1. No category

‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬
‫המחלקה לעבודה סוציאלית‬
‫ֶלחֶם ֻחקִּי‬
‫על פי הפסוק‪ֵ :‬ראׁש וָעֹׁשֶר ַאל‪-‬תִּ תֶ ן‪-‬לִּי; ַהט ְִּרי ֵפנִּי ֶלחֶם ֻח ִּקי (משלי ל ח)‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬אל תיתן לי חיי דלות או חיי עושר אלא שיהיה לי אוכל במידה צודקת ובאופן סדיר‪.‬‬
‫חוסר ביטחון תזונתי‪:‬‬
‫תפיסותיהן והתמודדותן של עובדות סוציאליות ושל‬
‫משפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫חיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך בעבודה סוציאלית"‬
‫מאת‪ :‬חלי בוזחיש – ששון‬
‫בהנחיית‪ :‬ד"ר רוני קאופמן‬
‫אדר תשע"ג‬
‫מרץ ‪3102‬‬
‫עבודה זו מוקדשת ליהלי‪,‬‬
‫בני היקר והאהוב‬
‫תודה מקרב לב לכל הנשים שהתראיינו למחקר זה‪ .‬לנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי שפתחו‬
‫צוהר לעולמן והתמודדויותיהן וחלקו עימי את הידע העשיר והמשמעותי שבידיהן‪ .‬לעובדות‬
‫הסוציאליות ששיתפו בחוויותיהן‪ ,‬בהצלחותיהן‪ ,‬בקשיים ובקונפליקטים‪ .‬על הכנות והנכונות לחלוק‬
‫בידע האישי והמקצועי‪.‬‬
‫אני תקווה שעבודה זו תוכל להוביל לשינוי שמרואיינות המחקר כה משוועות לו‪.‬‬
‫תודה גדולה לד"ר רוני קאופמן‪ ,‬שהנחה את עבודת המחקר מראשיתה לסופה והיה הראשון להכיר‬
‫לי את הנושא של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬תודה על המרחב שאפשרת לי בכל שלבי העבודה‪ ,‬על‬
‫האמונה‪,‬התמיכה‪ ,‬הסבלנות וההכוונה‪.‬‬
‫לד"ר חנה כץ‪ ,‬חכמים אמרו "אשרי מי שזכתה שתהיה לה בחייה מורה הרואה לליבה ומבינה את‬
‫נתיבות מחשבותיה"‪ .‬אני זכיתי במורה כזו‪ .‬תודה על הליווי‪ ,‬ההדרכה והאמונה הבלתי מעורערת‪ ,‬על‬
‫שנסכת בי בביטחון ביכולותיי לאורך המסע ועוד הרבה לפניו‪.‬‬
‫לאבי‪ ,‬שכל שיחה עימו בשלוש השנים האחרונות התחילה והסתיימה במילים "נו‪ ,‬מה קורה עם‬
‫התזה?"‪ ,‬על אהבת האדם שהינה חלק בלתי נפרד ממי שאתה‪ .‬לאימי שבחייה מלמדת אותי נחישות‪,‬‬
‫כוח והתמודדות מהם‪ .‬לשניכם על התמיכה הבלתי נלאית לאורך השנים‪ ,‬ועל שעיצבתם אותי‬
‫לאישה שהנני‪.‬‬
‫לאחי האהוב על הסיוע בתמלול הראיונות‪.‬‬
‫לאחרים ואחרות משמעותיות‪ ,‬שהקדישו שעות רבות להקשבה לתהליכי הרפלקציה שלי‪ ,‬לדיון על‬
‫החומרים ולקריאת חלקים מהעבודה‪ .‬תודה על התובנות‪ ,‬על נקודת המבט האחרת‪ ,‬על שלא‬
‫היססתן לומר את שחשבתן גם כשחשבנו אחרת‪...‬‬
‫ולסיום לבן זוגי ושותפי לחיים‪ ,‬על כל כך הרבה שאין מילים שיכולות לתאר‪ .‬כל מילה שתנסה לתאר‬
‫את תרומתך לעבודה זו ובכלל תעשה עוול ותהיה בחזקת 'בלשון המעטה'‪ .‬תודה על שעות ארוכות‬
‫של שיחה ומחשבה משותפת‪ ,‬על נקודת המבט הרגישה והייחודית שלך‪ ,‬על הסיוע בתמלול‪ ,‬כתיבה‪,‬‬
‫עריכה ושכתוב העבודה לכל שלביה‪ .‬ובעיקר תודה על מי שאתה‪.‬‬
‫תקציר‬
‫מחקר זה בוחן את תפיסותיהן של עובדות סוציאליות כוללניות במחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬ושל‬
‫לקוחותיהן החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬ביחס לבעיה החברתית של חוסר ביטחון תזונתי ולחיים‬
‫בצילה‪ .‬המחקר מתמקד בניסיון להבין את הוויית חייהן של המשפחות ואת נקודת המבט של‬
‫העובדות הסוציאליות ביחס לחייהן של המשפחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחנת תפיסת הסיבות להיווצרות הבעיה‬
‫ותפיסת דרכי ההתמודדות עמה תוך תהליך של השוואה מתמדת בין נקודות המבט של שתי‬
‫אוכלוסיות המחקר (‪ .)Strauss & Corbin, 1998‬תהליך ההשוואה מאפשר לעמוד על הפערים‬
‫וההלימות בתפיסותיהן של העובדות הסוציאליות ושל המשפחות ביחס למגוון ההיבטים שנחקרו‪,‬‬
‫וכן לשפוך אור על החסמים והגורמים המקדמים ביחסי ההיעזרות ולהציע דרכים להתמודד עם‬
‫סוגיות אלו‪.‬‬
‫בעיית חוסר הביטחון התזונתי הינה בעיה חדשה שהשתרשה בחברה הישראלית החל מסוף‬
‫שנות ה ‪ 01-‬במאה הקודמת (קאופמן וסלונים נבו‪ .)3112 ,‬בין הסיבות לכך ניתן למנות את הקיצוצים‬
‫הנרחבים בשירותי הרווחה והביטחון הסוציאלי‪ ,‬שיעורי האבטלה הגבוהים והשחיקה ברמות השכר‬
‫(דורון‪ .)3112 ,‬המציאות הכלכלית‪-‬חברתית‪-‬פוליטית שיוצרת הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪,‬‬
‫מעמידה לפתחו של מקצוע העבודה הסוציאלית אתגרים לפעילות‪ ,‬החל בזיהוי והגדרת הבעיה וכלה‬
‫בפיתוח מענים להתמודדות עם התופעה‪.‬‬
‫מקצוע העבודה הסוציאלית הוא מקצוע דינמי שתחומי פעולתו משתנים בשל תמורות‬
‫חברתיות ואידיאולוגיות‪ .‬העבודה הסוציאלית נמצאת באינטראקציה מתמדת עם הסביבה‪,‬‬
‫ומושפעת מכוחות חברתיים‪ ,‬כלכליים ופוליטיים (‪ .)Dowling, 1999; Gibelmann, 1999‬אחת‬
‫ממטרות המקצוע הינה לאתר אי הלימות בין צורכי האוכלוסייה לבין אספקת המשאבים‬
‫החברתיים בנקודות זמן שונות‪ ,‬ולפעול לצמצמן (רוזנפלד‪ .)0092 ,‬העבודה הסוציאלית כפרופסיה‬
‫הינה ייחודית משום שהיא מזמנת לעובדות הסוציאליות העומדות בחזית החברתית מעורבות‬
‫והכרות ישירה עם הנזק שבעיות חברתיות יכולות להסב‪ ,‬יחד עם האפשרות להבין לאשורו את‬
‫הקשר הישיר בין תנאים סוציאליים לבעיות חברתיות‪.‬‬
‫נקודת המוצא במחקר היא ההנחה כי בעיה חברתית חדשה שעולה לפני השטח‪ ,‬יוצרת‬
‫הזדמנות לבדוק את מערך שירותי הרווחה במפגש עם בעיה חדשה ועם המשפחות החוות אותה‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬בעיית חוסר הביטחון התזונתי מהווה במקרה זה אבן בוחן מתאימה לבחינת התמודדות‬
‫המחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬תוך התבוננות על הפערים וההלימות בין המשפחות החוות את‬
‫הבעיה לבין העובדות הסוציאליות האמונות על יצירת מערכת יחסים מסייעת עם המשפחות‪.‬‬
‫המחקר מבקש להפיק תועלת הן מהידע המצוי ברשות המשפחות החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ ,‬והן מהידע המצוי אצל העובדות הסוציאליות‪ ,‬הנותנות שירות למשפחות אלו‪ .‬הנחת הבסיס‬
‫של עבודה זו הינה שרק שילוב בין הערכותיהן ותפיסותיהן של העובדות הסוציאליות ושל הפונות‬
‫לשירותי הרווחה עשויה לתרום ליצירת מענים הולמים לבעיות חברתיות‪.‬‬
‫המחקר מעלה שלוש שאלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהן החוויות והוויית החיים של משפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ -‬מנקודת המבט של‬
‫המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ומנקודת המבט של העובדות הסוציאליות‪.‬‬
‫‪ .2‬מהן תפיסותיהן של המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ושל העובדות הסוציאליות ביחס‬
‫לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי מבחינת‪ -‬הגורמים לבעיה‪ ,‬מאפייניה ודרכי ההתמודדות עמה‪.‬‬
‫‪ .3‬מהם הפערים וההלימות בין תפיסותיהן של המשפחות לבין תפיסותיהן של העובדות‬
‫הסוציאליות?‬
‫השיטה שנמצאה נכונה ביותר לצורך המחקר‪ ,‬הינה שיטת המחקר האיכותנית‪ ,‬המתמקדת‬
‫בחקירה‪ ,‬המשגה וניתוח הפרשנויות השונות של המציאות (צבר בן יהושע‪ .)3110 ,‬המסורת‬
‫המחקרית עליה מבוסס המחקר הינה פנומנולוגית‪ -‬קונסטרוקטיביסטית‪ ,‬המתאפיינת בראייה‬
‫הוליסטית של תופעות (‪ ,)Stake, 1995‬ותפיסת העולם האנושי כהבניה של מציאויות סובייקטיביות‬
‫מרובות הניתנות לפרשנות (‪ .)Lincoln & Guba, 1985‬המחקר משתייך למודל הביקורתי‪ ,‬המושפע‬
‫מתיאוריות פוסט מודרניות ופמיניסטיות‪ ,‬וככזה הוא רואה את המבנים החברתיים והכלכליים‪ ,‬כמו‬
‫גם את יחסי הכוח החברתיים‪ ,‬כיוצרים מצבי עוני‪ ,‬דיכוי ובעיות חברתיות חדשות כדוגמת בעיית‬
‫חוסר הביטחון התזונתי‪ .‬המחקר בוחן את מערכת היחסים המסייעת בין העובדות הסוציאליות‬
‫והמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי בהקשר חברתי‪ ,‬היסטורי ומגדרי כמו גם את התפיסות של‬
‫נשות המקצוע והמשפחות תוך שימת דגש על הקונטקסט החברתי הרחב בו הן מתקיימות ( ‪Denzin,‬‬
‫‪ .)2001‬ככלל‪ ,‬מחקרים ביקורתיים‪ ,‬ובתוכם מחקר זה‪ ,‬מביעים עמדה במטרה להוביל לשינוי ולא‬
‫מסתפקים בעמדה רלטיביסטית כלפי המציאות‪ ,‬המשמרת‪ -‬לעיתים באמצעות קשר של שתיקה‪ -‬את‬
‫הסדר החברתי המפלה‪ ,‬המדיר והפוגע באוכלוסיות המוחלשות (שלסקי ואריאלי‪.)3112 ,‬‬
‫כליי המחקר העיקריים בהם נעשה שימוש הם‪ :‬ראיונות עומק מובנים למחצה עם עובדות‬
‫סוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬וכן ראיונות עם נשים העומדות בראש משק בית‬
‫המתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬המספר הכולל של הראיונות שנותחו במחקר הוא ארבעה עשר‪-‬‬
‫שבעה ראיונות עם משפחות ושבעה ראיונות עם עובדות סוציאליות‪ .‬בנוסף נערכו תצפיות במוקדים‬
‫שונים וכן נערכה קבוצת מיקוד עם נשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי שמטרתה הייתה לבחון את‬
‫כיווני ניתוח הנתונים‪.‬‬
‫ממצאי המחקר חולקו לשלוש יחידות מרכזיות‪:‬‬
‫היחידה הראשונה של פרק הממצאים עוסקת בהקשר החיים ובהקשר החברתי בו מתקיימים‬
‫סיפוריהן של הנשים המשתתפות במחקר והעומדות בראש משק בית המתמודד עם חוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ .‬הקשר החיים של הנשים מכיל בתוכו שתי תמות מרכזיות‪ -‬האחת‪ ,‬ההיסטוריה המשפחתית‬
‫של הנשים והשנייה‪ ,‬חוויות ההורות והאמהות שלהן‪ .‬ניכר כי לכל אחת מהנשים סיפור חיים ייחודי‬
‫ושונה אך יחד עם זאת הקשר החיים החברתי הרחב דומה בסיפורים של כולן ‪ -‬תנאי המצוקה‬
‫והעוני‪ ,‬ההדרה החברתית וערעור יכולתן להשתכר בכבוד‪ .‬בהתייחסויותיהן של העובדות‬
‫הסוציאליות לסיפורי החיים של הנשים‪ ,‬נראה כי הן מגלות לעיתים עיוורון לשונות בסיפורי החיים‪,‬‬
‫ומתבוננות על הפונות דרך פריזמה אבחנתית הרחוקה מעולמן של הפונות ומהדרך בה הן חוות את‬
‫עצמן ומספרות את סיפורן‪.‬‬
‫בתמה השנייה המתייחסת לחוויות ההורות והאימהות מתארות הנשים במחקר את הכאב‪,‬‬
‫התסכול והקושי הכרוכים בגידול ילדים במציאות של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬מנקודת המבט של‬
‫העובדות הסוציאליות נראה כי קיימת נטייה להטיל את האחריות על ההורים במצב התזונתי של‬
‫ילדיהם‪ ,‬תוך שימוש בנימוקים של סדר עדיפויות לקוי ושל העמדת צרכיהם שלהם לפני אלו של‬
‫הילדים‪.‬‬
‫היחידה השנייה של פרק הממצאים עוסקת בתפיסות ובדרכי ההתמודדות עם חוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ .‬התמה הראשונה בפרק עוסקת בציר שבין חד ממדיות לרב ממדיות בתפיסה כלפי חוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ .‬הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי הציגו מנעד רחב של היבטים המבטאים את‬
‫החיים בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬היבטים אלו נגעו בנושאים כמו טיב המזון ואיכותו התזונתית‪ ,‬חוסר‬
‫הוודאות המלווה את חייהן‪ ,‬פגיעה בפעילות החברתית המתבטאת בהימנעות המשפחות מאירוח‪,‬‬
‫וכן המורכבות שנוצרת בתקופת החגים‪ .‬התמה השנייה של הפרק מתייחסת לתפיסותיהן של שתי‬
‫אוכלוסיות המחקר ביחס לסיבות לחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬במהלך הראיונות עם העובדות‬
‫הסוציאליות והנשים חזר המוטיב של שוק העבודה כגורם המרכזי המוביל לעוני ולחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ ,‬אך בעוד העובדות הסוציאליות התייחסו בעיקר לסיבות אישיות בגינן הנשים לא עובדות‪,‬‬
‫הנשים התייחסו למורכבויות מבניות רחבות יותר המדירות אותן משוק העבודה‪.‬‬
‫התמה השלישית הסוגרת את היחידה‪ ,‬מתארת את דרכי ההתמודדות של המשפחות החיות‬
‫בחוסר ביטחון תזונתי עם מצבן‪ .‬דרכי ההתמודדות כללו בעיקר פנייה לעמותות מזון ולעזרה‬
‫מזדמנת מגורמים פרטיים כשהמשפחות תיארו את תחושות ההשפלה והבושה המלווה אותן בעת‬
‫הפנייה לעמותות המזון או לבתי תמחוי‪ .‬תחושות אלו התקבלו בחוסר הבנה מצד העובדות‬
‫הסוציאליות‪ ,‬שנטו להביע גילויי כעס כלפי המשפחות שסירבו לסיוע שהוצע להן‪ .‬השאלה בדבר‬
‫התמודדותן של המשפחות עם מצבי חוסר הביטחון התזונתי עוררה במרבית המקרים מבוכה בקרב‬
‫העובדות הסוציאליות שנטו לסכם את התייחסויותיהן באמירה‪'-‬הם מסתדרים'‪.‬‬
‫היחידה השלישית והאחרונה עוסקת במערכת היחסים בין המשפחות החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי לבין העובדות הסוציאליות‪ .‬התמה הראשונה של היחידה חושפת את מורכבות התפקיד של‬
‫העובדת הכוללנית‪ .‬החוויות הדומיננטיות שהעבירו העובדות הינן של חוסר שביעות רצון‪ ,‬תסכול‬
‫אישי ומצוקה מקצועית‪ .‬אחת הסיבות לכך‪ ,‬הינה הפער בין ציפיותיהן להחיל טכניקות של טיפול‬
‫פרטני ופסיכולוגי מול המטופלים‪ ,‬לבין הצרכים המידיים והחומריים הדחופים של המשפחות‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬נמצא כי העובדות הסוציאליות מתמודדות עם תשתית חוקית חלקית ומיושנת‪ ,‬מחסור‬
‫במשאבים‪ ,‬עומס עבודה גדול‪ ,‬חוסר ידע בתחום והיעדר מדיניות המתייחסת לאופי ואופן‬
‫ההתערבות עם אנשים החיים בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫התמה השנייה עוסקת בדרכי ההתמודדות של המחלקות לשירותים חברתיים ושל העובדות‬
‫הסוציאליות עם הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬המענה המרכזי של המחלקות הינו הפניית‬
‫המשפחות לעמותות מזון ולנדבנים בקהילה‪ .‬נראה כי תחושת החיזור על הפתחים משותפת הן‬
‫לעובדות הסוציאליות והן למשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫התמה השלישית הסוגרת את פרק הממצאים עוסקת בהיבטים שונים של מערכת היחסים‬
‫בין העובדות הסוציאליות למשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬פעמים רבות הקשר נידון‬
‫לכישלון מאחר ולא היה בידיהן של העובדות הסוציאליות להגיש סיוע חומרי וקונקרטי כדי לסייע‬
‫למשפחות להתמודד עם חוסר הביטחון התזונתי‪ .‬ציפיות הנשים לעזרה ממשית אל מול מחוסר‬
‫המשאבים העומדים לרשות העובדות הסוציאליות הגבירו את התסכול בקרב שני הצדדים‪ .‬פערים‬
‫אלו הובילו למערכת יחסים הרוויה בחוסר אמון‪ ,‬חוסר הערכה וחוסר הבנה‪ .‬הנשים הואשמו‬
‫בניצול‪ ,‬כפיות טובה וחוסר אכפתיות‪ ,‬ובעובדות הסוציאליות הוטחה ביקורת על טיב עבודתן ועל‬
‫התנהגות חסרת רגישות ולא אכפתית‪.‬‬
‫פרק הדיון מחולק לשני חלקים‪ -‬החלק הראשון עוסק בנקודות המבט של העובדות‬
‫הסוציאליות והמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי בכל הקשור לחוויות והוויית החיים בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ ,‬לתפיסת הסיבות ודרכי ההתמודדות עם הבעיה‪.‬‬
‫חלקו השני של הפרק מציע שלושה הסברים עיקריים לפערים שהתגלעו בתפיסותיהן של שתי‬
‫אוכלוסיות המחקר ביחס למגוון הסוגיות שנחקרו‪ .‬נמצא כי העובדות הסוציאליות משמיעות עמדות‬
‫ברוח האידיאולוגיה הניאו ליברלית בנוגע להתמודדות עם בעיות חברתיות‪ ,‬בעוד שאת טיעוני‬
‫הנשים ניתן לקשור לגישות ביקורתיות בעבודה סוציאלית ובעיקר לאלו הרדיקליות והפמיניסטית‪.‬‬
‫ההסבר השני מפנה את הזרקור למנגנון ולמבנה שירותי הרווחה המכוון את העובדות הסוציאליות‬
‫לעבודה פרטנית‪ ,‬ואינו יוצר אפשרויות סיוע שהינן מעבר לרמת הפרט‪ .‬ההסבר השלישי מציע‬
‫להתבונן על מנגנון האחרות כמכונן הגדרות זהות המבדילות בין העובדות הסוציאליות לנשים‬
‫החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬בשונה מחוקרים רבים (גדרון וקטן‪ ;0091 ,‬דורון‪ ;3112 ,‬הרצוג‪;0002 ,‬‬
‫‪ )DeMontigny, 1995;Freidson 1970‬המצביעים על שימוש במנגנון ה'אחרות' (‪ )othering‬כנובע‬
‫משונות רבה בין אוכלוסיות הנמנות על קבוצות חברתיות ותרבותיות שונות‪ ,‬מחקר זה מציע‬
‫להתבונן על השימוש ב'אחרות' כנובע דווקא מנקודות דמיון רבות ומשמעותיות בין העובדות‬
‫הסוציאליות לבין הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬המחקר מציע את ההנחה כי המרחק‬
‫הסימבולי שהעובדות יוצרות בין מציאות חייהן ובין מציאות חייהן של הנשים החיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ ,‬מאפשר להן להתמודד עם הקושי שיוצר המפגש הטעון ואף להגן על עצמן מתכניו‪.‬‬
‫מתוך ממצאי המחקר והדיון נגזרות מספר המלצות לפרקטיקה‪ ,‬שמתכתבות עם הרפורמה‬
‫המתוכננת בשירותי הרווחה המקומיים (משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ;3101 ,‬משרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪ .)3100 ,‬החיבור של הממצאים לרפורמה נועד להגביר את‬
‫הרלוונטיות של המחקר לפרקטיקה בשדה העבודה הסוציאלית‪ .‬ההמלצות מכוונות לשלושה‬
‫מישורים‪ -‬הראשון‪ ,‬המישור המקצועי‪-‬שירותי‪ ,‬השני‪ ,‬מישור ההכשרה למקצוע‪ ,‬והמישור השלישי‬
‫מכוון לפיתוח מדיניות‪.‬‬
‫תקוותי היא כי המחקר יתרום להבנת מציאות חייהן של משפחות החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ ,‬כמו גם להתמודדויותיהן של העובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים ויסייע‬
‫לשפר את מערך השירותים להתמודדות עם בעיות חברתיות בכלל ועם הבעיה של חוסר ביטחון‬
‫תזונתי בפרט‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמוד‬
‫נושא‬
‫מבוא ‪0 .....................................................................................................................‬‬
‫פרק א' ‪ :‬סקירת ספרות‪2-16......................................................................................‬‬
‫א‪ .0.‬הקונטקסט הישראלי – עוני וחוסר בטחון תזונתי בישראל‪3-2 ........................‬‬
‫א‪ .3 .‬חוסר ביטחון תזונתי‪2-7 ............................................................................‬‬
‫א‪ .2 .‬בעיות חברתיות‪7-00 ...................................................................................‬‬
‫א‪ .2 .‬עבודה סוציאלית ובעיות חברתיות‪00-02 .........................................................‬‬
‫פרק ב' ‪ :‬מתודולוגיה‪17-31............................................................................................‬‬
‫ב‪ .0 .‬מטרות המחקר‪07.....................................................................................‬‬
‫ב‪ .3 .‬שאלות המחקר‪07-09 ....................................................................................‬‬
‫ב‪ .2 .‬השיטה והמסורת המחקרית‪09-32...................................................................‬‬
‫ב‪ .2 .‬סוגיות אתיות‪32-21.......................................................................................‬‬
‫ב‪ .1 .‬ניתוח נתונים‪20 ........................................................................................‬‬
‫פרק ג' ‪ :‬ממצאים ‪32-11.................................................................................................‬‬
‫ג ‪ 1.‬יחידה ראשונה‪ :‬הקשר החיים של הנשים‪32-54 ................................................‬‬
‫ג‪ .0.0.‬היסטוריה משפחתית ‪23-29 ..............................................................‬‬
‫ג‪ .3.0 .‬הורות ואימהות בחוסר ביטחון תזונתי‪29-21......................................‬‬
‫ג ‪ 2.‬יחידה שנייה ‪ :‬תפיסות ודרכי התמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי‪56-66 .............‬‬
‫ג‪ . 0.3 .‬בין חד ממדיות לרב ממדיות ביחס למושג חוסר ביטחון תזונתי‪22-12...‬‬
‫ג‪ .3.3 .‬תפיסת הסיבות לחוסר ביטחון תזונתי במשפחה ‪12-10........................‬‬
‫ג‪ .2.3 .‬דרכי ההתמודדות של המשפחות עם חוסר ביטחון תזונתי‪10-21 ...........‬‬
‫‪.‬‬
‫ג ‪ 3.‬יחידה שלישית ‪ :‬הקשר בין העובדות הסוציאליות למשפחות‪64-11 ...................‬‬
‫ג‪ .0.2 .‬תפיסת התפקיד של העובדת הסוציאלית‪22-20 ...................................‬‬
‫ג‪ .3.2 .‬התמודדות המחלקות לשירותים חברתיים עם הבעיה של חוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪20-72 .......................................................................‬‬
‫ג‪ .2.2.‬הקשר בין העובדות הסוציאליות למשפחות‪77-90 ...............................‬‬
‫פרק ד' ‪ :‬דיון ומסקנות‪12-77......................................................................................‬‬
‫ד‪ .0 .‬ביטויי הגישות האידיאולוגיות של משתתפות המחקר‪92-01..............................‬‬
‫ד‪ .3 .‬מנגנון ומבנה שירותי הרווחה‪01-02...............................................................‬‬
‫ד‪ .2 .‬אחרות ודמיון ‪ -‬כתמונת מראה‪02-02 ..........................................................‬‬
‫ד ‪ 2.‬מגבלות המחקר‪02-07 ...................................................................................‬‬
‫פרק ה' ‪ :‬המלצות לפרקטיקה‪71-103 ....................................................................‬‬
‫ה‪ .0 .‬המלצת למקצוע העבודה הסוציאלית‪09-010 ....................................................‬‬
‫ה‪ .3 .‬הכשרה בבתי הספר לעבודה סוציאלית‪010-013 .................................................‬‬
‫ה‪ .2 .‬פיתוח מדיניות‪013-012 ...................................................................................‬‬
‫רשימת מקורות‪012-009 .....................................................................................................‬‬
‫נספחים‪000-032 ................................................................................................................‬‬
‫מבוא‬
‫בעשור האחרון חלה עליה בממדי העוני שהובילה ליצירת בעיה חברתית חדשה בחברה הישראלית‪ -‬בעיית‬
‫חוסר הביטחון התזונתי‪ .‬חוסר ביטחון תזונתי מוגדר כהעדר נגישות סדירה למזון מזין בכמות מספקת‬
‫המאפשרת חיים פעילים ובריאים ומיצוי של פוטנציאל התפתחותי (ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪.)3111 ,‬‬
‫בישראל נערכו מחקרים מועטים בלבד על תופעת חוסר הביטחון התזונתי המהווה מקרה ספציפי‪ ,‬חמור‬
‫וקיצוני של עוני‪ .‬עיקר המחקרים שנכתבו בנושא הביטחון התזונתי עסקו במימדיה‪ ,‬בזיהוי אוכלוסיות‬
‫בסיכון ובמשמעותה מבחינה בריאותית‪.‬‬
‫ייחודו של מחקר זה הינו בהתמקדותו בבעיה כבעיה חברתית חדשה בחברה הישראלית‪ ,‬תוך‬
‫התבוננות על התופעה ומשמעותה מנקודות מבט שונות ומשולבות‪ -‬האחת של המשפחות החיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ ,‬והשנייה של העובדות הסוציאליות המצויות במערכת יחסים מסייעת עם אותן משפחות‪.‬‬
‫שילוב נקודות המבט מאפשר לבחון ואף לפורר לרגע את יחסי הכוח בין העובדות למשפחות באמצעות‬
‫העמדתן בעמדה שווה ומתן לגיטימיות לקול ולידע השונה שכל אחת מהקבוצות מייצגת‪.‬‬
‫משפחות החיות בעוני מצויות בדרך‪-‬כלל בשולי החברה ונתפסות כ'אחרות' שחוויות חייהן‪ ,‬אינן‬
‫מוכרות לציבור הרחב ולעיתים אף לא לנשות המקצוע‪ .‬מחקר זה מבקש להתקרב להווייתן של המשפחות‬
‫החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬להמחיש את מהות החיים בחוסר ביטחון תזונתי ולתאר את מציאות חייהן‬
‫כפי שהן בוחרות לתארה‪ .‬מטרה נוספת הינה לבחון את השקפותיהן של העובדות הסוציאליות ביחס‬
‫לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬את היכרותן עם הבעיה ואת המענים שיש ברשותן להציע למשפחות אלו‪.‬‬
‫הראיונות עם שתי אוכלוסיות המחקר מאפשרים לבחון את ההלימות והפערים בתפיסותיהן של העובדות‬
‫הסוציאליות והמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ביחס לאספקטים שונים של התופעה וההתמודדות‬
‫עימה‪.‬‬
‫המחקר מבקש לשפוך אור על תפקודן של המחלקות לשירותים חברתיים בהתמודדות עם בעיות‬
‫חברתיות חדשות‪ ,‬באמצעות היכרות עם עולמן של המשפחות שחיות בחוסר ביטחון תזונתי ושל העובדות‬
‫הסוציאליות המצויות עמן בקשרים מסייעים‪ .‬מן ההיבט היישומי‪ ,‬עבודת המחקר תנסה להבין את‬
‫משמעות הפערים בין שתי אוכלוסיות אלו‪ ,‬לפתח גוף ידע שיסייע למקצוע העבודה הסוציאלית וכן לקובעי‬
‫מדיניות לקבוע עקרונות פעולה ופרקטיקה מיטיבה בתחום של בעיות חברתיות בכלל‪ ,‬וכלפי בעיית חוסר‬
‫הביטחון התזונתי בפרט‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פרק א'‪ -‬סקירת ספרות‬
‫הסקירה הספרותית בעבודה זו בנויה מארבעה תחומים מרכזיים‪ .‬הראשון‪ ,‬מתייחס לקונטקסט הישראלי‬
‫ומתאר את המגמות החברתיות‪ ,‬הכלכליות והפוליטיות בתקופת כתיבת המחקר‪ .‬התחום השני מקיף את‬
‫הספרות העוסקת בחוסר ביטחון תזונתי‪ -‬הגדרות הבעיה‪ ,‬מימדיה בישראל ודרכי ההתמודדות עימה‪.‬‬
‫התחום השלישי מתמקד בנושא של בעיות חברתיות‪ -‬הגדרות‪ ,‬תפיסות אידיאולוגיות ביחס לבעיות‬
‫חברתיות‪ ,‬לגורמים להיווצרותן ולדרכי ההתמודדות עימן‪ .‬התחום השלישי הסוגר את סקירת הספרות‪,‬‬
‫עוסק במקצוע העבודה הסוציאלית ובהתמודדותו עם בעיות חברתיות‪.‬‬
‫א‪ .1.‬הקונטקסט הישראלי – עוני וחוסר בטחון תזונתי בישראל‬
‫התפיסה הביקורתית‪ ,‬עליה נשען מחקר זה‪ ,‬מדגישה את חשיבותו של הקונטקסט החברתי‪ ,‬הכלכלי‬
‫והפוליטי במסגרתו נכתב המחקר (קרומר נבו‪ .)3111,3112 ,‬על בסיס תפיסה זו הצגת סקירת הספרות‬
‫נפתחת בהתייחסות להקשרים שבהם נכתבה העבודה‪ .‬פרק הקונטקסט יתאר את המגמות החברתיות‪-‬‬
‫כלכליות‪ -‬פוליטיות במדינת ישראל בעשורים האחרונים‪ ,‬כמו גם את המאפיינים וההיקף של העוני‬
‫והמצוקה בישראל‪ ,‬שחוסר בטחון תזונתי הוא ביטוי קיצוני שלהם‪ ,‬בתקופת איסוף הנתונים וכתיבת‬
‫המחקר‪.‬‬
‫מדיניות הרווחה בישראל‬
‫המגמה הדומיננטית המובילה את מדיניות הרווחה בישראל החל משנות ה‪ 91-‬של המאה הקודמת‪ ,‬נשענת‬
‫על אידיאולוגיה ניאו ליברלית הבאה לידי ביטוי במרגינליזציה של מדינת הרווחה – דהיינו ‪ -‬בצמצום‬
‫האחריות והמעורבות של המדינה בדאגה לרווחת האוכלוסייה‪ ,‬להבטחת הביטחון הסוציאלי ולאספקת‬
‫שירותי רווחה לכלל האוכלוסייה (דורון‪ ;0000 ,‬דורון‪ ;3112 ,‬סבירסקי‪ .)3110 ,‬האידיאולוגיה הניאו‬
‫ליברלית מגלמת בתוכה את מדיניות ההפרטה שהפכה לחלק מרכזי בתפיסת העולם ובמצע של המפלגות‬
‫הגדולות בישראל (חסון‪ .)3112 ,‬חסידי הניאו ליברליזם דוגלים בהפרטת השירותים הציבוריים ובכללם‬
‫השירותים החברתיים‪ ,‬במסגרת תקציבית המצמצמת את מעורבות הממשלה במשק‪ ,‬וכן בליברליזציה של‬
‫חוקי הסחר (גיל ודהאן‪.)3112 ,‬‬
‫על‪-‬פי האידיאולוגיה הניאו ליברלית‪ ,‬המנחה את מדיניות הממשלה בתצורתה הקיצונית החל‬
‫משנות ה‪ ,3111-‬תפקידה המרכזי של המדינה הוא להגן על חירותו וקניינו של הפרט‪ ,‬תוך התנגדות‬
‫למעורבות המדינה בפעילות כלכלית וחברתית‪ .‬תפיסה זו נשענת על ההנחות הליברליות הטוענות כי שוק‬
‫חופשי ויוזמה פרטית יבטיחו הגנה מרבית ויעילה על חופש הדיבור‪ ,‬הדת והמחשבה (סמית‪;0002 ,‬‬
‫פרידמן‪ .)0023 ,‬צעדי המדיניות האופרטיביים שנגזרו מאידיאולוגיה זו‪ ,‬כוונו לצמצום האוניברסאליות‬
‫של תוכניות הרווחה‪ ,‬להגבלת השירותים והגמלאות לאוכלוסיות המוחלשות והחיות בעוני‪ ,‬תוך התניית‬
‫‪2‬‬
‫הנגישות לגמלאות ולשירותים שונים‪ ,‬בעריכת מבחני אמצעים מחמירים (דורון‪ .)3117 ,‬בשנים ‪3110-3112‬‬
‫נעשו קיצוצים חדים ונרחבים במרבית קצבאות הביטוח הלאומי (סבירסקי‪ .)3113 ,‬במהלך שנת ‪3101‬‬
‫חלה מגמה של התייקרות מחירים במשק הישראלי כתוצאה מהעלאת המיסים העקיפים וכתוצאה‬
‫מהחלטת האוצר והממשלה לבטל את הפיקוח על מחירם של מוצרי המזון הבסיסיים (פלוצקר‪.)3100 ,‬‬
‫מגמות אלה שחקו אף יותר את תפקידה של מדינת הרווחה ואת אחריותה לרווחת אזרחיה (ברק ‪-‬ארז‬
‫וגרוס‪ ,)3110 ,‬והובילו לגידול והעמקה של ממדי העוני והפערים החברתיים (דורון‪ )3117 ,‬וליצירת בעיות‬
‫חברתיות חדשות כמו רעב וחוסר ביטחון תזונתי (קאופמן וסלונים‪-‬נבו‪ ;3112 ,‬קאופמן‪Kaufman, ;3112 ,‬‬
‫‪ .)2004‬ממדי העוני הגדלים‪ ,‬יחד עם המשבר הכלכלי בתחילת המאה ה‪ ,30-‬הביאו משפחות רבות בישראל‬
‫לחיים בחוסר ביטחון תזונתי (ג'וינט‪ -‬ברוקדייל‪ ;3111 ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪;3119 ,‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪.)3100 ,‬‬
‫עוני ובטחון תזונתי בישראל‬
‫קו העוני במדינת ישראל מחושב על פי הגישה היחסית‪ ,‬המודדת את העוני בזיקה לרמת החיים המאפיינת‬
‫את החברה (קטן‪ .)3113 ,‬קו העוני מוגדר כמחצית ההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה כאשר על פי‬
‫הגדרה זו‪ ,‬משפחה נחשבת למשפחה שחיה בעוני כאשר תנאי חייה ירודים מאלה האופייניים לחברה‪ ,‬ולא‬
‫כאשר אין ביכולתה לרכוש סל מוצרים הדרוש לקיומה (כהונאי‪.)3112 ,‬‬
‫על פי דוח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנת ‪ ,3110‬בישראל חיות בעוני ‪ 221,011‬משפחות שבהן‬
‫‪ 0,772,911‬נפשות‪ ,‬מהן ‪ 911,211‬ילדים‪ .‬בשנת ‪ 3110‬חל גידול במספר המשפחות החיות בעוני בהן יש‬
‫מפרנס אחד או שני מפרנסים‪ .‬עוד נמצא‪ ,‬כי שיעור הנפשות החיות בעוני הינו במגמת עלייה בעשור‬
‫האחרון‪ -‬בעוד שבשנת ‪ 0000‬עמד מספר הנפשות החיות בעוני על ‪ 00.1%‬מכלל האוכלוסייה‪ ,‬בשנת ‪3110‬‬
‫המריא המספר והוא עומד על ‪ .31.1%‬שיעור הילדים החיים בעוני עלה אף הוא בעשור האחרון‪ -‬מ‪32.1%-‬‬
‫ב‪ 0000‬ל‪ 22.2%-‬בשנת ‪( 3110‬המוסד לביטוח לאומי‪ .)3101 ,‬למרות שקיים קשר בין מצב כלכלי למצב‬
‫הביטחון התזונתי במשק הבית‪ ,‬אין קשר מלא בין שני המשתנים ולכן אין להניח מראש כי קיים חוסר‬
‫ביטחון תזונתי בקרב כל המשפחות החיות במצוקה ובעוני‪ .‬בהתאמה ייתכן מצב שמשפחה נמצאת מעל קו‬
‫העוני וסובלת מחוסר ביטחון תזונתי (קאופמן וסלונים נבו‪ .)3112 ,‬סטטיסטיקה אחרת שמספק דו"ח‬
‫העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת (‪ ,)3101‬מדווחת כי כמחצית מהמשפחות החיות בעוני‪332,111 -‬‬
‫משפחות‪ ,‬וכשני שליש מהילדים החיים בעוני‪ 121,391 -‬ילדים‪ ,‬סובלים מחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫על‪-‬אף שלא קיים קשר מלא בין חוסר ביטחון תזונתי לעוני‪ ,‬נראה כי התפשטות התופעה של‬
‫חוסר ביטחון תזונתי מעידה על החמרה והעמקה בממדי ושיעורי העוני בשנת ‪( 3101‬ארגון לתת‪.)3101 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .2.‬חוסר ביטחון תזונתי‬
‫הגדרות‬
‫חוסר ביטחון תזונתי במדינות מפותחות‪ ,‬שונה מבעיית הרעב כפי שהיא מוכרת במדינות מתפתחות‪.‬‬
‫במדינות מתפתחות חסך במזון משמעותו חסר חריף של מזון )‪ (starvation‬המתבטא בין היתר בתת תזונה‬
‫המסכנת חיים; לעומת זאת‪ ,‬במדינות מפותחות מדובר בחוסר ביטחון תזונתי (‪ )insecurity food‬המוגדר‬
‫כ"העדר נגישות סדירה למזון מזין בכמות מספקת המאפשרת חיים פעילים ובריאים ומיצוי של פוטנציאל‬
‫התפתחותי" (ג'וינט‪ -‬מכון ברוקדייל‪ .)3111 ,‬בהתאמה‪ ,‬מצב של ביטחון תזונתי הוגדר ע"י פסגת המזון‬
‫העולמית "[כ] מצב בו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות פיזית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא‬
‫ומזין אשר מתאים להעדפותיהם וצורכיהם התזונתיים ומאפשר קיום של חיים פעילים ובריאים" (משרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪ .)3119 ,‬משפחות ויחידים הנמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי הם‬
‫בעלי נגישות ו‪/‬או זמינות מוגבלת למזון‪ ,‬או יכולת מוגבלת או לא בטוחה להשיג מזון בדרכים חברתיות‬
‫מקובלות (‪ .)Bickel, Nord, Price, Hamilton & Cook, 2000; Holben, 2002‬דרכים מקובלות‬
‫חברתית משמעותן‪ -‬רכישת המזון הנדרש‪ ,‬ולא קבלתו מארגוני מזון או לחילופין באמצעות איסוף‬
‫תרומות‪ ,‬קבצנות‪ ,‬חיטוט בפחי אשפה או גניבה (‪.)Alaimo et al., 1999‬‬
‫בארה"ב פותח מדד‪ ,‬המשמש גם את החוקרים בישראל‪ ,‬למדידת אי הביטחון התזונתי של משקי‬
‫בית‪ .‬המדד מגדיר שלוש רמות של חוסר ביטחון (‪:)Bickel at.al, 2000; Holben, 2002‬‬
‫א‪ .‬חוסר ביטחון תזונתי בלי רעב‪ -‬צמצום מינימאלי בצריכת המזון של משק הבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוסר ביטחון תזונתי עם רעב מתון‪ -‬משקי בית בהם אחת מהנפשות מדווחת על דאגה הנובעת מאי‬
‫התאמה של אספקת המזון למשפחה‪ .‬צריכת המזון בקרב המבוגרים במשק הבית צומצמה עד לתחושת‬
‫פיזית של רעב‪ ,‬יחד עם זאת לרוב הצמצום במזון לא פגע בילדים בבית‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוסר ביטחון תזונתי עם רעב חמור‪ -‬משק הבית מדווח על צמצום דרסטי בצריכת המזון הפוגע בילדים‬
‫החיים בבית עד למצב בו הילדים חווים רעב‪.‬‬
‫ממדיי חוסר הביטחון התזונתי בישראל‬
‫בעיית חוסר הביטחון התזונתי הינה בעיה חדשה שהשתרשה בחברה הישראלית החל מסוף שנות ה ‪01-‬‬
‫במאה הקודמת (קאופמן וסלונים נבו‪ .)3112 ,‬בראשית שנות השמונים במאה הקודמת ירד נושא הרעב‬
‫מסדר היום הציבורי בישראל‪ .‬הסיבה המרכזית לכך הייתה שקצבאות הביטוח הלאומי‪ ,‬באותה התקופה‪,‬‬
‫אפשרו קיום בכבוד וביטחון תזונתי לכלל תושבי המדינה‪ .‬אולם הקיצוצים הנרחבים בשירותי הרווחה‬
‫והביטחון הסוציאלי‪ ,‬שיעורי האבטלה הגבוהים והשחיקה ברמות השכר‪ ,‬הובילו לגידול באוכלוסייה‬
‫הסובלת מאי ביטחון תזונתי (דורון‪.)3112 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫בישראל נערכו מחקרים בודדים למדידת מצב הביטחון התזונתי במדינה (ג'וינט‪ -‬מכון ברוקדייל‪,‬‬
‫‪ ;3111‬המוסד לביטוח לאומי‪ ;3100 ,‬קאופמן וסלונים נבו‪ ,)3112 ,‬במחקר שנערך על‪-‬ידיי מכון ברוקדייל‬
‫(‪ )3111‬בשנת ‪ 3112‬בקרב מדגם של ‪ 0,201‬משקי בית‪ ,‬נמצא כי ‪ 33%‬מהאוכלוסייה סובלים מחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ .‬המחקר מלמד – בין היתר – כי‪ ,‬באותה שנה‪ ,‬בישראל היו פי שניים יותר משקי בית החיים‬
‫בחוסר ביטחון תזונתי ממספר משקי הבית בארה"ב‪ .‬מחקר קודם של קאופמן וסלונים‪-‬נבו (‪ ,)3112‬שהיה‬
‫הראשון למדוד את התופעה בישראל‪ ,‬בחן את היקף אי הביטחון התזונתי בקרב לקוחות שירותי רווחה ב‪-‬‬
‫‪ 00‬ישובים בנגב‪ .‬אוכלוסיית המדגם כללה ‪ 012‬משקי בית והממצאים העלו כי ‪ 73%‬מהמשפחות במדגם‬
‫סבלו מחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫מסקר שערך ארגון לתת (‪ ,)3101‬עולה כי בשנת ‪ 3110‬מחצית מהמשפחות שחיו בעוני סבלו‬
‫מחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬התפשטות התופעה הביאה לכך שהביקוש למזון מעמותות המזון גדל‪ .‬הדו"ח של‬
‫ארגון לתת‪ ,‬המתבסס על מחקר שבוצע בקרב ‪ 131‬נשאלים‪/‬ות המקבלות סיוע מהעמותות‪ ,‬מלמד כי חוסר‬
‫הביטחון התזונתי נתפס על‪-‬ידי נתמכות ארגוני הסיוע כבעיה החמורה ביותר בחייהן‪ 21% .‬מהמשיבות על‬
‫הסקר דיווחו על התנסות במצב החמור של בטויי רעב (ארגון לתת‪ .)3101 ,‬בשנת ‪ 3100‬בדק המוסד‬
‫לביטוח לאומי (‪ )3100‬לראשונה את היקף התופעה‪ .‬הסקר העלה כי הממצאים דומים לממצאי הסקר של‬
‫מכון ברוקדייל (ג'וינט‪ -‬מכון ברוקדייל‪ .)3111 ,‬נמצא כי ‪ 00%‬מכלל המשפחות בישראל מתוכן כ ‪01.2%‬‬
‫מכלל המשפחות חיות באי ביטחון תזונתי ניכר‪ .‬כמו כן מצא המחקר שלמעלה ממחצית מקבלי הקצבאות‬
‫סובלים מחוסר בטחון תזונתי ושכ‪ 21% -‬מהסובלים מחוסר בטחון תזונתי פונים לעזרת העמותות‪.‬‬
‫התפתחות בעיית חוסר הביטחון התזונתי ודרכים להתמודדות עמה‬
‫במדינות המפותחות‪ ,‬היעדר המזון נובע בעיקרו מעוני וקשיים כלכליים של יחידים ומשקי בית (ג'וינט‪-‬‬
‫מכון ברוקדייל‪ .)]0[3111 ,‬בעוד שבעבר חוסר ביטחון תזונתי נבע מקושי של החברה לייצר ולספק כמויות‬
‫מזון מספקות לכלל האוכלוסייה‪ ,‬כיום הסיבה העיקרית לתופעה נעוצה בחוסר יכולת של בני האדם‬
‫לרכוש את המזון הנחוץ למחייתן (דורון‪ .)3112 ,‬אחד הגורמים המרכזיים המובילים לבעיה נובע‬
‫מהיחלשות מדינת הרווחה והתחזקותה של כלכלת השוק החופשי הגורמים לעליה באבטלה‪ ,‬צמצום רשת‬
‫הביטחון הסוציאלית ליחידים ולמשפחות‪ ,‬החרפת העוני וגידול במימדיי הפערים החברתיים ( ‪Riches,‬‬
‫‪ ;1997‬קאופמן וסלונים נבו‪.)3112 ,‬‬
‫האסטרטגיות הנהוגות בעולם ובארץ להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי כוללות‪ -‬חלוקת מזון‬
‫לא‪/‬נשים ומשפחות ותמיכה בגופים העוסקים בכך‪ ,‬חינוך המשפחה לתזונה ולניהול תקציבי נכון‪ ,‬תמיכה‬
‫כספית ישירה‪ ,‬תשלומי העברה ותמיכה כספית עקיפה המתבטאת בסבסוד מוצרים (משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪ .)Crutchley, Bushell, Gerald, Gunderson & Edelstein, 2009 ; 8002 ,‬לרוב‪,‬‬
‫התוכניות שממשלות בוחרות לפתח הינן חלקיות ומבוססות בעיקר על עידוד פעילות התנדבותית‪ ,‬תוך‬
‫‪5‬‬
‫הקצאת משאבים לתוכניות שונות לחלוקת מזון‪ .‬החל משנות התשעים של המאה הקודמת החלו‬
‫להתרבות התוכניות הקהילתיות לחלוקה ישירה של מזון הממומנות בעיקר מתרומות (דורון‪;3112 ,‬‬
‫ניראל וארז‪ .)3111 ,‬מחקרה של לוינסון (‪ ,)3111‬מצא כי בשנת ‪ 3112‬היו ‪ 201‬עמותות רשומות לחלוקת‬
‫מזון‪ .‬התוכניות הקהילתיות המבוססות על נדבנות קהילתית משמשות כתחליף להתוויית מדיניות‬
‫וליצירת מענים ממשלתיים ומוניציפאליים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬תכניות אלה משחררות את המדינה מלקיחת‬
‫אחריות ואף תורמות לתפיסה כי בעיית חוסר הביטחון התזונתי הינה בעיה פרטנית הנובעת מהתנהגות‬
‫לקויה של הסובלות ממנה (דורון‪ .)3112 ,‬מרבית הפונות לארגוני הסיוע מופנות על‪-‬ידי עובדות סוציאליות‬
‫מהמחלקות לשירותים חברתיים (ניראל וארז‪ ;3111 ,‬עוזיאלי‪ .)3112 ,‬התוכניות לחלוקת מזון הינן‪,‬‬
‫במרבית המקרים‪ ,‬בעלות תקציב מוגבל‪ ,‬מציבות קריטריונים מחמירים‪ ,‬מתנהלות בסרבול רב ותיוג‬
‫הנעזרים‪ .‬כל אלה מביאים למיצוי נמוך ולכך שמשפחות רבות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬נמנעות‬
‫מלבקש סיוע ונאלצות להסתפק בבקשת עזרה מגורמים בלתי פורמאליים כמו משפחה מורחבת וחברים‬
‫(אבן זהר‪.)3101 ,‬‬
‫השפעותיו של חוסר הביטחון התזונתי‬
‫המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות (שם‪ ,)3112 ,‬מצא כי קיים קשר בין הביטחון התזונתי‬
‫של האדם לבין מצב בריאותו‪ .‬א‪/‬נשים הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי חשופות לתחלואה פיזית ונפשית‪,‬‬
‫כמו גם לפגיעה בתפקוד השוטף (‪ .)Ludwig & Pollack, 2009‬בין ההשלכות של חוסר ביטחון תזונתי‬
‫ניתן למנות‪ -‬תחושת ניכור מהסביבה‪ ,‬הדרה‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬סבל נפשי (הנובע בין היתר מחוסר הביטחון‬
‫הנוגע ליכולת להשיג מזון)‪ ,‬כאבים פיזיים‪ ,‬עייפות‪ ,‬תחלואה [הכוללת‪ -‬מחלות לב‪ ,‬אנמיה‪ ,‬לחץ דם‪,‬‬
‫אוסטיאופורוזיס (דלול עצם)]‪ ,‬פגיעה ביכולת הקוגניטיבית ‪(Falcon, Xiang, Scoot, Tucker & Wild,‬‬
‫‪ (2009‬והשמנת יתר (ג'וינט‪ -‬ברוקדייל‪ ;]0[3111 ,‬זילבר‪ -‬רוזנברג ‪ ;0002‬משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ ;3119 ,‬קאופמן וסלונים נבו‪ .)3112 ,‬לחוסר ביטחון תזונתי בקרב ילדים יש השלכות חמורות‬
‫הנוגעות לגדילה ולהתפתחות תקינה‪ ,‬כמו גם ליכולות הקונטיביות המשפיעות לרעה על ההיתכנות‬
‫להצלחה בלימודים (זילבר‪ -‬רוזנברג‪.)Alaimo, Olson & Frongillo 2009 ;0002 ,‬‬
‫משפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי הנאלצות לבקש סיוע מארגוני חלוקת מזון או בתי תמחוי‪,‬‬
‫נדרשות להצהיר על עוניין ועל חוסר מסוגלותן לדאוג לצרכיהן הבסיסיים הכוללים אספקת מזון ‪Macre,‬‬
‫)‪ .) Mougeot, Koc & Welsh, 1999‬בדיקות הנזקקות שעוברות הפונות לארגוני הסיוע‪ ,‬הן על‪-‬ידי‬
‫העמותות והן על‪-‬ידי המחלקות לשירותים חברתיים המפנות אותן לעמותות‪ ,‬פוגעות במידה רבה בצנעת‬
‫הפרט בכבודן ובמעמדן‪ .‬הפגיעה בכבוד מועצמת נוכח הפומביות המאפיינת את חלוקת מצרכי המזון‪ .‬פן‬
‫נוסף של הפגיעה בפרט מתבטאת בשלילת זכות הבחירה‪ ,‬בחופש הפרט ובעצמאות הנוגעת להחלטה אילו‬
‫‪6‬‬
‫מזונות לרכוש וכיצד להרכיב את סל המזון המשפחתי‪ ,‬תוך התאמת המזונות למאפיינים תרבותיים‬
‫(דורון‪.)3112 ,‬‬
‫התמודדות מחלקות לשירותים חברתיים עם בעיית חוסר הביטחון התזונתי‬
‫מחקרים שונים מלמדים כי הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי שכיחה יותר בקרב לקוחות שירותי הרווחה‪,‬‬
‫מקבלות הקצבאות‪ ,‬מובטלות‪ ,‬נשים חד הוריות‪ ,‬אוכלוסיות מהגרות‪ ,‬א‪/‬נשים עם מוגבלות ואוכלוסיית‬
‫המכורים )‪ .(Booth & Smith, 2001; Kaufman, Isralowitz, & Reznik, 2005‬מרבית הפונות לארגוני‬
‫ההזנה הוולונטריים מופנות על‪-‬ידי עובדות סוציאליות מהמחלקות לשירותים חברתיים (ניראל וארז‪,‬‬
‫‪ ;3111‬עוזיאלי‪ )3112 ,‬ולשכות הרווחה מפנות משפחות ל‪ 77%-‬מהעמותות לחלוקת מזון (לוינסון‪.)3111 ,‬‬
‫הפניית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי לארגוני סיוע המחלקים מזון כמו גם לבתי תמחוי‪ ,‬הפכו מענה‬
‫מרכזי באמצעותו מתמודדות העובדות הסוציאליות עם הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי (דורון‪.)3112 ,‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי הינה בעיה חברתית חדשה בחברה הישראלית שממדיה‬
‫הולכים ומתרחבים‪ .‬דורון (‪ ,)3112‬גורס כי התרחבות הארגונים לחלוקת מזון מהווה סימן היכר לכישלונה‬
‫של החברה בהתמודדותה מול מצוקות חברתיות ועוני‪ .‬הסיבות לכך נובעות מן העובדה שארגונים אלו‬
‫מפחיתים את תחושת אי הנוחות בציבור ויוצרים מצג שווא של טיפול בבעיה באמצעות תרומה התלויה‬
‫בנדבנותם של א‪/‬נשים‪ .‬המציאות הכלכלית‪-‬חברתית‪-‬פוליטית שיוצרת הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪,‬‬
‫מעמידה לפתחו של מקצוע העבודה הסוציאלית אתגרים לפעילות‪ ,‬החל בזיהוי והגדרת הבעיה וכלה‬
‫בפיתוח מענים להתמודדות עמה‪.‬‬
‫א‪ .3.‬בעיות חברתיות‬
‫מהי בעיה חברתית?‬
‫ההבחנה הראשונה לקראת הגדרתה של בעיה כבעיה חברתית הינה ההבחנה בין בעיות אישיות של הפרט‬
‫לבין סוגיות ציבוריות שיכולות להתפתח לבעיות חברתיות‪ .‬בעוד בעיות פרטניות משפיעות על היחיד‬
‫וסביבתו הקרובה‪ ,‬סוגיות ציבוריות משפיעות על מספר גדול של א‪/‬נשים ומאיימות על ערכיה ומטרותיה‬
‫של החברה (‪ .)Mills, 9191‬בעיות אלו מחייבות דיון ציבורי‪ -‬המתייחס להשפעת הבעיות על החברה‬
‫בקונטקסט רחב‪ -‬שמטרתו לייצר מענים קולקטיביים ולא אינדיווידואליים לפתרון הבעיה ( ‪Sullivan,‬‬
‫‪.)2009‬‬
‫הדרך בה בעיות חברתיות מוגדרות מקשה לעיתים על האפשרות לייצר פתרונות עבורן‪ .‬הגדרה‬
‫מעורפלת של הבעיה עלולה ליצור את התחושה שמדובר בבעיה גדולה ומורכבת מכדי שניתן יהיה להביא‬
‫לפתרונה‪ .‬ההגדרה של בעיה חברתית כ'דחופה' עלולה לחבל בניסיון לייצר פתרון שורשי‪ ,‬משום‬
‫‪7‬‬
‫שהדחיפות להגיע למענה מיידי מקשה על בחינה מעמיקה של מדיניות חברתית שיכולה להניב פתרון‬
‫אמיתי ומעמיק לטווח ארוך (‪. (Parsons, Jorgensen & Hernandez, 1994‬‬
‫חוקרים שונים ניסחו הגדרות שונות לבעיות חברתיות‪ .‬רובינגטון ווינברג ( & ‪Rubington‬‬
‫‪ ,)Weinberg‬הגדירו בעיה חברתית כסיטואציה שלא תואמת את הערכים של מספר ניכר של אנשים‪,‬‬
‫המסכימים כי יש לנקוט פעולה כדי להביא לשינוי )‪ .(Rubington and Weinberg, 1989‬בלומר‬
‫(‪ ,)Blumer, 1971‬התייחס לבעיה חברתית כתופעה המנוגדת לנורמות המקובלות‪ ,‬מעוררת תגובה‬
‫ציבורית ומהווה מטרה לשינוי ותיקון המצב הקיים‪ .‬פרסונס ואחרים (‪ )Parsons et al, 1994‬הגדירו‬
‫בעיה חברתית כמצב אנטי חברתי‪ ,‬הדורש לנקוט בפעולה קולקטיבית על מנת לצמצם למינימום את‬
‫השפעתו על החברה ולמנוע או לשלוט בהתפשטותו‪ .‬סאליבן )‪ (Sullivan, 2009‬טוען כי בעיה חברתית‬
‫מתקיימת כאשר חלים מספר תנאים‪ -‬קבוצה בעלת השפעה מגדירה את המצב החברתי כמאיים על‬
‫ערכיה; המצב משפיע על מספר גדול של אנשים; והמצב יכול להיפתר על ידי פעולה קולקטיבית‪.‬‬
‫ההגדרה כמו גם הדרך לפתרון הבעיה החברתית הינן תהליכים פוליטיים במהותם המתבצעים בזירה‬
‫הציבורית‪ .‬תהליך זו דורש שהבעיה תעלה למודעות הציבורית בכדי שניתן יהיה לייצר דיון ומעורבות‬
‫חברתית בדרך להגדרה ולפתרון‪ .‬הגדרת הבעיה יכולה להוביל לפתרונה או לחילופין למנוע אותה‪.‬‬
‫בעיות חברתיות כביטוי לפרספקטיבות אידיאולוגיות‬
‫משמעותן וחשיבותן של הפרספקטיבות האידיאולוגיות השונות נובעת מכך שהן מדגימות כיצד מוקדי‬
‫הכוח מגדירים בעיות חברתיות‪ ,‬עד כמה ובאיזו דרך בוחרות נשות המקצוע לקחת חלק בהגדרות אלה‬
‫ומהו סוג ההתערבות שתיבחר לטיפול בהן‪ .‬כל אחת מהגישות הפוליטיות שיוצגו בהמשך‪ -‬השמרנית‪,‬‬
‫הליברלית והרדיקלית‪ -‬תופסות בצורה אחרת את המקור לבעיות חברתיות כמו גם את דרכי ההתמודדות‬
‫עמן‪.‬‬
‫הפרספקטיבה השמרנית‪ .‬האידיאולוגיה השמרנית מקדשת את היציבות החברתית‪ ,‬ומכאן היא חותרת‬
‫לשמירה על הסטאטוס‪-‬קוו תוך התנגדות לשינויים חברתיים‪ .‬אחת מהנחות הבסיס של האידיאולוגיה‬
‫השמרנית גורסת כי בני האדם לא נולדו שווים‪ ,‬והניסיון לייצר שיווין הוא מלאכותי‪ ,‬פוגע בזכות הקניין‬
‫ומזיק לחברה‪ .‬הגישה השמרנית מאמצת את אידיאולוגיית השוק החופשי ומתנגדת לחלוקה מחדש של‬
‫העושר והמשאבים החברתיים‪ ,‬כיוון שעל פי תפיסה זו‪ ,‬אי‪-‬השוויון הינו מדד צודק לבחינת אחריותם‪,‬‬
‫חריצותם ותרומתם של הפרטים לחברה (קימרלינג‪ .)0001 ,‬בעיות חברתיות‪ ,‬לטענת הגישה השמרנית‪,‬‬
‫נתפסות ככישלון של היחיד ולא של המערכת ולכן הגישה מכוונת לשינוי הפרטים והתנהגותם ולא‬
‫לשינויים חברתיים (‪ .)Parsons et al, 1994‬תפיסות אלה באות לידי ביטוי במדיניות רווחה המעמידה‬
‫תנאים נוקשים והגבלות בפני אוכלוסיות המקבלות סיוע מהמדינה (‪.)Dinerman, 2004‬‬
‫‪8‬‬
‫הפרספקטיבה השמרנית‪ ,‬בדומה למודל השיורי למדינת הרווחה‪ ,‬בנויה על מדרג שבראשו מצויים‬
‫המשפחה והקהילה כאחראיים לסיפוק צרכי הפרט ובתחתיתו מצויה אחריות המדינה‪ .‬על פי התפיסה‪,‬‬
‫משאבי המדינה זמינים רק במצבים בהם כשלו המערכות האחרות‪ ,‬והם זמניים וסלקטיביים באופיים‬
‫(‪ .)Titmuss, 1974‬הגישה השמרנית תופסת את מקבלי שירותי הרווחה כסוטים‪ ,‬כפציינטים או כאנשים‬
‫שלא הסתגלו למערכות החברתיות‪ .‬לכן הפרקטיקה לטיפול בבעיות חברתיות כוללת בעיקר טיפול ישיר‬
‫שנועד לסייע לפרטים להסתגל לסביבתם החברתית (‪.)Parsons et al, 1994‬‬
‫הפרספקטיבה הליברלית‪ .‬הגישה הליברלית תופסת את תפקידה המרכזי של המדינה כמגנה על חירותו‬
‫וקנינו של הפרט‪ ,‬תוך התנגדות נחרצת להתערבותה בנושאים כלכליים וחברתיים‪ .‬גישה זו רואה בשוק‬
‫כמסגרת המתאימה ביותר למימוש צרכיו של היחיד‪ .‬הפרט עצמו‪ ,‬משפחתו קהילתו וארגונים וולונטריים‬
‫שונים‪ ,‬אמונים אף הם להתמודד עם בעיות חברתיות וצרכים של הפרט‪ .‬על המדינה לעומת זאת לצמצם‬
‫למינימום את התערבותה‪ ,‬וזאת באמצעות רשת ביטחון אחרונה‪ ,‬בסיסית וזמנית המיועדת לאזרחים‬
‫חסרי אונים שכשלו בניסיונם להסתייע במערכות האחרות (קטן‪.)3111 ,‬‬
‫הגישות הניאו ליברליות‪ ,‬המתארות את תחייתו של הזרם הליברלי‪ -‬החל משנות השישים של‬
‫המאה העשרים ‪ -‬גורסות כי השוק החופשי הינו המסגרת היחידה המכבדת את חירויות הפרט משום‬
‫שאינה נוקטת באמצעים של כפייה (חסון‪ .)3112 ,‬הגישות הניאו ליברליות דוגלות בהפרטת השירותים‬
‫הציבוריים ובמעורבות מינימאלית של הממשלה במשק (גיל ודהאן‪ .)3112 ,‬מטרתה של העבודה‬
‫הסוציאלית על‪-‬פי הגישה הליברלית כוללת מניעה‪ ,‬חינוך והגברת מבני ההזדמנויות של אוכלוסיות‬
‫מוחלשות (‪ .)Billups, 1984‬האידיאולוגיה הליברלית תופסת את מקבלי הקצבאות כבעלי פתולוגיה‬
‫וכחסרי יכולת ארגון (‪.)Parsons et al, 1994‬‬
‫הפרספקטיבה הרדיקלית‪ .‬האידיאולוגיה הרדיקלית רואה בבעיות חברתיות תוצר של השיטה‬
‫הקפיטליסטית המנציחה אי שוויון וחוסר צדק בחלוקת משאבים על רקע מעמדי‪ ,‬אתני ומגדרי‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הרדיקלית נשענת ברובה על משנתו של קרל מרקס שבכתביו חשף את שורשי הדיכוי‬
‫החברתי‪ ,‬את מקורות העוני והניצול הנובעים לשיטתו מצורות ייצור קפיטליסטיות המחלקות את החברה‬
‫למנצלים‪ -‬בעלי אמצעי הייצור‪ ,‬ומנוצלים‪ -‬הפועלים‪ .‬המבנים הכלכליים – על פי מרקס ‪ -‬יוצרים‬
‫קונפליקט מובנה ותמידי בין המעמדות המנצלים והמנוצלים (מארקס‪ ;0017 ,‬מארקס‪ .)0021 ,‬משנתו של‬
‫מרקס התמקדה בעיקר בקונפליקטים בין מעמדיים‪ ,‬אך גישת הקונפליקט בגלגוליה המאוחרים טוענת כי‬
‫שליטה‪ ,‬כפייה ושימוש בכוח מתקיימים בקרב קבוצות חברתיות‪ ,‬על רקע מגדר‪ ,‬מעמד ואתניות‬
‫ומשמשים כווסת להקצאת משאבים‪ ,‬שיפוט ערכי וחברתי וקביעת נורמות התנהגות (‪.)Sullivan, 2009‬‬
‫גישה זו מבהירה כי רק מהפכה שתוביל לבנייה מחדש של המערכת הכלכלית‪ -‬חברתית‪ -‬פוליטית תביא‬
‫לפתרון הבעיות החברתיות (‪ .)Reisch & Andrews, 2001‬המצדדים בגישה הרדיקלית תופסים את‬
‫‪9‬‬
‫הסובלים מבעיות חברתיות כקורבנות וכאובייקטים לניצול של בעלי הכוח והמשאבים בחברה‪ .‬בתפיסתה‬
‫של העבודה הסוציאלית הרדיקלית קיימת ביקורת כלפי העבודה הסוציאלית המסורתית על כך‬
‫שהאחרונה מדגישה את הפתולוגיה האישית והתפיסה הקלינית וכן על מהווה כלי לפיקוח חברתי‪ .‬עבודה‬
‫סוציאלית רדיקלית תפעל בכלים אקטיביסטים לשינוי חברתי (‪.)social action‬‬
‫לסיכום‪ ,‬לעמדות ערכיות ופוליטיות ישנה השפעה מכרעת על המדיניות החברתית שתיבחר‬
‫להתמודדות עם בעיות חברתיות בכלל ועם הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי בפרט‪ .‬סביר כי בעלי עמדות‬
‫שמרניות יביעו התנגדות לסיוע של המדינה למשפחות החיות בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי לעומת בעלי‬
‫עמדות ליברליות שככל הנראה יראו במשפחה ובקהילה כאחראיות לסיוע למשפחות החיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ .‬חסידי התפיסה הרדיקלית יראו בחוסר ביטחון תזונתי תוצר של אפליה‪ ,‬העדר שוויון‬
‫הזדמנויות ולכן גם יפעלו לחלוקת משאבים צודקת שתוביל לפתרון שורשי לבעיית הביטחון התזונתי‪.‬‬
‫הסברים להיווצרותן של בעיות חברתיות כביטוי לשיטות התערבות בעבודה סוציאלית‬
‫ההתייחסות להיווצרותן של בעיות חברתיות מוצגת לרוב באמצעות שני הסברים דיכוטומיים מרכזיים‪-‬‬
‫ההסבר האינדיבידואלי‪ ,‬וההסבר המבני‪-‬חברתי (‪ ,(Feagin, 1972‬הכולל סיבות הקשורות למדיניות (כץ‪,‬‬
‫מוניקנדם וקטן‪.)3110 ,‬‬
‫ההסברים האינדיבידואליים רואים בפרט כאחראית ליצירת הבעיה החברתית‪ ,‬וכאשמה במצבה‪.‬‬
‫תופעות כמו עוני וחוסר ביטחון תזונתי‪-‬כמקרה ספציפי של עוני‪ ,‬מוסברות כפתולוגיה של הפרט וכחלק‬
‫ממאפייניהן האישיים של החיות בעוני( ‪Sorsdahl, Slopen, Siefert, Seedat, Stein & Williams,‬‬
‫‪ .)2010‬הגישה האינדיבידואלית רואה בא‪/‬נשים אלו כבעלות ליקויים מוסריים‪ ,‬חסרות יכולת ארגון‬
‫וניהול תקציב‪ ,‬עצלות‪ ,‬תלותיות‪ ,‬פאסיביות‪ ,‬בעלות השכלה נמוכה‪ ,‬חסרות רצון לעבוד‪ ,‬לרוב משלימות עם‬
‫רמת חייהן הנמוכה ונמנות על חלק מתרבות ה'מגיע לי' (כץ‪ ,‬מוניקנדם וקטן‪Gal &Weiss, ;8001 ,‬‬
‫‪ .)Beck at al, 1999 ;2000‬הגישה האינדיווידואלית טוענת כי כל תחלואי הפרט משתמרים ומונצחים‬
‫על‪ -‬ידי 'תרבות העוני' ומאמצת את התפיסה הפטליסטית המציעה אלמנטים כחוסר מזל‪ ,‬נסיבות חיים‬
‫מצערות או חולי‪ ,‬כהסבר לעוני ולבעיות חברתיות דומות (‪.)Cozzarelli, Wilkinson & Tagler, 2001‬‬
‫הגישות האינדיבידואליות והפטליסטיות מדגישות את תרומתן ואחריותן של הפרטים למצבן תוך‬
‫התעלמות ממבנים חברתיים היוצרים ומשמרים עוני (וייס‪.)3112 ,‬‬
‫ההסבר המבני‪ -‬חברתי מושפע מעמדות סוציאליסטיות ומתייחס למבנים החברתיים‪-‬כלכליים‬
‫כאשמים ביצירת הבעיות החברתיות ובשימורן (קרומר‪-‬נבו‪ .)Parsons et al, 0002 ;3112 ,‬תפיסה זו‬
‫גורסת כי מבנה החברה הקפיטליסטית המבוסס על כלכלת שוק ותהליכי גלובליזציה הוא הגורם המרכזי‬
‫לעוני וליצירת בעיות חברתיות (וייס‪ .)3112 ,‬בין הסיבות המבניות לעוני ניתן למנות את המחסור‬
‫‪11‬‬
‫במקומות עבודה‪ ,‬שכר נמוך‪ ,‬מערכות חינוך לקויות‪ ,‬אפליה וקיפוח (להט‪ .)3110 ,‬בתוך תפיסת ההסבר‬
‫המבני ‪ -‬חברתי ישנה התייחסות לסיבות הקשורות למדיניות‪ ,‬שכוללות את האידיאולוגיה הכלכלית של‬
‫הממשלה ‪ -‬דהיינו ‪ -‬את מערך הערכים וסדרי העדיפויות בחלוקת משאבים‪ ,‬המבטאים את המדיניות‬
‫החלוקתית של המדינה‪ .‬מערך הביטחון הסוציאלי‪ -‬שהינו המנגנון המרכזי של מדינת הרווחה‪ ,‬המכיל‬
‫בתוכו את מדיניות הקצבאות ‪ -‬משויך אף הוא לתפיסות הקשורות למדיניות (כץ‪ ,‬מוניקנדם וקטן‪.)3110 ,‬‬
‫דרכי התמודדות עם בעיות חברתיות‬
‫בדומה לתפיסת הסיבות לעוני ולבעיות החברתיות‪ ,‬גם המענים להתמודדות‪ ,‬ממוקמים על רצף שבקצהו‬
‫האחד עומדים מענים אינדיווידואליים‪ ,‬ובקצהו השני עומדת הגישה המציעה מענים כלל חברתיים‪.‬‬
‫הגישה האינדיווידואלית מתמקדת בפרקטיקה הפרטנית הכוללת שינוי בערכים‪ ,‬בנורמות‪,‬‬
‫בעמדות ו‪/‬או בהתנהגות של הסובלות מהבעיה החברתית‪ .‬טיפול זה‪ ,‬יכלול לרוב שימוש בסנקציות‬
‫המצמצמות את הסיוע הניתן מהמדינה באמצעות גמלאות ותשלומי העברה‪ ,‬במטרה לעודד שינוי אישי‬
‫(וייס‪.)3112 ,‬‬
‫הגישה החברתית לעומת זאת מתמקדת בשינוי המבנים החברתיים והכלכליים העומדים בבסיס‬
‫הבעיה החברתית‪ .‬הגישה החברתית תעשה שימוש בפרקטיקה לשינוי חברתי‪ ,‬המונעת מערכים של צדק‬
‫חברתי – משמע ‪ -‬הגדרת אמות מידה על פיהם מוסדות כלכליים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים אמורים לחלק את‬
‫הטובין החברתיים בין האזרחיות (דהאן‪ .)3117 ,‬מצדדי הגישה החברתית‪ -‬מבנית‪ ,‬יפעלו בתחום‬
‫התעסוקתי להגברת הרגולציה על השוק‪ ,‬להעלאת שכר המינימום‪ ,‬לפיקוח על חוקי עבודה וליצירת‬
‫מקומות תעסוקה (קטן‪ .)3111 ,‬אזורי פעולה נוספים כוללים את הגברת המעורבות של המדינה בנושאים‬
‫כלכליים וחברתיים‪ ,‬הרחבה של מערכות הרווחה והביטחון הסוציאלי והפיכתן למערכות בעלות אופי‬
‫אוניברסאלי במהותו‪ ,‬העלאת שיעורי הגמלאות ופיתוח ההון האנושי דרך השקעה בחינוך ובהכשרות‬
‫מקצועיות לעובדים (דורון‪.)3113 ,‬‬
‫א‪ .5.‬עבודה סוציאלית ובעיות חברתיות‬
‫מקצוע העבודה הסוציאלית והתמודדותו עם בעיות חברתיות‬
‫מקצוע העבודה הסוציאלית הוא מקצוע דינמי שתחומי פעולתו משתנים בשל תמורות חברתיות‬
‫ואידיאולוגיות‪ .‬העבודה הסוציאלית נמצאת באינטראקציה מתמדת עם הסביבה‪ ,‬ומושפעת מכוחות‬
‫חברתיים‪ ,‬כלכליים ופוליטיים (‪ .)Dowling, 1999; Gibelmann, 1999‬אחת ממטרות המקצוע הינה‬
‫לאתר אי הלימות בין צורכי האוכלוסייה לבין אספקת המשאבים החברתיים בנקודות זמן שונות‪ ,‬ולפעול‬
‫לצמצמן (רוזנפלד‪ .)0092 ,‬ייעודו המרכזי של מקצוע העבודה הסוציאלית ‪ -‬כפי שהוגדר על ידי קוד‬
‫האתיקה של העובדות הסוציאליות בארצות רבות‪ ,‬ובניהן ישראל‪ -‬הינו לקדם ערכים של שוויון וצדק‬
‫‪11‬‬
‫חברתי העומדים בבסיס המקצוע‪ ,‬תוך שימת דגש לצרכיהן של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות הסובלות‬
‫מקיפוח ועוני (איגוד העובדים הסוציאליים‪.)National Association of Social Workers, 1996 ;0001 ,‬‬
‫הדרכים למימוש מטרות המקצוע נעות מטיפול פרטני באוכלוסיות מוחלשות ועד פעילות לשינוי מדיניות‬
‫חברתית כלכלית ופוליטית‪.‬‬
‫משחר התפתחותו ועד היום‪ ,‬מופנים חיצי ביקורת כלפי מקצוע העבודה הסוציאלית (וייס‪,3111 ,‬‬
‫מנסבך‪ .)3111 ,‬אחת הביקורות המרכזיות מגיעה מהזרם הרדיקלי‪ .‬עיקרי הטיעון של הזרם הרדיקלי‬
‫מופנה כלפי כישלון המקצוע בהבנת המקור החברתי למצוקות של בני האדם‪ ,‬שהוא‪ -‬המבנה החברתי‪-‬‬
‫כלכלי (‪ .)Walker & Beaumont, 1981‬טענת המבקרים הינה‪ ,‬שאימוץ גישות תרפויטיות תוך התעלמות‬
‫מתנאים חברתיים הדורשים שינוי‪ ,‬מובילים לטיפול כושל בצרכניות שירותי הרווחה מאחר והוא אינו‬
‫עונה בצורה המיטיבה ביותר לצרכיהן (‪.)Bailey & Brake, 1980‬‬
‫בשנות השבעים של המאה הקודמת הלכו והתפתחו הגישות הביקורתיות בעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫המשותף לכלל הגישות והפרקטיקות הביקורתיות הינו התפיסה כי המבנים החברתיים‪-‬כלכליים‪-‬‬
‫פוליטיים מייצרים ומשמרים את המצוקות החברתיות של פרטים בחברה ולכן ההתבוננות על אותן‬
‫מצוקות צריכה להתקיים בהקשר חברתי והיסטורי (‪.)Fook, 2002‬‬
‫פרסונס ואחרים (‪et al, 1994‬‬
‫‪ )Parsons‬הדוגלים בגישה אינטגרטיבית‪ ,‬רואים בהתערבות במעגלים האישיים והמשפחתיים‪ ,‬בשילוב‬
‫עם עבודה ברמה הקהילתית‪ ,‬החברתית והפוליטית‪ ,‬כהתערבות אידיאלית של העבודה הסוציאלית‪.‬‬
‫לדבריהם‪ ,‬עובדות סוציאליות צריכות לנסות ולהשפיע על מחוללי הבעיות החברתיות והגורמים‬
‫המשמרים אותן ולא להסתפק בסיוע ישיר לאלו הנפגעות מהמדיניות החברתית והכלכלית‪ .‬על‪-‬פי מודל זה‬
‫תפקידה של העבודה הסוציאלית הוא להיות שותפה להגדרת הבעיות החברתיות כמו גם לפתרון הבעיות‪.‬‬
‫העבודה הסוציאלית כפרופסיה הינה ייחודית משום שהיא מזמנת לעובדות הסוציאליות העומדות בחזית‬
‫החברתית מעורבות והכרות ישירה עם הנזק שבעיות חברתיות יכולות להסב‪ ,‬יחד עם האפשרות להבין‬
‫לאושרו את הקשר הישיר בין תנאים סוציאליים לבעיות חברתיות‪.‬‬
‫למרות הביקורת כלפי האוריינטציה הפרטנית‪ ,‬המתעלמת מההיבטים החברתיים שהינם מחוללי‬
‫הבעיות החברתיות‪ ,‬מחקרים שונים מעלים כי פרקטיקה קהילתית כמו גם פרקטיקה לשינוי חברתי‬
‫ולשינוי מדיניות נותרו בשולי מקצוע העבודה הסוציאלית )וייס‪-‬גל וגל‪ .)3100 ,‬וייס וקאופמן ( & ‪Weiss‬‬
‫‪ )Kaufman, 2006‬מצאו שההזדמנויות שמציעה ההכשרה לעבודה סוציאלית לעסוק בהיבטים חברתיים‬
‫ובפעילות לשינוי חברתי הינן מוגבלות‪ .‬בנוסף נמצא במחקרם כי הפרקטיקה לשינוי חברתי נתפסה בצורה‬
‫שלילית על‪-‬ידי הסטודנטיות שלקחו בה חלק‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גם הסטודנטיות שהסבירו עוני ומצוקה חברתית‬
‫באמצעות הסברים חברתיים ומבניים‪ ,‬לא בחרו בפרקטיקה לשינוי חברתי כאמצעי להתערבות‪ .‬קרומר‪-‬‬
‫‪12‬‬
‫נבו ולב‪-‬וייזל (‪ )Krumer-Nevo & Lev- Wiessel, 2005‬טענו כי אחת הסיבות לכך נעוצה בתסכול‬
‫המלווה התערבות ברמה החברתית‪ ,‬בעיקר בעידן בו חל צמצום של מדינת הרווחה היוצר מענים דלים‬
‫עבור האוכלוסיות החיות בעוני‪ .‬מחקר אחר )‪ ,)Kaufman, Huss & Segal-Engelchin, 2011‬בחן את‬
‫המחסומים הרגשיים של סטודנטיות לעבודה סוציאלית המופיעים במפגש עם הכאב של אוכלוסיות‬
‫המצויות במצוקה והדרה חברתית‪ ,‬במטרה לסייע להן לפתח עמדה רגשית חיובית כלפי עבודה לשינוי‬
‫חברתי‪ .‬המחקר מצא‪ ,‬בתחילת ההתערבות הסטודנטיות נטו לייחס את בעיית חוסר הביטחון התזונתי‬
‫לגורמים הקשורים לפרט ולגורל ולא לגורמים מבניים‪ .‬תהליך עיבוד רגשותיהן של הסטודנטיות כלפי‬
‫הסובלים מהבעיה‪ -‬כחלק מתהליך הדרכה‪ -‬אפשר לסטודנטיות לפעול לשנוי קהילתי ולגבש עמדות‬
‫ותפיסות הרואות בבעיות חברתיות תוצר של תהליכים חברתיים וככאלה כתופעות שהחברה אמונה על‬
‫תיקונם‪.‬‬
‫תהליך ההתמודדות עם בעיות חברתיות חדשות ברמת המדיניות וברמת השירותים מורכבת ולא‬
‫שכיחה בשדה העבודה הסוציאלית‪ .‬על התהליך אפשר ללמוד ממחקר שבחן את תופעת דרי הרחוב‬
‫כמקרה בוחן להתמודדות שירותי הרווחה עם בעיה חברתית חדשה (שפירו ופרומר‪ .)0007 ,‬תופעת דרי‬
‫הרחוב הייתה קיימת מאז ומתמיד ברחובות תל‪-‬אביב ושירותי הרווחה בעיר סייעו לנעדרי קורת הגג‬
‫כיחידים‪ .‬במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת עלה הנושא לדיון ציבורי ובמקביל שירותי הרווחה‬
‫החלו לראות בתופעה שדה פעולה המחייב התייחסות מיוחדת‪ .‬משהוכרה מצוקת דרי הרחוב כבעיה‬
‫חברתית‪ ,‬החלו שירותי הרווחה לפתח מענים מיוחדים להתמודדות עימה הכוללים‪ -‬הקמת יחידות‬
‫מיוחדות להתמודדות עם התופעה‪ ,‬הכשרת עובדות סוציאליות המתמחות בתחום‪ ,‬הוספת פרק בתע"ס‬
‫המתייחס לטיפול בדרי הרחוב ועוד (שפירו ופרומר‪ .)0007 ,‬מקרה דרי הרחוב מלמד על השינוי התפיסתי‬
‫שהוביל להגדרה רחבה של התופעה כבעיה חברתית ולא כמצוקתם של יחידים‪ ,‬ומכאן להעלאת פתרונות‬
‫ודרכי התמודדות שונות‪ .‬למרות שבעיית חוסר הביטחון התזונתי נמצאת על סדר היום כבר למעלה‬
‫מעשור‪ ,‬פעילות כזאת לא קיימת לטיפול בנושא‪ .‬העובדות הסוציאליות משמשות כמפנות לעמותות סיוע‬
‫בלבד (מרכז המחקר והמידע של הכנסת ‪ )3103‬ולא קיים שירות ייחודי המתייחס לבעיה‪.‬‬
‫עובדות סוציאליות כוללניות ועובדות משפחה במחלקות לשירותים חברתיים‬
‫המחלקות לשירותים חברתיים (להלן המש"חים) ברשויות המקומיות מהוות נדבך משמעותי של מדינת‬
‫הרווחה בישראל‪ .‬המחלקות פועלות מתוקף חוק שירותי הסעד התשי"ח – ‪ ,0019‬וכן מתוקף תקנות ארגון‬
‫לשכת סעד התשכ"ד – ‪( 0022‬דורון‪ .)3113 ,‬מרבית העובדות הסוציאליות בישראל מועסקות על ידי משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬רובן במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ (גורבטוב‪ ,‬בן שמחון ובן משה‪ .)3101 ,‬כמחצית‬
‫מכלל העובדות הסוציאליות במש"חים משמשות באופן מלא או חלקי‪ ,‬כעובדות כוללניות‪ .‬העובדות‬
‫הכוללניות אמורות לטפל במגוון רחב של נזקקויות ולשפר את התפקוד האישי‪ ,‬המשפחתי והחברתי של‬
‫‪13‬‬
‫הפונות באמצעות ייעוץ‪ ,‬טיפול והפנייה לשירותים רלוונטיים (משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪,‬‬
‫‪ .)3101‬בדו"ח הוועדה לניסוח הצעה לרפורמה בשירותי הרווחה המקומיים (שם‪ ,)3101 ,‬עלה כי עובדות‬
‫הפרט והמשפחה במש"חים מתקשות למלא את תפקידן ברמה טובה בשל מחסור במשאבים‪ ,‬תשתית‬
‫חוקית חלקית ומיושנת‪ ,‬תשתיות ידע חסרות של המקצוע‪ ,‬ושינויים שחלו בקרב אוכלוסיית הפונים‪.‬‬
‫בסקר שנערך ב‪ 3112-‬על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים (גורבטוב ואיגלשטיין‪ ,)3117 ,‬נמצא כי‬
‫העובדות הכוללניות הן בדרך‪ -‬כלל צעירות יותר מעובדות סוציאליות מומחות‪ ,‬וכן מנוסות ומשכילות‬
‫פחות‪ .‬מעל ‪ 11%‬מהעובדות הועסקו בחלקיות משרה כעובדות כוללניות‪ -‬חלקן הועסקו בשניים ואף‬
‫בשלושה תפקידים במקביל‪ .‬בנוסף נמצא בסקר כי ‪ 72%‬מהעובדות הכוללניות לא בחרו בתפקידן אלא‬
‫הוצבו בו‪ .‬מרביתן העידו על הבדל ניכר בין ביצוע התפקיד בפועל לבין המודל הרצוי לביצוע התפקיד‪.‬‬
‫במודל האידיאלי אמורה העובדת הסוציאלית הכוללנית לנהל את תיק המשפחה (‪,)Case management‬‬
‫בעוד שבפועל התפקיד קרוב במהותו לתפקיד של עו"ס המשפחה המתמקד בבעיות ה"כלליות" של‬
‫המשפחה‪ .‬יש לציין כי במחקר זה העובדות הסוציאליות שרואיינו הגדירו את עצמו כעו"ס כוללניות‬
‫וכעו"ס משפחה מבלי לעשות הבחנה בין שני התפקידים‪.‬‬
‫מערכות היחסים בין העובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים ללקוחותיהן‬
‫אחת מאוכלוסיות היעד של המחלקות לשירותים חברתיים בכלל ושל עובדות הפרט והמשפחה הינה‬
‫משפחות במצוקה (משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,)3100 ,‬יחד עם זאת העובדות הסוציאליות‬
‫בישראל אינן פועלות על‪-‬פי רוב במסגרת של גישה המכירה בעוני כגורם המחולל מצבי מצוקה וכמטרה‬
‫למאבק ושינוי (קרומר‪ -‬נבו‪ ,‬וייס‪-‬גל ומוניקנדם‪ .)3119 ,‬זאת ועוד‪ ,‬תופעת חוסר הביטחון התזונתי כמעט‬
‫ואינה מוכרת במחלקות לשירותים חברתיים ומדיניות משרד הרווחה לא מקצה משאבים ו‪/‬או ידע על‬
‫מנת להתמודד עימה‪.‬‬
‫רוזנפלד (‪ ,)0002‬ראה באוכלוסיות הפונות לשירותי הרווחה "אוכלוסיות מובסות"‪ ,‬זאת משום‬
‫שאוכלוסיות אלה הובסו פעמיים‪ -‬פעם אחת בידיי מצוקות חייהן ודלות משאביהן‪ ,‬ופעם שנייה בידיה של‬
‫החברה שלא מצאה דרך לחלץ אותן מהמצוקה‪ .‬השירות והטיפול שמקבלת אוכלוסיית הפונות לשירותי‬
‫הרווחה מוצג על ידי רוזנפלד וסיקס (‪ )3111‬כ"שירות לא הולם"‪ ,‬הנובע בעיקר מאופיים הבעייתי של‬
‫שירותי הרווחה‪ .‬לטענתם‪ ,‬שירות "טוב דיו" לאוכלוסיית הפונות הינו שירות בו מתקיים תהליך דינאמי‬
‫של התאמה בין צרכי המשפחות לשירותים‪ ,‬ובין צרכי המשפחות למערכת היחסים באמצעותה מסופקים‬
‫השירותים‪ .‬רוזנפלד (‪ ,)0002‬מציע את פרדיגמת השותפות כבעלת ערך סגולי בכינון מערכת יחסים מיטיבה‬
‫עם אותן אוכלוסיות מובסות‪ .‬יחד עם זאת עולה כי העומס‪ ,‬חוסר המשאבים ותחושות ההצפה יוצרים‬
‫"בנליזציה" של הכאב ולא מאפשרים לעובדות הסוציאליות להתחבר לכאבן של המשפחות ולסייע להן‬
‫באמצעות הפקת עזרה מיטיבה המושתת על הידע הקיים אצל הפונות עצמן (רוזנפלד‪ ;0002 ,‬רוזנפלד‬
‫‪14‬‬
‫וסייקס‪ .)3113 ,‬שרלין ושמאי (‪ )0000‬טענו כי מערכת היחסים בין העובדות הסוציאליות ללקוחותיהן‬
‫מתפתחת ל"קואליציה של ייאוש"‪ ,‬המתבטאת ‪ -‬בין היתר ‪ -‬בתחושת חוסר אונים וחוסר תקווה של‬
‫העובדות הסוציאליות‪ ,‬הן ביחס לפונות שלהן והן ביחס ליכולתן לסייע להן‪ .‬קרומר‪ -‬נבו‪ ,‬אטיאס ובן‬
‫שמאי (‪ )3113‬טענו כי חוסר ההלימה בין צרכי המשפחות לשירותים הניתנים להן במסגרת המחלקות‬
‫לשירותים חברתיים‪ ,‬נובעת מהנטייה להתמקד בפתולוגיה ובחולשה של המשפחות במקום בכוחותיהן‬
‫ובסבלן‪ .‬כהן (‪ )3111‬טוען כי העבודה הסוציאלית אימצה השקפת עולם הרואה את הפונות דרך דפוסים‬
‫פתולוגיים תוך איחוד בין הבעיה עימה מתמודדת הפונה לבין מהותה כאדם‪ .‬התיוג והסיווג של הפונות‬
‫כ'נרקומניות'‪' ,‬אלכוהוליסטיות' 'מובטלות' הופכות את הבעיה עימה מתמודדת הפונה לחלק מהותי‬
‫ודומיננטי בזהותה‪ .‬קרומר נבו (‪ )3112‬הרחיבה את הביקורת הנוגעת לשימוש בשפה כמבנה מציאות‪,‬‬
‫בהתייחסותה לשפה הרווחת לתיאור נשים החיות בעוני כ'עניות' ‪ -‬מושג היוצר רדוקציה בין האישה‬
‫למצבה הכלכלי‪.‬‬
‫ההסברים לקשיים ביחסים בין העובדות הסוציאליות ללקוחותיהן נחלקים לשניים‪ :‬אלה‬
‫הנשענים על מאפייניהן האישיותיים של הפונות‪ ,‬ואלה הרואים בהקשרים החברתיים כגורם המוביל‬
‫לכישלון מערכת היחסים ויחסי ההיעזרות (קני‪-‬פז‪ .)3111 ,‬מחקרה של קני‪-‬פז (‪ )3111‬שבחן את הגורמים‬
‫שסייעו לפונות להיחלץ ממצוקתן‪ ,‬מצא כי הקשר האישי עם העובדת הסוציאלית הינו אחד המרכיבים‬
‫המשמעותיים המוביל לשביעות רצון מתהליך ההיעזרות‪ .‬עובדת סוציאלית מיטיבה‪ ,‬הינה עובדת פעילה‬
‫ומעורבת המביעה עניין במצבן ונכונה תמיד למצוא אפשרויות נוספות לסיוע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פונות שחוו‬
‫תחושות אכזבה מיחסי ההיעזרות‪ ,‬הצביעו על התנשאות וניכור שחוו מהעובדת הסוציאלית וחוו חוסר‬
‫נכונות לברר עבורן ואיתן אפשרויות שונות לסיוע (בנבנישתי ויקל‪ ;0092 ,‬קרומר‪ -‬נבו וברק‪.)3112 ,‬‬
‫המחקרים מצביעים על כך שפונות שקיבלו עזרה הן בפן הרגשי והן בפן החומרי‪ ,‬חשו שביעות רצון‬
‫ממערכת היחסים המסייעת עם העובדת הסוציאליות (קרומר נבו וברק‪ ;3112 ,‬קרומר‪ -‬נבו ואחרות‪,‬‬
‫‪.)3113‬‬
‫השוואה בין תפיסותיהן של עובדות סוציאליות לאלו של לקוחותיהן‬
‫מחקרים שבחנו את תפיסותיהן של צרכניות שירותי רווחה ביחס לשירותי הרווחה‪ ,‬העלו כי קיימים‬
‫מחסומים רבים ביחסי ההיעזרות‪ .‬מחסומים אלו נובעים מתפיסות שונות הנוגעות למקור המצוקה של‬
‫הפונות כמו גם לדרכים להתמודדות עימה (קרומר‪-‬נבו‪ ,‬סלונים נבו‪ ,‬הירשזון‪-‬שגב ובן ישי‪ ;3111 ,‬קרומר‪-‬‬
‫נבו וברק‪.)3112 ,‬‬
‫מתוך הכרה בחשיבות שבבחינה השוואתית בין תפיסותיהן של עובדות סוציאליות לאלו של‬
‫לקוחותיהן‪ ,‬כמו גם במתן קול וחשיבות לידע של כל אחת מקבוצות אלו‪ ,‬נערכו מחקרים השוואתיים‬
‫שונים (‪ .)Croft and Beresford, 2008‬חלקם מצאו כי קיימים פערים בין תפיסותיהן של העובדות‬
‫‪15‬‬
‫סוציאליות לאלו של לקוחותיהן בתחומים שונים‪ .‬מחקרו של סטריאר (‪ )3113;3117‬העלה כי קיימים‬
‫הבדלים מרחיקי לכת ופער תפיסתי בפרשנות בעיית העוני של לקוחות ושל עובדות סוציאליות‪ .‬וייס‪ -‬גל‬
‫ואחרות (‪ )Weiss-Gal, Benyamini, Ginzburg, Savaya, Peled, 8001‬מצאו במחקרן כי העובדות‬
‫הסוציאליות והפונות שלהן‪ ,‬תופסות בצורה שונה את הסיבות לעוני‪ .‬למרות ששתי אוכלוסיות המחקר‬
‫ייחסו חשיבות שווה לגורמים פסיכולוגיים ומוטיבציוניים בתפיסת הסיבות לעוני‪ ,‬הפונות לשירותי‬
‫הרווחה‪ -‬בשונה מהעובדות הסוציאליות‪ -‬ייחסו חשיבות רבה יותר לגורמים מבניים‪ -‬חברתיים על פני‬
‫גורמים פטליסטים‪ .‬מקרוס (‪ ,)3112‬מצאה כי קיימים פערים בולטים בתפיסותיהן של עובדות סוציאליות‬
‫ושל לקוחותיהן בשלושה מדדים‪ :‬ביצוע התפקיד‪ ,‬חשיבותו ותפיסת האפקטיביות שלו‪ .‬מחקרם של איציק‬
‫ואוסלנדר (‪ ,)0002‬מצא גם הוא חוסר התאמה בהגדרת הבעיות הפסיכו‪-‬סוציאליות של העבדות‬
‫הסוציאליות ולקוחותיהן בבתי חולים‪ .‬במחקרה של קומם (‪ )3112‬שבחן את דרכי החיפוש וקבלת העזרה‬
‫בקרב נערות שברחו מביתן‪ ,‬עלו ממצאים דומים‪ .‬במחקר זה עלה כי מחד קיימים קווי דמיון בתפיסותיהן‬
‫של העובדות והנערות‪ ,‬המעידים על פוטנציאל לקיומו של קשר עזרה‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬קיימים ביחסים בין‬
‫העובדות הסוציאליות לנערות פערים‪ ,‬הנוגעים לדרך ההסתכלות וההצגה של סיפור המצוקה של הנערות‬
‫וכן בתפיסת דרכי ההתמודדות עם המצוקה‪ .‬פערים אלו יצרו קושי רב ביחסי ההיעזרות בין הנערות‬
‫לעובדות הסוציאליות‪.‬‬
‫במנוגד למחקרים הנ"ל ישנם מחקרים אחרים שמצאו התאמות גבוהות בין עמדות העובדות‬
‫הסוציאליות לאלו של לקוחותיהן‪ .‬מחקרן של גירון‪ ,‬ברזון‪ ,‬כהן ופרומר (‪ )3110‬מצא כי קיימת התאמה‬
‫גבוהה בין הערכותיהם של המטפלים והפונים ביחס להערכת חומרת הבעיות עימם מתמודדים הפונים‬
‫ובהערכת ההתקדמות בטיפול‪ .‬קני‪-‬פז (‪ ,)3111‬מצאה כי מרכיב ה"קשר" נמצא כמהותי להצלחת‬
‫ההתערבות הן על‪-‬ידי העובדות הסוציאליות והן על‪-‬ידי הפונות‪ .‬אולם ממצא נוסף העולה ממחקרה‪,‬‬
‫העלה כי ההיבט החברתי ביחס למצוקה נעדר מתפיסותיהן של העובדות והפונות גם יחד‪ .‬בהם ( ‪Boehm,‬‬
‫‪ )2012‬ערך מחקר השוואתי רחב שבחן את תפיסותיהם של עובדים סוציאליים במגוון תפקידים ושל‬
‫לקוחותיהם המגיעים מאוכלוסיות שונות‪ ,‬ביחס למאפייני התפקיד של העובדות הסוציאליות‪ .‬במחקרו‬
‫נמצאו קווי דמיון בתפיסות של משתתפי המחקר‪ ,‬בנושאים הקשורים להתערבות ברמת המיקרו‬
‫והתערבות קלינית פרטנית‪ .‬יחד עם זאת לקוחות השירותים הביעו תקווה שהעובדות הסוציאליות יהיו‬
‫אקטיביות יותר וימצאו דרכים להרחיב את היקף השירותים שהן מספקות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫פרק ב'‪ -‬מתודולוגיה‬
‫ב‪ .1.‬מטרות המחקר‬
‫מחקר זה בוחן את תפיסותיהן של עובדות סוציאליות ושל לקוחותיהן החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪,‬‬
‫ביחס לבעיה החברתית של חוסר ביטחון תזונתי ולחיים בצילה‪ .‬המחקר מתמקד בניסיון להבין את הווית‬
‫חייהן של המשפחות ואת היכרותן של העובדות הסוציאליות עם החיים של לקוחותיהן המצויים במצב‬
‫של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר בוחן את תפיסת הסיבות להיווצרות הבעיה של חוסר ביטחון‬
‫תזונתי ואת תפיסת דרכי ההתמודדות עמה תוך תהליך של השוואה מתמדת בין נקודות המבט של שתי‬
‫אוכלוסיות המחקר (‪ .)Strauss & Corbin, 1998‬תהליך ההשוואה מאפשר לעמוד על הפערים וההלימות‬
‫בתפיסותיהן של העובדות הסוציאליות ושל המשפחות ביחס למגוון הסוגיות שנחקרו‪ ,‬וכן לשפוך אור על‬
‫הגורמים המקדמים והחסמים ביחסי ההיעזרות ולהציע דרכים להתמודד עמם‪ .‬המחקר מבקש להפיק‬
‫תועלת הן מהידע המצוי ברשות המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬והן מהידע המצוי אצל העובדות‬
‫הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬הנותנות שירות למשפחות אלו‪ .‬הנחת הבסיס של עבודה זו‬
‫הינה שרק שילוב בין הערכותיהן ותפיסותיהן של העובדות הסוציאליות (זעירא‪ )3111 ,‬ושל הפונות‬
‫לשירותי הרווחה (רוזנפלד‪ )0002 ,‬עשויה לתרום להערכת ההתערבות וליצירת מענים הולמים לבעיות‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫תפיסותיהן של העובדות הסוציאליות הינן משמעותיות מאחר והן מצויות בקשר ישיר עם‬
‫משפחות הנמצאות בסיכון לסבול מחוסר ביטחון תזונתי (קאופמן וסלונים‪-‬נבו‪ ,)3112,‬וחשוב מכך‪,‬‬
‫מעטים המחקרים שבחנו את תפיסותיהן של נשות המקצוע ביחס לעבודת השגרה שלהן עם אוכלוסיות‬
‫החיות בעוני ובמצוקה מתמשכת (קני‪ -‬פז‪ .)3111 ,‬לכך יש להוסיף כי בעיית חוסר הביטחון התזונתי היא‬
‫בעיה חברתית חדשה בישראל שאין לגביה הרבה ידע ותוכניות להתמודדות עימה‪ .‬במקביל נבחנה תפיסתן‬
‫של נשים העומדות בראש משק בית המתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי ‪ -‬מחקר זה רואה בא‪/‬נשים‬
‫הסובלות חוסר ביטחון תזונתי כשותפות למחקר וכמקור ידע מרכזי‪ ,‬כמי שמייצגות נקודת מבט‬
‫משמעותית של א‪/‬נשים המתמודדות עם הבעיה וכצרכניות שירותי הרווחה (קרומר‪-‬נבו‪ ;3111,‬קרומר‪-‬נבו‪,‬‬
‫‪.)3112‬‬
‫ב‪ .2 .‬שאלות המחקר‬
‫שאלות המחקר בעבודה זו גובשו תוך כדי התהליך המחקרי ועל בסיס הידע הקיים והחסר על בעיות‬
‫חברתיות‪ ,‬עוני וחוסר ביטחון תזונתי בחברה הישראלית‪ .‬אי לכך המחקר עוסק בשלוש שאלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .0‬מהן החוויות והוויית החיים של משפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ -‬מנקודת המבט של‬
‫המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ומנקודת המבט של העובדות הסוציאליות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .3‬מהן תפיסותיהן של המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ושל העובדות הסוציאליות ביחס‬
‫לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ -‬הגורמים לבעיה‪ ,‬מאפייניה ודרכי ההתמודדות עמה‪.‬‬
‫‪ .2‬מהם הפערים וההלימות בתפיסותיהן של המשפחות ושל העובדות הסוציאליות ביחס לבעיה של‬
‫חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬מאפייניה‪ ,‬הגורמים לבעיה ודרכי ההתמודדות‪ -‬הרצויות והמצויות עמה?‬
‫ב‪ .3 .‬השיטה והמסורת המחקרית‬
‫השיטה שנמצאה נכונה ביותר לצורך המחקר‪ ,‬הינה שיטת המחקר האיכותנית‪ ,‬המתמקדת בחקירה‪,‬‬
‫המשגה וניתוח הפרשנויות השונות של המציאות (צבר בן יהושע‪ .)3110 ,‬בשונה מההנחות‬
‫הפוזיטיביסטיות הטוענות כי קיימת מציאות אחת המורכבת ממספר מוגבל של משתנים מדידים‪ ,‬המחקר‬
‫האיכותני מבטא עמדה פרשנית הנשענת על הנחת העבודה שהמציאות החברתית הינה גמישה‪ ,‬לא קבועה‬
‫ובעלת משתנים מרובים (חקק‪ ,‬קסן וקרומר‪-‬נבו‪ .)3101 ,‬המסורת המחקרית עליה מבוסס המחקר הינה‬
‫פנומנולוגית‪ -‬קונסטרוקטיביסטית‪ ,‬המתאפיינת בראייה הוליסטית של תופעות (‪ ,)Stake, 1995‬ותפיסת‬
‫העולם האנושי כהבניה של מציאויות סובייקטיביות מרובות הניתנות לפרשנות ( ‪Lincoln & Guba,‬‬
‫‪ .)1985‬הפנומנולוגיה מתמקדת בתופעה (‪ )Phenomenon‬תוך התייחסות לרגשות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬עמדות‪,‬‬
‫אמונות וזיכרונות‪ -‬כפי שאלו נחווים על ידי הסובייקטים החווים את התופעה )‪.)Creswell, 1998‬‬
‫המחקר משתייך למודל הביקורתי‪ ,‬המושפע מתיאוריות פוסט מודרניות ופמיניסטיות‪ ,‬וככזה‬
‫הוא רואה את המבנים החברתיים והכלכליים‪ ,‬כמו גם את יחסי הכוח החברתיים כיוצרים מצבי עוני‪,‬‬
‫דיכוי ובעיות חברתיות חדשות כדוגמת בעיית חוסר הביטחון התזונתי‪ .‬המחקר בוחן את מערכת היחסים‬
‫המסייעת בין העובדות הסוציאליות והמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי בהקשר חברתי‪ ,‬היסטורי‬
‫ומגדרי ואת התפיסות של נשות המקצוע והמשפחות תוך שימת דגש על הקונטקסט החברתי הרחב בו הן‬
‫מתקיימות (‪ .)Denzin, 2001‬ככלל‪ ,‬מחקרים ביקורתיים‪ ,‬ובתוכם מחקר זה‪ ,‬מביעים עמדה במטרה‬
‫להוביל לשינוי ולא מסתפקים בעמדה רלטיביסטית כלפי המציאות‪ ,‬המשמרת‪ -‬לעיתים באמצעות קשר‬
‫של שתיקה‪ -‬את הסדר החברתי המפלה‪ ,‬המדיר והפוגע באוכלוסיות המוחלשות (שלסקי ואריאלי‪.)3112 ,‬‬
‫מחקר זה ניחן בנקודות מבט סובייקטיביות משולבות‪ -‬זו של החוקרת וזו של משתתפות המחקר‪.‬‬
‫זירת המפגש בין נקודת המבט הינה מורכבת משום שמשתתפות המחקר כוללות את קבוצת העובדות‬
‫הסוציאליות ואת קבוצת המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬שלכל אחת זווית התבוננות אחרת על‬
‫המציאות‪ .‬על פי ברגר ולקמן )‪ ) Berger & Luckmann, 1966‬אף על‪-‬פי שבני ובנות האדם מתייחסות אל‬
‫הווייתן כאילו הייתה אובייקטיבית‪ ,‬הווייתו של האדם הינה בהכרח סובייקטיבית במהותה‪ .‬לדבריהם‪,‬‬
‫העולם מורכב מסימבוליים שבני האדם יוצרים ומתוכם מבנים את עולמם‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הפרט מפרשת את‬
‫‪18‬‬
‫המציאות באורח ייחודי הקשור לתרבותה‪ ,‬למעמדה החברתי‪ ,‬כמו גם לקונטקסט של זמן ומקום‪ .‬ברגר‬
‫ולקמן מדגישים כי כאשר שני עולמות סימבוליים שונים נפגשים‪ ,‬הדבר עלול להוביל לקונפליקט במסגרתו‬
‫כל קבוצה מייצרת מנגנונים לשימור עולמה הסימבולי מפני איומים של קבוצות אחרות‪ .‬אי לכך‪ ,‬קבוצות‬
‫הכוח החברתיות משתמשות בשני מנגנונים בניסיון לשמור על עולמן הסימבולי‪ .‬המנגנון הראשון הינו‬
‫התרפיה‪ -‬טיפול בשונה בכדי שיקבל את העולם הרצוי כפי שזה נתפס ע"י בעלי הכוח‪ .‬המנגנון השני הינו‬
‫החיסול‪ -‬הפועל תוך ביטול והכחשה גורפת של הסימבוליים המאיימים‪.‬‬
‫הצטלבות נקודות המבט והמורכבות שיצרו המרואיינות‪ ,‬חידדו יותר את הרגישות שלי כחוקרת‬
‫ואת המחויבות להישאר קרובה להבניית המציאות הייחודית של משתתפות המחקר ( & ‪Maykut‬‬
‫‪ .)Morehouse, 1994‬יחד עם זאת‪ ,‬לאורך כל הדרך זכרתי כי על אף הניסיונות להישאר קרובה להבניות‬
‫של משתתפות המחקר‪ ,‬בסופו של דבר פרוש המשמעות יישאר לעולם אקט סובייקטיבי התלוי בהטיות‬
‫הערכיות והנורמטיביות שלי כאישה וכחוקרת (שלסקי ואריאלי‪ .)3112 ,‬אי לכך במהלך המחקר חזרתי אל‬
‫תפיסותיי‪ ,‬בחנתי אותן בתהליכי רפלקציה חוזרים ונשנים‪ ,‬שאלתי את עצמי שאלות ונשאלתי על ידי‬
‫אחרות ואחרים משמעותיים שליוו את המחקר‪ .‬כל אלו תועדו ביומן החוקרת שליווה אותי לאורך עשיית‬
‫המחקר‪ .‬מיקומי האישי ועמדותיי משולבות בשקיפות מרבית במקומות שונים בעבודה‪.‬‬
‫הליך המחקר‬
‫השלב הראשון בהליך המחקרי כלל קריאת חומר ספרותי ותיאורטי רב ופגישות עם בעלי ידע בתחום‬
‫הביטחון התזונתי‪ .‬בתחילת המסע המחקרי‪ ,‬הראיונות עם המסרנים שימשו ללמידה ולהפקת מידע‬
‫רלוונטי לתחומי המחקר‪ .‬הראיונות התקיימו עם מנהל המוקד לביטחון תזונתי ולמאבק ברעב‪ ,‬הרכזת‬
‫הקהילתית של המוקד ו פעילים שכונתיים השותפים למאבק ולפעילות קהילתית בנושא של ביטחון‬
‫תזונתי‪ .‬במקביל‪ ,‬נערכו מפגשים עם חמש עובדות סוציאליות‪ ,‬מתחומים שונים‪ -‬שתי עובדת סוציאלית‬
‫קהילתית‪ ,‬עו"ס משפחה במחלקות שונות לשירותים חברתיים‪ ,‬עו"ס ברשות לשיקום האסיר ועו"ס‬
‫בעמותה לשינוי חברתי‪ .‬מול האחרונות נבחנה מידת היכרותן עם הבעיה החברתית של חוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ ,‬עמדותיהן בנוגע אליה‪ ,‬התמודדותן המקצועית עם הבעיה ומערכות היחסים ביניהן לבין‬
‫לקוחותיהן‪ .‬על בסיס מפגשים אלה נבנה מדריך הראיון ששימש ככלי המכוון בראיונות עם משתתפות‬
‫המחקר‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫מחקר זה כולל שתי אוכלוסיות מחקר; האחת‪ ,‬משפחות המתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי ומקבלות‬
‫סיוע במחלקות לשירותים חברתיים‪ .‬השנייה‪ ,‬עובדות סוציאליות‪ ,‬המצויות במערכת יחסים מסייעת עם‬
‫אותן המשפחות‪ .‬התפיסה שהנחתה את הבחירה בשתי אוכלוסיות המחקר הינה תפיסה ביקורתית‬
‫המערערת ומטילה ספק במעמד של ידע פורמאלי‪ ,‬וקוראת תיגר על התפיסה כי הידע המצוי בידיי נשות‬
‫‪19‬‬
‫ואנשי המקצוע הינו הידע הרלוונטי היחיד (קרומר‪ -‬נבו ‪ .)3111,‬מחקר זה רואה בידע של צרכניות שירותי‬
‫הרווחה‪ -‬הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬ובידע של נשות המקצוע‪ -‬העובדות הסוציאליות‪ ,‬כידע בעל‬
‫ערך שווה ולגיטימי המאפשר התבוננות מורכבת ושלמה יותר בתמונה החברתית הקשורה לחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות והמשפחות שרואיינו במחקר נמצאות במערכת יחסים מסייעת‪ .‬עובדה זו‬
‫אפשרה ללמוד על הקשר בניהן ועל התפיסות ביחס לבעיה החברתית של חוסר ביטחון תזונתי משני‬
‫הצדדים ‪ -‬המשפחה שחיה בחוסר ביטחון תזונתי והעובדת הסוציאלית האמונה על הגשת מענה וסיוע‬
‫לאותה משפחה‪.‬‬
‫דגימה‬
‫במתודולוגיה האיכותנית אין כללים מוגדרים וקבועים הנוגעים למספר המרואיינות שיש לכלול במחקר‬
‫ולכן מספר המשתתפות נקבע על‪-‬פי עקרונות קונספטואליים בהתאם למטרותיו ולאופיו של המחקר‬
‫(‪ .)Padgett,1998; patton, 1990‬הכלל שהנחה את הבחירה בגודל המדגם במחקר זה הינו כלל הרוויה‬
‫(‪ ,)saturation‬הקובע שעל החוקרת להמשיך באיסוף החומרים עד שאין בחומרים בכדי לגלות מידע חדש‬
‫שלא ניתן לסווגו לתמות ולקטגוריות שהוגדרו (‪.)Morse, 1989‬‬
‫הדגימה במחקר הינה דגימה מכוונת (‪ )Purposive sampling‬המאפיינת את המחקר הפנומנולוגי‪.‬‬
‫הדגימה המכוונת מאפשרת להביא לידי ביטוי שונות ועושר ביחס לסוגיה הנחקרת (‪.)Maxwel, 1996‬‬
‫העובדות הסוציאליות במחקר נדגמו מתוך שלוש לשכות לשירותים חברתיים‪ -‬שתיים מתוכן בעיר גדולה‬
‫באזור השפלה ולשכה אחת בעיר הממוקמת באזור הנגב‪ .‬דגימה זו נתנה ביטוי להטרוגניות הנובעת‬
‫ממיקומן הגיאוגרפי השונה של הלשכות‪ .‬ההטרוגניות של הבחירה העלתה על פני השטח את קיומם של‬
‫מענים מקומיים ובלתי פורמאליים שהעובדות הסוציאליות עושות בהם שימוש על מנת לסייע למשפחות‬
‫המתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬לדוגמא‪ -‬בעיר בשפלה רווחת התופעה של סיוע למשפחות‬
‫באמצעות תרומות של חבילות מזון המגיעות מרב מוכר בעיר‪ ,‬העוסק רבות בתחום הפילנתרופי‪ .‬מענה‬
‫דומה לא היה קיים בעיר הממוקמת באזור הנגב‪ ,‬שם הרבו להפנות משפחות לבית תמחוי המספק ארוחות‬
‫חמות למשפחות ויחידים בעלות של שקל אחד‪ .‬בתוך שתי הלשכות השייכות לאותו האגף בעיר בשפלה‬
‫נמצא שוני באוכלוסייה המטופלת על ידי העובדות הסוציאליות ‪ -‬אחת הלשכות נתנה מענה וסיוע‬
‫לתושבים המתגוררים בשכונות החרדיות בעיר‪ .‬הראיון עם העובדת הסוציאליות ועם המשפחה החרדית‬
‫העלה את ההבדלים בהתמודדות הנובעים מהמבנה הקהילתי החרדי בעיר‪.‬‬
‫העיקרון שהנחה את תהליך הדגימה הוא העיקרון של דגימת קריטריון (‪ .)Patton, 2002‬לפיכך‬
‫הוכנו מראש הגדרות אופרטיביות לבחירת משתתפות המחקר‪ .‬הקריטריונים לבחירת העובדות‬
‫‪21‬‬
‫הסוציאליות שהשתתפו במחקר היו‪ :‬עובדות במחלקות לשירותים חברתיים המוגדרות ‪ -‬בעת קיום‬
‫הריאיון ‪ -‬עובדות פרט ומשפחה או לחילופין עובדות סוציאליות כוללניות‪ ,‬המועסקות בתפקידן לפחות‬
‫שנה‪ .‬קריטריונים לבחירת המשפחות היו‪ :‬משפחות המקבלות שרות במחלקה לשירותים חברתיים‪,‬‬
‫במשק הבית יש לפחות קטין אחד‪ ,‬המשפחה מתמודדת עם חוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫בשלב הראשון מצב הביטחון התזונתי הוערך על‪-‬ידי העובדת הסוציאלית דרכה נעשה החיבור‬
‫למשפחה‪ .‬בסיום הראיון עם המשפחה‪ ,‬מולא שאלון להערכת מצב הביטחון התזונתי‪ .‬טרם תהליך איסוף‬
‫הנתונים הוחלט כי ראיונות של משפחות שיימצאו במצב של ביטחון תזונתי לא ינותחו במסגרת המחקר‪.‬‬
‫יש לציין כי כל המשפחות שרואיינו נמצאו כסובלות מחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬כך שלא היו ראיונות שנפסלו‬
‫על בסיס הקריטריון הנ"ל‪.‬‬
‫תהליך איתור המשתתפות‬
‫גיוס העובדות הסוציאליות‬
‫תהליך הגיוס של העובדות הסוציאליות היה מורכב ולא פשוט‪ .‬הניסיונות הראשונים להתקשרות עם‬
‫עובדות סוציאליות לצורך השתתפות במחקר נעשו דרך מנהלות של מחלקות לשירותים חברתיים בשתי‬
‫רשויות שונות‪ .‬תחילה‪ ,‬נוצר קשר ראשוני עם המנהלות והוסברה להן מטרת המחקר‪ .‬כבר בשיחות‬
‫הראשונות שתי המנהלות נשמעו מהוססות וביקשו זמן לחשוב ולהתייעץ בנוגע לכניסתי למחלקות‪ .‬לאחר‬
‫שבועות ארוכים של המתנה הן החליטו לדחות את הבקשה לראיין את העובדות הסוציאליות במחלקתן‬
‫לצורך המחקר‪ .‬שתי המנהלות הסבירו כי המחלקה והעובדות נמצאות בלחץ כתוצאה מבעיות תקציביות‬
‫שעלולות אף להוביל לפיטורי עובדות‪ ,‬אי לכך הן טענו‪ ,‬אין זה זמן מתאים לראיין את העובדות‪ .‬ניסיון‬
‫דומה נעשה דרך אשת קשר שהייתה אחראית על ההתקשרות עם מנהלת במחלקה אחרת‪ -‬אך גם ניסיון‬
‫זה לא צלח‪.‬‬
‫אפיק נוסף נוצר דרך פנייה בלתי פורמאלית לעובדות סוציאליות עמן הייתה לי היכרות מוקדמת‪,‬‬
‫במטרה שאלו יסייעו ביצירת הקשר עם עובדות פרט ומשפחה‪ .‬הדרך הבלתי פורמאלית הביאה לתוצאות‬
‫טובות יותר ‪ -‬מכרות הפנו אותי לעובדות סוציאליות עמן נפגשתי לראיון‪ ,‬והמרואיינות הפנו אותי בשיטת‬
‫'כדור השלג' לעובדות נוספות‪ .‬דרך נוספת ליצירת קשר עם עובדות סוציאליות הייתה באמצעות מפגשים‬
‫לא רשמיים שנוצרו בשעה שערכתי תצפיות במחלקות‪ .‬עובדות פנו אליי‪ ,‬התעניינו ושאלו על מעשיי‬
‫בלשכה‪ .‬מפגשים אלו הובילו לראיונות עם שתי עובדות נוספות‪ .‬כל הראיונות עם העובדות הסוציאליות‬
‫התקיימו‪ ,‬לבקשת העובדות‪ ,‬במשרדיהן במחלקה לשירותים חברתיים‪.‬‬
‫התחושה המרכזית שליוותה אותי לאורך הניסיונות הכושלים ליצור קשר עם עובדות סוציאליות‬
‫דרך אפיקים בירוקראטיים מקובלים‪ ,‬הייתה תחושת תסכול מהולה בכעס‪ .‬לא הבנתי מדוע מערימות‬
‫המנהלות קשיים ומקימות מחסומים בפני מחקר שאמור לסייע להן לשפר את השירות‪ ,‬ואף להעלות‬
‫‪21‬‬
‫למודעות את הקשיים עמן מתמודדות העובדות הסוציאליות כתוצאה מהמדיניות החברתית שכופה עליהן‬
‫עומס והיעדר משאבים לטיפול בסוגיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬רק לאחר ביצוע הראיונות עם העובדות‬
‫הסוציאליות וההתקרבות אליהן ואל עבודתן‪ ,‬הערפל סביב חוסר הנכונות להשתתף במחקר החל‬
‫להתפוגג‪ .‬הבנתי עד כמה מרגישות עובדות המשפחה מותקפות‪ -‬הן על ידי הציבור הרחב והן על ידי‬
‫הקולגות מתחום העבודה הסוציאלית‪ .‬הבנתי גם כי קיימת מבוכה בקרב העובדות שכלל לא הכירו את‬
‫המונח חוסר ביטחון תזונתי ואף התקשו להודות שקיימת בעיה כזו בקרב הפונים שלהן‪ .‬הכעס והתסכול‬
‫התחלפו בתחושות מרוככות ומורכבות יותר של הבנה‪ -‬הבנת הצורך של המנהלות להגן על העובדות שלהן‬
‫ממה שיתכן ונתפס בעיניהן כאופציה לביקורת נוספת על עבודתן ותפקודן‪.‬‬
‫גיוס המשפחות‬
‫ההתקשרות עם המשפחות המתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי נעשתה באמצעות העובדות הסוציאליות‬
‫שרואיינו למחקר‪ .‬העובדות הסוציאליות התבקשו לפנות למשפחות המתמודדות עם מצוקה כלכלית‬
‫קשה‪ ,‬ושלהערכתן מתמודדות עם קושי בהספקת מזון למשק הבית על רקע המצוקה הכלכלית‪ .‬לעובדות‬
‫שהיו מעוניינות בכך ניתן דף בקשה שהועבר למשפחות שהתאימו להשתתפות במחקר‪ .‬לאחר שקיבלו את‬
‫הסכמת נציג‪/‬ת המשפחה‪ ,‬העבירו אליי את פרטי ההתקשרות עם המשפחה‪ .‬בשיחת הטלפון עם נציגת‬
‫המשפחה הצגתי את עצמי ואת המחקר‪ ,‬תוך הדגשת העובדה שאינני שייכת למחלקה לשירותים חברתיים‬
‫ולעובדת הסוציאלית של המשפחה‪ .‬בשיחת הטלפון נקבעה פגישה במקום ובזמן שהמשפחות בחרו‪ .‬עם‬
‫שש משפחות הפגישה התקיימה בביתן‪ ,‬אחת הנשים העדיפה להיפגש בבית קפה בעיר מגוריה‪.‬‬
‫תיאור המדגם‬
‫במחקר זה התבצעו שבעה ראיונות עומק מובנים למחצה עם עובדות סוציאליות במחלקות לשירותים‬
‫חברתיים‪ ,‬ושמונה ראיונות עם תשע בני משפחה העומדים בראש משק הבית המתמודד עם חוסר ביטחון‬
‫תזונתי (באחד הראיונות השתתפו שני בני הזוג)‪ .‬ניתוח הממצאים מבוסס על שבע מתוך תשעת הראיונות‬
‫שהתקיימו עם המשפחות‪ .‬ראיון אחד לא נותח משום שלקראת סוף הראיון התברר כי במשק הבית לא חי‬
‫קטין אלא ילדים בוגרים מעל גיל ‪ ,09‬אי לכך המשפחה לא התאימה למחקר על‪-‬פי הקריטריונים‬
‫האופרטיביים שהוגדרו מראש‪ .‬ראיון נוסף לא נותח בשל התנגדותה של משתתפת המחקר להקלטת‬
‫הראיון‪ .‬על אף שדבריה נכתבו במהלך הראיון עצמו‪ ,‬בתהליך הניתוח התגלה קושי להתחקות בצורה‬
‫מדויקת אחר דבריה ובכדי שלא לפגוע במהימנות המחקר הוחלט שלא להשתמש בראיון בשלב ניתוח‬
‫הממצאים‪.‬‬
‫בכדי לשמור על עקרון האנונימיות והסודיות כל השמות בעבודה זו הינם שמות בדויים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לוח ‪ :1‬פרטיהן של הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪-‬‬
‫שנת‬
‫לידה‬
‫מצב‬
‫משפחתי‬
‫מספר‬
‫ילדים‬
‫ארץ‬
‫מוצא‬
‫השכלה‬
‫היקף‬
‫משרה‬
‫היקף‬
‫משרה‬
‫של בן‬
‫הזוג‬
‫האם קצבת‬
‫הביטוח‬
‫הלאומי מהווה‬
‫מרכיב עיקרי‬
‫בתקציב‬
‫שם‬
‫מין‬
‫‪2‬‬
‫הודו‬
‫יסודית‬
‫חלקית‬
‫לא‬
‫עובד‬
‫כן‬
‫שמרית‬
‫אישה ‪0029‬‬
‫נשואה‬
‫מרוקו‬
‫יסודית‬
‫לא‬
‫עובדת‬
‫‪-‬‬
‫כן‬
‫מעין‬
‫אישה ‪0070‬‬
‫גרושה‬
‫‪2‬‬
‫תיכונית‬
‫לא‬
‫עובדת‬
‫לא‬
‫עובד‬
‫כן‬
‫נאווה‬
‫אישה ‪0072‬‬
‫נשואה‬
‫‪0‬‬
‫תורכיה‬
‫ומרוקו‬
‫לא‬
‫עובדת‬
‫חלקית‬
‫כן‬
‫שלמה‬
‫גבר‬
‫‪0012‬‬
‫נשוי‬
‫‪2‬‬
‫הודו‬
‫יסודית‬
‫‪-‬‬
‫כן‬
‫סיוון‬
‫אישה ‪0072‬‬
‫גרושה‬
‫‪2‬‬
‫מרוקו‬
‫תיכונית‬
‫מלאה‬
‫כן‬
‫רונית‬
‫אישה ‪0021‬‬
‫גרושה‬
‫‪2‬‬
‫אלג'יר‬
‫על‪-‬‬
‫תיכונית‬
‫לא‬
‫עובדת‬
‫‪-‬‬
‫כן‬
‫סתיו‬
‫אישה ‪0071‬‬
‫רווקה‬
‫‪2‬‬
‫ישראל‬
‫(מזרחית‬
‫תיכונית‬
‫לא‬
‫עובדת‬
‫‪-‬‬
‫לוח ‪ :2‬פרטיהן של העובדות הסוציאליות‬
‫שם‬
‫מין‬
‫שנת‬
‫לידה‬
‫מספר ארץ‬
‫מצב‬
‫משפחתי ילדים מוצא‬
‫שנות‬
‫השכלה שנות‬
‫וותק‬
‫וותק‬
‫במקצוע בתפקיד‬
‫היקף‬
‫משרה‬
‫שירן‬
‫אישה‬
‫‪-‬‬
‫אלמנה‬
‫‪2‬‬
‫ישראל‬
‫תואר‬
‫שני‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪011%‬‬
‫מיכל‬
‫אישה‬
‫‪0072‬‬
‫נשואה‬
‫‪3‬‬
‫ישראל‬
‫תואר‬
‫ראשון‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪011%‬‬
‫עמית‬
‫גבר‬
‫‪0072‬‬
‫רווק‬
‫‪-‬‬
‫ישראל‬
‫תואר‬
‫שני‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪011%‬‬
‫כרמית‬
‫אישה‬
‫‪0079‬‬
‫נשואה‬
‫‪2‬‬
‫ישראל‬
‫תואר‬
‫ראשון‬
‫‪3‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪011%‬‬
‫‪23‬‬
‫רלי‬
‫אישה‬
‫‪0010‬‬
‫נשואה‬
‫‪-‬‬
‫תורכיה‬
‫(אחר)‬
‫תואר‬
‫שני‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪011%‬‬
‫אורטל‬
‫אישה‬
‫‪0093‬‬
‫רווקה‬
‫‪-‬‬
‫מרוקו‬
‫תואר‬
‫ראשון‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪011%‬‬
‫אורנה‬
‫אישה‬
‫‪0027‬‬
‫נשואה‬
‫‪2‬‬
‫ישראל‬
‫תואר‬
‫ראשון‬
‫‪01‬‬
‫‪7‬‬
‫‪011%‬‬
‫במחקר התקיימו שבעה ראיונות עם עובדות סוציאליות בשלוש מחלקות לשירותים חברתיים‪ .‬שש‬
‫מהראיונות התקיימות עם עובדות וראיון אחד עם עובד‪ .‬טווח הגילאים של משתתפות המחקר נע בין ‪30-‬‬
‫‪ .13‬לשלוש מכלל המרואיינות יש תואר שני בעבודה סוציאלית‪ .‬טווח שנות הוותק במקצוע נע בין שנתיים‬
‫לעשרים שנות וותק‪ .‬שנות הוותק במקצוע נעות משנה וחצי ועד ‪ 31‬שנים‪ .‬הנתונים מלמדים כי כל‬
‫העובדות הסוציאליות במחקר מועסקות במשרה מלאה‪ .‬מלבד שתי עובדות‪ ,‬כל משתתפות המחקר‬
‫התייחסו לישראל כארץ המוצא שלהן‪.‬‬
‫כליי המחקר‬
‫כליי המחקר העיקריים בהם נעשה שימוש במחקר זה הם ראיונות עומק מובנים למחצה‪ ,‬תצפיות‬
‫במחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬במוקדי חלוקת אוכל ובבית תמחוי באזור הדרום וקבוצת מיקוד‪.‬‬
‫ראיונות‬
‫איסוף הנתונים במחקר התבצע בעיקר באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה‪ .‬מטרת הראיונות הייתה‬
‫להבין את חוויותיהן ותפיסותיהן של העובדות הסוציאליות והמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ואת‬
‫המשמעות שהן מייחסות לתופעה‪ ,‬תוך התייחסות להקשרים חברתיים רחבים יותר‪ .‬ראיון עומק חצי‬
‫מובנה מאפשר מחד עושר של נתונים ומאידך‪ ,‬מיקוד הראיון סביב נושא המחקר (‪ .)Patton,1990‬אופי‬
‫הראיונות אפשר מידה רבה של גמישות ופתיחות כלפי משתתפות המחקר ובחירותיהן בנוגע ל'איך' ול'מה'‬
‫לספר במהלך הריאיון‪.‬‬
‫מדריך הראיון‬
‫מדריך הראיון נבנה בהשראת עבודתה של גילת (גילת‪ 3112 ,‬בתוך גילת והרץ לזרוביץ'‪ ,)3101 ,‬שפיתחה‬
‫מודל נרטיבי לניתוח נתונים‪ ,‬המבוסס על גישות טיפול נרטיביות‪ .‬על‪-‬פי המודל‪ ,‬השלב הראשון של ניתוח‬
‫הנתונים מתקיים בשיתוף בין המראיינת למרואיינת במהלך הראיון עצמו‪ .‬גילת דימתה את תהליך‬
‫הראיון לבניית פיגומים על ידי המראיינת‪ ,‬שמטרתם לסייע למרואיינת לבחון את סיפורה דרך נקודות‬
‫מבט נוספות ולהרחיב את פרספקטיבת ההתייחסות שלה‪ .‬גילת התייחסה בעבודתה לסיפורי החיים של‬
‫משתתפות המחקר ולדרכים בהם הן מבנות את הסיפור החלופי‪ .‬במחקר זה נעשה שימוש קונספטואלי‬
‫‪24‬‬
‫במודל של גילת והוא הוגבל לתהליך איסוף הנתונים בלבד‪ .‬העלייה ב'קומות' בתהליך הראיון משולה‬
‫להתייחסות לפרספקטיבות חברתיות רחבות יותר‪ .‬השיטה הנרטיבית עושה שימוש בפרקטיקה מחצינה‬
‫שמטרתה להפריד בין האישה לבעיה עימה היא מתמודדת‪ .‬הפרקטיקה המחצינה במחקר זה אפשרה‬
‫למרואיינות להפריד בין העוני וחוסר הביטחון התזונתי עימו מתמודדות המשפחות‪ ,‬לבין המשפחות עצמן‬
‫ולראות בבעיה בעיה חברתית חיצונית שאינה טבועה בסובלות ממנה ושמהותן כבנות אדם אינן מוגדרות‬
‫דרכה‪ .‬במחקר זה נעשתה אדפטציה של הקומות אותן הגדירה גילת לקומות שמטרתן להרחיב את‬
‫המודעות החברתית של משתתפות המחקר‪ .‬ההרחבה נעשתה באמצעות שימוש בשאלות המתייחסות‬
‫לקונטקסט ההיסטורי של המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ולפרספקטיבות חברתיות ביחס‬
‫לתופעה‪.‬‬
‫מהלך הראיון‬
‫הראיונות עם העובדות הסוציאליות ארכו בין שעה לשעתיים‪ .‬הראיונות עם המשפחות ארכו בין שעה‬
‫וחצי לשעתיים וחצי‪ .‬על‪-‬פי שקדי (‪ 01 ,)3112‬דקות של ראיון מהווים את הזמן האופטימאלי לראיון עומק‬
‫משום שמדובר בזמן המאפשר למשתתפות המחקר להבנות את סיפורן ומשמעותו‪ ,‬אך בו בזמן לא מדובר‬
‫בפרק זמן שעלול לעייף את משתתפות המחקר‪ .‬במהלך הראיונות שערכו למעלה משעה וחצי‪ ,‬נהגתי‬
‫להציע למשתתפות את האפשרות להפסיק את הראיון ולהמשיכו במועד אחר‪ ,‬כל משתתפות המחקר סרבו‬
‫להצעתי וביקשו להמשיך לספר את סיפורן‪.‬‬
‫כל ראיון התחיל בהצגה קצרה הנוגעת לנושא המחקר שבסיומה הזמנתי את המשתתפת לספר‬
‫את סיפורן ולתאר את התייחסויותיהן ביחס לחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬בזמן שהמשתתפות נענו להזמנה‪,‬‬
‫עודדתי אותן להמשיך ולא הפרעתי להן בבחירה הנוגעת ל'מה' לספר ו'איך'‪ .‬את הראיון הנחה מדריך‬
‫ראיון שכלל מספר שאלות גרעין שחזרו על עצמן בכל הראיונות‪ .‬שאלות הגרעין בראיונות של המשפחות‬
‫ושל העובדות הסוציאליות היו דומות‪ ,‬אך לא זהות לחלוטין על מנת לאפשר התאמה מרבית לכל אחת‬
‫מאוכלוסיות המחקר‪ .‬במהלך הראיונות העלו המשתתפות תחומים משניים שפתחו סוגיות ונושאים שלא‬
‫הוגדרו במדריך הראיון‪.‬‬
‫הראיונות עם המשפחות חולקו לשלושה‪ .‬החלק הראשון התבסס על מדריך הראיון שהיווה את‬
‫מרכז המחקר (נספח ‪ .)0‬מדריך הראיון נבנה על בסיס סקירת הספרות‪ ,‬שיחות עם אינפורמנטים‬
‫והתייעצות עם אנשי מקצוע וקולגות‪ .‬החלק השני כלל שאלון המודד את רמת הביטחון התזונתי של משק‬
‫הבית (‪( )Bickel at.al, 8000‬נספח ‪ )2‬בחלק השלישי והאחרון נשאלו המשתתפות מספר שאלות הנוגעות‬
‫למאפיינים סוציו‪ -‬דמוגרפיים של משק הבית (נספח ‪.)2‬‬
‫מהלך הראיונות עם העובדות הסוציאליות היה דומה‪ -‬החלק הראשון התבסס על מדריך הראיון (נספח ‪)3‬‬
‫והחלק השני ביקש ללמוד על הנתונים הסוציו‪-‬דמוגרפים של העובדות הסוציאליות (נספח ‪.)1‬‬
‫‪25‬‬
‫תצפיות‬
‫את המחקר והראיונות ליוו תצפיות שערכתי בשלוש המחלקות לשירותים חברתיים בהם ראיינתי את‬
‫העובדות הסוציאליות‪ .‬בכל אחת מהמחלקות התקיימו לפחות ‪ 2‬תצפיות בני שעה וחצי כל אחת‪ -‬בסך‪-‬‬
‫הכל ארבע עשרה תצפיות‪ .‬חלק מהתצפיות התקיימו במועדים בהם נפגשתי עם המרואיינות וחלק בימים‬
‫בהם הגעתי למחלקות לצורך תצפית בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימתי מספר תצפיות בבתי תמחוי ובעמדות חלוקת‬
‫מזון על מנת להרחיב את הידע בנושא המחקר באמצעות חוויה אישית‪ .‬את התצפיות תיעדתי ביומן‬
‫החוקרת שליווה את עשיית המחקר‪.‬‬
‫קבוצת מיקוד‬
‫קבוצות מיקוד (‪ ,)Focus groups‬הן כלי לאיסוף נתונים דרך ראיונות קבוצתיים‪ ,‬השם דגש על‬
‫אינטראקציה בתוך קבוצה (שקדי‪ .)3112 ,‬קבוצות המיקוד מאפשרות להגיע לנתונים עשירים ואיכותיים‪,‬‬
‫כמו גם לבחינת האינטראקציה בין משתתפי הקבוצה (‪ ,)Patton, 1987‬באמצעות ניהול של דיון מונחה‬
‫במסגרתו מעשירות המשתתפות אחת את השנייה (‪.)Morgan, 1988‬‬
‫במסגרת המחקר התקיימה קבוצת מיקוד אחת שמנתה ‪ 2‬משתתפות שהן ומשפחתן חיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי (מצב הביטחון התזונתי שלהן נבדק באמצעות השאלון בנספח ‪ .)2‬קבוצת המיקוד נערכה‬
‫בקרב קבוצה סגורה של נשים המתקיימת במסגרת שירות ממסדי שאיננו חלק מהמחלקות לשירותים‬
‫חברתיים‪ .‬קבוצת המיקוד התקיימה לקראת סוף תהליך איסוף הנתונים מהראיונות וניתוחם הראשוני‪.‬‬
‫מטרתה הייתה לבחון את כיווני ניתוח הראיונות‪ .‬הנתונים מקבוצת המיקוד לא נותחו כיחידה נפרדת‬
‫אלא שימשו כחיזוק לממצאים שעלו בראיונות האישיים עם המשפחות‪.‬‬
‫ב‪ .5.‬סוגיות אתיות‬
‫מיקום החוקרת‬
‫המחקר האיכותני נותן דגש למיקומה של החוקרת בשדה המחקר ולהשפעת עמדותיה‪ ,‬ערכיה‪ ,‬תפיסותיה‬
‫ומאפייניה האישיים על המחקר (‪ .)Denzin & Lincoln, 1994; Patton, 2002‬בהתאם‪ ,‬שאלת המחקר‪,‬‬
‫בחירת אוכלוסיות היעד ומערך המחקר מבטאים כולם את האני מאמינה האישי שלי‪ .‬לאורך שלבי‬
‫המחקר ניהלתי יומן חוקרת בו כתבתי את מחשבותיי‪ ,‬תחושותיי‪ ,‬שאלות ותהיות שהעסיקו אותי‪ .‬יומן‬
‫החוקרת סייע לי בתהליכי הרפלקציה‪ ,‬תרם להעלאת המודעות העצמית שלי וסייע לי בתהליך איסוף‬
‫וניתוח הנתונים‪.‬‬
‫אחת הסוגיות המרכזיות עימן התמודדתי לאורך כתיבת המחקר הינה סוגיית מיקומי האישי‬
‫כחוקרת בתוך שדה המחקר‪ .‬ביומן החוקרת תיעדתי את הלבטים והשאלות שהמפגש עם אוכלוסיות‬
‫המחקר עורר בי‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫כשהתקרבתי לכניסה למחלקה ראיתי שעומדות בחוץ חמש נשים‪ ,‬אחת החזיקה תינוק קטן בידיה‪,‬‬
‫שתיים עמדו קרוב לשומר ושתיים ישבו על ספסל בסמוך לדלת הכניסה ועישנו‪ .‬עמדתי רגע במרחק‬
‫ממנו אף אחת לא יכלה להבחין בי‪ ,‬אבל אני יכולתי לראות אותן‪ .‬התלבטתי מה כדאי לעשות‪ .‬האם‬
‫לשבת עם הנשים‪ ,‬להבין מדוע הן נמצאות בחוץ‪ ,‬לפתח אינטראקציה‪ ,‬או להיכנס פנימה‪ .‬האם השומר‬
‫ייתן לי להיכנס או שישאיר אותי בחוץ להמתין עם הנשים‪ .‬יבחינו בי? מה יחשבו עליי? באופן אירוני‬
‫ולא מציאותי הרגשתי שאני מתקרבת לקבוצה סגורה ולא לאוסף של נשים שממתינות לאפשרות‬
‫להיכנס למקום כלשהו וכלל אינן מכירות אחת את השנייה‪ .‬התקרבתי‪ ,‬שתי נשים העיפו לעברי מבט‪-‬‬
‫לא יותר‪ ,‬השומר שעמד עם הגב אליי לא הסתובב‪ .‬החלטתי לשבת עם הנשים על הספסל‪ ,‬הדלקתי‬
‫סיגריה רציתי להתקרב אבל לא ידעתי איך‪ ,‬בסוף שאלתי את זו שישבה לימיני‪' -‬למה אתן לא נכנסות'?‬
‫'לא יודעת‪ ,‬הוא לא נותן לנו עכשיו‪ ,‬יפתחו רק עוד רבע שעה'‪ .‬שתיקה‪ .‬האישה שעמדה בסמיכות לשומר‬
‫שמעה את חילופי הדברים שלנו והתקרבה‪' .‬גם את מחכה להם?' פנתה אליי‪' .‬אהה‪...‬כן'‪ .‬עניתי‪' .‬מה‬
‫את סטודנטית פה?' השאלה הביכה אותי‪ ,‬לא רציתי להיות סטודנטית‪ .‬להיות סטודנטית שם אותי‬
‫באופן אוטומטי בצד 'שלהם' ורציתי להיות בצד של הנשים‪ ,‬זה המקום שהרגשתי שייכת אליו‪' .‬אהה'‬
‫גמגמתי 'אפשר להגיד‪ ...‬אני עושה עבודה על המחלקה'‪' .‬עבודה? תגידי להם שיכניסו אותנו ואז תהיה‬
‫לך עבודה'‪' .‬כן'‪ ,‬הצטרפה האישה על הספסל‪' ,‬תראי מה את יכולה לעשות'‪ ...‬באותו רגע הרגשתי שהן‬
‫נתנו לי תפקיד אחר מזה שרציתי‪ ,‬הפכתי בעיניהן לחלק מהממסד‪ ,‬כשאני רציתי להיות חלק מהן‪.‬‬
‫הרגשתי לא שייכת‪ ,‬אני לא שייכת לנשים מחוץ למחלקה‪ ,‬הן לא מוכנות לקבל אותי אליהן‪ ,‬אני מזוהה‬
‫עם המחלקה‪ ,‬אני 'סטודנטית'‪ .‬יחד עם זאת שמחתי שקוטלגתי דווקא כסטודנטית‪ ,‬ולא כ‪'-‬עובדת‬
‫סוציאלית' שכן אז אולי היה נוצר מרחק גדול יותר‪ ....‬אני מנסה לחשוב האם המחנות האלה אומנם‬
‫קיימים או שאני מייצרת שני קטבים שהם לא כל‪-‬כך מרוחקים אחד מהשני? אולי זה רק צורך אישי‬
‫למצוא את הזהות שלי במסגרת שתי אוכלוסיות המחקר‪ ,‬שעם האחת (העובדות הסוציאליות) אני‬
‫מזוהה מקצועית אבל חוששת שיש בינינו מרחק אידיאולוגי ואל השנייה אני רוצה להתקרב כי בחוויה‬
‫הראשונית אני מרגישה חלק ממנה? (מתוך יומן החוקרת‪ ,‬פגישה ראשונה במחלקה לשירותים‬
‫חברתיים ‪ ,1.12.07‬יום שלישי)‪.‬‬
‫סוגיית המיקום האישי שלי כחוקרת ליוותה אותי לאורך כל כתיבת המחקר‪ .‬הסיבה לכך הייתה‬
‫מכיוון שהמחקר התבסס על שתי אוכלוסיות שמניסיוני המקצועי כמו גם הספרות הענפה אליה נחשפתי‬
‫במסגרת כתיבת המחקר‪ ,‬מלמדת כי קיימים בניהן פערים תפיסתיים ופעמים רבות אף מדובר במערכות‬
‫יחסים מורכבות וקשות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬העובדה שהשתייכותי המקצועית מזהה אותי בהכרח עם קבוצת‬
‫העובדות הסוציאליות‪ ,‬העמיקה את הקונפליקט הפנימי ואת שאלות הזהות איתן התמודדתי‪.‬‬
‫לאורך איסוף הנתונים העסיקה אותי רבות שאלת יחסי האחרּות ביני לבין משתתפות המחקר‪.‬‬
‫קרומר נבו (‪ )3112‬מתייחסת לזירה במסגרתה מתקיים המפגש בין המראיינת למרואיינת כזירה‬
‫‪27‬‬
‫שמתקיימים בה יחסי אחרּות שהינם המכניזם של חלוקה לקבוצות של "אנחנו" והן"‪ .‬האחרות מכוונת‬
‫בעיקר כלפי אוכלוסיות המצויות בשולי החברה הנתפסות כאובייקטים הפועלות מתוקף כוחות‬
‫המופעלים עליהן‪ ,‬ללא רצון‪ ,‬תודעה‪ ,‬יכולות ומוטיבציה לשנות את סביבתן‪ .‬כוחה של האחרות טמון‬
‫בחוסר הנראות שלה ובטבעיות שבה היא מתקבלת‪ .‬בעבודתי ניסיתי להאיר ולהכיר באחרות‪ ,‬תוך‬
‫התנגדות לחלוקה הקטגוריאלית שנכפתה על הנשים המרואיינות ועליי‪ .‬הבנתי שבאופן טבעי אשתייך‬
‫לקבוצת העובדות הסוציאליות משתתפות המחקר‪ ,‬השתייכות שעלולה ליצור מרחק ביני לבין אוכלוסיית‬
‫הנשים‪ .‬יחד עם זאת מיקומי האישי‪ ,‬הדר בכפיפה אחת עם זה המקצועי‪ ,‬עזר לי להתקרב‪ ,‬להבין‪ ,‬לשמוע‬
‫ולהשמיע את הקול והידע של הנשים‪ .‬כך הפכו המקום בו גדלתי ובו אני חיה עד היום‪ ,‬מוצאי האתני‬
‫ועובדת היותי אישה‪ ,‬ליתרונות שסייעו לי להתקרב‪ .‬יחד עם אלו לא שכחתי לרגע כי היום נוספו לי‬
‫קטגוריות זהות נוספות הכוללות השכלה וזהות מקצועית‪ .‬במקביל לתחושות אלו חששתי שרגשות הכעס‬
‫וחילוקי הדעות המקצועיים שאפיינו לא פעם את יחסיי עם חברותיי למקצוע העבודה הסוציאלית‪,‬‬
‫עלולים אף הם לייצר יחסים בעיתיים עם אוכלוסיית העובדות הסוציאליות‪ .‬אי לכך את עבודת איסוף‬
‫הנתונים וניתוחם ליוותה עבודה רפלקטיבית אינטנסיבית שמטרתה הייתה להאיר את המקומות החבויים‬
‫שיצר הקונפליקט הפנימי שלי כחוקרת‪ ,‬הבאה במגע עם שתי אוכלוסיות מחקר שונות המייצרות בהכרח‬
‫יחסי אחרות ושאלות זהות שונות‪.‬‬
‫בחירה חופשית‪ ,‬אנונימיות וסודיות‬
‫מאחר ואיתור המשתתפות לטובת המחקר נעשה דרך העובדות הסוציאליות המצויות בקשר מסייע עם‬
‫המשפחות‪ ,‬התעורר בקרבי החשש שמא ההשתתפות במחקר לא נעשתה על בסיס של בחירה חופשית‪.‬‬
‫חששתי שההסכמה להשתתף במחקר נבעה מהטעם לרצות את העובדת הסוציאלית ולא מרצון אמיתי‬
‫להשתתף במחקר‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬חששתי שמא משתתפות המחקר יהססו לספר על היחסים המורכבים עם‬
‫המחלקה לשירותים חברתיים בכלל ועם העובדת הסוציאלית בפרט‪ .‬על מנת להתגבר על מכשול זה‪,‬‬
‫הדגשתי את נושא הסודיות והאנונימיות בפני המשפחות וכבר בשיחת הטלפון הראשונה הבהרתי כי תוכן‬
‫הראיון לא ייחשף בפני העובדת הסוציאלית‪ ,‬וכי אין קשר ביני לבין העובדות הסוציאליות בלשכות‬
‫לשירותים חברתיים‪.‬‬
‫לאחר הסבר מטרת המחקר וההפרדה בין החוקרת לבין העובדות הסוציאליות בחרו שלוש נשים‬
‫שלא להשתתף במחקר‪ .‬אחת הנשים הסבירה כי הבינה מהעובדת הסוציאלית שהשתתפותה תזכה אותה‬
‫בעזרה קונקרטית בחבילות מזון‪ ,‬ומשהבינה שאין בידי לסייע ברמה הקונקרטית בחרה שלא לקחת חלק‬
‫במחקר‪ .‬לכל אחת מהמשפחות הוסברה התרומה לידע בנושא של ביטחון תזונתי ולאפשרות שידע זה‬
‫יוביל לשינוי בשדה הפרקטי‪ .‬בסיום שיחת הטלפון השארתי לשלוש הנשים פרטי התקשרות עימי למקרה‬
‫שדעתן תשתנה ואף הצעתי להן לעיין במחקר לכשיסתיים ולהעיר את הערותיהן‪ .‬אחת הנשים אמרה‬
‫‪28‬‬
‫שתקדיש לכך מחשבה נוספת ותיצור עימי קשר במידה והחלטתה תשתנה‪ .‬שתי הנשים האחרות אמרו‬
‫שאינן מעוניינות בכך‪ .‬בסופו של דבר שלוש הנשים בחרו שלא ליצור קשר נוסף‪.‬‬
‫שתי נשים שבמהלך שיחת הטלפון נשמעו נלהבות מרעיון המחקר‪ ,‬חזרו בהן מהסכמתן‬
‫להתראיין‪ .‬עם אחת הנשים נקבע מועד לראיון ומשהגעתי לביתה איש לא פתח את דלת הבית וכל ניסיון‬
‫להשיגה בטלפון עלה בתוהו‪ .‬בשיחה שהתקיימה עימה מספר ימים לאחר מכן היא אמרה כי אינה‬
‫מעוניינת כרגע להשתתף במחקר‪ .‬השנייה התחמקה במהלך שלושה חודשים מקביעת מועד לראיון‪,‬‬
‫ולבסוף אמרה שכרגע היא מעדיפה שלא להתראיין ולדבר על 'נושאים שמעוררים שדים ותחושות רעות'‪.‬‬
‫עם אישה נוספת נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לאורך כשישה חודשים לקבוע מועד לראיון‪ .‬מספר פעמים‬
‫התבטל הראיון מסיבות שונות‪ ,‬לעיתים יום או יומיים לפני שהראיון אמור היה להתקיים ולעיתים אף‬
‫שעה קלה לפניו‪ .‬כל הניסיונות לקבוע פגישה לא צלחו‪ .‬בשלב מסוים ביקשה המרואיינת את האפשרות‬
‫ליצור עימי קשר כשתהיה מוכנה לכך‪ .‬אך מאז לא נוצר עימה קשר נוסף‪ .‬העובדה שלאחר הסבר הנוגע‬
‫לאופי הקשר שלי עם המחלקה לשירותים חברתיים בכלל ועם העובדת הסוציאלית בפרט‪ ,‬בחרו מספר‬
‫נשים שלא להתראיין הפיגה כמעה את החשש ביחס לבחירה כפויה של המרואיינות להשתתף במחקר‪.‬‬
‫סוגיית הבחירה החופשית להשתתף במחקר האירה את יחסי הכוח ביני כחוקרת לבין משתתפות‬
‫המחקר‪ .‬לאורך המחקר עשיתי מאמצים שונים לשטח ולפרק את יחסי הכוח ביני לבין משתתפות‬
‫המחקר‪ .‬אחת מהדרכים הייתה באמצעות התייחסות קונספטואלית למשתתפות כשותפות למחקר‪,‬‬
‫נקודת המוצא הבסיסית הייתה שהמחקר נעשה 'עם המשתתפות' ולא 'על המשתתפות'‪ -‬נקודה שהבטיחה‬
‫חילופין הדדיים והיה בה לצמצם את פערי הכוחות‪ .‬להבנתי ותחושתי‪ ,‬למשתתפות יש כוח הנובע בין‬
‫היתר מניסיונן ומהידע שלהן‪ ,‬אותו רציתי לשמוע‪ ,‬לגלות ולהעלות בעבודה זו‪.‬‬
‫נראה כי המשא ומתן המתמשך שנוהל בין הנשים שהשתתפו במחקר‪ -‬הן מקרב העובדות‬
‫הסוציאליות והן מקרב המשפחות‪ ,‬היה חלק מהגדרת המיקום האישי של כל אחת שלקחה חלק במחקר‪.‬‬
‫במטרה לפרק את יחסי הכוח היה חשוב לי לאפשר בחירה מרבית למשתתפות‪ -‬החל בבחירה האם‬
‫להשתתף במחקר‪ ,‬דרך בחירת המיקום והעיתוי של קיום הראיון וכלה בבחירה 'מה' ו'איך' לספר במהלך‬
‫הראיון עצמו‪.‬‬
‫במהלך איסוף הנתונים במחקר‪ ,‬הושם דגש על שמירת האנונימיות של המשתתפות‪ ,‬כמו גם על‬
‫שמירת סודיות תוכן השיחות‪ .‬אי לכך הקפדתי על קבלת הסכמה מדעת מכל משתתפות המחקר (נספח ‪.)2‬‬
‫בכתיבת המחקר עצמו הוסוו פרטיהן האישיים של המשתתפות על מנת למנוע אפשרות לזיהוין‪.‬‬
‫הערכת איכותו של המחקר‬
‫לויצקי (‪ )3110‬מצביעה על מספר תבחיני איכות המסייעים לחוקרות איכותניות להעריך את איכות‬
‫מחקרן‪ .‬הראשון מתייחס לאמינות המחקר (‪ ,)trustworthiness‬המחליף את מושג התוקף הנהוג במחקר‬
‫‪29‬‬
‫הפוזיטיבי‪ .‬אמינות במחקר איכותני מושגת באמצעות טכניקות המבטיחות שהממצאים הינם ברי‬
‫הסתמכות‪ -‬השקעת משאבים וזמן באיסוף הנתונים‪ ,‬הקפדה על איסוף נתונים מקצועי‪ ,‬טריאנגולציה‬
‫המושגת באמצעות שימוש במקורות שונים‪ ,‬הסתייעות בגורמים ובקבוצות דיון להערכת תהליך הניתוח‬
‫ותוצאות המחקר‪ ,‬שימוש בתיאור גדוש‪ ,‬רפלקסיביות וקיומה של עמדה פתוחה ולא שיפוטית‪ .‬במחקר זה‬
‫הושקעו משאבים וזמן רבים לאיסוף הנתונים לאורך תקופה של כשנים עשר חודשים‪ ,‬הנתונים נאספו‬
‫באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה שארכו מעל לשעה וחצי‪ -‬זמן שאפשר למרואיינות לבטא רגשות‬
‫ותפיסות לגבי משמעות הבעיה החברתית של חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬השפעותיה ודרכי ההתמודדות עמה‪.‬‬
‫בנוסף נערכו תצפיות במוקדים שונים‪ ,‬ראיונות עם מסרנים וכן קבוצת דיון שמטרתה הייתה לחזק‬
‫ולבדוק יחד עם אוכלוסיית היעד את הנתונים שנאספו וכן לאפשר את ניתוחם הראשוני‪ .‬משך הזמן הניכר‬
‫שנדרש לאיסוף הנתונים מאפשר לבסס את הטענה כי במחקר הושקעו זמן‪ ,‬מאמץ ומעורבות שאפשרו‬
‫הבנה מעמיקה ביחס לתופעה הנחקרת‪ .‬כתיבת המחקר נעשתה על בסיס העיקרון של תיאור גדוש והבאת‬
‫חומר עשיר (‪ )Rich data‬המתבטא בדוגמאות וציטוטים רבים מחומר הגלם המבססים את התמות‬
‫והקטגוריות בעבודה‪ .‬איסוף החומרים כמו גם כתיבת העבודה‪ ,‬לוו בהתבוננות רפלקסיבית מעמיקה‬
‫בכתבה ביומן החוקרת‪.‬‬
‫לטענת פטון (‪ )Patton,1990‬ניסיון החוקרת מהווה אמצעי נוסף לביסוס האמינות המחקרית‪.‬‬
‫במהלך השנתיים שקדמו וליוו את כתיבת עבודת המחקר הייתי חברה בוועדת היגוי ובהנהלה של "המוקד‬
‫לביטחון תזונתי ולמאבק ברעב‪ "1‬והדרכתי סטודנטיות לעבודה סוציאלית שעשו את הכשרתן המעשית‬
‫במוקד‪ .‬הפעילות במוקד לביטחון תזונתי אפשרה לי להכיר לעומק את נושא המחקר‪ .‬הליווי של מנחה‬
‫העבודה שהינו יושב ראש המוקד לביטחון תזונתי ומעורב בפעילות עשירה (הן בשדה והן במחקר) בתחום‬
‫העבודה הסוציאלית הקהילתית‪ ,‬בעיות חברתיות וביטחון תזונתי‪ ,‬העמיק את הבנתי בנושא‪ .‬אמצעי נוסף‬
‫שננקט להגברת אמינות המחקר הינו הקלטת הראיונות וביצוע תמלול מדויק על ידי החוקרת ‪ -‬תהליך‬
‫שאפשר הכרות מעמיקה עם החומרים ותכני הראיונות (‪.)seidman, 9119‬‬
‫אחת הדרכים להשגת אמינות מחקרית על‪-‬פי רייזמן )‪ (Reissman, 1993‬הינה ההשלכות של‬
‫המחקר לפרקטיקה או למדיניות‪ .‬מחקר זה מציג מספר השלכות הן לפרקטיקה של העובדות הסוציאליות‬
‫והן למדיניות המקרו ביחס לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬בפרק הדיון ובסיכום העבודה נדונות‬
‫בהרחבה השלכות והמלצות אלה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לקריאה נוספת על המוקד לביטחון תזונתי‪ :‬קאופמן‪.8002 ,‬‬
‫‪31‬‬
‫ב‪ .4 .‬ניתוח נתונים‬
‫ניתוח הנתונים נעשה באמצעות גישה תכנית לחלקים על‪-‬פיה פורק הטקסט של כל ראיון לקטעי תוכן‪,‬‬
‫ולאחר מכן קובצו קטעי התוכן הרלוונטיים לכדי קטגוריות ותמות מרכזיות (ליבליך‪ ,‬תובל‪-‬משיח וזילבר‪,‬‬
‫‪ .)3101‬ניתוח הנתונים נעשה על בסיס העקרונות המנחים של ניתוח פרשני‪ -‬ביקורתי‪ ,‬תוך ראייה משווה‬
‫של הראיונות עם העובדות הסוציאליות ועם המשפחות‪ .‬בפרק נקשרות יחד הביוגרפיות והחוויות של‬
‫משתתפות המחקר באמצעות "תיאור מעובה" המאפשר לחשוף את הפרוש שנתנו משתתפות המחקר‬
‫לתופעה הנחקרת (‪.)Denzin, 2001‬‬
‫השלב הראשון של ניתוח הנתונים החל בתמלול הראיונות‪ .‬תמלול הראיונות על‪-‬פי ליבליך‬
‫(‪ ,)Lieblich, 2006‬מסייע בפיתוח קשב ובלמידת תוכנו וצורתו של כל ראיון‪ .‬בהמשך‪ ,‬נותחו הנתונים‬
‫בשיטה ההוליסטית (שקדי‪ .)Strauss & Corbin, 1990 ;3112 ,‬הבחירה נועדה לסייע בזיהוי המאפיינים‬
‫המרכזיים של כל טקסט כשלם‪ ,‬ללמוד מהן התמות המרכזיות שעלו בראיונות‪ ,‬מה נעדר בהם ומה‬
‫המשמעות של הדברים‪ .‬קראתי כל ראיון קריאות חוזרות ונשנות במטרה לבחון ולהכיר לעומק את‬
‫עולמות התוכן המרכזיים ואת התפיסות העולות מהם (‪ .)Moustakas, 1994‬הקריאה נעשתה לעיתים‬
‫בסדר הכרונולוגי של כל ראיון‪ -‬מתחילתו לסופו ופעמים מנקודות שונות שלו ואף מסופו להתחלתו‪.‬‬
‫הניתוח ההוליסטי אפשר ליצור סדר בחומר הטקסטואלי ולהחליט על המשך מהלכי המחקר‪.‬‬
‫לאחר הניתוח ההוליסטי החלטתי לנתח את סיפורי החיים והיסטוריית החיים של המשפחות‬
‫החיות בחוסר ביטחון תזונתי (‪ .)Rosenthal, 9111‬ההחלטה נבעה מהמיקום המרכזי שתפסה היסטוריית‬
‫החיים הן בסיפורי המשפחות והן בהתייחסויותיהן של העובדות הסוציאליות‪ ,‬וכן מהתפיסה הביקורתית‬
‫הרואה את ההקשר החברתי של א‪/‬נשים החיות בעוני כמשמעותי להבנה עמוקה ורב ממדית שלהן ושל‬
‫סיפורן (קרומר‪ -‬נבו‪.)3112 ,‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬החלה עבודת המיון והארגון של הראיונות ל"יחידות משמעות" באמצעות זיהוי‬
‫אמירות שחוזרו על עצמן‪ .‬שלב זה הסתיים כשהושגה רוויה ולא נמצאו בראיונות יחידות משמעות חדשות‬
‫(שקדי‪ .)3112 ,‬בהמשך‪ ,‬נעשתה תימטיזציה וסנתיזציה על ידי איחוד יחידות משמעות דומות לכדי תמות‬
‫שהיוו את השלד הקונספטואלי לממצאי המחקר (שקדי‪ .)Rubin&Rubin, 1995 ;3112 ,‬חלק מהתמות‬
‫במחקר עלו באופן אינדוקטיבי מתוך הראיונות (‪ ,)Strauss & Corbin, 9110‬וחלק נקבעו מראש על‪-‬ידי‬
‫שאלת המחקר‪ .‬כל התהליך נעשה תוך השוואה מתמדת בין נקודות המבט של העובדות הסוציאליות ושל‬
‫המשפחות‪.‬‬
‫בשלב האחרון‪ ,‬נבנה הקונספט של הפרק באמצעות קטלוג התמות לשלוש יחידות מרכזיות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫פרק ג'‪ -‬ממצאים‬
‫ג‪ .1 .‬יחידה ראשונה‪ -‬הקשר החיים של הנשים‬
‫מחקר איכותני ביקורתי רואה את ההקשר החברתי של א‪/‬נשים החיות בעוני כמשמעותי להבנה עמוקה‬
‫ורב ממדית שלהן ושל סיפורן (קרומר‪ -‬נבו‪ .)3112 ,‬ההקשר החברתי של משתתפות המחקר מאפשר לנתח‬
‫את המציאות כתוצר של יחסי כוח חברתיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬אתניים ומגדריים‪ ,‬ובכך‬
‫להתבונן על המציאות תוך הצבת סימני שאלה באותן זירות הנתפסות כאובייקטיביות ובלתי ניתנות‬
‫לשינוי (‪.)Denzin, 2001‬‬
‫בהתאם לתפיסה זו‪ ,‬היחידה הראשונה של פרק הממצאים עוסקת בהקשר החיים ובהקשר‬
‫החברתי בו מתקיימים סיפוריהן של הנשים המשתתפות במחקר והעומדות בראש משק בית המתמודד‬
‫עם חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬כל אחד מהראיונות עם המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי נפתח בבקשה‬
‫מהמשתתפות "לספר את הסיפור שלהן"‪ .‬במרבית הראיונות נענו המשתתפות להזמנה והתחילו את‬
‫סיפורן מתקופת ילדותן‪ ,‬חלקן חזרו לאורך הראיון לתקופת הילדות‪ ,‬הנעורים וההתבגרות‪ .‬סיפורי הנשים‬
‫שוזרים בתוכם את מיקומו של העבר והשפעתו על חייהן כיום במעין ריקוד נגה בו הן נעות בין מרחבי‬
‫הזמן של עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪.‬‬
‫בהתאמה‪ ,‬ניתוח הראיונות עם העובדות הסוציאליות נתן מקום לדרך בה בחרו העובדות להתבונן‬
‫ולספר את סיפוריהן של הנשים והמשפחות עימן הן מצויות ביחסי היעזרות‪ ,‬תוך בחינת נוכחותו של‬
‫ההקשר החברתי בהתייחסויותיהן‪ .‬פרק זה של ניתוח הראיונות יתמקד בהקשר החיים הרחב‬
‫ובהיסטוריה המשפחתית של משתתפות המחקר כפי שאלו באו לידיי ביטוי בסיפורי הנשים ובתפיסותיהן‬
‫של העובדות הסוציאליות‪.‬‬
‫ג ‪ .1.1.‬היסטוריה משפחתית‬
‫כל הנשים שהשתתפו במחקר תיאורו רקע של מצוקה וחיים בעוני שליוו אותן לאורך חייהן מתקופת‬
‫ילדותן‪ ,‬דרך התבגרותן ועד היום‪ .‬המצוקה אליה נולדו הנשים‪ ,‬הכוללת נוכחות של אלימות‪ ,‬התעללות‪,‬‬
‫הורים מכורים ועוני‪ ,‬מתבטאת בתחושה שהיה עליהן לשרוד את מציאות חייהן לאורך השנים‪ .‬כשהנשים‬
‫מתארות את ההיסטוריה האישית והמשפחתית הן כמעט תמיד מסבירות שהמיקום החברתי והמעמד‬
‫הכלכלי בו הן מצויות היום אינו חדש להן‪ ,‬אלא הוא תולדה של תהליך הדרה ארוך שהחל כבר בילדותן‪.‬‬
‫"הייתי בתוך בית ש‪ ...‬שממש ילדות לא קלה‪ .‬בכלל‪ ,‬בכלל לא קלה‪ .‬אמא אלכוהוליסטית כאילו בסוף‬
‫הלכה‪ ,‬הלכה בגיל חמישים ומשהו משתייה‪ .‬אז גם הילדות כאילו‪( "...‬שמרית)‪.‬‬
‫"אני עברתי את הטראומות האלה‪ ,‬עברתי אונס עברתי התעללויות‪ ,‬עברתי אלימות מה שאת לא רוצה‬
‫אני עברתי בחיים שלי‪ ,‬זה מגיל קטן תביני זה לא ש‪ ..‬התהליך זה כל הזמן בצורה אחרת בשינוי אדרת"‬
‫(רונית)‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫"רוב אה‪..‬השנים שהיתי אצל ההורים שלי עד גיל ‪ 10-12‬משהו כזה אחר כך הייתי בפנימיית בנות בצפון‬
‫ובחופשות הייתי יוצאת למשפחה אומנת ואחר כך הייתי בהוסטל לנערות במצוקה ומשמה התגייסתי‬
‫לצבא והוכרתי כחיילת בודדה [‪ ]...‬היה לי קשה שאמא שלי חוטפת מכות וגם אני הייתי מוכה ‪...‬כילדה‪.‬‬
‫[‪ ]...‬ובאמת הייתי נקראת ילדה באמת בסיכון (צחוק) שזה אומר שמאז שאני נולדתי אני ככה‬
‫בהישרדות" (סיוון)‪.‬‬
‫כל אחת מהנשים במחקר סיפרה סיפור חיים שונה וייחודי‪ .‬סיוון‪ ,‬גדלה במסגרות חוץ ביתיות‬
‫בעוד הוריה היו נשואים‪ .‬היא נישאה וסבלה מאלימות קשה מבן זוגה‪ .‬כל חייה עבדה בעבודות מזדמנות‬
‫בניסיון לפרנס לבדה את ילדיה‪ .‬אמה של רונית נפטרה כשהייתה בת חודשיים והיא גדלה עם אב מכה ובת‬
‫זוגתו‪ .‬היא נאנסה‪ ,‬עברה התעללות ולדבריה 'חוותה את כל הטראומות שקיימות'‪ .‬בהתבגרותה החלה‬
‫לשתות ועד היום מוגדרת על ידיי שירותי הרווחה כ'אלכוהליסטית'‪ .‬בעברה ניסתה מספר פעמים לשים‬
‫קץ לחייה‪ .‬שמרית‪ ,‬חיה עם בן זוגה‪ ,‬אבי ילדיה‪ ,‬עימו נישאה לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון איתו‬
‫חייתה מגיל ‪ .09‬היא עבדה במשרה מלאה עד שמספר חודשים לפני הראיון נפצעה בתאונת עבודה‪ .‬למרות‬
‫עבודתה במשרה מלאה היא ומשפחתה חיים בעוני וסובלים מחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬סתיו הפכה לאמא‬
‫בגיל ‪ ,07‬היום היא מגדלת בגפה את שלושת ילדיה‪ ,‬עובדת לסירוגין בעבודות זמניות מאז היותה נערה‪.‬‬
‫סימון נקי מאלכוהול כבר ‪ 37‬שנים‪ ,‬אחרי תקופה של התמכרות קשה‪ .‬הוא מתייחס לפרק ההתמכרות‬
‫והגמילה בחייו כתקופה שממנה למד וקיבל כוח‪ .‬הוא מרבה לציין שלאחר הקשיים הרבים עליהם התגבר‬
‫בחייו הוא מרגיש כי הוא יכול לכל מכשול וקושי‪.‬‬
‫נבצר מהדוגמאות לעיל לשקף את עולמן של משתתפות המחקר‪ .‬תקציר הסיפורים לא יכול להציג‬
‫נאמנה את כל סיפורן המורכב והרב גוני של הנשים‪ .‬הן עברו בחייהן שינויים‪ ,‬תהפוכות‪ ,‬חוו קונפליקטים‪,‬‬
‫קשיים‪ ,‬הצלחות והתמודדויות שונות שקצרה יריעת עבודה זו מלהכיל‪ .‬הטעימה הקטנה והמצומצמת‬
‫מלמדת שלכל אחת מהן אומנם סיפור שונה‪ ,‬אישי ומיוחד‪ ,‬אך יחד עם זאת ישנן תמות מרכזיות החוזרות‬
‫בכל הסיפורים‪ .‬בין הדברים המשותפים לנשים זועקת העובדה שכולן מתמודדות עם קשיים ומצוקות‬
‫שונות המלוות אותן מקטנות‪ .‬בדבריהן מודגשת העובדה שחייהן כיום לא מנותקים מחוויות ילדותן‪.‬‬
‫סיוון מסכמת את הראיון עימה בחיבור בין תקופת ילדותה לחייה היום במילים המשקפות את תחושת‬
‫חוסר האונים ואת המחסומים החברתיים המונעים ממנה לצאת מהמצוקה בה היא חיה מילדות‪:‬‬
‫"למשל אחת כמוני מי יקבל אותי בעבודה? יש לי בעיה של הבנת הנקרא‪ ,‬יש לי שגיאות כתיב מי מי‬
‫יכול להושיב אותי במשרד? מה אין לי רישיון‪ ,‬אין לי כלום‪ .‬גם בתור נהגת של מישהו אני לא יכולה‬
‫להיות‪ .‬נטו זה ניקיון‪ .‬ויש מלא כאלה שלא למדו בגלל העבר‪ ,‬בגלל הילדות‪ ,‬בגלל משברים בגלל‪...‬‬
‫"(סיוון)‪.‬‬
‫סיפורי הילדות של הנשים מאירים את העובדה שלמרות אסטרטגיות ההתערבות השונות של גורמי‬
‫הטיפול והרווחה (מהיעדר נוכחותם בסיפור‪ ,‬דרך נוכחות מוגבלת ועד החלטתם על מסגרות חוץ ביתיות‬
‫וליווי צמוד)‪ ,‬הם לא הצליחו להוביל לשינוי משמעותי בחייהן של הנשים כבוגרות‪ .‬כולן חוו את חיי‬
‫המצוקה והעוני בילדותן וחיות בתוך המצוקה כנשים בוגרות‪ .‬עובדה זו יכולה ללמד על אוזלת היד של‬
‫מערכת הביטחון הסוציאלי ומערכת הרווחה להוות רשת ביטחון חברתית המחלצת מעוני‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫חווית הילדות בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי‬
‫"אני חוויתי את זה על הבשר שלי"‬
‫בראיונות עם הנשים עלו פעמים רבות העוני והמצוקה שהן חוו בילדותן‪ ,‬כמו גם מצבים של חוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ .‬העוני הקשה וחוסר הביטחון התזונתי אותו מתארות הנשים מאפשר הצצה לתחושותיהם של‬
‫ילדים הסובלים מדלות תזונתית ואף מהיעדר מוחלט של אוכל‪ .‬חוויות הילדות של הנשים והקשר חייהן‬
‫מלמדים על מגוון השלכות הנוגעות לחייהן כנשים בוגרות‪ .‬הנשים מתארות מנעד רגשות המבטא את‬
‫תחושות המצוקה שנוצרו בילדותן כש תחושות אלה נדמות לעיתים כצלקת ישנה שמציאות חייהן כיום לא‬
‫מאפשרת לה להגליד‪ .‬אחת מתחושות אלה מתייחסת גם לאסטרטגיות ההתמודדות שלהן מנקודת מבט‬
‫רטרוספקטיבית שמאפשרת להן לנתח את תחושותיהן ודרכי התמודדותן‪.‬‬
‫"[‪ ]...‬או שהיו מצבים שלא היה לי מה לאכול אז הייתי גונבת את התיקים של האוכל של הילדים‪ .‬הייתי‬
‫קטנה‪ ,‬ואז הייתי מחלקת עם אחותי‪ .‬אני לא לא יכולה לשכוח את זה‪ ,‬אני רק מרחמת היום על אותו ילד‬
‫שהיה נשאר בלי אוכל‪ .‬כי לחם ומרגרינה כבר נמאס לי‪ ,‬לא היה ריבה לא היה שוקולד‪ ,‬לא היה כלום‪".‬‬
‫(רונית)‪.‬‬
‫לקראת סוף הראיון חוזרת רונית לתקופת ילדותה ולימים בהם נאלצה לגנוב אוכל מחבריה‬
‫לכיתה‪ .‬נראה כאילו היא סוגרת מעגל בחזרתה לנושא שעלה בשלבים הראשונים של הראיון‪ .‬סגירת‬
‫המעגל הסימבולית מתחזקת כאשר רונית מציינת בכאב את תחושות האשמה המובילות להלקאה עצמית‬
‫בשל דרכי ההתמודדות שנכפו עליה בילדותה‪:‬‬
‫"וזה מחזיר אותי אחרונה לגן‪ ,‬כיתה א'‪ ,‬שהייתי גונבת את התיקי אוכל לילדים‪ ,‬לוקחת את הסנדוויץ'‬
‫עם השוקולד‪ ,‬היום אני מסתכלת אני אומרת הנה בורא עולם מעניש אותי ומחזיר לי את הכל במכות‪.‬‬
‫שאותו ילד שהאמא שלו דאגה לו לסנדוויץ' אני אכלתי לו אותו (נאנחת)‪ .‬עזבי‪ ,‬די אמרתי לך‪ ,‬מלא מלא ‪,‬‬
‫פצוע פצוע פצוע‪ ,‬אין סוף" (רונית)‪.‬‬
‫הנשים בראיונות הרבו לחבר בין תחושותיהן וחוויותיהן כילדות שסבלו מחוסר ביטחון תזונתי‬
‫לבין מקומן כאמהות והחשש שגם ילדיהן יחיו באותה מציאות וקושי‪.‬‬
‫"גדלתי בעוני גדלתי‪...‬הייתי ישנה בלי אוכל [‪]....‬המצב מאוד מאוד מאוד היה קשה‪ .‬היו מצבים שלא‬
‫היה אוכל ‪ ...‬והיום כביכול אני מגדלת דור שני‪ ,‬אני חוויתי את זה על הבשר שלי‪ .‬אני היום לא מוכנה‬
‫שהילדים שלי יחוו את מה שאני חוויתי‪ .‬כי בשר זה לא היה בבית ועופות זה לא היה בבית זה היה‬
‫קוסקוס סולת‪ ,‬וזה היה האוכל או קישואים או חצילים זהו ועם זה שרדנו כל החיים שלנו (סתיו)‪.‬‬
‫" אני מאחלת לאף אחד שלא יעבור את מה שאני עברתי אהה‪ ..‬אני הייתי אוכלת אפילו לחם עם‬
‫מרגרינה או לחם עם אהה מלח כשהייתי רעבה [‪ ]...‬הרגשתי חלשה‪ ,‬הרגשתי רעבה‪ ,‬המון‪ ...‬המחשבה‬
‫שאין אוכל אז זה הביא לי יותר רעב‪ .‬שונאת את המשפחה‪ .‬שנאה כזאתי‪ ,‬מה אתם לא יכולים לדאוג‬
‫שיהיה לנו אוכל לילדים? ואני שונאת אותם על זה שונאת! אבל היום הילדים שלי אני לא רוצה‬
‫שירגישו שאין בבית‪ ,‬שאם הם רוצים משהו הם יקבלו ואם הם אכלו עכשיו והם עוד רעבים הם יקבלו‬
‫אבל לא תמיד יש (נאווה)‪".‬‬
‫נאווה מדברת על כך שדי היה במחשבה שאין אוכל בכדי לעורר את תחושת הרעב‪ .‬הרעב הוביל‬
‫לכעס ואף לשנאה כלפי משפחתה ובעיקר כלפי הוריה שאינם מצליחים למלא אחר צרכיה הבסיסיים‬
‫ביותר‪ .‬זיכרונות הכעס והשנאה של נאווה כלפי משפחתה מעוררים בקרבה את הדאגה בנוגע לתחושות של‬
‫ילדיה‪ .‬בהמשך הראיון היא מספרת על החשש שילדיה יחושו את אותן התחושות כלפיה ולכן היא מוכנה‬
‫‪34‬‬
‫לעשות הכול בכדי שהם יקבלו את האוכל שהם צריכים ורוצים‪ .‬את דבריה היא מסייגת באמירה‪" -‬אבל‬
‫לא תמיד יש" הטומנת בחובה את הכאב שבמציאות חייה‪ ,‬שלעיתים חרף ניסיונותיה‪ ,‬ילדיה חיים‬
‫במציאות תזונתית דומה לזו שבה היא גדלה‪.‬‬
‫למרות שתיאורי הנשים מלמדים על חיים בצל העוני‪ ,‬בהתייחסויותיהן למציאות חייהן הנוכחית‪,‬‬
‫הן הצליחו לא פעם לשים את האצבע על נקודת הזמן הספציפית בה הלך מצבן והתדרדר עד למצב של‬
‫חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬חלקן אף הצליחו להיחלץ מהעוני בתקופות שונות של חייהן אך התדרדרו שוב‬
‫למצבי מצוקה בשל אירועים שונים‪ .‬סיוון שנאלצה לעזוב את עיר הולדתה במרכז לאחר גירושיה מבן זוגה‬
‫האלים הגיעה לעיר בדרום הארץ‪ .‬בעיר הדרומית אפשרויות הסיוע של המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫הייתה מצומצמת יותר‪ .‬בנוסף האפשרות להשתלב במעגל התעסוקה עקב היצע מקומות מוגבל היוותה‬
‫זרז להתדרדרות במצב הכלכלי של המשפחה‪:‬‬
‫"גם שם היה מצב קשה‪,‬אבל פה ‪ ..‬זההה‪ ..‬זה ירדנו לרמה של יותר מתחת לקו העוני ו‪..‬המצב נהיה פה‬
‫יותר גרוע בהרבה יותר גרוע‪ .‬רק פה הגענו למצב שאין אין אוכל ואין למי לפנות‪ .‬פה אין איפה להתקדם‪,‬‬
‫אין אפשרות לעבוד‪ ,‬אפילו בעבודה של כמה שקלים ככה בחודש‪ ,‬שיהיה ממה לקנות את האוכל והזה"‬
‫(סיוון)‪.‬‬
‫רונית הצביעה על המציאות החברתית‪ -‬כלכלית ועל קיצוצי הקצבאות בתחילת שנות האלפיים‬
‫כגורם מרכזי בהתדרדרות מצבה הכלכלי של המשפחה וכנקודה משברית שבה המשפחה החלה לסבול‬
‫מחוסר ביטחון תזונתי‪-‬‬
‫"פעם לפחות היינו מקבלים את ה‪ 3,600-3,700-‬מאז שביבי נתניהו נתן את הגזרה והוריד לנו לגמרי‬
‫[‪]...‬אז יש לך את ה‪ 3600-‬שזה היה בזמנו לפני שביבי נתניהו קיצץ ויש לי עוד איזה ‪ 2000-3000‬שקל‬
‫שהייתי עובדת אותם במשק בית אז לא הייתי צריכה בכלל את הרווחה‪ ,‬אף פעם לא פניתי לרווחה‬
‫לעזרה‪ .‬אחרי שביבי נתניהו קיצץ זה פשוט תלה אותי במנורה‪ .‬הביא אותנו למצב הזה שאין לנו אפילו‬
‫לאכול ואז גם כן התחלתי לקבל את ההתקפים של אה אהה האפילפסיה האלכוהולית" (רונית)‪.‬‬
‫סיפוריהן רווי הכאב של הנשים לא קלים‪ .‬לא פשוט לשמוע על ילדה שנאלצה לגנוב אוכל מחבריה‬
‫בכדי להשביע את רעבונה‪ ,‬או על חולשתה של ילדה כתוצאה מרעב‪ .‬יחד עם זאת חשיבותם של הסיפורים‬
‫היא קריטית‪ .‬פעם אחת‪ ,‬משום שהם מאירים את הדרך להבנת הנשים כבוגרות וכאמהות ומאפשרים‬
‫התבוננות מזווית אחרת מורכבת וקרובה יותר לחייהן‪ ,‬לבחירותיהן ולהתמודדותן‪ .‬ופעם שנייה‪ ,‬מאחר‬
‫והם מזמנים אפשרות להתקרב לעולמם של ילדים החיים בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬להבין את המצוקה‬
‫הקשה הכרוכה במציאות חייהם‪ ,‬את הפחד‪ ,‬הכאב‪ ,‬החולשה ותחושת ההדרה‪.‬‬
‫תפיסת עצמי ותפיסת עתיד‬
‫"זה גם חלום‪"...‬‬
‫כאמור‪ ,‬הקשר החיים וההקשר החברתי של א‪/‬נשים החיות בעוני משמעותי להבנתן והבנת סיפורן‪ .‬בכדי‬
‫להגיע להבנה מלאה ושלמה של הנשים נדרשת התייחסות לממדי הזמן של עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪ .‬תפיסת‬
‫העתיד משמעותית בעיקר משום שבמקרים רבים ישנה נטייה ליחס לא‪/‬נשים החיות במצבי עוני ומצוקה‬
‫סתגלנות למצב חייהן‪ ,‬היעדר תכנון עתידי והתנהלות חיים הישרדותית‪ .‬בניתוח הראיונות עם הנשים ניכר‬
‫‪35‬‬
‫כי בד בבד עם התייחסותן הנרחבת להיסטוריה האישית ולתקופת הילדות שלהן‪ ,‬הן מרבות להתייחס‬
‫לעתיד שלהן ושל ילדיהן‪ .‬התבוננות על תפיסת העתיד המגלה עולם עשיר ומורכב בו דרים בכפיפה אחת‬
‫חלומות‪ ,‬שאיפות ותקוות עם ייאוש‪ ,‬חוסר אונים וחוסר תקווה‪.‬‬
‫אצל סיוון ניתן לראות כי האפשרות ללמוד ולהתפתח נתפסת בענייה כחלום‪ ,‬יחד עם זאת לא‬
‫ברור האם היא וויתרה על החלום או שמא היא עדיין רואה בו כבר – השגה‪:‬‬
‫"תמיד חלמתי ללמוד ‪ ,‬ללמוד ולהתכונן ולהיות מישהו‪ ,‬להיות משהו בחיים ‪ ,‬זה היה חלום שלי ‪ ,‬אה‪..‬‬
‫בשבילי לממן עכשיו לימודים זה המון‪ ,‬אבל אני מאוד רוצה ללמוד‪ ...‬מאוד [‪ ]...‬להיות משהו‪ ,‬כשישאלו‬
‫אותי "במה את עוסקת?" אני יגיד שאני עוסקת במשהו מכובד כזה אפילו פקידה ‪ ,‬שיהיה מכובד כזה‬
‫שאני יכול להגיד בגאווה במה אני עוסקת‪ .‬זה גם חלום" (סיוון)‪.‬‬
‫במהלך כל אחד מהראיונות שאלתי את המשתתפות מה החלום שלהן וכיצד הן רואות את עתידן‪.‬‬
‫במקרים רבים החלומות היו קשורים להצלחת הילדים ולהתפתחותם‪ .‬החלומות של הנשים מעידים על‬
‫התרסתן אל מול התפיסות הרווחות בחברה ביחס לנשים ומשפחות החיות בעוני קשה‪ .‬תפיסות אלו‪ ,‬שעלו‬
‫בצורה בולטת גם בראיונות עם העובדות הסוציאליות‪ ,‬מייחסות לנשים סתגלנות למצבי העוני והמצוקה‬
‫וחוסר רצון לשנות את מצבן‪ .‬יתרה מכך השיח אודות 'מעגל העוני'‪ ,‬מדגיש במרבית המקרים את כורח‬
‫ההרגל וחוסר הרצון לשינוי כמוביל המרכזי‪ -‬ולעיתים אף הבלעדי‪ -‬להישנות המצוקה בקרב הילדים‬
‫שנולדו לעוני‪ .‬הנשים בחלומותיהן מבטאות את היפוכה של התפיסה הזו‪ .‬החלומות של הנשים‪ ,‬גם אלו‬
‫שאינם קשורים לילדיהן‪ ,‬מבטלות את הטענות השכיחות הנוגעות ל'תרבות העוני'‪ .‬הן‪ -‬כמו אלו הרואים‬
‫בהן אחרות‪ -‬חולמות‪ ,‬מקוות ושואפות‪ .‬ניתוח חלומותיהן של הנשים מנפץ את התפיסה כי מי שחסרה את‬
‫הצרכים הבסיסיים וחיה במצב של חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬לא שואפת להכרה חברתית והגשמה עצמית‪.‬‬
‫"המטרה שלי כל החיים זה לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה‪ ,‬אבל לא הצלחתי להגשים את החלום שלי‬
‫להיות אחות בגלל חוסר משאבים‪ ,‬אז לפחות מה שאני לא קיבלתי אני ייתן לילדים" (רונית)‪.‬‬
‫"חלום‪ ,‬אהה החלום שלי מתמיד היה לנסוע להודו‪ ,‬את יודעת ככה לראות עולם‪ ,‬לצאת‪ ,‬כל זה‪ .‬חולם אני‬
‫יודע? חשבתי אולי להיות פעם כמו אלה שמגלים דברים עתיקים‪ ,‬חופרים באדמה‪ ,‬כל מיני יש‪ ,‬את‬
‫יודעת לבן אדם יש חלומות" (סימון)‪.‬‬
‫התייחסויותיהן של העובדות הסוציאליות להיסטוריה המשפחתית ולהקשר החיים של הנשים‬
‫"יש לנו פה הרבה אנשים שהם דור שני ושלישי של מצוקה"‬
‫העובדות הסוציאליות התייחסו אף הן להקשרי החיים ולהיסטוריה של המשפחות החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ .‬במרבית הראיונות ההתייחסות להיסטוריה המשפחתית האדירה את מקומה של האחריות‬
‫האישית והיוותה מקור להצדקת הטענה שהמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי התרגלו לחיי עוני‬
‫ולתלות בגורמי הרווחה והשירותים החברתיים‪ .‬במקביל נעדרה באופן כמעט מוחלט התייחסות למבנים‬
‫חברתיים או למדיניות כלכלית‪ -‬חברתית כמייצרת ומשמרת את מצוקתן של הנשים והמשפחות‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫"אין אין אחריות‪ ,‬אין תובנות‪ ,‬אין אין‪ .‬זה אולי גם סוג אוכלוסייה‪ ,‬אבל זה גם הרגלים" (כרמית‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית)‪.‬‬
‫"אני גם חושבת שזה סוג של אההם‪ ,‬בואי נגיד ככה‪ ,‬ההיסטוריה של הבן אדם‪ .‬יש לנו פה הרבה אנשים‬
‫שהם דור שני ושלישי ל‪ ..‬למצוקה ואני כבר רואה ת'ילדים באים אליי‪ ,‬נגיד פוגשים אותי‪' -‬אהה הינה‬
‫העובדת הסוציאלית שלי'‪ ,‬כאילו לא [אומרים העובדת הסוציאלית] של אמא שלי‪ ,‬לא של המשפחה‪,‬‬
‫שלי! אז את כבר כאילו בלב מאוד כואב את אומרת אהה גם הוא יהיה מטופל של הרווחה‪ .‬או שאנשים‬
‫באים ואומרים לי 'אבל מה? שאני הייתי ילדה אני זוכרת שאמא שלי קיבלה ככה וככה וככה'‪ ,‬אז את‬
‫אומרת או‪-‬קיי כאילו‪..‬זה לא נגמר‪ .‬אז יש גם בזה משהו כי זה סוג של למידה ש‪ ..‬ככה האמא הסתדרה‪,‬‬
‫היא הלכה לעבוד במשק בית האבא היה עובד ונתן לה קצת כסף ו‪..‬היא באה לרווחה לקבל אהה זה"‬
‫(אורטל‪ ,‬עובדות סוציאלית)‪.‬‬
‫"‪...‬זה דור שני לשלישי של מצוקה לא ממש בא להם לשנות‪ ,‬בא להם ברמה של בוא נדבר על זה וזהו וזה‬
‫נשאר ככה" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"משפחה אחרת שכאילו לצערי אני אומר את זה אבל‪ ,‬זה דור שני או שלישי מטופלי רווחה אז הם גדלו‬
‫ככה וזה נראה לי מאוד טריוויאלי והם מאוד גאים בזה" (עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫בדבריהן של העובדות הסוציאליות עולה הקושי להסביר את הגורמים לכך שהמשפחות הינן דור‬
‫שני ושלישי של מצוקה‪ .‬הן מרבות להצביע על ההרגל וחוסר המוטיבציה של המשפחות לשנות את‬
‫מציאות חייהן‪ ,‬כגורמים המרכזיים להישנות המצוקה‪ .‬הנימוק המרכזי מצביע על האחריות האישית של‬
‫המשפחות‪ .‬לעיתים נראה כי מבחינת העובדות המסלול המכוון להמשך חיי המצוקה הוא טבעי עד שאין‬
‫צורך לנתחו ולהתעמק בגורמיו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם נערה גדלה בלי אבא ככל הנראה גם היא תהיה אם חד‬
‫הורית‪ .‬וזאת על אף העובדה שמסלול החיים של חלק מהנשים אינו ליניארי‪ -‬חלקן נחלצו מהעוני‬
‫בתקופות מסוימות ובשל משברים שונים חזרו שוב לחיים בעוני‪.‬‬
‫"אז את מבינה הם רגילים לזה‪ ,‬זו נגיד אישה‪ ,‬שכשהייתה ילדה‪ ,‬המשפחה הייתה ענייה אז בשבילה‬
‫עכשיו זה לא חדש והיא ממשיכה את זה‪ ...‬גם היא נהיית חד הורית וככה זה‪ ,‬הם ממשיכים את הדרך‬
‫חיים הזאת" (שירן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫במרבית המקרים עולה תחושה של העדר התייחסות אל הגורמים המורכבים המובילים למצוקה‬
‫הרב דורית‪ .‬ההסבר המרכזי עליו נשענות העובדות הינו כורח ההרגל והעדר מודלים אחרים‪ .‬כל זאת יחד‬
‫עם ההתעלמות מהסיבות שמובילות את ההורים להוות מודל מסוים ולא אחר‪.‬‬
‫"אותה משפחה עם הילדים‪ ,‬זה מישהו שטופל כאן כילד‪ ,‬אצל המנהלת שלי כעו"סית‪ ,‬היום הוא פה‬
‫והילדים שלו יהיו באותו מצב‪ .‬כאילו הם גם לא מבינים‪ ,‬כאילו מה‪ ,‬איזה מודל אתם‪ ,‬טוב הם בכלל לא‬
‫במקום הזה של להיות מודל " (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫בראיונות בלטה בהעדרה ההתייחסות החברתית על גווניה השונים כגורם המייצר ומשמר עוני‬
‫ומצוקה‪ .‬אחריות חברתית‪ ,‬כשלים במדיניות‪ ,‬ומנגנון השוק כמעט ולא עולים בהתייחסויותיהן של‬
‫העובדות‪ .‬במקרים הבודדים בהם עלתה המדיניות החברתית כגורם במשוואה המובילה לחיי עוני‪ ,‬ניכר כי‬
‫הדבר מייצר בלבול ואמביוולנטיות בהתייחסות העובדות‪ .‬העובדות הסוציאליות נטו לראות במדיניות‬
‫הקצבאות ככזו המעמיקה את תלות המשפחות ומובילה שוב‪ ,‬להיעדר אחריות אישית שלהן‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫במקרים רבים העובדות הסוציאליות ראו במשפחות כמי שמנצלות בצורה שלילית ושלא לצורך את‬
‫מערכות הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫"תראי אני מצפה גם מהאנשים עצמם לגלות רצון טוב ומוטיבציה‪ ,‬לפעמים את מציעה להם דברים והם‬
‫לא רוצים כי זה אורח החיים שלהם‪ ,‬הם רגילים לחיות ככה‪ .‬מקבלים מהמדינה אז לא יוצאים לעבוד‪,‬‬
‫גרים בשכונות כאלה וזה‪... .‬אולי צריך להפסיק להם לתקופה כדי לעודד אותם לעשות את השינוי להבין‬
‫שהם לא יכולים ככה להמשיך שלא תמיד אפשר לעזור ולעזור ולעשות בשבילם‪ ...‬ככה אולי אפשר יהיה‬
‫לשנות את המצב ותהיה יותר אחריות שלהם" (רלי‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫ואת יודעת לפעמים אני אומרת‪ ,‬זה כזה דבילי‪ ,‬כי ה‪ 100‬שקל הזה לא יעשה לך כלום! אבל מבחינתם‪ -‬אז‬
‫אהה‪' ,‬העיקר קיבלתי' (דופקת על השולחן)‪' ,‬דפקתי את המערכת'‪ ,‬יש משהו כזה‪ ,‬אז השיח הציבורי‬
‫הזה הוא שסוחטים ת'מדינה‪ ,‬כי זה מה שהם רגילים וזה מה שהם יודעים‪ ,‬לבין אלו שנקלעו למצבים‪,‬‬
‫שלא עלינו‪ ,‬ממחלות‪ ,‬מתאונות‪ ,‬מבעיות‪ ,‬מגירושים‪ ,‬איזשהו משבר שכן צריך להתגייס ולעזור‪ ,‬שזה‬
‫משבר זמני גם‪ ,‬ולא משהו ככה לאורך החיים שמלווה אותם" (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫כרמית עושה הבחנה בין משפחות המצויות במצוקה לאורך זמן ממושך לבין משפחות שנקלעו‬
‫למצוקה עקב משבר זמני‪ .‬להבחנה זו משמעויות רבות בשל העובדה שהן מובילות להתמודדות ולמענים‬
‫אחרים‪ .‬ההתערבות והסיוע למשפחות שנקלעו למשבר נתפס כלגיטימי יותר וככזה שיכול להוביל לשינוי‪,‬‬
‫בעוד שההתערבות עם ממשפחות המצויות במצוקה עמוקה ומתמשכת מלווה בדה לגיטימציה ביחס‬
‫לזכאותן לסיוע ותמיכה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬תפיסת העובדות את המשפחות מושפעת מהשיח הציבורי הרווח‬
‫הרואה במשפחות החיות בעוני ובמצוקה כמי ש'סוחטים את המדינה'‪ .‬הבחנה דומה בין סוגי המשפחות‬
‫ניתן למצוא גם בדבריו של עמית‪:‬‬
‫"הייתה משפחה שארגתי לה כרטיס כזה של תרומת מזון‪ ,‬היא הולכת לסופר כמו כרטיס אשראי כזה‬
‫מעבירה שלוש מאות שקלים מאיזה בנק‪ ...‬והיא לא באה לקחת את כי היא נורא התביישה כי חברה‬
‫שלה עובדת בדיסקונט והיא אמרה מה היא תראה שבאתי לקחת את הכרטיס מבנק דיסקונט היא תגיד‬
‫מה אני נזקקת אני מטופלת רווחה‪ .‬וזה מאוד קשה מאוד‪ ,‬מאוד קשה להם עם זה‪ .‬תחשבי בן אדם שהיה‬
‫למעלה פתאום עכשיו הוא למטה הוא נזקק‪ ,‬הוא נזקק לנו שירותי הרווחה ‪ ...‬לצערי אני אומר את זה‬
‫אבל‪ ,‬זה דור שני או שלישי מטופלי רווחה אז הם גדלו ככה וזה נראה להם מאוד טריוויאלי ומאוד גאים‬
‫בזה‪ .‬אבל הפן האחר זה משפחות באמת לא‪ ,‬לא היו חשופות לזה‪ ,‬וזה מורכב וזה קשה מאוד‪ ,‬מאוד"‬
‫(עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫נראה כי הקשר החיים של הנשים מוביל את העובדות הסוציאליות לאמץ גישה פסימית ביכולת‬
‫לשנות את מציאות המצוקה והעוני של המשפחות עימן הן מצויות בקשר‪ .‬תחושות הייאוש‪ ,‬חוסר האמונה‬
‫והתקווה לשינוי מקבלות רוח גבית מהמציאות הכופה על המשפחות חיים רב דוריים של עוני והכרות עם‬
‫שירותי הרווחה‪ .‬אווירת הייאוש והתסכול של העובדות הסוציאליות מזינה את המשכיותו של מעגל‬
‫המצוקה‪ -‬הן לא מאמינות באפשרות להוביל שינוי ולכן לא פעם מוותרות על פעולה והתערבות משמעותית‬
‫עם המשפחות‪ .‬בתיאוריהן של העובדות הסוציאליות את המשפחות באה לידיי ביטוי באופן חד משמעי‬
‫האחריות האישית של המשפחות למצבן תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהקשרים חברתיים ופוליטיים‬
‫המשפיעים על חיי המשפחות‪ .‬העובדות הרבו להתייחס לשינוי שעל המשפחות לעשות על מנת להטיב‬
‫ולשנות את מצבן כאשר הן המעיטו לדבר על מיקומו של השינוי החברתי על היבטיו השונים‪.‬‬
‫ג‪ .2.1 .‬הורות ואימהות בחוסר ביטחון תזונתי‬
‫מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת‪ ,‬עולה שבשנת ‪ 3100‬חמישית מהילדים שהוריהם חיים בעוני‬
‫ונעזרים בארגוני סיוע חוו ימים שלמים ללא אוכל‪ .‬עוד נכתב כי התזונה של כ‪ 20%‬מהילדים התבססה על‬
‫‪38‬‬
‫לחם וממרח וזאת בשל המחסור הכלכלי של הוריהם‪ .‬מחקרים שונים מצאו כי תזונה בריאה ומאוזנת‬
‫משמעותית עבור התפתחותם התקינה של ילדים‪ ,‬בעוד תזונה לקויה וחוסר ביטחון תזונתי מובילים‬
‫להתפתחות לקויה הן בפן הפיזי והן בפן הרגשי (‪.)Ludwig & Pollack, 2009‬‬
‫בראיונות עם משתתפות המחקר עלתה שאלת ההתמודדות עם הילדים במשפחות החיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ ,‬כאחת ההתמודדויות המורכבות המעסיקות הן את ההורים ואת את העובדות‬
‫הסוציאליות‪ .‬הנשים שרואיינו במחקר הרבו להתייחס לקושי הרב שבהתמודדות עם הילדים כתוצאה‬
‫מאי היכולת לרכוש מזון למשק הבית‪ .‬כשנשאלו המשתתפות מה המשמעות של 'מספיק אוכל'‪ ,‬הן‬
‫התייחסו בראש ובראשונה לאפשרות להאכיל את הילדים‪.‬‬
‫בחלק זה של העבודה תתואר חוויית ההורות המורכבת במשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬וכן‬
‫יתוארו אסטרטגיות ההתמודדות של משק הבית‪.‬‬
‫תחושות ורגשות בחוויית ההורות והאמהות‬
‫"שום אימא לא תעמוד בדבר כזה‪ ,‬שום אימא‪"...‬‬
‫המצב התזונתי של הילדים החיים במשקי הבית שהשתתפו במחקר נע בין רמות שונות של חוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ -‬החל מהיעדר בחירה של האוכל‪ ,‬דרך אכילת מזון שאינו מזין ובכמות שאינה מספקת‪ ,‬ועד העדר‬
‫מזון המלווה בתחושות רעב‪ .‬הנשים תיארו בצורות שונות את המצב התזונתי הרצוי לילדים אל מול‬
‫המצב המצוי במשפחתן‪ .‬הבחנה זו‪ ,‬שנעשתה על ידי מרבית המרואיינות מעידה על הבנה ומודעות‬
‫תזונתית בקרב המשפחות שלא יכולה להתקיים בשל המצב הכלכלי‪.‬‬
‫"בשנה הזאתי נתתי להם ממרח בכמויות שחבל על הזמן‪ .‬פרוסה כאילו של זה‪ .‬שבמקום לתת טונה‪ ,‬לתת‬
‫להם נקניקים‪ ,‬לתת להם דברים אחרים זה היה רק ממרח" (סתיו)‪.‬‬
‫"לדעתי 'מספיק אוכל' זה דברים לפחות בסיסיים שצריך להיות לכל ילד‪ .‬שכאילו אני לא אומרת כאילו‬
‫מותרות‪ .‬שזה חטיפים‪ ,‬סוכריות כל הדברים האלה‪ ...‬באמת אוכל של ילד כאילו דברים בריאים‪ ,‬דברים‬
‫נורמאליים‪ :‬שזה ירקות‪ ,‬חלבי‪ ,‬דברים כאלה[‪ ]...‬למשל ארוחה נורמאלית לילד כמו סיר עם קציצות‪ ,‬עם‬
‫עוף‪ ,‬עם למשל שניצלים‪ ,‬אורז עם תוספת‪ ,‬עם מקרוני הרבה דברים‪ .‬דברים שכאילו כל ילד אוהב"‬
‫(רונית)‪.‬‬
‫החברה המערבית רואה בסיפוק מזון מזין לילד‪ ,‬כאינסטינקט המרכזי של ההורות ובעיקר של‬
‫האימהות‪ .‬מיתוס 'האם הטובה' מושרש בתרבות המערבית ומהווה מרכיב משמעותי בהתייחסות למוסד‬
‫האימהות (‪ .)Braverman, 1989‬בין תכונותיה המרכזיות של ה'אם הטובה' נמצאות הנתינה‪ ,‬ההקרבה‬
‫וסיפוק הצרכים של האחרים‪ .‬בשל כך חוסר היכולות לספק מזון לילדים נתפס כפגיעה ביכולות ההוריות‬
‫ובעיקר כאי‪ -‬מילוי החובות האימהיות של האישה‪.‬‬
‫הנשים במחקר מתארות פעמים רבות את הכאב‪ ,‬התסכול והקושי הכרוכים בגידול ילדים‬
‫במציאות של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬מחד עומדת הכמיהה הרבה להעניק לילדים את מבוקשם וצרכיהם‪,‬‬
‫אך מול אותו רצון הורי והיולי‪ ,‬עומדת המציאות שלא מאפשרת לאימהות למלא את הצרכים הבסיסיים‬
‫ביותר של הילדים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫"אבל היום הילדים שלי אני לא רוצה שירגישו שאין בבית‪ ,‬שאם הם רוצים משהו הם יקבלו ואם עוד‬
‫רעבים הם יקבלו אבל לא תמיד יש‪ .‬ולפעמים כואב לי‪ ,‬זה באמת כואב לי ואני חושבת איך אני עושה את‬
‫זה‪ ...‬הם לפעמים הם רוצים משהו‪ ,‬כאילו לא‪ ..‬אני לא מבקשת לא לוקסוס או משהו‪ ,‬משהו קטן שילד‬
‫לפעמים רוצה‪ ,‬רוצה מתוק או משהו ואין‪ ,‬אין‪ ,‬אין לי איך לתת לו ולפעמים זה‪ ...‬בתוך הנפש שלי פנימה‬
‫אני מתפוצצת" (נאווה)‪.‬‬
‫"כאב לי היה הרבה פעמיים שהילדים שלי הגיעו מהבית ספר ואמרו לי "אנחנו מתים מרעב אנחנו‬
‫מתים מרעב‪ "...‬אבל אין לי מה לתת לכם מה לאכול אין לי מה לתת לכם וזה אני לא חושבת ששום אימא‬
‫הייתה עומדת בדבר כזה שתשמע את הבן שלה אומר לה "אימא אני מת מרעב" ואין לה מה לתת לו‬
‫לאכול‪ ,‬שום אימא לא תעמוד בדבר כזה שום אימא ואני מאמינה שהמון אימהות הרגישו את זה ‪,‬את‬
‫הכאב כי פשוט לא עמדתי בכאב הזה שילד עומד מולי ומסתכל לי בעיניים ואומר לי "אני רעב" זה דבר‬
‫שאני לא‪( "..‬סתיו)‪.‬‬
‫"עדיף לי למות! הסברתי לך‪ ,‬עדיף לי פשוט לקבור את עצמי‪ .‬זה חיים שחייתי אותם ואני חייה אותם גם‬
‫היום‪ .‬אני למדתי לשרוד איך שאומרים במרכאות בין הטיפות‪ .‬אבל הדור של היום הוא יודע את זה הוא‬
‫לא מקבל את זה‪ .‬הבן שלי צועק לי פה‪ ,‬בוכה‪' -‬אנחנו עניים‪ ,‬אמא' (בוכה)" (רונית)‪.‬‬
‫מהתיאור של רונית עולה כי הילדים מודעים מאוד למצב הכלכלי בבית‪ .‬הדבר בא לידיי ביטוי‬
‫בעיקר במצבים בהם הם נפגשים עם מצוקות האוכל של המשפחה‪ .‬מציאות העוני לא זרה לילדים‪ ,‬יתרה‬
‫מכך הם יודעים להמשיג את מציאות חייהם בהתאם לתפיסות החברתיות‪ .‬בנה של רונית יודע מה‬
‫המשמעות החברתית של חיים בעוני ובשיח עם אמו הוא מגדיר בצורה מפורשת את מציאות חייהם‪.‬‬
‫ויתור על אוכל‬
‫"קודם כל הילדים שלי"‬
‫בתיאוריהן של הנשים עולה תחושת המחויבות ההורית הדוחפת אותן לוותר על חלוקה שוויונית של מזון‬
‫ולהעדיף לספק מזון לילדיהן‪ .‬למרות הפגיעה האפשרית בעצמן‪ ,‬הן מעמידות את הילדים בראש סדר‬
‫העדיפויות תוך וויתור מתמיד ושכיח מצדן על אוכל ותזונה מספקת‪.‬‬
‫"קודם כל הילדים שלי‪ ,‬אף פעם לא יצא שאני אמזוג לי ולבעלי קודם‪ .‬גם בשבת אני מוזגת קודם כל‬
‫לילדים‪ ,‬ואז בעלי ואני‪ .‬אפילו אני כמה פעמים יצא שאני‪ ,‬או שלא אכלתי או‪ ..‬ובעלי צועק עליי [שלא‬
‫אוכלת] אבל קודם כל שיהיה לילדים‪ ,‬לא מעניין אותי לא ממני ולא מבעלי‪ ,‬כבר אנחנו רגילים לזה‪...‬‬
‫קודם כל הילדים‪ .‬לי חשוב מאוד הילדים‪ ,‬מאוד מאוד‪ ,‬זה הקו שלי"‪( .‬נאווה)‪.‬‬
‫"על עצמי אני כבר וויתרתי מזמן על הכול‪ .‬על הכול אני וויתרתי‪ .‬כאילו גם אם זה בקטע של סתם‬
‫דוגמה‪ ,‬אני יודעת‪ ,‬שיש לי בוא נגיד ארבע פיצות‪ ,‬הארבע הפיצות האלה הילדים יאכלו‪ ,‬ואני אשאר בלי‬
‫אוכל‪ .‬אני יכולה להישאר שלושה ימים בלי אוכל‪ .‬כאילו התרגלתי כאילו בשנים האלה לחיות בלי אוכל‪.‬‬
‫אני יכולה ימים להישאר ככה" (סתיו)‪.‬‬
‫עתיד הילדים‬
‫"אני החלום שלי שהילדים שלי יצליחו"‬
‫הנשים הרבו לדבר על עתיד ילדיהן‪ ,‬תוך שימוש במונחים המלמדים על תקווה כי חיי הילדים יהיו שונים‬
‫מחייהן‪ .‬הרבה מהחלומות‪ ,‬השאיפות והמאווים שלהן נסבו סביב הצלחת ילדיהן‪ .‬הנשים קושרות בין‬
‫סיפור החיים שלהן למציאות שילדיהן חיים בה‪ ,‬תוך שאיפה שהילדים יחיו במציאות שונה מזו שלהן‬
‫כילדות ובוגרות‪.‬‬
‫"אני החלום שלי שהילדים שלי יצליחו‪ .‬שכאילו כל אחד יהיה לו מקצוע משלו‪ ,‬יהיה לו את העתיד‪ .‬מה‬
‫שאני לא עשיתי בחיים שלי זה‪ ..‬זה מה שאני חולמת‪ .‬שכאילו ההצלחה שלהם זה ההצלחה שלי‪ .‬לראות‬
‫שכל אחד מסודר‪ ,‬כל אחד עובד בעבודה מסודרת‪ ,‬נורמאלית כאילו לא בניקיון‪ .‬יש לו את העבודה שלו‪,‬‬
‫את הלימודים שלו שילמדו באוניברסיטה וזהו‪ .‬ההצלחה שלהם זה ההצלחה שלי‪ .‬להתגאות במה שאני‬
‫כאילו מכלום עשיתי דברים‪ .‬ממש ככה" (מעין)‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מעיין מפרשת את הצלחת הילדים כהצלחתה שלה‪ .‬נראה כי היא לא מעיזה לדמיין איזושהי‬
‫הצלחה בתחום אחר‪ ,‬אישי יותר‪ ,‬מלבד הצלחת ילדיה‪ .‬הגשמה עצמית‪ ,‬התקדמות ושאיפות בתחומים‬
‫אחרים כבר אינם קיימים בעיניה והתקווה היחידה להצלחה והישגיות היא מניעת 'גורל' דומה לילדים‪.‬‬
‫פעמים רבות הנשים הצביעו על המצב התזונתי של הילדים כמכשול העומד בפני הילדים מול האפשרות‬
‫להצליח‪ .‬הן הצביעו על הקושי של הילדים להתרכז בלימודים בשל תחושות רעב המלוות אותם לאורך‬
‫היום‪ ,‬כמו גם בשל המחסור באוכל מזין‪ .‬נקודה נוספת אליה הן התייחסו נגעה לתחושות ההדרה‬
‫וההשפלה שמלווים את הילדים בגלל חוסר הביטחון התזונתי בו הם חיים‪ .‬הילדים נאלצים לקבל‬
‫סנדוויצ'ים בבית הספר המיועדים רק לילדים ש'אין להם'‪ ,‬סיטואציה המקטלגת אותם כשונים וכחסרי‬
‫אמצעים‪.‬‬
‫הנשים בראיונות‪ ,‬ניסו למצוא הסברים ופתרונות לסיטואציה בה הן מצויות‪ .‬הן מפנות אצבע‬
‫מאשימה להקשר החיים שלהן‪ -‬לחינוך‪ ,‬למצבן הכלכלי ואף לבחירות אישיות שעשו במהלך חייהן‪ .‬לעיתים‬
‫הן קושרות בין נסיבות חייהן לבין בחירותיהן ולעיתים מנתקות בין החוץ לפנים‪ .‬יחד עם זאת הן תמיד‬
‫מנסות להעביר איזשהו לקח לילדיהן‪ ,‬שבמרבית המקרים נשען על למידה בדרך השלילה‪' -‬תראו לאן אני‬
‫הגעתי‪ ,‬כדי לא להגיע לאותו מקום עליכם לסלול לעצמכם דרך הפוכה מזו שאני הלכתי בה'‪ .‬בדבריהן הן‬
‫מנכיחות את הכאב הרב המלווה אותן בגידול הילדים כאשר סיפורי החיים שלהן אמורים להדגים לילדיהן‬
‫איך לא להתנהג ומה לא לעשות על מנת להצליח בחיים‪.‬‬
‫"אני כל פעם מספרת להם דברים על עצמי שהם יוכלו ללמוד מהחיים שלי‪ ...‬למשל אני מסבירה‬
‫לילדים שלי שלימודים זה א'‪-‬ב' של החיים ‪ ,‬זה א'‪-‬ב'‪ ,‬לא כמוני שאני‪ ,‬אני לא יודעת לעזור לכם‪ ,‬מחר‬
‫מחרתיים אתם תתחתנו‪ ,‬הילדים שלכם ירצו עזרה בשיעורים‪ ,‬תמיד תדעו ו‪...‬גם מבחינה כלכלית אני‬
‫באמת רוצה שהם יהיו‪...‬חלומות שאני לא הצלחתי להגשים אני מנסה אה‪ ..‬שהם יפנימו את זה‪" ,‬‬
‫(סיוון)‪.‬‬
‫" אני את הילדות שלי אני אהה גדלתי בפנימייה ואני לא רוצה שהילדים שלי יהיו בפנימייה ואני לא‬
‫רוצה שהילדים שלי יחשבו אהה שלא יהיה להם כמו שלי לא היה‪ ,‬אם הילדה שלי תבוא ותבקש ממני‬
‫משהו‪ ,‬אני יעשה הכל כדי שיהיה מצב שלא יחסר להם" (נאוה)‪.‬‬
‫התייחסויותיהן של העובדות הסוציאליות להיבט ההורות והאמהות‬
‫"ריבון העולמים זה הילדים שלכם!"‬
‫תחושות האשם‪ ,‬התסכול והכאב של האימהות מקבלות משנה תוקף בשל התפיסות החברתיות אותן ניתן‬
‫ללמוד מדבריהן של העובדות הסוציאליות‪ .‬אלו האחרונות‪ ,‬נוטות לעיתים לתלות באם‪ ,‬בבחירותיה‬
‫ובסדרי העדיפויות שלה‪ ,‬את האשם במצבם של הילדים‪:‬‬
‫"עכשיו היא מעשנת בכמויות‪ ,‬אז ת'סיגריות היא תקנה אבל ת'עוף לשבת לא! את מעשנת לפחות‬
‫קופסא ליום‪ ,‬כמה זה ‪ 20‬שקלים? זה הרבה כסף‪...‬תורידי ת'סיגריות ותקני אוכל לילדים‪ .‬כל הזמן היא‬
‫מגלגלת את האחריות אליי‪ .‬תדאגי לילדים‪ ,‬אין להם מה לאכול!" (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"אני אומרת לעצמי‪ ,‬מה לא אכפת לך מהילד? ריבון העולמים זה הילדים שלכם! אתם הבאתם אותם‬
‫לעולם‪ ,‬אתם צריכים לדאוג‪( ".‬מיכל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫"‪...‬תורידי מעצמך ותיתני לילדים אבל אהה יש להם שיקולים אחרים‪ .‬היא כן תעשה גוונים בשיער‪,‬‬
‫תקנה תכשיטים‪ ,‬היא כן אהה תקפיד על איפור [‪ ]...‬אז אתה רעב או לא רעב?‪...‬אם אני יודעת שחלילה‬
‫אין אוכל לילדים שלי אז אני הולכת לעבוד ב‪...‬לא יודעת בזבל‪ ,‬לא יודעת איפה" (שירן‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית)‪.‬‬
‫הנטייה של העובדות הסוציאליות להאשים את האימהות במצבם התזונתי של הילדים מתקיימת תוך‬
‫השוואת האימהות של לקוחותיהן לאימהות שלהן עצמן‪ .‬שירן נותנת את עצמה כדוגמא לאחריות הורית‬
‫כאשר היא אומרת שהייתה מוכנה לעבוד ב'זבל' בכדי להאכיל את ילדיה‪ .‬בבסיס ההשוואה עומדת הטענה‬
‫שאם הנשים היו מתאמצות יותר ומקיימות סדר עדיפויות אחר הן היו יכולות לדאוג לרווחה התזונתית‬
‫של הילדים‪.‬‬
‫אחד העקרונות המנחים את העובדות הסוציאליות בתפקידן הינו "עיקרון טובת הילד"‪ .‬עקרון זה‬
‫קובע כי זכויותיהם של הילדים להגשמה עצמית‪ ,‬עדיפים על זכותם לגדול במשפחתם הטבעית‪ ,‬כמו גם על‬
‫זכות הוריהם לגדלם (ליכטנשטיין‪ .)0000 ,‬החברה המערבית בכלל והעובדות הסוציאליות בפרט‪ ,‬רואות‬
‫בקטינים קבוצת יעד מרכזית ומועדפת להגנה‪ ,‬לשמירה ולטיפול (הרצוג‪ .)3110 ,‬תפיסה זו מגובה בהגדרת‬
‫הקטינים כחסרי ישע‪ .‬התייחסויותיהן של העובדות הסוציאליות‪ ,‬מלמדת שהן חשות נוח בתפקיד של‬
‫'מגנות הילדים'‪ ,‬הן רואות באוכלוסיית יעד זו כמי שאינה אחראית למצבה‪ -‬בדומה לאוכלוסיות נוספות‬
‫של חסרי ישע‪ -‬ולכן כאוכלוסייה שהמדינה ושירותי הרווחה אחראיים לטפל ולהגן עליה‪ ,‬בניגוד‬
‫לאוכלוסיות בוגרות יותר שהתפיסה המרכזית הינה שעליהן לדאוג לעצמן‪.‬‬
‫"אז בעיניי האחריות היא על הבן אדם עצמו למצוא דרך להתפרנס‪ ,‬אחר כך אם זה ילדים אז ה‪...‬אם זה‬
‫ילדים חסרי ישע אז האחריות היא על המדינה ועל משרד הרווחה בעיניי לשתף פעולה אם זה ילדים עם‬
‫משרד החינוך מה שנעשה בחלק מהמקומות במסגרת יום לימודים ארוך ופרויקט הזנה" (אילנית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"אז זהו אני חוזרת לזה שחסרי ישע שזה ילדים קשישים נכים בעיני זו אחריות המדינה ואחרים‬
‫שיסתדרו ובעיניי אחרים מסתדרים הם פשוט לא מספרים את זה" (שרה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫מתוך התפיסה הרואה בילדים כחסרי ישע ניתן להבין את תמיכתן הרבה של העובדות בהתערבות‬
‫המדינה בצורה אוניברסאלית במקרים של חוסר ביטחון תזונתי בקרב הילדים‪ .‬תוכנית ההזנה בבתי‬
‫הספר הוצעו על ידי רבות מהן כמענה ההולם ביותר להתמודדות עם התופעה‪ .‬המודל שהן הציעו היה‬
‫לתוכנית ללא מבחני אמצעים‪ ,‬שתתקיים בכל מסגרות בתי הספר ולא תייצר שונות ותעורר תחושות בושה‬
‫והשפלה בקרב הילדים‪ .‬מלבד מניעת הבושה‪ ,‬התייחסו העובדות הסוציאליות להיבט הפיקוחי שיתאפשר‬
‫באמצעות תוכנית הזנה בביתי הספר‪-‬‬
‫"אי אפשר לתת לאחד ולאחר לא כי אז הילדים מתביישים או ההורים מתביישים בעיניי צריך לתת לכל‬
‫הילדים [‪ ]...‬ואז באמת אנחנו מוודאים שהילדים האלה מקבלים גם את הירקות והפירות שבבית אולי‬
‫אין את הכסף לקנות[‪]...‬הייתי רוצה שילדים גם בגלל שזו תקופת גדילה וזה מאוד מאוד חשוב שיקבלו‬
‫את כל ה‪...‬הא את כל מה שצריך מבחינה תזונתית אז שהמדינה תיקח על זה אחריות כי זה אחר כך‬
‫משפיע על כל החיים שלהם‪ ,‬זה מה שהייתי רוצה הלוואי וזה היה‪( " .‬אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫למרות שהפתרון האידיאלי עליו הצביעו העובדות להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי בקרב‬
‫ילדים הינו פתרון מערכתי הכולל שינוי מדיניות‪ ,‬תפיסת הסיבות לבעיה בקרב ילדים לא מכילה בתוכה‬
‫התייחסות למדיניות החברתית‪ ,‬להדרה ולהיעדר שוויון הזדמנויות כאחראים לבעיה‪ .‬הדבר בא לידיי‬
‫ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהיעדר התייחסות מוחלט לקיצוצים הנרחבים בקצבאות הילדים שהיוו חלק ממדיניות‬
‫קיצוצי הקצבאות שהונהגה בישראל בשנים ‪ 3113-3112‬ושהיוו גורם לגידול בשיעורי העוני בכלל ובקרב‬
‫ילדים בפרט‪ .‬תפיסה זו מותירה כר נרחב ופורה להאשמת ההורים במצבם התזונתי של הילדים ותואמת‬
‫למודל השיורי למדינת הרווחה כמו גם לאמנה בדבר זכויות הילד שאושררה בישראל בשנת ‪ .0000‬בסעיף‬
‫‪ 32‬של האמנה נכתב‪-‬‬
‫"המדינות החב רות מכירות בזכותו של כל ילד לרמת החיים ההולמת את התפתחותו הגופנית‪,‬‬
‫הנפשית‪ ,‬הרוחנית‪ ,‬המוסרית והחברתית‪ .‬להורי הילד או לאחרים האחראים לו האחריות‬
‫הראשונית להבטיח‪ ,‬ככל שמאפשרים יכולתם ואמצעיהם הכספיים‪ ,‬את תנאי המחיה הנדרשים‬
‫להתפתחות הילד‪ .‬המדינות החברות‪ ,‬בהתאם לתנאיהן הלאומיים ואמצעיהן‪ ,‬ינקטו צעדים נאותים‬
‫לסייע להורים ולאחרים האחראים לילד לממש זכות זו‪ ,‬ויספקו במקרה הצורך עזרה חומרית‬
‫ותוכניות סיוע‪ ,‬במיוחד באשר לתזונה‪ ,‬ביגוד ודיור"‪.‬‬
‫דהיינו האחריות לקיום הבסיסי של הילדים הינה בראש ובראשונה של ההורים‪ ,‬אך אם אלו אינם מסוגלים‬
‫לעמוד באחריות זו‪ ,‬על המדינה להתערב ולספק את הצרכים התזונתיים של הילדים‪.‬‬
‫במרבית המקרים נטו העובדות הסוציאליות להאשים את ההורים במצב התזונתי של הילדים‬
‫ולהתייחס אליהם כמי שיכולים לשנות את המצב המשפחתי‪ ,‬בעיקר באמצעות סדר עדיפויות שונה‬
‫בחלוקת התקציב המשפחתי‪ .‬הדיאלוג שסיוון ניהלה עם אחת הפונות שלה‪ ,‬מדגים את תפקידה כעובדת‬
‫סוציאלית שאמונה על הגנת הילדים‪ ,‬תוך שהיא מגלה עיוורון למצוקה של האם‪ .‬הדיאלוג מלמד על כך‬
‫שהשירות שנותנות עובדות הפרט והמשפחה ממוקד בעיקר בילד ולא בהורה אפילו כשהמצוקה הינה‬
‫משפחתית ונובעת מבעיה חברתית‪:‬‬
‫"יש לי בחורה שעשתה ניסיון התאבדות בגלל הדבר העניין הזה של האוכל‪ ,‬לא היה לה אין לה אוכל‬
‫לילדים שלה‪ .‬הבחורה הגיעה לבית החולים‪ ,‬יש לה ‪ 2‬בנות‪ ,‬היא נורא מסכנה‪ .‬אני אמרתי לה 'מה יצא‬
‫לך מכל הסיפור? מה יהיה עם הילדים?' היא אמרה שנמאס לה והיא לא רוצה להמשיך במצב הזה שלא‬
‫יהיה לה אוכל ומה לתת לילדים‪ .‬אמרתי לה 'אם תתאבדי מי ידאג לילדים?' אמרתי לה 'את חייבת‬
‫לדאוג לילדים‪ ,‬להתאבד זו לא דאגה‪ ,‬זה לא אחריות מה הם יעשו את תעשי את זה? מי ידאג להם‪ ,‬ככה‬
‫את לא דואגת להם'" (שירן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫העובדות הסוציאליות חזרו פעמים רבות על העובדה שההורים במשפחות החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי לא מהווים מודל ראוי עבור הילדים‪ .‬בהשוואה לדברי הנשים שהובאו לעיל‪ ,‬ניתן להתרשם כי גם‬
‫הנשים וגם העובדות הסוציאליות מפקפקות ביכולת של הנשים להוות דמויות לחיקוי עבור הילדים‪ .‬יחד‬
‫עם זאת המאמץ ה רב שעושות הנשים על מנת לשנות את מציאות החיים של ילדיהן לא מוערכת ולא‬
‫מקבלת הכרה בקרב נשות המקצוע‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬המסר שמעבירות העובדות הסוציאליות מלמד על סתירה‬
‫פנימית ‪ -‬מן הצד האחד עולה ציפייה כי ההורים יעשו 'מאמץ מיוחד' על מנת לדאוג לילדים ולהגן עליהם‪,‬‬
‫ומן הצד השני העובדה שהנשים מבקשות סיוע על מנת להבטיח לילדים תזונה ראויה‪ ,‬נתפסת בצורה‬
‫שלילית וכהוכחה נוספת של חינוך לקוי שהן מעבירות לילדיהן‪.‬‬
‫"ויש משפחות שמגיעות ככה עם איזו עגלה או אם איזה סל‪ ,‬או עם הילדים שלהם‪ ,‬שזה גם סוג של‬
‫תרבות מאוד ככה לא נעים לראות את זה‪ .‬מגיעים עם ילדים קטנים‪ ,‬ואז הילד רואה שאת מקבלת‪ ,‬את‬
‫נתמכת‪ ,‬מקבלת‪ ,‬וככה הם גדלים הילדים האלה‪ .‬זה באמת עצוב (עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫"לא תמיד אתם אשמים‪ ,‬כי אתם לא מכירים משהו אחר‪ ,‬אתם יודעים שההורים שלכם באים‪ ,‬והאמא‬
‫שלך הביאה ילד בגיל ‪ ,12‬אז גם את נכנסת להריון בגיל ‪ ,15‬כאילו וכל החיים שלהם הם סביב העובד‬
‫סוציאלי והעזרה" (שירן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫תפיסת הילדים כחסרי ישע שאינם אחראיים לגורלם ומצבם‪ ,‬מאפשרת לעובדות לגלות אמפתיה‬
‫רבה למצבם‪ .‬הן מתארות בכאב רב את מצב הילדים ואת הרגשות הקשים שמצב זה מעורר בהן‪ .‬חלקן‬
‫מתייחסות לכאב ממקומן כנשות מקצוע‪ ,‬חלקן הביעו אותו ממקום של אימהות וכולן התייחסו לפן‬
‫האנושי המקשה להתמודד עם מציאות של ילד החי בחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫"וכשזה מגיע לנושא של הילדים‪ ,‬אין‪ ,‬אין‪ ,‬נקרע הלב" (שירן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫ייתכן כי תפיסת הילדים כחסרי ישע‪ ,‬כמו גם האמפתיה שהם מעוררים בעובדות‪ ,‬מובילה אותן להציע‬
‫פתרונות אוניברסאליים שאינם תלויים במבחני אמצעים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬השינוי והפתרונות שהן מציעות‬
‫מגולמות כמשאלה שהתממשותה מנותקת מפעילותן‪ .‬הן הרבו להשתמש בביטויים‪' -‬הלוואי שזה יקרה'‪,‬‬
‫'אני מקווה שמשהו ישתנה'‪ ,‬ביטויים המבטאים עמדה פאסיבית ביחס לאפשרות לשינוי‪ ,‬כמו גם היעדר‬
‫אחריות מקצועית הרואה בעבודה הסוציאלית כמקצוע‪ ,‬ובהן עצמן‪ ,‬כעובדות השטח ככתובת לקדם‬
‫פתרונות אלו‪.‬‬
‫סכום היחידה‬
‫היחידה הראשונה של פרק הממצאים עסקה בהקשר החיים של הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪-‬‬
‫החל בהיסטוריה המשפחתית‪ ,‬דרך חוויות ההורות והאימהות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬וכלה בתפיסת‬
‫העתיד והחלומות שלהן‪ .‬ניכר כי לכל אחת מהנשים סיפור חיים ייחודי ושונה אך יחד עם זאת הקשר‬
‫החיים החברתי הרחב דומה בסיפורים של כולן‪ .‬כל הנשים גדלו בתנאי מצוקה ועוני והתמודדו בחייהן עם‬
‫הדרה על גווניה השונים‪ .‬חלקן נחלצו במהלך חייהן מהמצוקה אך הידרדרו חזרה לעוני עקב אירועים‬
‫שונים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫בהתייחסויותיהן של העובדות הסוציאליות לסיפורי החיים של הנשים‪ ,‬נראה כי הן מגלות‬
‫לעיתים עיוורון לשונות בסיפורי החיים‪ ,‬לגורמי המצוקה ולסיבות להישנות העוני בחייהן‪ .‬נראה כי‬
‫הע ובדות הסוציאליות מתבוננות על הפונות דרך פריזמה אבחנתית הרחוקה מעולמן של הפונות ומהדרך‬
‫בה הן חוות את עצמן ומספרות את סיפורן‪ .‬העובדות הסוציאליות משתמשות לא פעם בהגדרות‬
‫אפריוריות ידועות מראש שמשטחות את סיפורי החיים של הנשים ובכך שוללת מהפונות את הכוח‬
‫והאפשרות להגדרה עצמית‪ ,‬ולהבניית סיפורן ומציאות חייהן‪.‬‬
‫הפערים הבסיסיים והמהותיים בדרך ההתבוננות על הקשרי החיים של הנשים טומנים בחובם‬
‫את המפתח להבנת פערי התפיסות בנושאים בהם עוסקת עבודה זו‪ ,‬כמו גם להבנת מערכת היחסים‬
‫המורכבת והטעונה לעיתים בין העובדות הסוציאליות לפונות‪ ,‬כפי שזו תוצג בהמשך פרק הממצאים‪.‬‬
‫ג‪ .2 .‬יחידה שנייה‪ -‬תפיסות ודרכי התמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי‬
‫לקראת היציאה לראיונות ליוותה אותי ההתלבטות כיצד להציג את נושא המחקר‪ .‬ההתלבטות הושתתה‬
‫על ההנחה ‪ -‬שהלכה והתבססה במהלך הראיונות ‪ -‬שהמושג המדעי 'חוסר ביטחון תזונתי' לא מוכר‪ -‬לא‬
‫לעובדות ולא לנשים‪ .‬מלבד חוסר ההכרות עם המונח עצמו‪ ,‬הראיונות עם העובדות הסוציאליות מצביעים‬
‫על חוסר נוחות מעצם ההתמודדות עם המונח‪ .‬בסופו של דבר ‪ -‬בראיונות הטלפוניים ‪ -‬הסברתי את‬
‫המונח חוסר ביטחון תזונתי כקושי לרכוש מזון מזין על רקע מצוקה כלכלית‪ .‬התגובה הראשונית של‬
‫מרבית העובדות הייתה‪' -‬אני לא בטוחה שאצלנו יש כזו בעיה'‪ .‬רק עם התקדמות הראיונות‪ ,‬העלאת‬
‫סיפוריהן של הפונות למחלקה ועצם הדיבור והשיח הפתוח‪ ,‬החלו העובדות להכיר בכך שהתופעה אכן‬
‫קיימת בקרב לקוחותיהן‪ .‬לקראת סוף הראיון אמרה לי אחת העובדות הסוציאליות‪" :‬את יודעת‪ ,‬עכשיו‬
‫כשאנחנו ככה מדברות‪ ,‬נראה לי שכמעט כל התיקים שלי במצב כזה" (רלי)‪ .‬עם התקדמות תהליך‬
‫הראיונות הבנתי כי הקושי המרכזי של שירותי הרווחה והעובדות הסוציאליות יהיה להכיר בכך שישנן‬
‫משפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬בעיקר נוכח העובדה שלמחלקות לשירותים ככלל ולעובדות‬
‫הסוציאליות כפרטים אין מענים להתמודדות עם התופעה‪.‬‬
‫יחידה זו עוסקת בתפיסות ביחס למשמעות בנוגע לחוסר ביטחון תזונתי‪ -‬כפי שאלו השתקפו‬
‫בראיונות עם המשפחות ועם העובדות הסוציאליות‪ -‬ובדרכי ההתמודדות של המשפחות עם חוסר‬
‫הביטחון התזונתי‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫ג‪ 1.2 .‬בין חד ממדיות לרב ממדיות ביחס למושג חוסר ביטחון תזונתי‬
‫ההגדרה של חוסר ביטחון תזונתי הינה במהותה רב ממדית ומתייחסת לאלמנטים שונים הקשורים‬
‫לנגישות למזון בצורה סדירה‪ ,‬סוג המזון ואיכותו התזונתית‪ ,‬זכות הבחירה במזון המותאם תרבותית‬
‫למשפחה ועוד‪ .‬ההגדרה של חוסר ביטחון תזונתי מבחינה בין רעב מסכן חיים במדינות עולם שלישי אל‬
‫מול חוסר ביטחון תזונתי הפוגע בבריאות ובאיכות החיים‪ ,‬במדינות מפותחות‪ .‬בראיונות עם העובדות‬
‫הסוציאליות נמצא כי מרביתן נטו להתבוננות חד ממדית על התופעה והתייחסו במקרים רבים לתופעת‬
‫של רעב )‪ (starvation‬ולא של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬הן נסמכו בדבריהן על הטענה‪ -‬הנכונה עקרונית‪ -‬לפיה‬
‫כמעט ולא קיים בישראל רעב חמור המסכן חיים‪ ,‬לפחות לא כזה המוכר ממדינות עולם מתפתחות‪ .‬נראה‬
‫כי ביטויים אלו אפשרו להן‪ ,‬ביתר קלות‪ ,‬לבטל את קיומה של הבעיה ממנה סובלות המשפחות‪ .‬נקודת‬
‫ההנחה ממנה יוצאות העובדות מבטלת את התחושה הסובייקטיבית של המשפחות הנוגעת להיעדר מזון‬
‫מספיק המותאם לצרכיהן ורצונותיהן‪ ,‬ובמקרים קיצוניים אף להיעדר מזון מוחלט‪ .‬דוגמא לכך ניתן‬
‫למצוא בהתייחסויותיהן של העובדות לרעב‪:‬‬
‫"כאילו בעיניי‪..‬אני לא יודעת מה זה רעב‪ ,‬אני אף פעם לא‪..‬לא חוויתי את זה‪ .‬אבל‪ ,‬רעב זה מישהו‬
‫ש‪..‬שאין לו כלום‪ ,‬שאין לו כסף‪ ,‬שאין לו משאבים‪ ,‬שאין לו פינה שאין לו‪..‬אין לו‪ ,‬אין לו מה לשים בפה‪,‬‬
‫זה רעב" (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"אבל נדמה לי שבבית יש אוכל ושהילדים אוהבים את האוכל ואני ממש לא נתקלתי בילד שמספר שהוא‬
‫רעב" (אילנית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"אבל בגלל זה אמרתי לך שאני לא יודע אם יש משפחות בחרפת רעב‪ ,‬בתת עוני‪ .‬אולי יש‪ ,‬אני לא יודע‪,‬‬
‫סביר להניח אולי יש" (עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫"לדעתי‪ -‬קשה לעשות הכללות אבל אצלי מה שאנחנו רואים כאן לא נראה לי שאהה אנשים מתים‬
‫מרעב! זה כנראה מאוד קשה אבל מקבלים את המצב! לא נראה לי שממש נשארים [בלי אוכל]‪ -‬אין ממש‬
‫אוכל‪ ,‬אין מספיק אוכל [‪ ]...‬אני מאמינה שרעב זה ממש נדיר‪( ".‬רלי‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫רלי אומנם מתייחסת לכך שיש משפחות שחסר להן אוכל אך היא מבטלת את חומרת הבעיה‬
‫כאשר היא משווה אותה לרעב חמור‪ -‬תופעה אשר לדבריה אין המשפחות חוות‪ .‬אילנית ועמית‪ ,‬מדגימים‬
‫בדבריהם את המבוכה נוכח העיסוק בסוגיה‪ .‬הן הרבו להשתמש בביטויים 'נדמה לי'‪' ,‬אני לא יודע'‪' ,‬אולי‬
‫יש' המעידים על חוסר ההכרות עם הנושא והעיסוק הזניח שהוא מקבל במחלקות לשירותים חברתיים‪.‬‬
‫ביטויי הרעב של העובדות הסוציאליות נשענו על דימויים השכיחים במדינות עולם שלישי ובניהם‪ -‬אדם‬
‫צנום‪ ,‬ילד עם בטן נפוחה‪ ,‬הזנחה חמורה והיעדר קורת גג‪ .‬במקביל גילו העובדות קושי להתחבר למורכבות‬
‫ההגדרה הכוללת מאפיינים השייכים לחוסר ביטחון תזונתי כמו‪ -‬פגיעות בריאותיות וחברתיות‪ ,‬תפריט‬
‫המזון‪ ,‬ערכו התזונתי וסוגי האוכל השונים הדרושים להתפתחות תקינה‪.‬‬
‫"אני אומרת מי שבאמת רעב‪ ,‬ומי שבאמת זקוק ומי שבאמת צריך‪ ...‬היה לי פה הומלס והוא מספר‬
‫שהוא לא אכל כבר יומיים ואני נותנת לו [‪ ]...‬הוא גם נראה צנום כזה‪..‬באמת הומלס באמת הוא גר ברחוב‬
‫[‪ ]...‬זה הרעב מבחינתי‪ ,‬מישהו ש‪..‬שבאמת לא אוכל!" (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫מדבריה של כרמית עולה כי תחושות החמלה והחסד מתעוררות כאשר מצוקתו של האדם העומד‬
‫מולה בולטת וזועקת‪ .‬האינסטינקט להגיש עזרה במקרה כזה הרבה יותר טבעי ומתבקש מאשר במקרים‬
‫בהם מדובר במשפחה שמצוקתה הינה יחסית ולא מוחלטת על פי אותם מדדים אובייקטיבים המגדירים‬
‫רעב‪ .‬הקושי להתייחס לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי נובע בראש ובראשונה מהקושי שמגלות העובדות‬
‫הסוציאליות אל מול הגדרת הבעיה‪ .‬הן מביעות בלבול וחוסר נוחות עם המושג‪ ,‬המשמעויות שלו והיכולת‬
‫שלהן לבחון מי מהמשפחות שבטיפולן אכן סובלת מהבעיה‪ .‬לעיתים הבלבול אף מוביל לחשדנות בדבר‬
‫האותנטיות והאמיתות של דברי הפונות‪ .‬לא אחת עוסקות העובדות בשאלה איזה חלק מהדברים‬
‫שנאמרים להן הוא אמת ומהי בדיה‪ ,‬עד כמה המצוקה שמתארות המשפחות היא עמוקה ועד כמה יש‬
‫מצבים בהם הפונות 'מגזימות' בתיאור מצבן‪.‬‬
‫"זה מאוד מורכב‪ ,‬אני לא‪ ,‬מהניסיון שלי דווקא אלה שצועקים זה לאו דווקא נכון שאין להם באמת‬
‫אוכל‪( ,‬מגחכת) פעם באתי למישהי הביתה והיא אמרה ש'הילדים שלי רעבים ואין לנו אוכל ו—ומה‬
‫יהיה והמשפחה כבר לא מוכנה לעזור ואין לנו כסף לקנות חלב במכולת' ואז בדיוק נכנס הבן הקטן שלה‬
‫לבית עם שקית של במבה אז הא (מגחכת)‪ ,‬זה זה משהו שקשה מאוד לבדוק אם הוא אמיתי או לא‬
‫אמיתי" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫כרמית לדוגמא מנסה לבאר בעייני עצמה את המשמעות של המונח רעב‪ ,‬תוך שהיא עורכת‬
‫השוואות מול מצבי חיים שונים‪:‬‬
‫"יש את אלה שיכולים לאכול כל יום אורז‪ ,‬או כל יום פתיתים ולא יהיה להם את התוספת של הבשר‬
‫והעוף בארוחת הצהריים‪ ,‬הם יכולים לאכול ירקות עם אהה אורז ופתיתים‪ ,‬בסדר‪..‬שבעניי זה לא אהה‬
‫רעב‪ ,‬זה אוכל‪ .‬כי גם אני לפעמים‪ ,‬אני לא אוכלת בשר כל השבוע‪ ,‬אז זה אומר שאני רעבה? [‪ ]...‬אני‬
‫נורא אוהבת דגים אז אני אוכלת רק ת'דג‪ ,‬אז זה אומר שאני רעבה? זהה אהה רעב זה גם משהו‬
‫בתפיסה‪ ,‬משהו בתחושה‪ .‬זה שיש רק אורז וסלט [נאמר בלעג‪ -‬ח‪.‬ב‪.‬ש]‪ ,‬או שניצל תירס כל השבוע‪ ,‬זה‬
‫רעב‪..‬אבל הילדים שלי שבצהרון ובגן אוכלים רק שניצל תירס‪ ,‬כי לא אוכלים בשר באותו גן אז הם‬
‫רעבים? לא‪ .‬זה משהו גם‪..‬גם‪..‬משהו נפשי שמוביל את המשפחות להגיד 'אני רעבה'" (כרמית‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית)‪.‬‬
‫הקושי להגדיר את המצוקה ולמדוד אותה במונחים אובייקטיביים לכאורה‪ ,‬מוביל את העובדות‬
‫הסוציאליות לנסות ולאתר סממנים חיצוניים שיסייעו להן לבחון מי מהמשפחות שעימן הן מצויות בקשר‬
‫סובלת מבעיה של מחסור במזון‪ .‬אחד הסימנים הבולטים הוא משקלם של בני המשפחה‪ .‬כאשר בני‬
‫המשפחה בעלי משקל עודף‪ ,‬נוטות העובדות הסוציאליות להאמין כי הדבר מעיד על רווחה תזונתית‪:‬‬
‫"ואת יודעת גם מה מצחיק? אלה שתמיד בוכים על אוכל‪ ,‬למשל אלה עם השבעה ילדים‪ ,‬אם את תראי‬
‫אותו 'אין לי אוכל לילדים'‪ ,‬הוא בא בוכה וזה‪ ,‬אבל הוא עלה מאז שראיתי אותו ב‪ 10-‬ק"ג‪ ,‬באמת‪ .‬אז‬
‫איך? אבל זה משהו שאני שומרת עם עצמי‪ ,‬אני אומרת אם הילדים שלך רעבים אז איך‪..‬איך זה יכול‬
‫להיות שאתה עולה כ"כ הרבה במשקל? מי שרע לו ולא טוב לו ואין לילדים שלו מה לאכול‪ ,‬אז גם הוא‬
‫לא אוכל‪ .‬כמובן שזה תחושות אישיות ואני לא אעז לשאול אותו את זה‪ .‬אבל כל אלה שיגידו לך שהם‬
‫רעבים‪ ,‬הם מלאים‪ ..‬את תראי אותם מלאים‪..‬מאוד‪..‬אם אני עכשיו משחזרת כמה משפחות" (כרמית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"להיפך בדרך כלל רוב המטופלים שלנו שמתלוננים על רעב הם מה זה כאלה שמנים‪ ,‬חביות" (אורנה‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫רונית בראיון עימה הגיבה לתפיסה החברתית הרווחת על‪-‬פיה כובד משקל מעיד על רווחה‬
‫תזונתית‪ ,‬תוך שהיא מסבירה שבמקרה שלה הגורם להשמנה איננו מזון אלא התמכרותה לשתייה‪:‬‬
‫‪47‬‬
‫"יש מצבים שאני לא אכלתי ונתתי לבן שלי לאכול‪ .‬אומנם אני לא נראית מוזנחת או אהה 'שחיפה' אבל‬
‫זה בגלל האלכוהול שהוא משמין‪ .‬את שותה כדי לשכוח ובמקום לאכול‪ ,‬כוס אחת של בירה זה קלוריות‬
‫ומנפח" (רונית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫תפיסתן של העובדות מבוססת בעיקר על ידע חסר‪ ,‬הרואה בא‪/‬נשים החווים חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬כמי‬
‫שאמורים להיות בעלי מבנה רזה וכחוש‪ .‬תפיסה זו עומדת בניגוד למחקרים שמצאו כי אחת הבעיות‬
‫השכיחות של חוסר ביטחון תזונתי הינה השמנת יתר הנובעת מצריכת מזון לא בריא ( ‪Rose & Oliveira,‬‬
‫‪ .)1997‬המחקרים מצאו כי מזון זה כולל בעיקר פחמימות 'ריקות' שעלותן הכספית זולה ביחס למרכיבי‬
‫מזון אחרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפחמימות 'הריקות' מספקות תחושת שובע מהירה‪ ,‬דלות בערכים תזונתיים בריאים‬
‫וגורמות להשמנה‪.‬‬
‫הנשים בראיונות מחזקות את ממצאי המחקרים‪ ,‬כשהן מתארות כיצד פעמים רבות הן מאכילות‬
‫את הילדים בפחמימות בשל עלותן הזולה ועל מנת לזרז את תחושת השובע‪:‬‬
‫" כל ילד זה התמרון שלו ואני יודעת שאם אני נותנת להם לאכול אז הם יאכלו את כל זה ולא יהיו רעבים‬
‫ואני ידאג שגם יאכלו לחם‪ ,‬הרבה לחם‪ ,‬ככה שיהיו שבעים יותר" (נאווה)‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות מכירות בעובדה שהמשפחות מתקיימות ממזון בסיסי מאוד‪ ,‬ללא אפשרות לבחור‬
‫ולגוון את האוכל‪ .‬אורטל אף מציינת היכרות עם משפחה שסיפרה לה על אכילת פסטה מבושלת עם תפוחי‬
‫אדמה במטרה להגביר את תחושת השובע המהירה של הילדים‪ .‬אורנה מתייחסת לדלות המזון של‬
‫המשפחות המצויות בטיפולה ויודעת לציין כי 'מספיק אוכל'‪ ,‬זה דבר סובייקטיבי התלוי בהגדרות אישיות‬
‫של הפרט והמשפחה‪ .‬נראה כי לעיתים למרות התובנות הללו‪ ,‬קיים קושי בקרב העובדות לקשור בין‬
‫מציאות החיים המורכבת של המשפחות לבין בעיה חברתית רחבה יותר של ביטחון תזונתי‪:‬‬
‫"המושגים קצת שונים הם מתקיימים מאוכל מאוד מאוד בסיסי‪ ,‬אבל שוב אני לא יודעת אם זה אהה‬
‫בעיה‪ ,‬או שחסר אוכל או אהה משהו אחר‪( "...‬אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫יחד עם זאת בהמשך הראיון התייחסה אורנה למימד היחסי של ההגדרה‪:‬‬
‫"תראי זה עניין שהוא בעיניי המתבונן מה שמספיק לך אולי לא יספיק להם" (אורנה‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית)‪.‬‬
‫"הם קונים את הדברים המאוד בסיסיים ופשוטים אבל שממלאים את הבטן‪ ,‬למשל ראיתי פעם מישהי‬
‫שעשתה סיר של פסטה עם תפוחי אדמה ואני לא הבנתי איך אוכלים [צוחקת] כאילו‪..‬ממש ברמה כבן‬
‫אדם‪ ..‬היא אמרה לי 'אורטל‪ ,‬אין מה לעשות‪ ,‬זה מה שממלא את הבטן'" (אורטל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫היעדר ביטחון ביכולת לרכוש אוכל בעתיד‬
‫"תמיד אני צריכה לחשוב מה אני אעשה מחר‪"...‬‬
‫התמודדות מרכזית נוספת של המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי נוגעת להיעדר הביטחון ביכולת‬
‫לרכוש מזון בעתיד הקרוב‪ .‬פעמים רבות הנשים נסמכות על תרומות מזון מגורמים שונים בכדי להאכיל‬
‫את בני המשפחה‪ .‬במרבית המקרים התרומות אינן קבועות ולכן לא מאפשרות ביטחון תזונתי לעתיד‪.‬‬
‫חוסר הביטחון כי בעתיד יהיה מזון למשפחה‪ ,‬מלווה בקושי עצום ואף בחרדה המלווה את חיי היומיום‬
‫של הנשים‪:‬‬
‫‪48‬‬
‫"בשרי כמעט אין‪ ,‬עוף גם אין ‪ ...‬יש שבוע כן שבוע לא שמביאים לנו עוף אז עם זה אני צריכה לתמרן‪,‬‬
‫היום קצת עוזרים לי בגלל שאני אהה‪ ...‬חלשה בחודשיים האחרונים אז עוזרים לי בשבתות‪ ,‬אוכל‬
‫לשבת‪ ,‬לא יודעת לכמה זמן זה יהיה [‪ ]...‬זה קשה כי לא תמיד יש‪ ,‬לא תמיד יש‪ ,‬הרבה פעמים קרה‬
‫שאין" (נאווה)‪.‬‬
‫"ו‪ ...‬הנה היום אני‪ ...‬אני לא יודעת מה להכין‪ ,‬אני פה יושבת ואני מדברת איתך ואני יושבת וחושבת‪,‬‬
‫מה אני הולכת לעשות להם‪ ,‬לא יודעת‪ ,‬אין ממה להכין להם‪( "...‬רבקה)‪.‬‬
‫"אבל תמיד אני צריכה לחשוב מה אני יעשה מחר‪ ,‬בכלל מה יהיה הערב? נגיד גמרנו צהריים אנחנו‬
‫צריכים לחשוב מה יהיה בערב‪ .‬לא תמיד אהה‪ ...‬יש" (סיוון)‪.‬‬
‫ההתמודדות של הנשים הינה התמודדות והישרדות יום‪-‬יומית הדורשת מהן תכנון מקדים הנוגע לחלוקת‬
‫המזון‪ .‬במקרים בהם הן מקבלות חבילת מזון או מצליחות לרכוש כמות גדולה של אוכל‪ ,‬הן מחלקות‬
‫אותו מראש לתקופה ארוכה בכדי שבעתיד לא ייחסר להן‪:‬‬
‫"נגיד עכשיו אני שורדת עם ציפורניים‪ .‬זה לא הכל ורוד‪ ,‬את שורדת את היומיום את שורדת מה תאכלי‬
‫היום‪ ,‬מה להכין מחר‪...‬מה נעשה בערב [‪ ]...‬אני אומרת עכשיו עשיתי קנייה אז אני מסתכלת נגיד ארבע‬
‫חודשים אני לא קונה שק אורז‪ ,‬קונה את השק ומחלקת את האורז שיספיק לארבעה חודשים"‬
‫(שמרית)‪.‬‬
‫ההיסמכות על תרומות מזדמנות מייצרת מצבים בהם ישנן תקופות של שפע יחסי ותקופות בהן‬
‫המשפחות נותרות ללא אוכל‪:‬‬
‫"זה לחיות במצבים של לחכות לתרומות של אנשים שיבואו ויעזרו‪ ,‬לחסדים שלהם [‪ ]...‬שוב פעם‬
‫לפעמים יש ולפעמים אין בכלל‪ .‬פעם הביאו לי ארגז של עופות ואז ברוך השם היה שפע לכמה חודשים‪.‬‬
‫אני חילקתי את העופות‪ ,‬פירקתי אותם לחלקים שיספיק ככה להרבה זמן‪ ,‬בהכל השתמשתי‪ ,‬מהעצמות‬
‫עשיתי מרק תימני וככה זה הספיק לי לתקופה‪ ,‬אבל יש מצבים שאין בכלל‪ ,‬אין מה לעשות‪ ...‬את‬
‫מבינה?" (רונית)‪.‬‬
‫משמעות המונח אוכל‬
‫"את חייבת להיות שחקנית‪ ,‬מה אני אראה שאני מורעבת?"‬
‫חוסר ביטחון תזונתי והיעדר הכסף לרכישת מזון‪ ,‬משפיעים על מעגלים רחבים מעבר למעגל המצומצם‬
‫של אכילה לשם השגת תחושת שובע‪ .‬ההתייחסות למושג אוכל הוא היבט עיקרי בתרבותו של האדם בכל‬
‫מקום‪ .‬בחברות קטנות‪ ,‬צריכת מזון נוטלת את רוב זמנו של היום אך גם בחברות המורכבות יותר‪ ,‬הצורך‬
‫במזון מבליט פעילויות חברתיות ופעילויות פוליטיות‪ .‬בשל חשיבותו הביולוגית לקיום‪ ,‬המזון הוא סימבול‬
‫לחיים החברתיים והוא אמצעי בו האנשים מתקשרים האחד עם השני‪ .‬כוחות חברתיים‪ ,‬כלכליים‬
‫ותרבותיים מעצבים את הבחירה והיכולת לצרוך מזון‪ .‬בחברה האנושית המזון הוא גם עניין של‬
‫מניפולציה המתבטאת בצורה של מניעה‪ ,‬תגמול והחלת שליטה )‪.(Manderson, 2011‬‬
‫בקרב משפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי נפגעת הפעילות החברתית ברמות שונות‪ .‬אחד‬
‫מהביטויים לכך הוא בהימנעות של הנשים מאירוח של חברים ובני משפחה בביתן בשל המחסור באוכל‬
‫ושתייה לאירוח‪ .‬מורכבות הנושא והכאב הנפשי של אירוח והימנעות מחברה של א‪/‬נשים‪ ,‬התגלה בפניי‬
‫כבר בראיון הראשון למחקר‪ .‬הגעתי לביתה של רונית בשעת בוקר מוקדמת של יום חורפי וגשום‪ .‬היא‬
‫הייתה עסוקה בסידור הבית‪ ,‬ולפני התחלתו הרשמית של הראיון והדלקת מכשיר ההקלטה ניהלנו שיחת‬
‫חולין ערה‪ .‬דיברנו על מזג האוויר‪ ,‬על הנסיעה שלי אליה הביתה בשעה כה מוקדמת ועל הסידורים‬
‫שעומדים בפניה בהמשך היום‪ .‬במהלך שיחתנו רונית שאלה אם אני רוצה לשתות קפה‪ .‬שמחתי על‬
‫‪49‬‬
‫ההצעה ועניתי שבשמחה‪ .‬היא שאלה איך אני שותה את הקפה וביקשתי נס עם חלב‪ .‬היא הסתכלה עליי‬
‫במבט נבוך והתנצלה‪' :‬יש קצת חלב במקרר אבל אני שומרת אותו לארוחת ערב של הילדים'‪ .‬ברגע אחד‬
‫הרגשתי את הנחיתה למציאות‪ .‬לא יכולתי לבקש המחשה יותר אותנטית מזו למציאות החיים בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ .‬אני לא בטוחה שרציתי המחשה כה אותנטית בשלב כה מוקדם של איסוף הנתונים‪.‬‬
‫הרגשתי חסרת רגישות‪ ,‬שאלתי את עצמי איך אני כעובדת סוציאלית לא חזיתי מצב שכזה? הרי באתי‬
‫לראיין אותה על חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬למה הייתי חייבת לבקש חלב בקפה? התחלתי להרגיש כאב בבטן‪.‬‬
‫ניסיתי לענות בקלילות מאוסה שזה לא באמת חשוב וגם קפה שחור יהיה מעולה‪ .‬אבל נראה היה לי‬
‫שעומד מתח באוויר‪ ,‬שרגעי האינטימיות שאפשרה לנו שיחת החולין רק לפני מספר שניות נעלמו ופחדתי‬
‫שהמבוכה תעמוד באוויר לאורך כל הראיון‪ .‬האירוע אצל רונית ליווה אותי לאורך כל תקופת איסוף‬
‫הנתונים‪ .‬בכל פעם שהגעתי לבית של אחת ממשתתפות המחקר והוצעו לי מיני כיבודים שונים‪ ,‬מצאתי‬
‫שאני מאוד מודעת לעצמי ולא הצלחתי לשחרר את ההיסוס בכל הצעה לשתייה או אוכל‪ .‬רק בראיון אצל‬
‫סיימון ושולמית משהו השתנה‪ .‬עוד לפני שבאתי הם סידרו על השולחן שתי צלחות עם עוגיות ומספר‬
‫בקבוקי שתייה קלה‪ .‬לאחר כשעה של ראיון‪ ,‬הם הפצירו בי לאכול ואמרו שסירוב יעליב אותם‪ .‬בתחילה‪,‬‬
‫תגובתם העמיקה את הקונפליקט שלי ביחס לדרך הנכונה להתנהג במפגשים‪ .‬אך בהמשך הדרך היא‬
‫אפשרה לי לשחרר את המחשבה שיש 'נכון' או 'לא נכון' ולפעול בכל ביקור בהתאם לסיטואציה‪.‬‬
‫הקושי של הנשים לארח בביתן חברים ובני משפחה מוביל אותן להימנע מלארח ולהתארח אצל‬
‫אחרים‪ .‬הדבר מעמיק את תחושת הבידוד החברתי הנלווית לחיים בחוסר ביטחון תזונתי‪:‬‬
‫"אני לא הולכת לחברות כבר‪ ,‬אם אני שם [החברה] אומרת 'בואי‪ ,‬שבי‪ ,‬שבי תאכלי' [אני אומרת] לא לא‬
‫אני לא רעבה'‪ .‬את חייבת להיות שחקנית‪ ,‬מה אני אראה שאני מורעבת? מחר מחרתיים היא תתווכח‬
‫איתי תגיד היא אכלה לי את כל האוכל‪ ,‬ניצלה אותי‪ .‬ולי אין לתת לה בחזרה‪ ,‬תבוא אליי מה אני יתן לה‪.‬‬
‫אז עדיף שלא בשביל מה לי בעיות!"(סיוון)‪.‬‬
‫דילמות ותחושות אלו לא פוסחות על הילדים במשפחה‪ .‬הילדים במשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‬
‫מתמודדים אף הם עם בידוד חברתי‪ ,‬נמנעים מלבקר אצל חברים ונמנעים מלארח חברים בביתם‪:‬‬
‫"הבן שלי מביא את החבר שלו אני אומרת לו 'מה אתה מביא אותו עכשיו? מה אני יתן לו? מה אתה‬
‫רוצה עכשיו שאני יתן לו? איך אני יתן לו עכשיו לאכול? אין! אתה תאכל והוא יסתכל עליך?' 'לא אמא‬
‫תתני לו ממני'‪ .‬את מבינה? 'פעם הבאה תיידע אותי‪ ,‬אין לי‪ .‬מאיפה אני ייתן לחבר שלך? לא נעים לי‪.‬‬
‫בא מבית ספר איתך‪ ,‬הוא מצפה כמו שאתה אוכל גם הוא לאכול‪ ..‬מאיפה אני יביא לו עכשיו'?" (רונית)‪.‬‬
‫דבריה של רונית מלמדים על המצוקה הרבה המלווה את חייה ואת מערכת היחסים שלה עם ילדיה‪ .‬היא‬
‫מבקשת מבנה שלפחות יידע אותה במקרים בהם הוא מתכנן להביא חברים בכדי שלכל הפחות לא תעמוד‬
‫במבוכה הכרוכה באירוח הבלתי צפוי‪ .‬נראה כי הילדים מעורבים ומכירים את המצב בבית ונדרשים לא‬
‫פעם להסתגל ולהתמודד עם המחסור במזון‪ .‬הפגיעה במעגלים ובאינטראקציות החברתיות של בני‬
‫המשפחה והילדים באה לידיי ביטוי גם בהימנעות מיציאות לבילויים וטיולים מחוץ לבית מהחשש שבחוץ‬
‫יהיו חשופים הילדים לגירויי מזון שאין באפשרות האימהות לספק להם‪:‬‬
‫‪51‬‬
‫" זה קצת לא נעים שאת יוצאת איתם החוצה והם מבקשים ארטיק ואת לא יכולה לקנות להם וכל‬
‫הילדים אוכלים‪ ,‬זה דבר שנמנעתי ולא יצאנו בחוץ‪ ,‬לא יצאנו בחוץ אני נמנעתי שהילדים שלי לא ירגישו‬
‫את הכאב ושאני לא יגרום להם עוגמת נפש" (סתיו)‪.‬‬
‫"לפעמים הילדים שלי יוצאים החוצה רואים את הילדה של השכנה עם שקית של קורנפלקס אימא גם‬
‫אני רוצה‪ .‬או אימא גם אני גם אני רוצה חטיף‪ .‬למרות זאת שהם באים‪ ,‬ואומרים לי את זה בשקט‪ ,‬והם‬
‫יודעים שאין‪ ,‬אז לפעמים אני אומרת עדיף שלא ייצאו" (מעין)‪.‬‬
‫נראה כי למרות ניסיונותיהן של האימהות‪ ,‬הילדים חיים בהדרה מתמשכת הנובעת מהקשיים הכלכליים‬
‫של משק הבית‪ .‬הם מרגישים שונים בין היתר משום שנמנעות מהם הזדמנויות לאינטראקציות ופעילויות‬
‫חברתיות בשל המחסור במזון‪ .‬המצב הכלכלי מונע מהנשים והילדים את האפשרות לצאת‪ ,‬לבלות ולהיות‬
‫באינטראקציות חברתיות בשל חוסר היכולת לספק את מוצרי המזון המקובלים חברתית שהילדים יחשפו‬
‫אליהם בעת היציאה‪.‬‬
‫משמעות האוכל בחברה היהודית (חגים ושבתות)‬
‫"מה שאין כל השבוע לפחות שיהיה בשבת"‬
‫בתרבות הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬שמור מקום חשוב וייחודי למזון ואכילה בימיי שבת וחג‪ .‬על פי המחמירים‬
‫בהלכה היהודית‪ ,‬ביום השבת יש לאכול שלוש סעודות (פת שחרית‪ ,‬צהריים וערבית)‪ .‬בקרב הפחות‬
‫מסורתיים וגם בחלק מהציבור החילוני‪ ,‬מתקיימת סעודת ערב שישי משפחתית שמציינת את כניסת‬
‫השבת‪ .‬סעודת שישי מסורתית זו מחייבת קידוש על היין‪ ,‬קניית חלות והכנת מיני מטעמים מסורתיים‬
‫המוגשים לסועדים‪ .‬הסעודה עצמה משמשת לא רק כאמצעי אספקת מזון לרעבים‪ ,‬אלא כאינטראקציה‬
‫משפחתית המסמלת אחדות‪ ,‬קשר בין בני המשפחה ומחזקת את תחושת השייכות והזהות העצמית‪.‬‬
‫משפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי מתקשות לערוך שולחן שבת כמו גם שולחן חג‪ .‬הנשים‬
‫שהשתתפו במחקר התייחסו לא פעם לחוסר היכולת להיערך לשבת ולימיי החג בשל הקשיים הכלכליים‪:‬‬
‫"[‪]...‬את שומעת את המשפט של העמותה 'חסדי נעמי' 'אמא תביאי לי עוף לשבת'‪ .‬אין השבת זה‬
‫הבסיס‪ ,‬שיהיה שולחן שבת‪ ,‬שיהיה עוף‪ ,‬בשר‪ ,‬אוכל מה שאין כל השבוע שיהיה לפחות בשבת"‬
‫(רונית)‪.‬‬
‫"שהיו ימים שלילדים שלי לא היה מה לאכול ‪ ,‬ולא היה להם ארוחת שבת בזמן שכל הילדים היו‬
‫יושבים סביב שולחן" (סיוון)‪.‬‬
‫"עוף אצלי לא נוגעים כל השבוע רק שישי שבת‪ .‬זה פשוט התרגלו וגם הם אוהבים אני עושה עוף אחד‬
‫שישי שבת‪ ,‬ואז לפחות בשישי שבת הם אוכלים עוף‪ ,‬מה שאין כל השבוע" (שמרית)‪.‬‬
‫בארוחות השבת והחג משתדלות הנשים לתת לבני ובנות הבית כל מה שאינו בנמצא במהלך השבוע כמו‪-‬‬
‫עופות‪ ,‬דגים ובשר‪ .‬כאשר הדבר לא מתאפשר בשל הקשיים הכלכליים‪ ,‬הכאב שהן מתארות הינו כבד‬
‫מאוד‪ .‬ההקשר החברתי נותן משנה תוקף לכאב שלהן משום שהיעדר מזון בערב שבת מחדד את תחושת‬
‫השוני של בני המשפחה‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות מכירות את המצוקה המלווה את השבתות בקרב משפחות החיות במצוקה‬
‫כלכלית קשה‪ .‬חלקן ראו במצוקת המשפחות בשבתות עניין תרבותי וחלקן התקשו להבין מדוע בשבתות‬
‫‪51‬‬
‫וחגים מצוקת המשפחה עמוקה יותר‪ .‬יחד עם זאת מרבית העובדות הסוציאליות הביעו אמפתיה רבה‬
‫לקושי של המשפחות דווקא בסופי השבוע ובחגים‪.‬‬
‫"אהה זה קשה‪..‬אני לא יודעת‪ ,‬זה גם עניין תרבותי‪ ,‬נגיד אני יודעת שהאתיופים לוקחים קמח ובירה‬
‫וזהו‪ ,‬הם יכולים לחיות עם אינג'רה ומרוקאים חייבים לחם ועוף לשבת‪ ...‬אז אם אין להם עוף בשבת אז‬
‫הם 'רעבים'‪ ,‬את מבינה? זה עניין מאוד מאוד תרבותי‪ ,‬אפשר לעשות ארוחה גם מאורז וסלט‪ ,‬עם‬
‫פתיתים ושמנת‪ ,‬אצלי זה ארוחת ערב לילדים‪ ,‬דברים שאפשר להסתדר איתם‪ .‬איך עושים הצמחוניים‬
‫גם? מה הם לא אוכלים‪ ( "...‬כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"ואז הם באים אלייך חסרי אונים ומה מה אנחנו יכולים לעשות‪ ,‬את מנסה ככה ואם יום חמישי שעה‬
‫שתיים בצהרים נוחתים אצלך אין אוכל לשבת‪ .‬את מנסה לעשות את כל האפשרות לפחות שבשבת‬
‫הזאת להציל" (עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫כאמור בתרבות היהודית המזון תופס מקום חשוב גם בתקופות החגים ובעיקר בראש השנה‬
‫ובפסח בהם יש להכין סוגי מזון שונים שבלעדיהם לא ניתן לקיים את מצוות החג‪ .‬ההקשר החברתי‬
‫מעמיק תחושות אלה‪ .‬כחודש לפני החגים משודרות בערוצי הטלוויזיה תוכניות בישול מיוחדות לחג‪,‬‬
‫רשתות השיווק מפרסמות באגרסיביות מבצעים על מזון לחג וברחוב השאלה‪' -‬איפה אתם עושים את‬
‫החג'‪ ,‬הופכת דבר שבשגרה‪ .‬כל אלה מגבירים את רגשות הבידוד החברתי וההדרה של המשפחות‪ .‬סימון‬
‫סיפר בראיון כי את חג הפסח האחרון חגגו בני המשפחה בגפם ובצמצום‪ .‬למרות שבני משפחה הזמינו‬
‫אותם לחגוג יחד‪ ,‬ההורים החליטו להישאר בביתם מפני שידעו שבעתיד הם לא יוכלו לארח את אותם בני‬
‫משפחה בביתם לארוחת חג‪.‬‬
‫הנושא החברתי והסמלי סביב החגים וסביב משפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬מקבל ביטוי‬
‫בחברה הישראלית בצורת מסורת של פעילות לפני החגים‪ .‬עמותות רבות פונות לציבור הרחב ומבקשות‬
‫ממנו להתגייס לעזרת הנזקקים ולתרום כסף או מזון כשלרוב הפנייה נעשית באמצעות שימוש בנרטיב‬
‫היהודי המבוסס על צדקה וחסד כלפי אלו ש'אין להם'‪ .‬הסיוע במוצרי מזון בתקופת החגים למשפחות‬
‫החיות בעוני איננו חדש‪ .‬עוד בתקופה שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים כונה 'משרד הסעד'‪ ,‬היה‬
‫נהוג להקצות משאבים לחלוקת מצרכי מזון לפסח דרך מפעל ה‪'-‬קמחא דפסחא' (דורון‪ .)3112 ,‬מסורת זו‬
‫נמשכת עד היום וחלוקת המזון נעשית במקרים רבים בתיווכן של העובדות הסוציאליות במחלקות‬
‫לשירותים חברתיים‪-‬‬
‫"יש הא סביב חגים קמחא [דפסחא] וגם עזרה גם בתווי קנייה גם בעמותות הרבה יותר עמותות‬
‫שמחלקות מזון אבל זה רק לפני פסח ולפני ראש השנה זה לא בשותף‪ ,‬הא בשותף אין לנו כמעט עזרה‬
‫של אוכל או של כסף שאפשר לקנות בו אוכל שווה ערך‪ ,‬אין לנו"‪( .‬אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"לפני פסח אנחנו מפנים המון והמון אנשים מקבלים עזרה‪ ,‬ממש‪ ,‬לפני פסח לא נראה לי שהיה לי‬
‫מטופל אחד מתוך מאתיים משפחות שלא קיבל עזרה‪ ,‬שרצה ולא קיבל עזרה יש המון עמותות שעוזרות‬
‫לפני פסח‪ ,‬יותר גרוע מזה אנשים קיבלו מכמה עמותות" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"ובשוטף אין לנו הרבה רק בחגים אולי בראש השנה ופסח אז יש אולי את מקבלת הקצאה של חמישים‬
‫או שבעים אולי שבעים משפחות" (עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫העובדות מתארות את תקופת החגים כתקופה קשה הדורשת מהן משאבים רבים‪ .‬בתקופה זו הן‬
‫נדרשות לתת מענה למשפחות רבות המתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי ולתפקד כזרוע המקשרת בין‬
‫‪52‬‬
‫המשפחות לעמותות המזון‪ .‬מעבר למשאבי הזמן‪ ,‬נראה כי העיסוק בחלוקת המזון וההתמודדות מול‬
‫המשפחות מלווה בקשיים רגשיים לא פשוטים עבור העובדות‪.‬‬
‫"התקופה של החגים בעניין של המזון‪..‬מ‪-‬ז‪-‬ע‪-‬ז‪-‬ע‪-‬ת‪ ,‬אני אומרת לך‪ ,‬אנחנו‪ ,‬כל החדווה של החג יורדת‪,‬‬
‫את מגיעה אין לך כוח לכלום‪ ,‬את לא רוצה לשמוע מאף אחד‪ ,‬כי כאילו‪ ,‬מאוד לא נעים להיות פה‪ ,‬מאוד‬
‫לא נעים" (אורטל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫המשפחות המתמודדות עם היעדר המזון בכל ימות השנה‪ ,‬ייחסו חשיבות שונה לתקופת החגים‪-‬‬
‫הן כתקופה בה המודעות הציבורית למצוקה שלהן עולה והן מההיבט האישי המכיל בתוכו את הקושי‬
‫להתמודד עם המצב בתקופות אלה‪ .‬הסיוע הניתן להן באופן מיוחד בחגים דומה בעיניהן לפלסטר חסר‬
‫משמעות שאין בו להקל על המצוקה והקושי איתה הם מתמודדות בכל ימות השנה‪-‬‬
‫"כי הקצת שהרווחה נותנת‪ ,‬פעם בשנה‪ ,‬הקצת שהם נותנים‪ ...‬זה ‪...‬רק לפני פסח‪..‬לא לפני‪ ..‬לא לפני‬
‫ולא אחרי וזה המועד שאת מקבלת את ה‪ 500‬שקלים האלה‪ ,‬וזה גם את אף פעם לא יודעת אם תקבלי‪.‬‬
‫מה את יכולה לעשות עם זה? זה לא לכל השנה ו‪ ..‬ו‪..‬ו‪..‬זה משהו שהיה ונגמר‪ ,‬זה משהו שהיה‪ ,‬זה‬
‫משהו רגעי שאת קונה לאותו יום וזה נגמר מה נשאר מה עם שאר השנה? הילדים לא אמורים לאכול?"‬
‫(נאווה)‪.‬‬
‫אחת הסוגיות המרכזיות שמלווה את המשפחות בתקופת טרום החגים הינה אי הידיעה אם בכלל‬
‫יהיו זכאיות לסיוע‪ ,‬או מה הקריטריונים ועל פי מה מחליטות העמותות והמחלקות לשירותים חברתיים‬
‫למי מהמשפחות מגיע סיוע‪ .‬נראה כי אי הידיעה וחוסר הביטחון של המשפחות מלוות בתחושות של חרדה‬
‫וחוסר יכולת להתארגן‪.‬‬
‫"לפני החגים את מקבלת כמו ויזה כזאתי מאיזה בנק לא זוכרת‪ ,‬של ‪ 500‬שקל וזהו[‪ ]...‬אני רק בפסח‪.‬‬
‫חלי‪ :‬והשנה קיבלת? תקבלי?‬
‫סיוון‪ :‬לא יודעת‪ ,‬את אף פעם לא יכולה לדעת וזו הבעיה" (סיוון)‪.‬‬
‫ג ‪ .2.2‬תפיסת הסיבות לחוסר ביטחון תזונתי במשפחה‬
‫חוסר ביטחון תזונתי קשור ליכולת הכלכלית של משק הבית לרכוש מזון‪ .‬בקרב משפחות בעלות הכנסה‬
‫נמוכה היכולת לרכוש מזון נפגעת באופנים המובילים לרמות שונות של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬בראיונות‬
‫עם הנשים ועם העובדות הסוציאליות עלו תפיסות שונות ביחס לגורמים המובילים משפחות לחיות‬
‫בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬אחת הסיבות המרכזיות אליה הן התייחסו היא הכנסות והוצאות של משק הבית‪.‬‬
‫קטגוריה זו תעסוק בהתייחסויות של משתתפות המחקר להכנסות והוצאות המשפחה החיה בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי תוך התבוננות על סוגיות משמעותיות שחזרו בראיונות‪ -‬עולם העבודה‪ ,‬מערך הקצבאות‬
‫וחלוקת התקציב של המשפחות‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫עולם העבודה ומערכת הקצבאות‬
‫"מכל הכיוונים מאיפה שלא תסתכלי על זה הם חוסמים אותך"‬
‫העובדות הסוציאליות והנשים שהשתתפו במחקר הרבו להתייחס לעולם העבודה הן כגורם לחוסר ביטחון‬
‫תזונתי והן כאמצעי להיחלץ מהמצוקה‪ .‬העובדות הסוציאליות הביעו תפיסה שעיקרה נוגע לאחריות הפרט‬
‫והמשפחה להשתלב בשוק העבודה וכך להיטיב את מצבם הכלכלי‪ .‬יוצאי הדופן בהתייחסויותיהן של‬
‫העובדות הסוציאליות היו חסרי הישע וא‪/‬נשים עם נכות‪ .‬אותן משפחות המתקשות לכלכל את עצמן בשל‬
‫הנכות העמידו את העובדות הסוציאליות בפני מורכבות קשה יותר משום חוסר יכולתן הפיזי להשתלב‬
‫בשוק העבודה‪:‬‬
‫"אלא אם כן הוא חסר ישע‪ ,‬זו אחריותו‪ ,‬אם אין לו מספיק כסף שייצא לעבוד אלא אם כן הוא חסר ישע‬
‫שהוא לא יכול‪ ,‬נכה‪ ,‬קשיש הא‪ ,‬רוב האלה שחיים מקצבאות‪ ,‬שלא זה לא קצבאות נכות אלא קצבאות‬
‫הבטחת הכנסה מבחינתי כולם יכולים לצאת לעבוד מחר‪ ,‬הבעיה הרפואית שלהם היא לא כ‪-‬ז‪-‬א‪-‬ת ש‪,...‬‬
‫אם היה להם בעיה רפואית שבאמת מגבילה אותם אז הם היו מקבלים נכות ולא הבטחת הכנסה ולא היו‬
‫צריכים לבוא לחתום בלשכה‪ ,‬שילכו לעבוד ורובם עובדים בעיניי רק בשחור‪ ,‬לא חסרי ישע אני שוב‬
‫מדגישה‪ .‬אה‪ ,‬אז בעיניי האחריות היא על הבן אדם עצמו למצוא דרך להתפרנס" (אורנה‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית)‪.‬‬
‫"והיא ככה ניסיתי גם ללוות אותה אבל‪ ,‬היא לא מסוגלת‪ ,‬היא לא יכולה לעבוד כי היא בנכות שלה‪ .‬היא‬
‫מקבלת שישים אחוז נכות אבל‪ ,‬היא בחוסר תפקוד לא הכי גבוה‪ .‬והאבא גם האבא בבית עם מחלות מפה‬
‫עד הודעה חדשה שגם לא יכול לתפקד לא יכול לצאת לעבודה‪ ,‬אז איתם מה אני יגיד‪ ,‬בעיה‪ ,‬אין מה‬
‫לעשות" (עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫בהתייחסויותיהן של העובדות למשפחות בולטת העובדה כי מבחינתן‪ ,‬משפחות החיות בעוני קשה‬
‫ובחוסר ביטחון תזונתי מצויות מחוץ למעגל העבודה‪ -‬במרבית המקרים ‪ -‬מבחירה‪ .‬המציאות אותה‬
‫מציגות המשפחות מלמדת כי פעמים רבות הן דווקא כן השתלבו בעבודות‪ ,‬אך עבודות אלה לא אפשרו להן‬
‫להיחלץ מהעוני‪ .‬הנשים הועסקו בעיקר כעובדות קבלן בעבודה פיזית קשה‪ ,‬עם שכר נמוך והיעדר קביעות‬
‫וזכויות סוציאליות‪:‬‬
‫"וככה תקופה הוא [בן הזוג] התחיל לעבוד באולם אירועים דרך השיקום תמיד הוא עבד אף פעם לא‬
‫התנגד‪ ,‬ולא אמר לא‪ .‬הוא לא התפנק בשום עבודה‪ .‬אני עבדתי עם הקשישים‪ ,‬שמונה שנים אפשר להגיד‬
‫תשע שנים [‪ ]...‬אמרתי אני כבר לא רואה את החיים‪ ,‬את העשרים שנה שנשארו לי מסיימת ככה בניצול‬
‫כזה אני רוצה לעבוד משהו רציתי אפילו בבית אבות סליחה על הביטוי‪ ,‬לנקות אותם אבל‪ ,‬אני יודעת‬
‫שהם זקוקים לי ולא שמנצלים אותי" (שמרית)‪.‬‬
‫ניתן לראות כי למרות תנאי ההעסקה הקשים הנשים מכירות בחשיבות העבודה בחייהן‬
‫ומעוניינות להגדיל את ההכנסות המשפחתיות באמצעות עבודה‪ .‬יחד עם זאת הן נתקלות בקשיים רבים‬
‫המונעים את השיפור המיוחל במצב באמצעות עבודה‪.‬‬
‫"וכאילו היו גם תקופות שהייתי יוצאת לעבוד כאילו בשקט‪ ,‬וכאילו בלי שאף אחד יידע ורק בניקיון‪.‬‬
‫כאילו הייתי מגיעה למצב שבמשך חמישה חודשים יוצאת ב‪ 1.00-‬בבוקר הולכת עובדת בניקיון בבלוקים‬
‫עד ‪ ,12.00‬באה הביתה מחליפה בגדים‪ ,‬והולכת לעבוד בניקיון עד ‪ 11.00‬בלילה במשק בית‪ .‬ואחרי‬
‫חמישה חודשים כבר גמרתי את עצמי‪ ,‬הגעתי לבית חולים כי זה היה חוסר אוכל‪ ,‬נוזלים‪ ,‬כאילו הייתי‬
‫נטו רק בעבודה בלי לחשוב על אוכל‪ ,‬בלי לחשוב על מים בלי על כלום‪ .‬וזהו ואני כאילו היום לא מתכוונת‬
‫להשתגע עוד הפעם‪ ,‬כי בכל זאת יש לי ילדים בבית" (סיוון)‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫במקרה של מעין היא נשלחה לעבודה מרוחקת כשעת נסיעה ממקום מגוריה‪ .‬משום שסירבה‬
‫להגיע למקום בשל החשש שהתעורר בה מהאזור בו נדרשה לעבוד‪ ,‬נשללה ממנה הזכאות לקצבה חודשית‪:‬‬
‫" ביום שהם מצאו לי עבודה ולא הלכתי לעבודה הזאתי לא קיבלתי כסף כי יום אחר כך הם שלחו אותי‬
‫לעבוד איפה כל‪ ..‬בתחנה המרכזית הישנה שמה ליד אה‪...‬קונדיטוריה לעבוד והיה שמה לידו מכון ליווי‬
‫ולא הסכמתי לעבוד שמה‪ ,‬פחדתי את יודעת זה לא נעים‪ .‬אז לא קיבלתי כסף! וגם זה מינימום את‬
‫מקבלת משכורת של איזה ‪..‬אז היה ‪ 11‬שקל לשעה היום זה ‪ 17.70‬משהו כזה מינימום משכורת‬
‫מינימום" (סיוון)‪.‬‬
‫"ושלחו אותי לחתום בלשכה‪ .‬שלחו אותי לחתום בלשכה‪ ,‬ביום שפספסתי חתימה לא קיבלתי כסף‪".‬‬
‫(סתיו)‪.‬‬
‫שלילת הקצבה מלמדת פעם נוספת על מציאות ללא זכות בחירה בה חיות הנשים‪ .‬הן לא זכאיות‬
‫לבחור את סוג העבודה‪ ,‬את המקום בו יעבדו‪ ,‬את אזור העבודה והאם הן בכלל מעוניינות להשתלב‬
‫בעבודה‪ .‬זכותן נשללת מהן בשל העובדה שהקצבה שלהן מותנית בהסכמתן לקבל על עצמן כל עבודה‬
‫שתוצע להן‪.‬‬
‫המציאות שהנשים מציגות מעידה על ניסיונות רבים להשתלב בשוק העבודה‪ .‬חלקן אכן עבדו‬
‫במקומות שונים‪ -‬הן באופן עצמאי והן כשכירות ‪ -‬אך פעמים רבות ניסיונות אלו הסתיימו ללא הצלחה‪:‬‬
‫"אז בחרתי לעשות קורס של בניית ציפורניים ו‪..‬גבות ושפם ובאמת היא קנתה לי את כל הציוד ופרסמתי‬
‫את עצמי ו‪..‬לא הלך לי לא הלך לי ‪ .‬חילקתי פליירים עשיתי פליירים שמתי בתיבות דואר ואני חושבת‬
‫שזה מקצוע שיש אהה המונים אהה בתחום הזה ‪ ,‬אז לא כל כך הלך לי" (סיוון)‪.‬‬
‫"אני חייבת להכניס משכורת הביתה חייבת להביא משכורת הביתה ‪,‬אני חייבת לעבוד משרה מלאה‬
‫בשביל להביא משכורת פחות או יותר נורמאלית שתוכל להחזיק אותי ואת הילדים שלי" (שמרית)‪.‬‬
‫"לא אמרתי חלילה וחס כאילו בואי נשב על הלשכת רווחה לא צריך לעבוד‪,‬לא צריך‪...‬בואי נקבל ביטוח‬
‫לאומי‪,‬נשב נעשן סיגריות נסתלבט‪ ,‬חברות בלאגנים‪ ,‬ממש לא‪ ,‬כן צריך לעבוד כן צריך לעמוד את‬
‫הרגליים בכוחות עצמך ומודעות עצמית של‪ ..‬ומודעות עצמית של בנאדם ו‪..‬ו‪..‬ו‪..‬זה טוב גם לנפש"‬
‫(רונית)‪.‬‬
‫בבסיס דבריה של רונית עומדת האמירה החד משמעית שחזרה גם בראיונות האחרים ‪ -‬הנשים‬
‫לא הביעו עניין לחיות במציאות בה עליהן להיעזר במחלקות לשירותים חברתיים ובקצבאות המדינה על‬
‫מנת להתקיים‪ .‬הנשים הביעו רצון להתקיים בזכות עצמן ואף רואות בעבודה כמקום שיוכל להוות נקודת‬
‫פתיחה להתפתחות אישית וחברתית‪ .‬יחד עם זאת הן מכירות במחסומים החברתיים העומדים בפניהן‪,‬‬
‫מחסומים שלא מאפשרים להן להשתלב בעבודות איכותיות‪ .‬רק במקרים כאלו‪ ,‬מתחילים לעלות‬
‫השיקולים הנוגעים לסך ההכנסה מעבודה אל מול סך ההכנסה מקצבאות הביטוח הלאומי‪ .‬במערך‬
‫השיקולים של הנשים‪ ,‬הן מתייחסות לכך שהכנסתן מעבודה תפגע בגובה הקצבאות שהן מקבלות‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬הן מודעות לכך שהעבודות בהן הן תוכלנה להשתלב יהיו עבודות הכרוכות בקושי פיזי ובשעות עבודה‬
‫ארוכות שימנעו מהן את היכולת לגדל את ילדיהן ולהיות אמהות כפי שהיו רוצות‪ .‬שיקול האימהות הוא‬
‫בעל משקל גבוה‪ ,‬בעיקר משום שמרביתן אימהות חד הוריות המגדלות את ילדיהן בגפן‪ -‬פעמים רבות אף‬
‫ללא עורף משפחתי תומך‪ .‬התיאור של מעין מלמד בצורה נוקבת על המחסומים החברתיים העומדים בפני‬
‫‪55‬‬
‫הנשים‪ ,‬על השיקולים שלהן ביחס לעבודה וקבלת קצבאות‪ ,‬כמו גם על אסטרטגיות ההתמודדות בהן הן‬
‫נאלצות לנקוט‪.‬‬
‫"אני לא מבקשת שתבואו תיתנו לי בחינם‪ .‬אני לא מבקשת שתבואו תיתנו לי מתנות‪ .‬אני לא מבקשת‬
‫שתיתנו לי שום דבר‪ .‬תנו לי לעשות דברים בכוחות עצמי‪ .‬אבל תפתחו לי דלתות‪ .‬כאילו אם אני יוצאת‬
‫לעבוד אני לא צריכה לפחד וללכת לעבוד בשקט בלי שאף אחד יידע‪ .‬בלי שאף אחד יגלה אותי‪ .‬למה אני‬
‫צריכה לעשות דברים כאלה? תן לי לצאת לעבוד בעבודה נורמאלית הולכת עובדת ב‪ 1.00-‬בבוקר בניקיון‬
‫גם אם לא יודעת מה מטאטא רחובות‪ ,‬חוזרת הביתה בצהריים‪ ,‬ואני יודעת שהמשכורת שלי זה משכורת‬
‫נטו שלי‪ .‬שאף אחד לא נוגע לי בכסף הזה‪ .‬אני לא צריכה לפחד שביטוח לאומי מחר‪ ,‬מחרתיים יבוא‪,‬‬
‫וייקח לי את הכסף הזה‪ .‬או שבגלל שהוא גילה שאני עובדת אז אני לא מקבלת ביטוח לאומי בכלל‪ .‬אז‬
‫מלכתחילה כאילו את חושבת למה לקחת את הריזיקה הזאת‪ .‬זה הכול מתחיל מהקטע הזה של ביטוח‬
‫לאומי‪ .‬בקטע הזה של שהם לא תומכים באנשים לצאת לעבוד‪ .‬למה לי לצאת לעבוד? אני אלך אהרוס‬
‫את הבריאות שלי בשביל שאני אשאר ב‪ 2.700-‬שקל לא אהיה עם הילדים‪ ,‬יתחילו בעיות ואהה זה לא‬
‫נשמע הגיוני בכלל‪ .‬ממש לא נשמע הגיוני זאת אומרת מכל הבחינות‪ ,‬מכל הכיוונים מאיפה שלא‬
‫תסתכלי על זה הם חוסמים אותך" (מעין)‪.‬‬
‫מקור ההכנסה המרכזי של המשפחות שהשתתפו במחקר מגיע מקצבאות של הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫מערך הקצבאות עבר שינויים וקיצוצים רבים בעשור האחרון שהובילו לפגיעה קשה באוכלוסיות‬
‫המוחלשות ולהעמקת העוני בקרב המשפחות שהשתתפו במחקר‪ .‬תיאורי הנשים מלמדים על הקושי הרב‬
‫להתקיים בכבוד ממערכת הקצבאות במדינה ועל משימת ההתמודדות עם סל ההוצאות המתאים‬
‫להכנסות הדלות‪ .‬פעמים רבות עומדות בפני הנשים חלופות שונות שכל אחת מהן לא מאפשרת קיום‬
‫בכבוד‪ -‬אם מדובר בהכנסה מדמי מזונות‪ ,‬הבטחת הכנסה‪ ,‬עבודת דחק או קצבאות ‪-‬‬
‫"אבל מהבטחת הכנסה אני מקבלת ‪ 2700‬שקל ואם אני אקבל מזונות זה ‪ 2400‬שקל וכשאני יקבל מזונות‬
‫אז לא יהיה הבטחת הכנסה ‪ ,‬זה או זה או זה‪ ...‬וגם בהבטחת הכנסה את לא יכולה לקבל כל החיים זה‬
‫אוטוטו הולך להיגמר ‪,‬אז נשאר רק המזונות והעבודה שאני יעבוד" (סיוון)‪.‬‬
‫מעיין תיארה את ההתמודדות כרוויה במניפולציות ודרכי רמייה המתחייבים על מנת להתמודד‬
‫עם המציאות‪ .‬חוויית ההיעזרות מקצבאות הביטוח הלאומי הינה שלילית‪ ,‬מגבילה‪ ,‬בלתי רצויה אך‬
‫הכרחית‪.‬‬
‫"וכאילו לעשות הכול בקטע של מזימות‪ ,‬בקטע של את יודעת תככים ללכת לעבוד בשקט שביטוח לאומי‬
‫לא יידע‪ ,‬בלי שזה בלי‪ ,...‬כאילו חיים של זבל‪ .‬לקבל כסף של ביטוח לאומי זה חיים של זבל‪ .‬זה ממש‬
‫ככה‪ .‬זה כאילו אסור לך רישיון‪ ,‬אסור לך להיות נשואה‪ ,‬אסור לך לעבוד‪ ,‬אסור לך שיהיה לך גבר בבית‬
‫ממש כאילו למות‪ .‬לא מספיק שהם מביאים את ה‪ 2.700-‬האלה שהם בקושי מספיקים לך למחיה‪ ,‬הם‬
‫גם כאילו את יודעת נכנסים לתוך הורידים‪ .‬וזה ממש ממש כאילו חיים של כלב‪ .‬כלב חיי יותר טוב‬
‫מחיים כמו של בן אדם" (מעין)‪.‬‬
‫מערך הקצבאות עליו מדברות הנשים לא מספק להן רשת מגן סוציאלית שיש בה בכדי להבטיח‬
‫למשפחות קיום אנושי מינימאלי‪ ,‬המאפשר חיים ללא מצוקות של רעב וחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אחת הטענות השכיחות כלפי א‪/‬נשים החיות בעוני הינה שהן לא מצויות בשוק העבודה‪.‬‬
‫השיח הניאו ליברלי מטיל את אשמת האבטלה על הפרט תוך התעלמות ממבנה שוק העבודה שמדיר‬
‫א‪/‬נשים ממעגל התעסוקה על רקע מעמדי‪ ,‬מגדרי‪ ,‬גילאי ואתני‪ .‬במהלך הראיונות הן עם העובדות‬
‫הסוציאליות והן עם המשפחות חזר המוטיב של שוק העבודה‪ ,‬אך עם פערי תפיסות משמעותיים‬
‫‪56‬‬
‫בהתייחסות למושג‪ .‬פערי התפיסות התבטאו בעיקר בהיבט הסיבתי לאי ההשתלבות של הנשים בעבודה‪-‬‬
‫בעוד העובדות הסוציאליות התייחסו בעיקר לסיבות אישיות בגינן הנשים לא עובדות‪ ,‬הנשים התייחסו‬
‫למורכבויות מבניות רחבות יותר המדירות אותן משוק העבודה‪ .‬כמו כן הציגו הנשים פעמים רבות עמדות‬
‫המתנגדות למצבי המצוקה בהן הן חיות‪ ,‬בניגוד לתפיסה המייחסת להן סתגלנות לחיי העוני‪ .‬דו"ח העוני‬
‫משנת ‪( 3100‬המוסד לביטוח לאומי‪ )3102 ,‬מלמד כי גם הימצאות בשוק העבודה אינה מחלצת מעוני‪.‬‬
‫הדו"ח מעלה כי ב‪ 3100-‬חלה עלייה בתחולת העוני של משפחות עובדות‪ .‬סקר המוסד לביטוח לאומי‬
‫מלמד אף הוא כי רבע מהמשפחות להן מפרנס אחד סובלות מחוסר בטחון תזונתי (המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫‪.)3100‬‬
‫חלוקת תקציב משק הבית‬
‫" הכנסות מועטות והוצאות רבות‪ ,‬אז אני לא מצליחה לתמרן בין זה לבין זה‪"...‬‬
‫נוכח הכנסתן הדלה של הנשים‪ -‬הן מעבודה והן מקצבאות‪ -‬הן נדרשות למערכת שיקולים כלכלית‬
‫מורכבת על מנת לעמוד בכל ההוצאות המשפחתיות‪ .‬מציאות זו מחייבת אותן לעיתים לבחור בין רכישת‬
‫מזון‪ ,‬לבין עמידה בתשלומים שוטפים עבור שכר דירה‪/‬משכנתא‪ ,‬תשלומי מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬ארנונה‪ ,‬שכר‬
‫לימוד לילדים ועוד‪ .‬הנשים במחקר פירטו את מערכת השיקולים המנחה אותן בבואן להחליט כיצד לחלק‬
‫את התקציב המשפחתי‪ -‬חלקן משלמות קודם את התשלומים השוטפים (בכדי להימנע מניתוק של‬
‫החשמל‪ ,‬מים ועל מנת לא להגיע לצבירת חובות של שכר דירה וארנונה)‪ ,‬ובכסף שנשאר משתמשות‬
‫לתקציב השוטף של משק הבית הכולל אוכל‪ ,‬מוצרי ניקיון‪ ,‬ביגוד הנעלה ועוד‪ .‬אחרות מעדיפות לרכוש‬
‫מזון לבית עם קבלת ההכנסה החודשית‪ ,‬תוך שהן מסתכנות בכך שהכסף לא יספיק לתשלומים האחרים‪.‬‬
‫הנשים נאלצות מידי חודש לנסות ולתמרן את הוצאות משק הבית תוך ידיעה ברורה שכל החלטה שלהן‬
‫תוביל לוויתור על צורך חיוני מסוים‪:‬‬
‫"וכאילו את צריכה לחשוב זה או לשלם את החובות‪ ,‬וכאילו להיות בלי אוכל‪ ,‬או שכאילו את עושה קניות‬
‫לבית‪ ,‬ואת יודעת שמחר‪ ,‬מחרתיים יבואו ינתקו לך את החשמל או יסגרו לי את המים או דברים כאלה‪.‬‬
‫זה או או‪ ,‬אחד מהשניים‪ .‬ואת שתיהם את צריכה‪ .‬שתיהם את זקוקה כאילו זה מזה בן אדם מתקיים‪.‬‬
‫אבל זה קשה" (מעין)‪.‬‬
‫"קודם כל תראי‪ ,‬יש חודש שיש לך את החשמל מים ויש חודש שאין לך אז‪ ,‬חודש יש לך את החשמל‬
‫מים כמובן תשלמי שגם את זה הוא [בן הזוג] הולך עושה את זה בתשלומים למרות שאנחנו לא מגיעים‬
‫לחשמל בשמיים ואנחנו נמצאים במינימום משתדלים אין לנו מזגנים בתוך הבית אין את הדברים‬
‫האלה‪ ...‬אז קונים במאתיים שקל שנשאר‪ ,‬אצלנו קנייה שבועית מאתיים שקל [‪ ]...‬והיום יום את יודעת‬
‫לא אגיד לך שליומיום את לא שומרת בצד לחם‪ ,‬חלב ביצים זה הדברים הבסיסיים אבל‪ ,‬קניות גדולות‬
‫כאילו עופות וכרעיים מה שקניתי זה מפסח יש לי אולי עד אחרי שבועות " (שמרית)‪.‬‬
‫"קודם כל זה קשה‪ ,‬עם משכורת שאין‪ ,‬מידיי פעם מנתקים לנו את החשמל כשאין‪..‬אהה הכלכלה זה‬
‫יותר מה שחשוב‪ ,‬אז קודם כל אני קונה מה שחסר‪ ,‬מה שחשוב לי בבית ואז יש את החשבונות כאילו מה‬
‫יותר אהה דחוף לי מה לא‪ .‬פעם בכמה זמן אנחנו בלי חשמל‪ ,‬זה לא ביג דיל‪ ,‬זה חוויה בשביל הילדים עם‬
‫נרות וכל הדברים האלה‪ ...‬זה קשה לתמרן כאילו אין לי איך לשלם אז אני נכנסתי להרבה חובות בשביל‬
‫שיהיה לי איך לשלם‪ ,‬לא תמיד אני מצליחה אבל הרבה הלוואות עשיתי בשביל אהה לשלם את זה‪,‬‬
‫עכשיו קשה לי מאוד להחזיר אז אני כל פעם משלמת את זה קצת קצת ואז אני צריכה לקחת את זה‬
‫מהבית‪ .‬אהה אני חושבת כל הזמן מה קודם? וזה הורג אותי‪ ,‬זה הורג אותי‪ ,‬כי אין לי‪ ,‬אין לי איך לתת‪,‬‬
‫איך אני יסביר את זה‪ -‬אין! הכנסות מועטות והוצאות רבות‪ ,‬אז אני לא מצליחה לתמרן בין זה לבין זה‬
‫‪57‬‬
‫[‪ ]...‬אבל לי הכי חשוב שיהיה את האוכל‪ ,‬כשאין אוכל אז אני אהה‪ ,‬יושבת ובוכה אני לא יודעת מה‬
‫לעשות‪( "...‬נאווה)‪.‬‬
‫הנשים נאלצות להתמודד מדי יום עם הקושי הרב הכרוך בעריכת סדרי עדיפויות בין צרכים‬
‫קיומיים למשק הבית‪ .‬השימוש במילה 'אין' חזר פעמים רבות בדבריהן‪ ,‬כמו גם הקושי שלהן להסביר את‬
‫מציאות ה'אין' בה הן ובני משפחתן חיות‪ .‬בשלב זה של הראיונות התחושה המרכזית שלי כמראיינת‬
‫הייתה שמרבית הנשים מתקשות לתאר את מציאות חייהן הקשה בצורה שתהיה נהירה למי שאינה‬
‫מתמודדת עם מחסור באוכל ועם מצוקה כלכלית כה קשה‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי באמירת משפטים דומים‬
‫פעמים רבות‪ ,‬בחזרה על השאלה‪' -‬את מבינה?' ובגוון קולן שהסגיר תחושה של תסכול שרמזה ש'מי שלא‬
‫חיי במציאות כזו לא יוכל להבין'‪.‬‬
‫" ואין כאילו שמעי את את כל שקל ושקל שיש לך את חושבת כאילו איפה לשים או בבשר טחון‪ ,‬או‬
‫בטיטולים‪ ,‬או בגרבר‪ ,‬או או בקייטנה של ילד‪ ,‬או בבגדים של הילד או בדברים כאלו‪ .‬נו איך אני אסביר‬
‫לך ואהה פשוט אין‪ .‬כל כל פעם זה בא זה בא על חשבון משהו‪ .‬או שזה פעם בא על חשבון האוכל‪ ,‬או‬
‫שזה פעם בא על המשחת שיניים של הילדים‪ ,‬או שזה פעם בא על חשבון הנעליים שלהם‪ ,‬הביגוד‬
‫שלהם כל פעם זה בא על חשבון משהו‪ .‬וכאילו יש דברים שהם מתעכבים המון המון זמן" וזהו לא יודעת‬
‫להסביר‪ ,‬אין‪ ,‬אין‪ ,‬את מבינה? (סתיו)‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות התייחסו אף הן להוצאות המשפחתיות של משקי בית החיים בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ .‬הן ניסו לתאר את מערכת השיקולים המנחה לדעתן את המשפחות ובדומה לתיאורי‬
‫הנשים‪ ,‬גם כאן עובדות שונות תיארו סדרי עדיפויות שונים‪.‬‬
‫"תראי סדר העדיפות של המשפחות האלו‪ ,‬זה לא חשמל וזה לא טלפון‪ ,‬זה קניית מוצרים בסיסיים‬
‫לילדים שלהם‪ .‬זה ככה‪ ,‬זה ברוב המשפחות‪ .‬זה קודם כל האוכל‪ ,‬קודם כל המזון שיהיה בבית לילדים‪".‬‬
‫(עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫בראיונות רבים נמצאה הלימה בין תפיסת הסיבות לחוסר ביטחון תזונתי לבין תפיסת דרכי ההתמודדות‬
‫עימה‪ .‬כך‪ ,‬עובדות שגרסו כי חוסר ביטחון תזונתי נובע בראש ובראשונה מסדרי עדיפויות לקויים של‬
‫המשפחות‪ ,‬ראו בעצמן ובמחלקות לשירותים חברתיים כמי שאמונים על חינוך מחדש והדרכת המשפחות‬
‫לסדרי עדיפויות נכונים‪.‬‬
‫"ושוב אני אומרת זה עניין של סדר עדיפויות איך אתם מחלקים את הכסף שאוכל יכול להיות הדבר‬
‫הראשון ולא הדבר האחרון אז התפקיד שלנו אולי זה בהדרכה ועצה ובהחזרת האחריות למטופל"‬
‫(אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫השאלה מהם סדרי עדיפויות נכונים‪ ,‬נוגעת בשאלה ערכית‪ .‬מרבית העובדות הסוציאליות נטו‬
‫לשפוט את סדרי העדיפויות של המשפחות בהתאם לסולם הערכים שלהן‪ .‬כך שבמקרים בהם הבחירה של‬
‫המשפחה לא תאמה את סדרי העדיפויות הערכיים של העובדת הסוציאלית‪ ,‬הבחירה זכתה לתגובת גינוי‬
‫וכעס‪.‬‬
‫"אז יש גם ת'עניין זה‪ .‬ויש לפעמים גם סדר עדיפות‪ ,‬אני רואה לפעמים אנשים שבאמת באים לפה‬
‫אהה‪ ,‬מזה מתוקתקים‪ ,‬כאילו מכף רגל ועד ראש והיא תגיד לך שאין לה כסף לאוכל כאילו מה‪ ?...‬עכשיו‬
‫אני באמת מאמינה שאין לה‪ ,‬אני באמת באמת מאמינה שאין לה‪ ,‬אבל למה הלכת עשית ציפורנים ב‪70‬‬
‫שקל כשאת יכולה לקנות עם זה אהה‪ ...‬ותמיד יש להם ת'סיפורים 'זה אחותי עשתה לי' או מעשנת לך‬
‫‪58‬‬
‫מלבורו‪ ,‬מה את מעשנת מלבורו? זה ימבה כסף' כאילו‪..‬אז אהה אז יש גם את ה‪..‬האופי של הבן אדם‪,‬‬
‫סדר עדיפות שהם עושים בחיים שלהם"‬
‫(אורטל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫מהראיונות עם הנשים עולה כי הן מכירות את התפיסות הרווחות בקרב העובדות הסוציאליות‪.‬‬
‫פעמים רבות לאורך הראיונות הן התייחסו לבחירות שלהן ולסדרי העדיפויות שלהן‪ -‬לעיתים ממקום של‬
‫ניסיון להצדיק את עצמן‪ ,‬לעיתים ממקום המבקש הבנה ואמפתיה‪ ,‬ולעיתים ממקום המתריס מול‬
‫עמדותיהן של העובדות הסוציאליות‪ .‬מעיין‪ ,‬לדוגמא מתייחסת בדבריה למגבלות החלות על נשים חד‬
‫הוריות המתקיימות מקצבאות הביטוח הלאומי‪ ,‬תוך שהיא מתריסה מול ההבניות המגדריות המגולמות‬
‫במגבלות אלו‪-‬‬
‫"אני למשל עם תינוקת‪ ,‬וכאילו אני לא יכולה לצאת לעבוד עד [שהיא תהיה ב] גיל שנתיים‪ .‬אני מוגבלת‪.‬‬
‫שנתיים מה את אמורה לעשות לחיות מ‪ 2.700-‬שקל? אין‪ .‬גם בעל הם לא רוצים שיהיה לך בבית‪ ,‬גם‬
‫להיות נשואה הם לא רוצים שתהיי‪ ,‬אם את נשואה אז הוא צריך לפרנס אותך‪ ,‬ואם הוא נרקומן זה לא‬
‫מעניין אותם‪ ,‬וזה מיליון ואחד דברים" (מעין)‪.‬‬
‫ג ‪ 3 .2‬דרכי התמודדות של המשפחות עם חוסר ביטחון תזונתי‬
‫העובדות הסוציאליות והנשים המרואיינות מתייחסות לאסטרטגיות התמודדות שונות עם חוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ .‬החל באסטרטגיות שפותחו בתוך התא המשפחתי‪ ,‬דרך עזרה מהמשפחה המורחבת ועד עזרה‬
‫מגורמים פרטיים ועמותות‪ .‬במהלך ניתוח דרכי ההתמודדות‪ ,‬עלה כי דווקא היעדר מקורות העזרה תופס‬
‫מקום משמעותי יותר בסיפוריהן של הנשים‪ .‬קטגוריה זו עוסקת בדרכי ההתמודדות של המשפחות כפי‬
‫שאלו עלו בסיפוריהן של הנשים וכפי שתיארו אותן העובדות הסוציאליות‪.‬‬
‫אסטרטגיות התמודדות של התא המשפחתי‬
‫"הם אספו בקבוקים עד שהם הגיעו לסכום של לחם"‬
‫בכל אחד ממשקי הבית מצאו בני המשפחה דרכי התמודדות עם המציאות של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬אחת‬
‫מההתמודדויות השכיחות ביותר הייתה ויתור של ההורים על אוכל בכדי שהמזון יספיק לילדים‪ .‬הנשים‬
‫תיארו מצבי רעב קיצוניים שלהן ואת התמודדותן עם מצבים אלו‪ .‬ההתמודדות התכופה עם מצבים בהם‬
‫לא היה מספיק אוכל הביאו את הנשים למצב שגופן התרגל לתפקד עם מנות מזון מצומצמות ועם‬
‫תחושות רעב‪-‬‬
‫"היום אני כבר הקיבה שלי הצטמקה אני כבר לא אוכלת בכלל אני התרגלתי ‪..‬זהו‪(" ..‬סיוון)‪.‬‬
‫נאווה משתמשת בטקטיקות שונות על מנת להשקיט את תחושות הרעב‪ ,‬תרגילים פסיכולוגיים‬
‫וקוגניטיביים‪ ,‬שכנוע עצמי ואף 'מניפולציה עצמית'‪.‬‬
‫"אם אין מה אני יעשה? אין מה לעשות‪ .‬אני כל הזמן אומרת לבעלי 'אני רעבה‪ ,‬אני רעבה' אבל‪ ...‬כמו‬
‫אתמול בערב‪ ,‬הייתי כל כך‪ ...‬באיזשהו שלב נראה לי הגוף התרגל או משהו‪ ..‬שתיתי וכאילו כלום לא‬
‫קרה‪ .‬רעבה‪ ..‬ביג דיל‪ .‬כאילו נראה לי אני מפתחת כמו עצירה של אהה גם אם‪ ,‬גם אם אני רעבה אז אני‬
‫‪59‬‬
‫לא‪...‬לא יפתח‪ ,‬לא יכולה לגרום לעצמי‪ ,‬אומרת לעצמי 'גם ככה את שמנה'‪ ,‬ואני אומרת לעצמי‬
‫כאילו‪...‬אני מבריחה‪ ,‬מבריחה דברים כאלה‪ ,‬כאילו אני לא רוצה להכניס לראש שלי שאני רעבה אז אני‬
‫מעבירה את זה בדברים אחרים‪ .‬כל מיני כאלה שאני‪ ..‬הראש שלי‪..‬באותו שנייה ממציא" (נאווה)‪.‬‬
‫מלבד הוויתור על אוכל‪ ,‬ההורים במשקי הבית נדרשים לויתורים שונים של מצרכים חיוניים עבור עצמם‪.‬‬
‫הדבר בא לידיי ביטוי בויתור על תרופות חיוניות כמו גם על ביגוד‪ ,‬הנעלה‪ ,‬טיפוח ובילויים מחוץ לבית‪.‬‬
‫במהלך הראיון עם רונית היא ניגשה לחדר השינה שלה על מנת להביא לי להראות את הנעליים עימם היא‬
‫הולכת בשנים האחרונות‪ .‬הנעלים בלויות וקרועות‪ ,‬נראה שנעשה בהם שימוש זמן רב‪ .‬רונית מפצירה בי‬
‫לבוא אל חדר השינה שלה כדי להיווכח במו עיניי שאין לה זוג נעליים נוסף‪" .‬שלילד שלי יהיה לי‬
‫בשבילו‪ .‬זהו‪ ..‬אני רק לא רוצה שהילדים שלי יצטרכו לנעול נעליים כאלו"‪ .‬בהמשך הראיון היא מספרת‬
‫שבמהלך משחק כדורגל נקרעו לילד הנעליים והוא פחד לחזור הביתה‪ .‬כששאלתי ממה הוא פחד היא‬
‫ענתה‪" -‬פחד! פחד איך הוא יחזור הביתה עם נעליים קרועות? מה התגובות שלי? מאיפה אני יביא‬
‫עכשיו כסף בשביל לקנות לו נעליים"‬
‫שמרית סיפרה בראיון על טיפולים שונים ותרופות שעליה לקחת באופן קבוע אך היא נאלצת‬
‫לוותר לקנותם בשל המצב הכלכלי‪-‬‬
‫"תביני יש גם תרופות שאני צריכה לקחת‪ ,‬מאיפה? מ‪-‬אין‪ .‬ממה שאין אני לוקחת‪ .‬קורה הרבה שאני‬
‫מוותרת על תרופות‪ ,‬אני צריכה תרופות כבר הרבה זמן אבל אני לא קונה כי אין‪ ,‬אז אני מעבירה את זה‪.‬‬
‫אני צריכה עכשיו טיפולים לעשות ברגליים ואני לא עושה כי אין לי‪ ,‬ממש אין לי‪ ,‬זה לא טיפול אחד או‬
‫שתיים‪ ,‬הייתי אמורה לפני איזה בערך חצי שנה לעשות טיפולים של פסוריאזיס בבני ברק‪ ,‬כל טיפול‬
‫‪ 400‬שקל‪ ,‬מאיפה אני יביא? אין עזרה דרך קופת חולים אז אני לא עושה‪ .‬עכשיו הביאו לי בדיקות שאני‬
‫צריכה לעשות וכדורים לקחת אבל אני לא לוקחת‪ ,‬אין לי כסף‪ ,‬אפילו מחיר סמלי בשביל הבדיקות‪ ,‬אין‪.‬‬
‫אפילו לעשות טיפול רגיל אהה‪ ..‬שלפני שבועיים הייתי במיטה‪ ,‬הייתה לי בעיה ברגל‪ ,‬התחלתי טיפול‬
‫עכשיו אמרו לי שאני צריכה גם טיפול מונע‪ ,‬אין לי כסף‪ ,‬גם הנסיעות לשם זה כסף‪ ,‬אין לי" (שמרית)‪.‬‬
‫את נאווה פגשתי בבית קפה‪ ,‬לפני שהתיישבנו שאלתי מה היא רוצה לשתות‪ ,‬היא ביקשה שוקו‪.‬‬
‫הזמנתי את שביקשה וכמו כן קניתי לשתינו קרואסון‪ ,‬נאווה ביקשה עם שוקולד‪ .‬כשהתיישבנו‪ ,‬היה שקט‪.‬‬
‫היא נגסה בקרואסון ושתתה מהשוקו‪ .‬ראיתי שהיא מתענגת על הרגע לכן החלטתי שלא להאיץ בה‬
‫ולחכות עם הראיון‪ .‬לאחר כעשר דקות היא סיימה לאכול ולשתות ויישרה אליי מבט‪ .‬ראיתי שעומדות‬
‫דמעות בעיניה‪ ,‬כששאלתי מדוע היא ענתה שכואב לה על הפינוק הרגעי שהרשתה לעצמה כאשר אין לה‬
‫כסף לרכוש לילדיה את אותם פינוקים‪ .‬היא סיפרה עד כמה חסר לה שוקולד בחיים‪ ,‬שזה הפינוק‬
‫האולטימטיבי עליו היא וויתרה למען דברים אחרים‪ .‬באותו הרגע‪ ,‬לא יכולתי שלא לחשוב על הקלות‬
‫היחסית בה אני רוכשת שוקולד‪ ,‬קרואסון‪ ,‬קפה ודומיהם‪ .‬תהיתי על המרחק בינינו ושאלתי את עצמי עד‬
‫כמה אני באמת יכולה להבין את המציאות שלה‪ ,‬מציאות שבה עליה לוותר על דברים שבעיניי הם‬
‫טריוויאליים כל‪ -‬כך על מנת לספק צרכים חיוניים כמו אוכל לילדיה‪ .‬בהמשך הראיון חזר נושא השוקולד‬
‫פעם נוספת והבהיר לי שהכמיהה לשוקולד היא אולי בעצם כמיהה למשהו גדול יותר‪ ,‬לשינוי‪ ,‬לבריחה‪-‬‬
‫"מה אני רוצה לפעמים? אני רוצה לקנות לי איזה משהו‪ ,‬שוקולד! אני אומרת לעצמי‪ ,‬שוקולד‪ ...‬אהה‪..‬‬
‫יבוא יום אחר‪ ,‬אני יקנה בזה משהו אחר‪ ,‬אם יש לי כסף לקנות שוקולד אני יקנה בזה משהו אחר‪ ,‬כמה‬
‫‪61‬‬
‫עולה שוקולד נגיד? אז אני יקנה חלב או לחם‪ ,‬דברים שיעזרו לי עם הבית אבל לפעמים בעלי אומר‬
‫'נאווה‪ ,‬גם לך מגיע לפנק את עצמך'‪ ,‬אבל לא‪,...‬לא יודעת אני לא יכולה‪ .‬כי השוקולד נראה לי נותן לי‬
‫לברוח ממשהו‪ ,‬המתיקות שלו‪ ,‬לא יודעת ככה אני חושבת לעצמי‪ ,‬כי אני לפעמים מנסה כאילו לברוח‬
‫מהמציאות‪ ,‬כי אנחנו נמצאים ב‪ ..‬ב‪ ...‬במקום שזה מה שיש ואנחנו צריכים לברוח מזה (נאווה)‪.‬‬
‫ההתמודדות עם חוסר הביטחון התזונתי של משק הבית משפיעה על הילדים ומביאה להתנהלות‬
‫שונה מהתנהגות 'רגילה' של ילדים בתוך התא המשפחתי‪ .‬במרבית המקרים האמהות נטו להתייחס‬
‫להתמודדות של הילדים לאחר לפחות שעה של ראיון‪ .‬בתחושתי‪ ,‬רק לאחר שהן חשו נינוחות‬
‫באינטראקציה איתי הן יכלו לדבר על נושא כה רגיש‪ .‬אצל סיוון בביתה‪ ,‬שהיתי למעלה משעתיים‬
‫במהלכם נקטע הראיון מספר פעמים בשל כניסות ויציאות של ילדיה מסלון הבית‪ .‬באחת הפעמים‪ ,‬נכנס‬
‫בנה הקטן עם שני חברים וביקש חמישה שקלים כדי לקנות ארטיק במכולת‪ .‬סיוון הסתכלה עליי במבט‬
‫מעט נבוך וביקשה ממנו להביא את התיק שלה מהחדר‪ .‬היא פשפשה מעט בכיסי התיק והוציאה ממנו‬
‫ארבעה שקלים‪ ,‬נתנה לבנה ואמרה ש 'זה יספיק לארטיק ואפילו לעוד משהו'‪ .‬הוא נתן לה נשיקה אמר‬
‫תודה ויצא בריצה מהבית‪ .‬בזמן שהותו של הבן וחבריו בבית הייתה תכונה קלה המאפיינת מקום שיש בו‬
‫ילדים‪ .‬בלכתם השתרר שקט שנמשך מספר שניות‪ .‬סיוון התחילה לומר משהו ומיד הפסיקה‪ ,‬נראה היה‬
‫שהיא מתלבטת האם לספר לי דבר מה‪ .‬אחרי מספר שניות אמרה שעצוב לה שלא היה לה לתת לילד‬
‫חמישה שקלים כמו שהיו לחבריו‪ ,‬אבל לפחות הפעם היה לה לתת לו משהו והמשיכה‪-‬‬
‫"אני יספר לך מקרה עוד יותר עצוב עוד יותר עצוב‪ ,‬יום אחד הבן שלי בא אומר לי אימא אני מאוד רעב‪,‬‬
‫אני כבר לא יכול אני מרגיש שהבטן שלי מתכווצת לי מרוב שאני רעב ואמרתי לו מה‪..‬בוא נחכה עד אחרי‬
‫צהריים‪ ,‬נחכה שהשכן יבוא נבקש ממנו שיקנה לך ‪,‬תתאפק עוד קצת‪ ,‬הוא לא התאפק הוא אמר לי טוב‬
‫אני יורד רגע למטה אמרתי לו בסדר ‪,‬אמרתי טוב שהוא ירד הוא ישחק עם חברים הוא ישכח מהרעב‪,‬‬
‫לא עובר איזה עשרים דקות‪ ,‬משהו כזה רבע שעה עשר דקות ‪ ,‬הוא עולה הביתה עם חבילת וופלים‪ .‬והוא‬
‫אומר לי קחי אימא תאכלי אמרתי לו מאיפה יש לך וופלים? הוא אמר לי אימא אל תכעסי עלי ‪ ,‬אני יודע‬
‫שאת לא מרשה לעשות את זה אבל אני מת מרעב ואני פילחתי את זה מהסופר‪ ,‬אני נשבעת לך שככה אני‬
‫לא יעבור את השבת‪ ,‬אני פילחתי את זה מהסופר אבל תאכלי אימא אני הבאתי לך גם לאכול תאכלי ‪.‬‬
‫ואני לא ‪..‬לא יכולתי לכעוס ככה העיניים שלי היו בדמעות‪ ,‬ככה העיניים שלי היו בדמעות‪ .‬למי תספרי‬
‫את זה? לעובדת סוציאלית? תגיד אה‪..‬הילדים שלך גונבים?‪ ,‬אבל היא לעולם לא תדע היא לעולם לא‬
‫תדע את הכאב שהבן שלי עובר הוא לא עושה את זה בשביל לקחת מהסופר ולגנוב‪ ,‬הוא עושה את זה כי‬
‫הבטן שלו התכווצה מרעב‪ ,‬התכווצה מרעב‪ .‬הוא לא עושה את זה את זה בשביל להראות‪ ,‬הבן שלי יש לו‬
‫שקל ומישהו יעמוד ברחוב הוא יתן לו את השקל ‪,‬בחיים הילדים שלי לא עושים דברים כאלה והסברתי‬
‫לו מאיר ‪ ,‬גם כשהוא לקח את זה לא יכולתי לכעוס עליו כי הבנתי את המצב ‪ ,‬אמרתי לו מאיר יותר לא‬
‫לעשות את זה‪ ,‬אמרתי לו כמה אנחנו רעבים גם אימא לידך ‪ ,‬פעם אימא‪..‬ראית את אימא לוקחת גם‬
‫שאנחנו במצב הכי קשה אמרתי לו ‪ ,‬אולי יהיה עוד מצבים כאלה אולי גם כשאתה תתחתן יהיו לך גם‬
‫מצבים כאלה אז מה תלך לגנוב לאנשים ‪,‬לפרוץ לאנשים בתים ?! "אימא מה פתאום אני לא עושה‬
‫דברים כאלה" את לא יודעת איזה ילד טוב הוא‪ ,‬את לא מבינה איזה ילד טוב הוא ‪ ,‬הוא מצטיין‬
‫בלימודים‪,‬בחיים אה‪..‬אה‪..‬אין כולם אומרים תביא לי אותו תביא לי אותו שיהיה הבן שלי שיהיה הבן‬
‫שלי " (סיון)‪.‬‬
‫מעין אף היא סיפרה על הניסיון של הילדים לסייע בהתמודדות עם המצב המשפחתי‪-‬‬
‫"הם אמרו לי אימא אל תדאגי אנחנו הולכים לשחק למטה והם הלכו לאסוף בקבוקים ‪ ,‬הם אספו‬
‫בקבוקים עד שהם הגיעו לסכום של לחם ‪,‬עד שהם הגיעו‪ ..‬הוא היו כמעט חצי יום עד שהם הגיעו‬
‫לסכום של לחם זה דבר שקרע אותי ‪ ,‬זה דבר שקרע אותי שאני ‪..‬שהם ילכו לעבוד בלאסוף בקבוקים‬
‫בשביל להביא לחם הביתה ואני מה?! כאילו הרגשתי כאילו‪..‬לא יודעת הרגשתי הכי רע בעולם ‪,‬הכי רע‬
‫בעולם" (סיוון)‪.‬‬
‫בראיון עם שלמה הוא סיפר על שני הבנים הגדולים שלו שהתחילו לעבוד‪ .‬הכסף שהם מרוויחים‬
‫משמש אותם בעיקר לקניית מוצרים אישיים שהוריהם לא יכולים לקנות להם כמו‪ -‬ביגוד‪ ,‬הנעלה‪ ,‬ציוד‬
‫‪61‬‬
‫לבית הספר ויציאה לבילויים‪ .‬במספר נקודות לאורך הראיון סיפר סימון שכאשר לא היה לו כסף לקנות‬
‫מזון לבית‪ ,‬הילדים נתנו מכספם בכדי לסייע‪.‬‬
‫"אני נגיד עכשיו הבן הגדול עכשיו התחיל לעבוד עבודה מעודפת תחנת דלק‪ ,‬הבן השני התחיל לעבוד‬
‫פעמיים בשבוע סידר עם חבר שלו שייקח אותו לפחות פעמיים בשבוע זה דמי כיס שלו אני לא יכול לתת‬
‫אז יש לו אז הוא קונה לו נעליים הוא קונה ציוד לבית ספר זאת אומרת‪ ,‬הם יודעים שכאילו אמא ואבא‬
‫לא יכולים אז בבקשה תעמדו על הרגליים‪ .‬כל זה אני מטפטף להם לא על חשבון הלימודים ברגע שאני‬
‫רואה הידרדרות בלימודים אין עבודה אז‪ ,‬באמת הם כל אחד במקום כל אחד יודע ש[אם הוא] עובד הוא‬
‫קונה לעצמו‪ .‬ביום העצמאות טפטף לנו חמישים שקל קחו אתם יוצאים עם הבנות קחו יש להם את ה‪...‬‬
‫חינוך הזה בתוך הבית" (שלמה)‪.‬‬
‫עזרה מזדמנת מגורמים פרטיים‬
‫"כשאין בבית אוכל אז אני עושה טלפונים מפה ועד הודעה חדשה"‬
‫דרך התמודדות נוספת שחזרה על עצמה בכל הראיונות‪ ,‬הייתה בקשת עזרה מזדמנת מגורמים ואנשים‬
‫פרטיים‪ .‬העזרה המזדמנת לבשה צורות שונות והגיעה מגורמים שונים‪ .‬רונית סיפרה בראיון על מנהל‬
‫המתנ"ס השכונתי שעזר לה לערוך חינה לביתה ובמקרה אחר רכש נעליים לבנה הצעיר‪ .‬במקרה של סיוון‬
‫מדובר בשכן שנותן לה מספר שקלים כשהיא מבקשת לקנות לחם ונאווה צריכה בכל פעם לחפש מקורות‬
‫עזרה ספוראדיים שיסייעו לספק את צרכי המשפחה‪-‬‬
‫"כשאין בבית אוכל אז אני עושה טלפונים מפה ועד הודעה חדשה‪ ,‬כאילו מאיפה אני יכולה להשיג ‪20‬‬
‫שקל ‪ 40‬שקל‪ ,‬שלא יחסר ולא תמיד אני אהה‪ ...‬מצליחה אבל עושה השתדלויות‪ .‬בעלי גם מנסה‬
‫מהדרכים שלו מהחברים שלו אבל המצב של כולם‪ ,‬באמת‪( "..‬נאווה)‪.‬‬
‫סיוון סיפרה על בעיות רבות בחייה בשל לקיחת הלוואות מגורמים שונים שלא תמיד היה‬
‫ביכולתה להחזיר להם את ההלוואה‪-‬‬
‫"התחלתי בהלוואות ‪..‬בהלוואות מחברות פה תלווי לי ‪ 400‬פה תלווי לי ‪ 200‬פה תלווי זה ‪ ..‬ולא תמיד היה‬
‫לי להחזיר‪ ,‬אז אם זה היה ממש דחוף וכבר יצר בעיה הייתי מבקשת הלוואה ממישהו אחר וככה‬
‫מתגלגלת‪ .‬עד שבסוף אין לך ממי‪ .‬יש לי פה שכן טוב שגם ש‪..‬היה קונה לי כל יום כל הזמן לחם ‪ ,‬כל מה‬
‫שחסר לי לחם הדברים הקטנים ‪,‬לחם חלב אה‪ ..‬דברים כאלה‪ .‬ככה הייתי שורדת" (סיוון)‪.‬‬
‫למרות הניסיונות האינטנסיביים לאתר מקורות עזרה‪ ,‬המציאות הכלכלית‪ -‬חברתית הביאה לכך‬
‫שא‪/‬נשים שהיה בידם לסייע למשפחות‪ ,‬לא יכולות לעשות זאת יותר ולכן הנשים נותרות ללא יכולת‬
‫לרכוש אפילו מוצרי יסוד‪.‬‬
‫"לפעמים משתדלים אנשים כן לעזור אבל לא תמיד זה מתאפשר‪ ,‬הם אומרים שהמצב של כולם יותר‬
‫ויותר קשה" (סתיו)‪.‬‬
‫מקורות העזרה המזדמנים מייצרים מצבי אי וודאות אצל המשפחות‪ -‬אף פעם הם לא יכולים‬
‫לדעת אם יהיו ברשותם מוצרי יסוד ואוכל לילדים‪ .‬בנוסף בינם לבין ה'תורמים' נרקמה מערכת יחסים של‬
‫תלות‪ -‬כאשר הנותן לא יכול להמשיך להעניק מסיבה כלשהי‪ ,‬המשפחות נותרות חסרות אונים‪.‬‬
‫"יש הרבה מאוד מצבים שאין ואין לנו מה לעשות‪ .‬אהה זה היה יותר נכון כשלמשל‪ ,‬ערב אחד שלא היה‬
‫לי‪ ,‬יש לי ילדים שאוהבים חלב‪ ,‬ואפילו שחלב עולה חמישה שקלים‪ ,‬גם את החמש שקל האלה לא היה‬
‫לי ו‪ ...‬הילדים רצו‪ ,‬לא היה לי‪ ,‬גם לחם לא היה באותו יום‪ ,‬הלכתי‪ ,‬אני לא אשכח לכל השכנים להלוות‬
‫‪62‬‬
‫מהם עשרה שקלים ולאף אחד לא היה‪ ,‬ושבאתי ואמרתי לילדים שאין אז אמרו 'אמא למה אין? צריך‬
‫להיות‪ '.‬אז התקשרתי לבחור הזה שסיפרתי לך‪ ,‬אמרתי לו 'תעשה לי טובה‪ ,‬אני צריכה דחוף לחם וחלב‬
‫כי אין‪ ,‬אז הוא אמר אהה רק יותר מאוחר יהיה לו (נאוה)‪.‬‬
‫מורכבותן של יחסי התלות בין הנותנות למקבלות מודגמת בסיפורה של סיוון‪-‬‬
‫"כשבעלי נכנס לכלא‪ ,‬מאוד עזרו לי שמה כאילו‪...‬הביאו לי תורמת שהייתה לוקחת אותי פעם בחודש‬
‫לסופר וקונה לי עושה לי קניה שמה ‪..‬פעם בארבעה שבועות שלושה שבועות תלוי‪ ,‬וקנתה לי מכונת‬
‫כביסה וקנתה לי אה‪..‬מיטה לילדים ובתחילת שנה הייתה קונה לילדים את הספרים את המחברות‬
‫ובילוי והנאה היא עזרה לי המון וזה תמורה שאת צריכה לתת לה זה כאילו שאת אמורה לצאת ללמוד‬
‫איזה משהו ‪ ,‬אז היא אמרה לי תבחר י מה את רוצה ללמוד ואני אממן לך את הלימודים ו‪...‬נראה לאן‬
‫נגיע ‪ .‬אז בחרתי לעשות קורס של בניית ציפורניים וגבות ושפם ובאמת היא קנתה לי את כל הציוד‬
‫ופרסמתי את עצמי ו‪..‬לא הלך לי לא הלך לי ‪ .‬חילקתי פליירים עשיתי פליירים שמתי בתיבות דואר ואני‬
‫חושבת שזה מקצוע שיש אהה המונים אהה בתחום הזה ‪ ,‬אז לא כל כך הלך לי ‪ ,‬והמצב שלי שהיא‬
‫עזבה היא הייתה איתי בערך שנה ‪ ,‬הלכתי ושקעתי כי כבר עברתי את המקלטים [לנשים מוכות] ועברתי‬
‫אה‪ ..‬ואנחנו בלי עבודה ובלי כסף" (סיוון)‪.‬‬
‫התורמת של סיוון ליוותה אותה במשך שנה‪ .‬סיוון מתארת את העזרה הרבה שקיבלה בתקופה זו‬
‫ואת ההתדרדרות שבאה בעקבותיה‪ ,‬כאשר התורמת סיימה את פרק הזמן שככל הנראה הוקצב לפרויקט‬
‫המשותף שלהן‪ .‬נראה כי במקרה הזה היה ניסיון לחלץ את המשפחה מהעוני באמצעות שילוב במעגל‬
‫התעסוקה‪ ,‬אך הניסיון לא צלח ‪ -‬למרות ההשתדלות של שני הצדדים ‪ -‬והותיר את סיוון חסרת כל‪.‬‬
‫הניסיון הכושל יכול להצביע על מצבו של שוק העבודה בישראל ועל הקושי של נשים חסרות השכלה‬
‫ממעמד סוציו אקונומי נמוך להשתלב בו בתעסוקה איכותית המאפשרת ביטחון תעסוקתי לטווח ארוך‪.‬‬
‫רונית סיפרה איך בצעירותה‪ ,‬לפני שנולדו ילדיה‪ ,‬היא נדדה בין ערים שונות ובין מקומות מגורים שונים‪.‬‬
‫באחת הפעמים‪ ,‬כאשר לא היה לה מקום לגור 'ידיד' סייע לה למצוא מקום מגורים והיא נדרשה לתת‬
‫תמורה עבור עזרתו‪-‬‬
‫"היה לי ידיד שהיה אהה כמו נדל"ן כזה של דירות של כל הדברים האלה‪ ,‬הוא סידר לי את אהה דירה‬
‫הזו‪ ,‬דירת חדר דיירים מוגנים‪ ,‬גרתי שמה ועבדתי שמה והכל כפוף לתמורה תני תמורה תקבלי תמורה‪,‬‬
‫את יודעת אני לא צריכה להגיד לך מה הוא ביקש בשביל זה" (רונית)‪.‬‬
‫התיאור של רונית מדגים מקרי ניצול שהינם תולדה של מערכת היחסים הא‪-‬סימטרית בין‬
‫הנותן‪/‬ת למקבל‪/‬ת המובילה ליחסי כוח‪ ,‬בהם הנותנים עלולים להרגיש עליונות על המקבלים‪ .‬לנשים‬
‫החיות בחוסר ביטחון תזונתי אין בדרך כלל דרך להחזיר לאלו שמסייעים להן‪ .‬רונית רמזה במקרה‬
‫שתואר לעיל על מערכת של ניצול מיני בינה לבין אותו ידיד שסייע לה במגורים‪ .‬בהמשך הראיון היא‬
‫תיארה מקרה נוסף בו תורם שבאופן קבוע תרם מזון למשפחה‪ ,‬ביקש בצורה בוטה שהיא תגמול לו‬
‫באמצעות קיום יחסי מין‪ .‬לאחר שלא קיבל את סירובה היא החליטה לנתק את קשריה עימו‪ .‬לאחר‬
‫הראיון עם רונית‪ ,‬נשארו עמי שני תיאורי הניצול והפגיעה המינית הללו‪ .‬הרהרתי בהם ארוכות ותהיתי עד‬
‫כמה מקרים אלו הם שכיחים‪ .‬לאחר תמלול הראיונות חזרתי וקראתי מספר פעמים את שני הקטעים‬
‫הללו‪ .‬לחרדתי הבנתי כי המקרים שתיארה רונית היו בעלי השלכות – אישיות וחברתיות ‪ -‬מעבר לסיוע‬
‫ועזרה‪ .‬במקרה הראשון‪ ,‬רונית אכן קיימה מערכת של ניצול עם אותו ידיד ששיכן אותה בדירת החדר שלו‬
‫ותחושותיה עם עצמה היו קשות מאוד‪ .‬במקרה השני‪ ,‬היא ביקשה מהתורם מספר פעמים להפסיק‬
‫‪63‬‬
‫מהטרדותיו עד שניתקה עימו את יחסיה‪ ,‬אך לאחר ניתוק היחסים היא הרגישה שהיא ומשפחתה איבדו‬
‫מקור משמעותי של מזון למשק הבית‪ .‬האפשרות להגיש תלונה כנגד ההטרדות של התורם כלל לא עלתה‬
‫בשיחה‪ .‬תחושתי הייתה כי רונית ויתרה מראש על המחשבה כי מישהו ירצה או יוכל לסייע לה במקרים‬
‫אלו‪.‬‬
‫מעגל הניצול של החברה כלפי אלו בעלי מצוקה כלכלית לובש פנים רבות‪ .‬במקרה של מעיין‪,‬‬
‫ההתערבות הכוחנית הגיעה עד למישור האינטימי ביותר – הריון או הפלה‪ .‬אגודת 'אפרת' השוללת הפלות‬
‫ופועלת לשכנוע נשים להמשיך את הריונן‪ ,‬התנתה עזרה כלכלית למעיין בתנאי שזו תמשיך את הריונה ‪-‬‬
‫"אני נתמכת כאילו יש אגודת אפרת‪ .‬האמת היא כשנכנסתי להריון לא לא רציתי כאילו להפיל‪ ,‬אבל‬
‫אמרתי להם שהבעיה העיקרית שלי כאילו זה קטע של עזרה של טיטולים‪ ,‬אוכל‪ .‬אז הם נתנו לי איזה‬
‫דף כזה של למלאות מה את מעדיפה עגלה‪ ,‬מיטה או דברים כאלו‪ .‬אז העדפתי שזה כאילו יהיה מזון פעם‬
‫בחודש לבית‪ .‬כאילו זה ארגז כזה שהם מביאים מזון לבית" (מעין)‪.‬‬
‫על פניו נראה כי העזרה של אגודת 'אפרת' היא ברוכה‪ .‬אך מדבריה של מעיין וקריאה 'בין השורות'‪,‬‬
‫ניתן להבין כי רק המשך ההיריון היה מספק לה סיוע כלכלי‪ .‬רק תמורת נאמנות לאידאולוגיה של‬
‫התורמים‪ ,‬מסופקת העזרה הכלכלית‪.‬‬
‫משפחה מורחבת‬
‫" אין לי משפחה אני ממש לבד אין אף משפחה שיכולה לתמוך בך"‬
‫מקור עזרה נוסף אליו התייחסו הנשים היה המשפחה המורחבת‪ .‬ההתייחסות לבני המשפחה המורחבת‬
‫הבליטה בעיקר את ה'אין' בחייהן של משתתפות המחקר‪ .‬הן הזכירו בהקשרים שונים את מקומה של‬
‫המשפחה המורחבת בחייהן‪ .‬אצל רובן המעגל המשפחתי הרחב לא מסוגל להוות גורם תמיכה מספק‪,‬‬
‫משום שהמצב הכלכלי הקשה הינו נחלתן של כלל המשפחות במעגלים הקרובים‪:‬‬
‫"לפעמים אחותי‪ ,‬המצב שלה כאילו היה באמת בסדר‪ ,‬ובאמת הייתה עוזרת לי חבל על הזמן‪ .‬אבל היא‬
‫גם המצב שלה היום על הפנים‪ .‬היא משלמת משכנתא ‪ 3.400‬שקל‪ ,‬והוצאות של הילדים והכול‪ .‬אז היא‬
‫כאילו באמת המצב שלה‪ ,‬היא גם לפעמים מגיעה למצבים שבאמת כאילו אין לה היא בעצמה לחם‬
‫בבית[‪ ]...‬אימא שלי אין לה אפשרות לעזור לי‪ ,‬היא חיה מביטוח לאומי‪ ,‬אבא שלי אותו דבר‪ ,‬האחים‬
‫שלי יש לי אחים בצבא שכאילו המשכורת שלהם היא לא מספיקה‪ ,‬וזהו" (מעין)‪.‬‬
‫במקרה של סיוון המשפחה המורחבת כלל לא נוכחת בחייה‪ .‬היא הוצאה למסגרת חוץ ביתית‬
‫בילדותה ומאז נותקו קשריה עם משפחתה‪.‬‬
‫"כן כי תשמעי אין לי משפחה אני ממש לבד אין אף משפחה שיכולה לתמוך בך אין אף משפחה שאת‬
‫יכולה לעשות איתם חגים אין משפחה שאת יכולה לעשות איתה שבתות וכשאת בוכה אין לך לאן‬
‫להתקשר להגיד " אני עצובה " (סיוון)‪.‬‬
‫כששאלתי את מעין ממי היא מבקשת עזרה כשקשה וכשאין לה אוכל לילדים היא ענתה‪-‬‬
‫"רק מאלוהים‪ .‬רק ממנו‪ .‬היה איזה יום שישי אחד שלא היה לי מה לתת לילדים‪ ,‬ממש כלום לא היה לי‬
‫מה להכין להם‪ .‬והייתי חייבת המון כספים כאילו הלוויתי כל החודש‪ ,‬ובאמת הייתי חייבת המון כספים‪.‬‬
‫ואמרתי שכאילו אם אני הולכת‪ ,‬ומלווה עוד כאילו לא יהיה לי אפשרות להחזיר‪ .‬אבל הגעתי למצב‬
‫שכאילו אף אחד מהמשפחה שלי לא יכול לעזור לי‪ ,‬ובאמת לא היה לי מוצא מאף כיוון‪ .‬אין אצלי לקבל‬
‫עזרה מהמשפחה גם הם אין להם אז הם לא יכולים לעזור"(מעין)‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫נאווה ובעלה מקבלים עזרה מזדמנת ממשפחתו של הבעל‪ .‬נאווה מתארת את הקושי שבבקשת‬
‫עזרה מבני המשפחה ואת המורכבות שהיא מייצרת‪-‬‬
‫"הם עוזרים מה שהם יכולים ההורים שלו‪ ,‬לפעמים גם לבקש מהם אני לא יכולה‪ .‬המצב שלהם ברוך‬
‫השם בסדר אבל אהה הם רוצים שאנחנו נסתדר לבד‪ .‬הם עוזרים מה שהם יכולים‪ ,‬הם עוזרים מה שהם‬
‫יכולים אבל אההה הם לא רוצים אהה‪...‬הם לא רוצים לתת לנו‪ ...‬שאנחנו נעשה לבד‪ ...‬גם אם אני‬
‫מבקשת מהם משהו‪ ,‬אז אני מרגישה לא בסדר אחר כך כי הם יבואו לי בטענות וכל מיני דברים כאלה‬
‫אז אני מעדיפה‪ ...‬לפעמים אני מעדיפה אז שלא" (נאווה)‪.‬‬
‫מנקודת המבט של העובדת סוציאלית‬
‫"אני בטוחה שזה לא קיים ושהם מסתדרים"‬
‫בכל אחד מהראיונות ביקשתי מהעבודות הסוציאליות לתאר מניסיונן כיצד מראות עיניהן‪ ,‬מתמודדות‬
‫המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי עם המחסור במזון‪ .‬בשלב זה של הראיון כמעט תמיד השתררה‬
‫שתיקה וניכר כי השאלה גרמה למבוכה בקרב העובדות‪ .‬בתשובותיהן חזרה פעמים רבות האמירות‪' -‬לא‬
‫יודעת' ו‪'-‬הם מסתדרים'‪.‬‬
‫"אני בטוחה שאצל ישראלים‪ ...‬ממוצא ישראלי‪ ...‬אני בטוחה שזה לא קיים ושהם מסתדרים‪ ,‬הם‬
‫מסתדרים‪ ,‬הם לוקחים מפה לוקחים משם תורמים פה הם מסתדרים אולי זה קיים אצל אתיופים אני‬
‫לא יודעת‪ ,‬אני לא מכירה שמה כל כך" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫את השאלה בדבר דרכי ההתמודדות של המשפחות הפניתי אל העובדות הסוציאליות לקראת‬
‫סופו של כל ראיון‪ .‬מקריאת הראיונות עולה תנועה מעגלית בהתייחסויותיהן – הכחשה בתחילה והכרה‬
‫בתופעה מאוחר יותר ‪-‬‬
‫"אני חושבת שהעיר [ציינה את שם העיר‪-‬ח‪.‬ב‪.‬ש] זה מקום אה‪..‬עם אנשים טובים‪ .‬הרבה מאפיות‬
‫שמכירות את ה‪..‬האנשים האלה ונותנים להם בורקס בבוקר‪ ,‬מה שנשאר בערב מחלקים ו‪..‬לא יודעת‪,‬‬
‫אני לא מאמינה שיש הרבה אנשים רעבים" (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫יש משפחות כאילו‪ ,‬מי שעוזר להם בקהילה החרדית יש גמ"חים אהה נגיד עוזרים אחד לשני נראה לי‪,‬‬
‫ולא בקהילה החרדית אז אצל אחרים יש משפחה מורחבת‪ ,‬מישהו עוזר בסופו של דבר‪ ,‬לא נשארים‬
‫בלי" (רלי‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫ג ‪ .3‬יחידה שלישית‪ -‬מערכת היחסים בין המשפחות לבין מחלקות הרווחה‬
‫העובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים מתמודדות עם תפקיד בעל מורכבות רבה‪ .‬מקורה‬
‫של המורכבות היא הדיאלקטיקה בין הכשרתן המקצועית לבין המציאות אותה הן פוגשות בשטח‪.‬‬
‫הכשרתן של העובדות הסוציאליות מבוססת בעיקר על תפיסות הומניסטיות‪ ,‬והיא באה לידי‬
‫ביטוי במחויבות לסיוע ומתן עזרה‪ .‬מגוון גישות הליבה בעבודה סוציאלית‪ ,‬בניהן גישת האדם בסביבתו‬
‫(וייס‪-‬גל‪ ,)3117 ,‬רואות באדם ובסביבתו החברתית כמשפיעים זה על זה‪ ,‬ומושפעים זה מזה בו זמנית‪.‬‬
‫גישת המערכות והגישה האקולוגית (‪ ,)Payne, 2005‬מדגישות את האינטראקציה בין הפרט למשפחה‪,‬‬
‫כמו גם את חובת העובדת הסוציאלית לפעול בשמונה חזיתות‪ :‬פרט‪ ,‬משפחות‪ ,‬קבוצות‪ ,‬רשתות חברתיות‪,‬‬
‫קהילות‪ ,‬סביבות פיזיות‪ ,‬ארגונים ופעילות פוליטית‪ .‬המציאות מוכיחה לא פעם כי גישות אלה לא עומדת‬
‫‪65‬‬
‫במבחן הפרקטיקה ונותרות במקרים רבים כגישות מנחות שאינן מתוות מודלים להתערבות עם הפרט‬
‫והחברה (וייס‪ .)Buchbinder et al., 2004 ;3111 ,‬התפיסה הפסיכו סוציאלית‪ ,‬העומדת בבסיס‬
‫האידיאולוגי של מקצוע העבודה הסוציאלית‪ ,‬מייצרת בהכרח‪ -‬בדומה לגישות שנמנו לעיל‪ -‬קשיים‬
‫ומורכבות כיוון שהיא מחייבת פעולה בממשק בין הפסיכו לחברתי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬תפיסה הוליסטית של‬
‫הסתכלות על הפרט‪ ,‬החברה ומערכת היחסים בניהם בעת ובעונה אחת‪ .‬קטגוריות אלו מורכבות‬
‫מהמערכת המשפחתית‪ ,‬הקהילתית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬ערכית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬כמו גם מהמערכות והמבנים‬
‫החברתיים בתוכם אנו חיות )‪ .(Woods & Hollis, 2000‬המטרה בתפיסה הפסיכו סוציאלית הינה לסייע‬
‫לפתור בעיות הנובעות מחוסר איזון בין הפרט לחברה‪ ,‬ולאפשר לפרט להגיע למיצוי מקסימאלי תוך‬
‫הפחתת המכשולים העומדים בפניה‪.‬‬
‫יחידה זו עוסקת במאפייני הקשר של המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ושל העובדות‬
‫הסוציאליות‪ .‬ביחידה זו תיבחן תפיסת התפקיד של העובדות הסוציאליות‪ ,‬מערכת היחסים ביניהן לבין‬
‫המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬המענים ודרכי ההתמודדות של המחלקות לשירותים חברתיים‬
‫עם הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫ג‪ .1.3.‬תפיסת התפקיד של העובדת הסוציאלית‬
‫סוגיית ההגדרה העצמית של העובדות הסוציאליות לא מופיעה במדריך הראיון‪ .‬זו אחת הדוגמאות‬
‫לאותם הנושאים שעלו מהשטח במהלך המחקר‪ .‬כבר בעת איסוף הנתונים הבנתי שקיימת כאן סוגיה‬
‫בעלת משמעות הראויה להתייחסות‪ .‬למרות שבתחילה לא לגמרי הפנמתי את המשמעות של הסוגיה‪,‬‬
‫הבחנתי כי במהלך הראיונות עם העובדות הסוציאליות‪ ,‬חזרו אמירות חדות וחריפות כנגד התפקיד של‬
‫עובדת משפחה‪ ,‬או עובדת כוללנית‪ .‬העובדות הצעירות דיברו איתי כ'אחת משלהן'‪ ,‬אחת שמכירה את‬
‫העולם המקצועי אז בוודאי 'יודעת כמה נורא הוא התפקיד'‪ .‬העובדות הוותיקות יותר‪ ,‬המליצו לי ממרום‬
‫גילן וניסיונן להתרחק מהתפקיד‪" .‬אני ממליצה לך לא להיות עו"ס משפחה‪ ,‬תעשי דברים אחרים רק לא‬
‫עו"ס משפחה"‪ ,‬אמרה לי שירן כבר בתחילת הראיון‪ .‬בהמשך היא הרחיבה ‪" -‬להיות עו"ס רווחה זה‬
‫סיוט‪ .‬הדרוג הוא נמוך ביותר גם בתשלומים וגם מבחינת התחושה והחשיבה עליך‪ .‬יש עומס אדיר וכל‬
‫הזמן מעמיסים עוד ועוד ודורשים שהדברים יעשו עכשיו‪ ]...[ .‬יש הרבה קשיים בתפקיד הזה‪ ,‬המון‬
‫תיקים לא תמיד יש מענים‪ ,‬כל הזמן מזרימים צרכים כתוספת לעבודה השוטפת‪ .‬יש מקרי חירום‬
‫שיוצרים אין ספור התמודדויות של ילדים בסיכון‪ .‬כולם מעבירים אלינו את הבעיות‪ ,‬בבתי הספר‬
‫מעבירים לרווחה ועושים 'וי' על המקרה‪ ,‬שהעבירו לגורם אחר או כותבים 'שיתפנו גורם נוסף' (שירן‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫העובדות הסוציאליות ציינו מספר סיבות לחוסר שביעות רצונן מתפקידן‪ .‬אחת מהן הייתה‬
‫העובדה שהן לא בחרו בתפקיד‪ ,‬אלא הושמו בו לאחר קבלתן כעובדות במחלקה לשירותים חברתיים‪.‬‬
‫סיבות אחרות היו היעדר היוקרה של התפקיד בזירה המקצועית‪ ,‬ותסכול אישי ומקצועי‪ .‬העובדות ציינו‬
‫כי הן גיבשו עמדה שלילית כלפי התפקיד עוד בתקופת לימודיהן והכשרתן המקצועית‪:‬‬
‫"כשסיימתי את התואר אמרתי אני יעשה ה‪-‬כ‪-‬ל ולא יהיה עו"ס משפחות‪ ,‬איזה? את צריכה כסף‪,‬‬
‫אומרים לך זאתי העבודה‪ ,‬את לא תלכי לעבוד?! " (אורטל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"כי להיות עו"ס משפחה זה משהו שלא רציתי אותו בכלל וכאילו נאנסתי לתפקיד‪ .‬לא שאלו אותי אם‬
‫אני רוצה [‪ ]...‬סתם נראה לי מלא עומס ולהיות פקידה כזאתי של להגיש מסמכים‪ .‬לא ממש עבודה‪...‬‬
‫אני רציתי מקום קטן‪ ,‬מקום שאפשר לעשות [‪ ]...‬ופה כאילו את יודעת‪ ,‬את אומרת למה למדתי? אני‬
‫משלימה עם זה ואני אומרת טוב‪ ,‬לפעמים גם מכתב לעו"ד וגם טלפון לזה בשבילם זה המון וזה כול‬
‫העולם ופניה לבטוח לאומי ופניה לזה‪ ,‬אבל בשבילי זה לא מספק‪ .‬הרבה תכתובת‪ ,‬מכתבים למשרד‬
‫השיכון והרבה עזרה חומרית שזה משהו שאני שונאת‪ .‬אם היו מבודדים את זה מאיתנו אז אולי היה לנו‬
‫זמן באמת להתעסק עם דברים יותר חשובים‪ .‬משקפים אוזניים נעלים‪ ,‬כל הזמן אומרת לחברות שלי‬
‫אוזניים שיניים כל היום אהה להתעסק בזה‪ .‬מיטה‪ ,‬ארון‪ ,‬כאילו מישהו צריך להתעסק עם זה בסדר‬
‫אבל למה אנחנו? (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"התפקיד של העוס הכוללני הוא הכי קשה‪ .‬אנחנו נתפסים הכי פחות טוב כאילו 'אתם לא עושים כלום‪,‬‬
‫מה אתם עושים כל היום? ממלאים טפסים'‪ .‬אהה שזה באמת רוב העבודה שלנו‪ ,‬הרבה פעמים זה‬
‫ביורוקרטיה‪ ,‬אתה אומר 'מה זה מה שלמדתי? למלות טופס? בלי תואר אני יעשה את זה‪ ,‬מה אני‬
‫צריכה‪( "...‬אורטל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"כאילו‪ ,‬אני מרגישה כמו איזה עובד שחור‪ ,‬שצריך לטפל בכל החרא של כולם" (כרמית‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית)‪.‬‬
‫נראה כי התפיסה השלילית של העובדות הסוציאליות כלפי תפקידן‪ ,‬מושרשת בתוך הקהילה‬
‫המקצועית‪ .‬רובן ככולן מדברות על ברירת המחדל שהובילה אותן לתפקידן כעובדות משפחה‪ ,‬ומציינות כי‬
‫אם הדבר היה תלוי בהן הן היו בוחרות אחרת‪ .‬יחד עם זאת התייחסויותיהן ותפיסת התפקיד שלהן‬
‫מובעת בחוסר קוהרנטיות‪ .‬מן הצד האחד‪ ,‬העובדות הסוציאליות מדברות על מורכבות תפקידן ומכירות‬
‫באחריות הרבה הגלומה בו‪ ,‬ומן הצד השני עולה הטענה כי התפקיד הוא ברובו ביורוקראטי ואינו עולה‬
‫בקנה אחד עם עבודה מקצועית הדורשת לימודים אקדמיים‪.‬‬
‫"‪...‬גם באיגוד הם מנסים כל הזמן לעבוד על זה על הגדרת התפקיד של עובד הרווחה‪ .‬כי אין לו באמת‬
‫הגדרת תפקיד‪ .‬סוג של כולבויניק עם אלף ואחד ציפיות מכולם‪ ,‬כולם‪ .‬תראי‪ ,‬מצד אחד זה נורא אירוני‪,‬‬
‫שהתפקיד של העובד משפחה הוא כל כך חשוב‪ ,‬והוא כל כך מרכזי‪ ,‬אם לא החשוב ביותר בעבודה‬
‫הסוציאלית‪ ,‬והערך שלו הוא הנמוך ביותר‪ .‬מבחינת אם זה ערך מקצועי‪ ,‬מבחינת שכר‪ ,‬את מבינה‪,‬‬
‫וההתייחסות היא מאוד‪ ,‬מאוד הייתי אומר אפילו נחותה באיזשהו מקום‪ ,]...[ .‬גם באקדמיה אין את‬
‫ההתייחסות של המרצים לעובדי המשפחה‪ .‬כי אף אחד לא באמת יודע מה נעשה‪ ,‬אף אחד לא יודע מה‬
‫עושים ברווחה‪ ,‬אף אחד לא יודע בתכלס‪ .‬כל המרצים למיניהם‪,‬אם כל הכבוד שלי אליהם‪ ,‬הם מדברים‬
‫בזווית שלהם‪ .‬הם אף פעם לא נכנסו ולא ראו את התפקיד בפועל של עובד המשפחה" (עמית‪ ,‬עובד‬
‫סוציאלי)‪.‬‬
‫"עמוס‪ ,‬עמוס‪ ,‬אני נמצאת בקבוצה של הדרכה קבוצתית שבה המטרה היא בעצם קצת לשנות את‬
‫הראייה של העובד‪ ,‬שאנחנו הפכנו להיות פקידים ולא עובדים סוציאליים מטפלים‪ ,‬אז המקום שלנו‬
‫שמה זה באמת למצוא מתוך כל התיקים שלנו את הפונים שכן אפשר לטפל בהם‪ ,‬לפחות לנסות‪ ,‬שכן‬
‫אפשר להגיע לאיזשהו שינוי‪ ,‬כי זה קודם שינוי מחשבתי ואחר כך שינוי שבפועל‪ .‬אהה אז זה גם אני‬
‫קצת עושה כדי לא להיות רק זאת שכותבת מכתבים למשרד השיכון וכאלה" (מיכל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫למרות שמרבית העובדות הסוציאליות התייחסו בצורה שלילית לתפקידן‪ ,‬היו עובדות שמצאו‬
‫יתרונות בעמימות ומורכבות התפקיד שלהן‪ ,‬בעיקר משום שהגדרות התפקיד מאפשרות להן מרחב פעולה‬
‫רחב‪:‬‬
‫"זה מתחיל וזה לא נגמר וזה כיד הדמיון הטובה‪ ,‬בגלל שזה תלוי בך כעובדת סוציאלית עד כמה את‬
‫מפתחת את הקשר ומשאירה אותו ברמה מאוד מינימאלית שאת יכולה‪ .‬לפעמים אני ממש חלק מהבית‬
‫שלהם כאילו‪ ,‬הילדים מכירים אותי ומתייעצים איתי בכל דבר ועניין ולפעמים פחות ויש גם משפחות‬
‫שתקופה זה מאוד אינטנסיבי ואני מאוד בתוך ובקשר איתם ואז נעלמות הן כבר לא צריכות אותי‪ ,‬זה‬
‫התפקידים שאני יותר אוהבת והתפקידים שאני פחות אוהבת זו הפנייה הזאת לעמותות ולהגיש תיקים‬
‫לזכאות בשביל סיוע כלכלי ו‪...‬או קרנות שונים‪ ,‬זה אני פחות אוהבת לעשות אני עושה את זה אבל זה‬
‫משעמם (מגחכת) (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫הקונפליקט המובנה בתפקידן של העובדות הסוציאליות מוביל אותן לנקוט בעיקר בפעולות תיווך‬
‫והפנייה לגורמי עזרה חיצוניים‪ .‬בולטת בראיונות העובדה כי העובדות נמנעו מנקיטת עמדות ביקורתיות‬
‫כלפי המערכות הפוליטיות והממסדיות‪ .‬לא נרשמה דעה מעמיקה או תובנה לגבי צורך בפעילות במישור‬
‫הציבורי והחברתי כמו העלאת המודעות לתופעה של חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬התרעה על ממדיה או חתירה‬
‫לשינוי המדיניות‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בתפיסת תפקידה של העובדת הסוציאלית התחושות הדומיננטיות הן חוסר שביעות רצון‪ ,‬תסכול אישי‬
‫ומצוקה מקצועית‪ .‬הסיבה המובילה לתחושות אלו הינה הפער בין הציפיות למציאות בהן נתקלות‬
‫העובדות הסוציאליות בשטח‪ .‬פער הציפיות קיים בכמה רבדים‪ :‬הציפייה להחיל טכניקות של טיפול‬
‫פרטני ופסיכולוגי מול המטופלים התנפצה מול הצרכים המידיים החומריים הדחופים של המשפחות‪,‬‬
‫ומול חוסר העניין שהביעו המשפחות בטיפולים מסוג אלו‪ .‬העובדות הסוציאליות הגיעו לעבודתן עם‬
‫תחושה של עשיית חסד‪ ,‬צדקה ועזרה לאוכלוסיות מוחלשות וציפו בהתאם להכרת תודה והערכה על‬
‫מאמציהן‪ .‬תביעת הפונות למימוש זכויות‪ ,‬ביקורת כלפי העובדות‪ ,‬ומניפולציות שהפעילו הפונות על מנת‬
‫לממש זכויות לגיטימיות‪ ,‬הובילו למרמור‪ ,‬תסכול ותחושות של כפיות טובה בקרב העובדות‪.‬‬
‫חוסר קוהרנטיות במטלות תפקידן של העובדות‪ ,‬הוביל לבלבול ולנקיטת פעולות שלא תמיד צלחו או‬
‫תאמו את המטרות שהיו בעיני רוחן של העובדות הסוציאליות עם כניסתן לתפקיד‪ .‬הפער בין הציפייה‬
‫לדרכי פעולה מסודרות ואפקטיביות לבין האילתורים והצורך להפעיל יצירתיות ולהתמודד עם מכשולים‬
‫לא צפויים‪ ,‬הביא לתחושות של כשלון מקצועי ואישי ובמיוחד לתחושה של חוסר יד מכוונת שהובילה‬
‫לירידה במוטיבציה ולהפניית כעס כלפי המערכת ואף כלפי הפונות עצמן‪ .‬תחושות אלו הובילו את‬
‫העובדות ‪ -‬שעמדו חסרות אונים מול הפונות – לפנות לעמותות וגורמים פרטיים ובכך נאלצו להודות בפני‬
‫עצמן על כשלון הרשת הסוציאלית שהן עצמן חלק ממנה‪.‬‬
‫מהראיונות עלה כי תחושות אלו של כישלון וחוסר הכדאיות המלווה בעיסוק במקצוע העבודה‬
‫הסוציאלית מושרשות עמוק בתוך הקהילה והפכו למעין מנטרה שחוזרת על עצמה‪ .‬תחושה המדגישה את‬
‫‪68‬‬
‫השלילי בעבודת העובדות הסוציאליות‪ .‬קל לנחש כיצד אווירה הזו משפיעה על עובדות חדשות ו‪ -‬ותיקות‬
‫כאחד‪.‬‬
‫ג‪ .2.3 .‬התמודדות המחלקות לשירותים חברתיים עם הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‬
‫אופי המענים העומדים לרשות העובדות הסוציאליות‬
‫"בכל מצוקה ובעיה וקושי פונים אלינו ולא תמיד אנחנו יכולים לעזור"‬
‫העובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים נדרשות להתמודד עם מורכבויות וקשיים רבים‬
‫במפגש עם משפחות החיות בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬במחקרם של כץ ואחרים נמצא כי מנהלי‬
‫מחלקות לשירותים חברתיים לא תופסים את העוני כבעיה חברתית המצויה באחריותם‪ ,‬או את‬
‫אוכלוסיית החיים בעוני כאוכלוסיית יעד מוגדרת לטיפול (כץ‪ ,‬מוניקנדם וקטן‪ .)3110 ,‬אי לכך העובדות‬
‫הסוציאליות מתמודדות עם היעדר מדיניות המתייחסת לאופי ואופן ההתערבות עם אנשים החיים בעוני‬
‫ובחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬היעדר המדיניות מלווה בתשתית חוקית חלקית ומיושנת‪ ,‬במחסור במשאבים‪,‬‬
‫בעומס עבודה גדול ובתשתית חסרה של ידע בתחומים שונים (משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪,‬‬
‫‪ .)3101‬יתרה מכך‪ ,‬הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי הינה בעיה חברתית חדשה בחברה הישראלית‪ ,‬וככזו‬
‫היא אינה מוכרת לעובדות הסוציאליות‪ ,‬גם אם למעשה משפחות רבות בטיפולן מתמודדות עימה‪.‬‬
‫כתוצאה‪ ,‬המענים שנותנות העובדות הסוציאליות למשפחות הינם דלים‪ ,‬מזדמנים‪ ,‬בלתי יציבים ולוקים‬
‫בחוסר שוויוניות‪ .‬העובדות במחקר תיארו לא פעם את התסכול הנובע ממצוקת המשפחות אל מול חוסר‬
‫היכולת להציע מענים ופתרונות להתמודדות איתן‪-‬‬
‫"בכל מצוקה ובעיה וקושי פונים אלינו ולא תמיד אנחנו יכולים לעזור[‪ ]...‬ויש גם עניין של משאבים ושל‬
‫פתרונות בקהילה או מחוץ לקהילה‪ ,‬לפעמים יש קושי אבל אין לנו את הפתרון המתאים גם אם זו‬
‫אחריות שלנו" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫בתגובה לגידול במימדי התופעה של חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬הלכו והתרחבו תוכניות לחלוקת‬
‫מצרכי מזון ובתי התמחוי המחלקים מזון מוכן‪ .‬במחקרה של לוינסון (‪ )3111‬אותרו בשנת ‪ ,3112‬כ‪201 -‬‬
‫עמותות רשומות לחלוקת מזון ובתי תמחוי ברחבי הארץ שחילקו מזון לכ‪ 211,111-‬א‪/‬נשים‪ .‬סקר הביטוח‬
‫הלאומי (‪ )3103‬מצא ש ‪ 21%‬מהסובלים מחוסר בטחון תזונתי נעזרים בעמותות‪ .‬מדרכי התמודדותן של‬
‫העובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬ניתן ללמוד כי המענה המרכזי‪ -‬ולעיתים אף‬
‫הבלעדי‪ -‬להתמודדות עם התופעה של חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬הינו הפנייה לגורמים וולונטריים המספקים‬
‫מזון בדרכים שונות‪ .‬השימוש הנרחב בארגוני סיוע מעיד יותר מכל על ערעור רשת הביטחון הסוציאלי‬
‫שאמורה למנוע מפרטים ומשפחות להגיע למצבי חוסר ביטחון תזונתי ולסייע לאלו שנקלעו למצבי מחסור‬
‫במזון‪ .‬נראה כי דרך פעולה זו‪ ,‬משחררת את המערכות השלטונית והממסדיות מאחריות למנוע את‬
‫התופעה או להתמודד עימה בצורה מעמיקה ושורשית‪ .‬יחד עם זאת העובדות הסוציאליות‪ -‬הנמנות על‬
‫מיישמות המדיניות‪ -‬אינן משוחררות מאחריות למצוא ולהמציא דרכי התמודדות מול התופעה‬
‫‪69‬‬
‫המתרחבת המתדפקת על דלתותיהן‪ .‬אי לכך הן בעצמן מצויות במצבים בלתי אפשריים בהם עליהן‬
‫לתמרן בין תפקידן ומחויבותן המקצועית כלפי הפונות ללשכות הרווחה‪ ,‬לבין המענים הדלים שהמערכת‬
‫מספקת‪.‬‬
‫"אני אומרת להם את זה בפירוש‪ ,‬אין לנו כאן כסף מזומן אני לא יכולה לעזור לכם בנושא הזה אני רק‬
‫יכולה להפנות אתכם לעמותות אז יש לנו‪ ,‬אז ה—אתם מכירים יותר טוב ממני את העמותות ואתם‬
‫יודעים למי לפנות ואם הם רוצים משהו שזה לא אוכל אז כבר אני פונה לקרנות שעוזרות אבל הקרנות‬
‫לא עוזרות במימון אוכל‪ ,‬הקרנות של משרד הרווחה‪ ,‬משרד הרווחה מפנה לעמותות אז יש עמותות שאני‬
‫אם הם רוצים כבר כולם מכירים אותם אבל אם הם אומרים לי שאין אוכל אז אני אומרת אז אוקי אז אני‬
‫אפנה לעמותה שמחלקת אוכל לבית ואז אני אבקש מהם לחלק לכם אז אם הם רוצים אני עושה‪ ,‬ואם‬
‫הם לא רוצים אני לא עושה את זה אבל הא גם זו העזרה שיש" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫המענים הספוראדיים המבוססים על נדבנות מייצרים בעיניי העובדות את מצג השווא שהעמותות‬
‫יכולות ואף צריכות לטפל בעצמן ביעילות במצוקה התזונתית של המשפחות‪ .‬הנדבנות הפושטת‬
‫ומתרחבת‪ ,‬מספקת הצדקה ולגיטימציה לתפיסה הרואה בחוסר ביטחון תזונתי כתופעה שפתרונה מצוי‬
‫בידיהם של נדבניים‪ .‬פועל יוצא של כך הוא תפיסת הבעיה כבעיתם של פרטים בחברה ולא כבעיה חברתית‬
‫קולקטיבית‪.‬‬
‫"פה בעיר יש הרבה אנשים טובים שעוזרים‪ ,‬ככה שמי שאין לו לא באמת נופל ורעב‪ .‬את יכולה לראות‬
‫את זה במאפיות שנותנות לחמים‪ ,‬בורקסים ומה לא למי שאין לו‪ ,‬יש גם בעלי מכולת שעוזרים ואנשים‬
‫בכלל משתדלים תמיד לתת לתרום לעזור" (קרן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"התפקיד שלנו להפנות ל עמותות ואני לא חושבת שמעבר לזה משרד הרווחה צריך להיכנס לנושא של‬
‫תזונה‪ .‬זה לא התפקיד שלי כעובדת סוציאלית להתעסק עם כל הדבר הזה" (מיכל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫בדבריהן‪ ,‬מחזקות העובדות הסוציאליות את התפיסה הניאו ליברלית על‪-‬פיה הטיפול בבעיה של‬
‫חוסר ביטחון תזונתי לא אמור להיות באחריות המדינה‪ ,‬אלא באחריותה של החברה האזרחית ושל‬
‫ארגונים פילנטרופיים‪ .‬העובדות רואות במענים המבוססים על צדקה וחסד‪ ,‬כהתארגנויות קהילתיות‬
‫ראויות‪ ,‬המבטאות את דאגתה של הקהילה ושל הפרטים החיים בה לאוכלוסיות המצויות בעוני ובחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ .‬חלקן אף רואות בהרחבת הפעילות של ארגונים אלו כמענה הנכון לטיפול בבעיה‪.‬‬
‫"אולי אם היו יותר מעמותות שמתעסקות עם זה‪ .‬אני חושבת שזה התפקיד של העמותות ולא שלנו‬
‫להתעסק עם כל הנושא הזה של האוכל‪ ,‬ככה אנחנו נוכל לחזור לתפקיד מקצועי יותר‪ ,‬לטפל באמת‬
‫במשפחות מה שממש אין לנו זמן לעשות עכשיו" (קרן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"הדבר היחיד שהייתי רוצה שיהיה ואולי קיים אבל אני לא מודעת לו פה בעיר [מציינת את שם העיר]‬
‫זה שיהיה‪ ,‬יהיה מקום ש—שאנשים באים ואומרים לי אין ואני רעב אז אני אוכל להפנות אותם לשמה‬
‫שיקבלו שמה אוכל מוכן‪ ,‬אה אכל מבושל‪ .‬בית תמחוי אבל שלאו דווקא יהיו חייבים לאכול בו‪ ,‬גם אולי‬
‫אפשר גם שחייבים לאכו ל בו אבל סוג של מקום שאפשר לבוא עם קופסא ולקבל אוכל לילדים כי את‬
‫הילדים אולי אי אפשר לסחוב לבית תמחוי‪ ,‬הם לא ירצו מבחינת החוויה" (מיכל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫המענים עליהם העובדות הסוציאליות נסמכות‪ ,‬מגיעים בעיקר מתרומות וארגוני פילנתרופיה‪.‬‬
‫אופיים של מענים אלה הוא זמני‪ ,‬לא בטוח ואינו מאפשר לפתח עבור המשפחות פתרונות לטווח ארוך‪.‬‬
‫מדבריהן של העובדות עולה‪ ,‬כי לא נלוות לפעילות התיווך והשימוש בתרומות פעילות נוספת‪ ,‬שיש בה‬
‫להוביל לשינוי מהותי ושורשי בקידום פיתרון הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי ברמה המשפחתית‪,‬‬
‫‪71‬‬
‫הקהילתית והחברתית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מענים אלו מחייבים את המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‬
‫לנקוט באסטרטגיות שונות על מנת להשיג מזון‪ .‬המענים הממסדיים בצורת הפניית המשפחות לגורמי‬
‫חסד וצדקה שונים‪ ,‬מאלצים אותן להצהיר בפומבי שהן עניות ואף חמור מכך ‪ -‬מבחינת הדימוי החברתי‬
‫והדימוי האישי‪ -‬ההורים נדרשים להצהיר שאינם מסוגלים לספק לילדיהם את הצרכים הבסיסיים‬
‫לקיומם‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי פעם אחת בעצם בקשת העזרה‪ ,‬ובפעם השנייה בדרישה מההורים להוכיח‬
‫את רמת הנזקקות של המשפחה‪ .‬הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי הרבו לדבר בראיונות על הקושי‬
‫הכרוך בפגיעה הפומבית בכבודן‪ ,‬בעיקר בעמדות חלוקת מזון‪ .‬המבוכה ותחושת ההשפלה מתעצמות‬
‫מאחר ועמדות חלוקת המזון לא מאפשרות לשמור על אנונימיות ופרטיות‪.‬‬
‫"מסתכלים‪...‬מסתכלים‪...‬כל הזמן‪...‬זאת רוסייה‪ ,‬לא רוסייה‪ ,‬באה לפה‪ ,‬חדשה‪ ...‬כל הזמן מסתכלים‬
‫ולא נעים לא נעים‪...‬והיא [העובדת סוציאלית] לא מבינה‪ .‬מה הבעיה? זה אוכל שיספיק לך לכל‬
‫השבוע‪( "...‬מעיין)‪.‬‬
‫"‪...‬היו באים ושמים חבילה ליד הדלת‪...‬אני יודעת מתי‪ ...‬שהם היו באים‪ ,‬הייתי מחכה ומכניסה את‬
‫החבילה הביתה שלא יראו השכנים‪ .‬אפילו שהאא‪...‬הם יודעים‪...‬אולי‪( "...‬סיוון)‪.‬‬
‫במקרים רבים התקשו העובדות הסוציאליות להתחבר לתחושות ההשפלה והבושה בטענה‬
‫המרכזית שבכדי להאכיל את הילדים הן עצמן היו מוכנות לעשות הכל‪.‬‬
‫" אז באים ואומרים שזה פאדיחה‪...‬שזה קשה ולא רוצים שיצחקו על הילדים‪ .‬אז איך אפשר להגיד‬
‫רעבים? רעבים זה קודם כל לאכול‪ ,‬קודם כל לתת לילדים שלך‪...‬אני הייתי משאירה את הילד שלי חס‬
‫ושלום רעב כי לא נעים לי?" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫" מה אני אגיד לך ? רעב זה רעב‪...‬אין דבר כזה לא מתאים לי‪...‬נכון? אז סימן‪...‬שאולי זה לא כל כך‬
‫ככה‪..‬לא ממש ממש רעבים" (מיכל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫במהלך הראיון עם אורנה העובדת סוציאלית‪ ,‬היא סיפרה על מקרה בו מתוקף תפקידה היא‬
‫הגיעה למוקד חלוקת מזון על מנת לאסוף חבילה שיועדה לפונה שלה‪-‬‬
‫" אחת המטופלות שלי שרשמתי אותה ברשימה לקבל וכשהתקשרתי לספר לה אז היא אמרה לי שהיא‬
‫בתאריך הזה בבית חולים אז אני הלכתי במקומה לקבל‪ ,‬עכשיו לא הלכתי עם שלט עובדת סוציאלית‬
‫באתי ואני גם לא אוהבת לעשות מהומות‪ ,‬מה אני אגיד 'אני העובדת הסוציאלית? אז הא גם לא היה לי‬
‫נעים מלא אנשים בתור ואני אדחף? אז עמדתי וחיכיתי עם האנשים האחרים בתור וזו הייתה חוויה‬
‫מאוד מאוד מאוד קשה‪ ,‬מאוד‪ ,‬מאוד‪ ,‬אני בטראומה עד היום‪ ,‬זה היה לפני איזה חמש שנים אני עד‬
‫היום בטראומה" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫נראה היה כי חוויה זו אפשרה לאורנה להתבונן ממקום קרוב יותר על ההתמודדות של המשפחות‬
‫בבואן לקבל מזון‪ .‬היא חוותה על בשרה את המבוכה‪ ,‬ההשפלה והבושה‪ .‬אך למרות החוויה המקרבת‬
‫שהיוותה הזדמנות להבין את הקושי של המשפחות בבואן לקבל חבילות מזון‪ ,‬בהמשך דבריה ניסתה‬
‫אורנה דווקא לבדל את ההתנסות שלה מזו של המשפחות‪-‬‬
‫"שוב זה לא נעים אבל יש גם מטופלים ומטופלות שזה גאווה בשבילם רווחה‪ ,‬הם גדלו ככה" (אורנה‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫עובדות נוספות עברו חוויות דומות לזו שאורנה תיארה‪ ,‬אך הן ניסו למצוא את השונה בניהן לבין‬
‫המשפחות על מנת לבדל את החוויה שלהן מהחוויה של הנשים‪ .‬המחשבה שהמשפחות חוות טראומה‬
‫‪71‬‬
‫דומה לזו שהן –העובדות הסוציאליות חוו ‪ -‬היא עוצמתית וקשה להכלה ולכן הן מייחסות למשפחות‬
‫חוויות הפוכות משלהן‪ -‬בעוד הן מעידות כי חשו בושה מהמעמד‪ ,‬המשפחות – לטענתן ‪ -‬דווקא גאות‬
‫לעמוד בתור לקבלת חבילת מזון‪-‬‬
‫"הרוב לא אכפת להם‪ ,‬אומרים 'אין בעיה אני הולך' לפעמים לוקחים גם את הילד אם הוא גדול כדי‬
‫שיעזור לסחוב את הארגזים אז לוקחים את הנערים נגיד‪ ,‬נערים ונערות וממש לא אכפת להם כנראה‬
‫שזה מאוד אישי" (מגחכת) (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"זה גם משהו שמעצבן לפעמים‪ ,‬הם מחפשים למה הם מסכנים‪ ,‬באים לך עם התעודה‪ ,‬כאילו אני‬
‫קוראת לזה תעודה‪..‬עם אהה 'הנה אני מקבלת ביטוח לאומי' כאילו זה איזשהו‪ ..‬אני לא הייתי מתלהבת‬
‫מזה במקומם‪ ...‬אבל כאילו תעודת מסכנות כזאת" (אורטל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫אולם למרות טענותיהן של העובדות הסוציאליות‪ ,‬מן מהראיונות עם המשפחות והנשים החיות‬
‫בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬עולה שהן חוות חוויות דומות לאלו שחוותה אורנה‪ .‬הן תיארו תחושות קשות של‬
‫השפלה‪ ,‬מבוכה ובושה גדולה בבואן לקבל מזון‪.‬‬
‫" יש תור כזה ארוך ליד השולחן של הרב‪ ,‬וגם מישהו שם אהה‪...‬מצלם‪...‬צריך לעבור ונותנים לך‬
‫חבילה‪...‬ואתה לא יודע אם יש מספיק ואתה מרגיש דחיפות‪ ,‬לא ממש אבל ככה מנסים‪...‬ורק חושבת‬
‫אם יש פה מישהו שאני מכירה מישהו מהשכונה מהמשפחה‪...‬רק לקבל ולברוח" (שמרית)‪.‬‬
‫אופיים של מוקדי חלוקת המזון מוביל את המשפחות לעיתים לוותר על מזון המגיע להן על מנת‬
‫שלא לחוות את תחושות הבושה וההשפלה הכרוכות בבקשת מזון‪ .‬יחד עם זאת בחירתן נתפסת כמעין‬
‫כישלון במבחן הנזקקות‪ -‬מבחן שהן כלל לא יודעות שהן לוקחות בו חלק‪ .‬אותן משפחות שמפאת תחושות‬
‫הבושה בוחרות שלא לקבל מזון נתפסות כמי שאינן סובלות ממצוקה אמיתית‪.‬‬
‫"רוב המשפחות כאילו כן מסכימות לקבל וכן מסכימות להגיע לנקודת חלוקה‪ .‬זה גם מעמיד את הצורך‬
‫של המשפחה הזאתי בסימן שאלה‪ ,‬אפשר לראות אם היא באמת זקוקה או לא זקוקה‪ .‬כאילו זה אומר‬
‫שהם לא באמת באמת צריכים ויש משפחות שהם ממש מקפידות הם מתקשרות ולמה עוד לא התקשרו‬
‫אלי [‪ ]...‬זה די מתחלק‪ ,‬אבל רובם כן הסכימו לקחת" (עמית‪ ,‬עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫משמעות נוספת הנלווית לקבלת מזון באמצעות עמותות ו‪/‬או בתי תמחוי נוגעת לשלילת זכות‬
‫הבחירה של המשפחות בתהליך בחירת המזון‪ .‬המשפחות נאלצות להסתפק ולהסתדר עם סל מוצרים‬
‫שלא הן בחרו ולעיתים אף לאכול מזון מבושל שאינו תואם את טעמן האישי והרגליהן המשפחתיים‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות התקשו להתחבר לקושי זה‪ ,‬ונכשלו בלראות את הפגיעה בכבוד הפרט ובזכותו‬
‫הבסיסית לבחירה‪ .‬הן נטו לראות בסירוב המשפחות לקבל עזרה כ'פינוק' וכהוכחה לכך שמצוקת‬
‫המשפחה וחוסר הביטחון התזונתי עמו היא מתמודדת אינה קשה‪.‬‬
‫"יש [כאלה] שמתחילים להתפנק לי על 'זה לא טעים לי' ככה ו‪'-‬הם מחלקים רק את זה ולא את זה'‪ .‬אז‬
‫הם כנראה לא באמת רעבים כנראה יש להם פתרונות אחרים גם‪ .‬לחלוקה של המזון היבש אז זה‬
‫קופסאות שימורים‪ ,‬שמן‪ ,‬שוקולד‪ ,‬מיץ וזה כולם רוצים" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫נושא מגוון האוכל‪ ,‬עושרו התזונתי ומשמעותו הנפשית – פסיכולוגית‪ ,‬נוגעת בלב הבעיה של הבנת‬
‫המושג ביטחון תזונתי‪ .‬התפיסה החברתית ‪ -‬שאליה שותפות גם העובדות הסוציאליות בראיונות –‬
‫מאמינה כי בשעת רעב יש לאכול כל דבר‪ .‬אדם או משפחה שמעדיפים אוכל מסוג אחר כנראה – כך‬
‫‪72‬‬
‫ההנחה השגויה ‪ -‬שאינם סובלים מבעיה חמורה‪ .‬מן הראיונות של המשפחות ניתן להבין בצורה מכאיבה‬
‫וצורמת את גודל הטעות המגולמת בצורת חשיבה זו ‪-‬‬
‫"לפעמים אין וכבר נמאס להם מהמקרונים‪ ,‬נמאס להם מהאורז‪ ,‬אפילו שאני מגוונת צבעים‪ ...‬עוד פעם‬
‫מקרונים‪ ,‬עוד פעם אורז? ככה הם אומרים לי‪ ,‬אכלנו‪ ,‬עוד פעם? זה מה שיש‪ ,‬זה מה שיש" (סתיו)‪.‬‬
‫"בצהריים באתי ואמרתי להם הנה אתם רוצים משהו לאכול? והייתי צריכה להכין להם צהריים ו‪ ..‬עוד‬
‫פעם היה לי רק מקרונים בארון‪ ...‬זה כל מיני קטעים כאלה שאני‪..‬אני יושבת ובוכה‪ ,‬פשוט מאוד"‬
‫(נאווה)‪.‬‬
‫" לפעמים הם אוכלים אהה אורז עם אפונה וגזר או מקרונים רק אווו לפעמים אני מנסה לשמור כדי‬
‫שיהיה להם משהו שישמח אותם כמו עוף או אהה נקניק‪ .‬הנה כמו אתמול מישהי הביאה לי אהה ‪40‬‬
‫שקל‪ ,‬הלכתי ישר קניתי להם נקניק שיהיה להם והם מזה‪ ...‬היא אמרה לי 'אמא אני רוצה‪ ,‬גם מחר‬
‫אנחנו רוצים ככה'‪ .‬אבל לא תמיד אפשר" (מעיין)‪.‬‬
‫"עכשיו מה קורה עם אלה שכל הזמן בוכים שאין להם אוכל? אז אני אומרת‪ ,‬בסדר‪ ,‬אין לי משהו כרגע‬
‫לתת‪ ,‬אבל אין בעיה שתלכו ל‪..‬או לאכול שם‪ ,‬או ש‪..‬דרך רב אחר אנחנו יכולים לבקש שיגיע אוכל מוכן‬
‫לבית‪ ,‬ממש עד פתח הדלת‪ ,‬הם לא רוצים‪.‬‬
‫חלי‪-‬למה?‬
‫קרן‪ -‬ככה‪'..‬לא הילדים שלי לא אוכלים את זה'‪' ,‬מה פתאום נראה לך שאני יאכל אוכל מוכן?'‪ ,‬ואני‬
‫אומרת מי שרעב‪..‬טוב לא יודעת‪ ,‬אני אומרת מי שרעב‪ ,‬יאכל מה שיש! (קרן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‬
‫אופי הסיוע שמעמידות העמותות והתורמים מחייב את העובדות הסוציאליות לעמוד בפני‬
‫דילמות שלעיתים נוגדות את הבסיס המקצועי של העבודה הסוציאליות‪ ,‬על מנת להחליט למי לתת סיוע‪.‬‬
‫לעמותות השונות אין קריטריונים אחידים בנוגע למתן עזרה‪ ,‬ועל כן העובדות נאלצות לתמרן בין‬
‫הקריטריונים העמומים ודרישות העומדים בראש העמותות וארגוני הצדקה לבין צרכי המשפחות‪-‬‬
‫"אנחנו משתדלים למי שבאמת לא מקבל מאף אחד אז אנחנו נותנים מפה אבל גם אין מספיק לפעמים‬
‫יש את הקריטריונים של העמותה שנותנת ואז יכולה להיות משפחה שאת יודעת שצריכה אבל אין‬
‫אפשרות לתת לה כי זה לא עומד בקריטריונים של העמותה (שירן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪".‬‬
‫נוכח המענים הדלים העומדים לרשותן‪ ,‬נדרשות העובדות הסוציאליות לשמש בתפקיד של‬
‫'שופטות' האמורות להכריע בקרב איזו משפחה קיימת מצוקה קשה וזועקת יותר‪ .‬ההחלטה למי לתת מה‪,‬‬
‫תלויה במרבית המקרים בשיקול הדעת של העובדת הסוציאלית‪ .‬העובדות תיארו מספר דרכים באמצעותן‬
‫הן מחליטות לאיזו משפחה לסייע ובאילו אמצעים‪ ,‬החל מביקורי בית במהלכם הן מנסות להתרשם‬
‫מעומק המצוקה על‪-‬פי נראות העוני‪ ,‬דרך מבחני אמצעים שונים ועד בדיקות רקע של מספר הפעמים בהם‬
‫המשפחה קיבלה סיוע בעבר‪.‬‬
‫"אנחנו עושים די ביקורת מי מהם זקוק ‪...‬בגלל שהתרומות הם מאוד מזעריות ומאוד קטנות‪ ,‬אז‬
‫השיקול דעת שלנו הוא צריך להיות מאוד מאוד גבוה‪ ,‬מחמיר בהרבה מקרים‪ ,‬לצערי אני אומר את זה‪,‬‬
‫אבל זה ככה קודם כל זה הכנסות‪ ,‬מבחן הכנסות של המשפחה‪ .‬כמובן ביקור בית שאנחנו עושים‪ .‬אם‬
‫משפחה אומרת שאין לה מזון אנחנו בודקים‪ ,‬כאילו לא בודקים‪ ,‬מבקשים רשות‪ ,‬המשפחה פותחת‬
‫ואומרת תראה את המקרר אין לי שום דבר במקרר‪ ,‬תראה את המקפיא‪ ,‬זה סוג של התרשמות‪ .‬רואים‬
‫את הבית‪ ,‬אם הבית דל‪ ,‬אם יש פלזמות בבית‪ ,‬יש מחשב בכל חדר‪ ,‬יש חדרי שינה‪ ...‬יש משפחות‬
‫שבאמת יש דלות מאוד קשה את רואה סוג של עוני‪ ,‬אפילו הילדים ישנים על מזרנים" (עמית‪ ,‬עובד‬
‫סוציאלי)‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫"קודם אנחנו מעדיפים משפחות עם ילדים קטנים במצוקה כלכלית מאד קשה לפי סך הכנסה וכדומה‪.‬‬
‫זה לפי שיקולו של העובד הסוציאלי שמכיר את המשפחה ויודע מה הצרכים למשך כל השנה וכדומה‪ ,‬אז‬
‫העדיפות אליהם‪ .‬אבל קודם כל אנחנו בעדיפות עם משפחה עם ילדים קטנים משפחות ברוכות ילדים זה‬
‫הדבר מבחינתנו זה הכי חשוב‪ .‬ואז זה הולך ככה זה יורד בסדר רץ‪ ,‬כמובן יש משפחה מרובת ילדים‬
‫שאבא עובד ואמא עובדת ומפרנסים באופן נורמאלי אז כמובן שלהם אין עדיפות‪ ,‬ויש עדיפות אם זה זוג‬
‫שאין להם מה לאכול אז אנחנו ניתן לזוג ולא למשפחה שהיא יחסית מבססת את עצמה בצורה כזו או‬
‫אחרת‪ .‬זה בגדול העדיפות סדר עדיפות‪ ,‬כן ספר עדיפות לפי שיקולו של העובד הסוציאלי ויש אישור לפי‬
‫הכנסות‪ ,‬לפי התרשמות זה בגדול" (קרן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫אמצעי נוסף לבחירת המשפחות שיזכו להפניה‪ ,‬היה רוטציה ‪ -‬דהיינו משפחה לא יכולה לקבל‬
‫סיוע לאורך זמן‪ .‬בכל פעם בוחרת כל עובדת סוציאלית לאיזו משפחה להעניק עזרה‪ .‬לעיתים תקופת הזמן‬
‫תעמוד על חצי שנה עד שנה של סיוע‪ ,‬לעיתים השיקול הוא כי משפחה שקיבלה חבילת מזון או תלושים‬
‫בפסח לא תהיה זכאית לקבלת עזרה בראש השנה‪.‬‬
‫"משפחה מקבלת במשך חצי שנה פעם בשבועיים‪ ,‬שוב תרומה מזון של מוצרים יבשים‪ ,‬לא כל כך‬
‫גדולה‪ ,‬ואחרי‪ ...‬אנחנו מחליפים משפחות‪ ,‬שיהיה סבב‪ .‬שזה לא יהיה תקוע אצל משפחה אחת כל הזמן‪.‬‬
‫זה גם לפי הדרישה של התורם‪ ,‬זה לא דרישה שלנו [‪]...‬משתדלים‪ ,‬אבל זה שוב זה אקמול‪ ,‬זה אקמול‬
‫רגעי לאותו שבוע וזהו" (קרן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות תיארו לא פעם את מצבי המצוקה והקושי המתלווים לתפקיד שנכפה‬
‫עליהן לשפוט ולהכריע לאילו משפחות לסייע‪ .‬לא פעם הן חשו שההכרעה המבוססת על שיקול דעתן בלבד‪,‬‬
‫נוגדת את התפיסות המקצועיות והאישיות שלהן‪ .‬נראה כי העובדות הסוציאליות משוועות לכל בדל של‬
‫הבדל‪ ,‬כביכול אובייקטיבי‪ ,‬שיסייע להן לנתב את מעט התרומות בין כל המשפחות עימן הן מצויות‬
‫בקשרים מסייעים‪ .‬בנקודה זו בראיונות‪ ,‬העובדות הסוציאליות נטו בדרך כלל להדגיש עד כמה גדול מספר‬
‫המשפחות המתמודדות עם מצוקה‪ ,‬עוני וחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬החזרה על העובדה שמספר המשפחות כה‬
‫גדול‪ ,‬חיזקה את הטיעון אודות הקושי האישי שלהן להחליט למי מהמשפחות לסיוע‪-‬‬
‫"תשמעי זה לא כל כך טוב‪ .‬כמובן זה לא כל כך טוב‪ .‬אבל כשיש לי ביסוס על נתונים אז זה בסדר זה‬
‫מאוד מקל‪ .‬מאוד‪ ,‬מאוד מקל‪ .‬אבל כשיש לך שלושים או ארבעים משפחות עם אותם נתונים‪ ,‬ואת צריכה‬
‫ויש לך עשר תרומות‪ ,‬ואז את צריכה לעשות שיקול דעת כמובן זה לא פשוט‪ .‬אני לא יודע עד כמה זה‬
‫התפקיד שלי‪ ,‬כמה זה צריך להיות התפקיד‪ ,‬לא יודע‪ ,‬לא הוכשרתי לזה ואני לא רוצה את זה" (עמית‪,‬‬
‫עובד סוציאלי)‪.‬‬
‫"אז אני כל חודש צריכה לשחק עם האחד הזה‪ .‬עכשיו לפעמים את אומרת‪ ,‬יש משפחה עם תקופה‬
‫קשה‪ ,‬אני ייתן לו שלושה חודשים‪ ,‬אבל אני לא יכולה‪ ,‬כי אם אני ייתן לו אז ההוא שגם הוא במצב קשה‬
‫אז לא יהיה לי לתת לו‪ .‬וזה סיוט! אני מרגישה כאילו אני צריכה להיות זאתי שקובעת אם יש לו אוכל או‬
‫אין לא אוכל‪ .‬אבל אנחנו כאילו נמצאים פה וצריכים לתת את המענים לדברים שאנחנו בכלל לא החלטנו‬
‫עליהם‪ ,‬כאילו זה גם אהה‪...‬איזשהו תפקיד שהוא לא‪ ..‬אומרים לך יש לך ‪ 50‬מנות‪ ,‬זהו‪ .‬מה תעשי?‬
‫כאילו‪( "..‬אורטל‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫היעדר הקריטריונים לסיוע מעמיד את המשפחות במצב של חוסר וודאות וחוסר ביטחון‪ .‬הן אינן‬
‫יודעות מתי הן תקבלנה סיוע‪ ,‬אם בכלל‪ .‬הן מתייחסות להחלטות של המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫כהחלטות שרירותיות התלויות בגחמות של כל עובדת סוציאלית‪ .‬הנשים תיארו בראיונות את מרכיב‬
‫היחסים עם העובדת הסוציאלית‪ ,‬כמשמעותי בהחלטתה של זו האחרונה איזה סיוע להעניק לאיזו‬
‫משפחה‪ .‬המציאות הזו מעמיקה את יחסי התלות ואת מרכיב הכוח הטמון ביחסים של העובדות‬
‫הסוציאליות והמשפחות ‪ -‬יחסים של עוזרת‪-‬נעזרת‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫"את אף פעם לא יכולה לדעת מה יהיה‪ ,‬פתאום מתחשק לעובדת הסוציאלית שלך לתת לך אז היא‬
‫מתקשרת לפני החג 'בואי יש תלושים'‪ ,‬אבל אז יכול להיות חג שתרצי אבל לא תקבלי‪ .‬גם ביום‪-‬יום זה‬
‫ככה‪ ,‬פעם נותנים פעם לא‪ ,‬פעם יש חבילת מזון פעם אין וזה לא משנה מה המצב שלך או כמה המצב‬
‫גרוע‪ ,‬ככה הם עושים מה שהם רוצים" (סתיו)‪.‬‬
‫"את גם צריכה להיות נחמדה לעובדת שלך‪ ,‬למה עובדת שאת בקשר טוב איתה תדאג לך‪ ,‬ככה היה לי‬
‫ברווחה כשגרתי שם [מציינת את מקום מגוריה הקודם]‪ ,‬העובדת שלי תמיד דאגה לי‪ .‬אבל פה אהה פה‬
‫אין לי איתה קשר טוב אז היא מנפנפת אותי‪ ,‬אני יודעת מחברות אחרות על דברים שהן מקבלות אבל‬
‫העובדת שלי אין אין מה לעשות איתה לא רוצה לעזור וזהו" (סיוון)‪.‬‬
‫נוכח המחסור במענים ממוסדים ומוסדרים להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬מנסות‬
‫העובדות הסוציאליות למצוא דרכים יצירתיות להתמודדות עם המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪-‬‬
‫"תביני זה אהה‪ ,‬אין משהו שאת יודעת שאת יכולה לתת ולעזור אז את מנסה למצוא‪ ,‬מפה ומשם איך‬
‫לעזור‪ ,‬פתאום יש לך את הרב הזה שמחלקים מנות מזון‪ ,‬פתאום מגיעה אלייך תרומה גדולה של תלושי‬
‫מזון ואת צריכה לתמרן עם זה מה שמביאים מול התיקים שלך‪ .‬תמיד תמיד חסר כי יש הרבה יותר‬
‫תיקים ומשפחות מתרומות או חבילות או מה שמביאים" (נאוה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"היום היא [הפונה] התקשרה אליי ואמרה שאין לה מה לאכול‪ .‬הלכתי לבקש אוכל מאולם אירועים‬
‫[מציינת את שם האולם] אבל אין‪ .‬זו בעיה כי היא צריכה לבוא ולקחת את האוכל ואין לה כסף לבוא‬
‫לקחת‪ .‬מה אני יכולה לעשות? אולי אם יהיה משהו אני אנסה לשלוח אליה את האוכל היום‪ ,‬אולי‬
‫מישהו מפה יסכים לנסוע להביא לה את זה‪ .‬לא תמיד יש כאן את הכסף לעזור‪ ,‬הכל זה מיצירתיות"‬
‫(שירן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫שירן מדגימה את היצירתיות הנדרשת ממה כעובדת סוציאלית על מנת לסייע למשפחות‪ .‬תחילה‬
‫היא פונה לאולם אירועים על מנת לקבל תרומה של מזון‪ .‬משהיא מקבלת את התרומה עומד בפניה מכשול‬
‫נוסף של העברת האוכל למשפחה‪ .‬היא לא בטוחה שהיא תמצא את הדרך להעביר למשפחה את האוכל‪.‬‬
‫בסוף הראיון שירן חזרה למקרה הזה ואמרה לי שעכשיו היא הולכת לאתר מישהו במחלקה שיוכל לאסוף‬
‫את האוכל מהאולם ולהעבירו למשפחה‪ .‬מספר חודשים לאחר קיום הראיון התקשרתי אל שירן‪ -‬כמו לכל‬
‫שאר המרואיינות במחקר‪ .‬רציתי לשמוע על החוויה שלהן‪ ,‬לשתף אותן בהתקדמות העבודה ולברר האם‬
‫יש דברים נוספים שהן מעוניינת להוסיף‪ .‬בסוף השיחה שאלתי על המקרה הנ"ל‪ ,‬רציתי לדעת אם היא‬
‫הצליחה להעביר את האוכל למשפחה‪ ,‬ואם כן איך המשפחה קיבלה את העזרה ואם לא מה היו ההשלכות‬
‫של כך‪ .‬לצערי שירן זכרה רק במעורפל את הסיפור ולא הצליחה להיזכר איך הוא הסתיים‪ .‬ניסיתי להבין‬
‫איך ייתכן שסיפור שהרגשתי שהוא אחד המרכזיים בראיון בכלל לא זכור לה‪ .‬גיששתי בזהירות אחר‬
‫תשובה ושירן אמרה שסיפורים כאלה הם חלק מההתנהלות השגרתית של עבודתה‪ .‬היה משהו מטלטל‬
‫עבורי בתשובתה הטריוויאלית לכאורה והמובנת מאליה‪.‬‬
‫העובדות ציינו בראיונות כי לא תמיד הן מוצאות את הפתרונות היצירתיים או לחילופין את הזמן‬
‫להמציא ולחשוב על פתרונות כאלו‪ .‬הסיוע המושתת על 'רצון טוב' דומה במאפייניו ובמהותו לצדקה‪.‬‬
‫ככזה‪ ,‬הוא לא מעוגן כזכות וטומן בחובו סכנות ותוצרים שליליים‪ .‬אחת מהן הינה התחושה של העובדות‬
‫הסוציאליות שהמשפחות מחויבות לקבל את העזרה שניתנת להן ללא יכולת לבחור או לדחות אותה‪ .‬ברגע‬
‫שהעזרה לא מתאימה לצרכיהן או שמסיבות שונות הן אינן מעוניינות בסיוע שהעובדת הסוציאלית מגישה‬
‫להן‪ ,‬הדבר מעורר כעס ותחושות של כפיות טובה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫"את מבינה‪ ,‬אז אחרי כל זה יכולה לבוא משפחה ולהגיד שהיא לא רוצה אוכל מוכן או אוכל מבושל‪ ,‬או‬
‫שהם לא מוכנים ללכת לאכול שם [מציינת שם של בית תמחוי]‪ ,‬אז בשביל מה כל המאמצים? זה גם‬
‫משהו שגורם לך לא לרצות לעשות את זה כי זה באמת לא פשוט‪ ,‬עד שהלכת וביקשת את האוכל‬
‫ולפעמים מצאת איך להביא להם את זה ופתאום הם לא רוצים!" (שירן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"אז במקרה יש לנו ת‪..‬העמותה הזו [מציינת שם של עמותה שמפעילה בית תמחוי]‪..‬בעזרת מזכר שלנו‬
‫הם מקבלים אוכל חם‪ ,‬הם יכולים ללכת ולאכול שם במקום‪ .‬עכשיו מה קורה עם אלה שכל הזמן בוכים‬
‫שאין להם אוכל? אז אני אומרת‪ ,‬בסדר‪ ,‬אין לי משהו כרגע לתת‪ ,‬אבל אין בעיה שתלכו ל‪..‬או לאכול שם‪,‬‬
‫או ש‪..‬דרך רב אחר אנחנו יכולים לבקש שיגיע אוכל מוכן לבית‪ ,‬ממש עד פתח הדלת‪ ,‬הם לא רוצים"‪.‬‬
‫חלי‪-‬למה?‬
‫כרמית‪" -‬ככה‪'..‬לא הילדים שלי לא אוכלים את זה'‪' ,‬מה פתאום נראה לך שאני אוכל אוכל מוכן?'‪ ,‬ואני‬
‫אומרת מי שרעב‪..‬טוב לא יודעת‪...‬כאילו זה עניין קיומי‪ .‬אז אין פה כאלה ממש שממש ימותו מרעב‪ ,‬אין‬
‫את זה"‪.‬‬
‫הדרישה הבלתי פורמאלית מהעובדות הסוציאליות לגלות יצירתיות על מנת לסייע למשפחות‬
‫החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬מובילה אותן לפתח גישה שלילית כלפי המשפחות המצויות בטיפולן‪ .‬הדבר‬
‫מעמיק את היחסים הא‪-‬סימטריים והבלתי שוויוניים בין העובדות למשפחות‪ .‬העובדות‪ -‬המצויות בעמדת‬
‫הכוח של מי שיש ביכולתה להחליט אם ואיך לסייע‪ ,‬מצפות להכרת תודה על מאמציהן‪ ,‬וכשהמשפחות‬
‫מסרבות לקבל את העזרה המוצעת‪ ,‬הן נתפסות ככפויות טובה או כמי שאינן מצויות במצוקה אמיתית‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אפיקי ההתמודדות המרכזיים ‪ -‬אם לא הבלעדיים ‪ -‬של המחלקות מול בעיית החוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ ,‬הינן הפנייה לבתי תמחוי וקבלת תרומות דרך ארגונים המחלקים מזון‪ .‬הקונפליקטים‬
‫והכשלים שנוצרים מסיטואציה זו הם רבים – ראשית‪ ,‬פעולת ההפניה של המשפחות מטעמן של העובדות‬
‫הסוציאליות לגורמים פרטיים‪ ,‬מסמלת יותר מכל את אוזלת ידה של המדינה ושירותי הרווחה בטיפול‬
‫בבעיית חוסר הביטחון התזונתי‪ .‬אוזלת יד זו אינה רק סמלית והיא מקבלת ביטוי בתסכול שחוות‬
‫העובדות הסוציאליות‪ ,‬ובאי אמון שמופנה מצד המשפחות כלפי שירותי הרווחה והמדינה‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬קיים פער עמוק בין התפיסה של העובדות הסוציאליות בכל הקשור לעמותות החסד‬
‫ובין התפיסה של המשפחות‪ .‬המחשבה המלווה את העובדות הסוציאליות כי העמותות הם פתרון אידאלי‬
‫ובר השגה‪ ,‬מתנגשת עם המציאות של הנשים העומדות בתור לחלוקת מזון‪ .‬אלמנט הבושה והמבוכה‬
‫שהוא מנת חלקם של הנשים לא מובן לעובדות הסוציאליות שמצדן חשות שעשו את המיטב לסייע‬
‫למשפחות‪ .‬פער זה גורם לא פעם לחיכוך‪ ,‬התנגחויות וכעס הדדי‪.‬‬
‫מבחינה מערכתית‪ ,‬פתרון העמותות‪ ,‬שפוגע משפיל ומבזה את הנשים‪ ,‬הוא אומנם זמני בלבד‪ ,‬אך‬
‫עלול ליצור תחושה של פתרון ובכך לשחרר את מערכת הרווחה ממציאת פתרון אמיתי ארוך טווח‬
‫ואפקטיבי לבעיית חוסר הביטחון התזונתי‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫ג‪ .3.3 .‬הקשר בין העובדות הסוציאליות והמשפחות‬
‫העובדות הסוציאליות והנשים שהתראיינו למחקר הצביעו על היבטים שונים של הקשר ביניהן‪ .‬פעמים‬
‫רבות הקשר נידון לכישלון מאחר ולא היה בידיהן של העובדות הסוציאליות להגיש סיוע חומרי וקונקרטי‬
‫כדי לסייע למשפחות להתמודד עם חוסר הביטחון התזונתי‪ .‬העובדות הסוציאליות הביעו רצון ואף‬
‫כמיהה לבסס יחסים משמעותיים המבוססים על התערבות טיפולית בעלת אופי פסיכו‪-‬דינמי‪ ,‬שמטרתה‬
‫לחולל שינוי בהווייתן של המשפחות‪ .‬הן ראו בהגשת הסיוע החומרי כרועץ המונע מהן לעשות זאת הן בשל‬
‫הזמן שהוא גוזל מהן והן בשל היעדר המשאבים להגישו‪-‬‬
‫"זה מאוד מתסכל‪ ,‬הייתי רוצה להתעסק בטיפול‪ ,‬בכל הדברים שלמדנו ושמלמדים במקצוע‪ ,‬אבל אין לי‬
‫את הזמן לזה וגם המשפחות לפעמים אם את לא יכולה לתת להם את העזרה של האוכל או המקרר או כל‬
‫זה הן לא רוצות להגיע‪ .‬ויש משפחות שרוצות את הקשר הזה‪ ,‬מתקשרים אליי ואומרים 'למה את לא‬
‫מתקשרת‪ ,‬לא מתעניינת במה קורה איתנו'‪ ,‬אבל מה לעשות אין זמן בשביל הדברים האלה" (כרמית‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫הנשים עצמו הצביעו על הצרכים הקונקרטיים כגורם מרכזי בפנייה לעובדות הסוציאליות‪ .‬היעדר‬
‫היכולת של העובדות הסוציאליות להגיש סיוע מעין זה היא כמכשול לביסוס וקיום יחסי היעזרות‪-‬‬
‫"מה הקשר שלי? אין לנו הרבה קשר זה רק שאני צריכה נייר או משהו או לבקש ביגוד וזהו לא מעבר‬
‫לזה" (סיוון)‪.‬‬
‫"הקשר שלי עם העובדת סוציאלית זה קשר‪ ,‬בוא נגיד שזה קשר רחוק‪ .‬כי היא מלא פעמים מבקשת‬
‫ממני שאני אגיע אליה‪ ,‬ואדבר איתה‪ ,‬ואני אסביר לה את המצב שלי וכל פעם‪ .‬אבל זה זה משהו שזה‬
‫לא‪ ,‬אני אומרת לעצמי שזה משהו שלא עוזר‪ .‬אז באתי בכיתי לך פעם אחת לא עזרת לי‪ ,‬באתי בכיתי לך‬
‫פעם שנייה לא עזרת‪ ,‬עשר שנים בכיתי לך את גם לא עוזרת לי אז כאילו למה אני אבוא אליך?" (מעין)‪.‬‬
‫נקודת מבטה של מעיין מול נקודת מבטה של קרן ממחישה בצורה מוחשית את פער התפיסות‬
‫והציפיות של המטופלת מול המטפלת‪ .‬בעוד מעין מתרכזת בסיוע מעשי וחומרי (אספקת מזון‪ ,‬סיוע כספי‬
‫וכדומה) קרן רואה בתפקידה כתפקיד בעל מענים פסיכולוגיים ונפשיים‪ .‬פעם אחר פעם מגיעה מעיין‬
‫לעובדת הסוציאלית‪ ,‬אך משבקשותיה לעזרה לא נענות היא רואה בפגישות אלה כחסרות טעם ומפסיקה‬
‫להגיע‪ .‬העובדת הסוציאלית מן הצד השני ממשיכה להזמין את מעיין בניסיונות לבנות קשר מסייע ‪ -‬על‬
‫אף המחסור במענים קונקרטיים ‪ -‬לפתרון בעיותיה ומצוקותיה של מעין‪ .‬תחושות דומות מגיעות‬
‫ממטופלות אחרות ‪-‬‬
‫"את מרגישה שאין לך כלום בחיים את הולכת לאיבוד את הולכת לאיבוד‪ ,‬את לא יודעת איפה את‬
‫נמצאת ואת אומרת רגע איפה אני נמצאת? איפה אני מתחילה? הלו תתעוררי יש לך פה ילדים כאילו‬
‫לאן אני לוקחת אותם לאן מובילה אותם בעצם? כל השאלות שעולות לך אין לך תשובות אין לך אין לך‪...‬‬
‫כל הזמן היא אומרת לי שאני לא בסדר‪ ,‬לא מוכנה לעזור ‪ ,‬אז בשביל מה אני אלך אליה‪ ,‬מעדיפה כבר לא‬
‫לנסות וזהו" (סיוון)‪.‬‬
‫הממצאים מעלים כי בין העובדות הסוציאליות למשפחות נרקמו יחסים המלווים בתחושות של‬
‫חוסר אמון הדדי‪ .‬העובדות הציגו פעמים רבות את המשפחות כמי שלא ניתן לסמוך עליהן ועל שיקול‬
‫דעתן ולכן נדרשים מבחני אמצעים שונים לבדיקת נזקקות המשפחה‪ ,‬וכן הופעלו מנגנונים שיגבילו את‬
‫אפשרות הבחירה של המשפחות באופן השימוש בסיוע שהן מקבלות‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫"אפשר לשלוח צ' ק למוטב בלבד הביתה נגיד עם רשימות של אנשים אבל בכסף אין שליטה כי הוא יכול‬
‫ללכת ולהוציא את זה על הא‪ ,‬כלומר היא תלך ותוציא את זה על שמלה חדשה שעולה אלף שקל ולא על‬
‫אוכל לילדים‪ ,‬אז לכן עמותות נותנות הא‪ ,‬איך קראו לזה בלימודים? שכחתי אבל דברים בעין ולא דברים‪,‬‬
‫שכחתי את הביטוי השני‪ ,‬כאילו נותנים דברים שאפשר למשש‪ ,‬אז נותנים את הקופסאות שימורים ואת‬
‫המיץ ולא כסף" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫חוסר האמון ההדדי שנוצר בין העובדות למטופלות‪ ,‬מוביל לתחושות קשות של ניכור‪ ,‬השפלה‬
‫ופוער פערים עמוקים בין הצדדים עד כדי התנגחויות ואף ניתוק הקשרים‪ .‬בניסיונות לסייע‪ ,‬פועלות‬
‫העובדות הסוציאליות במקרים מסוימים בצורה פוגענית וחסרת רגישות‪ ,‬תוך רמיזות על הזנחה‬
‫והתעללות‪ .‬מצדם של המטופלות‪ ,‬רמיזות אלו הם פגיעה אנושה בכבודם העצמי ובהווייתם כהורים ‪-‬‬
‫"יושבת העובדת סוציאלית שהיא לא יודעת מה היא בדיוק שם מה התפקיד שלה אמרה ש‪...‬סליחה‬
‫למה אנחנו לא מכריזים על כל הילדים אה‪ ..‬על ילדים כאילו בסיכון‪ ..‬אני מאוד נפגעתי מאוד נפגעתי ‪,‬‬
‫אמרתי לה סליחה על מה בסיכון? בגלל שהמצב הכלכלי שלי קשה אז במקום לבוא לתמוך ו‪..‬לנסות‬
‫‪..‬להרים אותי אתם מורידים אותי יותר‪ ,‬על מה בסיכון? מה‪..‬אתם‪ ..‬אה‪ ..‬תגידו הם מוכים‪ ,‬תגידי יש‬
‫עליהם סימנים‪ ,‬תגידי שהם מגיעים למיון והם מצטרכים בית חולים‪ ,‬תגידי שאין להם קורת גג‪ ,‬תגידי‬
‫שאין להם את המיטה שלהם‪ ,‬מה תגידי לי? שהם בסיכון‪ ,‬על מה תוציאי על מה תוציאי שלושה ילדים‬
‫עוד שלושה ילדים שהם בסיכון על מה? בגלל המצב הכלכלי? ו‪..‬זה ‪..‬הדמעות חנקו אותי ‪,‬הדמעות חנקו‬
‫אותי‪ ,‬אני לא הייתי מסוגלת לשבת שמה ‪,‬אני לא יודעת אני רוצה שמישהו יבוא ויסביר לי ‪...‬ממש‬
‫התמוטטתי‪ ,‬ואז היא אמרה לי "אז מה את רוצה ? את לא יכולה כאילו‪ ..‬את אה‪..‬את לא חושבת על‬
‫הילדים שהם צריכים טיפול רגשי ?" [‪ ]...‬ואני נדרתי נדר ואני אמרתי לעצמי שיצאתי משם אני לא‬
‫יאכל אני לא ישתה ואני יעמוד ברמזורים ואני יעשה תאונות ברמזורים ואני יבקש כמו הנרקומנים את‬
‫אה‪ ..‬בשקלים בכוס ואני אליהם יותר לא פונה שהם לא יתעסקו איתי ואני לא איתם" (סיוון)‪.‬‬
‫סיוון‪" :‬את יודעת פעם עשיתי ציפורניים‪ ...‬בשביל ללכת ללשכת הרווחה‪...‬במיוחד‪ ...‬במיוחד בשביל‬
‫שהם יראו שיש לי כסף‪ ,‬אני אמרתי במיוחד! אני יעשה ציפורניים ואני ילך לשמה‪ ,‬ואני הולכת לשמה‬
‫ואז היא תשאל אותי‪ ,‬היא עובדת סוציאלית היא חייבת לשאול אותי‪ ,‬אם תשתי קולה היא תשאל אותך‬
‫"מאיפה הקולה ?"‬
‫חלי‪ :‬כן?!‬
‫סיוון‪ :‬כן ! אני יעשה ציפורניים‪ ,‬עכשיו אני עשיתי הנה אני הולכת אליה ‪,‬מחר היא תשאל אותי‬
‫"מ‪..‬מאיפה סוזי עושה ציפורניים?! " כן ברוך השם טפו טפו טפו ‪,‬אני חיה יותר טוב ממך אני יגיד לה‪,‬‬
‫יותר טוב מ‪ ..‬אני יכולה גם לעזור לך כלכלית אם את רוצה ‪ ,‬ככה אני יגיד לה במילים האלה אני יגיד לה‬
‫ואני יצא מהחדר‬
‫חלי‪ :‬למה את רוצה להגיד לה את זה?‬
‫סיוון‪ :‬ככה אני מרגישה צורך אה‪ ..‬צורך אני רוצה לראות אותם כמו שהן רואות אותי‪ .‬הן פגעו לי בנשמה‬
‫לא בכבוד‪ ,‬בנשמה‪ ,‬הנשמה שלי זה הילדים שלי ושמה הן פגעו‪ ,‬שמה הן פגעו ואני יפגע בחזרה ‪ ,‬איפה‬
‫שצריך‪ ,‬איפה שצריך ואני ירוץ איתם גם לבית משפט ‪,‬איפה שצריך‪ .‬אני לא ‪..‬אני לא‪ ..‬אני‪..‬זהו אני‬
‫אמרתי אליהם אני לא מתקרבת יותר‪( .‬סיון)‬
‫חוסר האמון והחשדנות עולים על פני השטח גם מצידן של העובדות הסוציאליות‪ .‬במקרים רבים‬
‫עלו בדבריהן רמזים ואף האשמות גלויות כי המשפחות מתנהלות במניפולטיביות‪ ,‬תככנות ורמייה על מנת‬
‫ל'השיג' מזון או סיוע‪.‬‬
‫"שמה אני לא רואה מצוקה כזו של אוכל‪ ,‬זאת אומרת זה מה שהיא מביעה כל הזמן אבל זה לא משהו‬
‫ש‪..‬נגיד כל פעם שתכנסי אליה הביתה‪ ,‬בלגן‪ ,‬אבל תמיד יהיה ירקות ופירות כי הרבה תורמים לה‬
‫והרבה אהה‪..‬זהו‪ ..‬אולי אין שם דברים שהם מותרות‪ ,‬ומה שעוד יותר מרגיז זה שהיא מספרת לי‪ ,‬אותה‬
‫גברת שאין לה אוכל ואין לה עוף לשבת (נאמר בלעג)‪ ,‬כשאמרתי לה אז מה עם עוף לשבת אז הפקידת‬
‫סעד אומרת 'אז שתוכל פסטה‪ ,‬אורז‪..‬יש לה אורז שתאכל‪..‬כאילו זה לאאא רעב‪[ ,‬היא אומרת] 'אין לי‬
‫עוף לשבת'‪ .‬שזה גם משהו שאולי אפשר להתווכח עליו‪ ,‬אההם‪..‬אבל לא משנה" (כרמית)‪.‬‬
‫"אבל אני לא רואה מצוקה של רעב‪ ,‬של רעב ללחם אני לא רואה למרות שאולי זה‪ ,‬יש אנשים ש—יש‬
‫אנשים שטוענים שזה ככה אצלם‪ ,‬אני לא בטוחה שזה נכון" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫אחת הטענות השכיחות המועלות מול הפונות לשירותים חברתיים הינה שהן מנצלות לרעה את‬
‫מערכות הסיוע והרווחה‪ ,‬לרוב ‪ -‬כאמור ‪ -‬בדרכים מניפולטיביות‪ .‬התייחסות זו למתן וקבלת עזרה‬
‫משקפת את העמדה הרואה בסיוע כחסד וצדקה ולא כמערכת זכויות אזרחיות שהינה חלק ממדיניות‬
‫הרווחה‪ .‬העובדות הסוציאליות הביעו פעמים רבות את תחושות שליליות כלפי המשפחות שדרשו את מה‬
‫שלתפיסתן מגיע להן כחלק ממערכת הזכויות להן הן זכאיות‪.‬‬
‫"יש נטייה למשפחות שככל ש—לרוב המשפחות לצערי‪ ,‬ככל שאת נותנת יותר ככה הם דורשים יותר‬
‫מבחינת סיוע כלכלי אז באיזשהו שלב גם צריך לשים את הגבול ולהגיד לכו תסתדרו לבד" (אורנה‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"אמרו לי אהה‪ ..‬אמרתי וחוץ מזה ‪...‬אה‪...‬אני רוצה לצאת לעבוד ‪...‬אתם לא עוזרים בכלכלה‪ ,‬אתם לא‬
‫בביגוד ‪ ,‬אתם לא עוזרים בהנעלה‪ ,‬אתם לא עוזרים‪..‬כל פעם שאני מבקשת אין תקציב אין תקציב אין‬
‫תקציב אז אתם לא עוזרים בכלום אז מי מי מי ‪...‬יאכיל את הילדים האלה? מי ידפוק לי בדלת יגיד לי‬
‫"סוזי הבן שלך הלך עם‪ ..‬פרוסות לחם לבית ספר?" (סיוון)‪.‬‬
‫במהלך הראיונות הביעו הן הנשים המטופלות והן העובדות הסוציאליות תסכולים שנבעו‬
‫מציפיות שלא התממשו‪ .‬העובדות הסוציאליות ציפו להערכה על המאמצים הרבים ומשאלה לא הגיעו‬
‫ראו בכך מעין עלבון אישי ‪-‬‬
‫"אז להגיד‪ ..‬אפילו את יודעת מה‪ ,‬אפילו תודה הם לא אומרים לך‪ .‬תודה‪..‬לא יודעת‪ ,‬משהו‪..‬תודה שאת‬
‫מקשיבה‪ ,‬תודה שאת עוזרת‪ ,‬תודה ש‪..‬לא יודעת‪ ,‬הם כאילו הכל מובן מאליו ו'זה מגיע לי‪ ,‬את לא עושה‬
‫לי טובה" (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"מעטות מאוד המשפחות שמתקשרות להגיד לך תודה כי נתת להם עזרה בחג" (מיכל‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית)‪.‬‬
‫מן הצד השני‪ ,‬תסכולם של הנשים נובע ממה שהן מפרשות כחוסר אקטיביות וחוסר יוזמה של‬
‫העובדות הסוציאליות‪ .‬מבחינת הנשים קיום הסיוע או גודלו תלוי לחלוטין ברצונה ובנחישותה של‬
‫העובדת הסוציאלית לסייע ‪-‬‬
‫"היא [העובדת הסוציאלית] מכירה את המצב שלי התיק שלי התיק שלי מול העיניים שלך ‪ 25‬שעות‪.‬‬
‫ואת מכירה אותי‪ ,‬את יודעת מי אני‪ ,‬מה המצב שלי‪ ,‬ואת מכירה הכול מא' עד ת'‪ .‬אז כאילו את בתור‬
‫עובדת סוציאלית מיוזמתך את יודעת שכאילו קשה" (מעין)‪.‬‬
‫"בתל אביב היה לנו קשר יותר הדוק היה לנו ‪..‬היא הייתה באה אלי הביתה והיינו עושים אה‪ ..‬היינו‬
‫עושים אה‪ ..‬יוצאים למקומות כל מיני לגינה למשל משחקים שמה פעם בשבוע אהה‪ ...‬היה להם קשר‬
‫בהרבה יותר טוב" (סיוון)‪.‬‬
‫הסיוע שהגישו העובדות הסוציאליות למשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי נחוותה בעיניי‬
‫העובדות כמחווה של רצון טוב כלפי עבור המשפחות ולא כחלק מתפקידן המקצועי‪ .‬מערכת היחסים הא‪-‬‬
‫סימטרית שבמפגש בין עוזרת‪-‬לנעזרת הפכה את המפגש בין העובדות לנשים למורכבת יותר‪ .‬העובדות‬
‫הסוציאליות ראו בכל גילוי של חוסר שביעות רצון מצד המשפחות כלפי המענים שהוצעו להן‪ ,‬אקט של‬
‫כחוצפה וכהוכחה המעידה על כפיות הטובה של המשפחות שבטיפולן‪ .‬העובדות שרואות במעשיהן מעשי‬
‫צדקה וחסד‪ ,‬ציפו מהמשפחות שיהיו אסירות תודה ויעריכו את פועלן ומאמציהן לסייע‪ .‬כאשר הן לא זכו‬
‫לתגובות אלו‪ ,‬חוו העובדות תחושות של אכזבה וחוסר פרגון ‪ -‬הן מהמשפחות והן מהמערכת המעסיקה‬
‫‪79‬‬
‫אותן‪ .‬כל אלו‪ ,‬הובילו את העובדות הסוציאליות לפתח גישה שלילית כלפי המשפחות החיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ .‬גישה זו באה לידיי ביטוי באמירות המתובלות בעוינות‪ ,‬בכעס ואף בבוז כלפי המשפחות‪.‬‬
‫"התרבות הזאת זה‪ ...‬זה תרבות‪ ,‬זה כולם הולכים לקבל או הרבה הולכים לקבל מאוד מאוד נפוץ 'שמעת‬
‫יש את הגמ"ח הזה פה ויש את הגמ"ח הזה פה' ו‪...‬ככה הם" (אורנה‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"יותר גרוע מזה אנשים קיבלו מכמה עמותות כי לא‪ ,‬לא רק הרווחה מחלקת אנשים גם פונים לבד‬
‫לעמותות‪ ...‬אז ידוע לי על הרבה מקרים של אנשים שקיבלו משתיים‪ ,‬שלוש וגם ארבע עמותות אז היה‬
‫להם הרבה שימורים בבית אבל זכותם‪ ,‬זכותם וזכות העמותות לעזור " (כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫המונח 'מגיע לי' עלה תכופות בראיונות‪ ,‬הן מצד המשפחות והן מצד העובדות הסוציאליות‪.‬‬
‫מבחינת המשפחות המונח מתאר את זכותן הבסיסית והלגיטימית לסיוע ולחבילות מזון‪ .‬הטענה 'מגיע‬
‫לי' מבטאת את תפיסת המשפחות שאינן רואות את הסיוע של העובדות הסוציאליות כצדקה אלא כחובה‬
‫מקצועית‪.‬‬
‫"אפילו דבר קטן של‪ ...‬מגיע לי‪ ,‬גם חמותי אומרת 'סתיו מגיע לך'‪ ,‬היא גם פחות או יותר עובדת עירייה‬
‫'מגיע לך‪ ,‬תעשי בלגן יתנו לך'‪ ,‬אני לא בשביל בלגן‪ .‬מגיע לי שיתנו לי‪ ,‬מה אני צריכה לעשות בלגן? אין‬
‫לא כוח אני לא רוצה להתחנן לאף אחד‪ ,‬כל החיים להתחנן?" (סתיו)‪.‬‬
‫"כאילו אם מגיע לי‪ ,‬אז אני יקבל את זה בשקט ולא‪ ,‬לא ממש לא‪ .‬אפילו חברות אומרות לי 'נאווה‬
‫תתעוררי מגיע לך' חברות שיודעות את המצב שלי‪ .‬תמיד זה מפריע לי‪ ,‬אני לא יודעת‪ ,‬זה פרוטקציה‪..‬‬
‫איפה ואיפה!" (נאווה)‪.‬‬
‫"הנה‪ ,‬עוד דבר‪ ,‬לפני שבוע אהה השכנה‪ ,‬חברה אהה אנחנו הרבה מעבירות מידע 'נורית קיבלו מהרווחה‬
‫אהה לונה פארק'[‪ ]...‬למה הבן שלי לא? אתם לא מתביישים? היא הביאה להם בסוף‪ ,‬אבל בכל מקרה‪,‬‬
‫אני לא צריכה לרדוף אחריה‪ .‬מגיע לי? הילדות שלי במועדוניות וזה לילדי מועדוניות‪ ,‬תביאו להם"‬
‫(נורית)‪.‬‬
‫נושא הזכויות ובמיוחד השימוש במונח 'מגיע לי'‪ ,‬מקבל פירוש אחר כשהוא מועלה בפני העובדות‬
‫הסוציאליות‪ .‬האחרונות רואות בטענה זו‪ ,‬כחלק מביטויי תרבות העוני שהן מייחסות למשפחות‪,‬‬
‫ובמקרים רבים הן מפרשות זאת אף כהתרסה של המשפחות מול 'נדיבות הלב' שהן מפגינות ‪-‬‬
‫"וכל חודש הם יודעים בדיוק מה מגיע להם! החודש היא תגיש ביגוד‪ ,‬חודש הבא היא תגיש מכונת‬
‫כביסה‪ ,‬חודש הבא היא תגיש ת‪..‬זה‪ .‬הם אהה חבל לך על הזמן‪ ,‬הרבה יותר ממה שאני‪ ,‬שבוע שעבר‬
‫התווכחתי עם משהי שאנחנו לא מחזירים את זה‪ ,‬היא אמרה לי אתם כן מחזירים‪ .‬אני נכנסת לזכאות‬
‫היא אומרת לי 'כן כרמית אנחנו מחזירים'‪ .‬כאילו אז היא באה ואומרת לי 'מאיפה אני ישלם ‪ 400‬שקל‬
‫ואני זה‪( "..‬כרמית‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫"אפילו את יודעת מה‪ ,‬אפילו תודה הם לא אומרים לך‪ .‬תודה‪..‬לא יודעת‪ ,‬משהו‪..‬תודה שאת מקשיבה‪,‬‬
‫תודה שאת עוזרת‪ ,‬תודה ש‪..‬לא יודעת‪,‬הם כאילו הכל מובן מאליו ו'זה מגיע לי‪ ,‬את לא עושה לי טובה‪,‬‬
‫זה מגיע לי'‪' ,‬אז מה את עוזרת לי?' הם באים הרבה פעמים לפגישות איתו 'אני חד הורית‪ ,‬מה מגיע‬
‫לי?'‪ ,‬וואלה באמת מגיע לך צל"ש שבחרת להביא ילדים בלי זהה" (שירן‪ ,‬עובדת סוציאלית)‪.‬‬
‫הכעס והתסכול של העובדות הסוציאליות מופנה לעיתים למערכת המעמידה אותן בחזית כשהן חסרות‬
‫מענים ויכולת לסייע‪ .‬מחד‪ ,‬הן נדרשות לתת מענה לאוכלוסיות החיות בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי‬
‫ומאידך‪ ,‬לא מעמידים לרשותן אפשרויות לסיוע‪ .‬בהיעדר כתובת להפנות אליה את כעסן הן לעיתים מפנות‬
‫את רגשות התסכול כלפי המשפחות‪ .‬המשפחות מצדן מפנות אף הן במקרים רבים את כעסן כלפי העובדת‬
‫הסוציאלית שאין בידה לסייע להן‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫סיכום‬
‫הראיונות עם העובדות הסוציאליות ועם המשפחות נגעו בעצבים חשופים ורגישים שהעידו על כשלים‬
‫בתקשורת‪ ,‬חוסר אמון‪ ,‬כעס מוסווה ואף ניכור הקיים בין הצדדים‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬כי בין העובדות הסוציאליות לנשים‪ ,‬קיים מאזן כוחות לא שוויוני‪ .‬העובדות הסוציאליות נתפסות‬
‫בעיני המשפחות‪ ,‬כמי שידן מונחת על ברז התקציב ובלעדיהן הנשים יוותרו ללא עזרה‪ ,‬סיוע או הכוונה‪.‬‬
‫יחסי הכוחות האלו‪ ,‬מעלים כי עומד מחסום בין הנשים לעובדות הסוציאליות‪ ,‬בכל הנוגע לתביעת‬
‫הזכויות הבסיסיות שמגיעות להן‪ .‬החשש מאי סיוע או יחס מפלה מצד העובדות הסוציאליות‪ ,‬הופך את‬
‫נושא הקשר המסייע למעין משא ומתן זהיר שמנהלות הנשים במטרה שלא לאבד את האמפטיה של‬
‫העובדת‪ .‬נשים שאכן 'העזו' לתבוע את זכויותיהן זכו לגילויי כעס‪ .‬סיטואציות בהן תבעו הנשים את‬
‫זכויותיהן מול העובדות‪ ,‬הובילו להתנגחויות‪ ,‬חילופי האשמות והתנצחויות בין הצדדים‪ .‬מן הראיונות‬
‫עלה‪ ,‬כי העובדות חשו מתוסכלות מאי הכרת התודה מצד המשפחות וכן מחוסר המשאבים שהמערכת‬
‫מעמידה להן בכדי להתמודד עם מצוקותיהן של המשפחות‪ .‬הנשים מצדן הלינו על חוסר האקטיביות‬
‫והיוזמה של העובדות‪ ,‬על תחושה כי המענים הניתנים להן אינם שוויוניים ועל כך שהן נדרשות להילחם‬
‫בכדי לקבל מת מה שמגיע להן מתוקף זכות‪ .‬פערים אלו בתפיסת התפקיד ומשמעותו יצרו מתחים בלתי‬
‫פוסקים והקשו על יעילות הקשר המסייע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ציפיות הנשים לעזרה ממשית אל מול מחוסר המשאבים העומדים לרשות העובדות‬
‫הסוציאליות הגבירו את התסכול בקרב שני הצדדים‪ .‬פעמים רבות נאלצו העובדות הסוציאליות למצוא‬
‫פתרונות יש מאין בכדי לסייע למשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬העדר תוכניות סיוע והכרה‬
‫מוסדית ברמת משרד הרווחה והלשכות בהן הן מועסקות‪ ,‬כמו גם המדיניות החברתית‪-‬כלכלית יושבת‬
‫כאבן רחיים על צווארן ולא מאפשרת להן לפעול לטובת המשפחות ברמה הפרטנית‪ ,‬הקהילתית או ברמת‬
‫המדיניות‪ .‬התייחסויותיהן מעלות ללא כל ספק כי הן מכירות ומבינות את תפקידן המקצועי בסיוע‬
‫קונקרטי‪ ,‬אך משזה לא בנמצא הן פונות לאפיק הנגיש להן במישור הפרטני‪-‬טיפולי‪ .‬אולם ההתנערות של‬
‫הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי מסוג כזה של תרפיה והעדפת הסיוע החומרי‪ -‬בשל מצוקתן הקשה‪-‬‬
‫גרמה לעובדות לחוש כי הן אינן ממלאות אחר ייעודם ה 'אמיתי'‪ ,‬וכי הן נאלצות לעסוק בפתרונות אחרים‬
‫שאינם קשורים למטרתן המקצועית‪.‬‬
‫פערים אלו בתפיסות ובהבנות התפקיד מובילים למצבים בהן הנשים והעובדות הסוציאליות‬
‫מצויות במערכת יחסים הרוויה בחוסר אמון‪ ,‬חוסר הערכה וחוסר הבנה‪ .‬הנשים מואשמות בניצול‪ ,‬כפיות‬
‫טובה וחוסר אכפתיות‪ ,‬והעובדות זוכות לביקורת על טיב עבודתן ומוטחת בהן האשמה על התנהגות‬
‫חסרת רגישות ולא אכפתית וזאת למרות מאמציהן הרבים‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬דיון‬
‫פרק הממצאים בעבודה אפשר להתקרב ולהכיר את חוויות החיים של משפחות החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי כמו גם את נקודות המבט של העובדות הסוציאליות ביחס לחוויות החיים של המשפחות‪.‬‬
‫הממצאים העלו כי קיימים הבדלים מהותיים בדרך שהנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי מספרות את‬
‫סיפורן לבין נקודת המבט של העובדות הסוציאליות‪.‬‬
‫הממצאים הציגו את תפיסותיהן של שתי אוכלוסיות המחקר ביחס למאפיינים שונים של חוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ ,‬הגורמים לבעיה ודרכי ההתמודדות עימה‪ -‬הן אלו של המשפחות והן דרכי ההתמודדות‬
‫של המחלקות לשירותים חברתיים ושל העובדות הסוציאליות‪ ,‬תוך תהליך של השוואה מתמדת בין‬
‫נקודות המבט השונות‪ .‬נמצא כי קיימים פערים הן בתפיסת הבעיה והן בתפיסת דרכי ההתמודדות עימה‪.‬‬
‫לצד פערים אלו‪ ,‬המחקר מגלה כי שתי אוכלוסיות המחקר חולקות חוויות דומות בבואן‬
‫להתמודד עם בעיית חוסר הביטחון התזונתי‪ .‬סטריאר (‪ )3113‬הגדיר זאת כ‪"-‬חיים מתוך פנייה"‪ -‬בבואן‬
‫להתמודד עם חוסר הביטחון התזונתי נדרשות העובדות הסוציאליות והנשים לפנות לגורמים שונים‬
‫ולהפעיל אסטרטגיות יצירתיות בכדי למצוא פתרונות יש מאין‪ .‬קרומר נבו (‪ ,)]3[ 3113‬משתמשת במושג‬
‫'הברירה הבלתי אפשרית' הלקוח מהעולם הספרותי של הטרגדיה (נבו‪ 0090 ,‬בתוך קרומר נבו‪ )3113 ,‬בכדי‬
‫לתאר מצב בו עומדות בפני הפרט שתי דרכים מנוגדות שכל אחת מהן מובילה לכישלון‪ .‬החברה ואף נשות‬
‫המקצוע מעמידות בפני הנשים המתמודדות עם עוני וחוסר ביטחון תזונתי אפשרויות פעולה שבחירה בכל‬
‫אחת מהן מובילה לגינוי‪ ,‬כעס וחוסר שביעות רצון מתפקודן‪ .‬אחת הדוגמאות הבולטות לכך באה לידי‬
‫ביטוי בהתייחסות לעולם העבודה ולמערכת הקצבאות‪ .‬מחד‪ ,‬נדרשות הנשים לצאת לעבודה בטענה‬
‫שעבודה תסייע לחלצן מעוני‪ ,‬מחיים בחוסר ביטחון תזונתי ומהזדקקות לשירותי הרווחה‪ .‬הטענה היא כי‬
‫הנשים המצויות מחוץ למעגל התעסוקה הן פאסיביות‪ ,‬מורגלות למצבן ואינן עושות דבר על מנת לשנותו‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬נשים הבוחרות להשתלב במעגל התעסוקה מוצאות עצמן בדרך כלל בעבודה קשה ובלתי מתגמלת‬
‫כלכלית ואף זוכות לביקורת על טיב אימהותן בשל העובדה שהן מצויות בעבודה במקום להיות בבית‬
‫ולטפל בילדיהן‪ .‬האמהות החד הוריות אם כן עומדות בחזית ההתמודדות הטרגית עם הברירה הבלתי‬
‫אפשרית‪ .‬הן נדרשות בעת ובעונה אחת להיות המפרנסות וכן לתפקד כאמהות על פי הגדרות האמהות‬
‫המסורתיות וזאת מבלי שהתפקיד האחד יפגע בשני‪ .‬הראיון עם סיוון ממחיש בצורה חדה את עיקרון‬
‫הברירה הבלתי אפשרית ואת הסד החברתי עימו נאלצות הנשים להתמודד‪:‬‬
‫סיון‪ :‬היא [העובדת הסוציאלית] אמרה מי יקבל את הילדים מהבית ספר?‬
‫חלי‪ :‬כשאת יוצאת לעבוד ?‬
‫סיון‪ :‬כן ‪ .‬אמרתי לה מה זאת אומרת? מה הם ילדים קטנים? יש להם את האוכל שלהם במקרר וזה רק‬
‫לחמם במיקרו ואה‪]...[ ...‬בכל מקרה הם מסיימים ב‪ 2-‬וחצי אז מה יש לי בשביל חצי שעה שעה? אז‬
‫היא אמרה " מה פתאום הם לא יחזור לבד הביתה" אז אמרתי מה עושים ‪ 77%‬מהמדינה הזאתי‬
‫ששולחים את הילדים שלהם לגן‪ ..‬שהם עובדים עד שעה ‪ 4‬ו‪ 6-‬ו‪ 1-‬בערב וזה אנשים שאני מכירה אותם‬
‫אישית‪ ,‬למה הם לא פונים‪..‬ושואלים אותם? [‪]...‬בואי תעשי סיבוב בבית ספר של הילדים ותראי כמה‬
‫ילדים נמצאים עם שרשרת ועליו תלוי המפתח של הבית ‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫חלי‪ :‬מה היא אמרה לך כשאמרת לה את זה ?‬
‫סיון‪ :‬לא ענו תשובות‪ .‬וכשאני אמרתי לה על מ‪..‬מה להוציא צו? מה כאילו אני משתמשת? מה אני‬
‫נרקומנית ? או אני מהמרת ? או אני אלכוהוליסטית ? אז היא אמרה לי "את לא צריכה מדליה בשביל‬
‫זה‪ ,‬אסור לעשות את זה את לא צריכה להתגאות בעצמך שאת לא עושה את זה"‪ ,‬אמרתי לה "לא אני‬
‫פשוט רוצה להבין כי אם הייתי נרקומנית היה סיבה"‪ ,‬היא ישר תקעה אותי והיא ‪..‬היא‪...‬היא‪ ..‬דחקה‬
‫אותי הצידה ‪ ,‬כאילו לא מגיע לך מדליה על זה שבי בשקט‪ .‬לא אנושי ולא מוסרי ולא מה שתגידו לא‬
‫בגובה העיניים בוא נגיד ככה [‪ ]...‬להתגונן תמיד את צריכה ותמיד את צריכה להצטדק אבל על מה? על‬
‫מה את אמורה כל פעם להצטדק "לא ואני ככה‪ ..‬ואני ילדה טובה" על מה ולמה ‪ ,‬למה אני כל הזמן‬
‫צריכה ‪...‬והמאבק איתם קשה! המאבק איתם מזה מתיש אותי מכל הבעיות שלי בעולם ‪,‬בחיים האלה ‪,‬‬
‫זה יותר מהגרוש שלי ‪ ,‬יותר מהגרוש שלי ‪ ,‬חטפתי מכות‪ ,‬חטפתי השפלות ‪ ,‬חטפתי קללות ‪ ,‬הגרוש שלי‬
‫הצמיד לי סכין בגרון וזה הדבר שהכי‪ ..‬שהכי מיטט אותי"‪.‬‬
‫נראה כי גם העובדות הסוציאלית מצויות במלכוד דומה‪ ,‬הן עובדות עם אוכלוסיות המצויות‬
‫במצוקה עמוקה ובחוסר ביטחון תזונתי מבלי שיש להן את הכלים המתאימים לעשות זאת‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫הסיוע לנושאים הקשורים לחוסר ביטחון תזונתי לא מוגדר כחלק מתפקידן‪ ,‬לא מוקצה לו זמן לפעולה בין‬
‫שלל תפקידיהן ולא עומדות בפניהן אפשרויות לסיוע‪ .‬נראה כי כשהן פועלות למצוא מענים למשפחות‬
‫הדבר נעשה מחוץ לאזור הפעילות שלהן‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬כאשר המשפחות פונות לדרגים גבוהים יותר על‬
‫מנת להתלונן על היעדר המענים של המחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬העובדות הסוציאליות הן אלו‬
‫שנדרשות לספק דין וחשבון על היעדר הסיוע שלהן‪-‬‬
‫"וגם כל הקטע הזה של‪ ,‬יש לי הרבה שפונים‪ ,‬אז הם פונים לשר הרווחה ולשר הזה ולזה (בלעג)‪ ,‬יש‬
‫שבועות שאני עסוקה רק במכתבים‪ ,‬למבקר המדינה‪ ,‬אז היה שבוע שכתבתי תגובה למבקר המדינה‬
‫ולמבקר העירייה ולשר הרווחה ולשר לא יודעת מה‪ ,‬ולראש העיר וללשכה ולראש האגף ו‪..‬איזה שמונה‬
‫תגובות‪ ...‬זה מעצבן אותי‪ ,‬זה נורא מעצבן‪ ,‬כאילו‪..‬וכולם ביקשו תגובה‪ ,‬אז בסדר יש לי מה לכתוב ואני‬
‫כותבת‪ ,‬אבל מצד שני מה אתם רוצים ממני? אם אין לי תרומות של אנשים‪ ,‬אז מה אני עושה? מה אני‬
‫יכולה לעשות? גם אין לנו פה חדר עם מזון לשעת חירום או תלושים לשעת חירום‪ ,‬אין דבר כזה‪ .‬אז הם‬
‫לא נותנים לך אפשרויות לעזור ואז מאשימים אותך שלא עזרת ומבקשים תגובה (מיכל‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית)"‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות והנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי מפנות את הכעס‪ ,‬התסכול וחיצי‬
‫הביקורת אלה כלפי אלה‪ .‬במעט מאוד מקרים החצים הופנו כלפי המערכת או המדיניות הכלכלית‬
‫והחברתית‪ .‬בציטוט לעיל מיכל מתייחסת בביקורתיות לכך שהנשים עימן היא מצויה בקשרים מסייעים‬
‫פונות בתלונה לגורמים שונים‪ ,‬נראה שפניות אלו מעמידות את העובדות הסוציאליות כמי שבאופן אישי‬
‫כשלו בתפקידן לסייע למשפחות‪ .‬הנשים מצדן מגלות אף הן כעס כלפי העובדות הסוציאליות‪ ,‬על היעדר‬
‫יכולתן לסייע‪ .‬חצי הביקורת מופנים במרבית המקרים כלפי העובדות הסוציאליות עצמן ולא כלפי‬
‫המערכת שמעמידה אותן בחזית מבלי לציידן בכלים המתאימים לעבודה‪ .‬בהיעדר מענים מוסדרים‪,‬‬
‫העבודות הסוציאליות מנסות לסייע למשפחות בדרכים שנראות להן כנכונות‪ .‬הדבר כולל הפנייה לבתי‬
‫תמחוי או לגורמים שונים המחלקים מזון‪ .‬המשפחות מצידן‪ ,‬לא תמיד מעוניינות בעזרה מהסוג הזה בשל‬
‫ההשפלה‪ ,‬הבושה והיעדר הבחירה המלווה בקבלתם‪ .‬חוסר שביעות רצונן מהמענים של העובדות‬
‫הסוציאליות מייצר אף הוא גורם נוסף המעכיר את היחסים‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫בהמשך פרק הדיון אנסה להציע הסברים להבדלים המהותיים שנמצאו בין התפיסות ביחס‬
‫לחוסר ביטחון תזונתי שעלו מהראיונות עם הנשים מול אלו שהציגו העובדות הסוציאליות‪ .‬הניתוח‬
‫יתמקד בשלושה היבטים‪ :‬ביטויי הגישות האידיאולוגיות של משתתפות המחקר‪ ,‬מנגנון ומבנה שירותי‬
‫הרווחה והשימוש באחרּות אל מול היבטי הדמיון בין העובדות הסוציאליות לנשים החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪.‬‬
‫ד‪ .1.‬ביטויי הגישות האידיאולוגיות של משתתפות המחקר‬
‫תפיסותיהן של העובדות הסוציאליות ביחס לתופעה של חוסר ביטחון תזונתי וביחס למשפחות החיות‬
‫בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬קשורה קשר הדוק למציאות החברתית הרווחת במדינת ישראל‪ .‬התערבות‬
‫המדינה בנושאים חברתיים וכלכליים המושתתת על עקרונות של צדק חברתי נדחקו לשוליים‪ ,‬ואת‬
‫מקומם תופסים פעילויות צדקה‪ ,‬הסתמכות על עזרה הדדית ופעילות קהילתית המשמשות כפתרון‬
‫למצוקות חברתיות‪ .‬גיבלמן (‪ )Gibelmann, 1999‬הצביעה על כך שההגדרה של העבודה הסוציאלית כמו‬
‫גם גבולות המקצוע ותחומי פעילותו‪ ,‬מושפעים מכוחות חברתיים‪ -‬כלכליים ופוליטיים חיצוניים ולא‬
‫בהכרח מבחירות תוך מקצועיות‪ .‬אי לכך אין זה מפתיע שהעובדות הסוציאליות החיות במציאות ניאו‬
‫ליברלית המעלה על נס את עקרונות התחרות‪ ,‬ההפרטה ומנגנון השוק‪ ,‬תוך דחיקה לשוליים עקרונות של‬
‫סולידריות‪ ,‬צדק חברתי ואוניברסאליות‪ ,‬מביעות עמדות המכחישות את התופעה של חוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ ,‬וכן עמדות המבטלות את אחריות המחלקות לשירותים חברתיים לטפל בתופעה הזו‪ .‬תפיסה זו‬
‫נמצאה גם בתוך לשכות הרווחה והשירותים המקומיות לפיה העוני כבעיה חברתית איננו באחריות‬
‫המחלקות‪ ,‬וא‪/‬נשים החיות בעוני לא מוגדרות כאוכלוסיית יעד מוגדרת (כץ‪ ,‬מוניקנדם וקטן‪.)3110 ,‬‬
‫אימוץ האידיאולוגיה הניאו‪-‬ליברלית בקרב העובדות הסוציאליות מתבטאת בערעור על עצם‬
‫הלגיטימיות של מדינת הרווחה ועל תפקידה לקדם פתרונות חברתיים‪ ,‬שכן התפיסות הניאו ליברליות‬
‫רואות במדינת הרווחה מנגנון המייצר תלות ומעודד פאסיביות בקרב האזרחים (‪ .)Murray 1984‬בדומה‬
‫לרעיונות הניאו ליברלים‪ ,‬ראו מרבית העובדות הסוציאליות בצמצום מדינת הרווחה‪ ,‬בביטול תמיכה‪,‬‬
‫ובביטול גמלאות וקצבאות לא‪/‬נשים‪ ,‬כדרך היעילה והטובה ביותר לעודד אותן להיכנס לשוק העבודה‬
‫ובכך בעצם להתמודד ולפתור את מצוקתן החברתית‪.‬‬
‫ממד נוסף המביא לידיי ביטוי את האידיאולוגיה הניאו‪-‬ליברלית בתפיסותיהן של העובדות‪ ,‬מצוי‬
‫בהתייחסויותיהן לדרישותיהן של המשפות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬פעמים רבות התייחסו העובדות‬
‫לדרישות המשפחות כניצול לרעה של המערכת‪ .‬טענות אלה של העובדות הסוציאליות מטילות דופי בכלל‬
‫הפונות אליהן ומייחסת להן תכונות שליליות של רמאות וקרימינליות‪ .‬דורון (‪ )3101‬מצביע על כך‬
‫שלעיתים התנאים המורכבים‪ ,‬הביורוקרטיזציה המרובה‪ ,‬מבחני ההכנסה ונהלים פוגעניים הם אלו‬
‫שמובילים לשימוש לרעה‪ -‬שלא בכוונת זדון‪ -‬על‪-‬ידיי מקבלות השירותים‪ .‬הרטוריקה המאשימה את כלל‬
‫‪84‬‬
‫מקבלות הגמלאות והשירותים בהונאה‪ ,‬היא שכיחה בחברה הישראלית ומהווה כלי נוסף בידיי הניאו‪-‬‬
‫ליברלים לגרום לדה‪-‬לגיטימציה של מערכת הרווחה (דורון‪ ;3110 ,‬דורון‪ .)3101 ,‬לעובדות הסוציאליות‬
‫כמי שמצויות בקשרים משמעותיים עם משפחות החיות בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬יש הזדמנות‬
‫להפריך עמדות אלו או לכל הפחות להבין את מניעי המשפחות כאשר אכן נעשות פעולות שיכולות‬
‫להתפרש כשימוש לרעה‪ .‬הדוגמא הבולטת ביותר שחזרה כמעט בכל הראיונות הייתה של נשים שעבדו‬
‫'בשחור' מבלי לדווח לרשויות המס והביטוח הלאומי‪ .‬הנשים הסבירו את החשש שלהן שדיווח על עבודה‬
‫בשכר יפגע בקצבאותיהן ויצמצם את סך ההכנסה הפנויה של משק הבית‪ .‬דוגמא נוספת שציינו העובדות‪,‬‬
‫הייתה פנייה של המשפחות למספר עמותות מזון במקביל במטרה להגדיל את סל המזון המתקבל למשק‬
‫הבית‪ .‬אין ספק שבשני המקרים הנשים לא 'רימו' בכוונה תחילה את המערכת‪ ,‬הפעולות שבהן נקטו היו‬
‫האסטרטגיות הטובות ביותר שעמדו לרשותן בכדי להתמודד עם המציאות של חוסר ביטחון תזונתי של‬
‫משפחותיהן‪ .‬גם מאמצים אלו לא סייעו בידן להגיע לביטחון תזונתי מאחר והקצבאות וההכנסה מעבודה‬
‫ללא דיווח התגלו כנמוכות מאד ‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הניאו‪-‬ליברלית מבטאת העדפה ברורה לדגם שיורי‪-‬רזידואלי ( ‪Residual welfare‬‬
‫‪ )model‬וסלקטיבי של מדיניות הרווחה (דורון‪ ;0097 ,‬דורון‪ ;0001 ,‬דורון וקרמר‪.(Titmus, 1974 ;0003 ,‬‬
‫תפקידה של המדינה על‪-‬פי דגם זה הינו מוגבל‪ -‬הן בהיקף ההתערבות והן במשך ההתערבות‪ -‬ונכנס‬
‫לפעולה רק כאשר כשלו המנגנונים האחרים להספקת צרכי הקיום של הפרט ומשפחתו‪ .‬על פי הדגם‬
‫הרזידואלי‪-‬שיורי‪ ,‬צרכי הפרט יסופקו בראש ובראשונה באמצעות השוק החופשי‪ ,‬הקהילה ומשפחתו של‬
‫הפרט‪ .‬כאשר כשלו כל מנגנונים אלו‪ ,‬תתערב המדינה בהיקף מצומצם ולתקופת זמן מוגבלת‪ .‬הדגם‬
‫השיורי הינו סלקטיבי במהותו ומכוון לדאגה לקבוצות אוכלוסייה המוחלשות והעניות ביותר‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מתנה את הסיוע במבחני אמצעים נוקשים‪ .‬העובדות הסוציאליות במחקר נטו להעדיף את הדגם‬
‫הרזידואלי למדינת הרווחה והצביעו על תפקידה השיורי של מערכת השירותים החברתיים אל מול‬
‫אחריות הפרט ומשפחתו להתמודד עם מצוקתם‪ .‬העובדות הסוציאליות נטו להעניק חשיבות גבוהה‬
‫לבחינת רמת המצוקה של הפונות אליהן‪ ,‬ולבחינת עומק העוני עמו הן מתמודדות‪ -‬הווה אומר‪ -‬מתן סיוע‬
‫בנושא הביטחון התזונתי למשפחות המצויות בעוני ובמצוקה שלדעתן ולשיפוטן היא הקשה ביותר‪.‬‬
‫מצדדי האידיאולוגיה הניאו‪-‬ליברלית מרבים להשתמש במונח 'תרבות העוני'‪ ,‬המייחס לקבוצות‬
‫של א‪/‬נשים אפיונים משותפים שליליים במרחבים שונים של חייהן‪ .‬השימוש בצמד המילים‪' :‬מגיע לי'‪,‬‬
‫נתפס במובן השלילי וכחלק מהמאפיינים של 'תרבות העוני'‪ .‬על פי האידאולוגיה הניאו ליברלית‪ ,‬א‪/‬נשים‬
‫החיות בעוני המתריסות‪' :‬מגיע לי'! הן נשים שאינן לוקחות אחריות על מצבן הכלכלי‪ ,‬ודורשות בצורה‬
‫בלתי מוצדקת מהמדינה והרשויות להיות האחראיים למצבן‪ .‬תפיסה זו מביאה בהכרח להתייחסות‬
‫מזלזלת וחסרת כבוד כלפי דרישותיהן‪ .‬הזלזול במונח 'מגיע לי'‪ ,‬מושרש היטב בחברה הישראלית ונעשה‬
‫‪85‬‬
‫בו שימוש מרובה בכדי להאיר באופן שלילי א‪/‬נשים החיות בעוני‪ ,‬הן בשיח הכללי והן בשיח התוך‬
‫מקצועי בעבודה סוציאלית (ראו למשל‪ -‬ברונשטיין‪ ;3110 ,‬ברונשטיין‪ ; 3103 ,‬כהן‪ ;3110 ,‬מורבר‪ ,‬אלמוג‪,‬‬
‫מורדוקוביץ ואחרים‪ ;3111 ,‬מילוא‪.)3110 ,‬‬
‫המונח 'מגיע לי' חזר פעמים רבות בראיונות הן עם העובדות הסוציאליות והן עם הנשים‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬הפרשנות שכל אחת מאוכלוסיות המחקר נתנה למונח זה מלמדת על תפיסות אידיאולוגיות שונות‬
‫ועל ההתייחסויות השונות של שתי אוכלוסיות המחקר ביחס לאסטרטגיות הפעולה של המשפחות‪.‬‬
‫העובדות הסוציאליות נטו לייחס לאמירה 'מגיע לי' משמעויות דומות למשמעויות הרווחות בחברה‪ ,‬תוך‬
‫שהן מבטאות יחס שלילי כלפי המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי הדורשות סיוע‪ .‬כאשר המשפחות‬
‫אומרות 'מגיע לי'‪ ,‬העובדות הסוציאליות מפרשות זאת כדוגמא לתרבות קלוקלת שהתפתחה בקרב‬
‫המשפחות החיות בעוני‪ ,‬וכדרך חצופה ובלתי לגיטימית לקבל סיוע‪ .‬התייחסות זו למתן וקבלת עזרה‪,‬‬
‫משקפת את העמדה הרואה בסיוע של שירותי הרווחה כחסד וצדקה ולא כמערכת זכויות אזרחיות שהינה‬
‫חלק ממדיניות הרווחה שכן ההבדל המרכזי בין צדק לצדקה נעוץ בחובת המדינה אל מול חסדו של‬
‫היחיד‪.‬‬
‫בעבודה זו אני מציעה להתבונן באמירה 'מגיע לי' כפי שהביעו אותה הנשים החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ -‬האמירה 'מגיע לי' היא בעצם דרכן של אוכלוסיות במצוקה לומר 'זו זכותי!'‪ .‬הנשים מבקשות‬
‫לראות ולבסס את השירותים שהן מקבלות כזכות ולא כחסד וזועקות כנגד העובדה שכל המענים לחוסר‬
‫ביטחון תזונתי מגיעים בצורות שונות של צדקה‪ .‬שחיקתה של מדינת הרווחה שהובילה למערך שירותים‬
‫סלקטיבי מחייבת את הנשים לומר 'מגיע לי'‪ .‬הן נדרשות על‪-‬ידי המערכת להוכיח את נזקקותן והן‬
‫נדרשות לחזר על הפתחים בניסיון להתמודד עם חוסר הביטחון התזונתי של משפחתן‪ .‬בתגובה כשהן‬
‫אומרות‪' -‬מגיע לי'‪ ,‬הן יוצאות כנגד ההנחה שהמענים לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי מצויים אך ורק‬
‫במרחב הקהילתי‪-‬פילנטרופי‪ .‬הממצאים במחקר מלמדים כי כלל הפתרונות לבעיית הביטחון התזונתי של‬
‫המשפחות מבוססים על צדקה של פרטים ועל טוב ליבם ונכונותם לתרום למשפחות‪ ,‬ותגובותיהן של‬
‫העובדות הסוציאליות צומחות אף הן מעקרון הצדקה ולא מעקרון הצדק‪ .‬כאשר העובדות נדרשות לקבוע‬
‫קריטריונים לסיוע למשפחות‪ ,‬כאשר הן נאלצות להמציא פתרונות יש מאין ללא כל חובה ארגונית או‬
‫הכוונה מערכתית לעשות זאת‪ ,‬הן בעצם פועלות כפרטים המסייעות מטוב ליבן ולא מתוך חובתן‬
‫המקצועית‪ .‬במקביל המשפחות המקבלות את הצדקה הן נטולות זכויות ונדרשות להודות על כל סיוע שהן‬
‫מקבלות גם אם הוא אינו עונה על צרכיהן‪ ,‬או שאינו מאפשר להן לפתור את הבעיה מן השורש ולטווח‬
‫הארוך‪ .‬תפיסת הצדקה והחסד במערכת השירותים החברתיים מלמדת על כרסום במנגנון שירותי הרווחה‬
‫ובהשתלטות המגמות הניאו‪-‬ליברליות החותרות תחת מונחי הצדק החברתי‪.‬‬
‫לצד עמדות אלו המשקפות את האידיאולוגיה הניאו ליברלית‪ ,‬התקיימו עמדות המדגישות את‬
‫אחריות המדינה‪ .‬הדבר בא לידיי ביטוי בעיקר בהתייחסויותיהן של העובדות הסוציאליות לאוכלוסיות‬
‫‪86‬‬
‫חסרות ישע ובאופן ספציפי כלפי ילדים‪ .‬העובדות הסוציאליות העדיפו תוכניות אוניברסאליות‬
‫להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי בקרב ילדים‪ ,‬ורבות מהן הצביעו על תוכניות הזנה בבתי הספר‬
‫כפתרון יעיל וראוי להתמודד עם התופעה‪ .‬העובדות הרבו להתייחס לילדים כאוכלוסייה שאינה אשמה‬
‫במצבה‪ -‬בניגוד ליחס להוריהם‪ -‬ולכן מחובתה של המדינה ושל מערכת שירותי הרווחה לסייע להם‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הדגישו העובדות הסוציאליות את המונח 'מעגל העוני' רבות לאורך הראיונות‪ .‬הן‬
‫הסבירו את העוני של הנשים כתוצאה מילדות בעוני ובצוקה‪ .‬כץ‪ ,‬מוניקנדם וקטן (‪ )3110‬מקטלגים‬
‫תפיסות אלו כתפיסות מבניות לעוני בשל היותן חלק מהחברה האנושית ומהמבנה החברתי‪.‬‬
‫עמדותיהן של העובדות הסוציאליות המשקפות את האידיאולוגיה הניאו ליברלית מלמדות על‬
‫העדפת ההסברים האינדיווידואליים להתפתחותן של בעיות חברתיות‪ ,‬המתקיימת לצד מספר מצומצם‬
‫של הסברים מבניים‪ .‬ממצאים אלו עומדים בהלימה עם ממצאיהם של מחקרים אחרים ביחס לתפיסת‬
‫הסיבות לעוני ולבעיות חברתיות‪ .‬מחקרם של כץ‪ ,‬מוניקנדם וקטן (‪ )3110‬העלה כי ראשי מחלקות‬
‫לשירותים חברתיים ייחסו את העוני למגוון גורמים אך הדגישו את מאפייני הא‪/‬נשים החיים בעוני‪ ,‬תוך‬
‫שהם רואים בא‪/‬נשים החיים בעוני כאחראיים המרכזיים להתמודד עם מצבם‪ .‬מחקרים אחרים מלמדים‬
‫כי עובדות סוציאליות )‪ )Makaros & Weiss-gal, 2010‬וסטודנטיות לעבודה סוציאליות (וייס‪)3112 ,‬‬
‫אומנם מייחסות חשיבות רבה להסברים מבניים וחברתיים‪ ,‬אך בד בבד משתמשות בהסברים‬
‫אינדיווידואליים לעוני‪ .‬ייתכן כי מיעוטן של סיבות מבניות וסיבות הקשורות למדיניות במחקר זה קשורה‬
‫לכך שהמחקרים הקודמים בדקו תפיסות ועמדות כלפי עוני בעוד מחקר זה התמקד בבעיה החברתית של‬
‫חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬האשמת הנשים החיות במצבי מצוקה במצבן תוך התעלמות מסיבות חברתיות‬
‫ומבניות מוכרת אף היא בספרות המחקרית (‪.)Dominelli, 2002‬‬
‫אל מול ביטויי אידיאולוגיה ניאו ליברלית ושמרנית המאפיינים על פי רוב את תפיסותיהן של‬
‫העובדות הסוציאליות‪ ,‬עומדות תפיסותיהן של הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬מניתוח תפיסותיהן‬
‫של הנשים‪ ,‬עולים קווים מקבילים לתפיסות הביקורתיות בעבודה סוציאלית (‪ .)Fook, 2003‬הגישות‬
‫הביקורתיות עוסקות בחקירת צורות שונות של אי‪-‬שוויון חברתי בהקשר של מעמד‪ ,‬גזע‪ ,‬מגדר ומיניות‪.‬‬
‫קטגוריות אלו נתפסות כהבניות חברתיות המשקפות יחסי כוח שפועלים ברמת החברה וברמת הפרט‬
‫(קורמר‪-‬נבו‪.)3112 ,‬‬
‫את התפיסות שעלו מתוך הראיונות עם הנשים ניתן לקשור לתפיסותיה של האידיאולוגיה‬
‫הרדיקלית (מנסבך‪ .)Fook, 1990 ; Fook, 2003; Reisch & Andrews, 2001; 8009 ,‬הנשים מעלות‬
‫טענות בהן נחשפת אוזלת היד של שירותי הרווחה המבוססת על תפיסות פסיכו‪-‬דינמיות ופרטניות‪.‬‬
‫הנשים מצביעות על כך שפעמים רבות העובדות הסוציאליות הציעו להן שיחה‪ ,‬טיפול או קשר במטרה‬
‫לפתור את בעייתן וזאת במקום סיוע קונקרטי להתמודדות עם המצוקה‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬נאלצו‬
‫‪87‬‬
‫הנשים לקבל עזרה זו של העובדות הסוציאליות‪ ,‬והעידו כי הן מוכנות 'לשחק את המשחק'‪ ,‬בכדי‬
‫שהעובדת הסוציאלית תהיינה 'לצידן' ותסייע להן גם מבחינה קונקרטית‪ .‬מספר נשים טענו כי סוג זה של‬
‫סיוע עקר‪ ,‬מדיר את רגליהן ממשרדיהן של העובדות הסוציאליות‪ .‬התפיסות הרדיקליות מבקרות את‬
‫העבודה הסוציאליות המסורתית בדיוק במקומות אלו‪ .‬טענות התפיסה הרדיקלית יוצאות כנגד‬
‫ההתמקצעות היתרה ואימוץ הגישות התרפויטיות‪ ,‬בייחוד מאחר ואלה תורמות להתעלמות מהמבנה‬
‫החברתי שהוא זה– על פי התפיסה הרדיקלית‪ -‬האחראי על היווצרותן של בעיות חברתיות‪ .‬הגישות‬
‫הרדיקליות רואות בפונות למערכת שירותי הרווחה כשותפות לשינוי חברתי ולא כלקוחות הזקוקות‬
‫לטיפול פרטני‪ ,‬והמשתמע מכך שהן בעיקרו של דבר האשמות במצבן‪ .‬פעמים רבות במהלך הראיונות‬
‫הפצירו בי הנשים לראות בהן כשותפות לשינוי‪ .‬הן ביקשו שקולן והידע שברשותן ישמע ויהיה לגיטימי‬
‫בתהליך השינוי‪ .‬בראיונות עצמם‪ ,‬כשהדגשתי את נושא הסודיות והאנונימיות‪ ,‬התריסו חלק מהנשים כנגד‬
‫הרעיון‪" :‬לא מעניין אותי סודיות‪ ,‬אני רוצה שכולם יידעו‪ ,‬אני רוצה שיקשיבו‪ ,‬אף אחד לא באמת‬
‫מקשיב‪ ...‬איך אדם יכול לשרוד את החודש? שתבוא שרה נתניהו אני ילמד אותה‪ ,‬שתבוא העובדת‬
‫הסוציאלית‪ .‬יש לי מה להגיד להם איך צריך לשנות‪ ,‬אני רוצה להגיד להם מה צריך לעשות‪ ,‬כי אני חיה‬
‫את זה‪( "...‬סתיו)‪.‬‬
‫ביטויים המזכירים תפיסה רדיקלית קיימים בצורה מוחשית בתיאוריהן של הנשים‪ ,‬שם הן‬
‫מתייחסות להקשר החברתי‪-‬כלכלי בתוכו נוצרת ומתקיימת הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬הנשים‬
‫מצביעות על הקיצוצים בשנת ‪ 3112‬כגורם משמעותי בהידרדרות מצבן‪ ,‬הן מתייחסות לשוק העבודה‬
‫כשוק המדיר אותן ‪ -‬פעם אחת כנשים‪ ,‬ופעם נוספת כאימהות חד הוריות ‪ .‬כמו כן הן מתייחסות להקשר‬
‫החיים הרחב בבואן לתאר את מצבן כיום‪ .‬הנשים אף ידעו לקיים את ההפרדה בין העובדות הסוציאליות‬
‫לבין מדיניות הרווחה‪ ,‬וזיהו את המדיניות החברתית‪ ,‬כגורם שאינו מאפשר לעובדות הסוציאליות לפעול‪:‬‬
‫" זה לא תמיד תלוי בהם זה תלוי במדיניות שלנו‪ ,‬אם המדינה תיתן יותר סבסוד לרווחה אז הרווחה‬
‫כמובן יוכלו יותר לעזור! זה לא תלוי גם בהם‪ ,‬זה תלוי בתקציב שהמדינה נותנת להם‪ .‬אני לא טיפשה‬
‫בשביל לא להבין את אהה‪..‬יש עוד ‪ 21‬אלף אנשים שמתחת לקו העוני‪ ,‬אני לא היחידה! אז תשאלי את‬
‫ראש הממשלה אל תשאלי אותי‪ .‬כי ביבי נתניהו מה הוא עושה? הוא לוקח מהעניים ונותן לעשירים‪,‬‬
‫לצערי‪( ".‬רונית)‪.‬‬
‫התייחסות ביקורתית נוספת של הנשים ניתנת להקבלה לעולמות תוכן פמיניסטיים‪ .‬ההקבלה אל‬
‫הגישה הפמיניסטית נעשתה אל מול העקרונות המנחים לקריאה פרשנית פמיניסטית שהציעה קרומר נבו‬
‫(‪ .)3113‬הקריאה הפרשנית חושפת כיצד הנשים רואות ומתארות את עצמן כסוכנות (‪ ,)agents‬וכבעלות‬
‫כוח אקטיבי הבא לידיי ביטוי בפעולותיהן למציאת פתרונות לחוסר הביטחון התזונתי שלהן ושל ילדיהן‪.‬‬
‫הנשים מתארות את התנגדותן למסגרת החברתית בתוכה הן חיות ואת התנגדותן למערכת שירותי‬
‫הרווחה אליה הן קשורות בשל מצוקתן‪ .‬הנשים מתארות פעולות של יוזמה ואקטיביות הכוללות פנייה‬
‫‪88‬‬
‫לגורמים שונים בניסיון להוביל לשינוי‪ ,‬בתיאוריהן וסיפוריהן עולה באופן ברור מורכבות חייהן‪ .‬הן‬
‫מסרבות ליפול לקלישאות של הצגתן כקורבנות פאסיביות של חיי העוני והביטחון התזונתי‪ ,‬במקום זאת‪,‬‬
‫הן מספרות את סיפורן ומתארות את התמודדויותיהן בצורה רב גונית הכוללת חיפוש אחר משמעות‬
‫וכבוד‪ .‬כנשים וכאימהות‪ ,‬הן מורדות ויוצאות כנגד העוני המתמשך בו הן חיות‪ .‬למרות העדר ההזדמנויות‬
‫בחייהן ‪ -‬בעיקר בשל ההדרה החברתית והפטריארכלית שהן חוו כנשים ‪ -‬הן תרות ללא לאות אחר‬
‫הזדמנויות לילדיהן‪ .‬למרות היעדר האוכל‪ ,‬הן מסוגלות לדבר על אוכל במובנים יחסיים ועל צרכי ילדיהן‬
‫המושפעים מהחברה בה הם גדלים‪ .‬למרות העבר והווה הקשים‪ ,‬הן מביטות אל העתיד ומעזות לחלום‬
‫עבור עצמן ועבור ילדיהן‪.‬‬
‫הפער בעמדותיהן והשקפותיהן של שתי אוכלוסיות המחקר עומד בכפיפה אחת עם ממצאי‬
‫מחקרו של סטריאר שמצא כי בעוד העובדות הסוציאליות השתמשו בתיאוריות אישיות כהסברים‬
‫מרכזיים לעוני‪ ,‬הפונות לשירותי הרווחה נטו להבין את מצבן על פי קטגוריות סוציו‪-‬צנטריות‪ .‬מחקרן של‬
‫וייס‪-‬גל ואחרות (‪ )Weiss- Gal, Benyamini, Ginzburg, Savaya, Peled, 3110‬העלה פערים דומים‬
‫בתפיסות עוני בקרב עובדות סוציאליות והפונות לשירותי הרווחה‪ .‬למרות ששתי אוכלוסיות המחקר‬
‫ייחסו חשיבות דומה לגורמים פסיכולוגיים ומוטיבציוניים בתפיסת הסיבות לעוני‪ ,‬הפונות לשירותי‬
‫הרווחה‪ -‬בשונה מהעובדות הסוציאליות‪ -‬ייחסו חשיבות רבה יותר לגורמים מבניים‪ -‬חברתיים‪.‬‬
‫ניתוח ממצאי המחקר מעלה כי בעוד העובדות הסוציאליות נוטות לעמדות ברוח האידיאולוגיה‬
‫הניאו ליברלית‪ ,‬את עמדותיהן של הנשים ניתן לקשור לגישות ביקורתיות בעבודה סוציאלית ובעיקר לאלו‬
‫הרדיקליות והפמיניסטית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הניתוח גם מעלה מספר שאלות‪ -‬א‪ .‬האומנם מדובר במטען‬
‫האידיאולוגי של העובדות הסוציאליות או שמא דרכי הפעולה שהן נוקטות הינן הכרח המציאות? ב‪ .‬מה‬
‫מהעמדות הניאו ליברליות תואם לתפיסות מקצועיות המנחות את הכשרתן של העובדות הסוציאליות‪,‬‬
‫שהרי מקצוע העבודה הסוציאלית מתקיים בתוך מדינת רווחה שהיא במהותה דמוקרטית‪-‬ליברלית‬
‫(דורון‪ ,)0001 ,‬ואופייה של הכשרתן מכוונת אותן בעיקר להתערבויות פרטניות במטרה לחולל שינויים‬
‫אישיים ומשפחתיים )‪ )Makaros & Weiss-gal, 2012‬ג‪ .‬עד כמה העובדות מושפעות מהשיח החברתי‬
‫הדומיננטי בישראל כלפי א‪/‬נשים בעוני המושתת רובו ככולו על תפיסות סטריאוטיפיות (אברהם‪)3110 ,‬‬
‫ניאו‪-‬ליברליות ושמרניות (גל ווייס‪-‬גל‪ ;3110 ,‬דורון‪ ?)3117 ,‬ד‪ .‬עד כמה המדיניות של הממשלה ומשרד‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬הרשויות המקומיות והמחלקות לשירותים חברתיים‪ -‬היא זו שמכתיבה‬
‫את אופן פעולתן של העובדות הסוציאליות? נראה כי במובנים מסוימים פעולה ברוח האידיאולוגיה‬
‫הניאו ליברלית בעצם נכפת על העובדות הסוציאליות‪ ,‬וקשה לקבוע האם זו האידיאולוגיה בה הן‬
‫מחזיקות מבחירה או שמא מדובר בהסתגלות רעיונית למציאות הכופה אותן לדרכי פעולה ברוח הניאו‬
‫ליברליזם‪ .‬חלקו השני של פרק הדיון ינסה לפתוח את פריזמת הניתוח ולהתבונן על מנגנון שירותי הרווחה‬
‫‪89‬‬
‫ותפקידו ביצירת הפערים בין תפיסותיהן של העובדות הסוציאליות לבין תפיסותיהן של הנשים החיות‬
‫בחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫ד‪ .2.‬מנגנון ומבנה שירותי הרווחה‬
‫מניתוח תפיסותיהן האידיאולוגיות של העובדות הסוציאליות עולה כי הן כמעט ולא מתייחסות למבנים‬
‫חברתיים ולמציאות החברתית‪-‬כלכלית כאחראית ליצירת חוסר הביטחון התזונתי של המשפחות‪.‬‬
‫מחקרים שונים מלמדים כי המבנה הבירוקראטי של מערכת שירותי הרווחה הוא זה שמקשה ואף מונע‬
‫פיתוח ראייה מאקרו חברתית הקושרת בין בעיותיהן של הפונות להקשרן החברתי‪ .‬אופייה של מערכת‬
‫הרווחה הממסדית ודרכי הסיוע הפורמאליים ממקדים את תשומת הלב של גורמי הסיוע בכל פעם בפונה‬
‫אחרת‪ .‬גישה זו תורמת להפיכתן של הבעיות החברתיות לבעיות של הפרט ולא מאפשרת לפתח ראייה‬
‫ועשייה הקושרת בין בעיותיהן של כלל הפונות ובכך להתייחס אליהן כבעיות חברתיות ( ‪Montigny,‬‬
‫‪.)1995‬‬
‫תכניות ההכשרה לעבודה סוציאלית בישראל‪ ,‬מכוונת אף הן את העובדות הסוציאליות לעיסוק‬
‫פרטני ולהתערבות בעלת אופי טיפולי בפרט ובמשפחתו (שפירו‪ ,‬שפר וקורין‪-‬לנגר‪ ;3113 ,‬וייס‪-‬גל וגל‪,‬‬
‫‪ .)3100‬התוכניות ממעטות לעסוק בהכשרה לעבודה המכוונת להתערבות קהילתית‪ ,‬לשינוי חברתי או‬
‫לשינוי מדיניות‪ .‬מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים על תחילתו של שינוי במערכת ההכשרה לעבודה‬
‫סוציאלית (קאופמן‪ )3111 ,‬אך למרות השינוי בתהליך ההכשרה‪ ,‬פרקטיקות מדיניות והתערבות המכוונת‬
‫לשינוי חברתי מצויות עדיין בשולי העשייה המקצועית של העובדות הסוציאליות (וייס‪-‬גל‪ ;3112 ,‬וייס‪-‬גל‬
‫ובן אריה‪ ;3110 ,‬קרומר‪-‬נבו‪ ,‬אטיאס ובן שמאי‪.)3113 ,‬‬
‫על מנת להבין את תפיסותיהן של העובדות הסוציאליות במחקר‪ ,‬כמו גם את דרכי פעולתן ביחס‬
‫לבעיות חברתיות ברמת מערכות המאקרו (ארגון‪ ,‬קהילה‪ ,‬חברה)‪ ,‬יש להתבונן על התהליכים שעברו‬
‫שירותי הרווחה‪ .‬ניתוח הממצאים ובחינת תפיסותיהן ודרכי פעולתן של העובדות הסוציאליות‪ ,‬מחייב‬
‫לבחון את מדיניות משרד הרווחה בקשר לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬מדיניות זו‪ ,‬או העדרה‪ ,‬היא‬
‫תוצר של אידיאולוגיה ותפיסה חברתית של מדינת ישראל‪ .‬בחינת הדרך בה נתנו שירותי רווחה לנזקקים‪,‬‬
‫מהיבט היסטורי‪ ,‬חברתי ומקצועי‪ ,‬מספק הסבר אפשרי להבנת דרכי פעולתן של העובדות הסוציאליות‬
‫היום‪.‬‬
‫עם היווסדותה של המחלקה לעבודה סוציאלית של הוועד הלאומי‪ ,‬היה ניסיון לכונן מערכת‬
‫שירותים המבוססת על ערכים של זכויות אזרחיות לא‪/‬נשים החיות בעוני ולא על חסד ונדבנות‬
‫(מוניקנדם‪ .)3111 ,‬לטענתו‪ ,‬עוד טרם הקמת המדינה‪ ,‬המנהיגות המקצועית הדומיננטית של משרד הסעד‬
‫דאז הייתה בשליטתן של קבוצת נשים שחונכו בגרמניה‪ ,‬והבנו מערכת הדומה במאפייניה לזו שבארץ‬
‫‪91‬‬
‫מוצאן‪ .‬תפיסתן הייתה שיש לסייע לכל אדם ואישה השרויים בעוני‪ .‬עזרה זו הייתה מושתתת על עליונות‬
‫עמדתן המוסרית וניסיון לכפות אותה על האוכלוסיות השרויות במצוקה‪ .‬הסיוע‪ ,‬שהיה סלקטיבי‬
‫במהותו‪ ,‬הותנה בהוכחת נזקקות ובחקירה יסודית אודות מצבו של הנזקק‪ .‬אלמנט נוסף של דגם העבודה‬
‫שהן ייסדו‪ ,‬היה השיפוט ושיקול הדעת המקצועי של העובדת הסוציאלית בעבודתן אל מול מיעוט‬
‫בהוראות חוקיות ומנהליות‪ .‬העובדות הסוציאליות היו אלו שהחליטו‪ ,‬באופן כמעט בלעדי‪ ,‬אם ואיזה‬
‫סיוע כלכלי להעניק לא‪/‬נשים שחיו במצוקה ובעוני‪ .‬במהלך שנות ה‪ ,71-‬התחלפה המנהיגות המקצועית‬
‫והארגונית בשירותי הרווחה‪ .‬המנהיגות החדשה‪ ,‬שהושפעה ממחאת הפנתרים השחורים‪ ,‬ראתה עצמה‬
‫כמחויבת לפעול למען הוגנות וצדק חברתי‪ ,‬ולכן ייחסה חשיבות עליונה לקביעת קריטריונים ברורים‬
‫להקצאת משאבים ובקביעת תנאי זכאות לקבלת גמלאות באמצעות מערכת של חוקים ותקנות‪ .‬הנהגת‬
‫התע"ס אמורה הייתה להבטיח מידה של אחידות ושוויוניות בפעולותיהם של השירותים באזורים שונים‬
‫בארץ ואל מול הפונים באותו איזור‪ .‬באותה תקופה‪ ,‬עלתה השאלה האם סיוע כלכלי וטיפול סוציאלי‬
‫אישי אמורים להיות שלובים האחד בשני‪ .‬לאחר דיונים ארוכים התגבשה התפיסה כי לא נכון לקשור בין‬
‫השניים ‪-‬‬
‫ההחלטה על מתן סיוע כלכלי לא יכולה להיות מצויה בתחום המיומנות של העובדות‬
‫הסוציאליות‪ .‬בכדי להפריד בין התחומים הוקמו בלשכות הרווחה מדורים לסיוע כלכלי שאוישו בפקידות‬
‫זכאות‪ .‬במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת ההפרדה נעשתה ברורה יותר עם חקיקת חוק הבטחת‬
‫הכנסה שהעביר את כל נושא הסיוע הכלכלי לידיי המוסד לביטוח לאומי‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬חזרה השליטה‬
‫במשרד הרווחה למנהיגות דתית‪ .‬מנהיגות זו‪ ,‬שלא באה מעולם העבודה הסוציאלית אלא מהעולם‬
‫התורני‪ ,‬הובילה תפיסת עולם המעוגנת בדת ובמסורת שהדגש שלה הינו על השתייכות פרטיקולריסטית‪.‬‬
‫השאיפה של קבוצת מנהיגות זו הייתה לחזור ולבסס את שירותי הרווחה על עקרונות צדקה‪ ,‬השלובה עם‬
‫העבודה הטיפולית‪-‬פרטנית‪ .‬המנהיגות הזו פעלה בכדי להדגיש את ערכי הרווחה המסורתיים באמצעות‬
‫העברת משאבים לעמותות ולמוסדות צדקה שהגישו עזרה בעין הכוללת מוצרי מזון‪ ,‬ארוחות בבתי תמחוי‬
‫וסיוע באמצעות גמ"חים‪.‬‬
‫התערבויותיהן ואופי פעולתן של העובדות הסוציאליות מושפעת מהמנהיגות הפוליטית‬
‫והמקצועית העומדת בראש מערכת הרווחה‪ .‬מניתוח אופי הפעילות של העובדות הסוציאליות עולה כי‬
‫קיימת נסיגה מסוימת וחזרה לערכים שהנחו את העבודה הסוציאלית בראשית דרכה השלובה עם מערכת‬
‫הערכים התורנית שהכניסה המנהיגות הדתית למערכת הרווחה‪.‬‬
‫עיון במחקר שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב ‪( 3103 -‬הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר‬
‫והמידע‪ ,‬פברואר ‪ ,)3103‬בנושא חוסר הביטחון התזונתי בישראל‪ ,‬ממחיש את הזהות האידאולוגית‬
‫והערכית של משרד הרווחה‪ .‬במסמך הכנסת מוזכר הדוח שהיה ראשון מסוגו והוכן על ידי ועדה‬
‫ממשלתית (דוח הוועדה הבין‪-‬משרדית לבחינת האחריות של המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של‬
‫אזרחיה‪ )3119 ,‬בדוח הועלו המלצות מגוונות למיגור הבעיה ובכללם העלאת קצבאות ופיתוח תוכניות‬
‫‪91‬‬
‫ממשלתיות שונות‪ .‬אולם ההמלצה היחידה שאומצה על ידי משרד הרווחה הייתה לתמוך ולסייע לעמותות‬
‫המספקות מזון‪ ,‬ובכך לשמר את המצב הקיים‪ .‬על פי בדיקה שערך מכון המחקר של הכנסת‪ ,‬משרד‬
‫הרווחה אכן מסייע במימון פעילות של עמותות המחלקות סלי מזון וסלי "קמחא דפסחא" ובפעילות‬
‫"מסגרות הזנה" לנזקקים‪ ,‬על‪-‬פי מבחני תמיכה שאישר היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬אין מסגרת‬
‫תמיכה אחרת מחוץ למעגל העמותות הפרטיות‪ .‬בסקר שנערך בנושא פעילות הרשויות המקומיות‪ ,‬נמצא‬
‫כי שירותי הרווחה ברשויות מקומיות אינם רואים בעצמם (וגם לא ברשות המקומית) אחראים למתן‬
‫סיוע בתחום המזון וכי לא מוטלת חובה על שירותי הרווחה לתת סיוע בתחום המזון‪ .‬עוד נמצא כי בכל‬
‫הרשויות שהשתתפו בסקר שירותי הרווחה קיים סיוע באופן כלשהו לנזקקים בתחום המזון אך סיוע זה‬
‫אינו ישיר‪ ,‬אלא ניתן באמצעות הפנייה לעמותות וארגונים‪ .‬ברוב המקרים ציינו הרשויות כי הקשר עם‬
‫העמותות נעשה בהתקשרות ישירה של עובדת סוציאלית ממחלקת הרווחה של הרשות עם הארגון‪ .‬הסקר‬
‫מסיים עם נתונים בהם ישנו ניסיון להבין מדוע לא כל מחלקות הרווחה מפנות נזקקים לעמותות‪.‬‬
‫המסקנה העיקרית הינה ששירותי הרווחה אינם רואים את עצמם אחראים למתן סיוע בתחום המזון‬
‫מתוך זאת שאין מוטלת במדיניות המשרד חובה שכזו‪ .‬שירותי הרווחה אינם חייבים לנהל קשרים‬
‫פורמליים עם העמותות‪ ,‬ועל כן חלק מהמחלקות אינן נותנות הפניה לנזקקים למזון אלא רק מידע על‬
‫קיומם של הארגונים המסייעים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬נמצא כי שירותי הרווחה אינם מסייעים בתחום זה מכיוון‬
‫שהם אינם מעוניינים – לדבריהם ‪ -‬ליצור תלות בשירות זה בקרב הנזקקים‪ ,‬בין היתר כדי לעודד את‬
‫חזרתם של הנזקקים לשוק העבודה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המחקר מוכיח כי בכל הקשור לבעיית חוסר הביטחון התזונתי‪ ,‬לא קיימת כיום מדיניות‬
‫מסודרת ומובנית‪ .‬אף שהגישה הנפוצה היא סיוע לנזקקים תוך הפנייה לעמותות‪ ,‬גם גישה זו אינה מקיפה‬
‫ולא מחייבת את המחלקות‪ .‬היעדר המדיניות ביחס להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬מחייבות את‬
‫העובדות הסוציאליות להפעיל שיקול דעת נרחב בסיוע למשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬מלבד‬
‫שיקול הדעת הנוגע לשאלה‪ -‬למי לסייע‪ ,‬מוצבות העובדות הסוציאליות בעמדה בה הן מחליטת כיצד‬
‫לסייע‪ .‬בהיעדר מדיניות ברורה ביחס לדרכי הסיוע‪ ,‬כל עובדת נדרשת למצוא פתרונות יש מאין‬
‫להתמודדות עם חוסר הביטחון התזונתי של המשפחות‪ .‬מציאת הפתרונות עבור המשפחות אינה מוגדרת‬
‫כחלק מתפקידן של העובדות ולכן היא נעשית שלא כחלק ממערך המשימות שלהן‪ .‬אי לכך פעמים רבות‬
‫הן משיבות את פני הפונות אליהן ריקם ומותירות את המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי ללא סיוע‪.‬‬
‫דרך פעולה זו‪ ,‬דומה במהותה לפעולתה של המחלקה לעבודה סוציאלית של הוועד הלאומי‪.‬‬
‫חוק שירותי הסעד שנחקק בשנת ‪ 0019‬הינו החוק היחיד המעגן את הפעלת שירותי הרווחה‬
‫המקומיים‪ .‬החוק הינו מצומצם במהותו ואינו מגדיר את מהות והיקף הסיוע הניתנים על‪-‬ידיי המחלקות‬
‫לשירותים חברתיים ובכך מותיר כר נרחב לשיקול דעתן של העובדות בכל מחלקה ביחס לאופי הסיוע שהן‬
‫מעניקות‪ .‬כפועל יוצא מהיעדר החקיקה והתקנות‪ ,‬גם הפונות לשירותי הרווחה לא יכולות לדעת למה הן‬
‫‪92‬‬
‫זכאיות ומה התנאים לזכאות‪ .‬על מנת להתמודד עם תחלואים אלו במערכת הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים הועלתה הצעה על‪-‬ידיי צוות מומחים לקדם חקיקת חוק שירותי רווחה מקומיים (בן שלום‬
‫ואוח' אצל גל‪.)3112 ,‬‬
‫מנגנון שירותי הרווחה המכוון את העובדות הסוציאליות לעבודה פרטנית‪ ,‬יחד עם הכשרתן של‬
‫העובדות הסוציאליות ומיעוטן של אפשרויות סיוע שהינן מעבר לרמת הפרט‪ ,‬מאפשרים להתבונן מזווית‬
‫נוספת ומורכבת יותר על תפיסותיהן ודרכי התמודדותן של העובדות הסוציאליות אל מול המשפחות‬
‫החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬העובדות הסוציאליות במחקר העידו לא פעם שאין זה מכוחן להוביל שינוי‬
‫מהותי בנושא של עוני וחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬תחושת חוסר היכולת וחוסר האונים של העובדות קשורה‬
‫גם בחוסר הכשרה להתמודדות עם בעיות חברתיות כמו בעיית חוסר הביטחון התזונתי ( ‪Kaufman, Huss‬‬
‫‪)& Segal-Engelchin 2011‬‬
‫ד‪ 3.‬אחרות ודמיון ‪ -‬כתמונת מראה‬
‫אחד הממצאים העיקריים‪ ,‬שבא לביטוי באופנים שונים‪ ,‬הוא שקיימים הבדלים ופערים משמעותיים‬
‫בתפיסותיהן של שתי אוכלוסיות המחקר ביחס לבעיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬מהותה ודרכי‬
‫ההתמודדות עמה‪ .‬בעבודה זו אני מציעה לראות במנגנון ה'אחרות' (‪ )othering‬ככלי המשמש את העובדות‬
‫הסוציאליות בהתמודדותן עם המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬בשונה מחוקרים רבים (גדרון‬
‫וקטן‪ ;0091 ,‬דורון‪ ;3112 ,‬הרצוג‪ )DeMontigny, 1995; Freidson 1970 ;0002 ,‬המצביעים על שימוש‬
‫במנגנון האחרות כנובע משונות רבה בין אוכלוסיות הנמנות על קבוצות חברתיות ותרבותיות שונות‪ ,‬אני‬
‫מציעה להתבונן על השימוש באחרות כנובע דווקא מנקודות דמיון רבות ומשמעותיות בין העובדות‬
‫הסוציאליות לבין הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫מנגנון האחרות מסייע לכונן הגדרות זהות המבדילות בין 'אנחנו' ל‪'-‬הם'‪ ,‬בין הטוב לרע ובין הנכון‬
‫ללא נכון (‪ .)Hall, 1997‬אוכלוסיות החיות בעוני מוצגות כדמויות הומוגניות שסיפור חייהן איננו מאפשר‬
‫מנעד של שונות והטרוגניות‪ ,‬וככלל הן תלויות בחסדיהם של אנשים אחרים בכדי להצליח לשרוד‪.‬‬
‫ההתייחסות אליהן היא מנותקת מאלמנטים של זמן ומקום וישנה נטייה להתבונן בהן כמכלול ולא‬
‫כפרטים אינדיווידואליים )‪ .)Fine, 2002‬השימוש במנגנון האחרות משמש בעיקר קבוצות בעלות כוח אל‬
‫מול קבוצות המצויות בשוליים‪ ,‬כמו אנשים החיים בעוני ובמצוקה‪ .‬תהליך האחרות איננו חד כיווני ‪ -‬גם‬
‫הקבוצות המוחלשות יגדירו את בעלי הכוח כ'אחרים' מהם (‪ .)Krumer- Nevo, 2002‬ההתייחסות‬
‫לאנשים החיים בעוני כאחרים‪ ,‬מושרשת בחברה הישראלית ומהווה חלק מהתפיסה הניאו‪-‬ליברלית‬
‫התופסת א‪/‬נשים החיים בעוני כמי שכשלו בהתנהגותן החברתית (דורון‪ .)3119 ,‬השיח כלפי אנשים החיים‬
‫‪93‬‬
‫בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי מבוסס על שיח והבנייה חברתית של אחרות‪ .‬אחת הסיבות לכך מושתתת על‬
‫האתוס הציוני של מדינת ישראל‪ ,‬הרואה בישראל מדינה משגשגת‪ ,‬מפותחת‪ ,‬המקבצת יהודים מכל‬
‫קצבות תבל‪ .‬האתוס הציוני לא מסוגל להכיל ולסבול את העובדה שבמדינת היהודים ישנם אנשים החיים‬
‫בעוני חמור המתבטא ברעב ובחוסר ביטחון תזונתי‪ .‬ב‪ 0022-‬כאשר ילדה מבית שאן אמרה בשידור חי‬
‫בקול ישראל "אני רעבה"‪ ,‬נרעשה מדינה שלמה‪ .‬היום‪ ,‬בעשור השני של שנות האלפיים מספר הילדים‬
‫החיים בחוסר ביטחון תזונתי הוא שבע מאות שישים וארבעה אלף‪ .‬אי לכך השתנה הנרטיב והתופעה‬
‫מוסברת באמצעות מנגנון האחרות‪ ,‬התופס את המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי כבעלות לקויות‬
‫הסתגלות לנורמות החברתיות‪ ,‬כעצלניות‪ ,‬וככאלו שאינן מעוניינות לעזור לעצמן‪ .‬כל אלו מובילים בהכרח‬
‫לאשמת המשפחות במצבן ולטשטוש ההתייחסות לבעיה כבעיה חברתית הנובעת ממנגנונים כלכליים‬
‫ואידיאולוגיים‪ .‬השימוש במנגנון האחרות משקף את הדעות הקדומות‪ ,‬הסטיגמות והסטריאוטיפים כלפי‬
‫אוכלוסיות החיות בעוני‪ .‬ההתייחסות לאנשים החיים בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬נעה בין כעס והאשמת‬
‫המשפחות לבין תחושות של חמלה ורחמים‪ .‬כך או כך‪ ,‬תחושות ותפיסות אלו כמעט ולא מכילות בתוכן‬
‫התייחסות למדיניות ולהחלטות ממשלה ולשירותים חברתיים לקויים המייצרים ומנציחים את הבעיה‬
‫החברתית‪.‬‬
‫מחקרים שונים מלמדים על השוני התרבותי והכלכלי בין העובדות הסוציאליות לבין הפונות‬
‫לשירותי הרווחה‪ ,‬ומצביעים על הבדלים אלו כגורמים המכוננים המייצרים את האחרות‪ .‬הדבר נכון לגבי‬
‫מחקרים בעולם (‪ Freidson 1970; (DeMontigny, 1995‬וכן ביחס למציאות בישראל (גדרון וקטן‪,‬‬
‫‪ ;0091‬דורון‪ ;3112 ,‬הרצוג‪ .(0002 ,‬מאמרו של דורון (‪ )3112‬מלמד כי לאורך השנים‪ -‬מאז הקמת המדינה‬
‫ועד תחילת המאה ה‪ - 30-‬התקיימו הבדלים מכוננים ומשמעותיים בין העובדות הסוציאליות לבין‬
‫הפונות שלהן על רקע‪ ,‬מוצא‪ ,‬מעמד חברתי וכלכלי‪ .‬ההבדלים התרבותיים‪ ,‬החברתיים והכלכליים עמדו‬
‫כרועץ בין שתי הקבוצות ומנעו שותפות אמיתית ודיאלוג‪.‬‬
‫למרות שגם במחקר זה העובדות הסוציאליות הבנו את הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‬
‫כאחרות וכשונות מהן באופן מהותי‪ ,‬אני מבקשת להציע התבוננות מעט שונה על ממדיי הדמיון והשוני‪,‬‬
‫כמו גם על הגורמים להבניית האחרות‪ .‬העובדות הסוציאליות והנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‬
‫מצויות בתוך מספר קטגוריות דומות‪ ,‬ואף חולקות התמודדויות דומות‪ .‬שתי אוכלוסיות המחקר‬
‫מתגוררות בעיר פריפריאלית‪ ,‬כל העובדות הסוציאליות במחקר התגוררו באותה עיר שבה התגוררו‬
‫הפונות שלהן‪ .‬קטגוריה משמעותית נוספת אותה חולקות העובדות הסוציאליות והנשים החיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי הינה הקטגוריה המגדרית‪ .‬מרבית העוסקות במקצוע העבודה הסוציאלית כמו גם מרבית‬
‫הפונות לשירותי הרווחה בעולם ובישראל הן נשים (רבין וגור‪ .)3113 ,‬בהתאמה‪ ,‬גם במחקר זה מרבית‬
‫המרואיינות הן נשים‪ .‬הגישה הפמיניסטית למדינת הרווחה מאירה את העובדה כי מנגנוני הרווחה‬
‫‪94‬‬
‫מייצרים תלות של כל הנשים במדינה ובגברים‪ .‬ניתן היה להניח שעובדה זו תוכל להוות נקודה לתחושות‬
‫של שותפות גורל בין הנשים על רקע מגדרי‪ ,‬שכן נשים באשר הן סובלות ממערכת של דיכוי ואפליה‬
‫חברתיות‪ ,‬אך המציאות מוכיחה אחרת‪ .‬בקרב שתי אוכלוסיות המחקר נעדרה תפיסת המגדר כקטגוריה‬
‫דומה‪ .‬צ'סלר (‪ )Chesler, 2009‬בספרה ‪ , Woman`s Inhumanity to Woman‬הנוגע ביחסים בין נשים‬
‫בחברה‪ ,‬טוענת כי מערכת יחסים זו נגועה בחוסר אנושיות‪ .‬הסיבה למערכת יחסים זו‪ ,‬לטענת צ'סלר‪,‬‬
‫מצויה בדיכוי ממנו סובלנות הנשים בחברה‪ ,‬דיכוי המייצר תחושות של היעדר כוח חוסר אונים וכעס‪,‬‬
‫אותו נוטות הנשים להפנות אחת כלפי השנייה‪ .‬צ'סלר כותבת על הנטייה של נשים‪ -‬ושל גברים‪ -‬להתייחס‬
‫באופן בינארי לנשים אחרות‪ -‬כטובות או כרעות‪ ,‬כ"פייה טובה" או "כאם חורגת מרשעת" (צ'סלר‪.)3111 ,‬‬
‫צורת התייחסות זו מקבילה לדבריהן של העובדות הסוציאליות שהתייחסו לנשים החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי כלא נורמטיביות ותיארו את אסטרטגיות הפעולה שלהן כבלתי לגיטימיות‪ .‬מן הצד השני גם‬
‫הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי נטו להתייחס לעובדות הסוציאליות במונחים של 'שחור' או 'לבן'‪.‬‬
‫במרבית המקרים האדרת העובדות הסוציאלית הייתה מנת חלקן של עובדות סוציאליות שכבר אינן‬
‫מצויות עם הנשים בקשר‪ .‬העובדת ה'קודמת'‪ ,‬הייתה דמות שתפקידה להאיר את נקודות החולשה וחוסר‬
‫היכולת של העובדת הסוציאלית הנוכחית‪.‬‬
‫קטגוריית המגדר מעלה גם את הדמיון הקיים במיקומן של שתי אוכלוסיות המחקר ביחס לשוק‬
‫העבודה‪ .‬הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי מודרות משוק העבודה ומתקשות להשתלב בו בשל היותן‬
‫נשים חסרות השכלה והכשרה מקצועית‪ .‬העובדות הסוציאליות מתארות התמודדויות דומות אל מול שוק‬
‫העבודה המחייב אותן לעסוק בפרקטיקה שאינה הולמת את רצונותיהן ושאיפותיהן המקצועיות‪ .‬רבות מן‬
‫העובדות הסוציאליות מועסקות כעובדות פרט ומשפחה‪ ,‬או כעובדות כוללניות למרות הסתייגותן‬
‫מתפקיד זה‪ .‬הראיונות עם העובדות הסוציאליות חשפו את חוסר שביעות רצונן מהתפקיד בו הושמו ואת‬
‫העובדה כי במקרים רבים השמה זו נכפתה עליהן למרות רצונן לעסוק בפרקטיקה מסוג אחר בעבודה‬
‫סוציאלית‪ .‬המציאות החברתית‪ -‬כלכלית‪ ,‬מחייבת את העובדות הסוציאליות לפשרה ולעיסוק שאינו‬
‫הולם את שאיפותיהן המקצועיות‪ " -‬כשסיימתי את התואר אמרתי אני יעשה ה‪-‬כ‪-‬ל ולא יהיה עוס‬
‫משפחות‪ ,‬איזה? את צריכה כסף‪ ,‬אומרים לך זאתי העבודה‪ ,‬את לא תלכי לעבוד?" (אורטל‪ ,‬עו"ס)‪ .‬מאבק‬
‫העובדות הסוציאליות בשלהי שנת ‪ 3101‬חשף את המציאות הכלכלית עמה מתמודדות מרבית העובדות‬
‫הסוציאליות‪ .‬המאבק העלה מעל לפני השטח את תנאי ההעסקה הפוגעניים של העובדות ואת שכר הבסיס‬
‫הנמוך המשולם להן עבור עבודתן‪ .‬רבות מהעובדות הסוציאליות שהתראיינו לכלי התקשורת בתקופת‬
‫המאבק הצהירו כי אינן מסוגלות 'לגמור את החודש'‪ ,‬ולכלכל את משפחתן בכבוד על‪-‬אף עבודתן (שני‪,‬‬
‫‪ ;3100‬אפרים‪ .)3103 ,‬המספר ‪ -3,330‬המציין את שכר הבסיס של עובדת סוציאלית צעירה הונף כסיסמא‬
‫מרכזית בתקופת המאבק‪ ,‬משכורת הדומה בגובהה לקצבאות אותן מקבלות הנשים החיות בחוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫ניתוח התמודדויותיהן של הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי ושל העובדות הסוציאליות‪ ,‬מעלה‬
‫דמיון הנראה כהשתקפות של תמונת מראה‪ .‬למרות זאת נעדרה בהתייחסויותיהן של העובדות‬
‫הסוציאליות הצגה של מאפיינים דומים לאלו של הנשים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נראה שדווקא קיומם של מאפיינים‬
‫אלו‪ ,‬המריצה יותר את העובדות הסוציאליות להגדיר את הנשים כאחרות‪ .‬ייתכן כי הדמיון במאפיינים‬
‫כה רבים עורר חשש להידמות לנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי או להיות אחת מהן ביום מן הימים‪,‬‬
‫ולכן תהליך הפיכתן לאחרות‪ ,‬שונות ורחוקות ממציאות החיים של העובדות הסוציאליות‪ ,‬היה כה חד‬
‫וקיצוני‪.‬‬
‫מחקרים שונים מעלים כי הנושא של חוסר ביטחון תזונתי ורעב במדינות מפותחות‪ ,‬מעורר‬
‫תחושות אשמה ופחד )‪ .(Kaufman, Huss & Segal-Engelchin 2011‬המחקר מציע את ההנחה כי‬
‫המרחק הסימבולי שהעובדות יוצרות בין מציאות חייהן ובין מציאות חייהן של הנשים החיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ ,‬מאפשר להן להתמודד עם הקושי שיוצר המפגש הטעון ואף להגן על עצמן מתכניו‪.‬‬
‫התייחסות זו מאפשרת לעובדות הסוציאליות ליצור מרחק בניהן לבין המשפחות וכך לשחרר את עצמן‬
‫ממעורבות רגשית ואחריות אישית למקרי המצוקה‪ .‬העובדות הסוציאליות הרבו להגדיר את הנשים‬
‫והמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי כ'לא נורמטיביות'‪ ,‬כ'לא מתפקדות'‪ ,‬תוך ערעור חוזר ונשנה על‬
‫אימהותן‪ .‬כאשר העובדות הסוציאליות דיברו על עצמן‪ ,‬הן נטו לעשות זאת ממקום של הנגדה לנשים‬
‫החיות בעוני‪ .‬גם כאשר העובדות הסוציאליות תיארו סיטואציות חיים הדומות לאלו עמן מתמודדות‬
‫הנשים‪ ,‬היה בתיאור אמירה ברורה של דרך התמודדות שונה לחלוטין מזו שבחרו הנשים החיות בחוסר‬
‫ביטחון תזונתי‪ .‬הסתכלות זו על הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי כעל אחרות‪ ,‬מאפשרת לעובדות‬
‫הסוציאליות להקיף עצמן במעטפת הגנה‪ -‬פעם אחת מהסיפורים הקשים אליהם הן נחשפות במסגרת‬
‫עבודתן‪ ,‬ופעם שנייה מהקרבה והדמיון במרחבים שונים של חייהן וחיי הנשים‪ .‬זירת האחרות בה מתקיים‬
‫המפגש בין העובדות הסוציאליות לנשים ולמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬לא מאפשר להן‬
‫לרקום מערכת יחסים מסייעת ומיטיבה שיכולה הייתה להצמיח פעולה משותפת לשינוי מצב המצוקה של‬
‫המשפחות‪.‬‬
‫ד‪ .5 .‬מגבלות המחקר‬
‫מחקר זה הינו איכותני ומבוסס על המסורת הפנומנולוגיה‪-‬קונסטרוקטיבית‪ .‬אי לכך‪ ,‬תפיסת העולם‬
‫שהנחתה את התהליך המחקרי הינה שהעולם האנושי מורכב מהבניות של מציאויות סובייקטיביות‬
‫מרובות הניתנות לפרשנות‪ .‬ברגר ולקמן )‪ )Berger & Luckmann, 1966‬טוענים שהפרט מפרשת את‬
‫המציאות באורח ייחודי הקשור לתרבותה‪ ,‬למעמדה החברתי‪ ,‬כמו גם לקונטקסט של זמן ומקום‪ .‬אני‬
‫מניחה כי עולם הערכים שלי‪ -‬האישי והמקצועי‪ ,‬כמו גם קטגוריות הזהות שלי –אישה‪ ,‬מזרחית‪,‬‬
‫‪96‬‬
‫פמיניסטית עובדת סוציאלית‪ ,‬פעילה במוקד לביטחון תזונתי‪ ,‬חוקרת בזירת מחקר מורכבת ועוד‪ ,‬השפיעו‬
‫במידה מסוימת על תהליך הפרשנות כמו גם על תהליך איסוף הנתונים ועל מהלך הראיונות‪ .‬ייתכן כי‬
‫העובדות הסוציאליות שראו בי קולגה השמיטו מתיאוריהן היבטים מסוימים‪ -‬בין אם מתוך תפיסה כי‬
‫היבטים אלו הינם מובנים מאליהם לכל העוסקות בתחום‪ ,‬ובין אם מסיבות של תקינות פוליטית‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫יתכן כי אוכלוסיית הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי ראו בי לעיתים כחלק מהממסד בשל היותי‬
‫עובדת סוציאלית וכיוונו את דבריהן בהתאם‪ .‬העובדה שאת פרטיהן של הנשים קיבלתי מהעובדות‬
‫הסוציאליות המצויות עמן בקשרים מסייעים יכולה הייתה אף היא להשפיע על התכנים שעלו בראיונות‪.‬‬
‫על מגבלות אלו ניסיתי להתגבר בהקדמה שניתנה לכל משתתפות המחקר בטרם קיומם של הראיונות‬
‫בדבר מיקומי המקצועי‪ ,‬לקשריי עם העובדות הסוציאליות ולאנונימיות והסודיות שהינם נר לרגלי‬
‫המחקר‪ .‬על מנת לצמצם הטיות בלתי רצויות ננקטו צעדים שונים ובהם‪ -‬תהליכי רפלקציה אישיים ועם‬
‫אחרים ואחרות משמעותיות‪ ,‬כתיבת יומן חוקרת בצורה אותנטית‪ ,‬מודעות עצמית גבוהה לעמדותיי‪,‬‬
‫השקפותיי ותפיסותיי והתייחסות לאפשרות שאלו ישפיעו במידה בלתי רצויה על ממצאי המחקר (על‬
‫שימוש באלו ניתן לקרוא בהרחבה בפרק השיטה)‪.‬‬
‫המדגם המצומצם במחקר זה‪ -‬כדרכם של מחקרים איכותניים‪ -‬מייצר מגבלות ביכולת להכליל‬
‫את נתוניו על כלל המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי והעובדות הסוציאליות‪ .‬למרות זאת הוא‬
‫מאפשר להכיר בצורה קרובה ואותנטית את מציאות חייהן של משפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪,‬‬
‫ושל עובדות סוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים האמונות על התמודדות מקצועית עם תופעה זו‪.‬‬
‫הבחירה לראיין משפחות המצויות בקשר ישיר עם העובדות הסוציאליות שרואיינו למחקר אמורה הייתה‬
‫לאפשר השוואה איכותנית בין תפיסותיהן של שני הגורמים הלוקחים חלק בתהליך ההיעזרות‪ .‬חולשה‬
‫נוספת של המחקר נובעת מהלוקאליות שלו‪ -‬כלל הנתונים נאספו בשתי ערים‪ -‬אחת באזור הדרום‬
‫והשנייה בשפלה הדרומית‪ .‬ייתכן ואיסוף נתונים בערים נוספות היה מעלה כיוונים שונים למחקר‪ ,‬בעיקר‬
‫נוכח המענים השונים להתמודדות עם בעיית הביטחון התזונתי באזורים שונים‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫פרק ה'‪ -‬המלצות לפרקטיקה‬
‫מחקר זה משתייך למודל הביקורתי‪ ,‬המכוון לשינוי חברתי פוליטי‪ .‬ככלל‪ ,‬מחקרים ביקורתיים ובתוכם‬
‫מחקר זה‪ ,‬מביעים עמדה במטרה להוביל לשינוי ולא מסתפקים בעמדה רלטיביסטית כלפי המציאות‪,‬‬
‫המשמרת‪ -‬לעיתים באמצעות קשר של שתיקה‪ -‬את הסדר החברתי המפלה‪ ,‬המדיר והפוגע באוכלוסיות‬
‫המוחלשות (שלסקי ואריאלי‪ .)3112 ,‬תפקידו של המחקר הביקורתי הוא להעלות מודעות ביחס לקיומו‬
‫של אי צדק חברתי ולפעול לשינוי מערך יחסי הכוח החברתיים (‪ .)Patton, 2002‬פרק זה עוסק בהמלצות‬
‫לפרקטיקה המתבססות על ממצאי המחקר‪ .‬המלצות אלו מתכתבות עם הרפורמה המתוכננת בשירותי‬
‫הרווחה המקומיים (להלן הרפורמה) (משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ;3101 ,‬משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪ .)3100 ,‬החיבור של הממצאים לרפורמה נועד להגביר את הרלוונטיות של המחקר‬
‫לפרקטיקה בשדה העבודה הסוציאלית‪ .‬ההמלצות מכוונות לשלושה מישורים‪ -‬הראשון‪ ,‬המישור‬
‫המקצועי‪-‬שירותי השני‪ ,‬מישור ההכשרה למקצוע‪ ,‬והמישור השלישי מכוון לפיתוח מדיניות‪.‬‬
‫ה‪ .1.‬המלצות למקצוע העבודה הסוציאלית‬
‫המחקר מעלה סמני שאלה רבים לגבי מהות ואופי תפקידן של עובדות הפרט והמשפחה‪ :‬מה מקומו של‬
‫הסיוע הקונקרטי בתפקידן? מה תפקידן של העובדות הסוציאליות כשסיוע זה נדרש על‪-‬ידיי הפונות אבל‬
‫לא עומד לרשות המחלקות? עד כמה תפקידן לסנגר על הפונות ועד כמה עליהן להיוותר קולגיאליות כלפי‬
‫על המערכת? מה מיקומה של ההתערבות טיפולית? עד כמה הפעילות הבירוקרטית הינה חלק מתפקידן‬
‫המקצועי? כיצד נתפסת הפנייה לגורמים פילנתרופיים וגורמי צדקה מול מונחים של צדק חברתי ושמירה‬
‫על הכבוד והאוטונומיה שהינם חלק מהבסיס הערכי של המקצוע? איך עליהן לשלב בתפקידן פרקטיקה‬
‫המכוונת לשינוי מדיניות? כיצד הן יכולות להוביל שינוי חברתי‪ -‬פרטני‪ ,‬קהילתי או חברתי? נראה כי‬
‫מקצוע העבודה הסוציאלית טרם השיב בצורה ברורה על שאלות אלו‪ ,‬ועובדה זו מותירה את העובדות‬
‫הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬להתמודד באופן פרטי עם שאלות אלו ואחרות וכתוצאה‪,‬‬
‫המענה של העובדות איננו סדור ומותיר כר נרחב לפרשנות ולבחירה של כל עובדת‪.‬‬
‫ניתוח תפיסותיהן של העובדות הסוציאליות מעלה כי קיימת אי‪-‬הלימה בין תפיסת הבעיה של‬
‫חוסר ביטחון תזונתי כחסך חומרי‪ ,‬לבין המענים המקצועיים העומדים לרשות העובדות הסוציאליות‬
‫הכוללים טיפול פסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬טיפול לשינוי עמדות‪ ,‬וסיוע בניהול תקציב המשפחות‪ .‬אי לכך העובדות‬
‫נוקטות בפרשנות משתנה‪ -‬פעמים הן אכן מתייחסות לחוסר הביטחון התזונתי כחסך חומרי‪ ,‬אך בפעמים‬
‫אחרות הן מתייחסות אליו כסימפטום של התנהגות לא רציונאלית‪ ,‬שיקול דעת מוטעה וסדרי עדיפויות‬
‫לקויים של היחידה המשפחתית‪ .‬כך הן מצליחות ליישב את הפער בין ביטויי המצוקה למענים המוגבלים‬
‫העומדים לרשותן להתמודד עמה‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫מחסור במשאבים קונקרטיים‪ ,‬יחד עם היעדרה של השקפת עולם מקצועית סדורה ביחס לטיפול‬
‫בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬מותיר את העובדות הסוציאליות במבוכה ובלבול‪ .‬העובדות מתקשות‬
‫להתייחס לסיוע הקונקרטי כחלק מעבודתן המקצועית ולכן סולדות מאפיק זה‪ .‬על כן האופציה היחידה‬
‫שנותרה להן כדרך פעולה הינה טיפול פרטני‪ ,‬פסיכו‪-‬סוציאלי‪ .‬האפשרות של עבודה לשינוי חברתי או שינוי‬
‫מדיניות כמעט ולא עולה כחלק מהפעילות המקצועית שלהן‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬הנשים רואות בחוסר הביטחון‬
‫התזונתי ובעוני כבעיה חברתית ולא כסימפטום הנובע מבעיות אישיות אחרות‪ .‬על כן הן מגלות כעס כלפי‬
‫חוסר היכולת של העובדות לסייע להן במישור זה‪.‬‬
‫דילמות אלו עומדות גם ביסודה של הרפורמה המוצעת והמתכננים מנסים להתמודד עמן‬
‫בהמלצותיהם‪ .‬בין היתר מוגדרות ברפורמה שיטות ההתערבות של המחלקות לשירותים חברתיים‬
‫(מש"חים) כך‪" :‬המש"חים ישאפו לחולל תהליכים שמטרתם לחזק‪ ,‬לקדם ולשפר את התפקוד האישי‪,‬‬
‫המשפחתי והחברתי של הפרטים‪ ,‬המשפחות והקהילות‪ ,‬הנמצאים או שיש חשש שתמצאנה‪ ,‬במצבי‬
‫מצוקה‪ ,‬משבר‪ ,‬סיכון או סכנה‪ ...‬תוך שימוש בכלים מקצועיים ומגוונים המותאמים לצרכי האוכלוסייה‬
‫ובהם אבחון‪ ,‬הגנה‪ ,‬תמיכה‪ ,‬יעוץ והדרכה‪ ,‬סיוע אישי‪ ,‬טיפול משפחתי‪ ,‬פיתוח קהילתי איתור ומניעה‪,‬‬
‫טיפול ושיקום‪ ,‬מתן מידע‪ ,‬קידום של מיצוי זכויות אזרחיות וחברתיות‪ ,‬סנגור‪ ,‬פרקטיקות מדיניות‪ ,‬או‬
‫בכל דרך מקצועית אחרת המתערבת באדם ובסביבתו" (הוועדה לניסוח הצעה לרפורמה לשירותי הרווחה‬
‫המקומיים‪ ,‬עמ' ‪ .)21 - 20‬מרבית התהליכים שמגדירה הרפורמה‪ ,‬ממוקדים בעבודה אל מול הפרט‬
‫והקהילה‪ ,‬כמו גם הכלים המקצועיים שמציעה הרפורמה שייכים לטיפול פסיכו‪-‬סוציאלי‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫הרפורמה מגדירה גם פרקטיקות של מדיניות כחלק מהכלים המקצועיים של העובדות הסוציאליות‬
‫במח"שים‪ .‬ממצאי המחקר מלמדים על חשיבותה של עבודה בזירת המדיניות וחשיבות השימוש בכלים‬
‫קהילתיים לשינוי חברתי בכדי להתמודד עם עוני וחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬הנובעים במרבית המקרים מכשל‬
‫חברתי ולא מכשל אישי‪.‬‬
‫הרפורמה מדגישה מספר פעמים את הצורך בהגדרת משימות ברורה יותר של העובדות‬
‫הסוציאליות‪ .‬העובדות שרואיינו למחקר זה‪ ,‬שיוועו אף הן להגדרות שכאלה על מנת להחדיר סדר בשלל‬
‫משימותיהן‪ .‬המלצה נוספת ברפורמה מבקשת להגדיר בצורה ברורה יותר את מקומו של הסיוע החומרי‬
‫והקונקרטי בתפקידן של העובדות הסוציאלית‪ .‬נראה כי למרות ההפרדה בין השירות הסוציאלי למערכת‬
‫הסיוע החומרי‪ ,‬קיימת ציפייה מן העובדות למצוא מענה למצוקות קונקרטית של המשפחות‪ .‬הצורך‬
‫לעסוק בכך בפרקטיקה‪ ,‬אל מול היעדר מענים של המדינה‪ ,‬והתפיסה כי משימות אלו לא כלולות בהגדרת‬
‫תפקידן‪ ,‬מייצרת תסכול‪ ,‬מבוכה וחוסר שביעות רצון בקרב העובדות הסוציאליות‪ .‬מן הצד האחר‪ ,‬תפיסת‬
‫הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי כסימפטומים של בעיות פרטניות או פסיכו‪-‬סוציאליות ולא כבעיות‬
‫הנובעות ממבנים חברתיים וממדיניות חברתית כלכלית‪ ,‬פוגעות גם במשפחות‪ .‬כל עוד הבעיה של עוני‬
‫נתפסת כסימפטום‪ ,‬ימשיכו המענים להתרכז בתחום הפרט ויכללו שינוי עמדות‪ ,‬חלוקת תקציב אחרת‪,‬‬
‫‪99‬‬
‫טיפול פרטני ועוד‪ .‬הגדרת העוני וחוסר ביטחון תזונתי כבעיות חברתיות שמקורן בחברה‪ ,‬יוכלו לאתגר את‬
‫התפיסות המסורתיות בעבודה סוציאלית ולסייע ביצירת מענים הולמים יותר‪.‬‬
‫לאור העלייה המתמשכת במספר הא‪/‬נשים והמשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬המחקר‬
‫מציע להגדיר תחום עיסוק ספציפי בתוך המחלקות לשירותים חברתיים להתמודדות עם התופעה‪ .‬למנות‬
‫רכזי בטחון תזונתי קהילתיים עירוניים שיפתחו תוכניות בקהילה ותוכניות סנגוריות לקדום מענים‬
‫ולקדום ומדיניות‪ .‬אפשרויות פעולה להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי יכולות לבוא לידיי ביטוי‬
‫בפיתוח תוכניות למטבחים קהילתיים מסובסדים שיאפשרו לנשים להזין בכבוד את משפחתן ולפתח‬
‫קבוצות לשינוי חברתי ולעזרה עצמית‪ .‬פיתוח שירותי הזנה לילדים במהלך כל ימות השנה והקמת‬
‫קואופרטיבי מזון‪.2‬‬
‫הכשרות לעובדות הסוציאליות‪-‬‬
‫מקצוע העבודה הסוציאלית הינו דינאמי וכך גם תחומי העיסוק המרכזיים שלו‬
‫‪(Gibelmann,‬‬
‫‪ .)Dowling, 1999;1999‬רוזנפלד (‪ ,)0092‬טוען כי אחת ממטרות המקצוע הינה לאתר אי‪-‬הלימות בין‬
‫צורכי האוכלוסייה לבין אספקת המשאבים החברתיים בנקודת זמן מסוימת ולפעול לצמצמה‪ .‬בכדי‬
‫לעשות זאת‪ ,‬חשוב לבנות מערך הכשרות לעובדות הסוציאליות בו יעניקו‪ -‬בין היתר‪ -‬מקום לבחינת בעיות‬
‫חברתיות חדשות עמן מתמודדות העובדות הסוציאליות בלשכות לשירותים חברתיים‪ .‬ממצאי המחקר‬
‫מלמדים כי למרות קיומה של בעיית הביטחון התזונתי‪ ,‬ולמרות שבעיה זו הינה נחלתן של משפחות רבות‬
‫המגיעות ללשכה‪ ,‬העובדות הסוציאליות לא השכילו לזהות אותה כבעיה של קבוצה הולכת וגדלה בקרב‬
‫הפונות אליהן וזאת בשל היעדר הכשרה והכוונה מתאימה‪ .‬חשוב שהעובדות יעברו הכשרות לגבי בעיית‬
‫חוסר הביטחון התזונתי‪ ,‬המקורות להיווצרותה ולהעמקתה‪ ,‬משמעותה לסובלים ממנה‪ ,‬ופרקטיקות‬
‫מקצועיות לפיתוח מענים הולמים ברמת המשפחה‪ ,‬הקהילה והחברה‪ .‬כמו כן יוכשרו כיצד לשתף פעולה‬
‫עם הסובלות מהמצוקה לפעילות סנגורית משותפת בדרישה מהרשויות לשנות מדיניות ולפתח מענים‬
‫נחוצים וחסרים‪.‬‬
‫הדרכות‪-‬‬
‫מניתוח ממצאי המחקר עולה כי העובדות הסוציאליות עובדות בזירה רווית כאב‪ .‬המפגש עם אוכלוסיות‬
‫במצוקה קשה המתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי מייצר מעמסה רגשית ונפשית לא פשוטה‪ .‬העובדות‬
‫ציינו פעמים רבות את אוזלת ידן וחוסר האונים שלהן אל מול המשפחות‪ ,‬כמו גם את ההחלטות להן הן‬
‫נדרשות בדבר אופי והיקף הסיוע כגורמים נוספים המייצרים בקרבן מצוקה‪ .‬כל העובדות שרואיינו‬
‫‪2‬‬
‫על דרכי התמודדות ומענים נוספים ניתן לקרוא באתר המוקד לביטחון תזונתי‪-‬‬
‫‪https://sites.google.com/site/foodsecurityisrael/3‬‬
‫ובאתר של עמותת סנגור קהילתי המפעילה קואופרטיבי מזון בירושלים ובלוד‪/http://advocacy.org.il/content/view/15/29 -‬‬
‫‪111‬‬
‫למחקר‪ -‬מלבד עובדת אחת‪ -‬נדרשות להתמודד עם מציאות זאת בגפן ללא הדרכה מקצועית‪ .‬העובדות‬
‫הצביעו על הצורך שלהן בהדרכה מקצועית על מנת להתמודד עם התכנים‪ ,‬הדילמות והקונפליקטים‬
‫שהמפגש עם המשפחות מזמן‪ .‬הרפורמה מבקשת להסדיר את נושא ההדרכה ורואה בו חובה מקצועית של‬
‫העובדות הסוציאליות ושל מעסיקותיהן‪ .‬סביר להניח כי הקושי הנפשי והמפגש עם כאב כה קיצוני‪ ,‬יחד‬
‫עם תחושת חוסר האונים‪ ,‬תורמות לרגשות השליליים המופנים כלפי המשפחות‪ .‬מערך הדרכות מוסדר‪,‬‬
‫שיהווה מקום בטוח להתמודדות של העובדות הסוציאליות עם התכנים העולים במפגשיהן עם הפונות‪,‬‬
‫יסייע להן לווסת את רגשותיהן‪ ,‬לשכלל את מיומנויותיהן ואף יסייע לכונן מערכת יחסים מיטיבה יותר‬
‫עם המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫משאבים ותקציבים‬
‫בהצעת הרפורמה עולה הסוגיה של מחסור במשאבים המובילה למענה חלקי לצרכי האוכלוסייה‪ .‬ממצאי‬
‫מחקר זה מצביעים גם הם על סוגיית המשאבים החסרים כפוגעת בתפקודן ויעילותן של העובדות‬
‫הסוציאליות‪ .‬במרבית המקרים לא עומדות לרשות העובדות הסוציאליות פתרונות ממוסדים להתמודדות‬
‫עם חוסר הביטחון התזונתי של המשפחות עמן הן מצויות בקשרים מסייעים‪ .‬עיקר פעילותן של העובדות‬
‫מתבטא בפנייה לעמותות ולגורמים פילנתרופיים‪ .‬כצעד ראשון‪ ,‬מחקר זה מציע להגדיר את העוני כתחום‬
‫עבודה של המחלקות לשירותים חברתיים ולהסדיר בתוכו את אמצעי הפעולה אל מול א‪/‬נשים החיות‬
‫בעוני ובאופן ספציפי יותר אל מול א‪/‬נשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫ה‪ .2 .‬הכשרה בבתי הספר לעבודה‪ -‬סוציאלית‬
‫מחקרם של קאופמן‪ ,‬הוס וסגל‪-‬אנגלצ'ין (‪ ,)Kaufman, Huss & Segal-Engelchin, 2011‬מעלה כי‬
‫מפגש עם אוכלוסייה החיה במצוקה ויצירת מרחב המאפשר לסטודנטיות להתנסות בעבודה חברתית‬
‫אפשר לסטודנטיות לעבודה סוציאלית לגבש עמדות ותפיסות הרואות בבעיות חברתיות תוצר של‬
‫תהליכים חברתיים וכתופעות שהחברה אמונה על תיקונם‪.‬‬
‫מחקרים שונים מלמדים כי עובדות‬
‫סוציאליות נושאות עמן מטען ערכי ופוליטי אותו הן מביאות לקשר שלהן עם אוכלוסיות החיות בעוני‬
‫ובמצוקה (‪ .)Weiss, Gal, Cnaan & Majelaglic, 2002‬המחקר הנוכחי מעלה את מקומן של תפיסות‬
‫ניאו ליברליות בקרב העובדות הסוציאליות וממליץ על תהליך הכשרה המקדם דיאלוג לחשיפת ערכים‬
‫ותפיסות של סטודנטיות לעבודה סוציאלית‪ -‬עוד בשלבי הכשרתן‪ -‬ביחס לאוכלוסיות החיות בעוני‬
‫ובמצוקה‪ .‬היכרות עם אוכלוסיות אלו והגורמים המבניים למצוקתן יכולה לסייע בגיבוש עמדות מבניות‬
‫ביחס לבעיות חברתיות‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫העובדות הסוציאליות במחקר ציינו פעמים רבות שהן לא רואות בכוחן ובידע שלהן ככזה שיכול‬
‫לסייע להן להוביל שינויים חברתיים‪ .‬לכן‪ ,‬התנסות בעבודה לשינוי חברתי‪ ,‬במסגרת פרויקטים ייחודיים‬
‫וכן במסגרת פעילות שבשגרה של העובדות הסוציאליות‪ ,‬תקנה לסטודנטיות כלים לפעילות במרחבים‬
‫הנוגעים למדיניות ולשינוי חברתי‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מצביעים בבירור על חוסר ידע בכל הנוגע לסוגיה של חוסר ביטחון תזונתי‪ .‬לאור‬
‫הנתונים הקשים ביחס למספר המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬יש להכניס את המושג‪,‬‬
‫משמעותו‪ ,‬הגורמים לו ודרכי ההתמודדות האפשריות‪ ,‬כחלק מרפרטואר המושגים איתו נפגשות עובדות‬
‫סוציאליות בתהליך הכשרתן‪ .‬על מנת שעובדות סוציאליות יוכלו להתמודד עם בעיות חברתיות חדשות‬
‫איתן הן נפגשות במהלך עבודתן‪ ,‬יש לחזק את ההכשרה הנוגעת לזיהוי בעיות חברתיות חדשות‪ ,‬לתהליך‬
‫הגדרתן כבעיה‪ ,‬ולדרכים למציאת פתרונות מערכתיים להתמודדות מול הבעיות‪ .‬הגדרתה של בעיית דרי‬
‫הרחוב בתל‪-‬אביב (שפירו ופרומר‪ )0007 ,‬כבעיה חברתית‪ ,‬כמו גם תהליכי ההגדרה של חוסר ביטחון‬
‫תזונתי כבעיה חברתית‪ ,‬יכולים לשמש כמקרי בוחן לתהליכים אלו (קאופמן וסלונים‪-‬נבו‪ ,3112 ,‬קאופמן‪,‬‬
‫‪ ;3111‬קאופמן ומיכאלי‪.)3117 ,‬‬
‫ה‪ .3 .‬פיתוח מדיניות‬
‫פריירה (‪ ,)Freire, 1972‬הגדיר אוכלוסיות החיות בעוני ובמצוקה חברתית כאוכלוסיות דוממות‪ .‬מתוך כך‬
‫שמחקר זה רואה בא‪/‬נשים החיות בעוני ובמצוקה כבעלות ידע מן החיים (קרומר‪-‬נבו‪ ,)3111 ,‬וכמי‬
‫שזכאיות וצריכות להיות חלק מהשיח הציבורי‪ ,‬נשאלה בשלהי כל ראיון עם הנשים החיות בחוסר ביטחון‬
‫השאלה‪" :‬מה לדעתך צריך לעשות כדי להתמודד עם הבעיה של חוסר ביטחון תזונתי?" מאחר ועבודה זו‬
‫לא עסקה באופן ישיר בחקר המדיניות הנוגעת לחוסר ביטחון תזונתי‪ ,‬ההמלצות הקשורות למדיניות‬
‫נשענות באופן כמעט מלא על המלצותיהן של הנשים עמן התקיימו הראיונות‪ .‬הנשים הצביעו על קיצוצי‬
‫הקצבאות כגורם מרכזי בהתדרדרות מצבן הכלכלי וכגורם המשמעותי ביותר לחוסר הביטחון התזונתי‬
‫במשפחתן‪ .‬הגדלת מערך הקצבאות‪ ,‬הרחבת רשת המגן החברתית ומערכת הביטחון הסוציאלי‪ ,‬יוכלו‬
‫לספק הכנסה ראויה למשפחות ולמנוע את מצבי העוני והמחסור במזון‪.‬‬
‫התייחסות נוספת שעלתה במהלך הראיונות נגעה להדרתן של הנשים החיות בעוני משוק העבודה‪,‬‬
‫והשכר הנמוך שהינו נחלתן של אלו המשתלבות בעבודה‪ .‬הנשים במחקר הדגישו פעמים רבות את רצונן‬
‫להשתלב בעבודות איכותיות שיאפשרו להן ולמשפחתן להתקיים בכבוד‪.‬‬
‫הנשים הצביעו על מערכת ההזנה בבתי הספר ככזו המאפשרת לילדיהן לאכול במסגרת הלימודים‬
‫אוכל חם ומזין‪ ,‬ובכך לפנות מעט מתקציב המשפחה לצרכים אחרים‪ .‬נושא ההזנה בבתי הספר מצוי‬
‫‪112‬‬
‫במרכזו של דיון ציבורי אותו הובילו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬פעילים‪ ,‬מרצים וסטודנטים הלוקחים חלק במוקד‬
‫לביטחון תזונתי ‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬נקודה משמעותית הנוגעת להדרתן של הנשים מהשיח החברתי והציבורי ולאופייה של‬
‫מערכת היחסים בינן לבין שירותי הרווחה‪ .‬הנשים במחקר הדגישו פעמים רבות את רצונן להישמע ולהיות‬
‫שותפות שוות בתהליכים חברתיים ופוליטיים הנוגעים למצבן‪ .‬הרפורמה נדרשת להיבט זה וקובעת כי‬
‫"המחלקות תפעלנה בשותפות עם הלקוחות‪ ,‬משפחותיהם וכן עם עמותות המייצגות אותם‪ ,‬תוך גילוי‬
‫רגישות תרבותית וחברתית" (וועדה לניסוח הצעה לרפורמה בשירותי הרווחה המקומיים‪ 3101 ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫אין ספק כי שותפות שכזו בין המערכת לבין הנשים החיות בחוסר ביטחון תזונתי תוכל לצמצם את זירת‬
‫האחרות המתקיימת בין העובדות הסוציאליות למשפחות ולהצמיח פתרונות ראויים העונים על הדרישות‬
‫והצרכים של משפחות החיות בעוני ובחוסר ביטחון תזונתי‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫מקורות‬
‫אבן‪ -‬זהר‪ ,‬א‪ .)3101( .‬תרומת תוכנית עמותת חל"ב (חלב‪ ,‬לחם‪ ,‬ביצים)‪ ,‬ארגון הסיוע של עובדי‬
‫קבוצת בזק וגמלאיה‪ ,‬לשיפור מצב המשפחות מקבלות הסיוע‪ .‬ביטחון סוציאלי‪.012-022 ,92 ,‬‬
‫איגוד העובדים הסוציאליים (‪ .)0001‬קוד האתיקה המקצועית של העובדים הסוציאליים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫איציק‪ ,‬ד‪ .‬ואוסלנדר‪ ,‬ג‪ .)0002( .‬הגדרת בעיות‪ -‬מידת ההתאמה בין עובדים סוציאליים בבתי‬
‫חולים ובין מטופליהם‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬ט"ז‪.210-232 ,‬‬
‫ארגון "לתת" (‪ .)3101‬דו"ח העוני האלטרנטיבי‪ .‬אוחזר מתוך‪-‬‬
‫‪http://www.latet.org.il/_Uploads/134Latetpovertyreport2010.pdf‬‬
‫ארגון "לתת" (‪ .)3100‬דוח העוני האלטרנטיבי‪ .‬אוחזר מתוך‪-‬‬
‫‪http://www.latet.org.il/_Uploads/140Latet‬‬‫‪ProvertyReport2011_Preview_Spread_Fixed.pdf‬‬
‫אפרים‪ ,‬ע‪ 0( .‬במרץ‪ .)3103 ,‬עובדים סוציאליים מיואשים "חיים בהישרדות"‪ .Ynet .‬אוחזר מתוך‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4196211,00.html‬‬
‫בורנשטיין‪ ,‬י‪ .)3103( .‬ראש ממשלת בריטניה הכריז מלחמה נגד תרבות ה"מגיע לי"‪ .‬כלכליסט‬
‫‪00.7.3103‬‬
‫ברונשטיין‪ ,‬מ‪ .)3110( .‬פרויקט "בזכות עצמך" לאמהות חד הוריות‪" :‬מ‪"-‬מגיע לי" ל‪"-‬יש לי מה‬
‫לתת"‪ .‬במסגרת קורס "חוכמת המעשה"‪ ,‬ביה"ס המרכזי להכשרת עובדים לשירותי‬
‫הרווחה‪.‬‬
‫בלומנפלד‪ ,‬ר‪ 00( .‬ספטמבר‪" .)3100 ,‬לא גומרים את החודש‪:‬עובדת סוציאלית"‪ .‬וואלה חדשות‪.‬‬
‫אוחזר מתוך ‪http://news.walla.co.il/?w=//1856765‬‬
‫בנבנישתי ‪,‬ר ‪.‬ויקל ‪,‬ח‪ .)0092( .‬תיאור התערבויות במשפחות והערכתן‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬ז (‪.023-012 ,)3‬‬
‫ברק‪-‬ארז‪ ,‬ד‪ ,.‬וגרוס‪ ,‬א‪ .)3110( .‬הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל‪ :‬מעבר לזכות‬
‫לכבוד‪ .‬בתוך‪ :‬ש‪ .‬אלמוג‪ ,‬ד‪ .‬ביניש‪ ,‬וי‪ .‬רותם (עורכים)‪ ,‬ספר דליה דורנר (עמוד ‪ .)090-307‬שריגים‪-‬‬
‫ליאון‪ :‬נבו‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫גיל‪ ,‬ע‪ .‬ודהאן‪ ,‬י‪ .)3112( .‬בין ניאו ליברליזם לאתנו לאומיות‪ :‬תיאוריה‪ ,‬מדיניות ומשפט ביחס‬
‫לגירוש מהגרי עבודה בישראל‪ .‬משפט וממשל‪ ,‬י‪.227-291 ,‬‬
‫גילת‪ ,‬ע‪ .‬והרץ לזרוביץ' (‪ .)3101‬שיטה לראיון וניתוח סיפורי חיים המבוססת על הגישה הנרטיבית‪-‬‬
‫טיפולית‪ .‬בתוך‪ :‬קסן‪ ,‬ל‪ .‬וקרומר‪ -‬נבו‪ ,‬מ‪( .‬עורכות)‪ ,‬ניתוח נתונים במחקר איכותני‪ .‬עמודים‪032- -‬‬
‫‪ .012‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫גירון‪ ,‬י‪ .‬ברזון‪ ,‬מ‪ .‬כהן‪ ,‬א‪ .‬ופרומר‪ ,‬ד‪ .)3110( .‬תחושת רווחה לפני התערבות מקצועית ואחריה‪:‬‬
‫התאמה בין תפיסת הפונה לתפיסת העובד הסוציאלי‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"א (‪.0-01 ,)2‬‬
‫ג'וינט מכון ברוקדייל (‪ .)]0[ 3111‬ביטחון תזונתי בישראל בשנת ‪ 3112‬והקשר לדפוסי תזונה‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מכון ברוקדייל‪.‬‬
‫גורבטוב‪ ,‬ר‪ .‬ואיגלשטיין‪ ,‬ש‪ .)3117( .‬עובדים סוציאליים כוללניים‪ .‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‪.‬‬
‫גורבטוב‪ ,‬ר‪ ,.‬בן שמחון‪ ,‬מ‪ .‬ובן משה‪ ,‬א‪ .)3100( .‬מבחר נתונים על אוכלוסיות היעד של המשרד ועל‬
‫תקציבו‪ .‬סקירת השירותים החברתיים לשנת ‪ .3101‬מדינת ישראל‪ :‬משרד הרווחה‬
‫החברתיים‪.‬‬
‫והשירותים‬
‫דהאן‪ ,‬י‪ .)3117( .‬תיאוריות של צדק חברתי‪ ,‬תל אביב‪ :‬משרד הביטחון‪-‬הוצאה לאור‪.‬‬
‫דהאן כלב‪ ,‬הנרייט‪" .)3113( ,‬כמה שאת יפה‪ ,‬לא רואים שאת מרוקאית"‪ .‬בתוך צלרמאייר ופרי‬
‫(עורכים) קובץ למורה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬קו אדום‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬א‪ .)0097( .‬מדינת הרווחה בעידן של תמורות‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬א' (‪ .)0001‬בזכות האוניברסליות‪ ,‬האתגרים של המדיניות החברתית בישראל‪ ,‬ירושלים‪:‬‬
‫מאגנס‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬א‪ .‬וקרמר‪ ,‬ר‪ .)0003( .‬מדינת הרווחה בישראל‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬עם עובד‬
‫דורון‪ ,‬א‪ .)0000( .‬מדיניות הרווחה בישראל‪ -‬התפתחויות בשנות ה‪ 91 -‬וה‪ .01 -‬בתוך‪ :‬ד‪ .‬נחמיאס‬
‫וג‪ .‬מנחם (עורכים)‪ .‬המדיניות הציבורית בישראל‪ ,‬עמ' ‪ .227-272‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי‬
‫לדמוקרטיה‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬א‪.)3113( .‬מסלול המכשולים להסדר חקיקתי של הגשת שירותי הסעד‪ :‬המקרה של חוק‬
‫שירותי הסעד‪ .0019 -‬עבודה‪ ,‬חברה ומשפט‪ ,‬ט'‪ ,‬עמ' ‪.021-012‬‬
‫‪115‬‬
‫דורון‪ ,‬א‪ .)3112( .‬מדינת הרווחה בעידן של צמצומים‪ :‬מבט מתחילת המאה ה‪ .30-‬חברה ורווחה‪,‬‬
‫כ"ג‪.371-302 ,‬‬
‫דורון‪ ,‬א‪.)3112( .‬חלוקת מזון ובתי תמחוי‪ :‬תחליף למדיניות רווחה בישראל של שנות האלפיים‪.‬‬
‫עיונים בתקומת ישראל‪.371-300 ,02 ,‬‬
‫דורון‪ ,‬א‪ .)3117( .‬עיצוב מדיניות הרווחה בישראל‪ .3111-3111 ,‬בתוך‪ :‬אבירם‪ ,‬א‪ .‬גל‪ ,‬ג‪ .‬וקטן‪ ,‬י‪.‬‬
‫(עורכים)‪ ,‬מדיניות חברתית בישראל‪ :‬מגמות וסוגיות‪ ,‬עמ' ‪ .17 -22‬ירושלים‪ :‬מרכז טאוב‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי (‪ .)3101‬מדדי העוני והפערים החברתיים לשנת ‪ ,3110‬דוח שנתי‪ .‬המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ :‬מנהל המחקר והתכנון‪.‬‬
‫אוחזר מתוך‪:‬‬
‫‪http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2009.pdf‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי (‪ .)3100‬ביטחון תזונתי‪ -‬תוצאות מסקר הביטוח הלאומי לשנת ‪ .3100‬המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ :‬מנהל המחקר והתכנון‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי (‪ .)3102‬מדדי העוני והפערים החברתיים לשנת ‪ ,3100‬דוח שנתי‪ .‬המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ :‬מנהל המחקר והתכנון‪.‬‬
‫אוחזר מתוך‪:‬‬
‫‪http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2011.pdf‬‬
‫המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות‪ .)3112( .‬סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון‬
‫‪ ,0000-3110‬חלק א' (פרסום ‪ .)331‬ירושלים‪.‬‬
‫הרצוג‪ ,‬א‪ .)3110( .‬האם מנגנון העבודה הסוציאלית מסייע לעניים או מנציח את העוני? המרחב‬
‫הציבורי‪ ,2 ,‬עמ' ‪.017-022‬‬
‫וייס‪ ,‬ע‪ .)3112( .‬עמדות סטודנטים לעבודה סוציאלית כלפי עוני‪ -‬מבט בינלאומי משווה‪ .‬ביטחון‬
‫סוציאלי‪ ,22 ,‬עמ' ‪.22-22‬‬
‫וייס‪ ,‬ע‪ .)3111( .‬העבודה הסוציאלית בראי הביקורת‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬כה‪.320-390 ,)3( ,‬‬
‫וייס‪-‬גל‪,‬ע‪ .)3117( .‬גישת האדם בסביבתו וביטויה באידיאולוגיה המקצועית ובפרקטיקה של עובדים‬
‫סוציאליים בישראל‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬כז‪.127-102 ,)2( ,‬‬
‫‪116‬‬
‫וייס‪-‬גל‪ ,‬ע‪ .‬וגל‪ ,‬ג'‪ .)3100( .‬פרקטיקות מדיניות בעבודה סוציאלית‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת מגנאס‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫זילבר‪-‬רוזנברג‪ ,‬א‪ .)0002( .‬תזונה‪-‬פרי מחשבה‪ :‬מזון ותזונה במצבי בריאות וחולי‪ .‬רמת אביב‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫זעירא ‪,‬ע‪ .)3111( .‬חכמת המעשה כמקור ליצירת ידע אמפירי‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ‪.321-301,)2( ,‬‬
‫חן‪ ,‬ש‪ 02( .‬ביוני ‪ .)3100‬הקוטג' לא לבד‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫חסון‪ ,‬י‪ .)3112( .‬שלושה עשורים של הפרטה‪ .‬תל אביב‪ :‬מרכז אדווה‪.‬‬
‫חקק‪,‬י‪ .‬קסן‪ ,‬ל‪ .‬וקרומר נבו‪,‬מ‪ .)3101( .‬מדידה‪,‬כימות ודירוג כתופעות חברתיות בישראל‪ ,‬בתוך‪:‬‬
‫חקק‪,‬י‪ .‬קסן‪ ,‬ל‪ .‬וקרומר נבו‪,‬מ‪( .‬עורכים) הכל מדיד? מבטים ביקורתיים על דירוג וכימות‪ .‬עמ'‪0- -‬‬
‫‪ .02‬באר שבע‪ :‬הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫כהונאי‪ ,‬ס‪ .)3112( .‬מדידת עוני בישראל‪ -‬השיטה הנוכחית ושיטות חלופיות‪ .‬הכנסת‪ :‬מרכז מידע ומחקר‬
‫כהן‪ ,‬ב‪ .)3111( .‬גישת הכוחות בעבודה סוציאלית‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ' (‪.300-211 ,)3‬‬
‫כהן‪ ,‬ר‪ .)3110( .‬בזכות עצמך‪ -‬מדריך מקצועי לפריצת מעגל העוני‪ .‬ירושלים‪ :‬אגף הרווחה‪ ,‬מנהל‬
‫לשירותי קהילה‪ ,‬עיריית ירושלים בשיתוף הקרן לירושלים‪.‬‬
‫כץ‪ ,‬ח‪ .‬מוניקנדם‪ ,‬מ‪ .‬קטן‪ ,‬י‪ .)3110( .‬הרשות נתונה‪ ,‬מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות‬
‫המקומיות למול התרחבות תופעת העוני‪ :‬ציפיות‪ ,‬תפיסות ומציאות‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז טאוב לחקר‬
‫המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫להט‪ ,‬ל‪ .)3110( .‬אשמת הפרט או החברה? תפיסותיהם של מעצבי מדיניות בישראל בנוגע לעוני‪,‬‬
‫ביטחון סוציאלי‪.10-013 ,91 ,‬‬
‫להט‪ ,‬ל‪ .‬מנחם‪ ,‬ג‪ .‬וקטן‪ ,‬י‪ .)3117( .‬גורמים המשפיעים על עמדות ראשי הרשויות בישראל ביחס‬
‫לעוני ‪ ,‬סוציולוגיה ישראלית‪ ,‬ט'(‪.70-010 ,)0‬‬
‫לוינסון‪ ,‬א‪ .)3111( .‬מיפוי עמותות מזון‪ :‬היקף ודפוסי פעילות ‪ ,3112‬המרכז הישראלי לחקר המגזר‬
‫השלישי באר שבע‪.‬‬
‫לויצקי‪ ,‬נ‪ .)3110( .‬איכותו של המחקר האיכותני‪ :‬המקרה הנרטיבי‪ .‬בתוך‪ :‬ליבליך‪ ,‬ע‪ .‬שחר‪ ,‬א‪.‬‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ‪ .‬ולביא‪-‬אג'אי‪ ,‬מ‪( .‬עורכים)‪ ,‬סוגיות במחקר הנרטיבי‪ :‬תבחיני איכות‪ ,‬אתיקה‪.‬‬
‫סיכום קבוצות עניין‪ ,‬עמודים ‪ .0-32‬העמותה לחקר האדם הרב‪ -‬מימדי איגוד החוקרים‬
‫האיכותניים‪ ,‬המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה‪.‬‬
‫ליבליך‪ ,‬ע‪ .‬תובל‪ -‬משיח‪ ,‬ר‪ .‬וזילבר‪ ,‬ת‪ .)3101( .‬בין השלם לחלקיו ובין התוכן לצורה‪ .‬בתוך‪ :‬קסן‪,‬‬
‫‪117‬‬
‫ל‪ .‬וקרומר‪ -‬נבו‪ ,‬מ‪( .‬עורכות)‪ ,‬ניתוח נתונים במחקר איכותני‪ .‬עמודים‪ .30-23 -‬הוצאת הספרים של‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫ליכטנשטיין‪ ,‬ט‪ )0090( .‬תהליך קבלת החלטות להוצאת ילד מן הבית‪ :‬השפעות סמויות וגלויות‪.‬‬
‫חברה ורווחה‪ ,‬יא (‪.007-032 )3‬‬
‫מוניקנדם‪ ,‬מ‪ .‬וקטן‪ ,‬י‪" .)3112( .‬לא על הלחם לבדו יחיה האדם"‪ :‬מדידת העוני בישראל‬
‫בפרספקטיבה בינלאומית‪ .‬בתוך‪ :‬י‪ .‬קופ (עורך)‪ .‬הקצאת משאבים לשירותים החברתיים‪3112-‬‬
‫(עמ' ‪ .)397 -372‬ירושלים‪ :‬המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫מורבר‪ ,‬מ‪ ,.‬אלמוג‪ ,‬ת‪ .‬מורדוקוביץ‪ ,‬א‪ .‬צור‪ ,‬ר‪ .‬קייקוב‪ ,‬ב‪ .‬רעיף‪ ,‬ר‪ .)3111( .‬העצמה קהילתית‬
‫ושירותי רווחה‪ ,‬תרגיל מסכם במסגרת התוכנית לפיתוח סגל בכיר במשרד העבודה והרווחה‬
‫בשתוף מכון מנדל‪ .‬משרד הרווחה‪ :‬האגף למחקר תכנון והכשרה‪.‬‬
‫מילוא‪ ,‬פ‪ .)3110( .‬גישת הכוחות ופרדיגמת ה"מגיע לי" בעבודה סוציאלית‪ .‬מידע"וס‪.23-21 ,12 ,‬‬
‫מנסבך‪ ,‬א‪ .)3111( .‬ביקורת ללא פחד‪:‬מבט ביקורתי על העבודה הסוציאלית לנוכח הגותם של‬
‫קארל מרקס ומישל פוקו‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬כה‪.027-092 ,‬‬
‫מקרוס‪ ,‬א‪ )3112( .‬תפקיד העובד הסוציאלי בחברה משתנה מנקודת מבט של עובדים סוציאליים‬
‫ולקוחותיהם‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"ו‪.021-013 ,3 ,‬‬
‫מארקס‪ ,‬ק‪ .)0017( .‬דלות הפילוסופיה‪ :‬תשובה לפילוסופיית הדלות של פ' פרודון‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫מארקס‪ ,‬ק‪" .)0021( .‬כתבי יד כלכליים‪-‬פילוסופיים"‪ ,‬בתוך‪ :‬מארקס קארל‪ ,‬כתבי שחרות הוצאת‬
‫ספרית פועלים‪ ,‬הקיבוץ הארצי‪.‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים (‪ ,)3119‬דין וחשבון הוועדה הבין משרדית לבחינת‬
‫האחריות של המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים (‪ ,)3119‬דין וחשבון הוועדה לניסוח הצעה לרפורמה בשירותי‬
‫הרווחה המקומיים‪ .‬אגף בכיר למחקר‪ ,‬תכנון והכשרה‪.‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים (‪ ,)3101‬דין וחשבון הוועדה לניסוח הצעה לרפורמה‬
‫בשירותי הרווחה המקומיים‪ .‬מדינת ישראל‪ :‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬אגף בכיר‬
‫למחקר תכנון והכשרה‪.‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים (‪.)3100‬‬
‫‪http://www.molsa.gov.il/Populations/Distress/DistressFamily/Pages/DistressFamily2.aspx‬‬
‫‪118‬‬
‫ניראל‪ ,‬נ‪ .‬וארז‪ ,‬ש‪ .)3111( .‬דגמים של ארגוני סיוע במזון בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז סמוקלר לחקר‬
‫מדיניות הבריאות‪ ,‬מכון ברוקדייל‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש‪ .)3110( .‬האידיאולוגיה של "מדינה קטנה" והמדיניות התקציבית בישראל‪ ,‬ביטחון‬
‫סוציאלי‪.00-22 ,10 ,‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש‪ .)3113( .‬מדינת ישראל נגד מדינת הרווחה‪ .‬תל אביב‪ :‬מרכז אדווה‪.‬‬
‫סטריאר‪ ,‬ר‪ .)3113( .‬עוני כמציאות רבת פנים‪ :‬דימויים ותפיסות בקרב עובדים סוציאליים‬
‫החיים בתנאי עוני בקהילות שונות בירושלים‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור‬
‫ואנשים‬
‫לפילוסופיה‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫סטריאר‪ ,‬ר‪ .)3117( .‬עוני כמציאות רבת‪-‬פנים‪ :‬תפיסות העוני של תושבים ועובדים סוציאליים על רקע‬
‫מגדר תרבות ותפקיד בירושלים‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"ז‪.032-012 ,‬‬
‫סמית‪ ,‬א‪ .)0002( .‬עושר העמים‪ .‬תל אביב‪ :‬מוסד ביאליק והאוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫עוזיאלי‪ ,‬ש‪ .)3112( .‬מדיניות התמיכות בחקלאות והנזקקים בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון מילקן‪ ,‬קרן קורת‪.‬‬
‫פלוצקר‪ ,‬ס‪ 02( .‬ביוני ‪ .)3100‬זהב לבן‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫פרידמן‪ ,‬ק‪ .)0023( .‬קפיטליזם וחופש‪ .‬ירושלים ‪:‬הוצאת אדם‪.‬‬
‫צבר בן‪-‬יהושע‪ ,‬נ‪ .)0001( .‬המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה‪ .‬גבעתיים‪ ,‬מסדה‪.‬‬
‫צבר בן‪ -‬יהושע‪ ,‬נ‪ .)3110( .‬מבוא‪ :‬ההיסטוריה של המחקר האיכותני‪ ,‬השפעות וזרמים‪ .‬בתוך‪ :‬צבר‬
‫יהושע‪ ,‬נ‪( .‬עורכת)‪ ,‬מסורות וזרמים במחקר האיכותני‪ ,‬עמ'‪ .02-39 -‬אור יהודה‪ :‬הוצאת דביר‪.‬‬
‫בן‬
‫צ'סלר‪ ,‬פ‪ .)3111( .‬ראיון מתורגם עם פיליס צ'סלר‪ .‬בתוך‪ :‬לב וייזל‪ ,‬ר‪ ,.‬צוויקל‪ ,‬ג'‪ ,.‬וברק‪ ,‬נ‪.)3111( .‬‬
‫"שמרי נפשך"‪ :‬בריאות נפשית בקרב נשים בישראל‪ .‬המרכז לחקר וקידום בריאות האישה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫קאופמן‪,‬ר‪ .‬סלונים נבו‪ ,‬ו‪" .)3112( .‬אי‪-‬ביטחון תזונתי ורעב בקרב אוכלוסיות מצוקה בנגב‪:‬‬
‫ממצאים ממחקר גישוש‪ ,‬ביטחון סוציאלי‪ ,21 ,‬עמ' ‪.22-12‬‬
‫קאופמן‪ ,‬ר‪ ,.‬סגל אנגלצ'ין‪ ,‬ד‪ .‬וסלונים‪-‬נבו‪ ,‬ו‪ .)3112( .‬לקראת מפעל הזנה בבתי הספר‪ :‬עמדותיהם‬
‫של הורים ואנשי מקצוע‪ .‬ממצאים ראשוניים של שני מחקרי גישוש‪ .‬באר שבע‪ :‬אוניברסיטת בן‬
‫גוריון‪.‬‬
‫קאופמן‪ ,‬ר‪ .)3112( .‬מעורבות סטודנטים ומרצים בקידום הזכות לביטחון תזונתי‪ .‬חברה ורווחה‪,‬‬
‫‪.100-120 ,31‬‬
‫‪119‬‬
‫קאופמן‪ ,‬ר‪ .‬ומיכאלי‪ ,‬א‪ .)3117( .‬נייר עמדה בנושא אחריות המדינה להבטחת ביטחון תזונתי‪ .‬המוקד‬
‫לביטחון תזונתי ולמאבק ברעב‪.‬‬
‫קומם‪ ,‬מ‪ .)3112( .‬חיפוש וקבלת עזרה אצל נערות שברחו מהבית‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר‬
‫לפילוסופיה‪ .‬תל‪ -‬אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪.‬‬
‫דוקטור‬
‫קטן‪ ,‬י‪ .)3111( .‬מדינת הרווחה לפתחה של מאה חדשה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון הנרייטה סאלד‪.‬‬
‫קימרלינג‪ ,‬ב‪ .)0001( .‬בין מדינה לחברה‪ ,‬סוציולוגיה של הפוליטיקה‪ ,‬כרך א'‪ .‬רמת אביב‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫קני פז‪ ,‬ס‪ .)3111( .‬מהי התערבות טיפולית מוצלחת בעבודה עם משפחות המצויות במצוקה קשה?‬
‫תפיסתם של פונים ועובדים סוציאליים‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ .‬תל‪-‬‬
‫אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ‪" .)3111( .‬ידע מן החיים" לעומת "ידע אקדמי"‪ :‬המקרה של מקבלי הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫ביטחון סוציאלי‪.023-011 ,19 ,‬‬
‫קרומר‪ -‬נבו‪ ,‬מ‪ .)3113( .‬להביט באנשים החיים בעוני‪ -‬תאוריות אקדמיות במבחן המציאות ‪ .‬ארץ‬
‫אחרת‪.23-20 ,31 ,‬‬
‫קרומר‪ -‬נבו‪ ,‬מ‪ .)3113( .‬מפנלופה למירי‪ :‬תרומת הגישה הפמיניסטית לסוגיית נשים במצוקה כלכלית‬
‫וחברתית עמוקה ומתמשכת‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"ב( ‪.222-212 , )2‬‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ‪ .)3112( .‬נשים בעוני‪ :‬סיפורי חיים‪ :‬מגדר‪ ,‬כאב‪ ,‬התנגדות‪ .‬תל אביב‪ :‬הקבוץ‬
‫המאוחד‪.‬‬
‫קרומר‪ -‬נבו‪ ,‬מ‪ .‬אטיאס‪ ,‬ע‪ .‬ובן שמאי‪ ,‬א‪ .)3113( .‬שגרת העבודה עם משפחות במצוקה עמוקה שירותי‬
‫הרווחה‪ :‬קווי יסוד לדיון מקצועי‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"ב‪.000-332 ,‬‬
‫למדיניות‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ‪ .‬וברק‪ ,‬ע‪ .)3112( .‬תרומתם של אנשים החיים בעוני לידע אודות עוני‪ -‬אתגר‬
‫מחקר ופרקטיקה‪ .‬סיכום של מפגשים עם קבוצות של אנשים החיים בעוני לקראת כנס שנערך‬
‫לכבוד יובל השמונים של פרופ' רוזנפלד‪ .‬באר שבע‪ :‬אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ‪ .‬וייס‪-‬גל‪ ,‬ע‪ .‬ומוניקנדם‪ ,‬מ‪ .)3119( .‬עבודה סוציאלית מודעת לעוני‪ :‬מסגרת קונצפטואלית‬
‫להכשרה מקצועית‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כח (‪.077-313 ,)3-2‬‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ‪ ,.‬סלונים‪-‬נבו‪ ,‬ו‪ ,.‬הירשנזון‪-‬שגב‪ ,‬ע‪ .‬ובן ישי‪ ,‬ש‪ .)3111( .‬תפיסותיהם של הפונים‬
‫"הותיקים" ללשכת הרווחה את העובדים הסוציאליים‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬כה‪.122-111 ,)2( ,‬‬
‫‪111‬‬
‫קרומר‪-‬נבו‪ ,‬מ‪ ,.‬ו ברק‪ ,‬ע‪ .)3112( .‬מחקר פעולה משתף‪ :‬מערכת הרווחה מנקודת מבטם של צרכני‬
‫שירותי הרווחה‪ ,‬ביטחון סוציאלי‪.29-00 ,73 ,‬‬
‫רוזנפלד‪ ,‬י‪.‬מ‪ .)0002( .‬שותפות‪ :‬קווים לפיתוח פרקטיקה של עבודה סוציאלית עם ולמען‬
‫אוכלוסיות‬
‫מובסות‪ .‬חברה ורווחה ‪,‬י"ג (‪.331-321 ,)2‬‬
‫רוזנפלד‪ ,‬י‪ .)0092( .‬תחומה ומומחיותה של העבודה הסוציאלית‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬ו'‪.000-021 ,‬‬
‫רוזנפלד‪ ,‬י‪ ,.‬וסייקס‪ ,‬י‪" .)3111( .‬והיינו הולמים" – לקראת שירותים טובים דיים בעבור משפחות‬
‫וילדים‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ'(‪.230-222 ,)2‬‬
‫רוזנפלד ‪,‬י‪.‬מ ‪.‬וסייקס ‪,‬י‪ .)3113( .‬התחברות לשירותי הרווחה כמפתח להפיכתם ל"הולמים‪ ".‬תגובות‬
‫למאמר "שגרת העבודה עם משפחות במצוקה עמוקה בשירותי הרווחה ‪:‬קווי‬
‫יסוד לדיון‬
‫מקצועי"‪ .‬חברה ורווחה ‪,‬כ"ב (‪.332-337 ,)3‬‬
‫שלסקי‪ ,‬ש‪ .‬ואריאלי‪ ,‬מ‪ .)3112( .‬מהגישה הפרשנית לגישות פוסט‪-‬מודרניסטיות בחקר החינוך‪.‬‬
‫בתוך‪ :‬צבר בן יהושע‪ ,‬נ‪( .‬עורכת)‪ ,‬מסורות וזרמים במחקר האיכותני‪ ,‬עמ'‪ .20-72 -‬אור‬
‫יהודה‪ :‬הוצאת דביר‪.‬‬
‫שני‪ ,‬ר‪ 2( .‬במרץ‪" .)3100 ,‬העובדים הסוציאליים מפגינים‪ :‬רוצים לעבוד בכבוד"‪ .‬וואלה חדשות‪.‬‬
‫אוחזר מתוך ‪http://news.walla.co.il/?w=//1801092‬‬
‫שפירו‪ ,‬ש‪ .‬ופרומר‪ ,‬ד‪ .)1997( .‬לידתה של בעיה חברתית‪ -‬דרי רחובות בתל אביב‪-‬יפו‪ .‬מחקרי תל‬
‫אביב‪ ,‬כרך ב'‪.‬‬
‫שקדי‪ ,‬א‪ .)3112( .‬מילים המנסות לגעת‪ ,‬מחקר איכותני – תיאוריה ויישום‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬הוצאת רמות‪.‬‬
‫שרלין‪ ,‬ש‪ .‬ושמאי‪ ,‬מ‪ .)0000( .‬התערבות במשפחות במצוקה קשה ועמוקה (ממק"ע)‪ .‬חברה ורווחה‪,‬‬
‫י"ב‪.00-003 ,‬‬
‫‪Alaimo, K. Olson, C.& Frongillo, E. (1999). The importance of Cognitive Testing for‬‬
‫‪Survey Items: An Examples from food Security Questionnaires. Journal of‬‬
‫‪Nutritional Education. 31, 269-275.‬‬
‫‪Bailey, R. & Brake, M. (1980). Contribution to radical practice in social work. In M.‬‬
‫‪111‬‬
Brake & R. Bailey (Eds). Radical social work and practice (pp.7-25). London:
Edward Arnold.
Beck, E.L., Whitley, D. M. & Wolk, J.L. (1999). Legislators' perceptions about
Poverty: Views from Georgia General Assembly. Journal of Sociology and
Social Welfare, 26, 87-104.
Berger, P. L. & Luckmann, T. (1966). The Social Construction of Reality: A Treatise
in the Sociology of Knowledge. Middlese: Penguin Books.
Bickel, G., Nord, M., Price, C., Hamilton, W. & Cook, J. (2000). Guide to measuring
household food security (Revised 2000). Alexandria, Va.: US Dept of
Agriculture Food and Nutrition Service
Billups, J.Q. (1984). Unifying social work: importance of center-moving ideas.
Social Work. 29 (2), pp. 173-180.
Blumer, H. (1971). Social problems as collective behavior. Social Problems, 18
Winter , 298-306.
Boehm, A. (2012). Clients and Social Workers' Perceptions of Social Work: An Israeli Case
Study. British Journal of Social Work, 10, 1-23.
Booth, S. & Smith, A. (2001). Food security and poverty in Australia: challenges for
dietitians. Australian Journal of Nutrition & Dietetics, 58(3), 150-157.
Braverman, L. (1989). Beyond the myth of motherhood. In M. McGoldrick, C. M. Anderson
& F. Walsh (Eds.), Womens in Families (pp. 227-243). New York, London: W. W.
Norton & Company, Inc.
Chesler, p. (2009). Woman's Inhumanity to Woman. Lawrence Hill Books. U.S.A.
112
Cozzarelli, C., Wilkinson, A.V. & Tagler, M.J. (2001). Attitudes toward the poor and
attributions for poverty. Journal of Social Issues, 57(2) 207-227.
Creswell, J.W. (1998). Qualitive inquiry and Research Design: Chossing Among Five
Traditions. London: sage.
Croft, s. & Beresford, P.(2008) Service users perspectives. In: Davies, Meditor. The
Blackwell Companion to Social Work. Oxford: Blackwell; 2008. pp. 41-393.
Crutchley Bushell,T., Edelstein, S., Gerald, B. & Gunderson, C. (2009). Food and
Nutrition at risk in America: food insecurity, biotechnology, food safety, and
bioterrorism. Journal of Environmental Health. 73, 34.
Dinerman, M. (2004). Editorial: The hidden war on the poor. Affilia.
19, 233-23
Denzin, N. K. & Lincoln, Y. S. (Eds.). (1994). Handbook of qualitative research. Thouand
Oaks, CA: Sage.
Denzin, N.K. (2001). Interpretive Interactionism. Thousand Oaks, CA: Sage.
Dowling, M. (1999). Social work and poverty attitudes and action. Ashgate,
Aldershot.
Falcon, M. L., Xiang, J., Scoot, T., Tucker, L.K., Wild, E.P. (2009). Food
Insecurity and cognitive function in Puerto Rican adults. American Journal of
Clinic Nutrition. 89, 1197.
Feagin, J.R. (1972). Poverty. We still believe that GOD helps those who help
themselves. Psychology Today. 6(6), 102-111.
Fine, M. (2002). The presence of the absence. Psychology of Women Quarterly, 26,
9-24
113
Fook, J. (2002). Social work: Critical theory and practice. London:
Sage Publications.
Gal, J. & Weiss, I. (2000). Policy-practice in social work and social work education in
Israel. Social Work Education, 19(5), 485-499.
Gibelman, M. (1999). The search for identity: defining social work- past, present,
future. Social Work, 44 (4). 298-31.
Hamelin, A.M., Beaudry, M., & Habicht, J.P. (2002). Characterization of
household food insecurity in Quebec: food and feelings. Social
Science & Medicine, 54, 119-132.
Holben, D.H. (2002) An overview of food security and its measurement. Nutrition
Today. 37(4):156-162, July/August.
household food security, revised 2000. U.S. Department of agriculture, food and
nutrition service.
Jacobson, M., Pruitt – chaplin, K. & Rugeley, C. (2009). Toward reconstructing
poverty knowledge: addressing food insecurity through grassroots research Designand
Implementation. Journal of Poverty,13, 1-19.
Kaufman, R. (2004). A University-Community Partnership to Change Public
Policy: Pre- Conditions and Processes. Journal of Community Practice,
12(3/4), 163-180.
Kaufman, R., Huss, E. & Segal-Engelchin, D. (2011). Social work students’
changing perceptions of social problems after a year of community
intervention. Social Work Education, 30(8), 911–931.
Kaufman, R., Isralowitz, R. & Reznik, A. (2005). Food Insecurity among Drug Addicts in
Israel: Implications for Social Work Practice. Journal of Social Work with Addicts.
21-32.
114
Krumer- Nevo, M. (2002). The arena of othering. A life-story study with women living in
poverty and social marginality. Qualitative Social Work 1(3), 303-318
Krumer-Nevo, M. & Lev Wiessel, R. (2005). Social work students attitudes towards
clients with social needs. Journal of Social Work Education, vol. 41, no. 3, 545 – 556.
Lieblich, A., Tuval-Mashiach, R.,& Zilber, T. (1998). Narrative research:
Reading, analysis, and interpretation. Thousand Oaks, CA: Sage.
Lieblich, A. (2006). Vicissitudes: A study, a book, a play: Lessons from the
work of a narrative scholar. Qualitative Inquiry, 12(1), 60-80.
Lincoln, Y.S. & Guba, E.G. (1985). Naturalistic Inquiry. Bevegley Hills: sage
Ludwig, S. D. & Pollack, H. A. (2009). Obesity and the economy. The
Journal of the American Medical Association, 5, 533-535.
Macre, R & Mougeot & Koc, M & Welsh,G (ED.) .(1999). For hunger proof cities:
international developed center: Canada
Makaros, A. & Weiss-Gal, I. (2012). Comparison of the Social and Professional
Ideology of Caseworkers and Community Social Workers in Israel. The British
Journal of social work, 10, 1-17.
Maxwell, J. A. (1996). Qualitative research design: An interactive approach.
Thousand Oaks, SA: Sage
Maykut, P. & Morehouse, R. (1994). Beginning Qualitative Research: A Philosophic
and Practice Guide. London: The Falmer Press.
Manderson, L. (2011). Shared Wealth and Symbol: Food, Culture, and Society in Oceania
and Southeast Asia. Cambridge University Press. Uk
Mills, C.W. (1959). The sociological imagination. New York: Oxrord University Press.
115
Mizrahi, T., Lofez Humphreys, M., Torres, D. (2009).The social construction of
client participation: The evolution and transformation of the role of service
recipients in child welfare and mental disabilities. Journal of Sociology & Social
Welfare, 36(2):35-61.
Moustakas, C.E.(1994). Phenomenological research methods. Thousand Oaks Sage.
Morgan, D.L. (1988). Focus Groups as Qualitive Research. Beverley hills. Sage
Morse, J. M. (1989). Strategies for sampling. In J.M Mors (ED.), Qualitative nursing
research:A contemporary dialogue (pp. 127-145). Newberry Park, CA: Sage
National Association of Social Workers. (1996). Social work code of ethics.
Washington, DC: NASW .
Padgett, D. (1998). Qualitative methods in social work research: Challenges and rewards.
Thousand Oaks, CA: Sage.
Parsons, R. J., Jorgensoen J.D. & Hernandez, S.H. (1994). The integration of Social
Work practice. C.L. Publishing, Pacific Grove, CA.
Patton, M. Q. (1987). How to use Qualitative Methods in Evaluation. Newbury.
Park, CA: Sage
Patton, M.Q. (1990). Qualitative Evaluations and Research Methods (2nd ed.).
Newbury Park, CA: Sage Publications.
Patton, M.Q. (2002). Qualitative Research & Evaluation Methods, Third Edition,
Sage Publications.
116
Payne, M. (2005). Modern Social Work Theory. New York: Palgrave MacMillen.
Rehner, T., ishee, J., Salloum, M. & Velasques, D. (1997). Mississippi social
workers attitudes towards poverty and poor. Journal of social work
education, 33, 131-142.
Reisch, M., & Andrews, J. (2001). The road not taken. A history of radical Social
Work in the United States. Philadeladelphia, PA: Brunner- Routledge.
Riches, G. (1997). Hunger and the welfare state: Comparative perspectives.
In G. Riches (Ed.), First world hunger, food security and welfare
politics. London: MacMillan.
Riessman, C.K. (1993). Narrative analysis. Qualitative Research Methods
Series, 30. Newbury Park, CA: Sage.
Rose, D. & Oliveira, V. (1997). Nutrient Intakes of Individuals from Food
Insufficient Households in the United States. American Journal of Public
Health, 87, 1956-1961.
Rosenthal G. (1993). Reconstruction of life stories: Principles of selection in generating
stories for narrative biografical interviews, in R. Josselson & A. Lieblich (Eds), The
narrative study of lives, N.P. Sage Pub. pp. 59-91.
Rubin, H.J., & Rubin, I. S. (1995). Qualitative interviewing. Thousand Oaks,
CA: Sage.
Seidman, I. E. (1991). Interviewing as qualitative research: A guide for
researchers in education and the social sciences. New York:
Teachers College.
Sorsdahl, K, Slopen, N, Siefert, K, Seedat, S, Stein, D. & Williams, D.R
(2010). Household food insufficiency and mental health in South Africa.
Journal of Epidemiology and Community Health, 65, 426-431
Stake, R.E. (1995). The Art of Case Study Research. London: sage Publications.
117
Strauss, A. & Corbin, J. (1990). Basics of qualitative research: grounded theory
procedures and techniques. Newbury Park, CA: Sage
Strauss, A. & Corbin, J. (1998). Basics of qualitative research, techniques and procedures
for developing grounded theory. Thousand Oaks, CA: Sage
Sullivan, A. F. & Choi, E.(2002). Hunger and Food Insecurity in the Fifty
States: 1998-2000. Center on Hunger and Poverty, Brandeis University, Waltham
MA, August 2002.
Sullivan, T.J. (2009). Introduction to social problems. Northen Michigen University.
Titmuss, R.M. (1974). Social policy: an Introduction. London. Allen & Unwin
Walker, H. & Beaumont, B. (1981). Probation work: Critical theory and socialist
practice. Oxford: Basil Blackwell
Weiss-Gal, I., Benyamini, Y., Ginzburg, K,. Savaya, R,. & Peled, E. (2009). Social Workers'
and Service Users' Causal Attributions for Poverty. Social work, 5
(2), 125-133.
Weiss, I. & Kaufman, R. (2006). Educating for social action: An evaluation of the impact of a
fieldwork training program. Journal of Policy Practice, 5(1), 5-30.
Weiss, I. & Gal, J. (2007). Poverty in the eyes of the beholder: Social workers
compared
to other middle class professionals. British Journal of Social Work. 37, 893-908.
Woods, M. E., Hollis, F. (2000). Casework: A psychosocial therapy. Boston: McGraw-Hill.
118
‫נספח מספר ‪-1‬‬‫מדריך ראיון‪ -‬משקי בית המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי‬
‫הכרות‬
‫‪ .0‬ספרי לי על עצמך ועל משפחתך‬
‫‪ .3‬איך מתבצעת חלוקת התקציב בבית?‬
‫‪ .2‬איך מתבצעת במשפחתך רכישת מוצרי מזון?‬
‫‪ .2‬איך מתבצעת חלוקת המזון בין בני המשפחה?‬
‫‪ .1‬מה לדעתך צריך לכלול סל מזון משפחתי בחודש? מהו סל המזון המשפחתי שלכם?‬
‫משמעות הבעיה‬
‫‪ .2‬מה המשמעות של מספיק אוכל במשפחתך?‬
‫‪ .7‬האם אתם חווים מצבים בהם אין מספיק אוכל למשפחה? באיזו תדירות? מתי זה קרה?‬
‫‪ .9‬תארי לי סיטואציה בה לא היה מספיק אוכל בבית‪ .‬תארי לי את ההרגשה בסיטואציה כזו‬
‫היווצרות הבעיה‬
‫‪ .0‬מה מוביל לסיטואציות כאלה‪ ,‬בהם אין מספיק אוכל?‬
‫‪ .01‬מתי חוויתם מצב כזה בפעם הראשונה? והאחרונה?‬
‫דרכי התמודדות‬
‫‪ .00‬א‪ .‬כשלא נשאר לכם אוכל בבית ואין באפשרותכם לרכוש מזון נוסף‪ ,‬מה אתם עושים?‬
‫ב‪ .‬על מה אתם מוותרים בתקופות כאלה?‬
‫ג‪ .‬איך אתם מאכילים את הילדים במקרים כאלה?‬
‫מקורות סיוע והקשר עם שירותי הרווחה‬
‫‪ .03‬מי הגורמים שבהם אתם נעזרים? (חברים‪ ,‬שכנים‪ ,‬משפחה)‬
‫‪ .02‬א‪ .‬האם אתם פונים לשירותי הרווחה?‬
‫ב‪ .‬תארי לי את הקשר עם שירותים אלה‬
‫‪ .02‬תארי לי את הקשר של המשפחה עם העובדת הסוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים‬
‫‪ .01‬מה עוזר‪/‬יכול לעזור לכם להתמודד עם מצבים בהם המשפחה חווה מחסור במזון?‬
‫שאלות כלליות וסיכום‬
‫‪ .02‬האם את מכירה אנשים נוספים שמתמודדים עם מחסור במזון?‬
‫‪ .07‬מה לדעתך היקף התופעה?‬
‫‪ .09‬תארי לי משפחה שנמצאת במצב של חוסר ביטחון תזונתי‬
‫‪ .00‬מה לדעתך הביא אותם למצב הזה?‬
‫‪ .31‬מה יכול לסייע להם להתמודד עם המצב?‬
‫‪ .30‬מה היית ממליצה למשפחה במצב כזה לעשות?‬
‫‪ .33‬איך לדעתך צריך להתמודד עם התופעה הזו?‬
‫‪ .32‬האם לדעתך ניתן למגר את התופעה?כיצד?‬
‫‪ .32‬דברים נוספים‪+‬הערות לסיכום‬
‫‪119‬‬
‫נספח מספר ‪-2‬‬‫מדריך ראיון‪ -‬עובדות סוציאליות‬
‫הכרות‬
‫‪ .0‬ספרי לי על עצמך‪ .‬על מהתפקיד שלך כעו"ס‪.‬‬
‫משמעות הבעיה‬
‫‪ .3‬מה לדעתך המשמעות של ביטחון תזונתי? מה לדעתך המשמעות של מספיק מזון?‬
‫‪ .2‬מה לדעתך צריך לכלול סל מזון משפחתי?‬
‫‪ .2‬האם יש בטיפולך משפחות שחוות מחסור במזון (כמה‪ ,‬איך זה בא לידי ביטוי‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬מי‬
‫הם)?‬
‫‪ .1‬תארי לי משפחה אחת כזו‬
‫קשר עם המשפחות‬
‫‪ .2‬תארי לי את הקשר שלך עם המשפחה (זמן‪ ,‬סוג‪ ,‬חוויה)‬
‫‪ .7‬איך את מתמודדת עם משפחות החוות מחסור במזון? (מה המענים‪ ,‬קשיים‪ ,‬חוויות אישיות)‬
‫היווצרות הבעיה‬
‫‪ .9‬מה לדעתך גורם למשפחות להגיע למצב כזה? (גורמים ראשוניים וגורמים שמחמירים את‬
‫הבעיה)‬
‫דרכי התמודדות (של המשפחה ושל העו"ס)‬
‫‪ .0‬מהניסיון שלך‪ ,‬איך משפחות מתמודדות עם מצב כזה?‬
‫‪ .01‬מה לדעתך צריכה לעשות משפחה שמתמודדת עם מחסור במזון (‪+‬על מה צריכות לוותר)?‬
‫‪ .00‬איך המשפחות שאת מכירה מתמודדות עם הילדים במצב הזה?‬
‫‪ .03‬איזה מקורות תמיכה יש למשפחות האלו?‬
‫‪ .02‬איך המחלקה מתמודדת עם התופעה?‬
‫‪ .02‬מה לדעתך צריך להיות תפקיד הרווחה בהתמודדות‬
‫‪ .01‬איך לדעתך צריך להתמודד עם התופעה?‬
‫שאלות כלליות וסיכום‬
‫‪ .02‬מה לדעתך היקף התופעה?‬
‫‪ .07‬מי אחראי לטפל בתופעה של חוסר ביטחון תזונתי?‬
‫‪ .09‬האם ניתן למגר את התופעה? כיצד?‬
‫‪ .00‬דברים נוספים‪ +‬הערות לסיכום‬
‫‪121‬‬
‫נספח מספר ‪-3‬‬‫שאלון צריכת מזון במשפחה ובטחון תזונתי‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.7‬‬
‫בהתייחס לשנה שעברה (‪ 12‬החודשים האחרונים)‪ ,‬עד כמה נכון המשפט הבא לגביך או לגבי‬
‫הגרים בביתך " האוכל שקנינו פשוט נגמר ולא היה לי‪/‬לנו כסף לקנות עוד אוכל"‪( .‬סמן‬
‫תשובה אחת בעיגול)‬
‫‪ .0‬נכון לעיתים קרובות‬
‫‪ .3‬נכון לעיתים רחוקות‬
‫‪ .2‬נכון לעיתים רחוקות מאד‬
‫‪ .2‬אף פעם‬
‫בהתייחס לשנה שעברה‪ ,‬עד כמה נכון המשפט הבא לגביך או לגבי הגרים בביתך‬
‫" (אני) אנחנו לא יכולנו להרשות לעצמנו ארוחות מאוזנות מבחינת הרכבן התזונתי ("מזון‬
‫שנחוץ להיות בריאים")"‪( .‬סמן תשובה אחת בעיגול)‬
‫‪ .0‬נכון לעיתים קרובות‬
‫‪ .3‬נכון לעיתים רחוקות‬
‫‪ .2‬נכון לעיתים רחוקות מאד‬
‫‪ .2‬אף פעם‬
‫בשנה שעברה‪ ,‬האם קרה המקרה שאת‪/‬ה או בני ביתך המבוגרים קיצצתם במנת‬
‫האוכל שלכם או דילגתם על ארוחות בגלל שלא היה מספיק כסף לקניית מזון? (סמן‬
‫תשובה אחת בעיגול)‬
‫‪ .0‬כן‪( .‬לעבור לשאלה ‪)2‬‬
‫‪ .3‬לא‪ ,‬זה לא קרה אף פעם (לעבור לשאלה ‪)1‬‬
‫כל כמה זמן‪ ,‬בשנה שעברה‪ ,‬קרה המקרה שאת‪/‬ה או בני ביתך המבוגרים קיצצתם‬
‫במנת האוכל שלכם או דילגתם על ארוחות בגלל שלא היה מספיק כסף לקניית מזון?‬
‫(סמן תשובה אחת בעיגול)‬
‫‪ .0‬כמעט בכל חודש‬
‫‪ .3‬במספר חודשים אבל לא כל השנה‬
‫‪ .2‬רק בחודש אחד או בחודשיים‬
‫‪ .2‬אף פעם‬
‫במהלך השנה שעברה‪ ,‬האם קרה המקרה שהיית רעב‪ ,‬אבל נאלצת לאכול פחות ממה שחשבת‬
‫שאתה צריך‪ ,‬בגלל שלא היה לך מספיק כסף לקנות אוכל? (סמן תשובה אחת בעיגול)‬
‫‪ .0‬כן‬
‫‪ .3‬לא‬
‫במהלך השנה שעברה‪ ,‬האם קרה המקרה שהיית רעב אבל לא אכלת בכלל‪ ,‬בגלל שלא היה לך‬
‫מספיק כסף לקנות אוכל? (סמן תשובה אחת בעיגול)‬
‫‪ .0‬כן‬
‫‪ .3‬לא‬
‫במהלך השנה שעברה‪ ,‬כל כמה זמן קרה שלא היה לך אוכל לתת לילד שלך לבית הספר‬
‫או לגן? (סמן תשובה אחת בעיגול)‬
‫‪ .0‬כמעט בכל חודש‬
‫‪ .3‬במספר חודשים אבל לא כל השנה‬
‫‪ .2‬רק בחודש אחד או בחודשיים‬
‫‪ .2‬אף פעם‬
‫‪121‬‬
‫ נספח מספר ‪-5‬‬‫שאלון‪ -‬משקי בית‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫תודה על הסכמתך להשתתף במחקר‪.‬‬
‫השאלון הינו אנונימי וסודיות מלאה מובטחת‪.‬‬
‫‪ .0‬מין‪ -‬זכר‪/‬נקבה‬
‫‪ .3‬שנת לידה _________________‬
‫‪ .2‬מצב משפחתי‪ -‬רווק‪/‬ה ‪/‬נשוי‪/‬אה ‪/‬גרוש‪/‬ה ‪/‬אלמן‪/‬ה‬
‫‪ .2‬מספר ילדים ‪+‬גילאים__________________________‬
‫‪ .1‬ארץ מוצא___________________________‬
‫‪ .6‬מקום מגורים_____________‬
‫‪ .7‬השכלה‪ -‬תואר ‪ .0‬יסודית ‪ .3‬תכונית ‪ .2‬על תכונית ‪ .2‬תואר אקדמי‬
‫‪ .1‬האם את\ אתה עובד‪/‬ת?‬
‫‪ .a‬עובד בצורה מלאה‬
‫‪ .b‬עובד בצורה חלקית‬
‫‪ .c‬לא עובד‬
‫‪ .d‬בפנסיה‬
‫‪ .7‬האם בן‪/‬בת זוגך עובד‪/‬ת?‬
‫‪.a‬‬
‫‪.b‬‬
‫‪.c‬‬
‫‪.d‬‬
‫עובד בצורה מלאה‬
‫עובד בצורה חלקית‬
‫לא עובד‬
‫בפנסיה‬
‫‪ .10‬האם קצבאות הבטוח הלאומי מהוות מרכיב עיקרי בתקציב ביתך? (הבטחת הכנסה‪,‬‬
‫מזונות‪ ,‬זקנה‪ ,‬נכות‪ ,‬שארים וכדומה)‬
‫‪.3‬לא‬
‫‪ .0‬כן‬
‫‪122‬‬
‫ נספח מספר ‪-5‬‬‫שאלון עובדים‪ /‬ות סוציאלים‪/‬ות‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫תודה על הסכמתך להשתתף במחקר‪.‬‬
‫השאלון הינו אנונימי וסודיות מלאה מובטחת‪.‬‬
‫‪ .00‬מין‪ -‬זכר‪/‬נקבה‬
‫‪ .03‬השכלה‪ -‬תואר ראשון‪/‬שני‪/‬שלישי‬
‫‪ .02‬שנת לידה _________________‬
‫‪ .02‬מצב משפחתי‪ -‬רווק‪/‬ה ‪/‬נשוי‪/‬אה ‪/‬גרוש‪/‬ה ‪/‬אלמן‪/‬ה‬
‫‪ .01‬מספר ילדים __________________________‬
‫‪ .02‬ארץ מוצא___________________________‬
‫‪ .07‬מקום מגורים_____________‬
‫‪ .09‬שנות ותק במקצוע? ___________ בתפקיד?_________‬
‫‪ .00‬היקף המשרה____________‬
‫‪ .31‬תפקיד____________‬
‫‪123‬‬
‫ נספח מספר ‪-6‬‬‫טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר‬
‫אני מצהיר‪/‬ה כי הוסברה לי מטרת המחקר וכן הוסבר לי כי זהות משתתפי‪/‬ות המחקר תשמר בסודיות‬
‫ולא תפורסם כולל בפרסומים מדעיים‪.‬‬
‫הוסבר לי כי אני רשאי‪/‬ת לבחור להפסיק את הראיון בכל שלב‪.‬‬
‫הנני מאשר‪/‬ת שהסכמתי להשתתף במחקר המתואר כאן וכי את הסכמתי נתתי מרצוני החופשי‪:‬‬
‫שם‬
‫תאריך‬
‫חתימה‬
‫_________________‬
‫______________‬
‫_______________‬
‫‪124‬‬
Abstract
This research examines the perceptions of social workers in social services departments, and
of their clients, who experience food insecurity, regarding the social problem of food
insecurity and of life in its shadow. The research focuses on the attempt to understand the
daily existence of the families, and the social workers’ viewpoint on these families’ lives.
Additionally, it examines the perceptions regarding the reasons behind the source of the
problem, and the perception of ways of coping with it, while continuously comparing the
points of view of both research populations (Strauss & Corbin, 1998). The comparison
process allows identifying the gaps and the suitability in the perceptions of the social
workers and the families concerning the range of aspects that were researched, as well as to
shed light on the obstacles and the promoting factors in the assisting the relationship between
those offering assistance and those receiving it, and to propose ways of dealing with these
issues.
The problem of food insecurity is a new problem that has become increasingly
entrenched in the Israeli society, as of the end of the 1990s (Kaufmann and Slonim Nevo,
2004). This can be partly attributed to the widespread cuts in welfare and social security
services, the high unemployment rates and the erosion in wages (Doron, 2006). The
economic-social-political reality is at the source of the problem of food insecurity and
presents the social work profession with challenges, from the initial identification of the
problem and its definition, to the development of suitable responses to this phenomenon.
The social work profession is a dynamic one, whose areas of activity undergo
modifications as a result of social and ideological transformations. Social work is in constant
interaction with the environment, and is influenced by social, economic and political forces
(Dowling, 1999; Gibelmann, 1999). One of the goals of the profession is to locate
inadequacies between the population’s needs and the social resources provided at different
points in time, and to take action in order to mitigate them (Rosenfeld, 1984). Social work as
a profession is unique, as it allows social workers, who are at the forefront of society, to
125
become involved in and directly familiarize themselves with the harm that social problems
can cause, while also offering the possibility to properly understand the direct connection
between social conditions and social problems.
The starting point of the research is the assumption that a new social problem that is
emerging, presents an opportunity to examine the welfare services system as it deals with a
new problem and with families forced to deal with it. Therefore, the problem of food
insecurity comprises, in this case, a suitable criterion for examining the manner in which
social services departments cope with the issues, while also examining the gaps and the
(perception of) appropriateness of the families experiencing the problem, and the social
workers entrusted with the task of creating an assisting relationship with the families.
The research aims to benefit from the knowledge acquired by families experiencing
food insecurity, as well as from the knowledge accumulated by social workers who provide
services to these families. The basic assumption of this research is that a suitable response to
social problems can only be developed by learning from the views and perceptions of both
social workers and the families they work with.
The research poses three main questions:
1. What are the experiences of families living in conditions of food and insecurity,
and what is their daily existence – from the perspective of these families, and of
the social workers?
2. What are the perceptions of families experiencing food insecurity, and of social
workers, in relation to the problem of food insecurity – the root causes of the
problem, its characteristics and ways of coping with it.
3. What are the gaps, and to which extent do the perceptions of these families match
the perceptions of the social workers?
The method found to be the most suitable for the research is the qualitative
method, which focuses on the investigation, conceptualization and analysis of the various
126
interpretations of the reality (Zabar Ben Yehoshua, 2001). This study is based on a
phenomenological-constructive research tradition, which is characterized by a holistic
examination of phenomena (Stake, 1995), and the perception of the human world as a
structuring of many subjective realities that are given to interpretation (Lincoln & Guba,
1985). The research is based on the critical model, which is influenced by post-modern and
feminist theories, and as such, views the social and economic structures, and also the social
power relations, as those that create poverty, oppression and new social problems, such as
food insecurity. The research examines the assisting relationship between social workers and
families experiencing food insecurity in a social, historical and gender-related context, as
well as the perceptions of the female professionals and the families, while placing emphasis
on the broad social context in which they exist (Denzin, 2001). In general, critical researches,
including this one, express a position in order to lead change, and do not content themselves
with presenting a relativistic stance toward reality, which perpetuates – sometimes through a
‘conspiracy of silence’ – the discriminatory social order, which excludes and harms
underprivileged societies (Shalsky & Arieli, 2006).
The main research tools that were chosen are: semi-structured in-depth interviews
with social workers employed in social services departments, as well as interviews with
women heading households coping with food insecurity. The total number of interviews that
were analyzed within the framework of the research was fourteen – seven with families, and
seven with social workers. Additionally, observations were conducted in various centers, and
a focus group of women experiencing food insecurity was formed, with the aim of
examining the directions taken in the data analysis process.
The research findings were divided into three main units:
The first unit of the Findings chapter deals with the life context and the social context of the
narratives of the women participating in the research, and who head households experiencing
food insecurity. The life context of these women includes two main themes – the first, their
family history; and the second, their parenting and mothering experiences. It is apparent that
127
each of the women has a unique and distinct life story; however, the broad social life context
is similar in all their narratives – hardship and poverty, social exclusion and subversion of
their ability to honorably support themselves. When examining the way in which the social
workers related to the women’s narratives, it appears that they often fail to acknowledge the
distinction between the life stories, and observe the women requesting their services through
a prism that is detached from their world and from the manner in which they experience
themselves and recount their stories.
In the second theme, which relates to the parenting and mothering experiences, the
women participating in the research describe the pain, frustration and difficulty associated
with raising children in a reality of food insecurity. From the social workers’ perspective,
there appears to be a tendency to hold the parents responsible for their children’s nutritional
state, raise arguments of flawed priorities and of placing their own needs before those of
their children.
The second unit of the Findings chapter deals with perceptions and manners of
coping with food insecurity. The first theme in the chapter revolves around the unidimensional – multi-dimensional axis in the perception of food insecurity. The women
suffering from this insecurity presented a broad spectrum of aspects that express life in a
state of food insecurity. These aspects touched dealt with issues such as the quality of the
food and its nutritional value; the uncertainty accompanying their lives; the negative effect
on social activity, expressed in avoidance of hosting; and the complexity they are forced to
deal with during the holiday season. The second theme in this chapter relates to the
perceptions of both research populations regarding the reasons behind food insecurity.
During the course of the interviews with the social workers and the women, the motif of the
labor market as a central cause leading to poverty and to food insecurity was repeatedly
mentioned; however, while the social workers related mainly to personal reasons due to
which the women did not work, the women themselves attributed this to the broader
structural complexities that exclude them from the labor market.
128
The third theme, which completes this unit, describes the manners in which families
experiencing food insecurity cope with their situation. These mainly include appealing to
non-profit organizations that supply food and relying on random assistance from private
entities, with the families describing the degradation and shame they feel when approaching
these non-profits or soup kitchens. These feelings were met with a lack of understanding by
the social workers, who tended to express anger toward the families that refused the
assistance they were offered. The question concerning these families’ manners of dealing
with food insecurity provoked embarrassment among the social workers, who tended to
summarize their attitude with the words: “they manage”.
The third and last unit deals with the relationships between the families living with
food insecurity and the social workers. The first theme of the unit reveals the complexity of
the role of the general social worker. The dominant experience conveyed by the social
workers was one of dissatisfaction, personal frustration and a sense of professional distress.
One of the reasons for these sentiments was the gap between their expectation to implement
techniques of individual and psychological treatment with the families they served, and the
urgent material needs of these families. Additionally, it was found that social workers must
cope with an outdated, non-comprehensive legal infrastructure, lack of resources, a heavy
work load and lack of knowledge in this specific field, as well as with the absence of a policy
regarding the nature and method of intervention suitable for people living in poverty and
suffering from food insecurity.
The second theme deals with the ways in which the social services departments and
the social workers cope with the problem of food insecurity. The departments’ main response
is to refer the families to non-profit organizations that provide food, and to the community
philanthropists. It appears that the feeling of begging for alms is shared by the social workers
and the families suffering from food insecurity.
The third theme, which completes the Findings chapter, deals with the different
aspects of the relationship between the social workers and the families experiencing food
129
insecurity. This relationship is often doomed to fail, because the social workers were unable
to provide concrete material assistance that would help the families cope with food
insecurity. These women’s expectations for concrete assistance, on the one hand, and the
lack of resources at the social workers’ disposal, on the other hand, increased the level of
frustration among them both. These gaps led to a relationship of mistrust, lack of
appreciation and misunderstanding. The women were blamed and viewed as ungrateful and
uncaring, and the social workers were criticized for the quality of their work, their lack of
sensitivity and uncaring approach.
The Discussion chapter is divided into two parts – the first part deals with the
viewpoint of the social workers and the families suffering from food insecurity as regards
their experiences and their daily existence in this state, and to their perceptions regarding the
reason for this situation and the ways of dealing with the problem. The second part of this
chapter offers three main explanations for the gaps identified in the perceptions of the two
research populations with respect to the variety of issues that were studied. It was found that
social workers express neo-liberal ideological positions concerning coping with social issues,
while the women’s arguments can be associated with critical approaches in social work, and
particularly with radical and feminist ones. The second explanation focuses attention on the
mechanism and structure of welfare services, which directs social workers to work
individually with those requesting their services, and does not enable assistance that is
beyond the individual level. The third explanation suggests observing the “othering”
mechanism as one that establishes identity definitions that distinguish between the social
workers and the women experiencing food insecurity. As opposed to many researchers
(Gidron & Katan, 1985; Doron, 2004; Herzog, 1996; Freidson, 1970; DeMontigny, 1995),
who point to the implementation of the “othering” mechanism as one that derives from great
variety between populations belonging to different social and cultural groups, this research
proposes to observe the use of “othering” as one that derives from the many and significant
similarities between the social workers and the women experiencing food insecurity. The
131
research suggests that the assumption that the symbolic distance the social workers create
between the reality of their lives and the reality of the lives of the women suffering from
food insecurity, allows them to deal with the difficulty this charged encounter presents, and
even to shield themselves from its content.
Several recommendations for the practice of social work are derived from the
research findings and discussion; these are compatible with the planned reform in the local
welfare services (Ministry of Social Affairs and Social Services, 2010). The connection
made between the findings and the reform is intended to increase the relevance of the
research to practice in the field of social work. The recommendations are directed at three
planes: the first – the professional – service associated plane; the second – the professional
training plane; and the third plane is directed at developing a policy.
My sincere hope is that the research will contribute to better understanding the reality
of the lives of families living in conditions of food insecurity, as well as the handling of the
the manner in which the problem is dealt with by social workers employed in social services
departments, and will contribute to improving the services provided to help cope with social
issues in general, and with the problem of food and insecurity, in particular.
131
Ben- Gurion University of the egev
Faculty of Humanities and Social Sciences
Department of Social Work
Food Insecurity:
Perception and coping of Social workers and families living
in food insecurity
A Thesis Submitted in Partial Fulfillment of the Requirements for Degree of
Master of Social work at Ben- Gurion University
By
Helly Buzhish-Sasson
This study was supervised by
DR. Roni Kaufman
March 2013
132