‫‏ לימודי‏תרבות‬ ‫שנה"ל‏תשע" ה‬ ‫‪1‬‬ ‫לימודי תרבות תשע"ה‬ ‫‪-‬‬ ‫בחוברת זו פירוט כל קורסי הבחירה בלימודי תרבות לשנה"ל תשע"ה‪,‬‬ ‫לשני הסמסטרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫באפשרותכם לבחור ולהירשם לקורסים הן מסמסטר א' והן מסמסטר‬ ‫ב' כבר בספטמבר ‪ .1024‬בחופשה שבין סמסטר א' ל‪-‬ב' יהיה אפשר‬ ‫להצטרף לקורסים או לבטל רישום בהתאם לשינויים במערכת‬ ‫המחלקתית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההרשמה‬ ‫לקורסים‬ ‫בלימודי‬ ‫תרבות‬ ‫תתבצע‬ ‫באמצעות‬ ‫היועץ‬ ‫הווירטואלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מועדי ההרשמה עבור סטודנטים משנים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' בפקולטה לעיצוב‬ ‫הם‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחילת ההרשמה‪ .9.9.4 :‬בשעה ‪ :.:::‬בבוקר‪9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סיום הרשמה‪ 39.:9.4 :‬בשעה ‪ 33:9.‬בבוקר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סטודנטים מהפקולטה לעיצוב נדרשים לקורס אחד שנתי (לא כולל‬ ‫את צהריים בשנקר)‪ .‬הקורס השנתי מקנה ‪ 4‬נ"ז ושווה לשני קורסי‬ ‫בחירה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הקורס מבוא לאסתטיקה א' ‪ +‬ב' יכול להחליף את חובת הקורס‬ ‫השנתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫על הסטודנטים להשתתף ב‪ 4-‬קורסי בחירה במהלך כל התואר‪ .‬ניתן‬ ‫להירשם לקורסים החל משנה ב' ועד לשנה ד'‪.‬‬ ‫סטודנטים מהפקולטה להנדסה יכולים לבחור עד ‪ 1‬קורסים‬ ‫מחטיבת לימודי תרבות במהלך לימודיהם‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההרשמה לקורסים בלימודי תרבות תתבצע דרך היועץ הווירטואלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחילת הרשמה‪ 3.9.9.4 :‬בשעה ‪ :.:::‬בבוקר‪9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סיום הרשמה‪ 39.:9.4 :‬בשעה ‪ 33:9.‬בבוקר‪9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לתשומת לבכם‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שבוע השינויים יחול בשבוע השני של הלימודים בלבד‪ .‬חובת הנוכחות‬ ‫בשיעורים שלהם נרשמים בשבוע השינויים חלה גם בשבועיים‬ ‫הראשונים (יש להוסיף ידנית את השם בסוף רשימת הנוכחות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חובת נוכחות בכל השיעורים‪ .‬מספר החיסורים בכל קורס בסמסטר‬ ‫לא יעלה על ‪ 2‬חיסורים‪.‬‬ ‫בכל בקשה‪/‬שאלה יש לפנות למתאמת לימודי תרבות במייל בלבד!‬ ‫בהצלחה ושנת לימודים פרייה לכולנו!‬ ‫‪3‬‬ ‫סמסטר א'‬ ‫מס' קורס‬ ‫שם הקורס‬ ‫שם המרצה‬ ‫יום‬ ‫שעה‬ ‫‪0111221‬‬ ‫אדריכלות ומחשבה במאה ה‪-‬‬ ‫‪21‬‬ ‫יואב שיבר‬ ‫א'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪0111001‬‬ ‫תרבות המערב‪ :‬תחנות‬ ‫ומושגים‬ ‫‪0111011‬‬ ‫יוונים ורומים ששינו את העולם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד"ר עודד היילברונר‬ ‫אבי ארואטי‬ ‫א'‬ ‫א'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0111000‬‬ ‫לימודי תרבות‪ :‬מושגי מפתח –‬ ‫שנתי‬ ‫‪0111221‬‬ ‫המוזיאון המודרני‪ :‬מהקובייה‬ ‫הלבנה לקופסא השחורה‬ ‫‪0111001‬‬ ‫יסודות המבע האודיו ‪-‬ויזואלי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ד"ר זיו נאמן‬ ‫פרופ' מיכה לוין‬ ‫ד"ר פבלו אוטין‬ ‫ב'‬ ‫ב'‬ ‫ב'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0111212‬‬ ‫הפוליטיקה של הגוף‬ ‫ד"ר סיוון שטאנג‬ ‫ג'‬ ‫‪02:11-00:11‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0111220‬‬ ‫מושגי יסוד בתרבות חזותית ‪-‬‬ ‫שנתי‬ ‫‪0111111‬‬ ‫צהרים בשנקר‬ ‫‪8‬‬ ‫ד"ר אהד זהבי‬ ‫פרופ' מיכה לוין‬ ‫ג'‬ ‫ג'‬ ‫‪02:11-00:11‬‬ ‫‪02:11-00:11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0111211‬‬ ‫ארוטיקה באמנות‬ ‫ד"ר גיא טל‬ ‫ג'‬ ‫‪00:11-01:11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0111111‬‬ ‫מחאה בעיצוב ובאמנות – שנתי‬ ‫חנה פרוינד‪-‬שרתוק‬ ‫ג'‬ ‫‪00:11-01:11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0111001‬‬ ‫מבוא לאסתטיקה חלק א'‬ ‫ד"ר מיכל גל‬ ‫ג'‬ ‫‪00:11-01:11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0111001‬‬ ‫מבוא לאסתטיקה חלק א'‬ ‫ד"ר מיכל גל‬ ‫ג'‬ ‫‪01:11-01:11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪0111201‬‬ ‫אוצרות‪ :‬בין תיאוריה‬ ‫לפרקטיקה ‪ -‬שנתי‬ ‫‪0111211‬‬ ‫תרבות חזותית ישראלית‬ ‫‪14‬‬ ‫ד"ר ורד זפרן גני‬ ‫ד"ר מיכל חכם‬ ‫ג'‬ ‫ד'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪0111210‬‬ ‫אמנות במרחב הציבורי‬ ‫רונן אידלמן‬ ‫ד'‬ ‫‪01:11-01:11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪0111201‬‬ ‫מבוא לפילוסופיה‬ ‫‪17‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יואב שיבר‬ ‫ד'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪ /0111221-01‬אדריכלות ומחשבה במאה ה‪ – 02 -‬ד"ר יואב שיבר‬ ‫סמס' א' יום א' ‪00:11-00:11‬‬ ‫שיעור זה מבקש לתת כלים ראשונים לפענוח ההופעה האדריכלית במאה ה‪-‬‬ ‫‪ .21‬במסגרתו‪ ,‬נעמוד על כמה מציוני הדרך המשמעותיים של היצירה‬ ‫והמחשבה האדריכלית‪ .‬התנועה המודרנית באדריכלות הנה‪ ,‬לבטח‪ ,‬אחד‬ ‫הגילויים המשמעותיים בתרבות המאה הקודמת‪ .‬נודעה לה השפעה‪ ,‬החורגת‬ ‫הרבה מעבר לדיסציפלינה‪ ,‬אל תחומי חיים נרחבים‪ .‬המנעד הרחב של הקול‬ ‫המודרני והפוסט‪-‬מודרני ייבחן ביחס לגילויי המרי וההתרסה שבבסיסו‪ ,‬העומק‬ ‫המחשבתי המגולם בו וחירות היצירה המבוטאת על‪-‬ידו‪ .‬הדיון ייסוב סביב‬ ‫עוגנים היסטוריים כגון‪ ,‬אקספרסיוניזם‪ ,‬באוהאוס‪ ,‬לה קורבוזיה‪ ,‬ותמות‬ ‫עקרוניות‪ .‬כחלק מכך‪ ,‬נבחן מקרוב דוגמאות מפתח ונבקש לעמוד על מידת‬ ‫ההלימה שלהם לשיח‪ .‬ביטויים שונים של מודרניות ופוסט‪-‬מודרניות יוצגו‬ ‫ויקבלו עיגון תיאורטי‪ ,‬תוך התייחסות לצמתים מושגיים דיאלקטים כגון‪:‬‬ ‫אוונגרד‪ ,‬מודרניזם‪ ,‬פוסט‪ ,‬שבר‪ ,‬חזרה‪ ,‬פונקציונליזם‪ ,‬אוטונומיה ועוד‪ .‬במהלך‬ ‫הקורס יידרשו הסטודנטים לקריאה שוטפת בטקסטים נבחרים‪ .‬הדיון ילווה‬ ‫בהדגמות ויזואליות‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן בית‪.‬‬ ‫‪ /0111001-10‬תרבות המערב‪ :‬תחנות ומושגים – ד"ר עודד היילברורנר‬ ‫סמס' א' יום א' ‪00:11-00:11‬‬ ‫בכוונת הקורס לתת בידי התלמיד כלים ראשוניים להבנת המושגים‬ ‫"ציביליזציה"‪" ,‬תרבות" "מערב" וכמובן "מזרח"‪ .‬מן הפריזמה ההיסטורית‪-‬‬ ‫התרבותית החשיבתית בשילוב כלים הלקוחים מגופי ידע בפילוסופיה‪ ,‬לימודי‬ ‫מדינה‪ ,‬תרבות פופולרית‪ ,‬מדיה ועוד נדון בתשתיות חשיבתיות‪ ,‬מושגים‬ ‫ואירועים‪ ,‬תהליכים וזרמים אידיאולוגיים מרכזיים שליוו את התרבויות‬ ‫המערביות למן היווצרותה לערך לפני ‪ 0111‬שנה‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ /0111011-10‬יוונים ורומים ששינו את העולם – מר אבי ארואטי‬ ‫סמס' א' יום א' ‪00:11-00:11‬‬ ‫תרבויות יוון ורומא היו מן המהוללות ובעלות ההשפעה הגדולה ביותר‬ ‫בתולדות העולם המערבי‪ .‬מהי מהותן של תרבויות אלו? מתי שגשגו ופרחו? מי‬ ‫היו דמויות המפתח בהן? מדוע השפעתן כה גדולה על חיינו כיום בעולם‬ ‫המודרני – מבלי כלל שניתן על כך את דעתנו? אלו הן חלק מהשאלות‬ ‫המסקרנות שהקורס מנסה לתת להן מענה‪.‬‬ ‫יסודות התרבות האירופית הונחו ביוון – נדון בכך אגב התייחסות להיבטים‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬הספרותיים‪ ,‬המדעיים והפילוסופים‪ .‬הלימוד בקורס יתמקד בהצגת‬ ‫דמויות מפתח בתרבויות יוון העתיקה ורומא – אנשים שהד פעולותיהם‬ ‫בתחומים שונים ומגוונים עדיין נשמע בעולמנו‪ .‬הקורס מבוסס על קריאה‬ ‫וניתוח של מקורות ספרותיים מגוונים‪ :‬קטעים נבחרים מחיבורים היסטוריים‪,‬‬ ‫שיריים ופילוסופיים מפרי עטם של הרודוטוס‪ ,‬פלוטרכוס‪ ,‬ורגיליוס‪ ,‬סנקה‬ ‫מרקוס אורליוס ועוד‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪ /0111000-11‬לימודי תרבות – מושגי מפתח (שנתי) – ד"ר זיו נאמן‬ ‫סמס' א' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬ ‫המושגים‪ ,‬הגישות‪ ,‬השיחים‪ ,‬הערכים והשאלות שעולות בתחום לימודי‬ ‫התרבות‪ ,‬כבר זמן מה‪ ,‬מרכיבים באופנים שונים‪ ,‬את "השפה" או "התשתית"‬ ‫הרעיונית הבסיסית של רבות מהתיאוריות הביקורתיות העכשוויות‪ .‬קורס זה‬ ‫יציג וינגיש לסטודנטים את מושגי המפתח של שדה לימודי התרבות ודרכם את‬ ‫הרעיונות‪ ,‬האבחנות והחידושים של התחום מבחינה קונספטואלית והיסטורית‪.‬‬ ‫הגדרת המושגים ו"המיפוי" של שטחים שונים ומגוונים בלימודי תרבות‪ ,‬יקנה‬ ‫לסטודנטים אוריינות בסיסית בשיחים התרבותיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הפוליטיים‬ ‫והאמנותיים העכשוויים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ /0111221-10‬המוזיאון המודרני‪ :‬מהקובייה הלבנה לקופסא השחורה –‬ ‫פרופ' מיכה לוין‬ ‫סמס' א' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬ ‫המושג של המוזיאון השתנה באופן רדיקלי במשך השנים‪ .‬התפקיד של‬ ‫המוזיאון במאה העשרים שונה מן התפקיד שמילאו המוזיאונים הצבורים‬ ‫הראשונים‪ .‬השוני מתבטא בתוכן‪ ,‬בעיצוב ובצורה‪ .‬במהלך השיעור יסקרו‬ ‫המגמות העיקריות בהתפתחות המוזיאון מבחינה צורנית‪ ,‬תפקודית וחברתית‪.‬‬ ‫נדון במגמות של המוזיאון כמקדש –" הקתדרלה של המאה העשרים"‬ ‫ובמקביל כחדר תצוגה עם אסוציאציות מסחריות‪.‬‬ ‫יבחנו חלופות אפשריות למוזיאון‪ :‬חללים אלטרנטיביים‪ ,‬פעילות אמנותית‬ ‫ותרבותית המתרחשת בשולי המוזיאון ומחוצה לו‪ .‬המוסג "קופסה לבנה"‪ ,‬שבה‬ ‫החלל‪ ,‬ניטרלי ואולי אף סטרילי‪ ,‬שימש מקור השפעה לעיצוב מוזיאונים החל‬ ‫ממחצית המאה העשרים‪ ,‬מתחלף במושג "קופסה שחורה"‪ ,‬חלל שאין לו קשר‬ ‫עם החוץ‪ ,‬והוא משמש במה להתרחשויות המהוות שפה עכשווית לדור חדש‬ ‫של צרכני תרבות‪ .‬הקורס יכלול מספר סיורים במוזיאונים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪ /0111001-10‬יסודות המבע האודיו ויזואלי – ד"ר פבלו אוטין‬ ‫סמס' א' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬ ‫הקורס יעסוק בהקניית כלים לניתוח והבנת אופני ההבעה של הקולנוע‬ ‫והמדיה האודיו‪-‬ויזואליים (חוברות קומיקס‪ ,‬משחקי מחשב‪ ,‬סדרות טלוויזיה‪,‬‬ ‫קליפים מוזיקליים‪ ,‬פרסומות‪ ,‬וידיאו‪-‬ארט‪ ,‬יצירות אמנות‪ ,‬אתרי אינטרנט‬ ‫וכדומה)‪ .‬מטרת הקורס תהיה לפתח אצל הסטודנט יכולת קריאה של‬ ‫טקסטים אודיו‪-‬ויזואליים והבנה כי קיימות צורות וטכניקות שונות המייצרות‬ ‫משמעויות שונות‪ .‬הקורס ישלב בין הבנה טכנית של כלי המבע האודיו‪-‬‬ ‫ויזואליים לבין הבנה אנליטית שלהם ושל האפקטים הרגשיים והמשמעויות‬ ‫הפסיכולוגיות‪ ,‬הסוציולוגיות‪ ,‬הפוליטיות והפילוסופיות (אתיות) שהם מייצרים‪.‬‬ ‫השיעור יספק הכרה עם המונחים הטכניים והאנליטיים הבסיסיים אשר מהווים‬ ‫‪7‬‬ ‫את כליו של היוצרים והיוצרות להבעה עצמית‪ .‬בבסיס הקורס עומדת האמונה‬ ‫שהחברה בת זמננו עמוסה בדימויים ויזואליים ואודיו‪-‬ויזואליים‪ .‬בני אדם צורכים‬ ‫ומתקשרים באמצעות הדימויים הללו‪ ,‬אך למעשה לא לומדים את השפה‬ ‫שלהם‪ ,‬את המורכבות של היחסים בין דימויים‪ ,‬פסקול‪ ,‬חשיבה וחוויה‪ .‬מטרת‬ ‫הקורס לספק כלים להגברת המודעות לשפה שאנו משתמשים וצורכים באופן‬ ‫אינטואיטיבי כדי לאפשר לסטודנטים לפתח חשיבה ביקורתית ומורכבת‬ ‫עליהם‪ ,‬וגם לשפר את יכולות הקריאה והחוויה‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪ /0111212-10‬הפוליטיקה של הגוף – ד"ר סיון שטאנג‬ ‫סמס' א' יום ג' ‪02:11-00:11‬‬ ‫בעידן המודרני‪ ,‬הקיום הביולוגי של הגוף האנושי הופך מושא להפעלת כוח‬ ‫פוליטי‪ ,‬זירת מאבק ויחסי כוח‪ .‬בקורס נבחן אופנים שבהם הגוף האנושי הופך‬ ‫לאתר של שליטה‪ ,‬בעלות‪ ,‬משמעת‪ ,‬פיקוח והתנגדות‪ .‬נבחן אופנים שבהם‬ ‫תפיסות חברתיות ביחס לגוף מושפעות‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬מכוחות שפועלים‬ ‫"מלמעלה" – כוחות של מבנים תרבותיים עתיקי יומין‪ ,‬תכתיבים מוסדיים‬ ‫וחוקים שלטוניים‪ ,‬ומצד שני מכוחות שפועלים "מלמטה" – קבוצות‪ ,‬קהילות‬ ‫ויחידים‪/‬ות הפועלים בספירה החברתית‪ ,‬על מנת להתנגד לצורות דיכוי שונות‬ ‫של המרחב הגופני‪ .‬נבחן את האופנים שבהם מסומנים גופים שונים (הגוף‬ ‫הממוגדר‪ ,‬הגוף השחור‪/‬מושחר‪ ,‬הגוף הציוני‪ ,‬הגוף הבזוי ועוד) בחברה של‬ ‫ימינו‪ ,‬ואת ההשלכות החברתיות והפוליטיות של צורות הסימון הללו במישורים‬ ‫של אזרחות‪ ,‬חברה וסובייקטיביות‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ /0111220-11‬מושגי יסוד בתרבות חזותית – ד"ר אהד זהבי‬ ‫שנתי יום ג' ‪02:11-00:11‬‬ ‫התרבות החזותית‪ ,‬שבמרוצת המאה ה‪ 21-‬קיבלה תשומת לב תיאורטית הולכת‬ ‫וגוברת‪ ,‬הפכה לתחום עיון בפני עצמו משעה שהדימוי החזותי‪ ,‬על מגוון מופעיו‬ ‫– לא רק יצירות אמנות אלא גם פרסומות‪ ,‬תוכניות טלוויזיה‪ ,‬תצלומי עיתונות‪,‬‬ ‫צילומי בקרה ומעקב וצילומי רנטגן‪ ,‬סרטי קולנוע‪ ,‬קליפים‪ ,‬גרפיטי‪ ,‬אופנה‪,‬‬ ‫מוצרים מעוצבים ועוד – הפך לחלק משמעותי בחיי היומיום‪ .‬בקורס זה נגבש‬ ‫כלים שיאפשרו לנו להציב תופעות חזותיות שונות בתוך הקשרים תיאורטיים‬ ‫רלוונטיים ולהעריך את השפעתן על היחיד ועל החברה‪ .‬נעמוד על מושגי יסוד‬ ‫של הוגים מרכזיים כגון מרקס‪ ,‬פרויד ופוקו ונקרא כמה מהתיאוריות החשובות‬ ‫בתחום התרבות החזותית שצמחו מהם‪ .‬נדבר בין היתר על הטרוטופיות ועל‬ ‫שלב המראה‪ ,‬על תרבות הצריכה ועל חברת הראווה‪ ,‬על תעשיית התרבות‬ ‫ועל הלא‪-‬מודע האופטי‪ ,‬על אידיאולוגיה קפיטליסטית ועל המבט הגברי‪ ,‬על‬ ‫סובייקטיביות ופטישיזם‪ ,‬על סימולציות ומיתולוגיות‪ ,‬על קולוניאליזם ועל‬ ‫גלובליזציה‪ .‬מתוך מכלול המושגים והגישות שאליהן נתוודע ננסה לפתח‬ ‫אוריינות חזותית‪ ,‬שתאפשר בקיאות והתמצאות במבוך הדימויים וגיבוש עמדה‬ ‫ביקורתית ומנומקת כלפי התמונות שמומטרות עלינו וביחס למרחבים שבתוכם‬ ‫אנחנו מתהלכים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪ /0111111-11‬צהריים בשנקר (שנתי) – פרופ' מיכה לוין‬ ‫סמס' א' יום ג' ‪02:11-00:11‬‬ ‫אירוח מגוון מרצים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬אמנים ומומחים מתחומי תרבות שונים מהארץ‬ ‫ומחו"ל‪ .‬הנוכחות חובה בכל ההרצאות‪ .‬בסוף השנה יש לכתוב עבודה‬ ‫השוואתית בין שתי הרצאות שהתקיימו במסגרת הקורס‪.‬‬ ‫•‬ ‫הקורס יימשך שנה שלמה ויקנה למשתתפים ‪ 2‬נ"ז‪.‬‬ ‫•‬ ‫הערכה‪ :‬תיתכן עבודה השוואתית בין שתי הרצאות בסוף השנה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ /0111211-10‬ארוטיקה באמנות – ד"ר גיא טל‬ ‫סמס' א' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬ ‫מהם הסימנים בונוס מאורבינו של טיציאן המשקפים את ייעודו של הציור בתור‬ ‫מתנת חתונה? מדוע דוד של דונטלו בעל חזות אנדרוגנית? וכיצד אמנות‬ ‫מסייעת לארתמיזיה ג'נטילסקי להתמודד עם האונס הטראומתי שעברה?‬ ‫בקורס נבחן יצירות אמנות מתקופת הרנסנס והבארוק האיטלקי (‪– 0011‬‬ ‫‪ )0011‬מנקודת מבט מגדרית‪ .‬בין הנושאים שנבדוק‪ :‬השפעת המגדר של‬ ‫האמן‪ ,‬הפטרון והצופה על משמעות היצירה‪ ,‬מטרות וגישות שונות לעירום‬ ‫הנשי והגברי‪ ,‬הביטויים החזותיים לגבריות ולנשיות‪ ,‬מטאפורות‪ ,‬ביטויים‬ ‫וסימבוליקה הקשורים למיניות‪ ,‬הקונטקסט החברתי והתרבותי של דימויים‬ ‫פורנוגרפיים ומגוון התגובות ליצירות ארוטיות‪ ,‬מגירוי מיני ועד לצנזורה‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪ /0111111-11‬מחאה בעיצוב ובאמנות (שנתי) – ד"ר חנה פרוינד‪-‬שרתוק‬ ‫סמס' א' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬ ‫בקורס נעסוק בביטוי החזותי ככלי משמעותי של מחאה וביקורת כנגד‬ ‫מישטרים‪ ,‬מדיניות‪ ,‬ממסדים ואידאולוגיות‪ .‬אל מול הגישה המעוניינת להפריד‬ ‫בין התרבות החזותית לפוליטיקה‪ ,‬נראה ונבחן דוגמאות היסטוריות ועכשוויות‬ ‫של עבודות אמנות ועיצוב ששמו להן למטרה לייצר פעולה פוליטית‪ ,‬כזו‬ ‫המעורבת ומתערבת בחוליים החברתיים של מציאות חיינו‪ .‬נתחיל את הדיון‬ ‫בהלכי רוח ועבודות מאמצע המאה ה‪ 00-‬ודרך דוגמאות מרכזיות‪ ,‬נגיע אל‬ ‫חומרים שנוצרו בהקשר של מהפכות קיץ ‪ 2100‬בארץ ובמדינות הערביות‪ ,‬ואל‬ ‫אופני ההמשך של המחאה‪ .‬הקורס ילווה בהקרנה רציפה של דימויים‪,‬‬ ‫התייחסות לטקסטים תיאורטיים וקריאת טקסטים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ /0111001-10,12‬מבוא לאסתטיקה א' – ד"ר מיכל גל (‪ 2‬קבוצות)‬ ‫סמס' א' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬ ‫סמס' א' יום ג' ‪01:11-01:11‬‬ ‫הקורס מציג את הסוגיות העיקריות בהן עוסקת האסתטיקה‪ ,‬ובפרט‬ ‫הפילוסופיה של האמנות‪ ,‬התרבות והעיצוב‪ ,‬דרך תורות של הוגים מרכזיים‬ ‫בתרבות המערב‪ .‬הקורס נפתח בהסבר כללי על פילוסופיה‪ ,‬על המחלוקות‬ ‫העיקריות בה‪:‬רציונליזם מול אמפריציזם; ריאליזם מול אנטי ריאליזם‪ ,‬פורמליזם‬ ‫מול פונקציונליזם‪ ,‬ומשם עובר להצגה כללית של אסתטיקה והפילוסופיה של‬ ‫האמנות והעיצוב‪ .‬לאחר מכן יילמדו הנושאים הבאים‪ :‬המודל המימטי של‬ ‫האמנות והעיצוב‪ ,‬על פי אפלטון‪ ,‬אריסטו‪ ,‬גוסטב קורבה; המעבר לרומנטיציזם‬ ‫ואסתטיציזם—אמנות לשם אמנות‪ ,‬על פי אוסקר ויילד וג'יימס ויסטלר; ניצני‬ ‫הפורמליזם והמודרניזם בתחילת המאה ה‪ 21-‬על פי קלייב בל‪ .‬בקורס יושם‬ ‫דגש על לימוד של ניתוח טקסטים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן בית‪.‬‬ ‫‪ /0111201-11‬אוצרות‪ :‬בין תיאוריה לפרקטיקה (שנתי) – ד"ר ורד זפרן –גני‬ ‫סמס' א' יום ג' ‪00:11-00:11‬‬ ‫במסגרת שיעור זה נבחן היבטים מרכזיים לפרקטיקה של אוצרות‪ :‬המוזיאון‪,‬‬ ‫הגלריה‪ ,‬המרחב הציבורי‪ ,‬התערוכות הבינלאומיות הגדולות‪ :‬הדוקומנטה‬ ‫והביאנלה בוונציה‪ .‬משמעויותיה הרחבות של הפעולה האוצרותית ישורטטו‬ ‫באמצעות מספר מקרים למבחן‪ :‬ה‪ ICA-‬בלונדון יחסי אמנות ועיצוב בתערוכה‬ ‫‪ :This is Tomorrow‬לורנס אלווואי‪ ,‬ג'רמנו צ'לנט‪ ,‬הארלד זימן‪ ,‬ניקולס סרוטה‪,‬‬ ‫אובריסט‪ ,‬בייס קוריגר‪ .‬במקביל קבוצת הסטודנטים המשתתפת בשיעור‬ ‫תפתח ותממש אוצרות משותפת לתערוכה על כל ההיבטים המקצועיים‬ ‫הכרוכים בכך‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬השתתפות פעילה בשיעורים וסיורים‪ ,‬לקיחת חלק בצוות אוצרות‬ ‫לתערוכה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ /0111211-10‬תרבות חזותית ישראלית – ד"ר מיכל חכם‬ ‫סמס' א' יום ד' ‪00:11-00:11‬‬ ‫התרבות החזותית הארצישראלית והישראלית‪ ,‬על מצבור הסמלים והאיקונות‬ ‫שהיא ייצרה‪ ,‬שמשה מאז ומתמיד כלי חשוב בעיצוב תפיסת המציאות של‬ ‫הציבור‪ .‬במסגרת הקורס נבחן את שותפותה של התרבות החזותית ויצרניה –‬ ‫ציירים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬ארכיטקטים וצלמים – בכינון תפיסת המרחב‪ ,‬הזיכרון‬ ‫הקולקטיבי‪ ,‬תפיסות של זהות תרבותית‪ ,‬גוף ומגדר‪ ,‬ואת האופן בו נתנה ביטוי‬ ‫לעקרונות המארגנים את הזהות הישראלית‪.‬‬ ‫במהלך הקורס נבחן מיתוסים ונרטיבים דומיננטיים בתרבות הישראלית ואת‬ ‫האופן בו הם מוצאים את ביטויים בכרזות‪ ,‬תצלומים‪ ,‬עבודות אמנות‪ ,‬תערוכות‪,‬‬ ‫ופרסומות מסחריות שנוצרו מתחילת המאה העשרים ועד ימינו‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחן‬ ‫גם בולים‪ ,‬שטרות‪ ,‬כלים דקורטיביים‪ ,‬כריכות ספרים‪ ,‬איורים בספרי ילדים‪,‬‬ ‫מפות‪ ,‬איגרות ברכה‪ ,‬אריזות של מוצרי צריכה‪ ,‬משחקים שיוצרו עבור ילדים‬ ‫ועוד‪ .‬בין חובות הקורס‪ :‬נוכחות פעילה בשיעורים‪ ,‬קריאה של המאמרים‬ ‫שברשימת הקריאה‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪ /0111210-10‬אמנות במרחב הציבורי – מר רונן אידלמן‬ ‫סמס' א' יום ד' ‪01:11-01:11‬‬ ‫הקורס יהווה פלטפורמה למחקר ובדיקה של השאלה "מהו אמנות במרחב‬ ‫הציבורי?"‪ .‬נתחיל מללמוד ״מהו המרחב הציבורי?״ ואז נלמד את‬ ‫המושגים‪ ,‬הגישות‪ ,‬סוגי השיח‪ ,‬הערכים והשאלות שעולות מאמנות הפוגשת‬ ‫את הציבור מחוץ למוזיאונים והגלריות‪ ,‬הסטודיו והבית‪ .‬הקורס יקנה כלים‬ ‫לפיתוח חשיבה ביקורתית תוך ביטוי באמצעים ויזואליים‪ ,‬מתוך היכרות עם‬ ‫ההיסטוריה של אמנות ועיצוב במרחב הציבורי ולימוד תיאוריה (תיאורטיקנים‬ ‫ופילוסופים רלוונטיים) המשולבת בדוגמאות מעשיות ‪ -‬הכרת דרכי פעולה של‬ ‫קבוצות יוצרים שזה עיסוקם‪ ,‬וחשיפה לפרויקטים עכשוויים בתחום בארץ‬ ‫ובעולם‪ .‬בסוף הקורס הסטודנטים יציעו הצעות משלהם לפרויקטים במרחב‬ ‫הציבורי‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ /0111201-10‬מבוא לפילוסופיה – ד"ר יואב שיבר‬ ‫סמס' א' יום ד' ‪00:11-00:11‬‬ ‫פילוסופיה‪ ,‬כתב הפילוסוף ברטנארד ראסל‪ ,‬הנה תחום המצוי בתווך בין‬ ‫תיאולוגיה למדע‪ .‬המדע מספר לנו על אודות דברים אשר ביכולתנו לדעת‪,‬‬ ‫אולם אם נשכח עד כמה אין אנו יודעים‪ ,‬נחטא לאמת‪ .‬היה זה כבר סוקרטס‬ ‫שהכריז‪ :‬אני יודע שאיני יודע‪ .‬התיאולוגיה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מציגה אמונות‬ ‫דוגמאטיות כידע‪ ,‬בעוד שלמעשה אין אנו יכולים לדעת עליהן דבר‪ .‬מהלכה‬ ‫של המחשבה המערבית מבטא תנועה בין שני קטבים אלו‪.‬‬ ‫קורס זה מבקש להפגיש את הסטודנטים עם מהלכים‪ ,‬מושגים ואישים מרכזיים‬ ‫בפילוסופיה מערבית‪ ,‬באורח תמציתי‪ .‬כוונתו‪ ,‬להעניק תמרורי דרך לניווט‬ ‫במרחב האינטלקטואלי העצום הנפרש ממילטוס במאה ה‪ 0-‬לפנה"ס ועד‬ ‫פרנקפורט במאה ה‪ 21-‬ומעבר‪ .‬לצרכי השיעור‪ ,‬נבחרו כמה צמתים עקרוניים‬ ‫וטקסטים מכוננים בתולדות המחשבה‪ .‬מבין הנושאים שילמדו‪ :‬פילוסופיה‬ ‫יוונית‪ ,‬מטאפיזיקה וספקנות בעת החדשה מדיקרט עד קאנט‪ ,‬ביקורת החברה‬ ‫והתרבות‪ ,‬פוסט מודרניזם‪ .‬באמצעות טעימה מן הכתבים‪ ,‬יודגמו פעולתם של‬ ‫כלים ראשוניים להתמודדות עם הטקסט הפילוסופי‪ ,‬בכלל זה‪ ,‬קריאה‬ ‫מושכלת וניתוח‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫סמסטר ב'‬ ‫מס' קורס‬ ‫שם הקורס‬ ‫שם המרצה‬ ‫יום‬ ‫שעה‬ ‫‪0111210‬‬ ‫תרבות ישראלית‪ :‬מבט‬ ‫ביקורתי‬ ‫ד"ר יואב שיבר‬ ‫א'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪1000206‬‬ ‫בעיות יסוד בחברה הישראלית‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר עודד היילברונר‬ ‫א'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0111010‬‬ ‫המיתולוגיה היוונית‬ ‫אבי ארואטי‬ ‫א'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0111011‬‬ ‫זרמים מרכזיים באמנות‬ ‫הקולנוע‬ ‫‪0111000‬‬ ‫לימודי תרבות‪ :‬מושגי מפתח –‬ ‫שנתי‬ ‫‪0111220‬‬ ‫אמנות‪ ,‬עיצוב ואדריכלות‬ ‫אמריקאית‬ ‫‪0111111‬‬ ‫היופי והכיעור‪ :‬דמותו של‬ ‫האדם‬ ‫‪0111011‬‬ ‫סוציולוגיה של האמנות‬ ‫והתרבות‬ ‫‪0111220‬‬ ‫מושגי יסוד בתרבות חזותית ‪-‬‬ ‫שנתי‬ ‫‪0111111‬‬ ‫צהרים בשנקר‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ד"ר פבלו אוטין‬ ‫ד"ר זיו נאמן‬ ‫פרופ' מיכה לוין‬ ‫ד"ר לי‪-‬היא חבס‬ ‫ד"ר מיכל חכם‬ ‫ד"ר אהד זהבי‬ ‫פרופ' מיכה לוין‬ ‫א'‬ ‫ב'‬ ‫ב'‬ ‫ב'‬ ‫ב'‬ ‫ג'‬ ‫ג'‬ ‫‪01:11-21:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪02:11-00:11‬‬ ‫‪02:11-00:11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0111211‬‬ ‫מבוא למגדר‪ :‬נשיות וגבריות‬ ‫ד"ר סיוון שטאנג‬ ‫ג'‬ ‫‪00:11-01:11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0111011‬‬ ‫אמנות לטינו אמריקאית‬ ‫לאה פרץ‬ ‫ג'‬ ‫‪00:11-01:11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0111001‬‬ ‫מבוא לאסתטיקה חלק ב' ‪-‬‬ ‫שנתי‬ ‫‪0111111‬‬ ‫מחאה בעיצוב ובאמנות –‬ ‫שנתי‬ ‫ד"ר חנה פרוינד‪-‬‬ ‫שרתוק‬ ‫‪0111211‬‬ ‫שפת גוף באמנות המערבית‬ ‫ד"ר גיא טל‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ד"ר מיכל גל‬ ‫ג'‬ ‫ג'‬ ‫ג'‬ ‫‪00:11-01:11‬‬ ‫‪00:11-01:11‬‬ ‫‪00:11-01:11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪0111201‬‬ ‫אוצרות‪ :‬בין תיאוריה‬ ‫לפרקטיקה ‪-‬שנתי‬ ‫‪0111210‬‬ ‫זיכרון והנצחה באמנות‬ ‫ובעיצוב‬ ‫‪1000204‬‬ ‫מבוא להיסטוריה ותיאוריה של‬ ‫צילום‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ד"ר ורד זפרן גני‬ ‫רונן אידלמן‬ ‫ינאי טויסטר‬ ‫ג'‬ ‫ד'‬ ‫ד'‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪01:11-01:11‬‬ ‫‪00:11-00:11‬‬ ‫‪ /0111210-21‬תרבות ישראלית‪ :‬מבט ביקורתי – ד"ר יואב שיבר‬ ‫סמס' ב' יום א' ‪00:11-00:11‬‬ ‫מטרת הקורס להתחקות אחר תהליך גיבושה של הזהות הישראלית מבעד‬ ‫לצמתים מכוננים בהוויה הישראלית‪ ,‬באמצעות ניתוח תופעות וגילויים‬ ‫תרבותיים מעצבי אתוס ואידיאולוגיה‪ .‬במקביל‪ ,‬נתבונן במבעים אשר היו‬ ‫ביקורתיים כלפי אותה מסגרת אידיאולוגית‪ ,‬קרי‪ ,‬תופסים חלקים ממנה כסוג‬ ‫של מיתולוגיה‪ ,‬אותה מן הראוי לנפץ‪.‬‬ ‫אבקש לטעון כי מופעים אלו אינם רק משקפים אירועים היסטוריים ואת‬ ‫התגובות להם‪ ,‬כי אם‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬מעצבים את האירועים ושותפים ליצירת‬ ‫הישראליות‪ .‬בהיותם חלק מן הזיכרון הקולקטיבי שלנו– הם עיצבו את דמותנו‪,‬‬ ‫השפיעו ומוסיפים להשפיע על התנהגותנו בכל המישורים‪ .‬נוכחותם המתמדת‬ ‫וגלגוליהם של מבעי תרבות אלו בתודעה המשותפת של הישראלים‪ ,‬הופכים‬ ‫אותם לחלק אינטגראלי מן ה‪ -‬ד‪.‬נ‪ .‬א‪ .‬של זהותם החמקמקה‪.‬‬ ‫הדיון ייסוב סביב שש תמות מרכזיות‪ :‬תרבות ישראלית וזיכרון‪ ,‬כינון‬ ‫הישראליות‪ ,‬מיתוס החייל והסכסוך‪ ,‬זכר השואה ומשמעותה‪" ,‬האחר" בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬ממודרניזם לפוסט‪.‬‬ ‫מבין המושגים שנעסוק בהם‪ :‬זיכרון קולקטיבי‪ ,‬נרטיב‪ ,‬אוריינטליזם‪ ,‬כור היתוך‪,‬‬ ‫הגמוניה‪ ,‬קונפורמיות‪ ,‬סוציאליזציה‪ ,‬פולחן‪ ,‬דפוסי מחאה‪ ,‬הנצחה‪ ,‬העברה בין‬ ‫דורית‪ ,‬פוליטיזציה‪ ,‬סטריאוטיפ‪ ,‬פולקלור‪ ,‬חרושת התרבות‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודת בית‪.‬‬ ‫‪ /0111211-21‬בעיות יסוד בחברה הישראלית – ד"ר עודד היילברונר‬ ‫סמס' ב' יום א' ‪00:11-00:11‬‬ ‫הקורס עוסק בתהליכי השינוי שעברו על החברה הישראלית מאז שנות‬ ‫החמישים‪ .‬הוא מנתח את שורשי השינויים ואת תוצאותיהם דרך מספר‬ ‫פרספקטיבות המניחות כי הן נקודת מוצא לשינויים מרחיקי לכת בכל‬ ‫המערכות בישראל‪ -‬המוסדיות חברתיות‪ ,‬הפוליטיות והכלכליות‪ ,‬וכן בדפוסי‬ ‫הזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית על מגזריה השונים‪.‬‬ ‫הפרספקטיבות הנזכרות הנן זיכרון השואה‪ ,‬היחס לטריטוריה‪ ,‬יחסי עדות‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫דתיים וחילוניים‪ ,‬ערבים ויהודים‪ ,‬ירושלים ‪-‬תל‪-‬אביב‪ .‬הקורס מנתח את‬ ‫שורשיהם של הפרספקטיבות הללו האלה וגם מצביע על הבעיות הנוצרות‬ ‫עקב כך לחברה הישראלית בעידן הנוכחי‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודת בית‪.‬‬ ‫‪ /0111010-21‬המיתולוגיה היוונית – מר אבי ארואטי‬ ‫סמס' ב' יום א' ‪00:11-00:11‬‬ ‫כשלושת אלפים שנה לאחר שנוצרו‪ ,‬סיפורי המיתולוגיה היוונית מעוררים בנו‬ ‫סקרנות ועניין רב‪ .‬התרבות היוונית ניסתה להסביר את היווצרות העולם ואת‬ ‫הכוחות הפועלים בו באמצעות תפקידי האלים ועלילותיהם‪ ,‬סיפורי גבורה‪,‬‬ ‫מסעות מלחמה וכיבוש ומערכת הקשרים המורכבת בין אלים לבני תמותה‪.‬‬ ‫אלו הסעירו את דמיונם של בני האדם מאז – במשך דורות רבים ובתקופות‬ ‫שונות‪ .‬הם היוו מקור השראה ליוצרים ולהוגים שונים בתחומים מגוונים כגון‪:‬‬ ‫ספרות‪ ,‬אמנות‪ ,‬פילוסופיה ועוד‪.‬‬ ‫מטרת הקורס היא לסקור את סיפורי המיתולוגיה העיקריים והמרתקים ולערוך‬ ‫לתלמידים היכרות ראשונית עמם‪ .‬נקרא על בריאת העולם‪ ,‬עלילות האלים‬ ‫הקדומים‪ ,‬חצאי אלים ובני תמותה‪ .‬נלמד מושגי יסוד בספרות היוונית‬ ‫הקלאסית על ידי קריאת מקורות בתרגומם העברי וניתוח קטעים נבחרים מתוך‬ ‫יצירותיהם של הסיודוס‪ ,‬איסכילוס‪ ,‬סופוקלס ואובידיוס‪ .‬דגש מיוחד יינתן‬ ‫ליצירותיו של הומרוס‪ ,‬האיליאדה והאודיסיאה‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪ /0111011-21‬זרמים מרכזיים באמנות הקולנוע – ד"ר פבלו אוטין‬ ‫סמס' ב' יום א' ‪01:11-21:11‬‬ ‫הקורס יסקור את הזרמים והתנועות הסגנוניות המרכזיים שהתפתחו באמנות‬ ‫הקולנוע לאורך תולדותיה ובהקשרים האסתטיים‪ ,‬היסטוריים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬ ‫תיאורטיים ותרבותיים שלהם‪ .‬באמצעות חקירה ודיון בכל זרם הסטודנט יעמיק‬ ‫בצורות האסתטיות של כל סגנון‪ ,‬בהקשרים ההיסטוריים והקולנועיים שהובילו‬ ‫לצמיחתם‪ ,‬להשפעותיהם על התפתחות השפה הקולנועית ובכתיבה‬ ‫‪16‬‬ ‫התיאורטית שנכתבה סביבם‪ .‬בצורה זאת הסטודנט יוכל לקשר בין אמנות‬ ‫הקולנוע לבין יתר האמנויות ולייצר מבט רחב והיסטורי על התפתחות‬ ‫האסתטיקה האודיו‪-‬ויזואלית‪ .‬הקורס יתמקד במספר מתוך הזרמים הקולנועיים‬ ‫הבאים והשפעותיהם‪ :‬האקספרסיוניזם הגרמני‪ ,‬אסכולת המונטאז' הסובייטית‪,‬‬ ‫הניאו‪-‬ריאליזם האיטלקי‪ ,‬המודרניזם האירופי‪ ,‬הסוריאליזם הצרפתי‬ ‫והמינימליזם האסיאתי‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪ /0111000-11‬לימודי תרבות – מושגי מפתח (שנתי) – ד"ר זיו נאמן‬ ‫סמס' ב' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬ ‫המושגים‪ ,‬הגישות‪ ,‬השיחים‪ ,‬הערכים והשאלות שעולות בתחום לימודי‬ ‫התרבות‪ ,‬כבר זמן מה‪ ,‬מרכיבים באופנים שונים‪ ,‬את "השפה" או "התשתית"‬ ‫הרעיונית הבסיסית של רבות מהתיאוריות הביקורתיות העכשוויות‪ .‬קורס זה‬ ‫יציג וינגיש לסטודנטים את מושגי המפתח של שדה לימודי התרבות ודרכם את‬ ‫הרעיונות‪ ,‬האבחנות והחידושים של התחום מבחינה קונספטואלית והיסטורית‪.‬‬ ‫הגדרת המושגים ו"המיפוי" של שטחים שונים ומגוונים בלימודי תרבות‪ ,‬יקנה‬ ‫לסטודנטים אוריינות בסיסית בשיחים התרבותיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הפוליטיים‬ ‫והאמנותיים העכשוויים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪ /0111220-21‬אמנות‪ ,‬עיצוב ואדריכלות אמריקאית – פרופ' מיכה לוין‬ ‫סמס' ב' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬ ‫האדריכלים האמנים והמעצבים האמריקאים שאפו ליצור סגנון אמריקאי מקורי‬ ‫המשוחרר מתלות בעולם האמנות והאדריכלות האירופאי כבר במהלך המאה‬ ‫ה‪ .00 -‬גורדי השחקים של "אסכולת שיקגו"‪ ,‬הפעילות של דאדא‪ ,‬ניו יורק‬ ‫סביב מרסל דושאן וגלריית הצילום האוונגרדית של סטיגליץ סימנו התחלות‬ ‫בכיוון זה‪ .‬אלכסנדר קלדר‪" ,‬ממציא" המובייל‪ ,‬פסל בתנועה‪ ,‬היה "אמריקאי‬ ‫בפריז" אבל בשלהי מלחמת העולם השנייה המפגש של הציירים האמריקאים‬ ‫עם המהגרים המפורסמים מאירופה‪ :‬מירו‪ ,‬ארנסט‪ ,‬שאגל‪ ,‬מונדריאן הולידו את‬ ‫"אסכולת ניו יורק" שכללה את פולוק‪ ,‬רותקו‪ ,‬ניומן‪ ,‬גוטליב ודויד סמית‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫לאחריה הופיע הפופ ששאב השראתו מההוויה האמריקאית‪ :‬ורהול‪ ,‬אולדנברג‪,‬‬ ‫ליכטנשטיין‪ ,‬ג'ונס‪ ,‬ראושנברג עוררו עניין עולמי‪ .‬בתחום האדריכלות מנהלי‬ ‫ומורי הבאוהאוס‪ :‬מיס ואן דר רוהה‪ ,‬גרופיוס‪ ,‬אלברס‪ ,‬מוהולי נאג'‪ ,‬סייעו‬ ‫ליצירת דור חדש אמריקאי מקורי‪ .‬אדריכלי "ניו יורק פייב" ריצ'ארד איזנמן‬ ‫ואחרים מחד ופרנק גרי מלוס אנגלס הוזמנו לבנות ברחבי העולם‪ ,‬הכסאות‬ ‫של צ'ארלס וריי אימס מיוצרים באירופה‪ .‬כריסטו עוטף מבנים מפורסמים בכל‬ ‫העולם‪.‬העוצמה‪ ,‬החספוס ושבירת המוסכמות מאפיינת את ציורי של ג'קסון‬ ‫פולוק מחד ועבודות האדמה של סמיתסון הייזר ודה מריה במדברות נבדה‬ ‫וערבות ניו‪ -‬מקסיקו מאידך‪ .‬במהלך השיעור יוקרנו קטעי ראיונות עם אמנים‪,‬‬ ‫אדריכלים ומעצבים‪ ,‬סרטים על אמנים‪ ,‬אדריכלים ומעצבים אמריקאים וידאו‬ ‫ארט של אמנים אמריקאים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪ /0111111-21‬היופי והכיעור‪ :‬דמותו של האדם – ד"ר לי‪-‬היא חבס‬ ‫סמס' ב' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬ ‫האדם נתפס כנזר הבריאה‪ .‬במסגרת הקורס נטפל ביצירת דמותו של האדם‬ ‫בתרבויות שונות‪ .‬מקומם של היופי והכיעור בהתפתחות דמותו האידיאלית של‬ ‫האדם‪ .‬היחסים בין ה"אני" וה"אחר"‪" .‬אני היפה" לעומת ה"אחר המכוער"‪ .‬מי‬ ‫זה היפה‪/‬המכוער? מה זה יפה‪/‬מכוער?‪ .‬באיזה נסיבות גם האחר הופך להיות‬ ‫יפה ומתי אנו מקבלים אותו‪.‬‬ ‫בקורס נדון בדמויות מיתולוגיות‪ ,‬שנאת נשים היוצרת כיעור ויופי מגדרי‪,‬‬ ‫ריאליזם והיפר ריאליזם‪ ,‬דימוי השליט וגיבורי תרבות‪ ,‬אסתטיקה משתנה‬ ‫לאורך הדורות של היופי הנשי והגברי‪ ,‬תוך התמקדות בדיון האסתטי העכשווי‬ ‫הבא לידי ביטוי בדימוי הדוגמנית‪ ,‬פרסום וצריכה‪ ,‬דמות בובת הברבי‬ ‫כהשתקפות ויזואלית חברתית וניתוחים פלסטיים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ /0111011-21‬סוציולוגיה של האמנות והתרבות – ד"ר מיכל חכם‬ ‫סמס' ב' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬ ‫הקורס מציע דיון בתפקיד החברתי של האמנות והתרבות בכלים של‬ ‫הסוציולוגיה ומחקר התרבות ובוחן את הסוגיות הבאות‪:‬‬ ‫מהי 'תרבות' ומה נחשב לתוכן 'תרבותי'? ואיזה כוחות חברתיים מעורבים‬ ‫בקביעה זו?‬ ‫כיצד נוצרים מנגנונים של שיפוט איכות של תכנים תרבותיים ואמנותיים? אילו‬ ‫תחומי תרבות זוכים לתמיכה ממשלתית וכיצד נקבעת מהי תרבות ראויה‬ ‫לתמיכה‪ .‬בהקשר זה נדון גם בתהליכים של קאנוניזציה של מוצרי תרבות‪ .‬מהן‬ ‫הדילמות וההתנגשויות הערכיות שמתעוררות מקיומה של מדיניות תרבות‬ ‫שיוצרת מדרג היררכי בין תחומי תרבות ואמנות שונים שממנה נובעת גם‬ ‫הקצאת משאבים לא‪-‬שיוויונית‪ .‬וכיצד פועלות קבוצות לחץ המקדמות רב‪-‬‬ ‫תרבותיות ויתר שיוויוניות בהקצאת משאבים‪ .‬מה הקשר בין 'טעם' באמנות‬ ‫ובתרבות לבין מעמד חברתי? כיצד בא לידי ביטוי המתח בין האינטרס לטפח‬ ‫תרבות לאומית ייחודית לבין תהליכים בלתי נמענים של גלובליזציה בתחום‬ ‫האמנות והתרבות‪.‬‬ ‫דרישות הקורס‪ :‬נוכחות והשתתפות פעילה‪ ,‬קריאת מאמרים וחומרים אחרים‬ ‫של הקורס (כגון‪ ,‬כתבות עיתונאיות)‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן בית‪.‬‬ ‫‪ /0111220-11‬מושגי יסוד בתרבות חזותית (שנתי) – ד"ר אהד זהבי‬ ‫סמס' ב' יום ג' ‪02:11-00:11‬‬ ‫התרבות החזותית‪ ,‬שבמרוצת המאה ה‪ 21-‬קיבלה תשומת לב תיאורטית הולכת‬ ‫וגוברת‪ ,‬הפכה לתחום עיון בפני עצמו משעה שהדימוי החזותי‪ ,‬על מגוון מופעיו‬ ‫– לא רק יצירות אמנות אלא גם פרסומות‪ ,‬תוכניות טלוויזיה‪ ,‬תצלומי עיתונות‪,‬‬ ‫צילומי בקרה ומעקב וצילומי רנטגן‪ ,‬סרטי קולנוע‪ ,‬קליפים‪ ,‬גרפיטי‪ ,‬אופנה‪,‬‬ ‫מוצרים מעוצבים ועוד – הפך לחלק משמעותי בחיי היומיום‪ .‬בקורס זה נגבש‬ ‫כלים שיאפשרו לנו להציב תופעות חזותיות שונות בתוך הקשרים תיאורטיים‬ ‫‪19‬‬ ‫רלוונטיים ולהעריך את השפעתן על היחיד ועל החברה‪ .‬נעמוד על מושגי יסוד‬ ‫של הוגים מרכזיים כגון מרקס‪ ,‬פרויד ופוקו ונקרא כמה מהתיאוריות החשובות‬ ‫בתחום התרבות החזותית שצמחו מהם‪ .‬נדבר בין היתר על הטרוטופיות ועל‬ ‫שלב המראה‪ ,‬על תרבות הצריכה ועל חברת הראווה‪ ,‬על תעשיית התרבות‬ ‫ועל הלא‪-‬מודע האופטי‪ ,‬על אידיאולוגיה קפיטליסטית ועל המבט הגברי‪ ,‬על‬ ‫סובייקטיביות ופטישיזם‪ ,‬על סימולציות ומיתולוגיות‪ ,‬על קולוניאליזם ועל‬ ‫גלובליזציה‪ .‬מתוך מכלול המושגים והגישות שאליהן נתוודע ננסה לפתח‬ ‫אוריינות חזותית‪ ,‬שתאפשר בקיאות והתמצאות במבוך הדימויים וגיבוש עמדה‬ ‫ביקורתית ומנומקת כלפי התמונות שמומטרות עלינו וביחס למרחבים שבתוכם‬ ‫אנחנו מתהלכים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪ /0111111-11‬צהריים בשנקר (שנתי) – פרופ' מיכה לוין‬ ‫סמס' ב' יום ג' ‪02:11-00:11‬‬ ‫אירוח מגוון מרצים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬אמנים ומומחים מתחומי תרבות שונים מהארץ‬ ‫ומחו"ל‪ .‬הנוכחות חובה בכל ההרצאות‪ .‬בסוף השנה יש לכתוב עבודה‬ ‫השוואתית בין שתי הרצאות שהתקיימו במסגרת הקורס‪.‬‬ ‫•‬ ‫הקורס יימשך שנה שלמה ויקנה למשתתפים ‪ 2‬נ"ז‪.‬‬ ‫•‬ ‫הערכה‪ :‬תיתכן עבודה השוואתית בין שתי הרצאות בסוף השנה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ /0111211-21‬מבוא למגדר‪ :‬נשיות וגבריות – ד"ר סיוון שטאנג‬ ‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬ ‫מגדר (‪ ,)Gender‬האופן שבו נתפסת בחברה ובתרבות ההבחנה בין גברים‬ ‫ונשים‪ ,‬הוא קריטריון מרכזי המארגן את החיים החברתיים‪ ,‬התרבותיים‪,‬‬ ‫הכלכליים‪ ,‬הפוליטיים והאזרחיים בימינו‪ .‬הסדר המגדרי המוכר לנו בנוי על‬ ‫יצירת קטגוריות (המסתמכות על "הבדלים בין המינים") ועל יצירת היררכיה‬ ‫ביניהן‪ .‬מטרת הקורס הינה להבין את התהליכים המייצרים את הסדר המגדרי‬ ‫ואת הזהויות המגדריות‪ ,‬להתחקות אחר הדינאמיקה המשמרת אותם‪ ,‬לזהות‬ ‫ולהצביע גם על אפשרויות לשינוי אותם תהליכים‪ .‬נלמד כיצד מתקשר מבנה‬ ‫הכוח המגדרי עם מבני כוח אחרים כמו גזע ומעמד‪ ,‬ונבין כיצד דרכי החשיבה‬ ‫הפמיניסטיות השונות משמשות הן כלי לבניית תיאוריה ולניתוח ביקורתי של‬ ‫החברה והן אמצעי לפעולה לשינוי חברתי‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪ /0111011-21‬אמנות לטינו אמריקאית – גב' לאה פרץ‬ ‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬ ‫מסעות ה״גילוי כיבוש" הספרדיים והפורטוגזים במאות ‪ 01-00‬הביאו לתוצאות‬ ‫טרגיות עבור האינדיאנים‪ .‬הכיבוש הפיזי‪ -‬טריטוריאלי והרוחני‪ -‬דתי של מיליוני‬ ‫התושבים באמריקה המרכזית והדרומית‪ ,‬הרס התרבויות המפוארות של‬ ‫האצטקים והאינקה יצרו מירקם חיים חדש ושונה לחלוטין שנכפה על‬ ‫המקומיים‪ :‬הקתוליות‪ ,‬חיים חברתיים‪ ,‬תרבותיים שהובאו מחצי האי האיברי‬ ‫ומשטר כלכלי מנצל וחומס כוח עבודה ומשאבים‪ .‬הביטויים החומריים‬ ‫והוויזואליים של הכיבוש‪ :‬בניין ערים‪ ,‬כנסיות ומנזרים‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬פיסול‪,‬‬ ‫ציור ומלאכות יד‪ ,‬הכל מגוייס לרשות הכובשים‪ .‬לתוך תהליך ״מסטיסחה"( בני‬ ‫כלאיים גזעיים ותרבותיים )נוספו העבדים שהובאו במיליונים מאפריקה‬ ‫לעבדות במטעי הסוכר ובמכרות‪ .‬למרות השנים שחלפו מאז השתחררו מעול‬ ‫הכיבוש הספרדי והפוטוגזי במאה ה‪ ,00-‬מסעות הגילויים המשיכו להתקיים‪:‬‬ ‫אלכסנדר פון הומבולדט‪ ,‬צ'ארלס דארווין ואחרים‪ .‬בתחילת הקורס נלמד על‬ ‫החזות הקולוניאלית שהועתקה מארצות המוצא באירופה בקריביים‪ ,‬מקסיקו‬ ‫‪21‬‬ ‫וקולומביה‪ ,‬במקביל נעסוק ביצירה האומנותית והספרותית העכשווית של‬ ‫אמנים באזורים אלה ואחרים ביבשת‪.‬‬ ‫האמנות של אמריקה הלטינית במאה ה‪ 21‬וה‪ 20-‬מתמודדת עם כל הנושאים‬ ‫החברתיים ‪ ,‬דתיים ופוליטיים שהם מורשת התקופה הקולוניאלית ‪.‬שאלת‬ ‫הזהות היא נושא מפתח הן באמנות והן בספרות‪ ,‬נתמקד בדייגו ריברה וציירי‬ ‫הקיר של התקופה שלאחר המהפכה המקסיקנית‪ ,‬בדמותה של פרידה‬ ‫‪,‬האמנית הראשונה שעוסקת במורכבות הזהות המקסיקנית‪ ,‬באומנות‬ ‫מקסיקנית פוסט מודרניסטית ועכשווית‪ .‬קולומביה‪ -‬״הריאליזם המאגי״ של‬ ‫גרסיה מארקס עפי ׳אהבה בימי כולרה ׳‪ ,‬׳ מאה שנים של בדידות׳‪ ,‬׳כרוניקה‬ ‫של מוות ידוע מראש׳ וציורי פרננדו בוטרו כמקבילה ויזואלית‪ .‬ספרות‬ ‫קולומביאנית עכשווית של לאורה רסטרפו ׳טירוף׳ ושל ויאחס׳ המדונה של‬ ‫הרוצחים׳ המתמודדת עם הבעיות הקשות של אלימות‪ ,‬גרילה וסחר בסמים‬ ‫לצד סוגיות של מעמדות חברתיים‪,‬עוני והזנחה חברתית‪ .‬נלמד על יצירתם של‬ ‫אמנים קולומביאנים עכשויים כדוריס סלסדו ו אוסקר מוניוס העוסקים אף הם‬ ‫בסוגיות אלה‪ .‬במהלך הקורס נעקוב אחר הייצוג של הקולות העולים מן‬ ‫היבשת ובולטים בזירה האמנותית הבינלאומית בשל הדחיפות והעוצמה של‬ ‫אמירותיהם‪ .‬הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪ /0111000-21‬מבוא לאסתטיקה ב' – ד"ר מיכל גל‬ ‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬ ‫בקורס זה נלמדות סוגיות מרכזיות בפילוסופיה של התרבות החזותית‪ ,‬האמנות‬ ‫והעיצוב במאות ה‪ 21-‬וה‪ .20-‬הקורס מתמקד במעבר בין אסתטיקה‬ ‫מודרניסטית שמגדירה את האובייקט האסתטי ככזה שמהותו בצורה‬ ‫ובקומפוזיציה‪ ,‬אל האסתטיקה הפוסט‪-‬מודרנית שמגדירה את האובייקט‬ ‫האסתטי ככזה שמהותו ברעיון‪ ,‬במושג ובמשמעות‪ .‬הקורס מעניק היכרות עם‬ ‫טקסטים מרכזיים העוסקים ב‪ :‬אמנות כשפת הרגש על פי טולסטוי; חיי הדמיון‬ ‫מול חיי המציאות על פי פריי; תרבות גבוהה אל מול קיטש על פי גרינברג;‬ ‫החזותי מול המושגי על פי דנטו וקראוס‪ .‬בקורס יינתן דגש גם על פיתוח‬ ‫היכולת של קריאת טקסטים וניתוח טקסטים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן בית‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ /0111111-11‬מחאה בעיצוב ובאמנות (שנתי) – ד"ר חנה פרוינד‪-‬שרתוק‬ ‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬ ‫בקורס נעסוק בביטוי החזותי ככלי משמעותי של מחאה וביקורת כנגד‬ ‫מישטרים‪ ,‬מדיניות‪ ,‬ממסדים ואידאולוגיות‪ .‬אל מול הגישה המעוניינת להפריד‬ ‫בין התרבות החזותית לפוליטיקה‪ ,‬נראה ונבחן דוגמאות היסטוריות ועכשוויות‬ ‫של עבודות אמנות ועיצוב ששמו להן למטרה לייצר פעולה פוליטית‪ ,‬כזו‬ ‫המעורבת ומתערבת בחוליים החברתיים של מציאות חיינו‪ .‬נתחיל את הדיון‬ ‫בהלכי רוח ועבודות מאמצע המאה ה‪ 00-‬ודרך דוגמאות מרכזיות‪ ,‬נגיע אל‬ ‫חומרים שנוצרו בהקשר של מהפכות קיץ ‪ 2100‬בארץ ובמדינות הערביות‪ ,‬ואל‬ ‫אופני ההמשך של המחאה‪ .‬הקורס ילווה בהקרנה רציפה של דימויים‪,‬‬ ‫התייחסות לטקסטים תיאורטיים וקריאת טקסטים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪ /0111211-21‬שפת גוף באמנות המערבית – ד"ר גיא טל‬ ‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬ ‫לאורך ההיסטוריה אמנים השתמשו בשפת הגוף – תנוחות‪ ,‬הבעות פנים‬ ‫ומחוות ידיים – כדי להעביר לצופה את רצונותיה של הדמות‪ ,‬רגשותיה‪ ,‬ומצבה‬ ‫הפיזי והנפשי‪ ,‬מתוך אמונה שחייו הפנימיים של האדם משתקפים באופן חיצוני‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬אחד מכישורי החיים הבסיסיים הוא הבנה של תקשורת בלתי מילולית‪,‬‬ ‫אך יכולת זו אינה תמיד פשוטה ופירוש שפת הגוף לעיתים מזמין יותר‬ ‫ממשמעות אחת‪ .‬הקורס בוחן שפת גוף ביצירות אמנות מהמאה ה‪ 00-‬ועד‬ ‫המאה ה‪ .01-‬בכל דיון נראה כיצד שפת גוף היא תלוית תרבות ותקופה‪ ,‬ונבחן‬ ‫את הקשיים (והכשלים) בהבנתה‪ .‬במקרים רבים שפת הגוף מחזיקה את‬ ‫המפתח לפענוחה של היצירה‪ .‬הקורס יקיף מספר סוגים של שפת גוף‪ :‬קודים‬ ‫קבועים להבעת רגשות‪ ,‬מחוות מודעות ולא מודעות ורטוריקה‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ /0111201-11‬אוצרות‪ :‬בין תיאוריה לפרקטיקה (שנתי) – ד"ר ורד זפרן –גני‬ ‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-00:11‬‬ ‫במסגרת שיעור זה נבחן היבטים מרכזיים לפרקטיקה של אוצרות‪ :‬המוזיאון‪,‬‬ ‫הגלריה‪ ,‬המרחב הציבורי‪ ,‬התערוכות הבינלאומיות הגדולות‪ :‬הדוקומנטה‬ ‫והביאנלה בוונציה‪ .‬משמעויותיה הרחבות של הפעולה האוצרותית ישורטטו‬ ‫באמצעות מספר מקרים למבחן‪ :‬ה‪ ICA-‬בלונדון יחסי אמנות ועיצוב בתערוכה‬ ‫‪ :This is Tomorrow‬לורנס אלווואי‪ ,‬ג'רמנו צ'לנט‪ ,‬הארלד זימן‪ ,‬ניקולס סרוטה‪,‬‬ ‫אובריסט‪ ,‬בייס קוריגר‪ .‬במקביל קבוצת הסטודנטים המשתתפת בשיעור‬ ‫תפתח ותממש אוצרות משותפת לתערוכה על כל ההיבטים המקצועיים‬ ‫הכרוכים בכך‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬השתתפות פעילה בשיעורים וסיורים‪ ,‬לקיחת חלק בצוות אוצרות‬ ‫לתערוכה‪.‬‬ ‫‪ /0111210-21‬זיכרון והנצחה באמנות ובעיצוב – מר רונן אידלמן‬ ‫סמס' ב' יום ד' ‪01:11-01:11‬‬ ‫בקורס נתבונן באמנות ועיצוב שעיסוקם הזיכרון האישי והקולקטיבי‪ .‬במסגרת‬ ‫הקורס נבחן את הסוגיות העולות מהתעסקות בעבר וביטויין באמנות ועיצוב‬ ‫ואת האופן שבו אמנים ומעצבים מתמודדים עם הייצוג של הזכרון‪ ,‬עם דרכי‬ ‫ביטוי שונות של הנצחה וגם עם מחיקה ושיכחה‪ .‬במהלך הקורס ניגע במדיות‬ ‫אמנותיות ועיצוביות שונות (ציור ופיסול‪ ,‬גרפיקה‪ ,‬ציורי קיר‪ ,‬אנדרטאות‪ ,‬אתרי‬ ‫זיכרון‪ )...‬ותכנים שונים הראויים להיזכר‪ ,‬או להישכח ‪ -‬אסונות אישיים‬ ‫וקולקטיביים‪ ,‬טרגדיות לאומיות לצד רגעי אושר‪ ,‬ניצחון והתקוממות‪ .‬נלמד‬ ‫תיאוריה המשולבת בדוגמאות מעשיות‪ ,‬נלמד את ההיסטוריה של אמנות‬ ‫ועיצוב זו וניחשף לפרויקטים עכשוויים בארץ ובעולם‪ ,‬תוך הישענות על‬ ‫תיאורטיקנים ופילוסופים‪ ,‬והיכרות דרכי פעולה של קבוצות יוצרים שמתעסקים‬ ‫בנושא‪.‬‬ ‫הקורס ילווה‬ ‫בהקרנה רציפה של דימויים‪ ,‬התייחסות לטקסטים תיאורטיים וקריאה משותפת‬ ‫של טקסטים‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ /0111210-21‬מבוא להיסטוריה ותיאוריה של צילום – מר ינאי טויסטר‬ ‫סמס' ב' יום ד' ‪00:11-00:11‬‬ ‫עניינו של קורס זה יהיה באפיונן של התפתחויות משמעותיות בהיסטוריה‬ ‫ובתיאוריה של הצילום ובבחינה של האופנים שבהם אלו משפיעים על‬ ‫ההגדרות הקלאסיות של הצילום ועל הצילום העכשווי‪.‬‬ ‫בכדי לעשות זאת נתעכב על עבודות משמעותיות בתולדות הצילום ונקרא‬ ‫וננתח מספר טקסטים משמעותיים שכתבו אותם צלמים שבעבודותיהם נצפה‪.‬‬ ‫בנוסף ובכדי להבין את המדיום כיום‪ ,‬לאתגר אותו ולהרחיב את גבולותיו ננסה‬ ‫גם (ככל שזמננו יאפשר) להקדיש זמן לצפייה‪ ,‬ניתוח ודיון של עבודות‬ ‫עכשוויות בצילום (מהארץ ומחו"ל)‪.‬‬ ‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬ ‫‪25‬‬