IPD מאת דוקטור אורי שקד
במרכז קתולי לחילופי תרבות הנבנה באבו גוש מיושמת לראשונה בישראל השיטה המתקדמת והחדשנית להקמה פרויקט IPD - Integrated Project Delivery ניהול הקמה משותף של פרויקט ד''ר אורי שקד בניין המרכז הרפואי של חברת Sutterבעיר פיירפילד בקליפורניה ,שהיה הראשון שנבנה (בשנים )2007- 2005בשיטת המשולבת שהולידה את שיטת הIPD- ) IPD (Integrated Project Deliveryהיא שיטה חדשנית מתקדמת לניהול ההקמה של פרויקט בנייה .ההקמה של הפרויקט על כל שלביה והיבטיה ,לרבות התכנון הסופי והמפורט ,ההתקשרויות והביצוע ,מנוהלים במשותף על-ידי היזם ,צוות המתכננים והקבלן. המשמעות של הניהול המשותף הוא שיתוף באחריות ובסיכונים בין כל השותפים בכל רמות הניהול .האחריות המשותפת היא בכל מרכיבי ההקמה :התקציב ,לוח הזמנים, בניות ( ,)Constructabiltyתיאום ,תכנון ותיאום ביצוע. מנגנון הניהול המשותף ,חוצה את ההיררכיות הניהוליות בפרויקט .בהיררכיה העליונה הוא מורכב מוועדת ההיגוי המשותפת ,מפורום משותף לתכנון( ,אדריכל ,נציג מלווה תכנון של הקבלן ומנהל התכנון של המזמין,ומפורום משותף לביצוע (מהנדס הביצוע ,המפקח הראשי והאדריכל המלווה). שיטת ההקמה התפתחה בארה"ב בעשור הראשון של המאה הנוכחית כיוזמה פרטית של גופים וולונטריים .לאחרונה היא עוברת תהליך של מיסוד והסדרה של מערך חוזי מסודר בין כל השותפים להקמה .לשכת האדריכלים האמריקאית ( )AIAוגופים נוספים מובילים תהליך של רגולציה לשיטה זו ומרחיבים אותה גם לקבלני משנה וגם למנהלי ביצוע. ,IPDשהחלה כיוזמה של ארגון שנותן שירותי תמונת הדמייה של "מרכז סקסום" באבו גוש ,פרויקט איי.פי.די ראשון בריאות בקליפורניה ,התפשטה במהירות בישראל בארה"ב ומשם גם לאירופה .לאחרונה נחתה גם בישראל והיא מיושמת לראשונה בישראל בהקמה של המרכז לחילופי תרבות באבו גוש. - IPDשיטת ההקמה המשולבת ,נולדה כתוצאה מחוסר שביעות הרצון הגובר של כל המשתתפים בתהליך ההקמה בתעשיית הבנייה האמריקאית .חריגות בתקציב המתוכנן ואי העמידה בלוחות הזמנים בפרויקטי בנייה ותשתיות ,הולידו ויכוחים ,סכסוכים ועימותים קשים בין השותפים לפרויקט. 30 הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,63מאי 2015 העימותים והסכסוכים יצרו תגובות שרשרת של ניסיון לגידור הסיכונים באמצעיים משפטיים .התוצר היה סדרה של חוזים דרקוניים שנולדו בעולם המשפט ואינם קשורים לעולם ההנדסה והבנייה .סכסוכים רבים התגלגלו לפתחם של בתי המשפט שהתבקשו להכריע מי האשמים בחריגות ועל מי לשאת בהוצאות הכרוכות בהם .המצב הגיע עד לידי כך ,שבשנות ה '80-של המאה שעברה ,בגלל ריבוי התביעות המשפטיות בין יזמי פרויקטים למבצעיהם ,העלו חברות הביטוח את עלות ביטוח האחריות המקצועית והקבלנית בענף הבנייה בשיעורים ניכרים. - Sutter Healthפרויקט ה IPD-הראשון את רווחיו. בשיטה שהנהיגה Sutterשיתפו את הקבלן מלכתחילה בתהליך התכנון והוא חוייב ללוח הזמנים ולתקציב שעליו הוסכם .אם הוא מצליח לקצר את לוח הזמנים ולחסוך בתקציב המוסכם הוא נהנה בחלק יחסי מהרווח .אם הוא אינו עומד בלוח הזמנים ובתקציב שהסכים עליו ,ההפסד מתחלק בין שלושת הגורמים .זוהי מעין חלוקה הוגנת של סיכויים וסיכונים. חלוקת הסיכונים אומרת ,שכל עוד היזם לא הכניס שינויים בפרויקט כולם שותפים לסיכון עליו הסכימו ,שבצידו יש גם סיכוי לרווח. עצם תהליך השיתוף מקצר את לוח הזמנים ,הוא חוסך את זמן המכרז של הקבלן הראשי .הוא חוסך גם חלק מזמן התכנון, כי כל הצוות מתכנן יחד מהיום הראשון והוא חוסך בעלויות שנובעות מכפילות ומשאבים מבוזבזים. בניית המבנה הרפואי בפיירפילד על-פי השיטה החדשה החלה ב 2005-והסתיימה ב 2007-תוך 15חודשים (להם קדמו 10חודשי תכנון .הפרויקט תוכנן ובוצע תוך שימוש במודל תלת-מימדי של המבנה בטכנולוגיית BIM (Building )Information Modelingבשיטה שכונתה אז ILPD (Integrated .)Lean Project Delivery היזם ,חברת התכנון ,הקבלן וקבלני המשנה שיתפו פעולה וסיפקו מידע בשקיפות מירבית .במהלך ביצוע הפרויקט התגלו כ 400-חילוקי דיעות בין השותפים לביצוע ,שכולם נפתרו בדו-שיח פנימי בין השותפים ללא הזדקקות לבתי משפט. וכך למעשה ,סללה Sutterאת הדרך להתפתחות שיטת ביצוע הפרויקטים המשולב -ה.IPD- שיטת ה IPD-נולדה מתוך הרצון למנוע ,או להפחית עימותים כאלה .בבסיס הרעיון עומד מהפך באופן שבו מיוצגים האינטרסים של היזם ,הקבלן והמתכננים .במקום יצירת עולם תוכן שמטרתו לגדר את הסיכונים ככל הניתן ,תוך ניסיון להעביר את הסיכונים לצדדים האחרים ,נוצר עולם אחר שבו כל הצדדים משתתפים יחד בסיכונים אבל נהנים יחד מהפירות של העשייה המשותפת. הפרויקט הראשון שסוצע על-פי רעיון IPDהיה מרכז רפואי הכולל משרדים ומעבדות רפואיות בשטח בנוי של 7,000מ"ר. הפרויקט נבנה בפיירפילד -עיר בת כ 100-אלף תושבים השוכנת בין סן פרנציסקו לסקרמנטו בצפון קליפורניה .היזם הייתה אחת מקרנות הרפואה ציבורית הגדולות בקליפורניה בשם .Sutter Healthבאביב 2003חיפש מנהל הבינוי של הקרן דרך לבצע את תוכנית ההתרחבות של הקרן בתקציב של 6.5 מיליארד דולר באופן שיפחית עלויות וישפר את האיכות .הוא היה נחוש למצוא שיטת הקמה חלופית לאלו שהיו מקובלות - IPDלקחי היישום בארה''ב בארה"ב עד לאותו המועד. מאז הפרויקט הראשון שבוצע לפני 10שנים (כהרף עין כפיילוט לרעיון החדשני נבחר המרכז הרפואי בפיירפילד, במונחי הזמן של ענף הבנייה השמרני) ,השיטה התפשטה פרויקט צנוע בהיקפו ובתכולותיו .היזם בשיתוף חברת התכנון בתעשיית הבנייה של ארה"ב כמו אש בשדה קוצים .בשנים האחרונות כבר בוצעו ברחבי ארה"ב מאות פרויקטים בשיטה וההנדסה ,HGAשנבחרה לתכנן את המבנה; הקבלן הראשי, זו .השיטה הפכה למתודה מפורטת בכללים מנוסחים ,כולל חברת Boltשהסכימה לבנות על-פי עקרונות השיתוף, בליווי וייעוץ של יועצים מתחום הבנייה הרזה ,Lean Construction Instituteגיבשו יחד את העקרונות וההסכם לניהול המשותף של ההקמה. זה היה הסכם ראשון מסוגו שנחתם בענף הבנייה בארה"ב .הוא קבע ששלושת הגורמים נושאים באחריות משותפת ללוח הזמנים, לתקציב ולאיכות של הפרויקט ,וכל רווח או הפסד מעבר להסכם המקורי יתחלק בין שלושתם. עד אז היה מקובל בשיטת הבנייה האמריקאית שאת התכן המפורט של הפרויקט מבצע הקבלן .הדרך המקובלת הובילה לסיטואציות אבסורדיות .שכן ,היזם היה רק מעין יועץ, הקבלן הוא שהעסיק את המתכננים והיזם העסיק יועצים שתפקידם לאשר את התכנון. בשיטה זו היזם לא יודע מה הוא יקבל כמוצר בסוף תהליך ההקמה .שכן ,סביר להניח שהקבלן פרויקט "מרכז סקסום" בבנייה ,כפי שצולם מדרום מערב .המבנים מימינו הם יבחר את האופציה הזולה ביותר כדי להגדיל מבני כפר הנוער קריית יערים הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,63מאי 2015 31 והקבלן שעובדים במשותף משלב התכנון. ■ התהליך -תהליכי הקמה מקבילים ומשולבים ומביאים לידי ביטוי את הידע והניסיון של הצוות בתכנון ובביצוע. ■ הסיכונים -סיכוני התכנון וההקמה מנוהלים במשותף ומחולקים באופן הוגן. ■ הרווחים -החיסכון מתחלק באופן הוגן בין כל השותפים על בסיס החיסכון בפועל. ■ ההסכם -הסכם אחד לכל השותפים מבוסס על אימון ושקיפות אתר הבנייה של "מרכז סקסום" כשעל הגבעה ברקע מימין נראה פסל המדונה והילד בתהליך. הניצב מעל כנסיית "גבירתנו של ארון הברית" שעל פסגת תל קריית יערים ,שהפכה ■ טכנולוגיה/שיתוף מידע -מבוצעים לאייקון של הכפר המוסלמי על פלטפורמה תכנונית משותפת אחת ,שעושה שימוש במודל 5מימדי של הפרויקט באמצעות חוזים משפטיים חדשים הייחודיים לה ,שעליהם חותמים כל מערכות מבוססות טכנולוגיית .BIM השותפים לביצוע הפרויקט. שיטת ההקמה נלמדה ואומצה על-ידי יזמים ,מתכננים וקבלנים - IPDהניהול המשותף אחרים .על-פי מחקר של לשכת האדריכלים האמריקאית AIA לפרויקט המוקם בשיטת IPDיש הנהלה משותפת הנקראת נבנו בארה"ב עד שנת 2011מעל 130פרויקטים בשיטת .IPD )CPD - (Colaborativ Project Delivery Team הפרויקטים הוקמו על-ידי יזמים פרטיים וציבוריים .הוקמו הפועלת לפי הכללים הבאים: מגוון של מבנים לרבות בתי חולים ,מוסדות השכלה גבוהה, ◆ הפרויקט מנוהל במשותף על-ידי הנהלה משותפת בתי ספר ,מבני מגורים ,משרדי משרדים ובנייני ממשל. שמורכבת מנציגי היזם ,האדריכל והקבלן הראשי. לשכת האדריכלים האמריקאית מתארת את השיטה במלים ◆ חברי ה CPD-הם בעלי המשרדים/חברות. הבאות" :זוהי שיטת הקמה שמשלבת אנשים ,מערכות ,מבנים ◆ חברי ה CPD -נבחרים על בסיס אמון אישי ויכולת עסקיים והתמחויות מקצועיות לתהליך שרותם לשיתוף מקצועית של החברות. פעולה את הכשרונות ,הכישורים והתבונה של כל המשתתפים ◆ ההחלטות הנוגעות לתכנון ולביצוע הפרויקט מתקבלות על מנת להפחית את הבזבוז ולמקסם את היעילות בכל שלבי בצוות בקונצנזוס. התכנון ,הייצור והבנייה". ◆ צירוף כל משתתף נוסף לפרויקט (מתכננים ,קבלני משנה, במחקר מקיף שביצע בית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת מפקחים ,מהנדסי ביצוע ומנהלי עבודה) נעשה בהליך של מינסוטה ב 2012-כבר נחקרו 127פרויקטים שבוצעו בשיטת בחירה בהסכמה. ה .IPD-המחקר העלה ,שכל השותפים לתהליך ההקמה של ◆ הצוות פועל על בסיס אימון הדדי ,שיתוף ,שקיפות ושיתוף פרויקטים אלה חושבים שהתהליך הוא חיובי בהיבט של אינטרסים. איכות התכנון ויעילות ביצוע הפרויקט .הקבלנים ומנהלי הבנייה חושבים שהתהליך שיפר באופן משמעותי את יעילות ביצוע הפרויקט ואת איכות התכנון .רק האדריכלים דרגו את תרומת השיטה ליעילות ביצוע הפרויקט במקום נמוך יותר משאר המשתתפים במחקר. שישה סדרי המשנה של הIPD- שיטת IPDלניהול משותף של ההקמה מבוססת על עקרונות השיתוף, השקיפות והסיכון המשותף .ואלה הם ששת "סדרי המשנה" של השיטה: ■ הצוות -צוות משולב שמתארגן בתחילת הפרויקט ומורכב מבעלי העניין העיקריים בפרויקט היזם ,האדריכל המודל העסקי כלכלי של שיטת IPD 32 הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,63מאי 2015 - IPDעקרונות תהליך התכנון - IPDהמודל העסקי כלכלי של השיתוף - IPDעלות המטרה ❒ ההחלטות התכנוניות הנוגעות לתכנון מתקבלות על-ידי העקרון של השיתוף הוא שיתוף בסיכונים כמו גם ברווחים צוות הניהול. הנותרים .לפרויקט נקבעת עלות מטרה (תקציב יעד לביצוע) ❒ התכנון מונחה עלות מטרה ומתנהל בכפוף לתקציב ולא במנותק ממנו. שמוסכמת מראש על כל השותפים (.)Target Cost תקציב היעד נקבע לאחר קיום תנאי הפתיחה של הפרויקט: ❒ התכנון ותוצריו מועברים בין כל חברי הצוות משלב התכנון ● היזם הגדיר/סיכם/גיבש פרוגרמה לפרויקט. הסופי. ❒ הקבלן שותף לתהליך התכנון ,להחלטות התכנוניות ● לפרויקט יש תכנון סופי שהכין האדריכל ,שעל בסיסו ניתן לסכם עלות מטרה. ולבחירת החלופות. ● לפרויקט יש תכולה מוגדרת וסטנדרט מוסכם של ❒ הקבלן מטפל בבדיקת ה"בניות" ( )Constructabilityשל תגמירים הפרויקט. ● השותפים מסכמים את עלות המטרה ואת הרווח המוסכם ❒ התכנון מבוצע על מודל אחד של הבניין ,ב BIM-שעליו של הקבלן כבר בתחילת התהליך. עובד צוות התכנון. בתהליך הזה יש מצב של .WIN-WIN ❒ צוותי התכנון של המזמין והקבלן עובדים במשותף בחדר היזם שהחשש שלו היא חריגה בתקציב ,באיכות ובלוח אחד. הזמנים ,יודע שלכל השותפים יש אינטרס לשמור על התקציב מחריגות. - IPDתהליך הביצוע על-ידי צוות PET ()Project Executing Team הקבלן יודע שהרווח הקבלני שלו מובטח והוא יכול להתנהל שנבחר ) PET ( הביצוע צוות על-ידי ❖ הביצוע מנוהל באופן שכל חיסכון בתקציב ייתן לו רווח נוסף .הקבלן הופך במשותף על-ידי ה .CPD-בצוות שותפים מהנדס הביצוע, לשומר ראשי של תקציב הביצוע. המפקח והאדריכל המלווה. לאחר סיכום של עלות המטרה הפרויקט יוצא לשלב התכנון ❖ בחירת קבלני המשנה נעשית במשותף על-ידי הCPD- המפורט. וה.PET- - IPDתקציב הביצוע ❖ הבסיס לבחירת קבלני המשנה/ספקים אינו "ההצעה בשלב בו הגיע הפרויקט בהיבט התכנוני לבשלות תכנונית מוכן הזולה" אלא יכולתו של קבלן המשנה/ספק לבצע את העבודה התקציב המפורט לביצוע ,ה .Construction Budget-הקבלן, במסגרת התקציב ,הזמן והאיכות הנדרשים. בשיתוף ועדת ההיגוי ,ה CPD-מכין את תקציב הביצוע .ראוי ❖ ההחלטה על תוספת משאבים ,לרבות תוספת עלויות, לציין שאין הכרח לסיים את התכנון המפורט בכדי להכין במהלך הפרויקט היא החלטה משותפת ,המוצעת על-ידי תקציב ביצוע .זאת מאחר ואין בפרויקט "חריגים". ה PET-ומאושרת על-ידי ה CPD-בקונצנזוס. תקציב הביצוע צריך לעבור את אישור היזם ולעבור את היא השקיפות ❖ שקיפות מלאה מצד הקבלן בנוגע לעלויות. אישורו .בתהליך הזה מוודאים כי התכולות והפרוגרמה המפתח להצלחת הפרויקט. מיושמות בתכנון וכן שרמת התגמירים היא בהתאם למוסכם. ❖ נשמרת האחריות של האדריכל/מתכננים לתכנון. תקציב הביצוע נבחן למול עלות המטרה. ❖ נשמרת האחריות המלאה של הקבלן לביצוע. אם תקציב הביצוע קטן/שווה מעלות המטרה הפרויקט נמשך על-פי הסכם ה— IPDוהביצוע מתחיל. אם תקציב הביצוע גדול מעלות המטרה עומדות מספר חלופות לבחירת המזמין: א .הפרויקט חוזר לרה-תכנון על מנת להוזיל את העלויות. ב .היזם משנה את הפרוגרמה התכנונית על מנת לעמוד תקציב. ג .היזם מאשר עלות מטרה מוגדלת והפרויקט נמשך. ד .היזם מפזר את הצוות והתהליך נפסק. - IPDתשלומים לקבלן וחשבון סופי בכל תקופת הביצוע הקבלן מקבל החזר עבור עלויותיו בפועל .התשלומים הם Back to Back להוצאותיו באתר .הנהלת החשבונות של הקבלן בפרויקט שקופה ליזם ולנציגיו .כל עוד נשמרת מסגרת הזמן והתקציב ,הקבלן מקבל בכל חודש חלק מהרווח המוסכם .זאת בנוסף להחזר העלויות האמור לעיל .הפרויקט מתנהל בבקרה תקציבית משותפת מבנה הבטון של המרכז הקתולי לחילופי תרבות העולך ונבנה מצפון לאבו ונבחנת כל הזמן הצריכה של מרכיב הבצ"מ .בתום גוש ,כפי שצולם בחודש פברואר השנה הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,63מאי 2015 33 הפרויקט מתבצע תהליך של חלוקת רווחים או חלוקת הפסדים על פי המתכונת הבאה: אם העלות הסופית בפועל קטנה מעלות המטרה מתחלקים ברווח על-פי מפתח מוסכם אם העלות הסופית בפועל גדולה מעלות המטרה ,היזם והקבלן מתחלקים בעלות הנוספת על-פי מפתח מוסכם. פועל יוצא מהמודל העסקי הזה חלוקת רווחים או הפסדים בשיטת הIPD- הוא ,שיש לקבלן אינטרס לשמור על העלות ,כי העלות תקטן מעלות בשנת ,2011בוצעה רפורמה באחד ההסכמים והוכן הסכם המטרה ובכך טמון לו רווח נוסף .הקבלן ,בניגוד למהלך רגיל משולש ליזם ,הקבלן והאדריכל לניהול משותף של ההקמה הקבלן הוא חלק ממערך השמירה על העלות. על מנת להתאימו לשיטת ה .IPD-הארגון עורך התאמות של - IPDמערך ההסכמים הסכם לניהול משותף בשיטת .IPDבמערך ההסכמים הבאים במשך תקופה ממושכת הסתבכה תעשיית הבנייה בארה"ב תהיה הגדרה של מנהל בנייה ( ,)Construction Managerוכן בקונפליקטים שהחלו כאשר היזם הכין חוזים חד-צדדיים שיתוף של קבלני המשנה. לקבלן הראשי במטרה להקטין סיכונים .הקבלן הראשי - IPD - DBBהשוני בין שיטות ההקמה גלגל חלק מהאחריות על קבלני המשנה באמצעות חוזים השיטה הקונבנציונלית (Design-Bid-Build) DBBעל פיה חד-צדדיים שהוא עצמו הכין .התהליך נמשך הלאה במורד היזם מתכנן את הפרויקט ( )Designמוציא את הפרויקט "שרשרת המזון של הבנייה" .כתוצאה מכך נוצרה מידה מועטה למכרז ( )Bidובוחר קבלן לבצע את הפרויקט ( )Buildשונה של הסכמה במשך השנים בין היזמים ,הקבלנים המבצעים במהותה משיטת ה .IPD-ההבדלים העיקריים בין שיטות וקבלני המשנה לגבי מסמכי החוזים ביניהם. ההקמה מתבטאים במרכיבים הבאים: בשנת 2007התחוללה בארה"ב מהפכה בתחום זה .בשנה זו צוות הניהול התפרסמו בארה"ב לראשונה הסכמים שנוסחו בידי צוותים בשיטת DBBצוות הניהול מפורק/משובר ,נוצר לפי משותפים שכללו קבלנים ,יזמים ומתכננים) .מערך הסכמים פרויקט מאוחר ככל שהפרויקט יכול לספוג ,היררכי ומנוהל מובנה קיים כספרייה של הארגון הוולונטרי Consensus במבוזרמשרד התכנון מנהל את מתכנני המשנה והיועצים, .DOCSמסמכי ההסכמה האלה בין השותפים לפרויקט כוללים הקבלן מנהל את קבלני המשנה וקבלני משנה מנהלים מתכננים כיום ספרייה שלמה של 90חוזי בנייה סטנדרטיים המכסים מטעמם. את כל שיטות ביצוע הפרויקטים בענף הבנייה. בשיטת IPDצוות אינטגרטיבי המורכב מבעלי העניין ,מוקם בשלב מוקדם של הפרויקט ,עובד בשיתוף פעולה הדוק וקבוע ,מבוסס על אימון. מידע תכנוני בשיטת DBBהתכנון הוא מבוזר. כל מתכנן עובד במערכת שלו במנותק ממתכננים אחרים .אין מודל תכנוני אחד שמשרת את כל שלב התכנון. בשיטת IPDיש מודל תכנוני אחד של הפרויקט משותף בשלב התכנון לכל המתכננים .בשלב התכנון המודל הוא 4מימדי (מרחב + כמויות) .המודל מפותח בשלב הביצוע על-ידי קבלן ומשרת את התכנון והביצוע כאחד. התהליך בשיטת DBBהוא התכנון והביצוע הם טוריים ,המידע נוצר רק האגף האדמיניסטרטיבי של "מרכז סקסום" הנבנה בימים אלה בהרי ירושלים 34 הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,63מאי 2015 כשזקוקים לו ולו כשאפשר ,אין קשר בין התכנון לביצוע. בשיטת IPDהתכנון מבוצע במקביל ,תוך שילוב הידע הביצועי בתהליך התכנון ושיתוף בידע ומידע בין השותפים לפרויקט תוך שקיפות מלאה. חלוקת סיכונים בשיטת DBBיש ניסיון של כל צד להעביר את הסיכונים לצדדים אחרים .הסיכונים מנוהלים בנפרד תוך הסתרת מידע מובנה בתהליך. בשיטת IPDהסיכונים מנוהלים ומוכלים במשותף כשהם מחולקים בהגינות בין השותפים לפרויקט. מדדי הצלחה כספיים בשיטת DBBכל צד דואג לרווחיותו ,בדרך כלל על חשבון הצדדים האחרים .בשיטת IPDהרווח שנוצר מחסכון בעלויות הוא משותף והוא צמוד לעמידה בעלות המטרה .התכנון מבוסס עקרון ,Design to Budgetכשהוא מבוסס על חיסכון. לכל הצדדים אינטרס משותף לחסוך בעלויות. מערך ההסכמים בשיטת DBBיש הסכם בין היזם למתכננים והסכם נפרד בין היזם לקבלן/קבלנים כשמערך ההסכמים אינו מאוזן. בשיטת IPDיש הסכם משותף בין היזם ,האדריכל והקבלן ומבוסס על שקיפות ואמון. Saxumאבו גוש פרויקט ה IPD-הראשון בארץ מרכז Saxumלחילופי תרבות באבו גוש הוא הפרויקט הראשון המוקם בישראל בשיטת ה.IPD- Saxumהיא קרן ללא מטרות רווח של הארגון הקתולי "Opus "Deiשהוקם בספרד .כיום יש לארגון סניפים במדינות רבות, בהן הוא מקים מרכזי תרבות .אל מרכזי התרבות האלה מגיעים חברי הארגון מכל העולם ,לקורסים ,השתלמויות ,התבוננות דתית פנימית ,סיורים באתרים הקדושים לנצרות ועוד. הקרן ,באמצעות נציגתם בארץ ,חברת ( ACIחברה לתועלת הציבור) ,רכשה חלקת קרקע שהייתה בבעלות הכנסיה הקתולית מצפון לאבו גוש בהרי ירושלים בצמוד לכפר הנוער קריית יערים ,שם תוכנן להקים את המרכז לחילופי התרבות בארץ הקודש. המבנה נועד להיות בית לאנשי הצוות הקבוע המפעיל את הבניין .יש בו מקום ל 67-מתאכסנים קבועים או מזדמנים. מלבד חדרי המגורים יש בבניין חדרי תפילה ,תאי וידוי ,חדרי לימוד ,חדרי התכנסות ,ספרייה ,חדר אוכל ,חדר מחשבים, מרכז מבקרים אור-קולי ,וכן שטחים פנימיים וחיצוניים לפעילות גופנית ,כמו חדרי כושר ,בריכות שחייה ,מגרש משולב למשחקים .שטחו הבנוי של המבנה הוא 7,500מ"ר ועלות הקמתו היא כ 100-מיליון ש"ח. פרופ' פדרו חודז ,נציג Saxumשהגיע מספרד כדי להקים את הפרויקט בארץ ,החליט שהפרויקט יוקם בשיטת .IPDהקשר איתי ועם חברת C2נוצר כאשר הקרן חיפשה מנהל פרויקט להקמה בשיטה המיוחדת .חודז יצר קשר עם פרופ' רפאל זקס מהיחידה להנדסת מבנים וניהול הבנייה בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ומומחה בעל שם עולמי לבנייה רזה ובמידול מידע למבנים ( )BIMאשר הפנה אותו אלי. משרד האדריכלים שמתכנן את הפרויקט הוא משרד ירושלמי ותיק "גולדשמידט-ארדיטי -בן נעים"' בהובלת האדריכל נתן גולדשמיט .תחילתו של המיזם בחוסר אמונה שלי שתהליך כזה יוכל להתקיים בתרבות הבנייה הקיימת בארץ .הקושי היה לאתר קבלן שיסכים למודל הניהול המשותף .ד"ר דוד כהן ,הבעלים של חברה קבלנית ותיקה "דוד ומאיר כהן יזום ובנייה" הסכים לשיטה החדשנית הזו ,בתנאי שימונה לפרויקט מנהל פרויקט מטעם היזם ,שיהיה אחראי על ניהול התכנון והפיקוח .זו היה השלב הראשון בגיור השיטה .חברת C2בע"מ קיבלה על עצמה לשמש נציג היזם בארץ וכמנהלת הפרויקט מטעם היזם. מאחר והשיטה מיושמת לראשונה בארץ ,נוצר הצורך לערוך לראשונה הסכם להקמה משותפת .לצורך זה נבחר ההסכם המעודכן ביותר של הארגון .ConsensusDOCSעל מנת להתאים את ההסכם לתרבות הבנייה בארץ ולחוקיה .נכתב נספח להסכם בעברית שמסדיר את ההתאמות הנדרשות לחוקים ולתקנות הרלוונטיות לבנייה בארץ. בינואר 2012החל התכנון של הפרויקט בהובלת ה.CPD- במאי ,2013עם קבלת היתר לדיפון וחפירה ,החלו עבודות הדיפון והחפירה .בפברואר 2014החלו עבודות הבנייה כשהצפי הוא לסיום הבנייה בחודש יוני .2016 בתום שלב התכנון ולקראת שלב הקמת המבנה נוצר משבר בתהליך השיתוף בין הקבלן לבין מנהל הפרויקט .משבר אשר כמעט והביא לפירוק "החבילה" .המשבר נפתר על בסיס הרצון של כל הצדדים לקיים תהליך ייחודי זה ולהביא את הפרויקט לסיומו על-פי עקרונות של שיתוף ושקיפות. בפרויקט מיושמים כמעט במלואם כל העקרונות המהותיים של ה .IPD -צוות האתר נבחר בהסכמה בין השותפים. ארבעת השותפים לפרויקט הנבנה באבו גוש בשיטת ,IPDבעת סיור באורחני "קרן סקסום" בצפון ספרד .מימין לשמאל :המהנדס ד''ר אורי שקד ,האדריכל נתן גולדשמידט, הקבלן ד''ר דוד כהן ונציג הקרן בישראל פרופ' פדרו חודז הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,63מאי 2015 35 המכרזים של קבלני המשנה יוצאים דרך הקבלן הראשי אך המו"מ הוא משותף והבחירה נעשית תוך כדי קונסנזוס. מתקיימות ישיבות שבועיות בדרג CPDובשלב הביצוע מתקיימות בנוסף להן ישיבות ביצוע משותפות בדרג .PETגם ההחלטות בדרג הביצוע מתקבלות בשיתוף .לרבות החלטות שיש להן משמעות של עלויות. בתחילה התכנון היה מבוזר .בשל הרצון של היזם לבנייה של מודל BIMלפרויקט ,הופעלה חברה חיצונית שנותנת שירותי מידול לפרויקט .המודל כיום מכיל ארבעה מימדים ומשמש לתיאום תכנון ,איתור התנגשויות ,חישובי כמויות, תכנון ביצוע וכד' .התכנון הוא עדיין מבוזר וכל מתכנן עובד במערכת שלו ולכן תהליך המידול כולל שרטוט מחדש של כל תוכנית במודל תלת-מימדי ,דבר המסרבל את התהליך. ככל שמשרדי התכנון יעברו לעבוד במודל ,BIMהתהליך יהיה פשוט ומהיר .בשל הביזור של התכנון התוכניות עדיין מופקות על בסיס שרטוט בדו-מימד של כל מתכנן. יושם חלקית בפרויקט ,יש ל BIM-יתרונות עצומים בתכנון, במעבר חלק משלב התכנון לשלב הביצוע ובליווי הביצוע עצמו. IPDאינה רק שיטת הקמה היא תרבות ניהול תכנון וביצוע. זו תרבות של אמון ,שיתוף ,הקשבה לזולת והבנת נוסחת ה.WIN-WIN- יישום השיטה אפשרי כאשר ניתן להסכים על עלות מטרה בשלבים המוקדמים .מתאימים ליישום בשיטה זו הם בעיקר פרויקטים שתכולתם מוגדרת והקבלן יכול לאמוד את העלות על סמך התכנון הסופי .לדוגמה -מגדלי מגורים ומבני משרדים ברמת גימור מוגדרת. מאחר ובחירת הקבלן נעשית על בסיס כישורים ואמון יש קושי ביישום של השיטה בהקמת פרויקטים שחל עליהם חוק חובת המכרזים .כל שיטת התשלום לקבלן שמחייבת שקיפות מלאה עלולה להיות בעייתית ליישום. מסקנות ראשונות מיישום שיטת הIPD- שיתוף הפעולה בין השותפים לפרויקט מוכיח כבר עתה את עצמו כמניב פירות .למרות כל הקשיים האמיתיים המתעוררים בפרויקט ,השותפים פועלים כצוות ומקבלים החלטות במשותף ובהסכמה .במהלך התהליך נלמדו גבולות השיתוף והמגבלות שיש לכל שותף בהתנהלות המשותפת .המזמין הספרדי שבע רצון מהפעלת השיטה בגרסתה הישראלית ותומך בה ובצוות .בתהליך נוצרו הדפוסים להבטחת השקיפות של עלויות הקבלן ותהליך התחשבנות מתנהל לשביעות הרצון של כל השותפים. על אף הפקפוק ,חוסר האמון והאופי השמרני של הענף ,שיטת IPDמתגלה כשיטת הקמה מצויינת לאלו היודעים ליישם אותה נכון .זוהי שיטה שיש בה רק יתרונות בתנאי שיש בחירה נאותה של המשתתפים בפרויקט .שכן להסכם ה IPD-דרושים שותפים היכולים להיות שותפים לחדשנות שבשיטה. השיטה נותנת יתרון עצום לקבלן שיש לו יכולת הנדסית ראויה ושיכול לתרום מנסיונו בתכנון ובביצוע כבר בשלב התכנון. אף כי תכנון בטכנולוגיית ,BIMשהוא מעקרונות השיטה, ד"ר אורי שקד מוסמך הטכניון בהצטיינות במגמה להנדסת מבנים בפקולטה להנדסה אזרחית ( ,)1987מגיסטר למדעים במדעי הבנייה בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ( )1989וד"ר למדעים בתחום כלכלה וניהול הבנייה מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ( .)1993ד"ר להנדסה אזרחית בטכניון .ד"ר שקד הוא מייסד ובעלים של חברת "סי בריבוע בע"מ" העוסקת בניהול ופיקוח על פרויקטים בתחום הבנייה והתשתיות .החברה עוסקת בייעוץ ,ניהול ובקרת לוחות זמנים ונחשבת מובילה בתחומה בנושא ניהול ובקרת לוחות זמנים .ד"ר שקד ,יחד עם ד"ר גאד גארוש ,יסדו את חברת P2Cהעוסקת במתן שירותי BIM לחברות בנייה וקבלנים .בנוסף החברה מעניקה שירותים של ניהול ,ביצוע ובקרת איכות בפרויקטי בנייה .ד"ר שקד הוא חבר ועד איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות ויו"ר תא הניהול באיגוד. 36 הנדסת בנייה ותשתיות ,גליון ,63מאי 2015
© Copyright 2024