‫האם סימון מוצרי מזון באמצעות תווים הינו‬
‫כלי אפקטיבי בשינוי הרגלי תזונה של‬
‫צרכנים?‬
‫כינוס עמותת "עתיד"‬
‫מכון וינגייט ‪ ,‬ה‪ 14‬לאוקטובר‬
‫ד"ר רם וייס‬
‫המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים‬
‫הדסה עין כרם‬
‫גילוי נאות ‪:‬‬
‫ד"ר רם וייס משמש כיו"ר המועצה‬
‫המדעית הישראלית של עמותת‬
‫‪CHOICES‬‬
‫אתגרי תעשיית המזון –‬
‫עפ"י המלצות ארגון הבריאות העולמי ‪2004‬‬
‫קריאה לחברות המזון‬
‫להצטרף למאבק בתופעת ההשמנה‬
‫ובעליית התחלואה במחלות כרוניות‬
‫• שינוי פרופיל מוצרים‬
‫הפחתת סוכר‪ ,‬נתרן‪ ,‬שומן רווי‪ ,‬שומן טראנס ואנרגיה והעלאת צריכת‬
‫סיבים תזונתיים‬
‫– אתגרים‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬שמירה על טעם‪ ,‬מחיר ונוחות‪ ,‬חוקים ותקנות‬
‫מגבילים‬
‫• סימון תזונתי‬
‫להקל על הצרכן בבחירת מזון עם פרופיל תזונתי משופר‬
‫– אתגרים‪ :‬אחיד ומשותף לכל התעשייה‪ ,‬פשוט להבנה ע"י הצרכן‪ ,‬מדעי‬
‫• התאמת האסטרטגיה התקשורתית‬
‫דגש על שיווק מזון לילדים ושיווק חברתי‬
‫– אתגרים‪ :‬אמינות ודיוק‪ ,‬חינוך לתזונה נבונה‬
‫סימון תזונתי‬
‫• מאחר וחלק ניכר מהמזון הנצרך בעולם המערבי הינו מזון‬
‫מעובד‪ ,‬ניתן לעודד צריכה בריאה יותר של ציבור הצרכנים‬
‫על ידי‪:‬‬
‫>> שיפור פרופיל המוצרים הנצרכים‪.‬‬
‫>> הנעת הצרכנים לעשיית בחירות בריאות יותר‪.‬‬
‫• על מנת לעשות בחירות אלו‪ ,‬על הצרכנים להיות מסוגלים‬
‫להבדיל בין מוצרים בריאים יותר או פחות‪.‬‬
‫• הבחנה זו תתאפשר באמצעות שימוש בסימון תזונתי‪,‬‬
‫הכולל מידע תזונתי בחזית ובגב האריזה‪,‬‬
‫ומבטא את ההרכב התזונתי של מזונות באופן ברור‬
‫ושקוף‪.‬‬
‫סימון מזון בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שם המוצר ותיאורו‪.‬‬
‫רשימת רכיבים‪ :‬חומרי המוצא‪ ,‬התוספות ותוספי מזון (בשמותיהם‬
‫הקבוצתיים והפרטניים)‪ .‬מפורטים בסדר תכולה יורד (קמח‪ ,‬שמן‪,‬‬
‫חומרי טעם‪/‬שימור‪ ,‬צבעי מאכל וכדומה)‪.‬‬
‫תכולת המוצר באריזה – נפחו או משקלו הנקי‪/‬המסונן של המזון‪.‬‬
‫שם היצרן וכתובתו‪.‬‬
‫התאריך האחרון לשיווק‪/‬שימוש‪ ,‬בו ניתן להשתמש במזון‪.‬‬
‫תנאי אחסון (הוראות לאחסון נכון)‪.‬‬
‫הוראות הכנה (אם יש)‪.‬‬
‫כשרות‪.‬‬
‫סימון תזונתי‪.‬‬
‫סימון תזונתי בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סימון תזונתי ‪ -‬ערך תזונתי ל‪ 100-‬גרם‪/‬מ"ל מזון‪ ,‬עבור הרכבם של ‪5‬‬
‫פרמטרים‪:‬‬
‫‪ .1‬אנרגיה (קילוקלוריות)‬
‫‪ .2‬חלבונים (גרם)‬
‫‪ .3‬שומנים (גרם)‬
‫‪ .4‬פחמימות (גרם)‬
‫‪ .5‬נתרן (מ"ג)‬
‫במוצרים מן החי (מעל ‪ 4.5‬גרם שומן) – חובת סימון שומן רווי (גרם)‬
‫וכולסטרול (מ"ג)‪.‬‬
‫ניתן לפרט גם כמויות של רכיבי תזונה אחרים‪ ,‬כמו ויטמינים ומינרלים‪.‬‬
‫ניתן לפרט גם סימון תזונתי עבור כמות אחרת מ‪ 100-‬גרם (לאריזה‪,‬‬
‫לפרוסה‪ ,‬למנה וכו')‪.‬‬
‫סימון תזונתי בעולם‬
‫•‬
‫‪Back of pack labelling‬‬
‫הסימון התזונתי המסורתי בגב האריזה ("טבלת ההרכב התזונתי")‬
‫תוכנן כדי לסייע לצרכנים בעשיית בחירות בריאות יותר‪1‬‬
‫?‬
‫אך האם הוא אכן מסייע?‬
‫•‬
‫מחקרים שנערכו באירופה‪ ,‬ארה"ב ואוסטרליה מעידים כי מרבית הצרכנים‬
‫מוצאים את הסימון התזונתי בגב האריזה מבלבל‪ ,‬בעיקר המידע המספרי‬
‫והמינוח בו משתמשים ‪2‬‬
‫‪1) Kurtzweil, 1993‬‬
‫‪2) Cowburn & Stockley, 2005; Shannon, 1994; EUFIC, 2005; Wandel, 1999; Shine et al, 1997; Byrd-Bredbenner et al, 2000; Scott & Worsley, 1997; Sadler, 1999‬‬
‫‪Front of pack labelling‬‬
‫• על מנת לסייע לצרכנים בפירוש הסימון המסורתי של טבלת ההרכב‬
‫התזונתי בגב האריזה‪ ,‬מדינות רבות ברחבי העולם (אנגליה‪ ,‬שוודיה‪,‬‬
‫פינלנד‪ ,‬אוסטרליה) פיתחו בשנים האחרונות תווי סימון תזונתי ייחודיים‬
‫אשר הוצבו בחזית אריזות המוצרים‪.‬‬
‫• תווים אלו נבדלים בעיצובם וברמת הפירוט והמורכבות של המידע‬
‫התזונתי‪.‬‬
‫‪ ‬תווים מורכבים‪ ,‬כגון סימון ה‪)Guideline Daily Amount( GDA-‬‬
‫או סימון הרמזור באנגליה (‪,)Multiple Traffic Light system‬‬
‫מספקים מידע מקיף עבור כל רכיב מזון בהשוואה לרמות הצריכה‬
‫המומלצות עבורו‪ ,‬אך אינם מספקים הערכה כוללת של צירוף הרכיבים‪.‬‬
‫‪ ‬תווים פשוטים יותר המשמשים כ"סימון האיכות התזונתית"‪ ,‬הקיימים רק‬
‫על מוצרים בעלי פרופיל תזונתי מועדף‪.‬‬
‫מחקרי צרכנים באשר להבנת סימון‬
‫תזונתי ‪ -‬ממצאים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צרכנים מתקשים בפירוש סימון מבוסס מספרים‬
‫וחסרים ידע מספיק‬
‫סימון צריך להיות כולל‪ ,‬בהיר‪ ,‬קונסיסטנטי ומתומצת‬
‫צרכנים מבולבלים באשר להבדל בין מלח ונתרן ובין‬
‫פחמימות וסוכר‬
‫צרכנים מעדיפים שיפוט בתוית‬
‫צרכנים מעדיפים תוית שהיא לוגו‬
‫‪1992 CORONARY PREVENTION GROUP‬‬
‫‪200 FSA‬‬
‫‪2002 SUSTAIN‬‬
‫‪2003 EUROPEAN HEART NETWORK‬‬
‫‪2007 GERDA FEUKENS‬‬
‫מחקרי צרכנים‪ -‬המשך‬
‫• קבוצות פגיעות במיוחד (קשישים‪ ,‬השכלה נמוכה)‬
‫עשויות להתקשות בהבנת הסימון התזונתי‪.‬‬
‫• על מנת לעשות בחירות בריאות יותר הצרכנים צריכים‬
‫להתחשב במספר רכיבי מזון יחדיו‪ ,‬אך הם מתקשים‬
‫בכך ונוטים להשתמש ברכיב מזון אחד (כגון שומן)‬
‫כמדד להשוואת הבריאות הכוללת במוצרים‪.‬‬
‫>>> התנהגות זו יכולה להוביל צרכנים לעשיית בחירות‬
‫מוטעות‬
‫(מוצרים דלים בשומן למשל עשויים להיות עשירים ברכיבי מזון אחרים כגון‬
‫סוכר או מלח)‬
‫‪•Cowburn &Stockley 2005, Public Health Nutrition; 8: 21–28.‬‬
‫‪•Feunekes et al 2008. Appetite; 50: 57-70.‬‬
Try it yourself –
Is this a healthy choice or not?
How much time do you need
to make a judgement?
‫מערכות סימון תזונתי –‬
‫כלי ליישום תחום "‪"Nutrient Profiling‬‬
‫• העלייה בשכיחות מחלות כרוניות בעולם הובילה ל‪:‬‬
‫‪ ‬עליה במודעות צרכנים לתפקידו של המזון בבריאות ובמניעת מחלות‪.‬‬
‫‪ ‬ריבוי מסרי תזונה וסימונים שמטרתם להדגיש תועלות תזונתיות‪.‬‬
‫>>> בלבול ביכולתם של צרכנים להבדיל בין מזונות בעלי פרופיל תזונתי רצוי‪.‬‬
‫• נוצר צורך ליצור כלים שיסייעו בסיווג מזונות‪ ,‬יקלו על התאמת הצהרות התזונה‬
‫והבריאות‪ ,‬ויפשטו את הסימון על גבי מזון‪ ,‬על בסיס עדויות מדעיות אמינות‪.‬‬
‫• על רקע זה‪ ,‬התחזק בשנים האחרונות תחום ה "‪( “Nutrient Profiling‬יצירת פרופיל‬
‫תזונתי)‪ ,‬אשר עוסק בהערכה והגדרה של האיכות התזונתית והבריאותית של מזונות‬
‫על בסיס הרכבם התזונתי‪.‬‬
‫מה זה ”‪?"Nutrient Profiling‬‬
‫•‬
‫“יצירת פרופיל תזונתי" ‪ -‬תורת סיווג המזונות עבור מטרות ספציפיות‪ ,‬בהתבסס על‬
‫הרכב רכיבי‪-‬המזון שלהם‪.‬‬
‫גישה אובייקטיבית וברורה לדירוג בריאות המזון על פי קריטריונים תזונתיים‬
‫ספציפיים‪ ,‬מבוססים מדעית‪.‬‬
‫• מבחינת בריאות הציבור‪ ,‬יישום הרעיון הינו שימושי הן עבור התערבויות באוכלוסיה‬
‫והן לצרכי רגולציה מסחרית ושיווקית‪.‬‬
‫• מאפשר קבלת החלטות לגבי התאמת מזונות למגוון מטרות כגון‪:‬‬
‫ סימון תזונתי בחזית אריזות מזון‪.‬‬‫ רגולציה העוסקת בהצהרות תזונה ובריאות במוצרי מזון‪.‬‬‫‪ -‬רגולציה שמטרתה הגבלת אמצעי פרסום ושיווק מזון (בייחוד לילדים)‪.‬‬
‫ פיתוח מוצרי מזון‪.‬‬‫‪ -‬חינוך תזונתי‪.‬‬
‫ תקנות לתזונת אוכלוסיות ספציפיות (כגון בתי ספר)‪.‬‬‫‪ -‬מיסוי או סיבסוד מזונות‪.‬‬
‫”‪"Nutrient Profiling‬‬
‫צרכנים‪ - :‬הבחנה בריאותית בין מזונות על פי סטנדרט שנקבע‪,‬‬
‫במטרה לסייע בבחירת מזונות בעלי פרופיל תזונתי טוב יותר‪.‬‬
‫ הגנה על הצרכן מפני הצהרות בריאות מטעות‪:‬‬‫מניעת שימוש בהצהרות אשר מסוות את המצב התזונתי הכולל של‬
‫המזון‪.‬‬
‫‪ -‬הגבלת שיווק והפרסום של מזונות לילדים‪ ,‬במטרה לשפר את תזונתם‪.‬‬
‫תעשיית המזון‪ :‬סטנדרט תזונתי מכוון במחקר ופיתוח‪.‬‬
‫ פיתוח חידושים ושיפורים לשם קבלת מוצרי מזון בעלי פרופיל בריא יותר‪.‬‬‫ יצירת תנאים תחרותיים שווים בין החברות‪.‬‬‫מדיניות תזונתית‪ :‬כלי בקביעת מדיניות חקיקתית וקבלת החלטות‪,‬‬
‫כגון השפעה על זמינות מוצרי בריאות ע"י מיסוי או סובסידיות‪.‬‬
‫מדעי התזונה‪ :‬סיוע בהערכת איכות המזון לשם מתן הנחיות תזונתיות‪.‬‬
‫כלי לתרגום מידע תזונתי עבור הדיאטה הכוללת לרמה של מזונות ספציפיים‪.‬‬
‫תכנית צ'ויסס – ‪Nutrient Profiling system‬‬
‫• דוגמא למערכת ליצירת פרופיל תזונתי‪,‬‬
‫המגדירה את איכותם התזונתית היחסית של מזונות‪.‬‬
‫• התכנית כוללת תו פשוט‪ ,‬חיובי וקל לזיהוי בחזית המוצר‪,‬‬
‫שומן רווי‪ ,‬שומן‬
‫הפרופיל התזונתי הכולל של מוצר המזון‬
‫אתנתרן‪,‬‬
‫המסכםטרנס‪,‬‬
‫סוכר מוסף‪,‬‬
‫למוצרים דומים באותה קטגוריית מזון‪.‬‬
‫בהשוואה‬
‫קלוריות‬
‫סיבים תזונתיים‬
‫הבריאותית‬
‫• ניתוח הפרופיל התזונתי ומשמעותו‬
‫נעשה באמצעות קריטריונים תזונתיים מבוססים מדעית‪,‬‬
‫לפיהם קובעים האם מוצר המזון זכאי לקבלת תו צ'ויסס‪.‬‬
Nutrition labelling
Consumer
Producer
Summary consumer
• High familiarity
• Low use
• Exception: health motivated consumers
‫למי יועד התו התזונתי ?‬
‫• לא לצרכן המיודע והמקפיד !‬
‫• כן לצרכן שאינו בקיא ברזי האותיות הקטנות של‬
‫התכולה‬
‫• כן לצרכן הניזון בעיקר מן המדיה (פרסומות‪,‬‬
‫טלויזיה וכיו"ב)‬
Conclusion
Motivational phase
No intention
Volitional phase
Intention
Action
Conclusion
Motivational phase
No intention
Volitional phase
Intention
Action
Discussion
Non-health motivated consumers??
Discussion
Non-health motivated consumers??
Focus on producer instead of consumer?!
Aim
Effect of Choices on
healthier product development
Methods
47 food manufacturers
– Newly developed, reformulated or already complying
– 821 products
•
•
•
•
•
•
SAFA
TFA
Added sugar
Sodium
Fiber
Energy
Reformulation sodium
• Most reformulation: sodium
n=68
n=11
-13%
-18%
n=12
-42%
Reformulation SAFA
SAFA (gram/100gram)
3,5
3
2,5
2
Previous
1,5
new
1
0,5
0
Dairy products
(n=10)
Bread toppings
(n=8)
Processed meats
(n=11)
Reformulation added sugar
Added sugar (gram/100gram)
7
6
5
4
Previous
3
New
2
1
0
Dairy products (n=10)
Sauces (n=10)
Product groeps
Limitations
Representative??!
Impact on society?
Prevalence of disease
Life expectancy
Health care costs
‫סיכום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סימון מוצרי מזון משפיע!‬
‫השפעה על הצרכן הלא מיודע‬
‫השפעה על התעשיה‬
‫השפעה על בריאות כולנו‬