רצ"ב מאמר הסוקר את השינוי והתפיסה
שינוי תפיסת ההכשרות בחיל החימוש ”-הפיכת פירמידת ההכשרות” * פיתוח מקצועי של מומחים בעולם התוכן הטכנולוגי בחיל החימוש מאת תא"ל אליעזר בן ארוש ,רס"ן קסטרו משה ורנ"ג בני מוהבטי מבוא: התמורות והשינויים הטכנולוגיים ,המואצים בקצב בשנים האחרונות ,יש להם השפעה רבה על הזירה המבצעית וממנה נגזרת על סביבת העבודה של בעל המקצוע בחיל החימוש. אחת מהמגמות הבולטות הינה התפיסה המשקית של מערכים טכנולוגיים שהופכים עם השנים מתפיסה של דיסיפלינה לתפיסת מערכת .לדוגמא ,מערכות רכב מתקדמות ומשולבות טכנולוגיות השפיעו על סיווגם המקצועי מחדש של מכונאי וחשמלאי הרכב הקלאסי והביאו להגדרת מקצוע טכנאי אוטוטרוניקה. בד בבד מסתמנת מחקרית אבחנה בשינויים הנוגעים למאפייני הלומדים ,אותם בעלי המקצוע המוכשרים לאחזקת מערכות טכנולוגיות אלו ,כאשר האבחנה הרווחת ביותר מחלקת את דורות הלומדים /העובדים ל4 - דורות" :בייבי בומרס" ,דור ,Xדור Yודור .Z אם כן האחזקה הופכת למורכבת יותר ובעלי המקצוע נדרשים להתפתח למומחים בעלי ידע ייחודי. במציאות שבה אנשים בארגונים לומדים בדרכים שונות :פורמליות ( , )10%לא פורמליות ( ,)70%אימון אישי ( , )20%הדילמה המרכזית הינה – כיצד מפתחים הדרכה ולמידה לאורך זמן ,בציר הפיתוח של בעלי המקצוע עד להיותם מומחים? אילו שינויים נדרשים בתפיסת ההכשרה וההדרכה ואילו שיטות למידה נדרש לאמץ? שאלות מרכזיות אלו הובילו בשנת 2011להקמה של צוות אסטרטגי לבחינת הפיתוח המקצועי בחיל החימוש, צוות שהתווה את התוכנית האסטרטגית לפיתוח כ"א מקצועי בחיל בתר"ש 4שנתי ,שהחל משנ"ע 2013ואמור להסתיים בשנ”ע .2016 מאמר זה סוקר את עיקרי השינוי בתפיסת ההכשרות החילית ויכול לשמש סיפור מקרה לאימוץ אסטרטגיה לפיתוח כ"א מקצועי טכנולוגי באשר הוא כחלק מהערכות וההתמודדות עם השינויים החלים בעידן הנוכחי. סקירת המצב טרם השינוי: בחיל החימוש 72מקצועות טכנולוגיים ,אשר נרכשים רובם ככולם בבית הספר לחימוש -בה"ד .20 מסלול הפיתוח והקידום מקצועי בכל מקצוע ומקצוע מושתת על 3-5שלבים מקצועיים: הכשרת יסוד ,הכשרה לחניכים המתגייסים ומוכשרים לראשונה במקצוע טכנולוגי צבאי. הכשרת המשך לשלב מקצוע שני ,בשירות חובה. הכשרת המשך לשלב מקצועי שלישי ,בדר"כ בקבע. הכשרת המשך לשלב מקצועי רביעי בקבע והוא רכישת מקצוע נוסף -וירסטיליות. הכשרה לבוחן מקצועי (פונקציונאלי החל משלב שלישי ומעלה במקצוע). הכשרת היסוד הינה ההכשרה הארוכה ביותר באופן משמעותי הן מבחינת משכה והן מבחינת התוכן בה (בין 6-15 שבועות ומסמיכה לדרג א' ולדרג ב'גם יחד) והשלבים המקצועיים הבאים הינם בהשוואה קצרים ( 1-2שבועות). לשבועיים. תפיסה זו מביאה לידי ביטוי את הגישה בה פותחו הכשרות היסוד עפ"י העקרונות לפיתוח הדרכה בשלהי שנות ה 80-עפ"י מודל תל"ם (המודל שפותח בשנת 1978ע"י סמילנסקי ושפייזאיזן והפך להיות רווח מעל ל 20 -שנה בתחום פיתוח ההדרכה) .בעקרונות המודל ,הכשרת בעל התפקיד על פי מרכיבי תפקיד שמשולבים בצירי ההדרכה באופן מדורג ואינטגרטיבי עד להכנתו לתרחיש הקיצון (“היום השחור”) :מביצוע טיפולים ,פירוק והרכבה של מכללים ועד איתור ותיקון תקלות אופייניות במערכות. החסרונות במצב טרם השינוי: חרף העובדה כי הכשרת היסוד אמורה להעניק ידע תשתיתי נרחב ,דווקא פרק היסודות הטכניים ,כשפה אחידה ,נשחק עם השנים עם המגמה לקיצור ההכשרות .מגמה זו אינה עולה בקנה אחד עם העליה באחוז המתגייסים חסרי ההשכלה הטכנית המקדימה -בוגרי בתי הספר העיוניים ללא זיקה לעולם התוכן. הפרק המקצועי ליבתי ממוצה בהכשרות בשלבים הראשונים ולעומתם השלבים המתקדמים הינם העמקה של תכנים אלו (לדוגמא :לימוד איתור תקלות בשלב היסוד במקצועות בהן החייל לא נדרש במרכיבי תפקידו בשלבים הראשונים לאתר תקלה בעצמו אלא ע"י בעל מקצוע בכיר יותר). ההכשרה מתייחסת לפרק הלמידה בבה"ד ובלבד וכמעט ומתעלמת מהלמידה המתקיימת ביחידה באופן א-פורמלי .וגם להיפך,מהצד השני ביחידות הקצה ,היעדר הגדרה ברורה למה בעצם בעל המקצוע בהכשרת היסוד הוסמך במונחי ביצוע ולא רק בהגדרת מרכיבי תפקיד (שהרי ההכשרה מסמיכה לדרג א' וב' ובהם מרכיבי התפקיד שונים ומשתנים). המתודות בהכשרה בעיקרן מסורתיות המתבססות על למידה פרונטלית במינון של 40%תאוריה ו60% - מעשי .המתודות חסרות בהתאמתן לאוכ' הרב-גוניות בעולם הטכנולוגי המקצועי המגויס כיום (מטור' ועד רנ"ג בסדיר ובמיל') : למידה בכלים המושתתים על "טקסונומיה" (תסוויג) פירושו מערכת צורנית המסודרת בסדר מדרגי בעל משמעות ,כך שהשגת מטרה בשלב גבוה ,מותנית בהשגת מטרות קודמות לה. גישה זו עפ"י מחקרים אינה תואמת את מאפייני הלמידה של הדור החדש ( , )Y,Zאשר רוכש ידע ללא תהליך סדור ,שהחשיבה הינה רשתית ,שהיישום חשוב יותר מהתוכן והסגנונות משתנים בין הלומדים ואף בקרב אותו לומד ,קרי "פולקסונומיה". מאפשרות באופן מוגבל אימוץ של גישות מתקדמות בלמידה המתואמת לבעלי מקצוע בשלבים המתקדמים עד למומחים ,כגון :קהילות הידע ובעולם התוכן של רכישת מיומנות – תמיכת הביצועים. אם כן ההשקעה הרבה בהקניית מקצועיות בהכשרות הראשוניות תוצאותיהן קצרות טווח .עוד לא נמצא פתרון הדרכה שמאפשר מעבר יעיל מביצועי הכיתה או הסדנא/המעבדה ועד לנקודה שבאמת צריך לבצע את הפעולה במקום העבודה .כך שנוצר מעגל אימה :הקורס מכשיר את בעל המקצוע ,הבעל מקצוע לא זוכר את כל מה שהוא למד ,ואז יש לו פערי ביצוע והמנהלים בדרך כלל מתייחסים להכשרה הראשונית בביטול ומתחילים מאפס. כמו כן כאשר הבעל מקצוע מגיע להכשרה בשלב מתקדם אין כל התייחסות ללמידה שנרכשה בשטח באופן א- פורמלי. מודל 10-20-70של לומברדו ,אייכינג'ר ומק'קול ( )Lombardo&Eichingerמהמרכז למנהיגות יצירתית באוניברסיטת פרינסטון ממליץ על הכשרה בפרופורציות הבאות :למידה פורמלית – , 10%למידה חברתית/לא פורמלית – , 20%ולמידה עצמית/לא פורמלית – .70% כל אלה הביאו לתובנה שנדרש שינוי מהותי בתפיסת ההכשרה ובדגש עוד יותר לקראת המעבר לקריית ההדרכה, שהרי לא יהיה סביר שההשקעה הרבה לקראת המעבר לקריית ההדרכה בתפיסות ושיטות למידה מתקדמות ישפיעו על 10-20%מתהליכי הלמידה של בעלי המקצוע בארגון שחורט את המקצועיות וטיפוח המומחיות על נס. המצב המוצע – השינוי: לב השינוי הוא הגישה להתמקדות בכשירויות (" :)Competence, Fitnessיכולת ביצוע של מיומנות או ידע הכרחי הנדרשים לצורך ביצוע תפקיד ושיש להכשיר לביצועם" (מילון למונחי צה”ל). גישה אשר מדגישה את התפוקה על התהליך” :הקריטריון לרמה התפקודית של הפרט או היחידה הנדרשת לשם עמידה ביעדים" (מילון למונחי צה"ל). עיקר השינוי הינו סיווגם של הכשירויות בהתאם למדרג והתפקיד בפועל ובהתאמה מתכונת ומשך ההכשרה: הכשרה בסיסית א' (בעל מקצוע) :כוללת פרק יסודות להקניית ידע מיומנות ומושגים טכניים. פרק של היכר מערכות ,מיומנות תפעול מערכות, תיקוני דרג א' שכיחים ופשוטים וכן ביצוע שגרת טיפולים עד טיפול שבועי כולל. התנסות מובנית ביחידה :מהווה השלמה מחייבת לתפקיד ע"ב תהליך חניכה מובנה ומבוקר תוך הגדרת מטלות לביצוע וכן חונך כשירות מקצועית (הגדרה חילית לנגד חכ"ם). הכשרה בסיסית ב' :הסרה והתקנת מכללים בעלי מורכבות טכנית ובטיחותית וביצוע טיפול חודשי. הכשרה לכשירות מתקדמת (מתמחה):היכולת של בעל המקצוע לתת מענה מקצועי מלא בתחומו לרבות איתור תקלות ושימוש בצב"ד ופעולות מורכבות המחייבות ידע וניסיון קודם. הכשרה לכשירות ייעודית (מומחה) :היכולת של בעל המקצוע לתת מענה לאחזקה ובחינה של מערכת על כלל התחומים בה (גישת מערכת). מתודולוגיה זו לסיווג הכשירויות הנרכשות הותנעה בעמ"ט בשנת 2011במסגרת צוות אסטרטגי חילי לשיפור המקצועיות בחיל החימוש בראשות תא"ל אליעזר בן ארוש ,דיאז מפקד בה"ד 20וכיום קחש"ר. החל משנת 2013מתודולוגיה זו הפכה לתר"ש בן 4שנים עד לשנת ( 2016מועד מעבר הבה"ד לקריית ההדרכה) להטמעת השינוי בכלל מקצועות החיל (תר"ש שאושר בראשות ר' אט"ל) ונגזרת שלו תוכנית לתיקוף ופיתוח מחדש של כלל ההכשרות המקצועיות בחיל. סיווג הכשירויות עפ"י המודל החדש תרם באופן מידי להגברת השפה האחידה של תוצרי ההכשרה בשפה של כשירויות בין השטח – המפקדה (חיל והחט"ל) -בה”ד (ברור למה הלומד מוכשר בכל שלב). בנוסף הביא לערך מוסף ב: העברת משקל הכובד להכשרות ההמשך: מבעל מקצוע ועד למומחה במשך ותוכן ההכשרה. והן בתשתית שהיא מהווה לאימוץ שיטות למידה מתקדמות בעצם השינוי התרבותי שהיא מגלמת ,הטמעה של כלים מובנים לחניכה מקצועית והכרה בם לצורך הסמכה (הא-פורמלי לפורמלי). ומכאן שינוי זה מוכר גם בשם "הפיכת פירמידת ההכשרות". סיכום – מסקנות והמלצות: המטרה המרכזית בהטמעת השינוי הינה הגברת הרלוונטיות של הידע והמיומנות הנרכשת בהכשרה לתפקיד בפועל ביחידה .רלוונטיות הבאה לידי ביטוי בחפיפה ,עד כמה שניתן מלאה ,בין תהליך הלמידה לאורך השירות (פורמלי וא-פורמלי) להגדרת התפקיד ומצבי התפקוד של בעל המקצוע בשפה מדידה -כשירות. שינוי תפיסת ההכשרות בחיל החימוש הינו נדבך חשוב לשיפור המקצועיות בקרב בעלי המקצוע בחיל אך היא אינה עומדת בפני עצמה .לתהליך זה נדרשים מאמצעי תמיכה חיליים ,כגון :הטמעת התרבות – קוד איתי וכן אימוצן של מנגנונים תומכים כגון מנגנון למדידת כשירות לאורך השירות ,הצגת פערים ברמת הפרט ומציאת פתרונות להשלמת הפערים הן בהכשרה פורמלית והן באימוץ מתודות ללמידה רציפה במקום העבודה גם למומחים ,כגון קהילות ידע ,למידה מרחוק ,תמיכת ביצועים ועוד. הסדרה כה עמוקה ,שארכה לא מעט זמן ,בתהליך אסטרטגי ,הינה אבן דרך הכרחית בטרם נקראים לפיתוי הכה גדול בעידן הנוכחי של אימוץ כלי למידה מתקדמים (אמצעי המחשה ,לומדות,מאמנים וכו') ,כלי למידה אשר יותאמו בהתאם למדרג ההכשרה ולמאפייני האוכ' בכל שלב ושלב ומיקומה ברצף הלמידה לאורך כל השירות. להעברת משקל הכובד להכשרות ההמשך יש גם ערך חשוב בחיל ,בעל מאפיינים של מוטיבציה נמוכה לשירות בקרב מתגייסים חדשים וכפועל יוצא מכך נשירה בתהליך ההכשרה .התאמת משך ההכשרה לכשירות הנדרשת מגלמת הקטנת נקודת החיכוך וההתנגדות בשלב הראשון להכשרה ומנגד מגבירה את האתגר המקצועי של סגל ההדרכה במיקוד בהכשרות ההמשך הן במשכן והן בתוכנן. השינוי בתפיסת ההכשרות שהוביל חיל החימוש ניתן לראות בו כמקרה פרטי לאימוץ אסטרטגיה לפיתוח כ"א מקצועי בארגונים טכנולוגיים ואפשר גם כן לראות בו כמקרה כולל יותר להתאמת תוכנית ההכשרה והכשרת הקרקע לאימוץ מתודות מתקדמות להדרכה כטרום המעבר לקריית ההדרכה .לראיה מערכת לניהול הלמידה שאומצה בקריית ההדרכה (מעל"ה) אופיינה בהתאם לדרישות שעלו מהתפיסה למעקב אחר הלמידה גם מחוץ לשערי קריית ההדרכה ,בכל מקום שהיא מתקיימת באופן רציף לאורך כל שירותו של בעל המקצוע. ביבליוגרפיה " .1למה אין הבדל בין הדרכה פורמלית ללא פורמלית?" מאמר מאת ד"ר דן קליין ,יוני .2112 " .2המעבר הקשה מלמידה לתמיכת ביצועים" מאמר מאת אורלי שליו ,נוב' .2112 " .4כלים ארגוניים לטיפוח מומחים" – ד"ר מוריה לוי ,יוני .2112 " .5תהליך בניית מומחיות אישית וארגונית באיתור ותיקון תקלות בסביבת עבודה מבוזרת עתירת טכנולוגיה", טל לוטן ,עבודת דוקטורט ,מאי 2114. " .6תפיסת ההדרכה בקריית ההדרכה" – מרץ .2114 " .7הלימודים הטכנולוגיים והמקצועיים בישראל" – דוח יולי .2112 " .2בתי ספר מקצועיים /תעשייתיים בישראל – טיוטא להתייחסות" – ינואר .2112 " .2מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית הווה ועתיד" -סקירה מכנס הרצליה .2112 הכותבים אל"ם אליעזר בן ארוש( ,כיום תא"ל ,קחש"ר) בעת כתיבת המאמר שמש כמפקד בה"ד 21ובתפקידיו בכל שירותו בצה"ל מלא מס' תפקידי הדרכה בבה"ד 21בעיקר בהכשרות המפקדים והקצונה בחיל. רס"ן קסטרו משה ,בן , 41נשוי , 4+בעל תואר שני במנהל עסקים בהתמחות משאבי אנוש וייעוץ ארגוני ,רמ"ד טכנולוגיות ייעודיות להדרכה בקריית ההדרכה .במהלך כל 21שנות השירות בצה"ל עוסק בתפקידי הדרכה במערך הטכני של חיל החימוש. רנ"ג בני מוהבטי ,בן , 42נשוי , 2+בעל תואר ראשון במנהל עסקים 22,שנות שירות מהם כ 15 -שנה כמפקד גוף פיתוח הדרכה בבה"ד .21
© Copyright 2024