לחצו כאן

‫‏ לימודי‏תרבות‬
‫שנה"ל‏תשע" ה‬
‫‪1‬‬
‫לימודי תרבות תשע"ה‬
‫‪-‬‬
‫בחוברת זו פירוט כל קורסי הבחירה בלימודי תרבות לשנה"ל תשע"ה‪,‬‬
‫לשני הסמסטרים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫באפשרותכם לבחור ולהירשם לקורסים הן מסמסטר א' והן מסמסטר‬
‫ב' כבר בספטמבר ‪ .1024‬בחופשה שבין סמסטר א' ל‪-‬ב' יהיה אפשר‬
‫להצטרף לקורסים או לבטל רישום בהתאם לשינויים במערכת‬
‫המחלקתית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ההרשמה‬
‫לקורסים‬
‫בלימודי‬
‫תרבות‬
‫תתבצע‬
‫באמצעות‬
‫היועץ‬
‫הווירטואלי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מועדי ההרשמה עבור סטודנטים משנים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' בפקולטה לעיצוב‬
‫הם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫תחילת ההרשמה‪ .9.9.4 :‬בשעה ‪ :.:::‬בבוקר‪9‬‬
‫‪-‬‬
‫סיום הרשמה‪ 39.:9.4 :‬בשעה ‪ 33:9.‬בבוקר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סטודנטים מהפקולטה לעיצוב נדרשים לקורס אחד שנתי (לא כולל‬
‫את צהריים בשנקר)‪ .‬הקורס השנתי מקנה ‪ 4‬נ"ז ושווה לשני קורסי‬
‫בחירה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הקורס מבוא לאסתטיקה א' ‪ +‬ב' יכול להחליף את חובת הקורס‬
‫השנתי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫על הסטודנטים להשתתף ב‪ 4-‬קורסי בחירה במהלך כל התואר‪ .‬ניתן‬
‫להירשם לקורסים החל משנה ב' ועד לשנה ד'‪.‬‬
‫סטודנטים מהפקולטה להנדסה יכולים לבחור עד ‪ 1‬קורסים‬
‫מחטיבת לימודי תרבות במהלך לימודיהם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ההרשמה לקורסים בלימודי תרבות תתבצע דרך היועץ הווירטואלי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תחילת הרשמה‪ 3.9.9.4 :‬בשעה ‪ :.:::‬בבוקר‪9‬‬
‫‪-‬‬
‫סיום הרשמה‪ 39.:9.4 :‬בשעה ‪ 33:9.‬בבוקר‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫לתשומת לבכם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שבוע השינויים יחול בשבוע השני של הלימודים בלבד‪ .‬חובת הנוכחות‬
‫בשיעורים שלהם נרשמים בשבוע השינויים חלה גם בשבועיים‬
‫הראשונים (יש להוסיף ידנית את השם בסוף רשימת הנוכחות)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חובת נוכחות בכל השיעורים‪ .‬מספר החיסורים בכל קורס בסמסטר‬
‫לא יעלה על ‪ 2‬חיסורים‪.‬‬
‫בכל בקשה‪/‬שאלה יש לפנות למתאמת לימודי תרבות במייל בלבד!‬
‫בהצלחה ושנת לימודים פרייה לכולנו!‬
‫‪3‬‬
‫סמסטר א'‬
‫מס' קורס‬
‫שם הקורס‬
‫שם המרצה‬
‫יום‬
‫שעה‬
‫‪0111221‬‬
‫אדריכלות ומחשבה במאה ה‪-‬‬
‫‪21‬‬
‫יואב שיבר‬
‫א'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪0111001‬‬
‫תרבות המערב‪ :‬תחנות‬
‫ומושגים‬
‫‪0111011‬‬
‫יוונים ורומים ששינו את העולם‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר עודד היילברונר‬
‫אבי ארואטי‬
‫א'‬
‫א'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0111000‬‬
‫לימודי תרבות‪ :‬מושגי מפתח –‬
‫שנתי‬
‫‪0111221‬‬
‫המוזיאון המודרני‪ :‬מהקובייה‬
‫הלבנה לקופסא השחורה‬
‫‪0111001‬‬
‫יסודות המבע האודיו ‪-‬ויזואלי‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ד"ר זיו נאמן‬
‫פרופ' מיכה לוין‬
‫ד"ר פבלו אוטין‬
‫ב'‬
‫ב'‬
‫ב'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0111212‬‬
‫הפוליטיקה של הגוף‬
‫ד"ר סיוון שטאנג‬
‫ג'‬
‫‪02:11-00:11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0111220‬‬
‫מושגי יסוד בתרבות חזותית ‪-‬‬
‫שנתי‬
‫‪0111111‬‬
‫צהרים בשנקר‬
‫‪8‬‬
‫ד"ר אהד זהבי‬
‫פרופ' מיכה לוין‬
‫ג'‬
‫ג'‬
‫‪02:11-00:11‬‬
‫‪02:11-00:11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0111211‬‬
‫ארוטיקה באמנות‬
‫ד"ר גיא טל‬
‫ג'‬
‫‪00:11-01:11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0111111‬‬
‫מחאה בעיצוב ובאמנות – שנתי‬
‫חנה פרוינד‪-‬שרתוק‬
‫ג'‬
‫‪00:11-01:11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0111001‬‬
‫מבוא לאסתטיקה חלק א'‬
‫ד"ר מיכל גל‬
‫ג'‬
‫‪00:11-01:11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0111001‬‬
‫מבוא לאסתטיקה חלק א'‬
‫ד"ר מיכל גל‬
‫ג'‬
‫‪01:11-01:11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0111201‬‬
‫אוצרות‪ :‬בין תיאוריה‬
‫לפרקטיקה ‪ -‬שנתי‬
‫‪0111211‬‬
‫תרבות חזותית ישראלית‬
‫‪14‬‬
‫ד"ר ורד זפרן גני‬
‫ד"ר מיכל חכם‬
‫ג'‬
‫ד'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0111210‬‬
‫אמנות במרחב הציבורי‬
‫רונן אידלמן‬
‫ד'‬
‫‪01:11-01:11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪0111201‬‬
‫מבוא לפילוסופיה‬
‫‪17‬‬
‫‪4‬‬
‫יואב שיבר‬
‫ד'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪ /0111221-01‬אדריכלות ומחשבה במאה ה‪ – 02 -‬ד"ר יואב שיבר‬
‫סמס' א' יום א' ‪00:11-00:11‬‬
‫שיעור זה מבקש לתת כלים ראשונים לפענוח ההופעה האדריכלית במאה ה‪-‬‬
‫‪ .21‬במסגרתו‪ ,‬נעמוד על כמה מציוני הדרך המשמעותיים של היצירה‬
‫והמחשבה האדריכלית‪ .‬התנועה המודרנית באדריכלות הנה‪ ,‬לבטח‪ ,‬אחד‬
‫הגילויים המשמעותיים בתרבות המאה הקודמת‪ .‬נודעה לה השפעה‪ ,‬החורגת‬
‫הרבה מעבר לדיסציפלינה‪ ,‬אל תחומי חיים נרחבים‪ .‬המנעד הרחב של הקול‬
‫המודרני והפוסט‪-‬מודרני ייבחן ביחס לגילויי המרי וההתרסה שבבסיסו‪ ,‬העומק‬
‫המחשבתי המגולם בו וחירות היצירה המבוטאת על‪-‬ידו‪ .‬הדיון ייסוב סביב‬
‫עוגנים היסטוריים כגון‪ ,‬אקספרסיוניזם‪ ,‬באוהאוס‪ ,‬לה קורבוזיה‪ ,‬ותמות‬
‫עקרוניות‪ .‬כחלק מכך‪ ,‬נבחן מקרוב דוגמאות מפתח ונבקש לעמוד על מידת‬
‫ההלימה שלהם לשיח‪ .‬ביטויים שונים של מודרניות ופוסט‪-‬מודרניות יוצגו‬
‫ויקבלו עיגון תיאורטי‪ ,‬תוך התייחסות לצמתים מושגיים דיאלקטים כגון‪:‬‬
‫אוונגרד‪ ,‬מודרניזם‪ ,‬פוסט‪ ,‬שבר‪ ,‬חזרה‪ ,‬פונקציונליזם‪ ,‬אוטונומיה ועוד‪ .‬במהלך‬
‫הקורס יידרשו הסטודנטים לקריאה שוטפת בטקסטים נבחרים‪ .‬הדיון ילווה‬
‫בהדגמות ויזואליות‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן בית‪.‬‬
‫‪ /0111001-10‬תרבות המערב‪ :‬תחנות ומושגים – ד"ר עודד היילברורנר‬
‫סמס' א' יום א' ‪00:11-00:11‬‬
‫בכוונת הקורס לתת בידי התלמיד כלים ראשוניים להבנת המושגים‬
‫"ציביליזציה"‪" ,‬תרבות" "מערב" וכמובן "מזרח"‪ .‬מן הפריזמה ההיסטורית‪-‬‬
‫התרבותית החשיבתית בשילוב כלים הלקוחים מגופי ידע בפילוסופיה‪ ,‬לימודי‬
‫מדינה‪ ,‬תרבות פופולרית‪ ,‬מדיה ועוד נדון בתשתיות חשיבתיות‪ ,‬מושגים‬
‫ואירועים‪ ,‬תהליכים וזרמים אידיאולוגיים מרכזיים שליוו את התרבויות‬
‫המערביות למן היווצרותה לערך לפני ‪ 0111‬שנה‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ /0111011-10‬יוונים ורומים ששינו את העולם – מר אבי ארואטי‬
‫סמס' א' יום א' ‪00:11-00:11‬‬
‫תרבויות יוון ורומא היו מן המהוללות ובעלות ההשפעה הגדולה ביותר‬
‫בתולדות העולם המערבי‪ .‬מהי מהותן של תרבויות אלו? מתי שגשגו ופרחו? מי‬
‫היו דמויות המפתח בהן? מדוע השפעתן כה גדולה על חיינו כיום בעולם‬
‫המודרני – מבלי כלל שניתן על כך את דעתנו? אלו הן חלק מהשאלות‬
‫המסקרנות שהקורס מנסה לתת להן מענה‪.‬‬
‫יסודות התרבות האירופית הונחו ביוון – נדון בכך אגב התייחסות להיבטים‬
‫הפוליטיים‪ ,‬הספרותיים‪ ,‬המדעיים והפילוסופים‪ .‬הלימוד בקורס יתמקד בהצגת‬
‫דמויות מפתח בתרבויות יוון העתיקה ורומא – אנשים שהד פעולותיהם‬
‫בתחומים שונים ומגוונים עדיין נשמע בעולמנו‪ .‬הקורס מבוסס על קריאה‬
‫וניתוח של מקורות ספרותיים מגוונים‪ :‬קטעים נבחרים מחיבורים היסטוריים‪,‬‬
‫שיריים ופילוסופיים מפרי עטם של הרודוטוס‪ ,‬פלוטרכוס‪ ,‬ורגיליוס‪ ,‬סנקה‬
‫מרקוס אורליוס ועוד‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪ /0111000-11‬לימודי תרבות – מושגי מפתח (שנתי) – ד"ר זיו נאמן‬
‫סמס' א' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬
‫המושגים‪ ,‬הגישות‪ ,‬השיחים‪ ,‬הערכים והשאלות שעולות בתחום לימודי‬
‫התרבות‪ ,‬כבר זמן מה‪ ,‬מרכיבים באופנים שונים‪ ,‬את "השפה" או "התשתית"‬
‫הרעיונית הבסיסית של רבות מהתיאוריות הביקורתיות העכשוויות‪ .‬קורס זה‬
‫יציג וינגיש לסטודנטים את מושגי המפתח של שדה לימודי התרבות ודרכם את‬
‫הרעיונות‪ ,‬האבחנות והחידושים של התחום מבחינה קונספטואלית והיסטורית‪.‬‬
‫הגדרת המושגים ו"המיפוי" של שטחים שונים ומגוונים בלימודי תרבות‪ ,‬יקנה‬
‫לסטודנטים אוריינות בסיסית בשיחים התרבותיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הפוליטיים‬
‫והאמנותיים העכשוויים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ /0111221-10‬המוזיאון המודרני‪ :‬מהקובייה הלבנה לקופסא השחורה –‬
‫פרופ' מיכה לוין‬
‫סמס' א' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬
‫המושג של המוזיאון השתנה באופן רדיקלי במשך השנים‪ .‬התפקיד של‬
‫המוזיאון במאה העשרים שונה מן התפקיד שמילאו המוזיאונים הצבורים‬
‫הראשונים‪ .‬השוני מתבטא בתוכן‪ ,‬בעיצוב ובצורה‪ .‬במהלך השיעור יסקרו‬
‫המגמות העיקריות בהתפתחות המוזיאון מבחינה צורנית‪ ,‬תפקודית וחברתית‪.‬‬
‫נדון במגמות של המוזיאון כמקדש –" הקתדרלה של המאה העשרים"‬
‫ובמקביל כחדר תצוגה עם אסוציאציות מסחריות‪.‬‬
‫יבחנו חלופות אפשריות למוזיאון‪ :‬חללים אלטרנטיביים‪ ,‬פעילות אמנותית‬
‫ותרבותית המתרחשת בשולי המוזיאון ומחוצה לו‪ .‬המוסג "קופסה לבנה"‪ ,‬שבה‬
‫החלל‪ ,‬ניטרלי ואולי אף סטרילי‪ ,‬שימש מקור השפעה לעיצוב מוזיאונים החל‬
‫ממחצית המאה העשרים‪ ,‬מתחלף במושג "קופסה שחורה"‪ ,‬חלל שאין לו קשר‬
‫עם החוץ‪ ,‬והוא משמש במה להתרחשויות המהוות שפה עכשווית לדור חדש‬
‫של צרכני תרבות‪ .‬הקורס יכלול מספר סיורים במוזיאונים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪ /0111001-10‬יסודות המבע האודיו ויזואלי – ד"ר פבלו אוטין‬
‫סמס' א' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬
‫הקורס יעסוק בהקניית כלים לניתוח והבנת אופני ההבעה של הקולנוע‬
‫והמדיה האודיו‪-‬ויזואליים (חוברות קומיקס‪ ,‬משחקי מחשב‪ ,‬סדרות טלוויזיה‪,‬‬
‫קליפים מוזיקליים‪ ,‬פרסומות‪ ,‬וידיאו‪-‬ארט‪ ,‬יצירות אמנות‪ ,‬אתרי אינטרנט‬
‫וכדומה)‪ .‬מטרת הקורס תהיה לפתח אצל הסטודנט יכולת קריאה של‬
‫טקסטים אודיו‪-‬ויזואליים והבנה כי קיימות צורות וטכניקות שונות המייצרות‬
‫משמעויות שונות‪ .‬הקורס ישלב בין הבנה טכנית של כלי המבע האודיו‪-‬‬
‫ויזואליים לבין הבנה אנליטית שלהם ושל האפקטים הרגשיים והמשמעויות‬
‫הפסיכולוגיות‪ ,‬הסוציולוגיות‪ ,‬הפוליטיות והפילוסופיות (אתיות) שהם מייצרים‪.‬‬
‫השיעור יספק הכרה עם המונחים הטכניים והאנליטיים הבסיסיים אשר מהווים‬
‫‪7‬‬
‫את כליו של היוצרים והיוצרות להבעה עצמית‪ .‬בבסיס הקורס עומדת האמונה‬
‫שהחברה בת זמננו עמוסה בדימויים ויזואליים ואודיו‪-‬ויזואליים‪ .‬בני אדם צורכים‬
‫ומתקשרים באמצעות הדימויים הללו‪ ,‬אך למעשה לא לומדים את השפה‬
‫שלהם‪ ,‬את המורכבות של היחסים בין דימויים‪ ,‬פסקול‪ ,‬חשיבה וחוויה‪ .‬מטרת‬
‫הקורס לספק כלים להגברת המודעות לשפה שאנו משתמשים וצורכים באופן‬
‫אינטואיטיבי כדי לאפשר לסטודנטים לפתח חשיבה ביקורתית ומורכבת‬
‫עליהם‪ ,‬וגם לשפר את יכולות הקריאה והחוויה‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪ /0111212-10‬הפוליטיקה של הגוף – ד"ר סיון שטאנג‬
‫סמס' א' יום ג' ‪02:11-00:11‬‬
‫בעידן המודרני‪ ,‬הקיום הביולוגי של הגוף האנושי הופך מושא להפעלת כוח‬
‫פוליטי‪ ,‬זירת מאבק ויחסי כוח‪ .‬בקורס נבחן אופנים שבהם הגוף האנושי הופך‬
‫לאתר של שליטה‪ ,‬בעלות‪ ,‬משמעת‪ ,‬פיקוח והתנגדות‪ .‬נבחן אופנים שבהם‬
‫תפיסות חברתיות ביחס לגוף מושפעות‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬מכוחות שפועלים‬
‫"מלמעלה" – כוחות של מבנים תרבותיים עתיקי יומין‪ ,‬תכתיבים מוסדיים‬
‫וחוקים שלטוניים‪ ,‬ומצד שני מכוחות שפועלים "מלמטה" – קבוצות‪ ,‬קהילות‬
‫ויחידים‪/‬ות הפועלים בספירה החברתית‪ ,‬על מנת להתנגד לצורות דיכוי שונות‬
‫של המרחב הגופני‪ .‬נבחן את האופנים שבהם מסומנים גופים שונים (הגוף‬
‫הממוגדר‪ ,‬הגוף השחור‪/‬מושחר‪ ,‬הגוף הציוני‪ ,‬הגוף הבזוי ועוד) בחברה של‬
‫ימינו‪ ,‬ואת ההשלכות החברתיות והפוליטיות של צורות הסימון הללו במישורים‬
‫של אזרחות‪ ,‬חברה וסובייקטיביות‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ /0111220-11‬מושגי יסוד בתרבות חזותית – ד"ר אהד זהבי‬
‫שנתי יום ג' ‪02:11-00:11‬‬
‫התרבות החזותית‪ ,‬שבמרוצת המאה ה‪ 21-‬קיבלה תשומת לב תיאורטית הולכת‬
‫וגוברת‪ ,‬הפכה לתחום עיון בפני עצמו משעה שהדימוי החזותי‪ ,‬על מגוון מופעיו‬
‫– לא רק יצירות אמנות אלא גם פרסומות‪ ,‬תוכניות טלוויזיה‪ ,‬תצלומי עיתונות‪,‬‬
‫צילומי בקרה ומעקב וצילומי רנטגן‪ ,‬סרטי קולנוע‪ ,‬קליפים‪ ,‬גרפיטי‪ ,‬אופנה‪,‬‬
‫מוצרים מעוצבים ועוד – הפך לחלק משמעותי בחיי היומיום‪ .‬בקורס זה נגבש‬
‫כלים שיאפשרו לנו להציב תופעות חזותיות שונות בתוך הקשרים תיאורטיים‬
‫רלוונטיים ולהעריך את השפעתן על היחיד ועל החברה‪ .‬נעמוד על מושגי יסוד‬
‫של הוגים מרכזיים כגון מרקס‪ ,‬פרויד ופוקו ונקרא כמה מהתיאוריות החשובות‬
‫בתחום התרבות החזותית שצמחו מהם‪ .‬נדבר בין היתר על הטרוטופיות ועל‬
‫שלב המראה‪ ,‬על תרבות הצריכה ועל חברת הראווה‪ ,‬על תעשיית התרבות‬
‫ועל הלא‪-‬מודע האופטי‪ ,‬על אידיאולוגיה קפיטליסטית ועל המבט הגברי‪ ,‬על‬
‫סובייקטיביות ופטישיזם‪ ,‬על סימולציות ומיתולוגיות‪ ,‬על קולוניאליזם ועל‬
‫גלובליזציה‪ .‬מתוך מכלול המושגים והגישות שאליהן נתוודע ננסה לפתח‬
‫אוריינות חזותית‪ ,‬שתאפשר בקיאות והתמצאות במבוך הדימויים וגיבוש עמדה‬
‫ביקורתית ומנומקת כלפי התמונות שמומטרות עלינו וביחס למרחבים שבתוכם‬
‫אנחנו מתהלכים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪ /0111111-11‬צהריים בשנקר (שנתי) – פרופ' מיכה לוין‬
‫סמס' א' יום ג' ‪02:11-00:11‬‬
‫אירוח מגוון מרצים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬אמנים ומומחים מתחומי תרבות שונים מהארץ‬
‫ומחו"ל‪ .‬הנוכחות חובה בכל ההרצאות‪ .‬בסוף השנה יש לכתוב עבודה‬
‫השוואתית בין שתי הרצאות שהתקיימו במסגרת הקורס‪.‬‬
‫•‬
‫הקורס יימשך שנה שלמה ויקנה למשתתפים ‪ 2‬נ"ז‪.‬‬
‫•‬
‫הערכה‪ :‬תיתכן עבודה השוואתית בין שתי הרצאות בסוף השנה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ /0111211-10‬ארוטיקה באמנות – ד"ר גיא טל‬
‫סמס' א' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬
‫מהם הסימנים בונוס מאורבינו של טיציאן המשקפים את ייעודו של הציור בתור‬
‫מתנת חתונה? מדוע דוד של דונטלו בעל חזות אנדרוגנית? וכיצד אמנות‬
‫מסייעת לארתמיזיה ג'נטילסקי להתמודד עם האונס הטראומתי שעברה?‬
‫בקורס נבחן יצירות אמנות מתקופת הרנסנס והבארוק האיטלקי (‪– 0011‬‬
‫‪ )0011‬מנקודת מבט מגדרית‪ .‬בין הנושאים שנבדוק‪ :‬השפעת המגדר של‬
‫האמן‪ ,‬הפטרון והצופה על משמעות היצירה‪ ,‬מטרות וגישות שונות לעירום‬
‫הנשי והגברי‪ ,‬הביטויים החזותיים לגבריות ולנשיות‪ ,‬מטאפורות‪ ,‬ביטויים‬
‫וסימבוליקה הקשורים למיניות‪ ,‬הקונטקסט החברתי והתרבותי של דימויים‬
‫פורנוגרפיים ומגוון התגובות ליצירות ארוטיות‪ ,‬מגירוי מיני ועד לצנזורה‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪ /0111111-11‬מחאה בעיצוב ובאמנות (שנתי) – ד"ר חנה פרוינד‪-‬שרתוק‬
‫סמס' א' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬
‫בקורס נעסוק בביטוי החזותי ככלי משמעותי של מחאה וביקורת כנגד‬
‫מישטרים‪ ,‬מדיניות‪ ,‬ממסדים ואידאולוגיות‪ .‬אל מול הגישה המעוניינת להפריד‬
‫בין התרבות החזותית לפוליטיקה‪ ,‬נראה ונבחן דוגמאות היסטוריות ועכשוויות‬
‫של עבודות אמנות ועיצוב ששמו להן למטרה לייצר פעולה פוליטית‪ ,‬כזו‬
‫המעורבת ומתערבת בחוליים החברתיים של מציאות חיינו‪ .‬נתחיל את הדיון‬
‫בהלכי רוח ועבודות מאמצע המאה ה‪ 00-‬ודרך דוגמאות מרכזיות‪ ,‬נגיע אל‬
‫חומרים שנוצרו בהקשר של מהפכות קיץ ‪ 2100‬בארץ ובמדינות הערביות‪ ,‬ואל‬
‫אופני ההמשך של המחאה‪ .‬הקורס ילווה בהקרנה רציפה של דימויים‪,‬‬
‫התייחסות לטקסטים תיאורטיים וקריאת טקסטים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ /0111001-10,12‬מבוא לאסתטיקה א' – ד"ר מיכל גל (‪ 2‬קבוצות)‬
‫סמס' א' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬
‫סמס' א' יום ג' ‪01:11-01:11‬‬
‫הקורס מציג את הסוגיות העיקריות בהן עוסקת האסתטיקה‪ ,‬ובפרט‬
‫הפילוסופיה של האמנות‪ ,‬התרבות והעיצוב‪ ,‬דרך תורות של הוגים מרכזיים‬
‫בתרבות המערב‪ .‬הקורס נפתח בהסבר כללי על פילוסופיה‪ ,‬על המחלוקות‬
‫העיקריות בה‪:‬רציונליזם מול אמפריציזם; ריאליזם מול אנטי ריאליזם‪ ,‬פורמליזם‬
‫מול פונקציונליזם‪ ,‬ומשם עובר להצגה כללית של אסתטיקה והפילוסופיה של‬
‫האמנות והעיצוב‪ .‬לאחר מכן יילמדו הנושאים הבאים‪ :‬המודל המימטי של‬
‫האמנות והעיצוב‪ ,‬על פי אפלטון‪ ,‬אריסטו‪ ,‬גוסטב קורבה; המעבר לרומנטיציזם‬
‫ואסתטיציזם—אמנות לשם אמנות‪ ,‬על פי אוסקר ויילד וג'יימס ויסטלר; ניצני‬
‫הפורמליזם והמודרניזם בתחילת המאה ה‪ 21-‬על פי קלייב בל‪ .‬בקורס יושם‬
‫דגש על לימוד של ניתוח טקסטים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן בית‪.‬‬
‫‪ /0111201-11‬אוצרות‪ :‬בין תיאוריה לפרקטיקה (שנתי) – ד"ר ורד זפרן –גני‬
‫סמס' א' יום ג' ‪00:11-00:11‬‬
‫במסגרת שיעור זה נבחן היבטים מרכזיים לפרקטיקה של אוצרות‪ :‬המוזיאון‪,‬‬
‫הגלריה‪ ,‬המרחב הציבורי‪ ,‬התערוכות הבינלאומיות הגדולות‪ :‬הדוקומנטה‬
‫והביאנלה בוונציה‪ .‬משמעויותיה הרחבות של הפעולה האוצרותית ישורטטו‬
‫באמצעות מספר מקרים למבחן‪ :‬ה‪ ICA-‬בלונדון יחסי אמנות ועיצוב בתערוכה‬
‫‪ :This is Tomorrow‬לורנס אלווואי‪ ,‬ג'רמנו צ'לנט‪ ,‬הארלד זימן‪ ,‬ניקולס סרוטה‪,‬‬
‫אובריסט‪ ,‬בייס קוריגר‪ .‬במקביל קבוצת הסטודנטים המשתתפת בשיעור‬
‫תפתח ותממש אוצרות משותפת לתערוכה על כל ההיבטים המקצועיים‬
‫הכרוכים בכך‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬השתתפות פעילה בשיעורים וסיורים‪ ,‬לקיחת חלק בצוות אוצרות‬
‫לתערוכה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ /0111211-10‬תרבות חזותית ישראלית – ד"ר מיכל חכם‬
‫סמס' א' יום ד' ‪00:11-00:11‬‬
‫התרבות החזותית הארצישראלית והישראלית‪ ,‬על מצבור הסמלים והאיקונות‬
‫שהיא ייצרה‪ ,‬שמשה מאז ומתמיד כלי חשוב בעיצוב תפיסת המציאות של‬
‫הציבור‪ .‬במסגרת הקורס נבחן את שותפותה של התרבות החזותית ויצרניה –‬
‫ציירים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬ארכיטקטים וצלמים – בכינון תפיסת המרחב‪ ,‬הזיכרון‬
‫הקולקטיבי‪ ,‬תפיסות של זהות תרבותית‪ ,‬גוף ומגדר‪ ,‬ואת האופן בו נתנה ביטוי‬
‫לעקרונות המארגנים את הזהות הישראלית‪.‬‬
‫במהלך הקורס נבחן מיתוסים ונרטיבים דומיננטיים בתרבות הישראלית ואת‬
‫האופן בו הם מוצאים את ביטויים בכרזות‪ ,‬תצלומים‪ ,‬עבודות אמנות‪ ,‬תערוכות‪,‬‬
‫ופרסומות מסחריות שנוצרו מתחילת המאה העשרים ועד ימינו‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחן‬
‫גם בולים‪ ,‬שטרות‪ ,‬כלים דקורטיביים‪ ,‬כריכות ספרים‪ ,‬איורים בספרי ילדים‪,‬‬
‫מפות‪ ,‬איגרות ברכה‪ ,‬אריזות של מוצרי צריכה‪ ,‬משחקים שיוצרו עבור ילדים‬
‫ועוד‪ .‬בין חובות הקורס‪ :‬נוכחות פעילה בשיעורים‪ ,‬קריאה של המאמרים‬
‫שברשימת הקריאה‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪ /0111210-10‬אמנות במרחב הציבורי – מר רונן אידלמן‬
‫סמס' א' יום ד' ‪01:11-01:11‬‬
‫הקורס יהווה פלטפורמה למחקר ובדיקה של השאלה "מהו אמנות במרחב‬
‫הציבורי?"‪ .‬נתחיל מללמוד ״מהו המרחב הציבורי?״ ואז נלמד את‬
‫המושגים‪ ,‬הגישות‪ ,‬סוגי השיח‪ ,‬הערכים והשאלות שעולות מאמנות הפוגשת‬
‫את הציבור מחוץ למוזיאונים והגלריות‪ ,‬הסטודיו והבית‪ .‬הקורס יקנה כלים‬
‫לפיתוח חשיבה ביקורתית תוך ביטוי באמצעים ויזואליים‪ ,‬מתוך היכרות עם‬
‫ההיסטוריה של אמנות ועיצוב במרחב הציבורי ולימוד תיאוריה (תיאורטיקנים‬
‫ופילוסופים רלוונטיים) המשולבת בדוגמאות מעשיות ‪ -‬הכרת דרכי פעולה של‬
‫קבוצות יוצרים שזה עיסוקם‪ ,‬וחשיפה לפרויקטים עכשוויים בתחום בארץ‬
‫ובעולם‪ .‬בסוף הקורס הסטודנטים יציעו הצעות משלהם לפרויקטים במרחב‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‬
‫‪12‬‬
‫‪ /0111201-10‬מבוא לפילוסופיה – ד"ר יואב שיבר‬
‫סמס' א' יום ד' ‪00:11-00:11‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬כתב הפילוסוף ברטנארד ראסל‪ ,‬הנה תחום המצוי בתווך בין‬
‫תיאולוגיה למדע‪ .‬המדע מספר לנו על אודות דברים אשר ביכולתנו לדעת‪,‬‬
‫אולם אם נשכח עד כמה אין אנו יודעים‪ ,‬נחטא לאמת‪ .‬היה זה כבר סוקרטס‬
‫שהכריז‪ :‬אני יודע שאיני יודע‪ .‬התיאולוגיה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מציגה אמונות‬
‫דוגמאטיות כידע‪ ,‬בעוד שלמעשה אין אנו יכולים לדעת עליהן דבר‪ .‬מהלכה‬
‫של המחשבה המערבית מבטא תנועה בין שני קטבים אלו‪.‬‬
‫קורס זה מבקש להפגיש את הסטודנטים עם מהלכים‪ ,‬מושגים ואישים מרכזיים‬
‫בפילוסופיה מערבית‪ ,‬באורח תמציתי‪ .‬כוונתו‪ ,‬להעניק תמרורי דרך לניווט‬
‫במרחב האינטלקטואלי העצום הנפרש ממילטוס במאה ה‪ 0-‬לפנה"ס ועד‬
‫פרנקפורט במאה ה‪ 21-‬ומעבר‪ .‬לצרכי השיעור‪ ,‬נבחרו כמה צמתים עקרוניים‬
‫וטקסטים מכוננים בתולדות המחשבה‪ .‬מבין הנושאים שילמדו‪ :‬פילוסופיה‬
‫יוונית‪ ,‬מטאפיזיקה וספקנות בעת החדשה מדיקרט עד קאנט‪ ,‬ביקורת החברה‬
‫והתרבות‪ ,‬פוסט מודרניזם‪ .‬באמצעות טעימה מן הכתבים‪ ,‬יודגמו פעולתם של‬
‫כלים ראשוניים להתמודדות עם הטקסט הפילוסופי‪ ,‬בכלל זה‪ ,‬קריאה‬
‫מושכלת וניתוח‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫סמסטר ב'‬
‫מס' קורס‬
‫שם הקורס‬
‫שם המרצה‬
‫יום‬
‫שעה‬
‫‪0111210‬‬
‫תרבות ישראלית‪ :‬מבט‬
‫ביקורתי‬
‫ד"ר יואב שיבר‬
‫א'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪1000206‬‬
‫בעיות יסוד בחברה הישראלית‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר עודד היילברונר‬
‫א'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0111010‬‬
‫המיתולוגיה היוונית‬
‫אבי ארואטי‬
‫א'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0111011‬‬
‫זרמים מרכזיים באמנות‬
‫הקולנוע‬
‫‪0111000‬‬
‫לימודי תרבות‪ :‬מושגי מפתח –‬
‫שנתי‬
‫‪0111220‬‬
‫אמנות‪ ,‬עיצוב ואדריכלות‬
‫אמריקאית‬
‫‪0111111‬‬
‫היופי והכיעור‪ :‬דמותו של‬
‫האדם‬
‫‪0111011‬‬
‫סוציולוגיה של האמנות‬
‫והתרבות‬
‫‪0111220‬‬
‫מושגי יסוד בתרבות חזותית ‪-‬‬
‫שנתי‬
‫‪0111111‬‬
‫צהרים בשנקר‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫ד"ר פבלו אוטין‬
‫ד"ר זיו נאמן‬
‫פרופ' מיכה לוין‬
‫ד"ר לי‪-‬היא חבס‬
‫ד"ר מיכל חכם‬
‫ד"ר אהד זהבי‬
‫פרופ' מיכה לוין‬
‫א'‬
‫ב'‬
‫ב'‬
‫ב'‬
‫ב'‬
‫ג'‬
‫ג'‬
‫‪01:11-21:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪02:11-00:11‬‬
‫‪02:11-00:11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0111211‬‬
‫מבוא למגדר‪ :‬נשיות וגבריות‬
‫ד"ר סיוון שטאנג‬
‫ג'‬
‫‪00:11-01:11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0111011‬‬
‫אמנות לטינו אמריקאית‬
‫לאה פרץ‬
‫ג'‬
‫‪00:11-01:11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0111001‬‬
‫מבוא לאסתטיקה חלק ב' ‪-‬‬
‫שנתי‬
‫‪0111111‬‬
‫מחאה בעיצוב ובאמנות –‬
‫שנתי‬
‫ד"ר חנה פרוינד‪-‬‬
‫שרתוק‬
‫‪0111211‬‬
‫שפת גוף באמנות המערבית‬
‫ד"ר גיא טל‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫ד"ר מיכל גל‬
‫ג'‬
‫ג'‬
‫ג'‬
‫‪00:11-01:11‬‬
‫‪00:11-01:11‬‬
‫‪00:11-01:11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0111201‬‬
‫אוצרות‪ :‬בין תיאוריה‬
‫לפרקטיקה ‪-‬שנתי‬
‫‪0111210‬‬
‫זיכרון והנצחה באמנות‬
‫ובעיצוב‬
‫‪1000204‬‬
‫מבוא להיסטוריה ותיאוריה של‬
‫צילום‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪14‬‬
‫ד"ר ורד זפרן גני‬
‫רונן אידלמן‬
‫ינאי טויסטר‬
‫ג'‬
‫ד'‬
‫ד'‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪01:11-01:11‬‬
‫‪00:11-00:11‬‬
‫‪ /0111210-21‬תרבות ישראלית‪ :‬מבט ביקורתי – ד"ר יואב שיבר‬
‫סמס' ב' יום א' ‪00:11-00:11‬‬
‫מטרת הקורס להתחקות אחר תהליך גיבושה של הזהות הישראלית מבעד‬
‫לצמתים מכוננים בהוויה הישראלית‪ ,‬באמצעות ניתוח תופעות וגילויים‬
‫תרבותיים מעצבי אתוס ואידיאולוגיה‪ .‬במקביל‪ ,‬נתבונן במבעים אשר היו‬
‫ביקורתיים כלפי אותה מסגרת אידיאולוגית‪ ,‬קרי‪ ,‬תופסים חלקים ממנה כסוג‬
‫של מיתולוגיה‪ ,‬אותה מן הראוי לנפץ‪.‬‬
‫אבקש לטעון כי מופעים אלו אינם רק משקפים אירועים היסטוריים ואת‬
‫התגובות להם‪ ,‬כי אם‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬מעצבים את האירועים ושותפים ליצירת‬
‫הישראליות‪ .‬בהיותם חלק מן הזיכרון הקולקטיבי שלנו– הם עיצבו את דמותנו‪,‬‬
‫השפיעו ומוסיפים להשפיע על התנהגותנו בכל המישורים‪ .‬נוכחותם המתמדת‬
‫וגלגוליהם של מבעי תרבות אלו בתודעה המשותפת של הישראלים‪ ,‬הופכים‬
‫אותם לחלק אינטגראלי מן ה‪ -‬ד‪.‬נ‪ .‬א‪ .‬של זהותם החמקמקה‪.‬‬
‫הדיון ייסוב סביב שש תמות מרכזיות‪ :‬תרבות ישראלית וזיכרון‪ ,‬כינון‬
‫הישראליות‪ ,‬מיתוס החייל והסכסוך‪ ,‬זכר השואה ומשמעותה‪" ,‬האחר" בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬ממודרניזם לפוסט‪.‬‬
‫מבין המושגים שנעסוק בהם‪ :‬זיכרון קולקטיבי‪ ,‬נרטיב‪ ,‬אוריינטליזם‪ ,‬כור היתוך‪,‬‬
‫הגמוניה‪ ,‬קונפורמיות‪ ,‬סוציאליזציה‪ ,‬פולחן‪ ,‬דפוסי מחאה‪ ,‬הנצחה‪ ,‬העברה בין‬
‫דורית‪ ,‬פוליטיזציה‪ ,‬סטריאוטיפ‪ ,‬פולקלור‪ ,‬חרושת התרבות‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודת בית‪.‬‬
‫‪ /0111211-21‬בעיות יסוד בחברה הישראלית – ד"ר עודד היילברונר‬
‫סמס' ב' יום א' ‪00:11-00:11‬‬
‫הקורס עוסק בתהליכי השינוי שעברו על החברה הישראלית מאז שנות‬
‫החמישים‪ .‬הוא מנתח את שורשי השינויים ואת תוצאותיהם דרך מספר‬
‫פרספקטיבות המניחות כי הן נקודת מוצא לשינויים מרחיקי לכת בכל‬
‫המערכות בישראל‪ -‬המוסדיות חברתיות‪ ,‬הפוליטיות והכלכליות‪ ,‬וכן בדפוסי‬
‫הזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית על מגזריה השונים‪.‬‬
‫הפרספקטיבות הנזכרות הנן זיכרון השואה‪ ,‬היחס לטריטוריה‪ ,‬יחסי עדות‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫דתיים וחילוניים‪ ,‬ערבים ויהודים‪ ,‬ירושלים ‪-‬תל‪-‬אביב‪ .‬הקורס מנתח את‬
‫שורשיהם של הפרספקטיבות הללו האלה וגם מצביע על הבעיות הנוצרות‬
‫עקב כך לחברה הישראלית בעידן הנוכחי‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודת בית‪.‬‬
‫‪ /0111010-21‬המיתולוגיה היוונית – מר אבי ארואטי‬
‫סמס' ב' יום א' ‪00:11-00:11‬‬
‫כשלושת אלפים שנה לאחר שנוצרו‪ ,‬סיפורי המיתולוגיה היוונית מעוררים בנו‬
‫סקרנות ועניין רב‪ .‬התרבות היוונית ניסתה להסביר את היווצרות העולם ואת‬
‫הכוחות הפועלים בו באמצעות תפקידי האלים ועלילותיהם‪ ,‬סיפורי גבורה‪,‬‬
‫מסעות מלחמה וכיבוש ומערכת הקשרים המורכבת בין אלים לבני תמותה‪.‬‬
‫אלו הסעירו את דמיונם של בני האדם מאז – במשך דורות רבים ובתקופות‬
‫שונות‪ .‬הם היוו מקור השראה ליוצרים ולהוגים שונים בתחומים מגוונים כגון‪:‬‬
‫ספרות‪ ,‬אמנות‪ ,‬פילוסופיה ועוד‪.‬‬
‫מטרת הקורס היא לסקור את סיפורי המיתולוגיה העיקריים והמרתקים ולערוך‬
‫לתלמידים היכרות ראשונית עמם‪ .‬נקרא על בריאת העולם‪ ,‬עלילות האלים‬
‫הקדומים‪ ,‬חצאי אלים ובני תמותה‪ .‬נלמד מושגי יסוד בספרות היוונית‬
‫הקלאסית על ידי קריאת מקורות בתרגומם העברי וניתוח קטעים נבחרים מתוך‬
‫יצירותיהם של הסיודוס‪ ,‬איסכילוס‪ ,‬סופוקלס ואובידיוס‪ .‬דגש מיוחד יינתן‬
‫ליצירותיו של הומרוס‪ ,‬האיליאדה והאודיסיאה‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪ /0111011-21‬זרמים מרכזיים באמנות הקולנוע – ד"ר פבלו אוטין‬
‫סמס' ב' יום א' ‪01:11-21:11‬‬
‫הקורס יסקור את הזרמים והתנועות הסגנוניות המרכזיים שהתפתחו באמנות‬
‫הקולנוע לאורך תולדותיה ובהקשרים האסתטיים‪ ,‬היסטוריים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬
‫תיאורטיים ותרבותיים שלהם‪ .‬באמצעות חקירה ודיון בכל זרם הסטודנט יעמיק‬
‫בצורות האסתטיות של כל סגנון‪ ,‬בהקשרים ההיסטוריים והקולנועיים שהובילו‬
‫לצמיחתם‪ ,‬להשפעותיהם על התפתחות השפה הקולנועית ובכתיבה‬
‫‪16‬‬
‫התיאורטית שנכתבה סביבם‪ .‬בצורה זאת הסטודנט יוכל לקשר בין אמנות‬
‫הקולנוע לבין יתר האמנויות ולייצר מבט רחב והיסטורי על התפתחות‬
‫האסתטיקה האודיו‪-‬ויזואלית‪ .‬הקורס יתמקד במספר מתוך הזרמים הקולנועיים‬
‫הבאים והשפעותיהם‪ :‬האקספרסיוניזם הגרמני‪ ,‬אסכולת המונטאז' הסובייטית‪,‬‬
‫הניאו‪-‬ריאליזם האיטלקי‪ ,‬המודרניזם האירופי‪ ,‬הסוריאליזם הצרפתי‬
‫והמינימליזם האסיאתי‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪ /0111000-11‬לימודי תרבות – מושגי מפתח (שנתי) – ד"ר זיו נאמן‬
‫סמס' ב' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬
‫המושגים‪ ,‬הגישות‪ ,‬השיחים‪ ,‬הערכים והשאלות שעולות בתחום לימודי‬
‫התרבות‪ ,‬כבר זמן מה‪ ,‬מרכיבים באופנים שונים‪ ,‬את "השפה" או "התשתית"‬
‫הרעיונית הבסיסית של רבות מהתיאוריות הביקורתיות העכשוויות‪ .‬קורס זה‬
‫יציג וינגיש לסטודנטים את מושגי המפתח של שדה לימודי התרבות ודרכם את‬
‫הרעיונות‪ ,‬האבחנות והחידושים של התחום מבחינה קונספטואלית והיסטורית‪.‬‬
‫הגדרת המושגים ו"המיפוי" של שטחים שונים ומגוונים בלימודי תרבות‪ ,‬יקנה‬
‫לסטודנטים אוריינות בסיסית בשיחים התרבותיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הפוליטיים‬
‫והאמנותיים העכשוויים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪ /0111220-21‬אמנות‪ ,‬עיצוב ואדריכלות אמריקאית – פרופ' מיכה לוין‬
‫סמס' ב' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬
‫האדריכלים האמנים והמעצבים האמריקאים שאפו ליצור סגנון אמריקאי מקורי‬
‫המשוחרר מתלות בעולם האמנות והאדריכלות האירופאי כבר במהלך המאה‬
‫ה‪ .00 -‬גורדי השחקים של "אסכולת שיקגו"‪ ,‬הפעילות של דאדא‪ ,‬ניו יורק‬
‫סביב מרסל דושאן וגלריית הצילום האוונגרדית של סטיגליץ סימנו התחלות‬
‫בכיוון זה‪ .‬אלכסנדר קלדר‪" ,‬ממציא" המובייל‪ ,‬פסל בתנועה‪ ,‬היה "אמריקאי‬
‫בפריז" אבל בשלהי מלחמת העולם השנייה המפגש של הציירים האמריקאים‬
‫עם המהגרים המפורסמים מאירופה‪ :‬מירו‪ ,‬ארנסט‪ ,‬שאגל‪ ,‬מונדריאן הולידו את‬
‫"אסכולת ניו יורק" שכללה את פולוק‪ ,‬רותקו‪ ,‬ניומן‪ ,‬גוטליב ודויד סמית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לאחריה הופיע הפופ ששאב השראתו מההוויה האמריקאית‪ :‬ורהול‪ ,‬אולדנברג‪,‬‬
‫ליכטנשטיין‪ ,‬ג'ונס‪ ,‬ראושנברג עוררו עניין עולמי‪ .‬בתחום האדריכלות מנהלי‬
‫ומורי הבאוהאוס‪ :‬מיס ואן דר רוהה‪ ,‬גרופיוס‪ ,‬אלברס‪ ,‬מוהולי נאג'‪ ,‬סייעו‬
‫ליצירת דור חדש אמריקאי מקורי‪ .‬אדריכלי "ניו יורק פייב" ריצ'ארד איזנמן‬
‫ואחרים מחד ופרנק גרי מלוס אנגלס הוזמנו לבנות ברחבי העולם‪ ,‬הכסאות‬
‫של צ'ארלס וריי אימס מיוצרים באירופה‪ .‬כריסטו עוטף מבנים מפורסמים בכל‬
‫העולם‪.‬העוצמה‪ ,‬החספוס ושבירת המוסכמות מאפיינת את ציורי של ג'קסון‬
‫פולוק מחד ועבודות האדמה של סמיתסון הייזר ודה מריה במדברות נבדה‬
‫וערבות ניו‪ -‬מקסיקו מאידך‪ .‬במהלך השיעור יוקרנו קטעי ראיונות עם אמנים‪,‬‬
‫אדריכלים ומעצבים‪ ,‬סרטים על אמנים‪ ,‬אדריכלים ומעצבים אמריקאים וידאו‬
‫ארט של אמנים אמריקאים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪ /0111111-21‬היופי והכיעור‪ :‬דמותו של האדם – ד"ר לי‪-‬היא חבס‬
‫סמס' ב' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬
‫האדם נתפס כנזר הבריאה‪ .‬במסגרת הקורס נטפל ביצירת דמותו של האדם‬
‫בתרבויות שונות‪ .‬מקומם של היופי והכיעור בהתפתחות דמותו האידיאלית של‬
‫האדם‪ .‬היחסים בין ה"אני" וה"אחר"‪" .‬אני היפה" לעומת ה"אחר המכוער"‪ .‬מי‬
‫זה היפה‪/‬המכוער? מה זה יפה‪/‬מכוער?‪ .‬באיזה נסיבות גם האחר הופך להיות‬
‫יפה ומתי אנו מקבלים אותו‪.‬‬
‫בקורס נדון בדמויות מיתולוגיות‪ ,‬שנאת נשים היוצרת כיעור ויופי מגדרי‪,‬‬
‫ריאליזם והיפר ריאליזם‪ ,‬דימוי השליט וגיבורי תרבות‪ ,‬אסתטיקה משתנה‬
‫לאורך הדורות של היופי הנשי והגברי‪ ,‬תוך התמקדות בדיון האסתטי העכשווי‬
‫הבא לידי ביטוי בדימוי הדוגמנית‪ ,‬פרסום וצריכה‪ ,‬דמות בובת הברבי‬
‫כהשתקפות ויזואלית חברתית וניתוחים פלסטיים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ /0111011-21‬סוציולוגיה של האמנות והתרבות – ד"ר מיכל חכם‬
‫סמס' ב' יום ב' ‪00:11-00:11‬‬
‫הקורס מציע דיון בתפקיד החברתי של האמנות והתרבות בכלים של‬
‫הסוציולוגיה ומחקר התרבות ובוחן את הסוגיות הבאות‪:‬‬
‫מהי 'תרבות' ומה נחשב לתוכן 'תרבותי'? ואיזה כוחות חברתיים מעורבים‬
‫בקביעה זו?‬
‫כיצד נוצרים מנגנונים של שיפוט איכות של תכנים תרבותיים ואמנותיים? אילו‬
‫תחומי תרבות זוכים לתמיכה ממשלתית וכיצד נקבעת מהי תרבות ראויה‬
‫לתמיכה‪ .‬בהקשר זה נדון גם בתהליכים של קאנוניזציה של מוצרי תרבות‪ .‬מהן‬
‫הדילמות וההתנגשויות הערכיות שמתעוררות מקיומה של מדיניות תרבות‬
‫שיוצרת מדרג היררכי בין תחומי תרבות ואמנות שונים שממנה נובעת גם‬
‫הקצאת משאבים לא‪-‬שיוויונית‪ .‬וכיצד פועלות קבוצות לחץ המקדמות רב‪-‬‬
‫תרבותיות ויתר שיוויוניות בהקצאת משאבים‪ .‬מה הקשר בין 'טעם' באמנות‬
‫ובתרבות לבין מעמד חברתי? כיצד בא לידי ביטוי המתח בין האינטרס לטפח‬
‫תרבות לאומית ייחודית לבין תהליכים בלתי נמענים של גלובליזציה בתחום‬
‫האמנות והתרבות‪.‬‬
‫דרישות הקורס‪ :‬נוכחות והשתתפות פעילה‪ ,‬קריאת מאמרים וחומרים אחרים‬
‫של הקורס (כגון‪ ,‬כתבות עיתונאיות)‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן בית‪.‬‬
‫‪ /0111220-11‬מושגי יסוד בתרבות חזותית (שנתי) – ד"ר אהד זהבי‬
‫סמס' ב' יום ג' ‪02:11-00:11‬‬
‫התרבות החזותית‪ ,‬שבמרוצת המאה ה‪ 21-‬קיבלה תשומת לב תיאורטית הולכת‬
‫וגוברת‪ ,‬הפכה לתחום עיון בפני עצמו משעה שהדימוי החזותי‪ ,‬על מגוון מופעיו‬
‫– לא רק יצירות אמנות אלא גם פרסומות‪ ,‬תוכניות טלוויזיה‪ ,‬תצלומי עיתונות‪,‬‬
‫צילומי בקרה ומעקב וצילומי רנטגן‪ ,‬סרטי קולנוע‪ ,‬קליפים‪ ,‬גרפיטי‪ ,‬אופנה‪,‬‬
‫מוצרים מעוצבים ועוד – הפך לחלק משמעותי בחיי היומיום‪ .‬בקורס זה נגבש‬
‫כלים שיאפשרו לנו להציב תופעות חזותיות שונות בתוך הקשרים תיאורטיים‬
‫‪19‬‬
‫רלוונטיים ולהעריך את השפעתן על היחיד ועל החברה‪ .‬נעמוד על מושגי יסוד‬
‫של הוגים מרכזיים כגון מרקס‪ ,‬פרויד ופוקו ונקרא כמה מהתיאוריות החשובות‬
‫בתחום התרבות החזותית שצמחו מהם‪ .‬נדבר בין היתר על הטרוטופיות ועל‬
‫שלב המראה‪ ,‬על תרבות הצריכה ועל חברת הראווה‪ ,‬על תעשיית התרבות‬
‫ועל הלא‪-‬מודע האופטי‪ ,‬על אידיאולוגיה קפיטליסטית ועל המבט הגברי‪ ,‬על‬
‫סובייקטיביות ופטישיזם‪ ,‬על סימולציות ומיתולוגיות‪ ,‬על קולוניאליזם ועל‬
‫גלובליזציה‪ .‬מתוך מכלול המושגים והגישות שאליהן נתוודע ננסה לפתח‬
‫אוריינות חזותית‪ ,‬שתאפשר בקיאות והתמצאות במבוך הדימויים וגיבוש עמדה‬
‫ביקורתית ומנומקת כלפי התמונות שמומטרות עלינו וביחס למרחבים שבתוכם‬
‫אנחנו מתהלכים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪ /0111111-11‬צהריים בשנקר (שנתי) – פרופ' מיכה לוין‬
‫סמס' ב' יום ג' ‪02:11-00:11‬‬
‫אירוח מגוון מרצים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬אמנים ומומחים מתחומי תרבות שונים מהארץ‬
‫ומחו"ל‪ .‬הנוכחות חובה בכל ההרצאות‪ .‬בסוף השנה יש לכתוב עבודה‬
‫השוואתית בין שתי הרצאות שהתקיימו במסגרת הקורס‪.‬‬
‫•‬
‫הקורס יימשך שנה שלמה ויקנה למשתתפים ‪ 2‬נ"ז‪.‬‬
‫•‬
‫הערכה‪ :‬תיתכן עבודה השוואתית בין שתי הרצאות בסוף השנה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ /0111211-21‬מבוא למגדר‪ :‬נשיות וגבריות – ד"ר סיוון שטאנג‬
‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬
‫מגדר (‪ ,)Gender‬האופן שבו נתפסת בחברה ובתרבות ההבחנה בין גברים‬
‫ונשים‪ ,‬הוא קריטריון מרכזי המארגן את החיים החברתיים‪ ,‬התרבותיים‪,‬‬
‫הכלכליים‪ ,‬הפוליטיים והאזרחיים בימינו‪ .‬הסדר המגדרי המוכר לנו בנוי על‬
‫יצירת קטגוריות (המסתמכות על "הבדלים בין המינים") ועל יצירת היררכיה‬
‫ביניהן‪ .‬מטרת הקורס הינה להבין את התהליכים המייצרים את הסדר המגדרי‬
‫ואת הזהויות המגדריות‪ ,‬להתחקות אחר הדינאמיקה המשמרת אותם‪ ,‬לזהות‬
‫ולהצביע גם על אפשרויות לשינוי אותם תהליכים‪ .‬נלמד כיצד מתקשר מבנה‬
‫הכוח המגדרי עם מבני כוח אחרים כמו גזע ומעמד‪ ,‬ונבין כיצד דרכי החשיבה‬
‫הפמיניסטיות השונות משמשות הן כלי לבניית תיאוריה ולניתוח ביקורתי של‬
‫החברה והן אמצעי לפעולה לשינוי חברתי‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪ /0111011-21‬אמנות לטינו אמריקאית – גב' לאה פרץ‬
‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬
‫מסעות ה״גילוי כיבוש" הספרדיים והפורטוגזים במאות ‪ 01-00‬הביאו לתוצאות‬
‫טרגיות עבור האינדיאנים‪ .‬הכיבוש הפיזי‪ -‬טריטוריאלי והרוחני‪ -‬דתי של מיליוני‬
‫התושבים באמריקה המרכזית והדרומית‪ ,‬הרס התרבויות המפוארות של‬
‫האצטקים והאינקה יצרו מירקם חיים חדש ושונה לחלוטין שנכפה על‬
‫המקומיים‪ :‬הקתוליות‪ ,‬חיים חברתיים‪ ,‬תרבותיים שהובאו מחצי האי האיברי‬
‫ומשטר כלכלי מנצל וחומס כוח עבודה ומשאבים‪ .‬הביטויים החומריים‬
‫והוויזואליים של הכיבוש‪ :‬בניין ערים‪ ,‬כנסיות ומנזרים‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬פיסול‪,‬‬
‫ציור ומלאכות יד‪ ,‬הכל מגוייס לרשות הכובשים‪ .‬לתוך תהליך ״מסטיסחה"( בני‬
‫כלאיים גזעיים ותרבותיים )נוספו העבדים שהובאו במיליונים מאפריקה‬
‫לעבדות במטעי הסוכר ובמכרות‪ .‬למרות השנים שחלפו מאז השתחררו מעול‬
‫הכיבוש הספרדי והפוטוגזי במאה ה‪ ,00-‬מסעות הגילויים המשיכו להתקיים‪:‬‬
‫אלכסנדר פון הומבולדט‪ ,‬צ'ארלס דארווין ואחרים‪ .‬בתחילת הקורס נלמד על‬
‫החזות הקולוניאלית שהועתקה מארצות המוצא באירופה בקריביים‪ ,‬מקסיקו‬
‫‪21‬‬
‫וקולומביה‪ ,‬במקביל נעסוק ביצירה האומנותית והספרותית העכשווית של‬
‫אמנים באזורים אלה ואחרים ביבשת‪.‬‬
‫האמנות של אמריקה הלטינית במאה ה‪ 21‬וה‪ 20-‬מתמודדת עם כל הנושאים‬
‫החברתיים ‪ ,‬דתיים ופוליטיים שהם מורשת התקופה הקולוניאלית ‪.‬שאלת‬
‫הזהות היא נושא מפתח הן באמנות והן בספרות‪ ,‬נתמקד בדייגו ריברה וציירי‬
‫הקיר של התקופה שלאחר המהפכה המקסיקנית‪ ,‬בדמותה של פרידה‬
‫‪,‬האמנית הראשונה שעוסקת במורכבות הזהות המקסיקנית‪ ,‬באומנות‬
‫מקסיקנית פוסט מודרניסטית ועכשווית‪ .‬קולומביה‪ -‬״הריאליזם המאגי״ של‬
‫גרסיה מארקס עפי ׳אהבה בימי כולרה ׳‪ ,‬׳ מאה שנים של בדידות׳‪ ,‬׳כרוניקה‬
‫של מוות ידוע מראש׳ וציורי פרננדו בוטרו כמקבילה ויזואלית‪ .‬ספרות‬
‫קולומביאנית עכשווית של לאורה רסטרפו ׳טירוף׳ ושל ויאחס׳ המדונה של‬
‫הרוצחים׳ המתמודדת עם הבעיות הקשות של אלימות‪ ,‬גרילה וסחר בסמים‬
‫לצד סוגיות של מעמדות חברתיים‪,‬עוני והזנחה חברתית‪ .‬נלמד על יצירתם של‬
‫אמנים קולומביאנים עכשויים כדוריס סלסדו ו אוסקר מוניוס העוסקים אף הם‬
‫בסוגיות אלה‪ .‬במהלך הקורס נעקוב אחר הייצוג של הקולות העולים מן‬
‫היבשת ובולטים בזירה האמנותית הבינלאומית בשל הדחיפות והעוצמה של‬
‫אמירותיהם‪ .‬הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪ /0111000-21‬מבוא לאסתטיקה ב' – ד"ר מיכל גל‬
‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬
‫בקורס זה נלמדות סוגיות מרכזיות בפילוסופיה של התרבות החזותית‪ ,‬האמנות‬
‫והעיצוב במאות ה‪ 21-‬וה‪ .20-‬הקורס מתמקד במעבר בין אסתטיקה‬
‫מודרניסטית שמגדירה את האובייקט האסתטי ככזה שמהותו בצורה‬
‫ובקומפוזיציה‪ ,‬אל האסתטיקה הפוסט‪-‬מודרנית שמגדירה את האובייקט‬
‫האסתטי ככזה שמהותו ברעיון‪ ,‬במושג ובמשמעות‪ .‬הקורס מעניק היכרות עם‬
‫טקסטים מרכזיים העוסקים ב‪ :‬אמנות כשפת הרגש על פי טולסטוי; חיי הדמיון‬
‫מול חיי המציאות על פי פריי; תרבות גבוהה אל מול קיטש על פי גרינברג;‬
‫החזותי מול המושגי על פי דנטו וקראוס‪ .‬בקורס יינתן דגש גם על פיתוח‬
‫היכולת של קריאת טקסטים וניתוח טקסטים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן בית‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ /0111111-11‬מחאה בעיצוב ובאמנות (שנתי) – ד"ר חנה פרוינד‪-‬שרתוק‬
‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬
‫בקורס נעסוק בביטוי החזותי ככלי משמעותי של מחאה וביקורת כנגד‬
‫מישטרים‪ ,‬מדיניות‪ ,‬ממסדים ואידאולוגיות‪ .‬אל מול הגישה המעוניינת להפריד‬
‫בין התרבות החזותית לפוליטיקה‪ ,‬נראה ונבחן דוגמאות היסטוריות ועכשוויות‬
‫של עבודות אמנות ועיצוב ששמו להן למטרה לייצר פעולה פוליטית‪ ,‬כזו‬
‫המעורבת ומתערבת בחוליים החברתיים של מציאות חיינו‪ .‬נתחיל את הדיון‬
‫בהלכי רוח ועבודות מאמצע המאה ה‪ 00-‬ודרך דוגמאות מרכזיות‪ ,‬נגיע אל‬
‫חומרים שנוצרו בהקשר של מהפכות קיץ ‪ 2100‬בארץ ובמדינות הערביות‪ ,‬ואל‬
‫אופני ההמשך של המחאה‪ .‬הקורס ילווה בהקרנה רציפה של דימויים‪,‬‬
‫התייחסות לטקסטים תיאורטיים וקריאת טקסטים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪ /0111211-21‬שפת גוף באמנות המערבית – ד"ר גיא טל‬
‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-01:11‬‬
‫לאורך ההיסטוריה אמנים השתמשו בשפת הגוף – תנוחות‪ ,‬הבעות פנים‬
‫ומחוות ידיים – כדי להעביר לצופה את רצונותיה של הדמות‪ ,‬רגשותיה‪ ,‬ומצבה‬
‫הפיזי והנפשי‪ ,‬מתוך אמונה שחייו הפנימיים של האדם משתקפים באופן חיצוני‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬אחד מכישורי החיים הבסיסיים הוא הבנה של תקשורת בלתי מילולית‪,‬‬
‫אך יכולת זו אינה תמיד פשוטה ופירוש שפת הגוף לעיתים מזמין יותר‬
‫ממשמעות אחת‪ .‬הקורס בוחן שפת גוף ביצירות אמנות מהמאה ה‪ 00-‬ועד‬
‫המאה ה‪ .01-‬בכל דיון נראה כיצד שפת גוף היא תלוית תרבות ותקופה‪ ,‬ונבחן‬
‫את הקשיים (והכשלים) בהבנתה‪ .‬במקרים רבים שפת הגוף מחזיקה את‬
‫המפתח לפענוחה של היצירה‪ .‬הקורס יקיף מספר סוגים של שפת גוף‪ :‬קודים‬
‫קבועים להבעת רגשות‪ ,‬מחוות מודעות ולא מודעות ורטוריקה‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬מבחן‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ /0111201-11‬אוצרות‪ :‬בין תיאוריה לפרקטיקה (שנתי) – ד"ר ורד זפרן –גני‬
‫סמס' ב' יום ג' ‪00:11-00:11‬‬
‫במסגרת שיעור זה נבחן היבטים מרכזיים לפרקטיקה של אוצרות‪ :‬המוזיאון‪,‬‬
‫הגלריה‪ ,‬המרחב הציבורי‪ ,‬התערוכות הבינלאומיות הגדולות‪ :‬הדוקומנטה‬
‫והביאנלה בוונציה‪ .‬משמעויותיה הרחבות של הפעולה האוצרותית ישורטטו‬
‫באמצעות מספר מקרים למבחן‪ :‬ה‪ ICA-‬בלונדון יחסי אמנות ועיצוב בתערוכה‬
‫‪ :This is Tomorrow‬לורנס אלווואי‪ ,‬ג'רמנו צ'לנט‪ ,‬הארלד זימן‪ ,‬ניקולס סרוטה‪,‬‬
‫אובריסט‪ ,‬בייס קוריגר‪ .‬במקביל קבוצת הסטודנטים המשתתפת בשיעור‬
‫תפתח ותממש אוצרות משותפת לתערוכה על כל ההיבטים המקצועיים‬
‫הכרוכים בכך‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬השתתפות פעילה בשיעורים וסיורים‪ ,‬לקיחת חלק בצוות אוצרות‬
‫לתערוכה‪.‬‬
‫‪ /0111210-21‬זיכרון והנצחה באמנות ובעיצוב – מר רונן אידלמן‬
‫סמס' ב' יום ד' ‪01:11-01:11‬‬
‫בקורס נתבונן באמנות ועיצוב שעיסוקם הזיכרון האישי והקולקטיבי‪ .‬במסגרת‬
‫הקורס נבחן את הסוגיות העולות מהתעסקות בעבר וביטויין באמנות ועיצוב‬
‫ואת האופן שבו אמנים ומעצבים מתמודדים עם הייצוג של הזכרון‪ ,‬עם דרכי‬
‫ביטוי שונות של הנצחה וגם עם מחיקה ושיכחה‪ .‬במהלך הקורס ניגע במדיות‬
‫אמנותיות ועיצוביות שונות (ציור ופיסול‪ ,‬גרפיקה‪ ,‬ציורי קיר‪ ,‬אנדרטאות‪ ,‬אתרי‬
‫זיכרון‪ )...‬ותכנים שונים הראויים להיזכר‪ ,‬או להישכח ‪ -‬אסונות אישיים‬
‫וקולקטיביים‪ ,‬טרגדיות לאומיות לצד רגעי אושר‪ ,‬ניצחון והתקוממות‪ .‬נלמד‬
‫תיאוריה המשולבת בדוגמאות מעשיות‪ ,‬נלמד את ההיסטוריה של אמנות‬
‫ועיצוב זו וניחשף לפרויקטים עכשוויים בארץ ובעולם‪ ,‬תוך הישענות על‬
‫תיאורטיקנים ופילוסופים‪ ,‬והיכרות דרכי פעולה של קבוצות יוצרים שמתעסקים‬
‫בנושא‪.‬‬
‫הקורס ילווה‬
‫בהקרנה רציפה של דימויים‪ ,‬התייחסות לטקסטים תיאורטיים וקריאה משותפת‬
‫של טקסטים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ /0111210-21‬מבוא להיסטוריה ותיאוריה של צילום – מר ינאי טויסטר‬
‫סמס' ב' יום ד' ‪00:11-00:11‬‬
‫עניינו של קורס זה יהיה באפיונן של התפתחויות משמעותיות בהיסטוריה‬
‫ובתיאוריה של הצילום ובבחינה של האופנים שבהם אלו משפיעים על‬
‫ההגדרות הקלאסיות של הצילום ועל הצילום העכשווי‪.‬‬
‫בכדי לעשות זאת נתעכב על עבודות משמעותיות בתולדות הצילום ונקרא‬
‫וננתח מספר טקסטים משמעותיים שכתבו אותם צלמים שבעבודותיהם נצפה‪.‬‬
‫בנוסף ובכדי להבין את המדיום כיום‪ ,‬לאתגר אותו ולהרחיב את גבולותיו ננסה‬
‫גם (ככל שזמננו יאפשר) להקדיש זמן לצפייה‪ ,‬ניתוח ודיון של עבודות‬
‫עכשוויות בצילום (מהארץ ומחו"ל)‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬עבודה מסכמת‪.‬‬
‫‪25‬‬