שנתון תשע"ה, 2015-2014 - בית המדרש לרבנים על שם שכטר
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
שנתון
שנת הלימודים תשע"ה
)(2014-15
* כל הנאמר בשנתון תקף לגבי נשים וגברים כאחד.
ע"ר
תוכן העניינים
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר 3 ............................................................................................................
תכנית הלימודים להסמכה 10 ..................................................................................................................
משל"י -בית מדרש ישראלי 31 ..............................................................................................................
תוכנית חד-שנתית לתלמידי רבנות מבית המדרש לרבנים באמריקה הלטינית (33 )Seminario Rabinico
תיאורי הקורסים 34 ...............................................................................................................................
תוכנית משל"י 45 ...................................................................................................................................
תקנון משמעת אקדמית 53 ......................................................................................................................
לוח שנה 53 ............................................................................................................................................
תקנון משמעת אקדמית 54 ......................................................................................................................
לוח שנה לשנת הלימודים תשע"ה 55 .......................................................................................................
חלק א':
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
ההנהלה
הרב שלמה טוקר -דיקן
הרב דיאנה וילה -רכזת תוכנית משל"י
רבה לירון לוי – רכזת תוכנית לעבודה מעשית
רכזת אדמיניסטרטיבית -הגב' ענת שטרית
סגל המרצים
ד"ר מיכל אורן ,לימודי ארץ ישראל
ד"ר ארי אקרמן ,מחשבת ישראל
פרופ' משה בנוביץ ,תלמוד והלכה
הרב פרופ' דוד גולינקין ,תלמוד והלכה
פרופ' שמואל גליק ,תלמוד והלכה
הרב דיאנה וילה ,תלמוד והלכה
הרב ישראל ורמן ,תלמוד והלכה
ד"ר יסכה זימרן ,מקרא
גב' הילה זמר ,תמיכה רוחנית
ד"ר נעה יובל-חכם,
ד"ר דוד כהן-צמח ,מקרא
ד"ר רינה לוין-מלמד ,תולדות עם ישראל ,לימודי האשה והיהדות ,יהדות ספרד וארצות האסלאם
רבה לירון לוי ,מסורת וזהות יהודית ,רבנות מעשית
הרב שלמה טוקר ,טעמי מקרא ,דרשנות ,תפילה
ד"ר פנחס מנדל ,מדרש ואגדה
הרב פרופ' שמא פרידמן ,תלמוד
ד"ר דוד פרנקל ,מקרא
ד"ר רות קרא-איוונוב קניאל ,מקרא
ד"ר ג'ייסון רוגוף ,תלמוד
הרב פרופ' ג'ואל רוט ,תלמוד והלכה
ד"ר אלישבע שיטרית ,יהדות ספרד וארצות האסלאם
ד"ר תמי שלמון-מאק ,תולדות עם ישראל
3
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
ספריות ושירותים אחרים
שתי ספריות ובהן מאגר ספרי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר עומדות לרשות התלמידים .בספריית
שוקן ברח' בלפור 6בירושלים יש אוסף של כ 60,000-ספרים בכל התחומים של מדעי היהדות עם דגש על
חסידות ,קבלה ,תפילה ,שירה ופיוט.
בספריית מכון שכטר ,הממוקמת בקומה השניה של בניין המנהלה ,יש כ 37,000-ספרים במדעי היהדות
והחברה .כמו כן ,הספריה מחזיקה את חומר הלימוד הדרוש לכל הקורסים הניתנים במכון שכטר.
הספריה פתוחה בימים א'-ה' בין השעות 18:00-8:30והיא כוללת שירותי השאלה.
בספרייה נמצא מאגר המידע ("פרוייקט השו"ת") של אוניברסיטת בר-אילן וכן מאגר המידע של כתבי-
יד של התלמוד הבבלי שפותח על-ידי המכון לחקר התלמוד על שם שאול ליברמן.
בנוסף ,דרך החיבור למלמ"ד (המרכז לשירותי מידע דיגיטליים) ,ניתן לחפש באוספים המיוחדים בארץ,
כגון הקטלוגים של הספריות האוניברסיטאיות ,רשימת הספרים המאוחדת ,רשימת כתבי-העת
המאוחדת ,רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י) ,והמפתח לכתבי-עת עבריים.
בבניין הכיתות קיים "בית מדרש" ,המיועד ללימוד בחברותא .למטרה זו נמצא במקום אוסף של כ2000-
ספרי יסוד.
תלמידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר רשאים לקבל כרטיס קריאה לספריה הלאומית בגבעת רם
בתעריף מוזל .לפרטים יש לפנות למזכירה האקדמית של מכון שכטר למדעי היהדות.
האחריות של הסטודנטים היא להחזיר ספרים מושאלים לספרייה בזמן .במקרה של ספר לא מוחזר,
הספרייה תתן עד שלוש התראות ולאחר מכן ,יש לה זכות לגבות את מחיר הספר בנוסף לקנסות הנלוות
מאותם הסטודנטים.
ניתן לקבל "כרטיס סטודנט" של התאחדות הסטודנטים הארצית בחודש הראשון של שנת הלימודים.
הכרטיס מקנה הנחה בתחבורה ציבורית ובמופעי בידור.
4
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר -תיאור
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר הוקם בשנת תשד"ם ( ) 1984על ידי התנועה המסורתית
(קונסרבטיבית) על מנת להכשיר מנהיגות רבנית ישראלית אשר תהיה מופת לענווה ומסירות נפש,
לשיוויון וצדק חברתי ולמתן משמעות רוחנית-קהילתית השואבת מעולם ההלכה והמחשבה של חז"ל
בבחינת:
רבי ישמעאל אומר [ ]...הלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות
(משנה אבות ד':ה')
מוסמכי ומוסמכות בית המדרש לרבנים פועלים לקידום ערכי התנועה המסורתית ומפעליה החינוכיים
והקהילתיים בארץ בדרכים שונות:
הנהגה של קהילות התנועה המסורתית ומפעליה השונים; תנועת הנוער נוע"ם ,הלשכה לשירותי דת
ועוד.
הוראת יהדות והדרכת מורים ותלמידים בבתי ספר תל"י ,במסגרות אקדמיות ובמערכת החינוך
בישראל בכלל.
עבודה כתומכים רוחניים במערכת הבריאות או כעובדים קהילתיים ,עובדי ארגוני זכויות אזרח או
כותבים וחוקרים במדעי היהדות ,אשר פועלם מעשיר את האופקים המחשבתיים והמעשיים בארץ
ברוח ערכי התנועה המסורתית.
בית המדרש משמש גם אכסניה ותחנה חשובה בתהליך הכשרת תלמידי רבנות קונסרבטיבית מחו"ל,
מתוך שאיפה להפוך את ישראל למרכז רוחני של היהדות הקונסרבטיבית ושל יהדות העולם .בהתאם
לכך לבית המדרש מגיעים תלמידים מהתנועה המסורתית באירופה ומבתי מדרש לרבנים
קונסרבטיבים במרכזים אחרים בעולם כגון הסמינריו לרבנים ע"ש מרשל ט .מאייר בבואנוס איירס.
מוסמכי ומוסמכות בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מכהנים בתפקידי מנהיגות רוחנית שונים בישראל
ובעולם.
5
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
הכשרת רבנים
מטרת התוכנית להסמכה היא להצמיח אנשי חזון אשר יהיו מובילים בחברה הישראלית .לשם כך
התוכנית כוללת שני פנים -הכשרה אקדמית והכשרה מעשית וככל הניתן שילוב בין השניים.
ההשקפה שיש לשלב את בית המדרש לרבנים במסגרת רחבה יותר של תכניות אקדמיות ,ולהכשיר
את לומדיו לקבלת תואר אקדמי שני ,ובו בזמן להתמקד גם בהעשרה מיוחדת בתחומים הדרושים
לתפקודי רבנים ,היא הקו המנחה את תוכנית הלימודים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר .בכל
סניפיה בעולם התנועה המסורתית-קונסרבטיבית מכשירה את רבניה במסגרת בתי מדרש אקדמיים
מסוג זה.
הכשרה זו תואמת את החשיבות הרבה שאנו מייחסים ללימוד טקסטים מכוננים של מורשת ישראל.
לימוד המקורות נעשה מנקודות מבט שונות :מנקודת מבט היסטורית ,מנקודת מבט פילוסופית
ומנקודת מבט אישית ,המדגישה את משמעות הטקסטים לימינו .אנו סבורים שגישה 'תמימה'
לטקסט ,המתעלמת מן המשמעויות המקוריות שהיו לו בעת שנוצר (עד כמה שניתן לשחזר מתוך
לימוד תעודות היסטוריות את תמונת אותו עולם ,המרוחק מאתנו מאות רבות של שנים) ,אינה
מכשירה את הלומדים להתמודדות עם אתגרי החילוניות המודרנית ,שנוקטת דרך חשיבה ביקורתית
והיסטורית.
במערכת הלימודים של בית המדרש ע"ש שכטר אנו מדגישים את תרומתן של דיסציפלינות חילוניות
מודרניות (פסיכולוגיה ,אנתרופולוגיה ואמנויות) כדי להעשיר את המסר והעשייה הרבנית בימינו.
שלא כמו במסגרות אקדמיות רגילות ,כל מורה ,כל אחד/ת בדרכו/בדרכה ,מקדיש זמן לדיון על
משמעות הנושא הנלמד ועל השלכותיו האישיות .אך בדומה לבתי מדרש אקדמיים אחרים בעולם,
לומדים תלמידי הרבנות בבית המדרש ע"ש שכטר יחד עם אנשים/נשים אחרים ,המכשירים עצמם
לקבלת תארים מתקדמים במדעי היהדות .אנו מאמינים ,הן מטעמים יהודיים והן מטעמים
דמוקרטיים ,שתורה צריכה לעתים להילמד גם במחיצת אנשים שאינם מייעדים עצמם למנהיגות
רוחנית ובאים משדרות העם השונות.
במקביל ללימוד המקורות המכוננים של מורשת ישראל ,כמפורט לעיל ,תפיסתנו היא שתוכנית
ההסמכה לרבנות חייבת להכין את בוגריו להתמודדות מעשית במסגרות כגון קהילות ,בתי ספר ,בתי
אבות ובמסגרות חדשות שטרם הומצאו .כדי לעשות זאת ,בית המדרש בנה מערך של קורסים,
סדנאות ,התנסויות ,ימי עיון ,עבודה מעשית מודרכת ועוד המיועדים להעניק לסטודנט כלים והבנות
שיסייעו לו בתפקידי המנהיגות המגוונים בהם יעבוד .פרוט תוכנית פיתוח מיומנויות רבניות
מעשיות אפשר לקרוא בהמשך השנתון.
ואשר לדמותם של המורים המלמדים בבית המדרש (חלק מהם רבנים מסורתיים-קונסרבטיביים)
והעוסקים בהכשרת רבנים .אלה רואים לנגד עיניהם כמטרה ראשונה את הענקת הכלים הנחוצים
להבנת טקסטים ,והכשרת הלומדים לחשוב עליהם ולפרשם ברוחם ,תוך גיבוש תפיסת עולם ודרך
חיים דתית מסורתית-קונסרבטיבית.
דיקן בית המדרש לרבנים מנהל את בית המדרש ,מרכז את התוכנית ומתווה את החזון ,ויחד עם
המועצה האקדמית תומך בתלמידים ומכוון אותם .עבודת המורים/הרבנים המלווים את בית-
6
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
המדרש לרבנים היא עבודת צוות ,וכל מורה/רב במוסד ,והדיקן בכללם ,מציג זווית ראייה ייחודית
במסגרת מגוון הפרשנויות לגישה המסורתית--קונסרבטיבית לדת ולתרבות היהודית.
יהדות מסורתית -קונסרבטיבית
התנועה המסורתית ,הידועה בחו"ל גם בשמה 'התנועה הקונסרבטיבית' ,היא תנועה דתית ,המחויבת
להלכה היהודית המסורתית ,מתוך אמונה שבעת החדשה ייתכן ובשלו התנאים להוציא מן הכוח אל
הפועל חזון הגלום בתורת ישראל הקורא להדגשת הסובלנות לשונה ולאחר .כינונם של משטרים
דמוקרטיים בעולם והקמת מדינת ישראל מחייבים ,לשיטת התנועה המסורתית ,שאר רוח הלכתי
ותיאולוגי רגיש לתהליכים חברתיים ומחשבתיים של כפירה וחילון .
המכנה המשותף לכל התופעות הפרושות תחת מניפת 'היהדות המסורתית' או 'היהדות
הקונסרבטיבית' (הגות ,פסקי הלכה ,מחקרים ,קהילות ,תנועת נוער ,ועוד) הוא התהליך המשלב יחד
כוחות רעיוניים וחברתיים מנוגדים של שמרנות וחדשנות.
בדרך זו הוא יוצר תנועה ,המשלבת באופן פעיל את שני הכיוונים ,כשמעת לעת היא נוטה לצד הכיוון
המתאים לאותו מקרה וזמן ,כפי שהוא מתגבש בדיאלוג מתמיד ומתוך גישה סובלנית לדעות שונות.
מסקנות ההתמודדות המורכבת הזו משתנות מרב אחד לחברו ומאדם אחד לרעהו ,אולם במישור של
הפרהסיה ושל המדיניות הציבורית ,התנועתית והקהילתית ,המסגרת ההלכתית מכוונת ומותווית על
ידי ועדי ההלכה של התנועה ,היושבים בירושלים ובניו יורק( .הכוונה היא לכללים ההלכתיים המנחים
את בית המדרש לרבנים ,את תבנית ההתנהגות ההלכתית בקהילה ואת תנועת הנוער) .לבית המדרש
מרא דאתרא האחראי להחליט בנושאים הלכתיים עבורו.
על פי דרכה של היהדות המסורתית ,ניתן ,באמצעות אמונה דתית פתוחה ,הרואה את שפת התפילה
העתיקה ,את המצוות ואת גבולות הקהילה באור חיובי ,להשפיע על עם ישראל ועל תושבי מדינת
ישראל ,ולהביאם לידי חשיבה ואורח חיים מוסריים ורוחניים ,המשקפים את 'דרך האמצע' היהודית,
באמצעות שינויים אחראיים ונאמנות יצירתית למנהגי אבותינו ואמותינו.
רבנות מסורתית במדינת ישראל
עם פרוס המאה העשרים ואחת מוצאת עצמה החברה הישראלית ,למרות ,ואולי בשל צמיחתה
הכלכלית המואצת ,במבוכה רוחנית ומוסרית עצומה ,כשאוכלוסייתה מפוצלת ומרובדת יותר מאי-
פעם .תופעות אלה באות לידי ביטוי באתוס המשיחי--הדתי מחד גיסא ,ובריקנות קיומית רוחנית
מאידך גיסא.
אנו מאמינים כי הרבנות המסורתית--קונסרבטיבית ,המסורה ליצירתן של קהילות ומפעלים חינוכיים
ורוחניים ,יכולה לשמש מנוף חשוב בשינוי התודעה הציבורית הישראלית ובהפיכתה לאחראית כלפי
האומה ולרגישה כלפי הפרט .דרך זו עשויה להוביל את החברה הישראלית לדרך חשיבה חיובית,
שתחזיר אותה אל ערכי היסוד שעליה היא הושתתה .יכולתם של רבנים מסורתיים להתמודד עם
הניכור הרווח בחברה הישראלית נובעת מתפיסתם את המסורת היהודית לגווניה כבעלת יכולת
להתייחס ולהתמודד עם מגוון התופעות האנושיות והתרבותיות היהודיות ,המציבה גבולות ומקרבת
7
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
לבבות ,ומחברת בין יחידים ,משפחות ,קהילות ועמים .להנחלת התודעה הזו לרבנים בדרכים שונות
יש אפוא ,ערך תרבותי ,מוסרי ולאומי גם יחד.
הזיקה למכון שכטר למדעי היהדות
מזה דורות אחדים האמינו ומאמינים מנהיגי היהדות הקונסרבטיבית העולמית ,ביניהם הנגיד הרב
פרופ' גרשון כהן ז"ל והנגיד הרב פרופ' יצחק שורש ,ומייסדי התנועה המסורתית בארץ ,שהקמתו של
בית מדרש לרבנים אקדמי במדינת ישראל ,הצמוד למכון המעניק תארים אקדמיים ,עשויה להעניק
תנופה עצומה ליהדות המסורתית-קונסרבטיבית בארץ ישראל ולחיי הדת והרוח שלה.
אמונה זו מבוססת על הניסיון היהודי-אמריקאי ,שהביא בסוף המאה התשע-עשרה להווסדו של ה-
( Jewish Theological Seminary of Americaבית המדרש התיאולוגי היהודי של
אמריקה ,בקיצור .)JTS :ה JTS-הוא שבנה למעשה את התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב ואת מעגלי
ההשפעה שלה ,באמצעות תלמידיו ,המחנכים והרבנים ,שיצאו מקרבו .שנים רבות פעל מכון שכטר
בירושלים כשלוחה הישראלית של ה ,JTS-והוא שנתן את ההסמכה לבוגריו .לפני מספר שנים הכירה
המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) במכון שכטר כמוסד אקדמי ישראלי ועצמאי ,והסמיכה אותו
להעניק תואר שני במדעי היהדות.
מכון שכטר למדעי היהדות ,ככל מוסד אקדמי מוכר ,מחויב לקיים בתוכו חופש אקדמי ,ובהתאם
לרוח זו נמצא בסגל המרצים שלו מורים בעלי מגוון רחב של השקפות עולם בענייני דת .אולם תוכנית
הלימודים של המכון משקפת את החזון הרוחני של הוגי התנועה המסורתית ,ובה בעת היא חשופה
ופתוחה למכלול עולם המחשבה היהודי הפלורליסטי של ימינו.
סטודנטים בתוכנית משל"י (ראה להלן פירוט) וסטודנטים במסלול להסמכה ילמדו הרבה מהקורסים
שלהם במסגרת מכון שכטר ללימודי יהדות .מועמדים למסלול להסמכה חייבים להציג תעודה
המעידה על תואר שני בלימודי יהדות או ממכון שכטר או ממוסד מוכר אחר.
בהמשך השנתון מופיע פרוט קורסי היסוד הנדרשים מכל מועמד/ת לתוכנית להסמכה .סטודנטים
שלא למדו חלק מהקורסים האלה ידרשו ללמוד אותם.
8
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
תכנית הלימודים להסמכה
המעוניינים במסלול לרבנות שאין להם תואר שני מוזמנים לפנות ולהגיש מועמדות לתכנית משל"י,
התכנית החדשה של בית המדרש לרבנים .פרטים נוספים על התכנית ניתן למצוא בעמוד 26או אצל
הנהלת בית המדרש.
א .תנאי הקבלה לתוכנית ההסמכה
אנו מחפשים מועמדים ומועמדות בעלי כושר מנהיגות ונכונות לקחת חלק במפעל רוחני -חלוצי ,המחוייבים
לטוהר המידות ומזדהים עם עקרונות היהדות המסורתית כפי שהם מתפרשים במסמך "בית המדרש
לרבנים ע"ש שכטר -תאור" ובמסמך "תאור הבוגר האידיאלי של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר".
מסמכים אלו נמצאים בשנתון תשע"ה של בית המדרש .
לנאמר בשני מסמכים אלו השלכות בכל הכרוך באורחות חיים ובהוויה הרוחנית והמוסרית הכללית
כדלקמן:
א .אהבת עם ישראל ,תורתו ותרבותו ,המשכיות והתחדשות המסורת היהודית על סמך לימוד והבנת רוח
ההלכה ומורשת ישראל על פי הגישות המגוונות הקיימות בתנועה המסורתית .אנו מצפים מתלמידינו
ללמוד תורה ותרבות עברית לשמה ולשם הכשרתם המקצועית תוך הסתייעות בשיטות על דרך המחקר.
ב" .הטוב כי לא כלו רחמיך" :אמונה באל ובעולם טוב יותר.
על הלומדים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר להשתייך ,כל אחד במקום מגוריו ,לקהילה המכבדת את
מסגרת ההלכה המסורתית ולהתחייב לתפילה יומית ולעשיית חסד .השתתפות במניין בבית המדרש
בתפילות שחרית ומנחה היא חובה.
ג .מדינת ישראל היא מדינה יהודית -דמוקרטית המהווה מרכז רוחני ופוליטי לעם היהודי בישראל
ובתפוצות.
תלמידינו מחוייבים מוסרית להמשיך ולחיות במדינת ישראל ולשרת בתפקידים שיאושרו על בית המדרש
לפחות שלש שנים לאחר הסמכתם ולהפיץ תורה ותרבות עברית בה ברבים.
ד .השבת המסורתית ומועדי ישראל הם בבחינת מענה ראשוני למשבר הסביבתי והאנושי בעולם.
תלמידינו נדרשים לשמור שבת ומועדי ישראל כהוראת וועד ההלכה בישראל.
ה .המאבק בעוני בחברה היהודית והאנושית ,השאיפה לצמצום הפער בין עניים ועשירים והגבלת תרבות
הצריכה הם ערכים יהודיים מרכזיים .אנו מצפים מכל לומדי קהילת בית המדרש לרבנים לעשיית חסד
וצדקה ולאורח חיים צנוע.
ו .סובלנות וערבות הדדית בקרב העם היהודי בישראל ובתפוצות חיונית דווקא בעיצומם של פולמוסים
דתיים ופוליטיים בדורנו כבכל דור.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר שומר על נייטראליות בכל הקשור להזדהות ציבורית עם ארגונים פוליטיים
ומפלגות .מן הטעם הזה ,אין מקום להתארגנות פוליטית כלשהי בתחומי בית המדרש .בעם ישראל ישנן
דעות והשקפות שונות .אנו שואפים להעניק במה לכולן בדרך מסודרת ומאוזנת של מושבים לימודיים וימי
עיון המוקדשים לנושאים שונים .זאת ,תוך התחייבות למנהג המקום ולפוסקי ההלכה המעצבים אותו.
בנוסף לנכונות להתחייב לאורח חיים ולקהילה מסורתיים כנזכר לעיל הרינו דורשים מן המועמדים לבית
המדרש לרבנים את התנאים האקדמיים והמקצועיים הבאים:
א .שירות לאומי ,צבאי או שירות התנדבותי (לעולים חדשים).
ב .תואר שני מאוניברסיטה מוכרת.
ג .נסיון בעבודה חינוכית ,קהילתית ,טיפולית ו/או מנהלית.
ד .סטודנטים ששפת אמם אינה עברית חייבים לסיים אולפן רמה ו' ולקבל פטור בטרם תחילת לימודיהם.
01
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
ה .הכרות ולו גם ראשונית עם מפעלי התנועה המסורתית בישראל ו/או עם מפעלי מכון שכטר (תל"י,
מדרשת ירושלים וכו').
שלבי המיון וקבלה לתוכנית להסמכה
שלב א' - -ראיון מיון ראשוני עם הדיקן.
שלב ב' -מילוי טפסים והמצאת תעודות ומסמכים רלוונטיים.
שלב ג' – ראיון עם פסיכולוג חינוכי של בית המדרש.
שלב ד' -ראיון קבלה בפני ועדה.
תהליך המיון מתנהל בחודשים ינואר -מאי.
כל סטודנט המתראיין בפני ועדת קבלה יקבל תשובה בכתב.
סטודנטים המתקבלים לתוכנית להסמכה לרבנות יידרשו לחתום על חוזה ויהיו זכאים לבקש מלגת מחייה
בהתאם לאמור בחוזה.
00
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
ב .עקרונות תוכנית הלימודים
מבנה תוכנית הלימודים
מבוא:
תוכנית הלימודים מבוססת על תבנית בת ארבעה תחומים ,המשלבת לימוד אקדמי רוחני מעמיק של
היהדות על רבדיה ומקצועותיה עם הקניית כלי פרשנות מודרניים והפנמתם תוך שימת דגש על קהילתיות,
חינוך ,תמיכה רוחנית ויכולת תקשורתית גבוהה.
התוכנית בנויה ממספר מרכיבים-
* קורסים
* התנסויות
* חוויות משותפות
* מרכיב של בחירה אישית של הסטודנט (מופיע בתוכנית הלימודים בשם "התמחות אישית")
* עבודה עצמית
* סדנאות מיוחדות בתחומים מעשיים
* לקיחת אחריות תחת הפיקוח של הצוות הניהולי הקשור להווי הלימודי ואף לחלק מתכני הלימוד
* קיום קשר עם "השטח" מבחינה מקצועית תוך שימת דגש על הקשר עם מוסדות התנועה המסורתית
* רכישת כלים מקצועיים בתחום של תפילה ,עבודה מעשית וניהול טקסי מעגל השנה היהודית
* טיפוח מידות אישיות הנדרשות לעבודת הרב/ה.
* מתן מקום וזמן לחיפוש משמעות אישית ומקצועית במקורות ובחוויות של תוכנית הלימודים
* בדיקת משמעות של המקורות והחוויות של תוכנית הלימודים לחברה הישראלית כיום
* עבודה עם מנטור (מנחה אישי) ,כמפורט בשנתון תשע"ה.
לקראת סוף סמסטר האביב (לסטודנטים ותיקים) או בקיץ לפני שנת הלימודים האקדמית (לסטודנטים
חדשים) הסטודנטים יישבו עם הדיקן לבנות את תוכנית הלימודים שלהם בהתאם למסגרת המופיעה
למטה .כל תוכנית טעונה אישור בכתב של הדיקן ,המשמש כיו"ר המועצה האקדמית .
שיטת ארבעת התחומים אשר בה צריכים הרבנים להתמחות מניחה ,שכדי להפוך למנהיג/ה רוחני/ת -
דתי/ת על הלומד/ת
(א) לרכוש בסיס איתן של ידע במקורות מכוננים בדת שהוא עתיד להיות אחד ממנהיגיה;
(ב) להכיר את ההתפתחות ההיסטורית של היהדות ,ואת תולדות מאמיניה (כלומר ,את תולדות העם);
(ג) להכיר לעומק את הפרשנות המסורתית ואת ההגות הדתית העתיקה והמודרנית;
(ד) לפתח מיומנויות מקצועיות הדרושות למילוי תפקיד ההנהגה הדתית בעת החדשה (באלה נכללים ,בין
השאר ,הנחיית תפילות ,שימוש במוסיקה ובאמנויות לפיתוח הקהילה הדתית ,מתן ייעוץ וכישורי ניהול
וחינוך).
(ה) לרכוש כלי פרשנות המאפשרים לבנות תפיסת עולם שיש בה כדי לתרגם את המסורת לצרכי היומיום
בשטח.
כדי ליישם תבנית מרובעת זו לקשר היהודי המסורתי-קונסרבטיבי של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
בירושלים ,אנו מחלקים את תכנית הלימודים לארבעה תחומים:
(א) לימודי פרשנות המקרא ותיאולוגיה ( 30%מהיקף הלימודים);
(ב) לימודי תלמוד והלכה (;)30%
(ג) לימוד היסטוריה של עם ישראל (;)10%
(ד) מתן הכשרה רבנית מעשית ,הכוללת עבודה מעשית מודרכת בקהילות התנועה המסורתית ,בבתי ספר
ובבתי חולים ולימוד כישורי בית הכנסת ( ;) 30%
היקף כל אחד מהתחומים ומבחר הקורסים הניתנים במסגרת תוכנית זו נתון לשינויים ,על פי החלטת
המועצה האקדמית של בית המדרש לרבנים .המועצה האקדמית היא הגוף האקדמי העליון של בית
המדרש .מועצה זו מורכבת ממורים ,פרופסורים בעלי שם עולמי ,נציג/ה כנסת הרבנים בישראל ,נציג ועד
המנהל של בית המדרש ונציג הסטודנטים .הדיקן משמש כיו"ר של המועצה האקדמית.
01
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
הרציונאל התיאולוגי –חינוכי –חברתי שבבסיס התוכנית
להלן תיאור ארבעת התחומים של תוכנית הלימודים כולל התייחסות לרציונאל החינוכי-תיאולוגי-חברתי
שלהם:
א .לימוד פרשנות המקרא ותיאולוגיה.
היכרות לעומק את הפרשנות המסורתית וההגות היהודית לתולדותיה.
לימוד מדרשי אגדה ,פרשנות התורה בימי הביניים ,ביקורת המקרא ,קבלה ,פילוסופיה יהודית ,תיאולוגיה
ועוד.
במסגרת תוכנית הלימודים ,התורה שבכתב כפי שהתפרשה על ידי חז"ל ,היא הטקסט המכונן של המסורת
היהודית .טקסט זה התפרש לאורך ההיסטוריה היהודית בעבר וממשיך להתפרש גם בהווה בדרכים
מגוונות ביותר -החל ממדרשי האגדה וההלכה ,דרך פרשנות המקרא המסורתית ,הקבלה והפילוסופיה
היהודית לדורותיה ,ביקורת המקרא ,הספרות העברית המודרנית ,וכלה במחשבה הציונית ובהגות יהודית
פמיניסטית.
הרב המסורתי חייב להכיר את דרכי הקריאה המגוונים הללו של התורה ,הנביאים והכתובים ,ואת
הפולמוסים החיצוניים והפנימיים העולים מתוך מקורות אלו ,ואת המשמעויות התיאולוגיות העולות
מתוכם .היכרות עמם מעניקה לרב כלים הנחוצים לדרשנות ולמתן משמעות דתית עבור הקהל המשתתף
בפעילויות הדתיות ,החינוכיות והתרבותיות שאותו הוא מנהיג .היבט זה נחשב לתחום מוביל במבנה
התוכנית משום שהוא מרכז את הידע הנחוץ לגיבוש השקפת עולם דתית מסורתית.
(לימוד זה מהווה בערך 30 %מתוכנית הלימודים)
ב .לימוד תלמוד והלכה .רכישת בסיס איתן של ידע במקורות המכוננים האלה של היהדות.
לימודי תלמוד והלכה מהווים נתח נכבד משעות הלימוד השווה בגודלו לתחום הראשון( ,פרשנות תיאולוגיה
יהודית) .ההחלטה להקדיש לתחום זה מספר שעות גדול ,נובעת מההכרה שפרשנות חז"ל לחוק המקראי,
כפי שהיא באה לידי ביטוי בתלמודים ובהלכה ,היא המעצבת את אורחות החיים של העם היהודי .הכרעה
חינוכית זו אופיינית ליהדות המסורתית-קונסרבטיבית ,אשר רואה עצמה כממשיכת מסורת התקופה
הקלאסית של חז"ל ,ואשר רואה ברוח ההלכה היהודית את הבסיס היומיום המעשי של ההוויה הדתית
היהודית.
(לימוד תחום זה מהווה בערך כ 30%מהיקף הלימודים)
ג .פיתוח מיומנויות מקצועיות הנדרשות למילוי תפקיד ההנהגה של הרב בעת החדשה.
הכשרת רבנים בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מטרתה בראש ובראשונה להכין רבנים שייצאו לשטח
מוכנים מבחינה מקצועית לעבוד עם יהודים מכל עדות ישראל ולהשפיע על החברה הישראלית.
בוגרי ביה"מ יעבדו במגוון רחב של מסגרות כולל קהילות ,מוסדות חינוך ,לווי רוחני ועוד .על מנת להגשים
ייעוד הזה על הרבנים להצטייד במיומנויות מקצועיות כמפורט להלן:
כישורי תקשורת ומנהיגות:
רבנים חייבים להיות בעלי יכולת תקשורתית גבוהה ובעלי מידות אישיות המאפשרות להם לעבוד עם מגוון
רחב של אוכלוסיות .בהתאם לכך מצופה מהסטודנטים בין היתר ללמוד לדרוש ברבים ,ליזום ולקחת
אחריות על פרויקטים ,להביע את עצמם בפורמים ציבוריים ובשיעורים ,להשתתף בוועדות של ביה"מ
בנושאים מגוונים ,להשתתף בשבת יחד וכדומה .על מנת שכישורי המנהיגות שלהם ישרדו לאורך זמן ,חיוני
שיועגנו ביחסי אנוש טובים ובמידות טובות כגון ,כבוד בריות ,יכולת עבודה עם אנשים ,יושר ,אמירת אמת
ועוד .הסטודנטים יידרשו להיות מעורבים בתהליך של התפתחות אישית בתחומים אלו במשך כל שנות
הלימודים בביה"מ.
מיומנויות מעשיות וקשר עם התנועה המסורתית:
הסטודנטים ירכשו כישורים בתחום של הובלת תפילות ישראל ,בניית טקסים באירועי מעגל השנה ,קה"ת,
הפטרות ,מנגינות למגילות ועוד.
הסטודנטים יבקרו בקהילות של התנועה המסורתית וישוחחו עם רבניה ופעילי התנועה.
הסטודנטים יעסקו בעבודה מעשית מודרכת בקהילות ,בבתי הספר ,בבתי חולים ועוד ,כמפורט בתאור
עבודה מעשית.
(לימוד תחום זה של מיומנויות מקצועיות מהווה בערך כ 30 %מתוכנית הלימודים .בחישוב זה כלול
פעילויות בתוך ומחוץ לכתלי ביה"מ ,במהלך ימי לימוד רגילים ,בשבתות וחגים).
02
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
ד .ציר היסטוריה יהודית.
לימוד היסטוריה של עם ישראל כולל הקשר של עם ישראל עם עמים אחרים ודתות אחרות .לימוד טקסט
נעשה תוך שימת דגש לתקופה בה נכתב הטקסט ולהתפתחותו מבחינה היסטורית .כמעט בכל קורס תהייה
התייחסות לכלים אינטלקטואליים השייכים לתחום של לימוד ההיסטוריה.
בוגר תוכנית להסמכה של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר חייב ללמוד קורסי מבוא של לפחות שלוש
תקופות מרכזיות בתולדות עם ישראל –ימי הבית השני ותקופת חז"ל ,ימי הביניים ,העת החדשה והמפעל
הציוני .סטודנטים שיתקבלו לתוכנית להסמכה אשר לא למדו תקופות אלו יידרשו ללמוד אותן במהלך
תוכנית ההסמכה .במקביל לכך ,ילמדו קורסים העוסקים בטקסטים המכוננים מתוך מודעות לנסיבות
ההיסטוריות שבהן נוצרו ומתוך שאיפה להבין את משמעותם לימינו אנו.
(לימוד תחום זה מהווה בערך כ 10 %מתוכנית הלימודים).
קביעת האחוזים של התחומים בתוכנית הלימודים נקבעת ונתונה לשינוי על ידי המועצה האקדמית של בית
המדרש.
היבטים ישראליים ייחודיים של התוכנית:
השתתפות בקורס אחד ,לפחות ,העוסק בציונות (היסטוריה ציונית) או במסעות רוחניים בציונות
(ביוגרפיות רוחניות) או בהיבטים תיאולוגיים במחשבה הציונית.
השתתפות בקורס חובה העוסק באופן שבו השירה ו/או הספרות העברית המודרנית מפרשות את המקורות
המסורתיים של היהדות.
שימת דגש על המסורות המוסיקליות של העדות השונות בישראל ולימוד ניגונים ופיוטים ,הן באמצעות
השתתפות בקורס מוסיקה יהודית והן באמצעות לימוד שירים ,ניגונים ופיוטים במהלך הלימודים.
התייחסות לפסיקת רבנים ספרדיים באמצעות קורסים בנושא תולדות הפסיקה ההלכתית ודרך ימי עיון
מיוחדים בנושא זה.
היכרות במסגרת העבודה המעשית את הקהילות של התנועה המסורתית ,את קרן תל"י ואת מוסדות
החברה הישראלית שמהם ניתן ללמוד ושעמם ניתן לשתף פעולה בכל הנוגע לעבודה קהילתית ולבניית
שותפויות לקידום סדר היום הרבני ותיקון העולם.
התמודדות אישית ומקצועית:
הסטודנטים יידרשו להתמודד עם המשמעות האישית ,החינוכית והמקצועית של הלימודים בביה"מ ,של
החוויות ושל המקורות שהם חווים ולומדים בתוכנית הלימודים .לשם כך ,המורים יתבקשו לייחד זמן
לשיחות ולתרגילים שיעזרו לסטודנטים למצוא את המשמעות והשייכות של החומר הנלמד לחייהם
האישיים ולעבודתם המקצועית בהווה ובעתיד .המטרה היא לעזור לסטודנטים ליצור סינתזה אישית
המשקפת את המפגש של הסטודנט עם תוכנית הלימודים .לשם כך ובנוסף לנאמר לעיל ,ייקבעו בלוח השנה
פעילויות מיוחדות שמטרתן לאפשר חשיבה אישית ומקצועית ולהביא בסופו של דבר ליישומם.
03
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
ג .רשימת קורסים הכלולים בתכנית הלימודים
קורסי חובה
תחום ראשון :שבעים פנים לתורה :פרשנות והגות יהודית
16קורסים סמסטריאלים
קורס במקרא על טקסט מקראי כלשהו
פרשנות המקרא בימי הביניים
ספרות האגדה
מדרש -פרשנות הפטרות
מבוא למחשבת ישראל בימי הביניים
מבוא למחשבת ישראל בעת החדשה
קורס של קריאת טקסט הגות יהודית בימיה"ב (זוהר או מורה נבוכים)
1קורס
1קורס
1קורס
1קורס
1קורס
1קורס
1קורס
זרמים ביהדות המודרנית
תפילה :היבטים רעיוניים וערכיים
ספרות או שירה עברית מודרנית
הגות בתנועה המסורתית
1קורס
1קורס
1קורס
1קורס
פרשנות ודרשנות :סמסטר עם סדר
לקראת תיאולוגיה אישית (בהדרכת מנטור)
החברה הישראלית המודרנית
חסידות/מוסר/קבלה
1קורס
1קורס
1קורס
2קורסים
תחום שני :תלמוד והלכה
19קורסים סמסטריאלים
שם הקורס:
תלמוד –עיון :שנתיים פעמיים בשבוע ,עם סדר
8קורסים
מתוך השנתיים לפחות סמסטר אחד בקורס מתקדם של פרופ' שמא פרידמן
תלמוד בקיאות 4 :סמסטרים פעם בשבוע עם סדר
4קורסים
מבוא לספרות הפוסקים :סמסטר אחד עם סדר וקורס מתקדם בפוסקים
2קורסים
הלכה למעשה 2 :סמסטרים עם סדר
2קורסים
דיני אישות -אבן העזר סמסטר אחד
1קורס
שו"ת העת החדשה ועוד קורס שו"ת
2קורסים
תחום שלישי :פיתוח מיומנויות רבניות מעשיות
19קורסים
דיבור בציבור ודרשנות
מיומנויות בית הכנסת –קריאת התורה ותפילה
טקסי מעגל החיים
1קורס
5קורסים
1קורס
04
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
פיתוח כישורי הוראה/חינוך יהודי
ניהול ארגונים וגיוס כספים
עבודה מעשית בהוראה וליווי רוחני ועבודה קהילתית במשך שלוש שנים
(כולל סדנאות מיוחדות)
סמינר רבנות
1קורס
1קורס
6קורסים
4קורסים
תחום רביעי :תולדות עם ישראל
היסטוריות
3קורסים מתוך 4תקופות
מבוא לתולדות עם ישראל – בית שני ,המשנה והתלמוד :סמסטר
מבוא לתולדות עם ישראל בעת החדשה
קורס אחד על תולדות עם ישראל בימי הביניים (מומלץ שו"ת כמקור
היסטורי)
1קורס
1קורס
תולדות הציונות
(ניתן ללמוד קורס בציונות במחשבת ישראל במקום קורס בהסטוריה)
1קורס
1קורס
_______
חובות נוספות
5קורסים
התמחות אישית
4סמסטרים
עבודה מול מנטור/ית
התנסות במפעל קיץ של התנועה המסורתית בישראל או בעולם כגון מחנות "רמה"
מספר מילים על התפיסה החינוכית בבניית תוכנית הלימודים:
תוכנית הלימודים מטרתה להכשיר את הסטודנטים לעשייה פורייה בחברה הישראלית בתחומים רבניים.
חלק מהיישומים יהיו במסגרות מוכרות כגון קהילות התנועה המסורתית ,חינוך במערכת תל"י וליווי
רוחני ,חלק יהיו במסגרות שטרם אותרו או אולי אפילו טרם נוצרו .תפיסת העולם החינוכית של בית
המדרש מחייבת שתוכנית הלימודים על כל מרכיביה תבנה בצורה ספיראלית ,דמוית ד.נ .א המחייבת את
הסטודנטים ללמוד ,לתרגל ולחוות את תוכנית הלימודים כפי שהיא מפורטת בדפים אלה ,להתמודד עם
החומר הלימודי ברמה אישית ,חינוכית ומקצועית ולקבל עידוד ותמיכה לעשות סינתזה אישית שתיושם
בשטח .תוכנית הלימודים בנויה במטרה להפגיש את הסטודנטים עם מקורות היהדות הקלאסיים
והמודרניים ,לעודד אותם להשתתף בחוויות כגון :שבת יחד ,ועדות תפילה ואחרות" ,לעשות חושבים"
בצורה אישית וקבוצתית לגבי משמעות המקורות והחוויות ,לחשוב על מימושם הפוטנציאלי בשטח והכל
במסגרת הפרמטרים ההלכתיים של ועד ההלכה של כנסת הרבנים העולמית .תהליכי הלימוד ,עיבודם
ויישומם בשטח יתקיימו לסירוגין ולפעמים באופן סימולטאני וצפוי שיתקיים קשר הדדי ומפרה בין צורכי
השטח והתוכן הלימודי .סדנאות לגאסי מטרתן בין השאר להקנות כלים מעשיים אשר יסייעו לסטודנט
ביישום לימודיו בשטח.
כמה מהנחות היסוד בהכנת תוכנית הלימודים:
תוכנית הלימודים מניחה שסטודנט המתקבל לתוכנית להסמכה סיים תואר שני וכבר למד את הקורסים
הרשומים שדלקמן:
תלמוד – 4סמסטרים של פעם בשבוע כולל סדר
פוסקים – סמסטר כולל סדר
תלמוד בקיאות – 2סמסטרים כולל סדר
מדרש – סמסטר
מקרא – 2סמסטרים
מבוא לליווי רוחני
05
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
הדיקן עשויי לחייב סטודנט להשלים קורסים מהרשימה הזו במידה ולא נלמדו ,כתוספת לתוכנית
הלימודים המובאת בדפים אלה.
להלן פריסה לדוגמא בלבד – בפועל הפריסה תהיה שונה.
הסמכה -1פריסת קורסים לדוגמא
יום א
יום ג
סמס' א'
התמחות
יום ב
10:00-08:30תלמוד -סדר
בקיאות סדר
12:00-10:30תלמוד -שיעור
בקיאות שיעור
סמס' א'
פרשנות ודרשנות
סמס' ב'
מבוא
למחשבת ימי
הביניים
סמס' א'
מיומנויות
יום ד
יום ה
תלמוד -סדר
סמס' ב'
מיומנויות
סמס' ב' -פוסקים
14:30-13:00חלק ב'
סמס' ב'
הגות בתנועה
המסורתית
סמס' ב'
סמס' ב' -פוסקים חלק חסידות/מוסר/קבלה
15:00-16:30ב'
17:00-18:30
20קורסים סמסטריאלים +עבודה מעשית
סמס א'
תלמוד עיון – 2
בקיאות תלמוד – 1
פרשנות ודרשנות – 1
מיומנויות ביה"כ1 -
סמינר רבנות1 -
תפילה קווים רעיוניים וערכיים* –1
זרמים ביהדות 1
התמחות אישית 1
עבודה עם מנטור 1 -
10
תלמוד -שיעור
סמס' א'
זרמים
ביהדות
המודרנית
סמס' ב'
מדרש אגדה
סמס' א'
עבודה עם
מנטור
סמינר רבנות/סדנאות
סמס' א'
תפילה היבטים רעיוניים
וערכיים
סמס ב'
תלמוד עיון2 -
בקיאות תלמוד – 1
פוסקים 1
הגות בתנועה המסורתית 1 -
חסידות/מוסר/קבלה – 1
סמינר רבנות/סדנאות – 1
מיומנות בית כנסת – 1
מדרשי אגדה – 1
מבוא למחשבת ימי הביניים1 -
10
* בד"כ סטודנטים בתוכנית משל"י לומדים קורסים בתפילה ,ציונות והיסטוריה (מעבר להשלמות).
סטודנטים כאלה יכולים לקבל פטור מחובת הקורסים המסומנים האלה.
06
עבודה
מעשית
4ש"ש
מינימום
במסגרת
עם
פיקוח
ומשוב
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
הסמכה 2פריסת קורסים לדוגמא
יום א
יום ב
10:00-08:30תלמוד -סדר
בקיאות סדר
12:00-10:30תלמוד -שיעור
בקיאות שיעור
סמס' א'
פרשנות המקרא
בימי הביניים
סמס' ב'
פרשנות המקרא
סמס' א'
שירה/ספרות
סמס' ב'
תיאולוגיה אישית
14:30-13:00עבודה עם מנטור
15:00-16:30
17:00-18:30
20קורסים סמסטריאלים +עבודה מעשית
סמס' א'
תלמוד עיון – 2
בקיאות תלמוד – 1
התמחות – 1
פרשנות המקרא וימי הביניים – 1
שירה/ספרות עברית מודרנית – 1
סמינר רבנות/סדנאות – 1
מיומנויות בי"כ1 -
הלכה למעשה – 1
עבודה עם מנטור/ית 1 -
10
יום ג
סמס' א'
התמחות
סמס' ב'
התמחות
סמס' א'
מיומנויות
סמס' ב'
מיומנויות
הלכה
למעשה
הלכה
למעשה
סמס' ב'
תלמוד עיון – 2
בקיאות תלמוד – 1
התמחות – 1
פרשנות המקרא – 1
תיאולוגיה אישית – 1
מיומנויות בי"כ1 -
הלכה למעשה – 1
עבודה עם מנטור/ית – 1
שו"ת1 -
10
07
יום ד
יום ה
תלמוד -סדר
תלמוד -שיעור
סמס' א'
סמינר רבנות/סדנאות
שו"ת
עבודה
מעשית
4ש"ש
מינימום
במסגרת
פיקוח
ומשוב
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
הסמכה 3פריסת קורסים לדוגמא
יום א
10:00-08:30
סמס' א'
מבוא למחשבת
ישראל – בית שני
סמס' ב'
12:00-10:30שו"ת
14:30-13:00
15:00-16:30
17:00-18:30
19קורסים סמסטריאלים
סמס' א'
שו"ת – 1
סמינר רבנות לקראת הסמכה – 1
חברה ישראלית מודרנית 1-
התמחות – 1
מדרש (פרשנות להפטרות) – 1
דיני אישות – 1
טקסי מעגל החיים – 1
היסטוריה ימי הביניים 1 -
עבודה עם מנטור – 1
מבוא למחשבת העת החדשה1 -
10
יום ג
התמחות
יום ב
סמס' ב'
ניהול וארגון
וגיוס כספים
סמס' א'
שו"ת
סמס' ב'
קבלה/מוסר/חסידות
סמס' א'
חברה ישראלת
סמס' ב'
הגות -זוהר/מורה
נבוכים
סמס' א'
מדרש – פרשנות
הפטרות
סמס' ב'
דיבור בציבור
ודרשנות
יום ד
סמס' א'
דיני אישות
סמס' ב'
ציונות
סמס' א'
סמינר רבנות
לקראת הסמכה
סמס' א'
טקסי מעגל החיים
סמס' ב'
כישורי הוראה
סמס' ב'
מיומנויות
סמס' א'
מבוא לתוע"י
בימי הביניים
סמס' ב'
תמיכה רוחנית
סמס' א'
עבודה עם מנטורים
סמס' ב'
ניהול וארגון וגיוס כספים – 1
חסידות/מוסר/קבלה – 1
הגות ימי הביניים (זוהר/מורה נבוכים)– 1
דיבור בציבור – 1
כישורי הוראה – 1
מבוא לתולדות ע"י בימי בית שני – 1
מיומנויות – 1
ציונות* – 1
שו"ת1-
התמחות אישית1 -
10
08
יום ה
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
ד .עקרונות פיתוח מיומנויות רבניות מעשיות
מטרת תוכנית ההסמכה בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר היא להכשיר מנהיגות רוחנית-דתית לעם
ישראל .הרבנים והרבות בוגרי בית המדרש יעסקו בשטח בתפקידים קהילתיים ,חינוכיים ,ייעוציים
וניהוליים בכל רחבי הארץ .בנוסף לתוכנית הלימודים העיונית נדרשים הסטודנטים להתמחות במהלך
שנות לימודיהם בתחומים שונים של העבודה הרבנית המעשית .מטרות תוכנית פיתוח מיומנויות רבניות
מעשיות הן שתיים –א .להקנות היכרות עם מכלול ההיבטים של עבודת הרב בייעוץ ,תמיכה ,פסיקה,
הוראה ,ניהול ,התארגנות חברתית והנהגת קהילה .ב .לפתח דרך רבנים ייחודית לכל לומד ולומדת.
פיתוח "מיומנויות רבניות מעשיות"
תחום זה מתחלק לשניים – החלק ראשון ,כולל התנסות מעשית בליווי רב/ה המכהנים בקהילות התנועה
המסורתית בישראל; החלק השני כולל קורסים ,סדנאות ,סיורים וימי לימוד תיאורטיים.
בין הנושאים המוצעים במסגרת סדנאות ,ההתנסויות ,הקורסים וימי לימוד ניתן למצוא דרשנות ,כישורי
בית הכנסת ,גיוס כספים ,ניהול ,עבודה עם מתנדבים ,כישורי הוראה ועוד.
פרוט נרחב ניתן לקרוא בעמ' 15ב"רשימת הקורסים הכלולים בתוכנית הלימודים – תחום שלישי :פיתוח
מיומנויות רבניות מעשיות" .כל הפריטים ברשימה זו הם חובה לכל הסטודנטים .שימו לב שסטודנטים
אשר לא למדו "מבוא לליווי רוחני" בעבר יידרשו ללמוד קורס זה כחלק מההשלמות להסמכה.
ההתנסות המעשית בקהילות התנועה המסורתית נתמכת על ידי קרן לגאסי .פרוט התוכנית ניתן לקרוא
בעמ' 21בהתייחסות ל"שנת התמחות מעשית לתלמידי רבנות" .חובה על כל סטודנט להשתתף במסגרת
זו במהלך כל שלוש שנות לימודי ההסמכה .סטודנט המבקש להחליף שנה אחת מחובה זו של שלוש שנים
בקהילות ,בעבודה מעשית מסוג אחר ,יכול לפנות בכתב לדיקן שיחליט בדבר .במקרים אלו מסגרת העבודה
המעשית של 6-8שעות שבועיות ופיקוח מקצועי על עבודת הסטודנט תשמר בנוסף לתנאים אחרים שיוחלט
לגביהם על ידי הדיקן.
מבחינת הייעוד האישי להשמה בשטח לאחר ההסמכה ,בית המדרש מבליט כיעד ראשון את העבודה כרב
קהילה והסטודנטים נדרשים להשתתפות בתוכנית לגאסי בהתאם לאמירה זו.
תחומים נוספים המומלצים לעבודה רבנית לאחר ההסמכה הם בתחום של לווי רוחני והוראה .חלק
מהסדנאות ,ההתנסויות ,הקורסים וימי הלימוד מטרתם לקדם את הסטודנטים בתחומים אלו ולהקנות
להם חלק מהכלים המקצועיים הנדרשים לתחומים אלה .סטודנטים המבקשים להתקדם בתחומים אלו
יכולים להשתמש בבחירה שניתנת להם בקורסי "התמחות אישית" ו"מנטור" ,וזאת בתנאי שהדיקן מאשר
בכתב .בית המדרש מעודד סטודנטים להמשיך את הלימודים מעבר לקורסי חובה ולקבל קרדיטציה
בתחום של ייעוץ רוחני ותעודת הוראה.
סטודנטים הרואים ייעוד והשמה אישית בתחום של פסיקה רבנית מוזמנים להעלות זאת בשיחות עם
הדיקן על מנת שיהיה ניתן לבנות תוכנית לימודים תומכת למימוש שאיפה זו.
כאמור לעיל ,חובה להשתתף בתוכנית "לגאסי" בעבודה קהילתית בכל אחת משלוש השנים של הלימודים
במסלול להסמכה אא"כ הדיקן מאשר בכתב שנה אחת של עבודה מעשית בתחום אחר .תוכנית העבודה
המעשית נחשבת כהתנסות רב שנתית ובמהלכה הסטודנטים נדרשים להגיש דוחות תקופתיים שישמשו
בסיס לשיחה אישית-רפלקטיבית .ההתנסות בעבודה מעשית אינה מקנה "ציון" אך דורשת עמידה בחובות
ומהווה תנאי להמשך הלימודים בבית המדרש לרבנים (כולל קבלת מלגה ,אם תהיה) ,והשלמת כל החובות
היא תנאי להסמכה.
11
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
שנת התמחות מעשית לתלמידי רבנות
בתמיכתה הנדיבה של קרן לגאסי-הריטג'
" ...וְ הַ ע ֲִמידּו תלמידים הַ ְרבֵּ ה"...
הציווי היהודי המשמעותי הלקוח מהמשנה הראשונה במסכת אבות ,מזכיר לרבות ולרבנים את תפקידם
המשמעותי ללוות ולהצמיח את הדור הבא של תלמידי חכמים .החיוב הברור הזה מקפל בתוכו תובנה
אמיתית ופשוטה כי מנהיגות יהודית משמעותית ואיכותית תבטיח את המשך קיומה של שרשרת הדורות.
התורה שקבלנו במעמד הר סיני נמסרת מדור לדור ,מרב לסטודנט .מסירת התורה איננה נחלתם של
בודדים .בכל דור ודור מלמדים תלמידי חכמים רבים את התורה לתלמידיהם הרבים .אל לנו לשמור
לעצמנו את החכמה שרכשנו .מוטלת עלינו חובה ללמד אחרים את התורה שלמדנו .ויותר מכך ,עלינו
להעמיד סטודנטים רבים ,להשתדל להפיץ תורה ככל יכולתנו לאורך כל שנות חיינו .בעולם המודרני בו אנו
חיים ,רבות ורבנים מסורתיים-קונסרבטיביים זקוקים לידע ולמיומנויות למידה בעולם התורני והאקדמי,
לעומק רוחני ולכישורים מעשיים במנהיגות ,חינוך ,ניהול מתנדבים ,גיוס כספים ואחרים.
זוהי נקודת הפתיחה של התוכנית להכשרה רבנית מעשית מטעם בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר והתנועה
המסורתית ובתמיכתה הנדיבה של קרן לגאסי-הריטג'.
סטודנטיות וסטודנטים לרבנות בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים ייתמחו בעבודה רבנית מעשית
קהילתית בקהילות התנועה המסורתית בישראל .תוכנית ההתמחות עומדת על שתי רגליים :האחת למידה
והתמחות בעבודה הרבנית הקהילתית באמצעות לימוד ,הנחייה והובלה של שעורים ,פעילות ותפילה עם
ילדים ,משפחות ומבוגרים .הרגל השנייה מאפשרת לתלמידי הרבנות ליווי ,למידה ופיתוח על ידי קשר אישי
ועבודה צמודה עם רבה או רב מכהנים בקודש בקהילה המדוברת או קשורים בה.
מסמך זה מפרט את החזון והמטרות ,יעדים ואופן הפעולה של תוכנית העבודה המעשית בתמיכת קרן
לגאסי החל מתשע"ד.
א .חזון:
הכשרת מנהיגות רבנית מסורתית בעלת הכרות ,נסיון וכלים בעבודה רבנית קהילתית בישראל.
ב .מטרות:
יצירת מערך התמחות שישמש חממה לעשייה רבנית קהילתית ,לימוד והתנסות בתנאים מיטביים.
יצירת ליווי מקצועי על ידי רבות ורבנים מכהנים בתפקידים קהילתיים.
נטיעת בטחון ואמונה ביכולת האישית לרבנות בקהילה.
גיבוש תפיסת "קהילת החלומות האידיאלית" עבור כל אחת ואחד מהסטודנטים.
יצירת מרחב לימודי שיתופי בין המתמחות והמתמחים.
מתן סיוע ומענה מקצועי עבור קהילות התנועה המסורתית.
ג .יעדים:
תוכנית התמחות אישית עבור ששה תלמידות ולתלמידי רבנות.
קיום הכשרה ברבנות מעשית לאורך שנת הלימודים.
ליווי וייעוץ על ידי רכזת התוכנית וגורמים מקצועיים נוספים.
מתן דיווח חודשי של המתמחים על עבודתם.
שני מפגשים בשנה –בתחילתה ובסופה של שנת הפעילות ,של רכזת התוכנית עם יו"ר קהילה ורב/ה
מלווים .יצירת קשר הדוק ושיתוף פעולה עם מחלקת פיתוח קהילות בתנועה המסורתית וכנסת
הרבנים הישראלית.
10
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
ד .אופן פעולה
יקין בְ יָדוֹ לִ לְ מוֹד ּולְ לַמֵּ ד
".רבִ י יִ ְשמָ עֵּ אל (בְ נוֹ) אוֹמֵּ ר ,הַ ּלוֹמֵּ ד ּתו ָֹרה עַ ל ְמנָת לְ לַמֵּ ד ,מַ ְס ִפ ִ
ַ
יקין בְ יָדוֹ לִ לְ מוֹד ּולְ לַמֵּ ד לִ ְשמוֹר וְ ַלעֲׂשוֹת
."..וְ הַ ּלוֹמֵּ ד עַ ל ְמנָת ַלעֲׂשוֹת ,מַ ְס ִפ ִ
(אבות ,ד ,ה)
חובות הסטודנטים:
.1סטודנט לרבנות מחוייב לפעילות שוטפת הכוללות יום חול בשבוע וביקור בקהילה בשבת/חג אחת
לחודש .משך הפעילות :מאמצע חודש אוקטובר ועד סוף חודש יוני.
.2הפעילות תכלול 3-4משימות קבועות באמצע השבוע בדגש על יישוג )(reaching out
אל
משפחות צעירות וקהלי יעד חדשים.
הצעות לפעילויות אפשרויות:
ליווי והפעלת חוג בת ובר מצווה.
הובלת תפילות ייחודיות.
מפגשי נשים לראש חודש.
עידוד והידוק הקשר בין הקהילה ובין בתי ספר ,גנים ומרכז קהילתי הקשורים בה.
הנחיית מפגשי לימוד חווייתיים להורים וילדים בגן או במסגרות חינוך אחרות של
הקהילה.
מפגשי לימוד וחוויה עם בני נוער בשכונה ,סניף נוע"ם האזורי או קבוצות נוער אחרות.
הפעלת חוגים לחברי הקהילה בהתאם לדרישות ולצרכים.
יצירת פרוייקט אישי ייחודי
.3אחת לחודש יגיע הסטודנט לקהילה לביקור בשבת ,ויתנסה ב 2 -משימות כמו מתן דברי תורה,
שיעורים ,קריאה בתורה/הפטרה ,הנחיית תפילות משפחתיות וכדומה( .בהתאם לרצון ההדדי של
הצדדים ,ניתן יהיה לבצע משימות נוספות)
.4
הסטודנט יהיה בקשר רצוף בשעות הדרכה והתייעצות עם רבה או רב מלווה ,בהן הסטודנט יקבל
משוב על עבודתו ,יוכל לשתף בלבטים ולהתייעץ ,יקבל הדרכה ,כלים והנחייה בעבודה רבנית
בישראל.
.5הסטודנט יגיש בתחילת שנת הפעילות תוכנית עבודה כפי שהוסכמה עם הרב/ה מלווים.
.6הסטודנט יגיש בכל חודש דו"ח פעילות לרכזת התוכנית ,ויקיים עמה פגישות הערכה מעת לעת.
.7הסטודנט ישתתף בסדנאות וימי עיון בשנת פעילות ,בהתאם למועדים שייקבעו ויינתנו מראש.
עמידה בכל מחויבויות התוכנית תזכה את הסטודנטית במלגה חודשית בסך ,₪ 2,000החזרי הוצאות
נסיעה ותמיכה תקציבית בפעילויות השונות בתאום מראש ,על פי החלטת רכזת התוכנית.
11
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
תפקידי רבה או רב מלווים:
"אמר רב נחמן בר יצחק :למה נמשלו דברי תורה כעץ ,שנאמר' :עץ חיים היא למחזיקים בה'?
לומר לך :מה עץ קטן מדליק את הגדול ,אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים.
והיינו דאמר רבי חנינא :הרבה למדתי מרבותי ,ומחברי יותר מרבותי,
ומתלמידי יותר מכולן"
(תענית ז' ,ע"א)
רבנות ,ורבנות קהילתית בפרט ,דורשת ידע מצטבר ,ניסיון מעשי ,בשלות ופרספקטיבה.
למידה או אימון בכתלי בית המדרש נותנים מענה חלקי ונקודתי בלבד .לעומת זאת ,מערכת יחסים עם
דמות רבנית משמעותית המהווה מודל לחיקוי ,משתפת בניסיון ,מכוונת ,חושפת עוצמות ונותנת משוב היא
אמצעי רב עוצמה להתפתחות אישית וצמיחה.
תפקיד רבה או רב מלווים בתוכנית הוא לכוון ,להרחיב ,לתמוך ולהעצים את הסטודנטית או הסטודנט
המתמחים בקהילתם ,בתהליך ייחודי המבוסס על עבודה רבנית מעשית ,שיחות ,ליווי ,ייעוץ ודוגמא
אישית .המפתח להצלחת יחסים אלו הוא בקשר האישי ובאמון שנוצר בין הרב לסטודנט ומידת המחויבות
של הרב המכהן להצלחת הסטודנט המתמחה .מתוך חשש ששחיקת היום יום ולחצי הזמן יכריעו את
הרבנים והסטודנטים ,ויקשו על קיום הקשר ,בפניך קווי מתאר לתוכנית האידיאלית:
בתחילת השנה ,יצירת תאום ציפיות והגדרת סמכויות ותפקידי הסטודנט.
בכל שבוע תתקיים פגישה משותפת שתארך כשעה.
חשוב להקדיש זמן לעיסוק בפעילות השוטפת של הסטודנט בקהילה ,אך גם לתת מענה לסוגיות
כלליות הקשורות בהלכה למעשה ,ניהול קהילה ,מעגל החיים ,אידיאולוגיה אישית ו/או כל נושא
אחר שיעלה במפגשים המשותפים.
במידת האפשר ,תהיה זו למידה משמעותית אם הסטודנטים יצטרפו לרב/ה לניחום אבלים ,ביקור
חולים ,טקסי מעגל החיים ,שיחה עם משפחה וארועים אחרים.
חשיבות גדולה להכרות עם אנשי מפתח בקהילה ומחוצה לה ,ובהתאם למחויבות לסודיות
ודיסקרטיות שיתוף בנעשה "מאחורי הקלעים" ובהתנהלות השוטפת של הקהילה.
רישות (נטוורקינג) והכרות עם רבות ורבנים אחרים מהתנועה ומחוצה לה ,ארגוני התחדשות
יהודית ,מפעלי התנועה ועוד.
השתתפות בשלושה ימי עיון/סדנאות של התוכנית ,ושני מפגשי שיחה לאורך השנה עם רכזת
התוכנית.
ימי עיון וסדנאות – הזדמנות ללמידה וקבלת כלים מעשיים לרבנות איכותית:
לאורך השנה יתקיימו חמישה ימי עיון בנושאים שונים .ימי העיון מהווים הזדמנות ייחודית ללמידה
משמעותית דרך חוויה באמצעות סדנא ,השתלמות והתנסות .מתוך ההבנה כי בימינו רבנים ורבות
מסורתיים זקוקים לכלים אופרטיביים ,בנוסף לעומק רוחני ,על מנת לבנות קהילה ולשמרה ,הנושאים
המוצעים נבחרו על בסיס תחושת מחסור בעקבות ניסיון קהילתי ומהצעות שהעלו הסטודנטים .בבחירת
הנושאים נעשתה מחשבה משמעותית כיצד יוכלו לתרום גם לרבנים והרבות המלווים הנמצאים בעבודתם
זמן רב.
מעבר לסטודנטיות ולסטודנטים המתמחים ,רבות ורבנים מלווים ,ניתן להזמין להשתתפות גם יו"רים
ופעילים של קהילות ,רבות ורבנים מסורתיים בארץ .תאריכים ונושאים נבחרים לימי העיון יפורסמו
בחודש תשרי.
12
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
דוגמאות לימי עיון וסדנאות:
" לו הייתי רוטשילד" – סדנת העשרה בפיתוח משאבים – בניית שותפות עם המגזר
העסקי ,גיוס משאבים ממקורות ממסדיים ,הנחיות לכתיבת בקשות מענק לקרנות ,גיוס
משאבים מהקהילה ,בניית תקציבים לארגון ולפרויקטים שהארגון מפעיל .בהנחייה
מקצועית של שתי"ל
" אם אתה לא שם ,אתה לא קיים" – שימוש בכלים אינטרנטיים לצורכי פרסום ,שיווק
והרחבת הקהילה– בהנחייה מקצועית של ארגון .Presentense
" זמן שווה לכסף" – התמודדות עם אתגרים בריבוי משימות – סדנא חוויתית המאפשרת
לימוד דרך זן ג'גלינג (.http://www.z-hr.co.il/Workshop.aspx?wid=2 )Zen Juggling
" יש לי חלום" – מחזון לתוכנית עבודה ,סדנא מקצועית "לתת את הנשמה ואת הלב" -
עבודה עם מתנדבים
" ילדים זה שמחה" –חיבור ילדים ומשפחות צעירות לקהילה וליהדות מסורתית -שיח
עמיתים והצגת תוצרים ותוכניות עבודה.
ליווי רוחני
ק'
9:00-16:00
ג'
ושעות נוספות בשטח בהתאם להוראת המרצה
ה' זמר
קורס הקיץ בליווי רוחני הוא קורס מרוכז הנותן הכשרה מעשית בסיוע בבעיות רפואיות משפחתיות שונות
הקשורות למצבי חיים בכלל ומצבי סוף החיים בפרט כגון זקנה ומצבי משבר ,מעמדה של משמעות
ורוחניות תוך העזרות בכלים ממקצועות הסיוע ליצירת קשר.
המלווה הרוחני אינו עובד כמטפל ,ובקורס נבנית הזהות המיוחדת הזו.
הקורס כולל עבודה מעשית מרוכזת במסגרות שונות המלווה בהדרכה אישית וסמינר קבוצתי.
הלימודים בחודשי הקיץ מתקיימים בד"כ בימי שלישי פעם בשבוע ליום מלא במסגרת קבוצת למידה קטנה
ועבודה בשטח כפי שיקבע עם המרצה.
13
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
במהלך שנות הלימוד בתוכנית להסמכה ,הסטודנטים יידרשו ללמוד מיומנויות שונות
ולקבל אישור על הדף שלהלן הנקרא "מטלות בתחום מיומנויות בית הכנסת"
שם הסטודנט/ית__________________ :
המיומנות :
מטלות בתחום מיומנויות בית הכנסת
הערות:
הוכיח/ה שליטה
במיומנות בתאריך:
.1קה"ת
.2קריאת הפטרה
.3ש"ץ לחול -שחרית
.4ש"ץ לחול -מנחה
.5ש"ץ לחול -ערבית
.6ש"ץ לשבת – ק"ש
מעריב
.7ש"ץ לשבת -שחרית
.8ש"ץ לשבת -מוסף
.9ש"ץ לשבת -מנחה
.10ש"ץ לר"ח
.11תקיעת שופר
.12קריאת מגילת אסתר
.13קריאת מגילת איכה
.14קריאת מגילת שה"ש
+רות +קהלת
.15ש"ץ לימים נוראים
.16ש"ץ לשלוש רגלים
.17גבאות
.18קשר של תפילין
.19קשריה של ציציות
.20קריאת התורה
בראש השנה ויו"כ
.21מעגל החיים
לידה
ברית
בר מצווה
חתונה
גירושין
גט
הלוויה
יארצייט
.22הלל
14
חתימת הבוחן:
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
תיאור מסגרת העבודה עם מנטור/ית:
הרעיון הכללי ושלביו:
סטודנט מגדיר נושא המעניין אותו אינטלקטואלית והשייך לעבודתו המקצועית בעתיד כרב וכמחנך יהודי.
(נכון להיום העבודה המקצועית של בוגרי בית המדרש הינה בדרך כלל בתחומים של רבנות קהילתית ,חינוך
יהודי וליווי רוחני ,אך ייתכנו תחומים מקצועיים נוספים אשר יוצעו על ידי הסטודנט ושהלימוד במסגרת זו
עם מנטור יקדם את העבודה של הרב בתחומים אלה)
הסטודנט יגיש הצעה לגבי תוכן הלימוד לאדם בעל כישורים וידע מתאים לאחר שקיבל אישור בכתב
מהדיקן לפנות לאדם זה ומבקש ממנו לשמש כמנטור שלו בהתאם לתאור התפקיד המתואר להלן.
הסטודנט יכול לפנות למורה מסגל המרצים של בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר או של מכון שכטר או
לאדם מבחוץ.
תהליך בחירת האדם שישמש כמנטור ,התנהלות העבודה מול המנטור ותיאור התוצר הסופי מפורטים להלן
לאחר הצגת הרציונאל לבניית מסגרת זו.
סטודנט יהיה חייב ללמוד במסגרת של עבודה עם מנטור במשך ארבעה סמסטרים במהלך התוכנית
להסמכה.
נושאי הלימוד העיקריים חייבים להיות בתחומים של תלמוד והלכה ,מדרש ,תיאולוגיה ,תנ"ך ,היסטוריה
וחינוך .הדיקן יכול לאשר לסטודנט חריגה מנושאים אלה מנסיבות מיוחדות.
רציונאל בניית מסגרת העבודה עם המנטור:
מסגרת זו מטרתה לאפשר לסטודנט להגדיר נושא בעל עניין אישי ומקצועי ולגלות יוזמה בלימוד .חלק
מההיבטים החיוביים של המסגרת מופיעים למטה:
.1
.2
.3
.4
.5
העצמת התפקיד של הסטודנט כיוון שהוא משפיע ומחליט בנוגע לחלק חשוב מההכשרה שלו
לקראת ההסמכה.
הדרישה מהסטודנט להגדיר נושא בעל פוטנציאל רגשי וקוגניטיבי העשוי לשרת אותו בהמשך דרכו
המקצועית ,מאלצת אותו להשקיע מחשבה בייעוד האישי ,המקצועי ובשאלה כיצד להכין את עצמו
להצליח בתחום זה בעתיד.
כישורי עבודה עצמאיים הנדרשים מהסטודנט עשויים לעזור לו בהמשך דרכו המקצועית והאישית
ואף במשך חייו.
המפגש של הסטודנט עם מנטור בתדירות כזו במשך סמסטר שלם מחייב את הסטודנט להגיע לכל
מפגש כמוביל הדיון ,על בסיס חומר שקרא וכתב לקראת כל מפגש.
השיחות עם המנטור יכולות לפתח כישורי תקשורת והידברות ,החשובים לתפקודו של רב.
להלן פרטי השלבים של התהליך:
שלב הכנת ההצעה:
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
הסטודנט מגיש למנטור (אחרי שקיבל אישור בכתב מהדיקן) הצעה ראשונית לגבי נושא הלימוד.
המנטור עוזר לסטודנט להכין את ההצעה אשר תוגש לדיקן לאישור.
הנושא המוגדר כולל הסבר למה נושא זה חשוב לצמיחה המקצועית ולעבודה המקצועית של
הסטודנט בהווה או בעתיד .בהסבר רצוי שתהיה התייחסות להיבטים קוגניטיביים ,חינוכיים,
קהילתיים ,פסיכולוגיים ועוד .כאמור לעיל ,הנושא חייב להיות בתחומים של תלמוד והלכה,
מדרש ,תיאולוגיה ,תנ"ך ,היסטוריה וחינוך.
הכנת סיליבוס כולל פירוט ותאור הטקסטים שיילמדו כחלק מלימוד מונחה זה .רצוי שהלימוד
יהיה אינטרדיציפלינארי ושהטקסטים יכללו יותר מתחום אחד – תלמוד ,חינוך הלכה ,מקרא,
מדרש ,היסטוריה ועוד.
תיאור ספרות פרשנית – ספרים ,מאמרים ועוד.
תיאור לימוד נוסף – שיחות עם אנשים ועוד ,שיהיו חלק מהלימוד.
תיאור התוצר הסופי של הלימוד – אפשרויות הכוללות עבודה בכתב ,כתיבת תוכנית לימודים
וסיליבוס ,הכנת הרצאה בת שעה ועוד.
ההצעה תוגש לדיקן לאישור פורמאלי חתומה על ידי הסטודנט והמנטור.
15
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
שלב הלימוד בפועל :
.8למסגרת הלימוד יוקדשו 3-5שעות שבועיות ,למשך סמסטר שלם ,כאשר רוב השעות הן שעות
לימוד עצמי של הסטודנט בבית המדרש.
.9הסטודנט יקבע ישיבות עם המנטור בתדירות של אחת ל 2-3שבועות לאורך כל הסמסטר.
.10הסטודנט יהיה אחראי להגדרת הנושא לדיון בכל מפגש עם המנטור ויגיש חומר בכתב למנטור לפיו
הוא מבקש לבנות כל פגישה.
.11לאחר חודש-חודשיים של עבודה ומפגשים ,המנטור יגיש דו"ח לדיקן בו הוא מדווח על התנהלות
הלימוד ואף מצביע על הישגים ,אתגרים וקשיים ,במידה והיו.
.12תהליך זה יכלול הערכה ומשוב מול המנטור אשר יתייחס להיבטים קוגניטיביים ולדפוסי הלמידה
של הסטודנט.
.13המנטור ייתן ציון של "עובר/נכשל" לעבודה של הסטודנט.
.14הסטודנט חייב לקבל ציון "עובר" מהמנטור על מנת שהלימוד ייחשב לו כמילוי מטלה מחובות
התוכנית להסמכה.
תאור המסגרת של התמחות אישית
במהלך שלוש שנות הלימודים בתוכנית להסמכה הסטודנט יידרש לבחור 5קורסים סמסטריאלים .הבחירה
צריכה לשקף את הרקע של הסטודנט והשאיפות המקצועיות שלו .בחירה בקורסים אלו תעשה ביחד עם
היועץ ומיועדת בין השאר להעצים את הסטודנטים הן מעצם אפשרות הבחירה והן מהתחום הלימוד
שנבחר .מסגרת זו הינה חובה.
16
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
תאור הבוגר האידיאלי
להלן תיאור הבוגר האידיאלי של מסלול להסמכה של ביה"מ לרבנים ע"ש שכטר .התיאור כולל התייחסות
למספר תחומים – ידע ,יכולות ,כישורים ,מידות אישיות ,תפיסות עולם ועוד .הרשימה מבטאת שאיפות
ואיננה אמורה להיות ממצה .היא אמורה גם להזכיר שמטרת הלימודים בביה"מ איננה רק אקדמית ,והיא
מתייחסת למכלול המרכיבים שיתרמו להצלחת הבוגר בעבודות בשטח.
.1ראיית העולם כמקום חיובי ,כמתנת האל וכמקום לקיום מצוות .לפעול למען תיקון עולם.
.2יכולת להציג תפיסת עולם תיאולוגית המושתתת על אהבת הבריות והנתמכת בלימוד מעמיק
במחשבת ישראל ,מדרש ,מקרא ,היסטוריה ,הלכה ועוד.
.3קבלת כל אדם באשר הוא על דעותיו ומעשיו בנוגע לזהותו היהודית האישית ,ורצון לעבוד איתו
בתחומי לימוד מקורות ישראל ,בניית מסגרות קהילתיות ,הקמת מערכי תפלה ,חינוך ועוד.
.4ראיית ארץ ישראל ומדינת ישראל כערכים חיוביים אשר יש לחזק ולטפח .הבנת החברה הישראלית
על רבדיה החברתיים ,כולל התמצאות בתרבות ובהיסטוריה של החברה הישראלית.
.5מחויבות לחיי מצוות המנוהלים במסגרת ההלכתית של רבני התנועה המסורתית והוגי דעותיה
לדורותיהם ,בהתאם ללימוד ולהבנה של הבוגר/ת.
.6יכולת ללמד ממקורות היהדות לאוכלוסיות מגוונות.
.7יכולת להתייחס לסוגיות בנות זמננו מזוויות יהודיות ,ולקחת בחשבון את פירות המדע והאמנות על
כלל ביטוייהם בבניית התייחסויות האלו.
.8אמות מידה אישיות וחוש צדק חברתי הבא לידי ביטוי בכל התחומים ובכל הרמות של עבודת הרב.
.9הבנה שכל בני האדם – יהודים ולא יהודים כאחד – נבראו בצלם וראויים ליחס בהתאם.
.10יכולת להוביל טקסים ותפילות בכל הקשור למעגל השנה היהודי וביטויו בבית הכנסת ,בבית
המדרש ,במקום עבודה ומקומות ציבוריים.
.11יכולת תקשורת טובה המסייעת לשיח מתמשך עם הסובב במסגרות כגון בית הכנסת ,בית הספר,
בית המדרש ,מקומות עבודה ,הרצאות ציבוריות ועוד.
.12קשר חזק עם התנועה המסורתית-קונסרבטיבית בארץ ובעולם במישור הרעיוני והארגוני כולל
חברות בכנסת הרבנים ובקהילה המסורתית בארץ.
.13ערנות ורגישות למצב הרגשי של הסובבים אותו במיוחד בכל הקשור לאבלות ולמעברים טעונים
בחיי משפחה וקהילה ,כולל יכולת לספק ליווי רוחני במצבים אלו ואחרים.
.14יכולת לזהות אתגרים והזדמנויות ליזמות רבנית בחברה הישראלית המתחדשת.
17
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
מדיניות אקדמית – המדיניות אשר להלן תקפה לכל הסטודנטים המתקבלים
לתוכנית להסמכה החל משנת תשע"ג.
א .תואר שני רק סטודנטים בעלי תואר שני יתקבלו לתוכנית להסמכה.
ב .מעבר משנה לשנה :התקדמות משנת לימודים אחת לזו הבאה אחריה מותנית בהגשת כל העבודות
והמטלות לקורסים מן השנים הקודמות עד תחילת שנת הלימודים הבאה .אישורים לאיחור יינתנו
בכתב על ידי הדיקן -לרוב אישורים יינתנו על בסיס של רקע רפואי ,מצוקה משפחתית ושירות
מילואים .על מנת להשתתף בתכניות העבודה המעשית בקיץ יש לסיים את כל החובות והמטלות
של סמסטר א' עד סוף חודש יוני של אותה שנה.
ג .מבחנים בכתה :על מנת להקל על עומס הלימודים ישתדלו חלק מהמורים של בית הספר לרבנות
לבחון את התלמידים בסוף הסמסטר ובכתה במקום מבחני בית או עבודות.
ד .עבודת גמר :סטודנט רשאי לבחור באחת מן העבודות הסמינריוניות שהגיש שתהווה את הבסיס
לעבודת הגמר של המסיים בתוספת חלק הגותי ,יצירתי או יישומי ,כולל התייחסות אישית של
הסטודנט.
ה .עובר/נכשל :במשך שנות הלימוד תנתן לסטודנט אפשרות לבחור בארבעה קורסים בלבד עבורם
ניתן לקבל ציון עובר/נכשל ,על הלומדים ליידע את הדיקן בשעת הייעוץ על כוונתם לקבל ציון ע/נ
עבור קורס מסויים .בקורסים האלו הסטודנט לא יידרש לכתוב עבודה .לא ניתן לבקש ציון ע/נ
בקורסי תלמוד והלכה.
ו .היעדרויות :א .ל'סדר' בקורסים בהם יש 'סדר' ו'שעור' יש להתייחס כקורס לכל דבר .אין להיעדר
ממנו או לאחר אליו ויש להקדיש את הזמן בו ללימודים בחברותא בלבד .ב .ניתן להיעדר עד
פעמיים מכל קורס (על הסטודנט למסור הודעה מסודרת בכתב להנהלת בית המדרש) .ג .מעבר
לכך צריך להמציא אישור רפואי או מכתב המעיד על שירות מילואים .ד .במקרים חריגים
הדורשים היעדרות מסיבות אחרות ו/או היעדרות מעל ל 3פעמים יש לפנות בדוא"ל לדיקן ולבקש
אישור מיוחד .אישור יינתן בהתאם לסיבת ההיעדרות וכל עוד אין מדובר בהיעדרות שעולה על
50%מן השעורים .ה .במקרים חריגים ביותר ובאישור המועצה האקדמית המלווה את בית הספר
לרבנות ניתן לאשר ללומד הנעדר מן הסיבות הנ"ל השלמת החובות לקורס גם ללא נוכחות ברוב
השעורים.
ז .היחס בין מלגת הלימודים ,עמידה בחובות אקדמיים ותוכניות לפיתוח מיומנויות רבניות מעשיות
א .אי עמידה בכל החובות הלימודיות המפורטות בדפים אלו ובכללן אי עמידה בדרישות
האקדמיות ובתוכניות לפיתוח מיומנויות רבניות מעשיות ,היעדר או מיעוט נוכחות בשעורים
בתכניות אלול (במידה ויתקיימו) ובסיורים לימודיים ללא אישור בכתב מן הדיקן תביא להפסקת
המלגה עד להשלמת החובות ,או לקיצוץ בה ,כמקובל במוסדות חינוך ובמוסדות להכשרת רבנים
שונים .ב .במקרים חמורים עלולה התנהגות כזו להביא להפסקת הלימודים בבית המדרש לרבנים.
ג .על מנת להסדיר היחסים בין בית המדרש לרבנים ובין התלמידים ,התלמידים יחתמו על חוזה
נפרד עם בית המדרש לרבנים ובו מפורטות חובותיהם בתמורה למלגת הלימודים ולמלגת הקיום
המוענקת בבית המדרש אם תהיה .ד .ההחלטות בענייני מלגות תתקבלנה על ידי ועדת מלגות אותה
מרכז הסמנכ"ל של מכון שכטר ובה נוכח מורה בבית המדרש ויו"ר ועדת כספים.
18
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –תוכנית הלימודים להסמכה
ח .תלמיד שלא סיים את חובותיו לקראת הסמכה חייב להשלימם תוך שנה מיום סיום חובות
השמיעה.
ט .ליקויי למידה :בית המדרש לרבנים יתחשב בתלמידים בעלי ליקויי למידה או בעלי קשיי למידה
מוכחים ויאפשר התגמשות בהתאם לאבחון מקצועי המציין את טיב ההתחשבות הדרושה.
י .ציון "נכשל" :א .כשלון באחד מקורסי חובה יחייב חזרה על הקורס בשנה אחרת .ב .בכל הנוגע
לקורסים בתלמוד עיון או תלמוד בקיאות משמעות הדבר שיהיה על הלומד לחזור על הקורס בשנת
לימודים נוספת ,ללא מלגה ,והדבר עשוי להביא לעיכוב תאריך ההסמכה.
ג .כשלון ביותר משני קורסים בשנה מסוימת יביא להפסקת הלימודים בתכנית הישראלית לרבנות.
י"א .שנת הפסקה :א .תלמידים רשאים לצאת לשנת הפסקה מן הלימודים פעם אחת במהלך שנות
לימודיהם .ב .במקרים חריגים תאפשר הנהלת בית המדרש חידוש של שנת ההפסקה לרגל מקרים
בריאותיים או משפחתיים חריגים .ג .את הבקשה לפסק זמן מן הלימודים יש להגיש בכתב ,מוקדם
ככל האפשר אך לא יאוחר מזמן החזרה ללימודים מחופשת הפסח למזכירות בית המדרש .ד.
במהלך שנת ההפסקה יש לידע את הנהלת בית המדרש על תכניות החזרה ללימודים לא יאוחר
ממועד תום הסמסטר הראשון של שנת ההפסקה.
י"ב .משך הלימודים :משך הלימודים בתכנית הישראלית לרבנות הוא 3שנים רצופות .במקרים חריגים
ניתן לפנות להנהלה על מנת לקצר או להאריך את משך הזמן הזה אך באופן שלא יעלה על 5שנים ולא
יפחת מ – 2שנים וזאת ,ללא הפחתה בחובות האקדמיים וחובות בתוכנית מיומנויות רבניות מעשיות
של התלמיד/ה.
י"ג .כללים אקדמיים :כל הכללים האקדמיים הכתובים בשנתון של המכון למדעי היהדות יהיו תקפים
לגבי שנות הלימוד בתוכנית להסמכה ,כולל מדיניות בנושאים אתיים ומשמעתיים.
י"ד .אפשרות להפסקת הלימודים :לקראת סוף השנה הראשונה של הלימודים הן בית המדרש והן
הסטודנט יכולים להפסיק את ההתקשרות ביניהם כמפורט בחוזה החתום בין בית המדרש לבין כל
סטודנט.
21
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –משל"י
משל"י -בית מדרש ישראלי
משל"י הוא בית מדרש מסורתי המבקש להצמיח אנשי חזון ומעשה בישראל ,הפועלים מתוך מורשת ישראל
להנהגה ועשייה חברתית .התכנית משלבת לימודי קודש בחברותא יחד עם לימודים אקדמיים לתואר שני
במדעי היהדות ומציעה מפגש מעמיק עם מורשת ישראל לצד התמודדות עם אתגרי החברה הישראלית
ביומיים מרוכזים במהלך שנתיים המעניקים בסופם תואר שני במדעי היהדות.
להלן חלק מאפיוני משל"י הבולטים והייחודיים:
התכנית תתקיים בימים שני ורביעי בין השעות 8:30 -18:30בקמפוס החדש של מכון שכטר ברחוב אברהם
גרנות 4בירושלים (מאחורי מוזיאון ישראל) .בתכנית קורסים מגוונים המעניקים ללומדים ידע והעמקה
בתחומים שונים :מקרא ,משנה ,תלמוד ,מדרש ,הלכה ,תפילה ,הגות ציונית ,חינוך ,ידיעת הארץ .לצד אלה
יוענקו כלים לעשייה קהילתית :חברה וכלכלה בישראל ,קהילות ירוקות ,הקמת עמותות וניהול מתנדבים,
ליווי רוחני וחוג פיוט.
בשנת תשע"ה סטודנטים רשאים לבקש ללמוד יום אחד בשבוע ולפרוש את לימודיהם בהתאם .סטודנטים
אחרים המבקשים ללמוד יום אחד בשבוע יגישו בקשה מיוחדת לרכזת התוכנית ויקבלו תשובה תוך שבוע.
התואר השני אשר יוענק לתלמידי משל"י המסיימים את לימודיהם יורכב ממסלול ראשי בתלמוד והלכה
ומסלול משני במקרא או במדרש .הקורסים במסלול המשני במקרא או במדרש כבר משולבים במערכת.
במידה וסטודנטים מעוניינים במסלול משני שאינו מקרא או מדרש ייתכן ויצטרכו להגיע ליום לימודים
נוסף .התואר יושלם בתוך יומיים במהלך שנתיים ,כולל קורסי קיץ (ראו הטבלה שלהלן) .תיתכן אפשרות
להשלמת מסלול משני בתחום אחר בתאום מראש .כללי המדיניות האקדמית הכתובים שנתון תואר שני של
מכון שכטר למדעי היהדות חלים על תלמידי משל"י.
נוסף על התואר השני יוכלו תלמידי המסלול להגיש מועמדותם לקורס קיץ בליווי רוחני .הקורס יכלול שני
קורסי קיץ מרוכזים ו 400שעות התנדבות בשטח תחת פיקוח מקצועי .מספר המקומות מוגבל ומותנה
בראיון קבלה .שכ"ל הינו מסובסד באופן חלקי.
לימודים במשל"י נועדו לספק לתלמידים לימוד יהודי בעל עומק רוחני ומשמעות אישית ,אתגר
אינטלקטואלי באווירה פתוחה ופלורליסטית והזדמנות להכיר את ארון הספרים היהודי באופן משמעותי.
המתאימים מבין בוגרי משל"י יוכלו להגיש מועמדות לתוכנית להסמכה לרבנות .המעוניינים מוזמנים
לפנות אל ראש התכנית.
20
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –משל"י
* ייתכנו שינויים במערכת
יום שני
מערכת משלי תשע"ה ()19.06.14( )2015 – 2014
שנה א' -סמסטר א'
יום רביעי
שעה
12:00 – 08:30
14:30 – 13:00
בקיאות +סדר (ורמן)
זרמים (אקרמן)
תלמוד +סדר (וילה)
פורום (וילה)
16:30 – 15:00
ויקרא רבא (מנדל) ,התהוות המקרא (סברן)
18:30 – 17:00
מבוא במדרש א' (מנדל) ,סיפורי אחים במקרא
סדנה ערכים במעגל השנה לבניית קהילה
(לוי)
סדנה ערכים במעגל השנה לבניית קהילה
(לוי)
(זימרן)
שנה א' -סמסטר ב'
יום שני
שעה
פוסקים +סדר (וילה)
12:00 – 08:30
מאדם עד אברהם (פרנקל) /בין בבל לא"י (מנדל)
14:30 – 13:00
16:30 – 15:00
18:30 – 17:00
מבוא במדרש ב' (מנדל) ,פרשנות המקרא
בימה"ב (פרנקל)
פרקי אבות (גולינקין) ,נביאי ישראל (כהן צמח)
שנה ב' -סמסטר א'
יום שני
שעה
בקיאות +סדר (ורמן/גולינקין)
12:00 – 08:30
זרמים (אקרמן)
14:30 – 13:00
16:30 – 15:00
18:30 – 17:00
יום רביעי
תלמוד +סדר (וילה)
שו"ת כמקור היסטורי (שלמון מאק)
ביחד ולחוד :זהות יהודית במדינת ישראל
היום (לוי/טוקר)
ביחד ולחוד :זהות יהודית במדינת ישראל
היום (לוי/טוקר)
יום רביעי
תלמוד +סדר (רוגוף)
פורום (טוקר)
תולדות קהילות ספרד וארצות האסלאם
בימה"ב (לוין מלמד) ,חברה ותרבות בא"י הרומית
והביזנטית (יובל-חכם)
סיפורי אחים במקרא (זימרן)
שנה ב' -סמסטר ב'
יום שני
שעה
פוסקים +סדר (וילה)
12:00 – 08:30
מאדם עד אברהם (פרנקל) /בין בבל לא"י (מנדל)
14:30 – 13:00
קהילות ארצות האסלאם בעת החדשה (שטרית),
16:30 – 15:00
של מי הקרקע הזאת? (אורן)
פרקי אבות (גולינקין) ,נביאי ישראל (כהן צמח)
18:30 – 17:00
סדנה ערכים במעגל השנה לבניית קהילה
(לוי)
סדנה ערכים במעגל השנה לבניית קהילה
(לוי)
יום רביעי
תלמוד +סדר (רוגוף)
שו"ת כמקור היסטורי (שלמון מאק)
ביחד ולחוד :זהות יהודית במדינת ישראל
היום (לוי/טוקר)
ביחד ולחוד :זהות יהודית במדינת ישראל
היום (לוי/טוקר)
קורסים נוספים בתחום תלמוד והלכה עם הסטודנטים לרבנות
שו"ת –דוד גולינקין ,פעם בשבועיים בימי שלישי מ 17:00 -עד ,19:00סמסטר ב'
השלמות :מבואות מחשבת ,תנאים ואמוראים (בקיץ או במשך השנה)
תולדות עם ישראל (מקוון) ,כתיבה אקדמית (או פטור)
21
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר –התוכנית לתלמידי Seminario
תוכנית חד-שנתית לתלמידי רבנות מבית
המדרש לרבנים באמריקה הלטינית
()Seminario Rabínico Latinoamericano Marshall Meyer
בית המדרש לרבנים ע”ש שכטר מנהל את התוכנית החד-שנתית לתלמידי רבנות מבית
המדרש לרבנים באמריקה הלטינית .תלמידים אלה באים לארץ כדי להשלים את
לימודיהם לרבנות ובסוף תקופת לימודיהם נבחנים על ידי בית דין מיוחד המסמיך
אותם לרבנות.
תלמידים אלה רשאים להשתתף בכל הקורסים הניתנים במכון שכטר בהתאם לרמתם
ולרקע שלהם ובהתאם להנחיות שיקבלו בארץ .נוסף על כך ,הם חייבים להשתתף
בתפילות ,בהרצאות מיוחדות ובשבתות-יחד.
תלמידים המעונינים לקבל תואר שני חייבים למלא את הדרישות לתואר בהתייעצות
עם הדיקן של ביה"ס לרבנות ובהתאם לדרישות מ.א .של מכון שכטר למדעי היהדות.
לא ניתן לסיים תואר שני בתקופה של פחות משנה וחצי לימודים בשכטר.
להלן רשימת קורסי החובה לתלמידים בתוכנית זו:
שעות סמסטריאליות (נ"ז)
הקורס
2
עיונים באמונת המקרא
2
מקרא
4
הלכה למעשה
8
תלמוד :קורס שנתי -רמה ב' או ג'
4
בקיאות בתלמוד
2
מחשבת ישראל
2
התנועה המסורתית
2
פוסקים
4
מדרש
8
קורסים סמסטריאליים לבחירה
תולדות עם ישראל :תקופת בית שני ,המשנה והתלמוד 4
4
קורס מיוחד :הכנה לקראת הסמכה
מיומנויות ביה"כ
פורום רבנות
____
46
סה"כ
33
חלק ב':
תיאורי הקורסים חל
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
ב'
תיאורי הקורסים של בית-הספר
מפתח כללי:
=
ס
=
סד
סדר =
=
ש
שו"ס =
שוס"ד =
שו"ת =
=
ת
#
סמינר
סדנא
סדר לימוד בלי שיעור פרונטלי
שיעור
שיעור וסמינר
שיעור וסדנא
שיעור ותרגיל
תרגיל
= שיעור עם סדר לימוד לפניו
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
קורסי חובה
תלמוד רמה א' #
סמס' א'
210111
שו"ת
תלמוד רמה א' #
סמס' ב'
220111
שו"ת
הרב פרופ' ד' גולינקין
הרב ד' וילה
הקורס יעסוק בסוגיות נבחרות מתוך התלמוד הבבלי ,לרוב ברצף ,על פי סדר דפי התלמוד.
הסוגיות תהיינה משמעותיות מבחינת הלכה למעשה ו/או הערכים והשקפת העולם שהן משקפות.
הסטודנטים יקבלו הכרות ראשונית עם דף הגמרא בתלמוד הבבלי .נתייחס לרבדים שבטקסט
ונבדוק חלק מהמקבילות .יושם דגש על רכישת מונחי הדיון והלימוד הכי שכיחים .נלמד עם
פירוש רש"י .במשך השנה נוסיף בהדרגה התייחסות לכתבי יד וספרות מחקר.
פרופ' ש' פרידמן
הרב ד' וילה
ד'
ד'
12:00-08:30
12:00-08:30
המשך של הקורס הנ"ל.
תלמוד רמה ב' --סוגיות במסכת סנהדרין #
12:00-08:30
ד'
שו"ת
ד"ר ג' רוגוף
א/ב
230112
בקורס זה נלמד סוגיות מן התלמוד הבבלי מסכת סנהדרין .נדון בהבדלים בין מסורות מקבילות
וננסה לעמוד על ההתפתחות הספרותית של המקורות .הקורס נועד לפתח מיומנויות בקריאה
והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים ולהשוות בינה לבין גישות מחקר התלמוד.
תלמוד בקיאות --רמה א' #
12:00-08:30
ב'
שו"ת
הרב פרופ' ד' גולינקין
סמס' א'
215111
הרב י' ורמן
בקורס זה נלמד ארבעה עשר דפים מהתלמוד הבבלי .המטרה היא לפתח יכולת של לימוד רהוט
עם שימת דגש על פשט הסוגיא באמצעות קריאה מדויקת ,דקדוק ארמי ,סדר הדורות ,ריאליה
וספרות המחקר.
תלמוד בקיאות --רמה ב' #
הרב פרופ' גולינקין
סמס' א'
215112
קבוצה מתקדמת של הקורס הנ"ל.
שו"ת
ב'
12:00-08:30
סמינר בפסיקת הלכה
19:00-17:00
ג'
שו"ת
הרב פרופ' גולינקין
סמס' ב'
324206
סמינר בפסיקת הלכה וכתיבת תשובות על ידי טיפול בבעיות אקטואליות .יושם דגש רב על
הדרכה ביבליוגרפית .בסמינר זה יצטרכו התלמידים ליישם את הידע המגוון שרכשו במשך
לימודיהם במכון שכטר.
השיעור יתקיים אחת לשבועיים.
36
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
פוסקים --רמה ב' #
16:15-13:15
ג'
שו"ת
הרב ד' וילה
א/ב
330116
סמינר בפסיקת הלכה וכתיבת תשובות על ידי טיפול בבעיות אקטואליות .יושם דגש רב על
הדרכה ביבליוגרפית .בסמינר זה יצטרכו התלמידים ליישם את הידע המגוון שרכשו במשך
לימודיהם במכון שכטר.
השיעור יתקיים אחת לשבועיים.
סוגיות נבחרות בחברותא
14:30 -13:00
ד'
סמס' א'
103456
בקורס הזה סטודנטים ילמדו בחברותא טקסט ממקורות היהדות או סוגיות מומלצות בהתאם
להנחיות שיחולקו .הבחירה תינתן לסטודנטים באישור הדיקן .כל סטודנט יציג את הטקסט
שלמד והמשמעויות שגזר ממנו במסגרת חינוכית של בית המדרש.
ספרות השו"ת כמקור היסטורי
14:30 -13:00
ד'
שו"ת
ד"ר ת' שלמון-מאק
סמס' ב'
723565
היכרות בראיה רחבה עם הענף החשוב הזה שבתוך הספרות הרבנית .הידע ההיסטורי שניתן
להפיק מן השו"ת הוא מגוון ביותר .העיסוק בשו"ת יהיה הן מן הזוית ההלכתית והן מן הזוית
ההיסטורית .נתוודע אל הז'אנר על מאפייניו המתודולוגיים הייחודיים ואל מקומו בתוך הספרות
והפסיקה ההלכתית ,ובד בבד גם נתנסה בתהליך של הסקת מסקנות היסטוריות מתוך השו"ת.
המגוון העצום העומד לרשותנו – אלפי כרכים מודפסים מכל תפוצות העם היהודי וכמעט מכל
הדורות ,מאפשר לעמוד גם על ייחודן של התפוצות השונות ולתת בהן סימנים .הקורס ינוע על
כמה צירי דיון :הסקת מסקנות היסטוריות ,תובנות הקשורות בתהליך התפתחות הפסיקה
ההלכתית ,והתבוננות משווה בין מזרח למערב ,בין ארצות האסלאם לארצות הנצרות .מהלך
הקורס יתבסס בדרך כלל על סדר כרונולוגי וגיאוגרפי ,תוך היעזרות במחקר היסטורי רלוונטי.
מחשבות חז"ל :אמונות ודעות באגדה התלמודית
10:00-08:30
שו"ת ג'
פרופ' מ' בנוביץ
סמס' א'
417875
התנאים והאמוראים ,יוצרי הספרות המדרשית והתלמודית על ההלכה והאגדה שבה ,לא הורישו
לנו משנה פילוסופית סדורה .קריאה בספרות חז"ל חושפת את העובדה שהשיחה התנאית
והאמוראית מאופיינת בריבוי של דעות והנחות יסוד בנושאים הקשורים באמונה :אופיו של
האל; אופיו של האדם; שאלת הצדק בעולם; מהות התורה שבכתב ,התורה שבעל פה וההכרעה
ההלכתית; החיים לאחר המוות ,הישארות הנפש ואחרית הימים .בקורס זה נבחן קטעי אגדה מן
התלמודים כדי לעמוד על דעות והנחות יסוד אלו ,ונשאל אם ריבוי האמונות והדעות נתפסה
כ"רצוי" או כ"מצוי" ,והאם שרדו מקורות שלפיהן היתה ציפייה של תנאים או אמוראים כל
שהם ליישור קו בנושאים אלו ,כפי שמצאנו בכתבי פילוסופים יהודים מימי הביניים.
עיונים בספר הזוהר
10:00-08:30
ד"ר ר' קרא–איוונוב קניאל שו"ת ב'
סמס' ב'
823132
ספר הזוהר ,היצירה הקבלית החשובה ביותר בימי הביניים ,היוותה מקור השראה מרכזי
לספרות הקבלה ולחסידות לדורותיה .מטרת הקורס היא להכיר את עולמו הרעיוני של הזוהר,
את לשונו הסימבולית וסגנונו הייחודי ,ולהקנות יכולת התמצאות ראשונית בספרות זו .במהלך
הקורס נדון בזיקה שבין התוכן לצורה בדרשות הזוהר ובצמיחתן מתוך ספרות חז"ל; נכיר את
החוגים הקבליים שמתוכם או בזיקה אליהם צמח ספר הזוהר; נבין את השפעתו על התפתחות
הקבלה בדורו ובדורות שאחריו ,ונדון בתפיסות מגוונות העולות במחקר הזוהר ,כגון חקר
המיתוס והסמל הקבלי ,תפיסת השכינה והנשיות בזוהר ,שכבות החיבור השונות ,סיפורי
המסגרת ,תיאוריה ומאגיה בקבלה ,תפיסת התורה ודרכי פרשנותה.
37
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
סמינר רבנות
12:15-10:15
ג
סד
הרב ש' טוקר
א/ב
1035552
מפגשים של אחת לשבועיים בנושא דרשנות .הלימוד יהיה עיוני והתנסותי במעין סדנה בכתיבת
ומתן דרשות לרגל חגים ,אירועים ועוד.
ביחד ולחוד :זהות יהודית במדינת ישראל היום
18:30-15:00
ד'
סד
סמס' ב' הרב ש' טוקר
1025554
הרב ל' לוי
לראשונה נקיים סדנה משותפת של כל בית המדרש! תלמידי הסמכה ביחד עם תלמידי משל"י.
אנו רואים חשיבות גדולה בשיח המשותף ,הלימוד וההיכרות בין כל תלמידי הבית .זוהי
הזדמנות ייחודית ללמוד יחד ,לשוחח ולהכיר אחד את השני יותר טוב.
בכל מפגש נתמקד בתפיסה יהודית אחרת הקיימת בחברה הישראלית בימינו .הלימוד מורכב
משלושה חלקים – לימוד בחברותא של טקסט עיוני ,הרצאה של מרצים אורחים ושיחה כללית
משותפת .המפגש הן עם האנשים והן עם חומר הקריאה יאפשרו מחד ביטוי לזהות האישית של
כל אחת ואחד מהתלמידים ,ומאידך התמודדות עם דעות שונות וזהות מגוונת שיעשירו ויתרמו
לגיבוש התפיסה האינדיבידואלית של המשתתפים בקורס.
לימודי להב"ה --קץ החיים -על "חולים הנוטים למות" ,אבלות וניחום אבלים #
16:45-10:15
ג'
שו"ת
סמס' א' פרופ' ש' גליק
215555
הרב י' ורמן
הקורס יעסוק בתולדות ההלכות והמנהגים העוסקים בביקור חולים הנוטים למות ,ב"שבעה",
צורות וביטויי ניחומים בספרות חז"ל .נעמוד על המתודה ההלכתית והשיקולים שעמדו בפני
פוסקי ההלכה בקביעת מנהגים אלו.
לימודי להב"ה #
סמס' ב'
225555
שו"ת
ג'
16:15-10:15
פרופ' ג' רוט
ומרצים אורחים
נושא הקורס הוא הלכות כשרות בו יושם דגש רב על נושאים פרקטיים ובעיות מעשיות שעולות
במסגרת עבודת הרב כמשגיח כשרות וכרב מכשיר.
אידיאולוגיה של התנועה המסורתית – קונסרבטיבית
18:00-13:00
א'
ש
הרב ש' טוקר
א/ב
830123
בסדרה הזו נעסוק בשאלה – מהי האידיאולוגיה של התנועה המסורתית – קונסרבטיבית? נבדוק
את התשובה לשאלה החל מהמאה ה 19באירופה ועד לימינו .נלמד מכתבים של הוגי דעות כגון
א .י .השל שהפכו להיות חלק מרכזי של אידיאולוגיה של התנועה .נשאל את השאלה –
איך האידיאולוגיה של התנועה מוצאת ביטוי מעשי היום בקהילות ,בתפילה ,במחנות קיץ ,בבתי
ספר ,וכו'?
תיאולוגיה
839339
א/ב
ש
הרב ש' טוקר
א'
18:00-13:00
בסדרה הזו נעסוק בכמה מהנושאים העיקריים עבור רבנים ורבות בתחום של תיאולוגיה ,כגון –
התגלות ,גאולה ,צדיק ורע לו ,מצווה והלכה ,תפיסת ההלכה ,א"י ועוד .נכיר חלק מהוגי הדעות
העיקריים בתחומים אלו .נבדוק את השאלה -האם יש תיאולוגיה של התנ"ך? של התלמוד? של
38
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
ספרות יהודית מימי הביניים? נעמוד גם על תפיסות שונות של הוגי דעה יהודיים בשאלת הקשר
של האדם לאל.
סדנאות לרבנות מעשית ע"ש לגאסי
רבה ל' לוי
א/ב
10322222
סד
א'
18:00-13:00
מטרת הסדנאות היא לתת לתלמידות ותלמידי הרבנות כלים ארגוניים וניהוליים לעבודתם
כרבנים ורבות בשטח .כל מפגש יתמקד בכלי מקצועי אחר כמו ניהול מתנדבים ,חוקי עמותות,
כתיבת תוכנית עבודה וניהול זמן .סדנא לרבנות מעשית תתקיים אחת לשלושה שבועות בהנחיה
מקצועית של שתי"ל Presentense ,ואחרים.
כישורי בית הכנסת
סד
א/ב
1036202
לימוד נוסחים ומנגינות של תפילות ,קה"ת ,הפטרות ,מגילות ועוד.
א'
18:00-13:00
קורסי בחירה
מיתולוגיה ומאגיה במקרא
10:00-08:30
ב'
ש
סמס' א' ד"ר ד' פרנקל
119696
מי היו הנפילים ובמה הם דומים לגיבורים יווניים כמו הרקולס? מדוע קיצץ האלהים את ראשי
הלוייתן ,ואיך אירוע זה קשור לבריאת העולם? בקורס הזה נלמד להכיר מגוון רחב של מסורות
מיתולוגיות ומגיות במקרא ונבחן את דמותו של האל לאור מסורות אלה .נעיין בדרכי
ההתמודדות של המקרא עם המסורות המיתולוגיות והמאגיות ונראה איך סופרים מקראיים
מסוימים ניסו לדכא את המיתוס בעוד שאחרים ניסו דווקא להגבירו .בין היתר נדון במוטיב
הנחש בגן עדן ,סיפור בני אלוהים ובנות האדם ,המסורת על הילל בן שחר שנפל מן השמים
(ישעיהו יד) ,סיפור המאבק הלילי בין יעקב וה"איש" בנחל יבוק ,המסורת על החוכמה כאלה ובת
הבכורה של ה' (משלי ח) ,מוטיב השֹערות המגיות של שמשון.
ארם מקדם ופלשתים מאחור:
בחינות היסטוריות ותרבותיות ביחסי ישראל ושכניו בתקופת המקרא
12:00-10:30
ב'
שו"ת
סמס' א' ד"ר א' ברוכי-אונא
116347
בקורס נעסוק ביחסים בין התרבות הישראלית הקדומה ובין התרבויות השכנות :הפלשתית,
הארמית ,הכנענית ,הבבלית ואחרות .מתוך עיון במקורות הכתובים ובשרידי התרבות החומרית
של ארצות המזרח הקדום ,נעמוד על העימות הפוליטי ונגלה את המצע התרבותי המשותף עליו
הן צמחו.
הקורס ייערך בשיתוף עם מוזיאון ארצות המקרא ויתקיים בחלקו באולמי המוזיאון ובסדנאותיו,
תוך מעורבות פעילה של הצוות המקצועי.
דמויות מן המקרא
14:30-13:00
ב'
שו"ת
126515סמס' א ד"ר ד' פרנקל
עם מי נאבק יעקב באמצע הלילה ומדוע הוא שיחרר אותו לפני עלות השחר? האם בלעם היה
קוסם אלילי ,או שמא נביא אמת אידיאלי? איך מושפעת דמותו של שמשון מסיפורי הרקולס
היווני? מה טיבו של השטן בספר איוב ,ומה בינו לבין הנחש של גן עדן? בקורס זה נעלה שאלות
נוקבות לגבי מספר דמויות מפתח בסיפור המקראי מתוך שאיפה לחשוף את צדדיהם הפחות
39
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
מוכרים והפחות מקובלים .נעמוד גם על השינויים שהכניסו סופרים מקראיים מאוחרים לדמויות
המקראיות ,ועל המגמות העומדות מאחורי שינויים אלה.
התהוות ספרות המקרא
16:30-15:00
ב'
ס
ד"ר ג' סברן
סמס' א'
116717
בקורס זה נעסוק במספר נושאים יסודיים בחקר המקרא המודרני :ספרות התורה ובעיית
חיבורה ,אופייה ומגמתה של הספרות ההיסטוריוגרפית במקרא ,אמונות ודעות בתקופת המקרא
וביקורת נוסח המקרא.
סיפורי אחים במקרא
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר י' זימרן
סמס' א'
116858
קורס זה יעסוק בסיפורים מקראיים שבמרכזם עומדות מערכות יחסים מגוונות בין אחים.
מטרתו של קורס זה היא להדגים את הדרך בה מוצגים יחסי האחים בסיפור המקראי ,בתוך
רקעם המשפחתי והחברתי .באמצעות ניתוח סיפורים אלה יתבהרו לא רק יחסי האחים ,מבנה
המשפחה בישראל הקדומה וההיררכיה המעצבת אותו ,אלא גם תפיסות העולם החברתיות
היסודיות העומדות בבסיס קיומו של מבנה זה ,ומבנה החברה הישראלית בכללה .לצד זאת
יודגמו מגוון דרכי העיצוב של הסיפור המקראי ,התורמות להעברת תפיסות אלה .בכך ייפגשו
הסטודנטים עם דמויות מקראיות שונות ומרכזיות ,עם דרכי חשיבה מקראיות עקרוניות ,ועם
יסודות עיצובו של הסיפור המקראי.
א"י בהגות המקראית
10:00-08:30
ב'
שו"ת
ד"ר ד' פרנקל
סמס' ב'
126610
בקורס זה נעמוד על מרכזיות ארץ ישראל במקרא .דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה,
נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון :מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על
הארץ ,אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני? ,גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה
הכנענית בתקופת הכיבוש ,והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.
אלה תולדות יעקב
12:00-10:30
ב'
שו"ת
ד"ר ג' סברן
סמס' ב'
123535
עיון במחזור הסיפורים על יעקב בבראשית כ"ה-ל"ה .מצד אחד נתעמק בהתפתחות דמותו של
יעקב בסיפורים – כמי ש"עקב את אחיו" וגם כחתן המרומה על ידי לבן .נעיין בשאלות כמו האם
יעקב הוא דמות הרואית או תחמן מוצלח? מה משמעות שינוי שמו מיעקב לישראל? מה בין שני
מפגשיו עם אלהים – חלום הסולם בבראשית כ"ח והמאבק ליד היבוק בבראשית ל"ב? ומצד שני
נשתמש בסיפורים היחידים כמנוף לבחון מוטיבים מקראיים כמו התחרות בין אחים ,המפגש
התיאופני ,והזיקה בין אונס למלחמה.
מאדם עד אברהם
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר ד' פרנקל
סמס' ב'
123232
בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א-י"א :סיפורי בריאת העולם ,גן עדן ,קין
והבל ,בני האלהים ובנות האדם ,סיפור המבול ושכרותו של נח וסיפור מגדל בבל .נעמוד על
המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות
מקבילים במזרח הקדמון .נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים ,וננסה לזהות מגמות
דתיות ואידיאולוגיות בתהליך עריכת הסיפורים.
40
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
פרשנות המקרא בימי הביניים
16:30-15:00
ב'
ס
ד"ר ד' פרנקל
סמס' ב'
126714
בקורס זה נלמד קטעים מייצגים של הפרשנים הקלאסיים מימי הביניים – רש"י ,א"ע ,רשב"ם,
ורמב"ן .נלמד להכיר את סגנון הכתיבה והתפיסה הפרשנית של כל אחד מן הפרשנים ,וננסה
לעמוד על הקשר בין עמדות תיאולוגיות וערכים דתיים וחברתיים לבין פרשנות המקרא .נדון
במספר סוגיות מרכזיות כגון :הסגנון המקראי ,היחס בין פשט ודרש ,המאבק עם הפרשנות
הקראית ,טעמי המצוות ,ההתמודדות עם הפרשנות הנוצרית למקרא ,שאלות של חיבור ועריכה
של ספרי המקרא.
נביאי ישראל מציאות מול אידיאלים :ראשית הנבואה הקלאסית
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר ד' כהן-צמח
סמס' ב'
126614
עיון בנביאי המאה השמינית (עמוס ,הושע ,ישעיהו בן אמוץ ,מיכה) .נברר את רקעם ההיסטורי
וננסה להבין את עיקרי הגותם על רקע תקופתם ומקומם .נערוך השוואה ועימות של כמה מן
הדמויות ונחשוף את הפערים בין האידאלים שבהגותם לבין המציאות של זמנם ושל זמננו.
חנוכה ופורים :היסטוריה ,אגדה והלכה
10:00-08:30
ב'
שו"ת
ד"ר מ' בנוביץ
סמס' א'
214567
חנוכה ופורים יסודם בימי הבית השני ,ואופיים עוצב בכוונה תחילה על ידי גורמים שונים בעם
ישראל בימי הבית ובתקופת חז"ל .זאת בניגוד לרוב מועדי ישראל ,שיסודם במצוות התורה
ובפרשנות שהוענקה להן במשך הדורות .בקורס זה נבחן את יחסי הגומלין בין מציאות ,מחשבה
והלכה .נדון בין היתר בשאלות הבאות :מהם האירועים ההיסטוריים שהביאו לייסוד כל אחד מן
החגים הללו ,ופיתוחו במשך הדורות ,ומדוע צוינו דווקא אירועים אלו במועדים מיוחדים; כיצד
נקשרו היבטים רעיוניים ספציפיים לכל חג במשך הדורות; מה היתה השפעת המציאות
והאידיאולוגיה על ההלכה ,ולהיפך; ומה משותף ומה שונה בין התפתחויות אלו לבין הדרכים
שבהן הולכים ומתעצבים ימי מועד וזכרון חדשים במדינת ישראל של ימינו.
למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? עיון בתורת הגמול של חז"ל
12:00-10:30
ב'
שו"ת
ד"ר ח' מרקס
סמס' א'
418998
התרבות היהודית עוסקת פעם אחר פעם בשאלה – מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים?
החל מסיפורו של איוב בתנ"ך ,ועד לדיונים שנערכו בעקבות השואה .במהלך הקורס נבחן את
התשובות השונות שניתנו לשאלת הגמול בספרות חז"ל ,ונבחן את הדרך בה רעיונותיהם של חז"ל
עושים שימוש ברעיונות שקדמו להם ,וכיצד דבריהם של חז"ל מהדהדים במחשבתם של הדורות
שבאו אחריהם.
'סוד הגן הנעלם' – עיונים במדרשי גן עדן
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר ג' וכמן
סמס' א'
413443
הסיפור על אדם וחווה בגן עדן הצית את דמיונם של מחברים בעת העתיקה ,כמו גם בימינו .היכן
נמצא גן העדן? מה היה הפרי שממנו אכלו? כיצד נראה הנחש? לשאלות אלו ואחרות ניתנו
תשובות שונות ומשונות ,ובקורס זה נקרא מבחר מקורות ,החל בספרות החיצונית וכלה במדרש
המאוחר (לאו דווקא בסדר זה) ,ונבחן את פרשנותם לסיפור המקראי ואת המגמות
האידיאולוגיות המשתקפות מהם.
מדרש ויקרא רבה
סמס' א'
416898
ד"ר פ' מנדל
41
שו"ת
ב'
16:30-15:00
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
עיון מעמיק באחד מן המדרשים הקדומים והחשובים ,שסלל דרך חדשה בצורה ובתוכן של
חיבורי מדרשי האגדה .נקרא קריאה רצופה בחיבור ,תוך היכרות עם המהדורה המדעית של
מרדכי מרגליות ומפרשי המדרש השונים .נושאי משנה :קריאת התורה התלת-שנתית בארץ–
ישראל ,צורת ה'פתיחה' בהתהוותה ,אמנות הקומפוזיציה בספרות חז"ל ,בין מדרש לפולקלור,
הצפייה לגאולה בארץ-ישראל הביזנטית.
מדרשי אגדה :ספרות ופרשנות (מבוא א')
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר פ' מנדל
סמס' א'
417527
הקורס מהווה מבוא לספרות האגדה של חז"ל דרך עיון בסוגות (ז'אנרים) העיקריות שלה
ובאופיין הספרותי .יושם דגש על הקניית כלים לניתוחם של קטעי מדרש מתוך הספרות
הקלאסית של מדרשי האגדה ,ובעיקר מדרש בראשית רבה .נלמד את הדרכים בהן קראו חז"ל
סיפורים מקראיים מרכזיים ופירשו אותם :קין והבל ,אברם ושרי במצרים ,עקידת יצחק ,משה
במדבר ,רות ובועז ,ועוד .נכיר את ספרות המדרש הן כפרשנות למקרא הן כיצירה ספרותית.
מדרשי אגדה :ספרות ופרשנות (מבוא ב')
16:30-15:00
ב'
שו"ת
ד"ר פ' מנדל
סמס' ב'
427527
עיון בשינויים שחלו ביצירות אגדיות ,ובמיוחד בסיפורי האגדה ,מן היצירות המדרשיות-
תלמודיות הקדומות עד למאוחרות ,ובמהלך המסירה של הטקסטים בכתבי-יד .הקורס מפגיש
את התלמידים עם עולמן של הצורות המיוחדות של אגדת חז"ל :הפתיחה ,האגדה המקראית,
האגדה ההיסטורית וסיפור מעשי-חכמים .נעמוד על אפיוניהן של תקופות שונות וז'אנרים שונים
ועל השפעותיהן של דרכי מסירה שונות על התפתחות הצורות .כלי העיון כוללים עיון פילולוגי
וטקסטואלי של כל יצירה (בדיקת נוסח הסיפור תוך השוואה בין עדי-נוסח שונים ,ועיון במרקם
הלשוני של הסיפור) ,והניתוח הספרותי של סיפורי האגדה.
המפתח לבית מדרש :מקורות תלמודיים ביצירתו של עגנון
שו"ת
ד"ר ג' וכמן
סמס' ב'
424444
ב'
12:00-10:30
יצירותיו של ש"י עגנון גדושות ,כידוע ,באיזכורים ורמיזות למקורות קדומים .בקורס זה נקרא
מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות-פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו
ונבקש להתחקות אחר השימוש שהוא עושה במקורות התלמודיים והמדרשיים ,אם כמחווה ואם
כפרשנות ,פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים
בין בבל לארץ ישראל
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר פ' מנדל
סמס' ב'
427585
עיון בסיפורי אגדה כפי שהם מופיעים במקביל בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארץ-ישראליים
מחד גיסא ,ובתלמוד הבבלי מאידך גיסא .נעמוד על האפיונים הספרותיים של כל מרכז (ארץ
ישראל ,בבל) ,ועל דרכי ההבעה והקישור של הסיפורים בתוך המסגרת התלמודית הרחבה
(הסוגיה) .הקורס יפתח כלים להתמודדות עם טקסט תלמודי באופן ביקורתי.
פרקי אבות
18:30-17:00
ב'
ס
הרב פרופ' ד' גולינקין
סמס' ב'
326565
מסכת אבות המכונה "פרקי אבות" היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל שגם נלמדת יותר
מכל חיבור אחר .בקורס זה נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן ושלל
פירושים מכל התקופות .כמו כן ,נעיין במטרות החיבור ,בעריכתו ,בהשפעתו במשך הדורות
ובמשמעותו לימינו.
42
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
ירושלים לתקופותיה א'
12:00-10:30
ש' וסיורים ב'
ד"ר ד' בר
סמס' א'
716572
מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית
ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים .הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה
וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד סיום התקופה הביזנטית.
נקודת המבט הגיאוגרפית-היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחותה המרחבית של העיר
בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר ,מים ,ביטחון ,דת וקדושה.
ירושלים לתקופותיה ב'
סמס' א'
716572
המשך של הקורס הנ"ל.
ד"ר מ' אורן
ש' וסיורים
ב'
12:00-10:30
חברה ותרבות בארץ ישראל בתקופה הרומית-ביזנטית
16:30-15:00
ב'
ד"ר נ' יובל-חכם שו"ת
סמס' א'
715534
מטרת הקורס היא לבחון סוגיות מרכזיות בעולמם החברתי והתרבותי של היהודים בני התקופה
באמצעות מגוון המקורות העומדים לרשותנו מתקופה זו :מקורות ספרותיים מן העולם היהודי,
הרומי והנוצרי ,וממצא ארכיאולוגי ואמנותי .הסוגיות הן :התרבות ההלניסטית והשפעתה; יחסי
גומלין בין קבוצות שונות באוכלוסייה היהודית; הקהילה היהודית על מוסדותיה השונים;
המנהיגות בחברה היהודית; התרבות החומרית ,תרבות הפנאי ועוד.
נרטיבים בתולדות ההתיישבות החקלאית
18:30-17:00
ב'
ד"ר מ' אורן שו"ת
סמס' א'
816599
בקורס נעסוק ברעיונות השונים שעוררה גישת "הציונות המעשית" ביחס להיתכנות הקמת מדינה
בארץ-ישראל .נבחן סוגיות שונות בהן התעוררה התלבטות אידיאולוגית אודות הכיוונים
המעשיים הרצויים לשם השגת השאיפה לרכז כמה שיותר יהודים וקרקע בא"י ולבנות בה מדינת
לאום .ההתלבטויות היו ביחס למציאות הדמוגרפית ,גודל הארץ ,אפשרות פיתוח חקלאות
ותעשייה ,היחס לעיר לעומת הכפר ,תשתיות ועוד .כל זאת ,מן התקופה הטרום-ציונית של
ראשית המאה ה( 19-תכניות יישוב יהודים שהגו יהודים ונוצרים) ,דרך פעילות מעשית טרום-
ציונית ,חזונו של הרצל והוגים אחרים ועד הביצוע המעשי .יודגמו הדילמות שהתעוררו נוכח
התנאים בארץ ישראל והאידיאולוגיות המגוונות שקבעו את גורל ומראה הארץ עד הקמת
המדינה.
לאומיות ,ציונות ותולדות הישוב
12:00-10:30
ד"ר ב' מרגלית שטרן שו"ת ב'
סמס' ב'
926303
מה הסיק הרצל ממשפט דרייפוס מי טבע את המונח" :כל יחיד הוא מלך" ומה כוונת הדברים?
מה היו מקורות היניקה של הרעיונות הציוניים ומה היו הגורמים שהביאו לצמיחת יישוב יהודי
לאומי בארץ ישראל? שאלות אלה ונוספות יעמדו במרכז הקורס שלפניכם .במהלכו נבחן את
גילומם של הרעיונות הציוניים לשפת מעשה מימי הרצל ועד לקום המדינה; ננתח את הגורמים
שעיצבו את המפעל הציוני ונעמוד על גורמי הייחוד שמפעל זה בהתייחס לנסיבות הזמן ולרוח
התקופה .כן תבחן הגשמת ההבטחה הציונית לנשים ולגברים ממגזרי החברה השונים .לשם כך
נעשה שימוש במקורות כתובים וחזותיים מגוונים וייחודיים.
43
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים
___________________________________________________________________________
תעודות ופרשנותן מימי הביניים
14:30-13:00
שו"ת ב'
ד"ר ר' לוין-מלמד
סמס' ב'
626346
התלמידים ירכשו כלים שיסייעו להם להבנת טקסטים שונים ולהשוואת גישות שונות של
היסטוריונים .בשיעור יידונו תעודות ומחקרים הנוגעים בתרבויות השונות של ימי הביניים.
של מי הקרקע הזו?
16:30-15:00
ב'
ש
ד"ר מ' אורן
סמס' ב'
726589
כיצד רכשו קרקע בא"י לפני קום המדינה וממי? הקורס יעסוק בעיצוב מפת ההתיישבות
היהודית לקראת הקמת המדינה וחיזוק גבולות הטריטוריה לאחר הקמתה ,תוך דיון בנרטיבים
של 'גאולת הקרקע' ו'טענת הנישול' ,על רקע גיבוש דפוסי השלטון והמנהל בארץ והמבנה
הפוליטי .תטופל שאלת היחס למיעוט הערבי והפוליטיזציה של מיעוט זה ,בדגש על המערכת
הקרקעית שנוצרה בעקבות קום המדינה .כן נדון בקורס בסכסוכים פנימיים בין יהודים –
במקביל לתהליך ירידת חלקה של החקלאות כעיסוק וכאתוס.
היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה16 -
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר ח' דוידסון
סמס' ב'
623023
במאה ה 16-מגורשי ספרד וצאצאיהם ,יחד עם מהגרים מארצות אחרות ,הקימו מרכזים רוחניים
בירושלים ובצפת .הם התמודדו עם תנאים קשים ופעלו לקרב את הגאולה .יצירותיהם בתחומי
פסיקת ההלכה ותורת הקבלה שינו את פני היהדות .נחקור את חיי הרוח ,החברה והכלכלה
בקהילות היהודיות בארץ ישראל באותה התקופה.
44
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
תוכנית משל"י – שנה א'
תלמוד רמה א' #
סמס' א'
210111
שו"ת
תלמוד רמה א' #
סמס' ב'
220111
שו"ת
הרב פרופ' ד' גולינקין
הרב ד' וילה
הקורס יעסוק בסוגיות נבחרות מתוך התלמוד הבבלי ,לרוב ברצף ,על פי סדר דפי התלמוד.
הסוגיות תהיינה משמעותיות מבחינת הלכה למעשה ו/או הערכים והשקפת העולם שהן משקפות.
הסטודנטים יקבלו הכרות ראשונית עם דף הגמרא בתלמוד הבבלי .נתייחס לרבדים שבטקסט
ונבדוק חלק מהמקבילות .יושם דגש על רכישת מונחי הדיון והלימוד הכי שכיחים .נלמד עם
פירוש רש"י .במשך השנה נוסיף בהדרגה התייחסות לכתבי יד וספרות מחקר.
פרופ' ש' פרידמן
הרב ד' וילה
ד'
ד'
12:00-08:30
12:00-08:30
המשך של הקורס הנ"ל.
תלמוד רמה ב' --סוגיות במסכת סנהדרין #
12:00-08:30
ד'
שו"ת
ד"ר ג' רוגוף
א/ב
230112
בקורס זה נלמד סוגיות מן התלמוד הבבלי מסכת סנהדרין .נדון בהבדלים בין מסורות מקבילות
וננסה לעמוד על ההתפתחות הספרותית של המקורות .הקורס נועד לפתח מיומנויות בקריאה
והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים ולהשוות בינה לבין גישות מחקר התלמוד.
תלמוד בקיאות --רמה א' #
שו"ת
הרב פרופ' ד' גולינקין
סמס' א'
215111
הרב י' ורמן
בקורס זה נלמד ארבעה עשר דפים מהתלמוד הבבלי .המטרה היא לפתח יכולת של לימוד רהוט
עם שימת דגש על פשט הסוגיא באמצעות קריאה מדויקת ,דקדוק ארמי ,סדר הדורות ,ריאליה
וספרות המחקר.
תלמוד בקיאות --רמה ב' #
הרב פרופ' ד' גולינקין
סמס' א'
215112
קבוצה מתקדמת של הקורס הנ"ל.
פוסקים #
327310
שו"ת
שו"ת
ב'
ב'
ב'
12:00-08:30
12:00-08:30
12:00-08:30
ד"ר ג' רוגוף
סמס' ב'
הרב ד' וילה
התלמידים ילמדו על ספרות ההלכה ויתמצאו בלימוד מקורות מספרי פוסקים מרכזיים (רי"ף,
רמב"ם ,רא"ש ,טור ,שולחן ערוך) תוך שימת דגש על התהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד
המאה השש עשרה .דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים
חדשים בעתיד .נושא מרכזי ללימוד בכיתה :סוגיית הגיור.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
ספרות השו"ת כמקור היסטורי
14:30 -13:00
ד'
שו"ת
ד"ר ת' שלמון-מאק
סמס' ב'
723565
היכרות בראיה רחבה עם הענף החשוב הזה שבתוך הספרות הרבנית .הידע ההיסטורי שניתן
להפיק מן השו"ת הוא מגוון ביותר .העיסוק בשו"ת יהיה הן מן הזוית ההלכתית והן מן הזוית
ההיסטורית .נתוודע אל הז'אנר על מאפייניו המתודולוגיים הייחודיים ואל מקומו בתוך הספרות
והפסיקה ההלכתית ,ובד בבד גם נתנסה בתהליך של הסקת מסקנות היסטוריות מתוך השו"ת.
המגוון העצום העומד לרשותנו – אלפי כרכים מודפסים מכל תפוצות העם היהודי וכמעט מכל
הדורות ,מאפשר לעמוד גם על ייחודן של התפוצות השונות ולתת בהן סימנים .הקורס ינוע על
כמה צירי דיון :הסקת מסקנות היסטוריות ,תובנות הקשורות בתהליך התפתחות הפסיקה
ההלכתית ,והתבוננות משווה בין מזרח למערב ,בין ארצות האסלאם לארצות הנצרות .מהלך
הקורס יתבסס בדרך כלל על סדר כרונולוגי וגיאוגרפי ,תוך היעזרות במחקר היסטורי רלוונטי.
זרמים ופלורליזם ביהדות המודרנית
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר א' אקרמן
סמס' א'
816326
בקורס נעסוק באידיאולוגיה ,ההתפתחות ההיסטורית והיחס להלכה של הזרמים השונים
ביהדות המודרנית (החרדים ,האורתודוכסים המודרניים ,הרפורמים ,הקונסרבטיבים
והחילונים) .בין היתר נעסוק בהוגים כמו אברהם גייגר ,מרדכי קפלן ,אברהם יהושע השל ,אחד
העם והרב קוק.
מדרש ויקרא רבה
16:30-15:00
ב'
שו"ת
ד"ר פ' מנדל
סמס' א'
416898
עיון מעמיק באחד מן המדרשים הקדומים והחשובים ,שסלל דרך חדשה בצורה ובתוכן של
חיבורי מדרשי האגדה .נקרא קריאה רצופה בחיבור ,תוך היכרות עם המהדורה המדעית של
מרדכי מרגליות ומפרשי המדרש השונים .נושאי משנה :קריאת התורה התלת-שנתית בארץ–
ישראל ,צורת ה'פתיחה' בהתהוותה ,אמנות הקומפוזיציה בספרות חז"ל ,בין מדרש לפולקלור,
הצפייה לגאולה בארץ-ישראל הביזנטית.
מדרשי אגדה :ספרות ופרשנות (מבוא א')
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר פ' מנדל
סמס' א'
417527
הקורס מהווה מבוא לספרות האגדה של חז"ל דרך עיון בסוגות (ז'אנרים) העיקריות שלה
ובאופיין הספרותי .יושם דגש על הקניית כלים לניתוחם של קטעי מדרש מתוך הספרות
הקלאסית של מדרשי האגדה ,ובעיקר מדרש בראשית רבה .נלמד את הדרכים בהן קראו חז"ל
סיפורים מקראיים מרכזיים ופירשו אותם :קין והבל ,אברם ושרי במצרים ,עקידת יצחק ,משה
במדבר ,רות ובועז ,ועוד .נכיר את ספרות המדרש הן כפרשנות למקרא הן כיצירה ספרותית.
מדרשי אגדה :ספרות ופרשנות (מבוא ב')
ד"ר פ' מנדל
סמס' ב'
427527
שו"ת
ב'
16:30-15:00
עיון בשינויים שחלו ביצירות אגדיות ,ובמיוחד בסיפורי האגדה ,מן היצירות המדרשיות-
תלמודיות הקדומות עד למאוחרות ,ובמהלך המסירה של הטקסטים בכתבי-יד .הקורס מפגיש
את התלמידים עם עולמן של הצורות המיוחדות של אגדת חז"ל :הפתיחה ,האגדה המקראית,
האגדה ההיסטורית וסיפור מעשי-חכמים .נעמוד על אפיוניהן של תקופות שונות וז'אנרים שונים
ועל השפעותיהן של דרכי מסירה שונות על התפתחות הצורות .כלי העיון כוללים עיון פילולוגי
וטקסטואלי של כל יצירה (בדיקת נוסח הסיפור תוך השוואה בין עדי-נוסח שונים ,ועיון במרקם
הלשוני של הסיפור) ,והניתוח הספרותי של סיפורי האגדה.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
בין בבל לארץ ישראל
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר פ' מנדל
סמס' ב'
427585
עיון בסיפורי אגדה כפי שהם מופיעים במקביל בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארץ-ישראליים
מחד גיסא ,ובתלמוד הבבלי מאידך גיסא .נעמוד על האפיונים הספרותיים של כל מרכז (ארץ
ישראל ,בבל) ,ועל דרכי ההבעה והקישור של הסיפורים בתוך המסגרת התלמודית הרחבה
(הסוגיה) .הקורס יפתח כלים להתמודדות עם טקסט תלמודי באופן ביקורתי.
פרקי אבות
18:30-17:00
ב'
ס
הרב פרופ' ד' גולינקין
סמס' ב'
316565
מסכת אבות המכונה "פרקי אבות" היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל שגם נלמדת יותר
מכל חיבור אחר .בקורס זה נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן ושלל
פירושים מכל התקופות .כמו כן ,נעיין במטרות החיבור ,בעריכתו ,בהשפעתו במשך הדורות
ובמשמעותו לימינו.
התהוות ספרות המקרא
16:30-15:00
ב'
ס
ד"ר ג' סברן
סמס' א'
116717
בקורס זה נעסוק במספר נושאים יסודיים בחקר המקרא המודרני :ספרות התורה ובעיית
חיבורה ,אופייה ומגמתה של הספרות ההיסטוריוגרפית במקרא ,אמונות ודעות בתקופת המקרא
וביקורת נוסח המקרא.
מאדם עד אברהם
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר ד' פרנקל
סמס' ב'
123232
בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א-י"א :סיפורי בריאת העולם ,גן עדן ,קין
והבל ,בני האלהים ובנות האדם ,סיפור המבול ושכרותו של נח וסיפור מגדל בבל .נעמוד על
המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות
מקבילים במזרח הקדמון .נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים ,וננסה לזהות מגמות
דתיות ואידיאולוגיות בתהליך עריכת הסיפורים.
סיפורי אחים במקרא
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר י' זימרן
סמס' א'
116858
קורס זה יעסוק בסיפורים מקראיים שבמרכזם עומדות מערכות יחסים מגוונות בין אחים.
מטרתו של קורס זה היא להדגים את הדרך בה מוצגים יחסי האחים בסיפור המקראי ,בתוך
רקעם המשפחתי והחברתי .באמצעות ניתוח סיפורים אלה יתבהרו לא רק יחסי האחים ,מבנה
המשפחה בישראל הקדומה וההיררכיה המעצבת אותו ,אלא גם תפיסות העולם החברתיות
היסודיות העומדות בבסיס קיומו של מבנה זה ,ומבנה החברה הישראלית בכללה .לצד זאת
יודגמו מגוון דרכי העיצוב של הסיפור המקראי ,התורמות להעברת תפיסות אלה .בכך ייפגשו
הסטודנטים עם דמויות מקראיות שונות ומרכזיות ,עם דרכי חשיבה מקראיות עקרוניות ,ועם
יסודות עיצובו של הסיפור המקראי.
פרשנות המקרא בימי הביניים
ד"ר ד' פרנקל
סמס' ב'
126714
ס
ב'
16:30-15:00
בקורס זה נלמד קטעים מייצגים של הפרשנים הקלאסיים מימי הביניים – רש"י ,א"ע ,רשב"ם,
ורמב"ן .נלמד להכיר את סגנון הכתיבה והתפיסה הפרשנית של כל אחד מן הפרשנים ,וננסה
לעמוד על הקשר בין עמדות תיאולוגיות וערכים דתיים וחברתיים לבין פרשנות המקרא .נדון
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
במספר סוגיות מרכזיות כגון :הסגנון המקראי ,היחס בין פשט ודרש ,המאבק עם הפרשנות
הקראית ,טעמי המצוות ,ההתמודדות עם הפרשנות הנוצרית למקרא ,שאלות של חיבור ועריכה
של ספרי המקרא.
נביאי ישראל מציאות מול אידיאלים :ראשית הנבואה הקלאסית
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר ד' כהן-צמח
סמס' ב'
126614
עיון בנביאי המאה השמינית (עמוס ,הושע ,ישעיהו בן אמוץ ,מיכה) .נברר את רקעם ההיסטורי
וננסה להבין את עיקרי הגותם על רקע תקופתם ומקומם .נערוך השוואה ועימות של כמה מן
הדמויות ונחשוף את הפערים בין האידאלים שבהגותם לבין המציאות של זמנם ושל זמננו.
פורום
1015553
סמס' א'
הרב ד' וילה
ד'
סד
14:30-13:00
פורום שנה א' בתכנית משל"י הינו מסגרת מיוחדת שתועבר במשותף ע"י המרצה והסטודנטים.
מטרת הקורס מחד להוות מסגרת גיבוש של קבוצת הסטודנטים אשר ילמדו יחד בצורה
אינטנסיבית לאורך כל התכנית ומאידך להוות במה לליבון שאלות העולות מתחומים שונים
שלהם אין התייחסות מיוחדת בתוכנית הלימודים .בשיעור הראשון המרצה תציע לסטודנטים
מגוון נושאים (הקשורים ליהדות ולחיים בחברה הישראלית) .נושאים אלו ישתלבו במערך הקורס
לאורך הסמסטר.
ערכים במעגל השנה לבניית קהילה
18:30-15:00
ד'
סד
סמס' א' רבה ל' לוי
101013
הסדנא "ערכים במעגל השנה לבניית קהילה" מבוססת על לימוד בית מדרשי של טקסטים שונים
מתקופת המקרא ועד ימינו העוסקים בערך מוסרי חברתי העולה מן המועד .הלימוד פתוח
ומשוחח ויאפשר לתלמידים לשמוע דעות שונות ולהביע דעתם.
בחלקה השני של הסדנא יעבירו התלמידים את הידע למעשה .התלמידים יוכלו לכתוב מאמר או
להביע באמצעים שונים כמו שירה ,ריקוד ,מחזה ואמנות פלסטית את משמעות החג בעיניהם,
התלמידים יוכלו לכתוב תוכנית לציון החג בבית ובמשפחה ,לחילופין יוכלו ליצור הצעה ללימוד
ופעילות לשכבות גיל שונות הנמצאת בקהילה כמו ילדים בגיל הרך ,בני נוער ,משפחות ,גימלאים
וכד' .הסדנא תכלול יציאה לביקורים במוסדות וקהילות העוסקות בתחום ,ומפגש עם מומחים
בנושא.
ביחד ולחוד :זהות יהודית במדינת ישראל היום
סד
סמס' ב' הרב ש' טוקר
1025554
רבה ל' לוי
ד'
18:30-15:00
לראשונה נקיים סדנה משותפת של כל בית המדרש! תלמידי הסמכה ביחד עם תלמידי משל"י.
אנו רואים חשיבות גדולה בשיח המשותף ,הלימוד וההיכרות בין כל תלמידי הבית .זוהי
הזדמנות ייחודית ללמוד יחד ,לשוחח ולהכיר אחד את השני יותר טוב.
בכל מפגש נתמקד בתפיסה יהודית אחרת הקיימת בחברה הישראלית בימינו .הלימוד מורכב
משלושה חלקים – לימוד בחברותא של טקסט עיוני ,הרצאה של מרצים אורחים ושיחה כללית
משותפת .המפגש הן עם האנשים והן עם חומר הקריאה יאפשרו מחד ביטוי לזהות האישית של
כל אחת ואחד מהתלמידים ,ומאידך התמודדות עם דעות שונות וזהות מגוונת שיעשירו ויתרמו
לגיבוש התפיסה האינדיבידואלית של המשתתפים בקורס.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
שנה ב'
תלמוד רמה א' #
סמס' א'
210111
שו"ת
תלמוד רמה א' #
סמס' ב'
220111
שו"ת
הרב פרופ' ד' גולינקין
הרב ד' וילה
הקורס יעסוק בסוגיות נבחרות מתוך התלמוד הבבלי ,לרוב ברצף ,על פי סדר דפי התלמוד.
הסוגיות תהיינה משמעותיות מבחינת הלכה למעשה ו/או הערכים והשקפת העולם שהן משקפות.
הסטודנטים יקבלו הכרות ראשונית עם דף הגמרא בתלמוד הבבלי .נתייחס לרבדים שבטקסט
ונבדוק חלק מהמקבילות .יושם דגש על רכישת מונחי הדיון והלימוד הכי שכיחים .נלמד עם
פירוש רש"י .במשך השנה נוסיף בהדרגה התייחסות לכתבי יד וספרות מחקר.
פרופ' ש' פרידמן
הרב ד' וילה
ד'
ד'
12:00-08:30
12:00-08:30
המשך של הקורס הנ"ל.
תלמוד רמה ב' --סוגיות במסכת סנהדרין #
12:00-08:30
ד'
שו"ת
ד"ר ג' רוגוף
א/ב
230112
בקורס זה נלמד סוגיות מן התלמוד הבבלי מסכת סנהדרין .נדון בהבדלים בין מסורות מקבילות
וננסה לעמוד על ההתפתחות הספרותית של המקורות .הקורס נועד לפתח מיומנויות בקריאה
והבנה של הפרשנות המסורתית לתלמודים ולהשוות בינה לבין גישות מחקר התלמוד.
תלמוד בקיאות --רמה א' #
שו"ת
הרב פרופ' ד' גולינקין
סמס' א'
215111
הרב י' ורמן
בקורס זה נלמד ארבעה עשר דפים מהתלמוד הבבלי .המטרה היא לפתח יכולת של לימוד רהוט
עם שימת דגש על פשט הסוגיא באמצעות קריאה מדויקת ,דקדוק ארמי ,סדר הדורות ,ריאליה
וספרות המחקר.
תלמוד בקיאות --רמה ב' #
הרב פרופ' ד' גולינקין
סמס' א'
215112
קבוצה מתקדמת של הקורס הנ"ל.
שו"ת
ב'
ב'
12:00-08:30
12:00-08:30
פוסקים #
שו"ת
ב'
12:00-08:30
ד"ר ג' רוגוף
סמס' ב'
327310
הרב ד' וילה
התלמידים ילמדו על ספרות ההלכה ויתמצאו בלימוד מקורות מספרי פוסקים מרכזיים (רי"ף,
רמב"ם ,רא"ש ,טור ,שולחן ערוך) תוך שימת דגש על התהליך ההתפתחותי מימי התלמוד עד
המאה השש עשרה .דגש יושם על מתודולוגיה שתאפשר להם ללמוד באופן עצמאי ולחקור נושאים
חדשים בעתיד .נושא מרכזי ללימוד בכיתה :סוגיית הגיור.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
ספרות השו"ת כמקור היסטורי
14:30 -13:00
ד'
שו"ת
ד"ר ת' שלמון-מאק
סמס' ב'
723565
הרב ד' וילה
היכרות בראיה רחבה עם הענף החשוב הזה שבתוך הספרות הרבנית .הידע ההיסטורי שניתן
להפיק מן השו"ת הוא מגוון ביותר .העיסוק בשו"ת יהיה הן מן הזוית ההלכתית והן מן הזוית
ההיסטורית .נתוודע אל הז'אנר על מאפייניו המתודולוגיים הייחודיים ואל מקומו בתוך הספרות
והפסיקה ההלכתית ,ובד בבד גם נתנסה בתהליך של הסקת מסקנות היסטוריות מתוך השו"ת.
המגוון העצום העומד לרשותנו – אלפי כרכים מודפסים מכל תפוצות העם היהודי וכמעט מכל
הדורות ,מאפשר לעמוד גם על ייחודן של התפוצות השונות ולתת בהן סימנים .הקורס ינוע על
כמה צירי דיון :הסקת מסקנות היסטוריות ,תובנות הקשורות בתהליך התפתחות הפסיקה
ההלכתית ,והתבוננות משווה בין מזרח למערב ,בין ארצות האסלאם לארצות הנצרות .מהלך
הקורס יתבסס בדרך כלל על סדר כרונולוגי וגיאוגרפי ,תוך היעזרות במחקר היסטורי רלוונטי.
זרמים ופלורליזם ביהדות המודרנית
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר א' אקרמן
סמס' א'
816326
בקורס נעסוק באידיאולוגיה ,ההתפתחות ההיסטורית והיחס להלכה של הזרמים השונים
ביהדות המודרנית (החרדים ,האורתודוכסים המודרניים ,הרפורמים ,הקונסרבטיבים
והחילונים) .בין היתר נעסוק בהוגים כמו אברהם גייגר ,מרדכי קפלן ,אברהם יהושע השל ,אחד
העם והרב קוק.
בין בבל לארץ ישראל
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר פ' מנדל
סמס' ב'
427585
עיון בסיפורי אגדה כפי שהם מופיעים במקביל בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארץ-ישראליים
מחד גיסא ,ובתלמוד הבבלי מאידך גיסא .נעמוד על האפיונים הספרותיים של כל מרכז (ארץ
ישראל ,בבל) ,ועל דרכי ההבעה והקישור של הסיפורים בתוך המסגרת התלמודית הרחבה
(הסוגיה) .הקורס יפתח כלים להתמודדות עם טקסט תלמודי באופן ביקורתי.
פרקי אבות
18:30-17:00
ב'
ס
הרב פרופ' ד' גולינקין
סמס' ב'
316565
מסכת אבות המכונה "פרקי אבות" היא היצירה המפורסמת ביותר של חז"ל שגם נלמדת יותר
מכל חיבור אחר .בקורס זה נלמד משניות נבחרות בפרקי אבות בעיון בעזרת אבות דרבי נתן ושלל
פירושים מכל התקופות .כמו כן ,נעיין במטרות החיבור ,בעריכתו ,בהשפעתו במשך הדורות
ובמשמעותו לימינו.
מאדם עד אברהם
14:30-13:00
ב'
שו"ת
ד"ר ד' פרנקל
סמס' ב'
123232
בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א-י"א :סיפורי בריאת העולם ,גן עדן ,קין
והבל ,בני האלהים ובנות האדם ,סיפור המבול ושכרותו של נח וסיפור מגדל בבל .נעמוד על
המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות
מקבילים במזרח הקדמון .נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים ,וננסה לזהות מגמות
דתיות ואידיאולוגיות בתהליך עריכת הסיפורים.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
סיפורי אחים במקרא
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר י' זימרן
סמס' א'
116858
קורס זה יעסוק בסיפורים מקראיים שבמרכזם עומדות מערכות יחסים מגוונות בין אחים.
מטרתו של קורס זה היא להדגים את הדרך בה מוצגים יחסי האחים בסיפור המקראי ,בתוך
רקעם המשפחתי והחברתי .באמצעות ניתוח סיפורים אלה יתבהרו לא רק יחסי האחים ,מבנה
המשפחה בישראל הקדומה וההיררכיה המעצבת אותו ,אלא גם תפיסות העולם החברתיות
היסודיות העומדות בבסיס קיומו של מבנה זה ,ומבנה החברה הישראלית בכללה .לצד זאת
יודגמו מגוון דרכי העיצוב של הסיפור המקראי ,התורמות להעברת תפיסות אלה .בכך ייפגשו
הסטודנטים עם דמויות מקראיות שונות ומרכזיות ,עם דרכי חשיבה מקראיות עקרוניות ,ועם
יסודות עיצובו של הסיפור המקראי.
נביאי ישראל מציאות מול אידיאלים :ראשית הנבואה הקלאסית
18:30-17:00
ב'
שו"ת
ד"ר ד' כהן-צמח
סמס' ב'
126614
עיון בנביאי המאה השמינית (עמוס ,הושע ,ישעיהו בן אמוץ ,מיכה) .נברר את רקעם ההיסטורי
וננסה להבין את עיקרי הגותם על רקע תקופתם ומקומם .נערוך השוואה ועימות של כמה מן
הדמויות ונחשוף את הפערים בין האידאלים שבהגותם לבין המציאות של זמנם ושל זמננו.
של מי הקרקע הזו?
16:30-15:00
ב'
ש
ד"ר מ' אורן
סמס' ב'
726589
כיצד רכשו קרקע בא"י לפני קום המדינה וממי? הקורס יעסוק בעיצוב מפת ההתיישבות
היהודית לקראת הקמת המדינה וחיזוק גבולות הטריטוריה לאחר הקמתה ,תוך דיון בנרטיבים
של 'גאולת הקרקע' ו'טענת הנישול' ,על רקע גיבוש דפוסי השלטון והמנהל בארץ והמבנה
הפוליטי .תטופל שאלת היחס למיעוט הערבי והפוליטיזציה של מיעוט זה ,בדגש על המערכת
הקרקעית שנוצרה בעקבות קום המדינה .כן נדון בקורס בסכסוכים פנימיים בין יהודים –
במקביל לתהליך ירידת חלקה של החקלאות כעיסוק וכאתוס.
תולדות קהילות ספרד וארצות האסלאם בימי הביניים
16:30-15:00
ב'
ד"ר ר' לוין מלמד ש
סמס' א'
617667
הקורס יעסוק בהתפתחות הקהילה היהודית בספרד מראשיתּה ועד לגירושּה ,במשך תקופות
השלטון המוסלמי והשלטון הנוצרי .נחקור את תולדות הקהילות בארצות האסלאם ונעיין
בנושאים שונים ,כגון המעבר של המרכז הרבני מבבל לספרד וצפון-אפריקה; מוסדות הקהילה;
חיי האישה ומעמדּה; הקהילה בתימן ועוד .כמו כן נלמד על יעדיהם של מגורשי ספרד ועל
היווצרותה של התפוצה הספרדית.
חברה ותרבות בארץ ישראל בתקופה הרומית-ביזנטית
16:30-15:00
ב'
ד"ר נ' יובל -חכם שו"ת
סמס' א'
715534
מטרת הקורס היא לבחון סוגיות מרכזיות בעולמם החברתי והתרבותי של היהודים בני התקופה
באמצעות מגוון המקורות העומדים לרשותנו מתקופה זו :מקורות ספרותיים מן העולם היהודי,
הרומי והנוצרי ,וממצא ארכיאולוגי ואמנותי .הסוגיות הן :התרבות ההלניסטית והשפעתה; יחסי
גומלין בין קבוצות שונות באוכלוסייה היהודית; הקהילה היהודית על מוסדותיה השונים;
המנהיגות בחברה היהודית; התרבות החומרית ,תרבות הפנאי ועוד.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
קהילות ארצות האסלאם בעת החדשה
16:30-15:00
ב'
ד"ר א' שטרית שו"ת
סמס' ב'
624545
בקורס נדון בסוגיות נבחרות מתולדות היהודים בארצות האסלאם במאות ה 20-19-ונתמקד ,בין
היתר ,במאפייני הקיום היהודי בארצות האסלאם; נבחן תהליכי יסוד שעיצבו את חיי היהודים
בעת החדשה; ננתח את התמורות המרכזיות שחלו בחיי היהודים בתחומי הכלכלה ,החינוך,
מעמד האישה ועוד ,כתוצאה מהשינויים הפוליטיים והמדיניים שהתרחשו בארצות האסלאם
במהלך המאות ה.20-19-
פורום
14:30-13:00
ד'
סד
הרב ש' טוקר
סמס' א'
1015553
בפורום לתלמידי שנה ב' נדון בשאלות מהותיות בחברה הישראלית ונתבסס על ספרות יהודית
מכל התקופות ובהתאם לשיחה בין הסטודנטים למורה.
ערכים במעגל השנה לבניית קהילה
רבה ל' לוי
סמס' א'
101013
סד
ד'
18:30-15:00
הסדנא "ערכים במעגל השנה לבניית קהילה" מבוססת על לימוד בית מדרשי של טקסטים שונים
מתקופת המקרא ועד ימינו העוסקים בערך מוסרי חברתי העולה מן המועד .הלימוד פתוח
ומשוחח ויאפשר לתלמידים לשמוע דעות שונות ולהביע דעתם.
בחלקה השני של הסדנא יעבירו התלמידים את הידע למעשה .התלמידים יוכלו לכתוב מאמר או
להביע באמצעים שונים כמו שירה ,ריקוד ,מחזה ואמנות פלסטית את משמעות החג בעיניהם,
התלמידים יוכלו לכתוב תוכנית לציון החג בבית ובמשפחה ,לחילופין יוכלו ליצור הצעה ללימוד
ופעילות לשכבות גיל שונות הנמצאת בקהילה כמו ילדים בגיל הרך ,בני נוער ,משפחות ,גימלאים
וכד' .הסדנא תכלול יציאה לביקורים במוסדות וקהילות העוסקות בתחום ,ומפגש עם מומחים
בנושא.
ביחד ולחוד :זהות יהודית במדינת ישראל היום
18:30-15:00
ד'
סד
סמס' ב' הרב ש' טוקר
1025554
רבה ל' לוי
לראשונה נקיים סדנה משותפת של כל בית המדרש! תלמידי הסמכה ביחד עם תלמידי משל"י.
אנו רואים חשיבות גדולה בשיח המשותף ,הלימוד וההיכרות בין כל תלמידי הבית .זוהי
הזדמנות ייחודית ללמוד יחד ,לשוחח ולהכיר אחד את השני יותר טוב.
בכל מפגש נתמקד בתפיסה יהודית אחרת הקיימת בחברה הישראלית בימינו .הלימוד מורכב
משלושה חלקים – לימוד בחברותא של טקסט עיוני ,הרצאה של מרצים אורחים ושיחה כללית
משותפת .המפגש הן עם האנשים והן עם חומר הקריאה יאפשרו מחד ביטוי לזהות האישית של
כל אחת ואחד מהתלמידים ,ומאידך התמודדות עם דעות שונות וזהות מגוונת שיעשירו ויתרמו
לגיבוש התפיסה האינדיבידואלית של המשתתפים בקורס.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – רשימת קורסים לתוכנית משל"י
___________________________________________________________________________
חלק ג':
תקנון משמעת אקדמית ,
לוח שנה
תקנון משמעת אקדמית
בית המדרש לרבנים ע”ש שכטר הוא מוסד דתי הרואה בחומרה רבה כל ניסיון להעתיק או להונות
בעבודות ובמבחנים או בכל ענין אחר לא רק מפני שהדבר אינו מקובל בעולם האקדמי אלא מכיוון
שמעשה כזה עומד בניגוד מוחלט לערכים הנשגבים של היהדות לדורותיה.
ערך האמת כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים .כתוב בתורה" :מדבר שקר תרחק"
(שמות כ"ג:ז') :ושנוי בנביאים" :שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא יימצא בפיהם
לשון תרמית" (צפניה ג':י"ג) ומשולש בכתובים" :על כן שנאתי כל אורח שקר (תהילים קי"ט :ק"ד).
וכן גרסינן בתלמוד" :אמר רבי חנינא" :חותמו של הקב"ה אמת" (שבת נ"ה ע"א) .וכן אנו מתפללים
בסידור התפילה" :לעולם יהא אדם...מודה על האמת ודובר אמת בלבבו" .לפיכך ,תרבות המרכז
מבוססת על אימון הדדי.
יתר על כן ,היהדות מתנגדת ל"גניבת דברים" ,וכלשונו של ירמיהו הנביא" :לכן הנני על הנביאים
נאום ה' מגנבי דברי איש מאת רעהו" (ירמיהו כ"ג :ל').וכן שנינו בפרק קנין תורה" :שכל האומר דבר
בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (אבות ו':ו') ומאידך גיסא" :כל מי שאינו אומר דבר בשם אומרו
עליו הכתוב אומר 'אל תגזול דל כי דל הוא' (משלי כ"ב :כ"ב)" (מדרש תנחומא ,במדבר ,סימן כ"ז).
.1
.2
.3
.4
.5
אסור לתלמידים לדווח דיווח שקר ,להעתיק מחבריהם או לצטט דברים ממחבר אחר מבלי
לציין את מקורו במבחן ,במבחן בית ,בעבודה ,בעבודה סמינריונית ובעבודת גמר ו/או לדווח כל
דיווח שקר בבית המדרש או מחוצה לו.
תלונה על חשד בעבירה אתית או בעבירת משמעת תוגש בכתב על ידי המורה לדיקן בית המדרש
שתעביר אותה לוועדת המשמעת .התלמידים החשודים בעבירה יופיעו בפני הוועדה.
וועדת המשמעת תורכב ממורים ותלמיד/ה מתוכנית המ.א .במכון שכטר .הדיקן רשאי לשמש
כמשקיף בועדת משמעת.
תלמידים שנמצאו אשמים בעברת משמעת צפויים לאחד או לאחדים מן העונשים הבאים:
א .נזיפה
ב .הורדת נקודות מאותו מבחן או עבודה
ג .פסילת הבחינה או העבודה הנידונה
ד .פסילת כל הקורס או נקודות הזכות (תלמיד בקורס חובה יצטרך לחזור על אותו קורס;
תלמידים בקורס רשות יצטרכו לחזור על אותו קורס או על קורס אחר כדי להשלים את
נקודות הזכות).
ה .פסילת סמסטר של לימודים
ו .פסילת שנת הלימודים
ז .הרחקה מבית המדרש לתקופה מוגדרת
ח .הרחקה מבית המדרש לצמיתות
ט .רישום דבר ההרשעה והעונש בגיליון הציונים
י .ביטול הנחה בשכר לימוד ,מלגה בחלקה או במלואה
לימודים שלמד תלמיד במסגרת כלשהיא בתקופת הרחקתו מהמכון לא יוכרו כמזכים
בנקודות זכות.
בתום התהליך ייכתב מכתב עם פירוט העבירה ועונשה שיוכנס לתיקם האישי של התלמידים.
אנו מקווים שתלמידי בית המדרש יתייחסו אל כל האמור בכובד ראש כדי שלא נצטרך לטפל
בעבירות משמעת כלל וכלל.
54
לוח שנה לשנת הלימודים תשע"ה
אוריינטציה לכלל הסטודנטים של
בית המדרש
פתיחת שנת הלימודים
טקס זיכרון ליצחק רבין ז"ל (מוקדם)
שבת יחד
חופשת חנוכה
צהרי יום
צהרי יום
סיום סמסטר א'
ט"ו בשבט
פתיחת סמסטר ב'
חופשת פורים
שחרית ,קריאת מגילה וסעודת פורים
צהרי יום
חופשת פסח
טקס יום השואה
טקס יום הזיכרון לחללי צה"ל
חופשת יום הזיכרון ויום העצמאות
צהרי יום
ל"ג בעומר
שירה בציבור לכבוד יום ירושלים
חופשת שבועות
טקס הסמכה
וחלוקת תעודות לבוגרי משל"י
סיום סמסטר ב'
יום רביעי,
15:00-10:00
יום ראשון ,ב' חשון
יום רביעי ,י"ט חשון
שישי-שבת,
כ"א – כ"ב חשון
יום חמישי -רביעי,
כ"ו כסלו ב' טבת
יום רביעי ,י"ב חשון
13:00 – 11:00
יום שני ,י"ד טבת
13:00 – 11:00
יום שישי ,י' שבט
יום רביעי ,ט"ו שבט
יום ראשון ,י' אדר
יום חמישי – יום שישי,
י"ד– ט"ו אדר
יום שישי ,ט"ו אדר
יום רביעי ,כ"ז אדר
13:00 – 11:00
יום ראשון -יום שבת,
ט' -כ"ב ניסן
יום חמישי ,כ"ז ניסן
יום שלישי ,ב' אייר
יום רביעי – יום חמישי
ג' –ד' אייר
יום שני ,ט"ו אייר
13:00 – 11:00
יום חמישי ,י"ח אייר
יום ראשון ,כ"ח אייר
יום ראשון– יום שני,
ו' סיון – ז' סיון
יום שלישי ,כ"ב סיון
9.06.15
יום שישי ,ב' תמוז
19.06.15
55
22.10.14
26.10.14
12.11.14
15.11.14 - 14.11.14
24.12.14 - 18.12.14
5.11.14
5.1.15
30.01.15
4.02.15
01.03.15
6.03.15 - 5.03.15
6.03.15
18.03.15
11.04.15 - 29.03.15
16.04.15
21.04.15
23.04.15 -22.04.15
4.05.15
7.05.15
17.05.15
25.05.15 -24.05.15
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
רח' אברהם גרנות 4
ת.ד 08161 .ירושלים 00081
טל' 074-7800-712
פקס 10 - 8401641
© Copyright 2024