‫‬
‫‬
‫‬
‫רשות העתיקות‬
‫מרחב ירושלים‬
‫‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫הפקולטה למדעי הרו ‬
‫ח‬
‫לארכיאולוגיה‬
‫‬
‫המכון‬
‫הרשות‬
‫לפיתוח ירושלים‬
‫‬
‫חידושים‬
‫בארכיאולוגיה‬
‫של ירושלים‬
‫וסביבותיה‬
‫קובץ מחקרים‬
‫כרך ו‬
‫עורכים‪:‬‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪,‬‬
‫אורית פלג‪-‬ברקת‪ ,‬דורון בן–עמי‬
‫יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף‬
‫למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכאולוגיה‪,‬‬
‫הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ב בחשון תשע"ג‪ 18 ,‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪7‬‬
‫בפתח הקובץ‬
‫‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪ ,‬אורית פלג‪-‬ברקת ודורון בן–עמי‬
‫חפירות במרחב ירושלים בשנת תשע"ב (‪ )2012-2011‬‬
‫דורון בן–עמי‬
‫‪9‬‬
‫‬
‫‪25‬‬
‫‬
‫עבודות השימור והפיתוח שבוצעו בשנת ‪ 2012‬בעיר דוד‪,‬‬
‫בעופל ולאורך ערוץ הטירופויון‬
‫שחר פוני‬
‫ירושלים ושפלת יהודה בתקופות הקדומות‬
‫‪35‬‬
‫יישוב ובית קברות מתקופת הברונזה הביניימית למרגלות‬
‫ח'רבת אל–עאליה (רמת בית שמש) — היבטים חומריים ותיאורטיים‬
‫‬
‫יצחק פז‬
‫‪*7‬‬
‫בית חווה מתקופת הברונזה ביניימית—ב"ת ‪ 2‬בנווה שלום‬
‫‬
‫דן בנימין סטורצ'ן‬
‫‪50‬‬
‫‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א — חדרי פולחן ודגמי מקדשים‬
‫יוסף גרפינקל וסער גנור‬
‫‪66‬‬
‫‬
‫הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית‬
‫הלל גבע‬
‫חידושים באפיגרפיה ובגליפטיקה‬
‫‪83‬‬
‫אשור בירושלים — עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫אריאל וינדרבוים‬
‫‪1 05‬‬
‫לפשרו של החותם שנמצא ליד הכותל המערבי‬
‫‬
‫שלמה נאה‬
‫‪110‬‬
‫חרותת שבה שמו של טריאנוס במערה בח'רבת ערק ח'לא מצפון לבית–גוברין‬
‫‬
‫בועז זיסו‪ ,‬בועז לנגפורד‪ ,‬אבנר אקר ואסתר אשל‬
‫ירושלים לאחר הכיבוש המוסלמי — תגליות חדשות‬
‫‪125‬‬
‫ייצור כלי עצם מן התקופה המוסלמית הקדומה בחפירות חניון גבעתי‬
‫‬
‫אריאל שתיל‬
‫‪136‬‬
‫חידושים בויה דולורוזה — חפירות וסקר בהוספיס האוסטרי ובקרבת קשת "אקה הומו"‬
‫‬
‫שועה קיסילביץ ורועי גרינוולד‬
‫‪1 49‬‬
‫שוקי התקופה הצלבנית לאור ממצאים חדשים בעיר העתיקה בירושלים‬
‫יחיאל זלינגר ומיכאל ארליך‬
‫‪1 61‬‬
‫‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר — לקחים מתודולוגיים‬
‫ריכב (בוני) רובין‬
‫חפירה ומחקר בהרודיון‬
‫‪181‬‬
‫חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון‬
‫‬
‫יעקב קלמן‪ ,‬רחל צ'אצ'י‪ ,‬אורן גוטפלד ורועי פורת‬
‫‪194‬‬
‫הפועלים של הורדוס‪ :‬עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון —‬
‫הכתובות הלועזיות‬
‫‬
‫אבנר אקר‬
‫‪199‬‬
‫הפועלים של הורדוס‪ :‬עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון —‬
‫הכתובת הארמית‬
‫אסתר אשל‬
‫‪136‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫חידושים בויה דולורוזה — חפירות וסקר בהוספיס‬
‫האוסטרי ובקרבת קשת "אקה הומו"‬
‫שועה קיסילביץ ורועי גרינוולד‬
‫רשות העתיקות‬
‫במפת מידבא (המאה ה–ו' לספירה) כרחובות עמודים‬
‫בצפונה של העיר העתיקה‪ ,‬לאורך חלקו המזרחי‬
‫עם סטווים‪ .‬רחוב הויה דולורוזה נמשך משער האריות‬
‫של רחוב הויה דולורוזה‪ ,‬ערכנו בשנים ‪2012-2011‬‬
‫במזרח ועד לרחוב הגיא במערב‪ .‬תוואי הרחוב נע‬
‫חפירות וסקר המאירים אזור זה באור חדש ומספקים‬
‫נתונים חדשים למחקר בן ‪ 150‬השנה המתמקד במרחב ממזרח–צפון–מזרח למערב–דרום–מערב ומנקודת‬
‫‪1‬‬
‫הצפוני–מזרחי של איליה קפיטולינה (איור ‪.)1‬‬
‫הסקר הוא יורד בשיפוע תלול לכיוון מערב‪ ,2‬בהתאם‬
‫לטופוגרפיה הטבעית של המורדות הדרום–מערביים‬
‫ההוספיס האוסטרי ממוקם בהצטלבות רחוב הגיא‬
‫(אל–וואד) וחלקו המזרחי של רחוב הויה דולורוזה (דרך של גבעת בית זייתא שלמרגלותיה הוא נמצא‪ ,‬לכיוון‬
‫שער האריות‪/‬טאריק באב סת–מרים)‪ .‬חפירות ההצלה הגיא המרכזי (הטירופויון) במערב (וילסון ‪ ;1864‬מרי‬
‫אלין מציון ‪ ,1955‬איור ‪.)66‬‬
‫במתחם ההוספיס האוסטרי נערכו ממזרח למבנה‬
‫המרכזי‪ .‬שטח החפירה נמצא כ–‪ 50‬מ' ממזרח לצומת‪,‬‬
‫וכ–‪ 12‬מ' מצפון לויה דולורוזה‪ ,‬באזור שהיה נטוש‬
‫סקר "בית תרבות מרוקו"‬
‫מאמצע המאה ה–ט"ו ונערמו בו כמויות גדולות של‬
‫בחודשים פברואר ומארס ‪ 2012‬נערך סקר ארכיאולוגי‬
‫עירוני במתחם מבנים גדול (כ–‪ 250‬מ"ר) ברחוב הויה‬
‫עפר ששימשו כטראסות פתוחות לאחר בניית מתחם‬
‫ההוספיס‪ .‬הממצאים כללו מכלול מבנה קמרונות‬
‫דולורוזה‪ .‬הסקר התאפשר בעקבות רכישת המתחם‬
‫מרשים מהתקופה הממלוכית ושרידי מבנה קשתות‬
‫בידי ממשלת מרוקו לטובת הקמת "בית תרבות‬
‫מהתקופה הרומית‪.‬‬
‫מרוקו"‪ .‬המתחם‪ ,‬המורכב מחללים רבים המקורים‬
‫במקביל לעונת החפירה השנייה ערכנו סקר ארכיאולוגי בקמרונות צולבים‪ ,‬גובל מצפון בויה דולורוזה —‬
‫ישירות אל מול מנזר האחיות ציון‪ ,‬ובמזרחו ברחוב‬
‫עירוני במתחם מבנים הידוע בשם "אל–זאוויה אל‬
‫ע'וואנימה המוביל להר הבית‪ .‬המזוזה הצפונית של‬
‫נקשבנאנדייה"‪ .‬המתחם נמצא מדרום לויה דולורוזה‪,‬‬
‫האומנה הדרומית של הקשת המרכזית של "אקה‬
‫ישירות אל מול מנזר האחיות ציון‪ ,‬וגובל במזרחו‬
‫הומו" משולבת בפן הצפוני של קיר המתחם‪ ,‬והקשת‬
‫ברחוב ע'וואנימה המוביל להר הבית‪ .‬במרכז האזור‬
‫‪3‬‬
‫הנסקר נמצאת קשת "אקה הומו" וכחלק מהסקר ערכנו הדרומית מצויה בתחומי האזור הנסקר‪.‬‬
‫בעת ביצוע הסקר תיעדנו מחדש את הממצא המצוי‬
‫מדידות חדשות של הקשת וסביבתה (איור ‪.)2‬‬
‫בתחומי מנזר האחיות ציון‪ .‬השטח שנסקר כולל מקטע‬
‫רחוב הגיא והויה דולורוזה הם צירי תנועה מרכזיים‬
‫מרחוב הדקומנוס שנסלל כחלק ממערך רחובות מרכזיים‬
‫בירושלים החל מהתקופה הרומית ועד ימינו‪ .‬רחובות‬
‫של איליה קפיטולינה בראשית המאה ה–ב' (צפריר‬
‫אלו משמרים את תוואי הקרדו המזרחי והדקומנוס‬
‫תשנ"ט‪ ;122-120 :‬וקסלר–בדולח תשע"ב‪ .)39 :‬את‬
‫הצפוני‪ ,‬שהם שניים מרחובותיה המרכזיים של איליה‬
‫קפיטולינה (צפריר תשנ"ט‪ ;120-117 :‬גוטפלד תשס"ח‪ :‬תוואי הדקומנוס משמר רחוב הויה דולורוזה‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫‪ .)66‬הם נבנו בראשית המאה ה–ב' לספירה ומתוארים במרכז שטח הסקר נמצאת קשת "אקה הומו" שנחשפה‬
‫חידושים בויה דולורוזה ‬
‫‪ 1‬מפת איתור‬
‫‪137‬‬
‫‪138‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 2‬תוכנית הסקר והחפירה ושחזור תוואי הדקומנוס‬
‫‪ 3‬תוכנית ושחזור של קשת האקה הומו והליתוסטרוטוס (מרי אלין מציון ‪ :1955‬איור ‪)34‬‬
‫חידושים בויה דולורוזה ‬
‫‪139‬‬
‫הרחבה חוצה רחוב הדקומנוס שרוחבו ‪ 11‬מ' והוא בציר‬
‫חלקית באמצע המאה ה–י"ט בעת בניית מנזר האחיות‬
‫מדרום–מערב לצפון–מזרח‪ ,‬ומרוצף בלוחות אבן גדולים‬
‫ציון‪ .‬הקשת תועדה לראשונה על–ידי ש' קלרמון–גנו‬
‫ומחורצים המונחים בהתאם לציר הרחוב‪ .‬מעברה‬
‫(‪ )76-49 :1899-1896‬ולאחר מכן על–ידי ונסן (‪:1914‬‬
‫‪ ,598-597‬איורים ‪ )13 ,6‬ומרי אלין מציון (‪ :1955‬איור‬
‫המערבי של קשת "אקה הומו"‪ ,‬הסלע חצוב כדופן ישרה‬
‫בקו מקביל לציר הדקומנוס‪ .‬דופן זו השתמרה לגובה רב‪,‬‬
‫‪ .)34‬הללו משחזרים את "אקה הומו" כשער ניצחון בן‬
‫ומצפון לה מצויים שני חללים שביניהן מעבר חצוב‪ .‬בכל‬
‫שלוש קשתות‪ ,‬בעל פתח מרכזי גבוה‪ ,‬הניצב בחלקה‬
‫המערבי של רחבה גדולה מרוצפת אבן (איור ‪ .)3‬רחבה זו חלל קבוע פתח מלבני שלו מזוזות בעלות מגרעת בולטת‬
‫זוהתה עם ה"ליתוסטרוטוס" — ריצוף האבן בפריטוריום‪ ,‬וסף עם פותות חצובות בדופן הדרומית (איור ‪ .)4‬הפתח‬
‫שבחלל המערבי סתום‪ ,‬ואילו בחלל המזרחי מוביל‬
‫בו נערך משפטו של ישו (צפריר תשנ"ט‪ .)155 :‬שרידי‬
‫הרחבה נמצאו במנזר ההלקאה‪ ,‬ובמנזר האחיות ציון‬
‫הפתח אל מדרכה (‪ 3‬מ' רוחב)‪ ,‬של פני סלע מפולסים‪,‬‬
‫שבו הם שולבו בקומת המרתף‪ .‬שטח הריצוף שנחשף‬
‫המסתיימת בקו ישר המקביל לקו הכניסה לחללים‪ .‬אל‬
‫‪ 48‬מ' (מצפון לדרום) ‪ 32 x‬מ' (ממזרח למערב)‪ .‬אבני‬
‫המדרכה ניגש ריצוף לוחות אבן המונח על גבי הסלע‬
‫הריצוף הגדולות הונחו בחלקן מעל הקמרונות שהוקמו המשתפל לדרום מערב‪ .‬בין אבני הריצוף בולטים מספר‬
‫לוחות אבן גיר (מיזי חילו) גדולים הנראים באתרם‪,‬‬
‫על גבי צמד הבריכות מימי הבית השני שמזוהה עם‬
‫וביניהם לוחות אבן קטנים יותר המייצגים ככל הנראה‬
‫בריכת הסטרותיון‪ .‬המדידות הנוכחיות בתוך תחומי‬
‫מנזר האחיות ציון מלמדות שרחבה זו יורדת בשיפוע‬
‫תיקונים מאוחרים‪ .‬אבני הריצוף מונחות באלכסון לציר‬
‫כלפי דרום (‪ 745.50‬מ' בצפון‪ 745.13 ,‬מ' בדרום)‪ .‬את‬
‫הרחוב (איור ‪ .)5‬על הריצוף מצוי גדם קיר‪ ,‬שמבצבץ‬
‫‪ 4‬פתח סתום של חנות חצובה מצפון לדקומנוס — מבט לדרום (צילום‪ :‬פ' זריינה)‬
‫‪140‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫עות'מאן–בג (אולד והילנברנד ‪ .)904 :2000‬בשלב‬
‫מתחת לקיר המודרני הדרומי של מנזר האחיות ציון‪.‬‬
‫ראשון נבנו מסגד וארבעה תאים ששימשו את הקהילה‬
‫בפינה הצפונית–מזרחית של החלל המזרחי ממוקמת‬
‫כניסה המובילה לגרם מדרגות חצוב במתלול סלע גבוה‪ ,‬הסּופית‪ .‬במהלך השנים גדל המבנה‪ ,‬תוך כדי תוספות‬
‫ושינויים קונסטרוקטיביים‪ ,‬למתחם גדול בן שתי‬
‫ובראשה פיר עגול חצוב המעיד שבמועד כלשהו שימש‬
‫קומות שכולל חצר ובה ממוקם קבר השיח' אל–סליח‬
‫החלל בור מים‪.‬‬
‫מוחמד אל–אוזבייקי‪ .‬בשנת ‪ 1983‬בוצעו במבנה שינויים‬
‫במתחם הנסקר‪ ,‬מדרום לויה דולורוזה‪ ,‬הוסרו אריחים‬
‫ושכבות טיח מודרניות על–ידי הקבלן‪ .‬פני הסלע נחשפו משמעותיים על–ידי השוכר מר פייסל חמד לטובת‬
‫הסבתו לחנות לממכר עתיקות לתיירים‪ .‬במקום הוצב‬
‫באזורים שונים‪ ,‬והתאפשר תיעוד של מחשופי הסלע‬
‫החצובים והמעובדים‪ .‬חשיפת הסלע נעשתה לפי צורכי שלט המציין את עובדת חפירת החללים במרחב ‪.3‬‬
‫כל שנותר כיום ממבנה הזאוויה המקורי הוא המסגד‪.‬‬
‫הבנייה הנוכחיים‪ ,‬ונציין שלא נערכה חפירה במתחם‪.‬‬
‫ההיסטוריה של המתחם נדונה בפירוט בספר "ירושלים ברחבי המתחם נסקרו מספר "מרחבים" ארכיטקטוניים‬
‫ומחשופי סלע בשלושה מפלסים שונים (איור ‪ .)2‬להלן‬
‫העות'מאנית" (אולד והילנברנד ‪ ,909-904 :2000‬אתר‬
‫‪ ,)33‬אך לא התאפשר בידי המחברים לסקור את האתר‪ .‬יוצגו המרחבים העיקריים בלבד‪ :‬בחלקו הצפוני–מערבי‬
‫של המתחם מצוי חלל קטן (מרחב ‪ )1‬שנוצר כחלק‬
‫המבנה ידוע בשם "אל–זאוויה אל–נקשבאנדייה" או‬
‫"אל–תאקייה אל–נקשבאנדייה"' והוא נוסד במאה ה–י"ד מהרחבת המבנה בשנות ה–‪ 80‬של המאה ה–כ'‪.‬‬
‫הדופן הדרומית היא קיר סלע זקוף החצוב בקו ישר‬
‫על–ידי השיח' מוחמד בהא א–דין נקשבנד אל–בוכרי‬
‫בתוואי דרום–מערב‪/‬צפון–מזרח‪ ,‬המקביל לציר הרחוב‬
‫ממנהיגי העדה הסופית‪ ,‬או במאה ה–ט"ו על–ידי‬
‫‪ 5‬ריצוף רחוב הדקומנוס — מבט לצפון (צילום‪ :‬פ' זריינה)‬
‫חידושים בויה דולורוזה ‬
‫החל מהמאה ה–ב' לספירה ועד ימינו‪ .‬בקיר הסלע‬
‫חצוב פתח מלבני (‪ 2.8‬מ' גובה‪ 0.9 ,‬מ' רוחב; איור ‪)6‬‬
‫עם מזוזות בעלות מגרעת בולטת ופותות בסף הכניסה‬
‫הדומה לפתחים בשני החללים שמצפון לרחוב (לעיל)‪.‬‬
‫מצפון לו מצוי משטח סלע לא מעובד המשתפל‬
‫במתינות לכיוון צפון–מערב‪ .‬הכניסה מובילה לחלל‬
‫חצוב (מרחב ‪ ,)2‬בעל מתאר מלבני לא רגולארי (‪-2.1‬‬
‫‪ 3.2‬מ' אורך‪ 2.7 ,‬מ' רוחב ממוצע‪ 2.4 ,‬מ' גובה)‪ .‬אל‬
‫רצפת הסלע המפולסת באופן גס מובילה מדרגה (רום‬
‫‪ 0.25‬מ')‪ .‬פינות החלל מעוגלות‪ ,‬וראשן של הדפנות‬
‫במזרח ובמערב מקומרות‪ .‬הדופן הדרומית של מרחב‬
‫זה נפרצה במועד מאוחר לזמן החציבה המקורי‪ ,‬ונוצר‬
‫בו מעבר לחלל חצוב בעל ומתאר כללי סגלגל לבד מן‬
‫הדופן הדרומית הישרה (מרחב ‪ .)3‬בפינה הדרומית–‬
‫מערבית של המרחב ממוקם פתח קשתי‪ .‬ארבע‬
‫מדרגות עולות דרך הפתח לכיוון מערב‪ .‬שתי המדרגות‬
‫התחתונות חצובות ברובן בסלע‪ ,‬ונחצבו במתאר‬
‫החלל הסגלגל‪ ,‬כך שהן הולכות ונהיות צרות כלפי‬
‫מערב‪ .‬רצפת החלל היא סלע מפולס שבמרכזו מתקנים‬
‫חצובים‪ .‬התקרה מקומרת‪ ,‬ובראשה סתימה מודרנית‬
‫של אבנים וחומר מליטה‪ .‬הדפנות בדרום ובמזרח‬
‫נפרצו בתקופה מאוחרת‪ ,‬ככל הנראה בעת שנחפרו‬
‫מרחבים אלו בשנת ‪ ,1983‬כמתואר בשלט שהוצב‬
‫במרחב זה‪ .‬במפלס גבוה‪ ,‬וממזרח למרחבים ‪ 3-1‬נחצבו‬
‫שני מרחבים‪ ,‬לאורך קו ישר בתוואי דרום–מערב‪/‬צפון–‬
‫מזרח‪ ,‬שביניהם חוצץ קיר סלע ניצב‪ .‬על דפנות הסלע‬
‫החצוב בנויים קירות אבן מאוחרים‪ .‬מרחב ‪ 7‬הוא בעל‬
‫שלוש דפנות סלע חצובות הניצבות לגובה של עד ‪2.25‬‬
‫מ' מעל למפלס הריצוף המודרני‪ .‬בדופן המזרחית (‪2.2‬‬
‫מ' אורך‪ 0.8 ,‬מ' רוחב) מצוי חלון שחלקו התחתון חצוב‬
‫בסלע‪ ,‬וחלקו העליון בנוי ומטויח בטיח מודרני‪ .‬הדופן‬
‫הצפונית השתמרה לגובה הרב ביותר ובה קבוע פתח‬
‫חצוב‪ .‬לפתח (‪ 0.9‬מ' רוחב‪ 0.6 ,‬מ' עומק לכל הפחות)‬
‫מזוזות זקופות‪ ,‬שהמערבית מהן השתמרה לגובה רב‬
‫יותר (‪ 748.15‬מ')‪ .‬הפתח סתום מצפון באמצעות קיר‬
‫מודרני‪ .‬בדופן המערבית נחצבו שתי גומחות‪ ,‬שבאחת‬
‫נראו בברור שרידי פיח המעידים ששימשה להנחת נר‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫‪ 6‬מבט מחלל חצוב (מרחב ‪ )3‬אל פתח חנות חצובה‬
‫(מרחב ‪ )2‬מדרום לדקומנוס — מבט לצפון (צילום‪ :‬א' פרץ)‬
‫כתוצאה מפריצות וסיתות מאוחרים אין באפשרותנו‬
‫לשחזר את גודלו ומתארו המקוריים של מרחב זה‪.‬‬
‫ממזרח‪ ,‬מצוי מרחב ‪ 8‬ממנו השתמרה רק הפינה‬
‫הצפונית–מערבית‪ .‬במרכז הקיר הצפוני חצובה גומחה‬
‫(‪ 1.0‬מ' רוחב) ששימשה אולי כחלון‪ .‬בחתך שנוצר‬
‫בקצה המזרחי של המרחב ניתן להבחין בפן הצפוני של‬
‫הקיר (‪ 0.8‬מ' רוחב) שהוא המשכו של קו הסלע החצוב‬
‫במרחב ‪ .1‬בחלקו הצפוני–מזרחי של המתחם משטח‬
‫סלע משתפל בשיפוע חד לצפון–מזרח (מרחב ‪13‬א')‪.‬‬
‫במרכזו שני בורות מים חצובים (מרחבים ‪13‬ד'‪13 ,‬ה')‪,‬‬
‫בקצהו המזרחי תעלה (מרחב ‪13‬ב') ובצפון–מזרח‬
‫ריצוף אבן (מרחב ‪13‬ג')‪ .‬חלקו הצפוני של משטח‬
‫הסלע הוחלק באופן גס‪ ,‬והוא גבוה מריצוף לוחות‬
‫האבן שממזרח (מרחב ‪13‬ג')‪ .‬בחלקו הדרומי תעלות‬
‫ניתוק (‪ 0.4-0.2‬מ' רוחב‪ 0.9 ,‬מ' עומק מרבי) ותשלילי‬
‫‪142‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 7‬אבן ריצוף גדולה השייכת לרחבת הליתוסטרוטוס‪ ,‬חתומה תחת קירות מתחם הזאוויה — מבט לצפון (צילום‪ :‬א' פרץ)‬
‫חציבה‪ .‬התעלה (מרחב ‪13‬ב') משתרעת לאורך קצהו‬
‫קטנות יותר שחלקן מחורצות‪ ,‬וריצוף אבן מודרני‪.‬‬
‫הצפוני–מזרחי של המתחם וכיוונה הכללי מדרום–מערב בקצה הצפוני מצויה אבן גדולה שייתכן והיא ממשיכה‬
‫לצפון–מזרח‪ .‬בקצה הצפוני פונה התעלה לכיוון מזרח‪ ,‬צפונה‪ ,‬מתחת לקיר המתחם‪ .‬מדרום–מערב מצויים‬
‫שני בורות מים חצובים בסלע המחוברים אחד לשני‬
‫אל מחוץ לשטח המתחם‪ .‬חלקה הדרומי חצוב בסלע‬
‫(‪ 0.3-0.25‬מ' רוחב‪ 0.25 ,‬מ' עומק מרבי)‪ ,‬וחותך‬
‫באמצעות מעבר תת–קרקעי צר (‪ 0.45‬מ' רוחב)‪ .‬מרחב‬
‫‪13‬ד' הוא בור עגול בעל פתח עילי סגלגל (‪ 1.4‬מ' אורך‪,‬‬
‫תשלילי חציבה השייכים למרחב ‪13‬א'‪ .‬משני עבריה‬
‫נחצבו מגרעות בסלע שנועדו להנחת אבני הכיסוי שלא ‪ 0.8‬מ' רוחב) שעל דפנותיו וקרקעיתו שרידי טיח‬
‫השתמרו‪ .‬חלקה המרכזי (‪ 0.5‬מ' רוחב מרבי‪ 0.35 ,‬מ'‬
‫שהוסר במתכוון‪ .‬מרחב ‪13‬ה' הוא בור במתאר טרפזי‪,‬‬
‫רוחב מרבי) בנוי מאבני שדה מלוכדות בחומר מליטה‪ ,‬המתרחב בדרום‪ .‬לאורך כל דפנות הבור חצובה מדרגה‬
‫(‪ 0.55-0.25‬מ' גובה)‪ ,‬צרה בצפון ורחבה יותר ( ‪-0.2‬‬
‫ומטויח בטיח אפור הידראולי‪ .‬חלקה הצפוני משתרע‬
‫תחת ריצוף אבן שמרביתו מודרני‪ ,‬אך בקצהו הצפוני‬
‫‪ 0.27‬מ' רוחב) בחלקו הדרומי — הרחב של הבור‪ .‬בדומה‬
‫לוחות ריצוף גדולים (מרחב ‪13‬ג'; איור ‪ .)7‬ריצופים‬
‫לבור שממזרח (מרחב ‪13‬ד')‪ ,‬שרדו חלקים מרצפת‬
‫אלו חותמים אבני כיסוי גדולות ומהוקצעות המונחות הטיח ששוברה במתכוון בתעלה צרה לאורך כל דפנות‬
‫הבור ובחלקו הצפוני‪ .‬בחלקו הדרומי של הבור ניתן‬
‫בראש התעלה‪ .‬ריצוף לוחות האבן הגדולים (מרחב‬
‫לראות בבירור שדפנות הבור קמורות‪ ,‬ונראה שבמקור‬
‫‪13‬ג') השתמר בפינה הצפונית–מזרחית של המתחם‪.‬‬
‫ריצוף זה כולל מספר אבני אבן גיר קשה שחוקות‬
‫היה הבור בעל תקרה מקומרת‪ ,‬אך זו נקטמה במועד‬
‫ושבורות משימוש הנראות באתרן‪ ,‬תיקון אבני ריצוף‬
‫מאוחר‪.‬‬
‫חידושים בויה דולורוזה ‬
‫‪143‬‬
‫היה נטוש ועזוב החל מאמצע המאה ה–ט"ו‪ ,‬כפי‬
‫תיעוד ממצאים באזור שבין ההוספיס האוסטרי‬
‫שמעידים הממצא הארכיאולוגי וכן מפה משנת ‪1805‬‬
‫וקשת "אקה הומו"‬
‫והדפס משנת ‪( 1856‬שילר ‪ ,)112 :1979‬בהם מופיע‬
‫ממצאים ארכיאולוגיים תועדו במהלך שתי עבודות‬
‫פיקוח שנערכו באזור זה בתקופת המנדט הבריטי בידי האזור כגבעות עפר לא מיושבות‪ .‬בעת בניית ההוספיס‬
‫הוכשר השטח שממזרח למבנה כטראסות‪ .‬בשנת ‪,2010‬‬
‫מפקח אגף העתיקות ס"א חוסייני (הדו"חות שמורים‬
‫כאשר החלו בבניית אגף חדש לבית ההארחה‪ ,‬נחשפו‬
‫בארכיון רשות העתיקות)‪:‬‬
‫ראשי קירות וקמרון שחייבו חפירה ארכיאולוגית‬
‫בחודש אוגוסט שנת ‪ ,1933‬בעקבות תיקון הקיר‬
‫‪5‬‬
‫הצפוני (הפונה לרחוב) של מתחם הזאוויה נחשף לפרק במקום‪ .‬החפירה נמשכה לסירוגין במשך ‪ 14‬חודשים‬
‫זמן קצר הפן המזרחי של האומנה הדרומית של הקשת על פני שטח של כ–‪ 180‬מ"ר‪ .‬התגלו שרידים רבים‬
‫המרכזית של "אקה הומו"‪ .‬האומנה ובסיס הקשת בלטו הכוללים חלק ממבנה קשתות מהתקופה הרומית‪,‬‬
‫מכלול מבנים מהתקופה הממלוכית‪ ,‬ושרידי בנייה דלים‬
‫כ–‪ 0.4‬מ' מפני קיר המתחם‪ ,‬לכיוון הרחוב‪.‬‬
‫מהתקופה העות'מאנית הקדומה‪.‬‬
‫בחודש יולי שנת ‪ ,1942‬בעקבות סדקים שהופיעו‬
‫בכנסיית הפרטוריום שבמנזר היווני אורתודוקסי‬
‫התקופה הרומית — בשטח של כ–‪ 20‬מ"ר‪ ,‬בצפון–מערב‬
‫("כלא ישו")‪ ,‬נחפרה תעלה (‪ 1.5-1‬מ' רוחב) בצמוד‬
‫שטח החפירה‪ ,‬התגלו שרידי מבנה גדול ממנו נחשפו שני‬
‫לפינה הדרומית–מערבית של המנזר‪ :‬ברחוב הויה‬
‫מרחבים המקורים על–ידי קשתות‪ ,‬ומרחב ניצב נוסף בו‬
‫דולורוזה‪ ,‬ובצמוד לקיר החוצץ בין המנזר ובין‬
‫ההוספיס האוסטרי‪ .‬מול החלון המערבי בקיר הדרומי נחשפה קשת אחת‪ .‬השרידים כוללים קיר גדול (‪ 7.5‬מ'‬
‫אורך) הבנוי מאבני גוויל מהוקצעות ובו אחוזות שלוש‬
‫של הכנסייה היוונית התגלתה אבן ריצוף גדולה‬
‫בשימוש משני תחת מילוי עפר כהה (עומק של ‪ 1.55‬מ' קשתות אבני גזית מסותתות מאבן גיר רכה שרוחבן‬
‫מתחת למפלס הרחוב המודרני)‪ .‬מתחת לאבן זו התגלה כ–‪ 0.6‬מ'‪ .‬במרכז הקיר משולב קיר ניצב (‪ 3.5‬מ' אורך‪0.7 ,‬‬
‫מ' רוחב) היוצר חלוקה לשני מרחבים‪ .‬המרחב המזרחי‬
‫ריצוף ממנו נותרו ארבעה לוחות אבן גדולים מאבן‬
‫כולל קיר מקביל לקיר הגדול שחתום תחת יסודות אומנה‬
‫גיר (מיזי חילו)‪ ,‬שהמזרחי בהם שלם והיתר שבורים‪.‬‬
‫הריצוף נראה באתרו ונמצא בעומק של כ–‪ 2.5‬מ' מתחת ממלוכית ורק ראש הפן הדרומי שלו נחשף (‪ 2‬מ' אורך)‪.‬‬
‫בין שני הקירות (בחתך שבגבול המזרחי של החפירה)‬
‫למפלס הרחוב המודרני (גובהו ‪ ,739.60-739.48‬והוא‬
‫זוהתה סתימה בנויה מאבני שדה קטנות‪ .‬בין קיר הסתימה‬
‫יורד בשיפוע לכיוון מערב); מהויה דולורוזה נחפרה‬
‫תעלה (‪ 1.5-1‬מ' רוחב) לאורך הקיר המערבי של המנזר והקיר המערבי של המרחב נתגלתה קשת אחוזה בקיר‬
‫הגדול שרק שניים מנדבכיה השתמרו‪ .‬המרחב המערבי‬
‫היווני‪ ,‬בקצה המזרחי של מתחם ההוספיס האוסטרי‪.‬‬
‫כולל אף הוא קיר מקביל לקיר הגדול‪ ,‬ובין השניים (בחתך‬
‫בתעלה התגלה מבנה קמרון גדול שלו פתח מלבני‬
‫שבגבול המערבי של החפירה) נחשפה קשת האחוזה‬
‫שבראשו קשת מקלה ובבסיסו אבן סף גדולה (בעומק‬
‫בשתי קצותיה בקירות‪ .‬חלקה המרכזי של קשת זו ממוטט‬
‫של ‪ 2.25‬מ' מתחת למפלס הרחוב; ‪ 739.55‬מ' לערך)‪.‬‬
‫חלקית (איור ‪ .)8‬קשת נוספת (ממנה השתמרו רק שני‬
‫בתוך המבנה התגלתה מדרגת סלע חצובה (‪ 5.5‬מ'‬
‫נדבכים) אחוזה בקיר הגדול בין הקשת המערבית והקיר‬
‫אורך) שראשה מפולס‪.‬‬
‫המזרחי של המרחב‪ .‬מעברו הדרומי של הקיר בו אחוזה‬
‫הקשת המערבית מצויה קשת אחוזה נוספת שהשתמרה‬
‫החפירות בהוספיס האוסטרי‬
‫לגובה של ‪ 3‬נדבכים ונחתכה על–ידי מבנה מאוחר‪ ,‬והיא‬
‫פעולות הבנייה של ההוספיס האוסטרי החלו בשנת‬
‫מעידה על מרחב ניצב (בכיוון צפון–דרום) לשני המרחבים‬
‫‪ 1857‬והמבנה נחנך בשנת ‪ 1869‬על–ידי הקיסר פרנץ‬
‫דלעיל‪ .‬הכניסה לשני המרחבים האורכיים היא מדרום‪,‬‬
‫יוזף במהלך ביקורו בארץ‪ .‬השטח עליו הוקם המבנה‬
‫‪4‬‬
‫‪144‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 8‬קשת רומית שהתמוטטה‪ ,‬ותחילת קשת נוספת מדרום — מבט למערב (צילום‪ :‬פ' זריינה)‬
‫משני עבריו של הקיר החוצץ ביניהן‪ .‬ייתכן שפתח המקשר אורתודוקסי‪ .‬רצפת המבנה עשויה טיח לבן‪ ,‬והיא‬
‫בין שני המרחבים מצוי בקיר זה‪ ,‬שעד כה נחשף רק ראשו‪ .‬נחשפה רק בכניסה ובפינה הדרומית–מזרחית‪ .‬בפינה‬
‫מילוי העפר בין הקירות מכיל חרסים מהתקופות הרומית זו נחפרה תעלת בדיקה ממפלס הרצפה המאוחרת של‬
‫והביזנטית והוא חותם מפולות אבני בנייה וגזית שמקורם המבנה (מאות י"ד‪-‬ט"ו) ועד לסלע האם שעל גביו‬
‫תועדו תשלילי חציבה‪ .‬מדרום נחשף מבנה קמרון נוסף‬
‫בקירות ובקשתות‪ .‬חלק קטן מהמפולות נחפר וכלל‬
‫(תיכון) ממנו נחפר רק מסדרון הכניסה הצר שגם הוא‬
‫חרסים מהתקופה הרומית בלבד (לא יאוחר מן המאה‬
‫מקורה בקמרון‪ .‬קמרון נוסף (דרומי) המצוי בין קמרון‬
‫ה–ד' לספירה)‪.‬‬
‫זה והרחוב תועד בשנת ‪ 1942‬בידי מפקח אגף העתיקות‬
‫הבריטי (לעיל)‪ .‬הכניסה לקמרון הדרומי הייתה ישירות‬
‫התקופות המאוחרות‬
‫התקופה הממלוכית‪ ,‬שלב א' (המאה ה–י"ג) — בשלב מהרחוב דרך פתח עם קשת מקלה‪ .‬ראש הקשת משולב‬
‫כיום בקיר התוחם את רחוב הויה דולורוזה מצפון‬
‫זה נבנה מכלול גדול הכולל דרך‪/‬סמטה ללא מוצא‬
‫(איור ‪ .)9‬ייתכן שהייתה כניסה נוספת מכיוון מערב‪,‬‬
‫שמקורה ברחוב הויה דולורוזה (במפלס ‪ 739.70‬מ'‬
‫מן הסמטה המובילה אל המכלול‪ .‬ממערב לסמטה מצוי‬
‫לעומת הרחוב המודרני שמפלסו ‪ 741.30‬מ' ישירות‬
‫מדרום) ושמשני עבריה מבני קמרונות גדולים‪ .‬ממזרח קמרון כפול גדול ששימש לתעשייה כעדות המתקנים‬
‫לסמטה מצויים שלושה מבני קמרונות חביתיים‪ ,‬מהם והתעלות המטויחות שנתגלו בו‪ .‬סביר לדעתנו לשחזר‬
‫נחפר במלואו רק הקמרון הצפוני‪ .‬קמרון זה נבנה כנגד מבנה קמרון נוסף מדרום לקמרון הכפול‪ ,‬שגבל ברחוב‬
‫‪6‬‬
‫הויה דולורוזה‪.‬‬
‫קיר הגדר המפריד בין מתחם ההוספיס והמנזר היווני‬
‫חידושים בויה דולורוזה ‬
‫‪145‬‬
‫‪ 9‬ראש הכניסה לקמרון הממלוכי‪ ,‬חתום תחת מפלס הרחוב המודרני — מבט לצפון מזרח (צילום‪ :‬ש' קיסילביץ)‬
‫התקופה הממלוכית‪ ,‬שלב ב' (המאה ה–י"ד‪-‬ט"ו) —‬
‫בשלב זה נעשו מספר תיקונים קונסטרוקטיביים שכללו‬
‫את ביטול מתקני התעשייה ואת הגבהת מפלסי הרצפות‬
‫בכל המכלול‪ .‬בפינה הצפונית–מזרחית שולב ברצפת‬
‫הסמטה מתקן שכלל אבן ממל שהונחה על צידה‪ .‬בחלקו‬
‫המערבי של הקמרון הכפול חתמה הרצפה מערכת‬
‫נוספת של מבני קמרונות המצויים ממערב לשטח‬
‫החפירה‪ ,‬ישירות מתחת למגרש החנייה המודרני‪ .‬סופו‬
‫של המכלול בחורבן אלים שארע באמצע המאה ה–ט"ו‪.‬‬
‫מפולות הקמרון המערבי הכפול וחזית הקמרון הצפוני‬
‫נערמו לגובה של למעלה ממטר אחד מעל לרצפות‬
‫המכלול‪.‬‬
‫הממלוכי‪ .‬פתחו של הקמרון הצפוני נסתם במכוון‪,‬‬
‫והוא הפך לאתר להשלכת פסולת‪ .‬במהלך המאה‬
‫הט"ז נחרב המבנה העות'מאני והאזור ננטש לחלוטין‬
‫והתכסה בשכבה עבה של מילויי עפר‪.‬‬
‫דיון‬
‫האזור שנידון במאמר זה תחום ממערב ומדרום‬
‫בהצטלבות רחוב הגיא (אל–וואד) ורחוב הויה דולורוזה‬
‫המשמרים את התוואי של שניים מרחובות העמודים‬
‫המרכזיים והמרשימים של ירושלים הרומית‪ :‬הקרדו‬
‫המזרחי והדקומנוס הצפוני‪ .‬במזרח האזור ניצבת קשת‬
‫"אקה הומו" המונומנטאלית‪ ,‬שהתנשאה מעל הרחוב‬
‫בכניסה לרחבת הפורום העירוני‪ .‬הסקר והחפירה‬
‫מוסיפים נדבך נוסף לידע שלנו אודות מרחב זה‪.‬‬
‫התקופה העות'מאנית — בראשית התקופה‬
‫העות'מאנית (מאה ט"ו) שוקם האזור באופן חלקי‪ .‬על לראשונה יש בידינו להציג חתך מלא של הדקומנוס‪,‬‬
‫הכולל קטע מקורי של הרחוב המרוצף (ללא שיחזור)‪,‬‬
‫גבי חורבות הקמרון הכפול במערב נבנה מבנה חדש‪,‬‬
‫והסמטה נסללה בשני מפלסי טיח מעל מפולות החורבן עבור במדרכות חצובות וכלה בחנויות ו ולהציג מסקנות‬
‫‪146‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫קדומים שעוצבו מחדש‪ .‬בפינה הצפונית–מזרחית‬
‫ראשוניות‪ .‬רוחבו של הרחוב היה ‪ 17‬מ'‪ ,‬מתוכם רוחב‬
‫כל מדרכה ‪ 3‬מ' ו–‪ 11‬מ' רוחב הרחוב עצמו‪ 7.‬בסקר תועד של הזאוויה השתמר קטע קטן של ריצוף לוחות אבן‬
‫קו הסלע בצפון שהוצג בתוכניות של ונסן וסטיב ומרי‬
‫גדולים (‪ 745.09-745.04‬מ') שפניהם שבורים ומוחלקים‬
‫אלין מציון (ונסן וסטיב ‪ :1956-1954‬איור ‪ ;50‬מרי‬
‫משימוש‪ ,‬והוא ככל הנראה המשכו הדרומי של ריצוף‬
‫אלין מציון ‪ :1955‬איורים ‪ ,)34 ,16‬ותועד לראשונה קו‬
‫הליתוסטרוטוס שתועד במנזר האחיות ציון‪ .‬ישירות‬
‫סלע מקביל הנמצא ‪ 17‬מ' מדרום לו‪ .‬קווי הסלע חצובים ממערב לריצוף זה מצוי מדף סלע שעולה כלפי מערב‬
‫כקירות זקופים בתוואי דרום–מערב לצפון–מזרח‬
‫(מרחב ‪13‬א'‪ ,‬חלק צפוני)‪ .‬בשחזור של מרי אלין מציון‬
‫ומהווים גבולות של רחוב הדקומנוס שנסלל בראשית‬
‫(איור ‪ )3‬נמצא שטח זה בתחום הרחבה‪ ,‬אך הפרשי‬
‫המאה ה–ב' לספירה‪ .‬מצפון לרחוב שני חללים‬
‫הגבהים בין הסלע והריצוף אינם מאפשרים שנועדו‬
‫חצובים שפורסמו על–ידי ונסן וסטיב ומרי אלין מציון‬
‫להתגבר הפרשי הגבהים‪ .‬הריצוף חותם תעלה מטויחת‬
‫כחלק מהצעות השחזור הכוללים את "אקה הומו"‪,‬‬
‫(מרחב ‪13‬ב') המתנקזת לכיוון מזרח‪ ,‬לכיוון של נקודת‬
‫הליתוסטרוטוס והרחוב (ונסן וסטיב ‪ :1956-1954‬איור החיבור בין התעלה החשמונאית ובריכת הסטרותיון‬
‫‪ ;44‬מרי אלין מציון ‪ :1955‬איור ‪ ;)34‬ובתוכנית וחתכים הנמצאת כ–‪ 10‬מ' ממזרח–צפון–מזרח‪.‬‬
‫נקודתיים (ונסן וסטיב ‪ :1956-1954‬איורים ‪ ;52-50‬מרי בשטח הסקר‪ ,‬ובחלקו המזרחי של שטח החפירה‬
‫אלין מציון‪ ,56-55 1955:‬איור ‪ ,)16‬שם זוהו כמערכת‬
‫נתגלו שרידי חציבות ותעלות ניתוק המעידות על‬
‫קבורה חשמונאית בעלת פתח במזרח שהוסבה לחדרי‬
‫פעולות חציבה נרחבות ושונות שקדמו לסלילת‬
‫שמירה כשנבנתה האנטוניה ומאוחר יותר שימשה‬
‫הדקומנוס‪ ,‬ויש לשייכם כפי הנראה לימי הבית השני‬
‫בור מים ביזנטי‪ .‬בשחזורים אלו הוצג ריצוף הדקומנוס‬
‫החל מהתקופה החשמונאית‪ .‬בעוד שבשטח החפירה‬
‫בצורה סכמתית‪ ,‬מבלי להבדיל בין הקטעים שהשתמרו (שממערב) היו פני הסלע נמוכים כבר בתקופה הרומית‬
‫בפועל והקטעים המשוחזרים‪ .‬בסקר הנוכחי נמדדו‬
‫בשטח הסקר (שממזרח) היו פני הסלע גבוהים‪ .‬בדומה‬
‫שוב שני החללים‪ ,‬המדרכה וריצוף הרחוב‪ .‬בניגוד‬
‫לקרדו המזרחי (וקסלר–בדולח תשע"א‪ ,)126 :‬הרחוב‪,‬‬
‫לשחזור שהוצע לעיל‪ ,‬ובדומה לשחזור של ונסן ואבל‬
‫המדרכות והחללים הקשורים בהם נחצבו בציר אחד‬
‫(ונסן ואבל ‪ :1914‬איור ‪ ,)11‬ריצוף הדקומנוס ממערב‬
‫על פי תכנון מוקדם שאינו מתחשב בטופוגרפיה‬
‫לקשת "אקה הומו" הונח באלכסון לציר הרחוב‪ ,‬בדומה הטבעית‪ .‬חציבה זו מיתנה את השיפוע כלפי מערב‪,‬‬
‫לריצוף הקרדו המזרחי אליו הוא מתחבר (קלונר‬
‫ויצרה מצוק סלע גבוה מצפון לרחוב‪ .‬שחזור משוער‬
‫ובר–נתן תשס"ח‪ ;201-200 :‬חלקו הדרומי של הקרדו‪:‬‬
‫של תוואי הדקומנוס לכיוון נקודת המפגש שלו עם‬
‫וקסלר–בדולח ואון ‪ .)127 :2010‬לעומת זאת הריצוף‬
‫הקרדו המזרחי (איור ‪ )2‬מעיד שהמבנה הרומי‪ ,‬שחלק‬
‫בתחומי רחבת הליתוסטרוטוס הונח במקביל לציר‬
‫קטן ממנו נחשף בחפירה בהוספיס האוסטרי‪ ,‬נבנה‬
‫הרחוב‪ .‬בזאוויה תועדה מערכת נוספת של חללים‪,‬‬
‫מצפון לרחוב והוא מתייחס אליו‪ .‬כיוון המבנה מקביל‬
‫בשני מפלסים‪ ,‬במקביל לתוואי הרחוב‪ .‬מרחבים ‪3-1‬‬
‫לזה של הדקומנוס‪ ,‬והכניסה הראשית למבנה הייתה‬
‫מייצגים מעבר מהמדרכה (מרחב ‪ )1‬דרך כניסה דומה‬
‫ככל כנראה מהרחוב‪ .‬מיקומו של המבנה‪ ,‬בין צומת‬
‫לזו של החללים מצפון‪ ,‬אל חלל חצוב (מרחב ‪ .)2‬מרחב ראשי וקשת ניצחון מונומנטאלית‪ ,‬ואיכות הבנייה‬
‫‪ 3‬שימש ככל הנראה בור מים (על סמך מתארו הסגלגל שלו (במיוחד אמורים הדברים בקשתות שלו)‪ ,‬מעידים‬
‫והפיר הסתום בראשו)‪ ,‬שחובר במועד מאוחר אל‬
‫שמדובר במבנה חשוב‪ ,‬ככל הנראה בעל אופי ציבורי‪.‬‬
‫מרחב ‪ .2‬נראה שחללים אלו‪ ,‬מצפון ומדרום לרחוב‪ ,‬היו סופו של המבנה בחורבן קשה‪ .‬ייתכן שמדובר ברעידת‬
‫חלק ממערך החנויות של הדקומנוס‪ .‬חלק מהחללים‬
‫האדמה שהתרחשה בשנת ‪ 363‬לספירה‪.‬‬
‫נחצבו בעת סלילת הרחוב‪ ,‬וחלקם עשו שימוש בחללים את צמצום הרחוב למידותיו המודרניות‪ ,‬כפי שהן‬
‫חידושים בויה דולורוזה ‬
‫‪147‬‬
‫כיום ברחוב הויה דולורוזה‪ ,‬יש לדעתנו לשייך לשלב‬
‫שבין התקופה הביזנטית והתקופה הממלוכית‪ .‬הקרדו‬
‫המזרחי שימש במתכונתו המקורית במהלך התקופות‬
‫הרומית והביזנטית‪ ,‬וצומצם כדי מחציתו בתקופה‬
‫האסלאמית הקדומה (מחצית שנייה של המאה ה–ז'‬
‫לספירה)‪ .‬החל מהמאה ה–ט' לספירה ריצוף האבן‬
‫פסק לשמש‪ ,‬ומפלס הרחוב הלך ועלה בעוד רוחבו‬
‫הלך והצטמצם (וקסלר–בדולח תשע"א‪ .)131 :‬ייתכן‬
‫שתהליך דומה ארע גם בדקומנוס‪ ,‬אם כי בתקופה‬
‫מאוחרת‪ .‬גדם קיר שתאריכו אינו ידוע בנוי על ריצוף‬
‫הדקומנוס ובמרכזו‪ ,‬וחתום תחת הקיר הדרומי של‬
‫מנזר האחיות ציון (איור ‪ .)10‬ייתכן שקיר זה מייצג‬
‫צמצום של הרחוב למידותיו המודרניות‪ .‬חישוב‬
‫הגובה המשוער של הדקומנוס בחזית הקמרון הדרומי‬
‫שנחשף בסקר בשנת ‪( 1942‬על סמך גובה הריצוף‬
‫בתעלה שממזרח ושיפוע הרחוב) מלמד שריצוף האבן‬
‫היה נמוך בכ–‪ 0.2‬מ' מאבן הסף שבכניסה לקמרון‪.‬‬
‫ייתכן שריצוף האבן המקורי המשיך לשמש עת נבנה‬
‫קמרון זה‪.‬‬
‫המכלול הממלוכי שנחפר בהוספיס האוסטרי והקמרון‬
‫שתועד בפיקוח בשנת ‪ 1942‬מעידים שבראשית התקופה‬
‫הממלוכית (מאה י"ג) כבר נקבע הגבול הצפוני של‬
‫הויה דולורוזה המוכר לנו היום‪ .‬מכלול זה נבנה כמקשה‬
‫אחת בת שני שלבים‪ ,‬וכלל סמטה שמקורה היה בויה‬
‫דולורוזה‪ ,‬ושאפשרה גישה למבני קמרונות גדולים‬
‫ממזרח וממערב‪ .‬מפעלי בנייה בסדר גודל שכזה ידועים‬
‫בתקופה הממלוכית בהקשר של מדרסות וח'אנים‪ .‬ראוי‬
‫לציין שעד כה לא מצאנו כל איזכור למכלול זה בתיעוד‬
‫ובמחקר ההיסטורי‪ .‬חורבנו של המכלול היה כנראה‬
‫ברעידת אדמה‪ 8.‬לסיכום‪ ,‬ברי שדמותו של השטח הנידון‪,‬‬
‫הכולל צירי תנועה מרכזיים ומבני ציבור מרשימים‪,‬‬
‫נקבעה כבר בראשית המאה ה–ב' לספירה‪ .‬היא המשיכה‬
‫לשמש בתקופה הממלוכית ומייצגת את המרקם העירוני‬
‫עד היום‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬החפירות מטעם רשות העתיקות ובמימון ההוספיס‬
‫האוסטרי נערכו לקראת בניית אגף חדש לאכסניה‪.‬‬
‫החפירות נוהלו על–ידי שועה קיסילביץ‪ ,‬בסיוע ניסן נחמה‬
‫וריאד אבו–חלף (מנהלה)‪ ,‬ואדים אסמן ויעקב שמידוב‬
‫(מדידות)‪ ,‬אסף פרץ ופאדי זריינה (צילומים)‪ ,‬סעיד‬
‫אל–עמלה (גילוי מתכות)‪ ,‬נטליה זאק ורינה ברין (שרטוט)‪,‬‬
‫קלרה עמית (צילום ממצא קטן)‪ ,‬יוסף בוקנגהולץ (רפאות‬
‫כלי חרס)‪ ,‬לנה קופרשמידט והילה שור (מעבדת מתכת)‬
‫ואירינה לידסקי (ציור כלי חרס)‪ .‬בעיבוד ופרסום הממצאים‬
‫משתתפים‪ :‬דבי סנדהאוס–ראם (כלי חרס מהתקופות‬
‫הרומית והביזנטית)‪ ,‬בנימין דולינקה (כלי חרס מהתקופות‬
‫האסלאמית והעות'מאנית)‪ ,‬דונלד צבי אריאל‪ ,‬אריאל‬
‫ברמן ורוברט קול (נומיסמאטיקה)‪ .‬הסקר נערך מטעם‬
‫רשות העתיקות ובמימון מר חליל עורפה לקראת שיפוץ‬
‫המתחם‪ .‬הוא נעשה בידי המחברים‪ ,‬בסיוע ואדים אסמן‬
‫ויעקב שמידוב (מדידות)‪ ,‬אסף פרץ (צילום) ונטליה זאק‬
‫(שרטוט תוכניות ומפות)‪ .‬תודתנו נתונה ליבגני קגן שפיקח‬
‫על תחילת העבודות בשני האתרים‪ ,‬לשחר פוני על התיאום‬
‫והייעוץ הלוגיסטי‪ ,‬לסלומה כהן על תרגום מאמרים‬
‫מצרפתית‪ ,‬לסילביה קרפיוקו (ארכיון רשות העתיקות)‪,‬‬
‫לעובדי ההוספיס האוסטרי‪ ,‬רקטור מרקוס בגנייר ופאדי‬
‫זריינה‪ ,‬ולג'ילדה פאברטו ועיסא מושעש ממנזר האחיות‬
‫ציון שאפשרו גישה ומדידות בתחומי המנזר‪ ,‬באזורים‬
‫שאינם פתוחים לקהל הרחב‪.‬‬
‫‪ 2‬מפלס הרחוב המודרני‪ ,‬מול הפתח המערבי של מנזר‬
‫האחיות ציון‪ ,‬הוא ‪ 744.80‬מ'‪ ,‬ומפלס הרחוב הקדום‬
‫‪ 743.38‬מ' בקירוב‪ .‬בהצטלבות הויה דולורוזה עם רחוב‬
‫הגיא שממערב‪ ,‬מפלס הרחוב המודרני הוא ‪ 737.80‬מ'‬
‫ומפלס הרחוב הקדום ‪ 735.51‬מ' (נחשף בעת חפירת‬
‫תעלת ניקוז מול הכניסה להוספיס האוסטרי; קלונר‬
‫ובר–נתן תשס"ח‪.)200 :‬‬
‫‪ 3‬קשת זו משוחזרת ולא תועדה מעולם‪ .‬בסקר המדידות‬
‫הבריטי שפרסם וילסון בשנת ‪ 1865‬הוא מציין שהקשת‬
‫הדרומית נהרסה בעת שינויים קונסטרוקטיביים שנערכו‬
‫‪ 10‬קיר בנוי על ריצוף רחוב הדקומנוס — מבט לדרום‬
‫(צילום‪ :‬פ' זריינה)‬
‫‪148‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫במתחם עוד לפני אמצע המאה ה–י"ט (וילסון ‪.)57:1865‬‬
‫‪ 4‬המפה מאוסף הקרטוגרפיה הדיגיטלי של הספרייה‬
‫הלאומית‪http://dlib.nli.org.il:80/R/-?func=dbin-jump- :‬‬
‫‪;full&object_id=NNL01002368095&silo_library=GEN01‬‬
‫על פי‪ :‬יאן ‪ ,1805‬לוח ‪.XV‬‬
‫‪ 5‬בשנת ‪ ,2003‬בעקבות התמוטטות קיר התמך הצפוני‬
‫של מתחם ההוספיס האוסטרי‪ ,‬נערכה במקום חפירה‬
‫מצומצמת בניהולו של תאופיק דעאדלה (הרשאה ‪;A-4018‬‬
‫חדשות ארכיאולוגיות ‪ ,120‬ירושלים‪ ,‬העיר העתיקה)‪.‬‬
‫בחפירה נחשפה הפינה הצפונית–מזרחית של חדר מרוצף‬
‫ברצפת פסיפס מן המאה ה–א' לספירה בגובה של ‪750.24‬‬
‫מ' (כ–‪ 5.5‬מ' מעל מפלס הכניסה למבנה האכסניה)‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אולד והילנברנד ‪2000‬‬
‫‪S. Auld and R. Hillenbrand, Ottoman Jerusalem; The‬‬
‫‪Living City, 1517-1917, London 2000.‬‬
‫בלום ‪1979‬‬
‫‪Y. Blomme, "Faut-il revenir sur la datation de l'arc de‬‬
‫‪l'Ecce Homo?," Revue Biblique 86 (1979), pp. 224–271.‬‬
‫בנואה תשל"ג‬
‫פ' בנואה‪" ,‬שחזורה הארכיאולוגי של מצודת אנטוניה (תקציר‬
‫הרצאה)"‪ ,‬קדמוניות ‪( 20-19‬תשל"ג)‪ ,‬עמ' ‪.129-127‬‬
‫גוטפלד תשס"ח‬
‫א' גוטפלד‪" ,‬מערך רחובותיה של ירושלים בתקופה הביזנטית"‪,‬‬
‫ארץ ישראל כ"ח (תשס"ח)‪ ,‬עמ' ‪.78-66‬‬
‫וילסון ‪1865‬‬
‫‪C.W. Wilson, Ordnance Survey of Jerusalem, London‬‬
‫‪1865.‬‬
‫ונסן ואבל ‪1914‬‬
‫‪L.-H. Vincent and F.-M. Abel, Jéursalem: Recherches de‬‬
‫‪topographie, d'archéologie et d'histoire II: Jérusalem‬‬
‫‪nouvelle, Paris 1914.‬‬
‫ונסן וסטיב ‪1956-1954‬‬
‫‪L.-H. Vincent and A.-M. Steve, Jéursalem de l'Ancien‬‬
‫‪Testament, Vol. 3, Planches, Paris 1954–1956.‬‬
‫וקסלר–בדולח תשע"ב‬
‫ש' וקסלר–בדולח‪" ,‬הרחובות הראשיים בדרום–מזרח ירושלים‬
‫(איליה קפיטולינה) בתקופה הרומית המאוחרת ומקומם‬
‫בהתפתחות העיר במאות הב'‪-‬הד' לספירה"‪ ,‬עבודה לשם‬
‫קבלת תואר דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫ירושלים תשע"ב‪.‬‬
‫וקסלר–בדולח ואון תשע"א‬
‫ש' וקסלר–בדולח וא' און‪" ,‬שרידי הקרדו המזרחי הרומי ברחבת‬
‫הכותל המערבי"‪ ,‬קדמוניות ‪( 140‬תשע"א)‪ ,‬עמ' ‪.132-123‬‬
‫‪ 6‬שטח זה לא נחפר‪ ,‬וסלול עליו כביש הגישה המשמש את‬
‫ההוספיס האוסטרי ויורד בשיפוע חד אל הויה דולורוזה‪.‬‬
‫‪ 7‬הקרדו המזרחי נחפר למלוא רוחבו רק בחלקו הדרומי‪ .‬שם‬
‫מגיע רוחבו הכולל לכדי ‪ 24‬מ'‪ .‬מתוכם רוחב הרחוב הוא‬
‫‪ 11‬מ' ורוחב הסטווים שמשני עבריו ‪ 6.5-6‬מ' (וקסלר–‬
‫בדולח ואון תשע"א‪,)126 :‬‬
‫‪ 8‬שתי רעידות אדמה חזקות התרחשו במחצית השנייה‬
‫של המאה ה–ט"ו ועשויות להיות סיבת חורבן המכלול‬
‫הממלוכי‪ :‬האחת בשנת ‪ 1456‬או ‪ ,1457‬אשר גרמה לנזק‬
‫חמור בעיר והשנייה בחודש מארס ‪( 1481‬עמירן תשנ"ו‪:‬‬
‫‪.)57‬‬
‫יאן ‪1805‬‬
‫‪J.M. Jahn, Biblische Archaeologie III Theil: Heilige‬‬
‫‪Alterthuemer, Wien 1805.‬‬
‫מרי אלין מציון ‪1955‬‬
‫‪M.A. de Sion, La forteresse Antonia à Jérusalem et la‬‬
‫‪question du Prétoire, Jerusalem 1955.‬‬
‫עמירן תשנ"ו‬
‫ד' עמירן‪" ,‬רעידות–אדמה בארץ–ישראל"‪ ,‬קדמוניות ‪111‬‬
‫(תשנ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.62-53‬‬
‫צפריר תשנ"ט‬
‫י' צפריר‪" ,‬הטופוגראפיה והארכיאולוגיה של איליה קפיטולינה"‪,‬‬
‫בתוך‪ :‬י' צפריר וש' ספראי (עורכים)‪ ,‬ספר ירושלים‪ :‬התקופה‬
‫הרומית והביזנטית‪ ,638-70 ,‬ירושלים תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.166-115‬‬
‫קלונר ובר–נתן תשס"ח‬
‫ע' קלונר ור' בר–נתן‪" ,‬הקרדו המזרחי של אליה קפיטולינה"‪,‬‬
‫ארץ ישראל כ"ח (תשס"ח)‪ ,‬עמ' ‪.205-193‬‬
‫קלונר וזיסו תשע"א‬
‫ע' קולנר וב' זיסו‪" ,‬ריצוף קדום ברחוב שער האריות ותיארוכו‬
‫למאה הראשונה לסה"נ"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' ברוך‪ ,‬א' לוי–רייפר וא'‬
‫פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬דברי הכנס השישה‬
‫עשר‪ ,‬רמת–גן תשע"א‪ ,‬עמ' ‪.319-303‬‬
‫קלרמון–גנו ‪1899-1896‬‬
‫‪C. Clermont-Ganneau, Archaeological researches in‬‬
‫‪Palestine during the years 1873-1874, PEF, London,‬‬
‫‪1896–1899.‬‬
‫שילר ‪1979‬‬
‫א' שילר (עורך)‪ ,‬צילומי ירושלים הראשונים — העיר העתיקה‪,‬‬
‫ירושלים ‪.1979‬‬
J E R U S A L E M AFTER THE ISLAMIC CONQUEST:
N E W D I S C O VER IES
125
136
149
161
Manufacture of Bone Items from the Early Islamic Period in Givati Parking
Lot Excavations
Ariel Shatil
New Discoveries in the Via Dolorosa – Excavations and
a Survey in the Austrian Hospice and at the Vicinity of the "Ecce Homo" Arch
Shua Kisilevitz and Roie Greenwald
The Market Street of Crusader Jerusalem in Light of
a Recent Archaeological Excavation
Yechiel Zelinger and Michael Ehrlich
Antique Maps of Jerusalem as Sources for its History:
Methodological Lessons
Rehav (Buni) Rubin
N ew finds AT HER OD IU M
181
194
199
New Findings at Herodium by the Ehud Netzer's Expedition
Yakov Kalman, Rachel Chachy, Oren Gutfeld and Roi Porat
Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater
at Herodium – The Greek and Latin Inscriptions
Avner Ecker
Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater
at Herodium – The Aramaic Inscription
Esther Eshel
CONTENTS
7
9
25
Editorial Introduction
David Amit, Guy D. Stiebel, Orit Peleg-Barkat and Doron Ben-Ami
Excavations in Jerusalem and its Region, 2011−2012
Doron Ben-Ami
Preservation and Development Works Conducted during 2012 in the
City of David, the Ophel and along the Tyropoeon Valley
Shahar Puni
J E R U S A L E M AND THE JUDAEAN FOOTHILLS:
TH E E A R LY PER IOD S
35
7*
50
66
A Settlement and a Cemetery from the Intermediate Bronze
Age in Ramat Bet Shemesh
Yitzhak Paz
A Settlement from the Intermediate Bronze Age –
Middle Bronze II in Newe Shalom
Dan Benjamin Storchan
Cult in Khirbet Qeiyafa from the Iron Age IIa –
Cult Rooms and Shrine Models
Yosef Garfinkel and Saar Ganor
Remarks on the Archaeology of Jerusalem in the Persian Period
Hillel Geva
N E W S T U D I ES IN EPIGRAPHY AND GLYPTICS
83
105
110
Assur in Jerusalem – New Glyptic Evidence of the Assyrian
Influence on Jerusalem
Ariel Winderbaum
The Seal Found near the Western Wall – A Suggestion
for Its Meaning and Use
Shlomo Naeh
A Graffito Bearing the Name of Trajan in a Cave at Kh. ʾArâk Hâla
North of Bet Guvrin
Boaz Zissu, Boaz Langford, Avner Ecker and Esther Eshel
Israel Antiquities
Authority
Jerusalem Region
The Hebrew University
of Jerusalem
The Faculty of Humanities
Institute of Archaeology
The Jerusalem
Development
Authority
New Studies
in the Archaeology
of Jerusalem
and its Region
Collected Papers
Volume VI
Editors:
David Amit, Guy D. Stiebel
Orit Peleg-Barkat
and Doron Ben-Ami
Jerusalem 2012