4 דוח ניטור 2013-14.cdr - חקר ימים ואגמים לישראל

‫תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון‬
‫דו”ח מדעי ל‪2013/14 -‬‬
‫ניטור שינויי אקלים‬
‫ניטור איכות מימי חופין‬
‫ניטור מגוון ביולוגי‬
‫התכנית ממומנת ע”י המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪ISRAE‬‬
‫‪L‬‬
‫מר‬
‫‪ISRAMAR‬‬
‫כז‬
‫ה מ י דע ה ימי‬
‫הל‬
‫א‬
‫דו”ח חיא"ל ‪H21/2015‬‬
‫‪INE DATA‬‬
‫‪AR‬‬
‫‪M‬‬
‫ומי‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל‬
‫‪ER‬‬
‫‪NT‬‬
‫‪CE‬‬
‫ומשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל‪2013/14-‬‬
‫חלק ‪ - III‬ניטור המגוון הביולוגי‬
‫עריכה‪ :‬איל רהב וברק חרות‬
‫תוכן‬
‫תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון‬
‫מבוא ומטרות )ברק חרות(‬
‫חלק ‪ - III‬ניטור המגוון הביולוגי‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫‪ .2‬אוכלוסיות המיקרואצות והחיידקים‬
‫‪ .3‬ניטור חי תוך המצע )הקרקעית(‬
‫‪ .4‬ניטור חי על המצע )הקרקעית(‬
‫‪ .5‬ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי‬
‫‪ .6‬סקרי רקע של שוניות סלעיות בים התיכון כבסיס לתכנית ניטור לאומית‬
‫‪ .7‬טקסונומיה מולקולרית )‪ (barcoding‬של המגוון הימי בישראל‬
‫‪ .8‬מאגר מידע ביו‪-‬גאוגרפי‬
‫יוני ‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ ‪Israel Oceanographic & Limnological Research Ltd.‬‬
‫תל‪-‬שקמונה‪ ,‬ת"ד ‪ ,8030‬חיפה ‪Tel-Shikmona, P.O.B. 8030, Haifa 31080‬‬
‫פקס ‪ Fax: 972-4-8511911 :‬טלפון ‪Tel: 972-4-8565200 :‬‬
‫‪http://www.ocean.org.il‬‬
‫תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון‬
‫דו"ח מדעי ל‪2013/14-‬‬
‫דו"ח חיא"ל ‪H21/2015‬‬
‫‪ ‬ניטור שינויי אקלים‬
‫‪ ‬ניטור איכות מימי החופין‬
‫‪ ‬ניטור מגוון ביולוגי‬
‫עורך הדו"ח ומנהל מדעי של תכנית הניטור – פרופ' ברק חרות‬
‫חוקרים שותפים‪:‬‬
‫ד"ר עדנה שפר‪ ,‬נורית גורדון‪ ,‬ד"ר אייל רהב‪ ,‬ד"ר נורית קרס‪ ,‬ד"ר ג'ק סילברמן‪ ,‬ד"ר איסק‬
‫גרטמן‪ ,‬ד"ר אלי ביטון‪ ,‬ד"ר עמית לרנר‪ ,‬טל עוזר‪ ,‬דב רוזן‪ ,‬ד"ר הדס לובינבסקי‪ ,‬ד"ר גדעון‬
‫טיבור‪ ,‬ד"ר משה תום‪ ,‬ד"ר גיל רילוב‪ ,‬ד"ר אלוארו ישראל‪ ,‬פרופ' בוקי רינקביץ‪.‬‬
‫צוות הניטור‪:‬‬
‫דיגום‪ ,‬בדיקות ועיבוד נתונים‪ :‬ירון גרטנר; כימיה‪ :‬אביב שכנאי‪ ,‬ד"ר יעל סגל‪ ,‬רחלי גל‪ ,‬מאיה‬
‫מרמורי‪ ,‬רון פאר‪ ,‬ד"ר אפרת שהם‪-‬פרידר; חי הקרקעית‪ :‬אוה מזרחי‪ ,‬מרוא בולוס‪ ,‬לורה גולן‪,‬‬
‫נרינה לנרט; חישה מרחוק‪ :‬ד"ר גדעון טיבור‪ ,‬לנא אשקר‪ ,‬יבגניה קריבנקו; השפעות ביולוגיות‪:‬‬
‫ד"ר יאנה יודקובסקי; אקולוגיה של החוף הרדוד‪ :‬ד"ר גיל רילוב‪ ,‬אוהד פלג‪ ,‬עפרת רווה‪ ,‬דר‬
‫גולומב‪ ,‬גידי לוי‪ ,‬אני ויצ'יץ‪ ,‬ניב דוויד‪ ,‬תמר גיא‪-‬חיים וארז ירוחם; בסיסי נתונים‪ :‬ד"ר איסק‬
‫גרטמן‪ ,‬יבגניה קריבנקו‪ ,‬אייל גרינגרס‪ ,‬ד"ר דפנה בן יוסף; ברקודינג‪ :‬ד"ר יעקב דואק‪ ,‬גיא פז;‬
‫תחנות ניטור רציף‪ :‬ד"ר אלי ביטון‪ ,‬לזר רסקין‪ ,‬טל עוזר‪ ,‬ד"ר עמית לרנר; צוות ים‪ :‬גדעון עמית‪,‬‬
‫אייל חנני‪ ,‬ארז חגי‪ ,‬מור סמואלסון‪ ,‬אלעד ישראלי )שפונגל(‪.‬‬
‫עזרה בדיגום משקעים אטמוספיריים‪ :‬איגודי ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל‪.‬‬
‫תכנית הניטור ממומנת ע"י‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫ובמימון חלקי ע"י משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫ניטור הנמלים והמעגנות מומן ע"י חיל הים‪/‬משרד הביטחון‬
‫שם הדו"ח לצורך ציטוט‪:‬‬
‫‪Herut B. and all scientific group of IOLR, National Institute of Oceanography (2015). The National Monitoring Program‬‬
‫‪of Israel's Mediterranean waters – Scientific Report for 2013/14, IOLR Report H21/2015.‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא ומטרות ‪ -‬תכנית הניטור הלאומית של ישראל בים התיכון‬
‫דו"ח זה מציג מידע על השפעות שינויי אקלים‪ ,‬איכות מימי החופין והמגוון הביולוגי בים התיכון של‬
‫ישראל בשנים ‪ .12013/14‬הדו"ח מתבסס על התוצאות של ניטור שינויי אקלים )המערכת‬
‫ההידרוגרפית(‪ ,‬ניטור זיהום הים ומקורותיו‪ ,‬ניטור המגוון הביולוגי ומחקרים נלווים‪ ,‬שהתבצעו ע"י‬
‫חוקרי המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה של "חקר ימים ואגמים לישראל" )חיא"ל( ושותפים נוספים‪.‬‬
‫הדו"ח מציג גם מגמות שינויים בזמן ובמרחב של מימי החופין והמגוון הביולוגי על סמך נתונים רב‪-‬‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫היעד הכוללני של הניטור הוא הערכת מצב הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת‬
‫החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית‪ ,‬ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית בעניין‬
‫מניעת זיהום הים‪ ,‬שמירה על המערכת האקולוגית‪ ,‬יישום האמנות הבינלאומיות הרלוונטיות‬
‫ותמיכה בקבלת החלטות על שימור‪ ,‬ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של ישראל ומשאביה‪.‬‬
‫תכנית הניטור מושתתת על עקרונות הביצוע הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫משימה שלטונית – מחויבות של המדינה‬
‫‪‬‬
‫ניטור רב‪-‬שנתי; בדיקות חוזרות באותם אתרים‬
‫‪‬‬
‫שיטות בדיקה אחידות‪ ,‬בנות השוואה‬
‫‪‬‬
‫התאמה למחויבויות באמנות בינלאומיות‬
‫‪‬‬
‫שמירת הנתונים ב"מרכז המידע הימי הלאומי"‬
‫‪‬‬
‫שקיפות‪ ,‬פתיחות ודיווח לציבור‬
‫תכנית הניטור כוללת את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור זיהום מימי החופין במתכות כבדות )מתבצע מאז ‪;(1978‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור ההזרמות של נוטריאנטים )חומרי דשן( וחלקיקים למימי החופין דרך נחלי החוף )החל מ‪-‬‬
‫‪;(1990‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור השטפים האטמוספיריים של נוטריאנטים ומתכות כבדות למימי החופין )החל מ‪;(1996-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור ריכוזי הנוטריאנטים באזור הרדוד )עד עומק ‪ 30‬מטר( של מימי החופין )החל מ‪;(2000-‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי סביבתי של מימי החופין מנתוני לוויינים )החל מ‪;(2005-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור סמנים להשפעות ביולוגיות של מזהמים )החל מ‪ ,2005-‬לא בוצע ב‪ 2006-‬בגלל חוסר מימון(;‬
‫‪‬‬
‫ניטור אוכלוסיית המיקרואצות באזור הרדוד )עד עומק ‪ 30‬מטר( של מימי החופין )החל‬
‫מ‪;(2000-‬‬
‫‪ 1‬בחלקים מסוימים נתוני ‪ 2014‬לא מלאים ויוצגו בדו"ח הבא‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור אוכלוסיות חי הקרקעית לאורך החוף )החל מ‪;(2005-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי )החל מסוף ‪;(2009‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור המגוון הביולוגי של מאקרו‪-‬פאונה )דגים וחסרי חוליות( על קרקע רכה )החל מ‪;(2014-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי החופין )החל מ‪;(2014-‬‬
‫‪‬‬
‫ניטור המערכת ההידרוגרפית להשפעות של שינויי אקלים )טמפרטורה‪ ,‬מליחות‪ ,‬חומציות‪,‬‬
‫נוטריאנטים‪ ,‬יצרנות ראשונית וחיידקית( )החל מ‪.(2014-‬‬
‫החל משנת ‪ 2000‬המכון מבצע עבור חיל הים ניטור שנתי של רמות הזיהום בנמלים ובמעגנות לאורך‬
‫חוף הים התיכון‪ ,‬במסגרת היישום של המלצות ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל באזור נחל הקישון‬
‫)"ועדת שמגר"(‪ .‬חלק מהבדיקות של תכנית ניטור זו מתבצע ע"י מעבדות של המכון הגיאולוגי ובמעבדה‬
‫בארה"ב‪ .‬הממצאים העיקריים של הניטור משולבים בדו"ח זה )באדיבות חיל הים‪/‬משרד הביטחון(‪.‬‬
‫בנוסף לתכנית הלאומית לניטור מימי החופין‪ ,‬המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה מבצע בדיקות תקופתיות‬
‫של זיהום הים גם במסגרת תכניות ניטור מקומיות באתרים בהם מסולקים לים שפכים ופסולת‬
‫)המתכונת של תכניות ניטור אלה נקבעת בהיתרי ההזרמה‪/‬סילוק הפסולת(‪ .‬כמו כן מתבצעים במכון‬
‫מחקרים שונים‪ ,‬שתוצאותיהם מהוות בסיס לפענוח ממצאי הניטור ולהכוונה של מתכונת הניטור‪.‬‬
‫הממצאים הרלוונטיים של תכניות הניטור המקומיות והמחקרים הנלווים לניטור משולבים בדו"ח זה‪.‬‬
‫הדו"ח כולל שלושה חלקים ושבעה נספחים‪ .‬בחלק ‪ I‬מוצגים עיקרי הממצאים הקשורים לשינויי אקלים‬
‫וההשפעות על המערכת ההידרוגרפית; בחלק ‪ II‬מוצגים עיקרי הממצאים על איכות מימי החופין‬
‫והמלצות הנובעות מהם; בחלק ‪ III‬מוצגים הממצאים הקשורים לניטור המגוון הביולוגי‪ .‬ניתוח‬
‫המגמות של שינויים בזמן ובמרחב באיכות מימי החופין מתבסס על כלל הנתונים הרב‪-‬שנתיים שנאספו‬
‫במסגרת תכנית הניטור‪.‬‬
‫הנתונים הגולמיים של הניטור נשמרים ב"מרכז המידע הימי הלאומי"‪ ,‬אשר מרכז‪ ,‬מתעד ומפיץ נתונים‬
‫ומידע על הסביבה הימית של ישראל‪ .‬במרכז המידע פותחו מערכות לטיפול בנתוני הניטור‪ ,‬המאפשרות‬
‫גישה קלה לנתונים ועיבודם למידע שימושי לצרכי ניהול סביבתי )‪ .(www.ocean.org.il‬כמו כן‪ ,‬הוקם‬
‫מרכז מידע ביו‪-‬גיאוגרפי והמרכז התשתיתי המדעי לקוד‪-‬הקווים של ‪molecular) DNA‬‬
‫‪ (barcoding‬של המגוון הימי בישראל כחלק מפרויקט ה‪ barcoding-‬העולמי‪ .‬מחקר זה נעשה על‪-‬ידי‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל ונעזר בטקסונומים מובילים בתחומם‪ .‬הקמת המרכז התשתיתי נעשית‬
‫בעזרת שני האוספים הלאומיים הביולוגיים הנמצאים באוניברסיטת תל‪-‬אביב ובאוניברסיטה העברית‬
‫)בהם יאוכסנו כל בעלי החיים עליהם נעשה המחקר( וכן בתשתית ‪) ISRAMAR‬מרכז המידע הימי‬
‫הלאומי בחיא"ל(‪ ,‬שבו יאוכסנו‪ ,‬יוצגו ויופצו התוצאות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון מרוכזת ע"י היחידה הארצית להגנת‬
‫הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ומהווה מרכיב של מערכת המינהל הסביבתי המופעלת ע"י‬
‫הממשלה‪ .‬חלק מנתוני הניטור מועבר באמצעות המשרד להגנת הסביבה למרכז של "תכנית הפעולה‬
‫לים התיכון" באתונה )‪ ,(MEDPOL‬אשר מנהל את הפעילות הבינלאומית לשמירת איכות הסביבה בים‬
‫התיכון במסגרת "אמנת ברצלונה"‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עלה הצורך בהרחבה משמעותית של תכנית הניטור הלאומית בים התיכון של ישראל‪,‬‬
‫עקב השינויים במשק המים והאנרגיה‪ ,‬לחצי הפיתוח לאורך החופים‪ ,‬הגידול במגוון ובהיקף הפעילויות‬
‫ותכניות הפיתוח באזור הכלכלי בלעדי של ישראל בים התיכון‪ ,‬ועקב מחויבויות המדינה לאמנות‬
‫בינלאומיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬על מנת שהתכנית תעמוד בדרישות ליישום "גישת המערכת האקולוגית"‬
‫)‪ ,Ecosystem Approach (EcAp‬שאומצה על‪-‬ידי מוסדות אמנת ברצלונה )ומיושמת ע"י תכנית‬
‫הפעולה לים התיכון )‪ (UNEP-MAP‬באמצעות ארגון ‪ (MEDPOL‬על בסיס הדירקטיבה הימית של‬
‫הקהילה האירופית )‪ ,(Marine Strategy Framework Directive, MSFD‬מתחייב להרחיב משמעותית‬
‫את תכנית הניטור הלאומית‪ .‬הרחבה זו והסדרת מנגנון המימון הממשלתי של תכנית הניטור הלאומית‬
‫חיוניות לשיפור התמיכה המדעית לניצול וניהול מושכל של הסביבה הימית של ישראל ומשאביה‪ .‬לצורך‬
‫הפעלת תכנית הניטור הלאומית ובכדי לאפשר את הערכת מצב הסביבה הימית בים התיכון של ישראל‬
‫ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות על שימור‪ ,‬ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית‬
‫ומשאביה‪ ,‬יש צורך במנגנון למימון האחזקה וההפעלה של התשתיות הדרושות לאיסוף שוטף של‬
‫נתונים ימיים‪ ,‬ובמימון ריכוז‪ ,‬תיעוד‪ ,‬שמירה‪ ,‬הפצה והנגשה של נתונים על הסביבה הימית של ישראל‬
‫באמצעות "מרכז המידע הימי הלאומי"‪ .‬הפעלת המרכז באה לענות על הדרישה הגוברת במדינה‬
‫לנתונים ומידע לצרכי תכנון‪ ,‬תפעול ובקרה של שימושים בסביבה הימית‪.‬‬
‫התכנית הרחבה תיתן מענה למטרות להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכת מצב הסביבה הימית בים התיכון של ישראל ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת‬
‫החלטות בהקשר להגנה על הסביבה הימית‪ ,‬ובכלל זה אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית‬
‫בעניין מניעת זיהום הים‪ ,‬שמירה על המערכת האקולוגית‪ ,‬יישום האמנות הבינלאומיות‬
‫הרלוונטיות‪ ,‬ותמיכה בקבלת החלטות על שימור‪ ,‬ניצול בר קיימא וניהול הסביבה הימית של ישראל‬
‫ומשאביה‪.‬‬
‫‪ .2‬שיפור הידע הקיים על הסביבה החופית והימית בישראל בראייה אסטרטגית של מתן מענה‬
‫למקבלי ההחלטות בנושאים הקשורים בניצולם‪ ,‬לצורך פיתוח תשתיות לאומיות תוך הקפדה על‬
‫ניצול בר‪-‬קיימא ושמירת הסביבה הימית‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז‪ ,‬תיעוד‪ ,‬שמירה והפצת נתונים על הסביבה הימית של ישראל באמצעות "מרכז המידע‬
‫הימי הלאומי" כדי להפיק מהנתונים מידע שימושי‪.‬‬
‫‪ .4‬יצירת בסיס מדעי וכלים אופרטיביים לצורך תמיכה בתהליכי קבלת החלטות בזמן אמת באירועי‬
‫קיצון כדוגמת זיהומים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫להלן שיוך פעילות הניטור לדסקריפטורים השונים של הדירקטיבה הימית של הקהילה האירופית‪.‬‬
‫מספר דסקריפטור‬
‫‪MSFD‬‬
‫‪ 8‬זיהום ים‬
‫‪ 9‬מזהמים בבע"ח‬
‫ימיים מסחריים‬
‫)בריאות הציבור(‬
‫‪ 8‬זיהום ים‬
‫‪ 5‬אאוטרופיקציה‬
‫‪ 8‬זיהום ים‬
‫‪ 5‬אאוטרופיקציה‬
‫‪ 8‬זיהום ים‬
‫‪ 5‬אאוטרופיקציה‬
‫במסגרת‬
‫דירקטיבת המים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫יעד ‪MSFD‬‬
‫פעילות במסגרת תכנית הניטור הלאומית‬
‫‪ 8‬ריכוזי מזהמים נמצאים‬
‫מתחת לסף המשפיע על‬
‫המערכת האקולוגית‪.‬‬
‫‪ 9‬מזהמים בדגי מאכל‬
‫ובחסרי חוליות מסחריים‬
‫לא חורגים מערכי ייחוס או‬
‫סטנדרטים מקובלים‪.‬‬
‫מדידת נורטריאנטים ואפיון מיקרואצות‬
‫‪ 8‬כנ"ל‪.‬‬
‫במימי החופין ושפכי נחלים‬
‫‪ 5‬האאוטרופיקציה‬
‫שמקורה בפעילות אנושית‬
‫מצומצמת לרמה‬
‫המינימלית שאינה גורמת‬
‫לאובדן מגוון המינים‪,‬‬
‫להריסה של בתי גידול‪,‬‬
‫פריחת אצות מזיקה או‬
‫שינויים בריכוז החמצן‬
‫בקרקעית‪.‬‬
‫כימות שטפים אטמוספיריים של מתכות‬
‫כנ"ל‬
‫ונוטריאנטים‬
‫בחינת סמנים ביולוגיים להשפעות מזהמים‬
‫כנ"ל‬
‫ניטור היצרנות הראשונית והחיידקית במימי‬
‫כנ"ל‬
‫החופין‬
‫ניטור חיידקי בחופי רחצה מוכרזים‬
‫אין חריגה מתקן ארצי‬
‫שנת התחלה‬
‫מדידת זיהום מימי החופין במתכות כבדות – ‪1978‬‬
‫סדימנטים‪ ,‬חומר מרף‪ ,‬בעלי חיים ימיים‬
‫‪1990‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2014‬‬
‫שנות ה‪70 -‬‬
‫‪ 1‬המגוון הביולוגי נשמר‪ .‬אפיון הרכב אוכלוסיית מיקרואצות במימי ‪2000‬‬
‫מצב בתי הגידול וקיומם החופין; כולל מינים בעלי פוטנציאל רעילות‬
‫נשמר ותפוצת ושפע המינים‬
‫השונים נמצאים בקו אחד‬
‫עם המצב הפיסיוגרפי‪,‬‬
‫והאקלימי‬
‫הגאוגרפי‬
‫האופיינים לאזור ולזמן‪.‬‬
‫‪ 2‬מינים זרים שהוכנסו‬
‫למערכת בשל פעילות‬
‫אנושית נשמרים ברמה‬
‫שאינה משנה את תפקוד‬
‫המערכת האקולוגית‬
‫אפיון הרכב אוכלוסיית חי תוך הקרקעית ‪2005‬‬
‫כנ"ל‬
‫במימי החופין‬
‫‪) 2009‬סוף(‬
‫אפיון חברות אקולוגיות בחוף הסלעי‬
‫כנ"ל‬
‫כנ"ל‬
‫כנ"ל‬
‫כנ"ל‬
‫‪2013‬‬
‫אפיון חברות אקולוגיות ברכסים תת‪-‬ימיים‬
‫עד עומק מים של ‪ 20‬מטר‬
‫אפיון מאקרו‪-‬פאונה )דגים וחסרי חוליות( על ‪2014‬‬
‫קרקעיות רכות‬
‫‪2012‬‬
‫ברקודינג‬
‫‪6‬‬
‫שינויים תמידיים הוצבו תחנות מטאו‪-‬הידרוגרפיות של מדידה חדרה‪1992 -‬‬
‫הידרוגרפיה ‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫אשקלון ‪2013 -‬‬
‫ההידרוגרפיים רציפה – חדרה‪ ,‬אשקלון‪ ,‬מפלס ים‬
‫בתנאים‬
‫ושינויי אקלים‬
‫אינם משפיעים לרעה על‬
‫המערכת האקולוגית‬
‫‪2014‬‬
‫הפלגת חתך מול חיפה‬
‫הידרוגרפיה כנ"ל‬
‫‪7‬‬
‫ושינויי אקלים‬
‫עבר‬
‫‪ 6‬שלמות קרקעית‪ 6 /‬שלמות קרקעית הים מעקב אחר שינויים סדימנטולוגיים בים סקרי‬
‫ממוקדים‬
‫נמצאת ברמה שמבטיחה רדוד )עד ‪ 100‬מטר עומק מים(‬
‫תהליכים‬
‫שהמבנה והתפקוד של‬
‫סדימנטולוגיים‬
‫האקולוגית‬
‫המערכת‬
‫נשמרים ואין השפעה ניכרת‬
‫על בתי הגידול‪ ,‬בדגש על‬
‫הבנתוס )קרקעית(‪.‬‬
‫• קליטת נתונים ימיים מגורמי האיסוף‪2001 ,‬‬
‫‪ MSFD and‬מרכז מידע ימי לאומי‬
‫בקרת איכותם‪ ,‬תיעודם ושמירתם בארכיון‪.‬‬
‫‪Directive‬‬
‫• ארגון הנתונים בבסיסי נתונים ברקודינג וביו‪-‬‬
‫‪2007/2/EC of‬‬
‫המאפשרים גישה נוחה לנתונים ושליפתם‪ ,‬גיאוגרפי החל ב‪-‬‬
‫‪the European‬‬
‫ו‪2013-‬‬
‫‪2010‬‬
‫עיבודם והצגתם לפי הצורך‪.‬‬
‫‪Parliament and‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫• הפעלת מאגר ביו‪-‬גיאוגרפי כולל ברקודינג‪.‬‬
‫‪of the‬‬
‫• הפעלה שוטפת של מודלים לחיזוי ימי‬
‫‪Council of 14‬‬
‫ובנית ארכיון של תוצאותיהן‪.‬‬
‫‪March 2007‬‬
‫• עיבודים סטטיסטיים של הנתונים והפקת‬
‫‪establishing an‬‬
‫מוצרי מידע בהתאם לצרכי המשתמשים‪.‬‬
‫‪Infrastructure‬‬
‫• קביעת סטנדרטים לאיסוף נתונים ימיים‪,‬‬
‫‪for Spatial‬‬
‫לבקרת איכות נתונים ולדוקומנטציה של‬
‫‪Information‬‬
‫מידע‪.‬‬
‫• הפצת נתונים ומידע בצורות שונות‪:‬‬
‫תדפיסים‪ ,‬דו"חות‪ ,‬תקליטורים‪ ,‬רשת‬
‫האינטרנט‪.‬‬
‫• קיום קשרים עם מרכזי מידע‬
‫אוקיאנוגרפיים בחו"ל והחלפת נתונים‬
‫ומידע‪.‬‬
‫• ייצוג ישראל ברשת הבינלאומית לחילופי‬
‫מידע אוקיאנוגרפי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תכנית הניטור הלאומית בים התיכון ל‪2013/14-‬‬
‫חלק ‪ - III‬ניטור המגוון הביולוגי‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫במהלך מאה ושבעים השנים האחרונות חלו שינויים פיזיקו‪-‬כימיים וביוטיים שונים לאורכו של החוף‬
‫הישראלי של הים התיכון‪ ,‬חלקם בגלל גורמים טבעיים‪ ,‬חלקם אינם מזוהים‪ ,‬ובעיקר מעשה ידי האדם‪.‬‬
‫בין הגורמים האנושיים ניתן למנות את השלכות שינויי האקלים‪ ,‬בנייתו והרחבתו ההדרגתית של סכר‬
‫אסואן )וסכרים נוספים במערכת הנילוס(‪ ,‬פתיחתה והרחבתה ההדרגתית של תעלת סואץ‪ ,‬תהליך‬
‫הפיתוח והעיור של שפלת החוף עם התעבורה הימית הנלווית אליו‪ ,‬וכן התפתחות הדייג הישראלי‪ .‬לכל‬
‫אלה מצטרפים ניצול אוצרות הטבע הנמצאים לאורך החוף ובים העמוק‪ ,‬התפלת מי ים וקידוחי דלק‪/‬גז‪.‬‬
‫כל אלה תורמים לרווחת האדם‪ ,‬אך בה בעת הביאו איתם השפעות על איכות מימי החופין וכן שינויים‬
‫דרמטיים בהרכב ובמגוון המינים של החברות הביוטיות לאורך החוף‪.‬‬
‫בשני העשורים האחרונים חיא"ל עוסקת באינטנסיביות גדלה והולכת בניטור הביוטה לאורך החוף‬
‫הישראלי של הים התיכון הן במסגרת הניטור הלאומי והן במסגרות של סקרים ייעודיים הקשורים‬
‫בפיתוח המים הכלכליים של ישראל‪ .‬כך נדגמות חברות ביוטיות קרקעיות על מצע רך וקשה וחברות‬
‫פלנקטוניות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפתחת חיא"ל משנת ‪ 2012‬שני כלים מחקריים ושימושיים כאחד ומטרתם לייעל‬
‫את הניטור והאנליזה שלו כלהלן‪:‬‬
‫א( הגדרת מין הפרטים הנדגמים היא מדד מפתח בתיאור הרכב ומגוון המינים‪ .‬הגדרה זו דורשת‬
‫מומחיות שאינה זמינה בישראל לגבי כל קבוצת מינים‪ ,‬וודאי שאינה זמינה על בסיס של דיגום שגרתי‬
‫לאורך זמן‪ .‬הטקסונומיה המולקולרית או בשמה המוכר ברקודינג היא כלי מחקרי חדש המבוסס על‬
‫רצפי דנ"א ספציפיים כמדד לזיהוי מינים ואוכלוסיות‪ .‬חשיבותה המחקרית של השיטה גדולה וחורגת‬
‫בהרבה מן ההקשר הנוכחי המצומצם של הניטור ולא נדון בה כעת‪ .‬בהקשר הנוכחי‪ ,‬היא מאפשרת זיהוי‬
‫מהיר ומדויק של מינים שאינו דורש מיומנות טקסונומית קלאסית ומסייעת להתגבר על הקושי בהגדרה‬
‫שגרתית של פרטים נדגמים‪ .‬לכן מתבצע בחיא"ל פרויקט בירקוד מיני החוף הישראלי‪ ,‬ולשם כך הוקם‬
‫מאגר מידע במסגרת מרכז המידע הימי הלאומי ‪.‬‬
‫ב( מעקב ארוך טווח אחר שינויים בהרכב חברות החי ומגוון המינים בהן‪ ,‬בסביבת חיים נתונה בתחום‬
‫הגאוגרפי של החוף הישראלי וסביבתו הקרובה‪ ,‬דורשים כלי לריכוז הנתונים‪ ,‬כולל נתוני עבר ואלה‬
‫שייאספו בעתיד‪ .‬כלי כזה יאפשר השוואה ארוכת טווח של הרכב ומגוון המינים‪ ,‬ובכך יינתן קנה מידה‬
‫מגובה זמן לעוצמת השינוי בהרכב ובמגוון ולמהירות היווצרותו‪ .‬לכן נבנה בחיא"ל מאגר מידע ממוחשב‬
‫של נתוני הדיגום ההיסטורי והעכשווי שיתעדכן עם כל נתון עתידי )מאגר מידע ביו‪-‬גיאוגרפי(‪ .‬למאגר‬
‫גם יכולות אנליטיות שיאפשרו זיהוי וניתוח מגמות ושינויים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬שלושת המרכיבים שתוארו בהקדמה‪ ,‬ניטור ביוטי תקופתי‪ ,‬שנתי או אחת לכמה שנים בכל‬
‫סביבות החיים הימיות‪-‬ים תיכוניות של ישראל‪ ,‬מאגר מידע בעל יכולות אנליטיות ושילוב של יכולות‬
‫הגדרה מולקולרית ומורפולוגית נותנים מענה לסוגיית הניטור הביוטי שהוא מרכיב חיוני בכל ניטור‬
‫סביבתי‪ .‬תיאור מפורט של כל אחד מן המרכיבים מופיע בסעיפים הבאים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫להלן מיפוי של שיוך פעילות ניטור המגוון הביולוגי במסגרת התכנית הלאומית לדסקריפטורים‬
‫השונים של הדירקטיבה הימית של הקהילה האירופית )‪.(MSFD‬‬
‫מספר דסקריפטור‬
‫‪MSFD‬‬
‫‪ 1‬המגוון הביולוגי נשמר‪ .‬מצב הרכב אוכלוסיית מיקרואצות במימי ‪2000‬‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫בתי הגידול וקיומם נשמר החופין; מינים בעלי פוטנציאל רעילות‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫יעד ‪MSFD‬‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫‪ 1‬מגוון ביולוגי‬
‫‪ 2‬מינים פולשים‬
‫ותפוצת ושפע המינים השונים‬
‫נמצאים בקו אחד עם המצב‬
‫הפיסיוגרפי‪ ,‬הגאוגרפי והאקלימי‬
‫האופיינים לאזור ולזמן‪.‬‬
‫‪ 2‬מינים זרים שהוכנסו למערכת‬
‫בשל פעילות אנושית נשמרים‬
‫ברמה שאינה משנה את תפקוד‬
‫המערכת האקולוגית‬
‫כנ"ל‬
‫כנ"ל‬
‫כנ"ל‬
‫כנ"ל‬
‫כנ"ל‬
‫פעילות במסגרת תכנית הניטור הלאומית‬
‫שנת התחלה‬
‫הרכב אוכלוסיית חי תוך הקרקעית במימי ‪2005‬‬
‫החופין‬
‫‪) 2009‬סוף(‬
‫חברות אקולוגיות בחוף הסלעי‬
‫פיילוט חברות אקולוגיות ברכסים תת‪-‬ימיים ‪2013‬‬
‫עד עומק מים של ‪ 20‬מטר‬
‫מאקרו‪-‬פאונה )דגים וחסרי חוליות( על ‪2014‬‬
‫קרקעיות רכות‬
‫‪2012‬‬
‫ברקודינג‪ ,‬מרכז מידע ימי לאומי‬
‫‪9‬‬
‫‪ .2‬אוכלוסיות פיטופלנקטון וחיידקים פלנקטונים‪2014-2002 ,‬‬
‫תקציר‬
‫מעקב אחר תפוצת פיטופלנקון‪ ,‬חיידקים הטרוטרופים וכן מדידות יצרנות חיידקית וראשונית נבדקו‬
‫בשנים ‪ 2013-2014‬בתחנת מדידה קבועה בחוף שקמונה אחת לשבועיים‪ ,‬ולאורך החוף בשנת ‪2014‬‬
‫)סה"כ כ‪ 32 -‬תחנות(‪ .‬כך יתאפשר מעקב עונתי ורב שנתי אחר אוכלוסיות בבסיס שרשרת המזון‪,‬‬
‫כמוצג לראשונה במסגרת דו"ח זה‪.‬‬
‫אולטרא‪-‬פיטופלנקטון היוו את קבוצת האצות הדומיננטית לאורך החוף‪ ,‬בדומה למי השטח בים‬
‫הפתוח‪ ,‬אולם בריכוזים גדולים יותר‪ .‬בהתאמה‪ ,‬ערכי היצרנות הראשונית היו גבוהים מאלה הנמדדים‬
‫דרך קבע בים הפתוח‪ .‬הפיזור המרחבי של כלל מיני האצות ירד בהדרגה מתחנות הדיגום בדרום‬
‫וצפונה‪ ,‬והוכתב בעיקר על ידי ציאנובקטריה מסוג ‪ Synechococcus‬ואצות בעלות גרעין תא מוגדר‬
‫)בעיקר אצות צורניות(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לא נמצא דפוס מרחבי דומה בחיידקים הטרוטרופים‪.‬גמו כן‪,‬‬
‫נמצאו מספר מיני צורניות ודינופלגלטים בעלי פוטנציאל לרעילות‪ ,‬אולם אלה לא היו במספרים‬
‫גבוהים‪.‬‬
‫בתחנת הדיגום בחוף שיקמונה )חיפה( בה נערכו דיגומים תדירים‪ ,‬ניכרו שינויים עונתיים ברורים עם‬
‫מקסימום ביומסה אצתית וקצבי פעילות בחורף‪ ,‬זאת לעומת החיידקים ההטרוטרופים ששלטו‬
‫בימות הקיץ כאשר נמדדו מיעוט נוטראנטים‪.‬‬
‫‪ 2.1‬אולטרא‪-‬פיטופלנקטון וחיידקים הטרוטרופים – שכיחות וקצבי יצרנות‬
‫החל משנת ‪ 2013‬החל ניטור של אוכלוסיות אולטרא‪-‬פיטופלנקטון‪ ,‬חיידקים הטרוטרופים וקצבי‬
‫יצרנות ראשונית וחיידקית במימי החופין של ישראל הן לאורכו )איורים ‪ (3-ab1‬והן ברזולוציה גבוהה‬
‫)‪ 1-5‬דיגומים בחודש( בחוף שיקמונה )איורים ‪ .(4-5‬ספירות החיידקים נעשו עם ‪Flow-cytometer‬‬
‫)‪ (Attune® Acoustic Focusing Flow Cytometer, Applied Biosystems‬ומדידות היצרנות נעשו‬
‫בשיטות רדיואיזוטופיות )‪ NaH14CO3‬עבור יצרנות ראשונית ו‪ 3H-leucine -‬עבור יצרנות חיידקית(‪.‬‬
‫מטרת הדיגומים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הנה לבסס ערכי רקע עבור היצרנות ושכיחות מיקרואורגניזמים המהווים‬
‫את בסיס שרשרת המזון ואחראים להטמעה ומחזור רוב חומרי ההזנה במימי החופין‪.‬‬
‫‪ 2.1.1‬ריכוז אולטרא‪-‬פיטופלנקטון וחיידקים הטרוטרופים לאורך החוף‬
‫במהלך חודש אוגוסט ‪ 2014‬התבצע דיגום לאורך חופי ישראל מול מוצאי נחלים‪ .‬בכל אזור דיגום נלקחו‬
‫מי השטח )‪ 0.5‬מ'( בארבע תחנות בגרדיאנט החל מתחנה בעלת קרקעית רדודה )‪ 6-7‬מ' וקרוב ככל הניתן‬
‫למוצא הנחל( ועד תחנה מערבית ורחוקה בעלת קרקעית עמוקה יותר )כ‪ 30 -‬מ'(‪ .‬בקטריות כחוליות‬
‫מהסוג ‪ Synechococcus‬היוו את חלק הארי מכלל מיני האולטרא‪-‬פיטופלנקטון לאורך כל תחנות‬
‫הדיגום )‪ 20000- 150000‬תאים במ"ל( ואחריהן ‪ 6000- 80000) Prochlorococcus‬תאים במ"ל( )איור‬
‫‪ ,(1b‬זאת בדומה לדיגומים משנים שעברו בעזרת אנליזות מיקרוסקופיות )ראה\י חלק ‪ .(2.2‬לעומתם‪,‬‬
‫ריכוז תאים אאוקריוטים קטנים )בעלי גרעין תא מוגדר( היה על פי רוב נמוך יותר )עד ‪ 3000‬תאים‬
‫‪10‬‬
‫במ"ל(‪ .‬מדידות ‪ Prochlorococcus‬הראו כי הנ"ל מפוזר במדרג לאורך החוף מדרום לצפון עם מיעוט‬
‫יחסי בתאים בתחנות הדיגום הדרומיות ועליה הדרגתית צפונה )איור ‪ .(1b‬לעומת זאת‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪ Synechococcus‬וה‪ eukaryotes -‬לא הראו פיזור אחיד לאורך החוף ונראה כי היו יותר מושפעים‬
‫מתהליכים מקומיים כגון הזרמות או העשרה מקומית‪ .‬ייתכן כי הבדלים אלה נובעים ממינים שונים‬
‫באותה הקבוצה בעלי יכולת צריכת נוטריאנטים והתמודדות עם גורמים ביוטים ואביוטים שונים‬
‫לאורך החוף‪ .‬עבודה מעין זו‪ ,‬המוצגת בדו"ח זה‪ ,‬נעשה לראשונה לאורך החוף הישראלי ויש להמשיך‬
‫ולראות האם היא חוזרת בדיגומים עתידיים ולהבין את טיבה‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את תפוצת המינים האולטרא‪-‬פלנקטונים ממזרח למערב‪ Synechococcus ,‬הראו מגמה‬
‫של ירידה כללית ככל שמתרחקים מהחוף בפקטור של ‪ 10‬לערך )איור ‪ ,(3‬בדומה לריכוזי הכלורופיל‬
‫שהראו ירידה אף הם )איור ‪ .(6‬בקטריות הטרוטרופיות היו שכיחות מאוד לאורך כל החוף )‪200000-‬‬
‫‪ 800000‬תאים במ"ל( והיוו סדר גודל אחד גדול יותר מאשר אולטרא‪-‬פיטופלנקטון )איור ‪ .(1b‬בדומה ל‬
‫‪ ,Synechococcus‬גם מספר הבקטריות ההטרוטרופיות הראה מגמה של ירידה בריכוז ככל שמתרחקים‬
‫מהחוף )איור ‪ .(3‬ככלל‪ ,‬מספר התאים כפי שנמדדו ב ‪ Flow-cytometer‬היו גבוהים מהריכוזים‬
‫המתקבלים בים הפתוח‪ ,‬ככל הנראה בגלל הקרבה לחוף‪ ,‬לנחלים ולהעשרות אנטרופוגניות שונות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ריכוזים אלה אינם גבוהים ביחס לאזורים חופיים אחרים המוגדרים כאאוטרופים כדוגמת הים‬
‫האדריאטי )‪.(Šantić et al. 2013‬‬
‫‪ 2.1.2‬יצרנות ראשונית וחיידקית לאורך החוף‬
‫ערכי היצרנות הראשונית )‪ (PP‬הגבוהים ביותר שנמדדו בסקר זה נמצאו באשקלון )‪(8.5 µg C L-1 d-1‬‬
‫וירדו בהדרגתיות לכיוון צפון ) חוף דדו‪) (2.5 µg C L-1 d-1 ,‬איור ‪ .(2‬בדומה לריכוזי הכלורופיל‪ ,‬גם‬
‫‪ PP‬היה גבוה יותר ליד החוף וירד לכיוון הים הפתוח )איור ‪ .(3‬כמו כן‪ ,‬ערכי יצרנות חיידקית )‪(BP‬‬
‫יחסית נמוכים נמצאו במוצא נחל פולג )‪ (2 µg C L-1 d-1‬וגבוהים במיוחד בשורק )‪(14 µg C L-1 d-1‬‬
‫)איור ‪ (2‬ובקרבת החוף )איור ‪ .(3‬להבדיל מדוגמאות שנאספות בים הפתוח בהן ערכי היצרנות הראשונית‬
‫גבוהים בדר"כ מהיצרנות החיידקית )‪ ,(Siokou-Frangou et al. 2010‬באוגוסט ‪ 2014‬הקצבים‬
‫שהתקבלו היו באותו סדר גודל ועם פיזור מרחבי יחסית דומה )איור ‪ .(2‬דבר זה עשוי להצביע על התלות‬
‫החזקה בין האוטוטרופים והטרוטרופים במערכת החופית וכן על חשיבותם של האחרונים במים‬
‫החופיים של ישראל‪ .‬שלא במפתיע‪ ,‬ערכי היצרנות הראשונית והחיידקית שהתקבלו מהלך אוגוסט ‪2014‬‬
‫לאורך החוף היו גבוהים מאלה הנמדדים על פי רוב בפני השטח באגן הלבנט האוליגוטרופי )‪Siokou-‬‬
‫‪ ,(Frangou et al. 2010‬אולם אלה אינם חורגים משמעותית מאזורים חופיים אחרים בעולם כדוגמת‬
‫ים סרגסו )‪ .(Lomas et al. 2013‬הסיבה לכך יכולה להיות תלויית נוטריאנטים שנמצאים בחסר רב‬
‫יותר בים הפתוח‪ ,‬הבדל במיני הציאנובקטריות ועוד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 2.1.3‬הדינמיקה העונתית בכלורופיל‪ ,‬חיידקים הטרוטרופים ויצרנות בחוף שיקמונה‬
‫מי חוף שיקמונה נדגמו כסביבת מודל למים חופיים אוליגוטרופים )עניי נוטריאנטים( למעקב ברזולוציה‬
‫גבוהה )בסיס שבועי‪ /‬חודשי( אחר דינמיקה של אוטוטרופים והטרוטרופים )ריכוז ויצרנות‪ ,‬איור ‪.(4‬‬
‫דיגומים אלה כללו פרקציונציה של כלורופיל ויצרנות ראשונית כך שיבטאו את תרומת הפיקו‪-‬‬
‫פיטופלנקטון ו‪/‬או הננופיטופלנקטון )‪ 0.2-3 µm‬ו‪ 3 µm -‬בהתאמה(‪.‬‬
‫פיקו‪-‬פיטופלנקטון היו דומיננטים לאורך כל השנה ובעיקר בחודשי הקיץ )‪ ,(>80 %‬בשעה שננו‪-‬פלנקטון‬
‫היווה את עיקר הביומסה האוטוטרופית בחורף )‪ 70%‬מהכלורופיל‪ ,‬איור ‪ .(4‬בהתאמה‪ ,‬יצרנות ראשונית‬
‫על ידי פיקו‪-‬פיטופלנקטון היוותה כ‪ 75 -‬אחוזים מכלל היצרנות הראשונית בקיץ ורק כ‪ 50% -‬בחורף‬
‫)איור ‪ .(4‬השינויים העונתיים באוכלוסיית האוטוטרופים מראים כי סביבת מי החוף דינמית הרבה‬
‫יותר מאשר הים הפתוח שבו פיקו‪-‬פיטופלנקטון דומיננטים במשך רוב חודשי השנה )למשל ‪Denis et‬‬
‫‪ ,(al. 2010‬להוציא פריחות אביב קצרות‪.‬‬
‫הדינמיקה בריכוז חיידקים הטרוטרופים והאקטיביות שלהם אף היא הראתה שינויים עונתיים במי‬
‫חוף שיקמונה עם מקסימום בקיץ‪ /‬אביב ומינימום בסתו‪ /‬חורף )איור ‪ .(5‬ככל הנראה‪ ,‬כאשר תנאי‬
‫הסביבה קשים )מיעוט נוטריאנטים בעיקר(‪ ,‬לחיידקים הטרוטרופים יתרון סלקטיבי על פני אורגניזמים‬
‫אחרים‪ ,‬דבר שמתבטא בריכוזם הגבוה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בשעה שריכוז החיידקים במים החופיים דומה לזה‬
‫שנמדד באגן הלבנט דרך קבע )‪ ,(Pulido-Villena et al. 2012‬הפעילות החיידקית הייתה גבוהה מעט‪.‬‬
‫הסבר אפשרי הוא טמפרטורת המים היחסית חמה במים החופיים שעשויה להעלות קצבי יצרנות‬
‫ומטאבוליזם חיידקי בכלל )‪.(Shiah & Ducklow 1994‬‬
‫איור ‪ :1a‬מיקום תחנות הניטור לאורך חוף הים התיכון של ישראל ובשפכי נחלי החוף‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫איור ‪ :1b‬תפוצת פיקו‪-‬פיטופלנקטון וחיידקים הטרוטרופים )‪ (cells/mL‬בפני השטח לאורך חוף הים התיכון של ישראל באוגוסט ‪ .2014‬ציר ה‪ Y -‬שונה בין‬
‫הגרפים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫איור ‪ :2‬ערכי יצרנות חיידקית )שמאל( וראשונית )ימין( )‪ (µg C L-1 d-1‬בפני השטח לאורך חוף הים‬
‫התיכון של ישראל באוגוסט ‪.2014‬‬
‫‪14‬‬
‫איור ‪ :3‬התלות בין ריכוז בקטריות )אוטוטרופי או הטרוטרופי‪ ,‬נקודות לבנות( ויצרנות )ראשונית או‬
‫חיידקית‪ ,‬נקודות אדומות( לבין המרחק מהחוף )ככל שרדוד יותר התחנה מזרחית יותר וקרובה‬
‫לחוף(‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫איור ‪ :4‬שינויים עונתיים בריכוז כלורופיל )‪ (A‬ויצרנות ראשונית )‪ (B‬במי חוף שיקמונה )חיפה(‪ .‬דוגמאות המים‬
‫סוננו ע"ג פילטר ‪ 0.7 µm‬ו‪ .3µm -‬ההפרש בין הערכים שהתקבלו )‪ ,0.7-3 µm‬נקודות אפורות( מייצג את‬
‫תרומתם של הפיקו‪-‬פיטופלנקטון בעוד שהערכים שהתקבלו ע"ג הפלטר ‪ 3µm‬מייצג תרומתם של ננו‪-‬‬
‫פיטופלנקטון ומיקרו‪-‬פיטופלנקטון )‪ ,>3 µm‬נקודות אדומות(‪.‬‬
‫איור ‪ :5‬שינויים רב שנתיים בריכוז חיידקים הטרוטרופים )‪ (A‬ויצרנות חיידקית )‪ (B‬במי חוף שיקמונה )חיפה(‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 2.2‬הרכב אוכלוסיית הננו ומיקרופיקופלנקטון‬
‫זיהוי טקסונומי של אוכלוסיות מיקרופיטופלנקטון נעשה ב‪ 4-‬תחנות במפרץ חיפה )משפך הקישון לים הפתוח(‬
‫וב‪ 12-‬תחנות לאורך החוף בין ראש כרמל לאשקלון‪ ,‬בעומק מים של כ‪ 6 -‬ו‪ 30 -‬מטר )מול חוף דדו‪ ,‬נחל תנינים‪,‬‬
‫נחל אלכסנדר‪ ,‬נחל ירקון‪ ,‬נחל שורק ואשקלון(‪.‬‬
‫האצות סווגו לשתי קבוצות גודל‪ .1 :‬אצות קטנות מ‪ 5m-‬כללו בתוכן את הפיקופלנקטון‪ ,‬שחולק בדו"ח לשתי‬
‫קבוצות‪ :‬א‪ .‬בקטריות כחוליות חד‪-‬תאיות מהסוג ‪ .Synechococcus‬ב‪ .‬אצות אאוקריוטיות קטנות מ ‪5m-‬‬
‫)ישנה חפיפה עם הספירות שתוארו לעיל(‪ .2 ,‬אצות גדולות מ‪ 5m-‬שכללו את הננופלנקטון והמיקרופלנקטון‬
‫ובהם הדינופלגלטים והצורניות‪ ,‬ובנוסף פלגלטים מקבוצות שונות‪.‬‬
‫ריכוז התאים‪ ,‬הביומסה וריכוז הכלורופיל היו הגבוהים ביותר במפרץ חיפה בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה‪,‬‬
‫ונמצאו בירידה עם ההתרחקות מפתח הקישון לעבר המים העמוקים )איורים ‪ .(6-7‬הביומסה הגבוהה יחסית‬
‫בפתח הקישון נבעה בעיקר מביומסה גבוהה של דינופלגלטים )איור ‪ .(8‬בהשוואה לדיגום ‪ ,2012‬נמצאה ירידה‬
‫בריכוז הכלורופיל ובביומסה הכללית בכל התחנות במפרץ )איור ‪ ,(9‬ובמקביל הייתה עלייה באינדקס השונות‬
‫)להוציא תחנה ‪) (HB2‬איור ‪ .(10‬כמו בשנים קודמות נמצא הבדל מובהק בהתפלגות המינים בין תחנת פתח‬
‫הקישון והתחנה הסמוכה לה ובין התחנות במים העמוקים יותר במפרץ חיפה )איור ‪ .(11‬לאורך החוף נמצאה‬
‫עלייה בביומסה ובריכוז הכלורופיל בחלק מהתחנות ועלייה גדולה במיוחד בתחנת אלכסנדר‪ ,‬במים הרדודים‬
‫)איור ‪ .(9‬במרבית התחנות לאורך החוף הייתה ירידה במספר המינים ובאינדקס השונות בהשוואה לדיגום ‪2012‬‬
‫)איורים ‪ .(10,12‬מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו במגוון גדול‪ ,‬ובדרך כלל בריכוז נמוך במפרץ חיפה‬
‫ולאורך החוף )נספח ‪ .(1‬במפרץ חיפה ובתחנת חוף דדו נמצא ריכוז עולה של מיני ‪ Dinophysis spp.‬בעלי‬
‫פוטנציאל טוקסי‪ ,‬ואילו לאורך החוף נמדדה עלייה בריכוז המינים ‪ Ostreopsis siamensis‬ו‪-‬‬
‫‪ ,Gymnodiniumcf. catenatum‬שהופיע עד כה במפרץ חיפה בלבד‪ ,‬ולראשונה גם בתחנות הדרומיות לאורך‬
‫החוף‪.‬‬
‫‪Deep H26‬‬
‫‪Shallow H29‬‬
‫‪Deep H21‬‬
‫‪Shallow H18‬‬
‫‪Deep H14‬‬
‫‪Shallow H17‬‬
‫‪Deep H9‬‬
‫‪Shallow H12‬‬
‫‪Deep H5‬‬
‫‪Shallow H8‬‬
‫‪Deep H1‬‬
‫‪Shallow H4‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪17‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Hof Dado Taninnim Alexander‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Millions cells/L‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫איור ‪ :6‬התפלגות ריכוז כלל תאי המיקרואצות‪ ,‬במי שטח במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף )במים רדודים‬
‫ובמים עמוקים ‪ 30 -‬מ'( באוגוסט ‪.2012-2013‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪Dinoflagellates‬‬
‫‪Diatoms‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Microalgae<5µm‬‬
‫‪Synechococcus sp.1‬‬
‫‪Synechococcus sp.2‬‬
‫איור ‪ :7‬התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון וריכוז הכלורופיל בתחנות מפרץ חיפה‪ ,‬כולל תחנת פתח‬
‫הקישון בהשוואה עם ממוצעי התחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף באוגוסט ‪.2013‬‬
‫)‪Chl a (µg/L‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪Biomass‬‬
‫‪800‬‬
‫‪Chla‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫תחנות‬
‫רדודות‬
‫תחנות‬
‫עמוקות‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB1‬‬
‫ממוצע אורך ממוצע אורך‬
‫החוף‬
‫החוף‬
‫‪HB5‬‬
‫‪HB4‬‬
‫פתח נמל‬
‫קישון‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫איור ‪ :8‬התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון מהקבוצות השונות במפרץ חיפה באוגוסט ‪.2013‬‬
‫‪Biomass‬‬
‫)‪(µgC/L‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪300‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪200‬‬
‫‪Biomass‬‬
‫)‪(µgC/L‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪800‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Deep H26‬‬
‫‪Shallow H29‬‬
‫‪Deep H21‬‬
‫‪Shallow H18‬‬
‫‪Deep H14‬‬
‫‪Shallow H17‬‬
‫‪Deep H9‬‬
‫‪Shallow H12‬‬
‫‪Deep H5‬‬
‫‪Shallow H8‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪Deep H1‬‬
‫‪Shallow H4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪Hof Dado‬‬
‫‪18‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Taninim‬‬
‫‪400‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫איור ‪ :9‬התפלגות הביומסה בתחנות השונות בשנים‬
‫‪Diversity Index‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪Shallow‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪Shallow‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪Shallow‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪Shallow‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪Shallow‬‬
‫‪Deep H1‬‬
‫‪Shallow H4‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Taninim ‬‬
‫‪Hof Dado‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪2003‬‬
‫איור ‪ :10‬אינדקס השונות במי שטח התחנות במפרץ חיפה ולאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים ‪ 30 -‬מ'(‬
‫בשנים ‪.2003-2013‬‬
‫איור ‪ :11‬אנליזה היררכיאלית של מגוון המינים במי שטח במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף )במים רדודים‬
‫ובמים עמוקים ‪ 30 -‬מ'( באוגוסט ‪.2013‬‬
‫‪19‬‬
‫‪Species No.‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪Deep H26‬‬
‫‪Shallow H29‬‬
‫‪Deep H21‬‬
‫‪Shallow H18‬‬
‫‪Deep H14‬‬
‫‪Shallow H17‬‬
‫‪Deep H9‬‬
‫‪Shallow H12‬‬
‫‪Deep H5‬‬
‫‪Shallow H8‬‬
‫‪Deep H1‬‬
‫‪Shallow H4‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫איור ‪ :12‬מספר המינים במי שטח התחנות במפרץ חיפה ולאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים ‪ 30 -‬מ'(‬
‫בשנים ‪.2003-2013‬‬
‫‪ 2.2.1‬אצות במפרץ חיפה – מפרץ חיפה נחשב שנים לאזור מזוהם‪ ,‬ומכאן עשוי להיות קרקע פורה להתבססות‬
‫מיני אצות וחיידקים שונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬נעשה זה מספר שנים מעקב אחר התפוצה והביומסה של מיני‬
‫מיקרופיטופלנקטון‪ -‬מיני אצות דומיננטים במים מועשרים מעין אלה‪ .‬ריכוז התאים בפתח נמל הקישון ובתחנה‬
‫הסמוכה לו היה גבוה יחסית לתחנות המפרץ האחרות )איור ‪ .(6‬בהשוואה ל ‪ ,2012‬ריכוז תאי האצות הכללי‬
‫היהנמוך ‪ ,‬בעיקר הודות לירידה בריכוז בקטריות כחוליות חד תאיות משני המינים ‪Synechococcus‬‬
‫)‪) sp.(1)&(2‬איור ‪ .(13‬ככלל‪ ,‬ריכוז התאים הכללי הלך וירד עם ההתרחקות מהמים הרדודים לעבר עומק‬
‫המפרץ )איור ‪ .(6‬המין )‪ ,Synechococcus sp. (1‬השכיח בכל הדיגומים במפרץ חיפה ולאורך החוף‪ ,‬היווה מרכיב‬
‫מרכזי בריכוז הפיטופלנקטון ושיעורו באחוזים נמצא בעלייה מפתח הקישון לכיוון המים העמוקים שבמפרץ‬
‫)איור ‪ ,(14‬כפי שנמצא בדיגומים קודמים‪ .‬בתחנות ‪ ,HB4-HB1‬היוותה בקטריה כחולית זו ‪ 97%±1‬מריכוז‬
‫התאים הכללי‪ -‬בדומה למים העמוקים לאורך החוף‪ .‬הבקטריה הכחולית מהמין )‪,Synechococcus sp. (2‬‬
‫איפיינה כמו בשנים קודמות בעיקר את תחנת פתח הקישון‪ ,‬וריכוזה ירד יחסית לשנה קודמת לכ‪ 18% -‬מריכוז‬
‫התאים הכללי )איורים ‪.(8,14‬‬
‫בפתח הקישון ביומסת האצות וריכוז הכלורופיל נמצאו הגבוהים ביותר‪ ,‬והם הלכו וירדו עם היציאה מהמים‬
‫הרדודים לחלקו המערבי העמוק של המפרץ )איור ‪ .(7‬הביומסה הממוצעת בתחנת פתח הקישון והתחנה‬
‫הסמוכה היתה גבוהה מאד יחסית לביומסה הממוצעת בתחנות הרדודות לאורך החוף‪ .‬נמצאה ירידה בריכוז‬
‫הכלורופיל והביומסה הכללית בכל התחנות במפרץ יחסית לשנה קודמת )להוציא תחנה ‪) (HB2‬איור ‪ (9‬ובתחנות‬
‫העמוקות יותר ‪ HB1 – HB2‬הביומסה היתה דומה לממוצע התחנות העמוקות לאורך החוף )איור ‪ .(7‬בפתח‬
‫הקישון היוו דינופלגלטים את עיקר הביומסה )‪ 56%‬מהביומסה הכללית( )איור ‪ .(8‬ביומסת הדינופלגלטים‬
‫בתחנה זו עלתה בהדרגה בין ‪ 2009‬ל‪ 2012-‬עד למכסימום בדיגום ‪ .2013‬מיני דינופלגלטים קטנים מ ‪15m -‬‬
‫היוו את עיקר הביומסה הזו‪ .‬בתחנה ‪ HB5‬הסמוכה לפתח הקישון התחלקה הביומסה בין האצות הצורניות‬
‫שהיו דומיננטיות )‪ 36%‬מהביומסה הכללית(‪ ,‬הבקטריות הכחוליות החד תאיות‪ ,‬והמיקרואצות הקטנות מ –‬
‫‪20‬‬
‫‪ ~30%) 5µm‬כ"א( )איורים ‪ .(8,15‬הביומסה של הבקטריות הכחוליות הנפוצות‪ ,Synechococcus sp. (1) ,‬ירדה‬
‫בהדרגה מהתחנה הסמוכה לפתח הקישון לכיוון עומק המפרץ )איור ‪ ,(8‬עם זאת שיעורם היחסי בביומסה‬
‫הכללית הלך ועלה עם ההתרחקות מפתח הקישון )איור ‪ .(15‬בפתח הקישון נראתה גם השנה ירידה בביומסת‬
‫הבקטריות הכחוליות ואילו בתחנות המפרץ האחרות נראתה עלייה בביומסה שלהן בהשוואה לשנה קודמת‬
‫)איור ‪ .(13‬בקטריות אלה היוו במים העמוקים במפרץ ‪ 61%±7%‬מהביומסה הכללית )איור ‪ .(15‬הקבוצה‬
‫השנייה מבחינת חשיבותה בביומסה הייתה קבוצת המיקרואצות הקטנות מ – ‪ ,5µm‬שהביומסה שלהן ירדה‬
‫יחסית לשנה קודמת בכל התחנות )להוציא ‪ (HB2‬והם היוו בממוצע ‪ 19%±4%‬מהביומסה הכללית בכל התחנות‬
‫)איור ‪ .(15‬קבוצת ההדינופלגלטים הקטנים מ ‪ 15m -‬היוותה חלק ניכר מסך הביומסה של הדינופלגלטים בכל‬
‫התחנות במפרץ ולאורך החוף‪ .‬ריכוזם הלך וירד מפתח הקישון למים העמוקים‪ -‬בהתאמה לירידה בביומסה‬
‫הכללית ובריכוז הכלורופיל‪ .‬מיני דינופלגלטים שכיחים נוספים היו המינים ‪ Prorocentrum micans‬ו –‬
‫‪ ,Prorocentrum gracile‬הנפוצים בכל הדיגומים‪ ,‬והופיעו בריכוז יורד מפתח הקישון למים העמוקים‪ .‬המין‬
‫‪ Ceratium kofoidii‬הנפוץ לאורך החוף היה נפוץ באופן יחסי בכל תחנות המפרץ ומיני ‪Protoperidinium spp.‬‬
‫הופיעו בשכיחות גדולה יותר בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו‪.‬‬
‫ביומסת האצות הצורניות בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה נמצאה גבוהה יחסית לתחנות המפרץ האחרות בהן‬
‫נמדדו ערכים נמוכים מאד יחסית לשנה קודמת )איור ‪ .(8‬המינים הנפוצים בקבוצת הצורניות היו מיני‬
‫‪ Chaetoceros spp.‬שריכוזם היה גבוה מאד בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה והם היוו ‪ 93%‬מכלל ביומסת‬
‫הצורניות בתחנות אלה‪ .‬מינים נוספים שהופיעו בריכוז גבוה יחסית‪ ,‬בעיקר בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו‪,‬‬
‫היו המין ‪ ,Leptocylindrus danicus‬הנפוץ במים מועשרי נוטריינטים‪ Cerataulina pelagica ,‬וכן מיני‬
‫‪ Thalassiosira spp.‬שהם בעלי תפוצה רחבה ובחלקם ידועים כיוצרי פריחות בפתח הקישון‪.‬‬
‫‪Deep H26‬‬
‫‪Shallow H29‬‬
‫‪Deep H21‬‬
‫‪Shallow H18‬‬
‫‪Deep H14‬‬
‫‪Shallow H17‬‬
‫‪Deep H9‬‬
‫‪Shallow H12‬‬
‫‪Deep H5‬‬
‫‪Shallow H8‬‬
‫‪Deep H1‬‬
‫‪Shallow H4‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Hof Dado Taninnim Alexander‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪Millions cells/L‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪2012‬‬
‫איור ‪ :13‬התפלגות ריכוז הבקטריות הכחוליות מהמין )‪ Synechococcus sp.(1‬בפני השטח בתחנות הרדודות‬
‫לאורך החוף‪ ,‬בדיגומי אוגוסט ‪.2012-2013‬‬
‫‪21‬‬
‫‪Counts %‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪Diatoms‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Microalgae<5µm Dinoflagellates‬‬
‫)‪Synechococcus sp. (2‬‬
‫)‪Synechococcus sp. (1‬‬
‫איור ‪ :14‬התפלגות באחוזים של ריכוז קבוצות המיקרופלנקטון במפרץ חיפה באוגוסט ‪.2013‬‬
‫)‪Biomass (%‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪Diatoms‬‬
‫‪Dinoflagellates‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Synechococcus sp.2‬‬
‫‪Microalgae<5µm‬‬
‫‪Synechococcus sp.1‬‬
‫איור ‪ :15‬התפלגות באחוזים של ביומסת קבוצות המיקרואצות במפרץ חיפה באוגוסט ‪.2013‬‬
‫מיקרואצות מקבוצות שונות ‪ -‬כמו בשנים קודמות‪ ,‬בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו‪ ,‬הופיעו‪ ,‬בריכוז גבוה‬
‫יחסית פלגלטים מקבוצת ה‪ Cryptophyceae -‬הנפוצים בקישון והמאפיינים מים במליחות נמוכה ממי ים‪.‬‬
‫בדומה לשנה קודמת גם השנה הופיעו בכל התחנות בקטריות כחוליות חוטיות‪ ,‬בריכוז נמוך יחסית ובמגוון קטן‪.‬‬
‫בדיגום ‪ ,2013‬באופן יוצא דופן נמצא בכל תחנות המפרץ ולאורך החוף ריכוז גבוה יחסית של הפלגלט‬
‫‪ Hermesinium adriaticum‬שהוא בעל שלד פנימי צורני‪ .‬מין זה הופיע בריכוז גבוה בפתח הקישון ובתחנה‬
‫הסמוכה ‪ ,HB5‬בה ריכוזו היה מכסימלי יחסית לכל הדיגומים במפרץ ולאורך החוף‪ .‬ריכוז זה ירד בהדרגה‬
‫מהתחנה הסמוכה לפתח הנמל לעבר עומק המפרץ‪ .‬זהו מין נריטי של ימים טרופיים וממוזגים‪ ,‬בעל טווח סבילות‬
‫רחב למליחויות שונות‪ ,‬וטמפרטורה אופטימלית גבוהה יחסית )‪ ,(Tiffany, 2002) (20 °C -25 °C‬שכיח במים‬
‫משוכבים ודווח גם ממים אנוקסיים )‪ .(Vilcic et al., 1996‬ריכוזים גבוהים של עד ‪ 105‬תאים לליטר דווחו‬
‫ממפרץ איזמיר שבטורקיה‪ ,‬במים משוכבים וטמפרטורה של ‪.(Bizsel and Cirik, 2002) 26 °C‬‬
‫‪22‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זוהה השנה לראשונה במפרץ חיפה‪ ,‬בתחנות ‪ HB4‬ו‪ HB2 -‬קוקוליטופוריד קטן )כ‪ 5-‬מיקרון(‪ ,‬ככל הנראה‬
‫מהמין ‪) Emiliania huxleyi‬יש צורך בהמשך עבודת זיהוי לאישור סופי(‪ ,‬בריכוז גבוה יחסית )עד ‪ 2.2x104‬תאים‬
‫לליטר(‪ .‬מין זה נפוץ מאד במרבית הימים‪ ,‬ופריחות שלו )ריכוזים מעל מליון תאים לליטר( ידועות ממים‬
‫איאוטרופיים‪ .‬מין זה בד"כ מתבסס לאחר קריסת פריחת אצות צורניות כשרמת הצורן במים נמוכה‪,‬וכאשר‬
‫רמת פוספאט האנאורגני במים נמוכה יחסית )יחס ‪ N/P‬נמוך( )‪.(Tyrrell and Merico, 2004‬‬
‫מגוון המינים – בהשוואה עם שנה קודמת‪ ,‬בפתח הקישון ובתחנה ‪ HB4‬נראתה עלייה במספר המינים לעומת‬
‫ירידה בתחנה ‪ HB2‬וללא שינוי במספר המינים בשתי התחנות הנותרות )איור ‪ .(12‬אינדקס השונות )המתחשב‬
‫במספר המינים ובביומסה(‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עלה בכל התחנות )להוציא ‪ (HB2‬יחסית לשנה קודמת‪ .‬בפתח הקישון‬
‫ערכי אינדקס השונות היו הנמוכים ביותר והם עלו בהדרגה עם ההתקדמות למים העמוקים )איור ‪ .(10‬בניתוח‬
‫היררכי של מגוון המינים )איור ‪ ,(11‬נמצא הבדל מובהק בין העומקים‪ ,‬ותחנות פתח הקישון והתחנה הסמוכה‬
‫אליה נבדלו באופן מובהק מהתחנות האחרות במפרץ ומכל התחנות לאורך החוף )להוציא תחנת אלכסנדר(‪.‬‬
‫מינים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים ‪ -‬דינופלגלטים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו בדיגום זה בריכוז‬
‫נמוך יחסית בדרך כלל‪ .‬ריכוז הדינופלגלט מהמין ‪ ,Akashiwo sanguinea‬שהופיע ב‪ 2011-‬בריכוז גבוה יחסית‬
‫בתחנות הרדודות במפרץ חיפה ובאשקלון‪ ,‬המשיך לרדת גם בדיגום ‪ .2013‬המינים ‪,Prorocentrum minimum‬‬
‫‪ Karenia brevis‬מיני ‪ Gymnodinium cf. catenatum ,Alexandrium spp.‬והמין ‪Protoceratium‬‬
‫‪ reticulatum‬הופיעו בפתח הקישון בריכוז נמוך יחסית‪ .‬מנגד‪ ,‬נמצאה עלייה בריכוז המינים ‪Dinophysis‬‬
‫‪ ,caudata‬ו‪ Dinophysis rotundata -‬שהם בעלי פוטנציאל טוקסי גם בריכוזים נמוכים יחסית‪ .‬פלגלט מקבוצת‬
‫ה‪ ,Raphidophyceae -‬ככל הנראה המין ‪ Heterosigma cf. akashiwo‬שהוא בעל פוטנציאל ליצירת רעלנים‪,‬‬
‫הופיע בריכוז נמוך בפתח הקישון ובתחנה הסמוכה‪ .‬מין זה הופיע בעבר בפריחה בפתח הקישון )שנת ‪ (2002‬ומאז‬
‫הופיע בריכוז בינוני עד נמוך‪.‬‬
‫‪ .2.2.2‬אצות לאורך מדף היבשת – ריכוז התאים במים הרדודים נמצא גבוה יחסית ל‪ 2012-‬בכל התחנות )להוציא‬
‫ירקון( )איור ‪ ,(6‬ובמחצית מהתחנות נמדד ריכוז מכסימום יחסיתלדיגומי עבר‪ .‬באופן דומה‪ ,‬במים העמוקים‬
‫נמצא הריכוז במכסימום יחסית לדיגומי עבר בתחנות הדרומיות )ירקון – אשקלון(‪ .‬ריכוז התאים הגבוה נבע‬
‫בעיקר משכיחות גבוהה של הבקטריות הכחוליות מהמין )‪) Synechococcus sp. (1‬איור ‪ ,(13‬שריכוזן עלה‬
‫בדיגום זה‪ ,‬והן היוו בממוצע ‪ 95%± 3%‬מסך התאים הכללי בכל התחנות‪.‬‬
‫הביומסה וריכוז הכלורופיל היו גבוהים לרוב במים הרדודים לאורך החוף יחסית למים העמוקים )איור ‪.(9‬‬
‫בתחנות ירקון ושורק ריכוז הכלורופיל היה זהה הן בתחנה הרדודה והן בעמוקה‪ ,‬אולם ערכי הביומסה היו‬
‫גבוהים יותר במים העמוקים בתחנת ירקון ודומים בשני העומקים בתחנת שורק‪.‬‬
‫בתחנת אלכסנדר‪ ,‬במים הרדודים‪ ,‬הביומסה נמצאה גבוהה באופן יוצא דופן בהשוואה ל‪ 10-‬שנים קודמות וכן‬
‫באופן יחסי לכל תחנות אורך החוף‪ ,‬ומקורה בביומסה גבוהה של אצות צורניות ובקטריות כחוליות חד תאיות‬
‫מהמין )‪) Synechococcus sp.(1‬איור ‪ .(18‬בהשוואה ל‪ ,2012-‬בולטת בתחנת נחל תנינים עלייה בביומסה במים‬
‫הרדודים וכן עלייה בביומסה בעומק התחנות הדרומיות ירקון ושורק )איור ‪ .(9‬במי עומק התחנות הצפוניות‬
‫‪23‬‬
‫ובמים הרדודים בחוף דדו וירקון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נראתה ירידה בביומסה‪ .‬הביומסה באשקלון בשני העומקים‬
‫נותרה ללא שינוי‪.‬‬
‫הבקטריות הכחוליות מהמין )‪ Synechococcus sp. (1‬היוו בממוצע ‪ 40%±18%‬מהביומסה הכללית במים‬
‫הרדודים לאורך החוף ו ‪ 64%±7% -‬מהביומסה במים העמוקים )איור ‪ .(16‬ביומסת המיקרואצות הקטנות מ –‬
‫‪ 5µm‬עלתה באופן ניכר‪ ,‬במים הרדודים בתחנות הדרומיות ובאלכסנדר‪ ,‬יחסית לשנה קודמת‪ ,‬והן היוו‬
‫‪ 18%±6%‬מהביומסה הכללית בממוצע בכל התחנות‪.‬‬
‫ביומסת הצורניות ירדה במרבית התחנות לערכים נמוכים מאד השנה‪ ,‬אולם היא עלתה באופן ניכר במים‬
‫הרדודים בתחנות הצפוניות‪ ,‬באלכסנדר ותנינים‪ ,‬בהשוואה ל‪) 2012-‬איור ‪ .(19‬גם במים הרדודים באשקלון‬
‫ביומסת הצורניות הייתה גבוהה יחסית לתחנות האחרות‪ ,‬למרות הירידה בביומסה שלהן זו השנה השנייה‬
‫ברציפות‪ .‬במים העמוקים הצורניות היוו שיעור קטן מאד בביומסה הכללית )‪) (5%±6‬איור ‪ .(16‬המינים‬
‫הדומיננטיים מבין האצות הצורניות היו מיני ‪ Chaetoceros spp.‬הנפוצים לאורך החוף‪ ,‬שהופיעו בריכוז גדול‬
‫יותר במים הרדודים באלכסנדר תנינים ואשקלון‪ .‬מיני ‪ ,Pseudonitzschia spp.‬שחלקם ידועים כבעלי‬
‫פוטנציאל טוקסי הופיעו בריכוז גבוה יחסית במים הרדודים באלכסנדר‪ ,‬והיוו ‪ 63%‬מביומסת הצורניות בתחנה‬
‫זו‪ .‬מיני ‪ Navicula sp.‬הופיעו בריכוז גבוה במים הרדודים בתנינים והיוו כ‪ 50% -‬מהביומסה הכללית בתחנה‬
‫זו‪.‬‬
‫ביומסת הדינופלגלטים ירדה או נותרה ללא שינוי בכל התחנות )להוציא עלייה במים הרדודים באלכסנדר(‬
‫בהשוואה לשנה קודמת )איור ‪ .(19‬הדינופלגלטים היוו חלק קטן מהביומסה בכל התחנות )‪ 8%±4‬מהביומסה‬
‫הכללית( )איורים ‪ .(10,12‬מבין הדינופלגלטים המינים הקטנים )עד ‪ (15m‬היו הנפוצים ביותר והיוו בממוצע‬
‫כ‪ 40%±11-‬מביומסת הדינופלגלטים בכל התחנות‪ .‬מיני ‪ Protoperidinium spp.‬היו השכיחים ביותר לאורך‬
‫החוף וריכוזם היה גבוה יותר במים הרדודים‪ .‬המין ‪ Protoperidinium bipes‬היה השכיח ביותר במים הרדודים‬
‫באלכסנדר‪ .‬המין הנפוץ )‪ Protoperidinium sp. (54‬היה שכיח בכל התחנות ובמיוחד במים הרדודים באשקלון‪.‬‬
‫המין ‪ Peridinium quinquecorne‬הופיע בריכוז גבוה במים הרדודים בירקון‪ ,‬כפי שנמצא בדיגומים קודמים‬
‫בתחנה זו )‪ .(2003-2005‬מיני ‪ Prorocentrum spp.‬ובמיוחד ‪ Prorocentrum micans‬הופיע בשכיחות גבוהה‬
‫בכל התחנות ובדרך כלל בריכוז גבוה יותר במים הרדודים‪ ,‬וריכוזו היה מכסימלי בתחנת אשקלון‪ .‬מיני‬
‫‪ Gymnodinium spp.‬היו גם הם שכיחים בכל התחנות‪.‬‬
‫מינים נוספים שבלטו בהופעתם השנה היו הפלגלט בעל השלד הצורני ‪ Hermesinium adriaticum‬שריכוזו עלה‬
‫השנה בכל התחנות‪ .‬כמו כן בלטה העלייה בריכוז הפלגלט הנוסף בעל שלד צורני‪ ,‬המין ‪,Dictyocha fibula‬‬
‫שהופיע בריכוז גבוה יותר בתחנות הדרומיות לאורך החוף‪.‬‬
‫דינופלגלטים בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים הופיעו במגוון גדול‪ ,‬אולם בדרך כלל בריכוז נמוך לאורך החוף‪.‬‬
‫מינים שהופיעו בריכוז עולה יחסית לדיגומים קודמים‪ ,‬אם כי עדיין נמצאו בריכוז נמוך‪ ,‬היו המין‬
‫‪ ,Gymnodinium cf. catenatum‬שהופיע עד כה במפרץ חיפה ובעיקר בפתח הקישון‪ ,‬והופיע בדיגום זה גם‬
‫בתחנות הדרומיות כשריכוזו המכסימלי )‪ 1000‬תאים לליטר( היה במים הרדודים באשקלון‪ .‬גם המין‬
‫‪24‬‬
‫‪ Ostreopsis siamensis‬שהופיע עד כה בתחנות תנינים ואלכסנדר‪ ,‬הופיע השנה בריכוז מכסימלי יחסית לשנים‬
‫קודמות )‪ 240‬תאים לליטר( במים הרדודים בתנינים‪ .‬בגלל גודלו הביומסה שלו לתא גבוהה יחסית‪ .‬מין זה הינו‬
‫בנטי או אפיפיט על אצות רב תאיות ונמצא פחות בגוף המים‪ ,‬לכן יתכן שריכוזו היה גבוה יותר סמוך לקרקעית‬
‫שלא נדגמה‪ .‬מינים אחרים בעלי פוטנציאל טוקסי הופיעו בריכוז נמוך ובהם ‪ Dinophysis rotundata‬ו –‬
‫‪ ,Alexandrium sp. ,Akashiwo sanguinea ,Prorocentrum minimum ,Dinophysis caudata‬ו‪.Karenia -‬‬
‫‪brevis‬‬
‫ריכוז המין ‪ Protoceratium reticulatum‬עלה מעט בתחנת אשקלון ואילו ריכוז המין ‪Gonyaulax spinifera‬‬
‫עלה בחוף דדו בהשוואה לשאר תחנות הדיגום‪ .‬שני המינים האחרונים הם בעלי פוטנציאל ליצירת רעלנים מסוג‬
‫‪ ,Yessotoxins‬המצטברים בגופם של צדפות‪ .‬הם נחשבים כבעלי רעילות נמוכה יחסית באכילה‪ ,‬אולם משום‬
‫רעילותם בצריכה ממושכת נמצאים בהגדרה של מינים רעילים )‪.(Tubaro et al., 2010‬‬
‫מגוון המינים – במרבית התחנות‪ ,‬להוציא המים הרדודים באלכסנדר ואשקלון‪ ,‬הייתה ירידה במספר המינים‬
‫יחסית לשנה קודמת )איור ‪ .(12‬בהתאמה‪ ,‬גם אינדקס השונות ירד במרבית התחנות להוציא את מי השטח‬
‫בירקון ואשקלון ומי עומק אלכסנדר שם נדגמה עלייה מסוימת באינדקס )איור ‪ .(10‬מגוון הבקטריות הכחוליות‬
‫עלה השנה באופן ניכר בתחנת תנינים ואילו מגוון מיני האצות מקבוצת הירוקיות עלה מאד בתנינים ואלכסנדר‪.‬‬
‫מרבית מיני הכחוליות והירוקיות הללו מאפיינים בדרך כלל מים בעלי מליחות נמוכה מזו של מי ים‪ .‬מגוון‬
‫המינים במים הרדודים בתחנת אלכסנדר נמצא שונה באופן מובהק מכל יתר התחנות לאורך החוף ודומה יותר‬
‫לזה שבפתח הקישון ובתחנה הסמוכה לו )איור ‪.(11‬‬
‫)‪Biomass (%‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep‬‬
‫‪H4‬‬
‫‪H1‬‬
‫‪H8‬‬
‫‪H5‬‬
‫‪H12‬‬
‫‪H9‬‬
‫‪H17‬‬
‫‪H14‬‬
‫‪H18‬‬
‫‪H21‬‬
‫‪H29‬‬
‫‪H26‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Diatoms‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Dinoflagellates‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Microalgae<5µm‬‬
‫‪Taninnim‬‬
‫‪Hof Dado‬‬
‫‪Synechococcus sp.1‬‬
‫איור ‪ :16‬התפלגות באחוזים של ביומסת הקבוצות השונות בתחנות לאורך החוף )במים רדודים ובמים עמוקים‬
‫‪ 30 -‬מ'( באוגוסט ‪.2013‬‬
‫‪25‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪Chl a (µg/L‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪Deep H26‬‬
‫‪Shallow H29‬‬
‫‪Deep H21‬‬
‫‪Shallow H18‬‬
‫‪Deep H14‬‬
‫‪Shallow H17‬‬
‫‪Deep H9‬‬
‫‪Shallow H12‬‬
‫‪Deep H5‬‬
‫‪Shallow H8‬‬
‫‪Chla‬‬
‫‪Deep H1‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Taninnim‬‬
‫‪Shallow H4‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Hof Dado‬‬
‫‪Biomass‬‬
‫איור ‪ :17‬התפלגות הביומסה הכללית וריכוזי הכלורופיל במי שטח התחנות לאורך החוף )במים רדודים ובמים‬
‫עמוקים ‪ 30 -‬מ'( באוגוסט ‪.2013‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep Shallow Deep‬‬
‫‪H4‬‬
‫‪H1‬‬
‫‪H8‬‬
‫‪H5‬‬
‫‪H12‬‬
‫‪H9‬‬
‫‪H17‬‬
‫‪H14‬‬
‫‪H18‬‬
‫‪H21‬‬
‫‪H29‬‬
‫‪H26‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Diatoms‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Dinoflagellates‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Microalgae<5µm‬‬
‫‪Taninim‬‬
‫‪Hof Dado‬‬
‫‪Synechococcus sp.1‬‬
‫איור ‪ :18‬התפלגות ביומסת תאי המיקרופלנקטון מהקבוצות השונות לאורך החוף באוגוסט ‪2013‬‬
‫‪ 2.2.3‬מגמות בזמן ובמרחב )‪(2013 – 2002‬‬
‫‪ 2.2.3.1‬אצות במפרץ חיפה – קיימת מגמה מרחבית במפרץ חיפה החוזרת על עצמה לאורך כל שנות הניטור של‬
‫גידול הביומסה וריכוז הכלורופיל מעומק המפרץ לכיוון שפך נחל הקישון )איורים ‪ .(20-21‬באופן דומה‪ ,‬גם הרכב‬
‫המינים משתנה בכיוון זה‪ ,‬כאשר קרוב לשפך מופיעים מיני צורניות קטנות בריכוז גבוה ‪ ,‬מיני פלגלטים סבילים‬
‫למליחות נמוכה יותר‪ ,‬ומיני דינופלגלטים המאפיינים מים חופיים ועשירים יותר בנוטריאנטים בריכוז גבוה‬
‫יחסית‪ .‬השנה נראתה עלייה במספר המינים בפתח הקישון ובתחנה ‪ HB4‬וירידה בתחנה ‪) HB2‬איור ‪.(12‬‬
‫אינדקס השונות עלה בכל התחנות להוציא תחנה ‪) HB2‬איור ‪ .(10‬בפתח הקישון נשמרת המגמה של שיעור‬
‫)אחוזים מהביומסה הכללית( נמוך יחסית של ביומסת בקטריות כחוליות מהמין הנפוץ בים ‪Synechococcus‬‬
‫)‪ ,sp. (1‬ועלייה הדרגתית לכיוון המים העמוקים במפרץ )איור ‪ ,(14‬ובאופן דומה נשמרת מגמת שיעורן הגדול‬
‫יותר במים העמוקים יחסית למים הרדודים לאורך החוף )איור ‪.(16‬‬
‫‪26‬‬
‫הביומסה וריכוז הכלורופיל בכל תחנות המפרץ )להוציא ‪ (HB2‬נמוכה השנה בהשוואה עם ממוצעי הביומסה‬
‫בשנים ‪) 2002-2013‬איורים ‪.(20-21‬‬
‫‪ 2.2.3.2‬אצות לאורך מדף היבשת – קיימת מגמה מרחבית החוזרת על עצמה מידי שנה המראה ביומסה של‬
‫מיקרופלנקטון וריכוז כלורופיל גדולים באופן מובהק במים הרדודים יחסית למים העמוקים בתחנות השונות‬
‫לאורך החוף )איורים ‪ .(22-23‬בהשוואה רב שנתית )שנים ‪ (2002-2013‬נמצא הבדל מובהק בביומסה בין התחנות‬
‫במים העמוקים‪ ,‬כאשר במי העומק באשקלון הביומסה הייתה גבוהה יחסית למים העמוקים ביתר התחנות‬
‫)איור ‪ .(22‬במים הרדודים מאידך לא נמצא הבדל מובהק בביומסה בין התחנות‪ .‬בריכוז הכלורופיל‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נמצא הבדל מובהק בין התחנות במים הרדודים‪ ,‬וממוצע ריכוז הכלורופיל בתחנות דדו ושורק היה נמוך באופן‬
‫מובהק מזה שבירקון ותנינים )איור ‪.(23‬‬
‫נשמרת בדיגום זה המגמה הרב שנתית )‪ (2002-2013‬של ממוצע ביומסה גדול באופן מובהק בתחנות הרדודות‬
‫והעמוקות לאורך החוף באזור הדרום והמרכז )אשקלון‪-‬ת"א( יחסית לחלקו הצפוני של החוף )איור ‪ .(22‬באופן‬
‫דומה‪ ,‬ריכוז הכלורופיל נמצא גבוה יותר באופן מובהק בתחנות הדיגום בדרום‪ ,‬אולם רק במים העמוקים )איור‬
‫‪ .(23‬בדיגום ‪ ,2013‬הביומסה וריכוז הכלורופיל נמצאו גבוהים באופן ניכר יחסית לממוצע הרב שנתי במים‬
‫הרדודים באלכסנדר ובמי עומק תחנות ירקון ושורק‪ .‬ביומסת הבקטריות הכחוליות עלתה השנה בכל התחנות‬
‫להוציא המים הרדודים בתחנת ירקון )איור ‪ .(13‬בחלק מהתחנות ביומסת הכחוליות הגיעה למכסימום‬
‫בהשוואה לשנים קודמות‪ .‬במיוחד היה ריכוזם גבוה במים הרדודים באלכסנדר‪ .‬לעומת זאת נראתה ירידה‬
‫בביומסה של אצות צורניות ודינופלגלטים במרבית התחנות )איור ‪.(19‬‬
‫מעקב אחר מגוון המינים מאפשר לאמוד את השינויים בהרכב הפיטופלנקטון לאורך החוף‪ .‬מגוון מינים קטן‬
‫מאפיין בדרך כלל מים איאוטרופיים‪ ,‬ומלווה תדיר בפריחה של מספר מצומצם של מיני אצות כפי שנמצא‬
‫לדוגמא בפתח נמל הקישון‪ .‬במים אוליגוטרופיים מגוון המינים בד"כ כלל גדול הרבה יותר‪ .‬השינויים במאסף‬
‫המיקרואצות לאורך החוף הוערכו באמצעות "אינדקס השונות" המחושב כמספר המינים מחולק בשורש‬
‫הריבועי של ביומסת התאים‪ .‬מפרץ חיפה ‪ -‬אינדקס השונות קטן לכיוון פנים מפרץ חיפה‪ ,‬ונמצא קטן באופן‬
‫מובהק בתחנת פתח הקישון‪ ,‬ובתחנה הסמוכה לו יחסית לתחנות האחרות במפרץ‪ ,‬ולאורך החוף )איורים ‪24-‬‬
‫‪ .(25‬בכל תחנות המפרץ ממוצע מספר המינים בשלוש שנים אחרונות )‪ (2010-2013‬גדול באופן מובהק יחסית‬
‫למספרם בשנים הקודמות )איור ‪ .(12‬בתחנה הסמוכה לפתח הקישון‪ ,‬וכן בתחנה העמוקה ביותר ‪ ,HB1‬נראית‬
‫עלייה רציפה גם באינדקס השונות בשלוש שנים אחרונות‪ .‬ובתחנה ‪ , HB4‬למרות הירידה ב ‪2013‬במספר המינים‪,‬‬
‫נראית מגמה מובהקת של עלייה באינדקס השונות לאורך השנים )איור ‪ .(10‬אינדקס השונות ב‪ 2013-‬גבוה יחסית‬
‫לממוצע הרב שנתי בכל תחנות המפרץ )איור ‪.(24‬‬
‫לאורך החוף‪ ,‬במים הרדודים בכל התחנות )להוציא תחנת דדו( נראית עלייה כללית במספר המינים לאורך‬
‫השנים )איור ‪ ,(12‬אולם רק בתחנת ירקון ואשקלון נראית מגמה מובהקת של עלייה באינדקס השונות לאורך‬
‫השנים )איור ‪ .(10‬ממוצע אינדקס השונות מהשנים ‪ 2003-2012‬נמצא גדול באופן מובהק במים העמוקים יחסית‬
‫למים הרדודים‪ ,‬וגבוה באופן מובהק במים הרדודים לאורך החוף יחסית למים הרדודים במפרץ חיפה‪ .‬בעומקי‬
‫הדיגום הרדודים לאורך החוף‪ ,‬נמצא שאינדקס השונות הממוצע בתחנת אשקלון קטן יחסית לתחנות האחרות‪,‬‬
‫ונבדל באופן מובהק יחסית לשורק ותנינים )איור ‪ .(25‬לא נמצא הבדל מובהק בממוצע אינדקס השונות בין‬
‫‪27‬‬
‫התחנות במים העמוקים‪ .‬ממוצע אינדקס השונות בתחנות הדרומיות קטן יחסית לתחנות הצפוניות‪ ,‬אולם רק‬
‫לגבי המים העמוקים‪ -‬הבדל זה נמצא מובהק‪ .‬נראתה ירידה באינדקס השונות במים העמוקים של התחנות‬
‫הדרומיות בשנים האחרונות )איור ‪.(10‬‬
‫מינים בעלי פוטנציאל טוקסי‪ -‬נמצאה התפלגות שונה של המינים השונים לאורך השנים ובתחנות השונות‬
‫במפרץ חיפה ולאורך החוף וריכוזם היה בדרך כלל נמוך‪ .‬המינים שהופיעו לאורך השנים בריכוז יחסי גבוה היו‬
‫המין ‪ ,Heterosigma cf. akashiwo‬שהופיע בשנת ‪ 2002‬בפריחה בפתח הקישון )‪ 7x106‬תאים לליטר(‪ ,‬ובשנים‬
‫אחרות הופיע בריכוז נמוך‪-‬בינוני‪ ,‬כאשר ב‪ 2013 -‬ריכוזם היה נמוך‪ .‬המין ‪ Prorocentrum minimum‬היה שכיח‬
‫יותר בתחנות הדרומיות‪ ,‬שיא הריכוז )‪ 6.5x104‬תאים לליטר( היה ב – ‪ 2008‬באשקלון ומאז ריכוזו ירד באופן‬
‫ניכר‪ .‬המין ‪ ,Akashiwo sanguinea‬הופיע בפתח הקישון בשיא ב – ‪ 4.7x103) 2011‬תאים לליטר( ובריכוז נמוך‬
‫ב ‪ .2012-2013‬מנגד‪ ,‬ריכוז המין ‪ Ostreopsis siamensis‬עלה לעומת שנים קודמות‪ ,‬בעיקר במים הרדודים‬
‫בתחנות תנינים ואלכסנדר‪ .‬ריכוז המין ‪ Dinophysis rotundata‬עלה בשנה אחרונה בעיקר במפרץ חיפה ובתחנת‬
‫חוף דדו‪ .‬המין ‪ Protoceratium reticulatum‬החל להופיע במפרץ חיפה בשלוש שנים אחרונות אם כי בריכוז‬
‫נמוך מאד‪ .‬לאורך החוף ריכוזו היה גם כן נמוך ובתחנת אשקלון ריכוזו היה גבוה יחסית לתחנות האחרות ועלה‬
‫השנה יחסית לשלוש שנים קודמות‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬לאורך החוף בדיגום ‪ 2013‬הביומסה הכללית עלתה לעומת דיגומים קודמים‪ ,‬במיוחד באלכסנדר ובמים‬
‫העמוקים של תחנות ירקון ושורק‪ ,‬ונמצאה גבוהה יחסית לממוצע שנים קודמות‪ ,‬וכן נראתה ירידה במגוון‬
‫המינים ובאינדקס השונות בחלק מהתחנות‪ .‬בהסתכלות רב שנתית נראית מגמת עלייה באינדקס השונות במים‬
‫הרדודים בירקון ובאשקלון‪ .‬בתחנות הדרומיות נשמרת המגמה של ערכי ביומסה )שני העומקים( וריכוז‬
‫הכלורופיל )מי עומק( גבוהים יחסית לתחנות הצפוניות‪ .‬גם אינדקס שונות קטן יותר בעומק התחנות הדרומיות‪,‬‬
‫שאינדקס השונות ירד בהם בשנתיים‪-‬שלוש אחרונות‪ .‬המגמה של ריכוז תאים גבוה‪ ,‬ביומסה גדולה‪ ,‬וריכוז‬
‫כלורופיל גבוה במים הרדודים יחסית למים העמוקים יחד עם אינדקס שונות קטן יחסית במים הרדודים לעומת‬
‫מי העומק‪ ,‬מרמזים על ריכוזי נוטריאנטים גבוהים יותר במים הרדודים לאורך החוף מאשר במי העומק‪.‬‬
‫במפרץ חיפה בתחנות הקרובות לשפך נחל הקישון‪ ,‬הפרמטרים של ריכוז תאים ביומסה וריכוז כלורופיל גדולים‬
‫הרבה יותר יחסית לעומק המפרץ ולכל התחנות לאורך החוף‪ ,‬ובהתאמה אינדקס השונות נמצא בהם קטן יותר‪,‬‬
‫במיוחד בשפך נחל הקישון‪ .‬ב‪ 2013-‬נראתה ירידה בביומסה ועלייה באינדקס השונות בכל תחנות המפרץ להוציא‬
‫‪ .HB2‬כמו כן נראתה עלייה בממוצע מספר המינים בכל התחנות ועלייה באינדקס השונות בחלק מהתחנות‪,‬‬
‫בשלוש שנים אחרונות‪.‬‬
‫‪28‬‬
Biomass µgC/L
Dinoflagellates
Hof Dado
Taninnim
Alexander
Biomass µgC/L
Yarqon
Soreq
Deep H26
Shallow H29
Deep H21
Shallow H18
Deep H14
Shallow H17
Deep H9
Shallow H12
Deep H5
Shallow H8
Deep H1
Shallow H4
80
70
60
50
40
30
20
10
0
Ashqelon
Diatoms
Hof Dado
Taninnim
2007
2008
Alexander
2009
2010
Yarqon
2011
Soreq
2012
Deep H26
Shallow H29
Deep H21
Shallow H18
Deep H14
Shallow H17
Deep H9
Shallow H12
Deep H5
Shallow H8
Deep H1
Shallow H4
180
160
140
120
100
80
60
40
20
0
Ashqelon
2013
.2007-2013 ‫ התפלגות ביומסת הדינופלגלטים והצורניות לאורך החוף בשנים‬:19 ‫איור‬
29
‫‪2002-2013‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪b‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪August 2007‬‬‫‪2013‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫איור ‪ :20‬ממוצע הביומסה של המיקרופלנקטון במי שטח במפרץ חיפה )שנים ‪ (2002-2013‬ובפתח הקישון‬
‫)אוגוסט ‪ (2007-2013‬בהשוואה ל‪) 2013-‬כולל סטיית תקן‪ ,‬אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק(‪.‬‬
‫)‪Chl a (µg/L‬‬
‫‪25‬‬
‫‪a‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2002-2013‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪15‬‬
‫‪b‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫איור‪ :21‬התפלגות ממוצע ריכוז הכלורופיל במי שטח במפרץ חיפה שנים ‪ 2002-2013‬לעומת ‪.2013‬‬
‫)‪Biomass (µgC/L‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪100‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬
‫‪H29 H26‬‬
‫‪H18 H21‬‬
‫‪H17 H14‬‬
‫‪H12 H9‬‬
‫‪H8 H5‬‬
‫‪H4 H1‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Taninnim‬‬
‫‪Hof Dado‬‬
‫‪b‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪Shallow‬‬
‫איור ‪ :22‬התפלגות ממוצע הביומסה של המיקרופלנקטון במי שטח לאורך החוף )שנים ‪.(2002-2013‬‬
‫‪30‬‬
‫)‪Chla (µg/L‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ab‬‬
‫‪abc‬‬
‫‪Shallow‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪bc‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪H29 H26‬‬
‫‪H18 H21‬‬
‫‪H17 H14‬‬
‫‪H12 H9‬‬
‫‪H8 H5‬‬
‫‪H4 H1‬‬
‫‪Ashqelon‬‬
‫‪Soreq‬‬
‫‪Yarqon‬‬
‫‪Alexander‬‬
‫‪Taninnim‬‬
‫‪Hof Dado‬‬
‫איור ‪ :23‬התפלגות ממוצע ריכוז הכלורופיל במי שטח לאורך החוף )שנים ‪.(2002-2013‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪HB1‬‬
‫‪HB4‬‬
‫‪HB2‬‬
‫‪HB5‬‬
‫‪Haifa Bay‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪Diversity Index‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪b‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Qishon‬‬
‫‪2003-2013‬‬
‫איור ‪ :24‬השינויים בממוצע אינדקס השונות במפרץ חיפה בשנים ‪ 2003-2013‬בהשוואה עם נתוני שנת ‪2013‬‬
‫)כולל סטיית תקן‪ ,‬אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק בממוצע(‪" .‬אינדקס השונות" ) ‪Diversity‬‬
‫‪ (Index‬מחושב כמספר המינים מחולק בשורש הריבועי של הביומסה‪.‬‬
‫‪31‬‬
Diversity Index
20
Shallow Stations
16
a
bc
ab
c
d
8
4
abc
bc
12
d
0
HB5
H4
H8
H12
H17
Qishon Haifa Bay Hof Dado Taninnim Alexander Yarqon
H18
H29
Soreq
Ashqelon
24
Deep Stations
20
16
12
8
4
0
H1
H5
H9
H14
H21
H26
Hof Dado
Taninnim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
2003-2013
2013
2003-2013 ‫ ממוצע אינדקס השונות בתחנות הרדודות והעמוקות לאורך החוף ובמפרץ חיפה בשנים‬:25 ‫איור‬
.(‫ )אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטי מובהק בממוצע‬.2013 ‫בהשוואה עם ערכי שנת‬
‫מקורות‬
Bizsel, N., Cirik, S. 2002. New record of the heterotrophic Ebridian microflagellate Hermesinium
adriaticum Zach. in the eutrophic Izmir Bay (Aegean Sea, Turkey). Turkish J. Mar. Sci. 8:165178.
Tiffany, M.A. 2002. Skeletal development in Hermesinum adriaticum Zacharias, a flagellate from
the Salton Sea, California. Hydrobiologia 473: 217–221.
Tubaro, A., Dell'Ovo, V., Sosa, S., Florio, C. 2010 Yessotoxins: A toxicological overview.
Toxicon, 56(2): 163-172.
Tyrell, T. and Merico, A. 2004. Emiliania huxleyi: bloom observations and the conditions that
induce them. In: Coccolithophores, From Molecular Processes to Global Impact. Thierstein, H.R.
and Young J.R. (Eds). Pp. 75-97. Springer Berlin Heidelberg.
Viličić, D., Marasović, I., Kušpilić, G. 1997. The Heterotrophic Ebridian Microflagellate
Hermesinum adriaticum Zach. in the Adriatic Sea. Archiv für Protistenkunde. 147(3–4): 373-379.
32
‫‪ .3‬אוכלוסיות חי הקרקעית‬
‫הרכב חברות חי הקרקעית )‪ (infauna‬נבדק ב‪ 4-‬תחנות במפרץ חיפה )נעמן – ‪ 7.5‬מ'‪ ,‬פרוטארום – ‪ 8.8‬מ'‬
‫וקריית חיים בעומק ‪ 9.8‬מ' לערך‪ ,‬ומול מוצא הקישון בעומק ‪ 11‬מ'(‪ ,‬וב‪ 9-‬תחנות לאורך החוף בין ראש כרמל‬
‫לזיקים‪ ,‬בעומק מים של כ‪ 13.7-8.6-‬מ' )חוף דדו‪ ,‬מול הנחלים‪ :‬תנינים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬פולג‪ ,‬מוצא קולחי הרצליה‪,‬‬
‫ירקון‪ ,‬שורק‪ ,‬אשדוד ואשקלון‪ ,‬איור ‪ .(1a‬בסה"כ נאספו‪ ,‬מוינו ונספרו ‪ 31,165‬פרטים של חי הקרקעית‪.‬‬
‫הטקסונים הנפוצים ביותר היו תולעים ממשפחות ‪ 3,492) Spionidae‬פרטים( ו‪,(3,204) Capitellidae-‬‬
‫סרטנאים ממחלקת ה‪ (3,142) Ostracoda ,(4,940) 1Tanaidacea ,(91,122) 1Copepoda-‬והצדפה ‪Mactra‬‬
‫‪.(1,084) stultorum‬‬
‫קרקע חולית מהווה בית גידול הומוגני )בעל נישות אקולוגיות מועטות יחסית( ובעל יציבות ומורכבות נמוכה‬
‫)גרגרי החול‪/‬טין מהווים תשתית הנתונה להשפעת זרמים והפרעות מכניות(‪ ,‬דבר המכתיב מגוון מינים נמוך‬
‫יחסית‪ .‬ככל שמרחיקים מהחוף ומעמיקים אל תוך הים‪ ,‬פוחתת השפעת הגלים על הקרקעית ויוצרת תנאים‬
‫יציבים יותר‪ .‬תשתיות חוליות תומכות בקיומם של חברות בעלי חיים שונות )על הקרקעית ובין גרגרי החול(‪.‬‬
‫הרכב האוכלוסייה של הקרקעית נקבע על סמך מכלול של תנאים כגון תנאים פיזיקו‪-‬כימיקלים )הרכב כימי של‬
‫המים‪ ,‬זרמים‪ ,‬הרכב סדימנט‪ ,‬גודל גרגר‪ ,‬עומק‪ ,‬תכולת חומר אורגני(‪ ,‬אינטראקציות ביולוגיות שמעצבות את‬
‫החברה )כגון תחרות‪ ,‬טריפה( וכמובן השפעות אנתרופוגניות שנכפות על המערכת )לדוגמה‪Gray and Elliott, ,‬‬
‫‪.(2009‬‬
‫בחמש מתחנות הדיגום היו הבדלים גדולים בין הדגימות החוזרות‪ .‬מסיכום הנתונים עולה כי סה"כ נצפו ‪132‬‬
‫טקסונים‪ 2‬שונים מכיוון שהגדרת בעלי חיים לא מבוצעת תמיד לרמת המין‪ ,‬כך שבעצם מגוון המינים גבוה יותר‪.‬‬
‫מנתוני כלל הדגימות עולה כי ישנן ‪ 23‬משפחות של תולעים‪ 39 ,‬טקסונים של סרטנאים‪ 59 ,‬טקסונים של רכיכות‬
‫)כולם מוגדרים לפחות לרמת הסוג(‪ ,‬ונציגים ספורים של טקסונים מקבוצות אחרות )כמו קווצי עור‪ ,‬תולעים‬
‫ועוד(‪.‬‬
‫מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות ‪ 2010‬היה ‪ 14‬וב‪ 2011-‬זוהו ‪ 20‬מינים מהגרים‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬מספר מיני‬
‫הרכיכות המהגרות עמד על ‪ 27‬מינים )מתוכם ‪ 18‬מינים שהיו גם בשנת ‪ 2011‬ו‪ 9-‬מינים חדשים( ובשנת ‪2013‬‬
‫נמצאו ‪ 19‬מינים מהגרים‪.‬‬
‫מהצדפה ‪ Mactra stultorum‬נספרו בשנת ‪ 2010‬כ‪ 7,314 -‬פרטים )רובם באשקלון( ובשנים שלאחר מכן )‪2011‬‬
‫ו‪ (2012 -‬נספרו עד ‪ 300‬פרטים בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2013‬נספרו ‪ 1,084‬פרטים של צדפה זו והיא הופיעה כמעט בכל‬
‫התחנות שנדגמו‪ .‬מספר הפרטים של הצדפה ‪ Dosinia lupinus‬בשנת ‪ 2010‬עמד על ‪ 1,576‬פרטים‪ ,‬ב‪487 2011 -‬‬
‫פרטים‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬מספר הפרטים עומד על ‪ 144‬פרטים ובשנת ‪ 2013‬נאספו רק ‪ 113‬פרטים )זהו מין מקומי של‬
‫צדפה(‪ .‬גם בשנה זו‪ ,‬כמו בשנים קודמות‪ ,‬מערכת ה‪ Phoronida -‬נאספה כמעט אך ורק בתחנה אחת בקריית‬
‫חיים וכללה השנה ‪ 132‬פרטים )לעומת ‪ 1,166‬פרטים בשנת ‪.(2012‬‬
‫בסביבה בעלת תנאים יציבים‪ ,‬אוכלוסיית בעלי החיים הבנטית עוברת שינויים קטנים במשך הזמן‪ .‬שינוי‬
‫בתנאים הסביבתיים )ממקור טבעי ו‪/‬או ממקור אנתרופוגני(‪ ,‬עלול לגרום לשינויים בפרמטרים הבסיסיים של‬
‫חברת בעלי החיים כמו שינוי בהרכב המינים‪ ,‬בשכיחותם ובביומסה )‪ .(Pearson and Rosenberg, 1978‬מעקב‬
‫‪33‬‬
‫אחר מגוון המינים‪ ,‬מספר הפרטים‪ ,‬ביומסה‪ ,‬יחסים בין טקסה שונים ועוד מאפשר לנו לאמוד את השינויים‬
‫המתרחשים בבית הגידול לאורך זמן‪.‬‬
‫אחת ההשפעות האנתרופוגניות הבולטות לאורך החוף הישראלי היא העשרה בחומר אורגני במקומות מסוימים‪.‬‬
‫תגובת חברות החי לרמות נמוכות של חומר אורגני היא עלייה בשונות החי )מגוון המינים(‪ .‬רמות גבוהות יותר‬
‫של חומר אורגני מביאות לירידה בשונות‪ ,‬אף כי הייצור יכול להישאר גבוה‪ .‬תולעים רב‪-‬זיפיות ממשפחות‬
‫מסוימות מהוות סמנים )‪ (indicators‬להעשרה אורגנית‪ ,‬משום שהן יצורים אופורטוניסטים המצויים בכמויות‬
‫גדולות יותר באזורים מופרעים‪.‬‬
‫הדגימות שנאספו במפרץ חיפה מול נחל הקישון‪ ,‬פרוטרום ונעמן היו מן העשירות ביותר במספר הפרטים‬
‫כתוצאה מחשיפה לעומס אורגני גדול יחסית )‪ 1,471 ,2,571‬ו‪ 917-‬פרטים(‪ ,‬אך גם בתחנות הרצליה‪ ,‬ירקון‪,‬‬
‫אשדוד ושורק נמצא עושר רב של בעלי חיים )בין ‪ 800-900‬פרטים בכל תחנה(‪ .‬תחנת קרית חיים שמאופיינת‬
‫בד"כ בעושר רב של בעלי חיים‪ :‬תולעים ממשפחת ה‪) Spionidae-‬העמידות לזיהומים אורגנים(‪ ,‬תולעים‬
‫ממערכת ה‪ Phoronida -‬וסרטנאים ממחלקת ה‪ ,Copepoda-‬היתה יחסית ענייה באורגניזמים )‪ 404‬פרטים(‬
‫לעומת שנים קודמות )שנת ‪ 4,754 -2012‬פרטים ובשנת ‪ 12,555 -2011‬פרטים(‪ .‬מבחינת מספר הפרטים שנספרו‬
‫לאורך החוף‪ ,‬ניתן לחלק את החוף הישראלי לשלושה חלקים‪ :‬מפרץ חיפה‪ -‬העשיר ביותר מבחינת מספר‬
‫הפרטים‪ ,‬אחריו‪ ,‬המרצליה ועד אשקלון )‪ 500-900‬פרטים(‪ ,‬והחלק השלישי מחוף דדו ועד פולג ‪ 200-350‬פרטים‬
‫בממוצע פר תחנה )איור‪.(26‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Stations‬‬
‫איור ‪ :26‬המספר הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪ .2013‬‬
‫‪34‬‬
‫‪Individuals #‬‬
‫‪1500‬‬
‫התחנות בהן נמצא המספר הגבוה ביותר של פרטים )ממוצע של שלוש דגימות חוזרות בתחנה( הן‪ :‬קישון‪,‬‬
‫פרוטרום‪,‬הרצליה‪ ,‬ירקון‪ ,‬נעמן‪ ,‬אשדוד ושורק )‪ 801 ,91 ,934 ,943 ,1,471 ,2,491‬ו‪ 793 -‬בהתאמה(‪ .‬המספרים‬
‫הנמוכים ביותר נמצאו מול חוף דדו )‪ ,(203‬תנינים )‪ ,304‬אלכסנדר )‪ (334‬ופולג )‪.(351‬‬
‫מספר המינים הממוצע לתחנה היה נמוך יותר בהשוואה לשנת ‪ .2012‬תחנות מפרץ חיפה היו עשירות יותר‬
‫מבחינת מספר המינים בהשוואה לשאר החוף הישראלי‪ ,‬אך רק במעט‪ .‬מספר המינים הממוצע בקישון עומד על‬
‫‪ 35‬מינים לעומת ‪ 50‬בשנת ‪ ,2012‬ובמפרץ כולו עומד על ‪ 36‬מינים בהשוואה לשנת ‪ 2012‬שעמד על למעלה‬
‫מארבעים מינים )איור ‪.(27‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪Taxa #‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Stations‬‬
‫איור ‪ :27‬המספר הממוצע של המינים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪ .2013‬‬
‫היחס בין מספר התולעים הרב‪-‬זיפיות לבין מספר הפרטים הכולל באתרי הדיגום מוצג באיור ‪ .28‬היחס בין‬
‫מספר התולעים הרב זיפיות לבין שאר הפרטים שנספרו בכל דגימה הוא גבוה באזור מפרץ חיפה )אך לא בתחנת‬
‫קריית חיים( ובנחל תנינים‪ .‬בנעמן ובקישון היוו התולעים ‪ 50%‬מסך הפרטים שנאספו‪ ,‬בפרוטרום ובתנינים היוו‬
‫התולעים כמעט ‪ 40%‬מסך הפרטים שנאספו‪ .‬בשאר החופים היוו התולעים בין ‪ 15-20‬אחוז מסך הפרטים‬
‫שנאספו )איור ‪.(28‬‬
‫‪35‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪Polychaeta/% of total‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪Stations‬‬
‫איור ‪ .28‬היחס בין המספר הממוצע של פרטי התולעים הרב זיפיות למספר הכולל הממוצע של הפרטים שנמצאו‬
‫הנתונים נבחנו כדי לייחד קיבוצי חי וזיהוי תחנות שתכולתן הפאוניסטית דומה‪ .‬שיטות המיון שנבחרו הן אגד‬
‫היררכיאלי )‪) (clustering‬איור ‪ (29‬ופסיקה )‪) (ordination‬איור ‪ .(30‬קיבוץ היררכיאלי של הנתונים נעשה‬
‫בנתונים שעברו טרנספורמציה של פעמיים שורש מרובע באמצעות מקדם דמיון ‪ ,Bray-Curtis‬היעיל לסקירת‬
‫חברות ימיות בהיותו חסר רגישות לערכים גבוהים )‪ Multi Dimensional Scaling - MDS .(FAO, 1992‬היא‬
‫השיטה המועדפת בשיטות הפסיקה במחקרים העוסקים בהפרעות סביבתיות‪ ,‬ונבדקת באמצעות התוכנה‬
‫‪. Plymouth Routine In Multivariate Ecological Research ,Primer 5‬‬
‫אנו רואים שתחנת הקישון נפרדת משאר התחנות וזה בגלל הכמות הרבה של פרטים שנאספו בה בהשוואה‬
‫לשאר התחנות )רמת דימיון מאוד נמוכה‪ 30% -‬בלבד(‪ .‬לאחר מכן שתי תחנות נוספות במפרץ חיפה מקובצות‬
‫יחדיו )נעמן ופרוטרום( ושאר התחנות )כולל תחנת ק‪ .‬חיים( צבורות יחדיו )‪ stress=0.08‬המטריצה מייצגת את‬
‫הנתונים בצורה הטובה ביותר ללא חשש להצגה לא נכונה של התוצאות(‪.‬‬
‫תולעים רב זיפיות ממשפחת ה‪ Capitellidae -‬האופייניות לאזורים מופרים )עשירים בחומר אורגני( היו שכיחות‬
‫בפאונה שנמצאה בקישון וכמעט ולא הופיעו בשאר התחנות האחרות שנבדקו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫איור ‪ :29‬אנליזה היררכיאלית )‪ (clustering‬של דגימות חי תוך המצע בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪.2013‬‬
‫‪37‬‬
‫איור ‪ :30‬אנליזה פסיקה )‪ (ordination‬של דגימות חי תוך המצע בתחנות הניטור הלאומי‪ ,‬אוגוסט ‪ .2013‬‬
‫השוואה בין נתוני ‪ 2013‬והשנים הקודמות מראה כי השנה ברוב התחנות מספר הפרטים היה נמוך יותר‬
‫בהשוואה לשנה הקודמת אך לא בהשוואה לכלל השנים‪ ,‬כלומר‪ ,‬בסך הכל‪ ,‬לא ניתן להצביע על מגמה כלשהי של‬
‫עליה או ירידה במספר הפרטים ומספר המינים בתחנה מסוימת‪ .‬בחלק מהתחנות היתה ירידה משמעותית‬
‫במספר הפרטים בהשוואה לשנים קודמות כמו אשקלון‪ ,‬הרצליה‪ ,‬קרית חיים‪ ,‬ובחלק מהתחנות נותרה המגמה‬
‫כשהיתה בדיגומים קודמים‪ .‬מבחינת מספר המינים פר תחנה‪ ,‬נראה כי חלה ירידה קטנה במספר המינים‬
‫בהשוואה לשנים קודמות אך טרם ניתן לומר אם מדובר במגמה מתמשכת או מקרה פרטי של הדיגום בשנה‬
‫זו)איורים ‪ 31‬ו‪ .(32 -‬יש להמשיך ולעקוב אחרי מספר המינים בדיגומים הבאים‪.‬‬
‫‪38‬‬
National Monitoring 2005‐2013
7000
6000
Individuals #
5000
4000
3000
2000
1000
0
Na'aman Frutarom K. Haiim
Qishon
Dado
Taninim Alexander
Poleg
Herzliya
Yarkon
Soreq
Ashdod
Ashqelon
Stations
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
.2005-2013 ‫ בשנים‬,‫ המספר הממוצע של הפרטים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‬:31 ‫איור‬
39
National Monitoring 2005‐2013
70
60
50
Taxa #
40
30
20
10
0
Na'aman Frutarom K. Haiim
2005
Qishon
2006
Dado
2007
Taninim Alexander Poleg
Stations
2008
2009
Herzliya
2010
Yarkon
2011
Soreq
2012
Ashdod Ashqelon
2013
.2013-2005 ‫ בשנים‬,‫ ממוצע מספר המינים שנמצאו בתחנות הניטור הלאומי‬.32 ‫איור‬
40
‫מספר התולעים הכולל של ארבע המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות ) ‪Capitelliae, Sillidae, Spyonidae,‬‬
‫‪ (Maldanidae‬מושפע מהעשרה בחומר אורגני ובהתאם גדל באזורים מופרים בהעשרה בחומר אורגני‪ .‬איור ‪ 33a‬מציג‬
‫את הגודל היחסי של מספר הפרטים הכולל של התולעים ממשפחות אלה בשנת ‪ .2013‬לפי מדד זה‪ ,‬אזור מפרץ חיפה‬
‫מועשר בחומר אורגני בהשוואה לשאר האזורים לאורך החוף‪ ,‬למעט תחנת קרית חיים שבו מספר התולעים שנספרו‬
‫היה מאוד קטן בהשוואה לשנים קודמות באופן מובהק‪ .‬איור ‪ 33b‬מראה שמגמה זו נצפית לאורך השנים )‪(2005-2013‬‬
‫של ביצוע הניטור )למעט העוני של התולעים שנאספו השנה בקריית חיים(‪.‬‬
‫איור ‪ :33‬מספר התולעים הכולל של ארבעת המשפחות ממערכת התולעים הרב זיפיות ‪(Capitellidae, Syllidae,‬‬
‫)‪ Spionidae, Maldanidae‬בשנת ‪ (A) 2013‬ו ספר המינים הממוצע של ארבעת המשפחות ממערכת התולעים הרב‬
‫זיפיות )‪ (Capitellidae, Syllidae, Spionidae, Maldanidae‬מהשנים ‪.(B) 2006-2013‬‬
‫באנליזת גודל הגרגר שהתקבלה בעזרת שימוש בנפות התקבלו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫בתחנות‪ H3, H7, H11,H13, H16, H19, H28 :‬גודל הגרגר הדומיננטי היה ‪) 125 µm‬מעל ‪ 50%‬מהדגימה(‪ .‬בתחנה‬
‫‪ HM21‬גודל הגרגר הדומיננטי היה מעל ‪ 65%) 1000 µm‬מהדגימה( ובתחנה ‪ HM23.1‬היו שני שיאים של גודל גרגר‪:‬‬
‫‪ 125µm‬ו‪ 90 µm-‬ובתחנה ‪ HM27‬התפלגות הגרגר היתה רחבה יותר כאשר עיקר החומר נע בין ‪ 90 µm‬ל‪.250 µm-‬‬
‫אולם‪ ,‬למרות האמור לעיל‪ ,‬ההבדלים העיקריים בין התחנות נבעו בגלל העשרה בחומר אורגני ) ‪Total Organic‬‬
‫‪ (Carbon‬ופחות בגלל גודל הגרגר‪ ,‬לפי אנליזה סטטיסטית ‪.PCA‬‬
‫‪41‬‬
‫מעיון במדדי מגוון ועושר המינים )טבלה ‪ (1‬ניתן לראות כי מגוון המינים המחושב )‪ (d‬ועושר המינים )‪ (H‬מצביע על‬
‫ערכים גבוהים בתחנות ‪ ,HM2.1, H7, HM23.1, H16‬אולם כאשר מסתכלים על מדד השיוויוניות ‪(j’-Pielou’s‬‬
‫)‪ evenness‬רואים כי תחנה ‪ HM27‬העשירה ביותר מבחינת מספר הפרטים יש לה ערך נמוך יחסית לשאר התחנות‬
‫)‪ ,(0.39‬דבר המצביע על אי שיוויוניות והמצאות של מינים דומיננטים בתחנה )בעיקר תולעים ממשפחת ה‪,capitalidea -‬‬
‫האופייניים לאזורים המועשרים בחומר אורגני(‪ ,‬וכאשר מסתכלים על נתוני ה‪ TOC -‬בתחנה זו רואים כי הערך‬
‫שהתקבל הוא גבוה מאוד‪ .‬גם בתחנה ‪ HM10‬התקבל ערך נמוך במדד השיוויוניות )‪ ,(0.45‬דבר המצביע על נוכחות מינים‬
‫דומיננטים בדגימה‪ .‬תחנה ‪) H3‬חוף דדו(‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬היא תחנה שבה מדד השיוויוניות גבוה )‪ ,(0.77‬דבר המצביע על‬
‫שיוויוניות בין המינים שנאספו‪ ,‬כלומר מאסף של פרטים יחסית אחיד‪.‬‬
‫מספר מיני הרכיכות המהגרות בדגימות ‪ 2010‬היה ‪ ,14‬בשנת ‪ 2011‬זוהו ‪ 20‬מינים מהגרים‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬זוהו ‪ 27‬מינים‬
‫מהגרים ובשנת ‪ 2013‬זוהו ‪ 19‬מינים מהגרים‪ .‬לא נמצא מין מהגר חדש בשנה זו‪.‬‬
‫איור ‪ a34‬מציג את היחס בין מספר הפרטים של מינים מהגרים ממערכת הרכיכות לסך הפרטים שנספרו ממערכת‬
‫הרכיכות )עמודות כחולות( ובעמודות הכתומות את היחס בין מספר הפרטים המהגרים ממערכת הרכיכות לסך‬
‫הפרטים הכללי שנספר בתחנות‪ .‬אנו רואים שהיחס בין מספר הפרטים המהגרים לסך הפרטים הכללי שנספר בכל תחנה‬
‫הוא נמוך יחסית )ארבעה אחוזים לכל היותר(‪ ,‬כאשר התחנה העשירה ביותר היא הנעמן ובשאר התחנות הערך נע סביב‬
‫‪ .0.5%‬כאשר מסתכלים על סך הפרטים המהגרים ממערכת הרכיכות לסך הפרטים שנספרו בכל מערכת הרכיכות‪ ,‬אנו‬
‫רואים שבתחנת נעמן הערך מגיע ל‪ 50% -‬של מינים מהגרים )אולם בשנת ‪ 2012‬עמד הערך על למעלה מ‪ ,(90% -‬בקישון‬
‫הערך עומד על ‪ ,40%‬ובשאר התחנות נע בין ‪ 5-20‬אחוזים‪ .‬נראה כי קיימת ירידה במספר הפרטים המהגרים אך יש‬
‫להמשיך ולעקוב גם בשנה הבאה ולראות אם מדובר במגמה או לא‪ .‬איור ‪ 34b‬מציג את אחוז המינים המהגרים במערכת‬
‫הרכיכות מסך כל המינים שזוהו‪/‬נספרו בכל המערכות )עמודות כתומות( לבין אחוז המינים המהגרים ממערכת‬
‫הרכיכות לבין סך המינים שנספרו במערכת הרכיכות )עמודות כחולות(‪ .‬ניתן לראות כי בכל התחנות ישנם נציגים‬
‫מהגרים וכמעט בכל התחנות הם למעלה מ‪ 10% -‬מסך המינים שנספרו‪ ,‬ובאשדוד‪ ,‬שורק ונעמן המינים המהגרים‬
‫מגיעים ל‪ .30% -‬כאשר מסתכלים על סך המינים הכללי שנספר )עמודות כתומות( אנו רואים שבשע תחנות לאורך החוף‬
‫ובמפרץ המינים המהגרים מגיעים ל‪ 10% -‬מסך כל המינים שנספרו‪.‬‬
‫‪42‬‬
Alien to total mollusc ind. %
Ashqelon
Ashdod
Soreq
Yarkon
Herzliya
Poleg
Alexander
Taninim
Dado
Qishon
K. Haiim
Frutarom
Na'aman
0.0
10.0
20.0
30.0
40.0
43
50.0
60.0
Alien to total ind. %
Ashqelon
Ashdod
Soreq
Yarkon
Herzliya
Poleg
Alexander
Taninim
Dado
Qishon
K. Haiim
Frutarom
Na'aman
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
2.5
3.0
3.5
4.0
4.5
‫ אחוז הפרטים המהגרים מסך הפרטים ממחלקת הרכיכות )עמודות כחולות( ומסך הפרטים הכללי‬:34a ‫איור‬
.(‫שנספרו )עמודות כתומות‬
44
Alien to total mollusc sp. %
Ashqelon
Ashdod
Soreq
Yarkon
Herzliya
Poleg
Alexander
Taninim
Dado
Qishon
K. Haiim
Frutarom
Na'aman
0.0
5.0
10.0
15.0
20.0
25.0
45
30.0
35.0
40.0
Alien to total sp. %
Ashqelon
Ashdod
Soreq
Yarkon
Herzliya
Poleg
Alexander
Taninim
Dado
Qishon
K. Haiim
Frutarom
Na'aman
0.0
2.0
4.0
6.0
8.0
10.0
12.0
14.0
16.0
‫ אחוז המינים המהגרים מסך כל המינים ממחלקת הרכיכות )עמודות כחולות( ומסך המינים‬:34b ‫איור‬
.(‫הכללי שנספר )עמודות כתומות‬
46
‫‪ .4‬חי על המצע‬
‫פרק זה מציג נתוני ניטור ראשוניים לדגימות חי על המצע אל מול חופי אשדוד בחתכים שונים‪ -‬החל מעומק קרקעית‬
‫רדוד )‪ 20‬מ'( ועד כ‪ 400 -‬מ' )תמונות ‪ .(35-37‬אתר אשדוד נבחר בשל נתוני הרקע הקיימים עבור החתכים הרדודים‬
‫)‪ 40‬מ'( מנתוני ניטור )אכיפתי( היסטורים בתחנות הביקורת של אתר שפד"ן ואתרים נוספים‪ ,‬ובגלל נתוני מחקר‬
‫שנעשה על ידי פרופ' מנחם גורן בשנים ‪ .2008-2013‬בשנת ‪ 2014‬התבצע דיגום בסתיו המאוחר בלבד )ללא האביב(‪,‬‬
‫תוך הגדלת רזולוציות הדיגום )מספר רב של חתכים( וכן דיגומי יום ולילה‪ ,‬וזאת על מנת לתכנן המשך הניטור עם ידע‬
‫רחב ככל הניתן‪.‬‬
‫מבוא כללי‬
‫קצהו הדרום‪-‬מזרחי של ים תיכון‪ ,‬נחשב לחלקו העתיק ביותר של ים תיכון‪ .‬הקרקעית שלו מאופיינת בעומקים של מעל‬
‫‪ 2000‬מטרים‪ ,‬עם עומק מקסימלי של ‪ 5093‬מטרים בים האיוני‪ ,‬ומדפי יבשת צרים )‪ .(Por, 1989‬לישראל מדף יבשת‬
‫באורך של ‪ 180‬ק"מ ורוחב של ‪ 60‬ק"מ בחלקו הדרומי ועד ל‪ 26-‬ק"מ בחלקו הצפוני )בגבול עם לבנון( ) & ‪Sandler‬‬
‫‪ .(Herut, 2000‬החל מהמאה ה‪ ,19-‬החל האגן להפוך לאזור תת טרופי‪ ,‬לעומת שאר הים תיכון הנחשב לאזור ממוזג‬
‫חם )‪ .(2009 Por,‬גרדיאנט עולה של טמפרטורה ומליחות נוצר איפה בין מערב ים תיכון לבין מזרחו ) ‪Boudouresque,‬‬
‫‪ .(2004; Galil & Zenetos, 2002‬טווח הטמפרטורות בפני השטח של אגן הלבנט צר יחסית‪ ,‬החל מ ‪ 17 ºC‬בחורף‬
‫)‪(Lipkin & Safriel 1971‬ועד ל‪ 30 ºC -‬בקיץ )‪ ,(Azov, 1991; Galil & Zenetos 2002‬וגרדיאנט המליחות נע בין‬
‫‪ 37.5 ppt‬עד ל‪ .39 ppt -‬עמודת המים מעורבבת היטב בעונת החורף )דצמבר‪-‬מרץ( עד לעומק של כ‪ 120-130 -‬מטרים‪,‬‬
‫אך בקיץ הערבוב חל עד לעומק של ‪ 25‬מטרים בלבד )‪ .(Herut et al., 2000‬האגן נחשב למאוד אוליגוטרופי )עני בחומרי‬
‫הזנה‪ ,‬נוטריאנטים(‪ ,‬עם רמת יצרנות נמוכה מאוד )‪ ,(Azov, 1991; Por, 1989; Spanier & Galil, 1991‬בשל משטר‬
‫הזרמים אנטי‪-‬אסטוריאני המסיע מי שטח עניים בנוטריאנטים מהאוקיינוס האטלנטי ומזרחה‪ .‬אקלים צחיח למחצה‬
‫עד צחיח באגן עם כמות משקעים נמוכה‪ ,‬זרימה מעטה של מי נחלים עשירים בנוטריינטים‪ ,‬העדר תופעת עליית מי‬
‫עומק )‪ (upwelling‬ומדף יבשת יחסית צר‪ ,‬תורמים גם הם לאוליגוטרופיות המערכת ) ‪Azov, 1991; Galil & Zenetos,‬‬
‫‪ .(2002‬ייתכן וסיבות אלה‪ ,‬יחד עם המשברים האקלימים שהתרחשו בהיסטוריה הגיאולוגית של האזור והפעילות‬
‫האנתרופוגנית כיום‪ ,‬הם הגורמים לעושר המינים הנמוך באזור זה )‪.(Galil & Zenetos, 2002‬‬
‫הטמפרטורה ורמת המליחות הגבוהות כיום במזרח הים התיכון ובאגן הלבנט במיוחד‪ ,‬בהשוואה למערב ים תיכון‪,‬‬
‫הפכו את האזור לפחות מתאים למיני בע"ח האטלנטיים רבים‪ ,‬והוא מהווה מעין קצה גבול אקולוגי של בית גידול‬
‫עבורם )‪ .(Ben-Tuvia 1966; Galil 2008; Por 1989‬מכיוון שרוב המינים הקיימים בים התיכון פחות מותאמים‬
‫מבחינה אקולוגית לתנאים הקיימים באגן הלבנט‪ ,‬האזור נוח יותר לחדירה של מינים חדשים ) ;‪Boudouresque, 2004‬‬
‫‪.(Galil & Zenetos, 2002‬‬
‫לא קיים אזור ימי ברחבי העולם שהושפע משינויים מעשה ידי אדם יותר מאשר מזרח ים תיכון‪ ,‬שהעיקרי בהם הוא‬
‫חפירת תעלת סואץ‪ .‬רוב המינים הלספסים )אלה שעברו דרך התעלה( תועדו לראשונה בישראל בראשית שנות ה‪90-‬‬
‫)‪ , (Golani, 1996‬ודגים לספסים היוו כ‪ 13.2% -‬מסך כל האיכטיו‪-‬פאונה של אגן הלבנט )‪ .(Golani 1998‬לא ניתן‬
‫לחזות את התוצאה הסופית של ההגירה‪ ,‬אך נראה שקצב הפלישה לים תיכון הולך וגובר והנוכחות הדומיננטית של‬
‫המינים הזרים יכולה להוות מטרד או תועלת מבחינה כלכלית לאדם ) ;‪Ruiz et al., 1997; Goren et al., 2011‬‬
‫‪.(Salameh et al., 2011‬‬
‫‪47‬‬
‫דיגום חי על המצע‬
‫הסקר התמקד באזור החוף הדרומי של ישראל‪ ,‬מול נמל אשדוד‪ ,‬הנמל הגדול בישראל )איור ‪ .(35‬מיקום הדיגומים‬
‫נקבע באמצעות השימוש ב‪ GPS -‬על מנת לחזור כל הפלגה לאותו אזור דיגום‪ .‬קרקעית הים באזור המחקר שטוחה אך‬
‫הרכבה משתנה בין העומקים השונים‪ .‬עפ"י ‪ ,(1981) Galil & Lewinsohn‬המים הרדודים של ה‪ 20 -‬מטרים באזור‬
‫המחקר מורכבים בעיקר מחול‪ ,‬אשר כמותו הולכת ופוחתת עם העלייה בעומק ‪,‬במקביל לעלייה של הטין‪ .‬מעומק ‪60‬‬
‫מטרים הסדימנט מורכב בעיקר מטין וחרסית‪ ,‬כך שהקרקע בוצית וקשה יותר )‪.(Nir, 1984‬‬
‫דגימות חי על המצע נאספו בעזרת רשת מכמורת )‪ .(Trawler‬כל הדגימות נאספו בצורה קבועה‪ ,‬עפ"י שיטת הדייג‬
‫הנהוגה בספינה‪ .‬מפתח מכמורת הדיגום הוא ‪ 12‬מטר וגובה הפתח ‪ 1.2‬מטר‪ .‬המכמורת מצוידת בשני חבלי טיאטוא‬
‫)‪ (sweeplines‬המביאים את מפתח הרשת ואת הרוחב האפקטיבי הנדגם ל‪ 70 -‬מטר‪ .‬גודל עין הרשת בקצה הרחוק שלה‬
‫הוא ‪ 42‬מ"מ‪ .‬המרחק של פס הדיגום מן בספינה הוא ב‪ 500 -‬מטר והוא משתנה במקצת עם עליית עומק הדיגום )איור‬
‫‪ .(36‬הכבלים הנגררים מרחיפים חול ומבריחים את הדגים אל פתח הרשת וכתוצאה מתנועת כלי השיט והרשת נדחקים‬
‫הדגים אל קצהו הסגור של הרשת‪ .‬העומקים הנבדקים היו ‪ 20-120‬מטרים בהפרשים של ‪ 20‬מטרים זה מזה‪ ,‬ובעומק‬
‫של ‪ 400‬מטרים‪ .‬בכל עומק שנבחר בוצעו שתי חזרות )שתי גרירות רשת(‪ ,‬כאשר כל גרירה נמשכה שעה וחצי )לא כולל‬
‫זמן הורדתה למים והעלתה( במהירות ממוצעת של שלושה קשרים )‪ 5‬קמ"ש(‪ .‬סך הכל בוצעו שבעה קווי גרירת רשת‬
‫)איור ‪ .(37‬משך זמן הגרירות והנ"צ המדויקים של קווי הגרירות מופיעים בנספח ‪.2‬‬
‫השלל שנתפס ברשת הועבר לסיפון למיון ראשוני לרמה הטקסונומית האפשרית בהתאם לתנאי ההפלגה‪ ,‬נארז בארגזים‬
‫מסומנים‪ ,‬ונשמר בהקפאה עד החזרה אל הנמל‪ .‬בסוף ההפלגה הובלו הארגזים אל המכון לחקר ימים ואגמים והושמו‬
‫בקירור‪ .‬כל הפרטים הוגדרו לרמה הטקסונומית הנמוכה ביותר )רמת המין‪ ,‬ככל הניתן( על ידי מומחים‪ .‬בקבוצת‬
‫הסרטנים והדגים‪ 100 -‬פרטים ראשונים מכל מין נמדדו ונשקלו )איור ‪ ,(38‬והשאר מכל מין נספר ונשקל יחד ללא‬
‫מדידות אורך‪ .‬בשאר הקבוצות הטקסונומיות‪ -‬הפרטים נספרו ונשקלו בלבד )ללא מדידות אורך(‪.‬‬
‫על מנת לאפיין את החי שהתקבל בגרירות השונות‪ ,‬ולבחון את הקשר בין המינים שנאספו לבין משתני סביבה )עומק‬
‫וכד'(‪ ,‬בוצעו אנליזות סטטיסטיות באמצעות תוכנת ‪ .Primer, version 6‬תוכנה זו מאפשרת ביצוע אנליזות מקבצים‬
‫)‪ ,(cluster analysis‬אנליזות גורמים ראשוניים )‪ ,(Principal component analysis- PCA‬וסילום רב מימדי ) ‪Non-‬‬
‫‪ .(metric multidimensional scaling, nMDS‬התוכנה מתבססת על יצירת מטריצה של דמיון בין הדגימות‪ .‬כאשר‬
‫ערך דמיון בין שתי דגימות שווה לאפס לא קיים שום מין משותף‪ ,‬וכאשר הוא שווה ‪ 100‬שתי הדגימות זהות זו לזו‪.‬‬
‫בכל התהליך החישובי‪ ,‬ערכי המשתנים התלויים שנבדקו‪ -‬מספר הפרטים‪ ,‬הביומסה ומספר המינים‪ -‬עברו ייחוס‬
‫)נירמול( של טרנספורמציית שורש ריבועי בשביל לאזן את התרומה של המינים הנפוצים והנדירים ) & ‪Clarke‬‬
‫‪ .(Warwick, 2001‬אנליזת מקבץ יוצרת דנדוגרמה המבוססת על מטריצת הדמיון‪ ,‬ומבצעת השוואה בין העומקים‬
‫השונים בכדי למצוא "קבוצה טבעית" של הדגימות‪ .‬רמת הדמיון נבחנה בהשוואת המינים בין העומקים השונים‪ ,‬כאשר‬
‫בכל רשת נספר מספר הפרטים‪ .‬שונות חברת החי בפרמטרים של מרחב וזמן הוצגו בסקלה דו‪-‬מימדית באמצעות‬
‫אורדינציית ‪ .MDS‬המטרה של האורדינצייה היא לבנות "מפה" של דגימות בהתאם למטריקס הדומה‪/‬שונה ) ‪Clarke‬‬
‫‪ .(& Warwick, 2001‬עם זאת‪ ,‬אורדינציית ‪ MDS‬יכולה במקרים רבים לטעות בפרשנות שלה‪ .‬בשימוש בסקלת ערך‬
‫החשיבות‪ :‬ערך החשיבות ‪ (stress)<0.05‬נותן ייצוג מעולה בלי שום אפשרות לפרשנות מוטעית‪ (stress) <0.1 ,‬מספק‬
‫אורדיניצייה טובה‪ ,‬ככל הנראה ללא פרשנות מוטעית‪ (stress) <0.2 ,‬עדיין מספק תמונה דו‪-‬ממדית יעילה למרות שרצוי‬
‫לבצע בדיקה חוזרת‪ ,‬למשל ע"י שימוש באנליזת מקבץ‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫תוצאות‬
‫מאפיינים כללים‪:‬‬
‫מספר המינים )‪ (S‬שנאסף במדגמי גרירות הרשת היה נמוך ונע בין ‪ 22-43‬מינים לגרירה )טבלאות ‪ ,3-5‬איור ‪ .(39‬מספר‬
‫המינים הגבוה ביותר נמצא באתר הרדוד ביותר בעומק ‪ 20‬מטרים‪ ,‬והנמוך ביותר באזור העמוק ביותר – ‪ 400‬מטרים‪.‬‬
‫נראה כי יש קשר בין מספר המינים לבין עומק המים החל מעומק של למעלה ‪ 100‬מטרים‪ .‬מחקרים רבים מראים על‬
‫מתאם )קורלציה( שלילי בין עומק המים למספר המינים; ככל שמעמיקים מספר המינים יורד ) ;‪Sánchez et al.,2008‬‬
‫‪ .(Tecchio et al., 2011; Lourido et al., 2014‬אכן‪ ,‬במחקר זה‪ ,‬מספר הפרטים הרב ביותר נאסף בעומק ‪ 20‬בגרירת‬
‫הלילה‪ ,‬כצפוי‪.‬‬
‫מספר הפרטים החיים )‪ (N‬שנאסף במדגמי גרירות הרשת נע בין ‪ 1,829‬פרטים באזור העמוק ביותר )‪ 400‬מטרים( לבין‬
‫‪ 17,179‬פרטים בעומק ‪ 60‬מטרים )טבלה ‪ ,1‬איור ‪ .(39‬עד לעומק של ‪ 120‬מטרים לא נמצא קשר ישיר בין מספר הפרטים‬
‫לבין העומק‪ ,‬אולם בעומק של ‪ 400‬מטרים נראתה ירידה משמעותית במספר הפרטים‪ .‬מחקרים רבים מראים על מתאם‬
‫)קורלציה( שלילי בין עומק המים למספר הפרטים; ככל שמעמיקים מספר הפרטים והביומסה יורדים ) ‪Sánchez et‬‬
‫‪.(al.,2008; Tecchio et al., 2011; Lourido et al., 2014‬‬
‫אינדקס מגוון המינים )‪ (d‬נע בין ‪ 2.8‬ל‪ .5.4 -‬ערך אינדקס מגוון המינים הגבוה ביותר התקבל בעומק ‪ 80‬מטרים במהלך‬
‫גרירות היום‪ .‬אולם‪ ,‬גם במדד זה אין מגמה ברורה עם הירידה לעומק )עד ‪ 120‬מטרים(‪ ,‬אך כאשר מגיעים לעומק של‬
‫‪ 400‬מטרים כבר יש הבדלים ברורים בין העומקים )טבלה ‪.(1‬‬
‫מדד השוויוניות )’‪ (J‬נע בין ‪ 0.15‬ל‪ .0.63 -‬ככל שהערך המתקבל נמוך‪ -‬הדבר מעיד על ייצוג לא שווה של המינים השונים‬
‫וקיומם של מינים דומיננטיים ו‪/‬או נדירים ולהיפך‪ .‬בגרירות הלילה בעומקים ‪ 100‬ו‪ 120 -‬מטרים התקבל מגוון מינים‬
‫מאוד נמוך )‪ 0.18‬ו‪ 0.15 -‬בהתאמה( דבר המעיד על כך כי מאסף החיות היה לא שיוויוני וכלל מינים דומיננטים‪ .‬בשאר‬
‫המקרים )למעט ‪ 60‬מ' יום ו‪ 80 -‬מ' לילה(‪ ,‬מדד השיוויוניות היה גדול מ‪) 0.5 -‬טבלה ‪ ,1‬איור ‪.(39‬‬
‫‪49‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מאפייני החי על המצע בסקר ניטור לאומי‪ -S .‬מספר המינים בכל גרירה‪ -N .‬מספר הפרטים שנאספו בכל‬
‫גרירה‪ -d ,‬מדד מגוון המינים‪ -J ,‬מדד השיוויונות‪ ,‬עומק המים באתר‪.‬‬
‫'‪J‬‬
‫‪d‬‬
‫‪0.52‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪0.64‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪0.31‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.63‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.58‬‬
‫‪0.64‬‬
‫‪N‬‬
‫‪3.58‬‬
‫‪4.60‬‬
‫‪3.13‬‬
‫‪4.02‬‬
‫‪3.38‬‬
‫‪4.03‬‬
‫‪5.37‬‬
‫‪4.30‬‬
‫‪4.08‬‬
‫‪3.77‬‬
‫‪3.54‬‬
‫‪3.01‬‬
‫‪2.84‬‬
‫‪2.80‬‬
‫עומק‬
‫‪S‬‬
‫‪33‬‬
‫‪43‬‬
‫‪30‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪43‬‬
‫‪37‬‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪23‬‬
‫‪22‬‬
‫‪7655‬‬
‫‪9155‬‬
‫‪10539‬‬
‫‪2892‬‬
‫‪17179‬‬
‫‪3616‬‬
‫‪2496‬‬
‫‪4347‬‬
‫‪5297‬‬
‫‪10678‬‬
‫‪2751‬‬
‫‪10801‬‬
‫‪2344‬‬
‫‪1829‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪120‬‬
‫‪120‬‬
‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪ ‬‬
‫יום‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫לילה‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫יום‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫לילה‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫יום‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫לילה‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫יום‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫לילה‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫יום‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫לילה‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫יום‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫לילה‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫יום‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫לילה‪ -‬מס' פרטים ‪ ‬‬
‫בבחינה של נתוני הביומסה ניתן לראות )טבלה ‪ (2‬כי בכל העומקים )למעט ‪ 20‬מטרים( הביומסה שנאספה במהלך היום‬
‫גבוהה יותר מאשר הביומסה שנמצאה בלילה‪ -‬לעיתים פי ‪ 2,‬ולעיתים עד פי וארבעה ויותר )עומק ‪ 60‬מטרים(‪ .‬במחקרים‬
‫קודמים שבוצעו במכון במסגרת פרויקט חברת נמלי ישראל )חנ"י( נמצא כי הביומסה שנאספה בלילה היתה גבוהה‬
‫יותר מאשר הביומסה שנאספה ביום בכ‪.50% -‬‬
‫טבלה ‪ :2‬ביומסה של הפרטים שנאספו ברשתות היום והלילה‪.‬‬
‫ביומסה‬
‫עומק‬
‫)ק"ג(‬
‫‪20‬‬
‫‪107.216‬‬
‫‪20‬‬
‫‪125.084‬‬
‫‪40‬‬
‫‪176.861‬‬
‫‪40‬‬
‫‪58.093‬‬
‫‪60‬‬
‫‪126.621‬‬
‫‪60‬‬
‫‪23.979‬‬
‫‪80‬‬
‫‪34.366‬‬
‫‪80‬‬
‫‪46.073‬‬
‫‪100‬‬
‫‪111.151‬‬
‫‪100‬‬
‫‪45.265‬‬
‫‪120‬‬
‫‪50.249‬‬
‫‪120‬‬
‫‪40.621‬‬
‫‪400‬‬
‫‪73.522‬‬
‫‪400‬‬
‫‪51.881‬‬
‫‪ ‬‬
‫יום‪ -‬משקל פרטים‬
‫לילה‪ -‬משקל פרטים‬
‫יום‪ -‬משקל פרטים‬
‫לילה‪ -‬משקל פרטים‬
‫יום‪ -‬משקל פרטים‬
‫לילה‪ -‬משקל פרטים‬
‫יום‪ -‬משקל פרטים‬
‫לילה‪ -‬משקל פרטים‬
‫יום‪ -‬משקל פרטים‬
‫לילה‪ -‬משקל פרטים‬
‫יום‪ -‬משקל פרטים‬
‫לילה‪ -‬משקל פרטים‬
‫יום‪ -‬משקל פרטים‬
‫לילה‪ -‬משקל פרטים‬
‫‪50‬‬
20-400 ‫ רשימת מיני חי על המצע ומספר הפרטים מכל מין שנאספו בסקר ניטור לאומי )בין העומקים‬:3-5 ‫טבלאות‬
.‫ המינים המודגשים הינם מינים מהגרים‬.(‫מטרים‬
Species
# collected
Fish
Alectis alexandrina
1 Alepes djedaba
1
Apogon fasciatus
898
Apogon pharaonis
2
Apogon smithi
851
Argentina sphyraena
1
Argyropelecus hemigymnus
1
Ariosoma balearicum
4
Arnoglossus bleekeri
5
Balistes capriscus
6
Blennius ocellaris
4
Boops boops
331
Bothus podas
37
Bregmaceros atlanticus
25
buglossidium luteum
2
Callionymus filamentosus
1930
Caranx crysos
1
Centrophorus granulosus
6
Champsodon nudivittis
28
Chlorophthalmus agassizi
1409
Citharus linguatula
106
Coelorinchus caelorhincus
122
Conger conger
3
Cynoglossus sinusarabici
354
Dactylopterus volitans
2
Dalophis imberbis
1
Decapterus russelli
610
Dentex gibbosus
20
Dentex macrophthalmus
6
Dentex maroccanus
161
Diaphus rafinesquii
4
51
Diplodus annularis
15
Diplodus sargus
4
Diplodus vulgaris
0
Dipturus oxyrinchus
2
Dussumieria elopsoides
541
Echelus myrus
27
Echeneis naucrates
2
Electrona rissoi
3
Engraulis encrasicolus
6582
Epinephelus aeneus
2
Equulites klunzingeri
17557
Etrumeus golani
176
Fistularia commersonii
52
Helicolenus dactylopterus
88
Hymenocephalus italicus
435
Hoplostethus mediterraneus
15
Lagocephalus gunteri
70
Lagocephalus sceleratus
31
Lagocephalus suezensis
773
Lepidotrigla cavillone
394
Lithognathus mormyrus
490
Lophius budegassa
1
Merluccius merluccius
9
Mullus barbatus
1249
Mullus surmuletus
22
Nemipterus randalli
2648
Ophidion barbatum
140
Oxyurichthys petersii
5
Pagellus acarne
2004
Pagellus erythrinus
692
Pagrus caeruleostictus
29
Peristedion cataphractum
1
Phycis blennoides
1
Plotosus lineatus
6182
52
Pomadasys incisus
3
Pomatomus saltatrix
4
Raja clavata
67
Raja miraletus
13
Rhinobatos rhinobatos
7
Sardina pilchardus
113
Sardinella aurita
50
Sardinella gibbosa
11
Saurida lessepsianus
626
Scomberomorus commerson
54
Scomber japonicus
82
Scyliorhinus canicula
1
Scorpaena elongata
12
Serranus cabrilla
8
Serranus hepatus
96
Serranus scriba
4
Sillago sihama
318
Sparus aurata
3
Sphoeroides pachygaster
2
Sphyraena sphyraena
26
Spicara maena
1190
Spicara smaris
15
Squalus acanthias
4
Stephanolepis diaspros
103
Synodus saurus
8
Torquigener flavimaculosus
16
Trachurus mediterraneus
249
Trachurus trachurus
364
Trichiurus lepturus
5
Trigloporus lastoviza
5
Upeneus moluccensis
6059
Upeneus pori
1316
Uranoscopus scaber
13
Xyrichthys novacula
4
53
Zeus faber
11
Aristeus- ‫רוסטרום ארוך‬
694
Aristaeomorpha foliacea
450
Plesionika edwardsii
349
Parapenaeus longirostris
Charybdis longicollis
379
Marsupenaeus japonicus
1682
Metapenaeopsis aegyptia
23
Metapenaeus monoceros
2
Myra subgranulata
Parapenaeus longirostris
1
Pontocaris cataphracta
26
Portunus segnis
71
Squilla mantis
3
Conomurex persicus
2
Eledone moschata
79
Illex Coindetii
130
Loligo vulgaris
5304
Murex forskoehlii
1
Octopus salutii
98
Octopus vulgaris
419
Sepia officinalis
71
Alcyonium sp.
10
Pennatula rubra
70
Stylocidaris lineata
3
Echinodermata
Astropecten bispinosus
2
Total: 91581
Crustaceans
Mollusca
Cnidaria
161
23515
‫הרכב מאסף חי על המצע‬
124) ‫ טקסונים‬125-‫ שהוגדרו ל‬,‫ ק"ג‬1,071 ‫ פרטים מחי על המצע במשקל כולל של‬91,581 ‫ מוינו ונספרו‬,‫סך הכל נאספו‬
‫ מין אחד‬-‫ מיני צורבים ו‬2 ,‫ מיני רכיכות‬8 ,‫ מיני סרטנים‬13 ,‫ מיני דגים‬100 :‫ פרטי החי כוללים‬.(‫ לרמת סוג‬1 ,‫לרמת מין‬
‫ רשימת המינים ומספר הפרטים‬.3 ‫ רשימת המינים ומספר הפרטים שעלו בכל הגרירות מופיעים בטבלה‬.‫של קווצי עור‬
‫ והביומסה לעומק‬17,179 -‫ לבין‬1,829 ‫ מספר הפרטים לעומק נע בין‬.(‫ )קובץ אלקטרוני‬3 ‫שעלו בכל רשת מובאים בנספח‬
.‫ ק"ג‬164 ‫ ק"ג לבין‬24 ‫נעה בין‬
54
22% ‫( היוו‬n=27,356) ‫ הסרטנים‬,‫ מכלל המינים שהוגדרו‬80%-‫ מכלל הפרטים שנספרו ו‬63% ‫( היוו‬n= 58,034) ‫הדגים‬
-‫ מכלל הפרטים שנספרו ו‬6.6% ‫( היוו‬n= 6,104) ‫ הרכיכות‬,‫ מכלל המינים שהוגדרו‬10.4%-‫מכלל הפרטים שנספרו ו‬
‫ וקווצי העור‬,‫ מכלל המינים שהוגדרו‬1.6% -‫ מכלל הפרטים שנספרו ו‬0.1% ‫( היוו‬n=80) ‫ הצורבים‬,‫ מכלל המינים‬6.4%
.‫( היוו חלק זניח מסך הפרטים שנספרו והוגדרו‬n= 2)
‫ מיני הסרטנים הנפוצים‬,6 ‫מיני הדגים הנפוצים ביותר שנאספו בכל עומק בדיגומי היום והלילה מופיעים בטבלה‬
.8 ‫ ומיני הרכיכות הנפוצים בכל עומק מופיעים בטבלה‬7 ‫מופיעים בטבלה‬
.‫ מיני הדגים הנפוצים בכל עומק ביום ובלילה ומספרם‬:6 ‫טבלה‬
Fish
species
Alepes djedaba
Apogon fasciatus
Apogon pharaonis
20m
night
2161
1920
1638
Species
40m day
Engraulis encrasicolus 4048
Upeneus moluccensis 1642
Plotosus lineatus 670
Species
Nemipterus randalli
Equulites klunzingeri
Plotosus lineatus
40m
night
857
740
314
Species
60m day
Equulites klunzingeri 12843
Upeneus moluccensis 2943
Species
Equulites klunzingeri
Apogon fasciatus
Mullus barbatus
Nemipterus randalli
60m
night
921
636
598
561
80m day
Species
Nemipterus randalli
Apogon smithi
80m
night
368
124
100m day
Species
100m
night
Species
Plotosus lineatus
Equulites klunzingeri
Upeneus moluccensis
Upeneus pori
20m day
2997
1492
872
689
Species
Equulites klunzingeri 842
Upeneus moluccensis 287
Parapenaeus
longirostris 226
Species
55
Engraulis encrasicolus
Spicara maena
Dussumieria elopsoides
Mullus barbatus
2353
661
477
442
Species
Pagellus acarne 418
Trachurus trachurus 323
Pagellus acarne
Pagellus erythrinus
120 day
Species
400m day
Chlorophthalmus
agassizi 866
Coelorinchus
caelorhincus 101
Species
Pagellus acarne
Boops boops
876
92
120 night
603
180
400m
night
Species
Chlorophthalmus
agassizi
543
Raja clavata
38
.‫ מיני הסרטנים הנפוצים בכל עומק ביום ובלילה ומספרם‬:7 ‫טבלה‬
Crustacea
Species
Portunus segnis
20m
night
29
Species
Charybdis longicollis
Marsupenaeus japonicus
40m
night
81
31
Species 60m day
Portunus segnis 4
Species
Portunus segnis
60m
night
39
Species 80m day
Parapenaeus
longirostris 226
Species
80m
night
Parapenaeus longirostris
3335
Species 20m day
Portunus segnis 29
Species
40m day
56
Species 100m day
Parapenaeus
longirostris 98
Species 120m day
Parapenaeus
longirostris 1004
Species
‫רוסטרום ארוך‬Aristeus‫רוסטרום קצר‬Aristeus‫רוסטרום ארוך‬Gambari-
400m day
609
329
103
Species
100m
night
Parapenaeus longirostris
9162
Species
120m
night
Parapenaeus longirostris
9690
Species
‫רוסטרום קצר‬Gambari‫רוסטרום ארוך‬Gambari‫רוסטרום קצר‬Aristeus-
400m
night
345
246
121
.‫ מיני הרכיכות הנפוצים בכל עומק ביום ובלילה ומספרם‬:8 ‫טבלה‬
Mollusca
Species
Octopus salutii
20m
night
77
Species 40m day
Octopus salutii 2956
Species
Octopus salutii
40m
night
77
Species 60m day
Octopus salutii 734
Species
Octopus salutii
60m
night
24
Species 80m day
Octopus salutii 418
Species
Octopus salutii
80m
night
9
100m
day
Species
100m
night
Species 20m day
Loligo vulgaris 764
Species
57
‫‪203‬‬
‫‪120m‬‬
‫‪night‬‬
‫‪35‬‬
‫‪400m‬‬
‫‪night‬‬
‫‪65‬‬
‫‪Octopus salutii 96‬‬
‫‪Eledone moschata‬‬
‫‪120m‬‬
‫‪Species‬‬
‫‪day‬‬
‫‪Eledone‬‬
‫‪moschata 400‬‬
‫‪Octopus salutii 43‬‬
‫‪conomurex‬‬
‫‪persicus 30‬‬
‫‪Species‬‬
‫‪Eledone moschata‬‬
‫‪400m‬‬
‫‪day‬‬
‫‪Species‬‬
‫‪Eledone moschata‬‬
‫‪Species‬‬
‫‪Eledone‬‬
‫‪moschata 44‬‬
‫מספר המינים והפרטים המקומיים והמהגרים מקבוצת הדגים ומתת מערכת הסרטנים מופיעים בטבלה ‪.9‬‬
‫טבלה ‪ :9‬מס' המינים והפרטים המקומיים והמהגרים בקבוצת הדגים והסרטנים‪.‬‬
‫סרטנים‬
‫דגים‬
‫מספר מינים מקומיים‬
‫‪73‬‬
‫‪7‬‬
‫מספר מינים מהגרים‬
‫‪27‬‬
‫‪6‬‬
‫מספר פרטים מקומיים‬
‫‪16,715‬‬
‫‪25,416‬‬
‫מספר פרטים מהגרים‬
‫‪41,318‬‬
‫‪1,940‬‬
‫בקבוצת הדגים ניתן לראות כי אחוז המינים המהגרים מסך כל הדגים הוא ‪ 27%‬אך מבחינת מספר הפרטים המינים‬
‫המהגרים היווה כ‪ 71%-‬מסך כל הדגים שנאספו‪ .‬בקבוצת הסרטנים אחוז המינים המהגרים הוא ‪ ,46%‬אולם מבחינת‬
‫מספר מיני הפרטים המהגרים היווה רק ‪ .7%‬בבחינת מספר המינים המהגרים בין העומקים השונים נמצא‪ ,‬כי‬
‫הדומיננטיות הגבוהה ביותר שלהם הינה בעומק של ‪ 20‬מטרים‪ ,‬וככל שמעמיקים מספרם הולך ופוחת )טבלה ‪ .(10‬לא‬
‫נמצאו מינים מהגרים בעומק ‪ 400‬מטרים‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫טבלה ‪ :10‬מספר המינים המהגרים בכל עומק‪.‬‬
‫מספר מינים מהגרים‬
‫עומק‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪40‬‬
‫‪15‬‬
‫‪60‬‬
‫‪11‬‬
‫‪80‬‬
‫‪10‬‬
‫‪100‬‬
‫‪6‬‬
‫‪120‬‬
‫‪0‬‬
‫‪400‬‬
‫השתנות אורך הגוף עם העומק‪:‬‬
‫המשתנה אורך גוף ממוצע של דגים עבר טרנספורמציה בכדי לקבל התפלגות נורמלית לביצוע מבחן ‪ .ANOVA‬מבחינת‬
‫אורך הגוף של הפרטים לא נמצאה מגמה ברורה של תלות בין העומק לבין גודל הגוף‪ ,‬למעט בשני מינים מהגרים של‬
‫דגים )‪ Fistularia commersonii‬ו‪ (Lagocephalus sceleratus -‬בהם נמצא באופן מובהק כי ככל שמעמיקים כך גדל‬
‫אורך גוף הדג )‪.(P<0.01‬‬
‫ניתוח רב משתנים‬
‫אפיון בית גידול ע"י תיאור חברת החי החיה בו תוך השוואה בין חברות החי היא אחת הדרכים לזהות את ההבדלים‬
‫הקיימים בתנאי הסביבה בין בתי גידול שונים‪ .‬השוואה כזו נעשית בהעדר הנחות מוקדמות )‪ (a-priori‬על השפעות‬
‫הסביבה‪ ,‬בהנחה שהמינים עצמם הם אינדיקטורים טובים למכלול תנאי הסביבה בהם הם חיים‪ .‬שינוי בהרכב חברת‬
‫החי בין שני אתרים מעיד על שינוי בתנאי הסביבה‪ .‬בשלב שני ניתן לחפש קורלציות בין מבנה חברת החי לתנאי סביבה‬
‫מסוימים‪ .‬על מנת לבחון האם ניתן לזהות שינויים מרחביים במאספי חי על המצע בוצע ניתוח מקבצים ) ‪cluster‬‬
‫‪ (analysis‬על מספרי הפרטים שנאספו‪ .‬הנתונים עברו טרנספורמציה של שורש ריבועי ועל פי מטריצת ‪,Bray-Curtis‬‬
‫וזאת על מנת להקטין את ההשפעה של מינים דומיננטיים במאסף במידה ויש‪ .‬מעיון באיורים ‪ 40-43‬ניתן לראות כי‬
‫ישנו הבדל ברור ומובהק סטטיסטית )‪ (p<0.01‬בין העומקים ‪ 20-120‬מטרים לבין העומק ‪ 400‬מטרים בכל הפרמטרים‬
‫שנבדקו )מספר מינים‪ ,‬מספר פרטים‪ ,‬מגוון מינים(‪ .‬גם כאשר מפרידים בין דיגומי היום לבין דיגומי הלילה במספר‬
‫הפרטים ובמספר המינים‪ ,‬מתקבלת אותה המגמה כאשר עומקים ‪ 20,40,60‬נמצאים יחד‪ ,‬עומקים ‪ 80,100,120‬נמצאים‬
‫יחד והעומק ‪ 400‬נמצא לבד כאשר תמיד רמת הדמיון בין עומק זה )‪ 400‬מטרים( לבין שאר העומקים הוא ‪ 0%‬דמיון‬
‫)‪.(p<0.01‬‬
‫באיור ‪) 40‬מספר פרטים‪/‬יום( רואים כי התקבלו שני צוברים אשר רמת הדמיון בין שני הצוברים היא ‪ ,35%‬כאשר צובר‬
‫א' כולל את העומקים ‪ 20,40,60‬ורמת הדמיון ביניהם ‪ 50%‬וצובר ב' כולל את התחנות בעומקי הדיגום ‪ 80,100,120‬ורמת‬
‫הדמיון ביניהם ‪ .40%‬העומק ‪ 400‬נמצא נפרד לחלוטין כאשר רמת הדמיון בינו לבין שאר העומקים עומדת על ‪ 0%‬דמיון‪.‬‬
‫אותה מגמה בדיוק מתקבלת באיורים שלאחר מכן )‪ (41-47‬כאשר כל איור מציג נתון אחר )מספר פרטים‪/‬לילה‪,‬‬
‫ביומסה‪/‬יום‪ ,‬ביומסה‪/‬לילה וכדומה(‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי )‪ (nMDS‬נעשה בהמשך לאנליזת המקבצים‪ .‬באיורים ‪ 43-47‬ניתן לראות את‬
‫פיזור העומקים לפי אנליזת ‪ ,MDS‬המאפשרת להבחין באופן ויזואלי בדגימות שקיים ביניהן דמיון או שוני )בהרכב‬
‫המינים( על סמך פיזורן במרחב )קרבה פיזית בין נקודות מרמזת על קרבה בהרכב המינים(‪ .‬ניתן לראות בבירור הבדלים‬
‫בין שני צוברים עיקריים )א' ו‪ -‬ב'( כאשר תחנה ‪ 400‬נפרדת באופן בולט בגלל מגוון מינים שונה לחלוטין מהעומקים‬
‫האחרים‪.‬‬
‫מהתבוננות בניתוח רב משתנים לא נראה כי יש הבדלים באוכלוסיית חי על המצע מבחינת העומקים‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫מחקרים רבים שבוצעו באזורים שונים ברחבי העולם על חברת החי שוכנת הקרקע במדף היבשת הראו‪ ,‬שגרדיאנט‬
‫העומק הוא הגורם העיקרי המשפיע על פיזור הפאונה ) ‪Demestre et al., 2000; Colloca et al., 2003; Labropoulou‬‬
‫‪ .(& Papaconstantinou, 2004; Leathwick et al, 2006‬גורמים נוספים המשפיעים על הפאונה הם מאפיינים‬
‫פיזיקלים של גוף המים כמו‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬מליחות‪ ,‬זרמים ורמת חמצן ) & ‪Demestre et al., 2000; Labropoulou‬‬
‫‪ ,(Papaconstantinou, 2004; Leathwick et al, 2006‬זמינות מזון‪ ,‬ואינטראקציות ביוטיות פנימיות בין חברי המקבץ‬
‫)‪ .(Labropoulou & Papaconstantinou, 2004‬בסקר זה גרדיאנט העומק הסביר את עיקר פיזור המינים במורד‬
‫היבשת של חופי ישראל‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תוצאות סקר זה מחזקות מחקרים קודמין שנעשו במדף היבשת הישראלי המראים‬
‫כי מספר המינים המהגרים החודרים אל ים תיכון ממשיך לעלות ללא הרף ובקצב מוגבר בשנים האחרונות‪ ,‬דבר הגורם‬
‫לשינוי מתמשך של האוכלוסייה )‪.(Edelist et al., 2011; Golani et al., 2011; Goren et al., 2011‬‬
‫אנליזות המקבץ )‪ (cluster‬וה‪ MDS -‬של מגוון ומספר פרטים מציגות תמונה דומה בה הדמיון והשוני בדיגומים הוא‬
‫תלוי עומק )איורים ‪ .(40-47‬מדד שאנון‪-‬ווינר מציג תמונה דומה של הבדל במגוון המינים בין העומקים השונים )טבלה‬
‫‪ (3‬עם העומק נראית ירידה במגוון המינים‪.‬‬
‫סקר זה הינו הראשון במסגרת הניטור הלאומי של חופי ישראל והוא עתיד להתבצע מידי שנה בשתי עונות‪ -‬קיץ וחורף‪.‬‬
‫סקרים אלה יאפשרו בחינת שינויים עונתיים ורב שנתיים מבחינת ביומסה‪ ,‬מספר המינים ומגוון המינים‪ ,‬וכן יאפשר‬
‫מעקב אחר מינים מהגרים נוספים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יימשך המחקר על אורך הדגים )גודלם( כתלות בין העונות השונות ובין‬
‫העומק בו הם נמצאים‪ ,‬שינוי בפיזור הבתימטרי של חברת החי עם הזמן‪ ,‬מעקב אחר המינים הדומיננטים המשפיעים‬
‫ביותר בכל עומק‪ ,‬בחינת הרכב החברה כתלות בעומק ולאורך ציר הזמן ועוד‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫איור ‪ :35‬אזור הדיגום בו נגררו הרשתות‪ ,‬דרומית לנמל אשדוד‪.‬‬
‫איור ‪ :36‬רשת המכמורת בעת גרירה על גבי הקרקע‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫איור ‪ :37‬קווי גרירת הרשתות דרומית לנמל אשדוד‪ .‬בכל עומק בוצעו ‪ 4‬גרירות‪ 2 :‬גרירות יום ו‪ 2-‬גרירות לילה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫איור ‪ :38‬דיגום החיות על הספינה‪ ,‬מיון ומדידה במכון‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫איור ‪ :39‬מאפייני מאסף חי על המצע )ראה גם נספח ‪ -3‬קובץ אלקטרוני(‪ -S :‬מספר המינים‪ -N ,‬מספר הפרטים‪-J’ ,‬‬
‫מדד השיוויוניות‪ .‬הקו הכחול מייצג את עומק המים )מ'(‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫איור ‪ :40‬ניתוח מקבצים עם מקדם דמיון מסוג ‪ .Bray-Curtis‬מספר פרטים בדיגומי היום‪.‬‬
‫איור ‪ :41‬ניתוח מקבצים עם מקדם דמיון מסוג ‪ .Bray-Curtis‬ביומסה בדיגומי היום‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫איור ‪ :42‬ניתוח מקבצים עם מקדם דמיון מסוג ‪ .Bray-Curtis‬מספר פרטים בדיגומי הלילה‪.‬‬
‫איור ‪ :43‬ניתוח מקבצים עם מקדם דמיון מסוג ‪ .Bray-Curtis‬ביומסה בדיגומי הלילה‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫איור ‪ :44‬ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי )‪ .(nMDS‬מספר פרטים בדיגומי היום‪.‬‬
‫איור ‪ :45‬ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי )‪ .(nMDS‬ביומסה בדיגומי היום‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫איור ‪ :46‬ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי )‪ .(nMDS‬מספר פרטים בדיגומי הלילה‪.‬‬
‫איור ‪ :47‬ניתוח באמצעות שיטת סילום רב מימדי )‪ .(nMDS‬ביומסה בדיגומי הלילה‪.‬‬
‫‪68‬‬
:‫רשימת ספרות‬
Azov, Y. 1991. Eastern Mediterranean- a marine desert? Marine Pollution Bulletin 23: 225–232.
Ben-Tuvia, A. 1966 Red Sea fishes recently found in the Mediterranean. Copeia 1966(2): 254–275.
Boudouresque, C. F. 2004. Marine biodiversity in the mediterranean; status of spicks, populations and
communities. Science 20: 97–146.
Clarke, K. R., and R. M. Warwick 2001 Change in marine communities: An approach to statistical
analysis and interpretation, 2nd edition. Plymouth: Plymouth marine laboratory, Natural
environment research council. 172pp.
Colloca, F., M. Cardinale, A. Belluscio, and G. Ardizzone 2003. Pattern of distribution and diversity of
demersal assemblages in the central Mediterranean Sea. Estuarine, Coastal
and Shelf Science
56(3–4): 469–480.
Demestre, M., P. Sanchez, and P. Abello 2000. Demersal fish assemblages and habitat characteristics
on the continental shelf and upper slope of the north-western Mediterranean. Journal of the Marine
Biological Association of the United Kingdom 80(6): 981–988.
Edelist, D., D. Golani, G. Rilov, and E. Spanier 2011. The invasive venomous striped Eel Catfish
Plotosus lineatus in the Levant: Possible mechanisms facilitating its rapid invasional success.
Marine Biology 159(2): 283-290.
Galil, B. S. 2008. Alien species in the Mediterranean Sea—Which, when, where, why? Hydrobiologia
606(1): 105–116.
Galil, B. S., and C. H. Lewinsohn 1981. Macrobenthic communities of the eastern Mediterranean
continental shelf. Marine Ecology 2(4): 343–352.
Galil, B. S, and A. Zenetos 2002. A sea c : x i s in the eastern Mediterranean. In Invasive aquatic
species of Europe: Distribution, impacts and management, Edited by Leppäkoski, E., S. Gollasch,
and S. Olenin. The Netherlands: Kluwer Academic Publishers 583pp.
Golani, D. 1996. The Marine ichthyofauna of the eastern Levant-History, inventory, and
characterization. Israel Journal of Zoology 42(1): 15–55.
Golani, D. 1998. Impact of Red Sea fish migrants through the Suez Canal on the aquatic environment
of the eastern Mediterranean. Bulletin of the Yale School for Forestry and
Environment Studies
103: 375–387.
Golani, D., R. Fricke, and B. Appelbaum-Golani 2011. First record of the Indo-Pacific slender
Ponyfish Equulites elongatus (Günther, 1874) (Perciformes: Leiognathidae) in the Mediterranean.
Aquatic Invasions 6(1): 75–77.
69
Goren, M., N. Stern, B. S. Galil, and A. Diamant 2011. On the occurrence of the IndoPacific
Champsodon nudivittis (Ogilby, 1895) (Perciformes, Champsodontidae) from the Mediterranean
coast of Israel, and the presence of the species in the Red Sea. Aquatic Invasions 6(1): 115–117.
Herut, B., A. Almogi-Labin, N. Jannink, and I. Gertman 2000. The seasonal dynamics of nutrient and
chlorophyll a concentrations on the SE Mediterranean shelfslope. Oceanologica Acta
23(7):
771–782.
Labropoulou, M., and C. Papaconstantinou 2004. Community structure and diversity of demersal fish
assemblages: The role of fishery. Scientia Marina 68(1): 215–226.
Leathwick, J. R., J. Elith, M. P. Francis, T. Hastie, and P. Taylor 2006. Variation in demersal fish
species richness in the oceans surrounding New Zealand: An analysis using boosted regression
trees. Marine Ecology Progress Series 321: 267–281.
Lipkin, Y., and U. Safriel 1971. Intertidal zonation on rocky shores at Mikhmoret (Mediterranean,
Israel). Journal of Ecology 59(1): 1–30.
Nir, Y. 1984. Recent sediments of the Israel Mediterranean continental shelf and slope. Ph. D.
dissertation, Sweden: Goteborg University 149pp.
Por, F. D. 1989 The legacy of Tethys: An aquatic biogeography of the Levant. Kluwer Academic
Publishers 214pp.
Por, F. D. 2009. Tethys returns to the Mediterranean: Success and limits of tropical re-
colonization.
Biodiversity and Ecosystem Risk Assessment 3: 5-19.
Ruiz, G. M., James T. Carlton, E. D. Grosholz, and A. H. Hines 1997. Global invasions of marine and
estuarine habitats by non-indigenous species: Mechanisms, extent, and consequences. American
Zoologist 37(6): 621 –632.
Salameh, P., O. Sonin, D. Edelis, and D. Golani 2011. First record of the Red Sea orangeface
Butterflyfish Chaetodon larvatus Cuvier, 1831 in the Mediterranean. Aquatic Invasions
53–55.
Sandler, A., and B. Herut 2000. Composition of clays along the continental shelf off Israel:
Contribution of the Nile versus local sources. Marine Geology 167: 339– 354.
Spanier, E., and B. S. Galil 1991. Lessepsian migration: A continuous biogeographical process.
Endeavour 15(3): 102–106.
70
6(1):
‫‪ .5‬ניטור חברות אקולוגיות בחוף הסלעי‬
‫תכנית ניטור של חברת החי והצומח על טבלאות הגידוד החלה הפיילוט בסוף ‪ .2009‬בשנת ‪ 2013‬היא הפכה לחלק‬
‫מתכנית הניטור הלאומי‪ .‬מטרת תכנית הניטור היא לבחון שינויים בזמן ובמרחב במבנה החברות האקולוגיות של‬
‫טבלאות הגידוד באופן שאינו הרסני )כלומר תצפית בלבד ללא איסוף( וכן של מספר פרמטרים סביבתיים היכולים‬
‫להשפיע על חברות אלו‪ .‬הסקרים מתרכזים במרכבים הביולוגיים העיקריים של היצורים החיים על ומכסים את‬
‫הסלע‪ .‬אין הכוונה ולא קיימת היכולת לתעד את כל המגוון הביולוגי בבית הגידול המונה מאות מינים‪ ,‬רובן זעירים‪,‬‬
‫רבים מהם נסתרים מן העין‪ .‬במסגרת התכנית נדגמים אחד עשר אתרים פעם בשנה בעונת הסתיו‪ ,‬וארבעה "אתרי‬
‫ליבה" )אכזיב‪ ,‬שקמונה‪ ,‬הבונים ופלמחים( נדגמים עונתית על מנת לבחון שינוים עונתיים‪ .‬הדיגום נעשה בעזרת‬
‫ריבועי דיגום בגודל ‪ 50‬על ‪ 50‬ס"מ‪ ,‬המונחים לאורך חתכים המסומנים בעזרת ברגי נירוסטה בארבע רצועות‬
‫המקבילות לקו החוף מקו המים ועד גב הטבלאות )איור ‪ .(48‬ישנן שתי רצועות בחגורת הכרית האמצעי‪-‬תחתון )‪low-‬‬
‫‪ (mid shore‬על טבלת הגידוד‪ :‬שולי הטבלה )‪ (platform edge‬באזור הכרכוב ומרכז הטבלה )‪,(platform center‬‬
‫ושתי רצועות בגב הטבלה המאופיינת לרוב בסלע באוריינטציה אנכית או במדרון מתון‪ :‬אמצע כרית תחתון ) ‪low-mid‬‬
‫‪ (shore‬ואמצע כרית אמצעי )‪ (mid-mid shore‬הנדגמות רק באתרי הליבה בחלק מהעונות‪ .‬במקביל לדיגום הביולוגי‪,‬‬
‫מתבצע בארבעה אתרי הליבה כל חודש ניטור של תנאים סביבתיים‪ ,‬הכוללים טמפרטורת מי ים בעזרת אוגרי נתונים‬
‫דיגיטליים קבועים על הסלע וכן נתונים ביוכימיים )נוטריינטים וכלורופיל(‪ .‬טבלה ‪ 11‬מפרטת את תכנית הניטור‪.‬‬
‫חשוב לציין כי הדיגום האקולוגי של חברות החי והצומח בקיץ הינו בעייתי‪ ,‬בשל מפלסי ים גבוהים ומצב ים גרוע‬
‫לאורך כל העונה שמאפשר לעיתים דיגום חלקי בלבד‪.‬‬
‫טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל הינן בית גידול סלעי ייחודי‪ ,‬המצוי רק בחופים דרומיים של הים התיכון במקומות‬
‫בהם הסלע רך יחסית )כמו כורכר או גיר(‪ .‬מיקומן בקצה האגן המזרחי של הים התיכון מהווה גם את קצה גבול התפוצה‬
‫של חלק מן המינים הים תיכוניים‪ .‬אחד הגורמים העיקרים ההופכים את טבלאות הגידוד לאורך חופי ישראל לבית‬
‫גידול ייחודי מסוגו הינו קיום של מבנה ביוגני מוגבה בשולי הטבלה )כרכוב(‪ ,‬ברוחב וגובה של כ‪ 20-10-‬ס"מ‪ ,‬הנוצר על‪-‬‬
‫ידי צינורות גירניים אותם בונים חלזונות קבועי מקום מהמין צינורן בונה‪ .Dendropoma petraeum ,‬ההשערה היא‬
‫כי בנייה ביוגנית מתמדת זו של צינורות החילזון שומרת על הטבלה מפני בליית הסלע בגובה פני הים‪ .‬בית גידול זה לא‬
‫נחקר בצורה יסודית עד כה‪ ,‬ועד סוף ‪ 2009‬קיימים רק נתונים מועטים ביותר על השונות במרחב ובזמן במבנה החברה‬
‫האקולוגית‪ .‬מאידך‪ ,‬בית גידול זה חשוף לעקות רבות‪ ,‬הן מקומיות והן אזוריות‪ ,‬היכולות להשפיע על החברה‬
‫האקולוגית‪ .‬בית גידול זה גם נחשב רגיש וחשוב לניטור על פי הפרוטוקולים של ‪ UNEP-MEP‬המנסים ליישם את‬
‫אמנת ברצלונה לשמירה על הים התיכון‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫ האותיות מראות את תדירות‬.‫ הפרמטרים השונים הנבדקים במהלך פרויקט הניטור בטבלאות הגידוד‬:11 ‫טבלה‬
.‫הדיגום לפי הפירוט למטה‬
Region Site Period North North North North North Center Center Center Center South South Rosh Hanikra Achziv Akko Shikmona 1 Shikmona 2 HaBonim 1 HaBonim 2 Sdot Yam Mikmoret Bat Yam Palmachim Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 Nov 09‐Aug 14 S S S S S S S S Logger SST multiprobe (YSI) Water sampling SST pH Salinity Alkalinity DIC Site Period North North Center South Akhziv Shikmona 1 HaBonim 2 Palmachim Mar 10‐Nov 14 Mar 10‐Nov 14 Mar 10‐Nov 14 Mar 10‐Nov 14 H H H H water/platfor
m/air Region Zone Chl. a off‐edge Method Parameter off‐edge off‐edge A S A S A A S A A A S A S A S A A S A A A S off‐edge Biophysical data Field surveys Biodiversity/community structure Mid‐
Mid‐ Platform Platform Zone High Mid center edge Nutrients off‐edge Method Parameter off‐edge off‐edge Biological data M M M M H= Hourly, M = Monthly, S = Seasonally, A = Annually 72
M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M M ‫איור ‪ :48‬מפת אתרי הדיגום בתכנית הניטור )באדום – אתרי הליבה( וכן צילום ואילוסטרציה מחוף דור‪-‬הבונים‬
‫המדגים את מיקום חגורות הדיגום בתכנית הניטור‪ .‬יש לציין כי לפי שעה דו"ח זה יביא בחשבון התוצאות משתי חגורות‬
‫הכרית על פני הטבלה )השוליים ומרכז הטבלה(‪ ,‬ולא את החגורות העליונות‪.‬‬
‫תוצאות ודיון‬
‫עושר מינים‬
‫עד כה בכל תקופת הדיגומים נספרו סך הכל ‪ 87‬טקסונים‪ ,‬מהם ‪ 52‬אצות ו‪ 35-‬חסרי חוליות‪ .‬חשוב לציין כי סקר מסוג‬
‫זה נועד בעיקר לתיעוד מינים צמודי מצע או ניידים במידה חלקית המצויים על פני השטח‪ .‬ישנה הערכת חסר‬
‫משמעותית לקבוצות יצורים אחרות כמו סרטנים ניידים ודגים‪ ,‬וכן מינים קריפטיים )נחבאים( יותר‪ ,‬כמו שושנות ים‪,‬‬
‫וכן של מינים קטנים או מכוסים‪ ,‬או החיים בתוך אצות )כמו מיני פרוקי רגליים קטנים‪ ,‬תולעים וכו'(‪ .‬לצורך תיעודם‬
‫יש צורך בשיטות אחרות‪ ,‬לרוב הרסניות )איסופים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מינים במספר טקסונים כדוגמת צלחיות )שני מינים‬
‫מקומיים ואחד פולש( אוחדו לרמה טקסונומית גבוהה‪ -‬ברוב המקרים בשל הקושי בהבדלה ביניהם בשדה‪ ,‬בין היתר‬
‫‪73‬‬
‫בשל היותם מכוסים בצימדת ים )פאוליג(‪ .‬לצורך תיעודם הכמותי של המינים השונים בקבוצות אלו נעשים סקרי משנה‬
‫משלימים בקנה מידה קטן יותר‪.‬‬
‫בכל חמש שנות הניטור נמצא כי עושר הטקסונים גבוה יותר בשולי הטבלה ברוב האתרים‪ ,‬לעומת העושר‬
‫במשטח מרכז הטבלה )איור ‪ .(49‬בחלק מן האתרים נראית מגמת עליה לאורך השנים‪ ,‬שבסופה ירידה מסוימת או‬
‫התייצבות בשנת ‪) 2013‬איור ‪ .(49‬במיוחד ניכרת המגמה באזור מרכז הטבלה‪ .‬קרוב לוודאי שהסיבה העיקרית לכך היא‬
‫שיפור ביכולת הזיהוי וההפרדה בין המינים עם התקדמות תכנית הניטור והתמקצעות הצוות‪ ,‬אך לא ניתן לפסול את‬
‫האפשרות כי גם כי ישנם הבדלים אמתיים בין השנים‪ ,‬וכי יתכן שבשנים ‪ 2010-2012‬הייתה התאוששות מאירוע הפרעה‬
‫שהתרחש בשנים שלפני כן ופגע בחלק מן המינים‪ .‬לפני שהחל הניטור‪ ,‬בחורף ‪ ,2009‬התרחש אירוע שרב קיצוני בחודש‬
‫פברואר שנמשך כשבועיים אשר ייבש את הטבלאות וגרם לתמותה רבה של אצות על פניהן )ג‪ .‬רילוב תצפית אישית(‪.‬‬
‫יתכן ואירוע קיצוני זה פגע באופן משמעותי באוכלוסיות של מספר מינים שלאחר מכן התאוששו למצבן הקודם‪ ,‬תהליך‬
‫שלקח מספר שנים‪ .‬אירוע שרב חורפי דומה התרחש גם ב ‪ .2014‬המשך הניטור בשנים הבאות יאפשר להבחין בשינויים‬
‫ומגמות בזמן וגם להבין אותם בקונטקסט הסביבתי‪ ,‬המקומי והאזורי‪.‬‬
‫הממוצע של עושר ומגוון הטקסונים בארבעת אתרי הליבה במרכז ושולי הטבלה מראה כי המגוון הגדול ביותר‬
‫בכל האתרים מתקיים בעונות החורף והאביב‪ ,‬והוא גבוה יותר בשוליים לעומת מרכז הטבלה בכל העונות )איור ‪.(50‬‬
‫מתצפיות בשטח ניכר כאמור כי אירועי יבוש ארוכים )מיום ועד שבוע ולעיתים יותר( של הטבלאות‪ ,‬המתרחשים לרוב‬
‫בעת אירועי שרב בהם נושבות רוחות מזרחיות‪ ,‬גורמים להלבנה ותמותה של מרכיבי צומח ולעיתים גם חי על הטבלאות‬
‫וכנראה גורמים לירידה בעושר המינים ומאיצים את התחלופה בין חברת חורף‪-‬אביב לזו של קיץ‪-‬סתיו‪ .‬ממצא מעניין‬
‫הוא מגוון הטקסונים הגבוה יותר במרכז הטבלה באכזיב ופלמחים לעומת הבונים ושקמונה‪ ,‬בעוד שבקצה הטבלה‬
‫עושר המינים מראה דווקא מגמה הפוכה‪ :‬גבוה יותר בהבונים ושקמונה בכל העונות פרט לחורף‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫איור ‪ :49‬דינמיקה רב שנתית בעושר הטקסונים ב‪ 11-‬אתרי המחקר לאורך החוף הישראלי במהלך חודשי הסתיו עבור‬
‫קצה ומרכז טבלאות הגידוד‪ .‬האתרים מסודרים מצפון )למעלה( לדרום )למטה(‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫איור ‪ :50‬עושר ומגוון )’‪ (H‬הטקסונים העונתי הממוצע בארבעת אתרי הליבה‪ .‬הנתונים המובאים הנם ממוצע של ארבע‬
‫שנים‪.‬‬
‫מבנה חברות‬
‫בעזרת שימוש בתוכנת ‪ PRIMER-6‬התבצעה אנליזה רבת‪-‬משתנים של מדדי דימיון בין חברות‪ ,‬ונבדק מבנה החברה‬
‫וכיצד הוא משתנה במרחב ובזמן‪.‬‬
‫שונות מרחבית – נתוני סתיו ‪ 11‬אתרים‬
‫נתוני דיגומי הסתיו בין השנים ‪ 2009-2014‬מאפשר בחינת שונות מרחבית ב‪ 11-‬אתרים לאורך החוף הישראלי‪ ,‬ובחינת‬
‫מגמות השתנות בזמן‪ .‬ניתוח הנתונים מראה שונות רבה במבנה החברה בין האתרים השונים לאורך החוף‪ -‬הבדלים‬
‫שהיו עקביים בכל שנות הדיגום )איור ‪ .(51‬ניתן לראות שישנם אתרים בהם ההבדלים בין השנים מועטים יחסית‬
‫)הסמלים שלהם מקובצים מאוד‪ ,‬לדוגמא שיקמונה ‪ 1‬ואכזיב(‪ ,‬ובאתרים אחרים ההבדלים בין השנים ניכרים יותר‬
‫)ישנו פיזור גדול בין השנים‪ ,‬לדוגמא שיקמונה ‪ .(2‬ישנם גם אתרים שמאוד נבדלים מכל האחרים‪ ,‬למשל החברה‬
‫אקולוגית בעכו באזור שולי הטבלה‪ .‬כאשר בוחנים את הדמיון בין האתרים השונים על ידי מיצוע הנתונים מכל חמש‬
‫שנות המחקר )בעזרת שימוש בצנטרואידים של כל אתר‪ .‬צנטרואיד הינו מיקום באורדינציה שהוא המרכז הגאומטרי‬
‫של כל "עננה" של הנקודות המייצגות את החברה בכל אחת משנות המחקר בכל אתר(‪ ,‬ניתן לראות כי כל האתרים‬
‫הצפוניים דומים יחסית זה לזה ושונים מן האתרים המרכזים והדרומיים‪ ,‬וכי באזור שולי הטבלה גם האתרים‬
‫‪76‬‬
‫הדרומים שונים מאתרי המרכז )איור ‪ .(51‬דגם זה מצביע על כך שישנו מרכיב ביוגאוגרפי במבנה החברה לאורך החוף‬
‫הנשאר קבוע כבר חמש שנים‪ .‬הבדלים ביוגאוגרפים אלה מונעים בעיקר מהבדלים בשכיחות של מספר מינים‬
‫דומיננטיים המצויים בעיקר באזורים מסוימים ולא באחרים‪ ,‬כפי שהודגם בדוח הקודם‪ .‬ממצא זה מעניין כיוון‬
‫שהמרחק בין האתר הצפוני והדרומי ביותר הוא כ‪ 140 -‬ק"מ בלבד‪.‬‬
‫איור ‪ :51‬אורדינצית ‪ MDS‬של דמיון החברות האקולוגיות על הטבלאות במרכז ובקצה הטבלה בעונת הסתיו בין ‪2009‬‬
‫ל‪) 2014-‬למעלה( והצנטרואידים של כל אתר כולל קו דמיון של ‪ 40‬אחוז )למטה(‪.‬‬
‫שונות עונתית ורב‪-‬שנתית )ארבעה אתרי ליבה(‬
‫כמו בדו"ח הקודם‪ ,‬באורדינציה המתארת את דמיון החברות בארבעת אתרי הליבה בעונות הדיגום השונות לאורך‬
‫השנים )איור ‪ (52‬ניתן לראות בברור את ההבדלים העונתיים במבנה החברה‪ ,‬כאשר ברוב המקרים החברות באותה‬
‫עונה בשנים שונות באותו אתר דומות יחסית‪ ,‬ושונות מן העונות האחרות‪ .‬בעיקר ניתן לראות דמיון בין החורף לאביב‬
‫ובין הקיץ לסתיו והבדלים ניכרים בין שתי קבוצות אלה‪ .‬כאשר בוחנים את החברה האקולוגית בקצה הטבלה‪ ,‬אתר‬
‫פלמחים שונה במידה ניכרת משאר האתרים‪ ,‬והשינויים העונתיים והרב‪-‬שנתיים באתר זה ניכרים במידה פחותה‬
‫בהרבה לעומת שאר האתרים‪ .‬ממחקר שנעשה במקביל לניטור נמצא כי הטבלה בחוף פלמחים היא הנמוכה ביותר‬
‫‪77‬‬
‫יחסית לפני הים‪ ,‬עובדה שאולי יכולה להסביר את ההבדל הרב שיש במבנה החברה הנמצאת עליה לעומת האתרים‬
‫האחרים‪.‬‬
‫איור ‪ :52‬אורדינטצית ‪ MDS‬המתארת את הדימיון העונתי בין החברות האקולוגיות בקצה ומרכז הטבלה בארבעת‬
‫אתרי הליבה בין ‪ 2009‬ל‪ .2014-‬שני הפאנלים העליונים מראים הבדלים עונתיים בין תחנות הדיגום השונות‪ ,‬בעוד ששני‬
‫הפאנלים והתחתונים מצביעים על ההבדלים בין האתרים‪.‬‬
‫חשוב לציין כי חורף ‪ ,2014‬שהיה שחון במיוחד‪ ,‬התאפיין גם בתקופה ארוכה של מעין שרב שבה נשבו רוחות מזרחיות‬
‫אשר ייבשו את פני הטבלה במשך מספר שבועות )הרוחות משטחות את פני הים ומונעות מהגאות להתבטא ולכסות את‬
‫הטבלה(‪ .‬תנאי יובש אלה גרמו להלבנה )אובדן הפגמנטים ופגיעה ברקמה( של מיני אצות רבים ולבסוף לתמותה‬
‫והעלמות של רבות מהן‪ ,‬בעיקר באזורים הגבוהים של הטבלה‪ ,‬אך גם בחלקים מסוימים במרכז הטבלה )איור ‪.(53‬‬
‫אירועים אלה שכיחים לרוב בעונות מעבר‪ ,‬וכנראה מביאים בין היתר לתחלופה באצות הדומיננטיות על הסלע‪ .‬יתכן כי‬
‫"שרבים חורפים" ארוכים כמו ב ‪ 2014‬מפרים את המהלך הרגיל של העונתיות ופוגעים במגוון לתקופה לא ידועה‪.‬‬
‫בהמשך הניטור )בדוחות הבאים( ניתן יהיה לראות אם הייתה השפעה ארוכת טווח לאירוע קיצון זה על המגוון הביולוגי‬
‫ומבנה החברה על הטבלאות‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫גגאירור‬
‫גג‬
‫איור ‪ :53‬דוגמא לתופעת ההלבנה על טבלאות הגידוד בחוף שקמונה כיומיים לאחר שהחלו רוחות‬
‫מזרחיות שרביות )למעלה( ובחוף הבונים כיום אחד לאחר מכן לאירוע ‪/‬בו ההלבנה רק החלה‬
‫)למטה(‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫ניתוח ‪) PERMANOVA‬טבלה ‪ (12‬מראה כי לאתר‪ ,‬לעונת הדיגום‪ ,‬ולשנת הדיגום השפעות משמעותיות על השונות‬
‫במבנה החברה‪ ,‬וכך גם לכל האינטראקציות בין הגורמים השונים‪ .‬ניתוח השונויות מראה כי האתר מסביר פי שניים‬
‫)‪ (25%‬מהשונות לעומת העונה ו\או השנה וכל האינטראקציות ביניהם‪.‬‬
‫טבלה ‪ :12‬ניתוח ‪ PERMANOVA‬של התרומה לשונות של אתר‪ ,‬עונה ושנה‪ ,‬וכן האינטראקציה ביניהם‪.‬‬
‫‪Unique ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪P(perm) perms ‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪9924 ‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪9938 ‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪9900 ‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫‪9877 ‬‬
‫‪0.0043‬‬
‫‪9862 ‬‬
‫‪0.0374‬‬
‫‪9880 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‐‪Pseudo‬‬
‫‪F ‬‬
‫‪18.807‬‬
‫‪5.5305‬‬
‫‪4.1227‬‬
‫‪2.4558‬‬
‫‪1.7334‬‬
‫‪1.4773‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪PERMANOVA table of results ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Source df ‬‬
‫‪ SS ‬‬
‫‪ MS ‬‬
‫‪Site ‬‬
‫‪3 ‬‬
‫‪43769‬‬
‫‪14590‬‬
‫‪Season ‬‬
‫‪3 ‬‬
‫‪12871 4290.3‬‬
‫‪Year ‬‬
‫‪5 ‬‬
‫‪15991 3198.2‬‬
‫‪SixSe ‬‬
‫‪9 ‬‬
‫‪17146 1905.1‬‬
‫‪SixYe ‬‬
‫‪15 ‬‬
‫‪20171 1344.7‬‬
‫‪SexYe** ‬‬
‫‪10 ‬‬
‫‪11461 1146.1‬‬
‫‪Res ‬‬
‫‪27 ‬‬
‫‪20945 775.76‬‬
‫‪Total ‬‬
‫‪72 1.70E+05 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪** Term has one or more empty cells ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Estimates of components of variation ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪Source Estimate Sq.root Contribution to variation ‬‬
‫‪Site ‬‬
‫‪1082.2 ‬‬
‫‪32.896‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪Season ‬‬
‫‪226.47 ‬‬
‫‪15.049‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪Year ‬‬
‫‪222.28 ‬‬
‫‪14.909‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪SixSe ‬‬
‫‪282.34 ‬‬
‫‪16.803‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪SixYe ‬‬
‫‪203.2 ‬‬
‫‪14.255‬‬
‫‪SexYe** 100.08 ‬‬
‫‪10.004‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪Res ‬‬
‫‪775.76 ‬‬
‫‪27.852‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪Total ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪131.768 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫דוגמאות למגמות בשכיחות של מינים בזמן ובמרחב‬
‫על בסיס הנתונים שנאספו בדיגומים האחרונים‪ ,‬תוצג השונות בזמן ובמרחב בשני מיני חסרי חוליות חשובים לבית‬
‫הגידול הסלעי‪ .‬בצדפה הפולשת בוצית מגוונת )‪ (Brachidontes pharaonis‬ניכרים הבדלים גדולים באחוז הכיסוי בין‬
‫קצה הטבלה )אזור הכרכוב( למרכז הטבלה‪ ,‬בין האתרים השונים וכן גם בין העונות והשנים השונות )איור ‪ .(54‬במרכז‬
‫הטבלה באכזיב היה כיסוי של ‪ 40‬אחוז בסתיו ‪ 2009‬שירד בחצי בחורף שאחריו‪ ,‬ומרבד הצדפות המשיך ונעלם בהדרגה‪.‬‬
‫בחוף שקמונה היה כיסוי נמוך מאוד בתחילה של בוצית מגוונת‪ ,‬ואז הופיע מרבד של פרטים צעירים שקועים במצע‬
‫שלאחר מכן נעלם שוב‪ .‬בחוף הבונים‪ ,‬הכיסוי היה נמוך בכל תקופת הניטור )הופיעו מספר כתמים משמעותיים ב ‪,2014‬‬
‫אך מחוץ לחתך הדיגום(‪ ,‬ובפלמחים נדגמו תנודות משמעותיות בכיסוי הצדפה‪ ,‬אך יתכן שאלה נובעות מכיסוי חול שבא‬
‫‪80‬‬
‫ונעלם באופן עונתי‪ ,‬וכשהוא קיים על פני הטבלה הוא מקשה על גילוי חלק ממרבד הצדפות‪ .‬בקצה הטבלה הכיסוי נמוך‬
‫בשלשת האתרים הצפוניים והינו גבוה בפלמחים‪ ,‬אך עם הזמן יורד במתינות‪.‬‬
‫איור ‪ :54‬אחוז הכיסוי של הבוצית המגוונת בין ‪ 2009‬ל‪ 2014 -‬בארבעת אתרי הליבה במרכז וקצה הטבלה‪.‬‬
‫החילזון בונה השונית צינוריר תולעני )‪ (Vermetus triqueter‬נמצא בעיקר באתרים הצפוניים‪ ,‬ובפרט באכזיב‪ ,‬שם נראו‬
‫תנודות משמעותיות באחוז הכיסוי שלו‪ ,‬בעיקר בקצה הטבלה‪ ,‬שם בחורף ‪ 2014‬נראו אחוזי כיסוי גבוהים במיוחד )קרוב‬
‫ל‪ ,(60% -‬ובמיוחד של פרטים צעירים )איור ‪ .(55‬כיוון שאזור קצה הטבלה נשלט לרוב על ידי אצות ומקשה על גילוי‬
‫‪81‬‬
‫הצינוריים‪ ,‬יתכן וישנה הערכת חסר במספרים של מין זה‪ .‬כאמור בחורף האחרון )ינואר‪-‬פברואר ‪ ,(2014‬רוחות מזרחיות‬
‫יבשו את פני הטבלה במשך מספר שבועות וגרמו להלבנה של מיני אצות רבים ולבסוף לתמותה והעלמות שלהם בעיקר‬
‫באזורים הגבוהים של הטבלה‪ .‬תופעה זו גרמה לחשיפת הצינורירים ע"ג המסלע‪ ,‬ובכך תרמה ל"עליה" הנראית באחוז‬
‫הכיסוי שלהם‪ .‬אפשרות נוספת הנה שחשיפת המסלע אפשרה גיוס רב יותר של פרטים צעירים בשל העדר תחרות על‬
‫מקום על הסלע‪ .‬יש להמשיך ולעקוב אחר מגמות אלה על מנת להבינן לעומק‪.‬‬
‫איור ‪ :55‬אחוז הכיסוי של הצינוריר התולעני לאורך תקופת הניטור בארבעת אתרי הליבה במרכז וקצה הטבלה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫מצבו של הורמטיד‪ ,‬צינוריר בונה‬
‫בשנים ‪ 2013-2014‬נמצאו פרטים בודדים ומספר צברים קטנים )כ‪ 10 -‬סמ"ר( של הצינוריר הבונה )שמו שונה על ידי‬
‫האקדמיה מצינורן בונה לצינוריר בונה( בעיקר באתרים הבונים ואכזיב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אחוזי הכיסוי של המין זה עדיין‬
‫נמוכים ביותר ונופלים מ‪ 0.1 -‬אחוז מכיסוי השטח הכללי באזור הכרכוב גם באתרים אלה‪ ,‬ולכן כיסוי עדיין זניח ברמת‬
‫האוכלוסייה‪ .‬כיוון שבין ‪ 2009-2012‬לא נראו אלא פרטים בודדים מהמין ולא נראו צברים כלל‪ ,‬יתכן נוכחות הצברים‬
‫ב‪ 2013-14 -‬מצביעה על התאוששות מסוימת של המין באזור ויש להמשיך ולעקוב אחר הכיסוי הכולל וצברים ספציפיים‬
‫על מנת לבחון אם אכן יש מגמה בגודל האוכלוסייה‪.‬‬
‫נתוני דגימות מים‬
‫כאמור‪ ,‬בארבעת אתרי הליבה נדגמים המים מעבר לשולי הטבלה פעם בחודש לריכוז כלורופיל ונוטריינטים‪ .‬כן נדגמים‬
‫פרמטרים פיסיקו‪-‬כימיים בעזרת מולטי‪-‬פרוב ואנליזות גיאוכמיות‪ .‬ערכי הנוטריינטים שנמדדו במהלך ‪2010-2014‬‬
‫בארבעת אתרי הליבה מוצגים באיור ‪ .56‬המגמות העיקריות הנשקפות מנתונים אלה מראות כי ערכי החנקן הכללי‬
‫)‪ (TN‬הגבוהים ביותר נמדדו ברוב החודשים באתר אכזיב‪ ,‬כאשר התרומה המרכזית כאמור היא זו של הניטרט‬
‫)‪ (NO3-‬שערכיו לעיתים גבוהים בסדר גודל באתר זה לעומת האתרים האחרים‪ .‬ייתכן שבאזור יש דליפה של נוטריינטים‬
‫ממי תהום‪ ,‬אך בשלב זה אין הסבר מלא לתופעה ויש צורך להמשיך ולחקור אותה‪ .‬יתכן גם כי הערכים הגבוהים של‬
‫הסיליקה בכמה מועדים קשורים לדליפת מי התהום‪ .‬ישנם גם כמה שיאים של ערכי ‪ (NO3- + NO2-) TON‬בשיקמונה‬
‫הראויים לתשומת לב‪ ,‬בעיקר שניים‪ ,‬בינואר ‪ 2010‬ו‪ .2013 -‬בשלב זה אין לנו הסבר לשיאים אלה‪ ,‬אך יתכן שהם קשורים‬
‫למי נגר מהיבשה בעת גשמים חזקים‪ .‬ערכי הפוספט היו גבוהים יותר באזור פלמחים ברוב חודשי השנה‪ ,‬אך לא באופן‬
‫משמעותי‪ .‬ישנה גם תנודתיות רבה בערכים‪ ,‬כאשר הערכים הנמוכים ביותר נמדדים לרוב בחודשי הסתיו )נובמבר(‪.‬‬
‫ערכי הניטריט )‪ (NO2-‬קרובים לערכי סף הגילוי של השיטה‪.‬‬
‫‪83‬‬
0
2010
AK
SK
2011
HB
2012
2013
October
February
December
40
35
30
25
20
15
10
5
0
AK
2014
5
1
0
0
July
May
2010
AK
2011
SK
84
HB
2012
PL
2013
2014
2010
AK
SK
2011
HB
2012
2013
2013
February
December
October
August
2012
June
March
January
November
HB
September
2011
July
SK
May
6
March
AK
January
2010
November
February
December
October
August
June
March
January
November
September
July
May
March
January
November
September
July
May
March
January
November
September
July
May
March
TN (μM)
February
December
October
August
June
March
January
November
September
July
May
March
January
November
September
July
May
March
January
November
September
July
May
March
PO4 (μM)
TN (μM)
September
PL
July
May
March
10
January
15
November
25
July
2014
September
TON (μM)
0.4
0.35
0.3
0.25
0.2
0.15
0.1
0.05
0
May
30
March
20
Si (μM)
2013
February
December
October
August
2012
June
March
January
November
HB
September
2011
July
SK
May
NO3 (μM)
March
AK
January
2010
November
NO2 (μM)
NO2 (μM)
September
PL
July
May
March
January
November
2014
September
February
December
October
August
June
March
January
November
September
July
May
March
January
November
September
July
May
March
January
November
September
July
May
March
50
45
40
35
30
25
20
15
10
5
0
March
TON (μM)
NO3 (μM) for AK
2013
February
December
2013
October
August
August
June
March
January
2012
June
2012
March
January
PL
November
HB
November
September
2011
September
HB
July
2011
July
May
March
January
November
SK
May
March
SK
January
NO3 (μM) for SK HB and PL
AK
November
September
September
July
May
March
January
November
September
July
May
March
2010
July
NH4 (μM)
2010
May
March
January
November
September
July
May
4
3.5
3
2.5
2
1.5
1
0.5
0
March
0.45
0.4
0.35
0.3
0.25
0.2
0.15
0.1
0.05
0
PO4 (μM)
PL
2014
5
Si (μM)
4
3
2
PL
2014
6
5
NH4 (μM)
4
3
2
1
PL
2014
,‫ כחול‬-‫ בארבעת אתרי הליבה )אכזיב‬2014 -‫ ל‬2010 ‫ מגמות רב שנתיות בריכוז הנוטריינטים השונים בין‬:56 ‫איור‬
.(‫ סגול‬-‫ פלמחים‬,‫ ירוק‬-‫ הבונים‬,‫ אדום‬-‫שיקמונה‬
‫ מראות שאתר אכזיב בעל ערכי כלורופיל גבוהים באופן משמעותי מאתרים אחרים‬2014 ‫ ורוב‬2013 -‫התוצאות גם ב‬
‫ בעיקר בתקופת סוף‬,‫ ואילו בשיקמונה הם הנמוכים ביותר‬,(‫ברוב מועדי הדגימה )יתכן שבשל ערכי הניטרט הגבוהים‬
‫ הבדלים אלה הם מובהקים סטטיסטית ברמה גבוהה‬,‫ למרות השונות הרבה לאורך זמן‬.(57 ‫האביב ותחילת הקיץ )איור‬
‫ במספר מועדים נראים דווקא הערכים הגבוהים ביותר של הכלורופיל‬.(one-way ANOVA F3/207=7.05, p<0.0001)
‫ יתכן שעובדה זו קשורה לשטיפה של זיהום אורגני בחורף מנחל שורק בעת שיטפונות המגבירה את‬.‫באתר פלמחים‬
.‫ נושא זה דורש המשך מחקר‬.‫היצרנות הראשונית באזור‬
‫איור ‪ :57‬מגמות רב שנתיות בריכוז כלורופיל ‪ a‬בארבעת אתרי הליבה )אכזיב‪ -‬כחול‪ ,‬שיקמונה‪ -‬אדום‪ ,‬הבונים‪ -‬ירוק‪,‬‬
‫פלמחים‪ -‬סגול( בין ‪ 2010‬ל‪.2014 -‬‬
‫נתונים פיסיקו‪-‬כימיים שנמדדו פעם בחודש באתרי הליבה מוצגים באיור ‪ .58‬כצפוי‪ ,‬ניכרת עונתיות ברורה בטמפרטורת‬
‫פני הים‪ ,‬וניתן להבחין בערכים גבוהים יותר בקיץ ‪ 2010‬ו‪) 2012 -‬איור ‪58‬א(‪ .‬גם חורף ‪ 2012-2013‬היה קר יותר‬
‫מהחורפים הקודמים ובנתוני המליחות ניתן להבחין בירידה חדה במיוחד בחורף זה‪ ,‬יתכן בשל גשמים רבים שירדו בו‪,‬‬
‫זאת לעומת העדר ירידה שכזו ב‪ 2014 -‬בשל החורף השחון‪ .‬ערכי ערך הגבה )‪ (pH‬והאלקליניות הכללית מראים תנודות‬
‫רבות שלא ניתן להסבירן כרגע )איור ‪58‬ב(‪ .‬ההבדלים בין האתרים נובעים ככל הנראה בעיקר מהבדלים בשעת הדיגום‬
‫ביממה‪ .‬פלמחים תמיד נדגם בבוקר מוקדם‪ ,‬הבונים בצהרים המוקדמים‪ ,‬בעוד שאכזיב ושקמונה נדגמו אחר הצהרים‬
‫כשחם יותר ואחרי פעילות פוטוסינתטית לאורך היום‪ .‬גם נתוני הפחמן האנאורגני )‪ ,(DIC‬שהתחלנו לנטר מאוגוסט‬
‫‪ ,2013‬מראים מגמה דומה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מסתמנת מגמת עליה מסוימת באלקליניות שיש להמשיך ולעקוב אחריה‪ .‬יתכן והיא‬
‫קשורה לשינויים אזוריים במערכת הקרבונט במזרח הים התיכון או בים התיכון כולו הקשורה לשינויי אקלים או‬
‫שינויים אוקיאנוגרפים אחרים‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫איור ‪58‬א‪ :‬מגמות רב שנתיות בטמפרטורה )גרף עליון( והמליחות )גרף תחתון( בין ‪ 2010‬ל‪ 2014 -‬בארבעת אתרי הליבה‬
‫)אכזיב‪ -‬כחול‪ ,‬שיקמונה‪ -‬אדום‪ ,‬הבונים‪ -‬ירוק‪ ,‬פלמחים‪ -‬סגול(‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫איור ‪58‬ב‪ :‬מגמות רב שנתיות בערכי הגבה )‪ -pH‬גרף עליון(‪ ,‬אלקליניות )גרף אמצעי( ופחמן אנאורגני )‪ ,DIC‬גרף‬
‫תחתון( בין ‪ 2010‬ל‪ 2014 -‬בארבעת אתרי הליבה )אכזיב‪ -‬כחול‪ ,‬שיקמונה‪ -‬אדום‪ ,‬הבונים‪ -‬ירוק‪ ,‬פלמחים‪ -‬סגול(‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ .6‬פיילוט ניטור שוניות סלעיות בים התיכון כבסיס לתכנית ניטור לאומית‬
‫לראשונה מוצג כחלק מדו"ח זה פרק העוסק בניטור השוניות הסלעיות לאורך חוף הים התיכון הישראלי‪ -‬סביבת‬
‫חיים ייחודית המהווה אחוז משמעותי משטח החופים‪ .‬לשם כך‪ ,‬בוצעו סקרים להבנה של אחוז הכיסוי של אצות‬
‫גרניות שונות‪ ,‬צדפות‪ ,‬ספוגים‪ ,‬איצטלנים‪ ,‬דגים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬חושב אחוז הכיסוי של מינים שונים על גבי המסלע‪.‬‬
‫בסקרים נמצא שליטה של מינים פולשים רבים )כולל אצות‪ ,‬חסרי חוליות ודגים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬השוואה בין אוכלוסיות‬
‫דגים בשמורת אכזיב לעומת אתרי ביקורת )שאינם בשמורה מוגנת(‪ ,‬מראה כי ישנה חשיבות רבה בניטור הדיג‬
‫בסביבה הסלעית‪ ,‬ככל הנראה בשל דיג יתר‪.‬‬
‫רקע‬
‫שוניות סלעיות )‪ (rocky reefs‬נחשבות לבתי הגידול העשירים ביותר בימים ממוזגים‪ .‬בשל יציבותן המבנית ומורכבותן‬
‫הרבה‪ ,‬המציעה השונית הסלעית מגוון רחב של גומחות אקולוגיות‪ .‬חברות בנטוניות בבתי גידול אלה נחקרות כבר‬
‫עשרות שנים במקומות שונים ברחבי העולם בשל מספר סיבות‪ (1) :‬נגישותן הרבה‪ ,‬ובשל כך אינטראקציה קרובה עם‬
‫האוכלוסייה האנושית; )‪ (2‬השירותים הרבים שמעניקות מערכות אקולוגיות אלו לחברה האנושית; )‪ (3‬היותם של בתי‬
‫גידול אלה מעבדות שדה למחקר העוסק בשאלות אקולוגיות בסיסיות ובבחינת השפעת האדם על המגוון הביולוגי ועל‬
‫תהליכים אקולוגיים‪ .‬בחוף הים התיכוני הישראלי‪ ,‬מהוות השוניות הסלעיות בתי גידול חשובים לאורך החוף‪ -‬הן באזור‬
‫הכרית )גאות ושפל‪ ,‬שם מצויות טבלאות הגידוד המנוטרות כבר מ‪ 2009 -‬על ידי חיא"ל(‪ ,‬והן בתת כרית; בעיקר באזור‬
‫החוף הצפוני‪ ,‬שם הן מהוות את המערכת האקולוגית העיקרית במים הרדודים‪ ,‬ובמידה פחותה בדרום הארץ‪.‬‬
‫באזור התת‪-‬כרית הרדוד של מדף היבשת )עד ‪ 30-40‬מטר( המצע הסלעי כולל בעיקר את קירותיהן של טבלאות הגידוד‬
‫באזור הרדוד )‪ 8 - 1‬מטר( ואת רכסי הכורכר הגדולים המשתרעים במספר עומקים לאורך החוף‪ .‬רכסים אלה מהווים‬
‫עדות למיקומו של קו החוף בעבר הרחוק‪ ,‬שכן סלעי כורכר הם למעשה דיונות "מאובנות" שנוצרו קרוב לחוף בתהליכים‬
‫גאולוגים וכימים מורכבים‪ .‬בתקופות הקרח‪ ,‬בהן מפלס הים היה נמוך בעשרות מטרים‪ ,‬קו החוף היה מערבי יותר‬
‫ולאורכו התקיימו דיונות שהפכו לרכסי כורכר שהיום‪ ,‬עם עליית המפלס הם טבועים עשרות מטרים מתחת למים‪.‬‬
‫מלבדם‪ ,‬ישנם שני אזורים עיקריים שהם המשכם של רכסים יבשתיים אל מתחת למים )"נחיתות רכסים"(‪ :‬רכס ראש‬
‫הנקרה ורכס ראש כרמל‪ ,‬שהם גיריים באופיים‪.‬‬
‫מרבית שוניות אלה הן בעלות מורכבות גבוהה בסקאלה מרחבית אחת או יותר‪ .‬בסקאלה הגדולה ביותר‪ ,‬שוניות הסלע‬
‫יכולות לכלול גבעות ומורדות‪ ,‬קירות‪ ,‬מערות‪ ,‬מחילות וחריצים המהווים מסתור ובית גידול ליצורים רבים‪ .‬ישנם גם‬
‫אזורים שטוחים יחסית שהם בעלי מורכבות רבה רק בסקאלות מרחביות נמוכות יותר‪ ,‬הנוצרות ע"י בנייה ביוגנית‬
‫)בעיקר של צדפות גדולות ואצות גירניות(‪ ,‬הכוללת גומחות‪ ,‬סדקים ובליטות רבות‪ .‬האזורים החשוכים בשונית )קירות‪,‬‬
‫מערות‪ ,‬גומחות‪ ,‬סדקים( נשלטים לרוב על ידי חסרי חוליות מרפדים כדוגמת ספוגים ואיצטלנים‪ ,‬ואילו אזורים מוארים‬
‫נשלטים לרוב על ידי אצות‪ ,‬לרוב אדומיות גירניות אך עיתים גם אחרות )איור ‪ .(59‬ישנם גם אזורים שטוחים וחסרי‬
‫תבליט או בנייה ביוגנית משמעותית בהם המורכבות המרחבית היא נמוכה והמגוון הביולוגי נמוך גם הוא‪ .‬אזורים‬
‫אופקיים לרוב גם מכוסים בסדימנט שכמותו תלויה בקרבה לקרקעיות חוליות ובמשטר ההידרודינמי באזור‪ .‬ככלל‪ ,‬יש‬
‫להניח כי מורכבות המצע והאוריינטציה המרחבית שלו‪ ,‬רמת הסדימנטציה‪ ,‬מידת עכירות המים ועוצמת הזרמים הם‬
‫הגורמים העיקריים הקובעים את אופי החברה האקולוגית בכל אזור‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫בשנות השבעים נעשתה עבודה כמותית אחת בצלילה‪ ,‬שתיארה את חברות בעלי החיים הישיבים באזור איי ראש‬
‫הנקרה‪ ,‬שחף ואכזיב‪ ,‬המהווים חלק מרכס הכורכר המאסיבי המצוי כקילומטר מקו החוף‪ .‬בעשר השנים האחרונות‬
‫האי הצפוני ביניהם‪ ,‬שחף‪ ,‬ביחד עם האי נחליאלי‪ ,‬מהווים חלק משמורת טבע ימית; בפועל זוהי השמורה הימית הים‪-‬‬
‫תיכונית היחידה המפוקחת בישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬התבצעו בשנות השמונים והתשעים מספר דיגומים )שהיו נקודתיים וקצרי‬
‫זמן( של דגי שונית במים רדודים בסמוך לטבלאות הגידוד‪ .‬בשנת ‪ 2010‬התבצע סקר כמותי ראשון בצלילה על רכסי‬
‫הכורכר במפרץ חיפה ע"י חיא"ל‪ ,‬ומאז התבצעו סקרים נוספים באזור וכן סביב איי אכזיב‪ ,‬בתוך ומחוץ לשמורת הטבע‪.‬‬
‫בסקרים אלה נספרו דגים‪ ,‬חסרי חוליות וגם הוערך אחוז הכיסוי של אצות לאורך חתכים בני ‪ 30‬מטר‪ .‬במסגרת תסקיר‬
‫השפעה על הסביבה של נמל המפרץ העתידי עבור חברת נמלי ישראל גם נאספו סלעים "חיים" ושם תועדו המינים‬
‫הקטנים והנסתרים )קריפטיים( יותר של חסרי חוליות ואצות‪ ,‬וחושבו אחוזי הכיסוי והביומסה שלהם‪ .‬בסקרים אלה‬
‫נאסף מידע ייחודי‪ ,‬היוצר מאגר עדכני של המגוון הביולוגי בקרקעית הסלעית של החוף המזרחי של הים התיכון‪ .‬מידע‬
‫זה משמש גם כקו בסיס להשוואה עם מחקרים עתידיים ובסיס למחקר ניסויי להבנת התהליכים המעצבים את בית‬
‫הגידול‪.‬‬
‫בשנתיים האחרונות‪ ,‬התבצעו סקרי רקע עונתיים באתרים שונים בצפון הארץ )אכזיב וחיפה(‪ ,‬במימון משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ ,‬אשר יהוו בסיס לתכנית ניטור לאומית של השוניות הסלעיות הרדודות בים התיכון‪ ,‬כולל‬
‫אלו בשמורות טבע ימיות‪ .‬סקרים אלה מסייעים להבנה של מידת השונות בסקאלות מרחביות שונות )מידת הכתמיות‪,‬‬
‫‪ ,patchiness‬לדוגמא( והשינויים העונתיים של מרכיבים מרכזיים בחברת המאקרו‪-‬בנטוס על השוניות הסלעיות‪.‬‬
‫הממצאים המרכזיים מהדיגום של שנת ‪ 2013‬מתוארים בקצרה בדו"ח זה‪ .‬סקרים דומים אך במתכונת מצומצמת‬
‫יערכו גם בשנת ‪ 2015‬כחלק מפרויקט "מדף היבשת" שמסתיים בשנה זו‪.‬‬
‫שיטות‬
‫הסקרים בשנים האחרונות מתרכזים סביב שני אזורים ובהם מספר רב של אתרים‪ :‬אזור איי אכזיב‪-‬ראש הנקרה בצפון‬
‫הארץ )‪ ,(AK‬ואזור ראש כרמל וחוף שקמונה בחיפה )‪) (CH‬איור ‪ .(60‬הדיגום באכזיב מתקיים בעיקר במפנה המערבי‪-‬‬
‫צפוני שני האיים הצפוניים‪ ,‬נחליאלי ושחף‪ ,‬המצויים בתוך השמורה הימית‪ ,‬וסביב האיים הדרומיים‪ ,‬סגביון ואכזיב‪,‬‬
‫הנמצאים מחוץ לשמורה‪ .‬באזור זה מתבצעים הסקרים בעונות האביב והסתיו‪ .‬הדיגום בחיפה מתרכז באזור ראש‬
‫כרמל ומול פארק שקמונה )בתוך שמורה ימית לא מפוקחת( ומתבצע בארבע העונות‪.‬‬
‫המפנה המערבי של איי אכזיב מאופיין בקיר רדוד עד עומק של ‪ 4-6‬מטר‪ ,‬ובהמשכו מדף עד לעומק של כ‪ 12 -‬מטר‬
‫שלאחריו לרוב מדרון מתון או קיר תלול‪ .‬אזור ראש כרמל ושקמונה בחיפה מאופיין בשונית רדודה מאוד עד ‪ 2-3‬מטר‬
‫ואחריה מדרון מתון מאוד שהופך לרמה ישרה בעומק של ‪ 9-12‬מטר אשר בחלק המערבי מסתיים ברכס רדוד )‪ 6-8‬מטר(‬
‫שבהמשכו מדרון תלול בראש כרמל או מתון יותר מול אזור שקמונה‪ .‬האתרים שנבחרו לדיגום באכזיב הינם אקראיים‬
‫ומיצגים מספר חזרות בכל עומק‪ .‬האתרים שנבחרו לדיגום בחיפה אינם אקראיים‪ ,‬ונועדו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לייצג סוגים שונים‬
‫של תכסית סלע )בעיקר כיסוי שונה של מאקרו‪-‬אצות‪ ,‬חלקן מקומיות וחלקן פולשות(‪ ,‬כיוון שנתגלתה כתמיות רבה‬
‫בכיסוי הסלע בסקרים קודמים באזור ושאפנו לעקוב אחר סוגים אלה בעונות השונות‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫הסקרים התבצעו מסירה או ישירות מהחוף על ידי צוות של ‪ 3-5‬צוללים בשלש עד ארבע חגורות עומק מרכזיות‪ :‬המים‬
‫הרדודים מאוד )‪ 1-6‬מטר‪ ,(VS ,‬המים הרדודים )‪ 7-12‬מטר‪ ,(SH ,‬עומק ביניים )‪ 13-18‬מטר‪ (I ,‬והמים העמוקים יותר‬
‫)‪ 19-25‬מטר‪ .(D ,‬מספר החזרות קטן יותר בעומקים הגדולים בשל מגבלות זמן שאינם מאפשרים צלילות ארוכות‬
‫וחזרות רבות באותו יום צלילה‪ .‬מיקום האתרים מצוין באיור ‪.61‬‬
‫בכל אתר\עומק נפרש חתך ראשי של סרט מדידה באורך ‪ 30‬מטרים )איור ‪ ,(62‬ולאורכו התבצעו סקרים של שכיחות‬
‫והערכת גודל של דגי השונית הבולטים הנראים ביום )הערכת חסר לדגי לילה ודגים קריפטיים(‪ ,‬חסרי חוליות מרכזיים‪,‬‬
‫וכן נלקחו כ‪ 10-15 -‬צילומים של תאי שטח בגודל ‪ 50X50‬ס"מ על מנת להעריך את אחוז הכיסוי של אצות וחסרי חוליות‬
‫מרפדים‪ .‬לסקרי הדגים נעשו מספר חתכים נוספים בחלקו המרכזי של האתר על מנת להגדיל את גודל המדגם בשל‬
‫היות הדגים יצורים ניידים מאוד‪ .‬צילומי התכסית נותחו במעבדה על המחשב בעזרת תוכנות ייעודיות‪.‬‬
‫תוצאות ודיון‬
‫חברת הדגים‬
‫בשנת ‪ 2013‬התבצעו ‪ 178‬חתכים לספירת דגים באתרי השונית השונים‪ .‬שלושים טקסונים של דגים נספרו )טבלה ‪.(13‬‬
‫ארבעה מעשרת המינים הנפוצים ביותר היו פולשים מים סוף וביחד היוו כ‪ 30 -‬אחוז בממוצע מכלל הדגים שנספרו‪.‬‬
‫המין הנפוץ ביותר בממוצע היה המין הצמחוני הפולש סיכן משוייש )‪ ,(Siganus rivulatus‬ואילו סיכן הודי )‪,(S. luridus‬‬
‫פולש גם הוא‪ ,‬היה הרביעי בשכיחותו‪ .‬המין בעל שכיחות ההופעה הגדולה ביותר )הופיע במספר החתכים הרב ביותר(‬
‫היה השיפתון טווסון ים‪-‬תיכוני )‪ (Thalassoma pavo‬שנצפה בכ‪ 90 -‬אחוז מהחתכים‪.‬‬
‫בניתוח רב‪-‬משתנים )‪ PERMANOVA‬של ‪ (PRIMER6‬של מדדי הדמיון בין אסופות הדגים בחתכים השונים נבחנו‬
‫חשיבותם של הפרמטרים הבאים‪ :‬עומק‪ ,‬עונה ומידת הגנה )במקרה של אכזיב‪ ,‬שם נמצאת השמורה המפוקחת על ידי‬
‫רט"ג(‪ .‬בנתוני אכזיב )שנבחרו להצגת המגמות בדוח זה כיוון שלשמורה פוטנציאל השפעה גדול על חברת הדגים(‪ ,‬נראית‬
‫השפעה חזקה של כל שלשת הגורמים וכן אינטראקציה בין עומק למידת הגנה‪ ,‬כיוון שההבדל העיקרי בין האיים בתוך‬
‫ומחוץ לשמורה היה במים הרדודים ביותר )טבלה ‪ .(14‬באורדינצית ‪) dbRDA‬איור ‪ (63‬ניתן לראות את ההבדלים במבנה‬
‫החברה בהתאם לעומק וכן את המינים המשפעים על הבדלים אלה‪ .‬אלה כוללים בעיקר את המינים המקומיים‬
‫)‪ (Diplodus saragus, D. vulgatus and Oblada melanura‬הגדולים והמסחריים שהופיעו בתוך השמורה בלהקות‬
‫גדולות במים הרדודים והיו נדירים מחוץ לשמורה‪ ,‬וכך גם באזור חיפה‪ .‬מסקרים מוקדמים יותר בצפון הארץ וכן‬
‫בתצפיות באתרים דרומיים יותר נראה כי מינים אלה נמצאים בשכיחויות נמוכות יחסית ברוב השוניות שלאורך החוף‪.‬‬
‫איור ‪ 64‬מדגים דמיון והבדלים בשכיחויות דגים מקבוצות שונות בין אתרים בשמורה )איי נחליאלי ושחף( מול אתרים‬
‫מחוץ לשמורה )איי אכזיב וסגביון( במשך שתי עונות )אביב וסתיו( במשך שנתיים )‪ (2013-2014‬על הקיר המקיף את איי‬
‫ראש‪-‬הנקרה אכזיב במים הרדודים )‪ 1-5‬מ(‪ .‬ניתן לראות כי המין המהגר סיכן משוייש )‪ (Siganus rivulatus‬והמין‬
‫המקומי‪ ,‬טווסון ים תיכוני )‪ (Thalassoma pavo‬הבלתי מסחריים מראים שכיחויות דומות בתוך ומחוץ לשמורה בעוד‬
‫שהמינים הנידוגים סרגוס כתפי )‪ (Diplodus vulgaris‬ודקר אלכסנדרוני )‪ (Epinephelus costae‬מראים שכיחויות‬
‫גבוהות בתוך השמורה ונמוכות ביותר מחוץ לשמורה‪ .‬תצפיות אלה מעידות על מידת ההשפעה העצומה של הדיג המכוון‬
‫מחוץ לשמורה ועל אפקטיביות ההגנה על השוניות הסלעיות‪ ,‬בהינתן פיקוח ראוי‪ .‬על בסיס התוצאות הקיימות‪ ,‬נראה‬
‫כי ישנם הבדלים רב שנתיים‪ ,‬אולם יש להמשיך ולעקוב אחר נושא זה‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫מרכיבי כיסוי עיקריים של הסלע‬
‫במהלך ‪ 2013‬התבצעו ‪ 68‬חתכים שלאורכם נלקחו צילומים לצורך חישוב אחוז כיסוי של מרכיבים אקולוגיים עיקריים‬
‫על הסלע‪ .‬ארבעים‪-‬ואחד טקסונים )מינים‪ ,‬סוגים או קבוצות פונקציונליות( תועדו בחתכים אילו )טבלה ‪ .(15‬מתוכם‪,‬‬
‫מאקרו‪-‬אצות היוו את המרכיב המרכזי‪ ,‬ומתוך אלה הנפוץ ביותר היה מעטה של אצות )מעין מטריקס פלומתי של‬
‫מספר אצות קטנות‪ ,‬לרוב חוטיות ואדומיות( קצרות‪ ,‬מופע הנקרא בלועזית בשם הכללי ‪ ,turf‬ומכאן ואילך נכנה אותו‬
‫"מרבד"‪ ,‬שכיסה בממוצע קרוב ל‪ 40% -‬מהסלע )כיסוי מקסימאלי של כמעט ‪ .(80%‬כיסוי השונית במרבד מעיד לרוב‬
‫על כך שמצב המערכת האקולוגית אינו טוב‪ .‬תועדו גם חמישה מיני אצות פולשות שהגיעו לאחוזי כיסוי גבוהים‬
‫במקומות מסוימים לעיתים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האצה האדומית‪ ,Galaxaura rugosa ,‬אשר הגיעה באזור חיפה לכיסוי של ‪70%‬‬
‫באתר מול שקמונה והייתה השנייה באחוז כיסוי ממוצע‪ ,‬או האצה הירוקית‪ ,Codium parvulum ,‬שהגיעה ל‪50% -‬‬
‫כיסוי על המדרון של איי אכזיב‪ .‬אחד מין המינים‪ ,Laurenciella marilzae ,‬הוא מין חדש בחופי ישראל והים התיכון‬
‫כולו שזוהה לאחרונה בטעות על סמך אנליזות מופרופוגיות כ‪ ,Laurencia chondrioides -‬אך בדיקות גנטיות שביצענו‬
‫הראו כי למעשה זהו מין שמקורו באוקיינוס האטלנטי שפלש לאחרונה לחופי ישראל )נתונים לא מפורסמים(‪.‬‬
‫באזור אכזיב‪ ,‬נמצא כי הגורמים "אי" )ארבעת האיונים שנדגמו(‪ ,‬עומק וגם העונה השפיעו מאוד על הכיסוי החי בשונית‬
‫)טבלה ‪ .(16‬לעונה הייתה ההשפעה הרבה ביותר על השונות‪ .‬אורדינצית ‪) dbRDA‬איור ‪ (65‬מראה את התקבצות‬
‫האתרים בעיקר על פי העונות )סתיו ואביב על הציר האופקי המסביר ‪ 34%‬מהשונות(‪ ,‬אם כי גם לעומק חשיבות רבה‬
‫)האתרים הרדודים ביותר נמצאים בחלק התחתון על הציר האנכי המסביר ‪ 25%‬מהשונות(‪ .‬מספר מיני אצות חומיות‬
‫שהינן נפוצות יותר באביב התגלו כמשפיעות העיקריות על השונות‪ ,‬כפי שניתן לראות מהווקטורים של הקורלציה שלהם‬
‫על האורדינציה )איור ‪.(65‬‬
‫באופן מפתיע‪ ,‬באנליזה רבת משתנים של הנתונים מאזור חיפה‪ ,‬בו נדגמו רוב האתרים בארבע העונות‪ ,‬לא התגלתה‬
‫העונה כגורם משמעותי מבחינה סטטיסטית בהסבר השונות‪ ,‬זאת לעומת החשיבות הרבה של זהות האתר בקביעת‬
‫מבנה החברה‪ .‬ההבדלים בין האתרים היו עצומים‪ ,‬בעיקר במרכיב האצות הדומיננטיות בהם‪ ,‬והם נשמרו למרות‬
‫העונתיות המסוימת שניכרה באתרים בהם שלטו אצות חומיות מקומיות )‪ ,(NS9-AP ,1-RD‬שם שכיחות החומיות‬
‫הדומיננטיות )‪ ,Stypocaulon scoparium‬ב‪ NS9-AP -‬ו‪ Dictyopteris -‬ב‪ (RD1 -‬ירדה במידה מסוימת )והן גם לא‬
‫נראו בריאות מבחינה מורפולוגית( בקיץ ובסתיו‪ .‬מיני חומיות גדולים‪ ,‬אך פחות שכיחים כמו סרגסון או ציסטנית שהם‬
‫מיני חורף ואביב מובהקים‪ ,‬כן הראו עונתיות ברורה‪ ,‬אך כיוון שנמצאו באתרים מעטים בלבד לא השפיעו באופן‬
‫משמעותי על האנליזה‪ .‬האתרים על הרכס שמול שמורת שקמונה ‪ ,SK-2‬ו‪ ,SK-3 -‬נשלטו בעיקר על ידי האצה הפולשת‪,‬‬
‫‪ Galaxaura rugosa‬שהראתה כיסוי גבוה גם בקיץ‪ ,‬כאמור‪ ,‬לעומת מיני החומיות באתרים האחרים שהתמעטו או‬
‫נעלמו בעונות הקיץ והסתיו‪ .‬האתרים הרדודים ביותר ואתר ‪) NS9-C‬ליד חריץ בסלע שבו הסתתרו דגים רבים כולל‬
‫סיכנים( נשלטו כל השנה על ידי המרבד‪ ,‬כמעט ללא צימוח של אצות שיחניות‪.‬‬
‫חסרי חוליות‬
‫הסקרים של חסרי החוליות לאורך החתך הם המורכבים ביותר‪ .‬בעונות הצימוח העיקריות של האצות החומיות במים‬
‫הרדודים יש קושי בספירה כי רבים מחסרי החוליות מוסתרים או מסתתרים‪ ,‬ויש להניח כי ישנה הערכת חסר של‬
‫מינים שונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו מדווחים רק נתונים מהסתיו‪ ,‬כאשר כיסוי האצות נמוך‪ ,‬ולפיכך מהמנים יותר‪ .‬סה"כ נדגמו‬
‫‪91‬‬
‫‪ 52‬טקסונים מסתיו ‪) 2013‬טבלה ‪ .(17‬מתוך עשרת הנפוצים ביותר )מבחינת שכיחות ממוצעת(‪ ,‬עשרה היו פולשים מים‬
‫סוף‪ .‬אלה כוללים את שני מיני הצדפות הגדולים‪ Spondylus spinosus ,‬ו‪) ,Chama pacifica -‬שלרוב לא ניתן להפריד‬
‫ביניהם מתחת למים בשל דמיונם המורפולוגי והכיסוי החי הרב עליהן ולכן הם נספרים ביחד( היוצרים בקונכיותיהם‬
‫מבנים תלת‪-‬ממדיים מורכבים על השונית‪ .‬מבין כל הפרטים של צדפות שנספרו על המצע‪ ,‬רק ‪ 2.3%‬היו של מינים מהים‬
‫תיכון‪ ,‬כלומר‪ ,‬היתה דומינניטות מוחלטת של מינים פולשים בשונית‪ .‬אחוז נמוך דומה של מינים מקומיים נדגם גם‬
‫עבור החלזונות‪ .‬חשוב לציין כי מינים רבים של רכיכות שעל פי הספרות הטקסונומית תוארו בעבר כנפוצים לא נמצאו‬
‫כלל בסקרים גם קיפוד הים‪ ,Paracentrotus lividus ,‬שהיה בעבר נפוץ מאוד בשוניות ישראל )על פי עדויות צוללים‬
‫וחוקרים ונתונים מועטים מן העבר(‪ ,‬היה נדיר ביותר בכל האתרים )הופיע רק ב‪ 4 -‬אחוז מן החתכים ובשכיחות נמוכה‬
‫ביותר(‪.‬‬
‫באנליזה רבת משתנים של הנתונים נמצא כי לאזור )חיפה לעומת אכזיב( ולעומק הדיגום השפעה רבה על השונות‪,‬‬
‫והייתה גם אינטראקציה חזקה בין שני הפרמטרים‪ ,‬כלומר ההבדל בין האזורים היה רק בעומקי מים מסוימים )טבלה‬
‫‪ .(18‬באורדינצית ‪ dbRDA‬ניתן לראות את השפעת העומק על מבנה האסופה וכן ששני האתרים הרדודים ביותר בחוף‬
‫שקמונה היו שונים מאד מכל האתרים האחרים )איור ‪ .(66‬הסיבה לכך היא שבאתרים אלה היו מעט מאוד חסרי חוליות‬
‫על משטחי הסלע והבולדרים המאפיינים אזור רדוד זה‪ ,‬זאת בניגוד לקירות העשירים מאוד של איי אכזיב באותם‬
‫עומקים )‪ 1-5‬מטר(‪ .‬סיבה אפשרית לעוני זה הינה התנודות הגדולות בכיסוי החול שנצפו לאורך חוף שקמונה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מסערות חורף חזקות שמניחות ומסלקות את החול על הקרקעית‪ .‬לחלופין‪ ,‬באזור שמורת אכזיב‪ ,‬קיימות תעלות‬
‫המובילות שפכי נגר עילי המגיעים מהעיר חיפה‪ .‬ייתכן כי למי הנגר השפעה על המים הרדודים )השפעה על העכירות‪,‬‬
‫זיהום וכד'(‪ .‬מספר מינים מאפיינים יותר )על פי הווקטורים של הקורלציה( את עומקי הביניים )הספוגים ‪Crambe‬‬
‫‪ crambe‬ו‪ ( Axinella polypoide‬ואחרים )הצדפות הפולשות ‪Spondylus spinosus, Chama pacifica, Malleus‬‬
‫‪ ,( regula,‬שכיחים יותר במים הרדודים‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫תוצאות סקרי רקע אלה של השוניות הסלעיות במדף היבשת הרדוד‪ ,‬והמידע שהצטבר בסקרים נוספים שביצענו‬
‫בחיא"ל בשנים האחרונות‪ ,‬מדגימים‪ ,‬מעל הכל‪ ,‬על המגוון‪ ,‬המורכבות והשונות במרחב ובזמן של החברה האקולוגית‬
‫במערכת זו‪ .‬חשוב להכיר במורכבות והשונות הזו כאשר מתכננים ניטור ארוך טווח שהוא בו זמנית ישים ברמה‬
‫הלוגיסטית ואינפורמטיבי מספיק על מנת לגלות שינויים במרחב ובזמן‪ .‬גם בהעדר מידע כמותי משמעותי על בית גידול‬
‫זה מהעשורים הקודמים‪ ,‬התוצאות מצביעות בבירור כי מערכת השוניות הסלעיות כבר עברה שינויים אקולוגיים‬
‫ניכרים במאה הנוכחית‪ .‬מסקנה זו מבוססת על שלשה ממצאים עיקריים‪:‬‬
‫‪ (1‬מינים פולשים נפוצים מאוד בכל הקבוצות שנבדקו )אצות‪ ,‬חסרי חוליות ודגים(‪.‬‬
‫‪ (2‬מינים מקומיים רבים )בעיקר חסרי חוליות(‪ ,‬שהיו ככל הנראה בעבר נפוצים מאוד‪ ,‬הינם נדירים או שלא נמצאו‬
‫כלל בסקרי השנים האחרונות‪ .‬עובדה זו מבוססת על סקירת ספרות של רכיכות הלבנט ונתונים אנקדוטיים מן‬
‫העבר על קיפודי ים‪ ,‬אך קרוב לוודאי שהיא נכונה גם לקבוצות אחרות שעליהם אין כל מידע כמותי מן העבר‪.‬‬
‫‪ (3‬דיג‪-‬יתר מוריד באופן משמעותי את השכיחות של מינים מסחריים על מרבית השוניות‪ .‬זאת בהתבסס על‬
‫ההשוואה בין נתוני הדגים בתוך שמורת אכזיב לעומת כל האתרים האחרים‪ ,‬וכן תצפיות באזורים אחרים‬
‫לאורך החוף ובזמנים שונים‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫המלצות נוספות‪:‬‬
‫‪ .1‬בסקרים אלו לא נכללו ביתי גידול חשוכים או קריפטיים יותר )לדוגמא‪ ,‬קירות ומערות(‪ ,‬לא נבדקה החברה‬
‫בתוך המצע )שהתבררה בסקרים קודמים כעשירה ביותר(‪ ,‬לא נסקרו כמעט אתרים בעומק שמעל ‪ 20‬מטר‪ ,‬וכן‬
‫לא התבצעו סקרים בלילה‪ .‬על מנת לקבל תמונה מלאה יותר של מצב המערכת האקולוגית של בית הגידול יש‬
‫לשאוף ולכלול גם סקרים המכסים אזורים‪ ,‬בתי גידול או מועדים אלה‪ ,‬בתדירות סבירה ובהיקף שייצג מגוון‬
‫אתרים מספיק‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לשקול ביצוע סקרים ייעודיים של טורפים גדולים )כמו דקרים(‪ ,‬אולי בשיטות שונות מאלה המתוארות‬
‫בדוח זה‪ ,‬כיוון שמינים אלה נחבאים יותר )ולכן להערכתנו מיוצגים בהערכת חסר בסקרים( אך חשובים מאוד‬
‫למערכת האקולוגית‪.‬‬
‫‪ .3‬סקרים אלו לא כללו את השוניות במפרץ חיפה עצמו‪ ,‬וכן אתרים דרומיים יותר‪ .‬יש לשקול הכללת אתרים‬
‫נוספים שידגמו בתדירות המתאימה‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לשקול דיגום ביומסה של חלק מן האורגניזמים כיוון שמדד זה מייצג לעיתים טוב יותר את מצב‬
‫האוכלוסיות ומבנה החברה‪.‬‬
‫איור ‪ :59‬נופים שונים בשוניות הסלעיות של ישראל‪ .‬מימין‪ ,‬סלע מואר מכוסה אצות בשונית איי אכזיב הצפוניים‪.‬‬
‫משמאל משטח סלע חשוך מכוסה חסרי חוליות ואצות אדומות גירניות בקירות הטבלאות בחוף הבונים‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫איור ‪ :60‬מפה בתימטרית )מולטי‪-‬בים( של צפון הארץ בה נראים רכסי הכורכר ונחיתת רכס כרמל‪ .‬מצוינים באליפסות‬
‫שני אתרי הסקר העיקריים‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫איור ‪ :61‬מיקום אתרי הדיגום באכזיב )למעלה( ובחיפה )למטה(‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫איור ‪ :62‬צוללים מבצעים ספירת חסרי חוליות וצילומי פוטו‪-‬קוודרטים במהלך סקרים‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫ אחוז מכלל החתכים( של הדגים השונים‬,FA) ‫ ממוצע וערך מקסימלי של שכיחות וכן תדירות ההופעה‬:13 ‫טבלה‬
.‫ מסודר לפי תדירות הופעה‬.‫בכלל החתכים‬
Taxa Family Genus Native/Invasive AVG Max FA (%) Siganus rivulatus Siganidae Siganus Invasive 24.9 303
48.9
Chromis chromis Pomacentridae Chromis Native 19.7 340
42.1
Thalassoma pavo Labridae Thalassoma Native 19.0 147
91.6
Siganus luridus Siganidae Siganus Invasive 15.3 222
43.3
Oblada melanura Sparidae Oblada Native 12.9 600
15.7
Diplodus sargus sargus Sparidae Diplodus Native 9.3 270
34.8
Coris julis Labridae Coris Native 7.8 233
60.7
Diplodus vulgaris Sparidae Diplodus Native 5.4 170
22.5
Sargocentron rubrum Holocentridae Sargocentron Invasive 3.7 226
20.2
Sarpa salpa Sparidae Sarpa Native 3.6 200
5.1
MUGILIDAE Mugilidae 2.9 133
7.9
Lithognathus mormyrus Sparidae Lithognathus Native 1.9 290
4.5
CENTRACANTHIDAE Centracanthidae Native 1.5 200
2.2
CARANGIDAE Carangidae 1.3 200
2.2
Symphodus roissali Labridae Symphodus Native 1.0 27
24.7
Sparisoma cretense Scaridae Sparisoma Native 0.77 43
12.4
Serranus scriba Serranidae Serranus Native 0.61 84
11.2
Diplodus cervinus cervinus Sparidae Diplodus Native 0.42 17
9.6
Pempheris vanicolensis Pempheridae Pempheris Invasive 0.40 28
4.5
Epinephelus marginatus Serranidae Epinephelus Native 0.36 8
16.3
Mycteroperca rubra Serranidae Mycteroperca Native 0.30 9
14.0
Epinephelus costae Serranidae Epinephelus Native 0.29 11
12.9
GOBIIDAE Gobiidae 0.28 40
3.4
Symphodus tinca Labridae Symphodus Native 0.19 6
8.4
Serranus cabrilla Serranidae Serranus Native 0.17 4
11.2
Stephanolepis diaspros Monacanthidae Stephanolepis Invasive 0.04 2
3.4
Taeniura grabata Dasyatidae Taeniura Native 0.03 1
2.8
Symphodus ocellatus Labridae Symphodus Native 0.02 2
1.7
Dasyatis pastinaca Dasyatidae Dasyatis Native 0.01 2
0.6
Muraena helena Muraenidae Muraena Native 0.006 1
0.6
97
(‫ עונה ומידת ההגנה )שמורה או לא שמורה‬,‫ בה נבחנה ההשפעה של חגורת עומק‬PERMANOVA ‫ תוצאות‬:14 ‫טבלה‬
.‫ בחלק התחתון מחושבת התרומה של כל גורם לשונות הכללית‬.‫על אסופת הדגים באזור אכזיב‬
Source df SS MS Pseudo‐F P(perm) Unique perms
Depth 3 51042 17014
14.8 0.0001
9915
Season 1 9309
9309
8.1 0.0001
9940
Protection (yes/no) 1 5933
5933
5.2 0.0001
9945
DexSe 2 4959
2480
2.2
0.01
9926
DexPr 2 8729
4364
3.8 0.0002
9935
SexPr 1 1821
1821
1.6
0.16
9952
DexSexPr 2 2354
1177
1.0
0.44
9910
Res 58 66678 1149.6 Total 70 1.53E+05 Estimates of components of variation Source Estimate Sq.root % explained variability 24
Depth 992 31
Season 247 16
12
Protection (yes/no) 145 12
9
DexSe 119 11
8
DexPr 289 17
13
SexPr 41 6
5
DexSexPr 5 2
2
Res 1150 34 26 98
Transform: Log(X+1)
Resemblance: S17 Bray Curtis similarity
dbRDA2 (15% of fitted, 12.2% of total variation)
50
Depth Strata
Oblada melanura
0
In
Diplodus vulgaris
Siganus rivulatus
Serranus cabrilla
In
Siganus luridus
In
In
Out
Out
Out
Out
InIn
Out
Out
In
In Out
Out
Out
In
Out
marginatus
InIn Epinephelus
Out
In
Out
In
In
Out Out
In
Out
In
In
In
Out
Out
In
In
In
Out In
Out
Out
In
In
Out
Out
Out
In
Out
InOut
In
Out
Out
In
In
Diplodus sargus sargus
MUGILIDAE
In
In
In
I
SH
VS
D
Out
In
Chromis chromis
In
Out
In In InOut Out
Out
In
Out
-50
-100
-50
0
dbRDA1 (33% of fitted, 27% of total variation)
50
‫ אורדינציית של החתכים באתרי המחקר באזור אכזיב עם הווקטורים של הדגים המשפיעים ביותר )קורלציה‬:63 ‫איור‬
.(Out) ‫( או מחוצה לה‬In) ‫ הסמלים מציינים את העומקים השונים והתוויות אם החתך היה בתוך השמורה‬.(0.25 ‫שמעל‬
99
‫איור ‪ :64‬צפיפות הדגים לחתך דיגום )‪ 60‬מטר רבוע( בעומק הרדוד של הקירות המקיפים את איוני אכזיב‪-‬ראש הנקרה‬
‫בעונות האביב והסתיו של ‪ .2013-14‬עמודות ירוקות – אתרים בתוך השמורה‪ ,‬עמודות בכתום וצהוב – אתרים מחוץ‬
‫לשמורה‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫ אחוז הכיסוי הממוצע ושכיחות ההופעה בחתכים של הטקסונים או הקבוצות הפונקציונליות מסודרים לפי‬:15 ‫טבלה‬
.‫ מינים פולשים מסומנים בכתום‬.‫אחוז כיסוי ממוצע‬
Taxa Phylum Family Genus Native/ Invasive AVG Max Turf Macroalgae N/R 38.3 78.9 Galaxaura rugosa Macroalgae RHODOPHYTA Galaxauraceae Galaxaura Invasive 6.0 69.2 Dictyota spp. Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Dictyota Native 5.4 72.6 Rhodophyta‐encrusting Macroalgae RHODOPHYTA N/R 4.6 25.0 Stypocaulon scoparium Macroalgae OCHROPHYTA Stypocaulaceae Halopteris Native 4.6 69.6 Jania rubens Macroalgae RHODOPHYTA Corallinaceae Jania Native 2.8 32.3 Padina pavonica Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Padina Native 2.7 53.5 Laurenciella marilzae Macroalgae RHODOPHYTA Rhodomelaceae Laurencia Invasive 2.7 16.9 Codium spp. Macroalgae CHLOROPHYTA Codiaceae Codium Invasive 2.6 50.4 Ellisolandia elongata Macroalgae RHODOPHYTA Corallinaceae Ellisolandia Native 2.1 38.6 Dictyopteris sp. Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Dictyopteris Native 2.0 61.9 Amphiroa rigida Macroalgae RHODOPHYTA Corallinaceae Amphiroa Native 1.5 17.4 Stypopodium schimperi Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Stypopodium Invasive 1.5 20.1 Cystoseira spp. Macroalgae OCHROPHYTA Sargassaceae Cystoseira Native 1.4 69.4 Sargassum spp. Macroalgae OCHROPHYTA Sargassaceae Sargassum Native 0.8 22.2 Lobophora variegata Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Lobophora Native 0.8 22.8 Chlorophyta‐encrusting Macroalgae CHLOROPHYTA N/R 0.7 21.8 Corallinaceae Macroalgae RHODOPHYTA Corallinaceae N/R 0.7 14.2 Taonia atomaria Macroalgae OCHROPHYTA Dictyotaceae Taonia Native 0.6 32.2 Asparagopsis taxiformis Macroalgae RHODOPHYTA Bonnemaisoniaceae Asparagopsis Invasive 0.5 13.8 Phorbas topsenti Sponge PORIFERA Hymedesmiidae Phorbas Native 0.3 3.3 Ectocarpus spp. Macroalgae OCHROPHYTA Ectocarpaceae Ectocarpus Native 0.2 4.4 Dasya spp. Macroalgae RHODOPHYTA Dasyaceae Dasya Native 0.1 8.0 Sponge orange encrusting cover Sponge PORIFERA N/R 0.1 1.7 Crambe crambe Sponge PORIFERA Crambeidae Crambe Native 0.1 2.0 Axinella polypoides Sponge PORIFERA Axinellidae Axinella Native 0.1 2.1 Polysiphonia‐Neosiphonia complex Macroalgae RHODOPHYTA Rhodomelaceae Native 0.1 2.1 Macrorhynchia philippina Hydrozoa CNIDARIA Aglaopheniidae Macrorhynchia Invasive 0.1 2.0 Sponge yellow encrusting cover Sponge PORIFERA N/R 0.1 2.4 Clavelina spp. Tunicate CHORDATA Clavelinidae Clavelina Native 0.1 2.1 Spirastrella cunctatrix Sponge PORIFERA Spirastrellidae Spirastrella Native 0.1 1.2 Sponge red encrusting cover Sponge PORIFERA N/R 0.0 1.0 Sarcotragus spp. Sponge PORIFERA Irciniidae Sarcotragus N/R 0.0 1.0 Chondrillidae Chondrosia reniformis Sponge PORIFERA Chondrosia Native 0.0 0.4 Chlorophyta‐filamentous Macroalgae CHLOROPHYTA N/R 0.0 0.8 Sponge globular Sponge PORIFERA N/R 0.0 0.4 Hydrozoa spp. Hydrozoa CNIDARIA N/R 0.0 0.5 Ochrophyta‐vesicle Macroalgae OCHROPHYTA N/R 0.0 0.4 Petrosia spp. Sponge PORIFERA Petrosiidae Petrosia N/R 0.0 0.4 Rhodophyta‐filamentous Macroalgae RHODOPHYTA N/R 0.0 0.4 Sponge black encrusting cover Sponge PORIFERA N/R 0.0 0.4 101
.‫ ועונה על אסופת הדגים באזור אכזיב‬,‫ חגורת עומק‬,‫ בה נבחנה ההשפעה של אי‬PERMANOVA ‫ תוצאות‬:16 ‫טבלה‬
.‫בחלק התחתון מחושבת התרומה של כל גורם לשונות הכללית‬
Source df SS MS Pseudo‐F P(perm) Unique perms Island 3 4173.9 1391.3
3.30
0.0284
7877 strata 2 6696.5 3348.2
7.94
0.0009
3216 Season 1 9453.2 9453.2
22.43
0.0007
90 IsxDe 6 6600.5 1100.1
2.61
0.1674
9600 IsxSe 3 2653.6 884.52
2.10
0.1826
9240 DexSe 2 2655.4 1327.7
3.15
0.0872
8798 IsxDexSe 6 1.45
0.3908
9966 Res 1 421.49 421.49 Depth 3664 610.67
Estimates of components of variation Source Estimate Sq.root 158.12 12.575 strata 358.06 18.922 Season 736.96 27.147 IsxDe 331.4 18.205 IsxSe 150.99 12.288 DexSe 221.73 14.89 IsxDexSe 184.78 13.593 Res 421.49 Total Island 24 36431 Depth 20.53 102
Transf orm: Log(X+1)
Resemblance: S17 Bray Curtis similarity
dbRDA2 (24.7% of fitted, 24.7% of total variation)
40
Season
SP
F
SHSG
ISG
ISF
VSAK
INL
20
SHSG SHNL
ISF
INL
IAK
0
Turf Laurencia sp.
SHSF
SHAK
IAK
Jania rubens
Sargassum sp.
IAK
SHNL
VSSG
SHAK
SHSF
Stypopodium schimperi
VSAK
VSSG
VSNL
Dictyota sp.
Rhodophyta-encrusting
VSNL
-20
Ellisolandia elongata
VSSF
ISG
VSSF
-40
-40
-20
0
20
40
dbRDA1 (34.5% of fitted, 34.5% of total variation)
60
‫ של החתכים באתרי המחקר באזור אכזיב עם הווקטורים של האצות המשפיעות ביותר‬dbRDA ‫ אורדינצית‬:65 ‫איור‬
.‫ הסמלים מציינים את העונות השונות והתוויות את שמות האיים וחגורות העומק‬.(0.25 ‫)קורלציה שמעל‬
103
‫ הערך המקסימלי ושכיחות ההופעה‬,‫ הממוצע‬.2013 ‫ הטקסונים של חסרי החוליות שנספרו בסקרים בסתיו‬:17 ‫טבלה‬
‫ מינים פולשים מסומנים‬.‫בחתכים של הטקסונים או הקבוצות הפונקציונליות מסודרים לפי שכיחות ממוצעת לחתך‬
.‫בכתום‬
Native/Invasiv
Taxa Class Family e AVG Max FA Brachidontes pharaonis Paguridae sp. Malleus regula Cerithium sp. Chama pacifica/Spondylus spinosus Crambe crambe Phorbas sp. Pinctada imbricata radiata Macrorhynchia philippina Alectryonella plicatula Axinella polypoide Vermetus sp. Eudendrium racemosum Clavelina sp. Chondrosia reniformis Ergalatax junionae Herdmania momus/Microcosmus exasperatus Ircinia sp. Serpula sp. Watersipora sp. Flabellina sp. Columbella rustica Phallusia nigra Spirastrella sp. Sarcotragus spinosulus Conomurex persicus Hexaplex trunculus Conus ventricosus Branchiomma lucullanum Synaptula reciprocans Ostrea edulis Bivalvia Malacostraca Bivalvia Gastropoda Bivalvia Demospongiae Demospongiae Bivalvia Hydrozoa Bivalvia Demospongiae Gastropoda Hydrozoa Ascidiacea Demospongiae Gastropoda Oscarella sp. Cinachyrella levantinensis Goniobranchus annulatus Ascidiacea Demospongiae Polychaeta Gymnolaemata Gastropoda Gastropoda Ascidiacea Demospongiae Demospongiae Gastropoda Gastropoda Gastropoda Polychaeta Holothuroidea Bivalvia Homoscleromorpha
Demospongiae Gastropoda Cladocora caespitosa Sycon sp. Anthozoa Calcarea Mytilidae Paguridae Malleidae Cerithiidae Chamidae/Spondylida
e Crambeidae Hymedesmiidae Pteriidae Aglaopheniidae Ostreidae Axinellidae Vermetidae Eudendriidae Clavelinidae Chondrillidae Muricidae 109.48 94.14 74.38 72.14 1500 618 260 520.8 87.0 95.7 95.7 78.3 Invasive Native Native Invasive Invasive Invasive Native Native Native N/R Native Invasive 65.64 18.19 16.98 12.00 7.48 6.22 5.96 5.43 5.14 3.39 3.39 2.96 210 80 72.5 71 55 41 63 125 44.3 59 17 12 95.7 82.6 82.6 91.3 65.2 73.9 34.8 4.3 56.5 21.7 56.5 39.1 Pyuridae Irciniidae Serpulidae Watersiporidae Flabellinidae Columbellidae Ascidiidae Spirastrellidae Irciniidae Strombidae Muricidae Conidae Sabellidae Synaptidae Ostreidae N/R Native Native N/R N/R Native Invasive Native Native Invasive Native Native Native Invasive Native 2.91 2.52 2.48 1.83 1.52 1.48 1.39 0.70 0.70 0.70 0.65 0.61 0.61 0.57 0.52 Oscarellidae Tetillidae Chromodorididae Scleractinia incertae sedis Sycettidae Native Native Invasive 0.52 0.43 0.39 6 3 2 21.7 17.4 21.7 Native Native 0.30 0.30 5 3 8.7 13.0 104
Invasive Native Invasive Invasive (most) 30 43.5 12 65.2 15 52.2 13 39.1 32 13.0 17 30.4 8 56.5 16 4.3 5 39.1 8 30.4 7 17.4 6 17.4 9 21.7 7 17.4 5 17.4 Cliona sp. Botrylloides sp. Ocinebrina edwardsii Petrosia Petrosia ficiformi Paracentrotus lividus Hypselodoris sp. Stelletta sp. Chondrilla nucula Brachyura unknown Portunus pelagicus Eurythoe complanata Oculina patagonica Bryozoa unknown Tylodina perversa Elysia spp. Nudibranchia unknown Demospongiae Ascidiacea Gastropoda Demospongiae Echinoidea Gastropoda Demospongiae Demospongiae Malacostraca Malacostraca Polychaeta Anthozoa Bryozoa Gastropoda Gastropoda Gastropoda Clionaidae Styelidae Muricidae Petrosiidae Parechinidae Chromodorididae Ancorinidae Chondrillidae Decapoda Portunidae Amphinomidae Oculinidae Tylodinidae Plakobranchidae Nudibranchia 105
N/R Native Native Native‫טבלהכגג‬ Native N/R Native Native N/R Invasive Native Invasive N/R Native Native Native 0.26 0.22 0.22 0.17 0.17 0.17 0.13 0.13 0.13 0.09 0.09 0.04 0.04 0.04 0.04 0.04 6 1 2 3 4 2 3 1 3 1 1 1 1 1 1 1 4.3 21.7 17.4 8.7 4.3 13.0 4.3 13.0 4.3 8.7 8.7 4.3 4.3 4.3 4.3 4.3 .‫ בה נבחנה ההשפעה אזור ועומק על אסופת חסרי החוליות באזור חיפה ואכזיב‬PERMANOVA ‫ תוצאות‬:18 ‫טבלה‬
.‫בחלק התחתון מחושבת התרומה של כל גורם לשונות הכללית‬
Pseudo‐
Unique Source df SS MS F P(perm) perms Area 1 4521.30 4521.3 5.4468 0.0003
9921 Depth strata 2 8442.20 4221.1 5.0852 0.0001
9913 ArxDe 2 4247.10 2123.6 2.5582 0.0003
9908 Res 15 12451.00 830.08 Total 20 28725 Estimates of components of variation Source Estimate Sq.root Area 399.9 20.0 Depth strata 538.0 23.2 ArxDe 410.4 20.3 Res 830.1 28.8 106
Transform: Log(X+1)
Resemblance: S17 Bray Curtis similarity
dbRDA2 (20.3% of fitted, 20.3% of total variation)
40
AK
Depth Strata
CH
CH
AK
AK
20
VS
I
SH
CH
Crambe crambe
AK
Axinella polypoide
CH
AK
0
CH
Phorbas sp. AK
Brachidontes pharaonis
CH
Cerithium
AK sp.
AK
AK
Paguridae sp.
Chama pacifica/Spondylus spinosus
Malleus regula
-20
CH
CH
AK
CH
AK
AK
-40
-40
-20
0
20
40
60
dbRDA1 (30.6% of fitted, 30.6% of total variation)
80
‫ של החתכים באתרי המחקר עם הווקטורים של חסרי החוליות המשפיעים ביותר‬dbRDA ‫ אורדינצית‬:66 ‫איור‬
.(AK) ‫( ואכזיב‬CH) ‫ חיפה‬,‫ הסמלים מציינים העומקים השונים והתוויות את שמות האזורים‬.(0.25 ‫)קורלציה שמעל‬
107
‫‪ .7‬טקסונומיה מולקולרית ) ‪ (barcoding‬של המגוון הימי בישראל‬
‫מאז שנת ‪ 2011‬חיא"ל עוסקת בהקמה ובפיתוח של התשתית לקוד‪-‬הקווים של ‪ (barcoding molecular) DNA‬של‬
‫המגוון הימי בישראל כחלק מפרויקט הברקודינג העולמי‪ .‬עד כה נערך הפרוייקט על למעלה מ ‪ 570-‬פרטים‪ .‬המטרה‬
‫העיקרית של הפעילות הנוכחית היא להקים ולפתח את המרכז התשתיתי המדעי הישראלי לקוד‪-‬הקווים המולקולרי‬
‫של המגוון הימי בישראל‪ ,‬לאור השנויים הנצפים במדעי הימים בארץ בעידן של שינויים גלובליים ופיתוח סביבתי‬
‫מואץ‪ .‬ברור לנו שהפעילות הנוכחית מהווה רק נקודת הפתיחה למחקר ארוך שנים שבו יבוסס הברקודינג הימי‬
‫הישראלי‪ .‬הקמת המרכז התשתיתי נעזרת בשני האוספים הלאומיים הביולוגים המצויים באוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫והאוניברסיטה העברית )בהם מאוכסנות החיות עליהן נעשה המחקר( ועל תשתית ‪) ISRAMAR‬מרכז המידע הימי‬
‫הלאומי שבמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה(‪ ,‬שבו מאוכסנות‪ ,‬מוצגות ומופצות תוצאות המחקר‪ .‬מטרה נוספת‬
‫וחשובה של המחקר היא להביא את מדינת ישראל כחברה שוות ערך במרכז העולמי לקוד‪-‬הקווים המולקולרי הימי‪.‬‬
‫ההערכות לגבי המגוון הביולוגי מציגות שמספר המינים באוקיינוסים ובימים בעולם‪ ,‬המייצגים ‪ 31‬קבוצות של‬
‫אורגניזמים רב תאיים‪ ,‬עולה על מספר מיליונים‪ .‬חיזוי העושר והמגוון של בעלי החיים‪/‬הצמחים הימיים בעולם הינו‬
‫קשה ביותר וממדיו המדויקים של המגוון הביולוגי הזה לא יוודעו כנראה לעולם בשל המורכבות הרבה ושיעור ההכחדה‬
‫הגבוה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכחדת מינים מחד‪ ,‬והעברת מינים לבתי גדול חדשים מאידך‪ ,‬נעשים בקצב מהיר יותר מאשר גילויים‪,‬‬
‫מצב המחזק את הצורך בתיעוד מהיר ויעיל של המגוון הביולוגי‪.‬בעוד שקיימת הסכמה כללית שהכלים הטקסונומיים‬
‫הקלסיים מאפשרים להגדיר שבריר מכלל המינים הקיימים‪ ,‬מינים שאינם מוכרים‪ ,‬תת‪-‬מינים וקבוצות טקסונומיות‬
‫נוספות מקשים על החוקרים לנטר את מגוון היצורים הרב תאיים הימיים‪ ,‬קל וחומר‪ ,‬את מגוון היצורים החד‪-‬תאיים‪.‬‬
‫מצג עגום זה נכון גם לגבי האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון‪ .‬אזור זה נתון‪ ,‬כבר למעלה ממאה וחמישים‬
‫שנים‪ ,‬תחת איומי פלישה ביולוגית‪ .‬למעלה מ‪ 550-‬מינים זרים של דגים‪ ,‬חסרי חוליות‪ ,‬ואצות כבר הוגדרו בעזרת‬
‫הטקסונומיה הקלאסית כמינים פולשים ברוב בתי הגידול לחופי הים התיכון‪ .‬לצערינו‪ ,‬קיים מידע מועט על השפעתם‬
‫האקולוגית של מינים אלו על הצמחיה והחי בים התיכון )מלבד מינים בודדים(‪ ,‬אם כי ההשערה הרווחת היא כי מינים‬
‫זרים‪ ,‬עשויים לגרום לשינויים גדולים למגוון הביולוגי‪ .‬מספרם של המינים הפולשים גדל משמעותית וקיים חשש‬
‫שמספר רב של מינים פולשים נוספים לא הוגדרו עדיין )למשל המין ‪ -Laurenciella marilzae‬ראה לעיל(‪ .‬סביר להניח‬
‫שהשפעת פעילות האדם יחד עם ההשפעות בעקבות שינויים אקלימיים רק יגבירו את קצב הפלישה ובתי גידול‪ ,‬וסביבות‬
‫ימיות המצויות בשלבי הרס מתקדמים תהיינה פגיעות עוד יותר למינים הפולשים‪ .‬המידע המצוי כיום‪ ,‬מצביע גם על‬
‫קשר ברור בין פלישת מינים לבין אזורים מזוהמים בהם קיימת פעילות דיג מרובה‪ ,‬במיוחד בנתיבי שיט בינלאומיים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפעילות לאורך חופי ישראל )בים הרדוד והעמוק כאחד(‪ ,‬הקמת המתקנים לגילוי והפקת נפט וגז‪ ,‬כולל תפעול‬
‫תשתיות הנפט והגז‪ ,‬מאיצים שינויים אלו וגורמים לפגיעות נקודתיות עד רחבות בסביבה הטבעית‪ ,‬ללא מעקב מעמיק‪.‬‬
‫לאור הבעיות הללו‪ ,‬קיימת חשיבות עליונה למצוא כמה מינים חיים במערכת האקולוגית באזור הכלכלי הבלעדי של‬
‫ישראל בים התיכון על מנת להבין ולשמר את המגוון הקיים‪ .‬יש לפיכך צורך דחוף‪ ,‬בהקמה של מאגר נתונים שלם‬
‫ומהימן על היצורים הימיים בישראל ככלי טקסונומי לניטור והבנה של המגוון הביולוגי הימי בישראל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מאגר‬
‫מידע כזה והשיטות התומכות בו יאפשרו לחוקרים הישראלים לפתח שיטת הגדרת מינים מהירה וישפרו את היכולת‬
‫לנטר‪ ,‬להגדיר ולנהל את המגוון הביולוגי בישראל עם יתרונות כלכליים וניהול יעיל יותר של חופי ישראל‪ .‬מאגר שכזה‬
‫עשוי אף לאפשר מציאת הווקטור של מחלות בבתי גידול ימיים וכן מחלות של האורגניזמים עצמם‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫אולם‪ ,‬זיהוי והגדרה טכסונומית של אורגניזמים לרמת המין הוא תהליך מובנה עם כללים ברורים ודורש מומחיות‬
‫ספציפית לקבוצות חי שונות‪ .‬בכל זמן נתון אין טקסונומים זמינים לכל קבוצה טכסונומית שאנו מעוניינים להגדירה‬
‫או שזמנם לא מאפשר שיתוף פעולה‪ .‬המצב נעשה גרוע יותר עם השנים כי טקסונומיה אינה "מקצוע מבוקש" בין‬
‫ביולוגים והמצב חמור עוד יותר בישראל‪.‬‬
‫מאגר נתונים שלם ומהימן על היצורים הימיים בישראל יכול להבנות רק על בסיס של קידוד‪ .DNA‬קידוד ‪ DNA‬הינו‬
‫שיטה טקסונומית המשתמשת בסמן גנטי באורגניזם על מנת להגדירו כמין מסויים‪ .‬עם התפתחות הביולוגיה‬
‫המולקולרית פותח בעשור האחרון כלי הגדרה מולקולרי מודרני המתבסס על רצפי דנ"א ספציפיים למין‪ ,‬הנקרא‬
‫‪) barcoding‬קוד‪-‬קווים(‪ .‬שיטה גנרית זו אינה דורשת התמחות ייחודית לקבוצה טקסונומית ולכן היא קלה וזמינה‬
‫לביצוע‪ .‬יתרון נוסף שלה הוא ניתוק ההגדרה מן המורפולוגיה של האורגניזם‪ ,‬עובדה משמעותית כשמנסים להגדיר מין‬
‫של אורגניזם בעל מחזור חיים מורכב עם מורפולוגיה וסביבת חיים שונה לחלוטין בכל שלב חיים‪ ,‬כל זאת בלי לזנוח‬
‫כלים טקסונומיים מקובלים שחשיבותם עדיין רבה‪ .‬קידוד ‪ DNA‬יכול לשמש בהגדרת מינים קריפטיים ופולימורפיים‬
‫וכן ללימוד הביולוגיה של מינים אלו‪ .‬על כן‪ ,‬קידוד ‪ DNA‬יהיה יעיל ללימוד על בעלי חיים שהמידע עבורם אינו חד‬
‫משמעי או אינפורמטיבי דיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשונה מפילוגנזה מולקולארית‪ ,‬הקידוד אינו עוסק במיון חדש של מינים אלא‬
‫הגדרתם במסגרת מיון קיים‪ .‬קידוד ה‪ DNA-‬מעניק איפה מסגרת חדשה ורבת עוצמה לניטור ולמיון של המגוון‬
‫הביולוגי בישראל ובמיוחד בסביבת החיים הימית שלה‪.‬‬
‫לפני כעשור )שנת ‪ (2003‬הוצע לראשונה להשתמש במקטע גן מיטוכונדריאלי )‪ (COI‬כקוד‪-‬קווים להגדרת בע"ח‪ ,‬מכוון‬
‫שיותר מ‪ 95%-‬ממיני בעלי החיים מציגים רצוף מולקולרי מבחין באתר זה‪ .‬הסיבות לבחירת ‪ DNA‬מיטוכונדריאלי‬
‫)‪ (mtDNA‬על פני ‪ DNA‬גרעיני כוללות תורשה חד‪-‬הורית )במרבית מערכות בעלי החיים(‪ ,‬קצב אבולוציוני זריז‪ ,‬חוסרם‬
‫של אינטרונים )מקטעים ב ‪ DNA‬שאינם מקודדים לחלבון(‪ ,‬מספר עותקים גדול בכל תא‪ ,‬ושיחלוף מוגבל‪ .‬קידוד ‪DNA‬‬
‫פותח צוהר לגיוון מולקולרי בהקשר המיגוון הביולוגי משום שמצבור של מאגרי מידע גדולים מאפשר יצירה של דרכים‬
‫חדשות למיין את המיגוון הביולוגי‪.‬‬
‫ההצעה‪ ,‬ביחד עם מספר עבודות מובילות בתחום‪ ,‬חוללה מהפכה בעולם הטקסונומיה והובילה בשנת ‪ 2004‬להקמת‬
‫המארג העולמי לברקודינג של עולם החי והצומח )‪ (CBOL‬ומיד לאחריו למארג העולמי של הברקודינג הימי‬
‫)‪ .(MarBOL‬ישראל עדין לא חברה ב‪ MarBOL-‬ואין בישראל מרכז לאומי לקוד‪-‬הקווים‪ .‬בגלל הפשטות והנוחיות‬
‫שהשיטות המולקולריות מוסיפות לענף הטקסונומיה הקלסי ובגלל היכולת של הגישה המולקולרית להבחין בין מינים‬
‫שיש להם מורפולוגיה זהה‪ ,‬שיטת הברקודינג תופסת כיום פרק נכבד ביותר בטקסונומיה מודרנית‪ .‬כמו לטקסונומיה‬
‫המורפולוגית‪ ,‬גם לטקסונומיה המולקולרית יש כללי זיהוי מוגדרים ובמקביל למוזאונים‪ ,‬בהם מופקד חומר ביולוגי‬
‫משומר למטרות השוואה מורפולוגית‪ ,‬נבנה מאגר מידע בינלאומי לטקסונומיה מולקולרית ‪(Barcode of Life Data‬‬
‫)‪ Base- BOLD‬הכולל רצפי דנ"א סמני מין‪ .‬מאגר מידע בינלאומי זה רשם בשנת ‪ 2010‬יותר מ‪ 5000-‬משתמשים עם‬
‫קודים עבור למעלה מ‪ 850,000-‬דגימות המייצגות כ‪ 100,000-‬מינים‪ .‬אורגניזמים שונים מצויים באוספי מוזיאון וה‪-‬‬
‫‪ DNA‬שלהם נשמר במאגר מאובטח לשימוש הדורות בעתיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬המתודולוגיה של קידוד ביולוגי הינה פשוטה‬
‫ואוניברסאלית‪ .‬הצעות לנוהל סטנדרטי מפורסמות ומעודכנות על ידי פרוייקט )‪Census of Marine Life (CoML‬‬
‫‪109‬‬
‫)‪ .project (http://phe.rockefeller.edu/PDF_FILES/DNAbarcode.pdf‬על מנת לתאם את המאמצים עולמיים‬
‫בנושאי המגוון הביולוגי הוקמה ברית ב‪ 2010-‬בין חוקרים לבין ארגוני שימור הסביבה תחת השם ‪International‬‬
‫‪ .(iBOL; http://www.ibolproject.org) Barcode Of Life project‬מיזם זה מאגד ‪ 26‬מדינות‪.‬‬
‫בנוסף‪ BOLD ,‬מציעה נוהל אחיד וכלים שיסייעו להשיג‪ ,‬לאחסן‪ ,‬לנתח ולפרסם קידודי ‪ DNA‬ועל ידי כך‪ ,‬לסייע‬
‫באיסוף נתונים העונים על הדרישות הסטנדרטיות במאגר הנתונים הבינלאומי של רצפים גנטיים‪ .‬המידע המאוחסן ב‪-‬‬
‫‪ BOLD‬מכיל פירוט דגימות עם קואורדינטות ‪ ,GPS‬תמונות‪ ,‬מידע טקסונומי‪ ,‬רצפי ‪ ,DNA‬רצפים‪ ,‬תחלים )‪,(Primers‬‬
‫‪ ,Electropherogram trace files‬ופירוט פעולות מעבדה )הכולל פרוטוקולים של כל שלב ותמונות ג'ל( עבור הדגימות‬
‫השונות‪ .‬רוב המידע מאוחסן במכון ‪Biodiversity Institute of Ontario (http://www.biodiversity.uoguelph.ca),‬‬
‫‪ ,‬עובדה ההופכת את ‪ BOLD‬ככלי מועדף עבור למעלה מ‪ 650,000-‬ברקודים‪ .‬במקביל‪ ,‬חוקרים פיתחו מערכת ממוחשבת‬
‫לסיוע בבצוע קידוד ה‪ DNA-‬ולניתוח של מסד הנתונים הרחב )‪ .(http://www.ibarcode.org‬כלים אלו מאפשרים‬
‫למשתמשים לנהל את מאגר נתוני הקודים שלהם‪ ,‬להיפטר מרצפים לא ייחודיים‪ ,‬להגדיר האפלוטיפים בתוך מין ולבחון‬
‫הופעתם של תת קבוצות חדשות )תת מינים(‪.‬‬
‫מתודולוגיה‪ :‬לאור מצג הידע הנוכחי הדל והכיסוי התקציבי המצומצם‪ ,‬מחקר זה המבוצע בחיא"ל מתרכז בשלוש‬
‫קבוצות ימיות עיקריות שיש עליהן ידע טקסונומי נרחב בארץ )דגים‪ ,‬סרטנים ורכיכות( ובמינים החיים באתרים של‬
‫הים העמוק )לאור הפיתוח הסביבתי המואץ בים העמוק בשל תגליות אנרגיה(‪ .‬לשם כך‪ ,‬נדגמו אצות‪ ,‬חסרי חוליות‬
‫ודגים בחופי הים התיכון בתהליך המובנה הכולל הגדרה בכלים מקובלים‪ ,‬צילום‪ ,‬וריצוף דנ"א מאפיין מין‪ .‬התהליך‬
‫תואם את התקן הבינלאומי‪ .‬המחקר מתנהל במקביל על אסופים יזומים ועל חומר המצוי באוספים שבאוניברסיטאות‬
‫תל‪-‬אביב וירושלים ושניתן לעבדו לצורך זה )חומר ששומר באלכוהול ולא בפורמלין(‪ .‬חוקרי חיא"ל עוסקים בברקודינג‬
‫מולקולרי של הדגימות שנאספות‪ ,‬אכסון התוצאות במאגרי מידע והצגתן‪.‬‬
‫מטרת המחקר הנה להבין וללמוד בעזרת הקידוד הביולוגי את הסביבות הימיות בישראל‪ .‬מאחר ולא קיימת רשימת‬
‫של מינים זרים במימי ישראל‪ ,‬יש להרכיב רשימה של בתי גידול ימיים בהם יבוצע הקידוד הביולוגיה מתוך אתרי‬
‫אינטרנט ציבוריים ומידע זמין ברשת‪ .‬עם הזמן‪ ,‬נתוני קידוד חדשים ייוצרו ויקובצו מתוך )‪ (1‬מוזיאונים ישראליים‬
‫ובינלאומיים אשר ישמשו לאוספים של דגימות מישראל והמזרח התיכון‪ (2) ,‬דגימות חדשות ייאספו באופן קבוע‬
‫בסביבה הימית בישראל‪.‬‬
‫קידוד ה‪ DNA-‬משולב בסקר הביוטי של חיא"ל‪ ,‬ומשמש כבר כעת לשתי מטרות‪ .‬האחת‪ ,‬להגדיר רצפי דנ"א של מינים‬
‫הנמצאים באזורנו בים התיכון ועדיין אינם ב‪ .BOLD -‬השנייה היא להשתמש ב‪ barcoding -‬של מינים בהם מוכר הסמן‬
‫ככלי הגדרה יעיל‪ .‬בייחוד חשוב הנושא בהקשר לחברות החי המיופאונליות והמקרופאונליות בסדימנט כמו גם חברות‬
‫הפלנקטון הכוללות הרבה מינים קשי הגדרה‪ .‬תיעוד הסמנים המולקולריים של מינים אלה חיוני כדי לאפשר בעתיד‬
‫הגדרה מהירה ברמת המין הבודד‪ .‬המינים הבודדים‪ ,‬מספרם ומסתם הם כלי מדידה ללא תחליף באקולוגיה של חברות‬
‫חי‪ .‬בהתאם מתבצע מהלך השימור של דגימות הביוטה בתאימות עם היכולת להפיק מהם אח"כ דנ"א‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫התהליך כולל כמה סדרות של מיזמי שטח שמטרתם להגדיר ולתעד את המינים הימיים‪ .‬במעבדה‪ ,‬התהליך עבור כל‬
‫פרט שנאסף מוגדר בפרוט‪ :‬איסוף‪ ,‬הגדרה‪ ,‬דיגום רקמה‪ ,‬צילום דיגיטלי )איור ‪ ,(67‬מיקום ‪ ,GPS‬מיספור וקיטלוג‪ ,‬וקידוד‬
‫רצף ה‪ .DNA-‬על מנת למצוא את מידת הפולימורפיזם של המינים‪ ,‬נלקחים‪ ,‬בנמצא‪ ,‬לפחות ‪ 5‬דגימות מכל מין‪ .‬כל דגימה‬
‫עוברת שיוך באמצעות קידוד ‪ DNA‬ובנוסף‪ ,‬מבוצעים זיהויים מורפולוגיים ואנטומיים‪ .‬המידע המולקולרי מוקלד ל‪-‬‬
‫‪ BOLD‬העולמי ובדיקות קידוד ה‪ DNA-‬מבוצעות למציאת שיוך המינים‪ .‬בדיקות טקסונומיות נוספות נערכות על פרטים‬
‫בהתאם ליכולת המדעית ולפי צורך‪ .‬במידת האפשר‪ ,‬מאופיינות תכונות וגטטיביות ורבייתיות החשובות להגדרה‬
‫מהימנה של המינים‪.‬מידע טקסונומי על המינים המאופיינים מוצג במרכז המידע הימי בישראל )‪ (ISRAMAR‬המשמש‬
‫גם כיחידת הקשר הישראלית לרשת המגוון הביולוגי הבינלאומית‪.‬‬
‫איור ‪ :67‬צילומים דיגיטליים של מינים שנאספו ממצע קשה במפרץ חיפה‬
‫תוצאות‪ :‬עד כה נאספו למעלה מ‪ 570-‬פרטים מקבוצות שונות של דגים‪ ,‬חסרי חוליות ואצות )טבלה ‪ .(19‬לאחר צילום‬
‫הדגימות )איור ‪ ,(67‬נבנה לכל דגימה דף ובו פירוט מיקום ‪ ,GPS‬מיספור וקיטלוג‪ ,‬קידוד רצף ה‪ DNA-‬ושאר הפרטים‬
‫הדרושים על פי ה‪ BOLD-‬העולמי‪ .‬חיות הוואוצ'ר נשלחות לאוספים הלאומיים שבאוניברסיטאות תל‪-‬אביב וירושלים‬
‫ודפי החיות נשלחים למאגר נתוני הקודים שב‪ BOLD-‬העולמי‪ ,‬שם איכות רצפי ה‪ DNA-‬ושאר הפרטים עוברים תהליכי‬
‫בקרת איכות‪ .‬המידע הטקסונומי על המינים המאופיינים מועבר בנוסף ל‪ BOLD-‬גם למרכז המידע הימי בישראל‬
‫)‪ (ISRAMAR‬שבחיא"ל )למאגר בחיא"ל יש תאימות מלאה עם מאגר המידע הבינלאומי לטקסונומיה מולקולרית(‪.‬‬
‫דוגמאות של דפי מידע לקוד‪-‬הקווים המולקולרי לשני מינים ספציפיים מוצגים באיור ‪.68‬‬
‫‪111‬‬
‫טבלה ‪ :19‬פרוט דגימות דגים‪ ,‬חסרי חוליות ואצות שנלקחו למטרות קוד‪-‬הקווים המולקולרי‬
‫‪>550‬‬
‫‪*Algae‬‬
‫‪34‬‬
‫‪Sponges‬‬
‫‪23‬‬
‫‪Annelida‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Bryozoa‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Cnidaria‬‬
‫‪68‬‬
‫‪Crustacea‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Echinodermata‬‬
‫‪18‬‬
‫‪Gastropoda‬‬
‫‪22‬‬
‫‪Bivalvia‬‬
‫‪12‬‬
‫‪Tunicata‬‬
‫‪336‬‬
‫‪Fishes‬‬
‫* אוסף האצות מונה מעל ‪ 500‬דגומאות אצות מָ קרו‪ ,‬מרביתן יבשות )כ‪ (500-‬מיעוטן קפואות )כ‪ .(50-‬האצות נמנות על‬
‫חטיבות האצות הירוקיות‪ ,‬אדומיות‪ ,‬וחומיות‪ ,‬הדוגמה העתיקה ביותר באוסף הינה משנת ‪.1954‬‬
‫חדשנות ויישומיות‪ :‬המרכז התשתיתי לקוד‪-‬קווים מולקולרי של המגוון הימי בישראל הינו שלב ראשון בפעילות מחקר‬
‫תשתית מדעי בישראל ומיועד להמשיך ולפעול מספר רב של שנים‪ .‬לפי הערכות רק לאחר שנים רבות של מחקר‬
‫אינטנסיבי אפשר יהיה לסכם ולתעד חלק עיקרי של המגוון הביולוגי הימי בישראל )הכולל בע"ח‪ ,‬אצות וצמחים‪,‬‬
‫וקבוצות חד תאיות מסוימות(‪ .‬המרכז הינו תוצר של רצון חוקרים וחיא"ל לשים את הידע בנושא זה בקדימות גבוהה‬
‫עם התחייבות רבת שנים להמשיך ולספק את התשתית המתאימה )אוספים לאומיים באוניברסיטאות‪ ,‬מרכז מידע‬
‫בחקר ימים ואגמים(‪ .‬היישומיות של תוצאות המחקר הינה מיידית‪ .‬פיתוח כלי הקידוד יעזור בהערכת המצב הסביבתי‬
‫ויהיה מעורב בניטור קיים ומשודרג של הסביבה ויכולות הדיגום‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מידע זה ישמש בפיתוח ולימוד של ממשק‬
‫סביבתי הולם וביצירה של תוכניות מנהליות‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫איור ‪ :68‬שני דפים מייצגים לקוד‪-‬הקווים המולקולרי למינים ספציפיים )דג‪ ,‬סרטן(‬
‫ים עמוק ‪ -‬תיוג יצורים ע"י שימוש ב‪ DNA-‬ברקודינג‬
‫תיוג‪-‬גנטי )‪ (DNA barcoding‬של חברת החי במים העמוקים בדרום מזרח הים התיכון נבדק בבע"ח בנטיים שנאספו‬
‫באתרים מעומקי מים של ‪ 726‬ועד ל‪ 1585-‬מטרים במסגרת סקר רקע ים עמוק בשנת ‪ .2013‬המידע להלן הינו ראשוני‬
‫וישמש כבסיס להמשך ניטור המגוון הביולוגי בים העמוק במסגרת הרחבת תכנית הניטור הלאומית‪ .‬הדיגום בוצע‬
‫בעזרת רשתות מכמורת ובעזרת רשת אנכית‪ .‬סך הכל‪ ,‬נאספו ‪ 851‬יצורים המייצגים ‪ 37‬מיני דגים‪ ,‬רכיכות‪ ,‬סרטנים‪,‬‬
‫קווצי‪-‬עור וברכיופודים‪ .‬המינים הנפוצים ביותר בעומק הים היו כריש שחור‪-‬הפה ‪ ,Galeus melastomus‬הסרטן‬
‫מעשיר‪-‬הרגליים הקוסמופוליטי ‪ ,Polycheles typhlops‬והרכיכה ‪ .Arba longicallus‬ארבעה מ‪ 18-‬מיני הדגים ושניים‬
‫מ‪ 8-‬מיני הסרטנים היו נפוצים מאד‪ ,‬והיוו ‪ ,78%‬ו‪ ,61%-‬בהתאמה‪ ,‬מכלל היצורים שנאספו‪ .‬מספרם של רוב המינים‬
‫שנאספו ממים עמוקים היה פחות מ‪ 10-‬פרטים לכל מין‪.‬‬
‫הפקת ‪ DNA‬גנומי מדוגמאות רקמה של ‪ 28‬מיני מים עמוקים רוצפו בהצלחה לגן ‪(Cytochrome C ) COI‬‬
‫‪ .oxidasesubunit 1‬הפרטים תויגו )‪ ,(voucher‬אוכסנו במוזיאון באוניברסיטת תל אביב ורצפי ה‪ COI -‬שלהם הוכנסו‬
‫למאגר הנתונים האוניברסלי ‪ .BOLD‬רצפי ‪ COI‬של שלושה מינים‪ Gryphus vitreus ,‬ו‪Arba longicallus-‬‬
‫ו‪ Hymenocephalus italicus-‬היו ראשונים מסוגם במאגר זה‪.‬‬
‫כאשר משווים מחקר זה לרצפי ‪ COI‬הקיימים במאגר ‪ ,BOLD‬המחקר הנוכחי מגלה חוסר עקביות כלשהו בהגדרת‬
‫המינים הידועים‪ ,‬נתון שיש לקחת בחשבון כאשר דנים בנושאים טקסונומיים של מינים ידועים פחות‪ .‬ניתוח מגוון‬
‫המינים )מדד שאנון( מחלק את תחנות המכמורת לשני אזורים של מגוון ביולוגי‪ ,‬הרצועה הקרובה לחוף )‪ 726‬עד ‪1079‬‬
‫מטרים( עם מגוון גדול יותר וזו עם מגוון מועט יותר‪ ,‬במים עמוקים )‪ 1104‬עד ‪ 1515‬מטרים(‪ .‬דיגום באמצעות רשת‬
‫אנכית )‪ 978‬מטרים( הניבה המגוון הביולוגי המועט ביותר‪ .‬אנליזת מקבץ‪ ,‬מצאה שלוש קבוצות נפרדות בעומקים‬
‫הגדולים ביותר )‪ 1382‬עד ‪ 1515‬מטרים( והמערביים ביותר מבין כל נקודות דיגום המכמורת האחרות‪ .‬קבוצה שלישית‬
‫‪113‬‬
‫היוותה הדיגום באמצעות רשת אנכית‪ .‬מחקר זה הוא ראשיתו של מסע לתיוג גנטי‪ DNA barcoding -‬של היצורים‬
‫החיים על הקרקעית במעמקי הים באזור הלבנט שעליו המידע הקיים דל ביותר‪.‬‬
‫מבוא‬
‫בית הגידול של הים העמוק הינו אחד מבתי הגידול הגדולים והנרחבים ביותר‪ .‬אולם‪ ,‬למרות העניין המחקרי והמדעי‬
‫הרב בהכרת המגוון הביולוגי ועושרו )או דלותו(‪ ,‬המידע על החי במעמקי הים הינו מועט ביותר בהשוואה למידע‬
‫שהצטבר על בתי הגידול של הסביבה החופית‪ .‬תופעה זו בולטת במיוחד בים התיכון‪ .‬עושר החיים בים התיכון‪ ,‬ובעיקר‪,‬‬
‫באזורו המזרחי‪ -‬באגן הלבנט‪ ,‬מאופיין במגוון ביולוגי גבוה ואחוז גבוה של מינים אנדמיים‪ .‬באזור זה קיים ייחוד‬
‫בהיבטים שונים במגוון הביולוגי‪ ,‬למשל קיומם של מינים מקומיים המסוגלים לחיות הן בקרקעית הים העמוק והן‬
‫באזורי מים רדודים‪ ,‬או אזורים בהם בית הגידול דל ואף ריק מחי במעמקים‪ .,‬הייחוד של החי בעומקים באגן הלבנט‬
‫מושפע בין השאר מסביבה ביולוגית המאופיינת באוליגותרופיה )תת‪-‬העשרה בנוטריינטים(‪ ,‬מליחות וטמפרטורה‬
‫גבוהים‪ ,‬עם תוצאות הקשורות גם להשפעות של שינויי אקלים‪ .‬להשפעות אלו של שינויי אקלים יש גם השלכות על‬
‫הייחודיות בשלושת האזורים הביו‪-‬גיאוגרפיים של הים התיכון )המערבי‪ ,‬המזרחי והאדריאטי(‪ ,‬ייחודיות הקיימת‬
‫בסביבות שונות בעומקים השונים ובאזורים השונים‪.‬‬
‫שיטות וחומרים‬
‫דיגום‬
‫שני סקרי דיגום ראשוניים נערכו בעומקים של ‪ 726‬ועד ל‪ 1585-‬מ' בתשע תחנות לאורך החוף הים תיכוני של ישראל‬
‫)דרום מזרח הים התיכון( על ידי ספינת המחקר "שקמונה" ובעזרת רשתות מכמורת )גובה ‪ 1.6‬מ'‪ ,‬רוחב ‪ 14‬מ'‪ ,‬גודל עין‬
‫משתנה מ‪ 10-‬מ"מ בתחתיתה‪ 25 ,‬מ"מ בראשה ו‪ 20-‬מ"מ באמצעה( וכן ברשתות עמידה )‪ 100‬מ' רוחב ו‪ 1.5-‬מ' אורך(‪.‬‬
‫הדיגום הראשון נעשה בחודש נובמבר ‪ 2012‬בתחנה "‪) "0‬עומק ממוצע ‪ 1546‬מ'‪ :‬טבלה ‪ ,20‬איור ‪ (69‬ב ‪" 3‬חתכים"‪ -‬כל‬
‫אחד בעזרת רשתות מכמורת‪ 60 ,‬ד' כל אחת‪ .‬הדיגום השני נערך ביולי ‪ .2013‬בסך הכל נערכו ‪ 20‬גרירות בעזרת רשתות‬
‫מכמורת ב‪ 8-‬תחנות‪ ,‬בכל תחנה נעשו ‪ 2-3‬גרירות הלוך ושוב במשך כ‪ 90-‬ד'‪ .‬בתחנה ‪ ,6‬נפרשו רשתות עמידה במשך ‪11‬‬
‫שעות בעומק של ‪ 948‬מ'‪ .‬החומר שנאסף מוין על סיפון הספינה‪ ,‬נספר‪ ,‬תויג‪ 1-2 ,‬פרטים מכל קבוצה טקסונומית צולמו‪,‬‬
‫נמדדו‪ ,‬ופיסת רקמה נלקחה לבדיקת רצף ‪ DNA‬של הגן ‪ .COI‬פיסת הרקמה נשמרה במבחנה שהכילה ‪ 200‬מיקרוליטר‬
‫בופר פרוק ו‪ 40-‬מיקרו ליטר ‪ , 5M NaClO4‬הרקמה עורבבה והוסף לה ‪ 240‬מיקרוליטר של תמיסת פנול‪-‬כלורופורם‪-‬‬
‫איזואמילאלכוהול )‪ .(25:24:1‬כמו כן דוגמת רקמה נוספת מכל פרט נבחר אוחסנה ונשמרה באלכוהול ‪ .99%‬הדגימות‬
‫המשומרות באלכוהול הועברו למוזיאון הלאומי באוניברסיטת תל אביב‪ .‬כל דוגמא נבדקה או נשלחה למומחה‬
‫טקסונומיה להגדרה סופית שלאחריה הדוגמאות נרשמו ולפחות דגימת ואוצ'ר אחת מכל מין הועברה לארכיון‬
‫המוזיאון‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫טבלה ‪ -20‬פירוט תחנות הדיגום ודרכי איסוף החומר השונות במי העומק של הים התיכון ושמשו לפרוייקט הברקודינג‪.‬‬
‫‪Ending haul‬‬
‫‪Shannon‬‬
‫‪index‬‬
‫‪Station‬‬
‫‪av.‬‬
‫‪depth‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪1546‬‬
‫‪1.97‬‬
‫‪1079‬‬
‫‪2.21‬‬
‫‪726‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪1003‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪1381‬‬
‫‪1.28‬‬
‫‪1585‬‬
‫‪2.33‬‬
‫‪978‬‬
‫‪1.54‬‬
‫‪1104‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪1381‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪948‬‬
‫‪Starting haul‬‬
‫‪Station‬‬
‫‪Depth‬‬
‫)‪(m‬‬
‫‪Longitude‬‬
‫)‪(E‬‬
‫)‪Latitude (N‬‬
‫‪Time‬‬
‫‪Depth‬‬
‫)‪(m‬‬
‫)‪Longitude ( E‬‬
‫)‪Latitude (N‬‬
‫‪Time‬‬
‫‪Date‬‬
‫‪1537‬‬
‫‪034° 30.195‬‬
‫‪33° 08.279‬‬
‫‪15:56‬‬
‫‪1555‬‬
‫‪034° 30.195‬‬
‫‪33° 10.470‬‬
‫‪14:53‬‬
‫)‪0 (A‬‬
‫‪26.11.12‬‬
‫‪1556‬‬
‫‪034° 30.165‬‬
‫‪33° 10.504‬‬
‫‪19:21‬‬
‫‪1550‬‬
‫‪034° 29.458‬‬
‫‪33° 08.578‬‬
‫‪18:20‬‬
‫)‪0 (B‬‬
‫‪26.11.12‬‬
‫‪1523‬‬
‫‪034° 29.391‬‬
‫‪33° 08.129‬‬
‫‪22:47‬‬
‫‪1555‬‬
‫‪034° 30.041‬‬
‫‪33° 10.133‬‬
‫‪21:45‬‬
‫) ‪0 (C‬‬
‫‪26.11.12‬‬
‫‪1052‬‬
‫‪034° 47.381‬‬
‫‪33° 00.137‬‬
‫‪16:34‬‬
‫‪1043‬‬
‫‪034° 49.782‬‬
‫‪33° 02.992‬‬
‫‪15:02‬‬
‫)‪1(A‬‬
‫‪28.7.13‬‬
‫‪1056‬‬
‫‪034° 48.192‬‬
‫‪33° 01.060‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪1166‬‬
‫‪034° 45.862‬‬
‫‪32° 58.420‬‬
‫‪19:04‬‬
‫)‪1(B‬‬
‫‪28.7.13‬‬
‫‪756‬‬
‫‪034° 35.047‬‬
‫‪32° 27.188‬‬
‫‪9:01‬‬
‫‪780‬‬
‫‪034° 33.272‬‬
‫‪32° 24.081‬‬
‫‪7:31‬‬
‫)‪2(A‬‬
‫‪1.8.13‬‬
‫‪676‬‬
‫‪034° 34.263‬‬
‫‪32° 24.008‬‬
‫‪12:17‬‬
‫‪692‬‬
‫‪034° 36.055‬‬
‫‪32° 27.114‬‬
‫‪10:47‬‬
‫)‪2(B‬‬
‫‪1.8.13‬‬
‫‪1009‬‬
‫‪034° 32.474‬‬
‫‪32° 28.341‬‬
‫‪23:08‬‬
‫‪1008‬‬
‫‪034° 32.429‬‬
‫‪32° 28.254‬‬
‫‪21:26‬‬
‫)‪3(A‬‬
‫‪31.7.13‬‬
‫‪1001‬‬
‫‪034° 30.212‬‬
‫‪32° 24.467‬‬
‫‪1:31‬‬
‫‪992‬‬
‫‪034° 32.215‬‬
‫‪32° 27.599‬‬
‫‪0:00‬‬
‫)‪3(B‬‬
‫‪1.8.13‬‬
‫‪1378‬‬
‫‪034° 15.505‬‬
‫‪32° 37.202‬‬
‫‪7:57‬‬
‫‪1381‬‬
‫‪034° 18.275‬‬
‫‪32° 39.663‬‬
‫‪6:26‬‬
‫)‪4(A‬‬
‫‪29.7.13‬‬
‫‪1383‬‬
‫‪034° 18.320‬‬
‫‪32° 39.789‬‬
‫‪12:24‬‬
‫‪1383‬‬
‫‪034° 15.479‬‬
‫‪32° 37.306‬‬
‫‪10:53‬‬
‫)‪4(B‬‬
‫‪29.7.13‬‬
‫‪1379‬‬
‫‪034° 14.493‬‬
‫‪32° 35.049‬‬
‫‪16:36‬‬
‫‪1384‬‬
‫‪034° 16.449‬‬
‫‪32° 37.904‬‬
‫‪15:08‬‬
‫) ‪4 (C‬‬
‫‪29.7.13‬‬
‫‪1580‬‬
‫‪033° 54.905‬‬
‫‪32° 51.493‬‬
‫‪23:10‬‬
‫‪1601‬‬
‫‪033° 58.813‬‬
‫‪32° 52.252‬‬
‫‪21:40‬‬
‫)‪5(A‬‬
‫‪30.7.13‬‬
‫‪1566‬‬
‫‪034° 01.157‬‬
‫‪32° 53.169‬‬
‫‪3:06‬‬
‫‪1591‬‬
‫‪033° 57.211‬‬
‫‪32° 52.418‬‬
‫‪1:26‬‬
‫)‪5(B‬‬
‫‪30.7.13‬‬
‫‪977‬‬
‫‪034° 12.780‬‬
‫‪31° 57.913‬‬
‫‪10:01‬‬
‫‪974‬‬
‫‪034° 14.346‬‬
‫‪32° 01.390‬‬
‫‪8:26‬‬
‫)‪6(A‬‬
‫‪31.7.13‬‬
‫‪980‬‬
‫‪034° 14.108‬‬
‫‪32° 01.579‬‬
‫‪13:56‬‬
‫‪981‬‬
‫‪034° 12.779‬‬
‫‪31° 58.021‬‬
‫‪12:25‬‬
‫)‪6(B‬‬
‫‪31.7.13‬‬
‫‪1105‬‬
‫‪033° 39.394‬‬
‫‪32° 11.422‬‬
‫‪20:48‬‬
‫‪1121‬‬
‫‪033° 36.107‬‬
‫‪32° 13.437‬‬
‫‪19:17‬‬
‫)‪7(A‬‬
‫‪30.7.13‬‬
‫‪1099‬‬
‫‪033° 36.047‬‬
‫‪32° 13.576‬‬
‫‪0:30‬‬
‫‪1089‬‬
‫‪033° 39.281‬‬
‫‪32° 11.382‬‬
‫‪23:02‬‬
‫)‪7(B‬‬
‫‪30.7.13‬‬
‫‪1385‬‬
‫‪033° 49.941‬‬
‫‪32° 30.229‬‬
‫‪10:22‬‬
‫‪1382‬‬
‫‪033° 46.314‬‬
‫‪32° 31.503‬‬
‫‪8:53‬‬
‫)‪8(A‬‬
‫‪30.7.13‬‬
‫‪1375‬‬
‫‪033° 47.355‬‬
‫‪32° 30.953‬‬
‫‪14:21‬‬
‫‪1381‬‬
‫‪033° 51.098‬‬
‫‪32° 29.504‬‬
‫‪12:50‬‬
‫)‪8(B‬‬
‫‪30.7.13‬‬
‫‪973‬‬
‫‪034° 29.457‬‬
‫‪32° 23.707‬‬
‫‪5:28‬‬
‫‪923‬‬
‫‪034° 28.369‬‬
‫‪32° 21.799‬‬
‫‪18:57‬‬
‫‪Gill net‬‬
‫‪1.8.13‬‬
‫איור ‪ :69‬מיקום תחנות הדיגום לאורך החוף הישראלי ששימשו למחר הברקודינג בנובמבר ‪ 2012‬ויוני‪-‬יולי ‪2013‬‬
‫‪115‬‬
‫הפקת ‪ ,DNA‬הגברה וריצוף‬
‫הפקת ‪ DNA‬גנומי מדוגמאות רקמות נעשתה על פי ‪ (1978) Graham‬לאחר מודיפיקציות קלות‪ :‬הדוגמאות סורכזו‬
‫למשך ‪ 5‬ד' ב‪ 14,000-‬סל"ד; הפאזה העליונה נאספה ועורבבה עם ‪ 240‬מיקרוליטר תמיסת פנול‪-‬כלורופרום‪-‬‬
‫איזואמיאלכוהול )‪ ,(25:24:1‬סורכזה שוב למשך ‪ 15‬ד' במהירות ‪ 14,000‬סל"ד‪ ,‬הפאזה העליונה עורבבה עם תמיסת‬
‫כלורופרום‪-‬איזואמיאלכוהול )‪ (24:1‬וסורכזה שוב למשך ‪ 15‬ד'‪ .‬השכבה העליונה נאספה ועורבבה עם ‪ 500‬מיקרוליטר‬
‫אתנול קר ‪ 100%‬למשך הלילה‪ .‬למחרת‪ ,‬הדוגמאות סורכזו למשך ‪ 15‬ד' בטמפרטורה של ב‪ 4 ºC-‬במהירות של ‪14,000‬‬
‫סל"ד‪ ,‬נשטפו עם ‪ 500‬מיקרוליטר של אתנול ‪ 70%‬וסורכזו שוב למשך ‪ 15‬ד'‪ .‬האתנול הוסר ולאחר ייבוש ה‪ DNA-‬הומס‬
‫ב‪ 40-‬מיקרוליטר מים מזוקקים פעמיים‪ .‬עבור תיוג ‪ DNA‬השתמשנו בארבע מערכות של תחלי ‪ .COI‬בדוגמאות הדגים‬
‫השתמשנו בשני זוגות תחלים לפי המתואר על ידי ‪ Ward‬וחוב' )‪.(2005‬‬
‫‪FishF1‐ 5'-TCAACCAACCACAAAGACATTGGCAC-3'; ‬‬
‫‪1.‬‬
‫‐‪ 3'; -TAGACTTCTGGGTGGCCAAAGAATCA-5' FishR1‬‬
‫‪FishF2‐ 5'-TCGACTAATCATAAAGATATCGGCAC-3'; ‬‬
‫‪2.‬‬
‫‐‪3'. -ACTTCAGGGTGACCGAAGAATCAGAA-5' FishR2‬‬
‫עבור סרטנים וחסרי חוליות אחרים השתמשנו בשני זוגות נוספים של תחלים על פי ‪ Folmer‬וחוב' )‪:(1994‬‬
‫‪LCO1490‐5'-GGTCAACAAATCATAAAGATATTGG-3'; ‬‬
‫‪3.‬‬
‫'‪3', -TAAACTTCAGGGTGACCAAAAAATCA-HCO2198‐5‬‬
‫והשני על פי ‪ Radulovici‬וחוב'‪:‬‬
‫‪CrustDF1‐5′-GGTCWACAAAYCATAAAGAYATTGG-3′ ‬‬
‫‪4.‬‬
‫‪ 3′,-TAAACYTCAGGRTGACCRAARAAYCA-CrustDR1‐5′‬‬
‫ה‪ DNA -‬נמהל )‪ (1:50‬ו‪ 1 -‬מיקרוליטר מכל דוגמא הוספה לתערובת ריאקציה המכילה ‪ 0.16‬מיקרומולר מכל סט‬
‫תחלים ו‪ .DreamTaqTM DNA polymerase -‬פרוטוקול ה‪ PCR-‬נעשה על פי החוקרים המוזכרים לעיל‪ .‬תוצרי ה‪-‬‬
‫‪ PCR‬הורצו בג'ל אגרוז ‪ 1%‬לבדיקה חיובית ונשלחו לריצוף בעזרת אותו סט של תחלים לחברת ‪,Seoul) Macrogen‬‬
‫‪.(Korea‬‬
‫ניתוח נתונים‬
‫ניתוח רצפי ‪ DNA‬נעשה בעזרת תוכנת ‪ BIO EDIT 7.2.3‬תוך השוואתם לבנק הגנים בעזרת אלגוריתם ‪BLASTN‬‬
‫באתר של ‪ .NCBI‬נבחרו אך ורק רצפים בעלי התאמה טובה בין ריצוף ה‪ Reverse-‬וה‪ Forward-‬ובעלי כרומטוגרם רצף‬
‫באיכות טובה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשתה התאמה בין זיהוי טקסונומי לתוצאות ה ‪ NCBI BLASTN‬טרם העלאת הנתונים לאתר‬
‫האינטרנט של ‪ – BOLD‬תחת פרויקט‪.MARINE BIOTA OF THE ISRAEL MEDITERRANEAN :‬‬
‫‪116‬‬
‫עבור כל תחנה חושב מדד ‪ Shannon‬בצורה ידנית על פי הנוסחה‬
‫‪pi ln pi‬‬
‫∑ ‬
‫‪ H‬כאשר ‪ R‬מייצג את מס'‬
‫המינים‪ PI ,‬מייצג את היחס של המין‪.‬‬
‫ניתוח ה ‪ Clusters‬נעשה בעזרת תוכנת ‪ Primer 5‬ושימוש ב ‪ Bray Curtis‬נעשה למציאת הדמיון בין התחנות השונות‬
‫וע"י בדיקת ‪ Hierarchical agglomerative clustering‬התחנות אורגנו בתרשים דמוי עץ לפי דרגת הדמיון ביניהם‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫סך הכל נדגמו ‪ 846‬פרטים מ‪ 38-‬מינים‪ ,‬הנחלקים ל ‪ 187‬דגים מ‪ 18-‬מינים‪ 530 ,‬סרטנים מ‪ 11-‬מינים‪ 5 ,‬זרוע‪-‬רגליים‬
‫)‪ (Brachiopoda‬ממין יחיד‪ 86 ,‬רכיכות מ‪ 5-‬מינים ו‪ 39-‬קווצי‪-‬עור מ‪ 3-‬סוגים )טבלה ‪.(21‬‬
‫ארבעה מ‪ 18-‬מיני הדגים הינם מינים נפוצים מאד‪ ,‬המהוים ‪ 78%‬מכלל הדגים שנאספו‪ .‬הדג הנפוץ ביותר היה מהמין‬
‫כריש שחור פה‪ Galeus mealstomus -‬ממנו נאספו ‪ 59‬פרטים‪ ,‬מהם ‪ 16‬פרטים הועלו מעומקים ‪ 726-1104‬מ' ו‪43-‬‬
‫מינים מ ‪ 948‬מ'‪ .‬מין זה תועד לראשונה בעומק ‪ 1440‬מ' בשנות ה‪ .80-‬המין בעל התפוצה השניה הוא ‪Nezumia‬‬
‫‪ ,sclerorhnchus‬ממנו הועלו ‪ 42‬פרטים מעומק של ‪ 726-1381‬מ'‪ .‬מין זה תועד לראשונה בשנות ה‪ 90-‬בעומק ‪1440-1500‬‬
‫מ' כמין נפוץ ביותר שנדוג במים העמוקים של ישראל )‪ 27%‬מהפרטים(‪ .‬המין בעל התפוצה השלישית הינו ‪Etmopterus‬‬
‫‪ spinax‬ממנו נדגמו ‪ 52‬פרטים בשיטות דיג שונות בעומקים של ‪ 726-1104‬מ'‪ .‬מין זה תועד לראשונה לפני כשני עשורים‬
‫בעומקים של ‪ 1335-1400‬מ'‪ .‬המין בעל התפוצה הרביעית הינו ‪ Bathypterois dubius‬עם ‪ 18‬פרטים מועמק ‪1003-1585‬‬
‫מ' )טבלה ‪ Danvaro .(21‬וחוב' )‪ (2010‬מצאו שמין זה מהווה ‪ 27%‬מכלל הדגים במים העמוקים של קפריסין וכן ישראל‬
‫ואף צולם בעומק של ‪ 2900‬מ'‪.‬‬
‫שניים מתוך ‪ 8‬מיני הסרטנים היוו ‪ 61%‬מכלל הסרטנים שנתפסו )‪ .(321/530‬המין הרב ביותר היה ‪Polycheles‬‬
‫‪ typhlops‬ממנו נדגמו ‪ 191‬פרטים המהווים ‪ 36%‬מכלל הסרטנים שנתפסו בעומקים שבין ‪ 726-1585‬מ' )טבלה ‪ .(21‬זהו‬
‫מין אופייני למים עמוקים שתועד בשנת ‪ 2004‬בעומק של ‪ 1000-1527‬מ'‪ .‬המין השני בנפוצותו הוא ‪Aristeus‬‬
‫‪ 130 -antennatus‬פרטים שהם ‪ 25%‬מכלל הסרטנים שנאספו בעומק ‪ 726-1546‬מ' ושתועד לראשונה בשנת ‪1994‬‬
‫בעומק ‪ 100-1527‬מ'‪ .‬מבין הרכיכות‪ Abra longicallus ,‬היה המין הנפוץ ביותר מבין ‪ 5‬מיני הרכיכות שנאספו והיווה‬
‫‪ 89.5%‬מהפרטים שנאספו בעומקים ‪ 426-1382‬מ' )טבלה ‪ .(21‬המין תואר בשנת ‪ 2000‬במזרח הים התיכון בעומקים‬
‫שונים )‪ 40-1570‬מ'(‪.‬‬
‫בדיגומי רשתות עמידה נאספו ‪ 4‬מיני דגים‪ ,‬ומין יחיד של סרטנים )טבלה ‪ .(21‬שני מיני דגים נאספו גם ברשתות‬
‫המכמורת וברשתות העמידה‪ .‬המין הנפוץ הוא ‪ Galeus melastomus‬שממנו נאספו בפעם יחידה ‪ 43‬פרטים‪ .‬מהמין‬
‫‪ Etmopterus spinax‬נאספו ‪ 9‬פרטים ברשתות העמידה ו‪ 17-‬ברשתות המכמורת )טבלה ‪ .(21‬שני מיני הדגים האחרים‬
‫נמצאו ברשתות העמידה בלבד‪ 8 :‬מיני ‪ Centrophorus granulosus‬אשר תועד בישראל בשנת ‪ 1986‬בעומק ‪1330-1440‬‬
‫מ' ו‪ 2-‬סוגי ‪ Mora moro‬מין הנפוץ בעומקים ‪ 700-900‬מ' הן במזרח הים האיוני והן באזורים אחרים בים התיכון אך‬
‫נדיר במזרחו של הים התיכון‪ .‬מין הסרטן שנאסף הינו ‪ Geryon longipes‬ממנו נאסף פרט יחיד ברשתות העמידה ו‪14-‬‬
‫פרטים ברשתות המכמורת )טבלה ‪ .(21‬מין זה תועד לראשונה בשנת ‪ 1994‬בעומקים ‪ 1230-1400‬מ'‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫הדיגום ראשון נעשה מול אזור חוף אכזיב בעומק ממוצע של ‪ 1546‬מ' והעלה ‪ 11‬פרטים מ‪ 4-‬מיני דגים‪ 99 ,‬סרטנים‬
‫מארבעה מינים ושתי רכיכות משני מינים )טבלה ‪ .(21‬הדג הנפוץ ביותר היה ‪ Bathypteroi sdubius‬ממנו הועלו ‪8‬‬
‫פרטים וכן ‪ 3‬פרטים מ‪ 3-‬מינים אחרים‪Polyacanthonotus ,Chauliodus sloani ,Nettastoma melanurum :‬‬
‫‪ 4 .rissoanus‬מיני סרטנים שנאספו היו ‪) Acanthephyra eximia‬פרט יחיד(‪ 7) Aristeus Antennatus ,‬פרטים(‪,‬‬
‫‪ 34) Polycheles typhlopes‬פרטים(‪ ,‬כמו כן נאספו ‪ 52‬פרטים של סרטן נזיר ‪ .Anapagurus laevis‬שני מיני רכיכות‬
‫שהועלו היו ‪ Heteroteuthis dispar‬אשר נמצא לראשונה בשנת ‪ 2013‬בעומק ‪ 1550‬מ' בדרום מזרח הים התיכון ו‪-‬‬
‫‪ Rossia macrosoma‬שתועדה במזרח הים התיכון בעומק ‪ 200-700‬מ' בשנת ‪ 2000‬ובישראל )אשקלון( לראשונה בעומק‬
‫‪ 375‬מ'‪.‬‬
‫הדיגום השני‪ ,‬נעשה מול חופי עתלית בעומק מירבי של ‪ 1585‬מ'‪ .‬מין הדג היחיד שנאסף היה ‪Bathypterios dubius‬‬
‫שנאסף מ‪ 4-‬רשתות מכמורת מתוך ‪ 18‬שהוטלו‪ .‬כמו כן נאספו ‪ 30‬פרטים של סרטנים מ‪ 3-‬מינים‪ -‬הנפוץ ביותר היה‬
‫‪ 15 - Acanthephyra eximia‬פרטים‪ 7 ,‬פרטים של ‪ , Polycheles typhlops‬ו‪ 8-‬פרטים של ‪Nematocarcinus sp.‬‬
‫)טבלה ‪.(21‬‬
‫‪118‬‬
‫ ** בתהליך‬,BOLD ‫ מספר הפרטים והמינים שנאספו עבור הברקודינג בעומקים השונים ומספרי האסמכתא שלהם * סוגים או מינים שטרם הועלו ל‬-21 ‫טבלה‬
.‫זיהוי‬
species
number
Number of specimens per station (average depth)
Taxonomic ID
Order
Family
0
1546m
1
1079m
2
726m
3
1003m
4
1381m
5
1585m
6
978m
7
1104m
8
1381m
Gill
net
948m
Total no.
individuals
(trawling)
Depth
range
Voucher
number
Fish
1
Conger conger
(Linnaeus, 1758)
Anguilliformes
Congridae
2
Nettastoma
melanurum
(Rafinesque, 1810)
Anguilliformes
Nettastomatidae
1
3
Bathypterois
dubius (Vaillant,
1888)
Aulopiformes
Ipnopidae
8
4
Hoplostethus
mediterraneus
(Cuvier, 1829)
Beryciformes
Trachichthyidae
5
Nezumia
sclerorhynchus
(Valenciennes
1838)
Gadiformes
Macrouridae
9
12
6
Phycis blennoides
(Brünnich, 1768)
Gadiformes
Phycidae
2
7
Helicolenus
dactylopterus
(Delaroche, 1809)
Scorpaeniformes
Sebastidae
8
Argyropelecus
hemigymnus
(Cocco, 1829)
Stomiiformes
Sternoptychidae
9
Chauliodus sloani
(Bloch &
Schneider, 1801)
Stomiiformes
Stomiidae
10
Galeus
melastomus
(Rafinesque, 1810)
Carcharhiniformes
Scyliorhinidae
11
Mora moro (Risso,
1810)
Gadiformes
Gadidae
1
1
726
P. 15182
2
6
7261546
P. 15171;
P. 15166
2
18
10031585
P. 15184;
P. 15185
6
726
P. 15167;
P. 15169
42
7261381
P. 15176;
P. 15178
1
3
7261079
P. 15192;
P. 15193
2
2
726
P. 15183;
P. 15183
1
1
1381
P. 15180
3
5
10791546
P. 15188;
P. 15164;
P. 15175
16
7261104
P. 15163;
P. 15190
948
P. 15181;
P. 15181
1
2
2
1
4
1
6
1
3
2
6
8
1
3
1
6
3
3
2
43
2
119
12
Coryphaenoides
mediterraneus
(Giglioli, 1893)
Gadiformes
Macrouridae
1
13
Lampanyctus
crocodilus (Risso,
1810)
Myctophiformes
Myctophidae
1
14
Centrophorus
granulosus (Bloch
& Schneider,
1801)
Squaliformes
Centrophoridae
15
Etmopterus spinax
(Linnaeus, 1758)
Squaliformes
Etmopteridae
Chimera
monstrosa
(Linnaeus, 1758)
Chimaeriformes
Chimaeridae
17*
Hymenocephalus
italicus (Giglioli,
1884)
Gadiformes
Macrouridae
18
Polyacanthonotus
rissoanus (De
Filippi &
Verany1857)
Notacanthiformes
Notacanthidea
16
1
1
1381
P. 15189
2
9781381
P. 15165;
P. 15177;
P. 15170
948
P. 15187
17
7261104
P. 15174;
P. 15173
2
1003
P. 15172
2
726
P. 15168
1
1546
P. 15393
8
5
7
2
2
1
9
2
2
1
Crustacean
19
Aristeomorpha
foliacea (Risso, 1827)
Decapoda
Aristeidae
1
6
20
Geryon longipes
(Milne-Edwards,
1882)
Decapoda
Geryonidae
4
2
21
Acanthephyra eximia
(Smith, 1884 )
Decapoda
Oplophoridae
3
31
4
22
Pagurus alatus
(Fabricius, 1775 )
Decapoda
Paguridae
1
1
1
23
Aristeus antennatus
(Risso, 1816)
Decapoda
Palemonidi
82
8
11
24
Plesionika edwardsii
(Brandt, 1851)
Decapoda
Pandalidae
1
7
18
2
36
120
15
4
1
1
7
2
16
4
1
7
7261079
AR29296;
AR29305
14
7261381
AR29297
79
7261585
AR29300
3
7261381
AR29303
130
7261546
AR29299;
AR29301;
AR29294
36
726
AR29295
25
Bathynectes
maravigna
(Prestandrea, 1839)
Decapoda
Polybiidae
26
Polycheles typhlops
(Heller, 1862 )
Decapoda
Polychelidae
*
Unidetified (hermit
crab)
Decapoda
-
*
Unidetified (shrimp)
Decapoda
-
27*
Nematocarcinus sp.
Decapoda
1
34
15
2
10
8
20
7
17
1
57
Nematocarcinidae
8
19
61
3
10031079
AR29298
191
7261585
AR29302
1
726
AR29306
57
1546
**
8
1585
AR29304
Brachiopoda
28
Gryphus vitreus
(Born, 1778)
Terebratulida
Terebratulidae
5
5
726
BR 00001
Mollusca
29
Abra longicallus
(Scacchi, 1835)
Veneroida
Semelidae
63
2
12
77
7261381
MO 78600
30*
Galeodea
echinophora
(Linnaeus, 1758)
Littorinimorpha
Cassidae
1
4
1
6
7261585
MO 78599
31*
Heteroteuthis dispar
(Rüppell, 1844)
Sepiolida
Sepiolidae
1
1546
**
32
Chiroteuthis veranyi
(Férussac, 1835)
Teuthida
Chiroteuthidae
1
978
33*
Rossia macrosoma
(Delle Chiaje, 1830)
Sepiida
Sepiolidae
1
1546
**
Apodida
Synaptidae
21
7261585
**
1
1
1
MO 78622
Echinodermata
34*
Leptosynapta sp. 1
8
7
121
1
5
35*
Ceramaster sp. 1
Valvatida
Goniasteridae
8
36*
Tethyaster sp. 1
Paxillosida
Astropectinidae
1
8
122
1
17
7261003
**
1
726
**
‫ תויגו במוזיאון‬,‫ רכיכות( זוהו טקסונומית‬2-‫ ו‬,(Brachiopoda) ‫רגליים‬-‫ זרוע‬1 ,‫ סרטנים‬8 ,‫ דגים‬17) ‫ מינים‬28 ,‫בסך הכל‬
-‫ נאגרו במאגר ה‬COI -‫ נקודות ציון של האיסוף וכן רצפי ה‬,‫ מידע מורפולוגי‬,‫( ויחד עם התמונות‬TAU vouchers)
‫ שני מינים )רכיכה‬.(Marine Biota of the Israel-Mediterranean) BIM :‫( תחת מיזם‬22 ‫ העולמי )טבלה‬BOLD
‫ העולמי וזו הפעם הראשונה שמידע‬BOLD-‫ לא הופיעו כלל ב‬Gryphus vitreus -‫ ו‬Abra longicallus (‫רגליים‬-‫וזרוע‬
‫ המצויים‬COI-‫ לרצפי ה‬98% ‫ והראו התאמה ברמה של‬BOLD-‫ מיני דגים הופיעו במאגר ה‬16 ‫ מתוך‬12 .‫נדיר זה נאגר בו‬
:(22 ‫ )טבלה‬BOLD ‫ במאגר‬COI-‫ לרצפי ה‬98%-‫ נמצאה התאמה הנמוכה מ‬,‫ עבור ארבעה מיני הדגים הנותרים‬.‫במאגר‬
Argyropelecus ‫ רשומות של‬5 ,‫ המתאימות לפרטים שנאספו‬Nezumia sclerorhynchus ‫ רשומות של‬4 ‫קיימות‬
‫ מהם‬Chauliodus sloani ‫ רשומות של‬5 ,98%‫ המתאימות לפרטים שלנו ברמה הנמוכה מ‬2 ‫ מתוכם‬hemigymnus
Lampanyctus crocodilus ‫ רשומות של‬5-‫ ו‬87.16% ‫לפרט אחד יש התאמה לפרט שנאסף על ידינו ברמה דמיון של‬
.(22 ‫ )טבלה‬91.22% ‫מהם לפרט אחד יש התאמה לפרט שנאסף על ידינו בים התיכון ברמה דמיון של‬
‫ ואחד נמנה‬,‫ מהם נמנים על כוכבי הים‬18 ,‫ פרטים הנמנים על שתי מחלקות של קווצי העור‬39 ‫מבין קווצי עור נאספו‬
17 ,Synaptidae ‫ ממשפחת ה‬Leptosynapta ‫ פרטים של מלפפון הים הנמנים על הסוג‬21 .‫על מחלקת מלפפוני הים‬
‫ השייך‬Tethyaster ‫ ופרט יחיד של‬Goniasteridae‫ ממשפחת ה‬Cermaster ‫הים קטום הזרועות‬-‫פרטים של כוכב‬
.(Bold‫ )זו הפעם הראשונה של רצף של נציג ממשפחת קוסמופוליטית וחשובה זו שיופיע ב‬Astropectinidae-‫למשפחת ה‬
‫ * רצפים זמינים ממחקרים‬.‫ שנמצאו וקוטלגו במי אגן הלבנט‬BOLD ‫ רצפי הברקודינג הזמינים במאגר‬-22 ‫טבלה‬
BOLD -‫ ***מין שקוטלג פעם ראשונה ב‬,‫ ** להוציא מחקר זה‬,‫אחרים‬
Table 3. BOLD public available records for the corresponding species sampled at the Levant deep waters. * Only public available
records included; ** Excluding current study , *** first time in bold
Taxonomic ID
BOLD Acc. No.
% similarity to public
available records in
BOLD *
no. of
published
records in
bold **
Different
sequences in
BOLD **
100
15
1
France and Portugal
99.36-99.52
3
2
Atlantic ocean
99.16 - 100
24
5
Australia, South Africa,
Portugal
93.53 - 93.86
4
3
Portugal
100
4
1
Portugal
Sampling sites *
Fish
Conger conger
Nettastoma melanurum
Bathypterois dubius
Hoplostethus mediterraneus
Nezumia sclerorhynchus
Phycis blennoides
BIM328-13
BIM377-13;
BIM386-13
BIM323-13;
BIM335-13
BIM327-13;
BIM336-13
BIM331-13;
BIM385-13;
BIM388-14
BIM320-13;
BIM338-13
No public record
Helicolenus dactylopterus
BIM329-13;
BIM333-13
99.05 - 100
28
8
Argyropelecus hemigymnus
BIM325-13
83.9 - 99.68
6
5
123
South Africa, Portugal,
Canada, France, United
States
Atlantic Ocean, North Pacific
Ocean
Chauliodus sloani
Galeus melastomus
Hymenocephalus italicus***
BIM319-13;
BIM324-13;
BIM337-13
BIM318-13;
BIM339-13
DS 38 \ #17
87.16 - 99.51
8
5
Atlantic Ocean, Australia,
Indian Ocean
99.65 - 100
36
5
Italy, Portugal, Algeria
98
0
0
Spain, England, Norway,
99.19
1
1
Australia
BIM380-13;
BIM381-13
BIM376-13
BIM332-13;
BIM322-13;
BIM321-13
BIM326-13
BIM330-13;
BIM334-13
99.52- 99.84
4
2
Atlantic Ocean, Greenland
91.22 - 99.82
7
5
Greenland
99.29 - 99.8
12
3
98.62 - 99.31
27
6
Chimera monstrosa
BIM389-14
98.71 - 100
27
6
Polyacanthonotus rissoanus
BIM390-14
99.16 - 99.83
6
4
Algeria, Italy, Portugal
Italy, Portugal, Cyprus,
France
Italy, Portugal, France,
Ireland
Canada, Greenland, Atlantic
Ocean
BIM368-13;
BIM383-13
87.68 - 100
12
5
Italy, Portugal, Solomon
Islands, New Caledonia
99
9
6
Portugal
7
3
98.85 - 100
12
6
Mora moro
Coryphaenoides mediterraneus
Lampanyctus crocodilus
Centrophorus granulosus
Etmopterus spinax
Crustacea
Aristeomorpha foliacea
Acanthephyra purpurea
Cd 001
Anapagurus laevis***
DS 47
Geryon longipes
BIM369-13
Acanthephyra eximia
BIM371-13
93.16
1
1
Portugal, United Kingdom,
Malta
Mozambique
Pagurus alatus
96.69 - 100
9
4
Portugal
97.57 - 99.82
5
4
Italy
Plesionika edwardsii
BIM378-13
BIM372-13;
BIM373-13;
BIM374-13
BIM384-13
97.83 - 99.47
8
6
Italy
Bathynectes maravigna
BIM375-13
99.68 - 100
9
3
Polycheles typhlops
BIM370-13
98.36 - 99.84
19
5
Portugal, Ireland, Spain
Portugal, United Kingdom,
Indonesia, Fiji, Tonga,
Vanuatu
BIM382-13
First in BOLD
Abra longicallus
BIM379-13
First in BOLD
Chiroteuthis veranyi
Heteroteuthis dispar.
BIM387-14
88.27 - 95.64
2
2
(BIM)DS 66
99
3
3
Rossia macrosoma
(BIM)DS 6
99
9
8
17
14
Cosmopolitan
2
0
Cosmopolitan
36
-
Cosmopolitan
Aristeus antennatus
Brachiopoda
Gryphus vitreus
Mollusca
not specified
North Atlantic Ocean and the
Mediterranean Sea
Spain, Italy, North Atlantic
Ocean
Echinodermata
Ceramaster sp.
(BIM) DS 30-2
Tethyaster sp.
(BIM) DS 45
83 (to C.
patagonicus)
-
Leptosynapta sp.
(BIM) DS19-2
-
124
‫מתוך ‪ 8‬מיני סרטנים שנאספו‪ 3 ,‬מינים התאימו ברמת דמיון מעל ‪ 98%‬לאלו הנמצאים ב‪) BOLD -‬טבלה ‪ .(22‬חמשת‬
‫המינים אשר הראו רמת דמיון הנמוכה מ‪ 98%-‬לתוצאותינו הינם ‪ Aristeomorpha foliacea‬שלאחת מתוך חמש‬
‫הרשומות המופיעות ב‪ BOLD-‬רמת הדמיון היתה ‪ Acanthephyra eximia ,87.68%‬עם רמת הדמיון של ‪4 ,93.16%‬‬
‫רשומות של ‪ Pagurus alatus‬שלאחת מהן רמת הדמיון של ‪ 96.69%‬לפרט שנאסף על ידינו‪ 4 ,‬רשומות של ‪Aristeus‬‬
‫‪ antennatus‬שלשתיים מהן רמת הדמיון של ‪ 95.57%‬ו‪ 97.72-‬לפרטים שנאספו על ידינו‪ 6 ,‬רשומות של ‪Plesionika‬‬
‫‪ edwarsii‬שלאחת מהן רמת הדמיון של ‪ 97.83%‬לפרט שנאסף על ידינו‪ .‬בנוסף‪ ,‬רכיכה אחת מעומק ‪ 978‬מ'‪,‬‬
‫‪ veranyi Chiroteuthis‬עם רמת דמיון של ‪ 88.27%‬אשר לא קיים היה עבורה כלל דוגמה באוספי המוזיאון )טבלה ‪.(22‬‬
‫מקרים בהם בהשוואת הרצפים מול ‪ BOLD‬רמת הדמיון הייתה מתחת לסף מקובל של ‪ 2%‬לצורך זיהוי המין נדרשת‬
‫בדיקה מחודשת של הרצפים ב‪ BOLD-‬העולמי‪.‬‬
‫מדד ‪ Shannon diversity‬אשר חושב עבור כל תחנה הראה כי התחנות הרדודות )מס' ‪ (1,2,3,6‬קובצו תחת קבוצה אחת‬
‫והתחנות העמוקות יותר )מס' ‪ (0,4,7,5‬קובצו בקבוצה שניה על פי מדד זה‪ .‬מדד ‪ Shannon diversity‬עבור רשתות‬
‫העמידה היה נמוך ביותר‪.0.98 -‬‬
‫בדיקת ‪ Curtis Bray‬למציאת הדמיון בין תחנות הדיגום )איור ‪ (70‬הראתה חלוקה של התחנות ל‪ 3 -‬קבוצות‪ :‬הראשונה‬
‫כוללת את התחנות העמוקות ביותר‪ ,‬הקבוצה השנייה כוללת את שאר תחנות המכמורת והקבוצה השלישית כוללת את‬
‫הדיגומים שנעשו ברשתות העמידה )תחנה מס' ‪.(3‬‬
‫‪125‬‬
‫איור ‪ :70‬אנליזות הררכיליות עבור תחנות הדיגום השונות על בסיס שיטת ‪.Curtis Bray‬‬
‫דיון‬
‫תיוג וזיהוי ‪ Barcoding -DNA‬של מצאי בעלי‪-‬החיים והצומח בים התיכון העמוק לאורך חופי ישראל המוצג במיזם‬
‫זה‪ ,‬משלב מומחיות טקסונומית מקומית עם זיהוי מולקולרי‪ .‬משני הסקרים שבוצעו נאספו ‪ 851‬פרטים )המייצגים ‪39‬‬
‫קבוצות טקסונומיות שונות( הנחלקים ל‪ 18 -‬מיני דגים )שהיוו ‪ 78%‬מכלל הדגים שנאספו(‪ 11 ,‬מיני סרטנים )אחד זוהה‬
‫ברמת הסוג בלבד ושניים נוספים שלא זוהו‪ ,‬שני מיני סרטנים נוספים שהיוו ‪ 61%‬מכל הסרטנים שנאספו(‪ ,‬זרוע רגליים‪-‬‬
‫פרט יחיד‪ 5 ,‬מיני רכיכות ו‪ 3-‬מיני קווצי עור‪ .‬כמו כן נראה שכריש שחור הפה ‪ 59) Galeus melstomus-‬פרטים( היה‬
‫הנפוץ מכל מיני הדגים‪ ,‬הסרטן )ממעשירי הרגל(‪ 191) Polycheles typhlops -‬פרטים( היה הסרטן הנפוץ ביותר ו‪Abra -‬‬
‫‪ longicallus‬היתה הרכיכה הנפוצה ביותר עם ‪ 77‬פרטים המהוים ‪ 89.5%‬מכלל הרכיכות ומלפפון הים ‪Leptosynapta‬‬
‫היה הנפוץ ביותר )‪ 21‬פרטים( והיווה למעלה ממחצית קווצי העור )‪ (24/37) 65% .(53%‬מכלל המינים שנאספו יוצגו על‬
‫ידי פחות מ‪ 10-‬פרטים לכל מין‪ .‬במחקר זה זוהו ‪ 32‬קבוצות טקסונומיות ברמת המין‪ 4 ,‬קבוצות ברמת הסוג ושני מיני‬
‫סרטנים טרם זוהו )רצוף ה‪ DNA-‬וזיהוי טקסונומי לא צלחו(‪ 28 .‬מינים תויגו והועלו תחת מיזם נתונים חדש באתר‬
‫‪126‬‬
‫ה‪BOLD-‬‬
‫העולמי תחת השם‪ .(Mediterranean Marine Biota of Israel) BIM :‬שני מיני הזרוע‪-‬רגליים‬
‫)‪ Gryphus vitreus (Brachiopoda‬ו‪ Abra longicallus -‬מופיעים לראשונה ב‪ BOLD-‬העולמי‪.‬‬
‫מדד ‪ Shannon diversity‬מראה באופן ברור כי ניתן לחלק לשני אזורים גיאוגרפיים את סביבת הסקר‪ :‬הראשון כולל‬
‫את האזור המכיל את התחנות הרדודות הקרובות לחוף והשני כולל את כלל תחנות הדיגום במים העמוקים‪ .‬בעבר‬
‫תועדה תופעה המראה שהמגוון הביולוגי פוחת ככל שהמים עמוקים יותר‪ .‬ניתוח ואנליזה ממוחשבת של התחנות‬
‫מחזקים עובדה זאת‪.‬‬
‫מחקר זה המצוי עדיין בתחילתו‪ ,‬מחזק את הצורך בבדיקה ואימות של פרוטוקולים לתיוג ‪ (Barcoding) DNA‬עבור‬
‫זיהוי מינים והערכה של מגוון ועושר המינים‪ .‬תוצאות של סקרי מגוון ביולוגי עלולות להיות שגויות כאשר נעשה שימוש‬
‫בשיטות איסוף שונות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שימוש ברשתות עמידה הראה מגוון מינים נמוך ביותר כך שקבוצת המינים שנאספה‬
‫ברשתות עמידה מוינה כקבוצה נפרדת מאסופים אחרים שנעשו‪ .‬ראוי לציין את החשיבות של השוואה רצפי ‪COI‬‬
‫לרצפים הקיימים באתר ‪ BOLD‬העולמי‪ .‬מצאנו כי רצפי ‪ COI‬של ‪ 9‬מתוך ‪ (32.1%) 28‬מהמינים מדרום מזרח הים‬
‫התיכון היו בעלי רמת דמיון של‪ 98%‬למינים המאוחסנים הקיימים ב‪ .BOLD-‬רמת דמיון באחוז גבוה זה ברצפי ‪,COI‬‬
‫מעיד על שינויים תוך מיניים )אוכלוסיות נפרדות של אותו מין‪ ,‬מינים חבויים ועוד(‪ ,‬אך מצביע כי קיים צורך בהערכה‬
‫מחודשת של המעמד הטקסונומי של הדוגמאות באמצעות זיהוי נוסף וכן בדיקת של איכות רצפי ה‪ ,DNA-‬אפשרות‬
‫לזיהום ושימוש בפרוטוקולי תיוג ‪ DNA‬נוספים פרט ל‪.COI-‬‬
‫המידע על מגוון בעלי החיים בקרקעית הים באגן הלבנט לאורך המדרונים העמוקים לוקה בחסר והפרסומים בנושא‬
‫מועטים‪ .‬מחקר נוסף ודיגומים נוספים לאורך זמן ארוך יאשפרו לנו להבין את מבנה בית הגידול בחופי ישראל ואת‬
‫המגוון הביולוגי באזור‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫ סיכום ברקודינג ביולוגי‬- 2014 ‫שנת‬
‫הקווים‬-‫ על ידי חי'אל לצורך קוד‬BOLD‫ פירוט מיני דגים וחסרי חוליות שאושררו והועלו ל‬:23 ‫טבלה‬
.‫המולקולרי‬
Taxon
No. Actinoptergii 310 Elasmobrancii 26 Malacostraca 27 Maxillopoda 2 Cephalpoda 11 Gastropoda 8 Bivalvia 2 Tunicata 12 ‫ ואורך הרצף‬BIM ‫ מס‬,BOLD ‫ מס‬,‫ כולל מס' המינים‬BOLD-‫ פירוט הדוגמאות שהועלו ל‬:24 ‫טבלה‬
.‫ עבור כל פרט ניתן מספר ואצ'ר שונה‬,‫ ניתן לזהות את מס הפרטים בכל מין‬:COI -‫של ה‬
Species name BIM BIM BOLD 1 Abra longicallus 2 Acanthephyra eximia 3 Alectis alexandrina BIM S55 BIM076‐13 601 4 Alepes djedaba BIM S41 BIM013‐13 634 BOLD:AAB5772 BIM066‐13 618 BOLD:AAB5772 BIM040‐13 592 BOLD:AAB5772 BOLD:ACG8313 Alepes djedaba Alepes djedaba BIM DS 27 BIM DS 09 BIM E119 BIM H07 BIM379‐13 590 BOLD:ACJ9436 BIM371‐13 621 BOLD:AAD7852 BOLD:ACK7181 Apogonichthyoides pharaonis BIM S21 BIM234‐13 643 Apogonichthyoides pharaonis BIM M49 BIM233‐13 581 BOLD:ACG8313 Apogonichthyoides pharaonis BIM C25 BIM294‐13 632 BOLD:ACG8313 Apogonichthyoides pharaonis BIM295‐13 629 BOLD:ACG8313 BOLD:ACG9514 5 BIM H12 6 Apogon queketti BIM M85 BIM227‐13 657 7 Apogon smithi BIM E56 BIM356‐13 588 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM C22 BIM228‐13 607 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM229‐13 588 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM H31 BIM230‐13 632 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM M24 BIM231‐13 632 BOLD:ACG9497 Apogon smithi BIM S43 BIM232‐13 632 BOLD:ACG9497 BIM325‐13 631 BOLD:AAC6584 8 BIM E74 Argyropelecus hemigymnus BIM DS 23 128
Ariosoma balearicum BIM H05 BIM039‐13 590 BOLD:ACE9180 Ariosoma balearicum BIM M51 BIM108‐13 582 BOLD:ACE9180 Ariosoma balearicum BIM S72 BIM024‐13 638 BOLD:ACE9180 Ariosoma balearicum BIM069‐13 638 BOLD:ACE9180 Ariosoma balearicum BIM D02 BIM035‐13 638 BOLD:ACE9180 10 Aristaeomorpha foliacea BIM DS 06 BIM368‐13 604 BOLD:AAD9249 Aristaeomorpha foliacea BIM DS 42 BIM383‐13 623 BOLD:AAD9249 11 Aristeus antennatus BIM374‐13 595 BOLD:ABZ0544 BOLD:ABZ0544 9 BIM E142 BIM DS 13 Aristeus antennatus BIM DS 10 BIM372‐13 629 Aristeus antennatus BIM DS 11 BIM373‐13 610 BOLD:AAP0130 Arnoglossus laterna BIM S22 BIM111‐13 642 BOLD:AAB5950 BIM341‐13 610 BOLD:AAB5950 BOLD:AAB5950 12 Arnoglossus laterna Arnoglossus laterna BIM M56 BIM307‐13 626 Arnoglossus laterna BIM H47 BIM235‐13 642 BOLD:AAB5950 Atherina boyeri BIM S58 BIM237‐13 614 BOLD:ACG9019 BIM236‐13 640 BOLD:ACG9019 BOLD:ACJ4684 13 BIM C54 Atherina boyeri BIM E120 14 Atherinomorus lacunosus BIM E152 BIM359‐13 622 15 Balistes capriscus BIM E124 BIM160‐13 679 BOLD:AAD2260 Balistes capriscus BIM S18 BIM291‐13 631 BOLD:AAD2260 Balistes capriscus BIM112‐13 679 BOLD:AAD2260 BOLD:AAC9108 BIM H04 16 Bathynectes maravigna BIM DS 14 BIM375‐13 622 17 Bathypterois dubius BIM DS 18 BIM323‐13 630 BOLD:AAF0023 Bathypterois dubius BIM DS 50 BIM335‐13 609 BOLD:AAF0023 18 Blennius ocellaris BIM238‐13 602 BOLD:AAC1912 19 Boops boops BIM H79 BIM289‐13 625 BOLD:AAB7806 Boops boops BIM C34 BIM030‐13 604 BOLD:AAB7806 Boops boops BIM S12 BIM005‐13 594 BOLD:AAB7806 Bothus podas BIM312‐13 630 BOLD:AAE8135 Bothus podas BIM C33 BIM282‐13 631 BOLD:AAE8135 Bothus podas BIM S01 BIM114‐13 657 BOLD:AAE8135 Bothus podas BIM H17 BIM113‐13 674 BOLD:AAE8135 Bothus podas BIM301‐13 626 BOLD:AAE8135 BOLD:ACG8793 BIM M86 BIM E47 BIM M31 20 Bregmaceros atlanticus BIM E157 BIM239‐13 647 21 Buglossidium luteum BIM H94 BIM115‐13 638 BOLD:AAD2474 Buglossidium luteum BIM E85 BIM116‐13 638 BOLD:AAD2474 22 Callionymus filamentosus BIM027‐13 619 BOLD:ACG9162 BIM C01 Callionymus filamentosus BIM H46 BIM047‐13 627 Callionymus filamentosus BiM S09 BIM004‐13 627 BOLD:ACG9162 Callionymus filamentosus BIM E48 BIM117‐13 627 BOLD:ACG9162 BIM161‐13 649 BOLD:AAC4853 BOLD:AAC4853 23 Caranx crysos 24 Caranx crysos BIM S08 BIM119‐13 649 Caranx crysos BIM H09 BIM118‐13 649 BOLD:AAC4853 Centrophorus granulosus BIM DS 36 BIM326‐13 570 BOLD:AAB4327 25 BIM E163 129
26 Champsodon nudivittis BIM M91 BIM240‐13 508 BOLD:ACG8441 27 Chauliodus sloani BIM DS 52 BIM337‐13 623 BOLD:AAB1178 Chauliodus sloani BIM DS 21 BIM324‐13 637 BOLD:AAB1178 Chauliodus sloani BIM319‐13 623 BOLD:AAB1178 BOLD:ACJ4267 BIM DS 02 28 Cheilodipterus novemstriatus BIM H29 BIM241‐13 605 29 Chelidonichthys lucerna BIM M87 BIM242‐13 631 BOLD:AAB4231 Chelidonichthys lucernus BIM E150 BIM251‐13 525 BOLD:AAB4231 BIM389‐14 623 BOLD:AAB3588 BOLD:ACK5688 30 Chimaera monstrosa 31 Chiroteuthis veranii BIM DS 29 BIM387‐14 604 32 Chlorophthalmus agassizi BIM M93 BIM102‐13 644 BOLD:AAB2600 33 Chromis chromis BIM H100 BIM079‐13 600 BOLD:ACG9180 34 Citharus linguatula BIM072‐13 591 BOLD:AAC0204 BOLD:AAC0204 BIM DS 33 BIM E153 Citharus linguatula BIM S66 BIM022‐13 591 35 Conger conger BIM DS 39 BIM328‐13 617 BOLD:AAB6795 36 Conomurex persicus BIM C37 BIM190‐13 633 BOLD:ACG9129 BIM191‐13 633 BOLD:ACG9129 BOLD:AAC9963 Conomurex persicus BIM H67 37 Coryphaenoides mediterraneus BIM DS 17 BIM376‐13 633 38 Cynoglossus BIM E151 BIM311‐13 606 BOLD:ACG6778 Cynoglossus sinusarabici BIM E140 BIM162‐13 628 BOLD:ACG6778 Cynoglossus sinusarabici BIM361‐13 606 BOLD:ACG6778 Cynoglossus sinusarabici BIM S71 BIM080‐13 606 BOLD:ACG6778 Dactylopterus volitans BIM M46 BIM243‐13 592 BOLD:AAN2704 Dactylopterus volitans BIM S44 BIM292‐13 626 BOLD:AAN2704 BIM343‐13 579 BOLD:ACJ0039 39 40 41 BIM M57 Dasyatis pastinaca BIM D12 Dasyatis pastinaca BIM E79 BIM347‐13 619 Dasyatis pastinaca BIM D06 BIM081‐13 554 BOLD:ACK8259 Dasyatis pastinaca BIM E81 BIM082‐13 554 BOLD:ACK8259 BIM120‐13 642 BOLD:AAB6796 BOLD:AAB6796 Decapterus russelli BIM S07 Decapterus russelli BIM M26 BIM244‐13 582 Decapterus russelli BIM H15 BIM362‐13 606 BOLD:AAB6796 Decapterus russelli BIM C67 BIM284‐13 623 BOLD:AAB6796 Decapterus russelli BIM164‐13 642 BOLD:AAB6796 Decapterus russelli BIM E59 BIM163‐13 629 BOLD:AAB6796 42 Deltentosteus quadrimaculatus BIM M59 BIM245‐13 603 BOLD:ACG7782 43 Diplodus sargus BIM M53 BIM109‐13 602 BOLD:ACE3794 BIM044‐13 620 BOLD:ACE3794 BOLD:ACE3794 BIM S32 Diplodus sargus Diplodus sargus BIM E70 BIM314‐13 604 Diplodus sargus BIM S17 BIM007‐13 572 BOLD:ACE3794 Diplodus sargus BIM C19 BIM001‐13 649 BOLD:ACE3794 BIM037‐13 603 BOLD:AAC2260 BOLD:AAC2260 44 BIM H39 Diplodus vulgaris BIM D09 Diplodus vulgaris BIM E55 BIM059‐13 610 Diplodus vulgaris BIM H02 BIM121‐13 660 BOLD:AAC2260 Diplodus vulgaris BIM S02 BIM122‐13 660 BOLD:AAC2260 130
Echelus myrus BIM S74 BIM083‐13 623 BOLD:AAY0461 Echelus myrus BIM H68 BIM085‐13 623 BOLD:AAY0461 Echelus myrus BIM D01 BIM086‐13 591 BOLD:AAY0461 Echelus myrus BIM084‐13 587 BOLD:AAY0461 BOLD:AAB6121 45 46 BIM E143 Echeneis naucrates BIM E87 BIM064‐13 633 Echeneis naucrates BIM H41 BIM045‐13 633 BOLD:AAB6121 Echeneis naucrates BIM S38 BIM011‐13 623 BOLD:AAB6121 BIM192‐13 631 BOLD:ACG8494 BOLD:AAB2317 47 Eladona muscata 48 Engraulis encrasicolus BIM E78 BIM165‐13 672 Engraulis encrasicolus BIM M22 BIM298‐13 560 BOLD:AAB2317 Engraulis encrasicolus BIM E159 BIM349‐13 602 BOLD:AAB2317 BIM062‐13 629 BOLD:AAN9676 BOLD:AAN9676 49 BIM S78 Epinephelus aeneus BIM E75 Epinephelus aeneus BIM M48 BIM107‐13 539 Epinephelus aeneus BIM H14 BIM041‐13 629 BOLD:AAN9676 Epinephelus aeneus BIM S24 BIM008‐13 629 BOLD:AAN9676 Epinephelus aeneus BIM032‐13 629 BOLD:AAN9676 BOLD:ACG8806 BIM C49 Equulites klunzingeri BIM M28 BIM249‐13 635 Equulites klunzingeri BIM H10 BIM248‐13 635 BOLD:ACG8806 Equulites klunzingeri BIM E61 BIM247‐13 635 BOLD:ACG8806 Equulites klunzingeri BIM246‐13 635 BOLD:ACG8806 Equulites klunzingeri BIM S04 BIM250‐13 635 BOLD:ACG8806 Erugosquilla massavensis BIM S29 BIM196‐13 623 BOLD:ACG9546 Erugosquilla massavensis BIM C26 BIM193‐13 623 BOLD:ACG9546 Erugosquilla massavensis BIM194‐13 623 BOLD:ACG9546 Erugosquilla massavensis BIM H61 BIM195‐13 623 BOLD:ACG9546 52 Etmopterus spinax BIM DS 58 BIM334‐13 593 BOLD:ACJ2122 Etmopterus spinax BIM DS 05 BIM330‐13 584 BOLD:AAB1404 53 Etrumeus golani BIM166‐13 634 BOLD:ACG9267 BOLD:ACG9267 50 51 BIM C52 BIM E25 BIM C59 Etrumeus golani BIM S36 BIM087‐13 651 Etrumeus golani BIM E155 BIM167‐13 652 BOLD:ACG9267 54 Etrumeus teres BIM M42 BIM106‐13 595 BOLD:ACG9267 55 Euthynnus alletteratus BIM123‐13 653 BOLD:AAA5338 56 Fistularia commersonii BIM E125 BIM067‐13 653 BOLD:AAB5992 Fistularia commersonii BIM H20 BIM124‐13 667 BOLD:AAB5992 Fistularia commersonii BIM M52 BIM305‐13 616 BOLD:AAB5992 Fistularia commersonii BIM157‐13 667 BOLD:AAB5992 BOLD:AAA9550 BIM S50 BIM S15 Galeus melastomus BIM DS 59 BIM339‐13 608 Galeus melastomus BIM DS 01 BIM318‐13 611 BOLD:AAA9550 58 Geryon longipes BIM DS 07 BIM369‐13 615 BOLD:AAC4001 59 Gobius niger BIM053‐13 631 BOLD:AAC0219 BOLD:AAC0219 57 BIM H99 Gobius niger BIM E76 BIM063‐13 653 60 Gryphus vitreus BIM DS 41 BIM382‐13 617 BOLD:ACK0176 61 Gymnura altavela BIM D13 BIM344‐13 594 BOLD:AAO2730 131
62 Gymnura altavela BIM H108 BIM365‐13 616 BOLD:AAO2730 Helicolenus dactylopterus BIM DS 57 BIM333‐13 614 BOLD:AAA9248 Helicolenus dactylopterus BIM DS 40 BIM329‐13 630 BOLD:AAA9248 BIM197‐13 591 BOLD:ACJ4481 BOLD:ACG9354 63 Herklotsichthys punctatus 64 Heterosaccus dollfusi BIM E129 BIM198‐13 569 Heterosaccus dollfusi BIM H85 BIM199‐13 569 BOLD:ACG9354 65 Hexaplex trunculus BIM C40 BIM200‐13 632 BOLD:ACG9353 66 Hoplostethus mediterraneus BIM336‐13 622 BOLD:AAB3177 67 Hoplostethus mediterraneus BIM DS 37 BIM327‐13 603 BOLD:AAB3177 68 Ixa monodi BIM H92 BIM201‐13 617 BOLD:ACG8531 69 Lagocephalus guentheri BIM E145 BIM075‐13 619 BOLD:AAB5967 BIM355‐13 613 BOLD:AAB5967 BOLD:AAB5967 BIM H112 BIM DS 51 Lagocephalus guentheri Lagocephalus guentheri BIM C58 BIM074‐13 565 Lagocephalus sceleratus BIM S19 BIM128‐13 650 BOLD:AAC5565 Lagocephalus sceleratus BIM H51 BIM125‐13 587 BOLD:AAC5565 Lagocephalus sceleratus BIM129‐13 590 BOLD:AAC5565 Lagocephalus spadiceus BIM S25 BIM026‐13 596 BOLD:AAB5967 Lagocephalus suezensis BIM S70 BIM293‐13 614 BOLD:ACG7296 Lagocephalus suezensis BIM C29 BIM126‐13 604 BOLD:ACG7296 BIM127‐13 652 BOLD:ACG7296 BOLD:AAD5280 70 BIM S67 BIM C71 71 Lagocephalus suezensis 72 Lampanyctus crocodilus BIM DS 56 BIM332‐13 611 Lampanyctus crocodilus BIM DS 16 BIM322‐13 623 BOLD:AAD5280 Lampanyctus crocodilus BIM DS 12 BIM321‐13 624 BOLD:AAD5280 BIM130‐13 653 BOLD:AAB7558 BOLD:AAB7558 72 BIM H52 Lepidotrigla cavillone BIM D14 Lepidotrigla cavillone BIM H64 BIM317‐13 612 73 Lesueurigobius suerii BIM M96 BIM252‐13 594 BOLD:ACK5286 74 Lithognathus mormyrus BIM H59 BIM049‐13 630 BOLD:AAN2951 BIM060‐13 630 BOLD:AAN2951 BOLD:AAN2951 Lithognathus mormyrus Lithognathus mormyrus BIM M38 BIM105‐13 604 Lithognathus mormyrus BIM S03 BIM002‐13 630 BOLD:AAN2951 Lithognathus mormyrus BIM C28 BIM168‐13 630 BOLD:AAN2951 BIM204‐13 609 75 BIM E66 Loligo vulgaris BIM S33 Loligo vulgaris BIM H50 BIM203‐13 609 Loligo vulgaris BIM C72 BIM202‐13 609 76 Macrorhamphosus scolopax BIM M94 BIM253‐13 667 BOLD:AAA7902 77 Metapenaeopsis consobrina BIM207‐13 618 BOLD:ACG8711 BOLD:ACG8711 BIM S48 Metapenaeopsis consobrina BIM E28 BIM205‐13 618 Metapenaeopsis consobrina BIM H28 BIM206‐13 618 BOLD:ACG8711 Metapenaeopsis consobrina BIM C04 BIM208‐13 618 BOLD:ACG8711 BIM380‐13 623 BOLD:AAB9786 BOLD:AAB9786 78 79 Mora moro BIM DS 34 Mora moro BIM DS 35 BIM381‐13 634 Mullus barbatus BIM M25 BIM103‐13 628 BOLD:AAD7866 Mullus barbatus BIM H98 BIM131‐13 642 BOLD:AAD7866 132
80 Mullus surmuletus BIM E13 BIM055‐13 598 BOLD:AAC9400 Mullus surmuletus BIM S60 BIM018‐13 583 BOLD:AAC9400 Mullus surmuletus BIM E110 BIM287‐13 633 BOLD:AAC9400 BIM209‐13 575 BOLD:AAF5127 81 Murex forskoehlii 82 Mycteroperca rubra BIM H06 BIM254‐13 658 83 Myra subgranulata BIM D07 BIM210‐13 622 BOLD:ACG8587 Nemipterus randalli BIM S13 BIM257‐13 653 BOLD:AAE3907 BIM256‐13 648 BOLD:AAE3907 BOLD:AAE3907 84 BIM E43 Nemipterus randalli Nemipterus randalli BIM E62 BIM280‐13 609 Nemipterus randalli BIM C23 BIM258‐13 648 BOLD:AAE3907 Nettastoma melanurum BIM DS 22 BIM377‐13 597 BOLD:AAG0809 BIM386‐13 592 BOLD:AAG0809 BOLD:AAD8591 85 BIM H23 Nettastoma melanurum 86 87 BIM DS 55 Nezumia sclerorhynchus BIM DS 48 BIM385‐13 617 Nezumia sclerorhynchus BIM DS03 BIM388‐14 607 BOLD:AAD8591 Nezumia sclerorhynchus BIM DS 49 BIM331‐13 626 BOLD:AAD8591 BIM353‐13 601 BOLD:ACE3858 BOLD:ACE3858 Oblada melanura BIM H96 Oblada melanura BIM E137 BIM310‐13 624 Octopus salutii BIM S23 BIM211‐13 612 BOLD:ACG8450 89 Octopus vulgaris BIM E20 BIM212‐13 612 BOLD:ACG8450 90 Ophidion barbatum BIM259‐13 617 BOLD:ACF2608 91 Ostorhinchus fasciatus BIM C24 BIM077‐13 601 BOLD:AAC1243 Ostorhinchus fasciatus BIM H110 BIM078‐13 601 BOLD:AAC1243 Ostorhinchus fasciatus BIM E154 BIM169‐13 562 BOLD:AAC1243 BIM088‐13 628 BOLD:AAK4732 BOLD:AAC3611 88 BIM M58 92 Oxyurichthys petersii 93 Pagellus acarne BIM C14 BIM340‐13 633 Pagellus acarne BIM E77 BIM170‐13 614 BOLD:AAC3611 Pagellus acarne BIM H21 BIM133‐13 653 BOLD:AAC3611 Pagellus acarne BIM299‐13 624 BOLD:AAC3611 BOLD:AAC8525 BIM M32 BIM M23 Pagellus erythrinus BIM E53 BIM057‐13 579 Pagellus erythrinus BIM S65 BIM021‐13 650 BOLD:AAC8525 Pagellus erythrinus BIM C20 BIM028‐13 650 BOLD:AAC8525 Pagellus erythrinus BIM134‐13 622 BOLD:AAC8525 BOLD:ACC0428 94 BIM H25 Pagrus caeruleostictus BIM S05 BIM003‐13 612 Pagrus caeruleostictus BIM M41 BIM302‐13 604 BOLD:ACC0428 Pagrus caeruleostictus BIM C32 BIM029‐13 612 BOLD:ACC0428 Pagrus caeruleostictus BIM346‐13 604 BOLD:ACC0428 BOLD:AAC8526 95 BIM E72 Pagrus pagrus BIM E57 BIM357‐13 620 Pagrus pagrus BIM D15 BIM135‐13 643 BOLD:AAC8526 Pagrus pagrus BIM E52 BIM136‐13 622 BOLD:AAC8526 Pagurus alatus BIM378‐13 620 BOLD:ACP5591 BOLD:AAO2895 96 97 98 BIM DS 26 Parexocoetus mento BIM M92 BIM260‐13 592 Parexocoetus mento BIM H69 BIM050‐13 558 BOLD:AAO2895 Pempheris vanicolensis BIM C31 BIM275‐13 613 BOLD:AAD1777 133
Petroscirtes ancylodon BIM S59 BIM262‐13 603 BOLD:ACG7447 Petroscirtes ancylodon BIM H08 BIM261‐13 657 BOLD:ACG7447 100 Phalium undulatum granulatum BIM E12 BIM213‐13 593 BOLD:ACG8661 101 Philine aperta BIM214‐13 605 BOLD:ACG8658 102 Phycis blennoides BIM DS 04 BIM320‐13 635 BOLD:AAD4387 Phycis blennoides BIM DS 53 BIM338‐13 584 BOLD:AAD4387 103 Phycis phycis BIM C46 BIM089‐13 628 BOLD:AAO8576 104 Plesionika edwardsii BIM384‐13 571 BOLD:ACF4004 105 Plotosus lineatus BIM M21 BIM315‐13 604 BOLD:ACG8821 Plotosus lineatus BIM H77 BIM352‐13 592 BOLD:ACG8821 Plotosus lineatus BIM C27 BIM263‐13 661 BOLD:ACG8821 Plotosus lineatus BIM345‐13 609 BOLD:ACG8821 Plotosus lineatus BIM S45 BIM015‐13 639 BOLD:ACG8821 106 Polyacanthonotus rissoanus BIM DS 68 BIM390‐14 601 BOLD:AAC3511 107 Polycheles typhlops BIM DS 08 BIM370‐13 611 BOLD:AAC2840 108 Pomadasys incisus BIM276‐13 614 BOLD:AAD1379 BOLD:AAD1379 99 BIM E06 BIM DS 46 BIM E50 BIM C42 Pomadasys incisus BIM E60 BIM171‐13 628 Pomadasys incisus BIM H13 BIM137‐13 645 BOLD:AAD1379 Pomadasys stridens BIM H19 BIM138‐13 653 BOLD:AAB8677 BIM304‐13 624 BOLD:AAB8677 BOLD:AAB8677 109 Pomadasys stridens Pomadasys stridens BIM S69 BIM023‐13 586 Pomadasys stridens BIM C51 BIM033‐13 612 BOLD:AAB8677 Pomadasys stridens BIM E141 BIM172‐13 653 BOLD:AAB8677 BIM139‐13 619 BOLD:AAA9142 BOLD:ACD1567 BIM M44 110 Pomatomus saltatrix 111 Portunus segnis BIM E135 BIM217‐13 610 Portunus segnis BIM E07 BIM216‐13 634 BOLD:ACD1567 Portunus segnis BIM S28 BIM219‐13 634 BOLD:ACD1567 Portunus segnis BIM215‐13 634 BOLD:ACD1567 Portunus segnis BIM H60 BIM218‐13 634 BOLD:ACD1567 112 Pseudocaranx dentex BIM E164 BIM281‐13 649 BOLD:ACG9182 113 Pteromylaeus bovinus BIM S79 BIM025‐13 635 BOLD:AAD9192 BIM054‐13 635 BOLD:AAD9192 BOLD:AAF5129 BIM S49 BIM C53 Pteromylaeus bovinus BIM H106 114 Pteroplatytrygon violacea BIM E42 BIM056‐13 651 115 Raja miraletus BIM S64 BIM308‐13 621 BOLD:AAA4472 Raja miraletus BIM E83 BIM140‐13 652 BOLD:AAC2566 Raja miraletus BIM296‐13 591 BOLD:AAA4472 Raja miraletus BIM H63 BIM316‐13 626 BOLD:AAA4472 Rhinobatos rhinobatos BIM E84 BIM141‐13 591 BOLD:ACK8259 Rhinobatos rhinobatos BIM S47 BIM175‐13 586 BOLD:ACG9496 Rhinobatos rhinobatos BIM174‐13 594 BOLD:ACG9494 Rhinobatos rhinobatos BIM D16 BIM173‐13 0 117 Rondeletiola minor BIM E99 BIM220‐13 0 118 Sardina pilchardus BIM C62 BIM158‐13 630 116 BIM C48 BIM H38 134
BOLD:AAB1805 Sardina pilchardus BIM M35 BIM104‐13 630 BOLD:AAB1805 Sardina pilchardus BIM C61 BIM142‐13 630 BOLD:AAB1805 Sardinella aurita BIM C60 BIM278‐13 634 BOLD:AAB7268 BIM058‐13 634 BOLD:AAB7268 BOLD:AAB7268 119 Sardinella aurita Sardinella aurita BIM H16 BIM042‐13 634 Sardinella aurita BIM S35 BIM010‐13 634 BOLD:AAB7268 Sargocentron rubrum BIM S26 BIM354‐13 559 BOLD:ACG8706 BIM264‐13 633 BOLD:ACG8706 BOLD:ACG8706 120 BIM E54 Sargocentron rubrum Sargocentron rubrum BIM E139 BIM348‐13 597 Sargocentron rubrum BIM H01 BIM351‐13 601 BOLD:ACG8706 Saurida macrolepis BIM H40 BIM178‐13 647 BOLD:ACG7154 BIM176‐13 647 BOLD:ACG7154 BOLD:ACG7154 121 BIM C30 Saurida macrolepis Saurida macrolepis BIM H11 BIM177‐13 647 Saurida macrolepis BIM S75 BIM367‐13 614 BOLD:ACG7154 Saurida macrolepis BIM E49 BIM313‐13 616 BOLD:ACG7154 BIM144‐13 607 BOLD:AAA5957 BOLD:AAA5957 122 BIM C47 Scomber japonicus BIM C68 Scomber japonicus BIM H44 BIM145‐13 630 Scomber japonicus BIM S76 BIM146‐13 630 BOLD:AAA5957 Scomber japonicus BIM E58 BIM179‐13 630 BOLD:AAA5957 BIM051‐13 605 BOLD:AAB5513 BOLD:AAC2106 123 Scomberomorus commerson 124 Scorpaena notata BIM M95 BIM265‐13 653 125 Sepia officinalis BIM E26 BIM255‐13 634 BOLD:AAA1559 Sepia officinalis BIM H33 BIM222‐13 635 BOLD:AAA1559 Sepia officinalis BIM221‐13 635 BOLD:AAA1559 BOLD:ACG9004 BIM H83 BIM E100 126 Septifer forskalii BIM E104 BIM223‐13 569 127 Seriola dumerili BIM E160 BIM073‐13 575 BOLD:AAB5912 Seriola dumerili BIM E111 BIM065‐13 575 BOLD:AAB5912 128 Serranus cabrilla BIM031‐13 628 BOLD:AAD1027 BOLD:AAD1027 BIM C45 Serranus cabrilla BIM S63 BIM020‐13 628 Serranus cabrilla BIM M54 BIM110‐13 567 BOLD:AAD1027 Serranus cabrilla BIM E144 BIM070‐13 620 BOLD:AAD1027 BIM147‐13 616 BOLD:AAC6488 BOLD:AAC6488 129 Serranus hepatus BIM D05 Serranus hepatus BIM M55 BIM306‐13 606 Serranus hepatus BIM S68 BIM149‐13 640 BOLD:AAC6488 Serranus hepatus BIM H57 BIM148‐13 640 BOLD:AAC6488 Serranus hepatus BIM180‐13 621 BOLD:AAC6488 BOLD:AAL9467 130 131 BIM E156 Siganus luridus BIM H42 BIM364‐13 637 Siganus luridus BIM D11 BIM342‐13 626 BOLD:AAL9467 Siganus rivulatus BIM E73 BIM267‐13 639 BOLD:ABY0829 BIM363‐13 576 BOLD:ABY0829 BOLD:ABY0829 Siganus rivulatus Siganus rivulatus BIM S06 BIM366‐13 602 Siganus rivulatus BIM C44 BIM266‐13 638 BOLD:ABY0829 Sillago sihama BIM E68 BIM181‐13 597 BOLD:AAA7605 132 BIM H18 135
Sillago sihama BIM M47 BIM268‐13 648 BOLD:AAA7605 Sillago sihama BIM S10 BIM159‐13 648 BOLD:AAA7605 Sillago sihama BIM E109 BIM286‐13 624 BOLD:AAA7605 Sillago sihama BIM150‐13 648 BOLD:AAA7605 BOLD:AAN3463 BIM H24 133 Solea solea BIM C50 BIM277‐13 601 134 Sparus aurata BIM H62 BIM269‐13 656 BOLD:ACG7708 Sparus aurata BIM H03 BIM038‐13 598 BOLD:AAN9231 Sparus aurata BIM068‐13 614 BOLD:AAN9231 Sparus aurata BIM S57 BIM017‐13 619 BOLD:AAN9231 Sphyraena chrysotaenia BIM S53 BIM016‐13 631 BOLD:AAD0400 Sphyraena chrysotaenia BIM E146 BIM071‐13 631 BOLD:AAD0400 Sphyraena chrysotaenia BIM297‐13 626 BOLD:AAD0400 Sphyraena chrysotaenia BIM M29 BIM300‐13 590 BOLD:AAD0400 Sphyraena chrysotaenia BIM H97 BIM052‐13 631 BOLD:AAD0400 Sphyraena sphyraena BIM D20 BIM279‐13 602 BOLD:AAN3886 BIM288‐13 624 BOLD:AAN3886 BOLD:AAN3886 135 136 BIM E133 BIM E112 Sphyraena sphyraena Sphyraena sphyraena BIM S52 BIM151‐13 647 Sphyraena sphyraena BIM E136 BIM309‐13 631 BOLD:AAN3886 137 Sphyraena viridensis BIM H103 BIM090‐13 638 BOLD:ACF8339 138 Spicara maena BIM043‐13 603 BOLD:AAC7984 BOLD:AAC7984 BIM H78 BIM H22 Spicara maena BIM E161 BIM270‐13 615 Spicara maena BIM S39 BIM012‐13 637 BOLD:AAC7984 Spicara smaris BIM H26 BIM153‐13 639 BOLD:AAI0277 BIM303‐13 614 BOLD:AAI0277 BOLD:AAI0277 139 Spicara smaris Spicara smaris BIM C21 BIM152‐13 607 Stephanolepis diaspros BIM E67 BIM358‐13 627 BOLD:ACF6911 Stephanolepis diaspros BIM S14 BIM006‐13 610 BOLD:ACF6911 BIM224‐13 625 BOLD:ACG9129 BOLD:ACE1553 140 BIM M43 141 Strombus persicus 142 Synodus saurus BIM M39 BIM350‐13 610 Synodus saurus BIM E45 BIM271‐13 611 BOLD:ACE1553 Terapon puta BIM H65 BIM182‐13 659 BOLD:AAI0759 BIM183‐13 659 BOLD:AAI0759 BOLD:AAI0759 143 BIM S20 Terapon puta Terapon puta BIM E121 BIM091‐13 623 144 Tonna galea BIM C36 BIM225‐13 613 BOLD:ACG8540 145 Torpedo marmorata BIM E82 BIM154‐13 593 BOLD:AAC2566 146 Torpedo torpedo BIM184‐13 527 BOLD:ABA3840 147 BIM S40 BIM E166 Torpedo torpedo BIM D17 BIM092‐13 566 Torpedo torpedo BIM E80 BIM093‐13 566 BOLD:ABA3840 Torquigener flavimaculosus BIM H45 BIM186‐13 601 BOLD:AAG3690 BIM187‐13 629 BOLD:AAG3690 BOLD:AAG3690 Torquigener flavimaculosus Torquigener flavimaculosus BIM E51 BIM185‐13 633 Trachinus araneus BIM S56 BIM094‐13 645 BOLD:ACG7030 Trachinus araneus BIM E118 BIM188‐13 679 BOLD:ACG7030 148 BIM S46 136
149 Trachinus draco BIM E71 BIM061‐13 666 BOLD:AAC0080 150 Trachinus radiatus BIM H105 BIM095‐13 639 BOLD:AAE8455 Trachurus mediterraneus BIM H66 BIM155‐13 648 BOLD:AAA8614 BIM283‐13 624 BOLD:AAA8614 BOLD:AAA8614 151 Trachurus mediterraneus Trachurus mediterraneus BIM E158 BIM189‐13 648 Trachurus mediterraneus BIM M27 BIM360‐13 582 BOLD:AAA8614 152 Trachurus trachurus BIM D22 BIM036‐13 592 BOLD:AAA8614 153 Trachysalambria curvirostris BIM226‐13 633 BOLD:ACG8619 154 Trigloporus lastoviza BIM H95 BIM290‐13 614 BOLD:AAB8166 Trigloporus lastoviza BIM S62 BIM019‐13 618 BOLD:AAB8166 155 Trypauchen vagina BIM M90 BIM272‐13 606 BOLD:AAM5072 156 Umbrina cirrosa BIM273‐13 633 BOLD:ACB8645 157 Upeneus moluccensis BIM E148 BIM274‐13 636 BOLD:AAB6469 Upeneus moluccensis BIM S42 BIM014‐13 584 BOLD:AAB6469 Upeneus moluccensis BIM H56 BIM048‐13 589 BOLD:AAB6469 Upeneus moluccensis BIM285‐13 629 BOLD:AAB6469 BOLD:AAC1406 BIM C66 BIM S80 BIM S51 BIM D23 Upeneus pori BIM D25 BIM099‐13 629 Upeneus pori BIM M37 BIM100‐13 608 BOLD:AAC1406 Upeneus pori BIM S11 BIM096‐13 636 BOLD:AAC1406 Upeneus pori BIM097‐13 636 BOLD:AAC1406 Upeneus pori BIM E65 BIM098‐13 636 BOLD:AAC1406 Uranoscopus scaber BIM M40 BIM101‐13 633 BOLD:AAH7614 Xyrichtys novacula BIM S34 BIM009‐13 633 BOLD:ACE4869 BIM046‐13 633 BOLD:ACE4869 BOLD:ACE4869 BOLD:ACE4869 158 159 160 BIM H82 Xyrichtys novacula Xyrichtys novacula BIM C63 BIM034‐13 633 Xyrichtys novacula BIM E46 BIM156‐13 633 BIM H43 :2014 ‫סיכום עבודה לשנת‬
:‫ הערה‬.(25 ‫ )טבלה‬COI ‫ במהלך השנה נבדקו ורוצפו שוב מספר פרטים שבעבר היה קושי לרצף אצלם את הגן‬.1
,‫ ריצוף הגן יכול לארוך מספר חדשים עד שנה לדגימה בודדת כי אין אפשרות להחליף את הואצ'ר‬,‫במקרים אלו‬
.‫המאפיין דגימה ספציפית וייחודית שאין לה חזרה‬
‫ נתווספו מספר פרטים ייחודיים שהועברו מהגן הזואולוגי באוניברסיטת ת''א )ע"י ניר שטרן‬,‫ כמו כן‬.2
.(26 ‫ או נדירותם( )טבלה‬,‫מאוניברסיטת ת''א( בעיקר של דגים שעוררו עניין ייחודי )בשל מראה מיוחד‬
60-80 .2 ;‫ מטרים‬100-120 .1 :‫מחקר לעומקים‬-‫ הפלגות ניטור‬4 ‫ במהלך השנה במסגרת תוכנית הניטור נערכו‬.3
.‫ מטרים‬400 .4;‫ מטרים‬20-40 .3;‫מטרים‬
137
.‫ דוגמאות שנאספו בניטור הלאומי‬:25 ‫טבלה‬
Group Name
sample
Identification TAUvoucher ID
BOLD \ BLAST
Sea Urchin
Mollusca
Bivalvia
Coral
NA-001
Stylocidaris lineata
NA-002
NA-003
92% Eladona muscata
Alcyonium glomeratum/
A.acaule/ A.palmatum
Soft corals
Alcyonium
NA-004
Alcyonium palmatum
Soft corals
Alcyonium
NA-005
Alcyonium palmatum
Sea Pen
NA-006
Pennatula sp
Starfish
NA-007
in progress
Mollusca
Cephalopoda
NA-008
Illex coindeti
Mollusca
Cephalopoda
NA-009
Sepia elegans
Crab
NA-010
Medorippe lanata
Bristle Star
NA-011
Ophiura ophiura
Sea Pen
NA-012
Umbellula sp.
Mollusca
Gastropoda
in progress
NA-013
NA-014
Zeus faber
NA-015
Sardinella gibbosa
Crab
NA-016
Medorippe lanata
Crab
Tunicata ?
NA-017
NA-018
in progress
in progress
NA-019
in progress
NA-020
in progress
NA-021
in progress
NA-022
in progress
Fish
Fish
Sparid
Fish
Bergmaceros
atlanticus
Dalophis
imberbis
Dentex
macrophthalmus
Fish
Arpoglossus
Fish
Fish
NA-023
in progress
Fish
Buglosidium
gluteum
NA-024
in progress
Crab
Marsupaeneus
NA-025
in progress
Fish
Dalophis
NA-026
in progress
NA-027
in progress
NA-028
in progress
?
Star Fish
Mollusca
Bivalva
138
Crab
Crab
Charibdis
parasite/crab
Fish
Fish
Fish
O.pettecsi
Diplodus
vulgaris
Apogon
nigriphinnis
Fish
NA-029
in progress
NA-030
in progress
NA-031
in progress
NA-032
in progress
NA-033
in progress
NA-034
in progress
NA-035
in progress
Fish
?
DS-100
in progress
Fish
Myctophid. sp-2
DS-101
in progress
Fish
Myctophid. sp-1
DS-102
in progress
Fish
P.spheroides
DS-103
in progress
Fish
?
DS-104
in progress
Fish
Picatophractum
DS-105
in progress
Fish
S.elongata
DS-106
Fish
P.blennoides
DS-107
Fish
Oopepod sp.
DS-108
parasite_DS-108
DS-109
Mollusca
Cephalopoda
DS-110
Mollusca
Cephalopoda
DS-111
Mollusca
Cephalopoda
DS-112
Fish
S.hyalina
DS-113
Fish
Myctophid. sp-4
DS-114
Fish
Myctophid. sp-5
DS-115
Fish
Myctophid. sp-6
Argyropelecus
hemigymnus
Helicolenus
dactylopterus
Nettastoma
melonurum
DS-116
DS-120
Fish
C.granulosus
Dipturus
oxyrhinchus
Fish
S.acanthias
DS-122
Fish
Fish
Fish
Fish
DS-117
DS-118
DS-119
DS-121
139
Fish
S.canicula
DS-123
Fish
L.budegssa
DS-124
Mollusca
Gastropoda
DS-125
.‫אביב‬-‫ מיני ים עמוק שקוטלגו והועברו למזואון באוניברסיטת תל‬:26 ‫טבלה‬
Group Name Identification TAUvoucher sample ID BOLD \ BLAST Fish Umbrina cirrosa ** F‐001 Umbrina cirrosa Fish Sparid ** F‐002 Pagellus bogaraveo Fish Dentex gibbosus ** F‐003 Dentex gibbosus Fish Platycephalus indicus ** F‐004 Platycephalus indicus Fish T. alalunga ** F‐005 Thunnus alalunga Fish Equulites elongatus ** F‐006 Equulites elongatus Fish Panturichthys fowleri ** F‐007 90% bacteria Fish Cepola macrophthalma Symphodus mediterraneus ** F‐008 Cepola macrophthalma ** F‐009 Symphodus mediterraneus ** F‐010 89% bacteria ** F‐011 90% bacteria ** F‐012 Euthynnus alletteratus ** F‐013 Hippocampus hippocampus Fish Fish Fish Fish Fish Platycephalus indicus Centrophorus granulosus Euthynnus alletteratus Hypocampus ramulosus Fish T. pavo ** F‐014 Thalassoma pavo Fish Trachinotus ovatus ** F‐015 Trachinotus ovatus Fish Nerophis ophidion HUJ 20351 F‐016 Fish C.labrosus ** F‐017 Fish L.ramada ** F‐018 Fish Mugil sp. ** F‐019 Fish ***cephalus ** F‐020 Fish P.labrax ** F‐021 Fish Haemulidae sp ** F‐022 Fish M.helena ** F‐023 Fish T. lastoviza P.14515 M‐60 Trigloporus lastoviza Fish X. novacula P.14516 M‐61 Xyrichtys novacula Fish ? ** M‐62 Raja clavata Fish ? ** M‐63 Raja clavata Fish ? ** M‐64 Sardinella aurita Fish ? ** M‐71 Raja clavata 140
Fish ? ** M‐74 Sardinella aurita Fish ? ** M‐75 95% ‐Upeneus sulphureus Fish ? ** M‐76 94% ‐Merluccius merluccius Fish ? ** M‐77 Nemipterus mesoprion\N.randalli Fish Gobius niger P.14753 M‐78 Gobius niger Fish R. rhinobatos P.15007 M‐79 92% ‐Rhinobatos rhinobatos Fish R. miraletus P.15008 M‐80 Raja miraletus Fish T. torpedo P.14995 M‐81 Torpedo marmorata Fish T. lepturus P.14562 M‐82 Trichiurus lepturus ** M‐83 Trachurus mediterraneus P.14601 M‐84 no match P. 15168 DS 38 \ #17 Fish Fish Fish ? C. risso Hymenocephalus italicus (Giglioli, 1884) Hymenocephalus italicus ? ** M‐65 no match ? ** M‐66 no match ? ** M‐68 no match ? ** M‐69 no match ? ** M‐70 no match ? ** M‐73 no match ** M‐72 Sepia officinalis ** M‐67 Pleurobranchaea meckeli Mollusca Mollusca ? Mollusca Patella vulgata ** P‐001 Patella ulyssiponensis Mollusca P.vulgata \Cellana ** P‐002 Cellana rota\C. eucosmia Mollusca Patella Rossia macrosoma (Delle Chiaje, 1830) Heteroteuthis dispar (Rüppell, 1844) Galeodea echinophora (Linnaeus, 1758) Unidetified (hermit crab) ** P‐003 Patella caerulea ** DS66 \ #33 Heteroteuthis dispar. ** DS62 \ #31 Rossia megaptera/R.sp MO 78599 DS25 \ #30 no match AR29306 DS 47 Nematocarcinus sp. AR29304 DS 20 \ #27 no match Unidetified (shrimp) ** Acanthephyra purpurea Astropecten (95%) Mollusca Mollusca Mollusca Crustacean‐ Decapoda Crustacean‐ Decapoda Crustacean‐ Decapoda Echinodermata Mesotharia interstinalis Ceramaster sp. 2 / Echinodermata Paltaster ** CD 001(DS) DS 19‐2 \
#34 DS 30‐2 \
#35 Echinodermata Tethyaster sp. 3 ** DS 45 \ #36 Echinodermata Asterina ** ECH‐001 ** 141
Anapagurus laevis no match no match Euthynnus alletteratus ‫‪ .8‬מאגר מידע ביו‪-‬גאוגרפי‬
‫מאגר המידע הביו גאוגרפי הוא ריכוז של כל נתוני הדיגום הביוטי שנעשו לאורך חופה הים תיכוני של‬
‫ישראל ותיאורם בצורה אחודה המאפשרת השוואות בחיתוכים שונים של זמן‪ ,‬מקום ‪ -‬במונחי עומק‪,‬‬
‫קואורדינטות ואופי סביבת החיים‪ ,‬מינים ושמותיהם הנרדפים או קבוצות טקסונומיות ושיוך ביו‪-‬‬
‫גאוגרפי )כלומר אטלנטי‪-‬ים תיכוני‪ ,‬אינדו‪-‬פסיפי או אנדמי לאגן הלבנט(‪ .‬מאז הדיווח האחרון הוכנסו‬
‫למאגר נתונים רבים נוספים ובעיקר בוצע שידרוג בתשתית המיחשוב שלו‪ .‬פיתוח תשתית המיחשוב‬
‫הועבר לאחריות צוות מאגר המידע האוקאנוגרפי של חיא"ל‪ ISRAMAR ,‬בניהולו של ד"ר איזק גרטמן‬
‫והמאגר שנקרא ‪ ISRAMAR-BIO‬הוטמע בתוך ‪ .ISRAMAR‬פיתוח התשתית הממוחשבת והכלים‬
‫האנליטיים שלה הועבר לאחריותו של מר אייל גרינגרס מצוות ‪ .ISRAMAR‬השידרוג כלל העברת‬
‫המאגר לתכנת מאגרי המידע ‪ Microsoft SQL‬ופיתוח מערכת לקליטת המידע הכוללת טופס אחוד‬
‫לקליטת מידע הזמין באתר ‪ ISRAMAR‬לכל המעוניין לשתף את המאגר במידע חדש‪ .‬מערכת הקליטה‬
‫החדשה מאפשרת הכנסת מידע ברמות שונות של כימות והכלים האנליטיים של המאגר הנמצאים‬
‫בתהליך פיתוח יאפשרו אנליזה המותאמת לרמת הכימות של מחקרים וסקרים שונים ומפשטת את‬
‫תהליך הכנסת הנתונים‪.‬‬
‫המאגר בצורתו החדשה מאכסן את אותם הנתונים שנקבעו בתכנונו המקורי כאשר בניגוד לפורמט‬
‫המקורי כל הנתונים של אירוע דיגום של מין מסויים בזמן ובמקום נכללים בשורה אחת וכוללים גם‬
‫את נתוני הרקע הטכסונומיים‪ ,‬הסביבתיים‪ ,‬נתוני התפוצה הביו‪-‬גאוגרפית‪ ,‬מקור המידע ושיטות‬
‫הדיגום‪ .‬תיאור השטח הנדגם מאפשר תיחום מדויק יותר שלו ע"י שימוש בכלים אנליטיים משופרים‪.‬‬
‫המאגר מקושר למאגר המידע הטכסונומי והביו גאוגרפי העולמי ‪ WORMS‬קישור המאפשר בדיקת‬
‫איות השמות‪ ,‬זיהוי שמות נרדפים והגדרת מוצא ביו גאוגרפי המאפשר ניתוח נתוני נדידה לתוך הים‬
‫התיכון‪ .‬במידת האפשר נעשה תיקנון של נתונים כמו סביבת חיים‪ ,‬כלי דיגום וכו' בהתאמה לסיווגים‬
‫מקובלים בין‪-‬לאומיים‪ .‬בנוסף פותחה לאחרונה אפליקציה באתר לחיפוש מידע טקסונומי )על פי השם‬
‫המדעי( בה ניתן יהיה לקבל את כל המידע הביו‪-‬גאוגרפי הקיים במאגר לגבי המין‪/‬משפחה‪/‬מחלקה וכו'‬
‫כולל‪ :‬השיוך הטקסונומי הקלאסי‪ ,‬תפוצה בזמן ובמרחב ובמידה ויש‪ ,‬גם התיוג המולקולרי של המין‬
‫)‪) (Barcoding‬איור ‪.(71‬‬
‫חשיפת המידע לציבור היא ברמות שונות הקשורות בזכויות יוצרים של חוקרים ועיתונות מדעית וכן‬
‫מגבלות שהוטלו ע"י חלק מספקי המידע‪ .‬המטרה שלנו לשנה הקרובה‪ ,‬מעבר לפיתוח המאגר והכנסה‬
‫של מידע‪ ,‬היא פתיחת המאגר וכליו האנליטיים‪ ,‬במגבלות ההרשאות החוקיות‪ ,‬לציבור הרחב דרך‬
‫אתר חיא"ל ‪.ISRAMAR‬‬
‫‪142‬‬
‫איור ‪ :71‬דוגמא לתוצאות חיפוש על פי שם מין באתר המידע הביו‪-‬גאוגרפי‪.‬‬
‫‪143‬‬
2013 ‫ אוגוסט‬-‫ מיני מיקרואצות )תאים בליטר( במפרץ חיפה ולאורך החוף‬-1 ‫נספח‬
Qishon
Dinoflagellates
Achradina sp.
Akashiwo sanguinea
Alexandrium spp.
Amphidinium sp. (374)
Ceratium candelabrum
Ceratium declinatum
Ceratium furca
Ceratium fusus
Ceratium kofoidii
Ceratium macroceros
Ceratium pulchellum
Ceratium teres
Cochlodinium citron
Cochlodinium helicoides
Cochlodinium spp.
Corythodinium sp.
Dinophysis caudata
Dinophysis exigua
Dinophysis micropterygia
Dinophysis ovum
Dinophysis parvula
Dinophysis rotundata
Dinophysis sphaeroideum
Dinophysis spp.
Diplopsalis spp.
Fragilidium mexicanum
Goniodoma polyedricum
Gonyaulax cf. brevisulcata
Gonyaulax digitale
Gonyaulax polygramma
Gonyaulax scrippsae
Gonyaulax sp. (1836)
Gonyaulax sp. (466A)
Gonyaulax spinifera
Gonyaulax spp.
Gonyaulax turbynei
Gonyaulax verior
Gymnodinium cf. catenatum
100
34
Haifa Bay
HB5
HB4
10
60
3
HB2
HB1
2
4
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
2
9
3
5
2
2
14
5
414
320
10
367
60
13
210
30
7
23
20
5
10
9
13
3
8
33
7
30
13
83
12
37
8
3
235
3
4
724
2
4
284
4
2
2
2
4
8
12
14
6
16
12
371
2
4
16
346
3
9
2
10
5
3
33
5
5
5
11
181
10
5
25
3
5
10
105
5
5
13
88
3
3
66
3
27
68
263
3
7
10
7
7
13
5
8
10
3
257
57
114
70
3
137
3
20
10
2
62
4
2
6
2
2
2
32
4
8
6
3
3
74
3
5
4
2
2
8
8
54
13
11
20
5
5
5
5
3
5
8
300
100
30
65
103
13
2
10
2
70
17
7
8
2
7
20
3
9
5
7
7
5
129
8
7
7
17
7
34
4
118
6
5
6
2
4
54
7
5
3
4
585
6
52
6
2
65
10
210
5
18
40
63
3
47
55
20
18
23
177
978
80
3
57
144
Qishon
Dinoflagellates
Gymnodinium elongatum
Gymnodinium sp. (120A)
Gymnodinium sp. (1402)
Gymnodinium sp. (1671)
Gymnodinium sp. (179)
Gymnodinium sp. (264A)
Gymnodinium sp. (291A)
Gymnodinium sp. (320A)
Gymnodinium sp. (599k)
Gymnodinium sp. (70A)
Gymnodinium sp. (97A)
Gymnodinium spp.
Gyrodinium lachryma
Karenia brevis (=G. breve)
Karenia papilionacea
Karenia sp.
Kofoidinium sp.
Lingulodinium polyedrum
Mesoporos perforatus
Metadinophysis sinensis
Nematodinium sp. (124A)
Ostreopsis siamensis
Oxyphysis oxytoxoides
Oxytoxum crassum
Oxytoxum laticeps
Oxytoxum pachyderme
Oxytoxum sceptrum
Oxytoxum scolopax
Oxytoxum sp. (1934a)
Oxytoxum variabile
Peridinium quinquecorne
Podolampas palmipes
Podolampas spinifera
Pronoctiluca pelagica
Pronoctiluca spinifera
Prorocentrum balticum
Prorocentrum compressum
Prorocentrum gracile
Prorocentrum micans
Prorocentrum mimimum
Prorocentrum oblongum
Prorocentrum rathymum
Prorocentrum rotundatum
Haifa Bay
HB5
120
10
HB4
HB2
HB1
13
32
12
76
74
8
100
4
4
13
14
143
2
300
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
17
30
95
20
53
4
69
40
28
11
2
14
8
10
3
5
5
28
5
190
40
115
5
170
8
60
3
267
10
17
5
3
20
3
33
4
10
13
20
7
30
10
17
17
8
70
82
30
3
43
4
5
29
20
40
257
10
7
117
529
430
57
4
548
30
346
40
6
18
4
10
57
14
57
29
20
7
10
67
10
38
62
56
66
30
4
3
86
1686
5
20
340
120
3
40
13
90
34
8
8
2
2
2
894
12
12
4
296
40
43
2
72
120
4
50
38
22
4
2
196
2
88
5
108
10
20
5
32
40
11
7
68
19
3
130
3
23
7
5
5
4
5
8
10
4
40
6
100
17
194
66
690
4
2
228
8
124
145
50
5
25
15
7
5
4
40
5
5
6
32
6
10
15
10
2
26
17
3
47
17
5
240
5
155
10
3
3
4
4
14
2
14
90
2
2
55
3
3
29
57
137
2
40
10
3
5
4
5
3
120
3
10
7
4
7573
8
10
49
6
88
5
10
5
665
135
30
45
21
93
20
283
8
140
12
58
15
43
4
10
15
3
3
8
45
3
3
13
27
10
823
107
5
25
7
7
13
5
448
13
27
10
20
5
5
1218
60
15
10
10
10
3
27
7
120
17
7
3
10
Qishon
Dinoflagellates
Prorocentrum sp. (OR110)
Protoceratium reticulatum
Protoperidinium bipes
Protoperidinium cf. ovum
Protoperidinium conicum
Protoperidinium curvipes
Protoperidinium depressum
Protoperidinium divergens
Protoperidinium excentricum
Protoperidinium joergensenii
Protoperidinium oviforme
Protoperidinium pellucidum
Protoperidinium pentagonum
Protoperidinium solidicorne
Protoperidinium sp. (1366)
Protoperidinium sp. (1794)
Protoperidinium sp. (54)
Protoperidinium sp. (72a)
Protoperidinium spp.
Protoperidinium steinii
Protoperidinium subinerme
Protoperidinium thorianum
Pseliodinium sp.
Pyrophacus horologium
Scrippsiella spinifera
Scrippsiella spp.
Torodinium robustum
Warnowia spp.
Dinoflagellates cysts
Unidentified<15µm
Diatoms
Achnanthes sp.
Actinocyclus canestrus
Amphora sp. (1776)
Amphora sp. (1998)
Amphora sp. (515A)
Amphora spp.
Asterionellopsis glacialis
Asterolampra marylandica
Asteromphalus hookeri
Asteroplanus karianus
Bacillaria paxillifera
Bacteriastrum sp.
20
171
186
14
143
186
Haifa Bay
HB5
HB4
HB2
HB1
3
4
8
2
6
220
40
50
20
80
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
10
154
3
10
2
17
8
10
8
3
40
7
353
6
73
43
15
57
10
3
10
10
10
20
5
11
17
5
5
15
3
7
20
5
45
1525
5
180
5
10
2
16533
2
2
2
3
126
60
60
7
20
3
3
3
100
10
40
72
15
460
104
190
16
224
243
30
72
16
4
46
3
8
4
10
5
5
10
10
14
10
13
186
57
100
3
10
3
10
3
3684952
29
5
71
13
202
10
3
8
188
290
85
83
3
47
7
10
13
10
53333
13333
80
33
150
150
5
60
10
7
2
40
6
8
5387
12
52
18
3
169
34
17
2
2667
26311
12
2
2
4
92
35
10
8
3750
5
11
11
4
10
5
15
16400
5
55
29
28
8
12500
40
10
30
25
10
3
80
5
355
35
15
5
67200
10
70
75
10
8
17300
10
5
13
30
21800
7
13
7
12
17
33
35627
7
93
8
37
93
15867
3
27
13
20
17
33
50
8
16
31840
116
12
8
5
5
95
20
130
38000
10
15
280
3
33
53
9493
13
3
20
2
757
2090
29
20
30
30
12
13
30
160
13
143
10
80
610
2
14
12
12
29
5
20
24
5
19
21
60
146
20
5
40
28
57
13
30
80
2133
30
10
8400
1736
Qishon
Diatoms
Bellerochea spp.
Biddulphia rhombus
Biddulphia sp. (1664)
Biddulphia sp. (475A)
Campylodiscus sp.
Cerataulina bicornis
Cerataulina pelagica
Cerataulus radiatus
Chaetoceros curvisetus
Chaetoceros dadayi
Chaetoceros didymus
Chaetoceros sp. (5µm)
Chaetoceros sp. (467A)
Chaetoceros spp.
Chaetoceros tetrastichon
Climacosphenia sp.
Coscinodiscus radiatus
Coscinodiscus spp.
Cyclotella spp.
Cylindrotheca closterium
Dactyliosolen fragilissimus
Diploneis bombus
Entomoneis gigantea var sulcata
Entomoneis sp. (1622)
Entomoneis sp. (BS21)
Fragilaria spp.
Gomphonema sp. (498A)
Grammatophora marina
Grammatophora serpentina
Guinardia delicatula
Guinardia flaccida
Guinardia striata
Hemiaulus hauckii
Hemiaulus membranaceus
Lauderia annulata
Leptocylindrus danicus
Leptocylindrus mediterraneus
Leptocylindrus minimus
Licmophora sp.
Licmophora sp. (1291a)
Lithodesmium undulatum
Melosira moniliformis
Meuniera membranacea
Navicula cancellata
Haifa Bay
HB5
HB4
HB2
HB1
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
30
10
12
2
7
7
35
8
67
240
10
8
4
57
12343
100
8160
40
50
87
6
6586
8040
93
220
16
82
280
7
767
7
1920
27333
4889
16
25
333
1533
36200
8978
366903
612
865
2300
20089
405333
179200
120356
15
13011200
814
18
5836800
6113820
1030
53
633
16
376
12
114
160
177
240
2706902
1060
4855556
1188095
214
710
205
10
20
5
143
386
67
4000
130
3
7
7
3200
8
10
2640
12
8
1760
14400
2
13
795
200
4
5
5
267
5
3200
5
210
2
8
152
9600
3
5
5
2200
6
17
20
11200
50
7
3467
67
7
110
163
80
62667
85
15
50
30
233
13
7
143
29
840
110
83
27
10
23
4
6
5
10
3
14
60
50
90
6
3
8
23
17
13
131
23
162
70
40
105
11
10
30
66
65
3
50
3
77
135
10
153
40
20
16
30
25
35
90
58
4
20
65
13
97
203
93
823
793
305
3
16
444
95
120
23467
190
4267
7
175
5
5
20
214
5
3
7
20
28
10
62
48
423
913
418
25
214
143
117
190
43
29943
40
27180
5171
29
4880
60
30
20
157
430
7
77
10
4
74
20
135
128
587
93
20
30
80
5
14
4
16
2
4
66
20
6
66
74
7
16
147
48
5
147
293
100
227
710
Qishon
Diatoms
Navicula
Navicula
Navicula
Navicula
Navicula
Navicula
Navicula
eta
sp. (1015)
sp. (10u)
sp. (1315)
sp. (1521)
sp. (1530)
sp. (1590)
Navicula sp. (1659)
Navicula sp. (1748)
Navicula sp. (1949)
Navicula sp. (1954)
Navicula sp. (1962)
Navicula sp. (1987)
Navicula sp. (2014)
Navicula sp. (313)
Navicula sp. (320)
Navicula sp. (464A)
Navicula sp. (497A)
Navicula sp. (519A)
Navicula sp. (561k)
Navicula sp. (588k)
Navicula sp. (968)
Navicula sp. (VM15)
Navicula sp. (VM18)
Navicula spp.
Nitzschia incerta
Nitzschia longissima
Nitzschia lorenziana
Nitzschia rectilonga
Nitzschia sicula var. bicuneata
Nitzschia sp. (344A)
Nitzschia sp. (351k)
Nitzschia sp. (94A)
Nitzschia spp.
Odontella aurita
Odontella mobiliensis
Odontella regia
Pleurosigma sp. (725)
Pleurosigma spp.
Proboscia alata
Pseudonitzschia spp.
Rhizosolenia calcar-avis
Rhizosolenia hebetata
Rhizosolenia imbricata
Haifa Bay
HB5
HB4
HB2
HB1
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
4
143
129
29
24
8
90
30
40
7
8
29
10
1203333
770
14
65
10
460
4
20
133333
10
27
35
3
10
163
13
10
33
27
5
29
360
3
7
7
7
90
20
20
12
12
10
20
5
10
28
10
5
186
200
3
50
24
2
2057
8
267
30
18
1872640
385
267
20
8800
1200
16
20
36480
3
8800
10
33
95644
7
43
103680
23
40
8800
23
33
32533
3
543
3
225
170
3
100
29
380
13
43
40
5
4
94
50
3
633
7
13
93
10
36
28
110
10
14
4
56
8
2
4
6
4
5
85605
260
35
5
10
5
5280
20
20
10
43
3
10
320
8
5718
4
126
8
20
30
102
55
23
155
80
7
13
3
387
55
7
10
7
20
3
7
28
5
12
47
27
100
24
10
55
10
20
3
13
17
8
11
10
24
8
4
36
3
13
13
43
29
229
60
7467
20
360
20
13
4089
7
16
1360
28
8
2240
4
8
36
6
4
33
23543
20
867
4
25333
13
29
148
4667
5
10
30
3
820833
6000
4
20
3
30
70
103
120
17920
28
9600
15
889
47
27
2133
50
66133
140
73
73
Qishon
Diatoms
Skeletonema costatum
Streptotheca tamesis
Striatella sp. (1316)
Striatella sp. (314A)
Surirella sp.
Thalassionema nitzschioides
Thalassiosira eccentrica
Thalassiosira pseudonana
Thalassiosira sp. (106B)
Thalassiosira sp. (1389)
Thalassiosira sp. (237A)
Thalassiosira spp.
Toxonidea sp.
Trachyneis aspera
Triceratium dubium
Ebriidea
Hermesinium adriaticum
Ebria tripartita
1000
114
Haifa Bay
HB5
Euglenophyceae
Euglena sp.
Lepocinclis acus
Eutreptia sp.
Raphidophyceae
Fibrocapsa sp.
Hetrosigma cf. akashiwo
Cyanobacteria
Anabaena perturbata
Anabaena sp. (1974)
Anabaena sp. (463A)
Anabaena sp. (478A)
Aphanocapsa sp. (1847)
Aphanocapsa sp. (514A)
Aphanocapsa sp. (845)
Aphanothece spp.
Asterocapsa spp.
Borzia sp.
Calothrix sp.
Chroococcopsis epiphytica
Chroococcus limneticus
Chroococcus microscopicus
HB2
HB1
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
160
80
10
4
14
114
10
40
7
10
55
40
5
27
20
398
10
30
64
4
416
13
13
7
882143
48
4
10
2671
20
5
4050
413
8
108
5
10
7
7
2
8586
10161
5725
3920
2670
2823
13
20
6
14
1152
183
224
10
85
170
105
60
16
13
10
105
55
5
6
4
10
5
10
Dictyochophyceae
Dictyocha fibula
Chrysophyceae
Chrysochromulina sp.
HB4
40
321
16
10
305
5
23
1390
88
1444000
10
13
7
580
508
13
727
7
6
3
3
1122
4213
2097
7
36
550
13
13
593
813
8
10
373
2653
720
640
373
447
660
67
27
7
6
3
13
22
80
13
7
7
3
29
10
97
3333
143
50
13
6
143
10
7
14
1586
640
15
6
1054
918
5
1411
10
1125
693
10
13
20
85
60
175
583
300
500
100
400
4150
35
746
1775
25
95
60
4400
160
1364
160
33
48
230
149
300
60
640
Qishon
Cyanobacteria
Chroococcus sp. (111A)
Chroococcus tenax
Cyanothece sp.
Eucapsis spp.
Leptolyngbia spp.
Lyngbya sp.
Merismopedia glauca
Merismopedia punctata
Merismopedia tenuissima
Microcrocis irregulare
Microcystis aeruginosa
Microcystis sp. (495A)
Oscillatoria cf. limosa
Oscillatoria jovis
Oscillatoria nigra
Oscillatoria sp. (437A)
Oscillatoria sp. (438A)
Oscillatoria sp. (440A)
Oscillatoria sp. (472A)
Oscillatoria sp. (613k)
Oscillatoria sp. (914)
Oscillatoria spp.
Oscillatoria tenuis
Planktothrix sp.
Spirulina major (length µm)
Stanieria sp.
Synechococcus sp. (1)
Synechococcus sp. (2)
Synechocystis sp.
Unidentified sp. (1687)
Chlorophyceae
Ankistrodesmus falcatus
Chlamydomonas sp.
Coelastrum astroideum
Coelastrum microporum
Coelastrum sphaericum
Coelastrum spp.
Crucigenia tetrapedia
Crucigeniella quadrata
Crucigeniella rectangularis
Flagellate sp. (1339)
Flagellate sp. (489A)
Flagellate sp. (VM1)
Gloeocystis sp. (484A)
29
Haifa Bay
HB5
HB4
HB2
HB1
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
20
8
10
20
5
202
12
30
5
2857
675
1300
920
943
6515
800
925
18400
288
394
56
7220
548
2267
533
140
3340
1080
183
400
150
13
80
250
745
330
60
312
60
150
900
400
1200
120
263
100
500
1875
360
835
250
320
2571
857
195
495
400
1567
500
5
223440000 360848000 283328000 201552000 96368000 247152000 61180000 127194444 92112000 407613333 103664000 76775510 314422857 270497959 268128000 183540000 206285714
62624000 9778667
5446667
2909714
163
12
2846
5190
50
19467
1045
16
14
100
10
41333
100
5380
140
430
60
160
4
4
15
95
240
40
180
20
36
4
794
28
20
30
5
64
4
5
10
7
8
90
13
90
150
23
Qishon
Chlorophyceae
Oltmansiella sp.
Oocystis borgei
Oocystis sp.
Oocystis sp. (1294)
Oocystis sp. (1312)
Oocystis sp. (486A)
Oocystis sp. (687)
Pediastrum simplex
Scenedesmus acuminatus
Scenedesmus abundans
Scenedesmus acuminatus f. maximus
Scenedesmus acuminatus var acuminatus
Scenedesmus bicaudatus
Scenedesmus bijuga
Scenedesmus denticulatus
Scenedesmus intermedius
Scenedesmus magnus
Scenedesmus opoliensis
Scenedesmus ovalternus
Scenedesmus ovalternus var. irregularis
Scenedesmus planctonicus
Scenedesmus quadricauda
Scenedesmus tibiscensis
Selenastrum sp.
Stauridium tetras
Tetraedron minimum
Tetraedron trigonum
Haifa Bay
HB5
HB4
HB2
HB1
27
9
30
50
60
30
380
460
190
160
40
32
3620
23
8
320
40
530
40
230
80
80
30
720
40
40
40
80
320
680
5
2410
110
10
520
65
70
185
3
7
30
Prymnesiophyceae
Braarudosphaera bigelowii
6
Unidentified Coccolithophorid (1502)
Emiliania huxleyi #
Prasinophyceae
Pterosperma polygonum
Pterosperma sp. (509A)
Cryptophyceae
Cryptomonad spp.
Ciliates
Mesodinium rubrum
Microalgae<5µm
Total counts Cells/L
Hof Dado
Taninim
Alexander
Yarqon
Soreq
Ashqelon
Shallow H4 Deep H1 Shallow H8 Deep H5 Shallow H12 Deep H9 Shallow H17 Deep H14 Shallow H18 Deep H21 Shallow H29 Deep H26
22400
14
4240
8
4
4
6
4064000
910000
20
2
27
29
316667
20
13
114
40
3
24
6
23
10
20
7
10
13
33561600 34048000 8360000 3901333 3014667 3394667 2356000 5066667 1615000 27142857 1824000 3409143 5814000 12449524 11795200 11349333 7925714
340470630 417676432 291743897 205480053 99395713 250626319 63544801 138206533 93749050 447587556 105518765 84469346 320287430 283130355 280086819 197323076 214394211
151
‫נספח ‪ :2‬משך זמן הגרירות והנ"צ המדויקים של קווי הגרירות‪.‬‬
‫נ‪.‬צ סיום‬
‫נ‪.‬צ התחלה‬
‫שעת סיום‬
‫שעת‬
‫התחלה‬
‫עומק מ'‬
‫מספר‬
‫חזרה‬
‫תאריך‬
‫דיגום‬
‫‪31°44'.490N‬‬
‫‪31°48'.803N‬‬
‫‪08:45‬‬
‫‪07:15‬‬
‫‪20‬‬
‫חזרה ‪1‬‬
‫‪8.12.2014‬‬
‫‪34°34'.436E‬‬
‫‪34°36'.994E‬‬
‫‪31°48'.517N‬‬
‫‪31°44'.449N‬‬
‫‪34°36'.887E‬‬
‫‪34°34'.396E‬‬
‫‪31°44'.822N‬‬
‫‪31°49'.041N‬‬
‫‪34°34'.630E‬‬
‫‪34°37'.220E‬‬
‫‪31°48'.685N‬‬
‫‪31°44'.671N‬‬
‫‪34°36'.930E‬‬
‫‪34°34'.566E‬‬
‫‪31°46'.156N‬‬
‫‪31°50'.795N‬‬
‫‪34°30'.751E‬‬
‫‪34°33'.891E‬‬
‫‪31°50'.031N‬‬
‫‪31°45'.953N‬‬
‫‪34°33'.160E‬‬
‫‪34°30'.493E‬‬
‫‪31°47'.063N‬‬
‫‪31°51'.420N‬‬
‫‪34°31'.182E‬‬
‫‪34°34'.287E‬‬
‫‪31°50'.654N‬‬
‫‪31°47'.030N‬‬
‫‪34°33'.660E‬‬
‫‪34°30'.592E‬‬
‫‪31°45.950N‬‬
‫‪31°49.837N‬‬
‫‪34°27.862E‬‬
‫‪34°30.444E‬‬
‫‪31°49.724N‬‬
‫‪31°45.379N‬‬
‫‪34°30.352E‬‬
‫‪34°27.131E‬‬
‫‪31°45.501N‬‬
‫‪31°49.602N‬‬
‫‪34°27.261E‬‬
‫‪34°30.289E‬‬
‫‪31°49.842N‬‬
‫‪31°45.566N‬‬
‫‪34°30.314E‬‬
‫‪34°27.345E‬‬
‫‪31°44.698N‬‬
‫‪31°48.675N‬‬
‫‪34°24.844E‬‬
‫‪34°27.531E‬‬
‫‪31°48.917N‬‬
‫‪31°44.810N‬‬
‫‪10:50‬‬
‫‪00:30‬‬
‫‪02:30‬‬
‫‪35:13‬‬
‫‪04:15‬‬
‫‪:0020‬‬
‫‪05:22‬‬
‫‪10:20‬‬
‫‪12:30‬‬
‫‪00:15‬‬
‫‪02:15‬‬
‫‪15:00‬‬
‫‪05:17‬‬
‫‪09:20‬‬
‫‪23:00‬‬
‫‪01:00‬‬
‫‪05:12‬‬
‫‪01:14‬‬
‫‪03:18‬‬
‫‪35:20‬‬
‫‪08:50‬‬
‫‪11:00‬‬
‫‪22:45‬‬
‫‪00:45‬‬
‫‪13:30‬‬
‫‪35:15‬‬
‫‪152‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫חזרה ‪2‬‬
‫חזרה ‪3‬‬
‫חזרה ‪4‬‬
‫חזרה ‪1‬‬
‫חזרה ‪2‬‬
‫חזרה ‪3‬‬
‫חזרה ‪4‬‬
‫חזרה ‪1‬‬
‫חזרה ‪2‬‬
‫חזרה ‪3‬‬
‫חזרה ‪4‬‬
‫חזרה ‪1‬‬
‫חזרה ‪2‬‬
‫‪8.12.2014‬‬
‫‪8.12.2014‬‬
‫‪8.12.2014‬‬
‫‪8.12.2014‬‬
‫‪8.12.2014‬‬
‫‪8.12.2014‬‬
‫‪8.12.2014‬‬
‫‪19.11.2014‬‬
‫‪19.11.2014‬‬
‫‪19.11.2014‬‬
‫‪19.11.2014‬‬
‫‪19.11.2014‬‬
‫‪19.11.2014‬‬
19.11.2014
19.11.2014
5.11.2014
5.11.2014
5.11.2014
6.11.2014
5.11.2014
5.11.2014
5.11.2014
5.11.2014
14.12.2014
14.12.2014
14.12.2014
14.12.2014
3 ‫חזרה‬
4 ‫חזרה‬
1 ‫חזרה‬
2 ‫חזרה‬
3 ‫חזרה‬
4 ‫חזרה‬
1 ‫חזרה‬
2 ‫חזרה‬
3 ‫חזרה‬
4 ‫חזרה‬
1 ‫חזרה‬
2 ‫חזרה‬
3 ‫חזרה‬
4 ‫חזרה‬
80
80
100
100
100
100
120
120
120
120
400
400
400
400
01:18
15:20
09:10
11:20
35:23
01:50
13:50
16:00
05:19
25:21
12:50
15:20
25:18
21:10
153
04:19
45:21
10:40
12:50
01:05
03:20
15:20
17:30
35:20
55:22
14:20
16:50
19:55
22:40
34°24.662E
34°27.733E
31°49.104N
31°44.812N
34°27.827E
34°24.663E
31°44.903N
31°48.894N
34°24.699E
34°27.766E
31º48.478' N
31º44.687' N
34º26.218' E
34º23.390' E
31º44.133' N
31º48.348' N
34º23.037' E
34º26.232' E
31 48.486N
31 44.629N
34 26.305E
34 23.440E
31 44.336N
31 48.805N
34 23.163E
34 26.615E
31ͦ 47.430N
31 43.768N
34 24.173E
34 21.788E
31 43.209N
31 47.844N
34 21.534E
34 24.499E
31 47.662N
31 43.633N
34 24.171E
34 21.758E
31 44.305N
31 48.305N
34 22.011E
34 24.011E
31°55'.904N
31°52'.945N
34°22'.504E
34°20'.269E
31°51'.482N
31°55'.615N
34°19'.863E
34°22'.257E
31°55'.785N
31°51'.868N
34°22'.536E
34°20'.204E
31°51'.778N
31°55'.406N
34°20'.258E
34°22'.482E
‫נספח ‪ -3‬מיני בע"ח על המצע שנדגמו בגרירות רשת )פרק ‪ - (5‬קובץ אלקטרוני‪.‬‬
‫‪154‬‬