משפט וצבא כתב העת של הפרקליטות הצבאית דבר מפקדת בית הספר למשפט צבאי ...........................................................א דבר העורכים ..........................................................................................ג הצבא בצבת המשפט? ....................................................................................................ז הפרקליט הצבאי הראשי ,האלוף דן עפרוני מאמרים ביקורת בית המשפט על החלטות מינהליות בדרך של דיון מקורי 1 ........................ יצחק זמיר הקצאת קרקע על ידי המדינה ,השיקול הביטחוני והדרת ערביי ישראל – הפליה אסורה בדיור או התחשבות מותרת? 33 ................................................................. גרשון גונטובניק הצנזורה בישראל :התאמת מודל הצנזורה לנורמה הנוהגת בישראל 69 ............................ סימה וואקנין-גיל גבולות חופש העיתונאי בעת לחימה בראי הסיקור של מערכת "צוק איתן" 157 ............. משה נגבי הכשירות הרפואית לשירות צבאי בראי ביקורת מוגבלות 183 ......................................... תמר תבורי כבוד המת במשפט הבין -לאומי243 .................................................................................. ניר שני סקירת ספרות עמיחי כהן וסטיוארט כהן יורים ושופטים – ביטחון ומשפט בישראל )283 ......... (2014 לירון א .ליבמן הרהורים על משפט ו... "צבא העם" נגד גיוס החובה 309 ....................................................................................... יגיל לוי טבת תשע"ה גיליון )21א( ינואר 2015 דבר העורכים משפט וצבא )21א( | התשע"ה דבר העורכים דב ר העו רכ י ם דב ר ה עורכ י ם בגאווה לא מוסתרת אנו מבקשים להביא לעיונכם את גיליון מס' )21א( של כתב העת "משפט וצבא" ,כתב העת שמוציאה לאור הפרקליטות הצבאית .גיליון זה הוא למעשה יריית הפתיחה לחידוש פעילות כתב העת לאחר כמה שנים שבהן לא יצא לאור. עם תחילת העבודה על גיליון זה התלבטנו רבות באשר לאופי התוצר הסופי שאנו מבקשים להפיק .האם יישא הגיליון אופי של ביטאון הפרקליטות הצבאית או שמא נבקש להעמידו בגאון לצד כתבי עת אקדמיים שמפיקים המוסדות האקדמיים להשכלה גבוהה בארץ ובעולם? אנו ,צוות העורכים וקברניטי הפרקליטות הצבאית ,סברנו כי אך ראוי שגוף בעל משקל סגולי נכבד כמו הפרקליטות הצבאית ,יאחז באמתחתו כתב עת מקצועי בעל משקל ,אשר יהיה אכסניה לשיח אקדמי בתחומים העומדים על סדר יומה של הפרקליטות הצבאית בשגרה ובחירום. זה המקום לציין כי משך כל שנות קיומה עמדה הפרקליטות הצבאית בלב העשייה הציבורית ,הן בשל מעמדו המרכזי של צבא ההגנה לישראל בחברה הישראלית והן בשל איכותה של עשייה זו במישור המשפטי בעתות שגרה ובתקופות חירום .מתוך הבנה כי מעמדה החשוב טומן בחובו אחריות לא מבוטלת ,מקיימת הפרקליטות הצבאית שיח תמידי עם גורמים משפטיים ולבר משפטיים :צבאיים ואזרחיים ,מדינתיים ובינלאומיים כאחד .השיח נושא פעמים רבות אופי מפרה ובמקרים אחרים משמש כר לביקורת. כאמור ,אנו רואים כתב עת זה כאכסניה לשיח אקדמי ענייני בין חוקרים אקדמיים ,מקבלי החלטות בשירות הציבורי ושחקנים בשיח הציבורי בסוגיות משפטיות שיש להן זיקה לפעילות הצבאית .אכסניה זו ,ראוי שתכלול מחקרים פנים מערכתיים וחוץ מערכתיים ,ובגדר כך הושם הדגש אף על פרסום מחקרים פרי עטם של משפטני הפרקליטות הצבאית העוסקים במלאכת המשפט הצבאי בשגרת יומם. חידוש פעילותו של כתב העת הוביל אותנו להרהורים נוספים על הנושאים שבהם יעסוק כתב העת .לאחר סקירת מכלול העניינים שבהם עוסקת הפרקליטות הצבאית כיום ,הגענו לכלל החלטה כי כתב עת זה במתכונתו הנוכחית יעסוק בנושאים הנוגעים ל"משפט וצבא" במובן הרחב .עוד סברנו כי בשל העמימות הקיימת בדבר הגבול בין נושאים משפטיים לנושאים חברתיים בעלי היבטים משפטיים ,נכון יהיה לייסד בכתב ג דבר העורכים משפט וצבא )21א( | התשע"ה העת מדור בשם "הרהורים על משפט ו ."...מדור זה יעסוק בנושאים בעלי זיקה משפטית מנקודת מבטו של תחום לבר משפטי .אנו סבורים ,כי מתן במה לכתיבה חוץ משפטית בסוגיות בעלות נופך משפטי ,יש בה כדי לפתוח בעבור המשפטן צוהר לעולמות תוכן אחרים אשר החשיפה אליהם עשויה לשפר את תפיסת עולמו המקצועית. נאמנים לתפיסת העולם המוצגת לעיל קיבצנו בגיליון המובא בפניכם שורה של מאמרים מגוונים בנושאיהם פרי עטם של אנשי מקצוע מתחום המשפט ומתחומים הנושקים למשפט. את הגיליון פותחת רשימתו של האלוף דן עפרוני ,הפרקליט הצבאי הראשי, "הצבא בצבת המשפט?" .ברשימה זאת ,שמבוססת על הרצאה שנשא בכנס העמותה למשפט ציבורי ,מתייחס הפרקליט הצבאי הראשי לביקורת אשר הושמעה נגד צה"ל בנוגע להיבטים המשפטיים של הפעילות הצבאית במבצע "צוק איתן". המאמר הראשון בחוברת הוא מאמרו של פרופ' יצחק זמיר ,שופט )בדימוס( בית המשפט העליון .המאמר עוסק בשאלה משפטית חשובה מתחום המשפט המנהלי, שאלת הביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות בדרך של דיון מקורי .במאמרו, מתחקה פרופ' זמיר אחר הנושאים בהם חורג בית המשפט מדפוס הביקורת השיפוטית הרגילה למתכונת של דיון מקורי ,ומתווה את קווי המתאר להפעלת הביקורת במתכונת זו . מאמר זה ,מוקדש לכבודה של שופטת )בדימוס( בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה .מערכת כתב העת מבקשת להצטרף למילותיו החמות של פרופ' זמיר ביחס לשופטת )בדימוס( פרוקצ'יה ומברכת על ההזדמנות שניתנה לה להביע את הערכתה הרבה לתרומתה של ד"ר פרוקצ'יה לפיתוח המשפט הישראלי על כלל ענפיו לרבות המשפט בסוגיות בטחון. המאמר השני בחוברת הוא מאמרו של ד"ר גרשון גונטובניק ,מרצה למשפט חוקתי ומנהלי במרכז האקדמי כרמל ושותף במשרד עורכי הדין י' וינרוט ושות' .מאמר זה ,המוכתר בכותרת "הקצאת קרקע על ידי המדינה ,השיקול הביטחוני והדרת ערביי ישראל – הפליה אסורה בדיור או התחשבות מותרת?" ,עוסק בסוגיה חברתית רגישה: משקלם של שיקולי ביטחון בהקצאת קרקעות מצד המדינה .המאמר מבקש לבחון אם ניתן להצדיק הדרה של אזרחים ערבים מחמת זהות תרבותית או לאומית ,ובאותו הקשר עד כמה ניתן להעדיף יוצאי צבא בהקצאת קרקעות מטעם המדינה. ד משפט וצבא )21א( | התשע"ה דבר העורכים המאמר השלישי עוסק בהיבט אחר של יחסי צבא חברה ,הלא הוא הצנזורה הצבאית .מאמר זה ,הנושא את השם "הצנזורה בישראל – התאמת דגם הצנזורה והתשתית החוקית לנורמה הנוהגת בישראל" נכתב על ידי הצנזורית הצבאית הראשית המכהנת ,תא"ל סימה וואקנין-גיל .המאמר מתמודד עם השאלה מהם מקומה ,מעמדה ותפקידה של הצנזורה בישראל בימינו .המחברת סוקרת את ההסדרים המשפטיים שעומדים בבסיס פעילות הצנזורה בישראל ,מציגה את מודל פעילותה של הצנזורה מנקודת מבטה של העומדת בראשה ,ולבסוף מבקשת להציע דגם חלופי המבקש לשפר את תפקידה של הצנזורה הצבאית ולהתאימה לרוח התקופה. המאמר הרביעי הוא פרי עטו של פרופ' משה נגבי ,פרשנה המשפטי של "קול ישראל" ומרצה בסוגיות של ביטחון ,דמוקרטיה ומשפט במחלקה לתקשורת ולעיתונאות באוניברסיטה העברית .במאמרו "גבולות חופש העיתונאי בעת לחימה בראי הסיקור של מערכת 'צוק איתן'" מטיח נגבי ביקורת נוקבת בצמרת מערכות התקשורת בישראל אשר בחרו לסקר את מבצע "צוק איתן" באופן מגמתי ומסולף, לשיטתו ,בשל שיקולי רייטינג ורווח כלכלי או אחר של מעסיקיהם .בכך ,טוען המחבר, הן מעלו בתפקידן ופגעו פגיעה קשה בזכות הציבור לדעת. המאמר החמישי בחוברת הוא מאמרה של סא"ל תמר תבורי ,סגנית ראש מחלקת הייעוץ והחקיקה בפרקליטות הצבאית והיועצת המשפטית לחיל הרפואה .במאמרה "הכשירות הרפואית לשירות צבאי בראי ביקורת מוגבלות" סוקרת המחברת את מבחני הכשירות הרפואית בצבא ואת מידת התאמתם לעידן המעלה על נס את שילובם של אנשים עם מוגבלויות במרחב הציבורי .במאמר נבחנים השינויים והמגמות בתחום זה, ובסופו מוצע דגם לגיבוש מבחני כשירות חדשים לשירות צבאי המותאמים לשילוב אנשים עם מוגבלויות. המאמר השישי עוסק אף הוא בנושא רגיש" :כבוד המת במשפט הבין-לאומי". מאמר זה – אותו כתב רס"ן ניר שני ,כיום סגן פרקליט מרכז וחיל האוויר – מבקש לבחון את ההסדרים הנוגעים לכבוד המת במשפט הבין-לאומי ובדין הישראלי .במאמר סוקר המחבר את התפתחות דיני המלחמה והתפיסה הלוחמתית כמו גם את ההתפתחויות בדיני זכויות אדם בסוגיה זאת ובוחן את אופן ההסדרה הראוי שלה. את מדור סקירת הספרות בחרנו לייחד בגליון זה לביקורת על ספרם של פרופ' עמיחי כהן ,דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ,ופרופ' סטיוארט כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן" ,יורים ושופטים – ביטחון ומשפט ה משפט וצבא )21א( | התשע"ה דבר העורכים בישראל" .את הסקירה כתב אל"ם )מיל'( לירון א' ליבמן ,לשעבר התובע הצבאי הראשי וראש מחלקת הדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית. גיליון זה ננעל במאמרו של פרופ' יגיל לוי'" ,צבא העם' נגד גיוס החובה" ,מאמר לבר משפטי הזוכה לפרסום במדור "הרהורים על משפט ו ."....במאמרו ,טוען פרופ' לוי ,חבר סגל בכיר באוניברסיטה הפתוחה ויושב ראש קבוצת המחקר האירופית לצבא וחברה ,כי השחיקה במעמד הצבא היא הגורם לערעור בסיס הלגיטימיות של דגם גיוס החובה .המחבר מתאר את התמורות שחלות בצבא מדגם גיוס החובה לצבא התנדבותי על בסיס גיוס בררני ,דבר אשר יוביל ,לשיטתו ,לקריסת דגם גיוס החובה בערבו של יום. אנו מקווים כי תמצאו את הגיליון מעניין ומועיל ותפיקו הנאה אינטלקטואלית ותועלת אקדמית מעיון במאמרים המפורסמים בו וכי העיסוק בסוגיות המועלות במאמרים אלה יהיה בסיס לשיח פורה ולמחקרי המשך בסוגיות אלה. נבקש להודות לקברניטי הפרקליטות הצבאית ובית הספר למשפט צבאי ,אשר העניקו לנו את התשתית המנהלית המתאימה לשם הפקת כתב העת ונתנו מרחב פעולה מלא בעיצוב כלל היבטיו של הגיליון המונח בפניכם. אופירה אלקבץ רוטשטיין, רס"ן ו יוסי זויטיא, סרן )מיל'( לימור לוי-ברדה, סרן
© Copyright 2024