רצ"ב מאמר הסוקר את השינוי והתפיסה

‫שינוי תפיסת ההכשרות בחיל החימוש ‪”-‬הפיכת פירמידת ההכשרות” *‬
‫פיתוח מקצועי של מומחים בעולם התוכן הטכנולוגי בחיל החימוש‬
‫מאת תא"ל אליעזר בן ארוש‪ ,‬רס"ן קסטרו משה ורנ"ג בני מוהבטי‬
‫מבוא‪:‬‬
‫התמורות והשינויים הטכנולוגיים‪ ,‬המואצים בקצב בשנים האחרונות‪ ,‬יש להם השפעה רבה על הזירה המבצעית‬
‫וממנה נגזרת על סביבת העבודה של בעל המקצוע בחיל החימוש‪.‬‬
‫אחת מהמגמות הבולטות הינה התפיסה המשקית של מערכים טכנולוגיים שהופכים עם השנים מתפיסה של‬
‫דיסיפלינה לתפיסת מערכת‪ .‬לדוגמא ‪ ,‬מערכות רכב מתקדמות ומשולבות טכנולוגיות השפיעו על סיווגם המקצועי‬
‫מחדש של מכונאי וחשמלאי הרכב הקלאסי והביאו להגדרת מקצוע טכנאי אוטוטרוניקה‪.‬‬
‫בד בבד מסתמנת מחקרית אבחנה בשינויים הנוגעים למאפייני הלומדים‪ ,‬אותם בעלי המקצוע המוכשרים‬
‫לאחזקת מערכות טכנולוגיות אלו‪ ,‬כאשר האבחנה הרווחת ביותר מחלקת את דורות הלומדים ‪ /‬העובדים ל‪4 -‬‬
‫דורות‪" :‬בייבי בומרס" ‪ ,‬דור ‪ ,X‬דור ‪ Y‬ודור ‪.Z‬‬
‫אם כן האחזקה הופכת למורכבת יותר ובעלי המקצוע נדרשים להתפתח למומחים בעלי ידע ייחודי‪.‬‬
‫במציאות שבה אנשים בארגונים לומדים בדרכים שונות‪ :‬פורמליות (‪ , )10%‬לא פורמליות (‪ ,)70%‬אימון אישי‬
‫(‪ , )20%‬הדילמה המרכזית הינה – כיצד מפתחים הדרכה ולמידה לאורך זמן‪ ,‬בציר הפיתוח של בעלי המקצוע עד‬
‫להיותם מומחים? אילו שינויים נדרשים בתפיסת ההכשרה וההדרכה ואילו שיטות למידה נדרש לאמץ?‬
‫שאלות מרכזיות אלו הובילו בשנת‪ 2011‬להקמה של צוות אסטרטגי לבחינת הפיתוח המקצועי בחיל החימוש‪,‬‬
‫צוות שהתווה את התוכנית האסטרטגית לפיתוח כ"א מקצועי בחיל בתר"ש ‪ 4‬שנתי‪ ,‬שהחל משנ"ע ‪ 2013‬ואמור‬
‫להסתיים בשנ”ע ‪.2016‬‬
‫מאמר זה סוקר את עיקרי השינוי בתפיסת ההכשרות החילית ויכול לשמש סיפור מקרה לאימוץ אסטרטגיה‬
‫לפיתוח כ"א מקצועי טכנולוגי באשר הוא כחלק מהערכות וההתמודדות עם השינויים החלים בעידן הנוכחי‪.‬‬
‫סקירת המצב טרם השינוי‪:‬‬
‫בחיל החימוש ‪ 72‬מקצועות טכנולוגיים‪ ,‬אשר נרכשים רובם ככולם בבית הספר לחימוש ‪ -‬בה"ד ‪.20‬‬
‫מסלול הפיתוח והקידום מקצועי בכל מקצוע ומקצוע מושתת על ‪ 3-5‬שלבים מקצועיים‪:‬‬
‫‪ ‬הכשרת יסוד ‪ ,‬הכשרה לחניכים המתגייסים ומוכשרים לראשונה במקצוע טכנולוגי צבאי‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרת המשך לשלב מקצוע שני ‪ ,‬בשירות חובה‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרת המשך לשלב מקצועי שלישי ‪ ,‬בדר"כ בקבע‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרת המשך לשלב מקצועי רביעי בקבע והוא‬
‫רכישת מקצוע נוסף ‪-‬וירסטיליות‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרה לבוחן מקצועי (פונקציונאלי החל משלב‬
‫שלישי ומעלה במקצוע)‪.‬‬
‫הכשרת היסוד הינה ההכשרה הארוכה ביותר באופן משמעותי הן מבחינת משכה והן מבחינת התוכן בה (בין ‪6-15‬‬
‫שבועות ומסמיכה לדרג א' ולדרג ב'גם יחד) והשלבים המקצועיים הבאים הינם בהשוואה קצרים (‪ 1-2‬שבועות)‪.‬‬
‫לשבועיים‪.‬‬
‫תפיסה זו מביאה לידי ביטוי את הגישה בה פותחו הכשרות היסוד עפ"י העקרונות לפיתוח הדרכה בשלהי שנות‬
‫ה‪ 80-‬עפ"י מודל תל"ם (המודל שפותח בשנת ‪ 1978‬ע"י סמילנסקי ושפייזאיזן והפך להיות רווח מעל ל‪ 20 -‬שנה‬
‫בתחום פיתוח ההדרכה)‪ .‬בעקרונות המודל‪ ,‬הכשרת בעל התפקיד על פי מרכיבי תפקיד שמשולבים בצירי ההדרכה‬
‫באופן מדורג ואינטגרטיבי עד להכנתו לתרחיש הקיצון (“היום השחור”)‪ :‬מביצוע טיפולים‪ ,‬פירוק והרכבה של‬
‫מכללים ועד איתור ותיקון תקלות אופייניות במערכות‪.‬‬
‫החסרונות במצב טרם השינוי‪:‬‬
‫‪ ‬חרף העובדה כי הכשרת היסוד אמורה להעניק ידע תשתיתי נרחב‪ ,‬דווקא פרק היסודות הטכניים‪ ,‬כשפה‬
‫אחידה‪ ,‬נשחק עם השנים עם המגמה לקיצור ההכשרות‪ .‬מגמה זו אינה עולה בקנה אחד עם העליה באחוז‬
‫המתגייסים חסרי ההשכלה הטכנית המקדימה ‪ -‬בוגרי בתי הספר העיוניים ללא זיקה לעולם התוכן‪.‬‬
‫‪ ‬הפרק המקצועי ליבתי ממוצה בהכשרות בשלבים הראשונים ולעומתם השלבים המתקדמים הינם‬
‫העמקה של תכנים אלו (לדוגמא‪ :‬לימוד איתור תקלות בשלב היסוד במקצועות בהן החייל לא נדרש‬
‫במרכיבי תפקידו בשלבים הראשונים לאתר תקלה בעצמו אלא ע"י בעל מקצוע בכיר יותר)‪.‬‬
‫‪ ‬ההכשרה מתייחסת לפרק הלמידה בבה"ד ובלבד וכמעט ומתעלמת מהלמידה המתקיימת ביחידה באופן‬
‫א‪-‬פורמלי‪ .‬וגם להיפך‪,‬מהצד השני ביחידות הקצה‪ ,‬היעדר הגדרה ברורה למה בעצם בעל המקצוע‬
‫בהכשרת היסוד הוסמך במונחי ביצוע ולא רק בהגדרת מרכיבי תפקיד (שהרי ההכשרה מסמיכה לדרג א'‬
‫וב' ובהם מרכיבי התפקיד שונים ומשתנים)‪.‬‬
‫‪ ‬המתודות בהכשרה בעיקרן מסורתיות המתבססות על למידה פרונטלית במינון של ‪ 40%‬תאוריה ו‪60% -‬‬
‫מעשי‪ .‬המתודות חסרות בהתאמתן לאוכ' הרב‪-‬גוניות בעולם הטכנולוגי המקצועי המגויס כיום (מטור'‬
‫ועד רנ"ג בסדיר ובמיל') ‪:‬‬
‫‪ ‬למידה בכלים המושתתים על "טקסונומיה" (תסוויג) פירושו מערכת צורנית המסודרת בסדר‬
‫מדרגי בעל משמעות‪ ,‬כך שהשגת מטרה בשלב גבוה‪ ,‬מותנית בהשגת מטרות קודמות לה‪.‬‬
‫גישה זו עפ"י מחקרים אינה תואמת את מאפייני הלמידה של הדור החדש (‪ , )Y,Z‬אשר רוכש ידע‬
‫ללא תהליך סדור‪ ,‬שהחשיבה הינה רשתית ‪ ,‬שהיישום חשוב יותר מהתוכן והסגנונות משתנים‬
‫בין הלומדים ואף בקרב אותו לומד ‪ ,‬קרי "פולקסונומיה"‪.‬‬
‫‪ ‬מאפשרות באופן מוגבל אימוץ של גישות מתקדמות בלמידה המתואמת לבעלי מקצוע בשלבים‬
‫המתקדמים עד למומחים‪ ,‬כגון‪ :‬קהילות הידע ובעולם התוכן של רכישת מיומנות – תמיכת‬
‫הביצועים‪.‬‬
‫אם כן ההשקעה הרבה בהקניית מקצועיות בהכשרות הראשוניות תוצאותיהן קצרות טווח‪ .‬עוד לא נמצא פתרון‬
‫הדרכה שמאפשר מעבר יעיל מביצועי הכיתה או הסדנא‪/‬המעבדה ועד לנקודה שבאמת צריך לבצע את הפעולה‬
‫במקום העבודה‪ .‬כך שנוצר מעגל אימה ‪ :‬הקורס מכשיר את בעל המקצוע‪ ,‬הבעל מקצוע לא זוכר את כל מה שהוא‬
‫למד‪ ,‬ואז יש לו פערי ביצוע והמנהלים בדרך כלל מתייחסים להכשרה הראשונית בביטול ומתחילים מאפס‪.‬‬
‫כמו כן כאשר הבעל מקצוע מגיע להכשרה בשלב מתקדם אין כל התייחסות ללמידה שנרכשה בשטח באופן א‪-‬‬
‫פורמלי‪.‬‬
‫מודל ‪ 10-20-70‬של לומברדו‪ ,‬אייכינג'ר ומק'קול (‪ )Lombardo&Eichinger‬מהמרכז למנהיגות יצירתית‬
‫באוניברסיטת פרינסטון ממליץ על הכשרה בפרופורציות הבאות‪ :‬למידה פורמלית – ‪ , 10%‬למידה חברתית‪/‬לא‬
‫פורמלית – ‪ , 20%‬ולמידה עצמית‪/‬לא פורמלית – ‪.70%‬‬
‫כל אלה הביאו לתובנה שנדרש שינוי מהותי בתפיסת ההכשרה ובדגש עוד יותר לקראת המעבר לקריית ההדרכה‪,‬‬
‫שהרי לא יהיה סביר שההשקעה הרבה לקראת המעבר לקריית ההדרכה בתפיסות ושיטות למידה מתקדמות‬
‫ישפיעו על ‪ 10-20%‬מתהליכי הלמידה של בעלי המקצוע בארגון שחורט את המקצועיות וטיפוח המומחיות על‬
‫נס‪.‬‬
‫המצב המוצע – השינוי‪:‬‬
‫לב השינוי הוא הגישה להתמקדות בכשירויות (‪" :)Competence, Fitness‬יכולת ביצוע של מיומנות או ידע הכרחי‬
‫הנדרשים לצורך ביצוע תפקיד ושיש להכשיר לביצועם" (מילון למונחי צה”ל)‪.‬‬
‫גישה אשר מדגישה את התפוקה על התהליך‪” :‬הקריטריון לרמה התפקודית של הפרט או היחידה הנדרשת לשם‬
‫עמידה ביעדים" (מילון למונחי צה"ל)‪.‬‬
‫עיקר השינוי הינו סיווגם של הכשירויות בהתאם למדרג והתפקיד בפועל ובהתאמה מתכונת ומשך ההכשרה‪:‬‬
‫‪ ‬הכשרה בסיסית א' (בעל מקצוע)‪ :‬כוללת פרק‬
‫יסודות להקניית ידע מיומנות ומושגים טכניים‪.‬‬
‫פרק של היכר מערכות‪ ,‬מיומנות תפעול מערכות‪,‬‬
‫תיקוני דרג א' שכיחים ופשוטים וכן ביצוע שגרת‬
‫טיפולים עד טיפול שבועי כולל‪.‬‬
‫‪ ‬התנסות מובנית ביחידה‪ :‬מהווה השלמה מחייבת‬
‫לתפקיד ע"ב תהליך חניכה מובנה ומבוקר תוך‬
‫הגדרת מטלות לביצוע וכן חונך כשירות מקצועית‬
‫(הגדרה חילית לנגד חכ"ם)‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרה בסיסית ב'‪ :‬הסרה והתקנת מכללים בעלי‬
‫מורכבות טכנית ובטיחותית וביצוע טיפול חודשי‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרה לכשירות מתקדמת (מתמחה)‪:‬היכולת של בעל‬
‫המקצוע לתת מענה מקצועי מלא בתחומו לרבות איתור‬
‫תקלות ושימוש בצב"ד ופעולות מורכבות המחייבות‬
‫ידע וניסיון קודם‪.‬‬
‫‪ ‬הכשרה לכשירות ייעודית (מומחה) ‪ :‬היכולת של בעל‬
‫המקצוע לתת מענה לאחזקה ובחינה של מערכת‬
‫על כלל התחומים בה (גישת מערכת)‪.‬‬
‫מתודולוגיה זו לסיווג הכשירויות הנרכשות הותנעה בעמ"ט בשנת ‪ 2011‬במסגרת צוות אסטרטגי חילי לשיפור‬
‫המקצועיות בחיל החימוש בראשות תא"ל אליעזר בן ארוש‪ ,‬דיאז מפקד בה"ד ‪ 20‬וכיום קחש"ר‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2013‬מתודולוגיה זו הפכה לתר"ש בן ‪ 4‬שנים עד לשנת ‪( 2016‬מועד מעבר הבה"ד לקריית ההדרכה)‬
‫להטמעת השינוי בכלל מקצועות החיל (תר"ש שאושר בראשות ר' אט"ל) ונגזרת שלו תוכנית לתיקוף ופיתוח‬
‫מחדש של כלל ההכשרות המקצועיות בחיל‪.‬‬
‫סיווג הכשירויות עפ"י המודל החדש תרם באופן מידי להגברת השפה האחידה של תוצרי ההכשרה בשפה של‬
‫כשירויות בין השטח – המפקדה (חיל והחט"ל) ‪ -‬בה”ד (ברור למה הלומד מוכשר בכל שלב)‪.‬‬
‫בנוסף הביא לערך מוסף ב‪:‬‬
‫‪ ‬העברת משקל הכובד להכשרות ההמשך‪:‬‬
‫מבעל מקצוע ועד למומחה במשך ותוכן ההכשרה‪.‬‬
‫‪ ‬והן בתשתית שהיא מהווה לאימוץ שיטות‬
‫למידה מתקדמות בעצם השינוי התרבותי שהיא‬
‫מגלמת‪ ,‬הטמעה של כלים מובנים לחניכה‬
‫מקצועית והכרה בם לצורך הסמכה‬
‫(הא‪-‬פורמלי לפורמלי)‪.‬‬
‫ומכאן שינוי זה מוכר גם בשם "הפיכת פירמידת ההכשרות"‪.‬‬
‫סיכום – מסקנות והמלצות‪:‬‬
‫המטרה המרכזית בהטמעת השינוי הינה הגברת הרלוונטיות של הידע והמיומנות הנרכשת בהכשרה לתפקיד‬
‫בפועל ביחידה‪ .‬רלוונטיות הבאה לידי ביטוי בחפיפה‪ ,‬עד כמה שניתן מלאה‪ ,‬בין תהליך הלמידה לאורך השירות‬
‫(פורמלי וא‪-‬פורמלי) להגדרת התפקיד ומצבי התפקוד של בעל המקצוע בשפה מדידה ‪ -‬כשירות‪.‬‬
‫שינוי תפיסת ההכשרות בחיל החימוש הינו נדבך חשוב לשיפור המקצועיות בקרב בעלי המקצוע בחיל אך היא‬
‫אינה עומדת בפני עצמה‪ .‬לתהליך זה נדרשים מאמצעי תמיכה חיליים ‪ ,‬כגון‪ :‬הטמעת התרבות – קוד איתי וכן‬
‫אימוצן של מנגנונים תומכים כגון מנגנון למדידת כשירות לאורך השירות‪ ,‬הצגת פערים ברמת הפרט ומציאת‬
‫פתרונות להשלמת הפערים הן בהכשרה פורמלית והן באימוץ מתודות ללמידה רציפה במקום העבודה גם‬
‫למומחים‪ ,‬כגון קהילות ידע ‪ ,‬למידה מרחוק‪ ,‬תמיכת ביצועים ועוד‪.‬‬
‫הסדרה כה עמוקה‪ ,‬שארכה לא מעט זמן‪ ,‬בתהליך אסטרטגי‪ ,‬הינה אבן דרך הכרחית בטרם נקראים לפיתוי הכה‬
‫גדול בעידן הנוכחי של אימוץ כלי למידה מתקדמים (אמצעי המחשה‪ ,‬לומדות‪,‬מאמנים וכו')‪ ,‬כלי למידה אשר‬
‫יותאמו בהתאם למדרג ההכשרה ולמאפייני האוכ' בכל שלב ושלב ומיקומה ברצף הלמידה לאורך כל השירות‪.‬‬
‫להעברת משקל הכובד להכשרות ההמשך יש גם ערך חשוב בחיל‪ ,‬בעל מאפיינים של מוטיבציה נמוכה לשירות‬
‫בקרב מתגייסים חדשים וכפועל יוצא מכך נשירה בתהליך ההכשרה‪ .‬התאמת משך ההכשרה לכשירות הנדרשת‬
‫מגלמת הקטנת נקודת החיכוך וההתנגדות בשלב הראשון להכשרה ומנגד מגבירה את האתגר המקצועי של סגל‬
‫ההדרכה במיקוד בהכשרות ההמשך הן במשכן והן בתוכנן‪.‬‬
‫השינוי בתפיסת ההכשרות שהוביל חיל החימוש ניתן לראות בו כמקרה פרטי לאימוץ אסטרטגיה לפיתוח כ"א‬
‫מקצועי בארגונים טכנולוגיים ואפשר גם כן לראות בו כמקרה כולל יותר להתאמת תוכנית ההכשרה והכשרת‬
‫הקרקע לאימוץ מתודות מתקדמות להדרכה כטרום המעבר לקריית ההדרכה‪ .‬לראיה מערכת לניהול הלמידה‬
‫שאומצה בקריית ההדרכה (מעל"ה) אופיינה בהתאם לדרישות שעלו מהתפיסה למעקב אחר הלמידה גם מחוץ‬
‫לשערי קריית ההדרכה ‪ ,‬בכל מקום שהיא מתקיימת באופן רציף לאורך כל שירותו של בעל המקצוע‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪" .1‬למה אין הבדל בין הדרכה פורמלית ללא פורמלית?" מאמר מאת ד"ר דן קליין ‪ ,‬יוני ‪.2112‬‬
‫‪" .2‬המעבר הקשה מלמידה לתמיכת ביצועים" מאמר מאת אורלי שליו‪ ,‬נוב' ‪.2112‬‬
‫‪" .4‬כלים ארגוניים לטיפוח מומחים" – ד"ר מוריה לוי ‪ ,‬יוני ‪.2112‬‬
‫‪" .5‬תהליך בניית מומחיות אישית וארגונית באיתור ותיקון תקלות בסביבת עבודה מבוזרת עתירת טכנולוגיה"‪,‬‬
‫טל לוטן‪ ,‬עבודת דוקטורט ‪ ,‬מאי ‪2114.‬‬
‫‪" .6‬תפיסת ההדרכה בקריית ההדרכה" – מרץ ‪.2114‬‬
‫‪" .7‬הלימודים הטכנולוגיים והמקצועיים בישראל" – דוח יולי ‪.2112‬‬
‫‪" .2‬בתי ספר מקצועיים ‪ /‬תעשייתיים בישראל – טיוטא להתייחסות" – ינואר ‪.2112‬‬
‫‪" .2‬מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית הווה ועתיד" ‪ -‬סקירה מכנס הרצליה ‪.2112‬‬
‫הכותבים‬
‫אל"ם אליעזר בן ארוש‪( ,‬כיום תא"ל ‪ ,‬קחש"ר) בעת כתיבת המאמר שמש כמפקד בה"ד ‪ 21‬ובתפקידיו בכל‬
‫שירותו בצה"ל מלא מס' תפקידי הדרכה בבה"ד ‪ 21‬בעיקר בהכשרות המפקדים והקצונה בחיל‪.‬‬
‫רס"ן קסטרו משה‪ ,‬בן ‪ , 41‬נשוי‪ , 4+‬בעל תואר שני במנהל עסקים בהתמחות משאבי אנוש וייעוץ ארגוני‪ ,‬רמ"ד‬
‫טכנולוגיות ייעודיות להדרכה בקריית ההדרכה‪ .‬במהלך כל ‪ 21‬שנות השירות בצה"ל עוסק בתפקידי הדרכה‬
‫במערך הטכני של חיל החימוש‪.‬‬
‫רנ"ג בני מוהבטי ‪ ,‬בן ‪ , 42‬נשוי ‪ , 2+‬בעל תואר ראשון במנהל עסקים ‪ 22,‬שנות שירות מהם כ‪ 15 -‬שנה כמפקד גוף‬
‫פיתוח הדרכה בבה"ד ‪.21‬‬