Species 55 Engraulis encrasicolus Spicara maena Dussumieria elopsoides Mullus barbatus 2353 661 477 442 Species Pagellus acarne 418 Trachurus trachurus 323 Pagellus acarne Pagellus erythrinus 120 day Species 400m day Chlorophthalmus agassizi 866 Coelorinchus caelorhincus 101 Species Pagellus acarne Boops boops 876 92 120 night 603 180 400m night Species Chlorophthalmus agassizi 543 Raja clavata 38 . מיני הסרטנים הנפוצים בכל עומק ביום ובלילה ומספרם:7 טבלה Crustacea Species Portunus segnis 20m night 29 Species Charybdis longicollis Marsupenaeus japonicus 40m night 81 31 Species 60m day Portunus segnis 4 Species Portunus segnis 60m night 39 Species 80m day Parapenaeus longirostris 226 Species 80m night Parapenaeus longirostris 3335 Species 20m day Portunus segnis 29 Species 40m day 56 Species 100m day Parapenaeus longirostris 98 Species 120m day Parapenaeus longirostris 1004 Species רוסטרום ארוךAristeusרוסטרום קצרAristeusרוסטרום ארוךGambari- 400m day 609 329 103 Species 100m night Parapenaeus longirostris 9162 Species 120m night Parapenaeus longirostris 9690 Species רוסטרום קצרGambariרוסטרום ארוךGambariרוסטרום קצרAristeus- 400m night 345 246 121 . מיני הרכיכות הנפוצים בכל עומק ביום ובלילה ומספרם:8 טבלה Mollusca Species Octopus salutii 20m night 77 Species 40m day Octopus salutii 2956 Species Octopus salutii 40m night 77 Species 60m day Octopus salutii 734 Species Octopus salutii 60m night 24 Species 80m day Octopus salutii 418 Species Octopus salutii 80m night 9 100m day Species 100m night Species 20m day Loligo vulgaris 764 Species 57 203 120m night 35 400m night 65 Octopus salutii 96 Eledone moschata 120m Species day Eledone moschata 400 Octopus salutii 43 conomurex persicus 30 Species Eledone moschata 400m day Species Eledone moschata Species Eledone moschata 44 מספר המינים והפרטים המקומיים והמהגרים מקבוצת הדגים ומתת מערכת הסרטנים מופיעים בטבלה .9 טבלה :9מס' המינים והפרטים המקומיים והמהגרים בקבוצת הדגים והסרטנים. סרטנים דגים מספר מינים מקומיים 73 7 מספר מינים מהגרים 27 6 מספר פרטים מקומיים 16,715 25,416 מספר פרטים מהגרים 41,318 1,940 בקבוצת הדגים ניתן לראות כי אחוז המינים המהגרים מסך כל הדגים הוא 27%אך מבחינת מספר הפרטים המינים המהגרים היווה כ 71%-מסך כל הדגים שנאספו .בקבוצת הסרטנים אחוז המינים המהגרים הוא ,46%אולם מבחינת מספר מיני הפרטים המהגרים היווה רק .7%בבחינת מספר המינים המהגרים בין העומקים השונים נמצא ,כי הדומיננטיות הגבוהה ביותר שלהם הינה בעומק של 20מטרים ,וככל שמעמיקים מספרם הולך ופוחת )טבלה .(10לא נמצאו מינים מהגרים בעומק 400מטרים. 58 טבלה :10מספר המינים המהגרים בכל עומק. מספר מינים מהגרים עומק 18 20 14 40 15 60 11 80 10 100 6 120 0 400 השתנות אורך הגוף עם העומק: המשתנה אורך גוף ממוצע של דגים עבר טרנספורמציה בכדי לקבל התפלגות נורמלית לביצוע מבחן .ANOVAמבחינת אורך הגוף של הפרטים לא נמצאה מגמה ברורה של תלות בין העומק לבין גודל הגוף ,למעט בשני מינים מהגרים של דגים ) Fistularia commersoniiו (Lagocephalus sceleratus -בהם נמצא באופן מובהק כי ככל שמעמיקים כך גדל אורך גוף הדג ).(P<0.01 ניתוח רב משתנים אפיון בית גידול ע"י תיאור חברת החי החיה בו תוך השוואה בין חברות החי היא אחת הדרכים לזהות את ההבדלים הקיימים בתנאי הסביבה בין בתי גידול שונים .השוואה כזו נעשית בהעדר הנחות מוקדמות ) (a-prioriעל השפעות הסביבה ,בהנחה שהמינים עצמם הם אינדיקטורים טובים למכלול תנאי הסביבה בהם הם חיים .שינוי בהרכב חברת החי בין שני אתרים מעיד על שינוי בתנאי הסביבה .בשלב שני ניתן לחפש קורלציות בין מבנה חברת החי לתנאי סביבה מסוימים .על מנת לבחון האם ניתן לזהות שינויים מרחביים במאספי חי על המצע בוצע ניתוח מקבצים ) cluster (analysisעל מספרי הפרטים שנאספו .הנתונים עברו טרנספורמציה של שורש ריבועי ועל פי מטריצת ,Bray-Curtis וזאת על מנת להקטין את ההשפעה של מינים דומיננטיים במאסף במידה ויש .מעיון באיורים 40-43ניתן לראות כי ישנו הבדל ברור ומובהק סטטיסטית ) (p<0.01בין העומקים 20-120מטרים לבין העומק 400מטרים בכל הפרמטרים שנבדקו )מספר מינים ,מספר פרטים ,מגוון מינים( .גם כאשר מפרידים בין דיגומי היום לבין דיגומי הלילה במספר הפרטים ובמספר המינים ,מתקבלת אותה המגמה כאשר עומקים 20,40,60נמצאים יחד ,עומקים 80,100,120נמצאים יחד והעומק 400נמצא לבד כאשר תמיד רמת הדמיון בין עומק זה ) 400מטרים( לבין שאר העומקים הוא 0%דמיון ).(p<0.01 באיור ) 40מספר פרטים/יום( רואים כי התקבלו שני צוברים אשר רמת הדמיון בין שני הצוברים היא ,35%כאשר צובר א' כולל את העומקים 20,40,60ורמת הדמיון ביניהם 50%וצובר ב' כולל את התחנות בעומקי הדיגום 80,100,120ורמת הדמיון ביניהם .40%העומק 400נמצא נפרד לחלוטין כאשר רמת הדמיון בינו לבין שאר העומקים עומדת על 0%דמיון. אותה מגמה בדיוק מתקבלת באיורים שלאחר מכן ) (41-47כאשר כל איור מציג נתון אחר )מספר פרטים/לילה, ביומסה/יום ,ביומסה/לילה וכדומה(. 59 ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי ) (nMDSנעשה בהמשך לאנליזת המקבצים .באיורים 43-47ניתן לראות את פיזור העומקים לפי אנליזת ,MDSהמאפשרת להבחין באופן ויזואלי בדגימות שקיים ביניהן דמיון או שוני )בהרכב המינים( על סמך פיזורן במרחב )קרבה פיזית בין נקודות מרמזת על קרבה בהרכב המינים( .ניתן לראות בבירור הבדלים בין שני צוברים עיקריים )א' ו -ב'( כאשר תחנה 400נפרדת באופן בולט בגלל מגוון מינים שונה לחלוטין מהעומקים האחרים. מהתבוננות בניתוח רב משתנים לא נראה כי יש הבדלים באוכלוסיית חי על המצע מבחינת העומקים. דיון: מחקרים רבים שבוצעו באזורים שונים ברחבי העולם על חברת החי שוכנת הקרקע במדף היבשת הראו ,שגרדיאנט העומק הוא הגורם העיקרי המשפיע על פיזור הפאונה ) Demestre et al., 2000; Colloca et al., 2003; Labropoulou .(& Papaconstantinou, 2004; Leathwick et al, 2006גורמים נוספים המשפיעים על הפאונה הם מאפיינים פיזיקלים של גוף המים כמו :טמפרטורה ,מליחות ,זרמים ורמת חמצן ) & Demestre et al., 2000; Labropoulou ,(Papaconstantinou, 2004; Leathwick et al, 2006זמינות מזון ,ואינטראקציות ביוטיות פנימיות בין חברי המקבץ ) .(Labropoulou & Papaconstantinou, 2004בסקר זה גרדיאנט העומק הסביר את עיקר פיזור המינים במורד היבשת של חופי ישראל .זאת ועוד ,תוצאות סקר זה מחזקות מחקרים קודמין שנעשו במדף היבשת הישראלי המראים כי מספר המינים המהגרים החודרים אל ים תיכון ממשיך לעלות ללא הרף ובקצב מוגבר בשנים האחרונות ,דבר הגורם לשינוי מתמשך של האוכלוסייה ).(Edelist et al., 2011; Golani et al., 2011; Goren et al., 2011 אנליזות המקבץ ) (clusterוה MDS -של מגוון ומספר פרטים מציגות תמונה דומה בה הדמיון והשוני בדיגומים הוא תלוי עומק )איורים .(40-47מדד שאנון-ווינר מציג תמונה דומה של הבדל במגוון המינים בין העומקים השונים )טבלה (3עם העומק נראית ירידה במגוון המינים. סקר זה הינו הראשון במסגרת הניטור הלאומי של חופי ישראל והוא עתיד להתבצע מידי שנה בשתי עונות -קיץ וחורף. סקרים אלה יאפשרו בחינת שינויים עונתיים ורב שנתיים מבחינת ביומסה ,מספר המינים ומגוון המינים ,וכן יאפשר מעקב אחר מינים מהגרים נוספים .כמו כן ,יימשך המחקר על אורך הדגים )גודלם( כתלות בין העונות השונות ובין העומק בו הם נמצאים ,שינוי בפיזור הבתימטרי של חברת החי עם הזמן ,מעקב אחר המינים הדומיננטים המשפיעים ביותר בכל עומק ,בחינת הרכב החברה כתלות בעומק ולאורך ציר הזמן ועוד. 60 איור :35אזור הדיגום בו נגררו הרשתות ,דרומית לנמל אשדוד. איור :36רשת המכמורת בעת גרירה על גבי הקרקע. 61 איור :37קווי גרירת הרשתות דרומית לנמל אשדוד .בכל עומק בוצעו 4גרירות 2 :גרירות יום ו 2-גרירות לילה. 62 איור :38דיגום החיות על הספינה ,מיון ומדידה במכון. 63 איור :39מאפייני מאסף חי על המצע )ראה גם נספח -3קובץ אלקטרוני( -S :מספר המינים -N ,מספר הפרטים-J’ , מדד השיוויוניות .הקו הכחול מייצג את עומק המים )מ'(. 64 איור :40ניתוח מקבצים עם מקדם דמיון מסוג .Bray-Curtisמספר פרטים בדיגומי היום. איור :41ניתוח מקבצים עם מקדם דמיון מסוג .Bray-Curtisביומסה בדיגומי היום. 65 איור :42ניתוח מקבצים עם מקדם דמיון מסוג .Bray-Curtisמספר פרטים בדיגומי הלילה. איור :43ניתוח מקבצים עם מקדם דמיון מסוג .Bray-Curtisביומסה בדיגומי הלילה. 66 איור :44ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי ) .(nMDSמספר פרטים בדיגומי היום. איור :45ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי ) .(nMDSביומסה בדיגומי היום. 67 איור :46ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי ) .(nMDSמספר פרטים בדיגומי הלילה. איור :47ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי ) .(nMDSביומסה בדיגומי הלילה. 68 :רשימת ספרות Azov, Y. 1991. Eastern Mediterranean- a marine desert? Marine Pollution Bulletin 23: 225–232. Ben-Tuvia, A. 1966 Red Sea fishes recently found in the Mediterranean. Copeia 1966(2): 254–275. Boudouresque, C. F. 2004. Marine biodiversity in the mediterranean; status of spicks, populations and communities. Science 20: 97–146. Clarke, K. R., and R. M. Warwick 2001 Change in marine communities: An approach to statistical analysis and interpretation, 2nd edition. Plymouth: Plymouth marine laboratory, Natural environment research council. 172pp. Colloca, F., M. Cardinale, A. Belluscio, and G. Ardizzone 2003. Pattern of distribution and diversity of demersal assemblages in the central Mediterranean Sea. Estuarine, Coastal and Shelf Science 56(3–4): 469–480. Demestre, M., P. Sanchez, and P. Abello 2000. Demersal fish assemblages and habitat characteristics on the continental shelf and upper slope of the north-western Mediterranean. Journal of the Marine Biological Association of the United Kingdom 80(6): 981–988. Edelist, D., D. Golani, G. Rilov, and E. Spanier 2011. The invasive venomous striped Eel Catfish Plotosus lineatus in the Levant: Possible mechanisms facilitating its rapid invasional success. Marine Biology 159(2): 283-290. Galil, B. S. 2008. Alien species in the Mediterranean Sea—Which, when, where, why? Hydrobiologia 606(1): 105–116. Galil, B. S., and C. H. Lewinsohn 1981. Macrobenthic communities of the eastern Mediterranean continental shelf. Marine Ecology 2(4): 343–352. Galil, B. S, and A. Zenetos 2002. A sea c : x i s in the eastern Mediterranean. In Invasive aquatic species of Europe: Distribution, impacts and management, Edited by Leppäkoski, E., S. Gollasch, and S. Olenin. The Netherlands: Kluwer Academic Publishers 583pp. Golani, D. 1996. The Marine ichthyofauna of the eastern Levant-History, inventory, and characterization. Israel Journal of Zoology 42(1): 15–55. Golani, D. 1998. Impact of Red Sea fish migrants through the Suez Canal on the aquatic environment of the eastern Mediterranean. Bulletin of the Yale School for Forestry and Environment Studies 103: 375–387. Golani, D., R. Fricke, and B. Appelbaum-Golani 2011. First record of the Indo-Pacific slender Ponyfish Equulites elongatus (Günther, 1874) (Perciformes: Leiognathidae) in the Mediterranean. Aquatic Invasions 6(1): 75–77. 69 Goren, M., N. Stern, B. S. Galil, and A. Diamant 2011. On the occurrence of the IndoPacific Champsodon nudivittis (Ogilby, 1895) (Perciformes, Champsodontidae) from the Mediterranean coast of Israel, and the presence of the species in the Red Sea. Aquatic Invasions 6(1): 115–117. Herut, B., A. Almogi-Labin, N. Jannink, and I. Gertman 2000. The seasonal dynamics of nutrient and chlorophyll a concentrations on the SE Mediterranean shelfslope. Oceanologica Acta 23(7): 771–782. Labropoulou, M., and C. Papaconstantinou 2004. Community structure and diversity of demersal fish assemblages: The role of fishery. Scientia Marina 68(1): 215–226. Leathwick, J. R., J. Elith, M. P. Francis, T. Hastie, and P. Taylor 2006. Variation in demersal fish species richness in the oceans surrounding New Zealand: An analysis using boosted regression trees. Marine Ecology Progress Series 321: 267–281. Lipkin, Y., and U. Safriel 1971. Intertidal zonation on rocky shores at Mikhmoret (Mediterranean, Israel). Journal of Ecology 59(1): 1–30. Nir, Y. 1984. Recent sediments of the Israel Mediterranean continental shelf and slope. Ph. D. dissertation, Sweden: Goteborg University 149pp. Por, F. D. 1989 The legacy of Tethys: An aquatic biogeography of the Levant. Kluwer Academic Publishers 214pp. Por, F. D. 2009. Tethys returns to the Mediterranean: Success and limits of tropical re- colonization. Biodiversity and Ecosystem Risk Assessment 3: 5-19. Ruiz, G. M., James T. Carlton, E. D. Grosholz, and A. H. Hines 1997. Global invasions of marine and estuarine habitats by non-indigenous species: Mechanisms, extent, and consequences. American Zoologist 37(6): 621 –632. Salameh, P., O. Sonin, D. Edelis, and D. Golani 2011. First record of the Red Sea orangeface Butterflyfish Chaetodon larvatus Cuvier, 1831 in the Mediterranean. Aquatic Invasions 53–55. Sandler, A., and B. Herut 2000. Composition of clays along the continental shelf off Israel: Contribution of the Nile versus local sources. Marine Geology 167: 339– 354. Spanier, E., and B. S. Galil 1991. Lessepsian migration: A continuous biogeographical process. Endeavour 15(3): 102–106. 70 6(1): .5ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי תכנית ניטור של חברת החי והצומח על טבלאות הגידוד החלה הפיילוט בסוף .2009בשנת 2013היא הפכה לחלק מתכנית הניטור הלאומי .מטרת תכנית הניטור היא לבחון שינויים בזמן ובמרחב במבנה החברות האקולוגיות של טבלאות הגידוד באופן שאינו הרסני )כלומר תצפית בלבד ללא איסוף( וכן של מספר פרמטרים סביבתיים היכולים להשפיע על חברות אלו .הסקרים מתרכזים במרכבים הביולוגיים העיקריים של היצורים החיים על ומכסים את הסלע .אין הכוונה ולא קיימת היכולת לתעד את כל המגוון הביולוגי בבית הגידול המונה מאות מינים ,רובן זעירים, רבים מהם נסתרים מן העין .במסגרת התכנית נדגמים אחד עשר אתרים פעם בשנה בעונת הסתיו ,וארבעה "אתרי ליבה" )אכזיב ,שקמונה ,הבונים ופלמחים( נדגמים עונתית על מנת לבחון שינוים עונתיים .הדיגום נעשה בעזרת ריבועי דיגום בגודל 50על 50ס"מ ,המונחים לאורך חתכים המסומנים בעזרת ברגי נירוסטה בארבע רצועות המקבילות לקו החוף מקו המים ועד גב הטבלאות )איור .(48ישנן שתי רצועות בחגורת הכרית האמצעי-תחתון )low- (mid shoreעל טבלת הגידוד :שולי הטבלה ) (platform edgeבאזור הכרכוב ומרכז הטבלה ),(platform center ושתי רצועות בגב הטבלה המאופיינת לרוב בסלע באוריינטציה אנכית או במדרון מתון :אמצע כרית תחתון ) low-mid (shoreואמצע כרית אמצעי ) (mid-mid shoreהנדגמות רק באתרי הליבה בחלק מהעונות .במקביל לדיגום הביולוגי, מתבצע בארבעה אתרי הליבה כל חודש ניטור של תנאים סביבתיים ,הכוללים טמפרטורת מי ים בעזרת אוגרי נתונים דיגיטליים קבועים על הסלע וכן נתונים ביוכימיים )נוטריינטים וכלורופיל( .טבלה 11מפרטת את תכנית הניטור. חשוב לציין כי הדיגום האקולוגי של חברות החי והצומח בקיץ הינו בעייתי ,בשל מפלסי ים גבוהים ומצב ים גרוע לאורך כל העונה שמאפשר לעיתים דיגום חלקי בלבד. טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל הינן בית גידול סלעי ייחודי ,המצוי רק בחופים דרומיים של הים התיכון במקומות בהם הסלע רך יחסית )כמו כורכר או גיר( .מיקומן בקצה האגן המזרחי של הים התיכון מהווה גם את קצה גבול התפוצה של חלק מן המינים הים תיכוניים .אחד הגורמים העיקרים ההופכים את טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל לבית גידול ייחודי מסוגו הינו קיום של מבנה ביוגני מוגבה בשולי הטבלה )כרכוב( ,ברוחב וגובה של כ 20-10-ס"מ ,הנוצר על- ידי צינורות גירניים אותם בונים חלזונות קבועי מקום מהמין צינורן בונה .Dendropoma petraeum ,ההשערה היא כי בנייה ביוגנית מתמדת זו של צינורות החילזון שומרת על הטבלה מפני בליית הסלע בגובה פני הים .בית גידול זה לא נחקר בצורה יסודית עד כה ,ועד סוף 2009קיימים רק נתונים מועטים ביותר על השונות במרחב ובזמן במבנה החברה האקולוגית .מאידך ,בית גידול זה חשוף לעקות רבות ,הן מקומיות והן אזוריות ,היכולות להשפיע על החברה האקולוגית .בית גידול זה גם נחשב רגיש וחשוב לניטור על פי הפרוטוקולים של UNEP-MEPהמנסים ליישם את אמנת ברצלונה לשמירה על הים התיכון. 71 האותיות מראות את תדירות. הפרמטרים השונים הנבדקים במהלך פרויקט הניטור בטבלאות הגידוד:11 טבלה .הדיגום לפי הפירוט למטה Region Site Period North North North North North Center Center Center Center South South Rosh Hanikra Achziv Akko Shikmona 1 Shikmona 2 HaBonim 1 HaBonim 2 Sdot Yam Mikmoret Bat Yam Palmachim Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 S S S S S S S S Logger SST multiprobe (YSI) Water sampling SST pH Salinity Alkalinity DIC Site Period North North Center South Akhziv Shikmona 1 HaBonim 2 Palmachim Mar 10‐Nov 14 Mar 10‐Nov 14 Mar 10‐Nov 14 Mar 10‐Nov 14 H H H H water/platfor m/air Region Zone Chl. a off‐edge Method Parameter off‐edge off‐edge A S A S A A S A A A S A S A S A A S A A A S off‐edge Biophysical data Field surveys Biodiversity/community structure Mid‐ Mid‐ Platform Platform Zone High Mid center edge Nutrients off‐edge Method Parameter off‐edge off‐edge Biological data M M M M H= Hourly, M = Monthly, S = Seasonally, A = Annually 72 M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M איור :48מפת אתרי הדיגום בתכנית הניטור )באדום – אתרי הליבה( וכן צילום ואילוסטרציה מחוף דור-הבונים המדגים את מיקום חגורות הדיגום בתכנית הניטור .יש לציין כי לפי שעה דו"ח זה יביא בחשבון התוצאות משתי חגורות הכרית על פני הטבלה )השוליים ומרכז הטבלה( ,ולא את החגורות העליונות. תוצאות ודיון עושר מינים עד כה בכל תקופת הדיגומים נספרו סך הכל 87טקסונים ,מהם 52אצות ו 35-חסרי חוליות .חשוב לציין כי סקר מסוג זה נועד בעיקר לתיעוד מינים צמודי מצע או ניידים במידה חלקית המצויים על פני השטח .ישנה הערכת חסר משמעותית לקבוצות יצורים אחרות כמו סרטנים ניידים ודגים ,וכן מינים קריפטיים )נחבאים( יותר ,כמו שושנות ים, וכן של מינים קטנים או מכוסים ,או החיים בתוך אצות )כמו מיני פרוקי רגליים קטנים ,תולעים וכו'( .לצורך תיעודם יש צורך בשיטות אחרות ,לרוב הרסניות )איסופים( .כמו כן ,מינים במספר טקסונים כדוגמת צלחיות )שני מינים מקומיים ואחד פולש( אוחדו לרמה טקסונומית גבוהה -ברוב המקרים בשל הקושי בהבדלה ביניהם בשדה ,בין היתר 73 בשל היותם מכוסים בצימדת ים )פאוליג( .לצורך תיעודם הכמותי של המינים השונים בקבוצות אלו נעשים סקרי משנה משלימים בקנה מידה קטן יותר. בכל חמש שנות הניטור נמצא כי עושר הטקסונים גבוה יותר בשולי הטבלה ברוב האתרים ,לעומת העושר במשטח מרכז הטבלה )איור .(49בחלק מן האתרים נראית מגמת עליה לאורך השנים ,שבסופה ירידה מסוימת או התייצבות בשנת ) 2013איור .(49במיוחד ניכרת המגמה באזור מרכז הטבלה .קרוב לוודאי שהסיבה העיקרית לכך היא שיפור ביכולת הזיהוי וההפרדה בין המינים עם התקדמות תכנית הניטור והתמקצעות הצוות ,אך לא ניתן לפסול את האפשרות כי גם כי ישנם הבדלים אמתיים בין השנים ,וכי יתכן שבשנים 2010-2012הייתה התאוששות מאירוע הפרעה שהתרחש בשנים שלפני כן ופגע בחלק מן המינים .לפני שהחל הניטור ,בחורף ,2009התרחש אירוע שרב קיצוני בחודש פברואר שנמשך כשבועיים אשר ייבש את הטבלאות וגרם לתמותה רבה של אצות על פניהן )ג .רילוב תצפית אישית(. יתכן ואירוע קיצוני זה פגע באופן משמעותי באוכלוסיות של מספר מינים שלאחר מכן התאוששו למצבן הקודם ,תהליך שלקח מספר שנים .אירוע שרב חורפי דומה התרחש גם ב .2014המשך הניטור בשנים הבאות יאפשר להבחין בשינויים ומגמות בזמן וגם להבין אותם בקונטקסט הסביבתי ,המקומי והאזורי. הממוצע של עושר ומגוון הטקסונים בארבעת אתרי הליבה במרכז ושולי הטבלה מראה כי המגוון הגדול ביותר בכל האתרים מתקיים בעונות החורף והאביב ,והוא גבוה יותר בשוליים לעומת מרכז הטבלה בכל העונות )איור .(50 מתצפיות בשטח ניכר כאמור כי אירועי יבוש ארוכים )מיום ועד שבוע ולעיתים יותר( של הטבלאות ,המתרחשים לרוב בעת אירועי שרב בהם נושבות רוחות מזרחיות ,גורמים להלבנה ותמותה של מרכיבי צומח ולעיתים גם חי על הטבלאות וכנראה גורמים לירידה בעושר המינים ומאיצים את התחלופה בין חברת חורף-אביב לזו של קיץ-סתיו .ממצא מעניין הוא מגוון הטקסונים הגבוה יותר במרכז הטבלה באכזיב ופלמחים לעומת הבונים ושקמונה ,בעוד שבקצה הטבלה עושר המינים מראה דווקא מגמה הפוכה :גבוה יותר בהבונים ושקמונה בכל העונות פרט לחורף. 74 איור :49דינמיקה רב שנתית בעושר הטקסונים ב 11-אתרי המחקר לאורך החוף הישראלי במהלך חודשי הסתיו עבור קצה ומרכז טבלאות הגידוד .האתרים מסודרים מצפון )למעלה( לדרום )למטה(. 75 איור :50עושר ומגוון )’ (Hהטקסונים העונתי הממוצע בארבעת אתרי הליבה .הנתונים המובאים הנם ממוצע של ארבע שנים. מבנה חברות בעזרת שימוש בתוכנת PRIMER-6התבצעה אנליזה רבת-משתנים של מדדי דימיון בין חברות ,ונבדק מבנה החברה וכיצד הוא משתנה במרחב ובזמן. שונות מרחבית – נתוני סתיו 11אתרים נתוני דיגומי הסתיו בין השנים 2009-2014מאפשר בחינת שונות מרחבית ב 11-אתרים לאורך החוף הישראלי ,ובחינת מגמות השתנות בזמן .ניתוח הנתונים מראה שונות רבה במבנה החברה בין האתרים השונים לאורך החוף -הבדלים שהיו עקביים בכל שנות הדיגום )איור .(51ניתן לראות שישנם אתרים בהם ההבדלים בין השנים מועטים יחסית )הסמלים שלהם מקובצים מאוד ,לדוגמא שיקמונה 1ואכזיב( ,ובאתרים אחרים ההבדלים בין השנים ניכרים יותר )ישנו פיזור גדול בין השנים ,לדוגמא שיקמונה .(2ישנם גם אתרים שמאוד נבדלים מכל האחרים ,למשל החברה אקולוגית בעכו באזור שולי הטבלה .כאשר בוחנים את הדמיון בין האתרים השונים על ידי מיצוע הנתונים מכל חמש שנות המחקר )בעזרת שימוש בצנטרואידים של כל אתר .צנטרואיד הינו מיקום באורדינציה שהוא המרכז הגאומטרי של כל "עננה" של הנקודות המייצגות את החברה בכל אחת משנות המחקר בכל אתר( ,ניתן לראות כי כל האתרים הצפוניים דומים יחסית זה לזה ושונים מן האתרים המרכזים והדרומיים ,וכי באזור שולי הטבלה גם האתרים 76 הדרומים שונים מאתרי המרכז )איור .(51דגם זה מצביע על כך שישנו מרכיב ביוגאוגרפי במבנה החברה לאורך החוף הנשאר קבוע כבר חמש שנים .הבדלים ביוגאוגרפים אלה מונעים בעיקר מהבדלים בשכיחות של מספר מינים דומיננטיים המצויים בעיקר באזורים מסוימים ולא באחרים ,כפי שהודגם בדוח הקודם .ממצא זה מעניין כיוון שהמרחק בין האתר הצפוני והדרומי ביותר הוא כ 140 -ק"מ בלבד. איור :51אורדינצית MDSשל דמיון החברות האקולוגיות על הטבלאות במרכז ובקצה הטבלה בעונת הסתיו בין 2009 ל) 2014-למעלה( והצנטרואידים של כל אתר כולל קו דמיון של 40אחוז )למטה(. שונות עונתית ורב-שנתית )ארבעה אתרי ליבה( כמו בדו"ח הקודם ,באורדינציה המתארת את דמיון החברות בארבעת אתרי הליבה בעונות הדיגום השונות לאורך השנים )איור (52ניתן לראות בברור את ההבדלים העונתיים במבנה החברה ,כאשר ברוב המקרים החברות באותה עונה בשנים שונות באותו אתר דומות יחסית ,ושונות מן העונות האחרות .בעיקר ניתן לראות דמיון בין החורף לאביב ובין הקיץ לסתיו והבדלים ניכרים בין שתי קבוצות אלה .כאשר בוחנים את החברה האקולוגית בקצה הטבלה ,אתר פלמחים שונה במידה ניכרת משאר האתרים ,והשינויים העונתיים והרב-שנתיים באתר זה ניכרים במידה פחותה בהרבה לעומת שאר האתרים .ממחקר שנעשה במקביל לניטור נמצא כי הטבלה בחוף פלמחים היא הנמוכה ביותר 77 יחסית לפני הים ,עובדה שאולי יכולה להסביר את ההבדל הרב שיש במבנה החברה הנמצאת עליה לעומת האתרים האחרים. איור :52אורדינטצית MDSהמתארת את הדימיון העונתי בין החברות האקולוגיות בקצה ומרכז הטבלה בארבעת אתרי הליבה בין 2009ל .2014-שני הפאנלים העליונים מראים הבדלים עונתיים בין תחנות הדיגום השונות ,בעוד ששני הפאנלים והתחתונים מצביעים על ההבדלים בין האתרים. חשוב לציין כי חורף ,2014שהיה שחון במיוחד ,התאפיין גם בתקופה ארוכה של מעין שרב שבה נשבו רוחות מזרחיות אשר ייבשו את פני הטבלה במשך מספר שבועות )הרוחות משטחות את פני הים ומונעות מהגאות להתבטא ולכסות את הטבלה( .תנאי יובש אלה גרמו להלבנה )אובדן הפגמנטים ופגיעה ברקמה( של מיני אצות רבים ולבסוף לתמותה והעלמות של רבות מהן ,בעיקר באזורים הגבוהים של הטבלה ,אך גם בחלקים מסוימים במרכז הטבלה )איור .(53 אירועים אלה שכיחים לרוב בעונות מעבר ,וכנראה מביאים בין היתר לתחלופה באצות הדומיננטיות על הסלע .יתכן כי "שרבים חורפים" ארוכים כמו ב 2014מפרים את המהלך הרגיל של העונתיות ופוגעים במגוון לתקופה לא ידועה. בהמשך הניטור )בדוחות הבאים( ניתן יהיה לראות אם הייתה השפעה ארוכת טווח לאירוע קיצון זה על המגוון הביולוגי ומבנה החברה על הטבלאות. 78 גגאירור גג איור :53דוגמא לתופעת ההלבנה על טבלאות הגידוד בחוף שקמונה כיומיים לאחר שהחלו רוחות מזרחיות שרביות )למעלה( ובחוף הבונים כיום אחד לאחר מכן לאירוע /בו ההלבנה רק החלה )למטה(. 79 ניתוח ) PERMANOVAטבלה (12מראה כי לאתר ,לעונת הדיגום ,ולשנת הדיגום השפעות משמעותיות על השונות במבנה החברה ,וכך גם לכל האינטראקציות בין הגורמים השונים .ניתוח השונויות מראה כי האתר מסביר פי שניים ) (25%מהשונות לעומת העונה ו\או השנה וכל האינטראקציות ביניהם. טבלה :12ניתוח PERMANOVAשל התרומה לשונות של אתר ,עונה ושנה ,וכן האינטראקציה ביניהם. Unique P(perm) perms 0.0001 9924 0.0001 9938 0.0001 9900 0.0001 9877 0.0043 9862 0.0374 9880 ‐Pseudo F 18.807 5.5305 4.1227 2.4558 1.7334 1.4773 PERMANOVA table of results Source df SS MS Site 3 43769 14590 Season 3 12871 4290.3 Year 5 15991 3198.2 SixSe 9 17146 1905.1 SixYe 15 20171 1344.7 SexYe** 10 11461 1146.1 Res 27 20945 775.76 Total 72 1.70E+05 ** Term has one or more empty cells Estimates of components of variation Source Estimate Sq.root Contribution to variation Site 1082.2 32.896 25.0 Season 226.47 15.049 11.4 Year 222.28 14.909 11.3 SixSe 282.34 16.803 12.8 10.8 SixYe 203.2 14.255 SexYe** 100.08 10.004 7.6 Res 775.76 27.852 21.1 Total 131.768 דוגמאות למגמות בשכיחות של מינים בזמן ובמרחב על בסיס הנתונים שנאספו בדיגומים האחרונים ,תוצג השונות בזמן ובמרחב בשני מיני חסרי חוליות חשובים לבית הגידול הסלעי .בצדפה הפולשת בוצית מגוונת ) (Brachidontes pharaonisניכרים הבדלים גדולים באחוז הכיסוי בין קצה הטבלה )אזור הכרכוב( למרכז הטבלה ,בין האתרים השונים וכן גם בין העונות והשנים השונות )איור .(54במרכז הטבלה באכזיב היה כיסוי של 40אחוז בסתיו 2009שירד בחצי בחורף שאחריו ,ומרבד הצדפות המשיך ונעלם בהדרגה. בחוף שקמונה היה כיסוי נמוך מאוד בתחילה של בוצית מגוונת ,ואז הופיע מרבד של פרטים צעירים שקועים במצע שלאחר מכן נעלם שוב .בחוף הבונים ,הכיסוי היה נמוך בכל תקופת הניטור )הופיעו מספר כתמים משמעותיים ב ,2014 אך מחוץ לחתך הדיגום( ,ובפלמחים נדגמו תנודות משמעותיות בכיסוי הצדפה ,אך יתכן שאלה נובעות מכיסוי חול שבא 80 ונעלם באופן עונתי ,וכשהוא קיים על פני הטבלה הוא מקשה על גילוי חלק ממרבד הצדפות .בקצה הטבלה הכיסוי נמוך בשלשת האתרים הצפוניים והינו גבוה בפלמחים ,אך עם הזמן יורד במתינות. איור :54אחוז הכיסוי של הבוצית המגוונת בין 2009ל 2014 -בארבעת אתרי הליבה במרכז וקצה הטבלה. החילזון בונה השונית צינוריר תולעני ) (Vermetus triqueterנמצא בעיקר באתרים הצפוניים ,ובפרט באכזיב ,שם נראו תנודות משמעותיות באחוז הכיסוי שלו ,בעיקר בקצה הטבלה ,שם בחורף 2014נראו אחוזי כיסוי גבוהים במיוחד )קרוב ל ,(60% -ובמיוחד של פרטים צעירים )איור .(55כיוון שאזור קצה הטבלה נשלט לרוב על ידי אצות ומקשה על גילוי 81 הצינוריים ,יתכן וישנה הערכת חסר במספרים של מין זה .כאמור בחורף האחרון )ינואר-פברואר ,(2014רוחות מזרחיות יבשו את פני הטבלה במשך מספר שבועות וגרמו להלבנה של מיני אצות רבים ולבסוף לתמותה והעלמות שלהם בעיקר באזורים הגבוהים של הטבלה .תופעה זו גרמה לחשיפת הצינורירים ע"ג המסלע ,ובכך תרמה ל"עליה" הנראית באחוז הכיסוי שלהם .אפשרות נוספת הנה שחשיפת המסלע אפשרה גיוס רב יותר של פרטים צעירים בשל העדר תחרות על מקום על הסלע .יש להמשיך ולעקוב אחר מגמות אלה על מנת להבינן לעומק. איור :55אחוז הכיסוי של הצינוריר התולעני לאורך תקופת הניטור בארבעת אתרי הליבה במרכז וקצה הטבלה. 82 מצבו של הורמטיד ,צינוריר בונה בשנים 2013-2014נמצאו פרטים בודדים ומספר צברים קטנים )כ 10 -סמ"ר( של הצינוריר הבונה )שמו שונה על ידי האקדמיה מצינורן בונה לצינוריר בונה( בעיקר באתרים הבונים ואכזיב .יחד עם זאת ,אחוזי הכיסוי של המין זה עדיין נמוכים ביותר ונופלים מ 0.1 -אחוז מכיסוי השטח הכללי באזור הכרכוב גם באתרים אלה ,ולכן כיסוי עדיין זניח ברמת האוכלוסייה .כיוון שבין 2009-2012לא נראו אלא פרטים בודדים מהמין ולא נראו צברים כלל ,יתכן נוכחות הצברים ב 2013-14 -מצביעה על התאוששות מסוימת של המין באזור ויש להמשיך ולעקוב אחר הכיסוי הכולל וצברים ספציפיים על מנת לבחון אם אכן יש מגמה בגודל האוכלוסייה. נתוני דגימות מים כאמור ,בארבעת אתרי הליבה נדגמים המים מעבר לשולי הטבלה פעם בחודש לריכוז כלורופיל ונוטריינטים .כן נדגמים פרמטרים פיסיקו-כימיים בעזרת מולטי-פרוב ואנליזות גיאוכמיות .ערכי הנוטריינטים שנמדדו במהלך 2010-2014 בארבעת אתרי הליבה מוצגים באיור .56המגמות העיקריות הנשקפות מנתונים אלה מראות כי ערכי החנקן הכללי ) (TNהגבוהים ביותר נמדדו ברוב החודשים באתר אכזיב ,כאשר התרומה המרכזית כאמור היא זו של הניטרט ) (NO3-שערכיו לעיתים גבוהים בסדר גודל באתר זה לעומת האתרים האחרים .ייתכן שבאזור יש דליפה של נוטריינטים ממי תהום ,אך בשלב זה אין הסבר מלא לתופעה ויש צורך להמשיך ולחקור אותה .יתכן גם כי הערכים הגבוהים של הסיליקה בכמה מועדים קשורים לדליפת מי התהום .ישנם גם כמה שיאים של ערכי (NO3- + NO2-) TONבשיקמונה הראויים לתשומת לב ,בעיקר שניים ,בינואר 2010ו .2013 -בשלב זה אין לנו הסבר לשיאים אלה ,אך יתכן שהם קשורים למי נגר מהיבשה בעת גשמים חזקים .ערכי הפוספט היו גבוהים יותר באזור פלמחים ברוב חודשי השנה ,אך לא באופן משמעותי .ישנה גם תנודתיות רבה בערכים ,כאשר הערכים הנמוכים ביותר נמדדים לרוב בחודשי הסתיו )נובמבר(. ערכי הניטריט ) (NO2-קרובים לערכי סף הגילוי של השיטה. 83 0 2010 AK SK 2011 HB 2012 2013 October February December 40 35 30 25 20 15 10 5 0 AK 2014 5 1 0 0 July May 2010 AK 2011 SK 84 HB 2012 PL 2013 2014 2010 AK SK 2011 HB 2012 2013 2013 February December October August 2012 June March January November HB September 2011 July SK May 6 March AK January 2010 November February December October August June March January November September July May March January November September July May March January November September July May March TN (μM) February December October August June March January November September July May March January November September July May March January November September July May March PO4 (μM) TN (μM) September PL July May March 10 January 15 November 25 July 2014 September TON (μM) 0.4 0.35 0.3 0.25 0.2 0.15 0.1 0.05 0 May 30 March 20 Si (μM) 2013 February December October August 2012 June March January November HB September 2011 July SK May NO3 (μM) March AK January 2010 November NO2 (μM) NO2 (μM) September PL July May March January November 2014 September February December October August June March January November September July May March January November September July May March January November September July May March 50 45 40 35 30 25 20 15 10 5 0 March TON (μM) NO3 (μM) for AK 2013 February December 2013 October August August June March January 2012 June 2012 March January PL November HB November September 2011 September HB July 2011 July May March January November SK May March SK January NO3 (μM) for SK HB and PL AK November September September July May March January November September July May March 2010 July NH4 (μM) 2010 May March January November September July May 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 0.5 0 March 0.45 0.4 0.35 0.3 0.25 0.2 0.15 0.1 0.05 0 PO4 (μM) PL 2014 5 Si (μM) 4 3 2 PL 2014 6 5 NH4 (μM) 4 3 2 1 PL 2014 , כחול- בארבעת אתרי הליבה )אכזיב2014 - ל2010 מגמות רב שנתיות בריכוז הנוטריינטים השונים בין:56 איור .( סגול- פלמחים, ירוק- הבונים, אדום-שיקמונה מראות שאתר אכזיב בעל ערכי כלורופיל גבוהים באופן משמעותי מאתרים אחרים2014 ורוב2013 -התוצאות גם ב בעיקר בתקופת סוף, ואילו בשיקמונה הם הנמוכים ביותר,(ברוב מועדי הדגימה )יתכן שבשל ערכי הניטרט הגבוהים הבדלים אלה הם מובהקים סטטיסטית ברמה גבוהה, למרות השונות הרבה לאורך זמן.(57 האביב ותחילת הקיץ )איור במספר מועדים נראים דווקא הערכים הגבוהים ביותר של הכלורופיל.(one-way ANOVA F3/207=7.05, p<0.0001) יתכן שעובדה זו קשורה לשטיפה של זיהום אורגני בחורף מנחל שורק בעת שיטפונות המגבירה את.באתר פלמחים . נושא זה דורש המשך מחקר.היצרנות הראשונית באזור איור :57מגמות רב שנתיות בריכוז כלורופיל aבארבעת אתרי הליבה )אכזיב -כחול ,שיקמונה -אדום ,הבונים -ירוק, פלמחים -סגול( בין 2010ל.2014 - נתונים פיסיקו-כימיים שנמדדו פעם בחודש באתרי הליבה מוצגים באיור .58כצפוי ,ניכרת עונתיות ברורה בטמפרטורת פני הים ,וניתן להבחין בערכים גבוהים יותר בקיץ 2010ו) 2012 -איור 58א( .גם חורף 2012-2013היה קר יותר מהחורפים הקודמים ובנתוני המליחות ניתן להבחין בירידה חדה במיוחד בחורף זה ,יתכן בשל גשמים רבים שירדו בו, זאת לעומת העדר ירידה שכזו ב 2014 -בשל החורף השחון .ערכי ערך הגבה ) (pHוהאלקליניות הכללית מראים תנודות רבות שלא ניתן להסבירן כרגע )איור 58ב( .ההבדלים בין האתרים נובעים ככל הנראה בעיקר מהבדלים בשעת הדיגום ביממה .פלמחים תמיד נדגם בבוקר מוקדם ,הבונים בצהרים המוקדמים ,בעוד שאכזיב ושקמונה נדגמו אחר הצהרים כשחם יותר ואחרי פעילות פוטוסינתטית לאורך היום .גם נתוני הפחמן האנאורגני ) ,(DICשהתחלנו לנטר מאוגוסט ,2013מראים מגמה דומה .כמו כן ,מסתמנת מגמת עליה מסוימת באלקליניות שיש להמשיך ולעקוב אחריה .יתכן והיא קשורה לשינויים אזוריים במערכת הקרבונט במזרח הים התיכון או בים התיכון כולו הקשורה לשינויי אקלים או שינויים אוקיאנוגרפים אחרים. 85 איור 58א :מגמות רב שנתיות בטמפרטורה )גרף עליון( והמליחות )גרף תחתון( בין 2010ל 2014 -בארבעת אתרי הליבה )אכזיב -כחול ,שיקמונה -אדום ,הבונים -ירוק ,פלמחים -סגול(. 86 איור 58ב :מגמות רב שנתיות בערכי הגבה ) -pHגרף עליון( ,אלקליניות )גרף אמצעי( ופחמן אנאורגני ) ,DICגרף תחתון( בין 2010ל 2014 -בארבעת אתרי הליבה )אכזיב -כחול ,שיקמונה -אדום ,הבונים -ירוק ,פלמחים -סגול(. 87 .6פיילוט ניטור שוניות סלעיות בים התיכון כבסיס לתכנית ניטור לאומית לראשונה מוצג כחלק מדו"ח זה פרק העוסק בניטור השוניות הסלעיות לאורך חוף הים התיכון הישראלי -סביבת חיים ייחודית המהווה אחוז משמעותי משטח החופים .לשם כך ,בוצעו סקרים להבנה של אחוז הכיסוי של אצות גרניות שונות ,צדפות ,ספוגים ,איצטלנים ,דגים ועוד .כמו כן ,חושב אחוז הכיסוי של מינים שונים על גבי המסלע. בסקרים נמצא שליטה של מינים פולשים רבים )כולל אצות ,חסרי חוליות ודגים( .כמו כן ,השוואה בין אוכלוסיות דגים בשמורת אכזיב לעומת אתרי ביקורת )שאינם בשמורה מוגנת( ,מראה כי ישנה חשיבות רבה בניטור הדיג בסביבה הסלעית ,ככל הנראה בשל דיג יתר. רקע שוניות סלעיות ) (rocky reefsנחשבות לבתי הגידול העשירים ביותר בימים ממוזגים .בשל יציבותן המבנית ומורכבותן הרבה ,המציעה השונית הסלעית מגוון רחב של גומחות אקולוגיות .חברות בנטוניות בבתי גידול אלה נחקרות כבר עשרות שנים במקומות שונים ברחבי העולם בשל מספר סיבות (1) :נגישותן הרבה ,ובשל כך אינטראקציה קרובה עם האוכלוסייה האנושית; ) (2השירותים הרבים שמעניקות מערכות אקולוגיות אלו לחברה האנושית; ) (3היותם של בתי גידול אלה מעבדות שדה למחקר העוסק בשאלות אקולוגיות בסיסיות ובבחינת השפעת האדם על המגוון הביולוגי ועל תהליכים אקולוגיים .בחוף הים התיכוני הישראלי ,מהוות השוניות הסלעיות בתי גידול חשובים לאורך החוף -הן באזור הכרית )גאות ושפל ,שם מצויות טבלאות הגידוד המנוטרות כבר מ 2009 -על ידי חיא"ל( ,והן בתת כרית; בעיקר באזור החוף הצפוני ,שם הן מהוות את המערכת האקולוגית העיקרית במים הרדודים ,ובמידה פחותה בדרום הארץ. באזור התת-כרית הרדוד של מדף היבשת )עד 30-40מטר( המצע הסלעי כולל בעיקר את קירותיהן של טבלאות הגידוד באזור הרדוד ) 8 - 1מטר( ואת רכסי הכורכר הגדולים המשתרעים במספר עומקים לאורך החוף .רכסים אלה מהווים עדות למיקומו של קו החוף בעבר הרחוק ,שכן סלעי כורכר הם למעשה דיונות "מאובנות" שנוצרו קרוב לחוף בתהליכים גאולוגים וכימים מורכבים .בתקופות הקרח ,בהן מפלס הים היה נמוך בעשרות מטרים ,קו החוף היה מערבי יותר ולאורכו התקיימו דיונות שהפכו לרכסי כורכר שהיום ,עם עליית המפלס הם טבועים עשרות מטרים מתחת למים. מלבדם ,ישנם שני אזורים עיקריים שהם המשכם של רכסים יבשתיים אל מתחת למים )"נחיתות רכסים"( :רכס ראש הנקרה ורכס ראש כרמל ,שהם גיריים באופיים. מרבית שוניות אלה הן בעלות מורכבות גבוהה בסקאלה מרחבית אחת או יותר .בסקאלה הגדולה ביותר ,שוניות הסלע יכולות לכלול גבעות ומורדות ,קירות ,מערות ,מחילות וחריצים המהווים מסתור ובית גידול ליצורים רבים .ישנם גם אזורים שטוחים יחסית שהם בעלי מורכבות רבה רק בסקאלות מרחביות נמוכות יותר ,הנוצרות ע"י בנייה ביוגנית )בעיקר של צדפות גדולות ואצות גירניות( ,הכוללת גומחות ,סדקים ובליטות רבות .האזורים החשוכים בשונית )קירות, מערות ,גומחות ,סדקים( נשלטים לרוב על ידי חסרי חוליות מרפדים כדוגמת ספוגים ואיצטלנים ,ואילו אזורים מוארים נשלטים לרוב על ידי אצות ,לרוב אדומיות גירניות אך עיתים גם אחרות )איור .(59ישנם גם אזורים שטוחים וחסרי תבליט או בנייה ביוגנית משמעותית בהם המורכבות המרחבית היא נמוכה והמגוון הביולוגי נמוך גם הוא .אזורים אופקיים לרוב גם מכוסים בסדימנט שכמותו תלויה בקרבה לקרקעיות חוליות ובמשטר ההידרודינמי באזור .ככלל ,יש להניח כי מורכבות המצע והאוריינטציה המרחבית שלו ,רמת הסדימנטציה ,מידת עכירות המים ועוצמת הזרמים הם הגורמים העיקריים הקובעים את אופי החברה האקולוגית בכל אזור. 88 בשנות השבעים נעשתה עבודה כמותית אחת בצלילה ,שתיארה את חברות בעלי החיים הישיבים באזור איי ראש הנקרה ,שחף ואכזיב ,המהווים חלק מרכס הכורכר המאסיבי המצוי כקילומטר מקו החוף .בעשר השנים האחרונות האי הצפוני ביניהם ,שחף ,ביחד עם האי נחליאלי ,מהווים חלק משמורת טבע ימית; בפועל זוהי השמורה הימית הים- תיכונית היחידה המפוקחת בישראל .כמו כן ,התבצעו בשנות השמונים והתשעים מספר דיגומים )שהיו נקודתיים וקצרי זמן( של דגי שונית במים רדודים בסמוך לטבלאות הגידוד .בשנת 2010התבצע סקר כמותי ראשון בצלילה על רכסי הכורכר במפרץ חיפה ע"י חיא"ל ,ומאז התבצעו סקרים נוספים באזור וכן סביב איי אכזיב ,בתוך ומחוץ לשמורת הטבע. בסקרים אלה נספרו דגים ,חסרי חוליות וגם הוערך אחוז הכיסוי של אצות לאורך חתכים בני 30מטר .במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה של נמל המפרץ העתידי עבור חברת נמלי ישראל גם נאספו סלעים "חיים" ושם תועדו המינים הקטנים והנסתרים )קריפטיים( יותר של חסרי חוליות ואצות ,וחושבו אחוזי הכיסוי והביומסה שלהם .בסקרים אלה נאסף מידע ייחודי ,היוצר מאגר עדכני של המגוון הביולוגי בקרקעית הסלעית של החוף המזרחי של הים התיכון .מידע זה משמש גם כקו בסיס להשוואה עם מחקרים עתידיים ובסיס למחקר ניסויי להבנת התהליכים המעצבים את בית הגידול. בשנתיים האחרונות ,התבצעו סקרי רקע עונתיים באתרים שונים בצפון הארץ )אכזיב וחיפה( ,במימון משרד התשתיות הלאומיות ,האנרגיה והמים ,אשר יהוו בסיס לתכנית ניטור לאומית של השוניות הסלעיות הרדודות בים התיכון ,כולל אלו בשמורות טבע ימיות .סקרים אלה מסייעים להבנה של מידת השונות בסקאלות מרחביות שונות )מידת הכתמיות, ,patchinessלדוגמא( והשינויים העונתיים של מרכיבים מרכזיים בחברת המאקרו-בנטוס על השוניות הסלעיות. הממצאים המרכזיים מהדיגום של שנת 2013מתוארים בקצרה בדו"ח זה .סקרים דומים אך במתכונת מצומצמת יערכו גם בשנת 2015כחלק מפרויקט "מדף היבשת" שמסתיים בשנה זו. שיטות הסקרים בשנים האחרונות מתרכזים סביב שני אזורים ובהם מספר רב של אתרים :אזור איי אכזיב-ראש הנקרה בצפון הארץ ) ,(AKואזור ראש כרמל וחוף שקמונה בחיפה )) (CHאיור .(60הדיגום באכזיב מתקיים בעיקר במפנה המערבי- צפוני שני האיים הצפוניים ,נחליאלי ושחף ,המצויים בתוך השמורה הימית ,וסביב האיים הדרומיים ,סגביון ואכזיב, הנמצאים מחוץ לשמורה .באזור זה מתבצעים הסקרים בעונות האביב והסתיו .הדיגום בחיפה מתרכז באזור ראש כרמל ומול פארק שקמונה )בתוך שמורה ימית לא מפוקחת( ומתבצע בארבע העונות. המפנה המערבי של איי אכזיב מאופיין בקיר רדוד עד עומק של 4-6מטר ,ובהמשכו מדף עד לעומק של כ 12 -מטר שלאחריו לרוב מדרון מתון או קיר תלול .אזור ראש כרמל ושקמונה בחיפה מאופיין בשונית רדודה מאוד עד 2-3מטר ואחריה מדרון מתון מאוד שהופך לרמה ישרה בעומק של 9-12מטר אשר בחלק המערבי מסתיים ברכס רדוד ) 6-8מטר( שבהמשכו מדרון תלול בראש כרמל או מתון יותר מול אזור שקמונה .האתרים שנבחרו לדיגום באכזיב הינם אקראיים ומיצגים מספר חזרות בכל עומק .האתרים שנבחרו לדיגום בחיפה אינם אקראיים ,ונועדו ,בין היתר ,לייצג סוגים שונים של תכסית סלע )בעיקר כיסוי שונה של מאקרו-אצות ,חלקן מקומיות וחלקן פולשות( ,כיוון שנתגלתה כתמיות רבה בכיסוי הסלע בסקרים קודמים באזור ושאפנו לעקוב אחר סוגים אלה בעונות השונות. 89 הסקרים התבצעו מסירה או ישירות מהחוף על ידי צוות של 3-5צוללים בשלש עד ארבע חגורות עומק מרכזיות :המים הרדודים מאוד ) 1-6מטר ,(VS ,המים הרדודים ) 7-12מטר ,(SH ,עומק ביניים ) 13-18מטר (I ,והמים העמוקים יותר ) 19-25מטר .(D ,מספר החזרות קטן יותר בעומקים הגדולים בשל מגבלות זמן שאינם מאפשרים צלילות ארוכות וחזרות רבות באותו יום צלילה .מיקום האתרים מצוין באיור .61 בכל אתר\עומק נפרש חתך ראשי של סרט מדידה באורך 30מטרים )איור ,(62ולאורכו התבצעו סקרים של שכיחות והערכת גודל של דגי השונית הבולטים הנראים ביום )הערכת חסר לדגי לילה ודגים קריפטיים( ,חסרי חוליות מרכזיים, וכן נלקחו כ 10-15 -צילומים של תאי שטח בגודל 50X50ס"מ על מנת להעריך את אחוז הכיסוי של אצות וחסרי חוליות מרפדים .לסקרי הדגים נעשו מספר חתכים נוספים בחלקו המרכזי של האתר על מנת להגדיל את גודל המדגם בשל היות הדגים יצורים ניידים מאוד .צילומי התכסית נותחו במעבדה על המחשב בעזרת תוכנות ייעודיות. תוצאות ודיון חברת הדגים בשנת 2013התבצעו 178חתכים לספירת דגים באתרי השונית השונים .שלושים טקסונים של דגים נספרו )טבלה .(13 ארבעה מעשרת המינים הנפוצים ביותר היו פולשים מים סוף וביחד היוו כ 30 -אחוז בממוצע מכלל הדגים שנספרו. המין הנפוץ ביותר בממוצע היה המין הצמחוני הפולש סיכן משוייש ) ,(Siganus rivulatusואילו סיכן הודי ),(S. luridus פולש גם הוא ,היה הרביעי בשכיחותו .המין בעל שכיחות ההופעה הגדולה ביותר )הופיע במספר החתכים הרב ביותר( היה השיפתון טווסון ים-תיכוני ) (Thalassoma pavoשנצפה בכ 90 -אחוז מהחתכים. בניתוח רב-משתנים ) PERMANOVAשל (PRIMER6של מדדי הדמיון בין אסופות הדגים בחתכים השונים נבחנו חשיבותם של הפרמטרים הבאים :עומק ,עונה ומידת הגנה )במקרה של אכזיב ,שם נמצאת השמורה המפוקחת על ידי רט"ג( .בנתוני אכזיב )שנבחרו להצגת המגמות בדוח זה כיוון שלשמורה פוטנציאל השפעה גדול על חברת הדגים( ,נראית השפעה חזקה של כל שלשת הגורמים וכן אינטראקציה בין עומק למידת הגנה ,כיוון שההבדל העיקרי בין האיים בתוך ומחוץ לשמורה היה במים הרדודים ביותר )טבלה .(14באורדינצית ) dbRDAאיור (63ניתן לראות את ההבדלים במבנה החברה בהתאם לעומק וכן את המינים המשפעים על הבדלים אלה .אלה כוללים בעיקר את המינים המקומיים ) (Diplodus saragus, D. vulgatus and Oblada melanuraהגדולים והמסחריים שהופיעו בתוך השמורה בלהקות גדולות במים הרדודים והיו נדירים מחוץ לשמורה ,וכך גם באזור חיפה .מסקרים מוקדמים יותר בצפון הארץ וכן בתצפיות באתרים דרומיים יותר נראה כי מינים אלה נמצאים בשכיחויות נמוכות יחסית ברוב השוניות שלאורך החוף. איור 64מדגים דמיון והבדלים בשכיחויות דגים מקבוצות שונות בין אתרים בשמורה )איי נחליאלי ושחף( מול אתרים מחוץ לשמורה )איי אכזיב וסגביון( במשך שתי עונות )אביב וסתיו( במשך שנתיים ) (2013-2014על הקיר המקיף את איי ראש-הנקרה אכזיב במים הרדודים ) 1-5מ( .ניתן לראות כי המין המהגר סיכן משוייש ) (Siganus rivulatusוהמין המקומי ,טווסון ים תיכוני ) (Thalassoma pavoהבלתי מסחריים מראים שכיחויות דומות בתוך ומחוץ לשמורה בעוד שהמינים הנידוגים סרגוס כתפי ) (Diplodus vulgarisודקר אלכסנדרוני ) (Epinephelus costaeמראים שכיחויות גבוהות בתוך השמורה ונמוכות ביותר מחוץ לשמורה .תצפיות אלה מעידות על מידת ההשפעה העצומה של הדיג המכוון מחוץ לשמורה ועל אפקטיביות ההגנה על השוניות הסלעיות ,בהינתן פיקוח ראוי .על בסיס התוצאות הקיימות ,נראה כי ישנם הבדלים רב שנתיים ,אולם יש להמשיך ולעקוב אחר נושא זה. 90 מרכיבי כיסוי עיקריים של הסלע במהלך 2013התבצעו 68חתכים שלאורכם נלקחו צילומים לצורך חישוב אחוז כיסוי של מרכיבים אקולוגיים עיקריים על הסלע .ארבעים-ואחד טקסונים )מינים ,סוגים או קבוצות פונקציונליות( תועדו בחתכים אילו )טבלה .(15מתוכם, מאקרו-אצות היוו את המרכיב המרכזי ,ומתוך אלה הנפוץ ביותר היה מעטה של אצות )מעין מטריקס פלומתי של מספר אצות קטנות ,לרוב חוטיות ואדומיות( קצרות ,מופע הנקרא בלועזית בשם הכללי ,turfומכאן ואילך נכנה אותו "מרבד" ,שכיסה בממוצע קרוב ל 40% -מהסלע )כיסוי מקסימאלי של כמעט .(80%כיסוי השונית במרבד מעיד לרוב על כך שמצב המערכת האקולוגית אינו טוב .תועדו גם חמישה מיני אצות פולשות שהגיעו לאחוזי כיסוי גבוהים במקומות מסוימים לעיתים .לדוגמא ,האצה האדומית ,Galaxaura rugosa ,אשר הגיעה באזור חיפה לכיסוי של 70% באתר מול שקמונה והייתה השנייה באחוז כיסוי ממוצע ,או האצה הירוקית ,Codium parvulum ,שהגיעה ל50% - כיסוי על המדרון של איי אכזיב .אחד מין המינים ,Laurenciella marilzae ,הוא מין חדש בחופי ישראל והים התיכון כולו שזוהה לאחרונה בטעות על סמך אנליזות מופרופוגיות כ ,Laurencia chondrioides -אך בדיקות גנטיות שביצענו הראו כי למעשה זהו מין שמקורו באוקיינוס האטלנטי שפלש לאחרונה לחופי ישראל )נתונים לא מפורסמים(. באזור אכזיב ,נמצא כי הגורמים "אי" )ארבעת האיונים שנדגמו( ,עומק וגם העונה השפיעו מאוד על הכיסוי החי בשונית )טבלה .(16לעונה הייתה ההשפעה הרבה ביותר על השונות .אורדינצית ) dbRDAאיור (65מראה את התקבצות האתרים בעיקר על פי העונות )סתיו ואביב על הציר האופקי המסביר 34%מהשונות( ,אם כי גם לעומק חשיבות רבה )האתרים הרדודים ביותר נמצאים בחלק התחתון על הציר האנכי המסביר 25%מהשונות( .מספר מיני אצות חומיות שהינן נפוצות יותר באביב התגלו כמשפיעות העיקריות על השונות ,כפי שניתן לראות מהווקטורים של הקורלציה שלהם על האורדינציה )איור .(65 באופן מפתיע ,באנליזה רבת משתנים של הנתונים מאזור חיפה ,בו נדגמו רוב האתרים בארבע העונות ,לא התגלתה העונה כגורם משמעותי מבחינה סטטיסטית בהסבר השונות ,זאת לעומת החשיבות הרבה של זהות האתר בקביעת מבנה החברה .ההבדלים בין האתרים היו עצומים ,בעיקר במרכיב האצות הדומיננטיות בהם ,והם נשמרו למרות העונתיות המסוימת שניכרה באתרים בהם שלטו אצות חומיות מקומיות ) ,(NS9-AP ,1-RDשם שכיחות החומיות הדומיננטיות ) ,Stypocaulon scopariumב NS9-AP -ו Dictyopteris -ב (RD1 -ירדה במידה מסוימת )והן גם לא נראו בריאות מבחינה מורפולוגית( בקיץ ובסתיו .מיני חומיות גדולים ,אך פחות שכיחים כמו סרגסון או ציסטנית שהם מיני חורף ואביב מובהקים ,כן הראו עונתיות ברורה ,אך כיוון שנמצאו באתרים מעטים בלבד לא השפיעו באופן משמעותי על האנליזה .האתרים על הרכס שמול שמורת שקמונה ,SK-2ו ,SK-3 -נשלטו בעיקר על ידי האצה הפולשת, Galaxaura rugosaשהראתה כיסוי גבוה גם בקיץ ,כאמור ,לעומת מיני החומיות באתרים האחרים שהתמעטו או נעלמו בעונות הקיץ והסתיו .האתרים הרדודים ביותר ואתר ) NS9-Cליד חריץ בסלע שבו הסתתרו דגים רבים כולל סיכנים( נשלטו כל השנה על ידי המרבד ,כמעט ללא צימוח של אצות שיחניות. חסרי חוליות הסקרים של חסרי החוליות לאורך החתך הם המורכבים ביותר .בעונות הצימוח העיקריות של האצות החומיות במים הרדודים יש קושי בספירה כי רבים מחסרי החוליות מוסתרים או מסתתרים ,ויש להניח כי ישנה הערכת חסר של מינים שונים .לפיכך ,אנו מדווחים רק נתונים מהסתיו ,כאשר כיסוי האצות נמוך ,ולפיכך מהמנים יותר .סה"כ נדגמו 91 52טקסונים מסתיו ) 2013טבלה .(17מתוך עשרת הנפוצים ביותר )מבחינת שכיחות ממוצעת( ,עשרה היו פולשים מים סוף .אלה כוללים את שני מיני הצדפות הגדולים Spondylus spinosus ,ו) ,Chama pacifica -שלרוב לא ניתן להפריד ביניהם מתחת למים בשל דמיונם המורפולוגי והכיסוי החי הרב עליהן ולכן הם נספרים ביחד( היוצרים בקונכיותיהם מבנים תלת-ממדיים מורכבים על השונית .מבין כל הפרטים של צדפות שנספרו על המצע ,רק 2.3%היו של מינים מהים תיכון ,כלומר ,היתה דומינניטות מוחלטת של מינים פולשים בשונית .אחוז נמוך דומה של מינים מקומיים נדגם גם עבור החלזונות .חשוב לציין כי מינים רבים של רכיכות שעל פי הספרות הטקסונומית תוארו בעבר כנפוצים לא נמצאו כלל בסקרים גם קיפוד הים ,Paracentrotus lividus ,שהיה בעבר נפוץ מאוד בשוניות ישראל )על פי עדויות צוללים וחוקרים ונתונים מועטים מן העבר( ,היה נדיר ביותר בכל האתרים )הופיע רק ב 4 -אחוז מן החתכים ובשכיחות נמוכה ביותר(. באנליזה רבת משתנים של הנתונים נמצא כי לאזור )חיפה לעומת אכזיב( ולעומק הדיגום השפעה רבה על השונות, והייתה גם אינטראקציה חזקה בין שני הפרמטרים ,כלומר ההבדל בין האזורים היה רק בעומקי מים מסוימים )טבלה .(18באורדינצית dbRDAניתן לראות את השפעת העומק על מבנה האסופה וכן ששני האתרים הרדודים ביותר בחוף שקמונה היו שונים מאד מכל האתרים האחרים )איור .(66הסיבה לכך היא שבאתרים אלה היו מעט מאוד חסרי חוליות על משטחי הסלע והבולדרים המאפיינים אזור רדוד זה ,זאת בניגוד לקירות העשירים מאוד של איי אכזיב באותם עומקים ) 1-5מטר( .סיבה אפשרית לעוני זה הינה התנודות הגדולות בכיסוי החול שנצפו לאורך חוף שקמונה ,כתוצאה מסערות חורף חזקות שמניחות ומסלקות את החול על הקרקעית .לחלופין ,באזור שמורת אכזיב ,קיימות תעלות המובילות שפכי נגר עילי המגיעים מהעיר חיפה .ייתכן כי למי הנגר השפעה על המים הרדודים )השפעה על העכירות, זיהום וכד'( .מספר מינים מאפיינים יותר )על פי הווקטורים של הקורלציה( את עומקי הביניים )הספוגים Crambe crambeו ( Axinella polypoideואחרים )הצדפות הפולשות Spondylus spinosus, Chama pacifica, Malleus ,( regula,שכיחים יותר במים הרדודים. מסקנות תוצאות סקרי רקע אלה של השוניות הסלעיות במדף היבשת הרדוד ,והמידע שהצטבר בסקרים נוספים שביצענו בחיא"ל בשנים האחרונות ,מדגימים ,מעל הכל ,על המגוון ,המורכבות והשונות במרחב ובזמן של החברה האקולוגית במערכת זו .חשוב להכיר במורכבות והשונות הזו כאשר מתכננים ניטור ארוך טווח שהוא בו זמנית ישים ברמה הלוגיסטית ואינפורמטיבי מספיק על מנת לגלות שינויים במרחב ובזמן .גם בהעדר מידע כמותי משמעותי על בית גידול זה מהעשורים הקודמים ,התוצאות מצביעות בבירור כי מערכת השוניות הסלעיות כבר עברה שינויים אקולוגיים ניכרים במאה הנוכחית .מסקנה זו מבוססת על שלשה ממצאים עיקריים: (1מינים פולשים נפוצים מאוד בכל הקבוצות שנבדקו )אצות ,חסרי חוליות ודגים(. (2מינים מקומיים רבים )בעיקר חסרי חוליות( ,שהיו ככל הנראה בעבר נפוצים מאוד ,הינם נדירים או שלא נמצאו כלל בסקרי השנים האחרונות .עובדה זו מבוססת על סקירת ספרות של רכיכות הלבנט ונתונים אנקדוטיים מן העבר על קיפודי ים ,אך קרוב לוודאי שהיא נכונה גם לקבוצות אחרות שעליהם אין כל מידע כמותי מן העבר. (3דיג-יתר מוריד באופן משמעותי את השכיחות של מינים מסחריים על מרבית השוניות .זאת בהתבסס על ההשוואה בין נתוני הדגים בתוך שמורת אכזיב לעומת כל האתרים האחרים ,וכן תצפיות באזורים אחרים לאורך החוף ובזמנים שונים. 92 המלצות נוספות: .1בסקרים אלו לא נכללו ביתי גידול חשוכים או קריפטיים יותר )לדוגמא ,קירות ומערות( ,לא נבדקה החברה בתוך המצע )שהתבררה בסקרים קודמים כעשירה ביותר( ,לא נסקרו כמעט אתרים בעומק שמעל 20מטר ,וכן לא התבצעו סקרים בלילה .על מנת לקבל תמונה מלאה יותר של מצב המערכת האקולוגית של בית הגידול יש לשאוף ולכלול גם סקרים המכסים אזורים ,בתי גידול או מועדים אלה ,בתדירות סבירה ובהיקף שייצג מגוון אתרים מספיק. .2יש לשקול ביצוע סקרים ייעודיים של טורפים גדולים )כמו דקרים( ,אולי בשיטות שונות מאלה המתוארות בדוח זה ,כיוון שמינים אלה נחבאים יותר )ולכן להערכתנו מיוצגים בהערכת חסר בסקרים( אך חשובים מאוד למערכת האקולוגית. .3סקרים אלו לא כללו את השוניות במפרץ חיפה עצמו ,וכן אתרים דרומיים יותר .יש לשקול הכללת אתרים נוספים שידגמו בתדירות המתאימה. .4יש לשקול דיגום ביומסה של חלק מן האורגניזמים כיוון שמדד זה מייצג לעיתים טוב יותר את מצב האוכלוסיות ומבנה החברה. איור :59נופים שונים בשוניות הסלעיות של ישראל .מימין ,סלע מואר מכוסה אצות בשונית איי אכזיב הצפוניים. משמאל משטח סלע חשוך מכוסה חסרי חוליות ואצות אדומות גירניות בקירות הטבלאות בחוף הבונים. 93 איור :60מפה בתימטרית )מולטי-בים( של צפון הארץ בה נראים רכסי הכורכר ונחיתת רכס כרמל .מצוינים באליפסות שני אתרי הסקר העיקריים. 94 איור :61מיקום אתרי הדיגום באכזיב )למעלה( ובחיפה )למטה(. 95 איור :62צוללים מבצעים ספירת חסרי חוליות וצילומי פוטו-קוודרטים במהלך סקרים. 96 אחוז מכלל החתכים( של הדגים השונים,FA) ממוצע וערך מקסימלי של שכיחות וכן תדירות ההופעה:13 טבלה . מסודר לפי תדירות הופעה.בכלל החתכים Taxa Family Genus Native/Invasive AVG Max FA (%) Siganus rivulatus Siganidae Siganus Invasive 24.9 303 48.9 Chromis chromis Pomacentridae Chromis Native 19.7 340 42.1 Thalassoma pavo Labridae Thalassoma Native 19.0 147 91.6 Siganus luridus Siganidae Siganus Invasive 15.3 222 43.3 Oblada melanura Sparidae Oblada Native 12.9 600 15.7 Diplodus sargus sargus Sparidae Diplodus Native 9.3 270 34.8 Coris julis Labridae Coris Native 7.8 233 60.7 Diplodus vulgaris Sparidae Diplodus Native 5.4 170 22.5 Sargocentron rubrum Holocentridae Sargocentron Invasive 3.7 226 20.2 Sarpa salpa Sparidae Sarpa Native 3.6 200 5.1 MUGILIDAE Mugilidae 2.9 133 7.9 Lithognathus mormyrus Sparidae Lithognathus Native 1.9 290 4.5 CENTRACANTHIDAE Centracanthidae Native 1.5 200 2.2 CARANGIDAE Carangidae 1.3 200 2.2 Symphodus roissali Labridae Symphodus Native 1.0 27 24.7 Sparisoma cretense Scaridae Sparisoma Native 0.77 43 12.4 Serranus scriba Serranidae Serranus Native 0.61 84 11.2 Diplodus cervinus cervinus Sparidae Diplodus Native 0.42 17 9.6 Pempheris vanicolensis Pempheridae Pempheris Invasive 0.40 28 4.5 Epinephelus marginatus Serranidae Epinephelus Native 0.36 8 16.3 Mycteroperca rubra Serranidae Mycteroperca Native 0.30 9 14.0 Epinephelus costae Serranidae Epinephelus Native 0.29 11 12.9 GOBIIDAE Gobiidae 0.28 40 3.4 Symphodus tinca Labridae Symphodus Native 0.19 6 8.4 Serranus cabrilla Serranidae Serranus Native 0.17 4 11.2 Stephanolepis diaspros Monacanthidae Stephanolepis Invasive 0.04 2 3.4 Taeniura grabata Dasyatidae Taeniura Native 0.03 1 2.8 Symphodus ocellatus Labridae Symphodus Native 0.02 2 1.7 Dasyatis pastinaca Dasyatidae Dasyatis Native 0.01 2 0.6 Muraena helena Muraenidae Muraena Native 0.006 1 0.6 97 ( עונה ומידת ההגנה )שמורה או לא שמורה, בה נבחנה ההשפעה של חגורת עומקPERMANOVA תוצאות:14 טבלה . בחלק התחתון מחושבת התרומה של כל גורם לשונות הכללית.על אסופת הדגים באזור אכזיב Source df SS MS Pseudo‐F P(perm) Unique perms Depth 3 51042 17014 14.8 0.0001 9915 Season 1 9309 9309 8.1 0.0001 9940 Protection (yes/no) 1 5933 5933 5.2 0.0001 9945 DexSe 2 4959 2480 2.2 0.01 9926 DexPr 2 8729 4364 3.8 0.0002 9935 SexPr 1 1821 1821 1.6 0.16 9952 DexSexPr 2 2354 1177 1.0 0.44 9910 Res 58 66678 1149.6 Total 70 1.53E+05 Estimates of components of variation Source Estimate Sq.root % explained variability 24 Depth 992 31 Season 247 16 12 Protection (yes/no) 145 12 9 DexSe 119 11 8 DexPr 289 17 13 SexPr 41 6 5 DexSexPr 5 2 2 Res 1150 34 26 98 Transform: Log(X+1) Resemblance: S17 Bray Curtis similarity dbRDA2 (15% of fitted, 12.2% of total variation) 50 Depth Strata Oblada melanura 0 In Diplodus vulgaris Siganus rivulatus Serranus cabrilla In Siganus luridus In In Out Out Out Out InIn Out Out In In Out Out Out In Out marginatus InIn Epinephelus Out In Out In In Out Out In Out In In In Out Out In In In Out In Out Out In In Out Out Out In Out InOut In Out Out In In Diplodus sargus sargus MUGILIDAE In In In I SH VS D Out In Chromis chromis In Out In In InOut Out Out In Out -50 -100 -50 0 dbRDA1 (33% of fitted, 27% of total variation) 50 אורדינציית של החתכים באתרי המחקר באזור אכזיב עם הווקטורים של הדגים המשפיעים ביותר )קורלציה:63 איור .(Out) ( או מחוצה להIn) הסמלים מציינים את העומקים השונים והתוויות אם החתך היה בתוך השמורה.(0.25 שמעל 99 איור :64צפיפות הדגים לחתך דיגום ) 60מטר רבוע( בעומק הרדוד של הקירות המקיפים את איוני אכזיב-ראש הנקרה בעונות האביב והסתיו של .2013-14עמודות ירוקות – אתרים בתוך השמורה ,עמודות בכתום וצהוב – אתרים מחוץ לשמורה. 100 אחוז הכיסוי הממוצע ושכיחות ההופעה בחתכים של הטקסונים או הקבוצות הפונקציונליות מסודרים לפי:15 טבלה . מינים פולשים מסומנים בכתום.אחוז כיסוי ממוצע Taxa Phylum Family Genus Native/ Invasive AVG Max Turf Macroalgae N/R 38.3 78.9 Galaxaura rugosa Macroalgae RHODOPHYTA Galaxauraceae Galaxaura Invasive 6.0 69.2 Dictyota spp. Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Dictyota Native 5.4 72.6 Rhodophyta‐encrusting Macroalgae RHODOPHYTA N/R 4.6 25.0 Stypocaulon scoparium Macroalgae OCHROPHYTA Stypocaulaceae Halopteris Native 4.6 69.6 Jania rubens Macroalgae RHODOPHYTA Corallinaceae Jania Native 2.8 32.3 Padina pavonica Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Padina Native 2.7 53.5 Laurenciella marilzae Macroalgae RHODOPHYTA Rhodomelaceae Laurencia Invasive 2.7 16.9 Codium spp. Macroalgae CHLOROPHYTA Codiaceae Codium Invasive 2.6 50.4 Ellisolandia elongata Macroalgae RHODOPHYTA Corallinaceae Ellisolandia Native 2.1 38.6 Dictyopteris sp. Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Dictyopteris Native 2.0 61.9 Amphiroa rigida Macroalgae RHODOPHYTA Corallinaceae Amphiroa Native 1.5 17.4 Stypopodium schimperi Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Stypopodium Invasive 1.5 20.1 Cystoseira spp. Macroalgae OCHROPHYTA Sargassaceae Cystoseira Native 1.4 69.4 Sargassum spp. Macroalgae OCHROPHYTA Sargassaceae Sargassum Native 0.8 22.2 Lobophora variegata Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Lobophora Native 0.8 22.8 Chlorophyta‐encrusting Macroalgae CHLOROPHYTA N/R 0.7 21.8 Corallinaceae Macroalgae RHODOPHYTA Corallinaceae N/R 0.7 14.2 Taonia atomaria Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Taonia Native 0.6 32.2 Asparagopsis taxiformis Macroalgae RHODOPHYTA Bonnemaisoniaceae Asparagopsis Invasive 0.5 13.8 Phorbas topsenti Sponge PORIFERA Hymedesmiidae Phorbas Native 0.3 3.3 Ectocarpus spp. Macroalgae OCHROPHYTA Ectocarpaceae Ectocarpus Native 0.2 4.4 Dasya spp. Macroalgae RHODOPHYTA Dasyaceae Dasya Native 0.1 8.0 Sponge orange encrusting cover Sponge PORIFERA N/R 0.1 1.7 Crambe crambe Sponge PORIFERA Crambeidae Crambe Native 0.1 2.0 Axinella polypoides Sponge PORIFERA Axinellidae Axinella Native 0.1 2.1 Polysiphonia‐Neosiphonia complex Macroalgae RHODOPHYTA Rhodomelaceae Native 0.1 2.1 Macrorhynchia philippina Hydrozoa CNIDARIA Aglaopheniidae Macrorhynchia Invasive 0.1 2.0 Sponge yellow encrusting cover Sponge PORIFERA N/R 0.1 2.4 Clavelina spp. Tunicate CHORDATA Clavelinidae Clavelina Native 0.1 2.1 Spirastrella cunctatrix Sponge PORIFERA Spirastrellidae Spirastrella Native 0.1 1.2 Sponge red encrusting cover Sponge PORIFERA N/R 0.0 1.0 Sarcotragus spp. Sponge PORIFERA Irciniidae Sarcotragus N/R 0.0 1.0 Chondrillidae Chondrosia reniformis Sponge PORIFERA Chondrosia Native 0.0 0.4 Chlorophyta‐filamentous Macroalgae CHLOROPHYTA N/R 0.0 0.8 Sponge globular Sponge PORIFERA N/R 0.0 0.4 Hydrozoa spp. Hydrozoa CNIDARIA N/R 0.0 0.5 Ochrophyta‐vesicle Macroalgae OCHROPHYTA N/R 0.0 0.4 Petrosia spp. Sponge PORIFERA Petrosiidae Petrosia N/R 0.0 0.4 Rhodophyta‐filamentous Macroalgae RHODOPHYTA N/R 0.0 0.4 Sponge black encrusting cover Sponge PORIFERA N/R 0.0 0.4 101 . ועונה על אסופת הדגים באזור אכזיב, חגורת עומק, בה נבחנה ההשפעה של איPERMANOVA תוצאות:16 טבלה .בחלק התחתון מחושבת התרומה של כל גורם לשונות הכללית Source df SS MS Pseudo‐F P(perm) Unique perms Island 3 4173.9 1391.3 3.30 0.0284 7877 strata 2 6696.5 3348.2 7.94 0.0009 3216 Season 1 9453.2 9453.2 22.43 0.0007 90 IsxDe 6 6600.5 1100.1 2.61 0.1674 9600 IsxSe 3 2653.6 884.52 2.10 0.1826 9240 DexSe 2 2655.4 1327.7 3.15 0.0872 8798 IsxDexSe 6 1.45 0.3908 9966 Res 1 421.49 421.49 Depth 3664 610.67 Estimates of components of variation Source Estimate Sq.root 158.12 12.575 strata 358.06 18.922 Season 736.96 27.147 IsxDe 331.4 18.205 IsxSe 150.99 12.288 DexSe 221.73 14.89 IsxDexSe 184.78 13.593 Res 421.49 Total Island 24 36431 Depth 20.53 102 Transf orm: Log(X+1) Resemblance: S17 Bray Curtis similarity dbRDA2 (24.7% of fitted, 24.7% of total variation) 40 Season SP F SHSG ISG ISF VSAK INL 20 SHSG SHNL ISF INL IAK 0 Turf Laurencia sp. SHSF SHAK IAK Jania rubens Sargassum sp. IAK SHNL VSSG SHAK SHSF Stypopodium schimperi VSAK VSSG VSNL Dictyota sp. Rhodophyta-encrusting VSNL -20 Ellisolandia elongata VSSF ISG VSSF -40 -40 -20 0 20 40 dbRDA1 (34.5% of fitted, 34.5% of total variation) 60 של החתכים באתרי המחקר באזור אכזיב עם הווקטורים של האצות המשפיעות ביותרdbRDA אורדינצית:65 איור . הסמלים מציינים את העונות השונות והתוויות את שמות האיים וחגורות העומק.(0.25 )קורלציה שמעל 103 הערך המקסימלי ושכיחות ההופעה, הממוצע.2013 הטקסונים של חסרי החוליות שנספרו בסקרים בסתיו:17 טבלה מינים פולשים מסומנים.בחתכים של הטקסונים או הקבוצות הפונקציונליות מסודרים לפי שכיחות ממוצעת לחתך .בכתום Native/Invasiv Taxa Class Family e AVG Max FA Brachidontes pharaonis Paguridae sp. Malleus regula Cerithium sp. Chama pacifica/Spondylus spinosus Crambe crambe Phorbas sp. Pinctada imbricata radiata Macrorhynchia philippina Alectryonella plicatula Axinella polypoide Vermetus sp. Eudendrium racemosum Clavelina sp. Chondrosia reniformis Ergalatax junionae Herdmania momus/Microcosmus exasperatus Ircinia sp. Serpula sp. Watersipora sp. Flabellina sp. Columbella rustica Phallusia nigra Spirastrella sp. Sarcotragus spinosulus Conomurex persicus Hexaplex trunculus Conus ventricosus Branchiomma lucullanum Synaptula reciprocans Ostrea edulis Bivalvia Malacostraca Bivalvia Gastropoda Bivalvia Demospongiae Demospongiae Bivalvia Hydrozoa Bivalvia Demospongiae Gastropoda Hydrozoa Ascidiacea Demospongiae Gastropoda Oscarella sp. Cinachyrella levantinensis Goniobranchus annulatus Ascidiacea Demospongiae Polychaeta Gymnolaemata Gastropoda Gastropoda Ascidiacea Demospongiae Demospongiae Gastropoda Gastropoda Gastropoda Polychaeta Holothuroidea Bivalvia Homoscleromorpha Demospongiae Gastropoda Cladocora caespitosa Sycon sp. Anthozoa Calcarea Mytilidae Paguridae Malleidae Cerithiidae Chamidae/Spondylida e Crambeidae Hymedesmiidae Pteriidae Aglaopheniidae Ostreidae Axinellidae Vermetidae Eudendriidae Clavelinidae Chondrillidae Muricidae 109.48 94.14 74.38 72.14 1500 618 260 520.8 87.0 95.7 95.7 78.3 Invasive Native Native Invasive Invasive Invasive Native Native Native N/R Native Invasive 65.64 18.19 16.98 12.00 7.48 6.22 5.96 5.43 5.14 3.39 3.39 2.96 210 80 72.5 71 55 41 63 125 44.3 59 17 12 95.7 82.6 82.6 91.3 65.2 73.9 34.8 4.3 56.5 21.7 56.5 39.1 Pyuridae Irciniidae Serpulidae Watersiporidae Flabellinidae Columbellidae Ascidiidae Spirastrellidae Irciniidae Strombidae Muricidae Conidae Sabellidae Synaptidae Ostreidae N/R Native Native N/R N/R Native Invasive Native Native Invasive Native Native Native Invasive Native 2.91 2.52 2.48 1.83 1.52 1.48 1.39 0.70 0.70 0.70 0.65 0.61 0.61 0.57 0.52 Oscarellidae Tetillidae Chromodorididae Scleractinia incertae sedis Sycettidae Native Native Invasive 0.52 0.43 0.39 6 3 2 21.7 17.4 21.7 Native Native 0.30 0.30 5 3 8.7 13.0 104 Invasive Native Invasive Invasive (most) 30 43.5 12 65.2 15 52.2 13 39.1 32 13.0 17 30.4 8 56.5 16 4.3 5 39.1 8 30.4 7 17.4 6 17.4 9 21.7 7 17.4 5 17.4 Cliona sp. Botrylloides sp. Ocinebrina edwardsii Petrosia Petrosia ficiformi Paracentrotus lividus Hypselodoris sp. Stelletta sp. Chondrilla nucula Brachyura unknown Portunus pelagicus Eurythoe complanata Oculina patagonica Bryozoa unknown Tylodina perversa Elysia spp. Nudibranchia unknown Demospongiae Ascidiacea Gastropoda Demospongiae Echinoidea Gastropoda Demospongiae Demospongiae Malacostraca Malacostraca Polychaeta Anthozoa Bryozoa Gastropoda Gastropoda Gastropoda Clionaidae Styelidae Muricidae Petrosiidae Parechinidae Chromodorididae Ancorinidae Chondrillidae Decapoda Portunidae Amphinomidae Oculinidae Tylodinidae Plakobranchidae Nudibranchia 105 N/R Native Native Nativeטבלהכגג Native N/R Native Native N/R Invasive Native Invasive N/R Native Native Native 0.26 0.22 0.22 0.17 0.17 0.17 0.13 0.13 0.13 0.09 0.09 0.04 0.04 0.04 0.04 0.04 6 1 2 3 4 2 3 1 3 1 1 1 1 1 1 1 4.3 21.7 17.4 8.7 4.3 13.0 4.3 13.0 4.3 8.7 8.7 4.3 4.3 4.3 4.3 4.3 . בה נבחנה ההשפעה אזור ועומק על אסופת חסרי החוליות באזור חיפה ואכזיבPERMANOVA תוצאות:18 טבלה .בחלק התחתון מחושבת התרומה של כל גורם לשונות הכללית Pseudo‐ Unique Source df SS MS F P(perm) perms Area 1 4521.30 4521.3 5.4468 0.0003 9921 Depth strata 2 8442.20 4221.1 5.0852 0.0001 9913 ArxDe 2 4247.10 2123.6 2.5582 0.0003 9908 Res 15 12451.00 830.08 Total 20 28725 Estimates of components of variation Source Estimate Sq.root Area 399.9 20.0 Depth strata 538.0 23.2 ArxDe 410.4 20.3 Res 830.1 28.8 106 Transform: Log(X+1) Resemblance: S17 Bray Curtis similarity dbRDA2 (20.3% of fitted, 20.3% of total variation) 40 AK Depth Strata CH CH AK AK 20 VS I SH CH Crambe crambe AK Axinella polypoide CH AK 0 CH Phorbas sp. AK Brachidontes pharaonis CH Cerithium AK sp. AK AK Paguridae sp. Chama pacifica/Spondylus spinosus Malleus regula -20 CH CH AK CH AK AK -40 -40 -20 0 20 40 60 dbRDA1 (30.6% of fitted, 30.6% of total variation) 80 של החתכים באתרי המחקר עם הווקטורים של חסרי החוליות המשפיעים ביותרdbRDA אורדינצית:66 איור .(AK) ( ואכזיבCH) חיפה, הסמלים מציינים העומקים השונים והתוויות את שמות האזורים.(0.25 )קורלציה שמעל 107 .7טקסונומיה מולקולרית ) (barcodingשל המגוון הימי בישראל מאז שנת 2011חיא"ל עוסקת בהקמה ובפיתוח של התשתית לקוד-הקווים של (barcoding molecular) DNAשל המגוון הימי בישראל כחלק מפרויקט הברקודינג העולמי .עד כה נערך הפרוייקט על למעלה מ 570-פרטים .המטרה העיקרית של הפעילות הנוכחית היא להקים ולפתח את המרכז התשתיתי המדעי הישראלי לקוד-הקווים המולקולרי של המגוון הימי בישראל ,לאור השנויים הנצפים במדעי הימים בארץ בעידן של שינויים גלובליים ופיתוח סביבתי מואץ .ברור לנו שהפעילות הנוכחית מהווה רק נקודת הפתיחה למחקר ארוך שנים שבו יבוסס הברקודינג הימי הישראלי .הקמת המרכז התשתיתי נעזרת בשני האוספים הלאומיים הביולוגים המצויים באוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה העברית )בהם מאוכסנות החיות עליהן נעשה המחקר( ועל תשתית ) ISRAMARמרכז המידע הימי הלאומי שבמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה( ,שבו מאוכסנות ,מוצגות ומופצות תוצאות המחקר .מטרה נוספת וחשובה של המחקר היא להביא את מדינת ישראל כחברה שוות ערך במרכז העולמי לקוד-הקווים המולקולרי הימי. ההערכות לגבי המגוון הביולוגי מציגות שמספר המינים באוקיינוסים ובימים בעולם ,המייצגים 31קבוצות של אורגניזמים רב תאיים ,עולה על מספר מיליונים .חיזוי העושר והמגוון של בעלי החיים/הצמחים הימיים בעולם הינו קשה ביותר וממדיו המדויקים של המגוון הביולוגי הזה לא יוודעו כנראה לעולם בשל המורכבות הרבה ושיעור ההכחדה הגבוה .בנוסף ,הכחדת מינים מחד ,והעברת מינים לבתי גדול חדשים מאידך ,נעשים בקצב מהיר יותר מאשר גילויים, מצב המחזק את הצורך בתיעוד מהיר ויעיל של המגוון הביולוגי.בעוד שקיימת הסכמה כללית שהכלים הטקסונומיים הקלסיים מאפשרים להגדיר שבריר מכלל המינים הקיימים ,מינים שאינם מוכרים ,תת-מינים וקבוצות טקסונומיות נוספות מקשים על החוקרים לנטר את מגוון היצורים הרב תאיים הימיים ,קל וחומר ,את מגוון היצורים החד-תאיים. מצג עגום זה נכון גם לגבי האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון .אזור זה נתון ,כבר למעלה ממאה וחמישים שנים ,תחת איומי פלישה ביולוגית .למעלה מ 550-מינים זרים של דגים ,חסרי חוליות ,ואצות כבר הוגדרו בעזרת הטקסונומיה הקלאסית כמינים פולשים ברוב בתי הגידול לחופי הים התיכון .לצערינו ,קיים מידע מועט על השפעתם האקולוגית של מינים אלו על הצמחיה והחי בים התיכון )מלבד מינים בודדים( ,אם כי ההשערה הרווחת היא כי מינים זרים ,עשויים לגרום לשינויים גדולים למגוון הביולוגי .מספרם של המינים הפולשים גדל משמעותית וקיים חשש שמספר רב של מינים פולשים נוספים לא הוגדרו עדיין )למשל המין -Laurenciella marilzaeראה לעיל( .סביר להניח שהשפעת פעילות האדם יחד עם ההשפעות בעקבות שינויים אקלימיים רק יגבירו את קצב הפלישה ובתי גידול ,וסביבות ימיות המצויות בשלבי הרס מתקדמים תהיינה פגיעות עוד יותר למינים הפולשים .המידע המצוי כיום ,מצביע גם על קשר ברור בין פלישת מינים לבין אזורים מזוהמים בהם קיימת פעילות דיג מרובה ,במיוחד בנתיבי שיט בינלאומיים. בנוסף ,הפעילות לאורך חופי ישראל )בים הרדוד והעמוק כאחד( ,הקמת המתקנים לגילוי והפקת נפט וגז ,כולל תפעול תשתיות הנפט והגז ,מאיצים שינויים אלו וגורמים לפגיעות נקודתיות עד רחבות בסביבה הטבעית ,ללא מעקב מעמיק. לאור הבעיות הללו ,קיימת חשיבות עליונה למצוא כמה מינים חיים במערכת האקולוגית באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון על מנת להבין ולשמר את המגוון הקיים .יש לפיכך צורך דחוף ,בהקמה של מאגר נתונים שלם ומהימן על היצורים הימיים בישראל ככלי טקסונומי לניטור והבנה של המגוון הביולוגי הימי בישראל .יתר על כן ,מאגר מידע כזה והשיטות התומכות בו יאפשרו לחוקרים הישראלים לפתח שיטת הגדרת מינים מהירה וישפרו את היכולת לנטר ,להגדיר ולנהל את המגוון הביולוגי בישראל עם יתרונות כלכליים וניהול יעיל יותר של חופי ישראל .מאגר שכזה עשוי אף לאפשר מציאת הווקטור של מחלות בבתי גידול ימיים וכן מחלות של האורגניזמים עצמם. 108 אולם ,זיהוי והגדרה טכסונומית של אורגניזמים לרמת המין הוא תהליך מובנה עם כללים ברורים ודורש מומחיות ספציפית לקבוצות חי שונות .בכל זמן נתון אין טקסונומים זמינים לכל קבוצה טכסונומית שאנו מעוניינים להגדירה או שזמנם לא מאפשר שיתוף פעולה .המצב נעשה גרוע יותר עם השנים כי טקסונומיה אינה "מקצוע מבוקש" בין ביולוגים והמצב חמור עוד יותר בישראל. מאגר נתונים שלם ומהימן על היצורים הימיים בישראל יכול להבנות רק על בסיס של קידוד .DNAקידוד DNAהינו שיטה טקסונומית המשתמשת בסמן גנטי באורגניזם על מנת להגדירו כמין מסויים .עם התפתחות הביולוגיה המולקולרית פותח בעשור האחרון כלי הגדרה מולקולרי מודרני המתבסס על רצפי דנ"א ספציפיים למין ,הנקרא ) barcodingקוד-קווים( .שיטה גנרית זו אינה דורשת התמחות ייחודית לקבוצה טקסונומית ולכן היא קלה וזמינה לביצוע .יתרון נוסף שלה הוא ניתוק ההגדרה מן המורפולוגיה של האורגניזם ,עובדה משמעותית כשמנסים להגדיר מין של אורגניזם בעל מחזור חיים מורכב עם מורפולוגיה וסביבת חיים שונה לחלוטין בכל שלב חיים ,כל זאת בלי לזנוח כלים טקסונומיים מקובלים שחשיבותם עדיין רבה .קידוד DNAיכול לשמש בהגדרת מינים קריפטיים ופולימורפיים וכן ללימוד הביולוגיה של מינים אלו .על כן ,קידוד DNAיהיה יעיל ללימוד על בעלי חיים שהמידע עבורם אינו חד משמעי או אינפורמטיבי דיו .כמו כן ,בשונה מפילוגנזה מולקולארית ,הקידוד אינו עוסק במיון חדש של מינים אלא הגדרתם במסגרת מיון קיים .קידוד ה DNA-מעניק איפה מסגרת חדשה ורבת עוצמה לניטור ולמיון של המגוון הביולוגי בישראל ובמיוחד בסביבת החיים הימית שלה. לפני כעשור )שנת (2003הוצע לראשונה להשתמש במקטע גן מיטוכונדריאלי ) (COIכקוד-קווים להגדרת בע"ח ,מכוון שיותר מ 95%-ממיני בעלי החיים מציגים רצוף מולקולרי מבחין באתר זה .הסיבות לבחירת DNAמיטוכונדריאלי ) (mtDNAעל פני DNAגרעיני כוללות תורשה חד-הורית )במרבית מערכות בעלי החיים( ,קצב אבולוציוני זריז ,חוסרם של אינטרונים )מקטעים ב DNAשאינם מקודדים לחלבון( ,מספר עותקים גדול בכל תא ,ושיחלוף מוגבל .קידוד DNA פותח צוהר לגיוון מולקולרי בהקשר המיגוון הביולוגי משום שמצבור של מאגרי מידע גדולים מאפשר יצירה של דרכים חדשות למיין את המיגוון הביולוגי. ההצעה ,ביחד עם מספר עבודות מובילות בתחום ,חוללה מהפכה בעולם הטקסונומיה והובילה בשנת 2004להקמת המארג העולמי לברקודינג של עולם החי והצומח ) (CBOLומיד לאחריו למארג העולמי של הברקודינג הימי ) .(MarBOLישראל עדין לא חברה ב MarBOL-ואין בישראל מרכז לאומי לקוד-הקווים .בגלל הפשטות והנוחיות שהשיטות המולקולריות מוסיפות לענף הטקסונומיה הקלסי ובגלל היכולת של הגישה המולקולרית להבחין בין מינים שיש להם מורפולוגיה זהה ,שיטת הברקודינג תופסת כיום פרק נכבד ביותר בטקסונומיה מודרנית .כמו לטקסונומיה המורפולוגית ,גם לטקסונומיה המולקולרית יש כללי זיהוי מוגדרים ובמקביל למוזאונים ,בהם מופקד חומר ביולוגי משומר למטרות השוואה מורפולוגית ,נבנה מאגר מידע בינלאומי לטקסונומיה מולקולרית (Barcode of Life Data ) Base- BOLDהכולל רצפי דנ"א סמני מין .מאגר מידע בינלאומי זה רשם בשנת 2010יותר מ 5000-משתמשים עם קודים עבור למעלה מ 850,000-דגימות המייצגות כ 100,000-מינים .אורגניזמים שונים מצויים באוספי מוזיאון וה- DNAשלהם נשמר במאגר מאובטח לשימוש הדורות בעתיד .כמו כן ,המתודולוגיה של קידוד ביולוגי הינה פשוטה ואוניברסאלית .הצעות לנוהל סטנדרטי מפורסמות ומעודכנות על ידי פרוייקט )Census of Marine Life (CoML 109 ) .project (http://phe.rockefeller.edu/PDF_FILES/DNAbarcode.pdfעל מנת לתאם את המאמצים עולמיים בנושאי המגוון הביולוגי הוקמה ברית ב 2010-בין חוקרים לבין ארגוני שימור הסביבה תחת השם International .(iBOL; http://www.ibolproject.org) Barcode Of Life projectמיזם זה מאגד 26מדינות. בנוסף BOLD ,מציעה נוהל אחיד וכלים שיסייעו להשיג ,לאחסן ,לנתח ולפרסם קידודי DNAועל ידי כך ,לסייע באיסוף נתונים העונים על הדרישות הסטנדרטיות במאגר הנתונים הבינלאומי של רצפים גנטיים .המידע המאוחסן ב- BOLDמכיל פירוט דגימות עם קואורדינטות ,GPSתמונות ,מידע טקסונומי ,רצפי ,DNAרצפים ,תחלים ),(Primers ,Electropherogram trace filesופירוט פעולות מעבדה )הכולל פרוטוקולים של כל שלב ותמונות ג'ל( עבור הדגימות השונות .רוב המידע מאוחסן במכון Biodiversity Institute of Ontario (http://www.biodiversity.uoguelph.ca), ,עובדה ההופכת את BOLDככלי מועדף עבור למעלה מ 650,000-ברקודים .במקביל ,חוקרים פיתחו מערכת ממוחשבת לסיוע בבצוע קידוד ה DNA-ולניתוח של מסד הנתונים הרחב ) .(http://www.ibarcode.orgכלים אלו מאפשרים למשתמשים לנהל את מאגר נתוני הקודים שלהם ,להיפטר מרצפים לא ייחודיים ,להגדיר האפלוטיפים בתוך מין ולבחון הופעתם של תת קבוצות חדשות )תת מינים(. מתודולוגיה :לאור מצג הידע הנוכחי הדל והכיסוי התקציבי המצומצם ,מחקר זה המבוצע בחיא"ל מתרכז בשלוש קבוצות ימיות עיקריות שיש עליהן ידע טקסונומי נרחב בארץ )דגים ,סרטנים ורכיכות( ובמינים החיים באתרים של הים העמוק )לאור הפיתוח הסביבתי המואץ בים העמוק בשל תגליות אנרגיה( .לשם כך ,נדגמו אצות ,חסרי חוליות ודגים בחופי הים התיכון בתהליך המובנה הכולל הגדרה בכלים מקובלים ,צילום ,וריצוף דנ"א מאפיין מין .התהליך תואם את התקן הבינלאומי .המחקר מתנהל במקביל על אסופים יזומים ועל חומר המצוי באוספים שבאוניברסיטאות תל-אביב וירושלים ושניתן לעבדו לצורך זה )חומר ששומר באלכוהול ולא בפורמלין( .חוקרי חיא"ל עוסקים בברקודינג מולקולרי של הדגימות שנאספות ,אכסון התוצאות במאגרי מידע והצגתן. מטרת המחקר הנה להבין וללמוד בעזרת הקידוד הביולוגי את הסביבות הימיות בישראל .מאחר ולא קיימת רשימת של מינים זרים במימי ישראל ,יש להרכיב רשימה של בתי גידול ימיים בהם יבוצע הקידוד הביולוגיה מתוך אתרי אינטרנט ציבוריים ומידע זמין ברשת .עם הזמן ,נתוני קידוד חדשים ייוצרו ויקובצו מתוך ) (1מוזיאונים ישראליים ובינלאומיים אשר ישמשו לאוספים של דגימות מישראל והמזרח התיכון (2) ,דגימות חדשות ייאספו באופן קבוע בסביבה הימית בישראל. קידוד ה DNA-משולב בסקר הביוטי של חיא"ל ,ומשמש כבר כעת לשתי מטרות .האחת ,להגדיר רצפי דנ"א של מינים הנמצאים באזורנו בים התיכון ועדיין אינם ב .BOLD -השנייה היא להשתמש ב barcoding -של מינים בהם מוכר הסמן ככלי הגדרה יעיל .בייחוד חשוב הנושא בהקשר לחברות החי המיופאונליות והמקרופאונליות בסדימנט כמו גם חברות הפלנקטון הכוללות הרבה מינים קשי הגדרה .תיעוד הסמנים המולקולריים של מינים אלה חיוני כדי לאפשר בעתיד הגדרה מהירה ברמת המין הבודד .המינים הבודדים ,מספרם ומסתם הם כלי מדידה ללא תחליף באקולוגיה של חברות חי .בהתאם מתבצע מהלך השימור של דגימות הביוטה בתאימות עם היכולת להפיק מהם אח"כ דנ"א. 110 התהליך כולל כמה סדרות של מיזמי שטח שמטרתם להגדיר ולתעד את המינים הימיים .במעבדה ,התהליך עבור כל פרט שנאסף מוגדר בפרוט :איסוף ,הגדרה ,דיגום רקמה ,צילום דיגיטלי )איור ,(67מיקום ,GPSמיספור וקיטלוג ,וקידוד רצף ה .DNA-על מנת למצוא את מידת הפולימורפיזם של המינים ,נלקחים ,בנמצא ,לפחות 5דגימות מכל מין .כל דגימה עוברת שיוך באמצעות קידוד DNAובנוסף ,מבוצעים זיהויים מורפולוגיים ואנטומיים .המידע המולקולרי מוקלד ל- BOLDהעולמי ובדיקות קידוד ה DNA-מבוצעות למציאת שיוך המינים .בדיקות טקסונומיות נוספות נערכות על פרטים בהתאם ליכולת המדעית ולפי צורך .במידת האפשר ,מאופיינות תכונות וגטטיביות ורבייתיות החשובות להגדרה מהימנה של המינים.מידע טקסונומי על המינים המאופיינים מוצג במרכז המידע הימי בישראל ) (ISRAMARהמשמש גם כיחידת הקשר הישראלית לרשת המגוון הביולוגי הבינלאומית. איור :67צילומים דיגיטליים של מינים שנאספו ממצע קשה במפרץ חיפה תוצאות :עד כה נאספו למעלה מ 570-פרטים מקבוצות שונות של דגים ,חסרי חוליות ואצות )טבלה .(19לאחר צילום הדגימות )איור ,(67נבנה לכל דגימה דף ובו פירוט מיקום ,GPSמיספור וקיטלוג ,קידוד רצף ה DNA-ושאר הפרטים הדרושים על פי ה BOLD-העולמי .חיות הוואוצ'ר נשלחות לאוספים הלאומיים שבאוניברסיטאות תל-אביב וירושלים ודפי החיות נשלחים למאגר נתוני הקודים שב BOLD-העולמי ,שם איכות רצפי ה DNA-ושאר הפרטים עוברים תהליכי בקרת איכות .המידע הטקסונומי על המינים המאופיינים מועבר בנוסף ל BOLD-גם למרכז המידע הימי בישראל ) (ISRAMARשבחיא"ל )למאגר בחיא"ל יש תאימות מלאה עם מאגר המידע הבינלאומי לטקסונומיה מולקולרית(. דוגמאות של דפי מידע לקוד-הקווים המולקולרי לשני מינים ספציפיים מוצגים באיור .68 111 טבלה :19פרוט דגימות דגים ,חסרי חוליות ואצות שנלקחו למטרות קוד-הקווים המולקולרי >550 *Algae 34 Sponges 23 Annelida 10 Bryozoa 4 Cnidaria 68 Crustacea 7 Echinodermata 18 Gastropoda 22 Bivalvia 12 Tunicata 336 Fishes * אוסף האצות מונה מעל 500דגומאות אצות מָ קרו ,מרביתן יבשות )כ (500-מיעוטן קפואות )כ .(50-האצות נמנות על חטיבות האצות הירוקיות ,אדומיות ,וחומיות ,הדוגמה העתיקה ביותר באוסף הינה משנת .1954 חדשנות ויישומיות :המרכז התשתיתי לקוד-קווים מולקולרי של המגוון הימי בישראל הינו שלב ראשון בפעילות מחקר תשתית מדעי בישראל ומיועד להמשיך ולפעול מספר רב של שנים .לפי הערכות רק לאחר שנים רבות של מחקר אינטנסיבי אפשר יהיה לסכם ולתעד חלק עיקרי של המגוון הביולוגי הימי בישראל )הכולל בע"ח ,אצות וצמחים, וקבוצות חד תאיות מסוימות( .המרכז הינו תוצר של רצון חוקרים וחיא"ל לשים את הידע בנושא זה בקדימות גבוהה עם התחייבות רבת שנים להמשיך ולספק את התשתית המתאימה )אוספים לאומיים באוניברסיטאות ,מרכז מידע בחקר ימים ואגמים( .היישומיות של תוצאות המחקר הינה מיידית .פיתוח כלי הקידוד יעזור בהערכת המצב הסביבתי ויהיה מעורב בניטור קיים ומשודרג של הסביבה ויכולות הדיגום .בנוסף לכך ,מידע זה ישמש בפיתוח ולימוד של ממשק סביבתי הולם וביצירה של תוכניות מנהליות. 112 איור :68שני דפים מייצגים לקוד-הקווים המולקולרי למינים ספציפיים )דג ,סרטן( ים עמוק -תיוג יצורים ע"י שימוש ב DNA-ברקודינג תיוג-גנטי ) (DNA barcodingשל חברת החי במים העמוקים בדרום מזרח הים התיכון נבדק בבע"ח בנטיים שנאספו באתרים מעומקי מים של 726ועד ל 1585-מטרים במסגרת סקר רקע ים עמוק בשנת .2013המידע להלן הינו ראשוני וישמש כבסיס להמשך ניטור המגוון הביולוגי בים העמוק במסגרת הרחבת תכנית הניטור הלאומית .הדיגום בוצע בעזרת רשתות מכמורת ובעזרת רשת אנכית .סך הכל ,נאספו 851יצורים המייצגים 37מיני דגים ,רכיכות ,סרטנים, קווצי-עור וברכיופודים .המינים הנפוצים ביותר בעומק הים היו כריש שחור-הפה ,Galeus melastomusהסרטן מעשיר-הרגליים הקוסמופוליטי ,Polycheles typhlopsוהרכיכה .Arba longicallusארבעה מ 18-מיני הדגים ושניים מ 8-מיני הסרטנים היו נפוצים מאד ,והיוו ,78%ו ,61%-בהתאמה ,מכלל היצורים שנאספו .מספרם של רוב המינים שנאספו ממים עמוקים היה פחות מ 10-פרטים לכל מין. הפקת DNAגנומי מדוגמאות רקמה של 28מיני מים עמוקים רוצפו בהצלחה לגן (Cytochrome C ) COI .oxidasesubunit 1הפרטים תויגו ) ,(voucherאוכסנו במוזיאון באוניברסיטת תל אביב ורצפי ה COI -שלהם הוכנסו למאגר הנתונים האוניברסלי .BOLDרצפי COIשל שלושה מינים Gryphus vitreus ,וArba longicallus- ו Hymenocephalus italicus-היו ראשונים מסוגם במאגר זה. כאשר משווים מחקר זה לרצפי COIהקיימים במאגר ,BOLDהמחקר הנוכחי מגלה חוסר עקביות כלשהו בהגדרת המינים הידועים ,נתון שיש לקחת בחשבון כאשר דנים בנושאים טקסונומיים של מינים ידועים פחות .ניתוח מגוון המינים )מדד שאנון( מחלק את תחנות המכמורת לשני אזורים של מגוון ביולוגי ,הרצועה הקרובה לחוף ) 726עד 1079 מטרים( עם מגוון גדול יותר וזו עם מגוון מועט יותר ,במים עמוקים ) 1104עד 1515מטרים( .דיגום באמצעות רשת אנכית ) 978מטרים( הניבה המגוון הביולוגי המועט ביותר .אנליזת מקבץ ,מצאה שלוש קבוצות נפרדות בעומקים הגדולים ביותר ) 1382עד 1515מטרים( והמערביים ביותר מבין כל נקודות דיגום המכמורת האחרות .קבוצה שלישית 113 היוותה הדיגום באמצעות רשת אנכית .מחקר זה הוא ראשיתו של מסע לתיוג גנטי DNA barcoding -של היצורים החיים על הקרקעית במעמקי הים באזור הלבנט שעליו המידע הקיים דל ביותר. מבוא בית הגידול של הים העמוק הינו אחד מבתי הגידול הגדולים והנרחבים ביותר .אולם ,למרות העניין המחקרי והמדעי הרב בהכרת המגוון הביולוגי ועושרו )או דלותו( ,המידע על החי במעמקי הים הינו מועט ביותר בהשוואה למידע שהצטבר על בתי הגידול של הסביבה החופית .תופעה זו בולטת במיוחד בים התיכון .עושר החיים בים התיכון ,ובעיקר, באזורו המזרחי -באגן הלבנט ,מאופיין במגוון ביולוגי גבוה ואחוז גבוה של מינים אנדמיים .באזור זה קיים ייחוד בהיבטים שונים במגוון הביולוגי ,למשל קיומם של מינים מקומיים המסוגלים לחיות הן בקרקעית הים העמוק והן באזורי מים רדודים ,או אזורים בהם בית הגידול דל ואף ריק מחי במעמקים .,הייחוד של החי בעומקים באגן הלבנט מושפע בין השאר מסביבה ביולוגית המאופיינת באוליגותרופיה )תת-העשרה בנוטריינטים( ,מליחות וטמפרטורה גבוהים ,עם תוצאות הקשורות גם להשפעות של שינויי אקלים .להשפעות אלו של שינויי אקלים יש גם השלכות על הייחודיות בשלושת האזורים הביו-גיאוגרפיים של הים התיכון )המערבי ,המזרחי והאדריאטי( ,ייחודיות הקיימת בסביבות שונות בעומקים השונים ובאזורים השונים. שיטות וחומרים דיגום שני סקרי דיגום ראשוניים נערכו בעומקים של 726ועד ל 1585-מ' בתשע תחנות לאורך החוף הים תיכוני של ישראל )דרום מזרח הים התיכון( על ידי ספינת המחקר "שקמונה" ובעזרת רשתות מכמורת )גובה 1.6מ' ,רוחב 14מ' ,גודל עין משתנה מ 10-מ"מ בתחתיתה 25 ,מ"מ בראשה ו 20-מ"מ באמצעה( וכן ברשתות עמידה ) 100מ' רוחב ו 1.5-מ' אורך(. הדיגום הראשון נעשה בחודש נובמבר 2012בתחנה ") "0עומק ממוצע 1546מ' :טבלה ,20איור (69ב " 3חתכים" -כל אחד בעזרת רשתות מכמורת 60 ,ד' כל אחת .הדיגום השני נערך ביולי .2013בסך הכל נערכו 20גרירות בעזרת רשתות מכמורת ב 8-תחנות ,בכל תחנה נעשו 2-3גרירות הלוך ושוב במשך כ 90-ד' .בתחנה ,6נפרשו רשתות עמידה במשך 11 שעות בעומק של 948מ' .החומר שנאסף מוין על סיפון הספינה ,נספר ,תויג 1-2 ,פרטים מכל קבוצה טקסונומית צולמו, נמדדו ,ופיסת רקמה נלקחה לבדיקת רצף DNAשל הגן .COIפיסת הרקמה נשמרה במבחנה שהכילה 200מיקרוליטר בופר פרוק ו 40-מיקרו ליטר , 5M NaClO4הרקמה עורבבה והוסף לה 240מיקרוליטר של תמיסת פנול-כלורופורם- איזואמילאלכוהול ) .(25:24:1כמו כן דוגמת רקמה נוספת מכל פרט נבחר אוחסנה ונשמרה באלכוהול .99%הדגימות המשומרות באלכוהול הועברו למוזיאון הלאומי באוניברסיטת תל אביב .כל דוגמא נבדקה או נשלחה למומחה טקסונומיה להגדרה סופית שלאחריה הדוגמאות נרשמו ולפחות דגימת ואוצ'ר אחת מכל מין הועברה לארכיון המוזיאון. 114 טבלה -20פירוט תחנות הדיגום ודרכי איסוף החומר השונות במי העומק של הים התיכון ושמשו לפרוייקט הברקודינג. Ending haul Shannon index Station av. depth 1.32 1546 1.97 1079 2.21 726 2.37 1003 1.52 1381 1.28 1585 2.33 978 1.54 1104 1.04 1381 0.98 948 Starting haul Station Depth )(m Longitude )(E )Latitude (N Time Depth )(m )Longitude ( E )Latitude (N Time Date 1537 034° 30.195 33° 08.279 15:56 1555 034° 30.195 33° 10.470 14:53 )0 (A 26.11.12 1556 034° 30.165 33° 10.504 19:21 1550 034° 29.458 33° 08.578 18:20 )0 (B 26.11.12 1523 034° 29.391 33° 08.129 22:47 1555 034° 30.041 33° 10.133 21:45 ) 0 (C 26.11.12 1052 034° 47.381 33° 00.137 16:34 1043 034° 49.782 33° 02.992 15:02 )1(A 28.7.13 1056 034° 48.192 33° 01.060 20:32 1166 034° 45.862 32° 58.420 19:04 )1(B 28.7.13 756 034° 35.047 32° 27.188 9:01 780 034° 33.272 32° 24.081 7:31 )2(A 1.8.13 676 034° 34.263 32° 24.008 12:17 692 034° 36.055 32° 27.114 10:47 )2(B 1.8.13 1009 034° 32.474 32° 28.341 23:08 1008 034° 32.429 32° 28.254 21:26 )3(A 31.7.13 1001 034° 30.212 32° 24.467 1:31 992 034° 32.215 32° 27.599 0:00 )3(B 1.8.13 1378 034° 15.505 32° 37.202 7:57 1381 034° 18.275 32° 39.663 6:26 )4(A 29.7.13 1383 034° 18.320 32° 39.789 12:24 1383 034° 15.479 32° 37.306 10:53 )4(B 29.7.13 1379 034° 14.493 32° 35.049 16:36 1384 034° 16.449 32° 37.904 15:08 ) 4 (C 29.7.13 1580 033° 54.905 32° 51.493 23:10 1601 033° 58.813 32° 52.252 21:40 )5(A 30.7.13 1566 034° 01.157 32° 53.169 3:06 1591 033° 57.211 32° 52.418 1:26 )5(B 30.7.13 977 034° 12.780 31° 57.913 10:01 974 034° 14.346 32° 01.390 8:26 )6(A 31.7.13 980 034° 14.108 32° 01.579 13:56 981 034° 12.779 31° 58.021 12:25 )6(B 31.7.13 1105 033° 39.394 32° 11.422 20:48 1121 033° 36.107 32° 13.437 19:17 )7(A 30.7.13 1099 033° 36.047 32° 13.576 0:30 1089 033° 39.281 32° 11.382 23:02 )7(B 30.7.13 1385 033° 49.941 32° 30.229 10:22 1382 033° 46.314 32° 31.503 8:53 )8(A 30.7.13 1375 033° 47.355 32° 30.953 14:21 1381 033° 51.098 32° 29.504 12:50 )8(B 30.7.13 973 034° 29.457 32° 23.707 5:28 923 034° 28.369 32° 21.799 18:57 Gill net 1.8.13 איור :69מיקום תחנות הדיגום לאורך החוף הישראלי ששימשו למחר הברקודינג בנובמבר 2012ויוני-יולי 2013 115 הפקת ,DNAהגברה וריצוף הפקת DNAגנומי מדוגמאות רקמות נעשתה על פי (1978) Grahamלאחר מודיפיקציות קלות :הדוגמאות סורכזו למשך 5ד' ב 14,000-סל"ד; הפאזה העליונה נאספה ועורבבה עם 240מיקרוליטר תמיסת פנול-כלורופרום- איזואמיאלכוהול ) ,(25:24:1סורכזה שוב למשך 15ד' במהירות 14,000סל"ד ,הפאזה העליונה עורבבה עם תמיסת כלורופרום-איזואמיאלכוהול ) (24:1וסורכזה שוב למשך 15ד' .השכבה העליונה נאספה ועורבבה עם 500מיקרוליטר אתנול קר 100%למשך הלילה .למחרת ,הדוגמאות סורכזו למשך 15ד' בטמפרטורה של ב 4 ºC-במהירות של 14,000 סל"ד ,נשטפו עם 500מיקרוליטר של אתנול 70%וסורכזו שוב למשך 15ד' .האתנול הוסר ולאחר ייבוש ה DNA-הומס ב 40-מיקרוליטר מים מזוקקים פעמיים .עבור תיוג DNAהשתמשנו בארבע מערכות של תחלי .COIבדוגמאות הדגים השתמשנו בשני זוגות תחלים לפי המתואר על ידי Wardוחוב' ).(2005 FishF1‐ 5'-TCAACCAACCACAAAGACATTGGCAC-3'; 1. ‐ 3'; -TAGACTTCTGGGTGGCCAAAGAATCA-5' FishR1 FishF2‐ 5'-TCGACTAATCATAAAGATATCGGCAC-3'; 2. ‐3'. -ACTTCAGGGTGACCGAAGAATCAGAA-5' FishR2 עבור סרטנים וחסרי חוליות אחרים השתמשנו בשני זוגות נוספים של תחלים על פי Folmerוחוב' ):(1994 LCO1490‐5'-GGTCAACAAATCATAAAGATATTGG-3'; 3. '3', -TAAACTTCAGGGTGACCAAAAAATCA-HCO2198‐5 והשני על פי Raduloviciוחוב': CrustDF1‐5′-GGTCWACAAAYCATAAAGAYATTGG-3′ 4. 3′,-TAAACYTCAGGRTGACCRAARAAYCA-CrustDR1‐5′ ה DNA -נמהל ) (1:50ו 1 -מיקרוליטר מכל דוגמא הוספה לתערובת ריאקציה המכילה 0.16מיקרומולר מכל סט תחלים ו .DreamTaqTM DNA polymerase -פרוטוקול ה PCR-נעשה על פי החוקרים המוזכרים לעיל .תוצרי ה- PCRהורצו בג'ל אגרוז 1%לבדיקה חיובית ונשלחו לריצוף בעזרת אותו סט של תחלים לחברת ,Seoul) Macrogen .(Korea ניתוח נתונים ניתוח רצפי DNAנעשה בעזרת תוכנת BIO EDIT 7.2.3תוך השוואתם לבנק הגנים בעזרת אלגוריתם BLASTN באתר של .NCBIנבחרו אך ורק רצפים בעלי התאמה טובה בין ריצוף ה Reverse-וה Forward-ובעלי כרומטוגרם רצף באיכות טובה .כמו כן ,נעשתה התאמה בין זיהוי טקסונומי לתוצאות ה NCBI BLASTNטרם העלאת הנתונים לאתר האינטרנט של – BOLDתחת פרויקט.MARINE BIOTA OF THE ISRAEL MEDITERRANEAN : 116 עבור כל תחנה חושב מדד Shannonבצורה ידנית על פי הנוסחה pi ln pi ∑ Hכאשר Rמייצג את מס' המינים PI ,מייצג את היחס של המין. ניתוח ה Clustersנעשה בעזרת תוכנת Primer 5ושימוש ב Bray Curtisנעשה למציאת הדמיון בין התחנות השונות וע"י בדיקת Hierarchical agglomerative clusteringהתחנות אורגנו בתרשים דמוי עץ לפי דרגת הדמיון ביניהם. תוצאות סך הכל נדגמו 846פרטים מ 38-מינים ,הנחלקים ל 187דגים מ 18-מינים 530 ,סרטנים מ 11-מינים 5 ,זרוע-רגליים ) (Brachiopodaממין יחיד 86 ,רכיכות מ 5-מינים ו 39-קווצי-עור מ 3-סוגים )טבלה .(21 ארבעה מ 18-מיני הדגים הינם מינים נפוצים מאד ,המהוים 78%מכלל הדגים שנאספו .הדג הנפוץ ביותר היה מהמין כריש שחור פה Galeus mealstomus -ממנו נאספו 59פרטים ,מהם 16פרטים הועלו מעומקים 726-1104מ' ו43- מינים מ 948מ' .מין זה תועד לראשונה בעומק 1440מ' בשנות ה .80-המין בעל התפוצה השניה הוא Nezumia ,sclerorhnchusממנו הועלו 42פרטים מעומק של 726-1381מ' .מין זה תועד לראשונה בשנות ה 90-בעומק 1440-1500 מ' כמין נפוץ ביותר שנדוג במים העמוקים של ישראל ) 27%מהפרטים( .המין בעל התפוצה השלישית הינו Etmopterus spinaxממנו נדגמו 52פרטים בשיטות דיג שונות בעומקים של 726-1104מ' .מין זה תועד לראשונה לפני כשני עשורים בעומקים של 1335-1400מ' .המין בעל התפוצה הרביעית הינו Bathypterois dubiusעם 18פרטים מועמק 1003-1585 מ' )טבלה Danvaro .(21וחוב' ) (2010מצאו שמין זה מהווה 27%מכלל הדגים במים העמוקים של קפריסין וכן ישראל ואף צולם בעומק של 2900מ'. שניים מתוך 8מיני הסרטנים היוו 61%מכלל הסרטנים שנתפסו ) .(321/530המין הרב ביותר היה Polycheles typhlopsממנו נדגמו 191פרטים המהווים 36%מכלל הסרטנים שנתפסו בעומקים שבין 726-1585מ' )טבלה .(21זהו מין אופייני למים עמוקים שתועד בשנת 2004בעומק של 1000-1527מ' .המין השני בנפוצותו הוא Aristeus 130 -antennatusפרטים שהם 25%מכלל הסרטנים שנאספו בעומק 726-1546מ' ושתועד לראשונה בשנת 1994 בעומק 100-1527מ' .מבין הרכיכות Abra longicallus ,היה המין הנפוץ ביותר מבין 5מיני הרכיכות שנאספו והיווה 89.5%מהפרטים שנאספו בעומקים 426-1382מ' )טבלה .(21המין תואר בשנת 2000במזרח הים התיכון בעומקים שונים ) 40-1570מ'(. בדיגומי רשתות עמידה נאספו 4מיני דגים ,ומין יחיד של סרטנים )טבלה .(21שני מיני דגים נאספו גם ברשתות המכמורת וברשתות העמידה .המין הנפוץ הוא Galeus melastomusשממנו נאספו בפעם יחידה 43פרטים .מהמין Etmopterus spinaxנאספו 9פרטים ברשתות העמידה ו 17-ברשתות המכמורת )טבלה .(21שני מיני הדגים האחרים נמצאו ברשתות העמידה בלבד 8 :מיני Centrophorus granulosusאשר תועד בישראל בשנת 1986בעומק 1330-1440 מ' ו 2-סוגי Mora moroמין הנפוץ בעומקים 700-900מ' הן במזרח הים האיוני והן באזורים אחרים בים התיכון אך נדיר במזרחו של הים התיכון .מין הסרטן שנאסף הינו Geryon longipesממנו נאסף פרט יחיד ברשתות העמידה ו14- פרטים ברשתות המכמורת )טבלה .(21מין זה תועד לראשונה בשנת 1994בעומקים 1230-1400מ'. 117 הדיגום ראשון נעשה מול אזור חוף אכזיב בעומק ממוצע של 1546מ' והעלה 11פרטים מ 4-מיני דגים 99 ,סרטנים מארבעה מינים ושתי רכיכות משני מינים )טבלה .(21הדג הנפוץ ביותר היה Bathypteroi sdubiusממנו הועלו 8 פרטים וכן 3פרטים מ 3-מינים אחריםPolyacanthonotus ,Chauliodus sloani ,Nettastoma melanurum : 4 .rissoanusמיני סרטנים שנאספו היו ) Acanthephyra eximiaפרט יחיד( 7) Aristeus Antennatus ,פרטים(, 34) Polycheles typhlopesפרטים( ,כמו כן נאספו 52פרטים של סרטן נזיר .Anapagurus laevisשני מיני רכיכות שהועלו היו Heteroteuthis disparאשר נמצא לראשונה בשנת 2013בעומק 1550מ' בדרום מזרח הים התיכון ו- Rossia macrosomaשתועדה במזרח הים התיכון בעומק 200-700מ' בשנת 2000ובישראל )אשקלון( לראשונה בעומק 375מ'. הדיגום השני ,נעשה מול חופי עתלית בעומק מירבי של 1585מ' .מין הדג היחיד שנאסף היה Bathypterios dubius שנאסף מ 4-רשתות מכמורת מתוך 18שהוטלו .כמו כן נאספו 30פרטים של סרטנים מ 3-מינים -הנפוץ ביותר היה 15 - Acanthephyra eximiaפרטים 7 ,פרטים של , Polycheles typhlopsו 8-פרטים של Nematocarcinus sp. )טבלה .(21 118 ** בתהליך,BOLD מספר הפרטים והמינים שנאספו עבור הברקודינג בעומקים השונים ומספרי האסמכתא שלהם * סוגים או מינים שטרם הועלו ל-21 טבלה .זיהוי species number Number of specimens per station (average depth) Taxonomic ID Order Family 0 1546m 1 1079m 2 726m 3 1003m 4 1381m 5 1585m 6 978m 7 1104m 8 1381m Gill net 948m Total no. individuals (trawling) Depth range Voucher number Fish 1 Conger conger (Linnaeus, 1758) Anguilliformes Congridae 2 Nettastoma melanurum (Rafinesque, 1810) Anguilliformes Nettastomatidae 1 3 Bathypterois dubius (Vaillant, 1888) Aulopiformes Ipnopidae 8 4 Hoplostethus mediterraneus (Cuvier, 1829) Beryciformes Trachichthyidae 5 Nezumia sclerorhynchus (Valenciennes 1838) Gadiformes Macrouridae 9 12 6 Phycis blennoides (Brünnich, 1768) Gadiformes Phycidae 2 7 Helicolenus dactylopterus (Delaroche, 1809) Scorpaeniformes Sebastidae 8 Argyropelecus hemigymnus (Cocco, 1829) Stomiiformes Sternoptychidae 9 Chauliodus sloani (Bloch & Schneider, 1801) Stomiiformes Stomiidae 10 Galeus melastomus (Rafinesque, 1810) Carcharhiniformes Scyliorhinidae 11 Mora moro (Risso, 1810) Gadiformes Gadidae 1 1 726 P. 15182 2 6 7261546 P. 15171; P. 15166 2 18 10031585 P. 15184; P. 15185 6 726 P. 15167; P. 15169 42 7261381 P. 15176; P. 15178 1 3 7261079 P. 15192; P. 15193 2 2 726 P. 15183; P. 15183 1 1 1381 P. 15180 3 5 10791546 P. 15188; P. 15164; P. 15175 16 7261104 P. 15163; P. 15190 948 P. 15181; P. 15181 1 2 2 1 4 1 6 1 3 2 6 8 1 3 1 6 3 3 2 43 2 119 12 Coryphaenoides mediterraneus (Giglioli, 1893) Gadiformes Macrouridae 1 13 Lampanyctus crocodilus (Risso, 1810) Myctophiformes Myctophidae 1 14 Centrophorus granulosus (Bloch & Schneider, 1801) Squaliformes Centrophoridae 15 Etmopterus spinax (Linnaeus, 1758) Squaliformes Etmopteridae Chimera monstrosa (Linnaeus, 1758) Chimaeriformes Chimaeridae 17* Hymenocephalus italicus (Giglioli, 1884) Gadiformes Macrouridae 18 Polyacanthonotus rissoanus (De Filippi & Verany1857) Notacanthiformes Notacanthidea 16 1 1 1381 P. 15189 2 9781381 P. 15165; P. 15177; P. 15170 948 P. 15187 17 7261104 P. 15174; P. 15173 2 1003 P. 15172 2 726 P. 15168 1 1546 P. 15393 8 5 7 2 2 1 9 2 2 1 Crustacean 19 Aristeomorpha foliacea (Risso, 1827) Decapoda Aristeidae 1 6 20 Geryon longipes (Milne-Edwards, 1882) Decapoda Geryonidae 4 2 21 Acanthephyra eximia (Smith, 1884 ) Decapoda Oplophoridae 3 31 4 22 Pagurus alatus (Fabricius, 1775 ) Decapoda Paguridae 1 1 1 23 Aristeus antennatus (Risso, 1816) Decapoda Palemonidi 82 8 11 24 Plesionika edwardsii (Brandt, 1851) Decapoda Pandalidae 1 7 18 2 36 120 15 4 1 1 7 2 16 4 1 7 7261079 AR29296; AR29305 14 7261381 AR29297 79 7261585 AR29300 3 7261381 AR29303 130 7261546 AR29299; AR29301; AR29294 36 726 AR29295 25 Bathynectes maravigna (Prestandrea, 1839) Decapoda Polybiidae 26 Polycheles typhlops (Heller, 1862 ) Decapoda Polychelidae * Unidetified (hermit crab) Decapoda - * Unidetified (shrimp) Decapoda - 27* Nematocarcinus sp. Decapoda 1 34 15 2 10 8 20 7 17 1 57 Nematocarcinidae 8 19 61 3 10031079 AR29298 191 7261585 AR29302 1 726 AR29306 57 1546 ** 8 1585 AR29304 Brachiopoda 28 Gryphus vitreus (Born, 1778) Terebratulida Terebratulidae 5 5 726 BR 00001 Mollusca 29 Abra longicallus (Scacchi, 1835) Veneroida Semelidae 63 2 12 77 7261381 MO 78600 30* Galeodea echinophora (Linnaeus, 1758) Littorinimorpha Cassidae 1 4 1 6 7261585 MO 78599 31* Heteroteuthis dispar (Rüppell, 1844) Sepiolida Sepiolidae 1 1546 ** 32 Chiroteuthis veranyi (Férussac, 1835) Teuthida Chiroteuthidae 1 978 33* Rossia macrosoma (Delle Chiaje, 1830) Sepiida Sepiolidae 1 1546 ** Apodida Synaptidae 21 7261585 ** 1 1 1 MO 78622 Echinodermata 34* Leptosynapta sp. 1 8 7 121 1 5 35* Ceramaster sp. 1 Valvatida Goniasteridae 8 36* Tethyaster sp. 1 Paxillosida Astropectinidae 1 8 122 1 17 7261003 ** 1 726 ** תויגו במוזיאון, רכיכות( זוהו טקסונומית2- ו,(Brachiopoda) רגליים- זרוע1 , סרטנים8 , דגים17) מינים28 ,בסך הכל - נאגרו במאגר הCOI - נקודות ציון של האיסוף וכן רצפי ה, מידע מורפולוגי,( ויחד עם התמונותTAU vouchers) שני מינים )רכיכה.(Marine Biota of the Israel-Mediterranean) BIM :( תחת מיזם22 העולמי )טבלהBOLD העולמי וזו הפעם הראשונה שמידעBOLD- לא הופיעו כלל בGryphus vitreus - וAbra longicallus (רגליים-וזרוע המצוייםCOI- לרצפי ה98% והראו התאמה ברמה שלBOLD- מיני דגים הופיעו במאגר ה16 מתוך12 .נדיר זה נאגר בו :(22 )טבלהBOLD במאגרCOI- לרצפי ה98%- נמצאה התאמה הנמוכה מ, עבור ארבעה מיני הדגים הנותרים.במאגר Argyropelecus רשומות של5 , המתאימות לפרטים שנאספוNezumia sclerorhynchus רשומות של4 קיימות מהםChauliodus sloani רשומות של5 ,98% המתאימות לפרטים שלנו ברמה הנמוכה מ2 מתוכםhemigymnus Lampanyctus crocodilus רשומות של5- ו87.16% לפרט אחד יש התאמה לפרט שנאסף על ידינו ברמה דמיון של .(22 )טבלה91.22% מהם לפרט אחד יש התאמה לפרט שנאסף על ידינו בים התיכון ברמה דמיון של ואחד נמנה, מהם נמנים על כוכבי הים18 , פרטים הנמנים על שתי מחלקות של קווצי העור39 מבין קווצי עור נאספו 17 ,Synaptidae ממשפחת הLeptosynapta פרטים של מלפפון הים הנמנים על הסוג21 .על מחלקת מלפפוני הים השייךTethyaster ופרט יחיד שלGoniasteridae ממשפחת הCermaster הים קטום הזרועות-פרטים של כוכב .(Bold )זו הפעם הראשונה של רצף של נציג ממשפחת קוסמופוליטית וחשובה זו שיופיע בAstropectinidae-למשפחת ה * רצפים זמינים ממחקרים. שנמצאו וקוטלגו במי אגן הלבנטBOLD רצפי הברקודינג הזמינים במאגר-22 טבלה BOLD - ***מין שקוטלג פעם ראשונה ב, ** להוציא מחקר זה,אחרים Table 3. BOLD public available records for the corresponding species sampled at the Levant deep waters. * Only public available records included; ** Excluding current study , *** first time in bold Taxonomic ID BOLD Acc. No. % similarity to public available records in BOLD * no. of published records in bold ** Different sequences in BOLD ** 100 15 1 France and Portugal 99.36-99.52 3 2 Atlantic ocean 99.16 - 100 24 5 Australia, South Africa, Portugal 93.53 - 93.86 4 3 Portugal 100 4 1 Portugal Sampling sites * Fish Conger conger Nettastoma melanurum Bathypterois dubius Hoplostethus mediterraneus Nezumia sclerorhynchus Phycis blennoides BIM328-13 BIM377-13; BIM386-13 BIM323-13; BIM335-13 BIM327-13; BIM336-13 BIM331-13; BIM385-13; BIM388-14 BIM320-13; BIM338-13 No public record Helicolenus dactylopterus BIM329-13; BIM333-13 99.05 - 100 28 8 Argyropelecus hemigymnus BIM325-13 83.9 - 99.68 6 5 123 South Africa, Portugal, Canada, France, United States Atlantic Ocean, North Pacific Ocean Chauliodus sloani Galeus melastomus Hymenocephalus italicus*** BIM319-13; BIM324-13; BIM337-13 BIM318-13; BIM339-13 DS 38 \ #17 87.16 - 99.51 8 5 Atlantic Ocean, Australia, Indian Ocean 99.65 - 100 36 5 Italy, Portugal, Algeria 98 0 0 Spain, England, Norway, 99.19 1 1 Australia BIM380-13; BIM381-13 BIM376-13 BIM332-13; BIM322-13; BIM321-13 BIM326-13 BIM330-13; BIM334-13 99.52- 99.84 4 2 Atlantic Ocean, Greenland 91.22 - 99.82 7 5 Greenland 99.29 - 99.8 12 3 98.62 - 99.31 27 6 Chimera monstrosa BIM389-14 98.71 - 100 27 6 Polyacanthonotus rissoanus BIM390-14 99.16 - 99.83 6 4 Algeria, Italy, Portugal Italy, Portugal, Cyprus, France Italy, Portugal, France, Ireland Canada, Greenland, Atlantic Ocean BIM368-13; BIM383-13 87.68 - 100 12 5 Italy, Portugal, Solomon Islands, New Caledonia 99 9 6 Portugal 7 3 98.85 - 100 12 6 Mora moro Coryphaenoides mediterraneus Lampanyctus crocodilus Centrophorus granulosus Etmopterus spinax Crustacea Aristeomorpha foliacea Acanthephyra purpurea Cd 001 Anapagurus laevis*** DS 47 Geryon longipes BIM369-13 Acanthephyra eximia BIM371-13 93.16 1 1 Portugal, United Kingdom, Malta Mozambique Pagurus alatus 96.69 - 100 9 4 Portugal 97.57 - 99.82 5 4 Italy Plesionika edwardsii BIM378-13 BIM372-13; BIM373-13; BIM374-13 BIM384-13 97.83 - 99.47 8 6 Italy Bathynectes maravigna BIM375-13 99.68 - 100 9 3 Polycheles typhlops BIM370-13 98.36 - 99.84 19 5 Portugal, Ireland, Spain Portugal, United Kingdom, Indonesia, Fiji, Tonga, Vanuatu BIM382-13 First in BOLD Abra longicallus BIM379-13 First in BOLD Chiroteuthis veranyi Heteroteuthis dispar. BIM387-14 88.27 - 95.64 2 2 (BIM)DS 66 99 3 3 Rossia macrosoma (BIM)DS 6 99 9 8 17 14 Cosmopolitan 2 0 Cosmopolitan 36 - Cosmopolitan Aristeus antennatus Brachiopoda Gryphus vitreus Mollusca not specified North Atlantic Ocean and the Mediterranean Sea Spain, Italy, North Atlantic Ocean Echinodermata Ceramaster sp. (BIM) DS 30-2 Tethyaster sp. (BIM) DS 45 83 (to C. patagonicus) - Leptosynapta sp. (BIM) DS19-2 - 124 מתוך 8מיני סרטנים שנאספו 3 ,מינים התאימו ברמת דמיון מעל 98%לאלו הנמצאים ב) BOLD -טבלה .(22חמשת המינים אשר הראו רמת דמיון הנמוכה מ 98%-לתוצאותינו הינם Aristeomorpha foliaceaשלאחת מתוך חמש הרשומות המופיעות ב BOLD-רמת הדמיון היתה Acanthephyra eximia ,87.68%עם רמת הדמיון של 4 ,93.16% רשומות של Pagurus alatusשלאחת מהן רמת הדמיון של 96.69%לפרט שנאסף על ידינו 4 ,רשומות של Aristeus antennatusשלשתיים מהן רמת הדמיון של 95.57%ו 97.72-לפרטים שנאספו על ידינו 6 ,רשומות של Plesionika edwarsiiשלאחת מהן רמת הדמיון של 97.83%לפרט שנאסף על ידינו .בנוסף ,רכיכה אחת מעומק 978מ', veranyi Chiroteuthisעם רמת דמיון של 88.27%אשר לא קיים היה עבורה כלל דוגמה באוספי המוזיאון )טבלה .(22 מקרים בהם בהשוואת הרצפים מול BOLDרמת הדמיון הייתה מתחת לסף מקובל של 2%לצורך זיהוי המין נדרשת בדיקה מחודשת של הרצפים ב BOLD-העולמי. מדד Shannon diversityאשר חושב עבור כל תחנה הראה כי התחנות הרדודות )מס' (1,2,3,6קובצו תחת קבוצה אחת והתחנות העמוקות יותר )מס' (0,4,7,5קובצו בקבוצה שניה על פי מדד זה .מדד Shannon diversityעבור רשתות העמידה היה נמוך ביותר.0.98 - בדיקת Curtis Brayלמציאת הדמיון בין תחנות הדיגום )איור (70הראתה חלוקה של התחנות ל 3 -קבוצות :הראשונה כוללת את התחנות העמוקות ביותר ,הקבוצה השנייה כוללת את שאר תחנות המכמורת והקבוצה השלישית כוללת את הדיגומים שנעשו ברשתות העמידה )תחנה מס' .(3 125 איור :70אנליזות הררכיליות עבור תחנות הדיגום השונות על בסיס שיטת .Curtis Bray דיון תיוג וזיהוי Barcoding -DNAשל מצאי בעלי-החיים והצומח בים התיכון העמוק לאורך חופי ישראל המוצג במיזם זה ,משלב מומחיות טקסונומית מקומית עם זיהוי מולקולרי .משני הסקרים שבוצעו נאספו 851פרטים )המייצגים 39 קבוצות טקסונומיות שונות( הנחלקים ל 18 -מיני דגים )שהיוו 78%מכלל הדגים שנאספו( 11 ,מיני סרטנים )אחד זוהה ברמת הסוג בלבד ושניים נוספים שלא זוהו ,שני מיני סרטנים נוספים שהיוו 61%מכל הסרטנים שנאספו( ,זרוע רגליים- פרט יחיד 5 ,מיני רכיכות ו 3-מיני קווצי עור .כמו כן נראה שכריש שחור הפה 59) Galeus melstomus-פרטים( היה הנפוץ מכל מיני הדגים ,הסרטן )ממעשירי הרגל( 191) Polycheles typhlops -פרטים( היה הסרטן הנפוץ ביותר וAbra - longicallusהיתה הרכיכה הנפוצה ביותר עם 77פרטים המהוים 89.5%מכלל הרכיכות ומלפפון הים Leptosynapta היה הנפוץ ביותר ) 21פרטים( והיווה למעלה ממחצית קווצי העור ) (24/37) 65% .(53%מכלל המינים שנאספו יוצגו על ידי פחות מ 10-פרטים לכל מין .במחקר זה זוהו 32קבוצות טקסונומיות ברמת המין 4 ,קבוצות ברמת הסוג ושני מיני סרטנים טרם זוהו )רצוף ה DNA-וזיהוי טקסונומי לא צלחו( 28 .מינים תויגו והועלו תחת מיזם נתונים חדש באתר 126 הBOLD- העולמי תחת השם .(Mediterranean Marine Biota of Israel) BIM :שני מיני הזרוע-רגליים ) Gryphus vitreus (Brachiopodaו Abra longicallus -מופיעים לראשונה ב BOLD-העולמי. מדד Shannon diversityמראה באופן ברור כי ניתן לחלק לשני אזורים גיאוגרפיים את סביבת הסקר :הראשון כולל את האזור המכיל את התחנות הרדודות הקרובות לחוף והשני כולל את כלל תחנות הדיגום במים העמוקים .בעבר תועדה תופעה המראה שהמגוון הביולוגי פוחת ככל שהמים עמוקים יותר .ניתוח ואנליזה ממוחשבת של התחנות מחזקים עובדה זאת. מחקר זה המצוי עדיין בתחילתו ,מחזק את הצורך בבדיקה ואימות של פרוטוקולים לתיוג (Barcoding) DNAעבור זיהוי מינים והערכה של מגוון ועושר המינים .תוצאות של סקרי מגוון ביולוגי עלולות להיות שגויות כאשר נעשה שימוש בשיטות איסוף שונות ,לדוגמא ,שימוש ברשתות עמידה הראה מגוון מינים נמוך ביותר כך שקבוצת המינים שנאספה ברשתות עמידה מוינה כקבוצה נפרדת מאסופים אחרים שנעשו .ראוי לציין את החשיבות של השוואה רצפי COI לרצפים הקיימים באתר BOLDהעולמי .מצאנו כי רצפי COIשל 9מתוך (32.1%) 28מהמינים מדרום מזרח הים התיכון היו בעלי רמת דמיון של 98%למינים המאוחסנים הקיימים ב .BOLD-רמת דמיון באחוז גבוה זה ברצפי ,COI מעיד על שינויים תוך מיניים )אוכלוסיות נפרדות של אותו מין ,מינים חבויים ועוד( ,אך מצביע כי קיים צורך בהערכה מחודשת של המעמד הטקסונומי של הדוגמאות באמצעות זיהוי נוסף וכן בדיקת של איכות רצפי ה ,DNA-אפשרות לזיהום ושימוש בפרוטוקולי תיוג DNAנוספים פרט ל.COI- המידע על מגוון בעלי החיים בקרקעית הים באגן הלבנט לאורך המדרונים העמוקים לוקה בחסר והפרסומים בנושא מועטים .מחקר נוסף ודיגומים נוספים לאורך זמן ארוך יאשפרו לנו להבין את מבנה בית הגידול בחופי ישראל ואת המגוון הביולוגי באזור. 127 סיכום ברקודינג ביולוגי- 2014 שנת הקווים- על ידי חי'אל לצורך קודBOLD פירוט מיני דגים וחסרי חוליות שאושררו והועלו ל:23 טבלה .המולקולרי Taxon No. Actinoptergii 310 Elasmobrancii 26 Malacostraca 27 Maxillopoda 2 Cephalpoda 11 Gastropoda 8 Bivalvia 2 Tunicata 12 ואורך הרצףBIM מס,BOLD מס, כולל מס' המיניםBOLD- פירוט הדוגמאות שהועלו ל:24 טבלה . עבור כל פרט ניתן מספר ואצ'ר שונה, ניתן לזהות את מס הפרטים בכל מין:COI -של ה Species name BIM BIM BOLD 1 Abra longicallus 2 Acanthephyra eximia 3 Alectis alexandrina BIM S55 BIM076‐13 601 4 Alepes djedaba BIM S41 BIM013‐13 634 BOLD:AAB5772 BIM066‐13 618 BOLD:AAB5772 BIM040‐13 592 BOLD:AAB5772 BOLD:ACG8313 Alepes djedaba Alepes djedaba BIM DS 27 BIM DS 09 BIM E119 BIM H07 BIM379‐13 590 BOLD:ACJ9436 BIM371‐13 621 BOLD:AAD7852 BOLD:ACK7181 Apogonichthyoides pharaonis BIM S21 BIM234‐13 643 Apogonichthyoides pharaonis BIM M49 BIM233‐13 581 BOLD:ACG8313 Apogonichthyoides pharaonis BIM C25 BIM294‐13 632 BOLD:ACG8313 Apogonichthyoides pharaonis BIM295‐13 629 BOLD:ACG8313 BOLD:ACG9514 5 BIM H12 6 Apogon queketti BIM M85 BIM227‐13 657 7 Apogon smithi BIM E56 BIM356‐13 588 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM C22 BIM228‐13 607 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM229‐13 588 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM H31 BIM230‐13 632 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM M24 BIM231‐13 632 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM S43 BIM232‐13 632 BOLD:ACG9497 BIM325‐13 631 BOLD:AAC6584 8 BIM E74 Argyropelecus hemigymnus BIM DS 23 128 Ariosoma balearicum BIM H05 BIM039‐13 590 BOLD:ACE9180 Ariosoma balearicum BIM M51 BIM108‐13 582 BOLD:ACE9180 Ariosoma balearicum BIM S72 BIM024‐13 638 BOLD:ACE9180 Ariosoma balearicum BIM069‐13 638 BOLD:ACE9180 Ariosoma balearicum BIM D02 BIM035‐13 638 BOLD:ACE9180 10 Aristaeomorpha foliacea BIM DS 06 BIM368‐13 604 BOLD:AAD9249 Aristaeomorpha foliacea BIM DS 42 BIM383‐13 623 BOLD:AAD9249 11 Aristeus antennatus BIM374‐13 595 BOLD:ABZ0544 BOLD:ABZ0544 9 BIM E142 BIM DS 13 Aristeus antennatus BIM DS 10 BIM372‐13 629 Aristeus antennatus BIM DS 11 BIM373‐13 610 BOLD:AAP0130 Arnoglossus laterna BIM S22 BIM111‐13 642 BOLD:AAB5950 BIM341‐13 610 BOLD:AAB5950 BOLD:AAB5950 12 Arnoglossus laterna Arnoglossus laterna BIM M56 BIM307‐13 626 Arnoglossus laterna BIM H47 BIM235‐13 642 BOLD:AAB5950 Atherina boyeri BIM S58 BIM237‐13 614 BOLD:ACG9019 BIM236‐13 640 BOLD:ACG9019 BOLD:ACJ4684 13 BIM C54 Atherina boyeri BIM E120 14 Atherinomorus lacunosus BIM E152 BIM359‐13 622 15 Balistes capriscus BIM E124 BIM160‐13 679 BOLD:AAD2260 Balistes capriscus BIM S18 BIM291‐13 631 BOLD:AAD2260 Balistes capriscus BIM112‐13 679 BOLD:AAD2260 BOLD:AAC9108 BIM H04 16 Bathynectes maravigna BIM DS 14 BIM375‐13 622 17 Bathypterois dubius BIM DS 18 BIM323‐13 630 BOLD:AAF0023 Bathypterois dubius BIM DS 50 BIM335‐13 609 BOLD:AAF0023 18 Blennius ocellaris BIM238‐13 602 BOLD:AAC1912 19 Boops boops BIM H79 BIM289‐13 625 BOLD:AAB7806 Boops boops BIM C34 BIM030‐13 604 BOLD:AAB7806 Boops boops BIM S12 BIM005‐13 594 BOLD:AAB7806 Bothus podas BIM312‐13 630 BOLD:AAE8135 Bothus podas BIM C33 BIM282‐13 631 BOLD:AAE8135 Bothus podas BIM S01 BIM114‐13 657 BOLD:AAE8135 Bothus podas BIM H17 BIM113‐13 674 BOLD:AAE8135 Bothus podas BIM301‐13 626 BOLD:AAE8135 BOLD:ACG8793 BIM M86 BIM E47 BIM M31 20 Bregmaceros atlanticus BIM E157 BIM239‐13 647 21 Buglossidium luteum BIM H94 BIM115‐13 638 BOLD:AAD2474 Buglossidium luteum BIM E85 BIM116‐13 638 BOLD:AAD2474 22 Callionymus filamentosus BIM027‐13 619 BOLD:ACG9162 BIM C01 Callionymus filamentosus BIM H46 BIM047‐13 627 Callionymus filamentosus BiM S09 BIM004‐13 627 BOLD:ACG9162 Callionymus filamentosus BIM E48 BIM117‐13 627 BOLD:ACG9162 BIM161‐13 649 BOLD:AAC4853 BOLD:AAC4853 23 Caranx crysos 24 Caranx crysos BIM S08 BIM119‐13 649 Caranx crysos BIM H09 BIM118‐13 649 BOLD:AAC4853 Centrophorus granulosus BIM DS 36 BIM326‐13 570 BOLD:AAB4327 25 BIM E163 129 26 Champsodon nudivittis BIM M91 BIM240‐13 508 BOLD:ACG8441 27 Chauliodus sloani BIM DS 52 BIM337‐13 623 BOLD:AAB1178 Chauliodus sloani BIM DS 21 BIM324‐13 637 BOLD:AAB1178 Chauliodus sloani BIM319‐13 623 BOLD:AAB1178 BOLD:ACJ4267 BIM DS 02 28 Cheilodipterus novemstriatus BIM H29 BIM241‐13 605 29 Chelidonichthys lucerna BIM M87 BIM242‐13 631 BOLD:AAB4231 Chelidonichthys lucernus BIM E150 BIM251‐13 525 BOLD:AAB4231 BIM389‐14 623 BOLD:AAB3588 BOLD:ACK5688 30 Chimaera monstrosa 31 Chiroteuthis veranii BIM DS 29 BIM387‐14 604 32 Chlorophthalmus agassizi BIM M93 BIM102‐13 644 BOLD:AAB2600 33 Chromis chromis BIM H100 BIM079‐13 600 BOLD:ACG9180 34 Citharus linguatula BIM072‐13 591 BOLD:AAC0204 BOLD:AAC0204 BIM DS 33 BIM E153 Citharus linguatula BIM S66 BIM022‐13 591 35 Conger conger BIM DS 39 BIM328‐13 617 BOLD:AAB6795 36 Conomurex persicus BIM C37 BIM190‐13 633 BOLD:ACG9129 BIM191‐13 633 BOLD:ACG9129 BOLD:AAC9963 Conomurex persicus BIM H67 37 Coryphaenoides mediterraneus BIM DS 17 BIM376‐13 633 38 Cynoglossus BIM E151 BIM311‐13 606 BOLD:ACG6778 Cynoglossus sinusarabici BIM E140 BIM162‐13 628 BOLD:ACG6778 Cynoglossus sinusarabici BIM361‐13 606 BOLD:ACG6778 Cynoglossus sinusarabici BIM S71 BIM080‐13 606 BOLD:ACG6778 Dactylopterus volitans BIM M46 BIM243‐13 592 BOLD:AAN2704 Dactylopterus volitans BIM S44 BIM292‐13 626 BOLD:AAN2704 BIM343‐13 579 BOLD:ACJ0039 39 40 41 BIM M57 Dasyatis pastinaca BIM D12 Dasyatis pastinaca BIM E79 BIM347‐13 619 Dasyatis pastinaca BIM D06 BIM081‐13 554 BOLD:ACK8259 Dasyatis pastinaca BIM E81 BIM082‐13 554 BOLD:ACK8259 BIM120‐13 642 BOLD:AAB6796 BOLD:AAB6796 Decapterus russelli BIM S07 Decapterus russelli BIM M26 BIM244‐13 582 Decapterus russelli BIM H15 BIM362‐13 606 BOLD:AAB6796 Decapterus russelli BIM C67 BIM284‐13 623 BOLD:AAB6796 Decapterus russelli BIM164‐13 642 BOLD:AAB6796 Decapterus russelli BIM E59 BIM163‐13 629 BOLD:AAB6796 42 Deltentosteus quadrimaculatus BIM M59 BIM245‐13 603 BOLD:ACG7782 43 Diplodus sargus BIM M53 BIM109‐13 602 BOLD:ACE3794 BIM044‐13 620 BOLD:ACE3794 BOLD:ACE3794 BIM S32 Diplodus sargus Diplodus sargus BIM E70 BIM314‐13 604 Diplodus sargus BIM S17 BIM007‐13 572 BOLD:ACE3794 Diplodus sargus BIM C19 BIM001‐13 649 BOLD:ACE3794 BIM037‐13 603 BOLD:AAC2260 BOLD:AAC2260 44 BIM H39 Diplodus vulgaris BIM D09 Diplodus vulgaris BIM E55 BIM059‐13 610 Diplodus vulgaris BIM H02 BIM121‐13 660 BOLD:AAC2260 Diplodus vulgaris BIM S02 BIM122‐13 660 BOLD:AAC2260 130 Echelus myrus BIM S74 BIM083‐13 623 BOLD:AAY0461 Echelus myrus BIM H68 BIM085‐13 623 BOLD:AAY0461 Echelus myrus BIM D01 BIM086‐13 591 BOLD:AAY0461 Echelus myrus BIM084‐13 587 BOLD:AAY0461 BOLD:AAB6121 45 46 BIM E143 Echeneis naucrates BIM E87 BIM064‐13 633 Echeneis naucrates BIM H41 BIM045‐13 633 BOLD:AAB6121 Echeneis naucrates BIM S38 BIM011‐13 623 BOLD:AAB6121 BIM192‐13 631 BOLD:ACG8494 BOLD:AAB2317 47 Eladona muscata 48 Engraulis encrasicolus BIM E78 BIM165‐13 672 Engraulis encrasicolus BIM M22 BIM298‐13 560 BOLD:AAB2317 Engraulis encrasicolus BIM E159 BIM349‐13 602 BOLD:AAB2317 BIM062‐13 629 BOLD:AAN9676 BOLD:AAN9676 49 BIM S78 Epinephelus aeneus BIM E75 Epinephelus aeneus BIM M48 BIM107‐13 539 Epinephelus aeneus BIM H14 BIM041‐13 629 BOLD:AAN9676 Epinephelus aeneus BIM S24 BIM008‐13 629 BOLD:AAN9676 Epinephelus aeneus BIM032‐13 629 BOLD:AAN9676 BOLD:ACG8806 BIM C49 Equulites klunzingeri BIM M28 BIM249‐13 635 Equulites klunzingeri BIM H10 BIM248‐13 635 BOLD:ACG8806 Equulites klunzingeri BIM E61 BIM247‐13 635 BOLD:ACG8806 Equulites klunzingeri BIM246‐13 635 BOLD:ACG8806 Equulites klunzingeri BIM S04 BIM250‐13 635 BOLD:ACG8806 Erugosquilla massavensis BIM S29 BIM196‐13 623 BOLD:ACG9546 Erugosquilla massavensis BIM C26 BIM193‐13 623 BOLD:ACG9546 Erugosquilla massavensis BIM194‐13 623 BOLD:ACG9546 Erugosquilla massavensis BIM H61 BIM195‐13 623 BOLD:ACG9546 52 Etmopterus spinax BIM DS 58 BIM334‐13 593 BOLD:ACJ2122 Etmopterus spinax BIM DS 05 BIM330‐13 584 BOLD:AAB1404 53 Etrumeus golani BIM166‐13 634 BOLD:ACG9267 BOLD:ACG9267 50 51 BIM C52 BIM E25 BIM C59 Etrumeus golani BIM S36 BIM087‐13 651 Etrumeus golani BIM E155 BIM167‐13 652 BOLD:ACG9267 54 Etrumeus teres BIM M42 BIM106‐13 595 BOLD:ACG9267 55 Euthynnus alletteratus BIM123‐13 653 BOLD:AAA5338 56 Fistularia commersonii BIM E125 BIM067‐13 653 BOLD:AAB5992 Fistularia commersonii BIM H20 BIM124‐13 667 BOLD:AAB5992 Fistularia commersonii BIM M52 BIM305‐13 616 BOLD:AAB5992 Fistularia commersonii BIM157‐13 667 BOLD:AAB5992 BOLD:AAA9550 BIM S50 BIM S15 Galeus melastomus BIM DS 59 BIM339‐13 608 Galeus melastomus BIM DS 01 BIM318‐13 611 BOLD:AAA9550 58 Geryon longipes BIM DS 07 BIM369‐13 615 BOLD:AAC4001 59 Gobius niger BIM053‐13 631 BOLD:AAC0219 BOLD:AAC0219 57 BIM H99 Gobius niger BIM E76 BIM063‐13 653 60 Gryphus vitreus BIM DS 41 BIM382‐13 617 BOLD:ACK0176 61 Gymnura altavela BIM D13 BIM344‐13 594 BOLD:AAO2730 131 62 Gymnura altavela BIM H108 BIM365‐13 616 BOLD:AAO2730 Helicolenus dactylopterus BIM DS 57 BIM333‐13 614 BOLD:AAA9248 Helicolenus dactylopterus BIM DS 40 BIM329‐13 630 BOLD:AAA9248 BIM197‐13 591 BOLD:ACJ4481 BOLD:ACG9354 63 Herklotsichthys punctatus 64 Heterosaccus dollfusi BIM E129 BIM198‐13 569 Heterosaccus dollfusi BIM H85 BIM199‐13 569 BOLD:ACG9354 65 Hexaplex trunculus BIM C40 BIM200‐13 632 BOLD:ACG9353 66 Hoplostethus mediterraneus BIM336‐13 622 BOLD:AAB3177 67 Hoplostethus mediterraneus BIM DS 37 BIM327‐13 603 BOLD:AAB3177 68 Ixa monodi BIM H92 BIM201‐13 617 BOLD:ACG8531 69 Lagocephalus guentheri BIM E145 BIM075‐13 619 BOLD:AAB5967 BIM355‐13 613 BOLD:AAB5967 BOLD:AAB5967 BIM H112 BIM DS 51 Lagocephalus guentheri Lagocephalus guentheri BIM C58 BIM074‐13 565 Lagocephalus sceleratus BIM S19 BIM128‐13 650 BOLD:AAC5565 Lagocephalus sceleratus BIM H51 BIM125‐13 587 BOLD:AAC5565 Lagocephalus sceleratus BIM129‐13 590 BOLD:AAC5565 Lagocephalus spadiceus BIM S25 BIM026‐13 596 BOLD:AAB5967 Lagocephalus suezensis BIM S70 BIM293‐13 614 BOLD:ACG7296 Lagocephalus suezensis BIM C29 BIM126‐13 604 BOLD:ACG7296 BIM127‐13 652 BOLD:ACG7296 BOLD:AAD5280 70 BIM S67 BIM C71 71 Lagocephalus suezensis 72 Lampanyctus crocodilus BIM DS 56 BIM332‐13 611 Lampanyctus crocodilus BIM DS 16 BIM322‐13 623 BOLD:AAD5280 Lampanyctus crocodilus BIM DS 12 BIM321‐13 624 BOLD:AAD5280 BIM130‐13 653 BOLD:AAB7558 BOLD:AAB7558 72 BIM H52 Lepidotrigla cavillone BIM D14 Lepidotrigla cavillone BIM H64 BIM317‐13 612 73 Lesueurigobius suerii BIM M96 BIM252‐13 594 BOLD:ACK5286 74 Lithognathus mormyrus BIM H59 BIM049‐13 630 BOLD:AAN2951 BIM060‐13 630 BOLD:AAN2951 BOLD:AAN2951 Lithognathus mormyrus Lithognathus mormyrus BIM M38 BIM105‐13 604 Lithognathus mormyrus BIM S03 BIM002‐13 630 BOLD:AAN2951 Lithognathus mormyrus BIM C28 BIM168‐13 630 BOLD:AAN2951 BIM204‐13 609 75 BIM E66 Loligo vulgaris BIM S33 Loligo vulgaris BIM H50 BIM203‐13 609 Loligo vulgaris BIM C72 BIM202‐13 609 76 Macrorhamphosus scolopax BIM M94 BIM253‐13 667 BOLD:AAA7902 77 Metapenaeopsis consobrina BIM207‐13 618 BOLD:ACG8711 BOLD:ACG8711 BIM S48 Metapenaeopsis consobrina BIM E28 BIM205‐13 618 Metapenaeopsis consobrina BIM H28 BIM206‐13 618 BOLD:ACG8711 Metapenaeopsis consobrina BIM C04 BIM208‐13 618 BOLD:ACG8711 BIM380‐13 623 BOLD:AAB9786 BOLD:AAB9786 78 79 Mora moro BIM DS 34 Mora moro BIM DS 35 BIM381‐13 634 Mullus barbatus BIM M25 BIM103‐13 628 BOLD:AAD7866 Mullus barbatus BIM H98 BIM131‐13 642 BOLD:AAD7866 132 80 Mullus surmuletus BIM E13 BIM055‐13 598 BOLD:AAC9400 Mullus surmuletus BIM S60 BIM018‐13 583 BOLD:AAC9400 Mullus surmuletus BIM E110 BIM287‐13 633 BOLD:AAC9400 BIM209‐13 575 BOLD:AAF5127 81 Murex forskoehlii 82 Mycteroperca rubra BIM H06 BIM254‐13 658 83 Myra subgranulata BIM D07 BIM210‐13 622 BOLD:ACG8587 Nemipterus randalli BIM S13 BIM257‐13 653 BOLD:AAE3907 BIM256‐13 648 BOLD:AAE3907 BOLD:AAE3907 84 BIM E43 Nemipterus randalli Nemipterus randalli BIM E62 BIM280‐13 609 Nemipterus randalli BIM C23 BIM258‐13 648 BOLD:AAE3907 Nettastoma melanurum BIM DS 22 BIM377‐13 597 BOLD:AAG0809 BIM386‐13 592 BOLD:AAG0809 BOLD:AAD8591 85 BIM H23 Nettastoma melanurum 86 87 BIM DS 55 Nezumia sclerorhynchus BIM DS 48 BIM385‐13 617 Nezumia sclerorhynchus BIM DS03 BIM388‐14 607 BOLD:AAD8591 Nezumia sclerorhynchus BIM DS 49 BIM331‐13 626 BOLD:AAD8591 BIM353‐13 601 BOLD:ACE3858 BOLD:ACE3858 Oblada melanura BIM H96 Oblada melanura BIM E137 BIM310‐13 624 Octopus salutii BIM S23 BIM211‐13 612 BOLD:ACG8450 89 Octopus vulgaris BIM E20 BIM212‐13 612 BOLD:ACG8450 90 Ophidion barbatum BIM259‐13 617 BOLD:ACF2608 91 Ostorhinchus fasciatus BIM C24 BIM077‐13 601 BOLD:AAC1243 Ostorhinchus fasciatus BIM H110 BIM078‐13 601 BOLD:AAC1243 Ostorhinchus fasciatus BIM E154 BIM169‐13 562 BOLD:AAC1243 BIM088‐13 628 BOLD:AAK4732 BOLD:AAC3611 88 BIM M58 92 Oxyurichthys petersii 93 Pagellus acarne BIM C14 BIM340‐13 633 Pagellus acarne BIM E77 BIM170‐13 614 BOLD:AAC3611 Pagellus acarne BIM H21 BIM133‐13 653 BOLD:AAC3611 Pagellus acarne BIM299‐13 624 BOLD:AAC3611 BOLD:AAC8525 BIM M32 BIM M23 Pagellus erythrinus BIM E53 BIM057‐13 579 Pagellus erythrinus BIM S65 BIM021‐13 650 BOLD:AAC8525 Pagellus erythrinus BIM C20 BIM028‐13 650 BOLD:AAC8525 Pagellus erythrinus BIM134‐13 622 BOLD:AAC8525 BOLD:ACC0428 94 BIM H25 Pagrus caeruleostictus BIM S05 BIM003‐13 612 Pagrus caeruleostictus BIM M41 BIM302‐13 604 BOLD:ACC0428 Pagrus caeruleostictus BIM C32 BIM029‐13 612 BOLD:ACC0428 Pagrus caeruleostictus BIM346‐13 604 BOLD:ACC0428 BOLD:AAC8526 95 BIM E72 Pagrus pagrus BIM E57 BIM357‐13 620 Pagrus pagrus BIM D15 BIM135‐13 643 BOLD:AAC8526 Pagrus pagrus BIM E52 BIM136‐13 622 BOLD:AAC8526 Pagurus alatus BIM378‐13 620 BOLD:ACP5591 BOLD:AAO2895 96 97 98 BIM DS 26 Parexocoetus mento BIM M92 BIM260‐13 592 Parexocoetus mento BIM H69 BIM050‐13 558 BOLD:AAO2895 Pempheris vanicolensis BIM C31 BIM275‐13 613 BOLD:AAD1777 133 Petroscirtes ancylodon BIM S59 BIM262‐13 603 BOLD:ACG7447 Petroscirtes ancylodon BIM H08 BIM261‐13 657 BOLD:ACG7447 100 Phalium undulatum granulatum BIM E12 BIM213‐13 593 BOLD:ACG8661 101 Philine aperta BIM214‐13 605 BOLD:ACG8658 102 Phycis blennoides BIM DS 04 BIM320‐13 635 BOLD:AAD4387 Phycis blennoides BIM DS 53 BIM338‐13 584 BOLD:AAD4387 103 Phycis phycis BIM C46 BIM089‐13 628 BOLD:AAO8576 104 Plesionika edwardsii BIM384‐13 571 BOLD:ACF4004 105 Plotosus lineatus BIM M21 BIM315‐13 604 BOLD:ACG8821 Plotosus lineatus BIM H77 BIM352‐13 592 BOLD:ACG8821 Plotosus lineatus BIM C27 BIM263‐13 661 BOLD:ACG8821 Plotosus lineatus BIM345‐13 609 BOLD:ACG8821 Plotosus lineatus BIM S45 BIM015‐13 639 BOLD:ACG8821 106 Polyacanthonotus rissoanus BIM DS 68 BIM390‐14 601 BOLD:AAC3511 107 Polycheles typhlops BIM DS 08 BIM370‐13 611 BOLD:AAC2840 108 Pomadasys incisus BIM276‐13 614 BOLD:AAD1379 BOLD:AAD1379 99 BIM E06 BIM DS 46 BIM E50 BIM C42 Pomadasys incisus BIM E60 BIM171‐13 628 Pomadasys incisus BIM H13 BIM137‐13 645 BOLD:AAD1379 Pomadasys stridens BIM H19 BIM138‐13 653 BOLD:AAB8677 BIM304‐13 624 BOLD:AAB8677 BOLD:AAB8677 109 Pomadasys stridens Pomadasys stridens BIM S69 BIM023‐13 586 Pomadasys stridens BIM C51 BIM033‐13 612 BOLD:AAB8677 Pomadasys stridens BIM E141 BIM172‐13 653 BOLD:AAB8677 BIM139‐13 619 BOLD:AAA9142 BOLD:ACD1567 BIM M44 110 Pomatomus saltatrix 111 Portunus segnis BIM E135 BIM217‐13 610 Portunus segnis BIM E07 BIM216‐13 634 BOLD:ACD1567 Portunus segnis BIM S28 BIM219‐13 634 BOLD:ACD1567 Portunus segnis BIM215‐13 634 BOLD:ACD1567 Portunus segnis BIM H60 BIM218‐13 634 BOLD:ACD1567 112 Pseudocaranx dentex BIM E164 BIM281‐13 649 BOLD:ACG9182 113 Pteromylaeus bovinus BIM S79 BIM025‐13 635 BOLD:AAD9192 BIM054‐13 635 BOLD:AAD9192 BOLD:AAF5129 BIM S49 BIM C53 Pteromylaeus bovinus BIM H106 114 Pteroplatytrygon violacea BIM E42 BIM056‐13 651 115 Raja miraletus BIM S64 BIM308‐13 621 BOLD:AAA4472 Raja miraletus BIM E83 BIM140‐13 652 BOLD:AAC2566 Raja miraletus BIM296‐13 591 BOLD:AAA4472 Raja miraletus BIM H63 BIM316‐13 626 BOLD:AAA4472 Rhinobatos rhinobatos BIM E84 BIM141‐13 591 BOLD:ACK8259 Rhinobatos rhinobatos BIM S47 BIM175‐13 586 BOLD:ACG9496 Rhinobatos rhinobatos BIM174‐13 594 BOLD:ACG9494 Rhinobatos rhinobatos BIM D16 BIM173‐13 0 117 Rondeletiola minor BIM E99 BIM220‐13 0 118 Sardina pilchardus BIM C62 BIM158‐13 630 116 BIM C48 BIM H38 134 BOLD:AAB1805 Sardina pilchardus BIM M35 BIM104‐13 630 BOLD:AAB1805 Sardina pilchardus BIM C61 BIM142‐13 630 BOLD:AAB1805 Sardinella aurita BIM C60 BIM278‐13 634 BOLD:AAB7268 BIM058‐13 634 BOLD:AAB7268 BOLD:AAB7268 119 Sardinella aurita Sardinella aurita BIM H16 BIM042‐13 634 Sardinella aurita BIM S35 BIM010‐13 634 BOLD:AAB7268 Sargocentron rubrum BIM S26 BIM354‐13 559 BOLD:ACG8706 BIM264‐13 633 BOLD:ACG8706 BOLD:ACG8706 120 BIM E54 Sargocentron rubrum Sargocentron rubrum BIM E139 BIM348‐13 597 Sargocentron rubrum BIM H01 BIM351‐13 601 BOLD:ACG8706 Saurida macrolepis BIM H40 BIM178‐13 647 BOLD:ACG7154 BIM176‐13 647 BOLD:ACG7154 BOLD:ACG7154 121 BIM C30 Saurida macrolepis Saurida macrolepis BIM H11 BIM177‐13 647 Saurida macrolepis BIM S75 BIM367‐13 614 BOLD:ACG7154 Saurida macrolepis BIM E49 BIM313‐13 616 BOLD:ACG7154 BIM144‐13 607 BOLD:AAA5957 BOLD:AAA5957 122 BIM C47 Scomber japonicus BIM C68 Scomber japonicus BIM H44 BIM145‐13 630 Scomber japonicus BIM S76 BIM146‐13 630 BOLD:AAA5957 Scomber japonicus BIM E58 BIM179‐13 630 BOLD:AAA5957 BIM051‐13 605 BOLD:AAB5513 BOLD:AAC2106 123 Scomberomorus commerson 124 Scorpaena notata BIM M95 BIM265‐13 653 125 Sepia officinalis BIM E26 BIM255‐13 634 BOLD:AAA1559 Sepia officinalis BIM H33 BIM222‐13 635 BOLD:AAA1559 Sepia officinalis BIM221‐13 635 BOLD:AAA1559 BOLD:ACG9004 BIM H83 BIM E100 126 Septifer forskalii BIM E104 BIM223‐13 569 127 Seriola dumerili BIM E160 BIM073‐13 575 BOLD:AAB5912 Seriola dumerili BIM E111 BIM065‐13 575 BOLD:AAB5912 128 Serranus cabrilla BIM031‐13 628 BOLD:AAD1027 BOLD:AAD1027 BIM C45 Serranus cabrilla BIM S63 BIM020‐13 628 Serranus cabrilla BIM M54 BIM110‐13 567 BOLD:AAD1027 Serranus cabrilla BIM E144 BIM070‐13 620 BOLD:AAD1027 BIM147‐13 616 BOLD:AAC6488 BOLD:AAC6488 129 Serranus hepatus BIM D05 Serranus hepatus BIM M55 BIM306‐13 606 Serranus hepatus BIM S68 BIM149‐13 640 BOLD:AAC6488 Serranus hepatus BIM H57 BIM148‐13 640 BOLD:AAC6488 Serranus hepatus BIM180‐13 621 BOLD:AAC6488 BOLD:AAL9467 130 131 BIM E156 Siganus luridus BIM H42 BIM364‐13 637 Siganus luridus BIM D11 BIM342‐13 626 BOLD:AAL9467 Siganus rivulatus BIM E73 BIM267‐13 639 BOLD:ABY0829 BIM363‐13 576 BOLD:ABY0829 BOLD:ABY0829 Siganus rivulatus Siganus rivulatus BIM S06 BIM366‐13 602 Siganus rivulatus BIM C44 BIM266‐13 638 BOLD:ABY0829 Sillago sihama BIM E68 BIM181‐13 597 BOLD:AAA7605 132 BIM H18 135 Sillago sihama BIM M47 BIM268‐13 648 BOLD:AAA7605 Sillago sihama BIM S10 BIM159‐13 648 BOLD:AAA7605 Sillago sihama BIM E109 BIM286‐13 624 BOLD:AAA7605 Sillago sihama BIM150‐13 648 BOLD:AAA7605 BOLD:AAN3463 BIM H24 133 Solea solea BIM C50 BIM277‐13 601 134 Sparus aurata BIM H62 BIM269‐13 656 BOLD:ACG7708 Sparus aurata BIM H03 BIM038‐13 598 BOLD:AAN9231 Sparus aurata BIM068‐13 614 BOLD:AAN9231 Sparus aurata BIM S57 BIM017‐13 619 BOLD:AAN9231 Sphyraena chrysotaenia BIM S53 BIM016‐13 631 BOLD:AAD0400 Sphyraena chrysotaenia BIM E146 BIM071‐13 631 BOLD:AAD0400 Sphyraena chrysotaenia BIM297‐13 626 BOLD:AAD0400 Sphyraena chrysotaenia BIM M29 BIM300‐13 590 BOLD:AAD0400 Sphyraena chrysotaenia BIM H97 BIM052‐13 631 BOLD:AAD0400 Sphyraena sphyraena BIM D20 BIM279‐13 602 BOLD:AAN3886 BIM288‐13 624 BOLD:AAN3886 BOLD:AAN3886 135 136 BIM E133 BIM E112 Sphyraena sphyraena Sphyraena sphyraena BIM S52 BIM151‐13 647 Sphyraena sphyraena BIM E136 BIM309‐13 631 BOLD:AAN3886 137 Sphyraena viridensis BIM H103 BIM090‐13 638 BOLD:ACF8339 138 Spicara maena BIM043‐13 603 BOLD:AAC7984 BOLD:AAC7984 BIM H78 BIM H22 Spicara maena BIM E161 BIM270‐13 615 Spicara maena BIM S39 BIM012‐13 637 BOLD:AAC7984 Spicara smaris BIM H26 BIM153‐13 639 BOLD:AAI0277 BIM303‐13 614 BOLD:AAI0277 BOLD:AAI0277 139 Spicara smaris Spicara smaris BIM C21 BIM152‐13 607 Stephanolepis diaspros BIM E67 BIM358‐13 627 BOLD:ACF6911 Stephanolepis diaspros BIM S14 BIM006‐13 610 BOLD:ACF6911 BIM224‐13 625 BOLD:ACG9129 BOLD:ACE1553 140 BIM M43 141 Strombus persicus 142 Synodus saurus BIM M39 BIM350‐13 610 Synodus saurus BIM E45 BIM271‐13 611 BOLD:ACE1553 Terapon puta BIM H65 BIM182‐13 659 BOLD:AAI0759 BIM183‐13 659 BOLD:AAI0759 BOLD:AAI0759 143 BIM S20 Terapon puta Terapon puta BIM E121 BIM091‐13 623 144 Tonna galea BIM C36 BIM225‐13 613 BOLD:ACG8540 145 Torpedo marmorata BIM E82 BIM154‐13 593 BOLD:AAC2566 146 Torpedo torpedo BIM184‐13 527 BOLD:ABA3840 147 BIM S40 BIM E166 Torpedo torpedo BIM D17 BIM092‐13 566 Torpedo torpedo BIM E80 BIM093‐13 566 BOLD:ABA3840 Torquigener flavimaculosus BIM H45 BIM186‐13 601 BOLD:AAG3690 BIM187‐13 629 BOLD:AAG3690 BOLD:AAG3690 Torquigener flavimaculosus Torquigener flavimaculosus BIM E51 BIM185‐13 633 Trachinus araneus BIM S56 BIM094‐13 645 BOLD:ACG7030 Trachinus araneus BIM E118 BIM188‐13 679 BOLD:ACG7030 148 BIM S46 136 149 Trachinus draco BIM E71 BIM061‐13 666 BOLD:AAC0080 150 Trachinus radiatus BIM H105 BIM095‐13 639 BOLD:AAE8455 Trachurus mediterraneus BIM H66 BIM155‐13 648 BOLD:AAA8614 BIM283‐13 624 BOLD:AAA8614 BOLD:AAA8614 151 Trachurus mediterraneus Trachurus mediterraneus BIM E158 BIM189‐13 648 Trachurus mediterraneus BIM M27 BIM360‐13 582 BOLD:AAA8614 152 Trachurus trachurus BIM D22 BIM036‐13 592 BOLD:AAA8614 153 Trachysalambria curvirostris BIM226‐13 633 BOLD:ACG8619 154 Trigloporus lastoviza BIM H95 BIM290‐13 614 BOLD:AAB8166 Trigloporus lastoviza BIM S62 BIM019‐13 618 BOLD:AAB8166 155 Trypauchen vagina BIM M90 BIM272‐13 606 BOLD:AAM5072 156 Umbrina cirrosa BIM273‐13 633 BOLD:ACB8645 157 Upeneus moluccensis BIM E148 BIM274‐13 636 BOLD:AAB6469 Upeneus moluccensis BIM S42 BIM014‐13 584 BOLD:AAB6469 Upeneus moluccensis BIM H56 BIM048‐13 589 BOLD:AAB6469 Upeneus moluccensis BIM285‐13 629 BOLD:AAB6469 BOLD:AAC1406 BIM C66 BIM S80 BIM S51 BIM D23 Upeneus pori BIM D25 BIM099‐13 629 Upeneus pori BIM M37 BIM100‐13 608 BOLD:AAC1406 Upeneus pori BIM S11 BIM096‐13 636 BOLD:AAC1406 Upeneus pori BIM097‐13 636 BOLD:AAC1406 Upeneus pori BIM E65 BIM098‐13 636 BOLD:AAC1406 Uranoscopus scaber BIM M40 BIM101‐13 633 BOLD:AAH7614 Xyrichtys novacula BIM S34 BIM009‐13 633 BOLD:ACE4869 BIM046‐13 633 BOLD:ACE4869 BOLD:ACE4869 BOLD:ACE4869 158 159 160 BIM H82 Xyrichtys novacula Xyrichtys novacula BIM C63 BIM034‐13 633 Xyrichtys novacula BIM E46 BIM156‐13 633 BIM H43 :2014 סיכום עבודה לשנת : הערה.(25 )טבלהCOI במהלך השנה נבדקו ורוצפו שוב מספר פרטים שבעבר היה קושי לרצף אצלם את הגן.1 , ריצוף הגן יכול לארוך מספר חדשים עד שנה לדגימה בודדת כי אין אפשרות להחליף את הואצ'ר,במקרים אלו .המאפיין דגימה ספציפית וייחודית שאין לה חזרה נתווספו מספר פרטים ייחודיים שהועברו מהגן הזואולוגי באוניברסיטת ת''א )ע"י ניר שטרן, כמו כן.2 .(26 או נדירותם( )טבלה,מאוניברסיטת ת''א( בעיקר של דגים שעוררו עניין ייחודי )בשל מראה מיוחד 60-80 .2 ; מטרים100-120 .1 :מחקר לעומקים- הפלגות ניטור4 במהלך השנה במסגרת תוכנית הניטור נערכו.3 . מטרים400 .4; מטרים20-40 .3;מטרים 137 . דוגמאות שנאספו בניטור הלאומי:25 טבלה Group Name sample Identification TAUvoucher ID BOLD \ BLAST Sea Urchin Mollusca Bivalvia Coral NA-001 Stylocidaris lineata NA-002 NA-003 92% Eladona muscata Alcyonium glomeratum/ A.acaule/ A.palmatum Soft corals Alcyonium NA-004 Alcyonium palmatum Soft corals Alcyonium NA-005 Alcyonium palmatum Sea Pen NA-006 Pennatula sp Starfish NA-007 in progress Mollusca Cephalopoda NA-008 Illex coindeti Mollusca Cephalopoda NA-009 Sepia elegans Crab NA-010 Medorippe lanata Bristle Star NA-011 Ophiura ophiura Sea Pen NA-012 Umbellula sp. Mollusca Gastropoda in progress NA-013 NA-014 Zeus faber NA-015 Sardinella gibbosa Crab NA-016 Medorippe lanata Crab Tunicata ? NA-017 NA-018 in progress in progress NA-019 in progress NA-020 in progress NA-021 in progress NA-022 in progress Fish Fish Sparid Fish Bergmaceros atlanticus Dalophis imberbis Dentex macrophthalmus Fish Arpoglossus Fish Fish NA-023 in progress Fish Buglosidium gluteum NA-024 in progress Crab Marsupaeneus NA-025 in progress Fish Dalophis NA-026 in progress NA-027 in progress NA-028 in progress ? Star Fish Mollusca Bivalva 138 Crab Crab Charibdis parasite/crab Fish Fish Fish O.pettecsi Diplodus vulgaris Apogon nigriphinnis Fish NA-029 in progress NA-030 in progress NA-031 in progress NA-032 in progress NA-033 in progress NA-034 in progress NA-035 in progress Fish ? DS-100 in progress Fish Myctophid. sp-2 DS-101 in progress Fish Myctophid. sp-1 DS-102 in progress Fish P.spheroides DS-103 in progress Fish ? DS-104 in progress Fish Picatophractum DS-105 in progress Fish S.elongata DS-106 Fish P.blennoides DS-107 Fish Oopepod sp. DS-108 parasite_DS-108 DS-109 Mollusca Cephalopoda DS-110 Mollusca Cephalopoda DS-111 Mollusca Cephalopoda DS-112 Fish S.hyalina DS-113 Fish Myctophid. sp-4 DS-114 Fish Myctophid. sp-5 DS-115 Fish Myctophid. sp-6 Argyropelecus hemigymnus Helicolenus dactylopterus Nettastoma melonurum DS-116 DS-120 Fish C.granulosus Dipturus oxyrhinchus Fish S.acanthias DS-122 Fish Fish Fish Fish DS-117 DS-118 DS-119 DS-121 139 Fish S.canicula DS-123 Fish L.budegssa DS-124 Mollusca Gastropoda DS-125 .אביב- מיני ים עמוק שקוטלגו והועברו למזואון באוניברסיטת תל:26 טבלה Group Name Identification TAUvoucher sample ID BOLD \ BLAST Fish Umbrina cirrosa ** F‐001 Umbrina cirrosa Fish Sparid ** F‐002 Pagellus bogaraveo Fish Dentex gibbosus ** F‐003 Dentex gibbosus Fish Platycephalus indicus ** F‐004 Platycephalus indicus Fish T. alalunga ** F‐005 Thunnus alalunga Fish Equulites elongatus ** F‐006 Equulites elongatus Fish Panturichthys fowleri ** F‐007 90% bacteria Fish Cepola macrophthalma Symphodus mediterraneus ** F‐008 Cepola macrophthalma ** F‐009 Symphodus mediterraneus ** F‐010 89% bacteria ** F‐011 90% bacteria ** F‐012 Euthynnus alletteratus ** F‐013 Hippocampus hippocampus Fish Fish Fish Fish Fish Platycephalus indicus Centrophorus granulosus Euthynnus alletteratus Hypocampus ramulosus Fish T. pavo ** F‐014 Thalassoma pavo Fish Trachinotus ovatus ** F‐015 Trachinotus ovatus Fish Nerophis ophidion HUJ 20351 F‐016 Fish C.labrosus ** F‐017 Fish L.ramada ** F‐018 Fish Mugil sp. ** F‐019 Fish ***cephalus ** F‐020 Fish P.labrax ** F‐021 Fish Haemulidae sp ** F‐022 Fish M.helena ** F‐023 Fish T. lastoviza P.14515 M‐60 Trigloporus lastoviza Fish X. novacula P.14516 M‐61 Xyrichtys novacula Fish ? ** M‐62 Raja clavata Fish ? ** M‐63 Raja clavata Fish ? ** M‐64 Sardinella aurita Fish ? ** M‐71 Raja clavata 140 Fish ? ** M‐74 Sardinella aurita Fish ? ** M‐75 95% ‐Upeneus sulphureus Fish ? ** M‐76 94% ‐Merluccius merluccius Fish ? ** M‐77 Nemipterus mesoprion\N.randalli Fish Gobius niger P.14753 M‐78 Gobius niger Fish R. rhinobatos P.15007 M‐79 92% ‐Rhinobatos rhinobatos Fish R. miraletus P.15008 M‐80 Raja miraletus Fish T. torpedo P.14995 M‐81 Torpedo marmorata Fish T. lepturus P.14562 M‐82 Trichiurus lepturus ** M‐83 Trachurus mediterraneus P.14601 M‐84 no match P. 15168 DS 38 \ #17 Fish Fish Fish ? C. risso Hymenocephalus italicus (Giglioli, 1884) Hymenocephalus italicus ? ** M‐65 no match ? ** M‐66 no match ? ** M‐68 no match ? ** M‐69 no match ? ** M‐70 no match ? ** M‐73 no match ** M‐72 Sepia officinalis ** M‐67 Pleurobranchaea meckeli Mollusca Mollusca ? Mollusca Patella vulgata ** P‐001 Patella ulyssiponensis Mollusca P.vulgata \Cellana ** P‐002 Cellana rota\C. eucosmia Mollusca Patella Rossia macrosoma (Delle Chiaje, 1830) Heteroteuthis dispar (Rüppell, 1844) Galeodea echinophora (Linnaeus, 1758) Unidetified (hermit crab) ** P‐003 Patella caerulea ** DS66 \ #33 Heteroteuthis dispar. ** DS62 \ #31 Rossia megaptera/R.sp MO 78599 DS25 \ #30 no match AR29306 DS 47 Nematocarcinus sp. AR29304 DS 20 \ #27 no match Unidetified (shrimp) ** Acanthephyra purpurea Astropecten (95%) Mollusca Mollusca Mollusca Crustacean‐ Decapoda Crustacean‐ Decapoda Crustacean‐ Decapoda Echinodermata Mesotharia interstinalis Ceramaster sp. 2 / Echinodermata Paltaster ** CD 001(DS) DS 19‐2 \ #34 DS 30‐2 \ #35 Echinodermata Tethyaster sp. 3 ** DS 45 \ #36 Echinodermata Asterina ** ECH‐001 ** 141 Anapagurus laevis no match no match Euthynnus alletteratus .8מאגר מידע ביו-גאוגרפי מאגר המידע הביו גאוגרפי הוא ריכוז של כל נתוני הדיגום הביוטי שנעשו לאורך חופה הים תיכוני של ישראל ותיאורם בצורה אחודה המאפשרת השוואות בחיתוכים שונים של זמן ,מקום -במונחי עומק, קואורדינטות ואופי סביבת החיים ,מינים ושמותיהם הנרדפים או קבוצות טקסונומיות ושיוך ביו- גאוגרפי )כלומר אטלנטי-ים תיכוני ,אינדו-פסיפי או אנדמי לאגן הלבנט( .מאז הדיווח האחרון הוכנסו למאגר נתונים רבים נוספים ובעיקר בוצע שידרוג בתשתית המיחשוב שלו .פיתוח תשתית המיחשוב הועבר לאחריות צוות מאגר המידע האוקאנוגרפי של חיא"ל ISRAMAR ,בניהולו של ד"ר איזק גרטמן והמאגר שנקרא ISRAMAR-BIOהוטמע בתוך .ISRAMARפיתוח התשתית הממוחשבת והכלים האנליטיים שלה הועבר לאחריותו של מר אייל גרינגרס מצוות .ISRAMARהשידרוג כלל העברת המאגר לתכנת מאגרי המידע Microsoft SQLופיתוח מערכת לקליטת המידע הכוללת טופס אחוד לקליטת מידע הזמין באתר ISRAMARלכל המעוניין לשתף את המאגר במידע חדש .מערכת הקליטה החדשה מאפשרת הכנסת מידע ברמות שונות של כימות והכלים האנליטיים של המאגר הנמצאים בתהליך פיתוח יאפשרו אנליזה המותאמת לרמת הכימות של מחקרים וסקרים שונים ומפשטת את תהליך הכנסת הנתונים. המאגר בצורתו החדשה מאכסן את אותם הנתונים שנקבעו בתכנונו המקורי כאשר בניגוד לפורמט המקורי כל הנתונים של אירוע דיגום של מין מסויים בזמן ובמקום נכללים בשורה אחת וכוללים גם את נתוני הרקע הטכסונומיים ,הסביבתיים ,נתוני התפוצה הביו-גאוגרפית ,מקור המידע ושיטות הדיגום .תיאור השטח הנדגם מאפשר תיחום מדויק יותר שלו ע"י שימוש בכלים אנליטיים משופרים. המאגר מקושר למאגר המידע הטכסונומי והביו גאוגרפי העולמי WORMSקישור המאפשר בדיקת איות השמות ,זיהוי שמות נרדפים והגדרת מוצא ביו גאוגרפי המאפשר ניתוח נתוני נדידה לתוך הים התיכון .במידת האפשר נעשה תיקנון של נתונים כמו סביבת חיים ,כלי דיגום וכו' בהתאמה לסיווגים מקובלים בין-לאומיים .בנוסף פותחה לאחרונה אפליקציה באתר לחיפוש מידע טקסונומי )על פי השם המדעי( בה ניתן יהיה לקבל את כל המידע הביו-גאוגרפי הקיים במאגר לגבי המין/משפחה/מחלקה וכו' כולל :השיוך הטקסונומי הקלאסי ,תפוצה בזמן ובמרחב ובמידה ויש ,גם התיוג המולקולרי של המין )) (Barcodingאיור .(71 חשיפת המידע לציבור היא ברמות שונות הקשורות בזכויות יוצרים של חוקרים ועיתונות מדעית וכן מגבלות שהוטלו ע"י חלק מספקי המידע .המטרה שלנו לשנה הקרובה ,מעבר לפיתוח המאגר והכנסה של מידע ,היא פתיחת המאגר וכליו האנליטיים ,במגבלות ההרשאות החוקיות ,לציבור הרחב דרך אתר חיא"ל .ISRAMAR 142 איור :71דוגמא לתוצאות חיפוש על פי שם מין באתר המידע הביו-גאוגרפי. 143 2013 אוגוסט- מיני מיקרואצות )תאים בליטר( במפרץ חיפה ולאורך החוף-1 נספח Qishon Dinoflagellates Achradina sp. Akashiwo sanguinea Alexandrium spp. Amphidinium sp. (374) Ceratium candelabrum Ceratium declinatum Ceratium furca Ceratium fusus Ceratium kofoidii Ceratium macroceros Ceratium pulchellum Ceratium teres Cochlodinium citron Cochlodinium helicoides Cochlodinium spp. Corythodinium sp. Dinophysis caudata Dinophysis exigua Dinophysis micropterygia Dinophysis ovum Dinophysis parvula Dinophysis rotundata Dinophysis sphaeroideum Dinophysis spp. Diplopsalis spp. Fragilidium mexicanum Goniodoma polyedricum Gonyaulax cf. brevisulcata Gonyaulax digitale Gonyaulax polygramma Gonyaulax scrippsae Gonyaulax sp. (1836) Gonyaulax sp. (466A) Gonyaulax spinifera Gonyaulax spp. Gonyaulax turbynei Gonyaulax verior Gymnodinium cf. catenatum 100 34 Haifa Bay HB5 HB4 10 60 3 HB2 HB1 2 4 Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 2 9 3 5 2 2 14 5 414 320 10 367 60 13 210 30 7 23 20 5 10 9 13 3 8 33 7 30 13 83 12 37 8 3 235 3 4 724 2 4 284 4 2 2 2 4 8 12 14 6 16 12 371 2 4 16 346 3 9 2 10 5 3 33 5 5 5 11 181 10 5 25 3 5 10 105 5 5 13 88 3 3 66 3 27 68 263 3 7 10 7 7 13 5 8 10 3 257 57 114 70 3 137 3 20 10 2 62 4 2 6 2 2 2 32 4 8 6 3 3 74 3 5 4 2 2 8 8 54 13 11 20 5 5 5 5 3 5 8 300 100 30 65 103 13 2 10 2 70 17 7 8 2 7 20 3 9 5 7 7 5 129 8 7 7 17 7 34 4 118 6 5 6 2 4 54 7 5 3 4 585 6 52 6 2 65 10 210 5 18 40 63 3 47 55 20 18 23 177 978 80 3 57 144 Qishon Dinoflagellates Gymnodinium elongatum Gymnodinium sp. (120A) Gymnodinium sp. (1402) Gymnodinium sp. (1671) Gymnodinium sp. (179) Gymnodinium sp. (264A) Gymnodinium sp. (291A) Gymnodinium sp. (320A) Gymnodinium sp. (599k) Gymnodinium sp. (70A) Gymnodinium sp. (97A) Gymnodinium spp. Gyrodinium lachryma Karenia brevis (=G. breve) Karenia papilionacea Karenia sp. Kofoidinium sp. Lingulodinium polyedrum Mesoporos perforatus Metadinophysis sinensis Nematodinium sp. (124A) Ostreopsis siamensis Oxyphysis oxytoxoides Oxytoxum crassum Oxytoxum laticeps Oxytoxum pachyderme Oxytoxum sceptrum Oxytoxum scolopax Oxytoxum sp. (1934a) Oxytoxum variabile Peridinium quinquecorne Podolampas palmipes Podolampas spinifera Pronoctiluca pelagica Pronoctiluca spinifera Prorocentrum balticum Prorocentrum compressum Prorocentrum gracile Prorocentrum micans Prorocentrum mimimum Prorocentrum oblongum Prorocentrum rathymum Prorocentrum rotundatum Haifa Bay HB5 120 10 HB4 HB2 HB1 13 32 12 76 74 8 100 4 4 13 14 143 2 300 Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 17 30 95 20 53 4 69 40 28 11 2 14 8 10 3 5 5 28 5 190 40 115 5 170 8 60 3 267 10 17 5 3 20 3 33 4 10 13 20 7 30 10 17 17 8 70 82 30 3 43 4 5 29 20 40 257 10 7 117 529 430 57 4 548 30 346 40 6 18 4 10 57 14 57 29 20 7 10 67 10 38 62 56 66 30 4 3 86 1686 5 20 340 120 3 40 13 90 34 8 8 2 2 2 894 12 12 4 296 40 43 2 72 120 4 50 38 22 4 2 196 2 88 5 108 10 20 5 32 40 11 7 68 19 3 130 3 23 7 5 5 4 5 8 10 4 40 6 100 17 194 66 690 4 2 228 8 124 145 50 5 25 15 7 5 4 40 5 5 6 32 6 10 15 10 2 26 17 3 47 17 5 240 5 155 10 3 3 4 4 14 2 14 90 2 2 55 3 3 29 57 137 2 40 10 3 5 4 5 3 120 3 10 7 4 7573 8 10 49 6 88 5 10 5 665 135 30 45 21 93 20 283 8 140 12 58 15 43 4 10 15 3 3 8 45 3 3 13 27 10 823 107 5 25 7 7 13 5 448 13 27 10 20 5 5 1218 60 15 10 10 10 3 27 7 120 17 7 3 10 Qishon Dinoflagellates Prorocentrum sp. (OR110) Protoceratium reticulatum Protoperidinium bipes Protoperidinium cf. ovum Protoperidinium conicum Protoperidinium curvipes Protoperidinium depressum Protoperidinium divergens Protoperidinium excentricum Protoperidinium joergensenii Protoperidinium oviforme Protoperidinium pellucidum Protoperidinium pentagonum Protoperidinium solidicorne Protoperidinium sp. (1366) Protoperidinium sp. (1794) Protoperidinium sp. (54) Protoperidinium sp. (72a) Protoperidinium spp. Protoperidinium steinii Protoperidinium subinerme Protoperidinium thorianum Pseliodinium sp. Pyrophacus horologium Scrippsiella spinifera Scrippsiella spp. Torodinium robustum Warnowia spp. Dinoflagellates cysts Unidentified<15µm Diatoms Achnanthes sp. Actinocyclus canestrus Amphora sp. (1776) Amphora sp. (1998) Amphora sp. (515A) Amphora spp. Asterionellopsis glacialis Asterolampra marylandica Asteromphalus hookeri Asteroplanus karianus Bacillaria paxillifera Bacteriastrum sp. 20 171 186 14 143 186 Haifa Bay HB5 HB4 HB2 HB1 3 4 8 2 6 220 40 50 20 80 Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 10 154 3 10 2 17 8 10 8 3 40 7 353 6 73 43 15 57 10 3 10 10 10 20 5 11 17 5 5 15 3 7 20 5 45 1525 5 180 5 10 2 16533 2 2 2 3 126 60 60 7 20 3 3 3 100 10 40 72 15 460 104 190 16 224 243 30 72 16 4 46 3 8 4 10 5 5 10 10 14 10 13 186 57 100 3 10 3 10 3 3684952 29 5 71 13 202 10 3 8 188 290 85 83 3 47 7 10 13 10 53333 13333 80 33 150 150 5 60 10 7 2 40 6 8 5387 12 52 18 3 169 34 17 2 2667 26311 12 2 2 4 92 35 10 8 3750 5 11 11 4 10 5 15 16400 5 55 29 28 8 12500 40 10 30 25 10 3 80 5 355 35 15 5 67200 10 70 75 10 8 17300 10 5 13 30 21800 7 13 7 12 17 33 35627 7 93 8 37 93 15867 3 27 13 20 17 33 50 8 16 31840 116 12 8 5 5 95 20 130 38000 10 15 280 3 33 53 9493 13 3 20 2 757 2090 29 20 30 30 12 13 30 160 13 143 10 80 610 2 14 12 12 29 5 20 24 5 19 21 60 146 20 5 40 28 57 13 30 80 2133 30 10 8400 1736 Qishon Diatoms Bellerochea spp. Biddulphia rhombus Biddulphia sp. (1664) Biddulphia sp. (475A) Campylodiscus sp. Cerataulina bicornis Cerataulina pelagica Cerataulus radiatus Chaetoceros curvisetus Chaetoceros dadayi Chaetoceros didymus Chaetoceros sp. (5µm) Chaetoceros sp. (467A) Chaetoceros spp. Chaetoceros tetrastichon Climacosphenia sp. Coscinodiscus radiatus Coscinodiscus spp. Cyclotella spp. Cylindrotheca closterium Dactyliosolen fragilissimus Diploneis bombus Entomoneis gigantea var sulcata Entomoneis sp. (1622) Entomoneis sp. (BS21) Fragilaria spp. Gomphonema sp. (498A) Grammatophora marina Grammatophora serpentina Guinardia delicatula Guinardia flaccida Guinardia striata Hemiaulus hauckii Hemiaulus membranaceus Lauderia annulata Leptocylindrus danicus Leptocylindrus mediterraneus Leptocylindrus minimus Licmophora sp. Licmophora sp. (1291a) Lithodesmium undulatum Melosira moniliformis Meuniera membranacea Navicula cancellata Haifa Bay HB5 HB4 HB2 HB1 Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 30 10 12 2 7 7 35 8 67 240 10 8 4 57 12343 100 8160 40 50 87 6 6586 8040 93 220 16 82 280 7 767 7 1920 27333 4889 16 25 333 1533 36200 8978 366903 612 865 2300 20089 405333 179200 120356 15 13011200 814 18 5836800 6113820 1030 53 633 16 376 12 114 160 177 240 2706902 1060 4855556 1188095 214 710 205 10 20 5 143 386 67 4000 130 3 7 7 3200 8 10 2640 12 8 1760 14400 2 13 795 200 4 5 5 267 5 3200 5 210 2 8 152 9600 3 5 5 2200 6 17 20 11200 50 7 3467 67 7 110 163 80 62667 85 15 50 30 233 13 7 143 29 840 110 83 27 10 23 4 6 5 10 3 14 60 50 90 6 3 8 23 17 13 131 23 162 70 40 105 11 10 30 66 65 3 50 3 77 135 10 153 40 20 16 30 25 35 90 58 4 20 65 13 97 203 93 823 793 305 3 16 444 95 120 23467 190 4267 7 175 5 5 20 214 5 3 7 20 28 10 62 48 423 913 418 25 214 143 117 190 43 29943 40 27180 5171 29 4880 60 30 20 157 430 7 77 10 4 74 20 135 128 587 93 20 30 80 5 14 4 16 2 4 66 20 6 66 74 7 16 147 48 5 147 293 100 227 710 Qishon Diatoms Navicula Navicula Navicula Navicula Navicula Navicula Navicula eta sp. (1015) sp. (10u) sp. (1315) sp. (1521) sp. (1530) sp. (1590) Navicula sp. (1659) Navicula sp. (1748) Navicula sp. (1949) Navicula sp. (1954) Navicula sp. (1962) Navicula sp. (1987) Navicula sp. (2014) Navicula sp. (313) Navicula sp. (320) Navicula sp. (464A) Navicula sp. (497A) Navicula sp. (519A) Navicula sp. (561k) Navicula sp. (588k) Navicula sp. (968) Navicula sp. (VM15) Navicula sp. (VM18) Navicula spp. Nitzschia incerta Nitzschia longissima Nitzschia lorenziana Nitzschia rectilonga Nitzschia sicula var. bicuneata Nitzschia sp. (344A) Nitzschia sp. (351k) Nitzschia sp. (94A) Nitzschia spp. Odontella aurita Odontella mobiliensis Odontella regia Pleurosigma sp. (725) Pleurosigma spp. Proboscia alata Pseudonitzschia spp. Rhizosolenia calcar-avis Rhizosolenia hebetata Rhizosolenia imbricata Haifa Bay HB5 HB4 HB2 HB1 Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 4 143 129 29 24 8 90 30 40 7 8 29 10 1203333 770 14 65 10 460 4 20 133333 10 27 35 3 10 163 13 10 33 27 5 29 360 3 7 7 7 90 20 20 12 12 10 20 5 10 28 10 5 186 200 3 50 24 2 2057 8 267 30 18 1872640 385 267 20 8800 1200 16 20 36480 3 8800 10 33 95644 7 43 103680 23 40 8800 23 33 32533 3 543 3 225 170 3 100 29 380 13 43 40 5 4 94 50 3 633 7 13 93 10 36 28 110 10 14 4 56 8 2 4 6 4 5 85605 260 35 5 10 5 5280 20 20 10 43 3 10 320 8 5718 4 126 8 20 30 102 55 23 155 80 7 13 3 387 55 7 10 7 20 3 7 28 5 12 47 27 100 24 10 55 10 20 3 13 17 8 11 10 24 8 4 36 3 13 13 43 29 229 60 7467 20 360 20 13 4089 7 16 1360 28 8 2240 4 8 36 6 4 33 23543 20 867 4 25333 13 29 148 4667 5 10 30 3 820833 6000 4 20 3 30 70 103 120 17920 28 9600 15 889 47 27 2133 50 66133 140 73 73 Qishon Diatoms Skeletonema costatum Streptotheca tamesis Striatella sp. (1316) Striatella sp. (314A) Surirella sp. Thalassionema nitzschioides Thalassiosira eccentrica Thalassiosira pseudonana Thalassiosira sp. (106B) Thalassiosira sp. (1389) Thalassiosira sp. (237A) Thalassiosira spp. Toxonidea sp. Trachyneis aspera Triceratium dubium Ebriidea Hermesinium adriaticum Ebria tripartita 1000 114 Haifa Bay HB5 Euglenophyceae Euglena sp. Lepocinclis acus Eutreptia sp. Raphidophyceae Fibrocapsa sp. Hetrosigma cf. akashiwo Cyanobacteria Anabaena perturbata Anabaena sp. (1974) Anabaena sp. (463A) Anabaena sp. (478A) Aphanocapsa sp. (1847) Aphanocapsa sp. (514A) Aphanocapsa sp. (845) Aphanothece spp. Asterocapsa spp. Borzia sp. Calothrix sp. Chroococcopsis epiphytica Chroococcus limneticus Chroococcus microscopicus HB2 HB1 Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 160 80 10 4 14 114 10 40 7 10 55 40 5 27 20 398 10 30 64 4 416 13 13 7 882143 48 4 10 2671 20 5 4050 413 8 108 5 10 7 7 2 8586 10161 5725 3920 2670 2823 13 20 6 14 1152 183 224 10 85 170 105 60 16 13 10 105 55 5 6 4 10 5 10 Dictyochophyceae Dictyocha fibula Chrysophyceae Chrysochromulina sp. HB4 40 321 16 10 305 5 23 1390 88 1444000 10 13 7 580 508 13 727 7 6 3 3 1122 4213 2097 7 36 550 13 13 593 813 8 10 373 2653 720 640 373 447 660 67 27 7 6 3 13 22 80 13 7 7 3 29 10 97 3333 143 50 13 6 143 10 7 14 1586 640 15 6 1054 918 5 1411 10 1125 693 10 13 20 85 60 175 583 300 500 100 400 4150 35 746 1775 25 95 60 4400 160 1364 160 33 48 230 149 300 60 640 Qishon Cyanobacteria Chroococcus sp. (111A) Chroococcus tenax Cyanothece sp. Eucapsis spp. Leptolyngbia spp. Lyngbya sp. Merismopedia glauca Merismopedia punctata Merismopedia tenuissima Microcrocis irregulare Microcystis aeruginosa Microcystis sp. (495A) Oscillatoria cf. limosa Oscillatoria jovis Oscillatoria nigra Oscillatoria sp. (437A) Oscillatoria sp. (438A) Oscillatoria sp. (440A) Oscillatoria sp. (472A) Oscillatoria sp. (613k) Oscillatoria sp. (914) Oscillatoria spp. Oscillatoria tenuis Planktothrix sp. Spirulina major (length µm) Stanieria sp. Synechococcus sp. (1) Synechococcus sp. (2) Synechocystis sp. Unidentified sp. (1687) Chlorophyceae Ankistrodesmus falcatus Chlamydomonas sp. Coelastrum astroideum Coelastrum microporum Coelastrum sphaericum Coelastrum spp. Crucigenia tetrapedia Crucigeniella quadrata Crucigeniella rectangularis Flagellate sp. (1339) Flagellate sp. (489A) Flagellate sp. (VM1) Gloeocystis sp. (484A) 29 Haifa Bay HB5 HB4 HB2 HB1 Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 20 8 10 20 5 202 12 30 5 2857 675 1300 920 943 6515 800 925 18400 288 394 56 7220 548 2267 533 140 3340 1080 183 400 150 13 80 250 745 330 60 312 60 150 900 400 1200 120 263 100 500 1875 360 835 250 320 2571 857 195 495 400 1567 500 5 223440000 360848000 283328000 201552000 96368000 247152000 61180000 127194444 92112000 407613333 103664000 76775510 314422857 270497959 268128000 183540000 206285714 62624000 9778667 5446667 2909714 163 12 2846 5190 50 19467 1045 16 14 100 10 41333 100 5380 140 430 60 160 4 4 15 95 240 40 180 20 36 4 794 28 20 30 5 64 4 5 10 7 8 90 13 90 150 23 Qishon Chlorophyceae Oltmansiella sp. Oocystis borgei Oocystis sp. Oocystis sp. (1294) Oocystis sp. (1312) Oocystis sp. (486A) Oocystis sp. (687) Pediastrum simplex Scenedesmus acuminatus Scenedesmus abundans Scenedesmus acuminatus f. maximus Scenedesmus acuminatus var acuminatus Scenedesmus bicaudatus Scenedesmus bijuga Scenedesmus denticulatus Scenedesmus intermedius Scenedesmus magnus Scenedesmus opoliensis Scenedesmus ovalternus Scenedesmus ovalternus var. irregularis Scenedesmus planctonicus Scenedesmus quadricauda Scenedesmus tibiscensis Selenastrum sp. Stauridium tetras Tetraedron minimum Tetraedron trigonum Haifa Bay HB5 HB4 HB2 HB1 27 9 30 50 60 30 380 460 190 160 40 32 3620 23 8 320 40 530 40 230 80 80 30 720 40 40 40 80 320 680 5 2410 110 10 520 65 70 185 3 7 30 Prymnesiophyceae Braarudosphaera bigelowii 6 Unidentified Coccolithophorid (1502) Emiliania huxleyi # Prasinophyceae Pterosperma polygonum Pterosperma sp. (509A) Cryptophyceae Cryptomonad spp. Ciliates Mesodinium rubrum Microalgae<5µm Total counts Cells/L Hof Dado Taninim Alexander Yarqon Soreq Ashqelon Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26 22400 14 4240 8 4 4 6 4064000 910000 20 2 27 29 316667 20 13 114 40 3 24 6 23 10 20 7 10 13 33561600 34048000 8360000 3901333 3014667 3394667 2356000 5066667 1615000 27142857 1824000 3409143 5814000 12449524 11795200 11349333 7925714 340470630 417676432 291743897 205480053 99395713 250626319 63544801 138206533 93749050 447587556 105518765 84469346 320287430 283130355 280086819 197323076 214394211 151 נספח :2משך זמן הגרירות והנ"צ המדויקים של קווי הגרירות. נ.צ סיום נ.צ התחלה שעת סיום שעת התחלה עומק מ' מספר חזרה תאריך דיגום 31°44'.490N 31°48'.803N 08:45 07:15 20 חזרה 1 8.12.2014 34°34'.436E 34°36'.994E 31°48'.517N 31°44'.449N 34°36'.887E 34°34'.396E 31°44'.822N 31°49'.041N 34°34'.630E 34°37'.220E 31°48'.685N 31°44'.671N 34°36'.930E 34°34'.566E 31°46'.156N 31°50'.795N 34°30'.751E 34°33'.891E 31°50'.031N 31°45'.953N 34°33'.160E 34°30'.493E 31°47'.063N 31°51'.420N 34°31'.182E 34°34'.287E 31°50'.654N 31°47'.030N 34°33'.660E 34°30'.592E 31°45.950N 31°49.837N 34°27.862E 34°30.444E 31°49.724N 31°45.379N 34°30.352E 34°27.131E 31°45.501N 31°49.602N 34°27.261E 34°30.289E 31°49.842N 31°45.566N 34°30.314E 34°27.345E 31°44.698N 31°48.675N 34°24.844E 34°27.531E 31°48.917N 31°44.810N 10:50 00:30 02:30 35:13 04:15 :0020 05:22 10:20 12:30 00:15 02:15 15:00 05:17 09:20 23:00 01:00 05:12 01:14 03:18 35:20 08:50 11:00 22:45 00:45 13:30 35:15 152 20 20 20 40 40 40 40 60 60 60 60 80 80 חזרה 2 חזרה 3 חזרה 4 חזרה 1 חזרה 2 חזרה 3 חזרה 4 חזרה 1 חזרה 2 חזרה 3 חזרה 4 חזרה 1 חזרה 2 8.12.2014 8.12.2014 8.12.2014 8.12.2014 8.12.2014 8.12.2014 8.12.2014 19.11.2014 19.11.2014 19.11.2014 19.11.2014 19.11.2014 19.11.2014 19.11.2014 19.11.2014 5.11.2014 5.11.2014 5.11.2014 6.11.2014 5.11.2014 5.11.2014 5.11.2014 5.11.2014 14.12.2014 14.12.2014 14.12.2014 14.12.2014 3 חזרה 4 חזרה 1 חזרה 2 חזרה 3 חזרה 4 חזרה 1 חזרה 2 חזרה 3 חזרה 4 חזרה 1 חזרה 2 חזרה 3 חזרה 4 חזרה 80 80 100 100 100 100 120 120 120 120 400 400 400 400 01:18 15:20 09:10 11:20 35:23 01:50 13:50 16:00 05:19 25:21 12:50 15:20 25:18 21:10 153 04:19 45:21 10:40 12:50 01:05 03:20 15:20 17:30 35:20 55:22 14:20 16:50 19:55 22:40 34°24.662E 34°27.733E 31°49.104N 31°44.812N 34°27.827E 34°24.663E 31°44.903N 31°48.894N 34°24.699E 34°27.766E 31º48.478' N 31º44.687' N 34º26.218' E 34º23.390' E 31º44.133' N 31º48.348' N 34º23.037' E 34º26.232' E 31 48.486N 31 44.629N 34 26.305E 34 23.440E 31 44.336N 31 48.805N 34 23.163E 34 26.615E 31ͦ 47.430N 31 43.768N 34 24.173E 34 21.788E 31 43.209N 31 47.844N 34 21.534E 34 24.499E 31 47.662N 31 43.633N 34 24.171E 34 21.758E 31 44.305N 31 48.305N 34 22.011E 34 24.011E 31°55'.904N 31°52'.945N 34°22'.504E 34°20'.269E 31°51'.482N 31°55'.615N 34°19'.863E 34°22'.257E 31°55'.785N 31°51'.868N 34°22'.536E 34°20'.204E 31°51'.778N 31°55'.406N 34°20'.258E 34°22'.482E נספח -3מיני בע"ח על המצע שנדגמו בגרירות רשת )פרק - (5קובץ אלקטרוני. 154
© Copyright 2024