1. No category

‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫שנתון‬
‫שנת הלימודים תשע"ה‬
‫)‪(2014-15‬‬
‫* כל הנאמר בשנתון תקף לגבי נשים וגברים כאחד‪.‬‬
‫ע"ר‬
‫תוכן העניינים‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ‪3 ............................................................................................................‬‬
‫תכנית הלימודים להסמכה ‪10 ..................................................................................................................‬‬
‫משל"י ‪ -‬בית מדרש ישראלי ‪31 ..............................................................................................................‬‬
‫תוכנית חד‪-‬שנתית לתלמידי רבנות מבית המדרש לרבנים באמריקה הלטינית (‪33 )Seminario Rabinico‬‬
‫תיאורי הקורסים ‪34 ...............................................................................................................................‬‬
‫תוכנית משל"י ‪45 ...................................................................................................................................‬‬
‫תקנון משמעת אקדמית ‪53 ......................................................................................................................‬‬
‫לוח שנה ‪53 ............................................................................................................................................‬‬
‫תקנון משמעת אקדמית ‪54 ......................................................................................................................‬‬
‫לוח שנה לשנת הלימודים תשע"ה ‪55 .......................................................................................................‬‬
‫חלק א'‪:‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫ההנהלה‬
‫הרב שלמה טוקר‪ -‬דיקן‬
‫הרב דיאנה וילה ‪ -‬רכזת תוכנית משל"י‬
‫רבה לירון לוי – רכזת תוכנית לעבודה מעשית‬
‫רכזת אדמיניסטרטיבית ‪ -‬הגב' ענת שטרית‬
‫סגל המרצים‬
‫ד"ר מיכל אורן‪ ,‬לימודי ארץ ישראל‬
‫ד"ר ארי אקרמן‪ ,‬מחשבת ישראל‬
‫פרופ' משה בנוביץ‪ ,‬תלמוד והלכה‬
‫הרב פרופ' דוד גולינקין‪ ,‬תלמוד והלכה‬
‫פרופ' שמואל גליק‪ ,‬תלמוד והלכה‬
‫הרב דיאנה וילה‪ ,‬תלמוד והלכה‬
‫הרב ישראל ורמן‪ ,‬תלמוד והלכה‬
‫ד"ר יסכה זימרן‪ ,‬מקרא‬
‫גב' הילה זמר‪ ,‬תמיכה רוחנית‬
‫ד"ר נעה יובל‪-‬חכם‪,‬‬
‫ד"ר דוד כהן‪-‬צמח‪ ,‬מקרא‬
‫ד"ר רינה לוין‪-‬מלמד‪ ,‬תולדות עם ישראל‪ ,‬לימודי האשה והיהדות‪ ,‬יהדות ספרד וארצות האסלאם‬
‫רבה לירון לוי ‪ ,‬מסורת וזהות יהודית‪ ,‬רבנות מעשית‬
‫הרב שלמה טוקר‪ ,‬טעמי מקרא‪ ,‬דרשנות‪ ,‬תפילה‬
‫ד"ר פנחס מנדל‪ ,‬מדרש ואגדה‬
‫הרב פרופ' שמא פרידמן‪ ,‬תלמוד‬
‫ד"ר דוד פרנקל‪ ,‬מקרא‬
‫ד"ר רות קרא‪-‬איוונוב קניאל‪ ,‬מקרא‬
‫ד"ר ג'ייסון רוגוף‪ ,‬תלמוד‬
‫הרב פרופ' ג'ואל רוט‪ ,‬תלמוד והלכה‬
‫ד"ר אלישבע שיטרית‪ ,‬יהדות ספרד וארצות האסלאם‬
‫ד"ר תמי שלמון‪-‬מאק‪ ,‬תולדות עם ישראל‬
‫‪3‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫ספריות ושירותים אחרים‬
‫שתי ספריות ובהן מאגר ספרי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר עומדות לרשות התלמידים ‪ .‬בספריית‬
‫שוקן ברח' בלפור ‪ 6‬בירושלים יש אוסף של כ‪ 60,000-‬ספרים בכל התחומים של מדעי היהדות עם דגש על‬
‫חסידות‪ ,‬קבלה‪ ,‬תפילה‪ ,‬שירה ופיוט‪.‬‬
‫בספריית מכון שכטר‪ ,‬הממוקמת בקומה השניה של בניין המנהלה‪ ,‬יש כ‪ 37,000-‬ספרים במדעי היהדות‬
‫והחברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הספריה מחזיקה את חומר הלימוד הדרוש לכל הקורסים הניתנים במכון שכטר‪.‬‬
‫הספריה פתוחה בימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪ 18:00-8:30‬והיא כוללת שירותי השאלה‪.‬‬
‫בספרייה נמצא מאגר המידע ("פרוייקט השו"ת") של אוניברסיטת בר‪-‬אילן וכן מאגר המידע של כתבי‪-‬‬
‫יד של התלמוד הבבלי שפותח על‪-‬ידי המכון לחקר התלמוד על שם שאול ליברמן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬דרך החיבור למלמ"ד (המרכז לשירותי מידע דיגיטליים)‪ ,‬ניתן לחפש באוספים המיוחדים בארץ‪,‬‬
‫כגון הקטלוגים של הספריות האוניברסיטאיות‪ ,‬רשימת הספרים המאוחדת‪ ,‬רשימת כתבי‪-‬העת‬
‫המאוחדת‪ ,‬רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י)‪ ,‬והמפתח לכתבי‪-‬עת עבריים‪.‬‬
‫בבניין הכיתות קיים "בית מדרש"‪ ,‬המיועד ללימוד בחברותא‪ .‬למטרה זו נמצא במקום אוסף של כ‪2000-‬‬
‫ספרי יסוד‪.‬‬
‫תלמידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר רשאים לקבל כרטיס קריאה לספריה הלאומית בגבעת רם‬
‫בתעריף מוזל‪ .‬לפרטים יש לפנות למזכירה האקדמית של מכון שכטר למדעי היהדות‪.‬‬
‫האחריות של הסטודנטים היא להחזיר ספרים מושאלים לספרייה בזמן‪ .‬במקרה של ספר לא מוחזר‪,‬‬
‫הספרייה תתן עד שלוש התראות ולאחר מכן‪ ,‬יש לה זכות לגבות את מחיר הספר בנוסף לקנסות הנלוות‬
‫מאותם הסטודנטים‪.‬‬
‫ניתן לקבל "כרטיס סטודנט" של התאחדות הסטודנטים הארצית בחודש הראשון של שנת הלימודים‪.‬‬
‫הכרטיס מקנה הנחה בתחבורה ציבורית ובמופעי בידור‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ‪ -‬תיאור‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הוקם בשנת תשד"ם (‪ ) 1984‬על ידי התנועה המסורתית‬
‫(קונסרבטיבית) על מנת להכשיר מנהיגות רבנית ישראלית אשר תהיה מופת לענווה ומסירות נפש‪,‬‬
‫לשיוויון וצדק חברתי ולמתן משמעות רוחנית‪-‬קהילתית השואבת מעולם ההלכה והמחשבה של חז"ל‬
‫בבחינת‪:‬‬
‫רבי ישמעאל אומר [‪ ]...‬הלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות‬
‫(משנה אבות ד'‪:‬ה')‬
‫מוסמכי ומוסמכות בית המדרש לרבנים פועלים לקידום ערכי התנועה המסורתית ומפעליה החינוכיים‬
‫והקהילתיים בארץ בדרכים שונות‪:‬‬
‫הנהגה של קהילות התנועה המסורתית ומפעליה השונים; תנועת הנוער נוע"ם‪ ,‬הלשכה לשירותי דת‬
‫ועוד‪.‬‬
‫הוראת יהדות והדרכת מורים ותלמידים בבתי ספר תל"י‪ ,‬במסגרות אקדמיות ובמערכת החינוך‬
‫בישראל בכלל‪.‬‬
‫עבודה כתומכים רוחניים במערכת הבריאות או כעובדים קהילתיים‪ ,‬עובדי ארגוני זכויות אזרח או‬
‫כותבים וחוקרים במדעי היהדות‪ ,‬אשר פועלם מעשיר את האופקים המחשבתיים והמעשיים בארץ‬
‫ברוח ערכי התנועה המסורתית‪.‬‬
‫בית המדרש משמש גם אכסניה ותחנה חשובה בתהליך הכשרת תלמידי רבנות קונסרבטיבית מחו"ל‪,‬‬
‫מתוך שאיפה להפוך את ישראל למרכז רוחני של היהדות הקונסרבטיבית ושל יהדות העולם‪ .‬בהתאם‬
‫לכך לבית המדרש מגיעים תלמידים מהתנועה המסורתית באירופה ומבתי מדרש לרבנים‬
‫קונסרבטיבים במרכזים אחרים בעולם כגון הסמינריו לרבנים ע"ש מרשל ט‪ .‬מאייר בבואנוס איירס‪.‬‬
‫מוסמכי ומוסמכות בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מכהנים בתפקידי מנהיגות רוחנית שונים בישראל‬
‫ובעולם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫הכשרת רבנים‬
‫מטרת התוכנית להסמכה היא להצמיח אנשי חזון אשר יהיו מובילים בחברה הישראלית‪ .‬לשם כך‬
‫התוכנית כוללת שני פנים‪ -‬הכשרה אקדמית והכשרה מעשית וככל הניתן שילוב בין השניים‪.‬‬
‫ההשקפה שיש לשלב את בית המדרש לרבנים במסגרת רחבה יותר של תכניות אקדמיות‪ ,‬ולהכשיר‬
‫את לומדיו לקבלת תואר אקדמי שני‪ ,‬ובו בזמן להתמקד גם בהעשרה מיוחדת בתחומים הדרושים‬
‫לתפקודי רבנים‪ ,‬היא הקו המנחה את תוכנית הלימודים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‪ .‬בכל‬
‫סניפיה בעולם התנועה המסורתית‪-‬קונסרבטיבית מכשירה את רבניה במסגרת בתי מדרש אקדמיים‬
‫מסוג זה‪.‬‬
‫הכשרה זו תואמת את החשיבות הרבה שאנו מייחסים ללימוד טקסטים מכוננים של מורשת ישראל‪.‬‬
‫לימוד המקורות נעשה מנקודות מבט שונות‪ :‬מנקודת מבט היסטורית‪ ,‬מנקודת מבט פילוסופית‬
‫ומנקודת מבט אישית‪ ,‬המדגישה את משמעות הטקסטים לימינו‪ .‬אנו סבורים שגישה 'תמימה'‬
‫לטקסט‪ ,‬המתעלמת מן המשמעויות המקוריות שהיו לו בעת שנוצר (עד כמה שניתן לשחזר מתוך‬
‫לימוד תעודות היסטוריות את תמונת אותו עולם‪ ,‬המרוחק מאתנו מאות רבות של שנים)‪ ,‬אינה‬
‫מכשירה את הלומדים להתמודדות עם אתגרי החילוניות המודרנית‪ ,‬שנוקטת דרך חשיבה ביקורתית‬
‫והיסטורית‪.‬‬
‫במערכת הלימודים של בית המדרש ע"ש שכטר אנו מדגישים את תרומתן של דיסציפלינות חילוניות‬
‫מודרניות (פסיכולוגיה‪ ,‬אנתרופולוגיה ואמנויות) כדי להעשיר את המסר והעשייה הרבנית בימינו‪.‬‬
‫שלא כמו במסגרות אקדמיות רגילות‪ ,‬כל מורה‪ ,‬כל אחד‪/‬ת בדרכו‪/‬בדרכה‪ ,‬מקדיש זמן לדיון על‬
‫משמעות הנושא הנלמד ועל השלכותיו האישיות‪ .‬אך בדומה לבתי מדרש אקדמיים אחרים בעולם‪,‬‬
‫לומדים תלמידי הרבנות בבית המדרש ע"ש שכטר יחד עם אנשים‪/‬נשים אחרים‪ ,‬המכשירים עצמם‬
‫לקבלת תארים מתקדמים במדעי היהדות‪ .‬אנו מאמינים‪ ,‬הן מטעמים יהודיים והן מטעמים‬
‫דמוקרטיים‪ ,‬שתורה צריכה לעתים להילמד גם במחיצת אנשים שאינם מייעדים עצמם למנהיגות‬
‫רוחנית ובאים משדרות העם השונות‪.‬‬
‫במקביל ללימוד המקורות המכוננים של מורשת ישראל‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬תפיסתנו היא שתוכנית‬
‫ההסמכה לרבנות חייבת להכין את בוגריו להתמודדות מעשית במסגרות כגון קהילות‪ ,‬בתי ספר ‪ ,‬בתי‬
‫אבות ובמסגרות חדשות שטרם הומצאו‪ .‬כדי לעשות זאת‪ ,‬בית המדרש בנה מערך של קורסים‪,‬‬
‫סדנאות‪ ,‬התנסויות‪ ,‬ימי עיון‪ ,‬עבודה מעשית מודרכת ועוד המיועדים להעניק לסטודנט כלים והבנות‬
‫שיסייעו לו בתפקידי המנהיגות המגוונים בהם יעבוד‪ .‬פרוט תוכנית פיתוח מיומנויות רבניות‬
‫מעשיות אפשר לקרוא בהמשך השנתון‪.‬‬
‫ואשר לדמותם של המורים המלמדים בבית המדרש (חלק מהם רבנים מסורתיים‪-‬קונסרבטיביים)‬
‫והעוסקים בהכשרת רבנים‪ .‬אלה רואים לנגד עיניהם כמטרה ראשונה את הענקת הכלים הנחוצים‬
‫להבנת טקסטים‪ ,‬והכשרת הלומדים לחשוב עליהם ולפרשם ברוחם‪ ,‬תוך גיבוש תפיסת עולם ודרך‬
‫חיים דתית מסורתית‪-‬קונסרבטיבית‪.‬‬
‫דיקן בית המדרש לרבנים מנהל את בית המדרש‪ ,‬מרכז את התוכנית ומתווה את החזון‪ ,‬ויחד עם‬
‫המועצה האקדמית תומך בתלמידים ומכוון אותם‪ .‬עבודת המורים‪/‬הרבנים המלווים את בית‪-‬‬
‫‪6‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫המדרש לרבנים היא עבודת צוות‪ ,‬וכל מורה‪/‬רב במוסד‪ ,‬והדיקן בכללם‪ ,‬מציג זווית ראייה ייחודית‬
‫במסגרת מגוון הפרשנויות לגישה המסורתית‪--‬קונסרבטיבית לדת ולתרבות היהודית‪.‬‬
‫יהדות מסורתית‪ -‬קונסרבטיבית‬
‫התנועה המסורתית‪ ,‬הידועה בחו"ל גם בשמה 'התנועה הקונסרבטיבית'‪ ,‬היא תנועה דתית‪ ,‬המחויבת‬
‫להלכה היהודית המסורתית‪ ,‬מתוך אמונה שבעת החדשה ייתכן ובשלו התנאים להוציא מן הכוח אל‬
‫הפועל חזון הגלום בתורת ישראל הקורא להדגשת הסובלנות לשונה ולאחר‪ .‬כינונם של משטרים‬
‫דמוקרטיים בעולם והקמת מדינת ישראל מחייבים‪ ,‬לשיטת התנועה המסורתית‪ ,‬שאר רוח הלכתי‬
‫ותיאולוגי רגיש לתהליכים חברתיים ומחשבתיים של כפירה וחילון ‪.‬‬
‫המכנה המשותף לכל התופעות הפרושות תחת מניפת 'היהדות המסורתית' או 'היהדות‬
‫הקונסרבטיבית' (הגות‪ ,‬פסקי הלכה‪ ,‬מחקרים‪ ,‬קהילות‪ ,‬תנועת נוער‪ ,‬ועוד) הוא התהליך המשלב יחד‬
‫כוחות רעיוניים וחברתיים מנוגדים של שמרנות וחדשנות‪.‬‬
‫בדרך זו הוא יוצר תנועה‪ ,‬המשלבת באופן פעיל את שני הכיוונים‪ ,‬כשמעת לעת היא נוטה לצד הכיוון‬
‫המתאים לאותו מקרה וזמן‪ ,‬כפי שהוא מתגבש בדיאלוג מתמיד ומתוך גישה סובלנית לדעות שונות‪.‬‬
‫מסקנות ההתמודדות המורכבת הזו משתנות מרב אחד לחברו ומאדם אחד לרעהו‪ ,‬אולם במישור של‬
‫הפרהסיה ושל המדיניות הציבורית‪ ,‬התנועתית והקהילתית‪ ,‬המסגרת ההלכתית מכוונת ומותווית על‬
‫ידי ועדי ההלכה של התנועה‪ ,‬היושבים בירושלים ובניו יורק‪( .‬הכוונה היא לכללים ההלכתיים המנחים‬
‫את בית המדרש לרבנים‪ ,‬את תבנית ההתנהגות ההלכתית בקהילה ואת תנועת הנוער)‪ .‬לבית המדרש‬
‫מרא דאתרא האחראי להחליט בנושאים הלכתיים עבורו‪.‬‬
‫על פי דרכה של היהדות המסורתית‪ ,‬ניתן‪ ,‬באמצעות אמונה דתית פתוחה‪ ,‬הרואה את שפת התפילה‬
‫העתיקה‪ ,‬את המצוות ואת גבולות הקהילה באור חיובי‪ ,‬להשפיע על עם ישראל ועל תושבי מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬ולהביאם לידי חשיבה ואורח חיים מוסריים ורוחניים‪ ,‬המשקפים את 'דרך האמצע' היהודית‪,‬‬
‫באמצעות שינויים אחראיים ונאמנות יצירתית למנהגי אבותינו ואמותינו‪.‬‬
‫רבנות מסורתית במדינת ישראל‬
‫עם פרוס המאה העשרים ואחת מוצאת עצמה החברה הישראלית‪ ,‬למרות‪ ,‬ואולי בשל צמיחתה‬
‫הכלכלית המואצת‪ ,‬במבוכה רוחנית ומוסרית עצומה‪ ,‬כשאוכלוסייתה מפוצלת ומרובדת יותר מאי‪-‬‬
‫פעם‪ .‬תופעות אלה באות לידי ביטוי באתוס המשיחי‪--‬הדתי מחד גיסא‪ ,‬ובריקנות קיומית רוחנית‬
‫מאידך גיסא‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי הרבנות המסורתית‪--‬קונסרבטיבית‪ ,‬המסורה ליצירתן של קהילות ומפעלים חינוכיים‬
‫ורוחניים‪ ,‬יכולה לשמש מנוף חשוב בשינוי התודעה הציבורית הישראלית ובהפיכתה לאחראית כלפי‬
‫האומה ולרגישה כלפי הפרט‪ .‬דרך זו עשויה להוביל את החברה הישראלית לדרך חשיבה חיובית‪,‬‬
‫שתחזיר אותה אל ערכי היסוד שעליה היא הושתתה‪ .‬יכולתם של רבנים מסורתיים להתמודד עם‬
‫הניכור הרווח בחברה הישראלית נובעת מתפיסתם את המסורת היהודית לגווניה כבעלת יכולת‬
‫להתייחס ולהתמודד עם מגוון התופעות האנושיות והתרבותיות היהודיות‪ ,‬המציבה גבולות ומקרבת‬
‫‪7‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫לבבות‪ ,‬ומחברת בין יחידים‪ ,‬משפחות‪ ,‬קהילות ועמים‪ .‬להנחלת התודעה הזו לרבנים בדרכים שונות‬
‫יש אפוא‪ ,‬ערך תרבותי‪ ,‬מוסרי ולאומי גם יחד‪.‬‬
‫הזיקה למכון שכטר למדעי היהדות‬
‫מזה דורות אחדים האמינו ומאמינים מנהיגי היהדות הקונסרבטיבית העולמית‪ ,‬ביניהם הנגיד הרב‬
‫פרופ' גרשון כהן ז"ל והנגיד הרב פרופ' יצחק שורש‪ ,‬ומייסדי התנועה המסורתית בארץ‪ ,‬שהקמתו של‬
‫בית מדרש לרבנים אקדמי במדינת ישראל‪ ,‬הצמוד למכון המעניק תארים אקדמיים‪ ,‬עשויה להעניק‬
‫תנופה עצומה ליהדות המסורתית‪-‬קונסרבטיבית בארץ ישראל ולחיי הדת והרוח שלה‪.‬‬
‫אמונה זו מבוססת על הניסיון היהודי‪-‬אמריקאי‪ ,‬שהביא בסוף המאה התשע‪-‬עשרה להווסדו של ה‪-‬‬
‫‪( Jewish Theological Seminary of America‬בית המדרש התיאולוגי היהודי של‬
‫אמריקה‪ ,‬בקיצור‪ .)JTS :‬ה‪ JTS-‬הוא שבנה למעשה את התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב ואת מעגלי‬
‫ההשפעה שלה‪ ,‬באמצעות תלמידיו‪ ,‬המחנכים והרבנים‪ ,‬שיצאו מקרבו‪ .‬שנים רבות פעל מכון שכטר‬
‫בירושלים כשלוחה הישראלית של ה‪ ,JTS-‬והוא שנתן את ההסמכה לבוגריו‪ .‬לפני מספר שנים הכירה‬
‫המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) במכון שכטר כמוסד אקדמי ישראלי ועצמאי‪ ,‬והסמיכה אותו‬
‫להעניק תואר שני במדעי היהדות‪.‬‬
‫מכון שכטר למדעי היהדות‪ ,‬ככל מוסד אקדמי מוכר‪ ,‬מחויב לקיים בתוכו חופש אקדמי‪ ,‬ובהתאם‬
‫לרוח זו נמצא בסגל המרצים שלו מורים בעלי מגוון רחב של השקפות עולם בענייני דת‪ .‬אולם תוכנית‬
‫הלימודים של המכון משקפת את החזון הרוחני של הוגי התנועה המסורתית‪ ,‬ובה בעת היא חשופה‬
‫ופתוחה למכלול עולם המחשבה היהודי הפלורליסטי של ימינו‪.‬‬
‫סטודנטים בתוכנית משל"י (ראה להלן פירוט) וסטודנטים במסלול להסמכה ילמדו הרבה מהקורסים‬
‫שלהם במסגרת מכון שכטר ללימודי יהדות‪ .‬מועמדים למסלול להסמכה חייבים להציג תעודה‬
‫המעידה על תואר שני בלימודי יהדות או ממכון שכטר או ממוסד מוכר אחר‪.‬‬
‫בהמשך השנתון מופיע פרוט קורסי היסוד הנדרשים מכל מועמד‪/‬ת לתוכנית להסמכה‪ .‬סטודנטים‬
‫שלא למדו חלק מהקורסים האלה ידרשו ללמוד אותם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫תכנית הלימודים להסמכה‬
‫המעוניינים במסלול לרבנות שאין להם תואר שני מוזמנים לפנות ולהגיש מועמדות לתכנית משל"י‪,‬‬
‫התכנית החדשה של בית המדרש לרבנים‪ .‬פרטים נוספים על התכנית ניתן למצוא בעמוד ‪ 26‬או אצל‬
‫הנהלת בית המדרש‪.‬‬
‫א‪ .‬תנאי הקבלה לתוכנית ההסמכה‬
‫אנו מחפשים מועמדים ומועמדות בעלי כושר מנהיגות ונכונות לקחת חלק במפעל רוחני‪ -‬חלוצי‪ ,‬המחוייבים‬
‫לטוהר המידות ומזדהים עם עקרונות היהדות המסורתית כפי שהם מתפרשים במסמך "בית המדרש‬
‫לרבנים ע"ש שכטר‪ -‬תאור" ובמסמך "תאור הבוגר האידיאלי של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר"‪.‬‬
‫מסמכים אלו נמצאים בשנתון תשע"ה של בית המדרש ‪.‬‬
‫לנאמר בשני מסמכים אלו השלכות בכל הכרוך באורחות חיים ובהוויה הרוחנית והמוסרית הכללית‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬אהבת עם ישראל‪ ,‬תורתו ותרבותו‪ ,‬המשכיות והתחדשות המסורת היהודית על סמך לימוד והבנת רוח‬
‫ההלכה ומורשת ישראל על פי הגישות המגוונות הקיימות בתנועה המסורתית‪ .‬אנו מצפים מתלמידינו‬
‫ללמוד תורה ותרבות עברית לשמה ולשם הכשרתם המקצועית תוך הסתייעות בשיטות על דרך המחקר‪.‬‬
‫ב‪" .‬הטוב כי לא כלו רחמיך"‪ :‬אמונה באל ובעולם טוב יותר‪.‬‬
‫על הלומדים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר להשתייך‪ ,‬כל אחד במקום מגוריו‪ ,‬לקהילה המכבדת את‬
‫מסגרת ההלכה המסורתית ולהתחייב לתפילה יומית ולעשיית חסד‪ .‬השתתפות במניין בבית המדרש‬
‫בתפילות שחרית ומנחה היא חובה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדינת ישראל היא מדינה יהודית‪ -‬דמוקרטית המהווה מרכז רוחני ופוליטי לעם היהודי בישראל‬
‫ובתפוצות‪.‬‬
‫תלמידינו מחוייבים מוסרית להמשיך ולחיות במדינת ישראל ולשרת בתפקידים שיאושרו על בית המדרש‬
‫לפחות שלש שנים לאחר הסמכתם ולהפיץ תורה ותרבות עברית בה ברבים‪.‬‬
‫ד‪ .‬השבת המסורתית ומועדי ישראל הם בבחינת מענה ראשוני למשבר הסביבתי והאנושי בעולם‪.‬‬
‫תלמידינו נדרשים לשמור שבת ומועדי ישראל כהוראת וועד ההלכה בישראל‪.‬‬
‫ה‪ .‬המאבק בעוני בחברה היהודית והאנושית‪ ,‬השאיפה לצמצום הפער בין עניים ועשירים והגבלת תרבות‬
‫הצריכה הם ערכים יהודיים מרכזיים‪ .‬אנו מצפים מכל לומדי קהילת בית המדרש לרבנים לעשיית חסד‬
‫וצדקה ולאורח חיים צנוע‪.‬‬
‫ו‪ .‬סובלנות וערבות הדדית בקרב העם היהודי בישראל ובתפוצות חיונית דווקא בעיצומם של פולמוסים‬
‫דתיים ופוליטיים בדורנו כבכל דור‪.‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר שומר על נייטראליות בכל הקשור להזדהות ציבורית עם ארגונים פוליטיים‬
‫ומפלגות‪ .‬מן הטעם הזה‪ ,‬אין מקום להתארגנות פוליטית כלשהי בתחומי בית המדרש‪ .‬בעם ישראל ישנן‬
‫דעות והשקפות שונות‪ .‬אנו שואפים להעניק במה לכולן בדרך מסודרת ומאוזנת של מושבים לימודיים וימי‬
‫עיון המוקדשים לנושאים שונים‪ .‬זאת‪ ,‬תוך התחייבות למנהג המקום ולפוסקי ההלכה המעצבים אותו‪.‬‬
‫בנוסף לנכונות להתחייב לאורח חיים ולקהילה מסורתיים כנזכר לעיל הרינו דורשים מן המועמדים לבית‬
‫המדרש לרבנים את התנאים האקדמיים והמקצועיים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬שירות לאומי‪ ,‬צבאי או שירות התנדבותי (לעולים חדשים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬תואר שני מאוניברסיטה מוכרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬נסיון בעבודה חינוכית‪ ,‬קהילתית‪ ,‬טיפולית ו‪/‬או מנהלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬סטודנטים ששפת אמם אינה עברית חייבים לסיים אולפן רמה ו' ולקבל פטור בטרם תחילת לימודיהם‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫ה‪ .‬הכרות ולו גם ראשונית עם מפעלי התנועה המסורתית בישראל ו‪/‬או עם מפעלי מכון שכטר (תל"י‪,‬‬
‫מדרשת ירושלים וכו')‪.‬‬
‫שלבי המיון וקבלה לתוכנית להסמכה‬
‫שלב א' ‪ - -‬ראיון מיון ראשוני עם הדיקן‪.‬‬
‫שלב ב' ‪ -‬מילוי טפסים והמצאת תעודות ומסמכים רלוונטיים‪.‬‬
‫שלב ג' – ראיון עם פסיכולוג חינוכי של בית המדרש‪.‬‬
‫שלב ד' ‪ -‬ראיון קבלה בפני ועדה‪.‬‬
‫תהליך המיון מתנהל בחודשים ינואר‪ -‬מאי‪.‬‬
‫כל סטודנט המתראיין בפני ועדת קבלה יקבל תשובה בכתב‪.‬‬
‫סטודנטים המתקבלים לתוכנית להסמכה לרבנות יידרשו לחתום על חוזה ויהיו זכאים לבקש מלגת מחייה‬
‫בהתאם לאמור בחוזה‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫ב‪ .‬עקרונות תוכנית הלימודים‬
‫מבנה תוכנית הלימודים‬
‫מבוא‪:‬‬
‫תוכנית הלימודים מבוססת על תבנית בת ארבעה תחומים‪ ,‬המשלבת לימוד אקדמי רוחני מעמיק של‬
‫היהדות על רבדיה ומקצועותיה עם הקניית כלי פרשנות מודרניים והפנמתם תוך שימת דגש על קהילתיות‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬תמיכה רוחנית ויכולת תקשורתית גבוהה‪.‬‬
‫התוכנית בנויה ממספר מרכיבים‪-‬‬
‫* קורסים‬
‫* התנסויות‬
‫* חוויות משותפות‬
‫* מרכיב של בחירה אישית של הסטודנט (מופיע בתוכנית הלימודים בשם "התמחות אישית")‬
‫* עבודה עצמית‬
‫* סדנאות מיוחדות בתחומים מעשיים‬
‫* לקיחת אחריות תחת הפיקוח של הצוות הניהולי הקשור להווי הלימודי ואף לחלק מתכני הלימוד‬
‫* קיום קשר עם "השטח" מבחינה מקצועית תוך שימת דגש על הקשר עם מוסדות התנועה המסורתית‬
‫* רכישת כלים מקצועיים בתחום של תפילה‪ ,‬עבודה מעשית וניהול טקסי מעגל השנה היהודית‬
‫* טיפוח מידות אישיות הנדרשות לעבודת הרב‪/‬ה‪.‬‬
‫* מתן מקום וזמן לחיפוש משמעות אישית ומקצועית במקורות ובחוויות של תוכנית הלימודים‬
‫* בדיקת משמעות של המקורות והחוויות של תוכנית הלימודים לחברה הישראלית כיום‬
‫* עבודה עם מנטור (מנחה אישי) ‪ ,‬כמפורט בשנתון תשע"ה‪.‬‬
‫לקראת סוף סמסטר האביב (לסטודנטים ותיקים) או בקיץ לפני שנת הלימודים האקדמית (לסטודנטים‬
‫חדשים) הסטודנטים יישבו עם הדיקן לבנות את תוכנית הלימודים שלהם בהתאם למסגרת המופיעה‬
‫למטה‪ .‬כל תוכנית טעונה אישור בכתב של הדיקן‪ ,‬המשמש כיו"ר המועצה האקדמית ‪.‬‬
‫שיטת ארבעת התחומים אשר בה צריכים הרבנים להתמחות מניחה‪ ,‬שכדי להפוך למנהיג‪/‬ה רוחני‪/‬ת ‪-‬‬
‫דתי‪/‬ת על הלומד‪/‬ת‬
‫(א) לרכוש בסיס איתן של ידע במקורות מכוננים בדת שהוא עתיד להיות אחד ממנהיגיה;‬
‫(ב) להכיר את ההתפתחות ההיסטורית של היהדות‪ ,‬ואת תולדות מאמיניה (כלומר‪ ,‬את תולדות העם);‬
‫(ג) להכיר לעומק את הפרשנות המסורתית ואת ההגות הדתית העתיקה והמודרנית;‬
‫(ד) לפתח מיומנויות מקצועיות הדרושות למילוי תפקיד ההנהגה הדתית בעת החדשה (באלה נכללים‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬הנחיית תפילות‪ ,‬שימוש במוסיקה ובאמנויות לפיתוח הקהילה הדתית‪ ,‬מתן ייעוץ וכישורי ניהול‬
‫וחינוך)‪.‬‬
‫(ה) לרכוש כלי פרשנות המאפשרים לבנות תפיסת עולם שיש בה כדי לתרגם את המסורת לצרכי היומיום‬
‫בשטח‪.‬‬
‫כדי ליישם תבנית מרובעת זו לקשר היהודי המסורתי‪-‬קונסרבטיבי של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫בירושלים‪ ,‬אנו מחלקים את תכנית הלימודים לארבעה תחומים‪:‬‬
‫(א) לימודי פרשנות המקרא ותיאולוגיה (‪ 30%‬מהיקף הלימודים);‬
‫(ב) לימודי תלמוד והלכה (‪;)30%‬‬
‫(ג) לימוד היסטוריה של עם ישראל (‪;)10%‬‬
‫(ד) מתן הכשרה רבנית מעשית‪ ,‬הכוללת עבודה מעשית מודרכת בקהילות התנועה המסורתית‪ ,‬בבתי ספר‬
‫ובבתי חולים ולימוד כישורי בית הכנסת ( ‪;) 30%‬‬
‫היקף כל אחד מהתחומים ומבחר הקורסים הניתנים במסגרת תוכנית זו נתון לשינויים‪ ,‬על פי החלטת‬
‫המועצה האקדמית של בית המדרש לרבנים‪ .‬המועצה האקדמית היא הגוף האקדמי העליון של בית‬
‫המדרש‪ .‬מועצה זו מורכבת ממורים‪ ,‬פרופסורים בעלי שם עולמי‪ ,‬נציג‪/‬ה כנסת הרבנים בישראל‪ ,‬נציג ועד‬
‫המנהל של בית המדרש ונציג הסטודנטים‪ .‬הדיקן משמש כיו"ר של המועצה האקדמית‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫הרציונאל התיאולוגי –חינוכי –חברתי שבבסיס התוכנית‬
‫להלן תיאור ארבעת התחומים של תוכנית הלימודים כולל התייחסות לרציונאל החינוכי‪-‬תיאולוגי‪-‬חברתי‬
‫שלהם‪:‬‬
‫א‪ .‬לימוד פרשנות המקרא ותיאולוגיה‪.‬‬
‫היכרות לעומק את הפרשנות המסורתית וההגות היהודית לתולדותיה‪.‬‬
‫לימוד מדרשי אגדה‪ ,‬פרשנות התורה בימי הביניים‪ ,‬ביקורת המקרא‪ ,‬קבלה‪ ,‬פילוסופיה יהודית‪ ,‬תיאולוגיה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫במסגרת תוכנית הלימודים‪ ,‬התורה שבכתב כפי שהתפרשה על ידי חז"ל‪ ,‬היא הטקסט המכונן של המסורת‬
‫היהודית‪ .‬טקסט זה התפרש לאורך ההיסטוריה היהודית בעבר וממשיך להתפרש גם בהווה בדרכים‬
‫מגוונות ביותר ‪ -‬החל ממדרשי האגדה וההלכה‪ ,‬דרך פרשנות המקרא המסורתית‪ ,‬הקבלה והפילוסופיה‬
‫היהודית לדורותיה‪ ,‬ביקורת המקרא‪ ,‬הספרות העברית המודרנית‪ ,‬וכלה במחשבה הציונית ובהגות יהודית‬
‫פמיניסטית‪.‬‬
‫הרב המסורתי חייב להכיר את דרכי הקריאה המגוונים הללו של התורה‪ ,‬הנביאים והכתובים‪ ,‬ואת‬
‫הפולמוסים החיצוניים והפנימיים העולים מתוך מקורות אלו‪ ,‬ואת המשמעויות התיאולוגיות העולות‬
‫מתוכם‪ .‬היכרות עמם מעניקה לרב כלים הנחוצים לדרשנות ולמתן משמעות דתית עבור הקהל המשתתף‬
‫בפעילויות הדתיות‪ ,‬החינוכיות והתרבותיות שאותו הוא מנהיג‪ .‬היבט זה נחשב לתחום מוביל במבנה‬
‫התוכנית משום שהוא מרכז את הידע הנחוץ לגיבוש השקפת עולם דתית מסורתית‪.‬‬
‫(לימוד זה מהווה בערך ‪ 30 %‬מתוכנית הלימודים)‬
‫ב‪ .‬לימוד תלמוד והלכה‪ .‬רכישת בסיס איתן של ידע במקורות המכוננים האלה של היהדות‪.‬‬
‫לימודי תלמוד והלכה מהווים נתח נכבד משעות הלימוד השווה בגודלו לתחום הראשון‪( ,‬פרשנות תיאולוגיה‬
‫יהודית)‪ .‬ההחלטה להקדיש לתחום זה מספר שעות גדול‪ ,‬נובעת מההכרה שפרשנות חז"ל לחוק המקראי‪,‬‬
‫כפי שהיא באה לידי ביטוי בתלמודים ובהלכה‪ ,‬היא המעצבת את אורחות החיים של העם היהודי‪ .‬הכרעה‬
‫חינוכית זו אופיינית ליהדות המסורתית‪-‬קונסרבטיבית‪ ,‬אשר רואה עצמה כממשיכת מסורת התקופה‬
‫הקלאסית של חז"ל‪ ,‬ואשר רואה ברוח ההלכה היהודית את הבסיס היומיום המעשי של ההוויה הדתית‬
‫היהודית‪.‬‬
‫(לימוד תחום זה מהווה בערך כ ‪ 30%‬מהיקף הלימודים)‬
‫ג‪ .‬פיתוח מיומנויות מקצועיות הנדרשות למילוי תפקיד ההנהגה של הרב בעת החדשה‪.‬‬
‫הכשרת רבנים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מטרתה בראש ובראשונה להכין רבנים שייצאו לשטח‬
‫מוכנים מבחינה מקצועית לעבוד עם יהודים מכל עדות ישראל ולהשפיע על החברה הישראלית‪.‬‬
‫בוגרי ביה"מ יעבדו במגוון רחב של מסגרות כולל קהילות ‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬לווי רוחני ועוד‪ .‬על מנת להגשים‬
‫ייעוד הזה על הרבנים להצטייד במיומנויות מקצועיות כמפורט להלן‪:‬‬
‫כישורי תקשורת ומנהיגות‪:‬‬
‫רבנים חייבים להיות בעלי יכולת תקשורתית גבוהה ובעלי מידות אישיות המאפשרות להם לעבוד עם מגוון‬
‫רחב של אוכלוסיות‪ .‬בהתאם לכך מצופה מהסטודנטים בין היתר ללמוד לדרוש ברבים‪ ,‬ליזום ולקחת‬
‫אחריות על פרויקטים‪ ,‬להביע את עצמם בפורמים ציבוריים ובשיעורים‪ ,‬להשתתף בוועדות של ביה"מ‬
‫בנושאים מגוונים‪ ,‬להשתתף בשבת יחד וכדומה‪ .‬על מנת שכישורי המנהיגות שלהם ישרדו לאורך זמן‪ ,‬חיוני‬
‫שיועגנו ביחסי אנוש טובים ובמידות טובות כגון‪ ,‬כבוד בריות‪ ,‬יכולת עבודה עם אנשים‪ ,‬יושר‪ ,‬אמירת אמת‬
‫ועוד‪ .‬הסטודנטים יידרשו להיות מעורבים בתהליך של התפתחות אישית בתחומים אלו במשך כל שנות‬
‫הלימודים בביה"מ‪.‬‬
‫מיומנויות מעשיות וקשר עם התנועה המסורתית‪:‬‬
‫הסטודנטים ירכשו כישורים בתחום של הובלת תפילות ישראל‪ ,‬בניית טקסים באירועי מעגל השנה‪ ,‬קה"ת‪,‬‬
‫הפטרות‪ ,‬מנגינות למגילות ועוד‪.‬‬
‫הסטודנטים יבקרו בקהילות של התנועה המסורתית וישוחחו עם רבניה ופעילי התנועה‪.‬‬
‫הסטודנטים יעסקו בעבודה מעשית מודרכת בקהילות‪ ,‬בבתי הספר‪ ,‬בבתי חולים ועוד‪ ,‬כמפורט בתאור‬
‫עבודה מעשית‪.‬‬
‫(לימוד תחום זה של מיומנויות מקצועיות מהווה בערך כ‪ 30 %‬מתוכנית הלימודים‪ .‬בחישוב זה כלול‬
‫פעילויות בתוך ומחוץ לכתלי ביה"מ‪ ,‬במהלך ימי לימוד רגילים‪ ,‬בשבתות וחגים)‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫ד‪ .‬ציר היסטוריה יהודית‪.‬‬
‫לימוד היסטוריה של עם ישראל כולל הקשר של עם ישראל עם עמים אחרים ודתות אחרות‪ .‬לימוד טקסט‬
‫נעשה תוך שימת דגש לתקופה בה נכתב הטקסט ולהתפתחותו מבחינה היסטורית‪ .‬כמעט בכל קורס תהייה‬
‫התייחסות לכלים אינטלקטואליים השייכים לתחום של לימוד ההיסטוריה‪.‬‬
‫בוגר תוכנית להסמכה של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר חייב ללמוד קורסי מבוא של לפחות שלוש‬
‫תקופות מרכזיות בתולדות עם ישראל –ימי הבית השני ותקופת חז"ל‪ ,‬ימי הביניים‪ ,‬העת החדשה והמפעל‬
‫הציוני‪ .‬סטודנטים שיתקבלו לתוכנית להסמכה אשר לא למדו תקופות אלו יידרשו ללמוד אותן במהלך‬
‫תוכנית ההסמכה‪ .‬במקביל לכך‪ ,‬ילמדו קורסים העוסקים בטקסטים המכוננים מתוך מודעות לנסיבות‬
‫ההיסטוריות שבהן נוצרו ומתוך שאיפה להבין את משמעותם לימינו אנו‪.‬‬
‫(לימוד תחום זה מהווה בערך כ‪ 10 %‬מתוכנית הלימודים)‪.‬‬
‫קביעת האחוזים של התחומים בתוכנית הלימודים נקבעת ונתונה לשינוי על ידי המועצה האקדמית של בית‬
‫המדרש‪.‬‬
‫היבטים ישראליים ייחודיים של התוכנית‪:‬‬
‫השתתפות בקורס אחד‪ ,‬לפחות‪ ,‬העוסק בציונות (היסטוריה ציונית) או במסעות רוחניים בציונות‬
‫(ביוגרפיות רוחניות) או בהיבטים תיאולוגיים במחשבה הציונית‪.‬‬
‫השתתפות בקורס חובה העוסק באופן שבו השירה ו‪/‬או הספרות העברית המודרנית מפרשות את המקורות‬
‫המסורתיים של היהדות‪.‬‬
‫שימת דגש על המסורות המוסיקליות של העדות השונות בישראל ולימוד ניגונים ופיוטים‪ ,‬הן באמצעות‬
‫השתתפות בקורס מוסיקה יהודית והן באמצעות לימוד שירים‪ ,‬ניגונים ופיוטים במהלך הלימודים‪.‬‬
‫התייחסות לפסיקת רבנים ספרדיים באמצעות קורסים בנושא תולדות הפסיקה ההלכתית ודרך ימי עיון‬
‫מיוחדים בנושא זה‪.‬‬
‫היכרות במסגרת העבודה המעשית את הקהילות של התנועה המסורתית‪ ,‬את קרן תל"י ואת מוסדות‬
‫החברה הישראלית שמהם ניתן ללמוד ושעמם ניתן לשתף פעולה בכל הנוגע לעבודה קהילתית ולבניית‬
‫שותפויות לקידום סדר היום הרבני ותיקון העולם‪.‬‬
‫התמודדות אישית ומקצועית‪:‬‬
‫הסטודנטים יידרשו להתמודד עם המשמעות האישית‪ ,‬החינוכית והמקצועית של הלימודים בביה"מ‪ ,‬של‬
‫החוויות ושל המקורות שהם חווים ולומדים בתוכנית הלימודים‪ .‬לשם כך‪ ,‬המורים יתבקשו לייחד זמן‬
‫לשיחות ולתרגילים שיעזרו לסטודנטים למצוא את המשמעות והשייכות של החומר הנלמד לחייהם‬
‫האישיים ולעבודתם המקצועית בהווה ובעתיד‪ .‬המטרה היא לעזור לסטודנטים ליצור סינתזה אישית‬
‫המשקפת את המפגש של הסטודנט עם תוכנית הלימודים‪ .‬לשם כך ובנוסף לנאמר לעיל‪ ,‬ייקבעו בלוח השנה‬
‫פעילויות מיוחדות שמטרתן לאפשר חשיבה אישית ומקצועית ולהביא בסופו של דבר ליישומם‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫ג‪ .‬רשימת קורסים הכלולים בתכנית הלימודים‬
‫קורסי חובה‬
‫תחום ראשון‪ :‬שבעים פנים לתורה‪ :‬פרשנות והגות יהודית‬
‫‪ 16‬קורסים סמסטריאלים‬
‫קורס במקרא על טקסט מקראי כלשהו‬
‫פרשנות המקרא בימי הביניים‬
‫ספרות האגדה‬
‫מדרש‪ -‬פרשנות הפטרות‬
‫מבוא למחשבת ישראל בימי הביניים‬
‫מבוא למחשבת ישראל בעת החדשה‬
‫קורס של קריאת טקסט הגות יהודית בימיה"ב (זוהר או מורה נבוכים)‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫זרמים ביהדות המודרנית‬
‫תפילה‪ :‬היבטים רעיוניים וערכיים‬
‫ספרות או שירה עברית מודרנית‬
‫הגות בתנועה המסורתית‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫פרשנות ודרשנות‪ :‬סמסטר עם סדר‬
‫לקראת תיאולוגיה אישית (בהדרכת מנטור)‬
‫החברה הישראלית המודרנית‬
‫חסידות‪/‬מוסר‪/‬קבלה‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 2‬קורסים‬
‫תחום שני‪ :‬תלמוד והלכה‬
‫‪ 19‬קורסים סמסטריאלים‬
‫שם הקורס‪:‬‬
‫תלמוד –עיון‪ :‬שנתיים פעמיים בשבוע‪ ,‬עם סדר‬
‫‪ 8‬קורסים‬
‫מתוך השנתיים לפחות סמסטר אחד בקורס מתקדם של פרופ' שמא פרידמן‬
‫תלמוד בקיאות‪ 4 :‬סמסטרים פעם בשבוע עם סדר‬
‫‪ 4‬קורסים‬
‫מבוא לספרות הפוסקים‪ :‬סמסטר אחד עם סדר וקורס מתקדם בפוסקים‬
‫‪ 2‬קורסים‬
‫הלכה למעשה‪ 2 :‬סמסטרים עם סדר‬
‫‪ 2‬קורסים‬
‫דיני אישות‪ -‬אבן העזר סמסטר אחד‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫שו"ת העת החדשה ועוד קורס שו"ת‬
‫‪ 2‬קורסים‬
‫תחום שלישי‪ :‬פיתוח מיומנויות רבניות מעשיות‬
‫‪ 19‬קורסים‬
‫דיבור בציבור ודרשנות‬
‫מיומנויות בית הכנסת –קריאת התורה ותפילה‬
‫טקסי מעגל החיים‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 5‬קורסים‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪04‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫פיתוח כישורי הוראה‪/‬חינוך יהודי‬
‫ניהול ארגונים וגיוס כספים‬
‫עבודה מעשית בהוראה וליווי רוחני ועבודה קהילתית במשך שלוש שנים‬
‫(כולל סדנאות מיוחדות)‬
‫סמינר רבנות‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 6‬קורסים‬
‫‪ 4‬קורסים‬
‫תחום רביעי‪ :‬תולדות עם ישראל‬
‫היסטוריות‬
‫‪ 3‬קורסים מתוך ‪ 4‬תקופות‬
‫מבוא לתולדות עם ישראל – בית שני‪ ,‬המשנה והתלמוד‪ :‬סמסטר‬
‫מבוא לתולדות עם ישראל בעת החדשה‬
‫קורס אחד על תולדות עם ישראל בימי הביניים (מומלץ שו"ת כמקור‬
‫היסטורי)‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫תולדות הציונות‬
‫(ניתן ללמוד קורס בציונות במחשבת ישראל במקום קורס בהסטוריה)‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫‪ 1‬קורס‬
‫_______‬
‫חובות נוספות‬
‫‪ 5‬קורסים‬
‫התמחות אישית‬
‫‪ 4‬סמסטרים‬
‫עבודה מול מנטור‪/‬ית‬
‫התנסות במפעל קיץ של התנועה המסורתית בישראל או בעולם כגון מחנות "רמה"‬
‫מספר מילים על התפיסה החינוכית בבניית תוכנית הלימודים‪:‬‬
‫תוכנית הלימודים מטרתה להכשיר את הסטודנטים לעשייה פורייה בחברה הישראלית בתחומים רבניים‪.‬‬
‫חלק מהיישומים יהיו במסגרות מוכרות כגון קהילות התנועה המסורתית‪ ,‬חינוך במערכת תל"י וליווי‬
‫רוחני‪ ,‬חלק יהיו במסגרות שטרם אותרו או אולי אפילו טרם נוצרו‪ .‬תפיסת העולם החינוכית של בית‬
‫המדרש מחייבת שתוכנית הלימודים על כל מרכיביה תבנה בצורה ספיראלית‪ ,‬דמוית ד‪.‬נ‪ .‬א המחייבת את‬
‫הסטודנטים ללמוד‪ ,‬לתרגל ולחוות את תוכנית הלימודים כפי שהיא מפורטת בדפים אלה‪ ,‬להתמודד עם‬
‫החומר הלימודי ברמה אישית‪ ,‬חינוכית ומקצועית ולקבל עידוד ותמיכה לעשות סינתזה אישית שתיושם‬
‫בשטח‪ .‬תוכנית הלימודים בנויה במטרה להפגיש את הסטודנטים עם מקורות היהדות הקלאסיים‬
‫והמודרניים‪ ,‬לעודד אותם להשתתף בחוויות כגון‪ :‬שבת יחד‪ ,‬ועדות תפילה ואחרות‪" ,‬לעשות חושבים"‬
‫בצורה אישית וקבוצתית לגבי משמעות המקורות והחוויות‪ ,‬לחשוב על מימושם הפוטנציאלי בשטח והכל‬
‫במסגרת הפרמטרים ההלכתיים של ועד ההלכה של כנסת הרבנים העולמית‪ .‬תהליכי הלימוד‪ ,‬עיבודם‬
‫ויישומם בשטח יתקיימו לסירוגין ולפעמים באופן סימולטאני וצפוי שיתקיים קשר הדדי ומפרה בין צורכי‬
‫השטח והתוכן הלימודי‪ .‬סדנאות לגאסי מטרתן בין השאר להקנות כלים מעשיים אשר יסייעו לסטודנט‬
‫ביישום לימודיו בשטח‪.‬‬
‫כמה מהנחות היסוד בהכנת תוכנית הלימודים‪:‬‬
‫תוכנית הלימודים מניחה שסטודנט המתקבל לתוכנית להסמכה סיים תואר שני וכבר למד את הקורסים‬
‫הרשומים שדלקמן‪:‬‬
‫תלמוד – ‪ 4‬סמסטרים של פעם בשבוע כולל סדר‬
‫פוסקים – סמסטר כולל סדר‬
‫תלמוד בקיאות – ‪ 2‬סמסטרים כולל סדר‬
‫מדרש – סמסטר‬
‫מקרא – ‪ 2‬סמסטרים‬
‫מבוא לליווי רוחני‬
‫‪05‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫הדיקן עשויי לחייב סטודנט להשלים קורסים מהרשימה הזו במידה ולא נלמדו‪ ,‬כתוספת לתוכנית‬
‫הלימודים המובאת בדפים אלה‪.‬‬
‫להלן פריסה לדוגמא בלבד – בפועל הפריסה תהיה שונה‪.‬‬
‫הסמכה ‪ -1‬פריסת קורסים לדוגמא‬
‫יום א‬
‫יום ג‬
‫סמס' א'‬
‫התמחות‬
‫יום ב‬
‫‪ 10:00-08:30‬תלמוד ‪ -‬סדר‬
‫בקיאות סדר‬
‫‪ 12:00-10:30‬תלמוד ‪ -‬שיעור‬
‫בקיאות שיעור‬
‫סמס' א'‬
‫פרשנות ודרשנות‬
‫סמס' ב'‬
‫מבוא‬
‫למחשבת ימי‬
‫הביניים‬
‫סמס' א'‬
‫מיומנויות‬
‫יום ד‬
‫יום ה‬
‫תלמוד ‪ -‬סדר‬
‫סמס' ב'‬
‫מיומנויות‬
‫סמס' ב' ‪ -‬פוסקים‬
‫‪ 14:30-13:00‬חלק ב'‬
‫סמס' ב'‬
‫הגות בתנועה‬
‫המסורתית‬
‫סמס' ב'‬
‫סמס' ב' ‪ -‬פוסקים חלק חסידות‪/‬מוסר‪/‬קבלה‬
‫‪ 15:00-16:30‬ב'‬
‫‪17:00-18:30‬‬
‫‪ 20‬קורסים סמסטריאלים ‪+‬עבודה מעשית‬
‫סמס א'‬
‫תלמוד עיון – ‪2‬‬
‫בקיאות תלמוד – ‪1‬‬
‫פרשנות ודרשנות – ‪1‬‬
‫מיומנויות ביה"כ‪1 -‬‬
‫סמינר רבנות‪1 -‬‬
‫תפילה קווים רעיוניים וערכיים* –‪1‬‬
‫זרמים ביהדות ‪1‬‬
‫התמחות אישית ‪1‬‬
‫עבודה עם מנטור ‪1 -‬‬
‫‪10‬‬
‫תלמוד ‪ -‬שיעור‬
‫סמס' א'‬
‫זרמים‬
‫ביהדות‬
‫המודרנית‬
‫סמס' ב'‬
‫מדרש אגדה‬
‫סמס' א'‬
‫עבודה עם‬
‫מנטור‬
‫סמינר רבנות‪/‬סדנאות‬
‫סמס' א'‬
‫תפילה היבטים רעיוניים‬
‫וערכיים‬
‫סמס ב'‬
‫תלמוד עיון‪2 -‬‬
‫בקיאות תלמוד – ‪1‬‬
‫פוסקים ‪1‬‬
‫הגות בתנועה המסורתית ‪1 -‬‬
‫חסידות‪/‬מוסר‪/‬קבלה – ‪1‬‬
‫סמינר רבנות‪/‬סדנאות – ‪1‬‬
‫מיומנות בית כנסת – ‪1‬‬
‫מדרשי אגדה – ‪1‬‬
‫מבוא למחשבת ימי הביניים‪1 -‬‬
‫‪10‬‬
‫* בד"כ סטודנטים בתוכנית משל"י לומדים קורסים בתפילה ‪ ,‬ציונות והיסטוריה (מעבר להשלמות)‪.‬‬
‫סטודנטים כאלה יכולים לקבל פטור מחובת הקורסים המסומנים האלה‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫עבודה‬
‫מעשית‬
‫‪ 4‬ש"ש‬
‫מינימום‬
‫במסגרת‬
‫עם‬
‫פיקוח‬
‫ומשוב‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫הסמכה ‪ 2‬פריסת קורסים לדוגמא‬
‫יום א‬
‫יום ב‬
‫‪ 10:00-08:30‬תלמוד ‪ -‬סדר‬
‫בקיאות סדר‬
‫‪ 12:00-10:30‬תלמוד ‪ -‬שיעור‬
‫בקיאות שיעור‬
‫סמס' א'‬
‫פרשנות המקרא‬
‫בימי הביניים‬
‫סמס' ב'‬
‫פרשנות המקרא‬
‫סמס' א'‬
‫שירה‪/‬ספרות‬
‫סמס' ב'‬
‫תיאולוגיה אישית‬
‫‪ 14:30-13:00‬עבודה עם מנטור‬
‫‪15:00-16:30‬‬
‫‪17:00-18:30‬‬
‫‪ 20‬קורסים סמסטריאלים ‪+‬עבודה מעשית‬
‫סמס' א'‬
‫תלמוד עיון – ‪2‬‬
‫בקיאות תלמוד – ‪1‬‬
‫התמחות – ‪1‬‬
‫פרשנות המקרא וימי הביניים – ‪1‬‬
‫שירה‪/‬ספרות עברית מודרנית – ‪1‬‬
‫סמינר רבנות‪/‬סדנאות – ‪1‬‬
‫מיומנויות בי"כ‪1 -‬‬
‫הלכה למעשה – ‪1‬‬
‫עבודה עם מנטור‪/‬ית ‪1 -‬‬
‫‪10‬‬
‫יום ג‬
‫סמס' א'‬
‫התמחות‬
‫סמס' ב'‬
‫התמחות‬
‫סמס' א'‬
‫מיומנויות‬
‫סמס' ב'‬
‫מיומנויות‬
‫הלכה‬
‫למעשה‬
‫הלכה‬
‫למעשה‬
‫סמס' ב'‬
‫תלמוד עיון – ‪2‬‬
‫בקיאות תלמוד – ‪1‬‬
‫התמחות – ‪1‬‬
‫פרשנות המקרא – ‪1‬‬
‫תיאולוגיה אישית – ‪1‬‬
‫מיומנויות בי"כ‪1 -‬‬
‫הלכה למעשה – ‪1‬‬
‫עבודה עם מנטור‪/‬ית – ‪1‬‬
‫שו"ת‪1 -‬‬
‫‪10‬‬
‫‪07‬‬
‫יום ד‬
‫יום ה‬
‫תלמוד ‪ -‬סדר‬
‫תלמוד ‪ -‬שיעור‬
‫סמס' א'‬
‫סמינר רבנות‪/‬סדנאות‬
‫שו"ת‬
‫עבודה‬
‫מעשית‬
‫‪ 4‬ש"ש‬
‫מינימום‬
‫במסגרת‬
‫פיקוח‬
‫ומשוב‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫הסמכה ‪ 3‬פריסת קורסים לדוגמא‬
‫יום א‬
‫‪10:00-08:30‬‬
‫סמס' א'‬
‫מבוא למחשבת‬
‫ישראל – בית שני‬
‫סמס' ב'‬
‫‪ 12:00-10:30‬שו"ת‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫‪15:00-16:30‬‬
‫‪17:00-18:30‬‬
‫‪ 19‬קורסים סמסטריאלים‬
‫סמס' א'‬
‫שו"ת – ‪1‬‬
‫סמינר רבנות לקראת הסמכה – ‪1‬‬
‫חברה ישראלית מודרנית ‪1-‬‬
‫התמחות – ‪1‬‬
‫מדרש (פרשנות להפטרות) – ‪1‬‬
‫דיני אישות – ‪1‬‬
‫טקסי מעגל החיים – ‪1‬‬
‫היסטוריה ימי הביניים ‪1 -‬‬
‫עבודה עם מנטור – ‪1‬‬
‫מבוא למחשבת העת החדשה‪1 -‬‬
‫‪10‬‬
‫יום ג‬
‫התמחות‬
‫יום ב‬
‫סמס' ב'‬
‫ניהול וארגון‬
‫וגיוס כספים‬
‫סמס' א'‬
‫שו"ת‬
‫סמס' ב'‬
‫קבלה‪/‬מוסר‪/‬חסידות‬
‫סמס' א'‬
‫חברה ישראלת‬
‫סמס' ב'‬
‫הגות‪ -‬זוהר‪/‬מורה‬
‫נבוכים‬
‫סמס' א'‬
‫מדרש – פרשנות‬
‫הפטרות‬
‫סמס' ב'‬
‫דיבור בציבור‬
‫ודרשנות‬
‫יום ד‬
‫סמס' א'‬
‫דיני אישות‬
‫סמס' ב'‬
‫ציונות‬
‫סמס' א'‬
‫סמינר רבנות‬
‫לקראת הסמכה‬
‫סמס' א'‬
‫טקסי מעגל החיים‬
‫סמס' ב'‬
‫כישורי הוראה‬
‫סמס' ב'‬
‫מיומנויות‬
‫סמס' א'‬
‫מבוא לתוע"י‬
‫בימי הביניים‬
‫סמס' ב'‬
‫תמיכה רוחנית‬
‫סמס' א'‬
‫עבודה עם מנטורים‬
‫סמס' ב'‬
‫ניהול וארגון וגיוס כספים – ‪1‬‬
‫חסידות‪/‬מוסר‪/‬קבלה – ‪1‬‬
‫הגות ימי הביניים (זוהר‪/‬מורה נבוכים)– ‪1‬‬
‫דיבור בציבור – ‪1‬‬
‫כישורי הוראה – ‪1‬‬
‫מבוא לתולדות ע"י בימי בית שני – ‪1‬‬
‫מיומנויות – ‪1‬‬
‫ציונות* – ‪1‬‬
‫שו"ת‪1-‬‬
‫התמחות אישית‪1 -‬‬
‫‪10‬‬
‫‪08‬‬
‫יום ה‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫ד‪ .‬עקרונות פיתוח מיומנויות רבניות מעשיות‬
‫מטרת תוכנית ההסמכה בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר היא להכשיר מנהיגות רוחנית‪-‬דתית לעם‬
‫ישראל‪ .‬הרבנים והרבות בוגרי בית המדרש יעסקו בשטח בתפקידים קהילתיים‪ ,‬חינוכיים‪ ,‬ייעוציים‬
‫וניהוליים בכל רחבי הארץ‪ .‬בנוסף לתוכנית הלימודים העיונית נדרשים הסטודנטים להתמחות במהלך‬
‫שנות לימודיהם בתחומים שונים של העבודה הרבנית המעשית‪ .‬מטרות תוכנית פיתוח מיומנויות רבניות‬
‫מעשיות הן שתיים –א‪ .‬להקנות היכרות עם מכלול ההיבטים של עבודת הרב בייעוץ‪ ,‬תמיכה‪ ,‬פסיקה‪,‬‬
‫הוראה‪ ,‬ניהול‪ ,‬התארגנות חברתית והנהגת קהילה‪ .‬ב‪ .‬לפתח דרך רבנים ייחודית לכל לומד ולומדת‪.‬‬
‫פיתוח "מיומנויות רבניות מעשיות"‬
‫תחום זה מתחלק לשניים – החלק ראשון‪ ,‬כולל התנסות מעשית בליווי רב‪/‬ה המכהנים בקהילות התנועה‬
‫המסורתית בישראל; החלק השני כולל קורסים‪ ,‬סדנאות‪ ,‬סיורים וימי לימוד תיאורטיים‪.‬‬
‫בין הנושאים המוצעים במסגרת סדנאות‪ ,‬ההתנסויות‪ ,‬הקורסים וימי לימוד ניתן למצוא דרשנות‪ ,‬כישורי‬
‫בית הכנסת‪ ,‬גיוס כספים‪ ,‬ניהול‪ ,‬עבודה עם מתנדבים‪ ,‬כישורי הוראה ועוד‪.‬‬
‫פרוט נרחב ניתן לקרוא בעמ' ‪ 15‬ב"רשימת הקורסים הכלולים בתוכנית הלימודים – תחום שלישי‪ :‬פיתוח‬
‫מיומנויות רבניות מעשיות"‪ .‬כל הפריטים ברשימה זו הם חובה לכל הסטודנטים‪ .‬שימו לב שסטודנטים‬
‫אשר לא למדו "מבוא לליווי רוחני" בעבר יידרשו ללמוד קורס זה כחלק מההשלמות להסמכה‪.‬‬
‫ההתנסות המעשית בקהילות התנועה המסורתית נתמכת על ידי קרן לגאסי‪ .‬פרוט התוכנית ניתן לקרוא‬
‫בעמ' ‪ 21‬בהתייחסות ל"שנת התמחות מעשית לתלמידי רבנות"‪ .‬חובה על כל סטודנט להשתתף במסגרת‬
‫זו במהלך כל שלוש שנות לימודי ההסמכה‪ .‬סטודנט המבקש להחליף שנה אחת מחובה זו של שלוש שנים‬
‫בקהילות‪ ,‬בעבודה מעשית מסוג אחר‪ ,‬יכול לפנות בכתב לדיקן שיחליט בדבר‪ .‬במקרים אלו מסגרת העבודה‬
‫המעשית של ‪ 6-8‬שעות שבועיות ופיקוח מקצועי על עבודת הסטודנט תשמר בנוסף לתנאים אחרים שיוחלט‬
‫לגביהם על ידי הדיקן‪.‬‬
‫מבחינת הייעוד האישי להשמה בשטח לאחר ההסמכה‪ ,‬בית המדרש מבליט כיעד ראשון את העבודה כרב‬
‫קהילה והסטודנטים נדרשים להשתתפות בתוכנית לגאסי בהתאם לאמירה זו‪.‬‬
‫תחומים נוספים המומלצים לעבודה רבנית לאחר ההסמכה הם בתחום של לווי רוחני והוראה‪ .‬חלק‬
‫מהסדנאות‪ ,‬ההתנסויות‪ ,‬הקורסים וימי הלימוד מטרתם לקדם את הסטודנטים בתחומים אלו ולהקנות‬
‫להם חלק מהכלים המקצועיים הנדרשים לתחומים אלה‪ .‬סטודנטים המבקשים להתקדם בתחומים אלו‬
‫יכולים להשתמש בבחירה שניתנת להם בקורסי "התמחות אישית" ו"מנטור"‪ ,‬וזאת בתנאי שהדיקן מאשר‬
‫בכתב‪ .‬בית המדרש מעודד סטודנטים להמשיך את הלימודים מעבר לקורסי חובה ולקבל קרדיטציה‬
‫בתחום של ייעוץ רוחני ותעודת הוראה‪.‬‬
‫סטודנטים הרואים ייעוד והשמה אישית בתחום של פסיקה רבנית מוזמנים להעלות זאת בשיחות עם‬
‫הדיקן על מנת שיהיה ניתן לבנות תוכנית לימודים תומכת למימוש שאיפה זו‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬חובה להשתתף בתוכנית "לגאסי" בעבודה קהילתית בכל אחת משלוש השנים של הלימודים‬
‫במסלול להסמכה אא"כ הדיקן מאשר בכתב שנה אחת של עבודה מעשית בתחום אחר‪ .‬תוכנית העבודה‬
‫המעשית נחשבת כהתנסות רב שנתית ובמהלכה הסטודנטים נדרשים להגיש דוחות תקופתיים שישמשו‬
‫בסיס לשיחה אישית‪-‬רפלקטיבית‪ .‬ההתנסות בעבודה מעשית אינה מקנה "ציון" אך דורשת עמידה בחובות‬
‫ומהווה תנאי להמשך הלימודים בבית המדרש לרבנים (כולל קבלת מלגה‪ ,‬אם תהיה)‪ ,‬והשלמת כל החובות‬
‫היא תנאי להסמכה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫שנת התמחות מעשית לתלמידי רבנות‬
‫בתמיכתה הנדיבה של קרן לגאסי‪-‬הריטג'‬
‫" ‪...‬וְ הַ ע ֲִמידּו תלמידים הַ ְרבֵּ ה‪"...‬‬
‫הציווי היהודי המשמעותי הלקוח מהמשנה הראשונה במסכת אבות‪ ,‬מזכיר לרבות ולרבנים את תפקידם‬
‫המשמעותי ללוות ולהצמיח את הדור הבא של תלמידי חכמים‪ .‬החיוב הברור הזה מקפל בתוכו תובנה‬
‫אמיתית ופשוטה כי מנהיגות יהודית משמעותית ואיכותית תבטיח את המשך קיומה של שרשרת הדורות‪.‬‬
‫התורה שקבלנו במעמד הר סיני נמסרת מדור לדור‪ ,‬מרב לסטודנט‪ .‬מסירת התורה איננה נחלתם של‬
‫בודדים‪ .‬בכל דור ודור מלמדים תלמידי חכמים רבים את התורה לתלמידיהם הרבים‪ .‬אל לנו לשמור‬
‫לעצמנו את החכמה שרכשנו‪ .‬מוטלת עלינו חובה ללמד אחרים את התורה שלמדנו‪ .‬ויותר מכך‪ ,‬עלינו‬
‫להעמיד סטודנטים רבים‪ ,‬להשתדל להפיץ תורה ככל יכולתנו לאורך כל שנות חיינו‪ .‬בעולם המודרני בו אנו‬
‫חיים‪ ,‬רבות ורבנים מסורתיים‪-‬קונסרבטיביים זקוקים לידע ולמיומנויות למידה בעולם התורני והאקדמי‪,‬‬
‫לעומק רוחני ולכישורים מעשיים במנהיגות‪ ,‬חינוך‪ ,‬ניהול מתנדבים‪ ,‬גיוס כספים ואחרים‪.‬‬
‫זוהי נקודת הפתיחה של התוכנית להכשרה רבנית מעשית מטעם בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר והתנועה‬
‫המסורתית ובתמיכתה הנדיבה של קרן לגאסי‪-‬הריטג'‪.‬‬
‫סטודנטיות וסטודנטים לרבנות בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים ייתמחו בעבודה רבנית מעשית‬
‫קהילתית בקהילות התנועה המסורתית בישראל‪ .‬תוכנית ההתמחות עומדת על שתי רגליים‪ :‬האחת למידה‬
‫והתמחות בעבודה הרבנית הקהילתית באמצעות לימוד‪ ,‬הנחייה והובלה של שעורים‪ ,‬פעילות ותפילה עם‬
‫ילדים‪ ,‬משפחות ומבוגרים‪ .‬הרגל השנייה מאפשרת לתלמידי הרבנות ליווי‪ ,‬למידה ופיתוח על ידי קשר אישי‬
‫ועבודה צמודה עם רבה או רב מכהנים בקודש בקהילה המדוברת או קשורים בה‪.‬‬
‫מסמך זה מפרט את החזון והמטרות‪ ,‬יעדים ואופן הפעולה של תוכנית העבודה המעשית בתמיכת קרן‬
‫לגאסי החל מתשע"ד‪.‬‬
‫א‪ .‬חזון‪:‬‬
‫הכשרת מנהיגות רבנית מסורתית בעלת הכרות‪ ,‬נסיון וכלים בעבודה רבנית קהילתית בישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטרות‪:‬‬
‫‪ ‬יצירת מערך התמחות שישמש חממה לעשייה רבנית קהילתית‪ ,‬לימוד והתנסות בתנאים מיטביים‪.‬‬
‫‪ ‬יצירת ליווי מקצועי על ידי רבות ורבנים מכהנים בתפקידים קהילתיים‪.‬‬
‫‪ ‬נטיעת בטחון ואמונה ביכולת האישית לרבנות בקהילה‪.‬‬
‫‪ ‬גיבוש תפיסת "קהילת החלומות האידיאלית" עבור כל אחת ואחד מהסטודנטים‪.‬‬
‫‪ ‬יצירת מרחב לימודי שיתופי בין המתמחות והמתמחים‪.‬‬
‫‪ ‬מתן סיוע ומענה מקצועי עבור קהילות התנועה המסורתית‪.‬‬
‫ג‪ .‬יעדים‪:‬‬
‫‪ ‬תוכנית התמחות אישית עבור ששה תלמידות ולתלמידי רבנות‪.‬‬
‫‪ ‬קיום הכשרה ברבנות מעשית לאורך שנת הלימודים‪.‬‬
‫‪ ‬ליווי וייעוץ על ידי רכזת התוכנית וגורמים מקצועיים נוספים‪.‬‬
‫‪ ‬מתן דיווח חודשי של המתמחים על עבודתם‪.‬‬
‫‪ ‬שני מפגשים בשנה –בתחילתה ובסופה של שנת הפעילות‪ ,‬של רכזת התוכנית עם יו"ר קהילה ורב‪/‬ה‬
‫מלווים‪ .‬יצירת קשר הדוק ושיתוף פעולה עם מחלקת פיתוח קהילות בתנועה המסורתית וכנסת‬
‫הרבנים הישראלית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫ד‪ .‬אופן פעולה‬
‫יקין בְ יָדוֹ לִ לְ מוֹד ּולְ לַמֵּ ד‬
‫‪".‬רבִ י יִ ְשמָ עֵּ אל (בְ נוֹ) אוֹמֵּ ר‪ ,‬הַ ּלוֹמֵּ ד ּתו ָֹרה עַ ל ְמנָת לְ לַמֵּ ד‪ ,‬מַ ְס ִפ ִ‬
‫ַ‬
‫יקין בְ יָדוֹ לִ לְ מוֹד ּולְ לַמֵּ ד לִ ְשמוֹר וְ ַלעֲׂשוֹת‬
‫‪."..‬וְ הַ ּלוֹמֵּ ד עַ ל ְמנָת ַלעֲׂשוֹת‪ ,‬מַ ְס ִפ ִ‬
‫(אבות‪ ,‬ד‪ ,‬ה)‬
‫חובות הסטודנטים‪:‬‬
‫‪ .1‬סטודנט לרבנות מחוייב לפעילות שוטפת הכוללות יום חול בשבוע וביקור בקהילה בשבת‪/‬חג אחת‬
‫לחודש‪ .‬משך הפעילות‪ :‬מאמצע חודש אוקטובר ועד סוף חודש יוני‪.‬‬
‫‪ .2‬הפעילות תכלול ‪ 3-4‬משימות קבועות באמצע השבוע בדגש על יישוג )‪(reaching out‬‬
‫אל‬
‫משפחות צעירות וקהלי יעד חדשים‪.‬‬
‫הצעות לפעילויות אפשרויות‪:‬‬
‫‪ ‬ליווי והפעלת חוג בת ובר מצווה‪.‬‬
‫‪ ‬הובלת תפילות ייחודיות‪.‬‬
‫‪ ‬מפגשי נשים לראש חודש‪.‬‬
‫‪ ‬עידוד והידוק הקשר בין הקהילה ובין בתי ספר‪ ,‬גנים ומרכז קהילתי הקשורים בה‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיית מפגשי לימוד חווייתיים להורים וילדים בגן או במסגרות חינוך אחרות של‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫‪ ‬מפגשי לימוד וחוויה עם בני נוער בשכונה‪ ,‬סניף נוע"ם האזורי או קבוצות נוער אחרות‪.‬‬
‫‪ ‬הפעלת חוגים לחברי הקהילה בהתאם לדרישות ולצרכים‪.‬‬
‫‪ ‬יצירת פרוייקט אישי ייחודי‬
‫‪ .3‬אחת לחודש יגיע הסטודנט לקהילה לביקור בשבת‪ ,‬ויתנסה ב‪ 2 -‬משימות כמו מתן דברי תורה‪,‬‬
‫שיעורים‪ ,‬קריאה בתורה‪/‬הפטרה‪ ,‬הנחיית תפילות משפחתיות וכדומה‪( .‬בהתאם לרצון ההדדי של‬
‫הצדדים‪ ,‬ניתן יהיה לבצע משימות נוספות)‬
‫‪.4‬‬
‫הסטודנט יהיה בקשר רצוף בשעות הדרכה והתייעצות עם רבה או רב מלווה‪ ,‬בהן הסטודנט יקבל‬
‫משוב על עבודתו‪ ,‬יוכל לשתף בלבטים ולהתייעץ‪ ,‬יקבל הדרכה‪ ,‬כלים והנחייה בעבודה רבנית‬
‫בישראל‪.‬‬
‫‪ .5‬הסטודנט יגיש בתחילת שנת הפעילות תוכנית עבודה כפי שהוסכמה עם הרב‪/‬ה מלווים‪.‬‬
‫‪ .6‬הסטודנט יגיש בכל חודש דו"ח פעילות לרכזת התוכנית‪ ,‬ויקיים עמה פגישות הערכה מעת לעת‪.‬‬
‫‪ .7‬הסטודנט ישתתף בסדנאות וימי עיון בשנת פעילות‪ ,‬בהתאם למועדים שייקבעו ויינתנו מראש‪.‬‬
‫עמידה בכל מחויבויות התוכנית תזכה את הסטודנטית במלגה חודשית בסך ‪ ,₪ 2,000‬החזרי הוצאות‬
‫נסיעה ותמיכה תקציבית בפעילויות השונות בתאום מראש‪ ,‬על פי החלטת רכזת התוכנית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫תפקידי רבה או רב מלווים‪:‬‬
‫"אמר רב נחמן בר יצחק‪ :‬למה נמשלו דברי תורה כעץ‪ ,‬שנאמר‪' :‬עץ חיים היא למחזיקים בה'?‬
‫לומר לך‪ :‬מה עץ קטן מדליק את הגדול‪ ,‬אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים‪.‬‬
‫והיינו דאמר רבי חנינא‪ :‬הרבה למדתי מרבותי‪ ,‬ומחברי יותר מרבותי‪,‬‬
‫ומתלמידי יותר מכולן"‬
‫(תענית ז'‪ ,‬ע"א)‬
‫רבנות‪ ,‬ורבנות קהילתית בפרט‪ ,‬דורשת ידע מצטבר‪ ,‬ניסיון מעשי‪ ,‬בשלות ופרספקטיבה‪.‬‬
‫למידה או אימון בכתלי בית המדרש נותנים מענה חלקי ונקודתי בלבד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מערכת יחסים עם‬
‫דמות רבנית משמעותית המהווה מודל לחיקוי‪ ,‬משתפת בניסיון‪ ,‬מכוונת‪ ,‬חושפת עוצמות ונותנת משוב היא‬
‫אמצעי רב עוצמה להתפתחות אישית וצמיחה‪.‬‬
‫תפקיד רבה או רב מלווים בתוכנית הוא לכוון‪ ,‬להרחיב‪ ,‬לתמוך ולהעצים את הסטודנטית או הסטודנט‬
‫המתמחים בקהילתם‪ ,‬בתהליך ייחודי המבוסס על עבודה רבנית מעשית‪ ,‬שיחות‪ ,‬ליווי‪ ,‬ייעוץ ודוגמא‬
‫אישית‪ .‬המפתח להצלחת יחסים אלו הוא בקשר האישי ובאמון שנוצר בין הרב לסטודנט ומידת המחויבות‬
‫של הרב המכהן להצלחת הסטודנט המתמחה‪ .‬מתוך חשש ששחיקת היום יום ולחצי הזמן יכריעו את‬
‫הרבנים והסטודנטים‪ ,‬ויקשו על קיום הקשר‪ ,‬בפניך קווי מתאר לתוכנית האידיאלית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בתחילת השנה‪ ,‬יצירת תאום ציפיות והגדרת סמכויות ותפקידי הסטודנט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל שבוע תתקיים פגישה משותפת שתארך כשעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב להקדיש זמן לעיסוק בפעילות השוטפת של הסטודנט בקהילה‪ ,‬אך גם לתת מענה לסוגיות‬
‫כלליות הקשורות בהלכה למעשה‪ ,‬ניהול קהילה‪ ,‬מעגל החיים‪ ,‬אידיאולוגיה אישית ו‪/‬או כל נושא‬
‫אחר שיעלה במפגשים המשותפים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במידת האפשר‪ ,‬תהיה זו למידה משמעותית אם הסטודנטים יצטרפו לרב‪/‬ה לניחום אבלים‪ ,‬ביקור‬
‫חולים‪ ,‬טקסי מעגל החיים‪ ,‬שיחה עם משפחה וארועים אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיבות גדולה להכרות עם אנשי מפתח בקהילה ומחוצה לה‪ ,‬ובהתאם למחויבות לסודיות‬
‫ודיסקרטיות שיתוף בנעשה "מאחורי הקלעים" ובהתנהלות השוטפת של הקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רישות (נטוורקינג) והכרות עם רבות ורבנים אחרים מהתנועה ומחוצה לה‪ ,‬ארגוני התחדשות‬
‫יהודית‪ ,‬מפעלי התנועה ועוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השתתפות בשלושה ימי עיון‪/‬סדנאות של התוכנית‪ ,‬ושני מפגשי שיחה לאורך השנה עם רכזת‬
‫התוכנית‪.‬‬
‫ימי עיון וסדנאות – הזדמנות ללמידה וקבלת כלים מעשיים לרבנות איכותית‪:‬‬
‫לאורך השנה יתקיימו חמישה ימי עיון בנושאים שונים‪ .‬ימי העיון מהווים הזדמנות ייחודית ללמידה‬
‫משמעותית דרך חוויה באמצעות סדנא‪ ,‬השתלמות והתנסות‪ .‬מתוך ההבנה כי בימינו רבנים ורבות‬
‫מסורתיים זקוקים לכלים אופרטיביים‪ ,‬בנוסף לעומק רוחני‪ ,‬על מנת לבנות קהילה ולשמרה‪ ,‬הנושאים‬
‫המוצעים נבחרו על בסיס תחושת מחסור בעקבות ניסיון קהילתי ומהצעות שהעלו הסטודנטים‪ .‬בבחירת‬
‫הנושאים נעשתה מחשבה משמעותית כיצד יוכלו לתרום גם לרבנים והרבות המלווים הנמצאים בעבודתם‬
‫זמן רב‪.‬‬
‫מעבר לסטודנטיות ולסטודנטים המתמחים‪ ,‬רבות ורבנים מלווים‪ ,‬ניתן להזמין להשתתפות גם יו"רים‬
‫ופעילים של קהילות‪ ,‬רבות ורבנים מסורתיים בארץ‪ .‬תאריכים ונושאים נבחרים לימי העיון יפורסמו‬
‫בחודש תשרי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫דוגמאות לימי עיון וסדנאות‪:‬‬
‫‪" ‬לו הייתי רוטשילד" – סדנת העשרה בפיתוח משאבים – בניית שותפות עם המגזר‬
‫העסקי‪ ,‬גיוס משאבים ממקורות ממסדיים‪ ,‬הנחיות לכתיבת בקשות מענק לקרנות‪ ,‬גיוס‬
‫משאבים מהקהילה‪ ,‬בניית תקציבים לארגון ולפרויקטים שהארגון מפעיל‪ .‬בהנחייה‬
‫מקצועית של שתי"ל‬
‫‪" ‬אם אתה לא שם‪ ,‬אתה לא קיים" – שימוש בכלים אינטרנטיים לצורכי פרסום‪ ,‬שיווק‬
‫והרחבת הקהילה– בהנחייה מקצועית של ארגון ‪.Presentense‬‬
‫‪" ‬זמן שווה לכסף" – התמודדות עם אתגרים בריבוי משימות – סדנא חוויתית המאפשרת‬
‫לימוד דרך זן ג'גלינג (‪.http://www.z-hr.co.il/Workshop.aspx?wid=2 )Zen Juggling‬‬
‫‪" ‬יש לי חלום" – מחזון לתוכנית עבודה‪ ,‬סדנא מקצועית "לתת את הנשמה ואת הלב" ‪-‬‬
‫עבודה עם מתנדבים‬
‫‪" ‬ילדים זה שמחה" –חיבור ילדים ומשפחות צעירות לקהילה וליהדות מסורתית ‪ -‬שיח‬
‫עמיתים והצגת תוצרים ותוכניות עבודה‪.‬‬
‫ליווי רוחני‬
‫ק'‬
‫‪9:00-16:00‬‬
‫ג'‬
‫ושעות נוספות בשטח בהתאם להוראת המרצה‬
‫ה' זמר‬
‫קורס הקיץ בליווי רוחני הוא קורס מרוכז הנותן הכשרה מעשית בסיוע בבעיות רפואיות משפחתיות שונות‬
‫הקשורות למצבי חיים בכלל ומצבי סוף החיים בפרט כגון זקנה ומצבי משבר‪ ,‬מעמדה של משמעות‬
‫ורוחניות תוך העזרות בכלים ממקצועות הסיוע ליצירת קשר‪.‬‬
‫המלווה הרוחני אינו עובד כמטפל‪ ,‬ובקורס נבנית הזהות המיוחדת הזו‪.‬‬
‫הקורס כולל עבודה מעשית מרוכזת במסגרות שונות המלווה בהדרכה אישית וסמינר קבוצתי‪.‬‬
‫הלימודים בחודשי הקיץ מתקיימים בד"כ בימי שלישי פעם בשבוע ליום מלא במסגרת קבוצת למידה קטנה‬
‫ועבודה בשטח כפי שיקבע עם המרצה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫במהלך שנות הלימוד בתוכנית להסמכה‪ ,‬הסטודנטים יידרשו ללמוד מיומנויות שונות‬
‫ולקבל אישור על הדף שלהלן הנקרא "מטלות בתחום מיומנויות בית הכנסת"‬
‫שם הסטודנט‪/‬ית‪__________________ :‬‬
‫המיומנות ‪:‬‬
‫מטלות בתחום מיומנויות בית הכנסת‬
‫הערות‪:‬‬
‫הוכיח‪/‬ה שליטה‬
‫במיומנות בתאריך‪:‬‬
‫‪ .1‬קה"ת‬
‫‪ .2‬קריאת הפטרה‬
‫‪ .3‬ש"ץ לחול ‪ -‬שחרית‬
‫‪ .4‬ש"ץ לחול ‪ -‬מנחה‬
‫‪ .5‬ש"ץ לחול ‪ -‬ערבית‬
‫‪ .6‬ש"ץ לשבת – ק"ש‬
‫מעריב‬
‫‪ .7‬ש"ץ לשבת ‪ -‬שחרית‬
‫‪ .8‬ש"ץ לשבת ‪ -‬מוסף‬
‫‪ .9‬ש"ץ לשבת ‪ -‬מנחה‬
‫‪ .10‬ש"ץ לר"ח‬
‫‪ .11‬תקיעת שופר‬
‫‪ .12‬קריאת מגילת אסתר‬
‫‪ .13‬קריאת מגילת איכה‬
‫‪ .14‬קריאת מגילת שה"ש‬
‫‪+‬רות ‪ +‬קהלת‬
‫‪ .15‬ש"ץ לימים נוראים‬
‫‪ .16‬ש"ץ לשלוש רגלים‬
‫‪ .17‬גבאות‬
‫‪ .18‬קשר של תפילין‬
‫‪ .19‬קשריה של ציציות‬
‫‪ .20‬קריאת התורה‬
‫בראש השנה ויו"כ‬
‫‪ .21‬מעגל החיים‬
‫לידה‬
‫ברית‬
‫בר מצווה‬
‫חתונה‬
‫גירושין‬
‫גט‬
‫הלוויה‬
‫יארצייט‬
‫‪ .22‬הלל‬
‫‪14‬‬
‫חתימת הבוחן‪:‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫תיאור מסגרת העבודה עם מנטור‪/‬ית‪:‬‬
‫הרעיון הכללי ושלביו‪:‬‬
‫סטודנט מגדיר נושא המעניין אותו אינטלקטואלית והשייך לעבודתו המקצועית בעתיד כרב וכמחנך יהודי‪.‬‬
‫(נכון להיום העבודה המקצועית של בוגרי בית המדרש הינה בדרך כלל בתחומים של רבנות קהילתית‪ ,‬חינוך‬
‫יהודי וליווי רוחני‪ ,‬אך ייתכנו תחומים מקצועיים נוספים אשר יוצעו על ידי הסטודנט ושהלימוד במסגרת זו‬
‫עם מנטור יקדם את העבודה של הרב בתחומים אלה)‬
‫הסטודנט יגיש הצעה לגבי תוכן הלימוד לאדם בעל כישורים וידע מתאים לאחר שקיבל אישור בכתב‬
‫מהדיקן לפנות לאדם זה ומבקש ממנו לשמש כמנטור שלו בהתאם לתאור התפקיד המתואר להלן‪.‬‬
‫הסטודנט יכול לפנות למורה מסגל המרצים של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר או של מכון שכטר או‬
‫לאדם מבחוץ‪.‬‬
‫תהליך בחירת האדם שישמש כמנטור‪ ,‬התנהלות העבודה מול המנטור ותיאור התוצר הסופי מפורטים להלן‬
‫לאחר הצגת הרציונאל לבניית מסגרת זו‪.‬‬
‫סטודנט יהיה חייב ללמוד במסגרת של עבודה עם מנטור במשך ארבעה סמסטרים במהלך התוכנית‬
‫להסמכה‪.‬‬
‫נושאי הלימוד העיקריים חייבים להיות בתחומים של תלמוד והלכה‪ ,‬מדרש‪ ,‬תיאולוגיה‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬היסטוריה‬
‫וחינוך‪ .‬הדיקן יכול לאשר לסטודנט חריגה מנושאים אלה מנסיבות מיוחדות‪.‬‬
‫רציונאל בניית מסגרת העבודה עם המנטור‪:‬‬
‫מסגרת זו מטרתה לאפשר לסטודנט להגדיר נושא בעל עניין אישי ומקצועי ולגלות יוזמה בלימוד‪ .‬חלק‬
‫מההיבטים החיוביים של המסגרת מופיעים למטה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫העצמת התפקיד של הסטודנט כיוון שהוא משפיע ומחליט בנוגע לחלק חשוב מההכשרה שלו‬
‫לקראת ההסמכה‪.‬‬
‫הדרישה מהסטודנט להגדיר נושא בעל פוטנציאל רגשי וקוגניטיבי העשוי לשרת אותו בהמשך דרכו‬
‫המקצועית‪ ,‬מאלצת אותו להשקיע מחשבה בייעוד האישי‪ ,‬המקצועי ובשאלה כיצד להכין את עצמו‬
‫להצליח בתחום זה בעתיד‪.‬‬
‫כישורי עבודה עצמאיים הנדרשים מהסטודנט עשויים לעזור לו בהמשך דרכו המקצועית והאישית‬
‫ואף במשך חייו‪.‬‬
‫המפגש של הסטודנט עם מנטור בתדירות כזו במשך סמסטר שלם מחייב את הסטודנט להגיע לכל‬
‫מפגש כמוביל הדיון‪ ,‬על בסיס חומר שקרא וכתב לקראת כל מפגש‪.‬‬
‫השיחות עם המנטור יכולות לפתח כישורי תקשורת והידברות‪ ,‬החשובים לתפקודו של רב‪.‬‬
‫להלן פרטי השלבים של התהליך‪:‬‬
‫שלב הכנת ההצעה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫הסטודנט מגיש למנטור (אחרי שקיבל אישור בכתב מהדיקן) הצעה ראשונית לגבי נושא הלימוד‪.‬‬
‫המנטור עוזר לסטודנט להכין את ההצעה אשר תוגש לדיקן לאישור‪.‬‬
‫הנושא המוגדר כולל הסבר למה נושא זה חשוב לצמיחה המקצועית ולעבודה המקצועית של‬
‫הסטודנט בהווה או בעתיד‪ .‬בהסבר רצוי שתהיה התייחסות להיבטים קוגניטיביים‪ ,‬חינוכיים‪,‬‬
‫קהילתיים‪ ,‬פסיכולוגיים ועוד‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬הנושא חייב להיות בתחומים של תלמוד והלכה‪,‬‬
‫מדרש‪ ,‬תיאולוגיה‪ ,‬תנ"ך ‪ ,‬היסטוריה וחינוך‪.‬‬
‫הכנת סיליבוס כולל פירוט ותאור הטקסטים שיילמדו כחלק מלימוד מונחה זה‪ .‬רצוי שהלימוד‬
‫יהיה אינטרדיציפלינארי ושהטקסטים יכללו יותר מתחום אחד – תלמוד‪ ,‬חינוך הלכה‪ ,‬מקרא‪,‬‬
‫מדרש‪ ,‬היסטוריה ועוד‪.‬‬
‫תיאור ספרות פרשנית – ספרים‪ ,‬מאמרים ועוד‪.‬‬
‫תיאור לימוד נוסף – שיחות עם אנשים ועוד‪ ,‬שיהיו חלק מהלימוד‪.‬‬
‫תיאור התוצר הסופי של הלימוד – אפשרויות הכוללות עבודה בכתב‪ ,‬כתיבת תוכנית לימודים‬
‫וסיליבוס‪ ,‬הכנת הרצאה בת שעה ועוד‪.‬‬
‫ההצעה תוגש לדיקן לאישור פורמאלי חתומה על ידי הסטודנט והמנטור‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫שלב הלימוד בפועל ‪:‬‬
‫‪ .8‬למסגרת הלימוד יוקדשו ‪ 3-5‬שעות שבועיות‪ ,‬למשך סמסטר שלם‪ ,‬כאשר רוב השעות הן שעות‬
‫לימוד עצמי של הסטודנט בבית המדרש‪.‬‬
‫‪ .9‬הסטודנט יקבע ישיבות עם המנטור בתדירות של אחת ל ‪ 2-3‬שבועות לאורך כל הסמסטר‪.‬‬
‫‪ .10‬הסטודנט יהיה אחראי להגדרת הנושא לדיון בכל מפגש עם המנטור ויגיש חומר בכתב למנטור לפיו‬
‫הוא מבקש לבנות כל פגישה‪.‬‬
‫‪ .11‬לאחר חודש‪-‬חודשיים של עבודה ומפגשים‪ ,‬המנטור יגיש דו"ח לדיקן בו הוא מדווח על התנהלות‬
‫הלימוד ואף מצביע על הישגים‪ ,‬אתגרים וקשיים‪ ,‬במידה והיו‪.‬‬
‫‪ .12‬תהליך זה יכלול הערכה ומשוב מול המנטור אשר יתייחס להיבטים קוגניטיביים ולדפוסי הלמידה‬
‫של הסטודנט‪.‬‬
‫‪ .13‬המנטור ייתן ציון של "עובר‪/‬נכשל" לעבודה של הסטודנט‪.‬‬
‫‪ .14‬הסטודנט חייב לקבל ציון "עובר" מהמנטור על מנת שהלימוד ייחשב לו כמילוי מטלה מחובות‬
‫התוכנית להסמכה‪.‬‬
‫תאור המסגרת של התמחות אישית‬
‫במהלך שלוש שנות הלימודים בתוכנית להסמכה הסטודנט יידרש לבחור ‪ 5‬קורסים סמסטריאלים‪ .‬הבחירה‬
‫צריכה לשקף את הרקע של הסטודנט והשאיפות המקצועיות שלו‪ .‬בחירה בקורסים אלו תעשה ביחד עם‬
‫היועץ ומיועדת בין השאר להעצים את הסטודנטים הן מעצם אפשרות הבחירה והן מהתחום הלימוד‬
‫שנבחר‪ .‬מסגרת זו הינה חובה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫תאור הבוגר האידיאלי‬
‫להלן תיאור הבוגר האידיאלי של מסלול להסמכה של ביה"מ לרבנים ע"ש שכטר‪ .‬התיאור כולל התייחסות‬
‫למספר תחומים – ידע‪ ,‬יכולות‪ ,‬כישורים‪ ,‬מידות אישיות‪ ,‬תפיסות עולם ועוד‪ .‬הרשימה מבטאת שאיפות‬
‫ואיננה אמורה להיות ממצה‪ .‬היא אמורה גם להזכיר שמטרת הלימודים בביה"מ איננה רק אקדמית‪ ,‬והיא‬
‫מתייחסת למכלול המרכיבים שיתרמו להצלחת הבוגר בעבודות בשטח‪.‬‬
‫‪ .1‬ראיית העולם כמקום חיובי‪ ,‬כמתנת האל וכמקום לקיום מצוות‪ .‬לפעול למען תיקון עולם‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת להציג תפיסת עולם תיאולוגית המושתתת על אהבת הבריות והנתמכת בלימוד מעמיק‬
‫במחשבת ישראל‪ ,‬מדרש‪ ,‬מקרא‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬הלכה ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬קבלת כל אדם באשר הוא על דעותיו ומעשיו בנוגע לזהותו היהודית האישית‪ ,‬ורצון לעבוד איתו‬
‫בתחומי לימוד מקורות ישראל‪ ,‬בניית מסגרות קהילתיות‪ ,‬הקמת מערכי תפלה‪ ,‬חינוך ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬ראיית ארץ ישראל ומדינת ישראל כערכים חיוביים אשר יש לחזק ולטפח‪ .‬הבנת החברה הישראלית‬
‫על רבדיה החברתיים‪ ,‬כולל התמצאות בתרבות ובהיסטוריה של החברה הישראלית‪.‬‬
‫‪ .5‬מחויבות לחיי מצוות המנוהלים במסגרת ההלכתית של רבני התנועה המסורתית והוגי דעותיה‬
‫לדורותיהם‪ ,‬בהתאם ללימוד ולהבנה של הבוגר‪/‬ת‪.‬‬
‫‪ .6‬יכולת ללמד ממקורות היהדות לאוכלוסיות מגוונות‪.‬‬
‫‪ .7‬יכולת להתייחס לסוגיות בנות זמננו מזוויות יהודיות‪ ,‬ולקחת בחשבון את פירות המדע והאמנות על‬
‫כלל ביטוייהם בבניית התייחסויות האלו‪.‬‬
‫‪ .8‬אמות מידה אישיות וחוש צדק חברתי הבא לידי ביטוי בכל התחומים ובכל הרמות של עבודת הרב‪.‬‬
‫‪ .9‬הבנה שכל בני האדם – יהודים ולא יהודים כאחד – נבראו בצלם וראויים ליחס בהתאם‪.‬‬
‫‪ .10‬יכולת להוביל טקסים ותפילות בכל הקשור למעגל השנה היהודי וביטויו בבית הכנסת‪ ,‬בבית‬
‫המדרש‪ ,‬במקום עבודה ומקומות ציבוריים‪.‬‬
‫‪ .11‬יכולת תקשורת טובה המסייעת לשיח מתמשך עם הסובב במסגרות כגון בית הכנסת‪ ,‬בית הספר‪,‬‬
‫בית המדרש‪ ,‬מקומות עבודה‪ ,‬הרצאות ציבוריות ועוד‪.‬‬
‫‪ .12‬קשר חזק עם התנועה המסורתית‪-‬קונסרבטיבית בארץ ובעולם במישור הרעיוני והארגוני כולל‬
‫חברות בכנסת הרבנים ובקהילה המסורתית בארץ‪.‬‬
‫‪ .13‬ערנות ורגישות למצב הרגשי של הסובבים אותו במיוחד בכל הקשור לאבלות ולמעברים טעונים‬
‫בחיי משפחה וקהילה‪ ,‬כולל יכולת לספק ליווי רוחני במצבים אלו ואחרים‪.‬‬
‫‪ .14‬יכולת לזהות אתגרים והזדמנויות ליזמות רבנית בחברה הישראלית המתחדשת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫מדיניות אקדמית – המדיניות אשר להלן תקפה לכל הסטודנטים המתקבלים‬
‫לתוכנית להסמכה החל משנת תשע"ג‪.‬‬
‫א‪ .‬תואר שני רק סטודנטים בעלי תואר שני יתקבלו לתוכנית להסמכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעבר משנה לשנה‪ :‬התקדמות משנת לימודים אחת לזו הבאה אחריה מותנית בהגשת כל העבודות‬
‫והמטלות לקורסים מן השנים הקודמות עד תחילת שנת הלימודים הבאה‪ .‬אישורים לאיחור יינתנו‬
‫בכתב על ידי הדיקן‪ -‬לרוב אישורים יינתנו על בסיס של רקע רפואי‪ ,‬מצוקה משפחתית ושירות‬
‫מילואים‪ .‬על מנת להשתתף בתכניות העבודה המעשית בקיץ יש לסיים את כל החובות והמטלות‬
‫של סמסטר א' עד סוף חודש יוני של אותה שנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבחנים בכתה‪ :‬על מנת להקל על עומס הלימודים ישתדלו חלק מהמורים של בית הספר לרבנות‬
‫לבחון את התלמידים בסוף הסמסטר ובכתה במקום מבחני בית או עבודות‪.‬‬
‫ד‪ .‬עבודת גמר‪ :‬סטודנט רשאי לבחור באחת מן העבודות הסמינריוניות שהגיש שתהווה את הבסיס‬
‫לעבודת הגמר של המסיים בתוספת חלק הגותי‪ ,‬יצירתי או יישומי‪ ,‬כולל התייחסות אישית של‬
‫הסטודנט‪.‬‬
‫ה‪ .‬עובר‪/‬נכשל‪ :‬במשך שנות הלימוד תנתן לסטודנט אפשרות לבחור בארבעה קורסים בלבד עבורם‬
‫ניתן לקבל ציון עובר‪/‬נכשל‪ ,‬על הלומדים ליידע את הדיקן בשעת הייעוץ על כוונתם לקבל ציון ע‪/‬נ‬
‫עבור קורס מסויים‪ .‬בקורסים האלו הסטודנט לא יידרש לכתוב עבודה‪ .‬לא ניתן לבקש ציון ע‪/‬נ‬
‫בקורסי תלמוד והלכה‪.‬‬
‫ו‪ .‬היעדרויות‪ :‬א‪ .‬ל'סדר' בקורסים בהם יש 'סדר' ו'שעור' יש להתייחס כקורס לכל דבר‪ .‬אין להיעדר‬
‫ממנו או לאחר אליו ויש להקדיש את הזמן בו ללימודים בחברותא בלבד‪ .‬ב‪ .‬ניתן להיעדר עד‬
‫פעמיים מכל קורס (על הסטודנט למסור הודעה מסודרת בכתב להנהלת בית המדרש) ‪ .‬ג‪ .‬מעבר‬
‫לכך צריך להמציא אישור רפואי או מכתב המעיד על שירות מילואים‪ .‬ד‪ .‬במקרים חריגים‬
‫הדורשים היעדרות מסיבות אחרות ו‪/‬או היעדרות מעל ל ‪ 3‬פעמים יש לפנות בדוא"ל לדיקן ולבקש‬
‫אישור מיוחד‪ .‬אישור יינתן בהתאם לסיבת ההיעדרות וכל עוד אין מדובר בהיעדרות שעולה על‬
‫‪ 50%‬מן השעורים‪ .‬ה‪ .‬במקרים חריגים ביותר ובאישור המועצה האקדמית המלווה את בית הספר‬
‫לרבנות ניתן לאשר ללומד הנעדר מן הסיבות הנ"ל השלמת החובות לקורס גם ללא נוכחות ברוב‬
‫השעורים‪.‬‬
‫ז‪ .‬היחס בין מלגת הלימודים‪ ,‬עמידה בחובות אקדמיים ותוכניות לפיתוח מיומנויות רבניות מעשיות‬
‫א‪ .‬אי עמידה בכל החובות הלימודיות המפורטות בדפים אלו ובכללן אי עמידה בדרישות‬
‫האקדמיות ובתוכניות לפיתוח מיומנויות רבניות מעשיות‪ ,‬היעדר או מיעוט נוכחות בשעורים‬
‫בתכניות אלול (במידה ויתקיימו) ובסיורים לימודיים ללא אישור בכתב מן הדיקן תביא להפסקת‬
‫המלגה עד להשלמת החובות‪ ,‬או לקיצוץ בה‪ ,‬כמקובל במוסדות חינוך ובמוסדות להכשרת רבנים‬
‫שונים‪ .‬ב‪ .‬במקרים חמורים עלולה התנהגות כזו להביא להפסקת הלימודים בבית המדרש לרבנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬על מנת להסדיר היחסים בין בית המדרש לרבנים ובין התלמידים‪ ,‬התלמידים יחתמו על חוזה‬
‫נפרד עם בית המדרש לרבנים ובו מפורטות חובותיהם בתמורה למלגת הלימודים ולמלגת הקיום‬
‫המוענקת בבית המדרש אם תהיה‪ .‬ד‪ .‬ההחלטות בענייני מלגות תתקבלנה על ידי ועדת מלגות אותה‬
‫מרכז הסמנכ"ל של מכון שכטר ובה נוכח מורה בבית המדרש ויו"ר ועדת כספים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה‬
‫ח‪ .‬תלמיד שלא סיים את חובותיו לקראת הסמכה חייב להשלימם תוך שנה מיום סיום חובות‬
‫השמיעה‪.‬‬
‫ט‪ .‬ליקויי למידה‪ :‬בית המדרש לרבנים יתחשב בתלמידים בעלי ליקויי למידה או בעלי קשיי למידה‬
‫מוכחים ויאפשר התגמשות בהתאם לאבחון מקצועי המציין את טיב ההתחשבות הדרושה‪.‬‬
‫י‪ .‬ציון "נכשל"‪ :‬א‪ .‬כשלון באחד מקורסי חובה יחייב חזרה על הקורס בשנה אחרת‪ .‬ב‪ .‬בכל הנוגע‬
‫לקורסים בתלמוד עיון או תלמוד בקיאות משמעות הדבר שיהיה על הלומד לחזור על הקורס בשנת‬
‫לימודים נוספת‪ ,‬ללא מלגה‪ ,‬והדבר עשוי להביא לעיכוב תאריך ההסמכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כשלון ביותר משני קורסים בשנה מסוימת יביא להפסקת הלימודים בתכנית הישראלית לרבנות‪.‬‬
‫י"א‪ .‬שנת הפסקה ‪ :‬א‪ .‬תלמידים רשאים לצאת לשנת הפסקה מן הלימודים פעם אחת במהלך שנות‬
‫לימודיהם‪ .‬ב‪ .‬במקרים חריגים תאפשר הנהלת בית המדרש חידוש של שנת ההפסקה לרגל מקרים‬
‫בריאותיים או משפחתיים חריגים‪ .‬ג‪ .‬את הבקשה לפסק זמן מן הלימודים יש להגיש בכתב‪ ,‬מוקדם‬
‫ככל האפשר אך לא יאוחר מזמן החזרה ללימודים מחופשת הפסח למזכירות בית המדרש‪ .‬ד‪.‬‬
‫במהלך שנת ההפסקה יש לידע את הנהלת בית המדרש על תכניות החזרה ללימודים לא יאוחר‬
‫ממועד תום הסמסטר הראשון של שנת ההפסקה‪.‬‬
‫י"ב‪ .‬משך הלימודים‪ :‬משך הלימודים בתכנית הישראלית לרבנות הוא ‪ 3‬שנים רצופות‪ .‬במקרים חריגים‬
‫ניתן לפנות להנהלה על מנת לקצר או להאריך את משך הזמן הזה אך באופן שלא יעלה על ‪ 5‬שנים ולא‬
‫יפחת מ – ‪ 2‬שנים וזאת‪ ,‬ללא הפחתה בחובות האקדמיים וחובות בתוכנית מיומנויות רבניות מעשיות‬
‫של התלמיד‪/‬ה‪.‬‬
‫י"ג‪ .‬כללים אקדמיים‪ :‬כל הכללים האקדמיים הכתובים בשנתון של המכון למדעי היהדות יהיו תקפים‬
‫לגבי שנות הלימוד בתוכנית להסמכה‪ ,‬כולל מדיניות בנושאים אתיים ומשמעתיים‪.‬‬
‫י"ד‪ .‬אפשרות להפסקת הלימודים‪ :‬לקראת סוף השנה הראשונה של הלימודים הן בית המדרש והן‬
‫הסטודנט יכולים להפסיק את ההתקשרות ביניהם כמפורט בחוזה החתום בין בית המדרש לבין כל‬
‫סטודנט‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –משל"י‬
‫משל"י ‪ -‬בית מדרש ישראלי‬
‫משל"י הוא בית מדרש מסורתי המבקש להצמיח אנשי חזון ומעשה בישראל‪ ,‬הפועלים מתוך מורשת ישראל‬
‫להנהגה ועשייה חברתית‪ .‬התכנית משלבת לימודי קודש בחברותא יחד עם לימודים אקדמיים לתואר שני‬
‫במדעי היהדות ומציעה מפגש מעמיק עם מורשת ישראל לצד התמודדות עם אתגרי החברה הישראלית‬
‫ביומיים מרוכזים במהלך שנתיים המעניקים בסופם תואר שני במדעי היהדות‪.‬‬
‫להלן חלק מאפיוני משל"י הבולטים והייחודיים‪:‬‬
‫התכנית תתקיים בימים שני ורביעי בין השעות ‪ 8:30 -18:30‬בקמפוס החדש של מכון שכטר ברחוב אברהם‬
‫גרנות ‪ 4‬בירושלים (מאחורי מוזיאון ישראל)‪ .‬בתכנית קורסים מגוונים המעניקים ללומדים ידע והעמקה‬
‫בתחומים שונים‪ :‬מקרא‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬מדרש‪ ,‬הלכה‪ ,‬תפילה‪ ,‬הגות ציונית‪ ,‬חינוך‪ ,‬ידיעת הארץ‪ .‬לצד אלה‬
‫יוענקו כלים לעשייה קהילתית‪ :‬חברה וכלכלה בישראל‪ ,‬קהילות ירוקות‪ ,‬הקמת עמותות וניהול מתנדבים‪,‬‬
‫ליווי רוחני וחוג פיוט‪.‬‬
‫בשנת תשע"ה סטודנטים רשאים לבקש ללמוד יום אחד בשבוע ולפרוש את לימודיהם בהתאם‪ .‬סטודנטים‬
‫אחרים המבקשים ללמוד יום אחד בשבוע יגישו בקשה מיוחדת לרכזת התוכנית ויקבלו תשובה תוך שבוע‪.‬‬
‫התואר השני אשר יוענק לתלמידי משל"י המסיימים את לימודיהם יורכב ממסלול ראשי בתלמוד והלכה‬
‫ומסלול משני במקרא או במדרש‪ .‬הקורסים במסלול המשני במקרא או במדרש כבר משולבים במערכת‪.‬‬
‫במידה וסטודנטים מעוניינים במסלול משני שאינו מקרא או מדרש ייתכן ויצטרכו להגיע ליום לימודים‬
‫נוסף‪ .‬התואר יושלם בתוך יומיים במהלך שנתיים‪ ,‬כולל קורסי קיץ (ראו הטבלה שלהלן)‪ .‬תיתכן אפשרות‬
‫להשלמת מסלול משני בתחום אחר בתאום מראש‪ .‬כללי המדיניות האקדמית הכתובים שנתון תואר שני של‬
‫מכון שכטר למדעי היהדות חלים על תלמידי משל"י‪.‬‬
‫נוסף על התואר השני יוכלו תלמידי המסלול להגיש מועמדותם לקורס קיץ בליווי רוחני‪ .‬הקורס יכלול שני‬
‫קורסי קיץ מרוכזים ו ‪ 400‬שעות התנדבות בשטח תחת פיקוח מקצועי‪ .‬מספר המקומות מוגבל ומותנה‬
‫בראיון קבלה‪ .‬שכ"ל הינו מסובסד באופן חלקי‪.‬‬
‫לימודים במשל"י נועדו לספק לתלמידים לימוד יהודי בעל עומק רוחני ומשמעות אישית‪ ,‬אתגר‬
‫אינטלקטואלי באווירה פתוחה ופלורליסטית והזדמנות להכיר את ארון הספרים היהודי באופן משמעותי‪.‬‬
‫המתאימים מבין בוגרי משל"י יוכלו להגיש מועמדות לתוכנית להסמכה לרבנות‪ .‬המעוניינים מוזמנים‬
‫לפנות אל ראש התכנית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –משל"י‬
‫* ייתכנו שינויים במערכת‬
‫יום שני‬
‫מערכת משלי תשע"ה (‪)19.06.14( )2015 – 2014‬‬
‫שנה א' ‪ -‬סמסטר א'‬
‫יום רביעי‬
‫שעה‬
‫‪12:00 – 08:30‬‬
‫‪14:30 – 13:00‬‬
‫בקיאות ‪ +‬סדר (ורמן)‬
‫זרמים (אקרמן)‬
‫תלמוד ‪ +‬סדר (וילה)‬
‫פורום (וילה)‬
‫‪16:30 – 15:00‬‬
‫ויקרא רבא (מנדל)‪ ,‬התהוות המקרא (סברן)‬
‫‪18:30 – 17:00‬‬
‫מבוא במדרש א' (מנדל)‪ ,‬סיפורי אחים במקרא‬
‫סדנה ערכים במעגל השנה לבניית קהילה‬
‫(לוי)‬
‫סדנה ערכים במעגל השנה לבניית קהילה‬
‫(לוי)‬
‫(זימרן)‬
‫שנה א' ‪ -‬סמסטר ב'‬
‫יום שני‬
‫שעה‬
‫פוסקים ‪ +‬סדר (וילה)‬
‫‪12:00 – 08:30‬‬
‫מאדם עד אברהם (פרנקל) ‪/‬בין בבל לא"י (מנדל)‬
‫‪14:30 – 13:00‬‬
‫‪16:30 – 15:00‬‬
‫‪18:30 – 17:00‬‬
‫מבוא במדרש ב' (מנדל)‪ ,‬פרשנות המקרא‬
‫בימה"ב (פרנקל)‬
‫פרקי אבות (גולינקין)‪ ,‬נביאי ישראל (כהן צמח)‬
‫שנה ב' ‪ -‬סמסטר א'‬
‫יום שני‬
‫שעה‬
‫בקיאות ‪ +‬סדר (ורמן‪/‬גולינקין)‬
‫‪12:00 – 08:30‬‬
‫זרמים (אקרמן)‬
‫‪14:30 – 13:00‬‬
‫‪16:30 – 15:00‬‬
‫‪18:30 – 17:00‬‬
‫יום רביעי‬
‫תלמוד ‪ +‬סדר (וילה)‬
‫שו"ת כמקור היסטורי (שלמון מאק)‬
‫ביחד ולחוד‪ :‬זהות יהודית במדינת ישראל‬
‫היום (לוי‪/‬טוקר)‬
‫ביחד ולחוד‪ :‬זהות יהודית במדינת ישראל‬
‫היום (לוי‪/‬טוקר)‬
‫יום רביעי‬
‫תלמוד ‪ +‬סדר (רוגוף)‬
‫פורום (טוקר)‬
‫תולדות קהילות ספרד וארצות האסלאם‬
‫בימה"ב (לוין מלמד)‪ ,‬חברה ותרבות בא"י הרומית‬
‫והביזנטית (יובל‪-‬חכם)‬
‫סיפורי אחים במקרא (זימרן)‬
‫שנה ב'‪ -‬סמסטר ב'‬
‫יום שני‬
‫שעה‬
‫פוסקים ‪ +‬סדר (וילה)‬
‫‪12:00 – 08:30‬‬
‫מאדם עד אברהם (פרנקל) ‪/‬בין בבל לא"י (מנדל)‬
‫‪14:30 – 13:00‬‬
‫קהילות ארצות האסלאם בעת החדשה (שטרית)‪,‬‬
‫‪16:30 – 15:00‬‬
‫של מי הקרקע הזאת? (אורן)‬
‫פרקי אבות (גולינקין)‪ ,‬נביאי ישראל (כהן צמח)‬
‫‪18:30 – 17:00‬‬
‫סדנה ערכים במעגל השנה לבניית קהילה‬
‫(לוי)‬
‫סדנה ערכים במעגל השנה לבניית קהילה‬
‫(לוי)‬
‫יום רביעי‬
‫תלמוד ‪ +‬סדר (רוגוף)‬
‫שו"ת כמקור היסטורי (שלמון מאק)‬
‫ביחד ולחוד‪ :‬זהות יהודית במדינת ישראל‬
‫היום (לוי‪/‬טוקר)‬
‫ביחד ולחוד‪ :‬זהות יהודית במדינת ישראל‬
‫היום (לוי‪/‬טוקר)‬
‫קורסים נוספים בתחום תלמוד והלכה עם הסטודנטים לרבנות‬
‫שו"ת –דוד גולינקין‪ ,‬פעם בשבועיים בימי שלישי מ‪ 17:00 -‬עד ‪ ,19:00‬סמסטר ב'‬
‫השלמות‪ :‬מבואות מחשבת‪ ,‬תנאים ואמוראים (בקיץ או במשך השנה)‬
‫תולדות עם ישראל (מקוון)‪ ,‬כתיבה אקדמית (או פטור)‬
‫‪21‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –התוכנית לתלמידי ‪Seminario‬‬
‫תוכנית חד‪-‬שנתית לתלמידי רבנות מבית‬
‫המדרש לרבנים באמריקה הלטינית‬
‫(‪)Seminario Rabínico Latinoamericano Marshall Meyer‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע”ש שכטר מנהל את התוכנית החד‪-‬שנתית לתלמידי רבנות מבית‬
‫המדרש לרבנים באמריקה הלטינית‪ .‬תלמידים אלה באים לארץ כדי להשלים את‬
‫לימודיהם לרבנות ובסוף תקופת לימודיהם נבחנים על ידי בית דין מיוחד המסמיך‬
‫אותם לרבנות‪.‬‬
‫תלמידים אלה רשאים להשתתף בכל הקורסים הניתנים במכון שכטר בהתאם לרמתם‬
‫ולרקע שלהם ובהתאם להנחיות שיקבלו בארץ‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הם חייבים להשתתף‬
‫בתפילות‪ ,‬בהרצאות מיוחדות ובשבתות‪-‬יחד‪.‬‬
‫תלמידים המעונינים לקבל תואר שני חייבים למלא את הדרישות לתואר בהתייעצות‬
‫עם הדיקן של ביה"ס לרבנות ובהתאם לדרישות מ‪.‬א‪ .‬של מכון שכטר למדעי היהדות‪.‬‬
‫לא ניתן לסיים תואר שני בתקופה של פחות משנה וחצי לימודים בשכטר‪.‬‬
‫להלן רשימת קורסי החובה לתלמידים בתוכנית זו‪:‬‬
‫שעות סמסטריאליות (נ"ז)‬
‫הקורס‬
‫‪2‬‬
‫עיונים באמונת המקרא‬
‫‪2‬‬
‫מקרא‬
‫‪4‬‬
‫הלכה למעשה‬
‫‪8‬‬
‫תלמוד‪ :‬קורס שנתי ‪ -‬רמה ב' או ג'‬
‫‪4‬‬
‫בקיאות בתלמוד‬
‫‪2‬‬
‫מחשבת ישראל‬
‫‪2‬‬
‫התנועה המסורתית‬
‫‪2‬‬
‫פוסקים‬
‫‪4‬‬
‫מדרש‬
‫‪8‬‬
‫קורסים סמסטריאליים לבחירה‬
‫תולדות עם ישראל‪ :‬תקופת בית שני‪ ,‬המשנה והתלמוד ‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫קורס מיוחד‪ :‬הכנה לקראת הסמכה‬
‫‬‫מיומנויות ביה"כ‬
‫‬‫פורום רבנות‬
‫____‬
‫‪46‬‬
‫סה"כ‬
‫‪33‬‬
‫חלק ב'‪:‬‬
‫תיאורי הקורסים חל‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫ב'‬
‫תיאורי הקורסים של בית‪-‬הספר‬
‫מפתח כללי‪:‬‬
‫=‬
‫ס‬
‫=‬
‫סד‬
‫סדר =‬
‫=‬
‫ש‬
‫שו"ס =‬
‫שוס"ד =‬
‫שו"ת =‬
‫=‬
‫ת‬
‫‪#‬‬
‫סמינר‬
‫סדנא‬
‫סדר לימוד בלי שיעור פרונטלי‬
‫שיעור‬
‫שיעור וסמינר‬
‫שיעור וסדנא‬
‫שיעור ותרגיל‬
‫תרגיל‬
‫= שיעור עם סדר לימוד לפניו‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫קורסי חובה‬
‫תלמוד רמה א' ‪#‬‬
‫סמס' א'‬
‫‪210111‬‬
‫שו"ת‬
‫תלמוד רמה א' ‪#‬‬
‫סמס' ב'‬
‫‪220111‬‬
‫שו"ת‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫הרב ד' וילה‬
‫הקורס יעסוק בסוגיות נבחרות מתוך התלמוד הבבלי‪ ,‬לרוב ברצף‪ ,‬על פי סדר דפי התלמוד‪.‬‬
‫הסוגיות תהיינה משמעותיות מבחינת הלכה למעשה ו‪/‬או הערכים והשקפת העולם שהן משקפות‪.‬‬
‫הסטודנטים יקבלו הכרות ראשונית עם דף הגמרא בתלמוד הבבלי‪ .‬נתייחס לרבדים שבטקסט‬
‫ונבדוק חלק מהמקבילות‪ .‬יושם דגש על רכישת מונחי הדיון והלימוד הכי שכיחים‪ .‬נלמד עם‬
‫פירוש רש"י‪ .‬במשך השנה נוסיף בהדרגה התייחסות לכתבי יד וספרות מחקר‪.‬‬
‫פרופ' ש' פרידמן‬
‫הרב ד' וילה‬
‫ד'‬
‫ד'‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫המשך של הקורס הנ"ל‪.‬‬
‫תלמוד רמה ב' ‪ --‬סוגיות במסכת סנהדרין ‪#‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫ד'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ג' רוגוף‬
‫א‪/‬ב‬
‫‪230112‬‬
‫בקורס זה נלמד סוגיות מן התלמוד הבבלי מסכת סנהדרין‪ .‬נדון בהבדלים בין מסורות מקבילות‬
‫וננסה לעמוד על ההתפתחות הספרותית של המקורות‪ .‬הקורס נועד לפתח מיומנויות בקריאה‬
‫והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים ולהשוות בינה לבין גישות מחקר התלמוד‪.‬‬
‫תלמוד בקיאות ‪ --‬רמה א' ‪#‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫סמס' א'‬
‫‪215111‬‬
‫הרב י' ורמן‬
‫בקורס זה נלמד ארבעה עשר דפים מהתלמוד הבבלי‪ .‬המטרה היא לפתח יכולת של לימוד רהוט‬
‫עם שימת דגש על פשט הסוגיא באמצעות קריאה מדויקת‪ ,‬דקדוק ארמי‪ ,‬סדר הדורות‪ ,‬ריאליה‬
‫וספרות המחקר‪.‬‬
‫תלמוד בקיאות ‪ --‬רמה ב' ‪#‬‬
‫הרב פרופ' גולינקין‬
‫סמס' א'‬
‫‪215112‬‬
‫קבוצה מתקדמת של הקורס הנ"ל‪.‬‬
‫שו"ת‬
‫ב'‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫סמינר בפסיקת הלכה‬
‫‪19:00-17:00‬‬
‫ג'‬
‫שו"ת‬
‫הרב פרופ' גולינקין‬
‫סמס' ב'‬
‫‪324206‬‬
‫סמינר בפסיקת הלכה וכתיבת תשובות על ידי טיפול בבעיות אקטואליות‪ .‬יושם דגש רב על‬
‫הדרכה ביבליוגרפית‪ .‬בסמינר זה יצטרכו התלמידים ליישם את הידע המגוון שרכשו במשך‬
‫לימודיהם במכון שכטר‪.‬‬
‫השיעור יתקיים אחת לשבועיים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫פוסקים ‪ --‬רמה ב' ‪#‬‬
‫‪16:15-13:15‬‬
‫ג'‬
‫שו"ת‬
‫הרב ד' וילה‬
‫א‪/‬ב‬
‫‪330116‬‬
‫סמינר בפסיקת הלכה וכתיבת תשובות על ידי טיפול בבעיות אקטואליות‪ .‬יושם דגש רב על‬
‫הדרכה ביבליוגרפית‪ .‬בסמינר זה יצטרכו התלמידים ליישם את הידע המגוון שרכשו במשך‬
‫לימודיהם במכון שכטר‪.‬‬
‫השיעור יתקיים אחת לשבועיים‪.‬‬
‫סוגיות נבחרות בחברותא‬
‫‪14:30 -13:00‬‬
‫ד'‬
‫סמס' א'‬
‫‪103456‬‬
‫בקורס הזה סטודנטים ילמדו בחברותא טקסט ממקורות היהדות או סוגיות מומלצות בהתאם‬
‫להנחיות שיחולקו‪ .‬הבחירה תינתן לסטודנטים באישור הדיקן‪ .‬כל סטודנט יציג את הטקסט‬
‫שלמד והמשמעויות שגזר ממנו במסגרת חינוכית של בית המדרש‪.‬‬
‫ספרות השו"ת כמקור היסטורי‬
‫‪14:30 -13:00‬‬
‫ד'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ת' שלמון‪-‬מאק‬
‫סמס' ב'‬
‫‪723565‬‬
‫היכרות בראיה רחבה עם הענף החשוב הזה שבתוך הספרות הרבנית‪ .‬הידע ההיסטורי שניתן‬
‫להפיק מן השו"ת הוא מגוון ביותר‪ .‬העיסוק בשו"ת יהיה הן מן הזוית ההלכתית והן מן הזוית‬
‫ההיסטורית‪ .‬נתוודע אל הז'אנר על מאפייניו המתודולוגיים הייחודיים ואל מקומו בתוך הספרות‬
‫והפסיקה ההלכתית‪ ,‬ובד בבד גם נתנסה בתהליך של הסקת מסקנות היסטוריות מתוך השו"ת‪.‬‬
‫המגוון העצום העומד לרשותנו – אלפי כרכים מודפסים מכל תפוצות העם היהודי וכמעט מכל‬
‫הדורות‪ ,‬מאפשר לעמוד גם על ייחודן של התפוצות השונות ולתת בהן סימנים‪ .‬הקורס ינוע על‬
‫כמה צירי דיון‪ :‬הסקת מסקנות היסטוריות‪ ,‬תובנות הקשורות בתהליך התפתחות הפסיקה‬
‫ההלכתית‪ ,‬והתבוננות משווה בין מזרח למערב‪ ,‬בין ארצות האסלאם לארצות הנצרות‪ .‬מהלך‬
‫הקורס יתבסס בדרך כלל על סדר כרונולוגי וגיאוגרפי‪ ,‬תוך היעזרות במחקר היסטורי רלוונטי‪.‬‬
‫מחשבות חז"ל‪ :‬אמונות ודעות באגדה התלמודית‬
‫‪10:00-08:30‬‬
‫שו"ת ג'‬
‫פרופ' מ' בנוביץ‬
‫סמס' א'‬
‫‪417875‬‬
‫התנאים והאמוראים‪ ,‬יוצרי הספרות המדרשית והתלמודית על ההלכה והאגדה שבה‪ ,‬לא הורישו‬
‫לנו משנה פילוסופית סדורה‪ .‬קריאה בספרות חז"ל חושפת את העובדה שהשיחה התנאית‬
‫והאמוראית מאופיינת בריבוי של דעות והנחות יסוד בנושאים הקשורים באמונה‪ :‬אופיו של‬
‫האל; אופיו של האדם; שאלת הצדק בעולם; מהות התורה שבכתב‪ ,‬התורה שבעל פה וההכרעה‬
‫ההלכתית; החיים לאחר המוות‪ ,‬הישארות הנפש ואחרית הימים‪ .‬בקורס זה נבחן קטעי אגדה מן‬
‫התלמודים כדי לעמוד על דעות והנחות יסוד אלו‪ ,‬ונשאל אם ריבוי האמונות והדעות נתפסה‬
‫כ"רצוי" או כ"מצוי"‪ ,‬והאם שרדו מקורות שלפיהן היתה ציפייה של תנאים או אמוראים כל‬
‫שהם ליישור קו בנושאים אלו‪ ,‬כפי שמצאנו בכתבי פילוסופים יהודים מימי הביניים‪.‬‬
‫עיונים בספר הזוהר‬
‫‪10:00-08:30‬‬
‫ד"ר ר' קרא–איוונוב קניאל שו"ת ב'‬
‫סמס' ב'‬
‫‪823132‬‬
‫ספר הזוהר‪ ,‬היצירה הקבלית החשובה ביותר בימי הביניים‪ ,‬היוותה מקור השראה מרכזי‬
‫לספרות הקבלה ולחסידות לדורותיה‪ .‬מטרת הקורס היא להכיר את עולמו הרעיוני של הזוהר‪,‬‬
‫את לשונו הסימבולית וסגנונו הייחודי‪ ,‬ולהקנות יכולת התמצאות ראשונית בספרות זו‪ .‬במהלך‬
‫הקורס נדון בזיקה שבין התוכן לצורה בדרשות הזוהר ובצמיחתן מתוך ספרות חז"ל; נכיר את‬
‫החוגים הקבליים שמתוכם או בזיקה אליהם צמח ספר הזוהר; נבין את השפעתו על התפתחות‬
‫הקבלה בדורו ובדורות שאחריו‪ ,‬ונדון בתפיסות מגוונות העולות במחקר הזוהר‪ ,‬כגון חקר‬
‫המיתוס והסמל הקבלי‪ ,‬תפיסת השכינה והנשיות בזוהר‪ ,‬שכבות החיבור השונות‪ ,‬סיפורי‬
‫המסגרת‪ ,‬תיאוריה ומאגיה בקבלה‪ ,‬תפיסת התורה ודרכי פרשנותה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫סמינר רבנות‬
‫‪12:15-10:15‬‬
‫ג‬
‫סד‬
‫הרב ש' טוקר‬
‫א‪/‬ב‬
‫‪1035552‬‬
‫מפגשים של אחת לשבועיים בנושא דרשנות‪ .‬הלימוד יהיה עיוני והתנסותי במעין סדנה בכתיבת‬
‫ומתן דרשות לרגל חגים‪ ,‬אירועים ועוד‪.‬‬
‫ביחד ולחוד‪ :‬זהות יהודית במדינת ישראל היום‬
‫‪18:30-15:00‬‬
‫ד'‬
‫סד‬
‫סמס' ב' הרב ש' טוקר‬
‫‪1025554‬‬
‫הרב ל' לוי‬
‫לראשונה נקיים סדנה משותפת של כל בית המדרש! תלמידי הסמכה ביחד עם תלמידי משל"י‪.‬‬
‫אנו רואים חשיבות גדולה בשיח המשותף‪ ,‬הלימוד וההיכרות בין כל תלמידי הבית‪ .‬זוהי‬
‫הזדמנות ייחודית ללמוד יחד‪ ,‬לשוחח ולהכיר אחד את השני יותר טוב‪.‬‬
‫בכל מפגש נתמקד בתפיסה יהודית אחרת הקיימת בחברה הישראלית בימינו‪ .‬הלימוד מורכב‬
‫משלושה חלקים – לימוד בחברותא של טקסט עיוני‪ ,‬הרצאה של מרצים אורחים ושיחה כללית‬
‫משותפת‪ .‬המפגש הן עם האנשים והן עם חומר הקריאה יאפשרו מחד ביטוי לזהות האישית של‬
‫כל אחת ואחד מהתלמידים‪ ,‬ומאידך התמודדות עם דעות שונות וזהות מגוונת שיעשירו ויתרמו‬
‫לגיבוש התפיסה האינדיבידואלית של המשתתפים בקורס‪.‬‬
‫לימודי להב"ה ‪ --‬קץ החיים ‪ -‬על "חולים הנוטים למות"‪ ,‬אבלות וניחום אבלים ‪#‬‬
‫‪16:45-10:15‬‬
‫ג'‬
‫שו"ת‬
‫סמס' א' פרופ' ש' גליק‬
‫‪215555‬‬
‫הרב י' ורמן‬
‫הקורס יעסוק בתולדות ההלכות והמנהגים העוסקים בביקור חולים הנוטים למות‪ ,‬ב"שבעה"‪,‬‬
‫צורות וביטויי ניחומים בספרות חז"ל‪ .‬נעמוד על המתודה ההלכתית והשיקולים שעמדו בפני‬
‫פוסקי ההלכה בקביעת מנהגים אלו‪.‬‬
‫לימודי להב"ה ‪#‬‬
‫סמס' ב'‬
‫‪225555‬‬
‫שו"ת‬
‫ג'‬
‫‪16:15-10:15‬‬
‫פרופ' ג' רוט‬
‫ומרצים אורחים‬
‫נושא הקורס הוא הלכות כשרות בו יושם דגש רב על נושאים פרקטיים ובעיות מעשיות שעולות‬
‫במסגרת עבודת הרב כמשגיח כשרות וכרב מכשיר‪.‬‬
‫אידיאולוגיה של התנועה המסורתית – קונסרבטיבית‬
‫‪18:00-13:00‬‬
‫א'‬
‫ש‬
‫הרב ש' טוקר‬
‫א‪/‬ב‬
‫‪830123‬‬
‫בסדרה הזו נעסוק בשאלה – מהי האידיאולוגיה של התנועה המסורתית – קונסרבטיבית? נבדוק‬
‫את התשובה לשאלה החל מהמאה ה ‪ 19‬באירופה ועד לימינו‪ .‬נלמד מכתבים של הוגי דעות כגון‬
‫א‪ .‬י‪ .‬השל שהפכו להיות חלק מרכזי של אידיאולוגיה של התנועה‪ .‬נשאל את השאלה –‬
‫איך האידיאולוגיה של התנועה מוצאת ביטוי מעשי היום בקהילות‪ ,‬בתפילה‪ ,‬במחנות קיץ‪ ,‬בבתי‬
‫ספר‪ ,‬וכו'?‬
‫תיאולוגיה‬
‫‪839339‬‬
‫א‪/‬ב‬
‫ש‬
‫הרב ש' טוקר‬
‫א'‬
‫‪18:00-13:00‬‬
‫בסדרה הזו נעסוק בכמה מהנושאים העיקריים עבור רבנים ורבות בתחום של תיאולוגיה‪ ,‬כגון –‬
‫התגלות‪ ,‬גאולה‪ ,‬צדיק ורע לו‪ ,‬מצווה והלכה‪ ,‬תפיסת ההלכה‪ ,‬א"י ועוד‪ .‬נכיר חלק מהוגי הדעות‬
‫העיקריים בתחומים אלו‪ .‬נבדוק את השאלה‪ -‬האם יש תיאולוגיה של התנ"ך? של התלמוד? של‬
‫‪38‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫ספרות יהודית מימי הביניים? נעמוד גם על תפיסות שונות של הוגי דעה יהודיים בשאלת הקשר‬
‫של האדם לאל‪.‬‬
‫סדנאות לרבנות מעשית ע"ש לגאסי‬
‫רבה ל' לוי‬
‫א‪/‬ב‬
‫‪10322222‬‬
‫סד‬
‫א'‬
‫‪18:00-13:00‬‬
‫מטרת הסדנאות היא לתת לתלמידות ותלמידי הרבנות כלים ארגוניים וניהוליים לעבודתם‬
‫כרבנים ורבות בשטח‪ .‬כל מפגש יתמקד בכלי מקצועי אחר כמו ניהול מתנדבים‪ ,‬חוקי עמותות‪,‬‬
‫כתיבת תוכנית עבודה וניהול זמן‪ .‬סדנא לרבנות מעשית תתקיים אחת לשלושה שבועות בהנחיה‬
‫מקצועית של שתי"ל‪ Presentense ,‬ואחרים‪.‬‬
‫כישורי בית הכנסת‬
‫סד‬
‫א‪/‬ב‬
‫‪1036202‬‬
‫לימוד נוסחים ומנגינות של תפילות‪ ,‬קה"ת‪ ,‬הפטרות‪ ,‬מגילות ועוד‪.‬‬
‫א'‬
‫‪18:00-13:00‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫מיתולוגיה ומאגיה במקרא‬
‫‪10:00-08:30‬‬
‫ב'‬
‫ש‬
‫סמס' א' ד"ר ד' פרנקל‬
‫‪119696‬‬
‫מי היו הנפילים ובמה הם דומים לגיבורים יווניים כמו הרקולס? מדוע קיצץ האלהים את ראשי‬
‫הלוייתן‪ ,‬ואיך אירוע זה קשור לבריאת העולם? בקורס הזה נלמד להכיר מגוון רחב של מסורות‬
‫מיתולוגיות ומגיות במקרא ונבחן את דמותו של האל לאור מסורות אלה‪ .‬נעיין בדרכי‬
‫ההתמודדות של המקרא עם המסורות המיתולוגיות והמאגיות ונראה איך סופרים מקראיים‬
‫מסוימים ניסו לדכא את המיתוס בעוד שאחרים ניסו דווקא להגבירו‪ .‬בין היתר נדון במוטיב‬
‫הנחש בגן עדן‪ ,‬סיפור בני אלוהים ובנות האדם‪ ,‬המסורת על הילל בן שחר שנפל מן השמים‬
‫(ישעיהו יד)‪ ,‬סיפור המאבק הלילי בין יעקב וה"איש" בנחל יבוק‪ ,‬המסורת על החוכמה כאלה ובת‬
‫הבכורה של ה' (משלי ח)‪ ,‬מוטיב השֹערות המגיות של שמשון‪.‬‬
‫ארם מקדם ופלשתים מאחור‪:‬‬
‫בחינות היסטוריות ותרבותיות ביחסי ישראל ושכניו בתקופת המקרא‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫סמס' א' ד"ר א' ברוכי‪-‬אונא‬
‫‪116347‬‬
‫בקורס נעסוק ביחסים בין התרבות הישראלית הקדומה ובין התרבויות השכנות‪ :‬הפלשתית‪,‬‬
‫הארמית‪ ,‬הכנענית‪ ,‬הבבלית ואחרות‪ .‬מתוך עיון במקורות הכתובים ובשרידי התרבות החומרית‬
‫של ארצות המזרח הקדום‪ ,‬נעמוד על העימות הפוליטי ונגלה את המצע התרבותי המשותף עליו‬
‫הן צמחו‪.‬‬
‫הקורס ייערך בשיתוף עם מוזיאון ארצות המקרא ויתקיים בחלקו באולמי המוזיאון ובסדנאותיו‪,‬‬
‫תוך מעורבות פעילה של הצוות המקצועי‪.‬‬
‫דמויות מן המקרא‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫‪ 126515‬סמס' א ד"ר ד' פרנקל‬
‫עם מי נאבק יעקב באמצע הלילה ומדוע הוא שיחרר אותו לפני עלות השחר? האם בלעם היה‬
‫קוסם אלילי‪ ,‬או שמא נביא אמת אידיאלי? איך מושפעת דמותו של שמשון מסיפורי הרקולס‬
‫היווני? מה טיבו של השטן בספר איוב‪ ,‬ומה בינו לבין הנחש של גן עדן? בקורס זה נעלה שאלות‬
‫נוקבות לגבי מספר דמויות מפתח בסיפור המקראי מתוך שאיפה לחשוף את צדדיהם הפחות‬
‫‪39‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫מוכרים והפחות מקובלים‪ .‬נעמוד גם על השינויים שהכניסו סופרים מקראיים מאוחרים לדמויות‬
‫המקראיות‪ ,‬ועל המגמות העומדות מאחורי שינויים אלה‪.‬‬
‫התהוות ספרות המקרא‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ס‬
‫ד"ר ג' סברן‬
‫סמס' א'‬
‫‪116717‬‬
‫בקורס זה נעסוק במספר נושאים יסודיים בחקר המקרא המודרני‪ :‬ספרות התורה ובעיית‬
‫חיבורה‪ ,‬אופייה ומגמתה של הספרות ההיסטוריוגרפית במקרא‪ ,‬אמונות ודעות בתקופת המקרא‬
‫וביקורת נוסח המקרא‪.‬‬
‫סיפורי אחים במקרא‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר י' זימרן‬
‫סמס' א'‬
‫‪116858‬‬
‫קורס זה יעסוק בסיפורים מקראיים שבמרכזם עומדות מערכות יחסים מגוונות בין אחים‪.‬‬
‫מטרתו של קורס זה היא להדגים את הדרך בה מוצגים יחסי האחים בסיפור המקראי‪ ,‬בתוך‬
‫רקעם המשפחתי והחברתי‪ .‬באמצעות ניתוח סיפורים אלה יתבהרו לא רק יחסי האחים‪ ,‬מבנה‬
‫המשפחה בישראל הקדומה וההיררכיה המעצבת אותו‪ ,‬אלא גם תפיסות העולם החברתיות‬
‫היסודיות העומדות בבסיס קיומו של מבנה זה‪ ,‬ומבנה החברה הישראלית בכללה‪ .‬לצד זאת‬
‫יודגמו מגוון דרכי העיצוב של הסיפור המקראי‪ ,‬התורמות להעברת תפיסות אלה‪ .‬בכך ייפגשו‬
‫הסטודנטים עם דמויות מקראיות שונות ומרכזיות‪ ,‬עם דרכי חשיבה מקראיות עקרוניות‪ ,‬ועם‬
‫יסודות עיצובו של הסיפור המקראי‪.‬‬
‫א"י בהגות המקראית‬
‫‪10:00-08:30‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ד' פרנקל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪126610‬‬
‫בקורס זה נעמוד על מרכזיות ארץ ישראל במקרא‪ .‬דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה‪,‬‬
‫נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון‪ :‬מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על‬
‫הארץ‪ ,‬אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני?‪ ,‬גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה‬
‫הכנענית בתקופת הכיבוש‪ ,‬והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות‪.‬‬
‫אלה תולדות יעקב‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ג' סברן‬
‫סמס' ב'‬
‫‪123535‬‬
‫עיון במחזור הסיפורים על יעקב בבראשית כ"ה‪-‬ל"ה‪ .‬מצד אחד נתעמק בהתפתחות דמותו של‬
‫יעקב בסיפורים – כמי ש"עקב את אחיו" וגם כחתן המרומה על ידי לבן‪ .‬נעיין בשאלות כמו האם‬
‫יעקב הוא דמות הרואית או תחמן מוצלח? מה משמעות שינוי שמו מיעקב לישראל? מה בין שני‬
‫מפגשיו עם אלהים – חלום הסולם בבראשית כ"ח והמאבק ליד היבוק בבראשית ל"ב? ומצד שני‬
‫נשתמש בסיפורים היחידים כמנוף לבחון מוטיבים מקראיים כמו התחרות בין אחים‪ ,‬המפגש‬
‫התיאופני‪ ,‬והזיקה בין אונס למלחמה‪.‬‬
‫מאדם עד אברהם‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ד' פרנקל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪123232‬‬
‫בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א‪-‬י"א‪ :‬סיפורי בריאת העולם‪ ,‬גן עדן‪ ,‬קין‬
‫והבל‪ ,‬בני האלהים ובנות האדם‪ ,‬סיפור המבול ושכרותו של נח וסיפור מגדל בבל‪ .‬נעמוד על‬
‫המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות‬
‫מקבילים במזרח הקדמון‪ .‬נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים‪ ,‬וננסה לזהות מגמות‬
‫דתיות ואידיאולוגיות בתהליך עריכת הסיפורים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫פרשנות המקרא בימי הביניים‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ס‬
‫ד"ר ד' פרנקל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪126714‬‬
‫בקורס זה נלמד קטעים מייצגים של הפרשנים הקלאסיים מימי הביניים – רש"י‪ ,‬א"ע‪ ,‬רשב"ם‪,‬‬
‫ורמב"ן‪ .‬נלמד להכיר את סגנון הכתיבה והתפיסה הפרשנית של כל אחד מן הפרשנים‪ ,‬וננסה‬
‫לעמוד על הקשר בין עמדות תיאולוגיות וערכים דתיים וחברתיים לבין פרשנות המקרא‪ .‬נדון‬
‫במספר סוגיות מרכזיות כגון‪ :‬הסגנון המקראי‪ ,‬היחס בין פשט ודרש‪ ,‬המאבק עם הפרשנות‬
‫הקראית‪ ,‬טעמי המצוות‪ ,‬ההתמודדות עם הפרשנות הנוצרית למקרא‪ ,‬שאלות של חיבור ועריכה‬
‫של ספרי המקרא‪.‬‬
‫נביאי ישראל מציאות מול אידיאלים‪ :‬ראשית הנבואה הקלאסית‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ד' כהן‪-‬צמח‬
‫סמס' ב'‬
‫‪126614‬‬
‫עיון בנביאי המאה השמינית (עמוס‪ ,‬הושע‪ ,‬ישעיהו בן אמוץ‪ ,‬מיכה)‪ .‬נברר את רקעם ההיסטורי‬
‫וננסה להבין את עיקרי הגותם על רקע תקופתם ומקומם‪ .‬נערוך השוואה ועימות של כמה מן‬
‫הדמויות ונחשוף את הפערים בין האידאלים שבהגותם לבין המציאות של זמנם ושל זמננו‪.‬‬
‫חנוכה ופורים‪ :‬היסטוריה‪ ,‬אגדה והלכה‬
‫‪10:00-08:30‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר מ' בנוביץ‬
‫סמס' א'‬
‫‪214567‬‬
‫חנוכה ופורים יסודם בימי הבית השני‪ ,‬ואופיים עוצב בכוונה תחילה על ידי גורמים שונים בעם‬
‫ישראל בימי הבית ובתקופת חז"ל‪ .‬זאת בניגוד לרוב מועדי ישראל‪ ,‬שיסודם במצוות התורה‬
‫ובפרשנות שהוענקה להן במשך הדורות‪ .‬בקורס זה נבחן את יחסי הגומלין בין מציאות‪ ,‬מחשבה‬
‫והלכה‪ .‬נדון בין היתר בשאלות הבאות‪ :‬מהם האירועים ההיסטוריים שהביאו לייסוד כל אחד מן‬
‫החגים הללו‪ ,‬ופיתוחו במשך הדורות‪ ,‬ומדוע צוינו דווקא אירועים אלו במועדים מיוחדים; כיצד‬
‫נקשרו היבטים רעיוניים ספציפיים לכל חג במשך הדורות; מה היתה השפעת המציאות‬
‫והאידיאולוגיה על ההלכה‪ ,‬ולהיפך; ומה משותף ומה שונה בין התפתחויות אלו לבין הדרכים‬
‫שבהן הולכים ומתעצבים ימי מועד וזכרון חדשים במדינת ישראל של ימינו‪.‬‬
‫למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? עיון בתורת הגמול של חז"ל‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ח' מרקס‬
‫סמס' א'‬
‫‪418998‬‬
‫התרבות היהודית עוסקת פעם אחר פעם בשאלה – מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים?‬
‫החל מסיפורו של איוב בתנ"ך‪ ,‬ועד לדיונים שנערכו בעקבות השואה‪ .‬במהלך הקורס נבחן את‬
‫התשובות השונות שניתנו לשאלת הגמול בספרות חז"ל‪ ,‬ונבחן את הדרך בה רעיונותיהם של חז"ל‬
‫עושים שימוש ברעיונות שקדמו להם‪ ,‬וכיצד דבריהם של חז"ל מהדהדים במחשבתם של הדורות‬
‫שבאו אחריהם‪.‬‬
‫'סוד הגן הנעלם' – עיונים במדרשי גן עדן‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ג' וכמן‬
‫סמס' א'‬
‫‪413443‬‬
‫הסיפור על אדם וחווה בגן עדן הצית את דמיונם של מחברים בעת העתיקה‪ ,‬כמו גם בימינו‪ .‬היכן‬
‫נמצא גן העדן? מה היה הפרי שממנו אכלו? כיצד נראה הנחש? לשאלות אלו ואחרות ניתנו‬
‫תשובות שונות ומשונות‪ ,‬ובקורס זה נקרא מבחר מקורות‪ ,‬החל בספרות החיצונית וכלה במדרש‬
‫המאוחר (לאו דווקא בסדר זה)‪ ,‬ונבחן את פרשנותם לסיפור המקראי ואת המגמות‬
‫האידיאולוגיות המשתקפות מהם‪.‬‬
‫מדרש ויקרא רבה‬
‫סמס' א'‬
‫‪416898‬‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫‪41‬‬
‫שו"ת‬
‫ב'‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫עיון מעמיק באחד מן המדרשים הקדומים והחשובים‪ ,‬שסלל דרך חדשה בצורה ובתוכן של‬
‫חיבורי מדרשי האגדה‪ .‬נקרא קריאה רצופה בחיבור‪ ,‬תוך היכרות עם המהדורה המדעית של‬
‫מרדכי מרגליות ומפרשי המדרש השונים‪ .‬נושאי משנה‪ :‬קריאת התורה התלת‪-‬שנתית בארץ–‬
‫ישראל‪ ,‬צורת ה'פתיחה' בהתהוותה‪ ,‬אמנות הקומפוזיציה בספרות חז"ל‪ ,‬בין מדרש לפולקלור‪,‬‬
‫הצפייה לגאולה בארץ‪-‬ישראל הביזנטית‪.‬‬
‫מדרשי אגדה‪ :‬ספרות ופרשנות (מבוא א')‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫סמס' א'‬
‫‪417527‬‬
‫הקורס מהווה מבוא לספרות האגדה של חז"ל דרך עיון בסוגות (ז'אנרים) העיקריות שלה‬
‫ובאופיין הספרותי‪ .‬יושם דגש על הקניית כלים לניתוחם של קטעי מדרש מתוך הספרות‬
‫הקלאסית של מדרשי האגדה‪ ,‬ובעיקר מדרש בראשית רבה‪ .‬נלמד את הדרכים בהן קראו חז"ל‬
‫סיפורים מקראיים מרכזיים ופירשו אותם‪ :‬קין והבל‪ ,‬אברם ושרי במצרים‪ ,‬עקידת יצחק‪ ,‬משה‬
‫במדבר‪ ,‬רות ובועז‪ ,‬ועוד‪ .‬נכיר את ספרות המדרש הן כפרשנות למקרא הן כיצירה ספרותית‪.‬‬
‫מדרשי אגדה‪ :‬ספרות ופרשנות (מבוא ב')‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪427527‬‬
‫עיון בשינויים שחלו ביצירות אגדיות‪ ,‬ובמיוחד בסיפורי האגדה‪ ,‬מן היצירות המדרשיות‪-‬‬
‫תלמודיות הקדומות עד למאוחרות‪ ,‬ובמהלך המסירה של הטקסטים בכתבי‪-‬יד‪ .‬הקורס מפגיש‬
‫את התלמידים עם עולמן של הצורות המיוחדות של אגדת חז"ל‪ :‬הפתיחה‪ ,‬האגדה המקראית‪,‬‬
‫האגדה ההיסטורית וסיפור מעשי‪-‬חכמים‪ .‬נעמוד על אפיוניהן של תקופות שונות וז'אנרים שונים‬
‫ועל השפעותיהן של דרכי מסירה שונות על התפתחות הצורות‪ .‬כלי העיון כוללים עיון פילולוגי‬
‫וטקסטואלי של כל יצירה (בדיקת נוסח הסיפור תוך השוואה בין עדי‪-‬נוסח שונים‪ ,‬ועיון במרקם‬
‫הלשוני של הסיפור)‪ ,‬והניתוח הספרותי של סיפורי האגדה‪.‬‬
‫המפתח לבית מדרש‪ :‬מקורות תלמודיים ביצירתו של עגנון‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ג' וכמן‬
‫סמס' ב'‬
‫‪424444‬‬
‫ב'‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫יצירותיו של ש"י עגנון גדושות‪ ,‬כידוע‪ ,‬באיזכורים ורמיזות למקורות קדומים‪ .‬בקורס זה נקרא‬
‫מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות‪-‬פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו‬
‫ונבקש להתחקות אחר השימוש שהוא עושה במקורות התלמודיים והמדרשיים‪ ,‬אם כמחווה ואם‬
‫כפרשנות‪ ,‬פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים‬
‫בין בבל לארץ ישראל‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪427585‬‬
‫עיון בסיפורי אגדה כפי שהם מופיעים במקביל בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארץ‪-‬ישראליים‬
‫מחד גיסא‪ ,‬ובתלמוד הבבלי מאידך גיסא‪ .‬נעמוד על האפיונים הספרותיים של כל מרכז (ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בבל)‪ ,‬ועל דרכי ההבעה והקישור של הסיפורים בתוך המסגרת התלמודית הרחבה‬
‫(הסוגיה)‪ .‬הקורס יפתח כלים להתמודדות עם טקסט תלמודי באופן ביקורתי‪.‬‬
‫פרקי אבות‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫ס‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫סמס' ב'‬
‫‪326565‬‬
‫מסכת אבות המכונה "פרקי אבות" היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל שגם נלמדת יותר‬
‫מכל חיבור אחר‪ .‬בקורס זה נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן ושלל‬
‫פירושים מכל התקופות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעיין במטרות החיבור‪ ,‬בעריכתו‪ ,‬בהשפעתו במשך הדורות‬
‫ובמשמעותו לימינו‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫ירושלים לתקופותיה א'‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫ש' וסיורים ב'‬
‫ד"ר ד' בר‬
‫סמס' א'‬
‫‪716572‬‬
‫מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית‬
‫ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים‪ .‬הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה‬
‫וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד סיום התקופה הביזנטית‪.‬‬
‫נקודת המבט הגיאוגרפית‪-‬היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחותה המרחבית של העיר‬
‫בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר‪ ,‬מים‪ ,‬ביטחון‪ ,‬דת וקדושה‪.‬‬
‫ירושלים לתקופותיה ב'‬
‫סמס' א'‬
‫‪716572‬‬
‫המשך של הקורס הנ"ל‪.‬‬
‫ד"ר מ' אורן‬
‫ש' וסיורים‬
‫ב'‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫חברה ותרבות בארץ ישראל בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ד"ר נ' יובל‪-‬חכם שו"ת‬
‫סמס' א'‬
‫‪715534‬‬
‫מטרת הקורס היא לבחון סוגיות מרכזיות בעולמם החברתי והתרבותי של היהודים בני התקופה‬
‫באמצעות מגוון המקורות העומדים לרשותנו מתקופה זו‪ :‬מקורות ספרותיים מן העולם היהודי‪,‬‬
‫הרומי והנוצרי‪ ,‬וממצא ארכיאולוגי ואמנותי‪ .‬הסוגיות הן‪ :‬התרבות ההלניסטית והשפעתה; יחסי‬
‫גומלין בין קבוצות שונות באוכלוסייה היהודית; הקהילה היהודית על מוסדותיה השונים;‬
‫המנהיגות בחברה היהודית; התרבות החומרית‪ ,‬תרבות הפנאי ועוד‪.‬‬
‫נרטיבים בתולדות ההתיישבות החקלאית‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫ד"ר מ' אורן שו"ת‬
‫סמס' א'‬
‫‪816599‬‬
‫בקורס נעסוק ברעיונות השונים שעוררה גישת "הציונות המעשית" ביחס להיתכנות הקמת מדינה‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬נבחן סוגיות שונות בהן התעוררה התלבטות אידיאולוגית אודות הכיוונים‬
‫המעשיים הרצויים לשם השגת השאיפה לרכז כמה שיותר יהודים וקרקע בא"י ולבנות בה מדינת‬
‫לאום‪ .‬ההתלבטויות היו ביחס למציאות הדמוגרפית‪ ,‬גודל הארץ‪ ,‬אפשרות פיתוח חקלאות‬
‫ותעשייה‪ ,‬היחס לעיר לעומת הכפר‪ ,‬תשתיות ועוד‪ .‬כל זאת‪ ,‬מן התקופה הטרום‪-‬ציונית של‬
‫ראשית המאה ה‪( 19-‬תכניות יישוב יהודים שהגו יהודים ונוצרים)‪ ,‬דרך פעילות מעשית טרום‪-‬‬
‫ציונית‪ ,‬חזונו של הרצל והוגים אחרים ועד הביצוע המעשי‪ .‬יודגמו הדילמות שהתעוררו נוכח‬
‫התנאים בארץ ישראל והאידיאולוגיות המגוונות שקבעו את גורל ומראה הארץ עד הקמת‬
‫המדינה‪.‬‬
‫לאומיות‪ ,‬ציונות ותולדות הישוב‬
‫‪12:00-10:30‬‬
‫ד"ר ב' מרגלית שטרן שו"ת ב'‬
‫סמס' ב'‬
‫‪926303‬‬
‫מה הסיק הרצל ממשפט דרייפוס מי טבע את המונח‪" :‬כל יחיד הוא מלך" ומה כוונת הדברים?‬
‫מה היו מקורות היניקה של הרעיונות הציוניים ומה היו הגורמים שהביאו לצמיחת יישוב יהודי‬
‫לאומי בארץ ישראל? שאלות אלה ונוספות יעמדו במרכז הקורס שלפניכם‪ .‬במהלכו נבחן את‬
‫גילומם של הרעיונות הציוניים לשפת מעשה מימי הרצל ועד לקום המדינה; ננתח את הגורמים‬
‫שעיצבו את המפעל הציוני ונעמוד על גורמי הייחוד שמפעל זה בהתייחס לנסיבות הזמן ולרוח‬
‫התקופה‪ .‬כן תבחן הגשמת ההבטחה הציונית לנשים ולגברים ממגזרי החברה השונים‪ .‬לשם כך‬
‫נעשה שימוש במקורות כתובים וחזותיים מגוונים וייחודיים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫תעודות ופרשנותן מימי הביניים‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫שו"ת ב'‬
‫ד"ר ר' לוין‪-‬מלמד‬
‫סמס' ב'‬
‫‪626346‬‬
‫התלמידים ירכשו כלים שיסייעו להם להבנת טקסטים שונים ולהשוואת גישות שונות של‬
‫היסטוריונים‪ .‬בשיעור יידונו תעודות ומחקרים הנוגעים בתרבויות השונות של ימי הביניים‪.‬‬
‫של מי הקרקע הזו?‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ש‬
‫ד"ר מ' אורן‬
‫סמס' ב'‬
‫‪726589‬‬
‫כיצד רכשו קרקע בא"י לפני קום המדינה וממי? הקורס יעסוק בעיצוב מפת ההתיישבות‬
‫היהודית לקראת הקמת המדינה וחיזוק גבולות הטריטוריה לאחר הקמתה‪ ,‬תוך דיון בנרטיבים‬
‫של 'גאולת הקרקע' ו'טענת הנישול'‪ ,‬על רקע גיבוש דפוסי השלטון והמנהל בארץ והמבנה‬
‫הפוליטי‪ .‬תטופל שאלת היחס למיעוט הערבי והפוליטיזציה של מיעוט זה‪ ,‬בדגש על המערכת‬
‫הקרקעית שנוצרה בעקבות קום המדינה‪ .‬כן נדון בקורס בסכסוכים פנימיים בין יהודים –‬
‫במקביל לתהליך ירידת חלקה של החקלאות כעיסוק וכאתוס‪.‬‬
‫היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה‪16 -‬‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ח' דוידסון‬
‫סמס' ב'‬
‫‪623023‬‬
‫במאה ה‪ 16-‬מגורשי ספרד וצאצאיהם‪ ,‬יחד עם מהגרים מארצות אחרות‪ ,‬הקימו מרכזים רוחניים‬
‫בירושלים ובצפת‪ .‬הם התמודדו עם תנאים קשים ופעלו לקרב את הגאולה‪ .‬יצירותיהם בתחומי‬
‫פסיקת ההלכה ותורת הקבלה שינו את פני היהדות‪ .‬נחקור את חיי הרוח‪ ,‬החברה והכלכלה‬
‫בקהילות היהודיות בארץ ישראל באותה התקופה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫תוכנית משל"י – שנה א'‬
‫תלמוד רמה א' ‪#‬‬
‫סמס' א'‬
‫‪210111‬‬
‫שו"ת‬
‫תלמוד רמה א' ‪#‬‬
‫סמס' ב'‬
‫‪220111‬‬
‫שו"ת‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫הרב ד' וילה‬
‫הקורס יעסוק בסוגיות נבחרות מתוך התלמוד הבבלי‪ ,‬לרוב ברצף‪ ,‬על פי סדר דפי התלמוד‪.‬‬
‫הסוגיות תהיינה משמעותיות מבחינת הלכה למעשה ו‪/‬או הערכים והשקפת העולם שהן משקפות‪.‬‬
‫הסטודנטים יקבלו הכרות ראשונית עם דף הגמרא בתלמוד הבבלי‪ .‬נתייחס לרבדים שבטקסט‬
‫ונבדוק חלק מהמקבילות‪ .‬יושם דגש על רכישת מונחי הדיון והלימוד הכי שכיחים‪ .‬נלמד עם‬
‫פירוש רש"י‪ .‬במשך השנה נוסיף בהדרגה התייחסות לכתבי יד וספרות מחקר‪.‬‬
‫פרופ' ש' פרידמן‬
‫הרב ד' וילה‬
‫ד'‬
‫ד'‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫המשך של הקורס הנ"ל‪.‬‬
‫תלמוד רמה ב'‪ --‬סוגיות במסכת סנהדרין ‪#‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫ד'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ג' רוגוף‬
‫א‪/‬ב‬
‫‪230112‬‬
‫בקורס זה נלמד סוגיות מן התלמוד הבבלי מסכת סנהדרין‪ .‬נדון בהבדלים בין מסורות מקבילות‬
‫וננסה לעמוד על ההתפתחות הספרותית של המקורות‪ .‬הקורס נועד לפתח מיומנויות בקריאה‬
‫והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים ולהשוות בינה לבין גישות מחקר התלמוד‪.‬‬
‫תלמוד בקיאות ‪ --‬רמה א' ‪#‬‬
‫שו"ת‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫סמס' א'‬
‫‪215111‬‬
‫הרב י' ורמן‬
‫בקורס זה נלמד ארבעה עשר דפים מהתלמוד הבבלי‪ .‬המטרה היא לפתח יכולת של לימוד רהוט‬
‫עם שימת דגש על פשט הסוגיא באמצעות קריאה מדויקת‪ ,‬דקדוק ארמי‪ ,‬סדר הדורות‪ ,‬ריאליה‬
‫וספרות המחקר‪.‬‬
‫תלמוד בקיאות ‪ --‬רמה ב' ‪#‬‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫סמס' א'‬
‫‪215112‬‬
‫קבוצה מתקדמת של הקורס הנ"ל‪.‬‬
‫פוסקים ‪#‬‬
‫‪327310‬‬
‫שו"ת‬
‫שו"ת‬
‫ב'‬
‫ב'‬
‫ב'‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫ד"ר ג' רוגוף‬
‫סמס' ב'‬
‫הרב ד' וילה‬
‫התלמידים ילמדו על ספרות ההלכה ויתמצאו בלימוד מקורות מספרי פוסקים מרכזיים (רי"ף‪,‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬רא"ש‪ ,‬טור‪ ,‬שולחן ערוך) תוך שימת דגש על התהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד‬
‫המאה השש עשרה‪ .‬דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים‬
‫חדשים בעתיד‪ .‬נושא מרכזי ללימוד בכיתה‪ :‬סוגיית הגיור‪.‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫ספרות השו"ת כמקור היסטורי‬
‫‪14:30 -13:00‬‬
‫ד'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ת' שלמון‪-‬מאק‬
‫סמס' ב'‬
‫‪723565‬‬
‫היכרות בראיה רחבה עם הענף החשוב הזה שבתוך הספרות הרבנית‪ .‬הידע ההיסטורי שניתן‬
‫להפיק מן השו"ת הוא מגוון ביותר‪ .‬העיסוק בשו"ת יהיה הן מן הזוית ההלכתית והן מן הזוית‬
‫ההיסטורית‪ .‬נתוודע אל הז'אנר על מאפייניו המתודולוגיים הייחודיים ואל מקומו בתוך הספרות‬
‫והפסיקה ההלכתית‪ ,‬ובד בבד גם נתנסה בתהליך של הסקת מסקנות היסטוריות מתוך השו"ת‪.‬‬
‫המגוון העצום העומד לרשותנו – אלפי כרכים מודפסים מכל תפוצות העם היהודי וכמעט מכל‬
‫הדורות‪ ,‬מאפשר לעמוד גם על ייחודן של התפוצות השונות ולתת בהן סימנים‪ .‬הקורס ינוע על‬
‫כמה צירי דיון‪ :‬הסקת מסקנות היסטוריות‪ ,‬תובנות הקשורות בתהליך התפתחות הפסיקה‬
‫ההלכתית‪ ,‬והתבוננות משווה בין מזרח למערב‪ ,‬בין ארצות האסלאם לארצות הנצרות‪ .‬מהלך‬
‫הקורס יתבסס בדרך כלל על סדר כרונולוגי וגיאוגרפי‪ ,‬תוך היעזרות במחקר היסטורי רלוונטי‪.‬‬
‫זרמים ופלורליזם ביהדות המודרנית‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר א' אקרמן‬
‫סמס' א'‬
‫‪816326‬‬
‫בקורס נעסוק באידיאולוגיה‪ ,‬ההתפתחות ההיסטורית והיחס להלכה של הזרמים השונים‬
‫ביהדות המודרנית (החרדים‪ ,‬האורתודוכסים המודרניים‪ ,‬הרפורמים‪ ,‬הקונסרבטיבים‬
‫והחילונים)‪ .‬בין היתר נעסוק בהוגים כמו אברהם גייגר‪ ,‬מרדכי קפלן‪ ,‬אברהם יהושע השל‪ ,‬אחד‬
‫העם והרב קוק‪.‬‬
‫מדרש ויקרא רבה‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫סמס' א'‬
‫‪416898‬‬
‫עיון מעמיק באחד מן המדרשים הקדומים והחשובים‪ ,‬שסלל דרך חדשה בצורה ובתוכן של‬
‫חיבורי מדרשי האגדה‪ .‬נקרא קריאה רצופה בחיבור‪ ,‬תוך היכרות עם המהדורה המדעית של‬
‫מרדכי מרגליות ומפרשי המדרש השונים‪ .‬נושאי משנה‪ :‬קריאת התורה התלת‪-‬שנתית בארץ–‬
‫ישראל‪ ,‬צורת ה'פתיחה' בהתהוותה‪ ,‬אמנות הקומפוזיציה בספרות חז"ל‪ ,‬בין מדרש לפולקלור‪,‬‬
‫הצפייה לגאולה בארץ‪-‬ישראל הביזנטית‪.‬‬
‫מדרשי אגדה‪ :‬ספרות ופרשנות (מבוא א')‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫סמס' א'‬
‫‪417527‬‬
‫הקורס מהווה מבוא לספרות האגדה של חז"ל דרך עיון בסוגות (ז'אנרים) העיקריות שלה‬
‫ובאופיין הספרותי‪ .‬יושם דגש על הקניית כלים לניתוחם של קטעי מדרש מתוך הספרות‬
‫הקלאסית של מדרשי האגדה‪ ,‬ובעיקר מדרש בראשית רבה‪ .‬נלמד את הדרכים בהן קראו חז"ל‬
‫סיפורים מקראיים מרכזיים ופירשו אותם‪ :‬קין והבל‪ ,‬אברם ושרי במצרים‪ ,‬עקידת יצחק‪ ,‬משה‬
‫במדבר‪ ,‬רות ובועז‪ ,‬ועוד‪ .‬נכיר את ספרות המדרש הן כפרשנות למקרא הן כיצירה ספרותית‪.‬‬
‫מדרשי אגדה‪ :‬ספרות ופרשנות (מבוא ב')‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪427527‬‬
‫שו"ת‬
‫ב'‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫עיון בשינויים שחלו ביצירות אגדיות‪ ,‬ובמיוחד בסיפורי האגדה‪ ,‬מן היצירות המדרשיות‪-‬‬
‫תלמודיות הקדומות עד למאוחרות‪ ,‬ובמהלך המסירה של הטקסטים בכתבי‪-‬יד‪ .‬הקורס מפגיש‬
‫את התלמידים עם עולמן של הצורות המיוחדות של אגדת חז"ל‪ :‬הפתיחה‪ ,‬האגדה המקראית‪,‬‬
‫האגדה ההיסטורית וסיפור מעשי‪-‬חכמים‪ .‬נעמוד על אפיוניהן של תקופות שונות וז'אנרים שונים‬
‫ועל השפעותיהן של דרכי מסירה שונות על התפתחות הצורות‪ .‬כלי העיון כוללים עיון פילולוגי‬
‫וטקסטואלי של כל יצירה (בדיקת נוסח הסיפור תוך השוואה בין עדי‪-‬נוסח שונים‪ ,‬ועיון במרקם‬
‫הלשוני של הסיפור)‪ ,‬והניתוח הספרותי של סיפורי האגדה‪.‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫בין בבל לארץ ישראל‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪427585‬‬
‫עיון בסיפורי אגדה כפי שהם מופיעים במקביל בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארץ‪-‬ישראליים‬
‫מחד גיסא‪ ,‬ובתלמוד הבבלי מאידך גיסא‪ .‬נעמוד על האפיונים הספרותיים של כל מרכז (ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בבל)‪ ,‬ועל דרכי ההבעה והקישור של הסיפורים בתוך המסגרת התלמודית הרחבה‬
‫(הסוגיה)‪ .‬הקורס יפתח כלים להתמודדות עם טקסט תלמודי באופן ביקורתי‪.‬‬
‫פרקי אבות‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫ס‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫סמס' ב'‬
‫‪316565‬‬
‫מסכת אבות המכונה "פרקי אבות" היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל שגם נלמדת יותר‬
‫מכל חיבור אחר‪ .‬בקורס זה נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן ושלל‬
‫פירושים מכל התקופות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעיין במטרות החיבור‪ ,‬בעריכתו‪ ,‬בהשפעתו במשך הדורות‬
‫ובמשמעותו לימינו‪.‬‬
‫התהוות ספרות המקרא‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ס‬
‫ד"ר ג' סברן‬
‫סמס' א'‬
‫‪116717‬‬
‫בקורס זה נעסוק במספר נושאים יסודיים בחקר המקרא המודרני‪ :‬ספרות התורה ובעיית‬
‫חיבורה‪ ,‬אופייה ומגמתה של הספרות ההיסטוריוגרפית במקרא‪ ,‬אמונות ודעות בתקופת המקרא‬
‫וביקורת נוסח המקרא‪.‬‬
‫מאדם עד אברהם‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ד' פרנקל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪123232‬‬
‫בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א‪-‬י"א‪ :‬סיפורי בריאת העולם‪ ,‬גן עדן‪ ,‬קין‬
‫והבל‪ ,‬בני האלהים ובנות האדם‪ ,‬סיפור המבול ושכרותו של נח וסיפור מגדל בבל‪ .‬נעמוד על‬
‫המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות‬
‫מקבילים במזרח הקדמון‪ .‬נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים‪ ,‬וננסה לזהות מגמות‬
‫דתיות ואידיאולוגיות בתהליך עריכת הסיפורים‪.‬‬
‫סיפורי אחים במקרא‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר י' זימרן‬
‫סמס' א'‬
‫‪116858‬‬
‫קורס זה יעסוק בסיפורים מקראיים שבמרכזם עומדות מערכות יחסים מגוונות בין אחים‪.‬‬
‫מטרתו של קורס זה היא להדגים את הדרך בה מוצגים יחסי האחים בסיפור המקראי‪ ,‬בתוך‬
‫רקעם המשפחתי והחברתי‪ .‬באמצעות ניתוח סיפורים אלה יתבהרו לא רק יחסי האחים‪ ,‬מבנה‬
‫המשפחה בישראל הקדומה וההיררכיה המעצבת אותו‪ ,‬אלא גם תפיסות העולם החברתיות‬
‫היסודיות העומדות בבסיס קיומו של מבנה זה‪ ,‬ומבנה החברה הישראלית בכללה‪ .‬לצד זאת‬
‫יודגמו מגוון דרכי העיצוב של הסיפור המקראי‪ ,‬התורמות להעברת תפיסות אלה‪ .‬בכך ייפגשו‬
‫הסטודנטים עם דמויות מקראיות שונות ומרכזיות‪ ,‬עם דרכי חשיבה מקראיות עקרוניות‪ ,‬ועם‬
‫יסודות עיצובו של הסיפור המקראי‪.‬‬
‫פרשנות המקרא בימי הביניים‬
‫ד"ר ד' פרנקל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪126714‬‬
‫ס‬
‫ב'‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫בקורס זה נלמד קטעים מייצגים של הפרשנים הקלאסיים מימי הביניים – רש"י‪ ,‬א"ע‪ ,‬רשב"ם‪,‬‬
‫ורמב"ן‪ .‬נלמד להכיר את סגנון הכתיבה והתפיסה הפרשנית של כל אחד מן הפרשנים‪ ,‬וננסה‬
‫לעמוד על הקשר בין עמדות תיאולוגיות וערכים דתיים וחברתיים לבין פרשנות המקרא‪ .‬נדון‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫במספר סוגיות מרכזיות כגון‪ :‬הסגנון המקראי‪ ,‬היחס בין פשט ודרש‪ ,‬המאבק עם הפרשנות‬
‫הקראית‪ ,‬טעמי המצוות‪ ,‬ההתמודדות עם הפרשנות הנוצרית למקרא‪ ,‬שאלות של חיבור ועריכה‬
‫של ספרי המקרא‪.‬‬
‫נביאי ישראל מציאות מול אידיאלים‪ :‬ראשית הנבואה הקלאסית‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ד' כהן‪-‬צמח‬
‫סמס' ב'‬
‫‪126614‬‬
‫עיון בנביאי המאה השמינית (עמוס‪ ,‬הושע‪ ,‬ישעיהו בן אמוץ‪ ,‬מיכה)‪ .‬נברר את רקעם ההיסטורי‬
‫וננסה להבין את עיקרי הגותם על רקע תקופתם ומקומם‪ .‬נערוך השוואה ועימות של כמה מן‬
‫הדמויות ונחשוף את הפערים בין האידאלים שבהגותם לבין המציאות של זמנם ושל זמננו‪.‬‬
‫פורום‬
‫‪1015553‬‬
‫סמס' א'‬
‫הרב ד' וילה‬
‫ד'‬
‫סד‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫פורום שנה א' בתכנית משל"י הינו מסגרת מיוחדת שתועבר במשותף ע"י המרצה והסטודנטים‪.‬‬
‫מטרת הקורס מחד להוות מסגרת גיבוש של קבוצת הסטודנטים אשר ילמדו יחד בצורה‬
‫אינטנסיבית לאורך כל התכנית ומאידך להוות במה לליבון שאלות העולות מתחומים שונים‬
‫שלהם אין התייחסות מיוחדת בתוכנית הלימודים‪ .‬בשיעור הראשון המרצה תציע לסטודנטים‬
‫מגוון נושאים (הקשורים ליהדות ולחיים בחברה הישראלית)‪ .‬נושאים אלו ישתלבו במערך הקורס‬
‫לאורך הסמסטר‪.‬‬
‫ערכים במעגל השנה לבניית קהילה‬
‫‪18:30-15:00‬‬
‫ד'‬
‫סד‬
‫סמס' א' רבה ל' לוי‬
‫‪101013‬‬
‫הסדנא "ערכים במעגל השנה לבניית קהילה" מבוססת על לימוד בית מדרשי של טקסטים שונים‬
‫מתקופת המקרא ועד ימינו העוסקים בערך מוסרי חברתי העולה מן המועד‪ .‬הלימוד פתוח‬
‫ומשוחח ויאפשר לתלמידים לשמוע דעות שונות ולהביע דעתם‪.‬‬
‫בחלקה השני של הסדנא יעבירו התלמידים את הידע למעשה‪ .‬התלמידים יוכלו לכתוב מאמר או‬
‫להביע באמצעים שונים כמו שירה‪ ,‬ריקוד‪ ,‬מחזה ואמנות פלסטית את משמעות החג בעיניהם‪,‬‬
‫התלמידים יוכלו לכתוב תוכנית לציון החג בבית ובמשפחה‪ ,‬לחילופין יוכלו ליצור הצעה ללימוד‬
‫ופעילות לשכבות גיל שונות הנמצאת בקהילה כמו ילדים בגיל הרך‪ ,‬בני נוער‪ ,‬משפחות‪ ,‬גימלאים‬
‫וכד'‪ .‬הסדנא תכלול יציאה לביקורים במוסדות וקהילות העוסקות בתחום‪ ,‬ומפגש עם מומחים‬
‫בנושא‪.‬‬
‫ביחד ולחוד‪ :‬זהות יהודית במדינת ישראל היום‬
‫סד‬
‫סמס' ב' הרב ש' טוקר‬
‫‪1025554‬‬
‫רבה ל' לוי‬
‫ד'‬
‫‪18:30-15:00‬‬
‫לראשונה נקיים סדנה משותפת של כל בית המדרש! תלמידי הסמכה ביחד עם תלמידי משל"י‪.‬‬
‫אנו רואים חשיבות גדולה בשיח המשותף‪ ,‬הלימוד וההיכרות בין כל תלמידי הבית‪ .‬זוהי‬
‫הזדמנות ייחודית ללמוד יחד‪ ,‬לשוחח ולהכיר אחד את השני יותר טוב‪.‬‬
‫בכל מפגש נתמקד בתפיסה יהודית אחרת הקיימת בחברה הישראלית בימינו‪ .‬הלימוד מורכב‬
‫משלושה חלקים – לימוד בחברותא של טקסט עיוני‪ ,‬הרצאה של מרצים אורחים ושיחה כללית‬
‫משותפת‪ .‬המפגש הן עם האנשים והן עם חומר הקריאה יאפשרו מחד ביטוי לזהות האישית של‬
‫כל אחת ואחד מהתלמידים‪ ,‬ומאידך התמודדות עם דעות שונות וזהות מגוונת שיעשירו ויתרמו‬
‫לגיבוש התפיסה האינדיבידואלית של המשתתפים בקורס‪.‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫שנה ב'‬
‫תלמוד רמה א' ‪#‬‬
‫סמס' א'‬
‫‪210111‬‬
‫שו"ת‬
‫תלמוד רמה א' ‪#‬‬
‫סמס' ב'‬
‫‪220111‬‬
‫שו"ת‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫הרב ד' וילה‬
‫הקורס יעסוק בסוגיות נבחרות מתוך התלמוד הבבלי‪ ,‬לרוב ברצף‪ ,‬על פי סדר דפי התלמוד‪.‬‬
‫הסוגיות תהיינה משמעותיות מבחינת הלכה למעשה ו‪/‬או הערכים והשקפת העולם שהן משקפות‪.‬‬
‫הסטודנטים יקבלו הכרות ראשונית עם דף הגמרא בתלמוד הבבלי‪ .‬נתייחס לרבדים שבטקסט‬
‫ונבדוק חלק מהמקבילות‪ .‬יושם דגש על רכישת מונחי הדיון והלימוד הכי שכיחים‪ .‬נלמד עם‬
‫פירוש רש"י‪ .‬במשך השנה נוסיף בהדרגה התייחסות לכתבי יד וספרות מחקר‪.‬‬
‫פרופ' ש' פרידמן‬
‫הרב ד' וילה‬
‫ד'‬
‫ד'‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫המשך של הקורס הנ"ל‪.‬‬
‫תלמוד רמה ב'‪ --‬סוגיות במסכת סנהדרין ‪#‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫ד'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ג' רוגוף‬
‫א‪/‬ב‬
‫‪230112‬‬
‫בקורס זה נלמד סוגיות מן התלמוד הבבלי מסכת סנהדרין‪ .‬נדון בהבדלים בין מסורות מקבילות‬
‫וננסה לעמוד על ההתפתחות הספרותית של המקורות‪ .‬הקורס נועד לפתח מיומנויות בקריאה‬
‫והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים ולהשוות בינה לבין גישות מחקר התלמוד‪.‬‬
‫תלמוד בקיאות ‪ --‬רמה א' ‪#‬‬
‫שו"ת‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫סמס' א'‬
‫‪215111‬‬
‫הרב י' ורמן‬
‫בקורס זה נלמד ארבעה עשר דפים מהתלמוד הבבלי‪ .‬המטרה היא לפתח יכולת של לימוד רהוט‬
‫עם שימת דגש על פשט הסוגיא באמצעות קריאה מדויקת‪ ,‬דקדוק ארמי‪ ,‬סדר הדורות‪ ,‬ריאליה‬
‫וספרות המחקר‪.‬‬
‫תלמוד בקיאות ‪ --‬רמה ב' ‪#‬‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫סמס' א'‬
‫‪215112‬‬
‫קבוצה מתקדמת של הקורס הנ"ל‪.‬‬
‫שו"ת‬
‫ב'‬
‫ב'‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫פוסקים ‪#‬‬
‫שו"ת‬
‫ב'‬
‫‪12:00-08:30‬‬
‫ד"ר ג' רוגוף‬
‫סמס' ב'‬
‫‪327310‬‬
‫הרב ד' וילה‬
‫התלמידים ילמדו על ספרות ההלכה ויתמצאו בלימוד מקורות מספרי פוסקים מרכזיים (רי"ף‪,‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬רא"ש‪ ,‬טור‪ ,‬שולחן ערוך) תוך שימת דגש על התהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד‬
‫המאה השש עשרה‪ .‬דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים‬
‫חדשים בעתיד‪ .‬נושא מרכזי ללימוד בכיתה‪ :‬סוגיית הגיור‪.‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫ספרות השו"ת כמקור היסטורי‬
‫‪14:30 -13:00‬‬
‫ד'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ת' שלמון‪-‬מאק‬
‫סמס' ב'‬
‫‪723565‬‬
‫הרב ד' וילה‬
‫היכרות בראיה רחבה עם הענף החשוב הזה שבתוך הספרות הרבנית‪ .‬הידע ההיסטורי שניתן‬
‫להפיק מן השו"ת הוא מגוון ביותר‪ .‬העיסוק בשו"ת יהיה הן מן הזוית ההלכתית והן מן הזוית‬
‫ההיסטורית‪ .‬נתוודע אל הז'אנר על מאפייניו המתודולוגיים הייחודיים ואל מקומו בתוך הספרות‬
‫והפסיקה ההלכתית‪ ,‬ובד בבד גם נתנסה בתהליך של הסקת מסקנות היסטוריות מתוך השו"ת‪.‬‬
‫המגוון העצום העומד לרשותנו – אלפי כרכים מודפסים מכל תפוצות העם היהודי וכמעט מכל‬
‫הדורות‪ ,‬מאפשר לעמוד גם על ייחודן של התפוצות השונות ולתת בהן סימנים‪ .‬הקורס ינוע על‬
‫כמה צירי דיון‪ :‬הסקת מסקנות היסטוריות‪ ,‬תובנות הקשורות בתהליך התפתחות הפסיקה‬
‫ההלכתית‪ ,‬והתבוננות משווה בין מזרח למערב‪ ,‬בין ארצות האסלאם לארצות הנצרות‪ .‬מהלך‬
‫הקורס יתבסס בדרך כלל על סדר כרונולוגי וגיאוגרפי‪ ,‬תוך היעזרות במחקר היסטורי רלוונטי‪.‬‬
‫זרמים ופלורליזם ביהדות המודרנית‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר א' אקרמן‬
‫סמס' א'‬
‫‪816326‬‬
‫בקורס נעסוק באידיאולוגיה‪ ,‬ההתפתחות ההיסטורית והיחס להלכה של הזרמים השונים‬
‫ביהדות המודרנית (החרדים‪ ,‬האורתודוכסים המודרניים‪ ,‬הרפורמים‪ ,‬הקונסרבטיבים‬
‫והחילונים)‪ .‬בין היתר נעסוק בהוגים כמו אברהם גייגר‪ ,‬מרדכי קפלן‪ ,‬אברהם יהושע השל‪ ,‬אחד‬
‫העם והרב קוק‪.‬‬
‫בין בבל לארץ ישראל‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר פ' מנדל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪427585‬‬
‫עיון בסיפורי אגדה כפי שהם מופיעים במקביל בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארץ‪-‬ישראליים‬
‫מחד גיסא‪ ,‬ובתלמוד הבבלי מאידך גיסא‪ .‬נעמוד על האפיונים הספרותיים של כל מרכז (ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בבל)‪ ,‬ועל דרכי ההבעה והקישור של הסיפורים בתוך המסגרת התלמודית הרחבה‬
‫(הסוגיה)‪ .‬הקורס יפתח כלים להתמודדות עם טקסט תלמודי באופן ביקורתי‪.‬‬
‫פרקי אבות‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫ס‬
‫הרב פרופ' ד' גולינקין‬
‫סמס' ב'‬
‫‪316565‬‬
‫מסכת אבות המכונה "פרקי אבות" היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל שגם נלמדת יותר‬
‫מכל חיבור אחר‪ .‬בקורס זה נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן ושלל‬
‫פירושים מכל התקופות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעיין במטרות החיבור‪ ,‬בעריכתו‪ ,‬בהשפעתו במשך הדורות‬
‫ובמשמעותו לימינו‪.‬‬
‫מאדם עד אברהם‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ד' פרנקל‬
‫סמס' ב'‬
‫‪123232‬‬
‫בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א‪-‬י"א‪ :‬סיפורי בריאת העולם‪ ,‬גן עדן‪ ,‬קין‬
‫והבל‪ ,‬בני האלהים ובנות האדם‪ ,‬סיפור המבול ושכרותו של נח וסיפור מגדל בבל‪ .‬נעמוד על‬
‫המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות‬
‫מקבילים במזרח הקדמון‪ .‬נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים‪ ,‬וננסה לזהות מגמות‬
‫דתיות ואידיאולוגיות בתהליך עריכת הסיפורים‪.‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫סיפורי אחים במקרא‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר י' זימרן‬
‫סמס' א'‬
‫‪116858‬‬
‫קורס זה יעסוק בסיפורים מקראיים שבמרכזם עומדות מערכות יחסים מגוונות בין אחים‪.‬‬
‫מטרתו של קורס זה היא להדגים את הדרך בה מוצגים יחסי האחים בסיפור המקראי‪ ,‬בתוך‬
‫רקעם המשפחתי והחברתי‪ .‬באמצעות ניתוח סיפורים אלה יתבהרו לא רק יחסי האחים‪ ,‬מבנה‬
‫המשפחה בישראל הקדומה וההיררכיה המעצבת אותו‪ ,‬אלא גם תפיסות העולם החברתיות‬
‫היסודיות העומדות בבסיס קיומו של מבנה זה‪ ,‬ומבנה החברה הישראלית בכללה‪ .‬לצד זאת‬
‫יודגמו מגוון דרכי העיצוב של הסיפור המקראי‪ ,‬התורמות להעברת תפיסות אלה‪ .‬בכך ייפגשו‬
‫הסטודנטים עם דמויות מקראיות שונות ומרכזיות‪ ,‬עם דרכי חשיבה מקראיות עקרוניות‪ ,‬ועם‬
‫יסודות עיצובו של הסיפור המקראי‪.‬‬
‫נביאי ישראל מציאות מול אידיאלים‪ :‬ראשית הנבואה הקלאסית‬
‫‪18:30-17:00‬‬
‫ב'‬
‫שו"ת‬
‫ד"ר ד' כהן‪-‬צמח‬
‫סמס' ב'‬
‫‪126614‬‬
‫עיון בנביאי המאה השמינית (עמוס‪ ,‬הושע‪ ,‬ישעיהו בן אמוץ‪ ,‬מיכה)‪ .‬נברר את רקעם ההיסטורי‬
‫וננסה להבין את עיקרי הגותם על רקע תקופתם ומקומם‪ .‬נערוך השוואה ועימות של כמה מן‬
‫הדמויות ונחשוף את הפערים בין האידאלים שבהגותם לבין המציאות של זמנם ושל זמננו‪.‬‬
‫של מי הקרקע הזו?‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ש‬
‫ד"ר מ' אורן‬
‫סמס' ב'‬
‫‪726589‬‬
‫כיצד רכשו קרקע בא"י לפני קום המדינה וממי? הקורס יעסוק בעיצוב מפת ההתיישבות‬
‫היהודית לקראת הקמת המדינה וחיזוק גבולות הטריטוריה לאחר הקמתה‪ ,‬תוך דיון בנרטיבים‬
‫של 'גאולת הקרקע' ו'טענת הנישול'‪ ,‬על רקע גיבוש דפוסי השלטון והמנהל בארץ והמבנה‬
‫הפוליטי‪ .‬תטופל שאלת היחס למיעוט הערבי והפוליטיזציה של מיעוט זה‪ ,‬בדגש על המערכת‬
‫הקרקעית שנוצרה בעקבות קום המדינה‪ .‬כן נדון בקורס בסכסוכים פנימיים בין יהודים –‬
‫במקביל לתהליך ירידת חלקה של החקלאות כעיסוק וכאתוס‪.‬‬
‫תולדות קהילות ספרד וארצות האסלאם בימי הביניים‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ד"ר ר' לוין מלמד ש‬
‫סמס' א'‬
‫‪617667‬‬
‫הקורס יעסוק בהתפתחות הקהילה היהודית בספרד מראשיתּה ועד לגירושּה‪ ,‬במשך תקופות‬
‫השלטון המוסלמי והשלטון הנוצרי‪ .‬נחקור את תולדות הקהילות בארצות האסלאם ונעיין‬
‫בנושאים שונים‪ ,‬כגון המעבר של המרכז הרבני מבבל לספרד וצפון‪-‬אפריקה; מוסדות הקהילה;‬
‫חיי האישה ומעמדּה; הקהילה בתימן ועוד‪ .‬כמו כן נלמד על יעדיהם של מגורשי ספרד ועל‬
‫היווצרותה של התפוצה הספרדית‪.‬‬
‫חברה ותרבות בארץ ישראל בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ד"ר נ' יובל‪ -‬חכם שו"ת‬
‫סמס' א'‬
‫‪715534‬‬
‫מטרת הקורס היא לבחון סוגיות מרכזיות בעולמם החברתי והתרבותי של היהודים בני התקופה‬
‫באמצעות מגוון המקורות העומדים לרשותנו מתקופה זו‪ :‬מקורות ספרותיים מן העולם היהודי‪,‬‬
‫הרומי והנוצרי‪ ,‬וממצא ארכיאולוגי ואמנותי‪ .‬הסוגיות הן‪ :‬התרבות ההלניסטית והשפעתה; יחסי‬
‫גומלין בין קבוצות שונות באוכלוסייה היהודית; הקהילה היהודית על מוסדותיה השונים;‬
‫המנהיגות בחברה היהודית; התרבות החומרית‪ ,‬תרבות הפנאי ועוד‪.‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫קהילות ארצות האסלאם בעת החדשה‬
‫‪16:30-15:00‬‬
‫ב'‬
‫ד"ר א' שטרית שו"ת‬
‫סמס' ב'‬
‫‪624545‬‬
‫בקורס נדון בסוגיות נבחרות מתולדות היהודים בארצות האסלאם במאות ה‪ 20-19-‬ונתמקד‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬במאפייני הקיום היהודי בארצות האסלאם; נבחן תהליכי יסוד שעיצבו את חיי היהודים‬
‫בעת החדשה; ננתח את התמורות המרכזיות שחלו בחיי היהודים בתחומי הכלכלה‪ ,‬החינוך‪,‬‬
‫מעמד האישה ועוד‪ ,‬כתוצאה מהשינויים הפוליטיים והמדיניים שהתרחשו בארצות האסלאם‬
‫במהלך המאות ה‪.20-19-‬‬
‫פורום‬
‫‪14:30-13:00‬‬
‫ד'‬
‫סד‬
‫הרב ש' טוקר‬
‫סמס' א'‬
‫‪1015553‬‬
‫בפורום לתלמידי שנה ב' נדון בשאלות מהותיות בחברה הישראלית ונתבסס על ספרות יהודית‬
‫מכל התקופות ובהתאם לשיחה בין הסטודנטים למורה‪.‬‬
‫ערכים במעגל השנה לבניית קהילה‬
‫רבה ל' לוי‬
‫סמס' א'‬
‫‪101013‬‬
‫סד‬
‫ד'‬
‫‪18:30-15:00‬‬
‫הסדנא "ערכים במעגל השנה לבניית קהילה" מבוססת על לימוד בית מדרשי של טקסטים שונים‬
‫מתקופת המקרא ועד ימינו העוסקים בערך מוסרי חברתי העולה מן המועד‪ .‬הלימוד פתוח‬
‫ומשוחח ויאפשר לתלמידים לשמוע דעות שונות ולהביע דעתם‪.‬‬
‫בחלקה השני של הסדנא יעבירו התלמידים את הידע למעשה‪ .‬התלמידים יוכלו לכתוב מאמר או‬
‫להביע באמצעים שונים כמו שירה‪ ,‬ריקוד‪ ,‬מחזה ואמנות פלסטית את משמעות החג בעיניהם‪,‬‬
‫התלמידים יוכלו לכתוב תוכנית לציון החג בבית ובמשפחה‪ ,‬לחילופין יוכלו ליצור הצעה ללימוד‬
‫ופעילות לשכבות גיל שונות הנמצאת בקהילה כמו ילדים בגיל הרך‪ ,‬בני נוער‪ ,‬משפחות‪ ,‬גימלאים‬
‫וכד'‪ .‬הסדנא תכלול יציאה לביקורים במוסדות וקהילות העוסקות בתחום‪ ,‬ומפגש עם מומחים‬
‫בנושא‪.‬‬
‫ביחד ולחוד‪ :‬זהות יהודית במדינת ישראל היום‬
‫‪18:30-15:00‬‬
‫ד'‬
‫סד‬
‫סמס' ב' הרב ש' טוקר‬
‫‪1025554‬‬
‫רבה ל' לוי‬
‫לראשונה נקיים סדנה משותפת של כל בית המדרש! תלמידי הסמכה ביחד עם תלמידי משל"י‪.‬‬
‫אנו רואים חשיבות גדולה בשיח המשותף‪ ,‬הלימוד וההיכרות בין כל תלמידי הבית‪ .‬זוהי‬
‫הזדמנות ייחודית ללמוד יחד‪ ,‬לשוחח ולהכיר אחד את השני יותר טוב‪.‬‬
‫בכל מפגש נתמקד בתפיסה יהודית אחרת הקיימת בחברה הישראלית בימינו‪ .‬הלימוד מורכב‬
‫משלושה חלקים – לימוד בחברותא של טקסט עיוני‪ ,‬הרצאה של מרצים אורחים ושיחה כללית‬
‫משותפת‪ .‬המפגש הן עם האנשים והן עם חומר הקריאה יאפשרו מחד ביטוי לזהות האישית של‬
‫כל אחת ואחד מהתלמידים‪ ,‬ומאידך התמודדות עם דעות שונות וזהות מגוונת שיעשירו ויתרמו‬
‫לגיבוש התפיסה האינדיבידואלית של המשתתפים בקורס‪.‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫חלק ג'‪:‬‬
‫תקנון משמעת אקדמית ‪,‬‬
‫לוח שנה‬
‫תקנון משמעת אקדמית‬
‫בית המדרש לרבנים ע”ש שכטר הוא מוסד דתי הרואה בחומרה רבה כל ניסיון להעתיק או להונות‬
‫בעבודות ובמבחנים או בכל ענין אחר לא רק מפני שהדבר אינו מקובל בעולם האקדמי אלא מכיוון‬
‫שמעשה כזה עומד בניגוד מוחלט לערכים הנשגבים של היהדות לדורותיה‪.‬‬
‫ערך האמת כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים‪ .‬כתוב בתורה‪" :‬מדבר שקר תרחק"‬
‫(שמות כ"ג‪:‬ז')‪ :‬ושנוי בנביאים‪" :‬שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא יימצא בפיהם‬
‫לשון תרמית" (צפניה ג'‪:‬י"ג) ומשולש בכתובים‪" :‬על כן שנאתי כל אורח שקר (תהילים קי"ט‪ :‬ק"ד)‪.‬‬
‫וכן גרסינן בתלמוד‪" :‬אמר רבי חנינא‪" :‬חותמו של הקב"ה אמת" (שבת נ"ה ע"א)‪ .‬וכן אנו מתפללים‬
‫בסידור התפילה‪" :‬לעולם יהא אדם‪...‬מודה על האמת ודובר אמת בלבבו"‪ .‬לפיכך‪ ,‬תרבות המרכז‬
‫מבוססת על אימון הדדי‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬היהדות מתנגדת ל"גניבת דברים"‪ ,‬וכלשונו של ירמיהו הנביא‪" :‬לכן הנני על הנביאים‬
‫נאום ה' מגנבי דברי איש מאת רעהו" (ירמיהו כ"ג‪ :‬ל')‪.‬וכן שנינו בפרק קנין תורה‪" :‬שכל האומר דבר‬
‫בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (אבות ו'‪:‬ו') ומאידך גיסא‪" :‬כל מי שאינו אומר דבר בשם אומרו‬
‫עליו הכתוב אומר 'אל תגזול דל כי דל הוא' (משלי כ"ב‪ :‬כ"ב)" (מדרש תנחומא‪ ,‬במדבר‪ ,‬סימן כ"ז)‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫אסור לתלמידים לדווח דיווח שקר‪ ,‬להעתיק מחבריהם או לצטט דברים ממחבר אחר מבלי‬
‫לציין את מקורו במבחן‪ ,‬במבחן בית‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בעבודה סמינריונית ובעבודת גמר ו‪/‬או לדווח כל‬
‫דיווח שקר בבית המדרש או מחוצה לו‪.‬‬
‫תלונה על חשד בעבירה אתית או בעבירת משמעת תוגש בכתב על ידי המורה לדיקן בית המדרש‬
‫שתעביר אותה לוועדת המשמעת‪ .‬התלמידים החשודים בעבירה יופיעו בפני הוועדה‪.‬‬
‫וועדת המשמעת תורכב ממורים ותלמיד‪/‬ה מתוכנית המ‪.‬א‪ .‬במכון שכטר‪ .‬הדיקן רשאי לשמש‬
‫כמשקיף בועדת משמעת‪.‬‬
‫תלמידים שנמצאו אשמים בעברת משמעת צפויים לאחד או לאחדים מן העונשים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬נזיפה‬
‫ב‪ .‬הורדת נקודות מאותו מבחן או עבודה‬
‫ג‪ .‬פסילת הבחינה או העבודה הנידונה‬
‫ד‪ .‬פסילת כל הקורס או נקודות הזכות (תלמיד בקורס חובה יצטרך לחזור על אותו קורס;‬
‫תלמידים בקורס רשות יצטרכו לחזור על אותו קורס או על קורס אחר כדי להשלים את‬
‫נקודות הזכות)‪.‬‬
‫ה‪ .‬פסילת סמסטר של לימודים‬
‫ו‪ .‬פסילת שנת הלימודים‬
‫ז‪ .‬הרחקה מבית המדרש לתקופה מוגדרת‬
‫ח‪ .‬הרחקה מבית המדרש לצמיתות‬
‫ט‪ .‬רישום דבר ההרשעה והעונש בגיליון הציונים‬
‫י‪ .‬ביטול הנחה בשכר לימוד‪ ,‬מלגה בחלקה או במלואה‬
‫לימודים שלמד תלמיד במסגרת כלשהיא בתקופת הרחקתו מהמכון לא יוכרו כמזכים‬
‫בנקודות זכות‪.‬‬
‫בתום התהליך ייכתב מכתב עם פירוט העבירה ועונשה שיוכנס לתיקם האישי של התלמידים‪.‬‬
‫אנו מקווים שתלמידי בית המדרש יתייחסו אל כל האמור בכובד ראש כדי שלא נצטרך לטפל‬
‫בעבירות משמעת כלל וכלל‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫לוח שנה לשנת הלימודים תשע"ה‬
‫אוריינטציה לכלל הסטודנטים של‬
‫בית המדרש‬
‫פתיחת שנת הלימודים‬
‫טקס זיכרון ליצחק רבין ז"ל (מוקדם)‬
‫שבת יחד‬
‫חופשת חנוכה‬
‫צהרי יום‬
‫צהרי יום‬
‫סיום סמסטר א'‬
‫ט"ו בשבט‬
‫פתיחת סמסטר ב'‬
‫חופשת פורים‬
‫שחרית‪ ,‬קריאת מגילה וסעודת פורים‬
‫צהרי יום‬
‫חופשת פסח‬
‫טקס יום השואה‬
‫טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל‬
‫חופשת יום הזיכרון ויום העצמאות‬
‫צהרי יום‬
‫ל"ג בעומר‬
‫שירה בציבור לכבוד יום ירושלים‬
‫חופשת שבועות‬
‫טקס הסמכה‬
‫וחלוקת תעודות לבוגרי משל"י‬
‫סיום סמסטר ב'‬
‫יום רביעי‪,‬‬
‫‪15:00-10:00‬‬
‫יום ראשון‪ ,‬ב' חשון‬
‫יום רביעי‪ ,‬י"ט חשון‬
‫שישי‪-‬שבת‪,‬‬
‫כ"א – כ"ב חשון‬
‫יום חמישי‪ -‬רביעי‪,‬‬
‫כ"ו כסלו ב' טבת‬
‫יום רביעי‪ ,‬י"ב חשון‬
‫‪13:00 – 11:00‬‬
‫יום שני‪ ,‬י"ד טבת‬
‫‪13:00 – 11:00‬‬
‫יום שישי‪ ,‬י' שבט‬
‫יום רביעי‪ ,‬ט"ו שבט‬
‫יום ראשון‪ ,‬י' אדר‬
‫יום חמישי – יום שישי‪,‬‬
‫י"ד– ט"ו אדר‬
‫יום שישי‪ ,‬ט"ו אדר‬
‫יום רביעי‪ ,‬כ"ז אדר‬
‫‪13:00 – 11:00‬‬
‫יום ראשון‪ -‬יום שבת‪,‬‬
‫ט' ‪ -‬כ"ב ניסן‬
‫יום חמישי‪ ,‬כ"ז ניסן‬
‫יום שלישי‪ ,‬ב' אייר‬
‫יום רביעי – יום חמישי‬
‫ג' –ד' אייר‬
‫יום שני‪ ,‬ט"ו אייר‬
‫‪13:00 – 11:00‬‬
‫יום חמישי‪ ,‬י"ח אייר‬
‫יום ראשון‪ ,‬כ"ח אייר‬
‫יום ראשון– יום שני‪,‬‬
‫ו' סיון – ז' סיון‬
‫יום שלישי‪ ,‬כ"ב סיון‬
‫‪9.06.15‬‬
‫יום שישי‪ ,‬ב' תמוז‬
‫‪19.06.15‬‬
‫‪55‬‬
‫‪22.10.14‬‬
‫‪26.10.14‬‬
‫‪12.11.14‬‬
‫‪15.11.14 - 14.11.14‬‬
‫‪24.12.14 - 18.12.14‬‬
‫‪5.11.14‬‬
‫‪5.1.15‬‬
‫‪30.01.15‬‬
‫‪4.02.15‬‬
‫‪01.03.15‬‬
‫‪6.03.15 - 5.03.15‬‬
‫‪6.03.15‬‬
‫‪18.03.15‬‬
‫‪11.04.15 - 29.03.15‬‬
‫‪16.04.15‬‬
‫‪21.04.15‬‬
‫‪23.04.15 -22.04.15‬‬
‫‪4.05.15‬‬
‫‪7.05.15‬‬
‫‪17.05.15‬‬
‫‪25.05.15 -24.05.15‬‬
‫בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר‬
‫רח' אברהם גרנות ‪4‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 08161 .‬ירושלים ‪00081‬‬
‫טל' ‪074-7800-712‬‬
‫פקס ‪10 - 8401641‬‬