‫ארץ־ישראל‬ ‫מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה‬ ‫כרך שלושים‬ ‫החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה‬ ‫בשיתוף‬ ‫המכון לארכאולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫י רושל ים תשע " ב‬ ‫כרך זה יוצא לאור בסיוע‬ ‫קרן ג'וזף רוזן‬ ‫קרן ברנרד זלץ‬ ‫קרן ליאון לוי‬ ‫קרן ראובן ואדית הכט‬ ‫מסת"ב ‪----‬‬ ‫‪ISBN‬‬ ‫‪© ‬‬ ‫כל הזכויות שמורות בידי החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה‬ ‫מתווה ועימוד‪ :‬אברהם פלדות‬ ‫סדר‪ :‬מרזל א‪.‬ש‪ — .‬ירושלים‬ ‫הדפסה‪ :‬דפוס העיר העתיקה‪ ,‬ירושלים‬ ‫ספר‬ ‫אמנון בן־תור‬ ‫העורכים‬ ‫יוסף אבירם‪ ,‬סימור גיטין‪ ,‬עמיחי מזר‪ ,‬נדב נאמן‪ ,‬שרון צוקרמן‪ ,‬אפרים שטרן‬ ‫מרכזי המערכת‬ ‫הלל גבע‪ ,‬אלן פריס‬ ‫עורכת העברית‬ ‫אפרת כרמון‬ ‫עורך האנגלית‬ ‫אלן פריס‬ ‫תוכ ן הע נ י י נ ים‬ ‫מדור העברית‬ ‫פתח דבר‬ ‫המערכת‬ ‫יא‬ ‫לאמנון בן תור — חוקר‪,‬‬ ‫מורה וחבר‬ ‫נדב נאמן ושרון צוקרמן‬ ‫יג‬ ‫מחווה לאמנון בן־תור‬ ‫ויליאם ג' דיוור‬ ‫טו‬ ‫רשימת פרסומי אמנון בן־תור‬ ‫טז‬ ‫הקיצורים הביבליוגרפיים‬ ‫כ‬ ‫טלי אורנן‬ ‫תפוש בזהב‪ :‬פסל מלך עשוי ברונזה מחצור‬ ‫‪‬‬ ‫עמנואל איזנברג‬ ‫ביצורי חברון בתקופת הברונזה‬ ‫‪‬‬ ‫דוד אילן‬ ‫קבר ‪ ‬מתקופת הברונזה הקדומה ‪ I‬במגידו‪ :‬בחינה מחודשת‬ ‫‪‬‬ ‫מארק איסרליס ויצחק פז‬ ‫בישול עירוני בתקופת הברונזה הקדומה ‪ :III–II‬מבט טכנולוגי השוואתי‬ ‫‪‬‬ ‫שלמה בונימוביץ וצבי לדרמן‬ ‫חזרה ל‪ :-‬תגליות חדשות בשער העיר מתקופת הברונזה התיכונה‬ ‫בתל בית־שמש‬ ‫‪‬‬ ‫רוחמה בונפיל‬ ‫לבוא לפני המלך — אגן טקסי בחדר הכס בחצור‬ ‫‪‬‬ ‫יצחק בית־אריה‬ ‫ושמואל אחיטוב‬ ‫"חצי רבע גלת" — כתובת מתל מלחתה‬ ‫‪‬‬ ‫רחל בן־דב‬ ‫סדנאות חרשים בתל דן‬ ‫‪‬‬ ‫דורון בן עמי‬ ‫מורדותיה הצפון־מערביים של עיר דוד בתקופת הברזל‪ ,‬נתונים ראשוניים‬ ‫‪‬‬ ‫דוד בן־שלמה‬ ‫סצנות בסגנון מצרי על שנהבים מתקופת הברזל ‪ I‬בדרום ארץ־ישראל‬ ‫‪‬‬ ‫שי בר‬ ‫דגם היישוב בתקופת הברונזה הקדומה ‪ I‬בבקעת הירדן הדרומית ובספר‬ ‫המדבר של השומרון‬ ‫‪‬‬ ‫יובל גדות‬ ‫בתי המגורים ומשקי הבית בתקופת הברזל ‪ I‬לאורך הירקון‪ :‬כלכלה‪,‬‬ ‫חברה וזהות‬ ‫‪‬‬ ‫צבי גל‬ ‫עמקי הצפון — כור ההיתוך התרבותי־אתני של תקופת הברזל ‪I‬‬ ‫‪‬‬ ‫נמרוד גצוב‪ ,‬קרן קובלו־פארן‬ ‫ויותם טפר‬ ‫הגת התענכית — עדות לתעשיית יין בתקופת הברונזה התיכונה בעמק‬ ‫יזרעאל‬ ‫‪‬‬ ‫רפי גרינברג ושרית פז‬ ‫רחובות בית ירח‬ ‫‪‬‬ ‫צבי גרינהוט‬ ‫מנחה לאל‪ :‬על הקשר שבין דגן למבנים פולחניים בתקופת הברזל‬ ‫‪‬‬ ‫יוסף גרפינקל‪ ,‬סער גנור‬ ‫ומיכאל הזל‬ ‫חפירות חורבת קיאפה וראשיתה של ממלכת יהודה‬ ‫‪‬‬ ‫לילי גרשוני‬ ‫צמד כלים דמויי ציפור מהפביסה של מקדש הברונזה התיכונה בחצור‬ ‫‪‬‬ ‫יהודה דגן‬ ‫שפלת יהודה בתקופת הברונזה הקדומה‪ :‬בחינת הפריסה היישובית‬ ‫‪‬‬ ‫אירית יזרסקי‬ ‫מנהגי קבורה בתקופת הברזל ‪II‬א–ב בשומרון‬ ‫‪‬‬ ‫אלי ינאי‬ ‫מנהגי הקבורה בתקופת הברונזה הביניימית באגן התחתון של האיילון‬ ‫והירקון‬ ‫‪‬‬ ‫חיה כץ ואברהם פאוסט‬ ‫שכבת החורבן האשורי בתל עיטון‬ ‫‪‬‬ ‫רון לביא‬ ‫מקדש ‪ A‬בתל העי — איפכא מסתברא‬ ‫‪‬‬ ‫עודד ליפשיץ‬ ‫"הנה איש צמח שמו" )זכריה ו‪ :‬יב(‬ ‫‪‬‬ ‫עודד ליפשיץ‬ ‫וישראל פינקלשטיין‬ ‫בית עמרי במואב‪ :‬יהץ ועטרות‬ ‫‪‬‬ ‫עמיחי מזר ושמואל אחיטוב‬ ‫הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל ‪II‬א‬ ‫‪‬‬ ‫יניר מילבסקי‬ ‫מרכזים עירוניים‪ ,‬פריפריה וסחר חליפין בדרום הלבנט בתקופת הברונזה‬ ‫הקדומה‬ ‫‪‬‬ ‫ענת מנדל‬ ‫שלוש כתובות חרותות בחרס מחפירות ידין בחצור‬ ‫‪‬‬ ‫נדב נאמן‬ ‫חצור במאות הי"ד–הי"ג לפני הספירה בראי התעודות והממצא הארכאולוגי ‪‬‬ ‫עמיר סומקאי פינק‬ ‫האגפים שבנו נקמפע ואילים־אילימה בארמון אידרימי באללח'‬ ‫‪‬‬ ‫ג'ו עוזיאל‬ ‫הצלמיות כביטוי לפולחן בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת‪ :‬הבדלים‬ ‫ודמיון‬ ‫‪‬‬ ‫רמי ערב‬ ‫אל תסתכל בקנקן אלא בכל המכלול‪ :‬עדויות לנסך מים בבית צידה‬ ‫‪‬‬ ‫שרון צוקרמן‬ ‫חצור בתקופת הברונזה הקדומה‬ ‫‪‬‬ ‫עירית ציפר‬ ‫"מקדשי מעט" להמונים — כני הפולחן מגניזת יבנה‬ ‫‪‬‬ ‫רוני רייך‬ ‫לשאלת מוצאם ותאריכם של הבניין באיילת־השחר ובניין ‪) ‬שטח ב'(‬ ‫בחצור‬ ‫‪‬‬ ‫אפרים שטרן‬ ‫חפצי שנהב ועצם מחפירות תל דור‬ ‫‪‬‬ ‫איציק שי‬ ‫האם התקיים מנהג המילה בפלשת בתקופת הברזל ‪?II‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרים תדמור‬ ‫הצלמית מרבדים — מינקת או יולדת?‬ ‫‪‬‬ ‫מדור הלועזית‬ ‫אני קובה‬ ‫לוחית עצם חרותה מאוגרית‬ ‫*‪‬‬ ‫ויליאם ג' דיוור‬ ‫ישראל הקדומה‪ :‬לוחמי האלוהים‪ ,‬איכרים מורדים או שבטי נוודים?‬ ‫*‪‬‬ ‫הרמן גאשה‬ ‫צרוף מקרים או קשר תרבותי בין שושן וקטנה לקראת אמצע האלף‬ ‫השני לפנה"ס?‬ ‫*‪‬‬ ‫לארי ג' הר ורוברט ד' בייטס‬ ‫הקרמיקה מתקופת הברזל ‪II‬ב מבית מגורים בשכבה ‪ ‬בתל אל־עומיירי‪,‬‬ ‫ירדן‬ ‫*‪‬‬ ‫אותמר קיל‬ ‫עדות גליפטית חדשה למושגים מקראיים אחדים‬ ‫*‪‬‬ ‫אנדרה למר‬ ‫כתובת ארמית קדומה ופרוטו־ערבית על קערת־אריה‬ ‫*‪‬‬ ‫אהרן מ' מאיר‬ ‫ולואיז א' היצקוק‬ ‫החיפוש אחר מקורות האח הפלשתית‬ ‫*‪‬‬ ‫יוסף מרן‬ ‫עדות לפולחן דתי מהלבנט במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת בפילקופי‪,‬‬ ‫מלוס‬ ‫*‪‬‬ ‫פייר דה מירושדג'י‬ ‫ראשית הפולחן והדת הכנעניים‪ :‬טקסי פריון בתקופת הברונזה הקדומה‬ ‫בארץ־ישראל‬ ‫*‪‬‬ ‫ג'ו ד' סיגר‬ ‫הטיפולוגיה של סירי בישול מתקופת הברונזה המאוחרת ‪ I‬בכנען‬ ‫*‪‬‬ ‫לורנס א' סטייגר‬ ‫ורוס ג'וזף ווס‬ ‫כלי חרס מצריים מתקופת הברונזה התיכונה באשקלון‬ ‫*‪‬‬ ‫רון טאפי‬ ‫שכבות תקופת הברזל בתל זית‪ :‬תשובה לפינקלשטיין‪ ,‬לזאס ולזינגר־אביץ‬ ‫*‪‬‬ ‫שלוש כתובות חרותות ב חרס מחפי ר ו ת ידין ב חצו ר‬ ‫ענת מנדל‬ ‫מבוא‬ ‫מידות החרס‪ ×. :‬ס"מ‬ ‫שבר גוף של כלי סגור מזווה‪ ,‬כנראה קנקן אחסון )איור‬ ‫‪ .(‬הכתובת‪ ,‬שנחרתה על כתף הכלי מתחת לקו הזיווי לאחר‬ ‫צריפתו‪ ,‬כוללת מילה שלמה אחת‪ .‬הגדרתה ככתובת על קנקן‬ ‫)בניגוד לאוסטרקון חרות( מבוססת על כמה טעמים‪) :‬א(‬ ‫בחינה מקרוב של האותיות מראה שהן נחרתו בכלי חד בחומר‬ ‫צרוף; )ב( מיקום הכתובת קרוב לקו הזיווי ובמקביל לו מצביע‬ ‫על כך שהחורת הועיד לה מקום בולט לעין וכן שבהיות הכלי‬ ‫שלם הייתה הכתובת פרושה אופקית; )ג( קשה לחרות על‬ ‫שבר קטן או בינוני של כלי בעל זיווי חד כל־כך בצדו הקמור‬ ‫)ראו איור ‪ .(‬מדוע יבחר החורת‪ ,‬מבין כל השברים של כלי‬ ‫אחד‪ ,‬לחרות את הכתובת דווקא על אחד השברים הקשים‬ ‫ביותר לאחיזה ולחריתה? )ד( אמנם הכתובת פרושה יפה‬ ‫לרוחב החרס‪ ,‬אבל האות האחרונה צמודה למקום השבירה‬ ‫ואף שבורה בקצה השמאלי‪ ,‬ולכן מותר להניח שהכלי נשבר‬ ‫במקרה כך שמילה אחת )אם לא הכתובת כולה( נשארה שלמה‪.‬‬ ‫שלושה שברי כלי חרס שכתובות חרותות עליהם נמצאו בשטח‬ ‫ל' בחצור במסגרת החפירות בהנהלת פרופ' יגאל ידין ז"ל‪ ,‬והם‬ ‫לא נכללו בדוח החפירה הסופי‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬החרסים עצמם‬ ‫וכן מידע נוסף‪ ,‬אבדו‪ ,‬והכתובות מתפרסמות כאן לראשונה‬ ‫על־סמך תצלומים בלבד‪ .‬הכתובות נמצאו בהקשר סטרטיגרפי‬ ‫של המאה הח' לפני הספירה‪.‬‬ ‫עד עתה פורסמו בדוחות החפירה הסופיים של חצור עשרים‬ ‫כתובות בכתב אלף־ביתי‪ .‬שלוש הכתובות המתפרסמות‬ ‫בזה הן תוספת חשובה לקורפוס האפיגרפי מחצור בפרט‪,‬‬ ‫ומממלכת ישראל בכלל‪ ,‬בתקופת הבית הראשון‪ .‬כמות‬ ‫הממצאים האפיגרפיים מהממלכה הצפונית מצומצמת‬ ‫לעומת זו שמממלכת יהודה‪ ,‬בין השאר מכיוון שממלכת יהודה‬ ‫התקיימה תקופה ארוכה יותר‪ ,‬ומכאן חשיבותן של הכתובות‬ ‫שלפנינו‪.‬‬ ‫הכתב‬ ‫הכתובת חרותה ביד מיומנת והקריאה קלה וברורה‪ .‬צורת‬ ‫האותיות — הרי"ש בעלת הראש המשולש‪ ,‬הבי"ת הנוטה‬ ‫קדימה בעלת הראש המשולש הגדול והזווית הישרה־כמעט‬ ‫בחלקה התחתון‪ ,‬ובייחוד התי"ו‪ ,‬שלה קו שמאלי תחתון ארוך‬ ‫— מעידה על כך שלפנינו כתובת בכתב ארמי‪ .‬אפשר להשוות‬ ‫את הכתב לזה של כתובות ארמיות אחרות מסוף המאה הט'‬ ‫ומתחילת המאה הח' לפני הספירה‪ ,‬כגון האסטלות של בר־‬ ‫הדד‪ ‬וזכר‪ ,‬ולכתב של שברי האסטלה הארמית מתל דן‪,‬‬ ‫הקרובה גם גאוגרפית לחצור‪.‬‬ ‫הכתובות‬ ‫‪ .‬ל א ר ב ע ת ] ?‬ ‫פירוש‬ ‫אף־על־פי שזיהינו שהכתב ארמי‪ ,‬הסיווג הלשוני של הכתובת‬ ‫קשה‪ ,‬שכן אין מספיק נתונים שיאפשרו לקבוע אם שפתה היא‬ ‫ארמית‪ ,‬עברית‪ ,‬או פיניקית‪.‬‬ ‫מאחר שמילת־היחס "ל‪ "-‬פותחת את הכתובת‪ ,‬נצפה‬ ‫למצוא אחריה שם פרטי )של אדם או של מקום(‪ .‬במקרא‬ ‫נזכר מקום שמקור שמו במספר ארבע — כינוי לעיר חברון‪:‬‬ ‫"]…[ קרית ארבע אבי הענק היא חברון" )יהושע טו‪ :‬יג(‪ .‬שם‬ ‫זה השתמר גם בשם המקום הערבי‪ֵ :‬דיר אל־ארבעין‪ .‬בכתובת‬ ‫מצרית של פרעה אמנחותפ הב' מובאת רשימת ערים שכבש‬ ‫איור ‪ .‬כתובת מס' ‪ ‬מחצור‬ ‫)צילום‪ :‬משלחת החפירות לחצור; ציור‪ :‬ענת מנדל(‬ ‫‪‬‬ ‫ש לו ש כת ובות ח רות ות ב ח רס מ ח פירות י ד י ן ב ח צור‬ ‫בארץ־ישראל וביניהן "גבע־סמן‪/‬שמן" שבעמק יזרעאל; א"פ‬ ‫רייני הציע ששם זה נגזר משם המספר שמונה‪ .‬דוגמה אחת‬ ‫לשם מקום שמקורו במספר מופיעה גם באפיגרפיה עברית‪:‬‬ ‫בחרס ‪ ‬משומרון כתוב בין השאר‪" :‬אדניו גדי]ו ‪ /‬מעשרת"‪.‬‬ ‫הכתובת עשויה הייתה‪ ,‬אם כן‪ ,‬להתנוסס על קנקן אחסון‬ ‫שנשלח על תכולתו ממקום ששמו "ארבעת"‪ ,‬גם אם שם מקום‬ ‫כזה אינו ידוע מן המקרא או ממקורות חוץ־מקראיים‪ ,‬ואפשר‬ ‫שהיא מציינת בעלות של אדם שמקור שמו במספר ארבע‪.‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬ייתכן שזהו טקסט אדמיניסטרטיבי‪ ,‬המתייחס‬ ‫לעניין כלשהו המחולק מינהלית לארבעה חלקים‪ ,‬או כולל‬ ‫ארבעה סעיפים‪ .‬במכתב ‪ ‬מערד כתוב‪" :‬נָ תֹן לַ ִּכ ִּת ִ ּים… יין‬ ‫לְ ַא ְר ַּב ַעת ַהיָ ִמם"‪ .‬י' אהרוני הניח שהביטוי "לארבעת הימים"‬ ‫במכתב מצביע על מונח מוגדר וידוע‪ ,‬כגון חג או טקס מסוים‬ ‫שנמשך ארבעה ימים‪ ,‬כדוגמת מסורת האבל על בת יפתח‬ ‫)שופטים יא‪ :‬מ(‪ ,‬אולם סביר יותר להניח שכותב המכתב‬ ‫התייחס בפשטות לתקופה הצפויה לארוך ארבעה ימים‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬אין לכתובת המשך שיסייע להבינה בצורה‬ ‫טובה יותר‪.‬‬ ‫‪ [? .‬ש ע ר ]?‬ ‫איור ‪ .‬כתובת מס' ‪ ‬מחצור‬ ‫)צילום‪ :‬משלחת החפירות לחצור; ציור‪ :‬ענת מנדל(‬ ‫מידות החרס‪ .× :‬ס"מ‬ ‫שבר גוף של פך או של קנקן )איור ‪ .(‬הכתובת נחרתה‬ ‫על הדופן החיצונית של הכלי לאחר צריפתו‪ .‬שלוש האותיות‬ ‫ששרדו "דחוקות" לפינה השמאלית העליונה וקרובות מאוד‬ ‫לקו השבר; האות הראשונה והאות האחרונה קטועות מעט‬ ‫בקצותיהן‪ .‬על־כן סביר להניח שהכלי נשבר כשהכתובת הייתה‬ ‫‪‬‬ ‫כבר חרותה בו‪ .‬קשה לראות בתצלום אם הכתובת פרושה‬ ‫אנכית או אופקית ביחס לכלי השלם‪.‬‬ ‫ייתכן שהכתובת מקוטעת‪ :‬אפשר שלפני שרידי האותיות‬ ‫הקיימים הייתה מילה שלמה נוספת‪ ,‬ולחילופין‪ ,‬אפשר שאות‬ ‫אחת חסרה משמאל לאות האחרונה ששרדה )ראו להלן(‪.‬‬ ‫הכתב‬ ‫נראה שהחורת התקשה במלאכתו ולכן ישנם קווים אחדים‬ ‫שהתחיל לחרות ולא סיים‪ .‬הקושי ניכר בעיקר באופן חריתת‬ ‫השי"ן‪ ,‬ובמידה פחותה בעי"ן‪ .‬הדבר תומך בהשערה שהחריתה‬ ‫נעשתה לאחר צריפת הכלי‪ .‬החזרה על חריתת הרגל הארוכה‬ ‫של האות רי"ש ועל הקו המעוגל השמאלי של העי"ן מצביעה‬ ‫על כוונה לעבות את החלק הזה של האות‪ .‬בכך ניכרת השפעת‬ ‫הכתב הקורסיבי על כתב חרות בחרס‪ ,‬אף שאינו "לפידרי"‬ ‫)חקוק באבן( במובן הצר של ההגדרה‪.‬‬ ‫הכתובת כתובה בכתב עברי של אמצע המאה הח' לפני‬ ‫הספירה בקירוב‪ ,‬כפי שניכר בייחוד מצורת האות רי"ש‪.‬‬ ‫אפשר להשוות את הכתב לזה של שבר הכתובת המונומנטלית‬ ‫שנמצא בשומרון‪ ,‬לכתב של חרסי שומרון מחפירות משלחת‬ ‫אוניברסיטת הרווארד‪ ‬ולכתב של חותמות עבריים בני‬ ‫התקופה‪.‬‬ ‫פירוש‬ ‫כאמור‪ ,‬שרדו מן הכתובת שלוש האותיות שי"ן‪ ,‬עי"ן ורי"ש‪.‬‬ ‫" ַֹש ַער" היא מילה שאינה נדירה בעברית מקראית )בראשית‬ ‫כג‪ :‬י‪ ,‬שמות לה‪ :‬יז‪ ,‬יהושע ח‪ :‬כט ועוד‪ ,‬והשוו למצבת מישע‪,‬‬ ‫שורה ‪" :‬ואנך בנתי שעריה‪ ,‬ואנך בנתי מגדלתה"(‪ ,‬והכתובת‬ ‫מובנת גם ללא השלמות ותוספות‪ .‬אולם לפי אופן השבירה‬ ‫ומיקום האותיות הקיימות ברור שזהו רק חלק מהכתובת‬ ‫השלמה‪ ,‬ונשאלת השאלה האם חלק זה הוא סוף הכתובת או‬ ‫ראשיתה‪.‬‬ ‫ב‪ -‬פרסם פ' פריץ כתובת עברית קצרה מהמאה הח'‬ ‫לפני הספירה‪ ,‬שנחרתה אף היא על כלי חרס לאחר צריפתו‪.‬‬ ‫אל־עור ֶמה( והיא נקראת‬ ‫ֶ‬ ‫הכתובת נמצאה בתל כינרות )תל‬ ‫"כד השער"‪ .‬אפעל ונוה הראו שיש לתרגם את הצירוף‬ ‫”‪ ,“the jar of the gate‬ולהבינו כציון מידת נפח תקנית‬ ‫)של נוזלים או של מצרכים יבשים( המאושרת בידי המינהל‬ ‫הממלכתי‪ .‬הם מקבילים את החרותת מתל כינרות לכתובת‬ ‫על טיח מדיר־עלא מהמאה הח' לפני הספירה‪ ,‬שבה כתוב‬ ‫בארמית "זי שרעא" ו"אבן שרעא"‪.‬‬ ‫כפי שמסבירים אפעל ונוה‪ ,‬בעת העתיקה לא היו אמצעים‬ ‫ליצור כלי חרס שנפחם יתאים במדויק למידה התקנית‪ ,‬בניגוד‬ ‫למשקולות אבן או מתכת שאפשר לשייפן עד שיגיעו למשקל‬ ‫הרצוי‪ .‬לכן רק כלים מסוימים‪ ,‬שנמדדו לאחר צריפתם‪ ,‬יכולים‬ ‫היו לקבל את אישור מידת הנפח התקנית‪ ,‬ואז היא סומנה‬ ‫בחריתה‪ .‬בדרך זו אפשר להבין את שרידי הכתובת שבידינו‪,‬‬ ‫שנחרתה גם היא לאחר צריפת הכלי‪.‬‬ ‫גם מבחינה פלאוגרפית אין מניעה להשלים "]כד ה[שער"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ענת מ נד ל‬ ‫אפשר להניח שהאות ה"א הייתה חרותה לפני השי"ן‪ ,‬מכיוון‬ ‫שבכתב העברי של המאה הח' לפני הספירה היא נוטה שמאלה‪.‬‬ ‫קו השבר הימני מאפשר הימצאות של ה"א שלא הותירה‬ ‫שרידים נראים לעין‪ .‬גם מיומנות החורת‪ ,‬שאינה מן המעולות‪,‬‬ ‫מרשה לנו להניח שהוא חרת אותיות נוספות במרחקים שאינם‬ ‫אחידים ובמקום שקו השבירה אינו מראה‪.‬‬ ‫אפשרות אחרת היא שהייתה אות נוספת חרותה משמאל‬ ‫לרי"ש‪ ,‬ובמקרה זה ההשלמה הסבירה ביותר נראית שם־‬ ‫"שערם"‪ .‬במקרא מופיע שם־עצם זה פעמים‬ ‫ִ‬ ‫העצם ברבים‪,‬‬ ‫רבות ובכמה ווקליזציות‪ ,‬ובהתאם לכך במשמעויות שונות‪:‬‬ ‫"ש ָע ִרים" )‪ ,(measure‬בראשית כו‪ :‬יב;‪" ‬שְׂ ע ִֹרים" )‪,(barley‬‬ ‫ְׁ‬ ‫"ש ָע ִרים" )‪ ,(gates‬יחזקאל‬ ‫במדבר ה‪ :‬טו‪ ,‬שופטים ז‪ :‬יג‪ ,‬ועוד; ׁ ְ‬ ‫מח‪ :‬לא–לד‪ ,‬משלי א‪ :‬כא; "ֹשׂ ֲע ִרים" )‪ ,(doorkeepers‬דברי‬ ‫הימים־א טו‪ :‬כג–כד‪ .‬באפיגרפיה עברית השם מופיע לראשונה‬ ‫קצר שערם"‪ .‬דוגמה נוספת ממקור חוץ־‬ ‫בלוח גזר‪" :‬ירח ִ‬ ‫מקראי נמצאת ב"אוסטרקון השׂ עורים" משומרון )אוסטרקון‬ ‫‪ .(C‬העובדה שלפני ארבעת העיצורים "שערם"‬ ‫ַּבאוסטרקון משומרון מופיע הפועל "ימנה" ולאחריו הספרה‬ ‫‪ ‬מסייעת לשחזר את הווקליזציה של המילה‪ ,‬וכפועל־יוצא‬ ‫גם להבין את משמעותה )‪ .(barley‬על־פי האפשרות הזאת‪,‬‬ ‫אפשר להבין את הכתובת שלנו כציון תכולה של קנקן אחסון‪.‬‬ ‫שתי ההצעות להשלמת הכתובת נראות טובות וקשה‬ ‫להכריע ביניהן‪ .‬שתיהן אפשריות בכתובת על קנקן‪ :‬ציון‬ ‫תקניוּת הכלי לצורך מדידת נפח או ציון התכולה שלו‪.‬‬ ‫‪ .‬ב נ ˚א˚ל‬ ‫מידות החרס‪ .× :‬ס"מ‬ ‫שבר גוף וידית של כלי סגור מזווה‪ ,‬כנראה קנקן אחסון‬ ‫)איור ‪ .(‬הכתובת נחרתה לפני הצריפה צמוד לידית ומתחת‬ ‫לקו הזיווי של הכלי‪ ,‬והיא כוללת מילה שלמה אחת‪.‬‬ ‫הכתב‬ ‫כתובת זו היא הקשה לקריאה מבין השלוש‪ ,‬אף־על־פי שכל‬ ‫אותיותיה שלמות‪ .‬נראה שיש לקרוא את שני הסימנים‬ ‫הראשונים כאותיות בי"ת ונו"ן‪ .‬שני הסימנים האחרונים עוד‬ ‫פחות ברורים‪ .‬הסימן השלישי עשוי להיות אל"ף והסימן‬ ‫הרביעי דומה לאות ו"ו ה"עומדת על הראש"‪ ,‬או ללמ"ד‪ .‬נראה‬ ‫שחרת את הכתובת פרח סופרים מתחיל או בעל רמת אוריינות‬ ‫בסיסית ביותר‪.‬‬ ‫הכתב ככל הנראה פיניקי‪ ,‬מהמאה הח' לפני הספירה‪.‬‬ ‫פירוש‬ ‫"בנַ ֵאל" הוא שם תאופורי המורכב מהפועל "בנה" ומשם‬ ‫השם ְּ‬ ‫האלוהות "אל"‪ ,‬ומקביל לשם המקראי בניהו‪ .‬שם זה מופיע על‬ ‫שני חותמות עמוניים — "לאמרא בן בנאל"‪ ‬ו"לינחם בנאל"‪.‬‬ ‫האחרון קרוב לכתובת שלנו גם מבחינה פלאוגרפית‪ .‬האלמנט‬ ‫התאופורי "אל" נפוץ באונומסטיקון העמוני‪ ,‬אך קיים גם‬ ‫בשמות עבריים‪ ,‬ואין בכך סיוע לקביעת שפת הכתובת‪ .‬כל‬ ‫שנוכל לומר אפוא הוא שזוהי כתובת בעלוּת על קנקן הכוללת‬ ‫שם פרטי בלבד‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫לפנינו שלוש כתובות חדשות־ישנות מחצור‪ ,‬בכתב ארמי‪,‬‬ ‫עברי ופיניקי‪ .‬ידין הציג את כל הכתובות שפרסם ב"חצור ב"‬ ‫כ"כתובות עבריות"‪ ,‬אך דלווֹ ולמר הגדירו את רובן פיניקיות‪,‬‬ ‫ובחלקן הם מהססים בין שיוך לפיניקית או לארמית‪ .‬כאמור‪,‬‬ ‫זוהי תוספת חשובה לקורפוס הכתובות השמיות הצפון־‬ ‫מערביות מתקופת הברזל ‪ II‬מממלכת ישראל‪ .‬העובדה‬ ‫שמצאנו כתובת ארמית בחצור אינה צריכה להפתיע‪ ,‬בגלל‬ ‫קרבתה הגאוגרפית לממלכות הארמיות ובייחוד לאור האסטלה‬ ‫מתל דן ולאור ממצאים ארמיים נוספים‪ ,‬כגון חותמות־טביעה‬ ‫שנמצאו בתחומי ממלכת ישראל‪ .‬הכתובות הפיניקיות‪ ,‬שהן‬ ‫רוב הכתובות מחצור‪ ,‬תורמות להבנת המציאות הכלכלית־‬ ‫המדינית באזור בתקופה זו‪ ,‬ומוסיפות מידע על ַהקשר בין‬ ‫ערי החוף של פיניקיה ובין ממלכת ישראל‪ ‬עד לחורבנה בידי‬ ‫תגלת פלאסר הג'‪ .‬הכתובת האחרונה מוסיפה נתונים לידע‬ ‫הקיים על תפוצת האוריינות בתקופת הברזל ‪.II‬‬ ‫איור ‪ .‬כתובת מס' ‪ ‬מחצור‬ ‫)צילום‪ :‬משלחת החפירות לחצור; ציור‪ :‬ענת מנדל(‬  ‫ש לו ש כת ובות ח רות ות ב ח רס מ ח פירות י ד י ן ב ח צור‬ ‫הערות‬ ‫ בכל השפות השמיות הצפון־‬,‫ כידוע‬,‫ללמ"ד משמעות של שייכות‬ J. Hoftijzer and K. Jongeling, Dictionary :‫ ראו‬.‫מערביות‬ of the North-West Semitic Inscriptions (Handbook of Oriental Studies I) I, Leiden , pp. – ‫ ערים וגלילות בארץ־‬:‫ בתוך‬,"‫ "קרית ארבע היא חברון‬,‫ ב' מזר‬:‫ראו‬ '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשל"ו‬,‫ מחקרים טופוגרפיים־היסטוריים‬:‫ישראל‬ E. Lipiński, “‘Anaq-Kyriat ’Arba’-Hébron et :‫; השוו‬– ses sanctuaires tribaux”, VT  (), pp. – A.F. Rainey, “Amenhotep II’s Campaign to Takshi”, :‫ראו‬ Journal of the American Research Center in Egypt  :‫ בתוך‬,"‫ "גבע וחרושת הגויים‬,‫ ב' מזר‬:‫(; השוו‬), pp. – .– '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ערים וגלילות )לעיל‬ G.A. Reisner, C.S. Fisher and D.G. Lyon, Harvard:‫ראו‬ Excavations at Samaria – II, Cambridge , pp. A. Lemaire, Inscriptions hébraïques I: Les :‫; השוו‬– ostraca, Paris , pp. ,  .– '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשמ"ו‬,‫ כתובות ערד‬,‫ י' אהרוני‬:‫ראו‬ . , '‫ עמ‬,‫שם‬ F.M. Cross, “Epigraphic Notes on Hebrew Documents :‫ראו‬ of the Eighth–Sixth Centuries B.C. II. The Murabba’at Papyrus and the Letter Found near Yabneh-Yam”, BASOR  (), pp. –; Idem, “Epigraphical Notes on Hebrew Documents of the Eighth — Sixth Centuries B.C. III. The Inscribed Jar Handles from Gibeon”, BASOR  (), pp. –; J. Naveh, “A Paleographic Note on the Distribution of the Hebrew Script”, HTR  (), pp. –; Idem, “Hebrew and Aramaic Inscriptions”, in: D.T. Ariel (ed.), Excavations at the City of David, –, Directed by Yigal Shiloh IV: Inscriptions (Qedem ), . '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ זאס‬:‫ ; השוו‬Jerusalem , p.  E.L. Sukenik, “Note on a Fragment of an Israelite Stele found at Samaria”, PEFQSt  (), p. , Pl. ; S.A. Birnbaum, “The Material in Palaeo-Hebrew Script”, in: J.W. Crowfoot, G.M. Crowfoot and K.M. Kenyon, Samaria-Sebaste III: The Objects from Samaria, London ‫ אסופת‬:‫ הכתב והמכתב‬,‫; ש' אחיטוב‬, pp. –, Pl. IV:I ,‫כתובות מארץ־ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון‬ . '‫ עמ‬,‫ירושלים תשס"ה‬ ,‫(; אחיטוב תשס"ה )לעיל‬ ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ רייזנר ואחרים‬:‫ראו‬ .– '‫ עמ‬,( ‫הערה‬ N. Avigad, Corpus of West Semitic Stamp Seals, :‫ראו‬ revised and completed by B. Sass, Jerusalem  (=WSS) .‫וביבליוגרפיה שם‬ V. Fritz, “Kinneret, Vorbericht über die Ausgrabungen :‫ראו‬ auf dem Tell el-‘Oreme am See Genezaret in den Jahren –”, ZDPV  (), pp. – I. Eph‘al and J. Naveh, “The Jar of the Gate”, BASOR :‫ראו‬  (), pp. – J. Hoftijzer and G. van der Kooij, Aramaic Texts from :‫ראו‬ Deir ‘Alla (Documenta et Monumenta Orientis Antiqui XIX), Leiden               ‫תודתי שלוחה לפרופ' יוסף גרפינקל אשר הציע לי לפרסם את‬ ,‫ לפרופ' אמנון בן־תור אשר נתן את הסכמתו לפרסמן‬,‫הכתובות‬ ‫ כן מודה אני מקרב־לב‬.‫ולרוחמה בונפיל אשר נתנה לי את תצלומיהן‬ ‫ אשר הפנו אותי‬,‫לפרופ' יוסף נוה ולפרופ' שמואל )סטיב( פסברג‬ ‫למאמרים ולספרים שונים ואשר הערותיהם והארותיהם סייעו רבות‬ ‫ פרופ' אנדרה למר קרא את כתב־היד‬.‫לקריאת הכתובות ולהבנתן‬ .‫ כל טעות היא שלי בלבד‬.‫והאיר הארות יקרות־ערך‬ Y. Garfinkel, “Area L”, in: A. Ben-Tor et al., Hazor :‫ראו‬ V: An Account of the Fifth Season of Excavation, , Jerusalem , pp. – ,() ‫ פרשת החפירות בעונה השנייה‬:‫ חצור ב‬,‫ י' ידין ואחרים‬:‫ראו‬ ‫ פרשת החפירות‬:‫ חצור ג–ד‬,‫; הנ"ל‬– '‫ עמ‬,‫ירושלים תש"ך‬ ,‫ ירושלים תשכ"א‬,(–) ‫בעונות השלישית והרביעית‬ J. Naveh, “The Epigraphical Finds ;ccclviii–ccclvii ‫לוחות‬ from Areas A and B”, in: Y. Yadin et al., Hazor III–IV ‫ ממצא נוסף לא פורסם‬.(Text), Jerusalem , pp. – ‫ אבל חרותות עליו‬,‫ככתובת אלא כחלק מן הממצא הקרמי הכללי‬ :‫ ראו‬,‫אותיות בכתב אלף־ביתי קדום מן המאה הט' לפני הספירה‬ :‫; השוו למשל‬ : ‫ איור‬, '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫גרפינקל‬ B. Sass, The Alphabet at the Turn of the Millennium (Tel Aviv Occasional Publications ), Tel Aviv . Excursus C: Ninth-Century Hazor and the Earliest Hebrew ‫ בעל היובל שוקד בימים אלה על‬.Inscriptions, pp. – ‫ שנמצאו בחצור במסגרת‬,‫ חרותות בחרס‬,‫פרסומן של כתובות נוספות‬ .VI ‫החפירות המחודשות ויופיעו בכרך חצור‬ ‫קורפוס הכתובות מממלכת ישראל נאסף בידי הכותבת בתזה לתואר‬ A. Mendel, :‫ ראו‬.‫ בהדרכת פרופ' אנדרה למר‬,‫שני שלא פורסמה‬ Epigraphie et paléographie israélites aux IXème et VIIIème siècles avant notre ère, Paris  .‫תודה לד"ר נאוה פניץ־כהן על הסיוע בניסיון לזיהוי טיפוסי הכלים‬ J. Naveh, The Development of the Aramaic Script,:‫ראו‬ Jerusalem  M. Dunand, “Stèle araméenne dédiée à Melqart”, :‫ראו‬ Bulletin du Musée de Beyrouth  (), pp. –, Pl. XIII H. Pognon, Inscriptions sémitiques de la Syrie, de la :‫ראו‬ Mésopotamie et de la région de Mossoul, Paris /, pp. ,‫ )לעיל‬ ‫ נוה‬:‫ השוו‬.–, Pls. IX–X, XXXV–XXXVI . '‫ עמ‬,( ‫הערה‬ A. Biran and J. Naveh, “An Aramaic Stele Fragment :‫ראו‬ from Tel Dan”, IEJ  (), pp. –; Idem, “The Tel Dan Inscription: A New Fragment”, IEJ  (), G. Athas, The Tel Dan :‫ לביבליוגרפיה מקיפה ראו‬.pp. – Inscription: A Reappraisal and a New Interpretation (JSOT Supplement Series ), Sheffield  B. Delavault and A. Lemaire, “Les inscriptions :‫ראו‬ phéniciennes de Palestine”, Rivista di Studi Fenici  ‫ במקרים של‬,‫ כאשר מנסים לקבוע מהי השפה‬.(), pp. – ‫שמות פרטיים וכתובות קצרות הקריטריון הפלאוגרפי הוא החזק‬ ‫ על‬,‫ במקרים רבים‬,‫ביותר; אחריו בא השיקול הלשוני )המבוסס‬ ‫ שהוא הקריטריון החלש‬,‫האונומסטיקון בלבד( ולבסוף מקום הממצא‬ .(– '‫ביותר )עמ‬ *          ‫ענת מ נד ל‬ C.A. Rollston, “The Phoenician Script ;( ‫ הערה‬,‫)לעיל‬ of the Tel Zayit Abecedary and Putative Evidence for Israelite Literacy”, in: R.E. Tappy and P.K. McCarter (eds.), Literate Culture and Tenth-Century Canaan: The Tel Zayit Abecedary in Context, Winona Lake IN , G.I. Davies, Ancient Hebrew ;– '‫ בייחוד עמ‬,pp. – Inscriptions: Corpus and Concordance, Cambridge ‫ ולשיטתו חלק‬,‫ כיום למר מחדד את ההבחנה‬., pp. – :‫מהכתובות שמקובל לסווגן כפיניקיות הן למעשה פלשתיות‬ A. Lemaire, “Phénicien et Phlistien: paléographie et dialectologie”, in: M.E. Aubet and M. Barthélemy (eds.), Actas del IV congreso internacional de estudios fenicios y púnicos I, Cádiz , pp. – .( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ מנדל‬:‫ ראו‬ ‫ מחצור והמשתמע‬ /‫ "החרס מספר א‬,‫ ש' ייבין‬:‫ ראו למשל‬ F. Briquel- ;– '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשכ"ט‬,‫ ארץ־ישראל ט‬,"‫ממנו‬ Chatonnet, Les relations entre les cités de la côte phénicienne et les royaumes d’Israël et de Juda, (Studia Phoenicia XII, Orientalia Lovaniensia Analecta ), Leuven  W.G. Dever, “Archaeology and the Fall of the Northern:‫ ראו‬ Kingdom: What Really Happened?”, in: S.W. Crawford et al. (eds.), “Up to the Gates of Ekron”: Essays on the Archaeology and History of the Eastern Mediterranean in Honor of Seymour Gitin, Jerusalem , pp. – R.S. Hess, “Literacy in Iron Age Israel”, in: V.P. :‫ ראו‬ Long, D.W. Baker and G.J. Wenham (eds.), Windows into Old Testament History: Evidence, Argument, and the Crisis of ‘Biblical Israel’, Grand Rapids MI , pp. –; Idem, “Writing about Writing: Abecedaries and Evidence for Literacy in Ancient Israel”, VT  (), pp. .( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ רולסטון‬:‫; השוו‬–  . '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫אפעל ונוה‬ ‫“ מופיעה‬rate” ‫ המילה במשמעות‬,‫ יב‬:‫מלבד האזכור בבראשית כו‬ ."‫ "ואלף שערין‬: ‫ בשורה‬,‫בחלק הארמי של הכתובת מתל פח'ריה‬ J.C. Greenfield and A. Shaffer, “Notes on the :‫ראו‬ Akkadian-Aramaic Bilingual Statue from Tell Fekheriye”, Iraq  (), pp. – M. Lidzbarski and G.B. Gray, “An Old Hebrew :‫ראו‬ Calendar-Inscription from Gezer”, PEFQSt  (), pp. .– '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ ; אחיטוב תשס"ה )לעיל‬– :‫; השוו‬: ‫ ולוח‬– '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫ בירנבאום‬:‫ראו‬ A. Lemaire, “L’ostracon c de Samarie, nouvel essai”, '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬ ‫; למר‬RB  (), pp. – .– '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫; אחיטוב תשס"ה )לעיל‬– . '‫ עמ‬,( ‫ הערה‬,‫ אחיטוב תשס"ה )לעיל‬:‫ראו‬ ‫ייתכן שהכתובת הייתה ארוכה יותר וכללה מילה או מילים נוספות‬ ‫ אולי שם־תואר כלשהו המתייחס לשם־העצם‬,"‫לאחר "שער]ם‬ A. Lemaire, :‫ השוו‬.‫ אולם זו השערה שאי אפשר להוכיחה‬,‫ששרד‬ “A Note on Inscription XXX from Lachish”, TA  (), pp. – N. Avigad, :‫ השוו‬. '‫ מס‬,( ‫ הערה‬,‫ )לעיל‬WSS :‫ראו‬ “Another Group of West Semitic Seals from the Hecht '‫ מ‬,‫; נ' אביגד‬Collection”, Michmanim , pp. –, no.  ‫ המאות השמינית–השישית‬,‫ חותמות שמיים מערביים‬,‫הלצר וא' למר‬ . '‫ מס‬, '‫ עמ‬,‫ חיפה תש"ס‬,‫לפסה"נ‬ A. Lemaire, “Nouveaux sceaux:‫; השוו‬ '‫ מס‬,WSS ‫ראו‬ nord-ouest sémitiques”, Semitica  (), pp. –, no. ; W.E. Aufrecht, A Corpus of Ammonite Inscriptions, Lewiston NY , no.  .– '‫ עמ‬,WSS ‫ראו‬ A. Lemaire, “Notes d’épigraphie nord-ouest:‫השוו למשל‬ sémitique”, Syria  (), pp. –  ‫ דלווֹ ולמר‬:‫(; השוו‬ ‫ הערה‬,‫ חצור ב )לעיל‬,‫ ידין ואחרים‬:‫ראו‬           