המזרחי של ירושלים והלגיון העשירי הרומי

‫‬
‫‬
‫רשות העתיקות‬
‫מרחב ירושלים‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫המכון לארכיאולוגיה‬
‫מוריה — חברה לפיתוח‬
‫ירושלים בע"מ‬
‫חידושים‬
‫בארכיאולוגיה‬
‫של ירושלים‬
‫וסביבותיה‬
‫קובץ מחקרים‬
‫כרך ג‬
‫עורכים‪:‬‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪ ,‬אורית פלג–ברקת‬
‫יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף‬
‫למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכיאולוגיה‬
‫של האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫כ"ז בתשרי תש"ע‪ 15 ,‬באוקטובר ‪2009‬‬
‫הקרדו המזרחי והלגיון העשירי ‬
‫‪19‬‬
‫על הקשר שבין רחוב העמודים (הקרדו) המזרחי‬
‫של ירושלים והלגיון העשירי הרומי —‬
‫‪1‬‬
‫לאור חפירות רחבת הכותל‬
‫שלומית וקסלר־בדולח‬
‫רשות העתיקות‬
‫חורבנה של ירושלים בשנת ‪ 70‬לספירה תועד בהרחבה‬
‫במקורות ההיסטוריים וסימניו הרבים נתגלו בממצא‬
‫הארכיאולוגי (רייך תשס"ט)‪ .‬ואולם‪ ,‬מפרק הזמן בן ‪60‬‬
‫השנים שחל לאחר החורבן‪ ,‬ועד לייסודה של הקולוניה‬
‫איליה קפיטולינה בידי הדריינוס‪ ,‬נתגלו בעבר שרידים‬
‫מועטים ביותר‪ ,‬שהקשו מאוד על האפשרות לחקור‬
‫פרק זמן זה בתולדותיה של ירושלים‪ .‬המידע על מצבה‬
‫של העיר לאחר החורבן של שנת ‪ 70‬הסתמך עד כה‬
‫בעיקר על ממצאים אפיגרפיים דוגמת תעודות‪ ,‬מצבות‪,‬‬
‫וכתובות הנצחה (איזק תשנ"ט (ב)‪ ,)170-167 :‬וכן‬
‫על מקורות היסטוריים‪ ,‬כמו כתבי יוסף בן מתתיהו‪,‬‬
‫אוסביוס מקיסריה‪ ,‬ואפיפניוס ‪ -‬למרות שרובם של‬
‫מקורות אלו נכתבו לאחר פרק הזמן האמור (איזק‬
‫תשנ"ט (א)‪ ,6-2 :‬שחר תשס"ז)‪ .‬המידע סוכם בעבר‬
‫כך‪" :‬העיר (ירושלים) נהרסה ולא שוקמה; ישב בה חיל‬
‫מצב קבוע ‪ -‬מפקדת הלגיון העשירי ומספר לא ידוע של‬
‫חיילים‪ .‬הם היו מרוכזים במחנה אחד או יותר‪ ,‬שמקומו‬
‫לא אותר בודאות עד כה‪ .‬אין מידע על שינוי במעמדה‬
‫של ירושלים‪ ,‬ועקרונית לא הוטל איסור על יהודים‬
‫‪2‬‬
‫להיכנס אליה ולהתגורר בה" (איזק תשנ"ט (א)‪.)5 :‬‬
‫טיבם של החיים האזרחיים בירושלים בשנים‬
‫‪ 130-70‬לא ידוע‪ ,‬ואולם סביר להניח שהיו בעיר‬
‫אזרחים שסיפקו שירותים לחיילי הלגיון‪ ,‬ובהם אולי גם‬
‫‪3‬‬
‫יהודים‪ .‬היכן גרו‪ ,‬ובמה עסקו — לא ידוע בשלב זה‪.‬‬
‫בחפירות נחשפו ‪ 45‬מ' לאורכו של רחוב העמודים‬
‫(הקרדו) המזרחי של העיר (איור ‪ ,)2‬הנראה במפת מידבא‪.‬‬
‫מוצאו של הרחוב בשער שכם בצפון‪ ,‬והוא נמשך דרומה‬
‫עד לאזור שער האשפות בדרום‪ .‬רחוב הגיא (אל וואד)‬
‫משמר כיום את תוואי הרחוב במפלס גבוה‪ .‬כעשרים‬
‫קטעי ריצוף של לוחות אבן גדולים המונחים באלכסון‬
‫נתגלו בעבר לאורך הרחוב‪ ,‬אך בחפירותינו‪ ,‬נחשף‬
‫הרחוב לראשונה למלוא רוחבו‪ ,‬כולל המדרכות והחנויות‬
‫שהותקנו לאורכו (לתולדות המחקר ולפרטי ממצאינו‬
‫מהרחוב‪ ,‬ראו‪ :‬וקסלר–בדולח‪ ,‬און‪ ,‬אונונה ואבישר‬
‫תשס"ח; וקסלר–בדולח‪ ,‬און‪ ,‬אונונה וקיסלביץ' תש"ע)‪.‬‬
‫רחוב העמודים (הקרדו) המזרחי‬
‫ממצאים חשובים מפרק הזמן הנדון נחשפו לאחרונה בחפירות‬
‫שערכנו מטעם רשות העתיקות בחלקה הצפוני מערבי‬
‫‪ 1‬מבט כללי על שטח החפירה ורחבת הכותל המערבי‬
‫‪4‬‬
‫של רחבת הכותל המערבי בירושלים (איורים ‪.)3 ,1‬‬
‫לכיוון צפון–מזרח‬
‫‪20‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 2‬רחוב העמודים (הקרדו) המזרחי מבט לדרום‬
‫טיפוסים שראשית הופעתם במאה הא'‪ ,‬או ראשית‬
‫לא ניתן בשלב זה לקבוע בצורה מוחלטת את מועד‬
‫המאה הב'‪ ,‬אך הם ממשיכים להופיע גם אחר כך‪.‬‬
‫סלילתו של הרחוב‪ .‬אמנם‪ ,‬בחלקו הדרומי של הקטע‬
‫בפרסום קודם (וקסלר–בדולח‪ ,‬און ורוזנטל–הגינבוטום‪,‬‬
‫שנחשף על ידינו‪ ,‬שוקעו לוחות הריצוף בשכבת מצע‬
‫בדפוס) השווינו מכלול זה למכלול המתוארך למאה הב'‬
‫שהוכנה במיוחד לצורך סלילת הרחוב‪ ,‬ולכן היא בת‬
‫או לראשית המאה הג' לכל המאוחר‪ ,‬שנתגלה במאפייה‬
‫זמנו של הרחוב‪ .‬ואולם מעט הממצאים משכבת‬
‫של הלגיון העשירי בחפירות בנימין מזר בעופל (רוזנטל‬
‫המצע אינם חד משמעיים‪ .‬נתגלו בה שני מטבעות‬
‫מימי הבית השני‪ ,‬שהמאוחר שבהם הוא משנה ב' למרד הגינבוטום‪ ,‬בעריכה)‪ .‬ואילו כעת מסתבר שטיפוסי‬
‫הכלים המצויים בשכבת המצע של הקרדו מופיעים גם‬
‫הגדול (‪ 67/68‬לספירה); שברים קטנים של כלי חרס‬
‫ממסורת מקומית שנפוצה בירושלים לפני חורבן הבית במילוי עפר עשיר בממצאים שנחשף ממזרח לרחוב‬
‫השני יחד עם שברים קטנים של כלים ממסורת רומית‪( ,‬להלן‪ :‬הבור הרומי) שזמנו הסביר חל בשלהי המאה‬
‫הא' עד ראשית המאה הב'‪ .‬בחלקו הצפוני של קטע‬
‫שנוצרו ככל הנראה בבית היוצר של הלגיון העשירי‬
‫הרחוב שחשפנו‪ ,‬בתוך מילויי עפר שהצטברו במחצבות‬
‫בבנייני האומה; נרות דיסקוס‪ ,‬שראשית הופעתם‬
‫קדומות שנחתמו תחת הקרדו‪ ,‬נתגלה מטבע מימי‬
‫בירושלים קדמה לשנת ‪ ,70‬אך הם המשיכו להיות‬
‫הדריינוס ללא שנת טביעה מדויקת‪ ,‬ותאריכו האפשרי‬
‫נפוצים גם במאות הב' והג'‪ .‬לא נמצאו במכלול זה‬
‫לפיכך הוא ‪ 138-117‬לספירה‪ .‬אך מאחר שמילוי זה לא‬
‫כלים מיובאים‪ .‬התעשייה היא מקומית וכוללת‬
‫הקרדו המזרחי והלגיון העשירי ‬
‫‪21‬‬
‫היו גבוהים‪ ,‬וחלקו הדרומי של הקיר (‪ )W457‬נחצב‬
‫נמצא חתום שכן אבן הריצוף שמעליו נשדדה בעבר‪,‬‬
‫בסלע‪ .‬רוחבו ‪ 1.20‬מ'‪ ,‬והוא זוהה כמסד הסטילובט‬
‫לא ניתן להסתמך עליו בקביעת מועד סלילתו של‬
‫המזרחי של רחוב העמודים‪ .‬נראה שהנדבכים החסרים‬
‫הרחוב‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מטבע זה‪ ,‬ככל הידוע כעת‪ ,‬הוא‬
‫בראשו של הקיר הרחב (‪ )W804‬בחלקו הצפוני של‬
‫הממצא המאוחר ביותר שנתגלה תחת מפלס הרחוב‪.‬‬
‫שטח החפירה‪ ,‬וקיר הסטילובט החצוב בסלע בחלקו‬
‫הדרומי (‪ - )W457‬מסודרים לאורך ציר ישר‪.‬‬
‫ה"בור הרומי" (איור ‪)4‬‬
‫מסד הקיר הרחב נבנה לאחר שהמחצבות יצאו‬
‫בחלקו הצפוני של שטח החפירות‪ ,‬הושתת הרחוב על‬
‫משימוש וקרקעיתן כוסתה עפר ואבנים לגובה מטר‬
‫מבנה משלהי ימי הבית הראשון שחלקיו העליונים‬
‫הוסרו (וקסלר–בדולח‪ ,‬גרינהוט‪ ,‬און‪ ,‬קיסילביץ' ואונונה ויותר‪ .‬יסודות הקיר הרחב חתכו את המילויים הללו‪,‬‬
‫שהכילו‪ ,‬כאמור שברים רבים של כלי חרס שהמאוחרים‬
‫תשס"ט)‪ .‬לוחות הריצוף של הקרדו הונחו ישירות על‬
‫שבהם זמנם לאחר שנת ‪ .70‬רובד דק של עפר שרוף‬
‫ראשי הקירות של המבנה‪ ,‬ועל מילויי עפר שהצטברו‬
‫בצבע שחור‪ ,‬מעורב בשברי אבנים וחרסים חתם את‬
‫בתוך חדרי המבנה עד גובה ראשי הקירות‪ .‬סמוך‬
‫המילויים שהצטברו בשטח המחצבה‪ ,‬ואת תעלת‬
‫מאוד למבנה זה‪ ,‬במרחק של כ–‪ 10-5‬מ' ממזרח —‬
‫היסוד של הקיר הרחב‪ .‬רובד זה‪ ,‬אשר ניגש אל הקיר‬
‫דרום–מזרח לו נתגלתה מחצבה המאוחרת לימי הבית‬
‫הרחב‪ ,‬נוצר‪ ,‬ככל הנראה בעת בנייתו של הקיר‪ .‬מעל‬
‫הראשון‪ .‬פעולות החציבה פגעו‪ ,‬ודומה שהסירו את‬
‫רובד זה‪ ,‬משני צדי הקיר הרחב‪ ,‬הצטברו לאחר בנייתו‬
‫השרידים מימי הבית הראשון שהשתרעו ככל הנראה‬
‫מילויי עפר ואפר‪ ,‬בצד מילויים של חוואר צהבהב‪.‬‬
‫עד לכאן‪ .‬במילויי העפר והאבנים שהצטברו במחצבה‬
‫ממזרח לקיר כוללים המילויים גם שכבות שריפה‪ ,‬שהן‬
‫לאחר צאתה משימוש נמצאו חרסים — מלפני שנת‬
‫ככל הנראה תוצאה של חומרים אורגניים שנשרפו‬
‫‪ 70‬ומלאחריה‪ .‬נר מקורצף תמים שנמצא על קרקעית‬
‫במקום עד כלות‪ .‬בשלב זה של המחקר‪ ,‬לא ניתן לקבוע‬
‫המחצבה מעיד על אפשרות שהמחצבה היא משלהי‬
‫ימי הבית השני‪ ,‬והיא נתמלאה עפר לאחר שנת ‪ .70‬אך אם הייתה זו אשפה שהושלכה והצטברה במשך הזמן‬
‫אפשר גם שהמחצבה שימשה פרק זמן קצר בלבד לאחר בצד הקיר הרחב‪ ,‬או שהיה זה עפר מעורב בחומר‬
‫אורגני שהובא לכאן לפילוס השטח‪ ,‬וכדי לצמצם את‬
‫החורבן‪.‬‬
‫נפחו ולהדקו ‪ -‬שרפו באתר את החומר האורגני שבו‪.‬‬
‫קיר רחב ‪ 2.90( W804‬מ' רוחב‪ ,‬כ–‪ 20‬מ' אורך‪3.5 ,‬‬
‫מ' גובה השתמרות) הבנוי לאורך תוואי הסטילובט‬
‫ממערב לקיר הרחב חתמו לוחות הריצוף של הרחוב‬
‫המזרחי של רחוב העמודים חוצה את המחצבה מצפון‬
‫את מילויי העפר והאפר‪ ,‬וממזרח לקיר חתמו את‬
‫לדרום‪ .‬יסודו של הקיר הושתת על קרקעית המחצבה‬
‫המילוי לוחות אבן של רחוב אשר ניצב לקרדו ונמשך‬
‫לאחר שחדלה לשמש ועל שטחה הצטברו עפר ואבנים ממנו מזרחה (‪ .)L 8020‬כמו כן נתגלו מילויים אלו‬
‫בחלקו הצפוני של הסטיו המזרחי‪ ,‬ממזרח לקרדו‬
‫לגובה של ‪ 2-1‬מ'‪ ,‬וראשו נמוך קמעה מריצוף הרחוב‪.‬‬
‫ומדרום לרחוב ‪.L 8020‬‬
‫ראשו של הקיר הרחב היה גבוה יותר וצר יותר ממה‬
‫שנתגלה כעת‪ .‬על קיומם של נדבכים עליונים שנשדדו‬
‫הממצא ב"בור הרומי"‬
‫בעבר‪ ,‬ועל רוחבו המשוער של ראש הקיר‪ ,‬שהיה‬
‫משני עבריו של הקיר הרחב‪ ,‬אך בעיקר בצדו המזרחי‬
‫כ–‪ 1.2‬מ' בלבד‪ ,‬מעידים קטעים שמורים של רצפות‬
‫שנחפר עד תומו בשטח שגודלו כ–‪ 5 x9‬מ'‪ ,‬בתוך‬
‫הרחוב והסטיו המזרחי שניגשו אליו‪ .‬בחלקו הדרומי —‬
‫ניגש מסד הקיר הרחב אל מצוק סלע אנכי — שהוא חלק מילויי העפר והאפר שהצטברו לגובה של כ–‪ 3.5‬מ'‬
‫מעל קרקעית המחצבה‪ ,‬מעל ומתחת לרובד השחור‬
‫מקו המחצבות החוצה את פניה של הגבעה המערבית‬
‫שהוגדר על ידנו כ"מפלס בוני הקיר"‪ ,‬נתגלה מכלול‬
‫מצפון–מערב לדרום–מזרח‪ .‬מדרום לקו זה‪ ,‬פני הסלע‬
‫‪22‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪W804‬‬
‫רחוב‬
‫‪8020‬‬
‫"הבור‬
‫הרומי"‬
‫‪W457‬‬
‫‪ 3‬תוכנית כללית של שטח החפירה‬
‫הקרדו המזרחי והלגיון העשירי ‬
‫‪23‬‬
‫‪ʤʰʥʴʶ ʨʡʮ‬‬
‫‪ʡʮ – "ʩʮʥʸʤ‬‬
‫‪ʮʥʸʤ ʸʥʡ‬‬
‫‪ʥʡ"ʤ‬‬
‫‪8020‬‬
‫‪ʡʥʧʸ‬‬
‫‪8020‬‬
‫רחוב‬
‫עפר ואפר‬
‫‪ʩʩʥʬʩʮ‬מילויי‬
‫‪ʸʴʠʥ‬‬
‫‪ʸʴʲ‬‬
‫‪ʴʲ‬‬
‫‪ʩʥʬʩʮ‬‬
‫‪ʸʩʷʤ‬‬
‫‪ʸ‬‬
‫‪ʩ ʰʥʡ‬בוני‪ʷʤ‬‬
‫‪ʬʴʮ‬‬
‫הקיר‬
‫‪ʱʬʴʮ‬מפלס‬
‫קיר ‪804‬‬
‫‪804 ʸʩʷ‬‬
‫שסתם מחצבה‬
‫‪ ʩ ʥʬ‬מילוי‬
‫‪ʤʡʶʧʮ‬‬
‫ʹ‪ʭʺʱ‬‬
‫ʹ‪ʺʱ‬‬
‫‪ʥʬʩʮ‬‬
‫‪ʮ‬‬
‫‪ʤʡʶʧʮ‬‬
‫מחצבה‬
‫‪" 4‬הבור הרומי" — מבט צפונה‬
‫עשיר ביותר של ממצאים שחקירתם נמצאת בעיצומה‪ ,‬אמפורות‪ ,‬נרות וכלי שולחן נאים (מטיפוס טרה‬
‫ובהם שברים רבים של כלי חרס‪ ,‬כלי זכוכית‪ ,‬כלי אבן‪,‬‬
‫סיגילטה ועוד)‪ .‬מבין הכלים הרומיים ראוי לציין את‬
‫עצמות רבות של בעלי חיים‪ ,‬מעט כלי מתכת ומעט‬
‫כלי השולחן העדינים ובהם שבר של ספל מעוטר‬
‫מטבעות שמצב השתמרותם גרוע‪ .‬המטבע המאוחר‬
‫בדמותו של זאוס (איור ‪ ,)5‬וכן ידיות של פכי יין‬
‫ביניהם נטבע בימי דומיטיאנוס ‪ -‬בשנת ‪ 86/87‬לספירה‪ .‬המעוטרות בסצנה הקשורה לפולחן דיוניסוס שהיה‬
‫המכלול כולו תוארך על פי תכולתו לפרק הזמן שחל בין נפוץ בצבא הרומי (איור ‪ ,6‬שער לועזי — כריכה)‪.‬‬
‫שנת ‪ 70‬לשנת ‪ ,100‬או לשנת ‪ ,130‬לכל המאוחר‪ .‬ניתן‬
‫יחד עמם נתגלו כלי בית יומיומיים‪ ,‬כלי בישול רבים‪,‬‬
‫לשייך את הממצא העשיר לצבא הרומי שחנה בירושלים קנקנים ואמפורות‪ ,‬ושברים רבים של כלים גדולים‬
‫באותה עת‪ .‬מפתיע העדרן המוחלט של טביעות הלגיון להכנה ולאגירה של מזון (דוליה‪ ,‬מורטריה ועוד)‬
‫העשירי‪ ,‬המצויות בדרך כלל על רעפים ולבנים שנוצרו שייצורם גס והם מעוטרים בסירוק גלי ובעיטורים‬
‫בבית היוצר של הלגיון‪ ,‬למרות שנמצאו עשרות שברי‬
‫פלסטיים‪ .‬נתגלו גם שברים קטנים של מסכות חרס‬
‫רעפים ולבנים בתוך מכלול זה‪ .‬כמו כן נעדרים לחלוטין מטיפוסים מוכרים שעיטרו בדרך כלל את קסרקטיני‬
‫מטבעות הנושאים טביעות רכב של הלגיון העשירי ‪-‬‬
‫החיילים‪ .‬בין הכלים העשויים במסורת המקומית של‬
‫גם הן סממן אופייני לנוכחות החיילים‪.‬‬
‫ימי הבית השני נמצאו קנקנים‪ ,‬כלים עדינים לבושם‬
‫ולשמנים‪ ,‬מעט צלחות קטנות והרבה נרות מקורצפים‪.‬‬
‫מכלול כלי החרס עשיר ומגוון ביותר‪ .‬נתגלו שברים‬
‫רבים של כלים שנוצרו ככל הנראה בבית היוצר של‬
‫כן נתגלו מעט שברים של כלי אבן אופייניים למכלולי‬
‫הלגיון העשירי שנחשף בשטח בנייני האומה של ימינו‪ ,‬הבית השני‪ .‬מרביתם הם שברי כלים גדולים מטיפוס‬
‫ביחד עם כלים ממסורת מקומית שנפוצה בירושלים‬
‫הקלל‪ ,‬ומיעוטם שברים של קערות וספלי מדידה‪ .‬נתגלו‬
‫לפני חורבן הבית השני‪ ,‬וכן כלים מיובאים‪ ,‬בהם‬
‫גם שברים שנשרו מציורי קיר שנעשו באיכות גבוהה‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הכוללת שתי שורות‪ .‬בראש השורה העליונה מופיע‬
‫מטיפוס הציורים שנמצאו בבתי האמידים שבעיר‬
‫העליונה‪ .‬רנטה רוזנטל–הגינבוטום סבורה שמקורו של סימן הקנטוריה ולאחר מכן שם הקנטוריון‪ .‬בשורה‬
‫המכלול שנתגלה הוא בבתים של קציני צבא‪ ,‬קסרקטיני התחתונה מופיע שם החייל‪ ,‬כנראה האופה‪ .‬כל השמות‬
‫המופיעים על חותמות הלחם מן החפירה ‪ -‬הם שמות‬
‫חיילים רומים‪ ,‬ובתי יהודים שעדיין התגוררו בהם או‬
‫של אזרחים רומיים ששרתו בלגיונות‪ .‬על פי אופן‬
‫ניצלו את כליהם‪ .‬ייתכן שמקורם של חלק מהכלים‬
‫זיהוים בכתובות ‪ -‬בשם אחד המזוהה כנומן (‪,)nomen‬‬
‫בחנויות או מחסנים שנותרו בעיר לאחר החורבן‬
‫למשל קספריוס‪ ,‬או קניניוס‪ ,‬או בשני שמות ‪ -‬שזוהו‬
‫ותכולתם נקנתה או הוחרמה על ידי חיילי הלגיון‪.‬‬
‫כפרה–נומן (‪ )praenomen‬ונומן‪ ,‬למשל‪ :‬ק‪ .‬אנטוניוס‬
‫גיא שטיבל הציע שחלק מהכלים‪ ,‬ובעיקר הקנקנים‬
‫שנעשו במסורת המקומית‪ ,‬שימשו את תושבי הסביבה = קאיוס אנטוניוס‪ ,‬מציעה לאה די–סגני שזמנם של‬
‫החותמות קדום לשלהי המאה הא' וראשית המאה הב'‪,‬‬
‫להעלאת מס של תוצרת חקלאית‪ ,‬כגון שמן זית‪ ,‬או‬
‫שכן לאחר מועד זה נהגו לציין שמות אנשים בצירוף‬
‫גרעיני חיטה‪ ,‬לחיילים הרומיים‪.‬‬
‫ממצא מיוחד הם שלושה חותמות לחם צבאיים‪ ,‬שניים הנומן והקוגנומן (‪ )cognomen‬החסר כאן‪.‬‬
‫שלמים ואחד שבור (די סגני ווקסלר‪ ,‬בדפוס)‪( ,‬איור ‪ .)7‬עצמות בעלי החיים שנמצאו משקפות את תזונתם‬
‫של החיילים הרומיים‪ .‬לימוד ראשוני של המכלול בידי‬
‫חותמות הלחם הצבאיים כתובים לרוב על פי נוסחה‬
‫‪ 5‬שבר ספל מעוטר בדמותו של זאוס‬
‫‪ 6‬ידית פך יין‪ ,‬מעוטרת בסמלי דיוניסוס‪ :‬ראש סילנוס‪ ,‬פנתר וקרטר‬
‫הקרדו המזרחי והלגיון העשירי ‬
‫‪25‬‬
‫‪ 7‬חותם לחם צבאי רומי‬
‫והסרה של הסלע הטבעי במקומות הנדרשים‪ ,‬תוך‬
‫ליאורה קולסקה הורביץ מלמד שהמינים השכיחים‬
‫השארה של קירות סלע במקומות מיועדים‪ ,‬כגון בחזית‬
‫הם עיזים‪ ,‬כבשים‪ ,‬תרנגולות וחזירים‪ .‬מעטות יחסית‬
‫שורת החנויות ובין תאי החנויות שממערב לרחוב‪,‬‬
‫עצמות בקר וחמורים‪ ,‬ששימשו לעבודה ולמשא‬
‫בתוואי הסטילובט‪ ,‬וממזרח לסטיו המזרחי‪ .‬בתוך כך‬
‫ואולי גם נאכלו‪ .‬כמו כן נמצאו עצמות מכרסמים‪,‬‬
‫גם הוסרו ראשי הקירות של מבנים מימי הבית הראשון‬
‫זוחלים ומעט דגים‪ .‬מבין המינים שנאכלו‪ ,‬תופסים‬
‫החזירים חלק חשוב‪ ,‬כ–‪ 20‬אחוזים מהמכלול‪ .‬הפרטים שבלטו מעל מפלס הרחוב המיועד‪ ,‬ולאחר מכן פולס‬
‫השטח תוך הסעה של עפר ממקום למקום‪ .‬מתקנים‬
‫שעצמותיהם נתגלו היו צעירים‪ ,‬וקטנים יותר‬
‫חצובים ומטויחים בטיח אפור‪ ,‬ששימשו ככל הנראה‬
‫בהשוואה לחזירי בר‪ ,‬ועובדה זו מעידה בדרך כלל על‬
‫היותם מבויתים‪ .‬כל עצמות הגוף נמצאו במכלול ומכאן בקומת המסד של מבנים מימי הבית השני נסתמו‬
‫שהביתור נעשה באתר‪ .‬כידוע‪ ,‬החזיר אסור למאכל על במכוון בשלב זה‪ ,‬לאחר שהקומה שמעל הוסרה‪ ,‬או‬
‫ששולבו במערך העירוני החדש‪ .‬בשלב ההכנות‪ ,‬שקדם‬
‫פי ההלכה היהודית‪ ,‬ולכן שפע עצמות החזיר במכלול‬
‫לסלילת הרחוב‪ ,‬הותקנה גם מערכת ניקוז משוכללת‬
‫שלפנינו הוא עדות ברורה לזהותם הנוכרית של‬
‫היושבים כאן‪ ,‬דהיינו חיילי הלגיון הרומי‪ .‬ניתן להשוות הכוללת תעלות חצובות ובנויות‪.‬‬
‫מסד הקיר הרחב שתואר לעיל הושתת על קרקעית‬
‫את מכלול העצמות מחפירתנו ולמכלולים דומים‬
‫מאתר הלגיון בבנייני האומה‪ ,‬או בקיסריה‪ .‬זאת ועוד ‪ -‬מחצבה עתיקה‪ ,‬בשטח ריק ממבנים‪ ,‬שדמה לבור‬
‫סימני הביתור שנתגלו על העצמות מעידים על מסורת פתוח‪ .‬על פי הממצאים שנתגלו בין אבניו‪ ,‬נבנה הקיר‬
‫בין שנת ‪ 70‬לשנת ‪ 100‬לספירה ולכל היותר עד שנת‬
‫ביתור רומית‪ ,‬כמו זו שנהגה בקיסריה‪.‬‬
‫‪ .130‬על פי אפשרות אחת הקיר במקורו נבנה כקיר‬
‫סיכום‬
‫תמך‪ ,‬במטרה לייצב את מילוי הבור שעליו הושתת‬
‫הממצא המאוחר ביותר שנתגלה מתחת למרצפות‬
‫הרחוב‪ .‬כלומר הוא קשור בהכנות שנעשו לקראת‬
‫הקרדו היה מטבע מימי הדריינוס‪ ,‬ואולם מכלול כלי‬
‫סלילת הרחוב‪ ,‬וסלילת רחוב העמודים המזרחי קשורה‬
‫החרס רומז על אפשרות שהרחוב נסלל עוד קודם לימיו אפוא בלגיון הצבא הרומי‪ .‬על פי הצעה אחרת נבנה‬
‫של שליט זה‪ ,‬ולכל המאוחר בימיו‪.‬‬
‫הקיר בשלב קדום לסלילת הרחוב‪ ,‬ולמטרה אחרת ‪-‬‬
‫הממצא מאפשר לזהות ולתארך את עבודות ההכנה‬
‫אולי כחלק ממבנה צבאי כלשהו שנבנה במקום לאחר‬
‫שקדמו לסלילת הרחוב‪ .‬עבודות אלה‪ ,‬שנעשו על פי‬
‫חורבן שנת ‪ ,70‬וכאשר נבנה הרחוב‪ ,‬הוא הוסב לשמש‬
‫תכנון מוקדם ובהיקף נרחב‪ ,‬כללו חציבה‪ ,‬הנמכה‬
‫כמסד לסטילובט המזרחי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫מיוחסת לימי הדריינוס‪ ,‬סביב שנת ‪ 130‬לספירה‬
‫הממצאים שתוארו לעיל‪ ,‬הקשורים לרחוב העמודים‬
‫(שטרן ‪ ;405-390 :1980‬שורר ‪ ;543-540 :1973‬אלון‬
‫(הקרדו) המזרחי של ירושלים וללגיון הרומי שחנה‬
‫בירושלים לאחר שנת ‪ 70‬מעידים על עבודות בניה‬
‫תשט"ז‪ ;9 :‬איזק תשנ"ט (א) צפריר וספראי תשנ"ט‪:‬‬
‫ופיתוח שהחלו מיד לאחר החורבן‪ .‬בשטח הנדון‪ ,‬המצוי ז; צפריר תשנ"ט‪ .)143 :‬הממצאים מחפירתנו מעידים‬
‫על אפשרות שסלילת הדרכים הראשיות בעיר הכבושה‬
‫ממערב לחלקו הדרומי של הר הבית‪ ,‬על המורדות‬
‫הנמוכים של העיר העליונה ובעמק הטירופויון‪ ,‬נתגלו‬
‫ירושלים‪ ,‬כצעד ראשון בבניינה המחודש של העיר‬
‫לאחר החורבן‪ ,‬החלה עוד לפני שנת ‪.130‬‬
‫בעבר ממצאים נוספים שהוצע לזהותם כמבנים‬
‫ממצאים אלו מצטרפים לעדויות היסטוריות על בנייה‬
‫צבאיים ובהם מאפיה (שטיבל תש"ס‪ )72-71 :‬ובית‬
‫מרחץ (מזר תשס"א; ראובן תשס"א) וכן לטרינות‬
‫בירושלים לפני שנת ‪ ,130‬כגון עדותו של אפיפניוס‬
‫(בהט תשס"ז‪ )47-46 :‬שהיו אולי חלק ממבנה של‬
‫על הוראתו של הדריינוס לבנות מחדש את העיר‪,‬‬
‫שניתנה ‪ 47‬שנים אחרי המרד ‪ -‬היינו בשנת ‪117‬‬
‫פרטוריום (און‪ ,‬וקסלר–בדולח ואבני תשס"ט‪)61 :‬‬
‫או של מרחץ נוסף (און וסולומון תשס"ח‪ .)92 :‬בשונה לספירה ( ‪ ,)Epiphanius‬או כרוניקון פסחלה המציין‬
‫מהמבנים שנחשפו בעבר‪ ,‬אשר תוארכו בעיקר למאות את שנת ‪ 119‬כשנת ייסודה של איליה קפיטולינה‬
‫( ‪ .)Chronikon Paschale‬יחד הם מחייבים בחינה‬
‫ב'‪-‬ג' לספירה — ימי איליה קפיטולינה‪ ,‬נתגלה כאן‬
‫מחודשת של ההנחה המקובלת הקושרת את ראשית‬
‫לראשונה מכלול המשקף את החיים בירושלים מיד‬
‫שיקומה של העיר החרבה להכרזתה של איליה‬
‫לאחר חורבן שנת ‪ ,70‬ומכלול זה קשור‪ ,‬בצורה זו או‬
‫קפיטולינה כקולוניה רומית בעת ביקורו של הדריינוס‬
‫אחרת לרחוב עמודים מפואר שנסלל כאן‪.‬‬
‫במזרח בשנת ‪ 130‬לספירה‪ .‬עתה ניתן להציע בזהירות‬
‫הרחובות הראשיים של העיר‪ ,‬ובהם הקרדו המזרחי‬
‫הנדון כאן ‪ -‬נחשבו עד כה לחלק בלתי נפרד מהמערך שהתכנון העירוני ופעולות בנייה ראשונות נעשו בעיר‬
‫העירוני החדש של איליה קפיטולינה‪ ,‬שראשית הקמתו עוד קודם למועד זה‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬מאמר זה נכתב בעקבות מפגש חוקרים שנערך ביום‬
‫‪ 05.08.09‬בירושלים‪ .‬במפגש הוצגו ונדונו הממצאים‬
‫הרומיים שנתגלו בחפירות רחבת הכותל‪ .‬השתתפו‬
‫חוקרים המעבדים את הממצאים ובהם‪ :‬ב' אונונה‬
‫(תכשיטים וכלי עצם)‪ ,‬ג' ביכובסקי (נומיסמטיקה)‪,‬‬
‫ד' גיל (גיאולוגיה)‪ ,‬ל' די סגני (אפיגרפיה וחותמות‬
‫לחם)‪ ,‬ל' הורביץ (עצמות בעלי חיים)‪ ,‬ש' וקסלר–בדולח‬
‫(ארכיטקטורה וסטרטיגרפיה)‪ ,‬ש' קיסילביץ' (כלי אבן‪,‬‬
‫משקולות נול ופלכים)‪ ,‬נ' קצנלסון (כלי זכוכית)‪,‬‬
‫ס' רוזנברג (ציורי קיר)‪ ,‬ר' רוזנטל–הגינבוטום (כלי חרס)‬
‫וג' שטיבל (כלי מתכת)‪ .‬המידע והרעיונות שהועלו במפגש‬
‫זה מסוכמים להלן‪ .‬רצוני להודות לחוקרים על תרומתם‬
‫והסכמתם להצגת הממצאים כאן‪ .‬י' גורין–רוזן ות' וינטר‬
‫(כלי זכוכית)‪ ,‬ע' כהן–וינברגר (פטרוגרפיה) וא' פלג‪-‬ברקת‬
‫(פריטים ארכיטקטוניים מרחוב העמודים) משתתפות אף‬
‫הן בעיבוד החומר הרומי שנתגלה בחפירה‪.‬‬
‫‪ 2‬על הצעות שונות למקומו של מחנה הלגיון העשירי‬
‫בירושלים ראו צפריר תשנ"ט‪ ;135-124 :‬בר תשנ"ד;‬
‫גבע תשמ"ג; גבע תשנ"ה; מזר תש"ס; שטיבל תש"ס‪.‬‬
‫‪ 3‬מסקנתו של שחר הפוכה‪" :‬המציאות ההיסטורית‬
‫שבין שתי המרידות היא של חדלון ישוב אזרחי" (שחר‬
‫תשס"ז‪.)146 :‬‬
‫‪ 4‬החפירות‪ ,‬שנמשכו בשנים ‪ ,2009-2005‬נערכו ביוזמת‬
‫הקרן למורשת הכותל ובמימונה‪ ,‬ונוהלו על ידי ש' וקסלר–‬
‫בדולח וא' און‪ ,‬בסיועם של ש' קיסילביץ' וב' אונונה (ניהול‬
‫שטחים)‪ ,‬י' אוחיון (מנהלה)‪ ,‬ו' אסמן‪ ,‬מ' קיפניס‪ ,‬מ' קונין‪,‬‬
‫ט' קורנפלד (מדידות)‪ ,‬נ' זאק ור' ברין (סרטוט תוכניות)‪,‬‬
‫צ' שגיב‪ ,‬א' פרץ וש' וקסלר–בדולח (צילומי שטח)‪,‬‬
‫ק' עמית ומ' סלצברגר (צילום ממצא קטן)‪ ,‬י' בוכנהולץ‬
‫וא' גנור (רפאות כלי החרס)‪ ,‬ר' ויניצקי‪ ,‬י' קופרשמידט וג'‬
‫ביינר (מעבדת מתכת)‪ ,‬ע' רביב ור' ויניצקי (מעבדת אבן‬
‫ועצם) ודלית ויינבלט (ציור כלי חרס‪ ,‬כלי אבן וזכוכית)‪.‬‬
‫לפרסום ראשוני‪ ,‬ראו‪ :‬וקסלר–בדולח‪ ,‬און‪ ,‬אונונה ואבישר‬
‫תשס"ח; וקסלר–בדולח‪ ,‬און‪ ,‬קיסילביץ ואונונה‪ ,‬תש"ע‪.‬‬
‫‪ 5‬ברצוני להודות ללאה די סגני שהפנתה את תשומת ליבי‬
‫למקורות אלו‪.‬‬
‫הקרדו המזרחי והלגיון העשירי ‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫און א' וסולומון א' תשס"ח‪ .‬חלון לאיליה קפיטולינה בחפירות‬
‫מנהרות הכותל‪ .‬בתוך‪ :‬י' פטריך וד' עמית (עורכים)‪ .‬חידושים‬
‫בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‪ ,‬קובץ מחקרים‪ ,‬א'‪:‬‬
‫‪.93-85‬‬
‫און א'‪ ,‬וקסלר–בדולח ש' תשס"ט‪ .‬אבני ג' תשס"ט‪" .‬גשר וילסון"‬
‫לאור חפירות חדשות‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' עמית וג' ד' שטיבל (עורכים)‪.‬‬
‫חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‪ ,‬קובץ מחקרים‪,‬‬
‫ב'‪.63-55 :‬‬
‫איזק ב' תשנ"ט (א)‪ .‬ירושלים מלאחר המרד הגדול עד ימי‬
‫קונסטנטינוס‪ .‬בתוך י' צפריר וש' ספראי (עורכים)‪ .‬ספר‬
‫ירושלים התקופה הרומית והביזאנטית ‪ .638-70‬ירושלים‪.‬‬
‫עמ' ‪.13-1‬‬
‫איזק ב' תשנ"ט (ב)‪ .‬כתובות מירושלים אחרי המרד הראשון‪.‬‬
‫בתוך י' צפריר וש' ספראי (עורכים)‪ .‬ספר ירושלים התקופה‬
‫הרומית והביזאנטית ‪ .638-70‬ירושלים‪ .‬עמ' ‪.179-167‬‬
‫אלון ג' תשט"ז‪ .‬תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת‬
‫המשנה והתלמוד‪ .‬כרכים א‪-‬ב‪.‬‬
‫בהט ד' תשס"ז‪ .‬חידושים בחקר מנהרות הכותל‪ .‬קדמוניות‬
‫‪.47-41 :133‬‬
‫בר ד' תשס"ב‪ .‬מערך רחובותיה הראשיים של אליה קפיטולינה‪:‬‬
‫קרדו ראשי מול קרדו משני‪ .‬בתוך א' פאוסט וא' ברוך (עורכים)‪.‬‬
‫חידושים בחקר ירושלים ‪.168-159 :7‬‬
‫בר ד' תשנ"ד‪ .‬גבולה הדרומי של איליה קפיטולינה ומיקומו של‬
‫מחנה הלגיון העשירי‪ .‬קתדרה ‪.56-37 :69‬‬
‫גבע ה' תשמ"ג‪ .‬האם היה קיים מחנה לגיון רומי בירושלים ‪-‬‬
‫ביקורת ארכיאולוגית‪ .‬קתדרה ‪.20-3 :25‬‬
‫גבע תשנ"ה‬
‫גבע ה' תשנ"ה‪ .‬אף–על–פי–כן הוקם מחנה הלגיון הרומאי‬
‫העשירי בגבעה הדרומית–המערבית‪ .‬קתדרה ‪.186-181 :73‬‬
‫וקסלר–בדולח‪ ,‬און‪ ,‬אונונה‪ ,‬אבישר תשס"ח‬
‫וקסלר–בדולח ש'‪ ,‬און א'‪ ,‬אונונה ב'‪ ,‬אבישר מ' תשס"ח‪.‬‬
‫הקרדו המזרחי של ירושלים הרומית וגלגוליו המאוחרים לאור‬
‫החפירות ברחבת הכותל המערבי‪ .‬בתוך‪ :‬י' פטריך וד' עמית‬
‫(עורכים)‪ .‬חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‪ ,‬קובץ‬
‫מחקרים‪ ,‬א'‪.84-75 :‬‬
‫וקסלר–בדולח‪ ,‬גרינהוט‪ ,‬און‪ ,‬קיסילביץ'‪ ,‬אונונה תשס"ט‬
‫וקסלר–בדולח ש'‪ ,‬גרינהוט צ'‪ ,‬און א'‪ ,‬קיסילביץ' ש'‪ ,‬אונונה‬
‫ב' תשס"ט‪ .‬מבנה מרשים משלהי ימי הבית הראשון ברחבת‬
‫הכותל‪ .‬בתוך‪ :‬ד' עמית וג' ד' שטיבל (עורכים)‪ .‬חידושים‬
‫בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‪ ,‬קובץ מחקרים‪ ,‬ב'‪,‬‬
‫עמ' ‪.43-35‬‬
‫‪27‬‬
‫וקסלר–בדולח‪ ,‬און‪ ,‬אונונה וקיסלביץ' תש"ע‬
‫וקסלר–בדולח ש'‪ ,‬און א'‪ ,‬אונונה ב' וקיסילביץ' ש'‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫חפירות רחבת הכותל ‪ ,2009-2005‬דוח ראשוני‪ .‬חדשות‬
‫ארכיאולוגיות ‪http://www.hadashot-esi.org.il/report_ .121‬‬
‫‪detail.asp?id=1219&mag_id=115‬‬
‫וקסלר–בדולח‪ ,‬און ורוזנטל–הגינבוטום בדפוס‬
‫וקסלר–בדולח ש'‪ ,‬און א' ורוזנטל–הגינבוטום ר'‪ ,‬בדפוס‪ .‬הקרדו‬
‫המזרחי וגשר וילסון לאור חפירות חדשות ‪ -‬השרידים מימי‬
‫הבית השני ומהתקופה הרומית‪.‬‬
‫מזר א' תש"ס‪ .‬מחנה הלגיון העשירי למרגלות הפינה הדרומית–‬
‫מערבית של מתחם הר הבית בירושלים‪ .‬בתוך‪ :‬א' פאוסט וא'‬
‫ברוך (עורכים)‪ .‬חידושים בחקר ירושלים ‪.67-52 : 5‬‬
‫מזר א' תשס"א‪ .‬בית המרחץ הרומי–ביזאנטי למרגלות הכותל‬
‫המערבי של מתחם הר הבית‪ .‬בתוך‪ :‬א' פאוסט וא' ברוך‬
‫(עורכים)‪ .‬חידושים בחקר ירושלים ‪.102-87 :6‬‬
‫צפריר י' תשנ"ט‪ .‬הטופוגרפיה והארכיאולוגיה של איליה‬
‫קפיטולינה‪ .‬בתוך‪ :‬י' צפריר וש' ספראי (עורכים)‪ .‬ספר ירושלים‪,‬‬
‫התקופה הרומית והביזאנטית ‪ .638-70‬ירושלים עמ' ‪.166-115‬‬
‫ראובן פ' תשס"א‪ .‬תוכנית בית המרחץ בחפירות הר הבית לאור‬
‫המקבילות‪ .‬בתוך‪ :‬א' פאוסט וא' ברוך (עורכים)‪ .‬חידושים בחקר‬
‫ירושלים ‪.116-103 :6‬‬
‫רייך ר' תשס"ט‪ .‬חורבן ירושלים בשנת ‪ 70‬לספירה‪ :‬תיאורו של‬
‫יוסף בן מתתיהו והממצא הארכאולוגי‪ .‬קתדרה ‪.42-25 :131‬‬
‫שחר י' תשס"ז‪ .‬האם היה ישוב אזרחי בירושלים בין שתי‬
‫המרידות? בתוך א' ברוך וא' פאוסט (עורכים)‪ .‬חידושים בחקר‬
‫ירושלים ‪.146-131 :12‬‬
‫שטיבל ג' תש"ס‪ .‬סוגיית מחנה הלגיון העשירי בירושלים‬
‫ותחומה של אליה קפיטולינה‪ .‬בתוך‪ :‬א' פאוסט וא' ברוך‬
‫(עורכים)‪ .‬חידושים בחקר ירושלים ‪.102-68 :5‬‬
‫‪Chronikon Paschale, ed. H. Dindorf (CSHB), Bonn 1832‬‬
‫‪Epiphanius, De mensuris et ponderibus, PG, 43, cols.‬‬
‫‪237-293‬‬
‫‪Di Segni L. and Weksler-Bdolah S. (in press). Three‬‬
‫‪Military Bread Stamps from the Western Wall Plaza‬‬
‫‪Excavations, Jerusalem. ‘Atiqot‬‬
‫‪Rosenthal-Heginbottom R. (forthcoming). The Temple‬‬
‫‪Mount Excavations. The Legionary Bakery — The Ceramic‬‬
‫‪Finds from L 6032 (Qedem). Jerusalem‬‬
‫‪Schürer E. 1973. The History of the Jewish People in the‬‬
‫‪Age of Jesus Christ (ed. Vermes G., Millar F. and Black M.).‬‬
‫‪Vol. 1. Edinburgh. 540-543‬‬
‫‪Stern M. 1980. Greek and Latin Authors on Jews and‬‬
‫‪Judaism. Vol. 2. Jerusalem‬‬