2013: ניסויים באחסון רימון
החברה למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק"ש בע"מ קרית שמונה פקס04-6940113 . טל04-6940208 ,04-6817421 . www.fruitlab.co.il e-mail: [email protected] ניסויים באחסון רימון דוח ניסויים לעונת 2013 צוות המעבדה :דני גמרסני ,טלי גולדברג ,אוהד נריה ,לילך שיפמן ,אלה צבילינג ,היבא גדבאן ,הראל אגרא ורות בן-אריה ינואר 2015 1 תקציר .1אחסון רימוני וונדרפול בתנאי חמצן שונים. במטרה לשפר את איכות רימוני וונדרפול המאוחסנים באוויר מבוקר ,בעיקר מבחינת איכותם הפנימית וטעם הפרי ,נבחנה השפעת האחסון בריכוז חמצן נמוך על תכונות הרימונים .לפיכך ,אלו אוחסנו בקירור ) (7oCבמספר תנאים בהם אוויר רגיל ) ,)RAתנאי אוויר מבוקר המקובל במסחר ( 2%O2, )5%CO2ואוויר מבוקר עם חמצן נמוך) .)0.5%O2, 5%CO2ההנחה היא שהאחסון בחמצן נמוך עשוי לעכב תהליכי חמצון שעלולים לפגוע באיכות הפרי ,אולם מאידך באחסון בריכוז חמצן נמוך מדי, הרימונים עלולים לבצע נשימה אנארובית ולייצר אתנול ואצטאלדהיד ,שעלולים לפגום בטעמם ואף במדדי איכות נוספים .ההשפעות העיקריות שנמצאו היו: איכות חיצונית -ככלל ,האחסון באוויר מבוקר היטיב עם איכות הרימונים במהלך אחסון ממושך הודות לעיכוב צרבון הקליפה ורקבונות מהם נפגעו הרימונים שאוחסנו ב RA-כבר בחודש השלישי לאחסונם .על אף הורדת ריכוז החמצן ל 0.5%-לא עוכבה התפתחות צרבון הקליפה במידה שונה מאשר ברימונים שאוחסנו ב 2%-חמצן. איכות פנימית -עד ל 2-חודשי אחסון האיכות הפנימית היתה טובה ברימונים מכל הטיפולים אולם החל מהחודש השלישי השחמת המחיצות הבהירות החמירה ככל שריכוז החמצן היה נמוך .מאידך, ברימונים שאוחסנו ב RA-גברו מקרי הרקבון ואלו עוכבו ככל שריכוז החמצן היה יותר נמוך. במעקב אחר הצטברות האצטאלדהיד והאתנול במיץ הפרי נראתה עליה בריכוזי האצטאלדהיד עם התארכות האחסון במיוחד ב 6-השבועות הראשונים וככל שריכוז החמצן באחסון היה נמוך יותר כך ריכוז האצטאלדהיד במיץ היה גבוה יותר .מבחינת האתנול ,בשונה מהאצטאלדהיד ,לא נראתה עלייה מגמתית בהצטברותו אלא תנודתיות ,כשהשיא בפרי שאוחסן ב RA-היה לאחר 8שבועות אחסון .אולם, נמצא מתאם חיובי ומובהק בין האתנול להשחמת המחיצות הבהירות אך לא לאצטאלדהיד ועל פי ממצא זה יתכן שהאתנול הוא הגורם לנזק זה .איכותם של רימונים פוחתת במהלך החודש השלישי לאחסונם באוויר מבוקר ומתבטאת בירידה באיכות הטעם ומראה הגרגר .לפיכך ,יתכן שחלק מהפגמים נובעים מהצטברותם של האתנול והאצטאלדהיד בפרי במהלך האחסון .למשל ,מראה הגרגר שאוחסן באוויר רגיל קיבל הערכה טובה אפילו עד ל 5-חודשי אחסון ובמקביל לכך גם הבליעה באורך גל 520nm המייצגת את האנטוציאנינים במיץ הפרי היתה הגבוהה ביותר. האחסון ב CA0.5%-כמעט שלא נבדל בהשפעתו על תכונות הרימונים בהשוואה לאחסון בCA2%- אלא בעיקר נבדל לעומת אחסון ב .RA-כלומר ,האחסון בתנאי חמצן נמוך הדגיש הבדלים מאחסון ב- RAולפיכך ניתן להסיק שלתנאי החמצן הנמוכים תתכן השפעה חיובית על האיכות החיצונית ,אך השפעה שלילית על האיכות הפנימית .תנאי החמצן הנמוכים שמרו על תכולת חומצה ציטרית גבוהה ,אך השפיעו על צבע הגרגר וכפי הנראה בתכולת האנטוציאנינים שבו .הבדיקות היחידות בהן נמצאו הבדלים בין שני טיפולי ה CA-על אלו הן בדיקות תכולת כלל הפנולים והפוטנציאל האנטיאוקסידנטי שהיו נמוכים בפרי שאוחסן ב 0.5% -חמצן והגבוהים ביותר ב2% -חמצן ורימוני RAלא נבדלו משניהם .בשלב זה אין הסבר לממצא זה. לסיכום ,אחסון של רימונים בתנאי חמצן נמוך ) (0.5%לא היטיב עם איכותם במהלך אחסון ממושך יחסית לרימונים שאוחסנו בתנאי החמצן הנמוך המקובלים ) ,(2%אלא הודגשו השפעותיו החיוביות (כגון עיכוב הצרבון) והשליליות יחסית לאחסון באוויר רגיל .הקשר החיובי המובהק בין האתנול לפגיעה 2 באיכות הפנימית של הפרי עשויה להצביע עליו כסמן להתפתחות הנזק .לפיכך אנו ממליצים לחזור על הניסוי שבמהלכו יערך מעקב אחר הצטברות האתנול במיץ הפרי ולהעלות את רמת החמצן באחסון ב- 0.5%בתדירות דו שבועית כך שבתחילה יהיה 0.5%ובתום 16שבועות אחסון יגיע לכ 4%-חמצן וכך פחותים הסיכויים לנשימה אנארובית והצטברות אתנול בפרי מאשר בתנאי אוויר מבוקר המקובלים במסחר. .2השפעת ריסוס בתכשיר "סופרלון" על חספוסי קליפה ברימוני וונדרפול. מטרת הניסוי להפחית את חספוס קליפת רימוני 'ונדרפול' בעזרת 3ריסוסי מטע בסופרלון לאחר חנטת הפרי לא הושגה ולא נמצאה השפעה משמעותית כלשהי על איכות הפרי החיצונית או הפנימית במינונים שנבדקו ,למעט הפחתה של שיעורי הסתדקות הפרי במטע .אמנם לא נמצאה השפעה משמעותית של התכשיר על חספוס קליפת הפרי ,אך רצוי לבחון את השפעתו באופן שונה .כיוון שביישום חומרי צמיחה קיימת חשיבות רבה לעיתוי היישום מבחינה פיזיולוגית ולמינון התכשיר אנו מציעים לבחון ריסוסי סופרלון בשני ריכוזים ובתדירות דו-שבועית החל מגל הפריחה הראשון ,כשההנחה היא שהרחבת מספר הריסוסים במטע עשויה להשפיע על חספוס הקליפה .במידה ותהיה השפעה מיטיבה של התכשיר על איכות הפרי נוכל בהמשך לאתר באופן טוב יותר את המועד האופטימלי ליישום התכשיר ולהתמקד לאחר מכן בריכוז המיטבי. .3בחינת תכשירי הדברה כנגד רקבונות האחסון הנגרמים ע"י הפטרייה קוניאלה גראנאטי ).(Coniellagranati בניסוי זה נערכה סריקה ראשונית אחר תכשירי הדברה היעילים כנגד הפטריה קוניאלה .התכשיר סקולר שהינו מורשה בפרי המיוצא לאירופה לא היה יעיל כלל כנגד הפטרייה בעוד שהתכשיר ספורטק נמצא יעיל ותרם להפחתת שיעור הריקבונות ל 15%-בלבד ,למרות האילוח המסיבי של הפרי .מבין הת כשירים הנבדקים ,עולה כי לונה אקספיריינס ונתיבו ,שבשניהם אחד החומרים הפעילים הינו Tebuconazoleובכל אחד מהם חומר פעיל נוסף ,היו יעילים כנגד התפתחות הריקבונות וראוי לבחון אותם שוב הן בריסוסי מטע והן בטבילה לאחר הקטיף. .4עיכוב רקבונות ברימוני וונדרפול באמצעות אדי שמן אתרי מציפורן ).(Clove oil מטרת ניסוי זה היתה לבחון את האפשרות למנוע התפתחות רקבונות במהלך אחסון רימוני וונדרפול באמצעות אדי שמן אתרי מציפורן ,שהשפעתם האנטי פטרייתית על הפטריה בוטריטיס סינראה ) ,(Botrytis cinereaשפוגעת ברימונים ,דווחה בספרות המדעית .ברימונים שנחשפו בתדירות יומיומית לתכשיר Biox-Cבריכוז נמוך ,אחוז הרקבונות לא נבדל מאשר ברימונים מהטיפול המסחרי המקובל בקילוח בסקולר .0.2%כלומר ,לטיפול זה נמצאה השפעה דומה במניעת רקבונות במהלך האחסון הרימונים וזאת למרות שהפרי שהה בקירור ב 7oC-באוויר רגיל ללא כל טיפול אנטי-פטרייתי כחודש ימים לאחר הקטיף עד לחשיפה לתכשיר ,שהחלה באיחור. לרוב ,איכותו החיצונית והפנימית של הפרי שטופל בתכשיר לא נבדלה מפרי הבקורת מלבד צרבון הקליפה שנמצא בעת ההוצאה באחוזים גבוהים יותר בפרי המטופל ,אך הבדל זה טושטש במהלך חיי 3 מדף .לעטיפת המיכלים לא היתה השפעה מובהקת על יעילות הטיפול מבחינת צרבון הקליפה ,אך בהוצאה מאחסון ,במיכלים שנעטפו וטופלו בתכשיר היה פחות איבוד משקל במובהק מהפרי שטופל והיה חשוף וכן מהפרי מהטיפול המסחרי .לעומת זאת ,במיכלים העטופים נמצאו רקבונות באחוזים גבוהים .אין לדעת אם הסיבה לכך היא חוסר חדירה של אדי השמן האתרי או הלחות הגבוהה יותר בסביבת הפרי או משני הגורמים יחדיו .את זאת יהיה צורך לבחון בעתיד ע"י חשיפה לאדי השמן של פרי מאולח באופן מלאכותי ,עטוף ולא עטוף ,בהשוואה לפרי מאולח ללא כל טיפול. על פי מבחן טעימה מצומצם הורגשו יותר טעמי לוואי בפרי המטופל בתכשיר יחסית לבקורת .רצוי לתת דגש על ממצא זה בניסוי חוזר ולערוך מבחן משולש כדי לבחון האם הטועמים מזהים את הפירות המטופלים .לממצא זה חשיבות רבה כיוון שפגיעה בטעם הפרי תפסול את הטיפול ,אפילו אם הוא ימנע את התפתחות הרקבונות .מבחן הטעימה נערך לאחר 5ימים בחיי מדף ויתכן שבהארכת חיי מדף יתנדף השמן האתרי ויעלמו טעמי הלוואי. לסיכום ,חשיפה ממושכת לשמן אתרי של ציפורן במינון נמוך עשויה לעכב את התפתחות הרקבונות ברימ וני וונדרפול מאוחסנים בדומה לרימונים שטופלו מסחרית בסקולר ,כמקובל היום .בניסוי חוזר הרימונים ייחשפו לטיפול החל מתחילת האחסון ותבחן השפעתו על טעמי לוואי בתום האחסון וחיי המדף. 4 תוכן עניינים הניסוי .1אחסון רימוני וונדרפול בתנאי חמצן שונים. .2השפעת ריסוס בתכשיר "סופרלון" על חספוסי קליפה ברימוני וונדרפול. .3בחינת תכשירי הדברה כנגד רקבונות האחסון הנגרמים ע"י הפטרייה .Coniella granati .4עיכוב רקבונות ברימוני וונדרפול באמצעות אדי שמן אתרי מציפורן ).(Clove oil עמודים 6-24 25-29 30-31 32-37 תודות עזרה באספקת פרי וביצוע הניסויים דודו מיר ושלמה שטיין, נוטעי קיבוץ אילון. אייל כרמי -מטע איילת השחר ישראל לובובסקי -מטע להבות הבשן טל וולף" -קירור גליל". דבורה רזניצקי ועומרי מייסטר" -הרקור" עופר לוי ושלמה גלידאי -מרחב אגרו בע"מ ליאור הדס ,רחלי יצחקי ואופיר נאות – לידור כימיקלים חוזי משל ודורון באום – חברת כצט יצחק קוסטו שה"מ פרופ' אבי נחמיאס מימון המחקרים שולחן מגדלי הרימון במועצת הצמחים ענף פירות. 5 .1אחסון רימוני וונדרפול בתנאי חמצן שונים מבוא הארכת משך שיווק רימוני "וונדרפול" בארץ ובחו"ל הנה יעד חשוב למגדלים .באחסון של רימונים לתקופה ממושכת בתנאי אוויר מבוקר (מעל ל 3-חודשים) פוחתת האיכות עקב ירידה באיכות הטעם ,איבוד צבע של הגרגר והשחמה פנימית של המחיצות הלבנות ויתכן שנזקים אלו מתפתחים כתוצאה מנשימה אנארובית ממושכת .מטרת הניסוי היא לבחון את האפשרות לאחסן את רימוני הוונדרפול בהתבסס על העקרון של שיטת אחסון חדשה שזכתה להצלחה בפירות תפוח"-אחסון באוויר מבוקר דינמי" ,הווה אומר התאמת רמת החמצן באווירת האחסון לפי תגובת הפרי במהלך האחסון. בתפוחים היתרון המרכזי של שיטה זו הוא בעיכוב התפתחות מחלת הצרבון השטחי ללא צורך בטבילת הפרי בחומרים מעכבי חמצון .יתרון משמעותי נוסף הוא שמירה על טעם טוב של הפרי הודות להפחתת נשימה אנאירובית הגורמת להצטברות מטבוליטים כדוגמת אתנול ואצטאלדהיד ,שעלולים לפגום בטעם הפרי .בתפוח השיטה מבוססת על מדידת עקה חמצונית בפרי באמצעות התגובה הפלורוצנטית של הכלורופיל בקליפת הפרי .בניסוי הקדמי מצאנו שהרימון הבשל ,חסר הכלורופיל בקליפתו ,אינו מגיב בצורה דומה לעקה חמצונית .אולם יתכן שניתן יהיה להבחין בתגובת הפרי לעקה זו בעזרת מדידה של ייצור אתנול מוגבר .הנחת העבודה היא שבשיטה זו ניתן יהיה לאבחן את תגובת הרימון לרמת החמצן המינימלית הדרושה לעיכוב צרבון הקליפה במקביל לשמירה על טעם טוב במהלך האחסון .תוצאה כזו עשויה להוות פריצת דרך באחסון הרימון. חומרים ושיטות איסוף הפרי -רימוני 'וונדרפול' ממטע אילון (גליל מערבי) ,שנקטפו ב ,22.10.2013-נטבלו בסקולר 0.2%וקוררו במשך לילה ל .7oC-הפירות נאספו ממיכלים בבית אריזה הרקור ב 23.10.2013-והובאו למעבדה לאחסון .במקביל לכך ,רימונים ממטעי דודו מיר (צפון הנגב) שנקטפו בתאריך ,22.10.2013קולחו בקירור גליל בסקולר ,0.2%קוררו ל7oC-במשך הלילה ,נאספו ממיכלים בקירור גליל והובאו למעבדה לאחסון .הרימונים נארזו בתיבות מרופדות בשקיות LDPEבעובי 40מיקרון מחוררות לשמירה על תנאי לחות גבוהים באחסון .מכל משק נאספו 90תיבות כשבכל אחת כ 8-10-רימונים ואלו חולקו ל 3-תאי אחסון ב 30( 7oC-תיבות מכל משק בכל תא)ותנאי האוויר המבוקר הופעלו ב:29.10.2013- -RA .1אוויר רגיל -אחסון באוויר אטמוספרי. -CA2% .2אחסון בתנאי אוויר מבוקר המקובלים במסחר 2% :חמצןו 5% -פחמן דו חמצני. -CA0.5% .3אחסון בתנאי אוויר מבוקר עם חמצן נמוך 0.5% :חמצן ו5%-פחמן דו חמצני. בדיקות קטיף -נערכו בפרי מכל מטע ב 9-פירות ,בהם הוערך אחוז הכיסוי האדום בקליפה ולאחר מכן הפירות נחצו להערכת צבע הגרגר ( -1לבן -5...אדום כהה מאוד) .במיץ שהוכן מ 3-חצאי רימון בנפרד, נבדקו תכולת הכ.מ.מ )%( .באמצעות רפרקטומטר דיגיטלי והחומצה הציטרית ( )%באמצעות טיטור אוטומטי .לבחינת איבוד המשקל מוספרו ונשקלו כל אחד מהרימונים שיועדו לאחסון הממושך ביותר (5 חודשים) ובכל מועד של הוצאה מאחסון אלו נשקלו והוחזרו מיד לאחסון. בדיקות בהוצאה מאחסון ובחיי מדף -בתדירות חודשית הוצאו מכל אחד מתאי האחסון 6תיבות פרי מכל מטע ,כש 3-מהן נבדקו מיד בהוצאה ו 3-הנותרות הועברו לשבוע בחיי מדף ב ,20oC-כשהן עדיין עטופות בשקיות LDPEלשמירה על לחות .הבדיקות שנערכו בהוצאה מאחסון ולאחר חיי מדף היו זהות וכללו: 6 הערכת איכות חיצונית -מיון הפרי לפי פגעיו ובפירות רקובים בודדו ואופיינו גורמי הרקבון. ביתר הפרי הוערכה האיכות החיצונית כשצרבון הקליפה הוערך על פי דרגות חומרה ( -1עד 25%משטח פני הפרי 25-50% -2 ,משטח פני הפרי ו 50-100% 4-משטח פני הפרי) .אחוז משוקלל של הצרבון חושב על פי סכום מכפלות של דרגות החומרה באחוזי הפירות הנגועים וחילוק ב 4-כדי שיהיה בסקלה בין 0- .100%נזק נוסף שפגם באיכות לשיווק של הרימון היה ההצטמקות שדורגה אף היא בדומה לצרבון (-1 קל-2 ,בינוני-3,קשה). הערכת איכות פנימית -כל הפירות (מלבד הרקובים) נחצו והוערכו בהם צבע הגרגר ומידת ההשחמה של המחיצות הלבנות (באופן דומה להערכת הצרבון) וחושב %ההשחמה המשוקלל .ממחצית אחת מכל פרי נסחט המיץ ובתערובת מכל חזרה נבדקו תכולת הכ.מ.מ )%( .והחומצה הציטרית ( .)%מיץ שסורכז בצנטריפוגה שימש לבדיקת צבע באמצעות מד צבע (קולורימטר מתוצרת מינולטה) בערוצים 15( LCHמ"ל מיץ בכוס כימית בנפח 50מ"ל) .מדגם של 5מ"ל מיץ הוקפא במבחנת 50מ"ל ונשמר לבדיקת תכולת הנדיפים אתנול ואצטאלדהיד. הערכת מראה וטעם הגרגר -בכל אחד ממועדי הבדיקה בחיי מדף נפרטו גרגירים מחצאי רימונים מכל טיפול ואלו הוערכו למראה ולטעם ע"י 7-9טועמים מיומנים. בדיקת אתנול ואצטאלדהיד במיץ הפרי -בכל מועד בדיקה (קטיף ,הוצאה וחיי מדף) נשמרו מדגמי מיץ מוקפאים כנ"ל .בנוסף לכך ,בכל שבועיים (בין מועדי ההוצאות) הוצאו 4רימונים ( ממטעי הנגב בלבד) מכל אחד מתנאי האחסון ומהם נסחט מיץ שהוקפא .לזיהוי תכולת האתנול ואצטאלדהיד מיץ הפרי חומם למשך שעה ב 40oC-ומדגם של 250מק"ל הוזרק לגז כרומטוגרף Bruker 430) FIDעם קולונת .)R-Q PLOT material Fused Silica ID0.53mm, DF20micron, length 15mעקב בעיה טכנית בסטנדרטים של האתנול והאצטאלדהיד נערך שימוש בשטח הפיק ) (uV/secשהתקבל ללא תרגום התוצאה ל.ppm- בדיקות נוספות במיץ הפרי- תכולת אנטוציאנינים -מיץ הפרי נמהל פי 4במים ונקרא בספקטרופוטומטר )(UV-1200, Chinaבאורך גל של 520nmבו נבלע האור ע"י האנטוציאנינים שהם חומר הצבע (הפיגמנט) העיקרי במיץ הרימון. בדיקת כלל פנולים נערכה על פי: Singleton VL, Rossi JA. 1965. Colorimetry of total phenolic swith phosphomolybdic phosphotungstic acid reagents. Am. J. Emologyand Viticulture. 16: 144-158. בדיקת פוטנציאל אנטיאוקסידנטי ) (FRAPנערכה על פי: Benzie IF& Strain JJ. 1996. The ferric reducing ability of plasma (FRAP) as a measure of "antioxidant power": the FRAP assay. Anal Biochem. 15; 239(1):70-76. בדיקת חומצה אסקורבית (ויטמין )Cנערכה על פי: Aaby K, Skrede G &Wrolstad RE. 2005. Phenolic composition and antioxidant activities in flesh and achenes of strawberries (Fragaria ananassa). Journal Agriculture Food Chemistry.53; 4032–4040. 7 תוצאות מדדי הבשלה בקטיף -ביום איסוף הפרי נבדקו מגוון מדדי הבשלה ברימונים ממטעי הגליל והנגב ובשניהם אחוז הכיסוי האדום בקליפת הפרי היה גבוה ( )87-89%וגרגר הפרי כמעט והגיע לשיא פוטנציאל הצבע האדום (טבלה .)1צבע המיץ שנסחט מרימוני הגליל היה אדום במובהק מצבע המיץ של רימוני הנגב על פי ערך ( Hueככל שערך זה קרוב ל 0-כך הוא יותר אדום) ,וזאת בהתאמה להערכה ויזואלית של צבע הגרגר .תכולת הכ.מ.מ .במיץ מרימוני הנגב היה גבוה במובהק ותכולת החומצה הציטרית בו היתה נמוכה מזו של רימוני הגליל עם ערכי pHגבוהים במובהק .בהתאם לכך ,נמצא ערך גבוה יותר של יחס הבשלה למיץ הרימונים ממטעי הנגב .מסיכום ממצאים אלו נראה שרימוני הנגב היו בשלים במידה מסוימת מהרימונים שנקטפו במטעי הגליל .ככלל ,תגובת הרימונים משני המטעים היתה דומה בתנאי האחסון השונים ולכן נותחו הנתונים ללא הפרדה בין המטעים אלא כאשר היו הבדלם מובהקים בהשפעת המטע על התכונה הנבדקת (כגון ,הטעם). טבלה :1מדדי הבשלה של רימונים ממטע הגליל ומטע הנגב ביום איסוף הפרי. מטע הגליל הנגב ( Nחזרות) צבע המיץ צבע גרגר כיסוי אדום )(Hue angle ()% )(1-5 4.9 4.6 9 87% 89% 9 20.1 * 48.7 3 כ.מ.מ. ()% חומצה ציטרית ()% pH יחס הבשלה 15.5% * 16.1% 3 1.16% 0.94% 3 2.88 * 3.79 3 13.8 17.2 3 * -להבדל מובהק במדד ההבשלה בין ממוצעי המטעים (.)t-test P<0.05 האיכות החיצונית של הרימונים המאוחסנים- צרבון הקליפה -נזק זה פוגע במראה הפרי ועלול להתפתח במהלך האחסון .כבר לאחר חודש אחסון ושבוע חיי מדף נמצא צרבון הקליפה בפרי שאוחסן ב RA-ופחות מכך במובהק כשהפרי אוחסן בתנאי CAללא הבדלים בין רמות החמצן( 0.5%או ( )2%איור .)1כלומר ,האחסון בסביבה עם חמצן נמוך יחסית לחמצן האטמוספרי (ופחמן דו חמצני גבוה )5% -עיכבו את התפתחות הצרבון וזו עדות נוספת לכך שהצרבון הינו נזק חמצוני. 8 CA 0.5% (b) 74% RA (a) 58% CA 2% (b) 81% 30 A A A 20 A AB B B AB 15 10 B B B B B צרבון ( %משוקלל) A 25 5 B 0 5 months 4 months 3 months 2 months 1 month איור :1צרבון בקליפת הרימונים ( %משוקלל) בהשפעת תנאי אחסון שונים במהלך 5חודשי אחסון ושבוע חיי מדף ב.20oC(n=6)- -a-bלהבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון ).(p<0.05 -A-Bלהבדל מובהק בין תנאי האחסון בכל מועד בדיקה ).(p<0.05 רקבון -במהלך 2חודשי האחסון הראשונים הופיעו מעט רקבונות במהלך חיי מדף בלבד ,אולם בהמשך האחסון ( 3-5חודשי אחסון) נמצאו יותר רקבונות בפרי שאוחסן ב RA-ולרוב במובהק ,ומגמה זו נשמרה גם בחיי מדף ,אך ללא הבדלים מובהקים בהשפעת תנאי האחסון (איור .)2בהוצאה מ 5-חודשי אחסון אחוזי הרקבונות ברימונים שאוחסנו ב RA-הגיעו אף לכ 50%-בעוד שבתנאי CAהשונים אלו הגיעו עד לכ 20%-בלבד .התפתחות הרקבונות עוכבה במהלך האחסון בתנאי האוויר המבוקר ,אך נראה שהשפעה זו פגה במהלך שבוע בחיי מדף. 9 CA 0.5% (b) 6% RA (a) 20% CA 2% (b) 4% 90% 80% A 60% 50% A A A 40% ריקבון חיצוני 70% 30% A 20% B B B 10% B 0% 5 months 4 months 5 months 4 months 3 months CA 0.5% CA 2% 2 months 1 month 90% RA 80% 60% 50% 40% ריקבון חיצוני 70% 30% 20% 10% 0% 3 months 2 months 1 month איור :2רקבונות ( )%ברימונים בתנאי אחסון שונים במהלך 5חודשי אחסון (איור עליון) ולאחר שבוע חיי מדף ב( 20oC-איור תחתון) ).(n=6 -a-bלהבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון ).(p<0.05 -A-Bלהבדל מובהק בין תנאי האחסון בכל מועד בדיקה ).(p<0.05 פרי ראוי לשיווק -בחישוב של שיעור הפרי הראוי לשיווק נכלל פרי תקין ובנוסף לכך רימונים שנפגעו מצרבון בחומרה קלה או כאלו שהיו עם הצטמקות קלה .במהלך 2חודשי האחסון הראשונים כמעט שלא היתה השפעה של תנאי האחסון על אחוזי הפרי הראוי לשיווק ,אך החל מ 3-חודשי אחסון פחת משמעותית חלקם של הרימונים שאוחסנו ב RA-והגיע לפחות מ 50%-בעוד שברימונים מאוויר מבוקר נמצא מעל ל 80%-של פרי הראוי לשיווק לאחר 4חודשים ומעל ל 70%-לאחר 5חודשים (איור .)3 מגמה זו נשמרה גם לאחר שבוע בחיי מדף (הבדלים לא מובהקים) .איכות הרימונים שאוחסנו בRA- פחתה משמעותית עקב החמרת הצרבון ועליה בחלקם של הרקבונות (איורים .)1,2בתום 5חודשי אחסון ושבוע חיי מדף לא נבדלה השפעת תנאי האחסון על איכות הרימונים באופן מובהק ,אך עדיין נמצא יותר פרי ראוי לאחר אחסון באוויר מבוקר ,ללא השפעה של רמת החמצן הנמוכה במיוחד. 10 CA 0.5%(a) 89% CA 2% (a) 93% A A A A RA (b) 64% A A A B A A A 100% A B B 60% B 40% ראוי לשיווק 80% 20% 0% 5 months 4 months CA 0.5% (ab) 74% 3 months CA 2% (a) 81% 2 months 1 month RA (b) 58% A A A A A A 80% B A 60% B A 40% ראוי לשיווק A AB A A A 100% 20% 0% 5 months 4 months 3 months 2 months 1 month איור :3אחוז הרימונים הראויים לשיווק בהשפעת תנאי אחסון שונים במהלך 5חודשי אחסון (איור עליון) ולאחר שבוע ב( 20oC-איור תחתון) ).(n=6 -a-bלהבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון ).(p<0.05 -A-Bלהבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה ).(p<0.05 איכות פנימית -בכל אחד ממועדי הבדיקה נפתחו הרימונים לאחר הבדיקה החיצונית והוערכה איכותם הפנימית כשהנזקים העיקריים היו הרקבון הפנימי שהיה באחוזים נמוכים יחסית והשחמת הקרומים .בנוסף לכך הוערך צבע הגרגר לו חשיבות בקביעת איכות הפרי: השחמה פנימית ( %משוקלל) -נזק זה הינו השחמה של המחיצות הלבנות המפרידות בין הגרגרים וחומרת הנזק הוגדרה על פי היקפו מחתך הפרי ,ובנוסף לכך חושב אחוז משוקלל של הנזק .כבר לאחר חודש החלה השחמה פנימית ברימונים מתנאי האחסון השונים ואף החמירה במעט במהלך שהות הפרי בחיי מדף (איור .)4נראתה מגמה לפיה הנזק החמור ביותר נמצא בפרי שאוחסן ב CA0.5% -ולרוב פחות במובהק בפרי שאוחסן ב RA-שבמרבית המועדים לא נבדל מהפרי שאוחסן ב .CA2%-כלומר ,ככל שאחוזי החמצן היו נמוכים באחסון החמירה ההשחמה הפנימית ( %משוקלל). 11 A CA 0.5% (a) 17% RA (b) 7% 40 A 35 30 AB B 25 A A 20 A 15 A A A AB A 10 A B A 5 השחמה פנימית ( %משוקלל) CA 2% (ab) 11% 45 0 5 months 4 months 3 months CA 0.5% (a) 23% A CA 2% (ab) 16% RA (b) 9% 50 45 A A 40 35 B A 30 25 AB 20 B B 15 A B B A 10 AB B 5 0 5 months 4 months 3 months 2 months השחמה פנימית ( %משוקלל) A 2 months 1 month 1 month איור :4השחמה פנימית ( %משוקלל) של רימונים בתנאי אחסון שונים במהלך 5חודשי אחסון (איור עליון) ולאחר שבוע ב( 20oC-איור תחתון) ).(n=6 -a-bלהבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון ).(p<0.05 -A-Bלהבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה ).(p<0.05 רימונים עם איכות פנימית ראויה לשיווק -הערכה זו כללה רימונים ללא פגם פנימי וכאלו בהם נמצאה השחמה פנימית קלה בלבד של המחיצות הבהירות .עד ל 2-חודשי אחסון נמצאה איכות פנימית טובה בפרי מתנאי האחסון השונים (כ 90%-ומעלה) ,אך החל מ 3-חודשי אחסון חלה ירידה באחוזי הרימונים עם איכות פנימית ראויה לשיווק כשאוחסנו בתנאי CAולרוב זו היתה פחותה במובהק באלו שאוחסנו CA0.5%מאלו שאוחסנו ב( RA-איור .)5מגמה זו נשמרה ברימונים גם לאחר שבוע בחיי מדף אולם לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים ,אלא רק לאחר 5חודשי אחסון כשנמצא פחות פרי תקין ב- RAשנבע מעלייה באחוזי הרקבון הפנימי. 12 CA 0.5% (b) 80% CA 2% (ab) 85% RA (a) 90% A A A A AB B A A 100% AB A 80% A B 60% 40% 20% 0% 5 months CA 0.5% 4 months CA 2% 3 months RA A A A A A A 1 month A A A A 100 80 A 60 B 40 20 איכות פנימית ראויה לשיווק A A A 2 months איכות פנימית ראויה לשיווק A A A 0 5 months 4 months 3 months 2 months 1 month איור :5איכות פנימית ראויה לשיווק ( )%של רימונים בתנאי אחסון שונים במהלך 5חודשי אחסון (איור עליון) ולאחר שבוע ב( 20oC-איור תחתון) ).(n=6 -a-bלהבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון ).(p<0.05 -A-Bלהבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה ).(p<0.05 צבע הגרגר -ככלל ,צבע הגרגר של הרימונים שאוחסנו ב RA-קיבל את ההערכה הגבוהה ביותר במהלך כל תקופת הבדיקה לעומת הצבע של גרגרי הרימון שאוחסנו בתנאי אוויר מבוקר ,שקיבלו הערכה פחותה ,ללא הבדלים בהשפעת ריכוזי החמצן (איור .)6 13 A A A CA 0.5% (b) 4.3 A A RA (a) 4.6 CA 2% (b) 4.4 A A A A A 4 3 2 צבע גרגר )(1-5 B AB A A A 5 1 5 months 4 months 3 months 2 months 1 month איור :6מדד של צבע הגרגר ( -1גרגר לבן-5....גרגר אדום כהה) של רימונים בתנאי אחסון שונים במהלך 5חודשי אחסון ושבוע ב.(n=6) ( 20oC- -a-bלהבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון ).(p<0.05 -A-Bלהבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה ).(p<0.05 איבוד משקל -הרימונים איבדו ממשקלם ככל שהאחסון התארך ואלו שאוחסנו ב RA -איבדו הכי הרבה ממשקלם ובמובהק מהרימונים שאוחסנו בתנאי (CA2%איור 7עליון).הרימונים שאוחסנו ב- CA0.5%איבדו ממשקלם אחוז דומה לאלו של רימוני ה ,RA-לרוב ,אך איבדו פחות מהם במובהק החל מ 90-ימי אחסון .יתכן שאיבוד המשקל של רימונים שאוחסנו ב CA0.5% -נבע מהזרמת חנקן רבה לתא החיונית לשמירת רמת חמצן נמוכה וכתוצאה מכך יובשו הרימונים ואיבדו ממשקלם .בחינת איבוד המשקל באופן שאינו מצטבר (איור 7תחתון) מצביעה על כך שבמהלך 48ימים ראשונים (שליש התקופה) יש איבוד רב ,במיוחד ברימוני RAו ,CA0.5-ובמועדי הבדיקה הבאים איבוד המשקל פוחת אך גובר רק בשלב האחסון המתקדם ובמיוחד ברימוני .RA 14 RA CA 2% CA 0.5% 8.0% 6.0% A AB B A AB B 5.0% A A B 4.0% 3.0% A B C 2.0% A B B 1.0% איבוד משקל ( %מצטבר) 7.0% 0.0% 140 100 120 80 60 אחסון בקירור (ימים) RA A CA0.5% 40 0 20 CA2% 3.5% A 2.5% B B A C 2.0% 1.5% B 1.0% C איבוד משקל ()% A 3.0% 0.5% 0.0% )21%(61-91 )20%(91-119 )17%(119-144 )9%(48-61 )33%(0-48 אחסון בקירור (ימים) איור :7איבוד משקל ( %מצטבר) של רימונים בתנאי אחסון שונים במהלך 140ימי אחסון ( 5חודשים) (איור עליון) וכמו כן איבוד המשקל ()%בכל פרק זמן (איור תחתון) ).(n=6 בסוגריים בציר הX-מצויין חלקו היחסי של משך האחסון בו נבחן איבוד המשקל. -A-Bלהבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה ).(p<0.05 תכונות מיץ הרימון- תכולת הכ.מ.מ – .תכולת הכ.מ.מ .פחתה במעט במיץ הפרי ככל שהאחסון התארך (תוצאות לא מוצגות) ומגמה זו נשמרה בחיי מדף ,אך ללא השפעה ברורה של תנאי האחסון (איור .)8 תכולת החומצה הציטרית ( -)%תכולת החומצה הציטרית פחתה במיץ הרימונים במיוחד אחרי 3 חודשי אחסון ומגמה זו נשמרה גם במהלך חיי מדף (איור .)9ריכוזי חומצה יותר גבוהים נמצאו ברימונים שאוחסנו באוויר מבוקר מאלו שאוחסנו ב ,RA-ולעיתים אף במובהק וככל שריכוז החמצן באחסון היה נמוך כך תכולת החומצה הציטרית נותרה גבוהה .מגמה זו נשמרה גם בחיי מדף ,אך ההבדלים המובהקים בתכולת החומצה בין המיצים מתנאי האחסון השונים הטשטשו. 15 CA 0.5% D A A CA 2% A BC CD A AB B 4 months B AB A 3 months B A A A 2 months A AB B 18 16 14 12 10 8 6 4 2 0 כ.מ.מ)%( . 5 months RA A 1 month איור :8הכ.מ.מ )%( .במיץ הרימונים בתום שבוע בחיי מדף ב 20oC-במהלך 5חודשי אחסון בתנאים שונים ).(n=6 -A-Bלהבדל מובהק בין הרימונים מתנאי האחסון בכל מועד בדיקה ).(p<0.05 -A-Dלהבדל מובהק בין הרימונים ממועדי בדיקה שונים ללא הפרדת תנאי האחסון ).(p<0.05 RA (b) 1.00% CA 2% (ab) 1.13% CA 0.5%(a) 1.17% BA A A BA B A A A A A 1.2 B A 1.4 1.0 0.8 0.6 0.4 0.2 0.0 3 months 4 months 5 months CA 2% (ab) 1.08% CA 0.5% (a) 1.10% A A 1.6 1.4 1.2 1.0 0.8 0.6 0.4 0.2 חומצה ציטרית ()% B B B 2 months RA (b) 0.97% 1 month חומצה ציטרית ()% B A A A A A 1.6 0.0 5 months 4 months 3 months 2 months 1 month איור :9החומצה הציטרית ( )%של רימונים מתנאי אחסון שונים במהלך 5חודשי אחסון (איור עליון) ולאחר שבוע ב( 20oC-איור תחתון) ).(n=6 -a-bלהבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון ).(p<0.05 -A-Bלהבדל מובהק בין הרימונים ממועדי בדיקה שונים ללא הפרדת תנאי האחסון ).(p<0.05 16 אתנול ואצטאלדהיד במיץ הרימונים -האצטאלדהיד הצטבר במיץ הפרי בששת השבועות הראשונים וככל שרמת החמצן היתה נמוכה כך השינוי בריכוזו היה גבוה יותר(איור .)10כלומר, ברימונים שאוחסנו ב CA0.5%-הצטבר יותר אצטאלדהיד מאשר ברימוני CA2%ופחות מכך במובהק ברימונים שאוחסנו ב .RA-בהמשך הצטבר האצטאלדהיד בקצב איטי ברימונים שאוחסנו ב CA-והגיע בהם לריכוזים דומים בעוד שברימונים ב RA-ריכוזו כמעט שלא השתנה .האצטאלדהיד משמש כחומר מוצא לאתנול בתנאי נשימה אנארוביים ובמספר מועדי בדיקה נראתה עליה חולפת בריכוזו (בשבועות ,3 6-7ו( )17-איור .) 10לא ברור מדוע חלו כאלו שינויים שאינם מגמתיים בריכוז האתנול במהלך האחסון ולכן ראוי רק לציין שברימונים שאוחסנו ב RA-תכולתו במיץ הפרי היתה גבוהה בשבוע ה 8-לאחסון בעוד שברימונים שאוחסנו באוויר מבוקר הרמות הגיעו לריכוזים הגבוהים ביותר בשבוע האחרון של האחסון והיו פי 1.5ופי 2ב CA2%-ו ,CA0.5%-בהתאמה ,יחסית לריכוז המירבי בפרי שאוחסן ב.RA- בכל מועד נבדקו נדיפים אלו במיץ הפרי גם לאחר שהייה בת שבוע בחיי מדף וההנחה היתה שריכוזם במיץ יפחת כיוון שהם יתנדפו מהפרי .אולם ,תכולת האצטאלדהיד כמעט שלא השתנתה ולעיתים אף עלתה כפי שנמצא ברימוני ( CA0.5%עליה של כ ,)40%-יותר במובהק מהרימונים מתנאי האחסון ב RA-ואף ב . CA2%-לעומת זאת ,ריכוזי האתנול פחתו במיץ הפרי במהלך חיי מדף יחסית לריכוז בהוצאה ורק במועד הבדיקה האחרון אלו נותרו גבוהים. בדיקות כימיות נוספות במיץ הרימון: תכולת כלל פנולים -נראתה מגמה דומה בתכולת כלל הפנולים במיץ הסחוט מרימונים מתנאי האחסון השונים וזו ירדה עד לשבוע השמיני באחסון ולאחר מכן התייצבה עד לתום האחסון ברוב המקרים (איור 11א) .על סמך כלל הנתונים תכולת כלל הפנולים במיץ של רימוני הCA0.5%-היתה הנמוכה ביותר ובמובהק מזו שבמיץ רימוני ,CA2%אך במיץ מרימונים שאוחסנו RAלא נבדל משניהם. פוטנציאל אנטיאוקסידנטי (על פי בדיקת -)FRAPהפוטנציאל האנטיאוקסידנטי במיץ הרימון פחת במהלך 6השבועות הראשונים במיץ רימוני CA0.5%ו RA-בעוד שעלה ברימוני ( CA2%איור 11ב), אולם מ 8-שבועות באחסון ואילך לא נבדלו מיצי הרימון השונים בתכונה זו .חשוב לציין שנראתה מגמה לפיה הפוטנציאל האנטיאוקסידנטי במיץ רימוני CA2%גבוה מזה של רימוני CA0.5%וללא הבדל מרימוני ,RAכפי שנמצא גם בתכולת כלל הפנולים. חומצה אסקורבית -החומצה האסקורבית לעיתים יכולה לשמש כסמן להשפעת תנאי האחסון על איכותו התזונתית של הפרי .ככלל ,לא נמצאו השפעות מובהקות של תנאי האחסון על תכולת החומצה האסקורבית במיץ (איור 11ג) אך נראה שב 6-השבועות הראשונים של האחסון זו היתה הגבוהה ביותר ברימונים שאוחסנו ב CA2%-והנמוכה ביותר ב CA0.5%-בדומה לתכולתה ב .RA-אולם ,לא נמצאה מגמה ברורה בתכולת החומצה האסקורבית אלא תנודתיות רבה בין מועדי הבדיקה ולא ברור מהו מקורה. אנטוציאנינים (בליעה באורך גל -)520nmבאורך גל זה מייצגת הבליעה את האנטוציאנינים שמהווים את חומר הצבע העיקרי במיץ הרימון .ברוב מועדי הבדיקה הבליעה באורך גל זה של המיץ מרימוני RAהיתה גבוהה במובהק מזו של הרימונים שאוחסנו באוויר מבוקר שלא נבדלו זה מזה (איור 11ד) .ירידה בקצב דומה של האנטוציאנינים נראתה במיצים השונים החל מ 8-שבועות אחסון. 17 אצטאלדהיד CA2% (a) CA0.5% (a) 200 180 160 140 120 100 80 60 40 20 0 CA2% CA0.5% 2000 1500 הוצאה מאחסון 1000 500 0 0 5 10 15 weeks of storage RA (b) CA2% (b) 0 20 CA0.5% (a) 200 180 160 140 120 100 80 60 40 20 0 5 RA 10 15 weeks of storage CA2% 20 CA0.5% 2500 2000 Ethanol ((uV/sec) Acetaldehyde (uV/sec) RA 2500 Ethanol (uV/sec) Acetaldehyde (uV/sec) RA (b) אתנול לאחר שבוע בחיי מדף 1500 1000 500 0 0 5 10 15 20 weeks of storage +7days shelf life 0 5 10 15 20 weeks of storage + 7 days shelf life הצטברות אצטאלדהיד ואתנול במיץ הפרי בתום אחסון בתנאים שונים וכן לאחר שבוע נוסף:10 איור .(p<0.05) להבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון-a-b .20oC-בחיי מדף ב 18 CA2% (a) 8.0 CA0.5% (b) 6.4 RA (ab) 7.4 10 5 0 25 15 20 0 80 RA (ab) 29 60 40 20 Antioxidant activity )(mM trolox equivalent CA0.5% (b) 26 10 אחסון (שבועות) CA2% (a) 35 5 )Total Phenols (mM )(Quercetin equivalent 15 0 25 10 15 אחסון (שבועות) 20 CA2% CA0.5% 0 5 RA 12000 8000 6000 4000 2000 )Ascorbic acid (ng/L 10000 0 25 20 15 CA0.5% (b) 0.67 10 אחסון (שבועות) CA2% (b) 0.66 0 5 RA (a) 0.81 1.2 1 0.6 0.4 0.2 Anthocyanin )(O.D. 520nm 0.8 0 25 20 15 10 אחסון (שבועות) 5 0 איור :11השינוי במיץ רימונים לאחר אחסון בתנאים שונים בכלל הפנולים (א) ,בפוטנציאל האנטיאוקסידנטי (על פי ( )FRAPב) ,בתכולת החומצה האסקורבית (ג) באנתוציאנינים (בליעה באורך גל ( )520nmד) ).(n=12 -a-bלהבדל מובהק בין הרימונים בין תנאי האחסון ).(p<0.05 מתאמים מובהקים בתכונות המיץ -בדיקת הקשר בין תכונות המיץ הצביעה על מתאמים מובהקים בתנאי האחסון השונים ובכולם נמצא קשר מובהק שאינו חזק (בין )0.46-0.57בין תכולת 19 החומצה האסקורבית לפוטנציאל האנטיאוקסידנטי ,וזהו המתאם היחיד שנמצא מובהק באחסון בתנאי אוויר רגיל (טבלה . )2מתאם מובהק בין כלל הפנולים לבליעה באורך גל ( 520nmשמייצג את האנטוציאנינים) נמצא במיץ מהרימונים שאוחסנו באוויר מבוקר ) .(CA0.5%, CA2%רק במיץ הרימונים מ CA2%-נמצאו עוד מתאמים מובהקים ,אך שליליים ,בין תכולת כלל הפנולים לפוטנציאל האנטיאוקסידנטי ולחומצה האסקורבית .על פי ממצאים אלו יתכן שניתן לקשור בין תכולת החומצה האסקורבית לפוטנציאל האנטיאוקסידנטי של מיץ הפרי בתנאי האחסון השונים. טבלה :2מתאמים ומובהקותם בין תכונות שונות של מיץ הפרי (ל.מ -.לא מובהק). תנאי האחסון גורם A RA FRAP Ascorbic acid Ascorbic acid Anthocyanin Anthocyanin Anthocyanin FRAP CA2% Ascorbic acid Ascorbic acid Anthocyanin Anthocyanin Anthocyanin CA0.5% FRAP Ascorbic acid Ascorbic acid Anthocyanin Anthocyanin Anthocyanin גורם B מתאם)(r n מובהקות )(p Polyphenols Polyphenols FRAP Polyphenols FRAP Ascorbic acid Polyphenols Polyphenols FRAP Polyphenols FRAP Ascorbic acid Polyphenols Polyphenols FRAP Polyphenols FRAP Ascorbic acid 0.2479 0.2278 0.5701 -0.2393 0.1088 0.0995 -0.3167 -0.3206 0.4606 0.4247 -0.1786 -0.1562 0.2391 0.1146 0.4759 0.4606 0.0628 -0.0747 48 52 49 49 46 50 54 54 54 55 55 55 55 55 55 56 55 55 ל.מ. ל.מ. <.0001 ל.מ. ל.מ. ל.מ. 0.0196 0.0181 0.0005 0.0012 ל.מ. ל.מ. ל.מ. ל.מ. 0.0002 0.0004 ל.מ. ל.מ. כמו כן ,נבחן הקשר בין הגורמים השונים שנבדקו במיץ לבין ההשחמה הפנימית של הרימון (% משוקלל) ובהוצאה מאחסון נמצא קשר חיובי ומובהק בין האתנול והאצטאלדהיד לתכונה זו(טבלה .)3 בחיי מדף נשמר קשר זה עם האתנול אך לא עם האצטאלדהיד .יתכן וממצא זה רומז על האפשרות שהאתנול שנוצר במהלך הנשימה האנארובית מעורב בגרימת נזקי ההשחמה הפנימית ברימון .בחיי מדף נמצאו קשרים מובהקים נוספים בהם של החומצה האסקורבית לנזק (קשר חיובי וחלש) .כמו כן ,נמצא קשר בין תכולת האנטוציאנינים וכלל הפנולים להשחמה הפנימית (קשר שלילי) ומכאן שיש פחות אנטוציאנינים ופנולים ברימונים שנפגעו מהשחמה פנימית .יתכן שהירידה באנטוציאנינים וכלל הפנולים הינה כתוצאה מאותם הגורמים שהגבירו את נזקי ההשחמה הפנימית בפרי. 20 טבלה :3מתאמים ומובהקותם בין תכונות שונות של מיץ הפרי להשחמה פנימית ( %משוקלל)(ל.מ-. לא מובהק). מועד הבדיקה הגורם אצטאלדהיד הוצאה מאחסון אתנול Anthocyanin Polyphenols FRAP Ascorbic acid אצטאלדהיד חיי מדף אתנול Anthocyanin Polyphenols FRAP Ascorbic acid מתאם )(r n מובהקות )(p 0.536 0.596 0.061 0.089 -0.219 0.056 0.105 0.515 -0.289 -0.227 -0.167 0.268 54 54 71 72 72 72 90 90 82 84 83 84 <0.0001 <0.0001 ל.מ. ל.מ. ל.מ. ל.מ. ל.מ. <0.0001 0.008 0.038 ל.מ. 0.014 מראה הגרגרים וטעם הרימונים–ככלל ,המראה של גרגירי הרימונים מהנגב שאוחסנו באוויר רגיל היה טוב מאשר אלו שאוחסנו באוויר מבוקר ,אולם לא נמצאה השפעה דומה ברימוני הגליל (איור .)12גרגירי הרימון מהנגב שאוחסנו ב CA2% -היו חמוצים במובהק מיתר הרימונים שנטעמו (RA, ) CA0.5%בעוד שברימוני הגליל היו אלו דווקא גרגירי הרימון שאוחסנו ב CA0.5%-שהיו החמוצים ביותר ובמובהק .מכל מקום ,באוויר מבוקר הובחנה חמיצות גבוהה יותר מאשר באוויר רגיל ,כפי שנמדדה במיץ .הבדלים נוספים נמצאו ברימוני הגליל בלבד ,בהם הרימונים שאוחסנו ב RA -הוערכו כמתוקים ביותר ובהם אף הורגשו יותר טעמי לוואי .יתכן שתחושת המתיקות של אלו נבעה מכך שהם הוערכו כפחות חמוצים .לא נמצאו הבדלים מובהקים בהערכת הטעם הכולל ובמיציות הגרגר בשני המטעים. RA CA 2% CA 0.5% RA מראה A,B,B 8 טעם לוואי 6 4 טעם כולל טעם לוואי B,AB,A 6 4 טעם כולל 2 0 0 מתיקות חמיצות A,B,B CA 0.5% מראה 8 2 מיציות CA 2% מתיקות A,AB,B מיציות חמיצות A,B,B איור :12השפעת תנאי האחסון על מראה ומרכיבי הטעם של גרגירי הרימונים ממטע הגליל (איור ימני) וממטעי הנגב (איור שמאלי). -A-Bלהבדל מובהק של הגורם הנבדק בין תנאי האחסון השונים ).(p<0.05 21 -PCAבהוצאה מאחסון -השינוי בציר Xשהסביר 29%מהשונות הושפע בעיקר מהגורמים רקבון ,צרבון והפרי הראוי לשיווק ,בעוד שבציר Yשהסביר 19.1%מהשונות הושפע מהגורמים השחמה פנימית ואחוז הפרי עם איכות פנימית ראויה לשיווק (איור .)13על פי ניתוח של PCAבהוצאה מאחסון נראתה הפרדה טובה בין רימונים על פי תנאי האחסון השונים .הרימונים שאוחסנו בתנאי CA0.5%ו CA2%-היו דומים בתכונותיהם והתאפיינו בפחות רקבון וצרבון ואחוז גבוה של פרי לשיווק יחסית לרימונים שאוחסנו ב- .RAאולם ,איכותם הפנימית של הרימונים שאוחסנו בRA-היתה טובה מאשר של הרימונים שאוחסנו באוויר מבוקר ובהם היתה פחות השחמה ונמצא יותר פרי עם ציפה הראויה לשיווק. השחמה פנימית איכות פנימית ראויה לשיווק רקבון, צרבון פרי ראוי לשיווק איור :13המשתנים העיקריים בהוצאה מאחסון שהבדילו בין פירות מתנאי אחסון שונים על פי ניתוח .PCAכל נקודה באיור מתארת את אחת הדגימות מהניסוי (תיבת פרי). בחיי מדף -השינוי בציר Xשהסביר 30.1%מהשונות הושפע בעיקר מהגורמים רקבון ,אחוז הפרי הראוי לשיווק ,השחמה פנימית ואחוז הפרי עם איכות פנימית ראויה לשיווק ,בעוד שציר Yשהסביר 15.8% מהשונות הושפע מהגורמים רקבון פנימי וצבע הגרגר (איור .)14הפרדה טובה נראתה בין רימונים על פי משכי האחסון השונים על פי ניתוח של .PCAההפרדה העיקרית היתה בציר Xוניתן להבחין שככל שהאחסון התארך הפירות התאפיינו ביותר מקרי רקבון והשחמה פנימית במקביל לירידה באחוז הפרי הראוי לשיווק וכן פחתו אחוזי הפרי עם איכות פנימית ראויה לשיווק .הרימונים שאוחסנו למשך 4ו5- חודשים התאפיינו ביותר רקבון פנימי ואילו ירידה בצבע הגרגר אפיינה בעיקר את הרימונים שאוחסנו למשך 3ו 4-חודשים. 22 רקבון פנימי, צבע גרגר פרי ראוי לשיווק, איכות פנימית ראויה לשיווק רקבון, השחמה פנימית איור :14המשתנים העיקריים בחיי מדף שהבדילו בין פירות ממשכי אחסון שונים על פי ניתוח .PCA כל נקודה באיור מתארת את אחת הדגימות מהניסוי שהיתה תיבת פרי. דיון ומסקנות במטרה לשפר את איכות רימוני וונדרפול המאוחסנים באוויר מבוקר ,בעיקר מבחינת איכותם הפנימית וטעם הפרי ,נבחנה השפעת האחסון בריכוז חמצן נמוך על תכונות הרימונים .לפיכך ,אלו אוחסנו בקירור ) (7oCבמספר תנאים בהם ( RAאוויר רגיל ( CA2% )21%O2, 0.04%CO2תנאי אוויר מבוקר המקובל במסחר )CA2%- 2%O2, 5%CO2ו( CA0.5%-תנאי חמצן נמוך.)CA0.5%- 0.5%O2, 5%CO2 ההנחה היא שהאחסון בחמצן נמוך עשוי לעכב תהליכי חמצון שעלולים לפגוע באיכות הפרי ,אולם מאידך באחסון בריכוז חמצן נמוך מדי ,הרימונים עלולים לבצע נשימה אנארובית בכדי לספק אנרגיה לתהליכים השונים ולייצר אתנול ואצטאלדהיד ,שעלולים לפגום בטעמם ואף במדדי איכות נוספים .ההשפעות העיקריות שנמצאו היו: איכות חיצונית -ככלל ,האחסון באוויר מבוקר היטיב עם איכות הרימונים במהלך אחסון ממושך הודות לעיכוב צרבון הקליפה ורקבונות מהם נפגעו הרימונים שאוחסנו ב RA-כבר בחודש השלישי לאחסונם .על אף הורדת ריכוז החמצן ל 0.5%-לא עוכבה התפתחות צרבון הקליפה במידה שונה מאשר ברימונים שאוחסנו ב 2%-חמצן. איכות פנימית -עד ל 2-חודשי אחסון האיכות הפנימית היתה טובה ברימונים מכל הטיפולים אולם החל מהחודש השלישי השחמת המחיצות הבהירות החמירה ככל שריכוז החמצן היה נמוך .מאידך, ברימונים שאוחסנו ב RA-גברו מקרי הרקבון ואלו עוכבו ככל שריכוז החמצן היה נמוך .התוצאה של השפעות אלו התבטאה בכך שבתום האחסון ,איכות פנימית ראויה לשיווק היתה פחותה ככל שריכוז החמצן באחסון היה נמוך. 23 במעקב אחר הצטברות האצטאלדהיד והאתנול במיץ הפרי נראתה עליה בריכוזי האצטאלדהיד עם התארכות האחסון במיוחד ב 6-השבועות הראשונים וככל שריכוז החמצן באחסון היה נמוך יותר כך ריכוז האצטאלדהיד במיץ היה גבוה יותר .מבחינת האתנול ,בשונה מהאצטאלדהיד ,לא נראתה עלייה מגמתית בהצטברותו אלא תנודתיות ,כשהשיא בפרי שאוחסן ב RA-היה לאחר 8שבועות אחסון .אולם, נמצא מתאם חיובי ומובהק בין האתנול להשחמת המחיצות הבהירות ( %משוקלל) אך לא לאצטאלדהיד ועל פי ממצא זה יתכן שהאתנול הוא הגורם לנזק זה .איכותם של רימונים פוחתת במהלך החודש השלישי לאחסונם באוויר מבוקר ומתבטאת בירידה באיכות הטעם ומראה הגרגר .לפיכך ,יתכן שחלק מהפגמים נובעים מהצטברותם של האתנול והאצטאלדהיד בפרי במהלך האחסון .למשל ,מראה הגרגר שאוחסן באוויר רגיל קיבל הערכה טובה למראהו אפילו עד ל 5-חודשי אחסון ובמקביל לכך גם הבליעה באורך גל 520nmהמייצגת את האנטוציאנינים במיץ הפרי היתה הגבוהה ביותר. האחסון ב CA0.5%-כמעט שלא נבדל בהשפעתו על תכונות הרימונים בהשוואה לאחסון ב- CA2%אלא בעיקר נבדל לעומת אחסון ב .RA-כלומר ,האחסון בתנאי חמצן נמוך הדגיש הבדלים מאחסון ב RA-ולפיכך ניתן להסיק שלתנאי החמצן הנמוכים תתכן השפעה חיובית על האיכות החיצונית, אך השפעה שלילית על האיכות הפנימית .תנאי החמצן הנמוכים שמרו על תכולת חומצה ציטרית גבוהה, אך השפיעו על צבע הגרגר וכפי הנראה בתכולת האנטוציאנינים שבו .הבדיקות היחידות בהן נמצאו הבדלים בין שני טיפולי הCA-על אלו הן בדיקות תכולת כלל הפנולים והפוטנציאל האנטיאוקסידנטי שהיו נמוכים בפרי שאוחסן ב CA0.5%-והגבוהים ביותר ב.CA2%-ו רימוני RAלא נבדלו משניהם. בשלב זה אין הסבר לממצא זה. לסיכום ,אחסון של רימונים בתנאי חמצן נמוך ) (0.5%לא היטיב עם איכותם במהלך אחסון ממושך יחסית לרימונים שאוחסנו בתנאי החמצן הנמוך המקובלים ) ,(2%אלא הודגשו השפעותיו החיוביות (כגון עיכוב הצרבון) והשליליות יחסית לאחסון באוויר רגיל .הקשר החיובי המובהק בין האתנול לפגיעה באיכות הפנימית של הפרי עשויה להצביע עליו כסמן להתפתחות הנזק .לפיכך אנו ממליצים לחזור על הניסוי שבמהלכו יערך מעקב אחר הצטברות האתנול במיץ הפרי ולהעלות את רמת החמצן באחסון ב 0.5%-בתדירות דו שבועית כך שבתחילה יהיה 0.5%ובתום 16שבועות אחסון יגיע לכ- 4%חמצן וכך פחותים הסיכויים לנשימה אנארובית והצטברות אתנול בפרי מאשר בתנאי אוויר מבוקר המקובלים במסחר. 24 .2השפעת ריסוס בתכשיר "סופרלון" על חספוסי קליפה ברימוני וונדרפול. מבוא החספוס על קליפת הרימון הנו בין הגורמים שפוגעים באיכותו המסחרית ולפי דיווח של חלק ממגדלי הרימון אף 20%מהיבול נפסלים לייצוא עקב נזק זה .עדיין לא ידוע מה הגורם לחספוס ,אך יתכן שהוא ונזקי קליפה נוספים ,כגון הסתדקות ,נגרמים עקב התמתחותם של התאים יתר על המידה עם גדילת נפח הפרי .תופעות של הסתדקות הקליפה בפירות אחרים כפי הנראה נגרמות מסיבה זו ובתפוחי פינק ליידי נמצאה השפעה מיטיבה בהפחתת הסתדקויות באזור הפיטם בעקבות ריסוס בתכשיר סופרלון ) .(GA4+7, BAההנחה היא שריסוס בסופרלון בשלב מוקדם יחסית (כ 20-ימים לאחר פריחה) הגביר את קצב חלוקת התאים (הציטוקינין) ולאחר מכן את גדילתם (הג'יברלין) וכתוצאה מתוספת מספר התאים והגדלת נפחם אפשרו את הגברת גמישות הקליפה ,שמנעה את קריעתה .מאחר שהחספוס מופיע די מוקדם בתקופת גידול פרי הרימון ,ההנחה הייתה שיתכן והוא נובע מהעדר גמישות בקליפת הפרי בעת גדילתו. מטרת העבודה הייתה לבחון האם ריסוס בסופרלון )(GA4+7, BAעשוי להשפיע על חספוס של קליפת רימונים מהזן 'וונדרפול'. שיטות וחומרים ב 2-מטעים (להבות הבשן ואיילת השחר) ,סומנו 5בלוקים של 5עצים ,עם עצי הפרדה ביניהם ,עבור 3טיפולים ,כלהלן: .1בקורת -ללא ריסוס, .2ריסוס בסופרלון בריכוז של 20ח"מ ח"פ ( 0.1%סופרלון), .3ריסוס בסופרלון בריכוז של 40ח"מ ח"פ ( 0.2%סופרלון). העצים רוססו בשלושה מועדים בהפרש של שבועיים ,לפני שלב הגידול המהיר של הפרי ,החל מכ 20-ימים משיא פריחה של גל הפריחה המרכזי (טבלה .)1בעת הקטיף המסחרי נקטף כל הפרי מכל עץ (חזרה) ומוין לפי הגודל לקטן ,בינוני וגדול (תמונה .)1לאחר מכן כל קבוצת גודל מוינה על פי דרגת החספוס שלו ל4- קבוצות :פרי ללא חספוס ,חספוס קל (< 10%משטח הקליפה) ,בינוני ( )10-50%וקשה (>( )50%תמונה .)2 כמו-כן נספרו הפירות הסדוקים בכל קבוצה .מכל קבוצת גודל בכל עץ ,נדגמו 10פירות לא סדוקים באופן יחסי לדרגות החספוס בקבוצה .פירות אלה שימשו לבדיקות הבאות :מידת פתיחת הכתר ,הערכת % הכיסוי האדום של קליפת הפרי והמוצקות האלסטית של הפרי בנגיפה במכשיר סינקלייר .לאחר הפרדת גרגרי הפרי וסחיטת המיץ מ 5-פירות בכל קבוצת גודל בכל חזרה ,הוערך צבע הגרגר מ( 1-לבן) עד 5 (אדום כהה) ,נשקלו 10גרגרים ובמיץ הפרי נמדד הצבע במד-צבע דיגיטלי ,הכ.מ.מ )%( .ברפרקטומטר דיגיטלי ,ה pH-והחומצה הציטרית ( )%ע"י טיטרציה .הנגיעות בחספוס נבדקה על פי המדד :קל = ,1 בינוני = ,2קשה = 4והאחוז המשוקלל של הנזק חושב על פי סיכום חלקן היחסי של כל הדרגות מכלל הפרי. 25 טבלה :1תאריכי הריסוס בסופרלון והקטיף במטעי הניסוי. המטע תאריכי הריסוס תאריך הקטיף להבות הבשן 1.5.13 20.5.13 11.6.13 6.5.13 20.5.13 11.6.13 10.10.13 איילת השחר 14.10.13 תמונה :1חלוקת הפרי לגדלים קטן בינוני וגדול. תמונה :2רימון תקין (משמאל) ורימון עם חיספוס במידה קשה (ימין). 26 תוצאות ודיון החספוס על קליפת הפרי הושפע בשני המטעים ע"י גודל הפרי ,אך לא ע"י הטיפול בסופרלון, כשרגישות הפרי לתופעה גברה עם גודל הפרי (איור ,)1מכ 30%-בפרי הקטן עד לכ 60%-בפרי הגדול .יתכן שהדבר מרמז על קשר כלשהו למועד הפריחה וחנטת הפרי. איילת השחר A 40 A AA A A 20 0 80 A A 60 A 50 A 40 30 20 חספוס ( %משוקלל) A B 70 10 0 גדול קטן בינוני גודל הפרי להבות הבשן 40 A A A 20 70 B A A A C A A 60 A 50 40 30 20 10 חספוס ( %משוקלל) A 0 0 גדול בינוני קטן גודל הפרי איור : 1השפעת ריסוס בסופרלון וגודל הפרי על עצמת החספוס בקליפת רימוני 'וונדרפול' ( %משוקלל) בעת הקטיף במטעי איילת השחר ולהבות הבשן A-C .אותיות שונות מצביעות על הבדל מובהק בין הגדלים ועמודות בכל גודל עם אותיות זהות אינן נבדלות ,ברמת מובהקות ( p≤0.05ממוצעי 4חזרות .)SE± לעומת זאת ,סדקים בקליפת הפרי הושפעו ע"י הטיפול בסופרלון בפרי הבינוני באיילת השחר, אך לא בלהבות הבשן (איור .)2אמנם נראית נטייה בכל קבוצת גודל להפחתת שיעורי הפרי הסדוקים בעקבות ריסוסי הסופרלון ,אך היא אינה מובהקת ,בשונה מהשפעת התכשיר בפירות תפוח ואפרסמון .גם כאן ,השפעת גודל הפרי על נטייתו להסתדקות היא מובהקת. 27 איילת השחר A 40 0 20 A 40 A B A A B 35 A 30 20 15 A סדקים ()% AB A 25 10 B 5 0 גדול קטן בינוני גודל הפרי להבות הבשן 40 A 0 20 A A A A 30 25 A A A A A A 15 10 סדקים ()% A 20 5 0 גדול בינוני קטן גודל הפרי איור :2השפעת ריסוס בסופרלון וגודל הפרי על אחוזי הפרי הסדוק ברימוני 'וונדרפול' בעת הקטיף במטעי איילת השחר ולהבות הבשן A-B .אותיות שונות מצביעות על הבדל מובהק בין הגדלים ועמודות עם אותיות זהות אינן נבדלות ,ברמת מובהקות .p≤0.05 ההשפעה המובהקת היחידה של הסופרלון על איכות הפרי נמדדה בערך * aשל צבע המיץ הסחוט ,המצביע על צבע אדום יותר בעקבות הטיפול ,אך ללא השפעה של המינון (טבלה .)2למרות מדידת הבדל בצבע המיץ ,הערכה סובייקטיבית של צבע הגרגר לא הצביעה על השפעה מובהקת של הריסוס בסופרלון .אף אחד משאר המדדים שנבדקו – משקל הפרי והגרגרים ,אחוז הכיסוי האדום בקליפת הפרי ,מוצקות הפרי ,תכולת המיץ בכ.מ.מ .ובחומצה – לא הושפעו ע"י הטיפולים בסופרלון (הנתונים אינם מוצגים). 28 טבלה :2השפעת ריסוס בסופרלון על צבע הגרגר (מדד סובייקטיבי) וצבע המיץ (מדד * aבמד צבע). (הנתונים הם ממוצעים של פירות מכל הגדלים.) n=12 , צבע הגרגר ()1-5 מינון צבע המיץ *a הסופרלון ממוצע להבות איילת ממוצע להבות איילת (ח"מ) המטעים הבשן השחר המטעים הבשן השחר 0 4.62 a 4.71 a 4.67a 1.07a 3.63b 2.35b 20 4.32 b 4.90 a 4.61 a 1.65a 6.17a 3.91a 40 4.67a 4.80 a 4.73 a 1.12a 7.21a 4.17a a-bערכים בכל טור עם אותיות זהות אינם נבדלים ,ברמת מובהקות . p≤0.05 לעומת זאת ,נמצאה השפעה מובהקת של גודל הפרי על מוצקותו האלסטית וחומציותו ,שהיו נמוכים במובהק בפרי הגדול בהשוואה לפרי הקטן והבינוני (טבלה .)3 טבלה :3השפעת גודל הרימון על מוצקותו ותכולת החומצה במיץ הסחוט. (הנתונים הנם ממוצעים של פרי משלושת הטיפולים )n=12 , חומצה ציטרית ()% גודל הפרי מוצקות אקוסטית )(IQ איילת השחר להבות הבשן איילת השחר להבות הבשן קטן 33.9a 29.7a 1.40a 1.18a בינוני 33.0a 28.7a 1.30ab 1.15a גדול 31.7b 26.3b 1.16b 1.02b a-bערכים בכל טור עם אותיות זהות אינן נבדלות ,ברמת מובהקות p≤0.05 סיכום מטרת הניסוי להפחית את חספוס קליפת רימוני 'ונדרפול' בעזרת 3ריסוסי מטע בסופרלון לאחר חנטת הפרי לא הושגה ולא נמצאה השפעה משמעותית כלשהי על איכות הפרי החיצונית או הפנימית במינונים שנבדקו .אמנם לא נמצאה השפעה משמעותית של התכשיר על חספוס קליפת הפרי ,אך רצוי לבחון את השפעתו באופן שונה .כיוון שביישום חומרי צמיחה קיימת חשיבות רבה לעיתוי היישום מבחינה פיזיולוגית ולמינון התכשיר אנו מציעים לבחון ריסוסי סופרלון בשני ריכוזים ובתדירות דו שבועית החל מגל הפריחה הראשון כשההנחה היא שהרחבת מספר הריסוסים במטע עשויה להשפיע על חספוס הקליפה .במידה ותהיה השפעה מיטיבה של התכשיר על איכות הפרי נוכל בהמשך לאתר באופן טוב יותר את המועד האופטימלי ליישום התכשיר ולהתמקד לאחר מכן בריכוז המיטבי. 29 .3בחינת תכשירי הדברה כנגד רקבונות האחסון הנגרמים ע"י הפטרייה קוניאלה גראנאטי ).(Coniellagranati מבוא אחסון רימון מזן וונדרפול מוגבל ע"י פגמים פיזיולוגיים ופגמים פתולוגיים המתפתחים במהלך האחסון .עם הפטריות הפתוגניות הפוגעות בפרי המאוחסן ניתן למנות את הפטריות הבאותBotrytis : .cinerea, Alteranria sp., Penicillium sp., Aspergillus niger.,Rhizopus stolonifera & Mucor sp. בשנת 2010הופיע בפרי המאוחסן במסחר ריקבון חדש שנגרם על-ידי הפטרייה הפתוגנית – Coniella granatiשבודד במעבדה בקריית שמונה .פטרייה זו זוהתה לראשונה בארץ בענפי רימון שהגיעו לארץ מהודו בשנת ,2006כחומר ריבוי שהושמד על-ידי השירותים להגנת הצומח .למרות זאת ,כאמור נגרם שיעור מסוים של ריקבון כתוצאה מפטרייה זו בשנת 2010בפרי ממטע בעמק החולה .לאחר 2010נמצאו פירות נגועים בפתוגן ממטעים נוספים בצפון הארץ עד עמיקם ובשנים האחרונות בודדה הפטרייה מפירות מגדרה ומשדה משה. לעיכוב התפתחות רקבונות אחסון ברימון קיימים בארץ שני תכשירים המורשים לשימוש: ספורטק (ח.פ )prochloraz .וסקולר (ח.פ .)fludioxonil .הראשון אינו מורשה לשימוש בפרי המיועד לייצוא לאיחוד האירופאי ,והתכשיר השני יקר יחסית ובו נהוג להשתמש רק בפרי המיועד ליצוא למדינות האיחוד האירופאי .באופן כללי ,יש יעילות דומה לשני התכשירים כנגד מחוללי ריקבונות האחסון המוכרים ,אך לאור התוצאות המסחריות בשימוש בסקולר ,נדמה כי יעילותו כנגד הפתוגן החדש נמוכה. לפיכך ,בוצעה בעונת 2013עבודה ראשונית ,בשיתוף מספר חברות הדברה ,לסריקת תכשירי הדברה בעלי פוטנציאל להדביר את הפטרייה בפרי מאולח באופן מלאכותי. מהלך העבודה הפרי לניסוי נאסף ממיכלי קטיף ,שנקטפו במטעי דודו מיר באזור השפלה ב 2-בנובמבר.2013 , למחרת הועבר למעבדה בקרית שמונה ואולח בנבגי הפטריה Coniella granatiעל-ידי פציעת קליפת הפרי עם מחט בקוטר 2מ"מ ב 3-נקודות בהיקפו של הפרי לעומק של 5מ"מ ובאתר הפציעה הונחה טיפה בנפח 10מיקרוליטר מתרחיף הנבגים בריכוז 106נבגים לסמ"ק .הפרי המאולח נעטף בשקית לשמירה על לחות גבוהה ונשמר בחדר חיי מדף ) (20oCלמשך הלילה להתבססות הפטריה. למחרת חולק הפרי לטיפולי ההדברה בטבילה ( 30שניות) ,כשבכל טיפול 4חזרות בנות 5פירות כל- אחת .להלן טיפולי ההדברה: .1ביקורת יבשה .2מרפאן (מכתשים0.5% (Captan - .3סקולאר (כצ"ט – 0.2% )Fludioxinil .4ספורטק(מרחב –אגרו – 0.2% )Prochloraz ( TBZ .5סייפ-פאק – 0.1% )Thiabendazole .6לונה אקספיריינס (לידור – 0.1% )Fluopyram & Tebuconazole .7נתיבו (לידור – 0.04% )Tebuconazole &Trifloxystrobin .8אוקטב (מרחב אגרו – 0.2% )Prochloraz .9קסדאתן ( Bאגרו-דן .0.2% )Pyrimethanil 30 לאחר התייבשות הפרי ,הוא הוכנס לקירור בטמפרטורת האחסון ( )6oCולמחרת נעטף בשקית LDPEבעובי 40מיקרון מחוררת ב 4-חורי מאקרו לשמירה על הלחות היחסית .בתום 3חודשי אחסון בקירור נבחן שיעור הריקבון. תוצאות בבחינת איכות הפרי בתום 3חודשי אחסון הובחן שטבילת הפרי בחומרים נתיבו ,אוקטב, ספורטק ולונה אקספיריינס הפחיתו את שכיחות הריקבון לפחות מ ,30%-בעוד שבפירות הביקורת ובשאר התכשירים הנבדקים כמעט מצא כי כל הפירות נרקבו (איור .)1 a a a a a 100 80 40 b bc ) D e c a y (% 60 20 bc c 0 il th e N p O a c ti a v ta n v o a n u L o T rt o m S S M c a h rp B a Z k r a la n l o tr n o C ri y P איור :1השפעת תכשירי ההדברה על שכיחות הריקבון בתום 3חודשי אחסון בקירור. – a-cאותיות שונות מעידות על הבדל מובהק ) (p<0.05בין הטיפולים. סיכום בניסוי זה נערכה סריקה ראשונית אחר תכשירי הדברה היעילים כנגד הפטריה קוניאלה. התכשיר סקולר שהינו מורשה בפרי המיוצא לאירופה לא היה יעיל כלל כנגד הפטרייה בעוד שהתכשיר ספורטק נמצא יעיל ותרם להפחתת שיעור הריקבונות ל 15%-בלבד ,למרות האילוח המסיבי של הפרי .מבין התכשירים הנבדקים ,עולה כי לונה אקספיריינס ונתיבו ,שבשניהם אחד החומרים הפעילים הינו Tebuconazoleובכל אחד מהם חומר פעיל נוסף ,היו יעילים כנגד התפתחות הריקבונות וראוי לבחון אותם שוב הן בריסוסי מטע והן בטבילה לאחר הקטיף. 31 .4עיכוב רקבונות ברימוני וונדרפול באמצעות אדי שמן אתרי מציפורן).(Clove oil מבוא התפתחות רקבונות ברימונים במהלך האחסון מהווה פגיעה חמורה שפוסלת את הפרי לשיווק .כיום, קיים רישוי לקוטל הפטריות סקולר(כ.צ.ט ,.בו החומר הפעיל הוא פלודיאוקסוניל),שבו מותר לקלח או לטבול את הפרי הקטוף ולשווקו באירופה .אולם ,יעילותו אינה מספקת כנגד כל גורמי הרקבון ונחוצים פתרונות נוספים למניעת רקבונות ,כשעדיפים כאלו הנחשבים "ידידותיים" שמקורם טבעי ואינם סינטטיים .חברת Xedaמשווקת תכשיר הנקרא Biox-Cשהינו שמן אתרי המופק מזרעי הציפורן ) (Clove oilובו החומר הפעיל .Eugenolהיישום של תכשיר זה נערך בנידופו באמצעות מכשיר ייעודי למטרה זו ,שנמצא במעבדה לאחסון בק"ש ,וכך מתאפשרת הגעת אדי החומר לפרי .בספרות המדעית, דווח על פעילות אנטי -פטרייתית של התכשיר) (Wang et al., 2010כנגד הפטריה בוטריטיס סינראה ) (Botrytis cinereaשמהווה גורם רקבון מרכזי ברימון ,ולכן הוחלט לבחון את האפשרות להשתמש בתכשיר Biox-Cלמניעת רקבונות ברימון המאוחסן .המכשיר הייעודי מנדף בתדירות יומית מנה מוגדרת של התכשיר בריכוז נמוך ולפיכך החשיפה היא ממושכת בכל מהלך האחסון .ליישום התכשיר בנידוף יש יתרון נוסף בכך שניתן לחסוך את טבילת הפרי מיד לאחר הקטיף ,תהליך שמעכב את כניסת הפרי הקטוף לאחסון בקירור .מאידך ,קיים חשש שהחשיפה הממושכת לשמן האתרי עלולה להזיק לפרי ולהשפיע על טעמו בהשאירו טעמי לוואי. מטרות הניסוי: .1לבחון את השפעת יישום התכשיר Biox-Cבנידוף למניעת רקבונות ברימוני וונדרפול שמאוחסנים בקירור. .2לבחון את השפעת הטיפול בתכשיר Biox-Cעל איכותו וטעמו של הפרי. חומרים ושיטות רימוני וונדרפול נקטפו ממטעי דודו מיר (מאזור חלץ) ב 28.10.2013-והובלו לקירור גליל בק"ש. הניסוי כלל 11מיכלי פרי שנשקלו בהגעתם ,לבחינת הפסד משקל באחסון .הטיפולים בניסוי היו כלהלן: בקורת מסחרית 3 -מיכלי פרי קולחו בקוטל הפטריות סקולר בריכוז 0.2%ולאחר מכן יובשו למשך לילה בקירור .למחרת מיכלי הבקורת נעטפו בשקית LDPEואוחסנו בקירור גליל בתנאי אוויר רגיל ב.7oC- נידוף התכשיר Biox-Cהמכיל שמן אתרי של ציפורן 8 -מיכלים קוררו ל ,7oC-למחרת כל מיכל נעטף בשקית LDPEואוחסנו באוויר רגיל ב 7oC-למשך כחודש עד להגעתו של המכשיר לנידוף השמן האתרי .בתאריך ה 29.11.13-המיכלים סודרו בשתי עמודות של 4מיכלים בכל עמודה ומכל המיכלים שבאחת העמודות הוסרה העטיפה והחל נידוף של אדי שמן אתרי מהתכשיר המסחרי Biox-C (מתוצרת )Pace international, USAעם מכשיר לנידופו מתוצרת חברת ( Xedaתמונה .)1בכל יום אוידו 4מ"ל על פי היחס של 1מ"ל תכשיר לכל טון פרי. הוצאה מאחסון וחיי מדף -לאחר 3חודשי אחסון (ב )30.1.2014-הסתיים אחסון הפרי ולאחר שקילת המיכלים ,נדגמו מכל מיכל 2תיבות עם 9פירות בכל אחת ,האחת נבדקה מיד בתום האחסון והשניה לאחר שבוע חיי מדף ב .20oC-בשני מועדי הבדיקה נבחנה איכותם החיצונית של הפירות ,הרקובים נזרקו וביתר הפירות נחצו ונבדקה איכותם הפנימית (השחמת המחיצות הבהירות) וצבע הגרגר (בסקלה של 1-5 32 לפי -1גרגר לבן -5....גרגר אדום כהה) .תערובת מיץ נסחטה ממחצית כל רימון ובמיץ נבדקו תכולת הכ.מ.מ .באמצעות רפרקטומטר ואחוז החומצה הציטרית בטיטור אוטומטי (רק בתום האחסון) .לזיהוי תכולת האתנול ואצטאלדהיד במיץ הפרי ,זה חומם למשך שעה ב 40oC-ומדגם של 250מק"ל הוזרק לגז כרומטוגרף .)Bruker 430) FIDממחצית הרימון השניה נפרטו הגרגרים ואלו שימשו להערכת טעם הפרי עם דגש על טעמי לוואי .מבחן הטעימה נערך 5ימים לאחר ההוצאה מאחסון ע"י 3טועמים לזיהוי טעמי לוואי ,ועקב מציאת טעמי לוואי חזקים בפרי המטופל הוחלט שלא להרחיבו. המיכלים עם שאר הפרי נשמרו בקירור ובאוויר רגיל למשך כשבועיים וחצי עד שהובלו לבית האריזה בצפון הנגב ,שם מויינו ב .17.2.2014-במהלך המיון הופרדו הפירות הרקובים ונשקלו לחישוב %הרקבון. תוצאות בתום האחסון הרקבונות היו באחוזים נמוכים (כ )3%-בפרי המטופל בתכשיר וללא הבדל מהבקורת המסחרית שנטבלה בסקולר ,וכן לאחר שבוע חיי מדף .בדומה ,אך באחוזים גבוהים מכך בסדר גודל לערך ,נמצאו רקבונות במיכלי הרימון שמויינו מסחרית ונראה שבמיכלים העטופים אחוזיהם היו גבוהים יותר (איור .) 1למרות שהניסוי לא כלל מיכלים ללא טיפול כלשהו ,ניתן לאמור שהתכשיר עיכב את התפתחות הרקבונות בפירות המטופלים בדומה לבקורת המסחרית .ככלל ,לעטיפת המיכלים לא נמצאה השפעה מובהקת על מדדי איכות ברימונים ולכן אוחדו תוצאות המיכלים העטופים והחשופים. מבחינת איכותו החיצונית של הפרי בתום האחסון ,נמצא יותר צרבון ( %משוקלל) בפרי שטופל בתכשיר יחסית לבקו רת ,אך הבדל זה לא נמצא לאחר חיי מדף .הפרי שטופל בתכשיר ונדגם לתיבות הצטמק במידה רבה ( %משוקלל) יחסית לפרי הבקורת במהלך האחסון ,אולם על פי בדיקת הפסד המשקל ()% של הפרי במיכלים ,נמצא שאלה שטופלו בתכשיר ונעטפו איבדו פחות משקל ובמובהק מהפרי המטופל שלא נעטף ומהבקורת המסחרית (איור .)2הטיפול בתכשיר לא השפיע על מדדים נוספים של הרימונים ואלו לא נבדלו מהבקורת המסחרית באיכותם הפנימית ובצבע הגרגר וכן בתכולת החומצה הציטרית ,ה- pHויחס ההבשלה במיצים שנסחטו מהם (טבלה .)1אולם ,בדיקת נדיפים במיץ הפרי הצביעה על ריכוזי אצטאל דהיד גבוהים במיץ מפרי הבקורת יחסית לפרי המטופל בתכשיר וללא הבדלים בריכוזי האתנול. תכולת הכ.מ.מ .בפרי הבקורת היתה גבוהה כבר בקטיף יחסית לפרי שנלקח לטיפול בתכשיר Biox-C ( 17.6%ו ,17%-בהתאמה) והבדל מובהק זה נשמר בתום 3חודשי אחסון וכן לאחר חיי מדף ללא השפעת הטיפול. במבחן טעימה שנערך 5ימים מתום האחסון חשו הטועמים ) (n=3בטעמי לוואי חזקים בפרי המטופל בהשוואה לבקורת ולכן הוחלט שלא להרחיב את מבחן הטעם (איור .)3ביתר מדדי הטעם והמראה לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים. 33 40 35 30 20 15 )Decay (% 25 10 5 0 Control+ cover Biox-C+ cover Biox-C איור :1רקבונות ( )%במיכלי רימונים שנחשפו לתכשיר Biox-Cעם וללא עטיפה בתום 3חודשי אחסון. 2.5 A A 1.5 1 B )Weight loss (% 2 0.5 0 Biox-C )(n=4 Biox-C+ cover )(n=4 Control+ cover )(n=3 איור :2איבוד המשקל ( )%במיכלי רימונים שנחשפו לתכשיר Biox-Cעם וללא עטיפה בתום 3חודשי אחסון. 34 טבלה :1מדדי איכות ברימונים שטופלו בתכשיר Biox-Cוברימוני הבקורת (טיפול מסחרי) בתום 3 חודשי אחסון באוויר רגיל וכן לאחר שבוע נוסף בחיי מדף ב.20oC- 3חודשי אחסון בקורת Biox-C )(n=8) (n=3 מדד איכות חיצונית רקבון צרבון ( %משוקלל) הצטמקות ( %משוקלל) פרי ראוי לשיווק ()% איכות פנימית צבע גרגר השחמה ( %משוקלל) תקין לשיווק ()% כ.מ.מ. תכונות המיץ חומצה ציטרית ()% pH יחס הבשלה אצטאלדהיד)(ppm אתנול )(ppm 3.3 *7.2 *0.8 96.7 4.9 16 79 *16.7 1.05 3.52 15.9 - 2.5 21.7 7.3 69.7 5.0 19 84 16.3 0.98 3.4 16.7 - 3חודשי אחסון 7 +ימים חיי מדף Biox-C בקורת )(n=8 )(n=3 3.3 15.0 93.0 4.9 3.0 100 *16.5 *1486 11 2.8 14.6 83.6 4.9 6.0 97 16.0 932 15 * -להבדל מובהק בין פרי בקורת למטופל בתכשיר Biox-Cבמועד הבדיקה ).(p<0.05 הערה :כיוון שלא נמצאה לעטיפה השפעה מובהקת אוחדו נתוני המיכלים המטופלים עם וללא עטיפה. Biox-C טעמי לוואי * בקורת מראה כללי 10 5 טעם כולל 0 מתיקות עסיסיות חמיצות איור :3השפעת הטיפול בתכשיר Biox-Cעל מראה ומדדי טעם בגרגרי הרימון ) (n=3בתום 3 חודשי אחסון. 35 תמונה :1מכשיר לנידוף התכשיר Biox-Cלנידוף שמן אתרי של ציפורן בחדר אחסון הרימון. דיון ומסקנות ברימונים שנחשפו בתדירות יומיומית לתכשיר Biox-Cבריכוז נמוך אחוז הרקבונות לא נבדל מאשר ברימונים מהטיפול המסחרי המקובל בקילוח בסקולר .0.2%כלומר ,לטיפול זה נמצאה השפעה דומה במניעת רקבונות במהלך האחסון הרימונים וזאת למרות שהפרי שהה בקירור ב 7oC-באוויר רגיל ללא כל טיפול אנטי-פטרייתי כחודש ימים לאחר הקטיף עד לחשיפה לתכשיר שהחלה רק בעת הגעת המכשיר. יתכן שנבגי הפטריות שנמצאו על פני הפרי הספיקו להתבסס בזמן זה ולכן יותר קשה למנוע את התפתחותן יחסית לטיפול המסחרי שניתן מיד לאחר הקטיף .אחוזי הרקבון שנמצאו בטיפולים השונים היו נמוכים בסדר גודל לערך ,בפרי שנדגם לתיבות מיד בתום האחסון לעומת אלו שנמצאו במיון המסחרי של המיכלים ויתכן שהבדל זה נובע משתי סיבות עיקריות :האחת ,הפרי במיכלים שהה כשבועיים וחצי בקירור ובאוויר רגיל לאחר האחסון וללא כל טיפול עד למיונו המסחרי בעוד שהפרי שנדגם מהתיבות בתום האחסון מויין מיד .האפשרות השניה היא שדיגום של 2תיבות פרי מיד בתום האחסון הינו מדגם קטן מדי ורק מחלקו העליון של המיכל ,שאינו מייצג את כלל הפרי שבמיכל. לרוב ,איכותו החיצונית והפנימית של הפרי שטופל בתכשיר לא נבדלה מפרי הבקורת מלבד צרבון הקליפה שנמצא בעת ההוצאה באחוזים גבוהים יותר בפרי המטופל ,אך הבדל זה טושטש במהלך חיי מדף .לעטיפת המיכלים לא היתה השפעה מובהקת על איכות הפרי ,אך בהוצאה מאחסון ,במדגמי הפרי שבתיבות נמצאו יותר פירות מצומקים באלו שטופלו בתכשיר .במיכלים שנעטפו וטופלו בתכשיר היה פחות איבוד משקל במובהק מהפרי שטופל והיה חשוף וכן מהפרי מהטיפול המסחרי ,אך במיכלים העטופים נמצאו רקבונות באחוזים גבוהים .אין לדעת אם הסיבה לכך היא חוסר חדירה של אדי השמן האתרי או הלחות הגבוהה יותר בסביבת הפרי או משני הגורמים יחדיו .את זאת יהיה צורך לבחון בעתיד ע"י חשיפה לאדי השמן של פרי מאולח מלאכותית ,עטוף ולא עטוף ,בהשוואה לפרי מאולח ללא כל טיפול. 36 על פי מבחן טעימה מצומצם הורגשו יותר טעמי לוואי בפרי המטופל בתכשיר יחסית לבקורת ולכן הוחלט שלא לערוך את המבחן עם טועמים נוספים .יתכן שכדאי לתת דגש על ממצא זה בניסוי חוזר ולערוך מבחן משולש כדי לבחון האם הטועמים מזהים את הפירות המטופלים .לממצא זה חשיבות רבה כיוון שפגיעה בטעם הפרי תפסול את הטיפול ,אפילו אם הוא ימנע את התפתחות הרקבונות .מבחן הטעימה נערך לאחר 5ימים בחיי מדף ויתכן שבהארכת חיי מדף יתנדף השמן האתרי ויעלמו טעמי הלוואי. לסיכום ,חשיפה ממושכת לשמן אתרי של ציפורן במינון נמוך עשויה לעכב את התפתחות הרקבונות ברימוני וונדרפול מאוחסנים בדומה לרימונים שטופלו מסחרית בסקולר ,כמקובל היום .בניסוי חוזר הרימונים ייחשפו לטיפול החל מתחילת האחסון ותבחן השפעתו על טעמי לוואי בתום האחסון וחיי המדף. ספרות Wang, C., Zhang, J., Chen, H., Fan, Y., & Shi, Z. (2010).Antifungal activity of eugenol against Botrytis cinerea. Tropical Plant Pathology, 35(3), 137-143. 37
© Copyright 2024