איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

‫המלצות ומתן כלים לבית‬
‫העסק לעמידה בתקנות‬
‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬
‫(שרון‪-‬כרמל)‬
‫מי אנחנו?‬
‫‪‬‬
‫איגוד ערים לאיכות הסביבה ‪ ,‬מאגד ‪ 18‬רשויות ועיריות‪ ,‬בניהן עירית‬
‫נתניה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האיגוד מהווה את הזרוע המקצועית של הרשות לכל היבטי איכות‬
‫הסביבה והינו גוף ציבורי שלא למטרות רווח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עוסק משנות ה‪ 80-‬בפיקוח על שפכי תעשייה ומכוני טיהור שפכים‪.‬‬
‫מאות מפעלים בתחומנו‪ ,‬מפוקחים ע"י צוות תעשיות ומעבדה מוסמכת‪.‬‬
‫מטרת המצגת‬
‫מתן כלים והמלצות לעמידה בדרישות התקנות‬
‫פיקוח על שפכי התעשייה‬
‫רשות המים‬
‫משרד להגה"ס‬
‫הקצאות‬
‫מים‬
‫רשות מקומית‪/‬‬
‫איגוד ערים‬
‫תאגיד‬
‫כללי תאגידי מים וביוב‬
‫(שפכי מפעלים‪)...‬‬
‫רישיון עסק‪,‬‬
‫תקנות המים‬
‫שפכי תעשיות‬
‫חוק עזר לשפכי תעשייה‪,‬‬
‫רישוי עסק‬
‫רישיון עסק‪,‬‬
‫רישיון יצרן‬
‫משרד הבריאות‬
‫מזהמים אופייניים בתעשיות‬
‫והמלצות לעמידה בתקנים‬
‫תעשיית המזון‬
‫פעילות אופיינית למטבח תעשייתי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שטיפת ירקות‪ ,‬קילוף וחיתוך‬
‫שטיפת כלים ‪ ,‬שימוש במדיח כלים‬
‫ניקוי משטחי עבודה‪ ,‬קירות ורצפות‬
‫השריית תבניות‪,‬כלים מהכיריים והגריל באמבט דגריזר להסרת‬
‫שומן‬
‫ריקון מיכלי חמוצים וגבינות‬
‫איסוף שמן טיגון למיכל פינוי‬
‫ריקון סירים חמים לכיורים‬
‫ניקוי מסנני מנדפים (במסיר שומנים או קיטור)‬
‫רענון מרכך מים (מים למדיח ומכונות קפה)‬
‫מקורות מזהמים בעסקי המזון‬
‫פרמטר‬
‫מקורות‬
‫שימוש עודף במסירי שומן‪ ,‬תסיסה‬
‫הגבה (‪)pH‬‬
‫עקב עומס אורגני גבוה‬
‫שטיפת כלים‪ ,‬מדיחים‪ ,‬שטיפות‬
‫חומר אורגני (‪)COD‬‬
‫רצפות‪ ,‬שימוש במסירי שומן‬
‫שאריות מעיבוד מזון‪ ,‬מכונות חיתוך‬
‫מוצקים (‪)TSS‬‬
‫וטחינה‬
‫שמן מטוגן‪,‬צ'יפסר‪,‬גרילר‪ ,‬ריקון‬
‫שומנים‬
‫דגריזרים‬
‫מלחים (כלוריד ונתרן) תמלחת חמוצים וגבינות‪ ,‬רענון מרככי‬
‫מים‪ ,‬חומרי ניקוי(אקונומיקה)‬
‫שימוש עודף בחומרי ניקוי‬
‫דטרגנטים‬
‫חנקן (‪ (TN‬וזרחן (‪(TP‬‬
‫שאריות מזון‬
‫הפרדת‬
‫זרמים‬
‫'‬
‫חלוקת השומנים במטבח תעשייתי‬
‫‪ 10%‬מסך השמנים והשומנים‬
‫‪ 90%‬מסך השמנים והשומנים‬
‫תא דיגום תקני‬
‫מפריד שומנים אורגניים‬
‫שיקולים לתכנון גודל מפריד שומנים‬
‫גודל המפריד מושפע מ‪ 4-‬גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬ספיקת השפכים בשעת שיא‬
‫‪ .2‬סוג השומן המיועד להרחקה‬
‫‪ .3‬טמפרטורת השפכים‬
‫‪ .4‬שימוש בדטרגנטים‬
‫תכנון נכון‪:‬‬
‫‪ .1‬זמן שהיית השפכים במפריד לא יפחת משעתיים בעת‬
‫ספיקת שיא‪.‬‬
‫‪ .2‬העומס על המפריד לא יעלה על ‪ 1‬מ"ק‪/‬שעה‪/‬מ"ר‬
‫שיקולים לתכנון גודל מפריד שומנים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ספיקת שיא של העסק‪ -‬קובעת את גודל המפריד‪ .‬ספיקת השיא‬
‫נוצרת בדרך כלל בשעת סגירה או לחילופין בעת הפתיחה‬
‫ומושפעת משלושה מקורות‪:‬‬
‫‪ ‬ספיקה משפכים שמקורם בברזים‬
‫‪ ‬ספיקה מניקוי מיכלים (מחושב לפי נפח המיכל)‬
‫‪ ‬ספיקה ממתקני שטיפה ומדיחי כלים ‪.‬‬
‫סוג השומן המיועד להרחקה‪ -‬ככל שצפיפות השומן נמוכה יותר קל‬
‫יותר להפרידו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במשחטות צפיפות גבוהה ממסעדות‪.‬‬
‫טמפרטורת השפכים‪ -‬שפכים חמים יגרמו לשבירת חלקיקי השומן‬
‫וליצירת אמולסיה שאינה ניתנת להפרדה‪ .‬טמפרטורה מעל ‪50‬‬
‫מעלות מגדילה את מקדם התכנון בחישוב הגודל‪.‬‬
‫שימוש בדטרגנטים‪ -‬מקטינים את יכולת ההפרדה של השומן‬
‫מהמים ולכן מגדילים את מקדם התכנון בחישוב הגודל‪.‬‬
‫ספיקת מים בברז בליטר לשניה‬
‫טבלה מבוססת ניסיון מצטבר‬
‫מספר מנות ליום‬
‫גודל המפריד (ליטר)‬
‫‪200‬‬
‫‪1,100‬‬
‫‪200-400‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪400-700‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪700-1000‬‬
‫‪1000-1500‬‬
‫‪5,600‬‬
‫‪6,800‬‬
‫‪1500-2000‬‬
‫‪2000-2500‬‬
‫‪8,800‬‬
‫‪10,400‬‬
‫המלצות למניעה במקור‬
‫‪.1‬‬
‫בסוף יום עבודה יש לנקות מפסולת גסה את כל תעלות ההזרמה‬
‫ואת מחסומי הרצפה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יש לדאוג כי תשתית פינוי השמן המשומש נוחה לעובד‪ -‬ניתן‬
‫להתקין תשתית של קולטנים לאיסוף שמן משומש ומי הדגריזר‬
‫‪.3‬‬
‫הפרדה במקור‪ -‬להפריד שאריות מזון באמצעות ניגוב טרם שטיפה‬
‫ולמנוע סילוק שאריות מוצקים לביוב‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לבדוק מינון וסוג חומרי הניקוי‪ -‬מקור למלחים ולערך הגבה‪ .‬מעבר‬
‫לחומרי ניקוי ידידותיים‪ .‬להימנע משימוש בסודה קאוסטית ומסירי‬
‫שומנים‪.‬‬
‫המלצות למניעה במקור‬
‫‪.5‬‬
‫אין לשפוך את נוזלי הדגריזר למערכת הביוב‪ ,‬יש לפנותם ביחד עם‬
‫שאיבת המפריד‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫להימנע מריקון נוזלים חמים לביוב‪ ,‬לפני מתן זמן קירור‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫מדיח הכלים‪ -‬במידה ויש בעיה באיכות השפכים‪ ,‬רצוי לא לחבר‬
‫למפריד עקב חום גבוה ודטרגנטים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫במידה ויש חריגות במלחים‪ -‬מעבר לחומרי ניקוי ידידותיים‪ ,‬הפרדת‬
‫תמלחת מי רענון מרככים‪ ,‬להימנע מסילוק שאריות מוצקים בתחתית‬
‫פחי שימורים וגבינה‪.‬‬
‫המלצות לטיפול במפריד‬
‫פעם בשבוע יש לבדוק עצמאית את תכולת מפריד השומן (גובה‬
‫שכבת הבוצה והצופת)‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עובי שכבת השומן לא יותר מ‪ 24-‬ס"מ (בדומה לבדיקת שמן ברכב)‪.‬‬
‫בדיקת צלילות המים ביציאה מהמפריד‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫שאיבת המפריד – לפחות פעם בחודשיים או עד ששכבת השומן‬
‫מגיעה ל‪ 20-‬ס"מ‪ ,‬הקצר מבין שניהם ובתנאי שהמפריד מתאים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בעת שאיבת המפריד יבוצע ניקוי יסודי במים שפירים וטרם הפעלתו‬
‫חובה למלא את נפחו במים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫ניתן להזמין מספק המפריד שסתום לסגירת פתח היציאה כששכבת‬
‫השומן גדלה יתר על המידה‪.‬‬
‫מוסכים ותחנות דלק‬
‫מפריד דלקים‪/‬שמנים מורכב‬
‫מדידת גובה‬
‫שכבת שמן‬
‫יציאה‬
‫כניסה‬
‫דרישות ממפריד הדלק‪/‬שמן מינרלי‬
‫‪ .1‬בדיקה שהמפריד תקני‪ ,‬בהתאם להנחיות שבאתר המשרד‬
‫להגנת הסביבה‬
‫‪ .2‬קיים תא דיגום תקני ביציאה מהמפריד‬
‫‪ .3‬נפח המפריד מחושב לפי שטח משטח התפעול‬
‫‪ .4‬שסתום סגירה לעצירת הזרימה עם סגר בטחון – חובה‬
‫בתחנות דלק‬
‫‪ .5‬התראת אלקטרונית לגובה שכבת הדלק‪ -‬חובה בתחנות‬
‫דלק‬
‫המלצות למוסכים (מלבד דרישות רישוי העסק)‬
‫‪.1‬‬
‫משטח תפעול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רצוי גימור חלק‬
‫איטום חריצים וסדקים‬
‫אם אפשר ניקוי באמצעות מכונה‬
‫חומרי ניקוי‪ -‬שימוש בחומרים מהירי פירוק‪ .‬להימנע מניקוי עם‬
‫ממסים או סודה קאוסטית היוצרים אמולסיה ולהעדיף שימוש‬
‫בחומרים ידידותיים (חיפוש‪ :‬חומרי ניקוי ירוקים לתעשייה)‬
‫‪.2‬‬
‫משטח חניה – מקורה או מנוקז למפריד‬
‫‪.3‬‬
‫מי נגר‪ -‬לא למערכת הביוב‪ .‬חיבור מרזבים לניקוז‬
‫‪.4‬‬
‫שמן משומש‪ -‬להקפיד על מאצרה בנפח מתאים ופינוי לאתר‬
‫מורשה‬
‫המלצות למוסכים (מלבד דרישות רישוי העסק)‬
‫‪ .4‬אמבט לניקוי חלקי רכב‪-‬‬
‫להקפיד שמנותק ומסוחרר‪.‬‬
‫נאסף ומפונה כפסולת מסוכנת‬
‫‪ .5‬מפריד דלקים‪/‬שמן‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עם שסתום סגירה‬
‫אלמנט התרעה על גובה שכבת השמן‬
‫תדירות פינוי וקבלות‬
‫פתח דיגום‬
‫‪ .6‬פילטרים ומצברים‪-‬‬
‫בהתאם לתקנות‬
‫תחנות דלק‪ -‬תשתית נכונה‬
‫‪ ‬משטחי תדלוק‪ -‬מצופים בחומר אטום נגד דלקים‬
‫‪ ‬מרווחי ותפרי התפשטות‪ -‬אטומים‬
‫‪ ‬תעלות היקפיות‪ -‬בשיפוע של לפחות ‪ 1%‬ומנקזות‬
‫את משטחי התדלוק למפריד הדלקים‪ .‬מכוסות‬
‫בסבכה צפופה‬
‫תחנות דלק‪ -‬סיבות לחריגות‬
‫‪‬‬
‫התאמת גודל המפריד למשטחי העבודה ומשטר העבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חדירת נגר עילי למערכת הביוב‪ -‬הקטנת זמן שהייה במפריד‬
‫‪‬‬
‫תקינות מפריד הדלקים‪ -‬בדיקת אטימות לשסתום סגירה‪ ,‬ניקוי‬
‫למלות ‪ ,‬בדיקת תקינות אלמנט התראה‬
‫‪‬‬
‫שפך דלקים‪ -‬לא להפנות ישירות למפריד הדלק‪ ,‬אלא ספיגה ופינוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול במפריד‪ -‬בדיקה ויזואלית שבועית‬
‫‪‬‬
‫תוספות למפריד‪ -‬אלמנטים שוברי אמולסיה כמו‪ :‬שינוי ערך ‪,pH‬‬
‫פולסים חשמליים‪ ,‬הוספת קואגולנט ועוד‬
‫מכבסות‬
‫מקורות זיהום‬
‫‪‬‬
‫שימוש במלבינים ומי חמצן (מקור למלחים ולעליה בריכוז ה‪COD-‬‬
‫עקב חומרים מחמצנים)‬
‫‪‬‬
‫דטרגנטים (מכילים בורון)‬
‫‪‬‬
‫טמפרטורה גבוהה ‪-‬עלולה לייצר ריאקציות בין מזהמים‬
‫מה ניתן לעשות?‬
‫‪‬‬
‫מעבר לחומרי ניקוי ידידותיים ופריקים סביבתית (דטרגנטים שלא‬
‫מכילים בורון‪ ,‬דטרגנט אניוני רך ‪ ,‬להפחית שימוש בחומרים‬
‫מחמצנים חריפים ובסודה קאוסטית)‬
‫‪‬‬
‫טמפרטורה גבוהה – לשלב בין זרמים קרים לחמים‬
‫‪‬‬
‫תיקון ‪ -pH‬במידת הצורך להוסיף מיכל איזון ומנטרל כימי‬
‫מקורות הזיהום במכבסות‬
‫פרמטר‬
‫מקורות‬
‫חומר אורגני (‪)COD‬‬
‫חומרים מחמצנים‬
‫הגבה (‪)pH‬‬
‫שימוש בסודה קאוסטית ‪,‬‬
‫חומצה כלורית‬
‫מלחים מריכוך מים‪,‬‬
‫מלבינים‪ ,‬סודה קאוסטית‬
‫ודטרגנטים‬
‫דטרגנטים‬
‫מלחים (כלוריד ונתרן)‬
‫בורון‬
‫סולפיד מומס‬
‫חומרים מחמצנים (סולפאט‬
‫הופך לסולפיד)‬
‫תעשיית הנייר‬
‫מקורות מזהמים בשפכים‬
‫‪‬‬
‫שאריות תאית‪ -‬מקור למוצקים וחומר אורגני לא פריק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צבעים‪ -‬מקור לחומר אורגני‬
‫‪‬‬
‫עמילנים‪ -‬מקור לבורון וחומר אורגני‬
‫‪‬‬
‫מלבינים וחומרי חיטוי לצנרת‪ -‬מקור למעכבי תהליך ועומס‬
‫אורגני‪.‬‬
‫שיטות טיפול‬
‫מערכת קדם טיפול מבוססת על סינון להרחקת מוצקים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פלוטציה‪ -‬באמצעות ‪DAF‬‬
‫‪‬‬
‫סינון מיקרוני‪ -‬מסנן תוף‪ ,‬נפה רוטטת‬
‫‪‬‬
‫מערכות גיבוי לסינון‬
‫המלצות לשיפור הטיפול‬
‫‪‬‬
‫מערכת ‪ -DAF‬מיכל ויסות בנפח מתאים ליצירת ספיקה קבועה‬
‫לאורך כל שעות הפעילות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בועות אוויר‪ -‬לדאוג שהדיזות לא יסתמו ליצירת בועות קטנות של‬
‫אוויר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כימיקלים‪ -‬שימוש בכימיקלים באופן קבוע ובמינון מתאים‬
‫תודה‬