2013: ניסויים באחסון רימון

‫החברה למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק"ש בע"מ‬
‫קרית שמונה‬
‫פקס‪04-6940113 .‬‬
‫טל‪04-6940208 ,04-6817421 .‬‬
‫‪www.fruitlab.co.il‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫ניסויים באחסון רימון‬
‫דוח ניסויים לעונת ‪2013‬‬
‫צוות המעבדה‪ :‬דני גמרסני‪ ,‬טלי גולדברג‪ ,‬אוהד נריה‪ ,‬לילך שיפמן‪ ,‬אלה‬
‫צבילינג‪ ,‬היבא גדבאן‪ ,‬הראל אגרא ורות בן‪-‬אריה‬
‫ינואר ‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫תקציר‬
‫‪ .1‬אחסון רימוני וונדרפול בתנאי חמצן שונים‪.‬‬
‫במטרה לשפר את איכות רימוני וונדרפול המאוחסנים באוויר מבוקר‪ ,‬בעיקר מבחינת איכותם‬
‫הפנימית וטעם הפרי‪ ,‬נבחנה השפעת האחסון בריכוז חמצן נמוך על תכונות הרימונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אלו‬
‫אוחסנו בקירור )‪ (7oC‬במספר תנאים בהם אוויר רגיל )‪ ,)RA‬תנאי אוויר מבוקר המקובל במסחר ( ‪2%O2,‬‬
‫‪ )5%CO2‬ואוויר מבוקר עם חמצן נמוך)‪ .)0.5%O2, 5%CO2‬ההנחה היא שהאחסון בחמצן נמוך עשוי‬
‫לעכב תהליכי חמצון שעלולים לפגוע באיכות הפרי‪ ,‬אולם מאידך באחסון בריכוז חמצן נמוך מדי‪,‬‬
‫הרימונים עלולים לבצע נשימה אנארובית ולייצר אתנול ואצטאלדהיד‪ ,‬שעלולים לפגום בטעמם ואף‬
‫במדדי איכות נוספים‪ .‬ההשפעות העיקריות שנמצאו היו‪:‬‬
‫איכות חיצונית‪ -‬ככלל‪ ,‬האחסון באוויר מבוקר היטיב עם איכות הרימונים במהלך אחסון ממושך‬
‫הודות לעיכוב צרבון הקליפה ורקבונות מהם נפגעו הרימונים שאוחסנו ב‪ RA-‬כבר בחודש השלישי‬
‫לאחסונם‪ .‬על אף הורדת ריכוז החמצן ל‪ 0.5%-‬לא עוכבה התפתחות צרבון הקליפה במידה שונה מאשר‬
‫ברימונים שאוחסנו ב‪ 2%-‬חמצן‪.‬‬
‫איכות פנימית‪ -‬עד ל‪ 2-‬חודשי אחסון האיכות הפנימית היתה טובה ברימונים מכל הטיפולים אולם‬
‫החל מהחודש השלישי השחמת המחיצות הבהירות החמירה ככל שריכוז החמצן היה נמוך‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫ברימונים שאוחסנו ב‪ RA-‬גברו מקרי הרקבון ואלו עוכבו ככל שריכוז החמצן היה יותר נמוך‪.‬‬
‫במעקב אחר הצטברות האצטאלדהיד והאתנול במיץ הפרי נראתה עליה בריכוזי האצטאלדהיד עם‬
‫התארכות האחסון במיוחד ב‪ 6-‬השבועות הראשונים וככל שריכוז החמצן באחסון היה נמוך יותר כך‬
‫ריכוז האצטאלדהיד במיץ היה גבוה יותר‪ .‬מבחינת האתנול‪ ,‬בשונה מהאצטאלדהיד‪ ,‬לא נראתה עלייה‬
‫מגמתית בהצטברותו אלא תנודתיות‪ ,‬כשהשיא בפרי שאוחסן ב‪ RA-‬היה לאחר ‪ 8‬שבועות אחסון‪ .‬אולם‪,‬‬
‫נמצא מתאם חיובי ומובהק בין האתנול להשחמת המחיצות הבהירות אך לא לאצטאלדהיד ועל פי ממצא‬
‫זה יתכן שהאתנול הוא הגורם לנזק זה‪ .‬איכותם של רימונים פוחתת במהלך החודש השלישי לאחסונם‬
‫באוויר מבוקר ומתבטאת בירידה באיכות הטעם ומראה הגרגר‪ .‬לפיכך‪ ,‬יתכן שחלק מהפגמים נובעים‬
‫מהצטברותם של האתנול והאצטאלדהיד בפרי במהלך האחסון‪ .‬למשל‪ ,‬מראה הגרגר שאוחסן באוויר‬
‫רגיל קיבל הערכה טובה אפילו עד ל‪ 5-‬חודשי אחסון ובמקביל לכך גם הבליעה באורך גל ‪520nm‬‬
‫המייצגת את האנטוציאנינים במיץ הפרי היתה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫האחסון ב‪ CA0.5%-‬כמעט שלא נבדל בהשפעתו על תכונות הרימונים בהשוואה לאחסון ב‪CA2%-‬‬
‫אלא בעיקר נבדל לעומת אחסון ב‪ .RA-‬כלומר‪ ,‬האחסון בתנאי חמצן נמוך הדגיש הבדלים מאחסון ב‪-‬‬
‫‪ RA‬ולפיכך ניתן להסיק שלתנאי החמצן הנמוכים תתכן השפעה חיובית על האיכות החיצונית‪ ,‬אך‬
‫השפעה שלילית על האיכות הפנימית‪ .‬תנאי החמצן הנמוכים שמרו על תכולת חומצה ציטרית גבוהה‪ ,‬אך‬
‫השפיעו על צבע הגרגר וכפי הנראה בתכולת האנטוציאנינים שבו‪ .‬הבדיקות היחידות בהן נמצאו הבדלים‬
‫בין שני טיפולי ה‪ CA-‬על אלו הן בדיקות תכולת כלל הפנולים והפוטנציאל האנטיאוקסידנטי שהיו‬
‫נמוכים בפרי שאוחסן ב‪ 0.5% -‬חמצן והגבוהים ביותר ב‪2% -‬חמצן ורימוני ‪ RA‬לא נבדלו משניהם‪ .‬בשלב‬
‫זה אין הסבר לממצא זה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אחסון של רימונים בתנאי חמצן נמוך )‪ (0.5%‬לא היטיב עם איכותם במהלך אחסון ממושך‬
‫יחסית לרימונים שאוחסנו בתנאי החמצן הנמוך המקובלים )‪ ,(2%‬אלא הודגשו השפעותיו החיוביות (כגון‬
‫עיכוב הצרבון) והשליליות יחסית לאחסון באוויר רגיל‪ .‬הקשר החיובי המובהק בין האתנול לפגיעה‬
‫‪2‬‬
‫באיכות הפנימית של הפרי עשויה להצביע עליו כסמן להתפתחות הנזק‪ .‬לפיכך אנו ממליצים לחזור על‬
‫הניסוי שבמהלכו יערך מעקב אחר הצטברות האתנול במיץ הפרי ולהעלות את רמת החמצן באחסון ב‪-‬‬
‫‪ 0.5%‬בתדירות דו שבועית כך שבתחילה יהיה ‪ 0.5%‬ובתום ‪ 16‬שבועות אחסון יגיע לכ‪ 4%-‬חמצן וכך‬
‫פחותים הסיכויים לנשימה אנארובית והצטברות אתנול בפרי מאשר בתנאי אוויר מבוקר המקובלים‬
‫במסחר‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעת ריסוס בתכשיר "סופרלון" על חספוסי קליפה ברימוני וונדרפול‪.‬‬
‫מטרת הניסוי להפחית את חספוס קליפת רימוני 'ונדרפול' בעזרת ‪ 3‬ריסוסי מטע בסופרלון לאחר‬
‫חנטת הפרי לא הושגה ולא נמצאה השפעה משמעותית כלשהי על איכות הפרי החיצונית או הפנימית‬
‫במינונים שנבדקו ‪ ,‬למעט הפחתה של שיעורי הסתדקות הפרי במטע‪ .‬אמנם לא נמצאה השפעה‬
‫משמעותית של התכשיר על חספוס קליפת הפרי‪ ,‬אך רצוי לבחון את השפעתו באופן שונה‪ .‬כיוון שביישום‬
‫חומרי צמיחה קיימת חשיבות רבה לעיתוי היישום מבחינה פיזיולוגית ולמינון התכשיר אנו מציעים‬
‫לבחון ריסוסי סופרלון בשני ריכוזים ובתדירות דו‪-‬שבועית החל מגל הפריחה הראשון‪ ,‬כשההנחה היא‬
‫שהרחבת מספר הריסוסים במטע עשויה להשפיע על חספוס הקליפה‪ .‬במידה ותהיה השפעה מיטיבה של‬
‫התכשיר על איכות הפרי נוכל בהמשך לאתר באופן טוב יותר את המועד האופטימלי ליישום התכשיר‬
‫ולהתמקד לאחר מכן בריכוז המיטבי‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינת תכשירי הדברה כנגד רקבונות האחסון הנגרמים ע"י הפטרייה קוניאלה‬
‫גראנאטי )‪.(Coniellagranati‬‬
‫בניסוי זה נערכה סריקה ראשונית אחר תכשירי הדברה היעילים כנגד הפטריה קוניאלה‪ .‬התכשיר‬
‫סקולר שהינו מורשה בפרי המיוצא לאירופה לא היה יעיל כלל כנגד הפטרייה בעוד שהתכשיר ספורטק‬
‫נמצא יעיל ותרם להפחתת שיעור הריקבונות ל‪ 15%-‬בלבד‪ ,‬למרות האילוח המסיבי של הפרי‪ .‬מבין‬
‫הת כשירים הנבדקים‪ ,‬עולה כי לונה אקספיריינס ונתיבו‪ ,‬שבשניהם אחד החומרים הפעילים הינו‬
‫‪ Tebuconazole‬ובכל אחד מהם חומר פעיל נוסף‪ ,‬היו יעילים כנגד התפתחות הריקבונות וראוי לבחון‬
‫אותם שוב הן בריסוסי מטע והן בטבילה לאחר הקטיף‪.‬‬
‫‪ .4‬עיכוב רקבונות ברימוני וונדרפול באמצעות אדי שמן אתרי מציפורן‬
‫)‪.(Clove oil‬‬
‫מטרת ניסוי זה היתה לבחון את האפשרות למנוע התפתחות רקבונות במהלך אחסון רימוני וונדרפול‬
‫באמצעות אדי שמן אתרי מציפורן‪ ,‬שהשפעתם האנטי פטרייתית על הפטריה בוטריטיס סינראה‬
‫)‪ ,(Botrytis cinerea‬שפוגעת ברימונים‪ ,‬דווחה בספרות המדעית‪ .‬ברימונים שנחשפו בתדירות יומיומית‬
‫לתכשיר ‪ Biox-C‬בריכוז נמוך‪ ,‬אחוז הרקבונות לא נבדל מאשר ברימונים מהטיפול המסחרי המקובל‬
‫בקילוח בסקולר ‪ .0.2%‬כלומר‪ ,‬לטיפול זה נמצאה השפעה דומה במניעת רקבונות במהלך האחסון‬
‫הרימונים וזאת למרות שהפרי שהה בקירור ב‪ 7oC-‬באוויר רגיל ללא כל טיפול אנטי‪-‬פטרייתי כחודש‬
‫ימים לאחר הקטיף עד לחשיפה לתכשיר‪ ,‬שהחלה באיחור‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬איכותו החיצונית והפנימית של הפרי שטופל בתכשיר לא נבדלה מפרי הבקורת מלבד צרבון‬
‫הקליפה שנמצא בעת ההוצאה באחוזים גבוהים יותר בפרי המטופל‪ ,‬אך הבדל זה טושטש במהלך חיי‬
‫‪3‬‬
‫מדף‪ .‬לעטיפת המיכלים לא היתה השפעה מובהקת על יעילות הטיפול מבחינת צרבון הקליפה‪ ,‬אך‬
‫בהוצאה מאחסון‪ ,‬במיכלים שנעטפו וטופלו בתכשיר היה פחות איבוד משקל במובהק מהפרי שטופל‬
‫והיה חשוף וכן מהפרי מהטיפול המסחרי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במיכלים העטופים נמצאו רקבונות באחוזים‬
‫גבוהים‪ .‬אין לדעת אם הסיבה לכך היא חוסר חדירה של אדי השמן האתרי או הלחות הגבוהה יותר‬
‫בסביבת הפרי או משני הגורמים יחדיו‪ .‬את זאת יהיה צורך לבחון בעתיד ע"י חשיפה לאדי השמן של פרי‬
‫מאולח באופן מלאכותי‪ ,‬עטוף ולא עטוף‪ ,‬בהשוואה לפרי מאולח ללא כל טיפול‪.‬‬
‫על פי מבחן טעימה מצומצם הורגשו יותר טעמי לוואי בפרי המטופל בתכשיר יחסית לבקורת‪ .‬רצוי‬
‫לתת דגש על ממצא זה בניסוי חוזר ולערוך מבחן משולש כדי לבחון האם הטועמים מזהים את הפירות‬
‫המטופלים‪ .‬לממצא זה חשיבות רבה כיוון שפגיעה בטעם הפרי תפסול את הטיפול‪ ,‬אפילו אם הוא ימנע‬
‫את התפתחות הרקבונות‪ .‬מבחן הטעימה נערך לאחר ‪ 5‬ימים בחיי מדף ויתכן שבהארכת חיי מדף יתנדף‬
‫השמן האתרי ויעלמו טעמי הלוואי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חשיפה ממושכת לשמן אתרי של ציפורן במינון נמוך עשויה לעכב את התפתחות הרקבונות‬
‫ברימ וני וונדרפול מאוחסנים בדומה לרימונים שטופלו מסחרית בסקולר‪ ,‬כמקובל היום‪ .‬בניסוי חוזר‬
‫הרימונים ייחשפו לטיפול החל מתחילת האחסון ותבחן השפעתו על טעמי לוואי בתום האחסון וחיי‬
‫המדף‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫הניסוי‬
‫‪ .1‬אחסון רימוני וונדרפול בתנאי חמצן שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעת ריסוס בתכשיר "סופרלון" על חספוסי קליפה ברימוני וונדרפול‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינת תכשירי הדברה כנגד רקבונות האחסון הנגרמים ע"י הפטרייה ‪.Coniella granati‬‬
‫‪ .4‬עיכוב רקבונות ברימוני וונדרפול באמצעות אדי שמן אתרי מציפורן )‪.(Clove oil‬‬
‫עמודים‬
‫‪6-24‬‬
‫‪25-29‬‬
‫‪30-31‬‬
‫‪32-37‬‬
‫תודות‬
‫עזרה באספקת פרי וביצוע הניסויים‬
‫דודו מיר ושלמה שטיין‪,‬‬
‫נוטעי קיבוץ אילון‪.‬‬
‫אייל כרמי ‪ -‬מטע איילת השחר‬
‫ישראל לובובסקי‪ -‬מטע להבות הבשן‬
‫טל וולף‪" -‬קירור גליל"‪.‬‬
‫דבורה רזניצקי ועומרי מייסטר‪" -‬הרקור"‬
‫עופר לוי ושלמה גלידאי‪ -‬מרחב אגרו בע"מ‬
‫ליאור הדס‪ ,‬רחלי יצחקי ואופיר נאות – לידור כימיקלים‬
‫חוזי משל ודורון באום – חברת כצט‬
‫יצחק קוסטו שה"מ‬
‫פרופ' אבי נחמיאס‬
‫מימון המחקרים‬
‫שולחן מגדלי הרימון במועצת הצמחים ענף פירות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬אחסון רימוני וונדרפול בתנאי חמצן שונים‬
‫מבוא‬
‫הארכת משך שיווק רימוני "וונדרפול" בארץ ובחו"ל הנה יעד חשוב למגדלים‪ .‬באחסון של‬
‫רימונים לתקופה ממושכת בתנאי אוויר מבוקר (מעל ל‪ 3-‬חודשים) פוחתת האיכות עקב ירידה באיכות‬
‫הטעם‪ ,‬איבוד צבע של הגרגר והשחמה פנימית של המחיצות הלבנות ויתכן שנזקים אלו מתפתחים‬
‫כתוצאה מנשימה אנארובית ממושכת‪ .‬מטרת הניסוי היא לבחון את האפשרות לאחסן את רימוני‬
‫הוונדרפול בהתבסס על העקרון של שיטת אחסון חדשה שזכתה להצלחה בפירות תפוח‪"-‬אחסון באוויר‬
‫מבוקר דינמי"‪ ,‬הווה אומר התאמת רמת החמצן באווירת האחסון לפי תגובת הפרי במהלך האחסון‪.‬‬
‫בתפוחים היתרון המרכזי של שיטה זו הוא בעיכוב התפתחות מחלת הצרבון השטחי ללא צורך בטבילת‬
‫הפרי בחומרים מעכבי חמצון‪ .‬יתרון משמעותי נוסף הוא שמירה על טעם טוב של הפרי הודות להפחתת‬
‫נשימה אנאירובית הגורמת להצטברות מטבוליטים כדוגמת אתנול ואצטאלדהיד‪ ,‬שעלולים לפגום בטעם‬
‫הפרי‪ .‬בתפוח השיטה מבוססת על מדידת עקה חמצונית בפרי באמצעות התגובה הפלורוצנטית של‬
‫הכלורופיל בקליפת הפרי‪ .‬בניסוי הקדמי מצאנו שהרימון הבשל‪ ,‬חסר הכלורופיל בקליפתו‪ ,‬אינו מגיב‬
‫בצורה דומה לעקה חמצונית‪ .‬אולם יתכן שניתן יהיה להבחין בתגובת הפרי לעקה זו בעזרת מדידה של‬
‫ייצור אתנול מוגבר‪ .‬הנחת העבודה היא שבשיטה זו ניתן יהיה לאבחן את תגובת הרימון לרמת החמצן‬
‫המינימלית הדרושה לעיכוב צרבון הקליפה במקביל לשמירה על טעם טוב במהלך האחסון‪ .‬תוצאה כזו‬
‫עשויה להוות פריצת דרך באחסון הרימון‪.‬‬
‫חומרים ושיטות‬
‫איסוף הפרי‪ -‬רימוני 'וונדרפול' ממטע אילון (גליל מערבי)‪ ,‬שנקטפו ב‪ ,22.10.2013-‬נטבלו בסקולר‬
‫‪ 0.2%‬וקוררו במשך לילה ל‪ .7oC-‬הפירות נאספו ממיכלים בבית אריזה הרקור ב‪ 23.10.2013-‬והובאו‬
‫למעבדה לאחסון‪ .‬במקביל לכך‪ ,‬רימונים ממטעי דודו מיר (צפון הנגב) שנקטפו בתאריך‬
‫‪,22.10.2013‬קולחו בקירור גליל בסקולר ‪ ,0.2%‬קוררו ל‪7oC-‬במשך הלילה‪ ,‬נאספו ממיכלים בקירור גליל‬
‫והובאו למעבדה לאחסון‪ .‬הרימונים נארזו בתיבות מרופדות בשקיות ‪ LDPE‬בעובי ‪ 40‬מיקרון מחוררות‬
‫לשמירה על תנאי לחות גבוהים באחסון‪ .‬מכל משק נאספו ‪ 90‬תיבות כשבכל אחת כ‪ 8-10-‬רימונים ואלו‬
‫חולקו ל‪ 3-‬תאי אחסון ב‪ 30( 7oC-‬תיבות מכל משק בכל תא)ותנאי האוויר המבוקר הופעלו ב‪:29.10.2013-‬‬
‫‪ -RA .1‬אוויר רגיל‪ -‬אחסון באוויר אטמוספרי‪.‬‬
‫‪ -CA2% .2‬אחסון בתנאי אוויר מבוקר המקובלים במסחר‪ 2% :‬חמצןו‪ 5% -‬פחמן דו חמצני‪.‬‬
‫‪ -CA0.5% .3‬אחסון בתנאי אוויר מבוקר עם חמצן נמוך‪ 0.5% :‬חמצן ו‪5%-‬פחמן דו חמצני‪.‬‬
‫בדיקות קטיף‪ -‬נערכו בפרי מכל מטע ב‪ 9-‬פירות‪ ,‬בהם הוערך אחוז הכיסוי האדום בקליפה ולאחר מכן‬
‫הפירות נחצו להערכת צבע הגרגר (‪ -1‬לבן‪ -5...‬אדום כהה מאוד)‪ .‬במיץ שהוכן מ‪ 3-‬חצאי רימון בנפרד‪,‬‬
‫נבדקו תכולת הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ )%( .‬באמצעות רפרקטומטר דיגיטלי והחומצה הציטרית (‪ )%‬באמצעות טיטור‬
‫אוטומטי‪ .‬לבחינת איבוד המשקל מוספרו ונשקלו כל אחד מהרימונים שיועדו לאחסון הממושך ביותר (‪5‬‬
‫חודשים) ובכל מועד של הוצאה מאחסון אלו נשקלו והוחזרו מיד לאחסון‪.‬‬
‫בדיקות בהוצאה מאחסון ובחיי מדף‪ -‬בתדירות חודשית הוצאו מכל אחד מתאי האחסון ‪ 6‬תיבות‬
‫פרי מכל מטע‪ ,‬כש‪ 3-‬מהן נבדקו מיד בהוצאה ו‪ 3-‬הנותרות הועברו לשבוע בחיי מדף ב‪ ,20oC-‬כשהן עדיין‬
‫עטופות בשקיות ‪LDPE‬לשמירה על לחות‪ .‬הבדיקות שנערכו בהוצאה מאחסון ולאחר חיי מדף היו זהות‬
‫וכללו‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫הערכת איכות חיצונית‪ -‬מיון הפרי לפי פגעיו ובפירות רקובים בודדו ואופיינו גורמי הרקבון‪.‬‬
‫ביתר הפרי הוערכה האיכות החיצונית כשצרבון הקליפה הוערך על פי דרגות חומרה (‪ -1‬עד‪ 25%‬משטח‬
‫פני הפרי‪ 25-50% -2 ,‬משטח פני הפרי ו‪ 50-100% 4-‬משטח פני הפרי)‪ .‬אחוז משוקלל של הצרבון חושב על‬
‫פי סכום מכפלות של דרגות החומרה באחוזי הפירות הנגועים וחילוק ב‪ 4-‬כדי שיהיה בסקלה בין ‪0-‬‬
‫‪ .100%‬נזק נוסף שפגם באיכות לשיווק של הרימון היה ההצטמקות שדורגה אף היא בדומה לצרבון (‪-1‬‬
‫קל‪-2 ,‬בינוני‪-3,‬קשה)‪.‬‬
‫הערכת איכות פנימית‪ -‬כל הפירות (מלבד הרקובים) נחצו והוערכו בהם צבע הגרגר ומידת‬
‫ההשחמה של המחיצות הלבנות (באופן דומה להערכת הצרבון) וחושב‪ %‬ההשחמה המשוקלל‪ .‬ממחצית‬
‫אחת מכל פרי נסחט המיץ ובתערובת מכל חזרה נבדקו תכולת הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ )%( .‬והחומצה הציטרית (‪ .)%‬מיץ‬
‫שסורכז בצנטריפוגה שימש לבדיקת צבע באמצעות מד צבע (קולורימטר מתוצרת מינולטה) בערוצים‬
‫‪ 15( LCH‬מ"ל מיץ בכוס כימית בנפח ‪ 50‬מ"ל)‪ .‬מדגם של ‪ 5‬מ"ל מיץ הוקפא במבחנת ‪ 50‬מ"ל ונשמר‬
‫לבדיקת תכולת הנדיפים אתנול ואצטאלדהיד‪.‬‬
‫הערכת מראה וטעם הגרגר‪ -‬בכל אחד ממועדי הבדיקה בחיי מדף נפרטו גרגירים מחצאי רימונים‬
‫מכל טיפול ואלו הוערכו למראה ולטעם ע"י ‪ 7-9‬טועמים מיומנים‪.‬‬
‫בדיקת אתנול ואצטאלדהיד במיץ הפרי‪ -‬בכל מועד בדיקה (קטיף‪ ,‬הוצאה וחיי מדף) נשמרו‬
‫מדגמי מיץ מוקפאים כנ"ל‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בכל שבועיים (בין מועדי ההוצאות) הוצאו ‪ 4‬רימונים ( ממטעי‬
‫הנגב בלבד) מכל אחד מתנאי האחסון ומהם נסחט מיץ שהוקפא‪ .‬לזיהוי תכולת האתנול ואצטאלדהיד‬
‫מיץ הפרי חומם למשך שעה ב‪ 40oC-‬ומדגם של ‪ 250‬מק"ל הוזרק לגז כרומטוגרף ‪ Bruker 430) FID‬עם‬
‫קולונת ‪ .)R-Q PLOT material Fused Silica ID0.53mm, DF20micron, length 15m‬עקב בעיה טכנית‬
‫בסטנדרטים של האתנול והאצטאלדהיד נערך שימוש בשטח הפיק )‪ (uV/sec‬שהתקבל ללא תרגום‬
‫התוצאה ל‪.ppm-‬‬
‫בדיקות נוספות במיץ הפרי‪-‬‬
‫תכולת אנטוציאנינים‪ -‬מיץ הפרי נמהל פי ‪ 4‬במים ונקרא בספקטרופוטומטר )‪(UV-1200, China‬באורך גל‬
‫של ‪ 520nm‬בו נבלע האור ע"י האנטוציאנינים שהם חומר הצבע (הפיגמנט) העיקרי במיץ הרימון‪.‬‬
‫בדיקת כלל פנולים נערכה על פי‪:‬‬
‫‪Singleton VL, Rossi JA. 1965. Colorimetry of total phenolic swith phosphomolybdic phosphotungstic acid‬‬
‫‪reagents. Am. J. Emologyand Viticulture. 16: 144-158.‬‬
‫בדיקת פוטנציאל אנטיאוקסידנטי )‪ (FRAP‬נערכה על פי‪:‬‬
‫‪Benzie IF& Strain JJ. 1996. The ferric reducing ability of plasma (FRAP) as a measure of "antioxidant‬‬
‫‪power": the FRAP assay. Anal Biochem. 15; 239(1):70-76.‬‬
‫בדיקת חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ )C‬נערכה על פי‪:‬‬
‫‪Aaby K, Skrede G &Wrolstad RE. 2005. Phenolic composition and antioxidant activities in flesh and‬‬
‫‪achenes of strawberries (Fragaria ananassa). Journal Agriculture Food Chemistry.53; 4032–4040.‬‬
‫‪7‬‬
‫תוצאות‬
‫מדדי הבשלה בקטיף‪ -‬ביום איסוף הפרי נבדקו מגוון מדדי הבשלה ברימונים ממטעי הגליל והנגב‬
‫ובשניהם אחוז הכיסוי האדום בקליפת הפרי היה גבוה (‪ )87-89%‬וגרגר הפרי כמעט והגיע לשיא פוטנציאל‬
‫הצבע האדום (טבלה ‪ .)1‬צבע המיץ שנסחט מרימוני הגליל היה אדום במובהק מצבע המיץ של רימוני‬
‫הנגב על פי ערך ‪( Hue‬ככל שערך זה קרוב ל‪ 0-‬כך הוא יותר אדום)‪ ,‬וזאת בהתאמה להערכה ויזואלית של‬
‫צבע הגרגר‪ .‬תכולת הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬במיץ מרימוני הנגב היה גבוה במובהק ותכולת החומצה הציטרית בו היתה‬
‫נמוכה מזו של רימוני הגליל עם ערכי ‪ pH‬גבוהים במובהק‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נמצא ערך גבוה יותר של יחס‬
‫הבשלה למיץ הרימונים ממטעי הנגב‪ .‬מסיכום ממצאים אלו נראה שרימוני הנגב היו בשלים במידה‬
‫מסוימת מהרימונים שנקטפו במטעי הגליל‪ .‬ככלל‪ ,‬תגובת הרימונים משני המטעים היתה דומה בתנאי‬
‫האחסון השונים ולכן נותחו הנתונים ללא הפרדה בין המטעים אלא כאשר היו הבדלם מובהקים בהשפעת‬
‫המטע על התכונה הנבדקת (כגון‪ ,‬הטעם)‪.‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מדדי הבשלה של רימונים ממטע הגליל ומטע הנגב ביום איסוף הפרי‪.‬‬
‫מטע‬
‫הגליל‬
‫הנגב‬
‫‪( N‬חזרות)‬
‫צבע המיץ‬
‫צבע גרגר כיסוי אדום‬
‫)‪(Hue angle‬‬
‫(‪)%‬‬
‫)‪(1-5‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20.1‬‬
‫* ‪48.7‬‬
‫‪3‬‬
‫כ‪.‬מ‪.‬מ‪.‬‬
‫(‪)%‬‬
‫חומצה ציטרית‬
‫(‪)%‬‬
‫‪pH‬‬
‫יחס‬
‫הבשלה‬
‫‪15.5%‬‬
‫* ‪16.1%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1.16%‬‬
‫‪0.94%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.88‬‬
‫* ‪3.79‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪3‬‬
‫*‪ -‬להבדל מובהק במדד ההבשלה בין ממוצעי המטעים (‪.)t-test P<0.05‬‬
‫האיכות החיצונית של הרימונים המאוחסנים‪-‬‬
‫צרבון הקליפה‪ -‬נזק זה פוגע במראה הפרי ועלול להתפתח במהלך האחסון‪ .‬כבר לאחר חודש‬
‫אחסון ושבוע חיי מדף נמצא צרבון הקליפה בפרי שאוחסן ב‪ RA-‬ופחות מכך במובהק כשהפרי אוחסן‬
‫בתנאי ‪ CA‬ללא הבדלים בין רמות החמצן(‪ 0.5%‬או ‪( )2%‬איור ‪ .)1‬כלומר‪ ,‬האחסון בסביבה עם חמצן נמוך‬
‫יחסית לחמצן האטמוספרי (ופחמן דו חמצני גבוה‪ )5% -‬עיכבו את התפתחות הצרבון וזו עדות נוספת לכך‬
‫שהצרבון הינו נזק חמצוני‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪CA 0.5% (b) 74%‬‬
‫‪RA (a) 58%‬‬
‫‪CA 2% (b) 81%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫צרבון (‪ %‬משוקלל)‬
‫‪A‬‬
‫‪25‬‬
‫‪5‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫איור ‪ :1‬צרבון בקליפת הרימונים (‪ %‬משוקלל) בהשפעת תנאי אחסון שונים במהלך ‪ 5‬חודשי אחסון‬
‫ושבוע חיי מדף ב‪.20oC(n=6)-‬‬
‫‪ -a-b‬להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין תנאי האחסון בכל מועד בדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫רקבון‪ -‬במהלך ‪ 2‬חודשי האחסון הראשונים הופיעו מעט רקבונות במהלך חיי מדף בלבד‪ ,‬אולם‬
‫בהמשך האחסון (‪ 3-5‬חודשי אחסון) נמצאו יותר רקבונות בפרי שאוחסן ב‪ RA-‬ולרוב במובהק‪ ,‬ומגמה זו‬
‫נשמרה גם בחיי מדף‪ ,‬אך ללא הבדלים מובהקים בהשפעת תנאי האחסון (איור ‪ .)2‬בהוצאה מ‪ 5-‬חודשי‬
‫אחסון אחוזי הרקבונות ברימונים שאוחסנו ב‪ RA-‬הגיעו אף לכ‪ 50%-‬בעוד שבתנאי ‪ CA‬השונים אלו‬
‫הגיעו עד לכ‪ 20%-‬בלבד‪ .‬התפתחות הרקבונות עוכבה במהלך האחסון בתנאי האוויר המבוקר‪ ,‬אך נראה‬
‫שהשפעה זו פגה במהלך שבוע בחיי מדף‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪CA 0.5% (b) 6%‬‬
‫‪RA (a) 20%‬‬
‫‪CA 2% (b) 4%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪40%‬‬
‫ריקבון חיצוני‬
‫‪70%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪CA 0.5%‬‬
‫‪CA 2%‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪RA‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫ריקבון חיצוני‬
‫‪70%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫איור ‪ :2‬רקבונות (‪ )%‬ברימונים בתנאי אחסון שונים במהלך ‪ 5‬חודשי אחסון (איור עליון) ולאחר שבוע‬
‫חיי מדף ב‪( 20oC-‬איור תחתון) )‪.(n=6‬‬
‫‪ -a-b‬להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין תנאי האחסון בכל מועד בדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫פרי ראוי לשיווק‪ -‬בחישוב של שיעור הפרי הראוי לשיווק נכלל פרי תקין ובנוסף לכך רימונים‬
‫שנפגעו מצרבון בחומרה קלה או כאלו שהיו עם הצטמקות קלה‪ .‬במהלך ‪ 2‬חודשי האחסון הראשונים‬
‫כמעט שלא היתה השפעה של תנאי האחסון על אחוזי הפרי הראוי לשיווק‪ ,‬אך החל מ‪ 3-‬חודשי אחסון‬
‫פחת משמעותית חלקם של הרימונים שאוחסנו ב‪ RA-‬והגיע לפחות מ‪ 50%-‬בעוד שברימונים מאוויר‬
‫מבוקר נמצא מעל ל‪ 80%-‬של פרי הראוי לשיווק לאחר ‪ 4‬חודשים ומעל ל‪ 70%-‬לאחר ‪ 5‬חודשים (איור ‪.)3‬‬
‫מגמה זו נשמרה גם לאחר שבוע בחיי מדף (הבדלים לא מובהקים)‪ .‬איכות הרימונים שאוחסנו ב‪RA-‬‬
‫פחתה משמעותית עקב החמרת הצרבון ועליה בחלקם של הרקבונות (איורים ‪ .)1,2‬בתום ‪ 5‬חודשי אחסון‬
‫ושבוע חיי מדף לא נבדלה השפעת תנאי האחסון על איכות הרימונים באופן מובהק‪ ,‬אך עדיין נמצא יותר‬
‫פרי ראוי לאחר אחסון באוויר מבוקר‪ ,‬ללא השפעה של רמת החמצן הנמוכה במיוחד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪CA 0.5%(a) 89%‬‬
‫‪CA 2% (a) 93%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪RA (b) 64%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪40%‬‬
‫ראוי לשיווק‬
‫‪80%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪CA 0.5% (ab) 74%‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪CA 2% (a) 81%‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫‪RA (b) 58%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪40%‬‬
‫ראוי לשיווק‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫איור ‪ :3‬אחוז הרימונים הראויים לשיווק בהשפעת תנאי אחסון שונים במהלך ‪ 5‬חודשי אחסון (איור‬
‫עליון) ולאחר שבוע ב‪( 20oC-‬איור תחתון) )‪.(n=6‬‬
‫‪ -a-b‬להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫איכות פנימית‪ -‬בכל אחד ממועדי הבדיקה נפתחו הרימונים לאחר הבדיקה החיצונית והוערכה‬
‫איכותם הפנימית כשהנזקים העיקריים היו הרקבון הפנימי שהיה באחוזים נמוכים יחסית והשחמת‬
‫הקרומים‪ .‬בנוסף לכך הוערך צבע הגרגר לו חשיבות בקביעת איכות הפרי‪:‬‬
‫השחמה פנימית (‪ %‬משוקלל)‪ -‬נזק זה הינו השחמה של המחיצות הלבנות המפרידות בין הגרגרים‬
‫וחומרת הנזק הוגדרה על פי היקפו מחתך הפרי‪ ,‬ובנוסף לכך חושב אחוז משוקלל של הנזק‪ .‬כבר לאחר‬
‫חודש החלה השחמה פנימית ברימונים מתנאי האחסון השונים ואף החמירה במעט במהלך שהות הפרי‬
‫בחיי מדף (איור ‪ .)4‬נראתה מגמה לפיה הנזק החמור ביותר נמצא בפרי שאוחסן ב‪ CA0.5% -‬ולרוב פחות‬
‫במובהק בפרי שאוחסן ב‪ RA-‬שבמרבית המועדים לא נבדל מהפרי שאוחסן ב‪ .CA2%-‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫שאחוזי החמצן היו נמוכים באחסון החמירה ההשחמה הפנימית (‪ %‬משוקלל)‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪A‬‬
‫‪CA 0.5% (a) 17%‬‬
‫‪RA (b) 7%‬‬
‫‪40‬‬
‫‪A‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪25‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20‬‬
‫‪A‬‬
‫‪15‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪10‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪5‬‬
‫השחמה פנימית (‪ %‬משוקלל)‬
‫‪CA 2% (ab) 11%‬‬
‫‪45‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪CA 0.5% (a) 23% A‬‬
‫‪CA 2% (ab) 16%‬‬
‫‪RA (b) 9%‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪20‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪15‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪10‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪2 months‬‬
‫השחמה פנימית (‪ %‬משוקלל)‬
‫‪A‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫‪1 month‬‬
‫איור ‪ :4‬השחמה פנימית (‪ %‬משוקלל) של רימונים בתנאי אחסון שונים במהלך ‪ 5‬חודשי אחסון (איור‬
‫עליון) ולאחר שבוע ב‪( 20oC-‬איור תחתון) )‪.(n=6‬‬
‫‪ -a-b‬להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫רימונים עם איכות פנימית ראויה לשיווק ‪ -‬הערכה זו כללה רימונים ללא פגם פנימי וכאלו בהם‬
‫נמצאה השחמה פנימית קלה בלבד של המחיצות הבהירות‪ .‬עד ל‪ 2-‬חודשי אחסון נמצאה איכות פנימית‬
‫טובה בפרי מתנאי האחסון השונים (כ‪ 90%-‬ומעלה)‪ ,‬אך החל מ‪ 3-‬חודשי אחסון חלה ירידה באחוזי‬
‫הרימונים עם איכות פנימית ראויה לשיווק כשאוחסנו בתנאי ‪ CA‬ולרוב זו היתה פחותה במובהק באלו‬
‫שאוחסנו ‪ CA0.5%‬מאלו שאוחסנו ב‪( RA-‬איור ‪ .)5‬מגמה זו נשמרה ברימונים גם לאחר שבוע בחיי מדף‬
‫אולם לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים‪ ,‬אלא רק לאחר ‪ 5‬חודשי אחסון כשנמצא פחות פרי תקין ב‪-‬‬
‫‪ RA‬שנבע מעלייה באחוזי הרקבון הפנימי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪CA 0.5% (b) 80%‬‬
‫‪CA 2% (ab) 85%‬‬
‫‪RA (a) 90%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪CA 0.5%‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪CA 2%‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪RA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1 month‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪A‬‬
‫‪60‬‬
‫‪B‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫איכות פנימית ראויה לשיווק‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2 months‬‬
‫איכות פנימית ראויה לשיווק‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫איור ‪ :5‬איכות פנימית ראויה לשיווק (‪ )%‬של רימונים בתנאי אחסון שונים במהלך ‪ 5‬חודשי אחסון‬
‫(איור עליון) ולאחר שבוע ב‪( 20oC-‬איור תחתון) )‪.(n=6‬‬
‫‪ -a-b‬להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫צבע הגרגר‪ -‬ככלל‪ ,‬צבע הגרגר של הרימונים שאוחסנו ב‪ RA-‬קיבל את ההערכה הגבוהה ביותר‬
‫במהלך כל תקופת הבדיקה לעומת הצבע של גרגרי הרימון שאוחסנו בתנאי אוויר מבוקר‪ ,‬שקיבלו הערכה‬
‫פחותה‪ ,‬ללא הבדלים בהשפעת ריכוזי החמצן (איור ‪.)6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪A A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪CA 0.5% (b) 4.3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪RA (a) 4.6‬‬
‫‪CA 2% (b) 4.4‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫צבע גרגר )‪(1-5‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫איור ‪ :6‬מדד של צבע הגרגר (‪ -1‬גרגר לבן‪-5....‬גרגר אדום כהה) של רימונים בתנאי אחסון שונים במהלך‬
‫‪ 5‬חודשי אחסון ושבוע ב‪.(n=6) ( 20oC-‬‬
‫‪ -a-b‬להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫איבוד משקל‪ -‬הרימונים איבדו ממשקלם ככל שהאחסון התארך ואלו שאוחסנו ב‪ RA -‬איבדו‬
‫הכי הרבה ממשקלם ובמובהק מהרימונים שאוחסנו בתנאי ‪(CA2%‬איור ‪ 7‬עליון)‪.‬הרימונים שאוחסנו ב‪-‬‬
‫‪ CA0.5%‬איבדו ממשקלם אחוז דומה לאלו של רימוני ה‪ ,RA-‬לרוב‪ ,‬אך איבדו פחות מהם במובהק החל‬
‫מ‪ 90-‬ימי אחסון‪ .‬יתכן שאיבוד המשקל של רימונים שאוחסנו ב‪ CA0.5% -‬נבע מהזרמת חנקן רבה לתא‬
‫החיונית לשמירת רמת חמצן נמוכה וכתוצאה מכך יובשו הרימונים ואיבדו ממשקלם‪ .‬בחינת איבוד‬
‫המשקל באופן שאינו מצטבר (איור ‪ 7‬תחתון) מצביעה על כך שבמהלך ‪ 48‬ימים ראשונים (שליש התקופה)‬
‫יש איבוד רב‪ ,‬במיוחד ברימוני ‪ RA‬ו‪ ,CA0.5-‬ובמועדי הבדיקה הבאים איבוד המשקל פוחת אך גובר רק‬
‫בשלב האחסון המתקדם ובמיוחד ברימוני ‪.RA‬‬
‫‪14‬‬
‫‪RA‬‬
‫‪CA 2%‬‬
‫‪CA 0.5%‬‬
‫‪8.0%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫איבוד משקל (‪ %‬מצטבר)‬
‫‪7.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪140‬‬
‫‪100‬‬
‫‪120‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫אחסון בקירור (ימים)‬
‫‪RA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪CA0.5%‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪CA2%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪C‬‬
‫איבוד משקל (‪)%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪)21%(61-91 )20%(91-119 )17%(119-144‬‬
‫‪)9%(48-61‬‬
‫‪)33%(0-48‬‬
‫אחסון בקירור (ימים)‬
‫איור ‪ :7‬איבוד משקל (‪ %‬מצטבר) של רימונים בתנאי אחסון שונים במהלך ‪ 140‬ימי אחסון (‪ 5‬חודשים)‬
‫(איור עליון) וכמו כן איבוד המשקל (‪)%‬בכל פרק זמן (איור תחתון) )‪.(n=6‬‬
‫בסוגריים בציר ה‪X-‬מצויין חלקו היחסי של משך האחסון בו נבחן איבוד המשקל‪.‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫תכונות מיץ הרימון‪-‬‬
‫תכולת הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ – .‬תכולת הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬פחתה במעט במיץ הפרי ככל שהאחסון התארך (תוצאות לא‬
‫מוצגות) ומגמה זו נשמרה בחיי מדף‪ ,‬אך ללא השפעה ברורה של תנאי האחסון (איור ‪.)8‬‬
‫תכולת החומצה הציטרית (‪ -)%‬תכולת החומצה הציטרית פחתה במיץ הרימונים במיוחד אחרי ‪3‬‬
‫חודשי אחסון ומגמה זו נשמרה גם במהלך חיי מדף (איור ‪ .)9‬ריכוזי חומצה יותר גבוהים נמצאו ברימונים‬
‫שאוחסנו באוויר מבוקר מאלו שאוחסנו ב‪ ,RA-‬ולעיתים אף במובהק וככל שריכוז החמצן באחסון היה‬
‫נמוך כך תכולת החומצה הציטרית נותרה גבוהה‪ .‬מגמה זו נשמרה גם בחיי מדף‪ ,‬אך ההבדלים‬
‫המובהקים בתכולת החומצה בין המיצים מתנאי האחסון השונים הטשטשו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪CA 0.5%‬‬
‫‪D‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪CA 2%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪BC‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪A AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪B‬‬
‫‪AB A‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪A AB‬‬
‫‪B‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫כ‪.‬מ‪.‬מ‪)%( .‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪RA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1 month‬‬
‫איור ‪ :8‬הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ )%( .‬במיץ הרימונים בתום שבוע בחיי מדף ב‪ 20oC-‬במהלך ‪ 5‬חודשי אחסון בתנאים‬
‫שונים )‪.(n=6‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫‪ -A-D‬להבדל מובהק בין הרימונים ממועדי בדיקה שונים ללא הפרדת תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪RA (b) 1.00%‬‬
‫‪CA 2% (ab) 1.13%‬‬
‫‪CA 0.5%(a) 1.17%‬‬
‫‪BA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪BA‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪CA 2% (ab) 1.08%‬‬
‫‪CA 0.5% (a) 1.10%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫חומצה ציטרית (‪)%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪RA (b) 0.97%‬‬
‫‪1 month‬‬
‫חומצה ציטרית (‪)%‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪5 months‬‬
‫‪4 months‬‬
‫‪3 months‬‬
‫‪2 months‬‬
‫‪1 month‬‬
‫איור ‪ :9‬החומצה הציטרית (‪ )%‬של רימונים מתנאי אחסון שונים במהלך ‪ 5‬חודשי אחסון (איור עליון)‬
‫ולאחר שבוע ב‪( 20oC-‬איור תחתון) )‪.(n=6‬‬
‫‪ -a-b‬להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק בין הרימונים ממועדי בדיקה שונים ללא הפרדת תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫‪16‬‬
‫אתנול ואצטאלדהיד במיץ הרימונים‪ -‬האצטאלדהיד הצטבר במיץ הפרי בששת השבועות‬
‫הראשונים וככל שרמת החמצן היתה נמוכה כך השינוי בריכוזו היה גבוה יותר(איור ‪ .)10‬כלומר‪,‬‬
‫ברימונים שאוחסנו ב‪ CA0.5%-‬הצטבר יותר אצטאלדהיד מאשר ברימוני ‪ CA2%‬ופחות מכך במובהק‬
‫ברימונים שאוחסנו ב‪ .RA-‬בהמשך הצטבר האצטאלדהיד בקצב איטי ברימונים שאוחסנו ב‪ CA-‬והגיע‬
‫בהם לריכוזים דומים בעוד שברימונים ב‪ RA-‬ריכוזו כמעט שלא השתנה‪ .‬האצטאלדהיד משמש כחומר‬
‫מוצא לאתנול בתנאי נשימה אנארוביים ובמספר מועדי בדיקה נראתה עליה חולפת בריכוזו (בשבועות ‪,3‬‬
‫‪ 6-7‬ו‪( )17-‬איור ‪ .) 10‬לא ברור מדוע חלו כאלו שינויים שאינם מגמתיים בריכוז האתנול במהלך האחסון‬
‫ולכן ראוי רק לציין שברימונים שאוחסנו ב‪ RA-‬תכולתו במיץ הפרי היתה גבוהה בשבוע ה‪ 8-‬לאחסון‬
‫בעוד שברימונים שאוחסנו באוויר מבוקר הרמות הגיעו לריכוזים הגבוהים ביותר בשבוע האחרון של‬
‫האחסון והיו פי ‪ 1.5‬ופי ‪ 2‬ב‪ CA2%-‬ו‪ ,CA0.5%-‬בהתאמה‪ ,‬יחסית לריכוז המירבי בפרי שאוחסן ב‪.RA-‬‬
‫בכל מועד נבדקו נדיפים אלו במיץ הפרי גם לאחר שהייה בת שבוע בחיי מדף וההנחה היתה‬
‫שריכוזם במיץ יפחת כיוון שהם יתנדפו מהפרי‪ .‬אולם‪ ,‬תכולת האצטאלדהיד כמעט שלא השתנתה‬
‫ולעיתים אף עלתה כפי שנמצא ברימוני ‪( CA0.5%‬עליה של כ‪ ,)40%-‬יותר במובהק מהרימונים מתנאי‬
‫האחסון ב‪ RA-‬ואף ב‪ . CA2%-‬לעומת זאת‪ ,‬ריכוזי האתנול פחתו במיץ הפרי במהלך חיי מדף יחסית‬
‫לריכוז בהוצאה ורק במועד הבדיקה האחרון אלו נותרו גבוהים‪.‬‬
‫בדיקות כימיות נוספות במיץ הרימון‪:‬‬
‫תכולת כלל פנולים‪ -‬נראתה מגמה דומה בתכולת כלל הפנולים במיץ הסחוט מרימונים מתנאי‬
‫האחסון השונים וזו ירדה עד לשבוע השמיני באחסון ולאחר מכן התייצבה עד לתום האחסון ברוב‬
‫המקרים (איור ‪11‬א)‪ .‬על סמך כלל הנתונים תכולת כלל הפנולים במיץ של רימוני ה‪CA0.5%-‬היתה‬
‫הנמוכה ביותר ובמובהק מזו שבמיץ רימוני ‪ ,CA2%‬אך במיץ מרימונים שאוחסנו ‪ RA‬לא נבדל משניהם‪.‬‬
‫פוטנציאל אנטיאוקסידנטי (על פי בדיקת ‪ -)FRAP‬הפוטנציאל האנטיאוקסידנטי במיץ הרימון‬
‫פחת במהלך ‪ 6‬השבועות הראשונים במיץ רימוני ‪ CA0.5%‬ו‪ RA-‬בעוד שעלה ברימוני ‪( CA2%‬איור ‪11‬ב)‪,‬‬
‫אולם מ‪ 8-‬שבועות באחסון ואילך לא נבדלו מיצי הרימון השונים בתכונה זו‪ .‬חשוב לציין שנראתה מגמה‬
‫לפיה הפוטנציאל האנטיאוקסידנטי במיץ רימוני ‪ CA2%‬גבוה מזה של רימוני ‪ CA0.5%‬וללא הבדל‬
‫מרימוני ‪ ,RA‬כפי שנמצא גם בתכולת כלל הפנולים‪.‬‬
‫חומצה אסקורבית‪ -‬החומצה האסקורבית לעיתים יכולה לשמש כסמן להשפעת תנאי האחסון על‬
‫איכותו התזונתית של הפרי‪ .‬ככלל‪ ,‬לא נמצאו השפעות מובהקות של תנאי האחסון על תכולת החומצה‬
‫האסקורבית במיץ (איור ‪11‬ג) אך נראה שב‪ 6-‬השבועות הראשונים של האחסון זו היתה הגבוהה ביותר‬
‫ברימונים שאוחסנו ב‪ CA2%-‬והנמוכה ביותר ב‪ CA0.5%-‬בדומה לתכולתה ב‪ .RA-‬אולם‪ ,‬לא נמצאה‬
‫מגמה ברורה בתכולת החומצה האסקורבית אלא תנודתיות רבה בין מועדי הבדיקה ולא ברור מהו‬
‫מקורה‪.‬‬
‫אנטוציאנינים (בליעה באורך גל ‪ -)520nm‬באורך גל זה מייצגת הבליעה את האנטוציאנינים‬
‫שמהווים את חומר הצבע העיקרי במיץ הרימון‪ .‬ברוב מועדי הבדיקה הבליעה באורך גל זה של המיץ‬
‫מרימוני ‪ RA‬היתה גבוהה במובהק מזו של הרימונים שאוחסנו באוויר מבוקר שלא נבדלו זה מזה (איור‬
‫‪11‬ד)‪ .‬ירידה בקצב דומה של האנטוציאנינים נראתה במיצים השונים החל מ‪ 8-‬שבועות אחסון‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫אצטאלדהיד‬
CA2% (a)
CA0.5% (a)
200
180
160
140
120
100
80
60
40
20
0
CA2%
CA0.5%
2000
1500
‫הוצאה‬
‫מאחסון‬
1000
500
0
0
5
10
15
weeks of storage
RA (b)
CA2% (b)
0
20
CA0.5% (a)
200
180
160
140
120
100
80
60
40
20
0
5
RA
10
15
weeks of storage
CA2%
20
CA0.5%
2500
2000
Ethanol ((uV/sec)
Acetaldehyde (uV/sec)
RA
2500
Ethanol (uV/sec)
Acetaldehyde (uV/sec)
RA (b)
‫אתנול‬
‫לאחר‬
‫שבוע‬
‫בחיי‬
‫מדף‬
1500
1000
500
0
0
5
10
15
20
weeks of storage +7days shelf life
0
5
10
15
20
weeks of storage + 7 days shelf life
‫ הצטברות אצטאלדהיד ואתנול במיץ הפרי בתום אחסון בתנאים שונים וכן לאחר שבוע נוסף‬:10 ‫איור‬
.(p<0.05) ‫ להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון‬-a-b .20oC-‫בחיי מדף ב‬
18
‫‪CA2% (a) 8.0‬‬
‫‪CA0.5% (b) 6.4‬‬
‫‪RA (ab) 7.4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪80‬‬
‫‪RA (ab) 29‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Antioxidant activity‬‬
‫)‪(mM trolox equivalent‬‬
‫‪CA0.5% (b) 26‬‬
‫‪10‬‬
‫אחסון (שבועות)‬
‫‪CA2% (a) 35‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪Total Phenols (mM‬‬
‫)‪(Quercetin equivalent‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫אחסון (שבועות)‬
‫‪20‬‬
‫‪CA2%‬‬
‫‪CA0.5%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪RA‬‬
‫‪12000‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2000‬‬
‫)‪Ascorbic acid (ng/L‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪CA0.5% (b) 0.67‬‬
‫‪10‬‬
‫אחסון (שבועות)‬
‫‪CA2% (b) 0.66‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪RA (a) 0.81‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫)‪(O.D. 520nm‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫אחסון (שבועות)‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫איור ‪ :11‬השינוי במיץ רימונים לאחר אחסון בתנאים שונים בכלל הפנולים (א)‪ ,‬בפוטנציאל‬
‫האנטיאוקסידנטי (על פי ‪( )FRAP‬ב)‪ ,‬בתכולת החומצה האסקורבית (ג) באנתוציאנינים (בליעה באורך‬
‫גל ‪( )520nm‬ד) )‪.(n=12‬‬
‫‪ -a-b‬להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון )‪.(p<0.05‬‬
‫מתאמים מובהקים בתכונות המיץ‪ -‬בדיקת הקשר בין תכונות המיץ הצביעה על מתאמים‬
‫מובהקים בתנאי האחסון השונים ובכולם נמצא קשר מובהק שאינו חזק (בין ‪ )0.46-0.57‬בין תכולת‬
‫‪19‬‬
‫החומצה האסקורבית לפוטנציאל האנטיאוקסידנטי‪ ,‬וזהו המתאם היחיד שנמצא מובהק באחסון בתנאי‬
‫אוויר רגיל (טבלה ‪ . )2‬מתאם מובהק בין כלל הפנולים לבליעה באורך גל ‪( 520nm‬שמייצג את‬
‫האנטוציאנינים) נמצא במיץ מהרימונים שאוחסנו באוויר מבוקר )‪ .(CA0.5%, CA2%‬רק במיץ הרימונים‬
‫מ‪ CA2%-‬נמצאו עוד מתאמים מובהקים‪ ,‬אך שליליים‪ ,‬בין תכולת כלל הפנולים לפוטנציאל‬
‫האנטיאוקסידנטי ולחומצה האסקורבית‪ .‬על פי ממצאים אלו יתכן שניתן לקשור בין תכולת החומצה‬
‫האסקורבית לפוטנציאל האנטיאוקסידנטי של מיץ הפרי בתנאי האחסון השונים‪.‬‬
‫טבלה ‪ :2‬מתאמים ומובהקותם בין תכונות שונות של מיץ הפרי (ל‪.‬מ‪ -.‬לא מובהק)‪.‬‬
‫תנאי האחסון‬
‫גורם ‪A‬‬
‫‪RA‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪CA2%‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪CA0.5%‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫גורם ‪B‬‬
‫מתאם)‪(r‬‬
‫‪n‬‬
‫מובהקות )‪(p‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫‪0.2479‬‬
‫‪0.2278‬‬
‫‪0.5701‬‬
‫‪-0.2393‬‬
‫‪0.1088‬‬
‫‪0.0995‬‬
‫‪-0.3167‬‬
‫‪-0.3206‬‬
‫‪0.4606‬‬
‫‪0.4247‬‬
‫‪-0.1786‬‬
‫‪-0.1562‬‬
‫‪0.2391‬‬
‫‪0.1146‬‬
‫‪0.4759‬‬
‫‪0.4606‬‬
‫‪0.0628‬‬
‫‪-0.0747‬‬
‫‪48‬‬
‫‪52‬‬
‫‪49‬‬
‫‪49‬‬
‫‪46‬‬
‫‪50‬‬
‫‪54‬‬
‫‪54‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫‪<.0001‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫‪0.0196‬‬
‫‪0.0181‬‬
‫‪0.0005‬‬
‫‪0.0012‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫‪0.0002‬‬
‫‪0.0004‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נבחן הקשר בין הגורמים השונים שנבדקו במיץ לבין ההשחמה הפנימית של הרימון (‪%‬‬
‫משוקלל) ובהוצאה מאחסון נמצא קשר חיובי ומובהק בין האתנול והאצטאלדהיד לתכונה זו(טבלה ‪.)3‬‬
‫בחיי מדף נשמר קשר זה עם האתנול אך לא עם האצטאלדהיד‪ .‬יתכן וממצא זה רומז על האפשרות‬
‫שהאתנול שנוצר במהלך הנשימה האנארובית מעורב בגרימת נזקי ההשחמה הפנימית ברימון‪ .‬בחיי מדף‬
‫נמצאו קשרים מובהקים נוספים בהם של החומצה האסקורבית לנזק (קשר חיובי וחלש)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא‬
‫קשר בין תכולת האנטוציאנינים וכלל הפנולים להשחמה הפנימית (קשר שלילי) ומכאן שיש פחות‬
‫אנטוציאנינים ופנולים ברימונים שנפגעו מהשחמה פנימית‪ .‬יתכן שהירידה באנטוציאנינים וכלל הפנולים‬
‫הינה כתוצאה מאותם הגורמים שהגבירו את נזקי ההשחמה הפנימית בפרי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫טבלה ‪ :3‬מתאמים ומובהקותם בין תכונות שונות של מיץ הפרי להשחמה פנימית (‪ %‬משוקלל)(ל‪.‬מ‪-.‬‬
‫לא מובהק)‪.‬‬
‫מועד הבדיקה‬
‫הגורם‬
‫אצטאלדהיד‬
‫הוצאה מאחסון‬
‫אתנול‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫אצטאלדהיד‬
‫חיי מדף‬
‫אתנול‬
‫‪Anthocyanin‬‬
‫‪Polyphenols‬‬
‫‪FRAP‬‬
‫‪Ascorbic acid‬‬
‫מתאם )‪(r‬‬
‫‪n‬‬
‫מובהקות )‪(p‬‬
‫‪0.536‬‬
‫‪0.596‬‬
‫‪0.061‬‬
‫‪0.089‬‬
‫‪-0.219‬‬
‫‪0.056‬‬
‫‪0.105‬‬
‫‪0.515‬‬
‫‪-0.289‬‬
‫‪-0.227‬‬
‫‪-0.167‬‬
‫‪0.268‬‬
‫‪54‬‬
‫‪54‬‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫‪72‬‬
‫‪72‬‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫‪82‬‬
‫‪84‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫‪<0.0001‬‬
‫‪<0.0001‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫‪<0.0001‬‬
‫‪0.008‬‬
‫‪0.038‬‬
‫ל‪.‬מ‪.‬‬
‫‪0.014‬‬
‫מראה הגרגרים וטעם הרימונים–ככלל‪ ,‬המראה של גרגירי הרימונים מהנגב שאוחסנו באוויר‬
‫רגיל היה טוב מאשר אלו שאוחסנו באוויר מבוקר‪ ,‬אולם לא נמצאה השפעה דומה ברימוני הגליל (איור‬
‫‪ .)12‬גרגירי הרימון מהנגב שאוחסנו ב‪ CA2% -‬היו חמוצים במובהק מיתר הרימונים שנטעמו ‪(RA,‬‬
‫)‪ CA0.5%‬בעוד שברימוני הגליל היו אלו דווקא גרגירי הרימון שאוחסנו ב‪ CA0.5%-‬שהיו החמוצים‬
‫ביותר ובמובהק‪ .‬מכל מקום‪ ,‬באוויר מבוקר הובחנה חמיצות גבוהה יותר מאשר באוויר רגיל‪ ,‬כפי‬
‫שנמדדה במיץ‪ .‬הבדלים נוספים נמצאו ברימוני הגליל בלבד‪ ,‬בהם הרימונים שאוחסנו ב‪ RA -‬הוערכו‬
‫כמתוקים ביותר ובהם אף הורגשו יותר טעמי לוואי‪ .‬יתכן שתחושת המתיקות של אלו נבעה מכך שהם‬
‫הוערכו כפחות חמוצים‪ .‬לא נמצאו הבדלים מובהקים בהערכת הטעם הכולל ובמיציות הגרגר בשני‬
‫המטעים‪.‬‬
‫‪RA‬‬
‫‪CA 2%‬‬
‫‪CA 0.5%‬‬
‫‪RA‬‬
‫מראה‬
‫‪A,B,B‬‬
‫‪8‬‬
‫טעם‬
‫לוואי‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫טעם‬
‫כולל‬
‫טעם‬
‫לוואי‬
‫‪B,AB,A‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫טעם‬
‫כולל‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מתיקות‬
‫חמיצות‬
‫‪A,B,B‬‬
‫‪CA 0.5%‬‬
‫מראה‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫מיציות‬
‫‪CA 2%‬‬
‫מתיקות‬
‫‪A,AB,B‬‬
‫מיציות‬
‫חמיצות‬
‫‪A,B,B‬‬
‫איור ‪ :12‬השפעת תנאי האחסון על מראה ומרכיבי הטעם של גרגירי הרימונים ממטע הגליל (איור ימני)‬
‫וממטעי הנגב (איור שמאלי)‪.‬‬
‫‪ -A-B‬להבדל מובהק של הגורם הנבדק בין תנאי האחסון השונים )‪.(p<0.05‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ -PCA‬בהוצאה מאחסון‪ -‬השינוי בציר ‪ X‬שהסביר ‪ 29%‬מהשונות הושפע בעיקר מהגורמים רקבון‪ ,‬צרבון‬
‫והפרי הראוי לשיווק‪ ,‬בעוד שבציר ‪ Y‬שהסביר ‪ 19.1%‬מהשונות הושפע מהגורמים השחמה פנימית ואחוז‬
‫הפרי עם איכות פנימית ראויה לשיווק (איור ‪ .)13‬על פי ניתוח של ‪PCA‬בהוצאה מאחסון נראתה הפרדה‬
‫טובה בין רימונים על פי תנאי האחסון השונים‪ .‬הרימונים שאוחסנו בתנאי ‪ CA0.5%‬ו‪ CA2%-‬היו דומים‬
‫בתכונותיהם והתאפיינו בפחות רקבון וצרבון ואחוז גבוה של פרי לשיווק יחסית לרימונים שאוחסנו ב‪-‬‬
‫‪ .RA‬אולם‪ ,‬איכותם הפנימית של הרימונים שאוחסנו ב‪RA-‬היתה טובה מאשר של הרימונים שאוחסנו‬
‫באוויר מבוקר ובהם היתה פחות השחמה ונמצא יותר פרי עם ציפה הראויה לשיווק‪.‬‬
‫השחמה‬
‫פנימית‬
‫איכות פנימית‬
‫ראויה לשיווק‬
‫רקבון‪,‬‬
‫צרבון‬
‫פרי ראוי‬
‫לשיווק‬
‫איור ‪ :13‬המשתנים העיקריים בהוצאה מאחסון שהבדילו בין פירות מתנאי אחסון שונים על פי ניתוח‬
‫‪ .PCA‬כל נקודה באיור מתארת את אחת הדגימות מהניסוי (תיבת פרי)‪.‬‬
‫בחיי מדף‪ -‬השינוי בציר ‪ X‬שהסביר ‪ 30.1%‬מהשונות הושפע בעיקר מהגורמים רקבון‪ ,‬אחוז הפרי הראוי‬
‫לשיווק‪ ,‬השחמה פנימית ואחוז הפרי עם איכות פנימית ראויה לשיווק‪ ,‬בעוד שציר ‪ Y‬שהסביר ‪15.8%‬‬
‫מהשונות הושפע מהגורמים רקבון פנימי וצבע הגרגר (איור ‪ .)14‬הפרדה טובה נראתה בין רימונים על פי‬
‫משכי האחסון השונים על פי ניתוח של ‪ .PCA‬ההפרדה העיקרית היתה בציר ‪ X‬וניתן להבחין שככל‬
‫שהאחסון התארך הפירות התאפיינו ביותר מקרי רקבון והשחמה פנימית במקביל לירידה באחוז הפרי‬
‫הראוי לשיווק וכן פחתו אחוזי הפרי עם איכות פנימית ראויה לשיווק‪ .‬הרימונים שאוחסנו למשך ‪ 4‬ו‪5-‬‬
‫חודשים התאפיינו ביותר רקבון פנימי ואילו ירידה בצבע הגרגר אפיינה בעיקר את הרימונים שאוחסנו‬
‫למשך ‪ 3‬ו‪ 4-‬חודשים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫רקבון פנימי‪,‬‬
‫צבע גרגר‬
‫פרי ראוי לשיווק‪,‬‬
‫איכות פנימית ראויה לשיווק‬
‫רקבון‪,‬‬
‫השחמה פנימית‬
‫איור ‪ :14‬המשתנים העיקריים בחיי מדף שהבדילו בין פירות ממשכי אחסון שונים על פי ניתוח ‪.PCA‬‬
‫כל נקודה באיור מתארת את אחת הדגימות מהניסוי שהיתה תיבת פרי‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫במטרה לשפר את איכות רימוני וונדרפול המאוחסנים באוויר מבוקר‪ ,‬בעיקר מבחינת איכותם‬
‫הפנימית וטעם הפרי‪ ,‬נבחנה השפעת האחסון בריכוז חמצן נמוך על תכונות הרימונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אלו אוחסנו‬
‫בקירור )‪ (7oC‬במספר תנאים בהם ‪( RA‬אוויר רגיל ‪( CA2% )21%O2, 0.04%CO2‬תנאי אוויר מבוקר‬
‫המקובל במסחר ‪ )CA2%- 2%O2, 5%CO2‬ו‪( CA0.5%-‬תנאי חמצן נמוך‪.)CA0.5%- 0.5%O2, 5%CO2‬‬
‫ההנחה היא שהאחסון בחמצן נמוך עשוי לעכב תהליכי חמצון שעלולים לפגוע באיכות הפרי‪ ,‬אולם מאידך‬
‫באחסון בריכוז חמצן נמוך מדי‪ ,‬הרימונים עלולים לבצע נשימה אנארובית בכדי לספק אנרגיה לתהליכים‬
‫השונים ולייצר אתנול ואצטאלדהיד‪ ,‬שעלולים לפגום בטעמם ואף במדדי איכות נוספים‪ .‬ההשפעות‬
‫העיקריות שנמצאו היו‪:‬‬
‫איכות חיצונית‪ -‬ככלל‪ ,‬האחסון באוויר מבוקר היטיב עם איכות הרימונים במהלך אחסון ממושך‬
‫הודות לעיכוב צרבון הקליפה ורקבונות מהם נפגעו הרימונים שאוחסנו ב‪ RA-‬כבר בחודש השלישי‬
‫לאחסונם‪ .‬על אף הורדת ריכוז החמצן ל‪ 0.5%-‬לא עוכבה התפתחות צרבון הקליפה במידה שונה מאשר‬
‫ברימונים שאוחסנו ב‪ 2%-‬חמצן‪.‬‬
‫איכות פנימית‪ -‬עד ל‪ 2-‬חודשי אחסון האיכות הפנימית היתה טובה ברימונים מכל הטיפולים‬
‫אולם החל מהחודש השלישי השחמת המחיצות הבהירות החמירה ככל שריכוז החמצן היה נמוך‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫ברימונים שאוחסנו ב‪ RA-‬גברו מקרי הרקבון ואלו עוכבו ככל שריכוז החמצן היה נמוך‪ .‬התוצאה של‬
‫השפעות אלו התבטאה בכך שבתום האחסון‪ ,‬איכות פנימית ראויה לשיווק היתה פחותה ככל שריכוז‬
‫החמצן באחסון היה נמוך‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫במעקב אחר הצטברות האצטאלדהיד והאתנול במיץ הפרי נראתה עליה בריכוזי האצטאלדהיד‬
‫עם התארכות האחסון במיוחד ב‪ 6-‬השבועות הראשונים וככל שריכוז החמצן באחסון היה נמוך יותר כך‬
‫ריכוז האצטאלדהיד במיץ היה גבוה יותר‪ .‬מבחינת האתנול‪ ,‬בשונה מהאצטאלדהיד‪ ,‬לא נראתה עלייה‬
‫מגמתית בהצטברותו אלא תנודתיות‪ ,‬כשהשיא בפרי שאוחסן ב‪ RA-‬היה לאחר ‪ 8‬שבועות אחסון‪ .‬אולם‪,‬‬
‫נמצא מתאם חיובי ומובהק בין האתנול להשחמת המחיצות הבהירות (‪ %‬משוקלל) אך לא לאצטאלדהיד‬
‫ועל פי ממצא זה יתכן שהאתנול הוא הגורם לנזק זה‪ .‬איכותם של רימונים פוחתת במהלך החודש‬
‫השלישי לאחסונם באוויר מבוקר ומתבטאת בירידה באיכות הטעם ומראה הגרגר‪ .‬לפיכך‪ ,‬יתכן שחלק‬
‫מהפגמים נובעים מהצטברותם של האתנול והאצטאלדהיד בפרי במהלך האחסון‪ .‬למשל‪ ,‬מראה הגרגר‬
‫שאוחסן באוויר רגיל קיבל הערכה טובה למראהו אפילו עד ל‪ 5-‬חודשי אחסון ובמקביל לכך גם הבליעה‬
‫באורך גל ‪ 520nm‬המייצגת את האנטוציאנינים במיץ הפרי היתה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫האחסון ב‪ CA0.5%-‬כמעט שלא נבדל בהשפעתו על תכונות הרימונים בהשוואה לאחסון ב‪-‬‬
‫‪ CA2%‬אלא בעיקר נבדל לעומת אחסון ב‪ .RA-‬כלומר‪ ,‬האחסון בתנאי חמצן נמוך הדגיש הבדלים‬
‫מאחסון ב‪ RA-‬ולפיכך ניתן להסיק שלתנאי החמצן הנמוכים תתכן השפעה חיובית על האיכות החיצונית‪,‬‬
‫אך השפעה שלילית על האיכות הפנימית‪ .‬תנאי החמצן הנמוכים שמרו על תכולת חומצה ציטרית גבוהה‪,‬‬
‫אך השפיעו על צבע הגרגר וכפי הנראה בתכולת האנטוציאנינים שבו‪ .‬הבדיקות היחידות בהן נמצאו‬
‫הבדלים בין שני טיפולי ה‪CA-‬על אלו הן בדיקות תכולת כלל הפנולים והפוטנציאל האנטיאוקסידנטי‬
‫שהיו נמוכים בפרי שאוחסן ב‪ CA0.5%-‬והגבוהים ביותר ב‪.CA2%-‬ו רימוני ‪ RA‬לא נבדלו משניהם‪.‬‬
‫בשלב זה אין הסבר לממצא זה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אחסון של רימונים בתנאי חמצן נמוך )‪ (0.5%‬לא היטיב עם איכותם במהלך אחסון‬
‫ממושך יחסית לרימונים שאוחסנו בתנאי החמצן הנמוך המקובלים )‪ ,(2%‬אלא הודגשו השפעותיו‬
‫החיוביות (כגון עיכוב הצרבון) והשליליות יחסית לאחסון באוויר רגיל‪ .‬הקשר החיובי המובהק בין‬
‫האתנול לפגיעה באיכות הפנימית של הפרי עשויה להצביע עליו כסמן להתפתחות הנזק‪ .‬לפיכך אנו‬
‫ממליצים לחזור על הניסוי שבמהלכו יערך מעקב אחר הצטברות האתנול במיץ הפרי ולהעלות את רמת‬
‫החמצן באחסון ב‪ 0.5%-‬בתדירות דו שבועית כך שבתחילה יהיה ‪ 0.5%‬ובתום ‪ 16‬שבועות אחסון יגיע לכ‪-‬‬
‫‪ 4%‬חמצן וכך פחותים הסיכויים לנשימה אנארובית והצטברות אתנול בפרי מאשר בתנאי אוויר מבוקר‬
‫המקובלים במסחר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .2‬השפעת ריסוס בתכשיר "סופרלון" על חספוסי קליפה ברימוני וונדרפול‪.‬‬
‫מבוא‬
‫החספוס על קליפת הרימון הנו בין הגורמים שפוגעים באיכותו המסחרית ולפי דיווח של חלק‬
‫ממגדלי הרימון אף ‪ 20%‬מהיבול נפסלים לייצוא עקב נזק זה‪ .‬עדיין לא ידוע מה הגורם לחספוס‪ ,‬אך יתכן‬
‫שהוא ונזקי קליפה נוספים‪ ,‬כגון הסתדקות‪ ,‬נגרמים עקב התמתחותם של התאים יתר על המידה עם‬
‫גדילת נפח הפרי‪ .‬תופעות של הסתדקות הקליפה בפירות אחרים כפי הנראה נגרמות מסיבה זו ובתפוחי‬
‫פינק ליידי נמצאה השפעה מיטיבה בהפחתת הסתדקויות באזור הפיטם בעקבות ריסוס בתכשיר סופרלון‬
‫)‪ .(GA4+7, BA‬ההנחה היא שריסוס בסופרלון בשלב מוקדם יחסית (כ‪ 20-‬ימים לאחר פריחה) הגביר את‬
‫קצב חלוקת התאים (הציטוקינין) ולאחר מכן את גדילתם (הג'יברלין) וכתוצאה מתוספת מספר התאים‬
‫והגדלת נפחם אפשרו את הגברת גמישות הקליפה‪ ,‬שמנעה את קריעתה‪ .‬מאחר שהחספוס מופיע די‬
‫מוקדם בתקופת גידול פרי הרימון‪ ,‬ההנחה הייתה שיתכן והוא נובע מהעדר גמישות בקליפת הפרי בעת‬
‫גדילתו‪.‬‬
‫מטרת העבודה הייתה לבחון האם ריסוס בסופרלון )‪(GA4+7, BA‬עשוי להשפיע על חספוס של קליפת‬
‫רימונים מהזן 'וונדרפול'‪.‬‬
‫שיטות וחומרים‬
‫ב‪ 2-‬מטעים (להבות הבשן ואיילת השחר)‪ ,‬סומנו ‪ 5‬בלוקים של ‪ 5‬עצים‪ ,‬עם עצי הפרדה ביניהם‪ ,‬עבור‬
‫‪ 3‬טיפולים‪ ,‬כלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬בקורת‪ -‬ללא ריסוס‪,‬‬
‫‪ .2‬ריסוס בסופרלון בריכוז של ‪ 20‬ח"מ ח"פ (‪ 0.1%‬סופרלון)‪,‬‬
‫‪ .3‬ריסוס בסופרלון בריכוז של ‪ 40‬ח"מ ח"פ (‪ 0.2%‬סופרלון)‪.‬‬
‫העצים רוססו בשלושה מועדים בהפרש של שבועיים‪ ,‬לפני שלב הגידול המהיר של הפרי‪ ,‬החל מכ‪ 20-‬ימים‬
‫משיא פריחה של גל הפריחה המרכזי (טבלה ‪.)1‬בעת הקטיף המסחרי נקטף כל הפרי מכל עץ (חזרה) ומוין‬
‫לפי הגודל לקטן‪ ,‬בינוני וגדול (תמונה ‪ .)1‬לאחר מכן כל קבוצת גודל מוינה על פי דרגת החספוס שלו ל‪4-‬‬
‫קבוצות‪ :‬פרי ללא חספוס‪ ,‬חספוס קל (<‪ 10%‬משטח הקליפה)‪ ,‬בינוני (‪ )10-50%‬וקשה (>‪( )50%‬תמונה ‪.)2‬‬
‫כמו‪-‬כן נספרו הפירות הסדוקים בכל קבוצה‪ .‬מכל קבוצת גודל בכל עץ‪ ,‬נדגמו ‪ 10‬פירות לא סדוקים באופן‬
‫יחסי לדרגות החספוס בקבוצה‪ .‬פירות אלה שימשו לבדיקות הבאות‪ :‬מידת פתיחת הכתר‪ ,‬הערכת ‪%‬‬
‫הכיסוי האדום של קליפת הפרי והמוצקות האלסטית של הפרי בנגיפה במכשיר סינקלייר‪ .‬לאחר הפרדת‬
‫גרגרי הפרי וסחיטת המיץ מ‪ 5-‬פירות בכל קבוצת גודל בכל חזרה‪ ,‬הוערך צבע הגרגר מ‪( 1-‬לבן) עד ‪5‬‬
‫(אדום כהה)‪ ,‬נשקלו ‪ 10‬גרגרים ובמיץ הפרי נמדד הצבע במד‪-‬צבע דיגיטלי‪ ,‬הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ )%( .‬ברפרקטומטר‬
‫דיגיטלי‪ ,‬ה‪ pH-‬והחומצה הציטרית (‪ )%‬ע"י טיטרציה‪ .‬הנגיעות בחספוס נבדקה על פי המדד‪ :‬קל = ‪,1‬‬
‫בינוני = ‪ ,2‬קשה = ‪ 4‬והאחוז המשוקלל של הנזק חושב על פי סיכום חלקן היחסי של כל הדרגות מכלל‬
‫הפרי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫טבלה ‪ :1‬תאריכי הריסוס בסופרלון והקטיף במטעי הניסוי‪.‬‬
‫המטע‬
‫תאריכי הריסוס‬
‫תאריך הקטיף‬
‫להבות הבשן‬
‫‪1.5.13‬‬
‫‪20.5.13‬‬
‫‪11.6.13‬‬
‫‪6.5.13‬‬
‫‪20.5.13‬‬
‫‪11.6.13‬‬
‫‪10.10.13‬‬
‫איילת השחר‬
‫‪14.10.13‬‬
‫תמונה ‪ :1‬חלוקת הפרי לגדלים קטן בינוני וגדול‪.‬‬
‫תמונה ‪ :2‬רימון תקין (משמאל) ורימון עם חיספוס במידה קשה (ימין)‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫תוצאות ודיון‬
‫החספוס על קליפת הפרי הושפע בשני המטעים ע"י גודל הפרי‪ ,‬אך לא ע"י הטיפול בסופרלון‪,‬‬
‫כשרגישות הפרי לתופעה גברה עם גודל הפרי (איור ‪ ,)1‬מכ‪ 30%-‬בפרי הקטן עד לכ‪ 60%-‬בפרי הגדול‪ .‬יתכן‬
‫שהדבר מרמז על קשר כלשהו למועד הפריחה וחנטת הפרי‪.‬‬
‫איילת‬
‫השחר‬
‫‪A‬‬
‫‪40‬‬
‫‪A‬‬
‫‪AA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪80‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪60‬‬
‫‪A‬‬
‫‪50‬‬
‫‪A‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫חספוס (‪ %‬משוקלל)‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪70‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫גדול‬
‫קטן‬
‫בינוני‬
‫גודל הפרי‬
‫להבות‬
‫הבשן‬
‫‪40‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20‬‬
‫‪70‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪60‬‬
‫‪A‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫חספוס (‪ %‬משוקלל)‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫גדול‬
‫בינוני‬
‫קטן‬
‫גודל הפרי‬
‫איור ‪: 1‬השפעת ריסוס בסופרלון וגודל הפרי על עצמת החספוס בקליפת רימוני 'וונדרפול' (‪ %‬משוקלל)‬
‫בעת הקטיף במטעי איילת השחר ולהבות הבשן‪ A-C .‬אותיות שונות מצביעות על הבדל מובהק בין‬
‫הגדלים ועמודות בכל גודל עם אותיות זהות אינן נבדלות‪ ,‬ברמת מובהקות ‪( p≤0.05‬ממוצעי‪ 4‬חזרות‬
‫‪.)SE±‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬סדקים בקליפת הפרי הושפעו ע"י הטיפול בסופרלון בפרי הבינוני באיילת השחר‪,‬‬
‫אך לא בלהבות הבשן (איור ‪ .)2‬אמנם נראית נטייה בכל קבוצת גודל להפחתת שיעורי הפרי הסדוקים‬
‫בעקבות ריסוסי הסופרלון‪ ,‬אך היא אינה מובהקת‪ ,‬בשונה מהשפעת התכשיר בפירות תפוח ואפרסמון‪ .‬גם‬
‫כאן‪ ,‬השפעת גודל הפרי על נטייתו להסתדקות היא מובהקת‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫איילת‬
‫השחר‬
‫‪A‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪A‬‬
‫‪40‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪35‬‬
‫‪A‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪A‬‬
‫סדקים (‪)%‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪A‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪B‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫גדול‬
‫קטן‬
‫בינוני‬
‫גודל הפרי‬
‫להבות‬
‫הבשן‬
‫‪40‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫סדקים (‪)%‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫גדול‬
‫בינוני‬
‫קטן‬
‫גודל הפרי‬
‫איור ‪ :2‬השפעת ריסוס בסופרלון וגודל הפרי על אחוזי הפרי הסדוק ברימוני 'וונדרפול' בעת הקטיף‬
‫במטעי איילת השחר ולהבות הבשן‪ A-B .‬אותיות שונות מצביעות על הבדל מובהק בין הגדלים ועמודות‬
‫עם אותיות זהות אינן נבדלות‪ ,‬ברמת מובהקות ‪.p≤0.05‬‬
‫ההשפעה המובהקת היחידה של הסופרלון על איכות הפרי נמדדה בערך *‪ a‬של צבע המיץ‬
‫הסחוט‪ ,‬המצביע על צבע אדום יותר בעקבות הטיפול‪ ,‬אך ללא השפעה של המינון (טבלה ‪ .)2‬למרות‬
‫מדידת הבדל בצבע המיץ‪ ,‬הערכה סובייקטיבית של צבע הגרגר לא הצביעה על השפעה מובהקת של‬
‫הריסוס בסופרלון‪ .‬אף אחד משאר המדדים שנבדקו – משקל הפרי והגרגרים‪ ,‬אחוז הכיסוי האדום‬
‫בקליפת הפרי‪ ,‬מוצקות הפרי‪ ,‬תכולת המיץ בכ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬ובחומצה – לא הושפעו ע"י הטיפולים בסופרלון‬
‫(הנתונים אינם מוצגים)‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫טבלה ‪ :2‬השפעת ריסוס בסופרלון על צבע הגרגר (מדד סובייקטיבי) וצבע המיץ (מדד *‪ a‬במד צבע)‪.‬‬
‫(הנתונים הם ממוצעים של פירות מכל הגדלים‪.) n=12 ,‬‬
‫צבע הגרגר (‪)1-5‬‬
‫מינון‬
‫צבע המיץ *‪a‬‬
‫הסופרלון‬
‫ממוצע‬
‫להבות‬
‫איילת‬
‫ממוצע‬
‫להבות‬
‫איילת‬
‫(ח"מ)‬
‫המטעים‬
‫הבשן‬
‫השחר‬
‫המטעים‬
‫הבשן‬
‫השחר‬
‫‪0‬‬
‫‪4.62 a‬‬
‫‪4.71 a‬‬
‫‪4.67a‬‬
‫‪1.07a‬‬
‫‪3.63b‬‬
‫‪2.35b‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4.32 b‬‬
‫‪4.90 a‬‬
‫‪4.61 a‬‬
‫‪1.65a‬‬
‫‪6.17a‬‬
‫‪3.91a‬‬
‫‪40‬‬
‫‪4.67a‬‬
‫‪4.80 a‬‬
‫‪4.73 a‬‬
‫‪1.12a‬‬
‫‪7.21a‬‬
‫‪4.17a‬‬
‫‪ a-b‬ערכים בכל טור עם אותיות זהות אינם נבדלים‪ ,‬ברמת מובהקות ‪. p≤0.05‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נמצאה השפעה מובהקת של גודל הפרי על מוצקותו האלסטית וחומציותו‪ ,‬שהיו‬
‫נמוכים במובהק בפרי הגדול בהשוואה לפרי הקטן והבינוני (טבלה ‪.)3‬‬
‫טבלה ‪ :3‬השפעת גודל הרימון על מוצקותו ותכולת החומצה במיץ הסחוט‪.‬‬
‫(הנתונים הנם ממוצעים של פרי משלושת הטיפולים ‪)n=12 ,‬‬
‫חומצה ציטרית (‪)%‬‬
‫גודל הפרי‬
‫מוצקות אקוסטית )‪(IQ‬‬
‫איילת‬
‫השחר‬
‫להבות‬
‫הבשן‬
‫איילת‬
‫השחר‬
‫להבות‬
‫הבשן‬
‫קטן‬
‫‪33.9a‬‬
‫‪29.7a‬‬
‫‪1.40a‬‬
‫‪1.18a‬‬
‫בינוני‬
‫‪33.0a‬‬
‫‪28.7a‬‬
‫‪1.30ab‬‬
‫‪1.15a‬‬
‫גדול‬
‫‪31.7b‬‬
‫‪26.3b‬‬
‫‪1.16b‬‬
‫‪1.02b‬‬
‫‪ a-b‬ערכים בכל טור עם אותיות זהות אינן נבדלות‪ ,‬ברמת מובהקות ‪p≤0.05‬‬
‫סיכום‬
‫מטרת הניסוי להפחית את חספוס קליפת רימוני 'ונדרפול' בעזרת ‪ 3‬ריסוסי מטע בסופרלון לאחר‬
‫חנטת הפרי לא הושגה ולא נמצאה השפעה משמעותית כלשהי על איכות הפרי החיצונית או הפנימית‬
‫במינונים שנבדקו‪ .‬אמנם לא נמצאה השפעה משמעותית של התכשיר על חספוס קליפת הפרי‪ ,‬אך רצוי‬
‫לבחון את השפעתו באופן שונה‪ .‬כיוון שביישום חומרי צמיחה קיימת חשיבות רבה לעיתוי היישום‬
‫מבחינה פיזיולוגית ולמינון התכשיר אנו מציעים לבחון ריסוסי סופרלון בשני ריכוזים ובתדירות דו‬
‫שבועית החל מגל הפריחה הראשון כשההנחה היא שהרחבת מספר הריסוסים במטע עשויה להשפיע על‬
‫חספוס הקליפה‪ .‬במידה ותהיה השפעה מיטיבה של התכשיר על איכות הפרי נוכל בהמשך לאתר באופן‬
‫טוב יותר את המועד האופטימלי ליישום התכשיר ולהתמקד לאחר מכן בריכוז המיטבי‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .3‬בחינת תכשירי הדברה כנגד רקבונות האחסון הנגרמים ע"י הפטרייה קוניאלה‬
‫גראנאטי )‪.(Coniellagranati‬‬
‫מבוא‬
‫אחסון רימון מזן וונדרפול מוגבל ע"י פגמים פיזיולוגיים ופגמים פתולוגיים המתפתחים במהלך‬
‫האחסון‪ .‬עם הפטריות הפתוגניות הפוגעות בפרי המאוחסן ניתן למנות את הפטריות הבאות‪Botrytis :‬‬
‫‪.cinerea, Alteranria sp., Penicillium sp., Aspergillus niger.,Rhizopus stolonifera & Mucor sp.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הופיע בפרי המאוחסן במסחר ריקבון חדש שנגרם על‪-‬ידי הפטרייה הפתוגנית – ‪Coniella‬‬
‫‪ granati‬שבודד במעבדה בקריית שמונה‪ .‬פטרייה זו זוהתה לראשונה בארץ בענפי רימון שהגיעו לארץ‬
‫מהודו בשנת ‪ ,2006‬כחומר ריבוי שהושמד על‪-‬ידי השירותים להגנת הצומח‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כאמור נגרם‬
‫שיעור מסוים של ריקבון כתוצאה מפטרייה זו בשנת ‪ 2010‬בפרי ממטע בעמק החולה‪ .‬לאחר ‪ 2010‬נמצאו‬
‫פירות נגועים בפתוגן ממטעים נוספים בצפון הארץ עד עמיקם ובשנים האחרונות בודדה הפטרייה מפירות‬
‫מגדרה ומשדה משה‪.‬‬
‫לעיכוב התפתחות רקבונות אחסון ברימון קיימים בארץ שני תכשירים המורשים לשימוש‪:‬‬
‫ספורטק (ח‪.‬פ‪ )prochloraz .‬וסקולר (ח‪.‬פ‪ .)fludioxonil .‬הראשון אינו מורשה לשימוש בפרי המיועד‬
‫לייצוא לאיחוד האירופאי‪ ,‬והתכשיר השני יקר יחסית ובו נהוג להשתמש רק בפרי המיועד ליצוא למדינות‬
‫האיחוד האירופאי‪ .‬באופן כללי‪ ,‬יש יעילות דומה לשני התכשירים כנגד מחוללי ריקבונות האחסון‬
‫המוכרים ‪ ,‬אך לאור התוצאות המסחריות בשימוש בסקולר‪ ,‬נדמה כי יעילותו כנגד הפתוגן החדש נמוכה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בוצעה בעונת ‪ 2013‬עבודה ראשונית‪ ,‬בשיתוף מספר חברות הדברה‪ ,‬לסריקת תכשירי הדברה בעלי‬
‫פוטנציאל להדביר את הפטרייה בפרי מאולח באופן מלאכותי‪.‬‬
‫מהלך העבודה‬
‫הפרי לניסוי נאסף ממיכלי קטיף‪ ,‬שנקטפו במטעי דודו מיר באזור השפלה ב‪ 2-‬בנובמבר‪.2013 ,‬‬
‫למחרת הועבר למעבדה בקרית שמונה ואולח בנבגי הפטריה ‪Coniella granati‬על‪-‬ידי פציעת קליפת‬
‫הפרי עם מחט בקוטר ‪ 2‬מ"מ ב‪ 3-‬נקודות בהיקפו של הפרי לעומק של ‪ 5‬מ"מ ובאתר הפציעה הונחה‬
‫טיפה בנפח ‪ 10‬מיקרוליטר מתרחיף הנבגים בריכוז ‪ 106‬נבגים לסמ"ק‪ .‬הפרי המאולח נעטף בשקית‬
‫לשמירה על לחות גבוהה ונשמר בחדר חיי מדף )‪ (20oC‬למשך הלילה להתבססות הפטריה‪.‬‬
‫למחרת חולק הפרי לטיפולי ההדברה בטבילה (‪ 30‬שניות)‪ ,‬כשבכל טיפול ‪ 4‬חזרות בנות ‪ 5‬פירות כל‪-‬‬
‫אחת‪ .‬להלן טיפולי ההדברה‪:‬‬
‫‪ .1‬ביקורת יבשה‬
‫‪ .2‬מרפאן (מכתשים‪0.5% (Captan -‬‬
‫‪ .3‬סקולאר (כצ"ט – ‪0.2% )Fludioxinil‬‬
‫‪ .4‬ספורטק(מרחב –אגרו – ‪0.2% )Prochloraz‬‬
‫‪( TBZ .5‬סייפ‪-‬פאק – ‪0.1% )Thiabendazole‬‬
‫‪ .6‬לונה אקספיריינס (לידור – ‪0.1% )Fluopyram & Tebuconazole‬‬
‫‪ .7‬נתיבו (לידור – ‪0.04% )Tebuconazole &Trifloxystrobin‬‬
‫‪ .8‬אוקטב (מרחב אגרו – ‪0.2% )Prochloraz‬‬
‫‪ .9‬קסדאתן ‪( B‬אגרו‪-‬דן ‪.0.2% )Pyrimethanil‬‬
‫‪30‬‬
‫לאחר התייבשות הפרי‪ ,‬הוא הוכנס לקירור בטמפרטורת האחסון (‪ )6oC‬ולמחרת נעטף בשקית‬
‫‪ LDPE‬בעובי ‪ 40‬מיקרון מחוררת ב‪ 4-‬חורי מאקרו לשמירה על הלחות היחסית‪ .‬בתום ‪ 3‬חודשי‬
‫אחסון בקירור נבחן שיעור הריקבון‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫בבחינת איכות הפרי בתום ‪ 3‬חודשי אחסון הובחן שטבילת הפרי בחומרים נתיבו‪ ,‬אוקטב‪,‬‬
‫ספורטק ולונה אקספיריינס הפחיתו את שכיחות הריקבון לפחות מ‪ ,30%-‬בעוד שבפירות הביקורת‬
‫ובשאר התכשירים הנבדקים כמעט מצא כי כל הפירות נרקבו (איור ‪.)1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫‪b‬‬
‫‪bc‬‬
‫) ‪D e c a y (%‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪bc‬‬
‫‪c‬‬
‫‪0‬‬
‫‪il‬‬
‫‪th‬‬
‫‪e‬‬
‫‪N‬‬
‫‪p‬‬
‫‪O‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪ti‬‬
‫‪a‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ta‬‬
‫‪n‬‬
‫‪v‬‬
‫‪o‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪u‬‬
‫‪L‬‬
‫‪o‬‬
‫‪T‬‬
‫‪rt‬‬
‫‪o‬‬
‫‪m‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫‪M‬‬
‫‪c‬‬
‫‪a‬‬
‫‪h‬‬
‫‪rp‬‬
‫‪B‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪k‬‬
‫‪r‬‬
‫‪a‬‬
‫‪la‬‬
‫‪n‬‬
‫‪l‬‬
‫‪o‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪n‬‬
‫‪o‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ri‬‬
‫‪y‬‬
‫‪P‬‬
‫איור ‪ :1‬השפעת תכשירי ההדברה על שכיחות הריקבון בתום ‪ 3‬חודשי אחסון בקירור‪.‬‬
‫‪ – a-c‬אותיות שונות מעידות על הבדל מובהק )‪ (p<0.05‬בין הטיפולים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בניסוי זה נערכה סריקה ראשונית אחר תכשירי הדברה היעילים כנגד הפטריה קוניאלה‪.‬‬
‫התכשיר סקולר שהינו מורשה בפרי המיוצא לאירופה לא היה יעיל כלל כנגד הפטרייה בעוד‬
‫שהתכשיר ספורטק נמצא יעיל ותרם להפחתת שיעור הריקבונות ל‪ 15%-‬בלבד‪ ,‬למרות האילוח‬
‫המסיבי של הפרי‪ .‬מבין התכשירים הנבדקים‪ ,‬עולה כי לונה אקספיריינס ונתיבו‪ ,‬שבשניהם אחד‬
‫החומרים הפעילים הינו ‪ Tebuconazole‬ובכל אחד מהם חומר פעיל נוסף‪ ,‬היו יעילים כנגד התפתחות‬
‫הריקבונות וראוי לבחון אותם שוב הן בריסוסי מטע והן בטבילה לאחר הקטיף‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .4‬עיכוב רקבונות ברימוני וונדרפול באמצעות אדי שמן אתרי מציפורן)‪.(Clove oil‬‬
‫מבוא‬
‫התפתחות רקבונות ברימונים במהלך האחסון מהווה פגיעה חמורה שפוסלת את הפרי לשיווק‪ .‬כיום‪,‬‬
‫קיים רישוי לקוטל הפטריות סקולר(כ‪.‬צ‪.‬ט‪ ,.‬בו החומר הפעיל הוא פלודיאוקסוניל)‪,‬שבו מותר לקלח או‬
‫לטבול את הפרי הקטוף ולשווקו באירופה‪ .‬אולם‪ ,‬יעילותו אינה מספקת כנגד כל גורמי הרקבון ונחוצים‬
‫פתרונות נוספים למניעת רקבונות‪ ,‬כשעדיפים כאלו הנחשבים "ידידותיים" שמקורם טבעי ואינם‬
‫סינטטיים‪ .‬חברת ‪ Xeda‬משווקת תכשיר הנקרא ‪ Biox-C‬שהינו שמן אתרי המופק מזרעי הציפורן‬
‫)‪ (Clove oil‬ובו החומר הפעיל ‪ .Eugenol‬היישום של תכשיר זה נערך בנידופו באמצעות מכשיר ייעודי‬
‫למטרה זו‪ ,‬שנמצא במעבדה לאחסון בק"ש‪ ,‬וכך מתאפשרת הגעת אדי החומר לפרי‪ .‬בספרות המדעית‪,‬‬
‫דווח על פעילות אנטי‪ -‬פטרייתית של התכשיר)‪ (Wang et al., 2010‬כנגד הפטריה בוטריטיס סינראה‬
‫)‪ (Botrytis cinerea‬שמהווה גורם רקבון מרכזי ברימון‪ ,‬ולכן הוחלט לבחון את האפשרות להשתמש‬
‫בתכשיר ‪ Biox-C‬למניעת רקבונות ברימון המאוחסן‪ .‬המכשיר הייעודי מנדף בתדירות יומית מנה מוגדרת‬
‫של התכשיר בריכוז נמוך ולפיכך החשיפה היא ממושכת בכל מהלך האחסון‪ .‬ליישום התכשיר בנידוף יש‬
‫יתרון נוסף בכך שניתן לחסוך את טבילת הפרי מיד לאחר הקטיף‪ ,‬תהליך שמעכב את כניסת הפרי הקטוף‬
‫לאחסון בקירור‪ .‬מאידך‪ ,‬קיים חשש שהחשיפה הממושכת לשמן האתרי עלולה להזיק לפרי ולהשפיע על‬
‫טעמו בהשאירו טעמי לוואי‪.‬‬
‫מטרות הניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬לבחון את השפעת יישום התכשיר ‪ Biox-C‬בנידוף למניעת רקבונות ברימוני וונדרפול שמאוחסנים‬
‫בקירור‪.‬‬
‫‪ .2‬לבחון את השפעת הטיפול בתכשיר ‪ Biox-C‬על איכותו וטעמו של הפרי‪.‬‬
‫חומרים ושיטות‬
‫רימוני וונדרפול נקטפו ממטעי דודו מיר (מאזור חלץ) ב‪ 28.10.2013-‬והובלו לקירור גליל בק"ש‪.‬‬
‫הניסוי כלל ‪ 11‬מיכלי פרי שנשקלו בהגעתם‪ ,‬לבחינת הפסד משקל באחסון‪ .‬הטיפולים בניסוי היו כלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בקורת מסחרית‪ 3 -‬מיכלי פרי קולחו בקוטל הפטריות סקולר בריכוז ‪ 0.2%‬ולאחר מכן יובשו למשך‬
‫לילה בקירור‪ .‬למחרת מיכלי הבקורת נעטפו בשקית ‪ LDPE‬ואוחסנו בקירור גליל בתנאי אוויר רגיל‬
‫ב‪.7oC-‬‬
‫‪‬‬
‫נידוף התכשיר ‪ Biox-C‬המכיל שמן אתרי של ציפורן‪ 8 -‬מיכלים קוררו ל‪ ,7oC-‬למחרת כל מיכל נעטף‬
‫בשקית ‪ LDPE‬ואוחסנו באוויר רגיל ב‪ 7oC-‬למשך כחודש עד להגעתו של המכשיר לנידוף השמן‬
‫האתרי‪ .‬בתאריך ה‪ 29.11.13-‬המיכלים סודרו בשתי עמודות של ‪ 4‬מיכלים בכל עמודה ומכל המיכלים‬
‫שבאחת העמודות הוסרה העטיפה והחל נידוף של אדי שמן אתרי מהתכשיר המסחרי ‪Biox-C‬‬
‫(מתוצרת ‪ )Pace international, USA‬עם מכשיר לנידופו מתוצרת חברת ‪( Xeda‬תמונה ‪ .)1‬בכל יום‬
‫אוידו ‪ 4‬מ"ל על פי היחס של ‪ 1‬מ"ל תכשיר לכל טון פרי‪.‬‬
‫הוצאה מאחסון וחיי מדף‪ -‬לאחר ‪ 3‬חודשי אחסון (ב‪ )30.1.2014-‬הסתיים אחסון הפרי ולאחר שקילת‬
‫המיכלים‪ ,‬נדגמו מכל מיכל ‪ 2‬תיבות עם ‪ 9‬פירות בכל אחת‪ ,‬האחת נבדקה מיד בתום האחסון והשניה‬
‫לאחר שבוע חיי מדף ב‪ .20oC-‬בשני מועדי הבדיקה נבחנה איכותם החיצונית של הפירות‪ ,‬הרקובים נזרקו‬
‫וביתר הפירות נחצו ונבדקה איכותם הפנימית (השחמת המחיצות הבהירות) וצבע הגרגר (בסקלה של ‪1-5‬‬
‫‪32‬‬
‫לפי ‪ -1‬גרגר לבן ‪ -5....‬גרגר אדום כהה)‪ .‬תערובת מיץ נסחטה ממחצית כל רימון ובמיץ נבדקו תכולת‬
‫הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬באמצעות רפרקטומטר ואחוז החומצה הציטרית בטיטור אוטומטי (רק בתום האחסון)‪ .‬לזיהוי‬
‫תכולת האתנול ואצטאלדהיד במיץ הפרי‪ ,‬זה חומם למשך שעה ב‪ 40oC-‬ומדגם של ‪ 250‬מק"ל הוזרק לגז‬
‫כרומטוגרף ‪ .)Bruker 430) FID‬ממחצית הרימון השניה נפרטו הגרגרים ואלו שימשו להערכת טעם הפרי‬
‫עם דגש על טעמי לוואי‪ .‬מבחן הטעימה נערך ‪ 5‬ימים לאחר ההוצאה מאחסון ע"י ‪ 3‬טועמים לזיהוי טעמי‬
‫לוואי‪ ,‬ועקב מציאת טעמי לוואי חזקים בפרי המטופל הוחלט שלא להרחיבו‪.‬‬
‫המיכלים עם שאר הפרי נשמרו בקירור ובאוויר רגיל למשך כשבועיים וחצי עד שהובלו לבית האריזה‬
‫בצפון הנגב‪ ,‬שם מויינו ב‪ .17.2.2014-‬במהלך המיון הופרדו הפירות הרקובים ונשקלו לחישוב ‪ %‬הרקבון‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫בתום האחסון הרקבונות היו באחוזים נמוכים (כ‪ )3%-‬בפרי המטופל בתכשיר וללא הבדל מהבקורת‬
‫המסחרית שנטבלה בסקולר‪ ,‬וכן לאחר שבוע חיי מדף‪ .‬בדומה‪ ,‬אך באחוזים גבוהים מכך בסדר גודל‬
‫לערך‪ ,‬נמצאו רקבונות במיכלי הרימון שמויינו מסחרית ונראה שבמיכלים העטופים אחוזיהם היו‬
‫גבוהים יותר (איור ‪ .) 1‬למרות שהניסוי לא כלל מיכלים ללא טיפול כלשהו‪ ,‬ניתן לאמור שהתכשיר עיכב‬
‫את התפתחות הרקבונות בפירות המטופלים בדומה לבקורת המסחרית‪ .‬ככלל‪ ,‬לעטיפת המיכלים לא‬
‫נמצאה השפעה מובהקת על מדדי איכות ברימונים ולכן אוחדו תוצאות המיכלים העטופים והחשופים‪.‬‬
‫מבחינת איכותו החיצונית של הפרי בתום האחסון‪ ,‬נמצא יותר צרבון (‪ %‬משוקלל) בפרי שטופל בתכשיר‬
‫יחסית לבקו רת‪ ,‬אך הבדל זה לא נמצא לאחר חיי מדף‪ .‬הפרי שטופל בתכשיר ונדגם לתיבות הצטמק‬
‫במידה רבה (‪ %‬משוקלל) יחסית לפרי הבקורת במהלך האחסון‪ ,‬אולם על פי בדיקת הפסד המשקל (‪)%‬‬
‫של הפרי במיכלים‪ ,‬נמצא שאלה שטופלו בתכשיר ונעטפו איבדו פחות משקל ובמובהק מהפרי המטופל‬
‫שלא נעטף ומהבקורת המסחרית (איור ‪ .)2‬הטיפול בתכשיר לא השפיע על מדדים נוספים של הרימונים‬
‫ואלו לא נבדלו מהבקורת המסחרית באיכותם הפנימית ובצבע הגרגר וכן בתכולת החומצה הציטרית‪ ,‬ה‪-‬‬
‫‪ pH‬ויחס ההבשלה במיצים שנסחטו מהם (טבלה ‪ .)1‬אולם‪ ,‬בדיקת נדיפים במיץ הפרי הצביעה על ריכוזי‬
‫אצטאל דהיד גבוהים במיץ מפרי הבקורת יחסית לפרי המטופל בתכשיר וללא הבדלים בריכוזי האתנול‪.‬‬
‫תכולת הכ‪.‬מ‪.‬מ‪ .‬בפרי הבקורת היתה גבוהה כבר בקטיף יחסית לפרי שנלקח לטיפול בתכשיר ‪Biox-C‬‬
‫(‪ 17.6%‬ו‪ ,17%-‬בהתאמה) והבדל מובהק זה נשמר בתום ‪ 3‬חודשי אחסון וכן לאחר חיי מדף ללא השפעת‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫במבחן טעימה שנערך ‪ 5‬ימים מתום האחסון חשו הטועמים )‪ (n=3‬בטעמי לוואי חזקים בפרי המטופל‬
‫בהשוואה לבקורת ולכן הוחלט שלא להרחיב את מבחן הטעם (איור ‪ .)3‬ביתר מדדי הטעם והמראה לא‬
‫נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫)‪Decay (%‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Control+ cover‬‬
‫‪Biox-C+ cover‬‬
‫‪Biox-C‬‬
‫איור ‪ :1‬רקבונות (‪ )%‬במיכלי רימונים שנחשפו לתכשיר ‪ Biox-C‬עם וללא עטיפה בתום ‪ 3‬חודשי‬
‫אחסון‪.‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪B‬‬
‫)‪Weight loss (%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Biox-C‬‬
‫)‪(n=4‬‬
‫‪Biox-C+ cover‬‬
‫)‪(n=4‬‬
‫‪Control+ cover‬‬
‫)‪(n=3‬‬
‫איור ‪ :2‬איבוד המשקל (‪ )%‬במיכלי רימונים שנחשפו לתכשיר ‪ Biox-C‬עם וללא עטיפה בתום ‪ 3‬חודשי‬
‫אחסון‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫טבלה ‪ :1‬מדדי איכות ברימונים שטופלו בתכשיר ‪ Biox-C‬וברימוני הבקורת (טיפול מסחרי) בתום ‪3‬‬
‫חודשי אחסון באוויר רגיל וכן לאחר שבוע נוסף בחיי מדף ב‪.20oC-‬‬
‫‪ 3‬חודשי אחסון‬
‫בקורת ‪Biox-C‬‬
‫)‪(n=8) (n=3‬‬
‫מדד‬
‫איכות חיצונית רקבון‬
‫צרבון (‪ %‬משוקלל)‬
‫הצטמקות (‪ %‬משוקלל)‬
‫פרי ראוי לשיווק (‪)%‬‬
‫איכות פנימית צבע גרגר‬
‫השחמה (‪ %‬משוקלל)‬
‫תקין לשיווק (‪)%‬‬
‫כ‪.‬מ‪.‬מ‪.‬‬
‫תכונות המיץ‬
‫חומצה ציטרית (‪)%‬‬
‫‪pH‬‬
‫יחס הבשלה‬
‫אצטאלדהיד)‪(ppm‬‬
‫אתנול )‪(ppm‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪*7.2‬‬
‫‪*0.8‬‬
‫‪96.7‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪79‬‬
‫‪*16.7‬‬
‫‪1.05‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪21.7‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪69.7‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪19‬‬
‫‪84‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪ 3‬חודשי אחסון‪ 7 +‬ימים חיי מדף‬
‫‪Biox-C‬‬
‫בקורת‬
‫)‪(n=8‬‬
‫)‪(n=3‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‬‫‪93.0‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪*16.5‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪*1486‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‬‫‪83.6‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪97‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪932‬‬
‫‪15‬‬
‫*‪ -‬להבדל מובהק בין פרי בקורת למטופל בתכשיר ‪ Biox-C‬במועד הבדיקה )‪.(p<0.05‬‬
‫הערה‪ :‬כיוון שלא נמצאה לעטיפה השפעה מובהקת אוחדו נתוני המיכלים המטופלים עם וללא עטיפה‪.‬‬
‫‪Biox-C‬‬
‫טעמי‬
‫לוואי *‬
‫בקורת‬
‫מראה‬
‫כללי‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫טעם‬
‫כולל‬
‫‪0‬‬
‫מתיקות‬
‫עסיסיות‬
‫חמיצות‬
‫איור ‪ :3‬השפעת הטיפול בתכשיר ‪ Biox-C‬על מראה ומדדי טעם בגרגרי הרימון )‪ (n=3‬בתום ‪3‬‬
‫חודשי אחסון‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫תמונה ‪ :1‬מכשיר לנידוף התכשיר ‪ Biox-C‬לנידוף שמן אתרי של ציפורן בחדר אחסון הרימון‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫ברימונים שנחשפו בתדירות יומיומית לתכשיר ‪ Biox-C‬בריכוז נמוך אחוז הרקבונות לא נבדל מאשר‬
‫ברימונים מהטיפול המסחרי המקובל בקילוח בסקולר ‪ .0.2%‬כלומר‪ ,‬לטיפול זה נמצאה השפעה דומה‬
‫במניעת רקבונות במהלך האחסון הרימונים וזאת למרות שהפרי שהה בקירור ב‪ 7oC-‬באוויר רגיל ללא כל‬
‫טיפול אנטי‪-‬פטרייתי כחודש ימים לאחר הקטיף עד לחשיפה לתכשיר שהחלה רק בעת הגעת המכשיר‪.‬‬
‫יתכן שנבגי הפטריות שנמצאו על פני הפרי הספיקו להתבסס בזמן זה ולכן יותר קשה למנוע את‬
‫התפתחותן יחסית לטיפול המסחרי שניתן מיד לאחר הקטיף‪ .‬אחוזי הרקבון שנמצאו בטיפולים השונים‬
‫היו נמוכים בסדר גודל לערך‪ ,‬בפרי שנדגם לתיבות מיד בתום האחסון לעומת אלו שנמצאו במיון המסחרי‬
‫של המיכלים ויתכן שהבדל זה נובע משתי סיבות עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬הפרי במיכלים שהה כשבועיים וחצי‬
‫בקירור ובאוויר רגיל לאחר האחסון וללא כל טיפול עד למיונו המסחרי בעוד שהפרי שנדגם מהתיבות‬
‫בתום האחסון מויין מיד‪ .‬האפשרות השניה היא שדיגום של ‪ 2‬תיבות פרי מיד בתום האחסון הינו מדגם‬
‫קטן מדי ורק מחלקו העליון של המיכל‪ ,‬שאינו מייצג את כלל הפרי שבמיכל‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬איכותו החיצונית והפנימית של הפרי שטופל בתכשיר לא נבדלה מפרי הבקורת מלבד צרבון‬
‫הקליפה שנמצא בעת ההוצאה באחוזים גבוהים יותר בפרי המטופל‪ ,‬אך הבדל זה טושטש במהלך חיי‬
‫מדף‪ .‬לעטיפת המיכלים לא היתה השפעה מובהקת על איכות הפרי‪ ,‬אך בהוצאה מאחסון‪ ,‬במדגמי הפרי‬
‫שבתיבות נמצאו יותר פירות מצומקים באלו שטופלו בתכשיר‪ .‬במיכלים שנעטפו וטופלו בתכשיר היה‬
‫פחות איבוד משקל במובהק מהפרי שטופל והיה חשוף וכן מהפרי מהטיפול המסחרי‪ ,‬אך במיכלים‬
‫העטופים נמצאו רקבונות באחוזים גבוהים‪ .‬אין לדעת אם הסיבה לכך היא חוסר חדירה של אדי השמן‬
‫האתרי או הלחות הגבוהה יותר בסביבת הפרי או משני הגורמים יחדיו‪ .‬את זאת יהיה צורך לבחון בעתיד‬
‫ע"י חשיפה לאדי השמן של פרי מאולח מלאכותית‪ ,‬עטוף ולא עטוף‪ ,‬בהשוואה לפרי מאולח ללא כל טיפול‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫על פי מבחן טעימה מצומצם הורגשו יותר טעמי לוואי בפרי המטופל בתכשיר יחסית לבקורת ולכן‬
‫הוחלט שלא לערוך את המבחן עם טועמים נוספים‪ .‬יתכן שכדאי לתת דגש על ממצא זה בניסוי חוזר‬
‫ולערוך מבחן משולש כדי לבחון האם הטועמים מזהים את הפירות המטופלים‪ .‬לממצא זה חשיבות רבה‬
‫כיוון שפגיעה בטעם הפרי תפסול את הטיפול‪ ,‬אפילו אם הוא ימנע את התפתחות הרקבונות‪ .‬מבחן‬
‫הטעימה נערך לאחר ‪ 5‬ימים בחיי מדף ויתכן שבהארכת חיי מדף יתנדף השמן האתרי ויעלמו טעמי‬
‫הלוואי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חשיפה ממושכת לשמן אתרי של ציפורן במינון נמוך עשויה לעכב את התפתחות הרקבונות‬
‫ברימוני וונדרפול מאוחסנים בדומה לרימונים שטופלו מסחרית בסקולר‪ ,‬כמקובל היום‪ .‬בניסוי חוזר‬
‫הרימונים ייחשפו לטיפול החל מתחילת האחסון ותבחן השפעתו על טעמי לוואי בתום האחסון וחיי‬
‫המדף‪.‬‬
‫ספרות‬
‫‪Wang, C., Zhang, J., Chen, H., Fan, Y., & Shi, Z. (2010).Antifungal activity of eugenol against‬‬
‫‪Botrytis cinerea. Tropical Plant Pathology, 35(3), 137-143.‬‬
‫‪37‬‬