‫רשות העתיקות‬ ‫תחום חפירות‪ ,‬סקר ומחקר‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח‬ ‫' בחכמה יבנה בית '‬ ‫ימי עיון לחוקרים בשנת תשע"ד‬ ‫יום העיון השני בנושא‪:‬‬ ‫'אוהב להיות בבית'‬ ‫מכלול הפעילות האנושית במרחב הביתי ומשמעויותיו‬ ‫יתקיים ביום חמישי‬ ‫יום ה'‪ ,‬טו אייר תשע"ד‪ 15 ,‬במאי ‪2014‬‬ ‫באודיטוריום דן וואסונג‬ ‫)בנין רבין למדעי היהדות(‬ ‫קמפוס הר הצופים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫הבית כבן אדם בתקופה כלקוליתית‬ ‫מיכאל פרייקמן‬ ‫בחברה מסורתית בית הינו מרכז עולמו של האדם‪ .‬הוא נולד‪ ,‬מתבגר‪ ,‬מוליד ילדים ומת בתוך‬ ‫הבית‪ .‬למעשה‪ ,‬בחברה מסורתית בית המגורים מזוהה עם האדם עצמו‪ ,‬חלקיו השונים מזוהים‬ ‫עם חלקי גופו‪ ,‬והוא עובר את אותם השלבים בחייו בדומה לבעליו‪.‬‬ ‫בהרצאה אהציג את הקונספט של מבנה מגורים‪ ,‬כפי שהוא נראה בעיניו של בעליו במהלך‬ ‫התקופה הכלקוליתית‪ ,‬דרך מקרה מבחן של מבנה חצר שנחפר על ידי באתר אל ארבעין ברמת‬ ‫הגולן‪ .‬במהלך ההרצאה נבחן את חלקיו השונים של המבנה‪ ,‬כפי שהם משתקפים בממצא‬ ‫הארכיאולוגי‪ ,‬וכיצד משקף מבנה בית המגורים את המבנה החברתי של הכפר הכלקוליתי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬האופן בו המבנה הוצא מכלל שימוש מעניין יותר מהאופן בו הוא התקיים‪ .‬בשלב סופי‬ ‫של קיום המבנה הושמדו כל כלי ההבית שהיו בתוכו ופונו ממנו באופן חלקי‪ ,‬כל פתחיו נסתמו‪,‬‬ ‫הבית הועלה באש ובסופו של דבר מולא באדמה‪ .‬למעשה‪ ,‬המבנה נקבר בדומה לדרך בה קוברים‬ ‫בן אדם‪.‬‬ ‫הדוגמא של אל ארבעין איננה יוצאת מן הכלל במרחב ארץ‪-‬ישראלי‪ .‬אנו נראה דוגמאות נוספות‬ ‫של התייחסות דומה למבני מגורים ובעליהם המשתקפת בטקסי נטישה של מבני מגורים באזורנו‬ ‫וגם באומנות הפרוטוהיסטורית באזורנו‪ ,‬ונדון במשמעותן הפונקציונלית והסימבולית‪.‬‬ ‫בדרך לעיור ‪ -‬התפתחות מרחב המחיה בתקופה הפרוטו‪-‬אורבנית‬ ‫אמיר גולני‬ ‫סוף תקופת הברונזה הקדומה ‪) I‬התקופה הפרוטו‪-‬אורבאנית( בדרום הלבאנט הינו שלב מכריע‬ ‫בהתפתחות החברה המקומית‪ ,‬שלב בו החלה את המעבר מחברה כפרית לחברה עירונית‪ .‬הסיבות‬ ‫לכך מגוונות ותוצאותיהן ניכרות בהיבטים שונים של התרבות החומרית וביניהם התפתחות מרחב‬ ‫המחיה הכולל את בית המגורים‪ ,‬המתקנים הסמוכים אשר קשורים אליו‪ ,‬ואזור המחיה אשר‬ ‫מסביבם‪ .‬גידול ניכר בעודפים חקלאים‪ ,‬במסחר ובקשרי המסחר‪ ,‬לצד גידול באוכלוסיה‪ ,‬הוביל‬ ‫לגידול משמעותי במספר הישובים ולהצטופפות הדרגתית במרחב המחיה בתוכם‪ .‬מצב זה הוביל‬ ‫להתפתחויות ארכיטקטוניות בבתי המגורים‪ ,‬לבניית מתקני אחסון רבים והכללתם באזור מתוחם‬ ‫אשר מבטא את התאמת החברה למציאות חדשה ומשתנה‪ .‬במציאות זו‪ ,‬הצפיפות הגדלה הכריחה‬ ‫כל משפחה להגדיר את מרחב המחיה שלה ולשמור על התוצרת שלה‪ .‬לאורך זמן‪ ,‬התפתחויות אלו‬ ‫יצרו הרבדה חברתית עמוקה יותר ובסופו של דבר הובילו לעיור‪ .‬‬ ‫בחוכמה תבנה לך בית‪ ,‬מגדל וחומה‬ ‫לקראת העיור של עין ציפורי בתקופת הברונזה הקדומה ‪ I‬ב'‬ ‫נמרוד גצוב‪ ,‬רועי לירן ויניר מילבסקי‬ ‫עקב הרחבת כביש ‪ 79‬ערכה רשות העתיקות חפירה נרחבת באתר עין ציפורי‪ ,‬הנמצא בעמק נחל‬ ‫ציפורי‪ ,‬לרגלי גבעת רבי‪ .‬באתר נתגלו שכבות ובהן שרידים עשירים מתקופת הברונזה הקדומה ‪I‬‬ ‫ב' )‪ 3300-3000‬לפנה"ס(‪ .‬שרידי התקופה נמצאו במרבית שטחי החפירה ולעיתים ניתן היה להבחין‬ ‫בשלושה שלבי בניה‪ .‬נמצאו יסודות אבן שככול הנראה שימשו כבסיס לקירות לבנים‪ ,‬ורק במקרה‬ ‫אחד שרד חלק מקיר הלבנים‪ .‬לעיתים הושתתו יסודות המבנים על גבי הסלע‪ ,‬והסלע עצמו יושר‬ ‫כך שיסוד הקירות היה גבוה מן הרצפה‪ .‬תקרתם של רבים מהמבנים נשענה על גבי עמודים‪,‬‬ ‫כעדותם של בסיסיהם שנעשו מלוחות אבן שהועמדו בציר המרכזי של המבנה‪.‬‬ ‫ניתן להבחין בשלוש צורות מבנים ששימשו באותה עת‪ :‬מבנים דמויי קפסולה )מבנה ארוך בעל‬ ‫שני קצוות מעוגלים(‪ ,‬מבנים עגולים ומבנים מלבניים בעלי פינות עגולות‪ .‬פינות אלה מהוות תו‬ ‫מאפיין של שרידי שכבה זו‪ .‬במהלך תולדות הישוב נבנו חדרים נוספים שנשענו על קירות המבנים‬ ‫הראשונים‪ ,‬נבנו קירות שחילקו את המרחבים שנותרו בין המבנים‪ ,‬ונוצרו מבננים צפופים שכל‬ ‫מרחב בם נוצל‪ .‬בהרצאה זו אנו מציעים שהמבנים דמויי הקפסולה והמבנים המלבניים שימשו‬ ‫למגורים‪ ,‬ואילו המבנים העגולים היו מגדלים שנועדו ליצירת מתקן מוגן לאחסון מזון‪ ,‬וכמחבוא‬ ‫לעת מצוק‪ .‬מגדלים אלה נועדו להגנה על דירי המבננים ובלשון שנהוגה היום‪" :‬מרחב מוגן‬ ‫דירתי"‪ .‬סביר גם שהמגדלים הציגו את כוחם של דירי המבנן‪.‬‬ ‫בגבולם המזרחי של שרידי תקופת הברונזה הקדומה נמצאה חומה צרה שרוחבה ‪ 1.9‬מ' ובה שער‬ ‫צר )"פוטרנה"( שרוחבו ‪ 80‬ס"מ‪ .‬הפתח דומה לפתחים רבים שנמצאו בחומות משלבים מאוחרים‬ ‫יותר של תקופת הברונזה הקדומה‪ .‬החומה נועדה להגן על הקהילה כולה‪ ,‬וכך אנו יכולים לעקוב‬ ‫אחרי שתי מגמות מקבילות‪ :‬התגוננות של הקהילה כולה נגד אויב מבחוץ‪ ,‬והתגוננות של המסגרת‬ ‫המשפחתית שלא ברור עם נועדה כלפי אויב מבית או מחוץ‪.‬‬ ‫אפשר לראות את המגדלים העגולים בשרידי ישובים משלבים קדומים יותר כדוגמת יפתחאל‬ ‫ומאתרים בני אותו זמן כדוגמת בית ירח‪ .‬במהלך תקופת הברונזה הקדומה ‪ II‬נזנחה ההגנה‬ ‫המשפחתית ואילו ההגנה הקהילתית הועצמה‪ .‬מהלך זה מעיד על תהליך התגבשותן של הקהילות‬ ‫הרחבות‪.‬‬ ‫המשכיות מול שינוי במבנים בתל בטש מתקופת הברונזה‬ ‫נאווה פניץ‬ ‫במסגרת חפירות תל בטש בשפלה‪ ,‬בהנהלת פרופ' עמיחי מזר‪ ,‬נחשפה סדרה של ארבעה בתים זה‬ ‫על גבי זה‪ ,‬משכבה ‪) X‬תקופת הברונזה המאוחרת ‪ (I‬ועד לשכבה ‪) VII‬תקופת הברונזה המאוחרת‬ ‫‪ .(II‬כל בית נהרס בשריפה ונבנה מחדש באותו מקום‪ ,‬חלקם בתוכנית דומה וחלקם בתוכנית שונה‪.‬‬ ‫ההשתמרות יוצאת הדופן של הבתים בשתי השכבות האחרונות מאפשרת לנתח את אופי הבתים‬ ‫ותכולתם‪ ,‬ולהסיק מסקנות לגבי פרמטרים ביתיים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬אזורי תפקוד‪ ,‬מעמד דיירי הבית‬ ‫ורמת העושר‪ .‬הניתוח מביא בחשבון את תהליכי היווצרות הרקורד הארכיאולוגי וכן נתונים‬ ‫אתנו‪-‬ארכיאולוגיים‪ ,‬תוך דגש על ההמשכיות לעומת השוני שחל בתכניות הבתים‪.‬‬ ‫סביבת המגורים הארץ ישראלית בראשית תקופת הברזל‪ :‬חיפוש‬ ‫אדריכלי אחר המקורות והמאפיינים של בית ארבעת המרחבים ודייריו‬ ‫רועי לירן‬ ‫בית ארבעת המרחבים הוא טיפוס אדריכלי המהווה את אחד ממגדירי תקופת הברזל של דרום‬ ‫הלבנט‪ .‬כרונולוגית‪ ,‬תחילתו בסוף תקופת הברונזה המאוחרת והוא נעלם עם התקופה הפרסית‪.‬‬ ‫צורתו הטיפוסית מעטפת מלבנית עם חלוקה פנימית הכוללת מרחב רוחבי צמוד לאחת הדפנות‬ ‫הקצרות‪ ,‬ומספר יחידות אורך‪ ,‬בדרך כלל שתיים או שלוש‪ .‬בתי ארבעת המרחבים מופיעים הן‬ ‫כיחידות בודדות‪ ,‬חקלאיות‪ ,‬והן במקבצים‪ ,‬לעיתים מתוכננים‪ ,‬בהקשרים עירוניים או עירוניים‬ ‫למחצה‪ .‬חשיבות התופעה באחידותה היחסית‪ ,‬המצביעה על קיום מסורת בנייה מובהקת בתקופה‬ ‫קריטית בתולדות האנושות‪ ,‬ובהיקף השימוש הנרחב בה‪ .‬מסורת בנייה שכזו‪ ,‬בעלת שפה עיצובית‬ ‫מוגדרת ואחידה‪ ,‬המשתרעת על פני אזור גיאוגרפי גדול‪ ,‬מבטאת הקשרים תרבותיים‪-‬חברתיים‬ ‫בין המשתמשים בה‪ ,‬ולכן יכולה לעזור בהבנת החברה של תקופת הברזל בדרום הלבנט‪.‬‬ ‫בהרצאה נציג גישה לפיה מקורם של בתי ארבעת המרחבים בבניה מודולארית עירונית‪ ,‬וכי הם‬ ‫התפתחו במרכזים אורבניים בדרום א"י ועבר הירדן בסוף תקופת הברונזה ובראשית תקופת‬ ‫הברזל‪ .‬מודולריות של בנייה בערים מאפשרת התפתחות עירונית צפופה והיא חלק בלתי נפרד‬ ‫מתופעת האורבניזציה בכל העולם‪ .‬השיטה המודולרית של בתי ארבעת המרחבים כוללת מעטפת‬ ‫חיצונית קשיחה וסידור פנימי המאפשר גמישות‪ .‬היא משלבת שימושים מסחריים ופרטיים‪ ,‬ויש‬ ‫בה יכולת לארוז מספר יחידות למבננים או לשכונות צפופות ומאורגנות‪ ,‬תוך שמירה על גמישות‬ ‫פונקציונאלית פנימית‪ ,‬בדומה למסורת ה‪ Insulae -‬האופיינית לתרבויות היווניות‪.‬‬ ‫נסביר מדוע בשלהי תקופת ברזל ‪ I‬יובאו בתי ארבעת המרחבים מהערים אל המרחב הכפרי לבניית‬ ‫מבני חווה רחבי ידיים הפזורים בצפיפות נמוכה במרחבי גב ההר מהגליל ועד הר הנגב‪ .‬נראה כיצד‬ ‫עם צמיחת ישויות פוליטיות מאורגנות נעשה שימוש בשפה האדריכלית הזו בפרויקטים של תכנון‬ ‫עירוני עם בנייתם וארגונם מחדש של מרכזים עירוניים גדולים‪ .‬לבסוף נדון בקצרה בראשית‬ ‫הופעתם של מבני ציבור בתצורת בתי ארבעת המרחבים – אבותיהם הקדומים של בתי הכנסת‪.‬‬ ‫בתי המגורים בערי ארץ ישראל בתקופה הצלבנית‪ :‬השפעות וחידושים‬ ‫אדריאן בועז‬ ‫במהלך מאתים שנות השלטון הצלבני השתנו פני הערים בארץ ישראל בבניה ציבורית ופרטית‪.‬‬ ‫מקורות כתובים‪ ,‬סקרים וחפירות ארכיאולוגיות‪ ,‬שופכים אור על אופיים ומאפייניהם של בתי‬ ‫המגורים בירושלים‪ ,‬עכו וערים רבות נוספות‪ .‬מחקרים של השנים האחרונות מאפשרים לנו‬ ‫לשחזר את טיפוסי הבתים השונים שנבנו על‪-‬ידי המתיישבים הפרנקים‪ ,‬וללמוד על ההשפעות‬ ‫התרבותיות השונות‪ ,‬על הארכיטקטורה העירונית הפרנקית‪ ,‬ועל חידושים והתפתחויות שבהמשך‬ ‫השפיעו על הארכיטקטורה הפרטית במערב‪ .‬‬ ‫צלמיות חרס בבתי מגורים‪ :‬המקרה של תל קדש ותל אנפה‬ ‫עדי ארליך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫צלמיות חרס בעולם ההלניסטי והרומי מתגלות בארבעה קונטקסטים עיקריים‪ :‬בבתי היוצר‬ ‫שלהן‪ ,‬במקדשים‪ ,‬בקברים ובבתים‪ .‬מכל ארבעת ההקשרים‪ ,‬ההקשר הביתי הוא הפחות מוכר‪,‬‬ ‫ורק בעשור האחרון החלו לחקור אותו לעומק‪ ,‬באתרים כגון פריינה ופאפוס‪ .‬נהוג להניח כי‬ ‫צלמיות שימשו בבתי מגורים לפולחן ביתי‪ ,‬למאגיה‪ ,‬לנוי ולצעצועים‪ .‬המגבלה העיקרית במחקר‬ ‫השימוש בצלמיות נוגעת להיותן חפצים קטנים ומיטלטלים‪ ,‬שמקום מציאתם בחפירה‬ ‫הארכיאולוגית לא מעיד על אורך חייהם‪ .‬למרות מגבלה זו‪ ,‬ניתוח הממצא בהקשרו הארכיאולוגי‪,‬‬ ‫ובעיקר פיזור הצלמיות בבית והדרך בה הם טופלו – אוכסנו‪ ,‬הוצגו‪ ,‬שימשו ויצאו מכלל שימוש –‬ ‫שופך אור על חיי היומיום בבית ועל שאלות הנוגעות לניתוח מרחבי ולמגדר‪.‬‬ ‫בהרצאתי אתמקד בשני בתי מידות מאתרים סמוכים בגליל העליון הממוקמים בטריטוריה‬ ‫התרבותית של פניקיה ההלניסטית‪ .‬הראשון הינו מטמון מהמבנה המנהלי בתל קדש המתוארך‬ ‫למאה השנייה לפנה"ס‪ ,‬ובו צלמית וממצא קטן אחר יוצא דופן‪ ,‬והשני עוסק בצלמיות מבית‬ ‫המידות בתל אנפה ממפנה המאות השנייה והראשונה לפנה"ס‪ .‬בשני המקרים מכלול הצלמיות‬ ‫והממצא‪ ,‬שהתגלה איתן או בסמוך להן‪ ,‬מלמדים אותנו על הבית והשימוש בו‪ ,‬ועל היבטים‬ ‫מגדריים בתפקוד אגפי הבית‪ .‬למשל‪ ,‬מהמטמון בתל קדש עולה שמבנה זה לא היה אך ורק מנהלי‬ ‫אלא שימש גם לשימוש אישי‪ ,‬ככל הנראה מגורים‪ .‬מתפרוסת הצלמיות בתל אנפה עולה כי‬ ‫השתמשו בהן בעיקר נשים‪.‬‬ ‫משק המים בבית המגורים בארץ‪-‬ישראל בעת העתיקה‬ ‫צביקה צוק‬ ‫מים הם מקור החיים והשימוש היומיומי בהם ביישובים בעת העתיקה היה נחלת כלל הציבור‪.‬‬ ‫מתקני מים משפחתיים או ציבוריים אפיינו את היישוב בעת העתיקה ובעיקר בורות מים ובארות‪.‬‬ ‫בעוד שהבארות ספקו מי תהום בכמות רבה הרי שבורות המים אגרו מי נגר שכמותם הייתה‬ ‫מוגבלת ונתונה לחסדי שמיים‪.‬‬ ‫ביישוב העתיק נמצא בתקופות הברונזה והברזל בעיקר מפעלי מים ציבוריים )בארות‪ ,‬מאגרים‬ ‫ומפעלים אל מי תהום( ומיעוט יחסי של בורות מים‪ .‬ואילו בתקופות הקלאסיות מתרחב השימוש‬ ‫בבורות המים עד כדי כך שבתקופה הביזנטית אין בית ללא בור מים‪ .‬לאור מספר בורות המים‬ ‫ומדידת נפחם‪ ,‬אפשר לחשב את הצריכה הביתית לנפש ולמשפחה‪ .‬סקרים של בורות מים בצפורי‪,‬‬ ‫חורבת זיכרין ושבטה שימשו בסיס למודל להצעה לכמות צריכת המים האישית לנפש לשנה‪.‬‬ ‫המים נשמרו בבורות המים הצמודים לבתים או בחצרותיהם וכן בקנקנים בתוך הבתים‪ .‬השימוש‬ ‫היומיומי במים הצריך חייב 'תכנית עבודה' של בני הבית בדאגה קבועה למקור החיים‪.‬‬ ‫בעיית הזיהוי של מעמדות חברתיים בראי בתי המגורים בכפרי ארץ‪-‬‬ ‫ישראל בשלהי העת העתיקה‪ :‬מקרה המבחן של חורבת זכרין‬ ‫איתמר טקסל‪ ,‬אונ' ת"א‬ ‫בהרצאה זו אנסה להתמודד עם הסוגיה הסבוכה של זיהוי מעמדם החברתי והמשפטי של‬ ‫תושביהם של כפרים המתועדים במחקר הארכיאולוגי של שלהי העת העתיקה )המאות ה‪ 4-‬עד ה‪-‬‬ ‫‪ (7‬בארץ‪-‬ישראל‪ .‬זאת‪ ,‬תוך שימוש בנתונים אדריכליים ואחרים שנאספו במהלך החפירות‬ ‫שנערכו באתר כפרי מייצג ‪ -‬חורבת זכרין‪ .‬בהרצאתי אראה שבעוד המערך האדריכלי של כפר זה‬ ‫אינו שונה בהרבה מזה המוכר מכפרים רבים אחרים בארץ בתקופה הנידונה‪ ,‬הרי שהוא טומן‬ ‫בחובו גם מספר מאפיינים ייחודיים‪ ,‬ההופכים את שחזור המבנה החברתי של הכפר למאתגר עוד‬ ‫יותר‪ .‬‬