כנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה - The Zinman Institute of Archaeology
כנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה 08:45 התכנסות וכיבוד קל 09:15 דברי פתיחה: פרופ’ ראובן שניר | דיקן הפקולטה למדעי הרוח פרופ’ מינה וינשטיין-עברון | ראש המכון מושב ראשון 09:30 09:55 10:20 10:45 יו"ר :שמעון שובל – יושב ראש הוועד המנהל של המכון ולדימיר אברוטיס | עדויות חדשות על אודות קשרי תרבות ומסחר בין דרום הלבנט למצרים בתקופת הברונזה הקדומה ,מאתר נשר-רמלה מיכאל אזבנד | סחר בין-אזורי בתקופה הרומית :כלי חרס מסוסיתא כמקרה מבחן מיכאל איזנברג | החידושים האחרונים בחפירות סוסיתא-היפוס והסרת הלוט מעל ממצא ייחודי הפסקה מושב שני 11:15 11:40 12:05 12:30 יו”ר :אברהם רונן דני נדל ושותפים | מלכודות צייד עתיקות בארמניה רון שימלמיץ ושותפים | העת בה הפכה האש להיות חלק בלתי נפרד מתרבות האדם :מבט ממערת טבון אודי גלילי | מפעלים קדומים להפקת מלח בחופי הכרמל והגליל הפסקה מושב שלישי 13:30 13:55 14:45 סיום הכנס *בין המושבים תתקיים מכירת ספרים של חוקרי המכון במחירי הנחה. **לעיון בחוברת התקציריםhttp://arch.haifa.ac.il : אולם ספדיה 14:20 יו”ר :רוני רייך שי בר ואדם זרטל | סקר הר מנשה עונות )2014-2012( 38-36 פאולה ויימן-ברק ,איילת גלבוע ויובל גורן | קשרי מסחר בין דור למצרים בתקופת הברזל הקדומה :מחקר במינרלוגיה אופטית עדי ארליך | בחזרה לבית שערים 15במרץ 2015 המכון לארכיאולוגיה ע“ש זינמן The Zinman Institute of Archaeology 1 עדויות חדשות על אודות קשרי תרבות ומסחר בין דרום הלבנט למצרים בתקופת הברונזה הקדומה ,מאתר נשר-רמלה ולדימיר וולף אברוטיס הכנס יתקיים באולם ספדיה בבניין "הרב תכליתי" ,אוניברסיטת חיפה כתובת :שדרות אבא חושי 199הר הכרמל ,חיפה כניסה דרך "שער כרמל" טל'04-8249392 | 04-8240689 : [email protected] http://arch.haifa.ac.il בעשור האחרון נערכות חפירות ארכיאולוגיות בשטח מחצבת נשר באזור תעשייה רמלה ,בראשותו של שלמה קול-יעקוב, מטעם המכון לארכיאולוגיה ע”ש זינמן .באתר הובחנו תשע תקופות של פעילות אנושית ,החל מהתקופה הכלקוליתית וכלה בתקופה הממלוכית. בתקופת הברונזה הקדומה ,בה תתמקד ההרצאה ,שימש האתר כבית קברות .עד כה ,התגלו ונחפרו שמונה מערות קבורה. הקבורה נעשתה בהטמנה ראשונית במערות קארסטיות טבעיות ,שעוצבו בצורה מינימאלית .במספר מקרים ,נקברים בודדים הונחו על משטחים בנויים מלוחות אבן .תופעה זו מצביעה ,אולי ,על מעמדם החברתי הגבוה יחסית .לקבורות נלוו מגוון מנחות :כלי חרס ואבן ,פריטים מצור ונחושת ,ותכשיטים מחומרים שונים .המכלולים הקרמיים מצביעים על השלב המאוחר של תקופת הברונזה הקדומה א’ (שלהי האלף הרביעי לפנה”ס) .בין הממצאים ישנם מספר פריטים שיובאו ממצרים .לצד אלו ישנם חפצים מקומיים המחקים את אלה המצריים. באתרים רבים ,המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה בדרום הלבנט ,נמצאו חפצים מצריים ,המצביעים על קשרים תכופים בין האזורים .נקודת השיא ביחסי גומלין אלה מגיעה במהלך השלבים המאוחרים של תקופת הברונזה הקדומה א’ ,כאשר אלה חדלים לחלוטין בשלבים הקדומים של תקופת הברונזה הקדומה ב’ (ראשית האלף השלישי לפנה”ס). הכלים המצריים מהשלב המאוחר של תקופת הברונזה הקדומה א’ מאתר נשר-רמלה מתוארכים לתקופת נקדה .IIIC הממצאים המצריים מנשר-רמלה מוסיפים נדבך חשוב לחקר התקופה והבנת קשרי המסחר האזוריים .אחת ממטרות המחקר היא ניסיון לסנכרן בין התארוכים היחסיים של דרום הלבנט ומצרים בתקופת הברונזה הקדומה. מכלול כלי חרס ,כלי צור וראש רומח מקבר ,F55תקופת הברונזה הקדומה א’. 2 3 סחר בין-אזורי בתקופה הרומית :כלי חרס מסוסיתא כמקרה מבחן מיכאל אזבנד בהרצאה זו נדון בקשרי המסחר בין היפוס-סוסיתא שבגולן לבין הגליל בתקופה הרומית באמצעות מחקר של כלי חרס מקומיים נפוצים .בשל מיעוטם של המקורות הספרותיים הדנים בנושא ישנה חשיבות רבה למחקר הארכיאולוגי על-מנת להבין את היחסים הסוציו-אקונומיים בין דרום רמת הגולן ,בו היה רוב נוכרי ,והגליל המזרחי ,שהיה בעיקרו יהודי בתקופה הרומית. על-מנת לבחון את אופיו ועוצמתו של המסחר אותרו ונבדקו מכלולים של כלי חרס מקונטקסטים רומיים בסוסיתא עם דגש על טיפוסים נפוצים של כלי בישול וקנקנים .המחקר על שני סוגי הכלים מאפשר הבנה עמוקה יותר של דפוסי מסחר שונים כיוון שכלי הבישול נרכשו בעיקר עבור השימוש בכלים עצמם ואילו קנקנים נרכשו גם בעבור תכולתם .במקרים מסוימים ניתן היה להבדיל טיפולוגית בין כלי חרס שנוצרו בגולן לאלו מהגליל ,בעיקר בקנקנים .לעומת זאת ,נתגלה כי רוב כלי הבישול דומים טיפולוגית בגליל ובגולן .בנוסף ,המחקר אפשר לנו לקבוע את אזור הייצור ולעיתים אף אתר ייצור בודד ,דוגמת זה בכפר חנניה שבגליל .מחקר זה התבסס על בדיקה מיקרומורפולוגית של הכלים. הנתונים שהתקבלו מהבדיקות האנאליטיות והטיפולוגיות מראות ,כי יש בסוסיתא כלי בישול וקנקנים שמקורם הן מהגולן והן מהגליל .עם זאת ,ניתן להבחין בהבדל בעוצמת המסחר מהגליל לסוסיתא בין סוגי הכלים השונים .בנוסף ,יש הבדלים דיאכרוניים בעוצמת המסחר מהגליל לסוסיתא .על-מנת לבדוק את אופיו ועוצמתו של המסחר מסוסיתא לגליל נסקרו קונטקסטים ,פרסומים ומחקרים אנליטיים של כלי חרס מהגליל המזרחי ,ובמיוחד מאתרים הקרובים לחוף המערבי של הכנרת. בהרצאה זו נדון גם בהשלכות המתודולוגיות של מחקר זה להבנת הסחר הבין-אזורי ,נדון בשימוש במתודות אנאליטיות, בצורך לאתר ולכמת מכלולים ,ובשימוש במכלולים שמאפשרים הבנה סינכרונית ודיאכרונית של קשרים מסחריים. צילום מיקרוסקופי באור מקוטב ( )XPLשל סיר בישול מסוסיתא ,העשוי מחומר שהתפתח מקרקע בזלתית מקומית שטוף מגיר המכיל קוורץ בגודל סילט .במרכז התמונה נראה שבר של בזלת( .צילום :מ .אזבנד). 4 5 החידושים האחרונים בחפירות סוסיתא-היפוס עונות 2014-2012 מיכאל איזנברג עונת החפירות של קיץ 2014הינה ה 15-במספר מאז החלה משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה לחשוף צפונותיה של אחת מן הערים המרכזיות במרחב הדקפוליס וצפונה של א”י מן התקופה הקלאסית. בתחומהּ של העיר על רמת ההר ,מספר חפירות בסביבת ההר ובתי הקברות ָ בתקופה זו נערכו חפירות רחבות-היקף הסמוכים לו ,ונערכו סקרים מרחביים .מחקר זה הקנה את מרבית הידע הקיים לנו כיום על תרבותה החומרית של סוסיתא והיושבים בה ועל מרחבה של אחת מערי הדקפוליס. בשלושת השנים האחרונות התמקדה משלחת החפירות בחשיפתם של שני מכלולי-בנייה ציבוריים על רמת ההר :הבזיליקה מן התקופה הרומית ובית-המרחץ הציבורי בדרום העיר .בנוסף ,בין העונות המרכזיות ,נערכו חפירות קצרות-מועד במצודת טל הסמוכה לאוכף סוסיתא ,במאוזוליאום ממזרח לאוכף ולאחרונה בסדרת מבנים ממערב לאוכף .באלה האחרונים ובמכלולי הבנייה על ההר תתמקד ההרצאה. הבזיליקה הרומית בסוסיתא הינה אחת מן הדוגמאות המובהקות להרס עירוני בעקבות רעש האדמה של שנת 363 לספירה .רעש זה הותיר את הבזיליקה בהריסותיה מבלי שתיבנה מחדש .במהלך העונה האחרונה חשפו חיים שקולניק, מנהל החפירה ,וצוותו עדויות לראשית ההתיישבות על הר סוסיתא מתחת לשרידי הבזיליקה .בין אלה ,מתקנים לאגירת מים ותבואה וכן שני שלדי-אדם הקבורים מתחת להריסות הבזיליקה. בית-המרחץ הציבורי ,שהוקם בתקופה הרומית וחדל משימוש במאה הד’ לספירה ,הולך ונחשף בידי ארלטה קובלבסקה וצוותה .השנה למדנו ,כי אומנם רעש האדמה של 363לספירה גרם להרס רב ,אך המכלול בתפקודו המקורי חדל לשמש זמן קצר בטרם הרעש .רגלו של פסל השיש שנתגלתה כאן היא מבין הממצאים האמנותיים המשובחים שנתגלו עד כה בסוסיתא. חשיפתו של הבסטיון ,מערך ההגנה המרכזי של העיר שהוקם טרם בית המרחץ במרכז המצוק הדרומי ,נמשכה השנה בחלקו המזרחי .התוצאות מבטיחות ביותר ומאששות את ההשערה באשר לאופן בנייתו וייעודו של המכלול כמשטח איתן להצבת מכונות השיגור של העיר. מספר ימי חפירה במהלך חודשי החורף של 2015-2014הביאו עימם תגליות מרתקות בשטח החפירה החדש ממערב לאוכפהּ של סוסיתא ,לא הרחק מן החפיר ההגנתי .טרם איששנו ההשערה ,כי לפנינו מערך ייחודי של האנגרים ממוגנים עבור מכונות השיגור של מגני העיר מפני האויב המקדם מכונות המצור הכבדות על הדרך הקדומה שנסללה ממערב .יחד עם זאת ,המגדל העגול האיתן ההולך ונחשף ושרידי בית מרחץ מלמדים על תפקוד שונה לחלוטין של אזור אוכפהּ של סוסיתא ממה ששערנו קודם לכן .ממצא ייחודי שנתגלה כאן ועבר בשבועות האחרונים תהליכי שימור בידי ד”ר אלכסנדר ירמולין ,מנהל מעבדת השימור במכון לארכיאולוגיה ,יוצג בפני באי הכנס. חשיפתה של רגל עשויה שיש ,חלק מפסל רומי במכלול בית המרחץ ,שהתנשא לגובה של כ 2.20 -מ’ (צילום :מ .איזנברג). 6 פוטוגרמטריה מיושרת במהלך צילומי עבודה של שטח המגדל העגול (צילום :מ .איזנברג ,פוטוגרמטריה :א .גרשטיין). 7 מלכודות צייד עתיקות בארמניה דני נדל ,דן מלקינסון ,אמנון נחמיאס ,בוריס גספריאן ,נעמי פורת ,דפנה לנגוט ,פולינה ספיבק וגיא בר-עוז בשיתוף עם אלי קרטר-גרשטיין ,גל פז ואמיר קטינא מלכודות-צייד גדולות המיועדות ללכידת עדרים מוכרות באזורים הצחיחים של דרום-מערב אסיה מזה כ 90-שנה. במדבריות של המזה"ת הן נקראות "עפיפוני מדבר" ,מונח שהוטבע על ידי טייסים בריטיים בין שתי מלחמות העולם .בנגב ובסיני המלכודות נראות כמשפך גדול שבו שני קירות אבן אלכסוניים זה לזה מובילים למעבר צר אשר בצידו השני נמצא מצוק או ראשה של המלכודת .בנגב ובסיני מוכרים כ 60-50 -מלכודות מסוג זה והן שימשו ,ככל הנראה ,לצייד עדרים קטנים של צבאים ואולי אף פראים ומיני בעלי-חיים אחרים .במדבריות ירדן ,סוריה ומקומות אחרים ישנו גם טיפוס מכלאה גדול ומורכב יותר ,אשר ככל הנראה שימש ללכידה ושמירה של החיות ולא להרג מיידי שלהן. בסך-הכל יש בדרום-מערב אסיה מעל ל 4,000 -מלכודות במגוון טיפוסים רחב .העפיפונים נמצאים מדרום ערב הסעודית ועד למרכז אסיה ,ובחלקה המערבי של היבשת .המופע הצפוני ביותר נמצא בארמניה .כאן תועדו עד כה כ 170 -מלכודות, ומשלחת משותפת של המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן והאקדמיה הלאומית למדעים בארמניה חוקרת מקבץ של שרידים אלה בשנים האחרונות. המשלחת המשותפת עבדה בקיץ 2013על הגבעות בשולי בקעת אררט ,בגובה של כ 1,000-מ' מעל פני הים .העמק עצמו פורה ,משופע במים ,שדות וכפרים חקלאיים .הגבעות מסביב ,לעומת זאת ,צחיחות למדי והן מכוסות בצומח נמוך ללא עצים .לאחר סקר של שטח המחקר ( 10x8ק"מ) נבחרו לחפירה שתי מלכודות פשוטות ומערכת מורכבת של מכלאה. אוכפה של סוסיתא במבט לכיוון מערב אל הכינרת .בית הקברות ,החפיר והר סוסיתא ברקע. המגדל העגול (צילום :מ .איזנברג). -החפיר; -מאוזוליאום; -שטח החפירה של בכל עפיפון חפרנו פלח בתוך ראש המלכודת ומספר תעלות בדיקה לאורך הזרועות .למרות ניפוי אינטנסיבי לא נתגלו ממצאים רבים ,ואלה כוללים ראשי חץ מאובסידיאן ושברי חרס .מספר דגימות OSLהניבו תאריכים של תקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת .מדגמי פולן ושיקולים גיאומורפולוגיים מלמדים ,כי גם באמצע ההולוקן הסביבה הייתה צחיחה. כידוע ,כבר בתקופת הברונזה הקדומה הגיעו קבוצות אנשים מאזור הקווקז לעמק הירדן (תל בית ירח למשל) .הדמיון הרב בין העפיפונים הקטנים בארמניה ואלה במדבריות דרום הלבאנט מלמד ,כי גם בתקופה מאוחרת יותר היו קשרים וחילופי רעיונות וטכנולוגיות בין שני האזורים .אמנם מלכודות הצייד נבנו בצורה דומה מאד ,אך מיני בעלי החיים שניצודו היו שונים :בעיקר צבאים במדבריות שלנו וככל הנראה בעיקר כבש בר בארמניה. איור - 1המשלחת המשותפת חופרת בראש עפיפון ערבנטון 2בשולי בקעת אררט. 8 9 העת בה הפכה האש להיות חלק בלתי נפרד מחיי האדם :מבט ממערת טבון רון שימלמיץ ,אברהם רונן ומינה וינשטיין-עברון בשיתוף עם סטיבן קון ,אמי קלרק וארתור ג’לינק מאוניברסיטת אריזונה השימוש באש התפתח לחלק בלתי נפרד מתרבות האדם במהלך עברנו הפרהיסטורי .בקרב החוקרים יש הסכמה רחבה כי לשימוש באש יש פוטנציאל להוביל למגוון של שינויים אבולוציוניים וכי לשלבים המוקדמים בהם למד האדם לשלוט באש יש חשיבות רבה .לדוגמא ,הוצע בעבר כי השימוש באש יכול היה להוביל לשינויים באנטומיה שלנו ,כגון גידול בנפח המוח והקטנת מערכות הלעיסה והעיכול .התפשטות האדם לאזורים קרים יותר ושימוש נפוץ יותר באתרי-בסיס הוצעו גם הם להיות תוצאה ישירה של שימוש נשנה באש .אולם ,בעוד השימוש הראשוני באש מתוארך כיום לפרק הזמן של כמיליון שנים לפני זמננו ,השפעתה הברורה של האש על האבולוציה של האדם באה לידי רק בעת שהשימוש בה הפך להיות תדיר. הסוגיה מתי הפכה האש לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של הומינידים קדומים ,נתונה עדיין במחלוקת בקרב החוקרים. מחקר זה מציע שיש לתארך את השינוי הטכנולוגי הזה לפרק הזמן של כ 350,000-שנים לפני זמננו. אחד מן הקשיים המרכזיים בזיהוי השימוש התדיר באש הוא אופי מכלול הנתונים מהתקופה הפליאוליתית התחתונה הבנוי באופן כללי מאתרים המייצגים מקטעי-זמן שקשה לחברם לרצף סדור אחד .בנוסף ,האתרים מן התקופה מועטים יחסית ולכן הדיון מתייחס לרוב למרחבים גיאוגרפיים עצומים .חקר מערת טבון שבכרמל הכוללת רצף של כ 500,000-שנים מאפשר להתגבר על מכשול זה .הנחת המחקר שלנו הייתה כי משום שלאש יתרונות כה רבים כבישול מזון ,חימום ,הגנה מטורפים ותאורה ,לצד היבטים חברתיים מגוונים ,ברגע שהאדם למד לשלוט בהדלקתה הוא השתמש בה באופן עקבי. בהתאם ,ציפינו למצוא ברקורד הארכיאולוגי נקודה בזמן שלפניה שימוש באש יהיה ארעי ומועט ואחריה עקבי וסדור. בנוסף ,שיערנו כי המופע הארכיאולוגי שיעיד כי השימוש באש הפך להיות תופעה המושרשת בהתנהגות האדם לא יזוהה באתר בודד אלא בסדרה של אתרים בני אותו הזמן. מקור הנתונים למחקרנו הוא מחפירות מערת טבון על-ידי ארתור ג’לינק ( )1971-1967ועל-ידי אברהם רונן (.)2003-1975 בעזרת חיבור תוצאות שתי החפירות יצרנו רצף של כמאה שכבות המשתרעות לעומק של 16מ’ ,שראשיתן בבסיס המערה. השכבות הן מהתרבות האשלית של התקופה הפליאוליתית התחתונה ועד התרבות המוסטרית של התקופה הפליאוליתית התיכונה .את העדות לשימוש באש לאורך הרצף תיעדנו בעזרת מעקב אחר שכיחות פריטי הצור השרופים בכל אחת מן השכבות (צור הבא במגע עם חום העולה על 300 Cºמתבקע בצורה ייחודית הניתנת לזיהוי) (איור .)1 תוצאות המחקר העידו כי צור שרוף נדיר ביותר לאורך החלק התחתון של הרצף שעומקו כשמונה מטרים .השינוי בשכיחות הצור השרוף חל באופן חד בשכבה המתוארכת לפרק הזמן שבין 324,000 – 357,000שנים לפני זמננו ,ומיוחסת לקומפלקס האשלו-יברודי ,אם כי לא לראשיתו (איור .)2בכל אחת מן השכבות שמעל לשכבה זו שכיחות הצור השרוף גבוהה גם כן. סקירת אתרים אחרים במרחב לימדה כי עדויות לאש ניתן למצוא ברוב האתרים מן הקומפלקס האשלו-יברודי ,וכי גם בהם השימוש האינטנסיבי באש לא מופיע בראשית השלב אלא במהלכו .לסיכום ,הנתונים מטבון ומרחב הלבאנט מעידים כי השימוש היום-יומי באש הפך להיות חלק בלתי נפרד מתרבות האדם סביב 350,000שנים לפני זמננו ולכן יכול להוות בסיס רק להסבר שינויים אבולוציוניים שחלו מאז. 1 איור - 2ראש עפיפון מכלאה במבט על ובחתך (מכלול ערבנטון .)1 10 2 איור - 1פריטי צור שרופים ( )1ופריטי צור שאינם שרופים ( )2ממערת טבון ,שכבה 79המתוארכת ל 350,000-שנים לפני זמננו. 11 מערכות עתיקות להפקת מלח בחופי ישראל אהוד גלילי מלח בישול הינו מרכיב תזונתי ,תעשייתי וכלכלי המשמש לשימור מזון וכתבלין .מלח שימש גם לצרכים דתיים וסמליים וכאמצעי תשלום .ניתן לחצוב מלח כמינרל או להפיקו על ידי ייבוש מי ים .במחקרים ארכיאולוגיים בחופי הכרמל והגליל נחשפו ונחקרו עשרות מערכות מורכבות להפקת מלח מהים ,כולל ,מתקנים לשאיבה ,הובלה ואידוי מי ים. תנאים טופוגרפיים מתאימים באזורים אלה אפשרו הקמת מרכזים להפקת מלח החל מהתקופה הרומית .חלק ממערכות הפקת המלח קשורות לאתרי יישוב ,לאתרים פולחניים ומעגנים .בריכות האידוי ,שהיו עשויות מטין ,בדרך-כלל לא שרדו. לעומת זאת ,מתקני שאיבה חצובים על קו החוף השתמרו .ניתן לתארך מתקנים אלו בעזרת מקורות כתובים וממצאים ארכיאולוגיים. בגליל המערבי אותרו מערכות להפקת מלח באזור נהרייה וצפונית לעכו .בחוף הכרמל התגלה מערך ייחודי של מתקני הרמה ,שפעלו בשיטות שונות .בחלקם נחצבו בארות למי ים שהועלו בכוח הרוח ,בהמות או אדם ובאחרים נמצא פתרון הנדסי ייחודי :האנרגיה הקינטית של גלי הים נוצלה להרמת המים והעברתם לאגני האידוי .ממתקן ההרמה הובילו תעלות חצובות את מי הים לבריכות האידוי שנמצאו במרזבות חרסיתיות בלתי מחלחלות בעורף החוף. נראה ,שהמלח מחופי הכרמל והגליל שווק לתעשיית המליחים בכנרת ולצרכים שונים ברחבי הארץ .מסורת הפקת המלח בחוף הכרמל נמשכת גם בימינו .בעתלית פועל ,החל מתחילת המאה-העשרים ,מפעל להפקת מלח הפועל על-פי עקרון אידוי מי הים ,בדומה למערכות העתיקות ומשתמש באגני האידוי ששימשו בתקופות הקדומות. איור - 2מערת טבון וציון מקום הופעת ראשית השימוש התדיר באש. 12 13 סקר הר מנשה עונות (38-36 )2014-2012 תגליות חדשות בספר השומרון והשוואת תוצאות הסקר לנתוני חפירות הצלה וסקרים נוספים במרחב השומרון הצפוני שי בר ואדם זרטל סקר הר מנשה ,בהנהלת פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה ,נערך בשומרון ברציפות החל משנת .1978עד כה התגלו למעלה מ 1,500-אתרים ארכיאולוגיים חדשים ופורסמו חמישה כרכי סקר בעברית ושניים באנגלית. בשנים האחרונות נסקר אזור ספר השומרון המזרחי ,בקרבת דרך אלון ,מנחל מכוך בדרום ועד נחל תרצה בצפון .בשטח זה נחקרו 290אתרים ארכיאולוגיים ,מרביתם נתגלו לראשונה בסקר זה ,וכן תועדו למעלה מ 600-תופעות מעשה ידי אדם. בחלקה הראשון של ההרצאה נציג כמה תגליות מייצגות מעונות הסקר האחרונות ,כמו מערכת חוות וכפרים נרחבת מתקופת הברונזה התיכונה ;2אתר חדש מסוג ‘גילגל’ שהתגלה על גדת נחל מכוך ומצטרף לקבוצת אתרים ייחודיים דומים שהתגלו בסקר ,הקשורים לפולחן בתקופת הברזל א’; ואתר מרכזי ,ייתכן מנהלי או צבאי ,משלהי תקופת הברזל. בחלקה השני של ההרצאה נעסוק בניתוח השוואתי שבוצע בתא שטח אחר של הסקר – צפון-מערב השומרון .כאן נשווה את תוצאות הסקר (שבוצע באזור זה בשנות ה 80-של המאה שעברה) מול תוצאות עשרות חפירות הצלה שבוצעו במקום בשנים האחרונות .בנוסף ,נשווה שלושה סקרים שונים שבוצעו באותו תא שטח (סקר הר מנשה ,סקר מפת מענית וסקר החירום) .למסקנות הנובעות מהשוואות אלה משמעות רבה בהבנת היתרונות והחסרונות של הסקר הארכיאולוגי. איור - 1אתר רימונים – 7בית חווה טיפוסי מתקופת הברונזה התיכונה 2בספר המדבר של השומרון. 14 15 קשרי מסחר בין דור למצרים בתקופת הברזל הקדומה :מחקר במינרלוגיה אופטית פאולה ויימן ברק ,איילת גלבוע ויובל גורן קרמיקה מיובאת ממצרים הינה נדירה במכלולי תקופת הברזל הקדומה במרחב הארץ-ישראלי ולאורך החוף הפניקי. במהלך שלושת העשורים האחרונים נחשף בתל דור מכלול קרמיקה מיובאת ממצרים אשר כולל מאות כלים .מכלול זה הוא הגדול מסוגו שנמצא עד היום מחוץ למצרים ובו בעיקר קנקנים אבל גם קדרות ,קערות ואפילו שני סירי בישול. תופעה זו משתרעת על כמאתיים וחמישים שנה ומתוארכת ל 850–1140/1100לפנה”ס בקירוב .הרצאה זו מתמקדת בהצגת הרצף הכרונוסטרטיגרפי ,ניתוח כמותי ,טיפולוגיה וחומרי הגלם בשימוש הקדרים. במסגרת מחקר זה נערכה אנליזה במינרלוגיה אופטית (פטרוגרפיה) על כלים אלו בכדי לברר את מוצא חומרי הגלם והטכנולוגיות בשימוש הקדרים המצריים של התקופה .באופן כללי ,סוגי הטין שעמדו לרשות הקדרים המצריים נחלקים לשניים :טין נילוטי ( )Nile Siltוחרסית החוואר ( .)Marl Clayבתקופה הנידונה השתמשו בעיקר בטין הנילוטי לייצור מרבית הכלים שנבדקו .תוצאות האנליזות הראו מנעד רחב של אפיונים הנובע משינויים בהרכב הטין הנילוטי ובטכנולגיית יצירת הכלים .התגלה כי איתור מוצאם המדויק של הכלים אינו אפשרי בשלב זה משתי סיבות :טבעו של הנילוס המשנע סדימנטים ומיעוט באנליזות מינרליות של קרמיקה במצרים לצרכי השוואה. למרות גודלו המצומצם יחסית של המדגם ניתן לעקוב אחר התפתחות כרונולוגית בגימור שטח הפנים של הכלים .בשלבים המוקדמים ,בתקופת הברזל הקדומה ( Ir1aעד ,)Ir1a|bהכלים מאופיינים בחיפוי לבן או ורוד ,עבה ושמנוני .לאחר מכן (בשלב )Ir1bהחיפויים על הכלים נעלמים כמעט לחלוטין .בשלבים המאוחרים יותר ( Ir1|2עד ( ,Ir2aהמגמה לחפות את הכלים חוזרת אולם הפעם החיפויים דקים יותר ומאופיינים במשיכות מברשת שאינן אחידות. איור - 2אתר שעב רומני – מתחם ברזל א’ מטיפוס ‘כף רגל’ שהתגלה מצפון לנחל מכוך. אופיו של מכלול זה שונה לחלוטין מהייצור הקרמי בסגנון מצרי המוכר במאה ה 12-לפנה”ס במרכזי השלטון המצרי בארץ- ישראל כדוגמת יפו ,אפק ובית-שאן .מכלולים אלה אופיינו בייצור מקומי של טיפוסים מוגדרים .בניגוד לכך ,הקרמיקה המצרית בדור מיובאת במגוון טיפוסים סגנוניים ומגוון שימושים .הקשר של דור עם מצרים משתקף באופן חלקי במגילת ון-אמון שאמיתותה ההיסטורית ותיארוכה המדויק עדיין שנויים במחלוקת .תיאור המסע של הכהן המצרי אשר בדרכו לגבל עוצר בדור ,משקף יחסי סחר סימביוטיים בין הפניקים לבין מצרים של תקופת הביניים השלישית. קנקנים מצריים מתל דור (צילום :י .הירשברג ול .גיטו). 16 17 בחזרה לבית שערים עדי ארליך בית שערים מוכרת כעיר הסנהדרין והנשיאות ,ועירו של רבי יהודה הנשיא עורך המשנה .לאחר קבורתו של רבי יהודה הנשיא בשנת 220לספירה בעירו הפכה בית שערים לבית-קברות מרכזי ליהודי ארץ-ישראל והתפוצות ,ושימשה כתחליף קבורה לירושלים .לפני כשמונים שנה החלו החפירות באתר והן התמקדו בעיקר בבית-הקברות ,שאף פורסם בדו”חות חפירה מפורטים .העיר עצמה כמעט ולא נחפרה ,ומספר מבנים שנחפרו בה ,שכללו בית כנסת ,בית-בד ,בתי מגורים ובזיליקה, לא פורסמו פרט לדיווח כללי .במהלך השנים נערכו חפירות מצומצמות בלבד בשטח העיר. בשנת 2014חזרנו לחפור את בית שערים והפעם בדגש על עיר החיים .החפירה מתבצעת מטעם המכון לארכיאולוגיה ע”ש זינמן ובסיוע הגן הלאומי בית שערים .החפירה מתמקדת בגבעת שייח אבריק במטרה להכיר את העיר ,ללמוד על היקפה ,תכניתה ואופייה .מספר שאלות מרכזיות עמדו בפנינו :שאלת אופיו של היישוב כעיר גלילית מחד גיסא וכמרכז יהודי בינלאומי מאידך גיסא ,שאלת הקשר בין העיר לבית-הקברות ,ושאלת תולדות האתר ,ובעיקר האם המשיך להתקיים כעיר יהודית ובכלל אחרי אמצע המאה הרביעית לספירה ,נושא עליו חלוקות הדעות. אחד משטחי החפירה (שטח )Bנפתח בסמוך לפסל אלכסנדר זייד .הממצאים שנתגלו שם כללו בורות עם מילוי עשיר מן התקופה הממלוכית והעותומנית ,שחתכו ריצוף וקירות שזמנם ככל הנראה מהתקופה הרומית .שטח Aנפתח מעל לבזיליקה, ובו התגלתה ארכיטקטורה שכללה קירות ועמודים קטנים ,כנראה בשימוש משני .פתח של בור מים החל להתגלות באחר מריבועי החפירה ,והוא מלא בשפך עפר עם ממצאים שזמנם אמצע המאה השלישית עד אמצע המאה הרביעית לספירה. הממצאים מפתח הבור מאמתים את טענתם של חופרי האתר הקודמים ,מזר ואביגד ,כי היישוב עבר משבר ואף ניטש באמצע המאה הרביעית .כלי ברזל ,שחלקם כלי נשק ואבן בליסטרה ,שנתגלו בשטח זה עשויים להצביע על נוכחות בעלת אופי צבאי .עדיין אין באפשרותנו לקשור את ההרס של האתר לאחד מהמאורעות ההיסטוריים בתקופה זו (מרד גאלוס ב 351 -לספירה או רעידת האדמה של 363לספירה) ,אך יתכן ומחקר כלי הברזל יסייע לקשור את האתר למרד העלום. במורד הגבעה לכיוון צפון-מערב חפרנו מעל בית-הבד את שטח ,Yושם התגלו מספר קירות של מבנה ומפולות שחתמו שכבה עם כלי חרס ,המתוארכים מאמצע המאה הרביעית עד לאמצע המאה החמישית לספירה .ממצא זה הינו חשוב שכן עד כה היו ידועים באתר מבנים עד לאמצע המאה הרביעית לספירה ,וגם מבנה ביזנטי מאמצע המאה החמישית לספירה ואילך ,וכעת התגלה שלב הביניים בתולדות העיר מהתקופה הביזנטית המוקדמת .בנוסף ,התחלנו לחפור בסמוך לשכונת בית-הכנסת בשטח ,Zושם החפירה הראשונית עדיין לא העלתה ממצא חד-משמעי ,אם כי הקרמיקה מאזור זה מצביעה על שלב מוקדם יחסית ,מן המאות השנייה והשלישית לספירה. עונת החפירות הראשונה בבית שערים העלתה תוצאות ראשוניות ובעיקר פתחה צוהר להמשך החפירות והעלתה שאלות חדשות הנוגעות לתולדות האתר ולאופיו .בשנים הקרובות אנו מתעתדים להמשיך במלאכת חשיפת העיר ולחשוף טפח מהעיר המרכזית הזאת בגליל. בור המים בשטח .A 18 שרידי בנייה בשטח .B 19
© Copyright 2024