יורי קוגן
כל הזכויות שמורות ,1999 ,משטרת ישראל,
אגף הקהילה והמשמר האזרחי
הודפס בישראל
משטרה וחברה ,1999 ,גיליון ,3עמ 15 - 1
הדפסות של מאמרים בודדים )(Reprints
ניתן לרכוש במערכת.
מגמות הפשיעה בישראל 1976-1996
יורי כוגן*
* פקד ,ראש יחידת הונאה ,מרחב השפלה ,מסטרנט במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
)התקבל במערכת ביולי ,1999אושר לדפוס באוגוסט (1999
עניינו של מחקר זה הוא סקירת מגמות הפשיעה בישראל בתקופה שבי השני .19761996שיטת
המחקר הנה רפליקציה למחקר של פישמ וארגוב ) (1980וממצאי מחקר זה מושווי לממצאי
המחקר הראשוני .המחקר בוח את השינויי שחלו בס #היק" העבירות הפליליות ,תו #התמקדות
בעבירות רכוש ,אלימות ,מרמה וגניבות רכב .היקפי העבירות נבחני לאור #תקופת המחקר תו#
התייחסות למשתני חברתיי כגו שיעורי אינפלציה ,שיעורי עליה ואבטלה וכ אירועי משבר
שחלו במהלכה .נתוני המחקר נלקחו מדיווחי הסטטיסטיקה הפלילית הרשמיי הנאספי בידי
משטרת ישראל )דו"חות שנתיי של משטרת ישראל ,משנת 1976עד שנת (1996וכ מנתוני
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) .(19761996ממצאי המחקר מצביעי על הבדלי במגמות
הפשיעה בי שני המחקרי ,כ נמצאו הבדלי מובהקי בעבירות האלימות וגניבות הרכב בי
התקופה שטר פרו( האינתיפאדה לבי זו שאחריה.
מילות מפתח :משטרה ,שיעורי פשיעה ,סטטיסטיקה פלילית
הקדמה:
ההתעניינות התיאורטית והיישומית בנושא מדידת הפשיעה ובחינת מגמותיה הינה תחו
יש במחקר הקרימינולוגי .אנשי המחקר מתמקדי ,בעיקר ,בקשר בי תופעות הפשיעה
השונות וכ בינ לבי משתני המעורבי בפשיעה ,שינויי חברתיי ומצביי העוברי
על החברה הנחקרת .לעומת ,אנשי השדה העוסקי ביישו מדיניות ,בעיקר בתחו
סוכנויות האכיפה ,מתענייני במדידת היקפי הפשיעה ככלי להערכת תפקוד ובניבוי
מגמות עבריינות עתידיות ,לצור #התמודדות טובה יותר עמ לאור של שינויי במשתני
חברתיי שוני )יחזקאלי ושלו.(1997 ,
1
שוה ,רהב ואדד ) (1987מצייני כי הניסיונות הראשוניי לקב( את הסטטיסטיקה
הפלילית החלו לפני יותר ממאתיי שנה ,במטרה עיקרית ללמוד מנתוני אלה על רמת
המוסר בחברה .המש #למחקרי חלו( אלה התאפשר לאחר שבמהל #המאה התשעעשרה
החלו מוקמי כוחות משטרה לאומיי ,תחילה בבריטניה ולאחר מכ במדינות נוספות.
איסו" הנתוני מגופי האכיפה )ולא רק ממערכת המשפט( איפשר להרחיב את תחומי
המחקר אל מעבר לנושא המקורי של היק" הגשת כתבי אישו פליליי ולכלול בה ג את
"העבירות הידועות למשטרה" ,שמסיבות שונות לא גובשו לידי כתבי אישו.
בעבודת מחקר שבוצעה בישראל עלידי פישמ וארגוב ) (1980סקרו החוקרי את מגמות
הפשיעה באר( בשני .19511976המחקר הציג מערכת קשרי מסועפת בי מגמות
הפשיעה לבי ציוני דר #שוני בהתפתחותה של החברה הישראלית .התמונה הכללית
המצטיירת מהמחקר הייתה של מגמת עליה עקבית במרבית העבירות הפליליות לכל אור#
התקופה שנחקרה .ממצא זה מתקיי ,בדר #כלל ,תו #מספר יוצאי מ הכלל ,כאשר
הבולט בה הוא השפל אליו ירדו שיעורי הפשיעה בשנת ,1973שנת מלחמת יו
הכיפורי .בשני העוקבות שבו וזינקו שיעורי העבריינות כלפי מעלה לערכיה שלפני
המלחמה .ממצא זה הכור #יחדיו מלחמה ורמות עבריינות זכה להתייחסות במחקרה של
שה ) ,(1988הגורסת כי בעת לח( ואיו ממקור חיצוני מתרחשת עליה ברמות
הסולידריות והלכידות בחברה ,דבר המביא לירידה ברמת הפשיעה .השערה חלופית
הועלתה ע"י אמיר וחסי (1974) ,הגורסי במחקר ,הד בהתנהגות עבריינית בתקופת
מלחמת יו הכיפורי ,כי לא נמצא שינוי בהתנהגות של עברייני בזמ המלחמה.
החוקרי מסבירי ממצא זה באמצעות פרדיגמת הניכור ,לפיה העברייני חשי
מנותקי מהחברה ומערכיה ומכא חוסר ההשפעה של עליית הלכידות בחברה בשעת
משבר על רמות הפשיעה )אמיר וחסי .(1974 ,מסקנה זו מוצאת חיזוק בעובדה כי
עברייני מועדי ,שהורשעו מספר פעמי בדי ,אינ נמני על כוחות המילואי של
צה"ל ולכ לא היו שותפי למאמ( המלחמתי ,ומכא הסבר אפשרי נוס" להעדר הזדהות
ע המשבר שפקד את החברה בישראל בעת מלחמה.
2
ממצא נוס" הקושר בי תופעת פשיעה למצבי סכסו #מדיני עולה ממחקר של Landau
(1982) and Beit Hallahmiאודות רמת התוקפנות בישראל .המחקר מגלה כי כל אחת
מנקודות השיא של הסכסו #הישראלי ערבי היתה מלווה בעליה ברמת התוקפנות בחברה
הישראלית ) .(1982 , Landau and Beit Hallahmiבמחקר אור #נוס" העוסק בניתוח תופעת
הפשיעה האלימה בישראל בחנו (1988) Landau and Pfeffermanשתי השערות מנוגדות.
האחת ,הקרויה בפי החוקרי "השערת הקוהסיביות" גורסת כי בעת קיומו של מצב
מתיחות בטחוני ירדו שיעורי הפשיעה האלימה .זאת בשל העובדה כי הפרטי בחברה
נוטי להתלכד לנוכח איו חיצוני ובאמצעות לכידות זו לדכא התנהגויות אנטי חברתיות,
דוגמת האלימות הפלילית .זאת בדומה להשערתה האחרת" ,השערת מת הלגיטימציה
וההסתגלות" תטע כי בתקופות בה האלימות על רקע בטחוני נמצאת במגמת עליה ,יעלו
ג שיעורי האלימות על רקע פלילי ,זאת היות והאלימות נתפסת כאמצעי לגיטימי לפתרו
בעיות .ממצאי המחקר תמכו ,באופ חדמשמעי ,בהשערה השניה ) Landau and
.(1988 ,Pfefferman
בניגוד לממצאי שני המחקרי האחרוני מצא פישמ במחקרו אודות שורשיה ומגמותיה
של האלימות בחברה הישראלית כי היא מאופיינת ברמות נמוכות ביותר של אלימות.
פישמ ) (1979הסביר ממצא זה על ידי קיומו של "הקולקטיב הישראלי" המדכא כל
התנהגות אנטי חברתית לרמות נמוכות )פישמ .(1979 ,מסקנות אלו של החוקרי אמנ
נסובות על תופעת התוקפנות והפשיעה האלימה ,הנובעת ממנה ,א #לא על כל תופעות
הפשיעה .א #יש לזכור כי תופעה זו נוטה להיות מיוצגת באופ מדויק למדי ,לעומת
תופעות פשיעה אחרות ,בסטטיסטיקה הפלילית המבוססת על דווח עצמי ,כפי שמצייני
שוה ,רהב ואדד ) (1987ומכא חשיבותה לדיו הנוכחי.
מגמת העליה בפשיעה מיד ע תו מלחמת יו הכיפורי המתוארת במחקר של פישמ
וארגוב ) (1980ניתנת להסבר משני כווני שוני .מחד טועני החוקרי כי משבר האמו
שחוותה החברה הישראלית כלפי הנהגתה ,לאחר המלחמה ,מצא ביטוי בחיטוט כללי
בחולי החברה ובה נושא החוק והסדר )פישמ וארגוב .(1980 ,מאיד #טוענת שה )(1988
כי הנחה מקובלת היא במחקר הקרימינולוגי לראות את העליה בהתנהגויות העברייניות,
3
בייחוד אלו הקשורות באלימות ,כ"ירושתה" של המלחמה .הנחה זו מתיישבת ע טיעונ
של (1978) Sutherland & Cresseyבדבר מת הלגיטימציה למעשי אלימות בעת מלחמה
ומוצאת חיזוק נוס" בממצאי עבודת של (1982) Landau and Beit Hallahmiשהובאו
לעיל .נראה כי יציאה מתו #הטיעו של (1978) Sutherland & Cresseyמאפשרת לקשור
בי רמת האלימות המלחמתית ,בולטותה ומעורבות החברה בה ,לבי העליה בעבירות
האלימות בעור" .קשר זה יבח בשלב מאוחר יותר של עבודה זו כאשר תבח השפעת
האינתיפדה ,כנקודת ציו משמעותית בהתפתחות החברה הישראלית בעשור האחרו ,על
מגמות הפשיעה בישראל.
ממצא נוס" של פישמ וארגוב ) (1980מצביע על קשר חיובי בי השיפור הכלכלי במשק
ורמת החיי הגבוהה ,כפועל יוצא ממצב זה ,לבי עבירות הרכוש והמרמה .החוקרי
מסבירי ממצא זה בכ #כי התחזקות של התנהגויות צרכניות ראוותניות במשק הנלוות
לעליה ברמת החיי יוצרות מוטיבציה אצל חלקי מהאוכלוסיה להשתמש באמצעי
בלתי לגיטימיי ,קרי עבריניי ,לצור #השגת של מטרות שאינ רק נחשבות ללגיטימיות
אלא כאלה שיש לשאו" להשגת .ממצא זה תוא ממצא מחקרי אחר המצוטט עלידי
שוה ,רהב ואדד ) (1987והמצביע על קשר חיובי בי רמת המודרניזציה של החברה לבי
שיעור עבירות הרכוש )גניבות ,במקרה זה( בה .ממצא נוס" ,עליו מדווח ,(1984) Rahav
בניתוח משווה ,מצביע על קיומו של קשר חיובי עקבי בי רמת הפיתוח הלאומי בארצות
שונות לבי עבירות הרכוש.
שלושת הממצאי האחרוני ניתני לביסוס תאורטי באמצעות מושג "האנומיה
האינדיבידואלית" של Merton .(1957) Mertonקבע כי האנומיה האישית ניתנת להסבר,
מבחינה סוציולוגית ,כסימפטו של חוסר תיאו בי שאיפות – מטרות חברתיות
מקובלות לבי מימוש ,בדרכי לגיטימיות ,של שאיפות אלה ) .(1957 ,Mertonהאנומליה
האישית היא שיוצרת את הסטיה .בתחו עבריינות זה ,של עבירות הרכוש והמרמה
מצייני פישמ וארגוב ) (1980את הממצא הבולט ביותר של מחקר .החוקרי מצאו כי
בתחו עבירות המרמה חל הגידול הרב ביותר במהל #עשרי ושש השני בה עוסק
המחקר .ממצא זה תומ #בממצא מוקד יותר של פישמ ודיני( ) (1977המצביע על עליה
4
בפשיעת הצווארו הלב החל בתקופה שלאחר מלחמת יו הכיפורי .החוקרי מצפי כי
מגמה זו תל #ותגבר ע העליה ברמת החיי בישראל וצמצו מעורבות הממשלה
בתהליכי הכלכליי במשק )פישמ ודיני(.(1977 ,
תופעה חברתית נוספת ,שהקשר בינה לבי מגמות הפשיעה כבר נחקר רבות ),Eisenstadt
;1951אייזנשטדט ;1973 ,1965 ,אמיר ושיחור1975 ,א'1975 ,ב'; חסי,Shoham ;1985 ,
(1987, Shaw & McKay ;1938 , Sellin ; 1962והקשורה במישרי לאופיה של ישראל
כמדינה קולטת עליה ,הינה תופעת ההגירה .אמיר ושיחור )1975א'( רואי בהגירה מצב
קרימינוגני העלול ליצור קונפליקטי חברתיי ואישיי ,לגרו להתרופפות מנגנוני
הפקוח החברתיי ולהביא את הפרט לחיפוש דרכי ,לעתי סוטות ,כדי להתמודד ע
מצב זה .מושג חשוב נוס" לדיו בקשר בי תופעת ההגירה לרמות העבריינות בחברה הוא
מושג "התנגשות התרבויות" כפי שמגדיר אותו .(1938) Sellinההגירה היא אחד משני
המוקדי להתנגשות תרבויות; קרי קונפליקט בי נורמות התנהגות הנהוגות בחברות
שונות ובי נורמות המהגרי והנורמות החוקיות של החברה הקולטת ).(1938 ,Sellin
מושג זה עשוי להסביר את הממצא של (1962) Shohamלפיו שיעורי עבריינות הבגירי
בקרב העולי גדול עד כדי פי ארבע מאשר בקרב האוכלוסיה הותיקה ,כאשר הוא מסביר
זאת בחולשת הסמכות של משגרי הנורמות המבוגרי.
כאמור ,פישמ וארגוב ) (1980סקרו במחקר את נטיות הפשיעה ומגמותיה בישראל
בשני
,19761951היינו במחצית היובל הראשונה לקיומה של ישראל .זוהי תקופה רבת
תהפוכות בה התהוו המערכות החברתיות והשלטוניות של המדינה ולא אחת נדמה היה
שעצ קיומה הפיזי נמצא בסכנה .מטרת המחקר הנוכחי הנה לבצע רפליקציה למחקר
בשני .19971977בתקופה זו החברה בישראל כבר נסמכת על מוסדות שלטו ,חקיקה
ופיקוח ברורי ,א #עדיי לא תמה תקופת השינויי החברתיי החריפי המשפיעי על
הוויתנו .במהל #שני אלו חוותה החברה הישראלית מספר אירועי קריטיי :שלושה
מהפכי שלטוניי; מלחמת שלו הגליל והאינתיפאדה ,שלראשונה עוררו גלי התנגדות
חברתיי ופוליטיי אות לא ידענו בתחנות קודמות של הסכסו #הישראלי ערבי;
5
קליטת גלי העלייה גדולי מאתיופיה ובעיקר ממדינות חבר העמי; מלחמת המפר( ,בה
חווה העור" הישראלי לראשונה בתולדות המדינה חרדה קיומית ולבסו" ,בתקופה זו
חוותה החברה הישראלית ,לראשונה מאז קו המדינה רצח של ראש ממשלה בידי מתנקש
יהודי ,אזרח המדינה.
תחו פשיעת הרכב לא נסקר עלידי עורכי המחקר הראשוני ,ובהיות המחקר הנוכחי
רפליקציה לעבודת לכאורה ,לא היה צרי #להיכלל ג כא .ע זאת ,לאור בולטותו של
תחו עבירות זה בשני האחרונות מחד ,ומיעוט ההתייחסות אליו בספרות מאיד#
מצדיק ,לדעת עור #המחקר ,התייחסות נוספת נפרדת .בעיתונות הבינלאומית ,שגילתה
עניי בתופעה ,נכתב כי מרבית עבירות הרכב בישראל מבוצעות עלידי ערבי ,תושבי
שטחי או בשיתופ ויעד של המכוניות הגנובות הוא בשטחי שבשליטת הרשות
הפלסטינית .כלי רכב המגיע לשטחי יהודה ושומרו )בה קיימת נגישות מסוימת
למשטרת ישראל( ,רוב הסיכויי שיפורק וימכר כחלקי חילו" שקשה לקשור ביניה לרכב
המקורי .לעומת זאת ,רכב המגיע לשטחי רצועת עזה הנהני משלטו מלא של הרשות
הפלשתינית וסגורי בפני סוכנויות האכיפה של ישראל ימכר כמות שהוא לתושב מקומי
) .(1997 ,Kingמצב דומה מתואר ג במאמרו העיתונאי של (1996) Ingwersonהד בגניבת
מכוניות יוקרה בגרמניה ,הנהנית משפע כלכלי ,והעברת לשטחי מדינות חבר העמי ,ש
אי לרשויות הגרמניות דריסת רגל מחד ואילו לסוכנויות האכיפה המקומיות אי עניי
לטפל בתופעה.
שיטת המחקר:
.1המקורות
מקורות הנתוני הסטטיסטיי המשמשי עבודה זו ,כמו ג את מרבית המחקרי
העוסקי בהערכת פשיעה הינ מאגרי מידע רשמיי שהנתוני בה נאספו על ידי
משטרת ישראל ,מערכת בתי המשפט והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .עובדה ידועה היא
בקרב החוקרי כי מקור זה אינו מהימ היות והוא מבוסס על מדדי המסתמכי על
פתיחת תיקי חקירה בפועל התלויה ,בתורה ,בשעורי הדווח של הציבור ,לרוב הקורבנות.
עניי זה מבחי בבירור בי שני סוגי פשיעה :עבירות שקורבנותיה ה בני אד ,ואלו
6
המכונות "נטולות קורב" ,כאשר הקורב היא החברה על מוסדותיה ,או העבריי עצמו
)עבירות מס ,זנות ,שימוש בסמי וכ"ו( .מאגרי המידע המסתמכי על רישומי מערכת בתי
המשפט מושפעי ג כ מהמערכת המשטרתית ,שהרי למרות קיומה של אפשרות לפיה
יכול אזרח ,בתנאי מסוימי ,לפנות באופ עצמאי לבית המשפט בעניי פלילי )הגשת
קובלנה פלילית פרטית( הרי שרוב רוב של קורבנות העבירה אינ עושי כ .יתר על כ,
ההחלטה בא לפתוח תיק חקירה הינה החלטה שבסמכות המשטרה וזו יכולה ,ממניעי
שוני להחליט לכא או לכא .בכ #נוצרת הטיה לחוקר שיסתמ #על נתוני רשמיי
בלבד .יחזקאלי ושלו ) (1997מצייני בעניי זה כי "מרגע שרמת הפשיעה )המדווחת(
מהווה מדד ,מתקיי מאמ( ארגוני "לעצב מחדש" את הסטטיסטיקה הפלילית .האמצעי
הפ #למטרה" .מצד שני ,הברירה העומדת בפני החוקר הינה ביצוע עצמאי של סקרי
פשיעה ,דבר שהינו בלתי אפשרי ה מסיבות לוגיסטיות המצריכות משאבי כלכליי
ואנושיי רבי ביותר ,וה מסיבות של חיסיו המידע .חשוב לזכור במקרה זה כי
המאגרי הרשמיי של המשטרה )ויתר הסוכנויות השלטוניות( נהני מרציפות טיפול
ומאחידות דווח ,עניי שאי לבטלו שעה שניגשי לביצוע מחקר בהיק" נרחב .נית היה
לשקול חלופה למאגרי הנתוני הרשמיי .הכוונה לנקיטה במתודולוגיה של שימוש
ב"דווח עצמי" כפי שמצייני שוה ,רהב ואדד ) .(1987שיטה זו הוכחה כתקפה במחקרי
רבי שנערכו ,במרוצת השני ,ה בישראל וה בעול .ממצאי מחקרי אלה הושוו
לממצאי מחקרי המתבססי על מאגרי הנתוני הרשמיי ונמצאה רמת התאמה גבוהה
בי השניי .ממצא זה מחזק את תוקפו של הדווח העצמי ,א #כפי שמצייני שוה ,רהב
ואדד ) (1987בו בזמ מחזק ממצא זה את תוק" המחקרי המבוססי על שימוש בנתוני
הסטטיסטיקה הפלילית הרשמיי .לעומת ,(1967) Ennis ,טוע כי מחקרי הדיווח
העצמי מצביעי על כ #כי הסטטיסטיקה הפלילית הרשמית נופלת מ המצב במציאות בכ
200%בממוצע .נית ליישב סתירה זו בי החוקרי א נשי לב כי (1967) Ennisמתכוו
לדיווח העצמי של קורבנות העבירה בעוד ששוה ,רהב ואדד ) (1987דני במחקרי דווח
עצמי של מחוללי העבירה .עמדת של שוה ,רהב ואדד ) (1987עדיפה כא ,ג מהסיבה
שסביר כי דווח עצמי אנונימי של מחוללי העבירה יהיה מהימ יותר מאשר דווח עצמי של
הקורבנות בהיות הראשוני משוחררי משיקולי של רווח משני )תביעות ביטוח ,קבלת
7
התייחסות שלטונית עדיפה ,קבלת נוכחות משטרתית מוגברת וכיו"ב( .משתני אלה,
שאינ ניתני לבקרה מחקרית ,באי בנוס" למשתני אחרי כגו זיכרו של נסיבות
אברסיביות ,הקיימי בכל סוגי המחקרי המבוססי על דווח עצמי.
.2השיטה
המחקר הנוכחי ,בהיותו רפליקציה על מחקר של פישמ וארגוב ) (1980ינקוט ,מתוק"
כ ,#באות כלי ופרוצדורות מחקריי ,כפי שנעשה במחקר הראשוני .שני המחקרי
הנדוני כא ,ה הראשוני וה הנוכחי בוצעו בתו #הפרדיגמה של "מחקרי בניתוח משני"
) (Secondary Analysis Researchכפי שמוגדר בספרו של .(1972) Hymanיתרונותיה של
שיטה מחקרית זו ,הגורסת שימוש מחקרי בנתוני שנאספו שלא על ידי עורכי המחקר
ולמטרות אחרות רבי וכוללי ,בי השאר ,את זמינות הנתוני; אחידות ורציפות
הדווח; וכ חסכו ניכר במשאבי .חסרונותיה של שיטה זו ה חוסר היכולת של
החוקרי לשלוט ולפקח על דר #איסו" הנתוני וקיבוצ לקטגוריות )סוגי עבירות(.
יתרונו של המחקר הנוכחי על פני מחקר הראשוני של פישמ וארגוב ) (1980הינו
באחידות הדווח אליו הגיעה משטרת ישראל בתקופה הרלוונטית למחקר זה .המחקר
הראשוני ,המתחיל בשנותיה הראשונות של ישראל כמדינה סוברנית ,עת התהוו מוסדות
השלטו ובה המשטרה ,דרש ,כהגדרת החוקרי ,ביצוע "התאמות" בנתוני )פישמ
וארגוב .(1980 ,במהל #שנות השבעי הגיע הדווח הפלילי של משטרת ישראל למסגרת
אחידה הנשמרת במהל #התקופה הרלוונטית למחקר הנוכחי ,דבר המונע ,כמעט לחלוטי,
את הצור #בביצוע "שיפו( והתאמה" של הנתוני .המקרה היחיד בו נדרשו פעולות אלה
של התאמת הנתוני למסגרת המחקר היתה ביחס לעבירות שמקור לאומני ושהחלו
להופיע בסיכומי הסטטיסטיקה הפלילית החל בשנת ) 1988פרו( האינתיפדה בשטחי
יהודה ,שומרו וחבל עזה( .קבוצת ה"עבירות הלאומניות" הכוללת את עבירות יידוי
האבני על רקע לאומני ,השלכת בקבוקי תבערה והקמת מחסומי הוצאה מתו #ס#
העבירות בה מטפל מחקר זה זאת מתוק" היות מקורותיה פוליטיי ולא פליליי(.
מחקר הראשוני של פישמ וארגוב ) (1980עקב אחרי קטגוריות הפשיעה הכוללניות ,כפי
שקובצו בדי וחשבו השנתי של משטרת ישראל )דו"חות שנתיי של משטרת ישראל,
8
משנת 1976עד שנת .(1996קטגוריות אלה כוללות את קבוצות העבירות הבאות :עבירות
נגד גו" )עבירות אלימות שאי בה כדי לגרו למותו של אד(; עבירות נגד רכוש ועבירות
מרמה .בנוס" התמקד המחקר הראשוני בשתי עבירות ספציפיות רצח ונסיו לרצח.
החוקרי נימקו שיטת עבודה זו בכ #ששתי עבירות אלה ה העבירות החמורות ביותר
ושהדווח הסטטיסטי לגביה הינו המהימ ביותר .לדעת עור #המחקר הנוכחי מאפשר אופ
הדווח המשטרתי ואחידותו )דו"חות שנתיי של משטרת ישראל ,משנת 1976עד שנת
(1996להתמקד ג בקבוצת עבירות נוספת :עבירות נגד אד ,הכוללת בתוכה מלבד
עבירות הרצח והנסיו לרצח ג את עבירות ההריגה ,איומי הרצח וההריגה וכ קטגוריה
של "עבירות אחרות כלפי חיי אד" .לדעת עור #המחקר הנוכחי היא כי יש לעשות שימוש
בכל קבוצת העבירות הנזכרת לעיל כדי שתשמש מדד מהימ ל"ער #חיי האד" בחברה
הישראלית .ההבדלי בי עבירות הרצח וההריגה עשויי לנבוע מהגדרות משפטיות דקות
הממוקדות במרכיבי העבירה ושאי בה כדי לגרוע מאותו מדד של ער #חיי האד; מה
ג שמבחינת היקפה מהווה עבירת ההריגה 3%4%בלבד מס #העבירות בקטגוריה זו.
שתי בעיות עלו במהל #הטיפול בקבוצת ה"עבירות נגד חיי אד" .הראשונה הינה קבוצת
העבירות השיורית של "עבירות אחרות כלפי חיי אד" ,שמחד היה מקו להוציאה מ
המחקר מפאת עמימותה ,א #מאיד #מהיותנו מחפשי מדד ל"ער #חיי האד" ,תהיה
משו טעות להתעל ממנה .שיקול זה מבוסס ,בעיקר ,על היקפה של קבוצת עבירות זו
המהווה מעל ל 20%מתו #קטגוריית העבירות המכונה "עבירות כלפי חיי אד".
מלבד העבירות כלפי חיי אד זכתה ,במחקר הנוכחי ,להתייחסות מיוחדת קבוצת עבירות
נוספת הכלולה בקטגוריית העבירות נגד רכוש .העבירות האמורות ה "עבירות כלפי רכב"
הכוללות את סעיפי גניבת הרכב והשימוש ברכב ללא רשות .הסיבה לחקירת קבוצת
עבירות זו הינה העליה הדרמטית שחלה בה בשני האחרונות ,והדיו הציבורי שהתעורר
בעקבות עליה זו .למעקב אחרי עבירות אלו עשוי להיות מוס" ער #יישומי בנוס" לעניי
המחקרי שבבדיקת השינויי במגמות הפשיעה.
לצור #ביצוע השוואה של נתוני הפשיעה לאור #כל תקופת המחקר תורגמו נתוני הפשיעה
הגולמיי לשיעורי תיקי ל 1,000תושבי ,מלבד שעור גניבות כלי רכב שמוצג במספרי
מוחלטי.
9
בנוס" לנתוני הפשיעה קובצו נתוני לגבי משתני חברתיי שוני בחברה הישראלית.
קבוצת משתני זו כוללת את היק" אוכלוסיית ישראל בשני הרלוונטיות למחקר
הנוכחי :התפתחויות כלכליות וחברתיות כמו
שביתות; אבטלה; רמת האינפלציה
)באחוזי(; והיק" ההגירה לישראל .נתוני אלה קובצו מתו #פרסומי הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה ) (19761996בתקופה הרלוונטית למחקר הנוכחי.
ממצאי:
בתחילת פרק זה יוצגו הממצאי התיאוריי אודות שיעור העבירות הפליליות בתקופת
המחקר ,יחד ע ממצאי הנוגעי למשתני החברתיי שנמדדו ,כגו שביתות ושיעורי
אינפלציה וכ היקפי העליה והאבטלה .בהמש #יוצגו קשרי בי משתני העבריינות
השוני ובינ לבי המשתני החברתיי המנויי לעיל .כמו כ ,יבחנו הממצאי
ההסקיי בי משתני נבחרי.
ממצאי תיאוריי התמונה הכללית העולה מתו #הנתוני שנאספו מצביעה על מגמה
של יציבות בשיעור העבירות הפליליות לאל" אזרחי בתקופה הרלוונטית למחקר )ראה
תרשי " :1היק" האוכלוסייה ,בקנ" , 1 :100,000ונפח הפשיעה לפי מס' תיקי ,בקנ"
.(" 1 :1000ע זאת ,יש לציי כי בעבירות מסוימות חלו שינויי חריפי .בחינת היק"
קבוצות העבירות שנבדקו במחקר זה מעלה כי קבוצת עבירות הרכוש היא הדומיננטית,
ואחריה ממוקמת קבוצת עבירות האלימות.
10
תרשי 1
היק האוכלוסיה ונפח הפשיעה
60
50
40
30
20
10
0
היק אוכלוסיה ושיעור תיקי חקירה
70
אוכלוסיה
תיקי
19
96
19
94
19
92
19
90
19
88
19
86
19
84
19
82
19
80
19
78
19
76
שני
בקבוצת העבירות "נגד גופו של אד" חלה עליה ניכרת במהל #תקופת המחקר .בעשור
הראשו למחקר הנוכחי נשמר שיעור הפשיעה בקבוצת עבירות זו במצב סטטי ,למעט עליה
קלה ביותר בשנת ;1979עליה שמיד אחריה באה ירידה המחזירה את שיעור העבירות
למצבו הקוד .החל משנת 1988חלה עליה חריפה בקבוצת עבירות זו ,עד כדי הכפלתה
וא" יותר מכ) #ראה תרשי " :2עבירות נגד גו" האד" ,בשיעור תיקי של 1 :1000תושב
(.
תרשי 2עבירות נגד גו האד
25000
20000
10000
5000
0
19
76
19
78
19
80
19
82
19
84
19
86
19
88
19
90
19
92
19
94
19
96
שנים
שיעור תיקי
15000
11
בקבוצת "עבירות הרכוש" קיימת עליה מתונה ,יחסית ,לאור #תקופת המחקר .הגידול
בשיעורי עבירות הרכוש הינו מחזורי ,מדי מספר שני .במהל #התקופה הנחקרת נרשמו
ארבעה שיאי בעבירות הרכוש בשני 1989 ,1984 ,1980ו .1992שיעור עבירות הרכוש
בשנת 1992מהווה שיא של כל התקופה שנבדקה )ראה תרשי " :3עבירות רכוש" בשיעור
תיקי של 1 :1000תושב (.
תרשי 3עבירות רכוש
300000
250000
150000
100000
שיעור תיקי
200000
50000
0
19
96
19
94
19
92
19
90
19
88
19
86
19
84
19
82
19
80
19
78
19
76
שנים
בקטגוריית העבירות "נגד חיי אד" נשמרת היציבות בי השני .19761987שנת 1988
הינה שנת שיא ושיעור העבירות בה גדל ,באופ חד ,עד כדי פי שבע .במהל #השני 1989
1992קיימת ירידה הדרגתית בשיעור העבירות ,א #הנקודה הנמוכה ביותר אליה הגיעו
שיעורי העבירות בשנת 1992עדיי גבוהה מרמת המקורית עד כדי פי שלוש .בשנת 1993
מתהפכת שוב המגמה ושיעור העבירות מגיע לשיא חדש בשנת ,1995עד כדי פי שבע
מהשיעורי שנרשמו במהל #המחצית הראשונה של התקופה הרלוונטית למחקר זה )ראה
תרשי " :4עבירות נגד חיי אד" בשיעור תיקי של 1 :1000תושב (.
12
תרשי 4עבירות נגד חיי אד
שיעור תיקי
2000
1800
1600
1400
1200
1000
800
600
400
200
0
19
96
19
94
19
92
19
90
19
88
19
86
19
84
19
82
19
80
19
78
19
76
שני
בקבוצת "עבירות המרמה" נרשמה ירידה ניכרת ועקבית בשיעורי הפשיעה לאור #כל
התקופה הרלוונטית .נקודת השפל בשיעור עבירות המרמה נרשמה בשנת ) 1982ראה
תרשי " :5עבירות מרמה וכלכליות" בשיעור תיקי של 1 :1000תושב (.
13
תרשי 5עבירות מרמה וכלכליות
16000
14000
12000
8000
6000
4000
שיעור תיקי
10000
2000
0
19
96
19
94
19
92
19
90
19
88
19
86
19
84
19
82
19
80
19
78
19
76
שנים
בקבוצת "העבירות נגד כלי רכב" ,הנכללת בתו #הקטגוריה של "עבירות הרכוש" ,נשמרת
יציבות יחסית במהל #השני .19761991א #החל משנת 1992ועד לתו התקופה
הרלוונטית נרשמה עליה חדה ומתמדת במספר כלי הרכב שנגנבו בישראל .בשנת ,1996
שהינה שנת השיא של התקופה הרלוונטית ,נגנבו בישראל 36,809כלי רכב .לש השוואה,
בשנת ,1986שהינה שנת השפל בתחו עבירות זה ,נגנבו בישראל 12,518כלי רכב ,היינו,
מדובר בפער של כמעט פי שלושה במהל #תקופה של עשר שני )ראה תרשי " :6שיעור
כלי הרכב וגניבת" ,מס' גניבות כלי רכב ,מס' מכוניות בקנ"מ .(1 :1000
14
תרשי 6שיעור כלי הרכב וגניבת
שיעור כלי רכב ונפח
פשיעת הרכב
40000
35000
30000
25000
20000
15000
10000
5000
0
19
96
19
94
19
92
19
90
19
88
19
86
19
84
19
82
19
80
19
78
19
76
שני
גניבת רכב
מכוניות
יתר על כ ,לא רק שנפחה האבסולוטי של פשיעת הרכב עלה ושילש את עצמו ,עלה א"
הייצוג של עבירה זו בקרב קבוצת עבירות הרכוש המהווה את הגור העיקרי בנפח
הפשיעה בישראל .בשנת ,1986שנת השפל בעבירות מסוג זה ,היוותה העבירה של "גניבת
רכב" כ 7.1%מס" #עבירות הרכוש" .לעומת זאת ,בשנת 1996עלה חלקה של עבירה זו
יותר מפי שניי והגיע לשיעור של 16.3%מס #עבירות הרכוש.
בחינת הממצאי אודות "המשתני החברתיי" שנמדדו מצביעה על מספר תהליכי
בולטי ,שעברו על החברה בישראל במהל #תקופת המחקר .אחד התהליכי האלה,
ששינה ללא ספק את פניה של החברה הישראלית הנו התהלי #המוא( של קליטת רבבות
עולי תו #פרק זמ קצר ,יחסית .גל העליה החל במהל #שנת ,1989ע פתיחת שערי ברית
המועצות והגיע לשיאו בשנת ,1990בה עלו לישראל 199,516עולי .בס #הכל עלו לישראל
מעל ל 780,000עולי בתקופה שבי 1989לבי .1996בחינת היקפי העליה בשני אלה
לעומת התקופה הקודמת )שני (19761988מעלה כי בשני המאוחרות עמד ממוצע
העולי השנתי על כדי מעל לפי שש בהשוואה לשני שלפני כ .בחינת היק" הבלתי
15
מועסקי במשק במהל #תקופת המחקר העלה תמונה של מגמת עלייה במספר
המובטלי ,עד לשיא ,בשנת .1992החל בשנת 1993ועד לסיומה של התקופה הנחקרת
נמצא היק"
המובטלי בירידה )ראה תרשי " :7עליה ואבטלה בישראל ,"19961976מס' עולי
בשנה ,מס' מובטלי בשנה חלקי .(100
תרשי 7עליה ואבטלה בישראל
19761996
250000
150000
100000
50000
שיעורי עליה ואבטלה
200000
0
19
96
19
94
19
92
19
90
19
88
19
86
19
84
19
82
19
80
19
78
19
76
שני
עליה
אבטלה
מבחינת ההתפתחות האינפלציונית נית לחלק את התקופה הרלוונטית למחקר זה לשתי
תקופות משנה .בראשונה ,שחלה בשני ,19761985נמצאה האינפלציה ,ברוב התקופה,
במגמת עליה ,כאשר שיאה הושג בשנת 1984עת הגיעה לרמה של כ 374%בשנה .תחילתה
של תקופת המשנה השניה ב ,1985עת הוכרזה התוכנית למלחמה באינפלציה .במהל#
תקופה זו חלה ירידה ניכרת וחריפה בשיעורי האינפלציה ,עד כדי הגעתה בשנת 1996
לשיעורי של כ 11%לער.#
יש לציי כי הירידה באינפלציה לא התבצעה באופ הדרגתי אלא בצניחה חדה משיעור של
304%בשנת 1985לשיעור של 48%בשנת .1986בהמש #התקופה המשיכה מגמת הירידה,
16
א #באופ מתו הרבה יותר .בחינת משתנה השביתות במשק במהל #תקופת המחקר מעלה
כי בתקופה זו אבדו למשק ימי עבודה בהיק" של כ 70170ימי בשנה .במהל #התקופה
לא חלו שינויי חריפי בשיעור השביתות .השנה בה היה משתנה זה בשיאו היא שנת
,1987בה אבדו למשק 174ימי עבודה.
קשרי בי שיעורי פשיעה ומשתני חברתיי בחינת הקשרי בי קטגוריות הפשיעה
נמצאו מתאמי מובהקי חיוביי ,משמעותיי עד גבוהי בי עבירות נגד הגו" ,הרכוש,
ועבירות נגד חיי אד .נמצא מתא גבוה ) (r=0.78, p=0.000בי העבירות נגד הגו" לבי
העבירות שכנגד חיי אד .בי העבירות שכנגד חיי הד ,לבי העבירות שכנגד רכוש נמצא
מתא מעט מתו יותר ,א #עדיי גבוה ) .(r=0.6, p=0.004מתא בשיעור דומה נמצא ג
בי העבירות שכנגד הגו" לבי עבירות הרכוש ) .(r=0.58, p=0.006נמצאו ,כמוכ ,קשרי
שליליי ,משמעותיי ומובהקי בי שיעור עבירות המרמה לבי שיעורי העבירות שכנגד
גו" ) (r=-0.65, p=0.002ונגד חיי אד ) .(r=-0.6, p=0.006לא נמצא קשר משמעותי בי
שיעורי עבירות המרמה ועבירות הרכוש ).(r=-0.38, p=0.1
בשלב הבא יוצגו הקשרי בי המשתני המייצגי תהליכי חברתיי לבי המשתני
המייצגי את ההתנהגויות הפליליות ,במטרה לנסות ולהבי את הרקע למגמות הפשיעה
הנבחנות במחקר זה .נמצא קשר שלילי משמעותי ומובהק בי שיעור השביתות במשק לבי
שיעור העבירות שכנגד גופו של אד ).(r=-0.64, p=0.003
מעבר לכ #לא נמצא קשר בי שיעורי השביתות במשק לבי התנהגויות פליליות אחרות.
נמצא מתא גבוה ומובהק בי שיעור האבטלה לשיעור עבירות הרכוש ).(r=0.75, p=0.000
מתאמי נמוכי יותר ,א #עדיי משמעותיי נמצא בי שיעורי האבטלה לבי שיעורי
העבירות שכנגד חיי אד וגופו של אד ) .(r=0.63, p=0.003; r=0.6, p=0.005כ נמצא
קשר שלילי ,משמעותי ומובהק בי משתנה האבטלה למשתנה המייצג את שיעור עבירות
המרמה ) .(r=-0.53, p=0.019בחינת הקשרי בי שיעור העליה לבי המשתני המייצגי
17
את ההתנהגויות הפליליות העלה קשר מתו ומובהק בי שיעור העליה לשיעור העבירות
שכנגד חיי אד ) (r=0.44, p=0.43וקשר שלילי מתו ומובהק בי שיעור ההגירה לבי
שיעור עבירות המרמה ) .(r=-0.47, p=0.038בחינת הקשרי שבי שיעורי האינפלציה לבי
שיעור העבירות הנבדקות העלתה את קיומ של קשרי מתוני ומובהקי בי שיעורי
האינפלציה לבי שיעור עבירות המרמה ,ביניה נמצא קשר חיובי ,והעבירות שכנגד חיי
אד; כאשר כוו הקשר ,במקרה זה הנו שלילי ).(r=0.45, p=0.046; r=-0.49, p=0.024
בעקבות הממצאי התיאוריי אודות השינוי החרי" בשיעורי העבירות שנגד גופו של אד
וחיי אד וכ עבירות הרכב שחל במהל #התקופה הרלוונטית למחקר זה בוצע ניתוח
שונות ,שמטרתו לבחו קשרי סיבתיי בי ממצאי תיאוריי אלו לבי ארועי בולטי
שחוותה החברה הישראלית במהל #תקופת המחקר .בחינת הממצאי התיאוריי
מלמדת כי שלושת סוגי עבירות אלו עברו שינוי מהותי וא" חרי" החל בשנת ,1988שינוי
המהווה קפיצת מדרגה ,מבחינת שיעור העבירות .השוואת שיעור העבירות שכנגד חיי אד
בשתי התקופות העלתה את קיומו של הבדל מובהק ביניה ).(F=67.58, P=0.000, df=20
ממצאי דומי בכוונ ובעוצמת נמצאו ג לגבי העבירות שכנגד גופו של אד (F=14.83,
) P=0.001, df=20וכ לגבי עבירות הרכב ).(F=11.16, P=0.003, df=20
דיו:
בחינת מגמות הפשיעה לאור #התקופה נשוא המחקר הנוכחי והשוואת ממצאיו ה לאלו
של המחקר הראשוני )פישמ וארגוב (1980 ,וה לממצאי מחקרי אחרי שעניינ חקר
מגמות פשיעה מעלה מספר ממצאי בעלי עניי .ראשית ,ההתמקדות בתמונת הפשיעה
הכללית מצביעה על מגמה של יציבות בשיעורי הפשיעה ,זאת לעומת ממצאיה של פישמ
וארגוב ) (1980המצביעי על מגמה עקבית של עליה במרבית העבירות הפליליות.
משמעותו של ממצא זה הנה רבה ,לאור הטענות העולות כי הפשיעה בישראל נמצאת
במגמת עליה .מבלי לפגוע בתוקפו של ממצא זה יש לבחו אותו במידת מה של זהירות.
שיעורי הפשיעה הכלליי מבוססי על שיעור כלל תיקי החקירה ,בגי העבירות השונות,
שנפתחו בישראל בתקופה הנחקרת .שיעור זה מורכב מהתנהגויות רבות ושונות,
18
שהמשות" לה הוא היות עבירה על החוק .ראוי לממצאי אלה שיתבססו על בחינה
דיפרנציאלית של סוגי העבירות השוני .בחינה כזו של ממצאי המחקר הנוכחי מסבירה
ג את חוסר ההתאמה שבי מגמת היציבות בפשיעה מחד ותחושת הציבור כי היא נמצאת
במגמת עליה.
בחינת שיעור עבירות האלימות ,למעט העבירות נגד חיי אד ,מעלה תמונה של עליה
בשיעור התיקי במש #תקופת המחקר .בדומה לממצאיה של פישמ וארגוב ) (1980מגיע
שיעור הגידול עד כדי הכפלת נפח הפשיעה בקבוצת עבירות זו .לעומת הדמיו בי שיעורי
הגידול הממוצעי בי המחקר הראשוני לזה הנוכחי הרי שבחינת מגמות השינוי בשני
המחקרי תוביל דווקא לממצאי שוני בתכלית .בעוד שפישמ וארגוב ) (1980הצביעו
על מגמה הרצופה שיאי ומורדות בהיק" עבירות האלימות ,הרי שהמחקר הנוכחי מצביע
על מגמת יציבות בקבוצת עבירות זו בעשור הראשו של התקופה הרלוונטית )שני 1976
(1987לעומת מגמת עליה חריפה החל משנת ,1988מגמה הנמשכת ג כיו .בחינה קרובה
יותר של מגמות השינוי בסוג עבירות זה ,כפי שמצאו פישמ וארגוב ) (1980מעלה ממצא
לפיו נקודות השיא אובחנו אחת לעשור )בשני 1965 ,1955ו .(1975לאחר "שנות שיא"
אלה קיימת ירידה בהיקפי העבירות .בשני המקרי הראשוני ,בשני 1955ו 1965
נקודות השיא הושגו בתו #תקופה לא ארוכה לפני פרו( משברי בטחוניי על רקע
הסכסו #הישראליערבי )מבצע קדש ומלחמת ששת הימי( בעוד נקודת השיא השלישית
הושגה לאחר מלחמת יו הכיפורי ,שהוותה הפתעה עבור הממסד והחברה בישראל.
ההבדל בי שתי נקודות השיא הראשונות לזו השלישית נובע ,לדעת עור #המחקר הנוכחי,
מאווירת המתח הבטחוני ששררה בתקופה שלפני מלחמות קדש וששת הימי ,אליה
יצאה ישראל בעקבות משברי ביחסי ,המתוחי ממילא ,ע שכנותיה לעומת אווירת
האופוריה בה היתה שרויה החברה הישראלית בתקופה שבי מלחמת ששת הימי
למלחמת יו הכיפורי .מסקנה זו הנה חשובה ביותר לניתוח ממצאי המחקר הנוכחי.
נית להסביר את מגמת היציבות בהיק" עבירות האלימות בעשור הראשו של מחקר זה
באמצעות הקבלת תקופה זו לתקופת המחקר הראשוני תו #בחינת המצב הבטחוני.
לעומת נקודות המשבר שצוינו לעיל התקופה שבי השני 19761987הנה נעדרת נקודות
19
מתח גבוה על רקע בטחוני ,קרי ,בשני אלה לא הייתה מלחמה כוללת בי ישראל
לשכנותיה.
ביחס לטענה האפשרית כי מחקר זה מתעל ממלחמת "שלו הגליל" והתקפות
הקטיושות על ישובי הצפו שקדמו לה נית לומר כי תקופת המתח הבטחוני שלפני
היציאה למלחמת של"ג היתה ,בעיקר ,נחלת של ישובי הצפו וכפי שנאמר כבר לא אחת
ביחס למלחמה זו ,שהיא נבדלת מקודמותיה בכ #שהיתה זו מלחמה של חלק מהחברה
הישראלית בלבד; כאשר חלק זה ירד למקלטי המשיכה רוב החברה במהל #חייה התקי.
המסקנה אודות הקשר החיובי בי מצבי משבר בטחוניי לבי עליה בעבירות האלימות,
העולה כא ,הועלתה כבר במחקר של ,(1982) Landau and Beit Hallahmiשבח את
תופעת האלימות בחברה הישראלית מנקודת מבט פסיכוהיסטורית ומצא ,כי כל אחת
מנקודות השיא בסכסו #הישראלי – ערבי לוותה בעליה בתוקפנות בחברה הישראלית.
נקודת השינוי בהיק" עבירות האלימות בתקופת המחקר הנוכחי היתה כאמור שנת .1988
א נתבסס על ההנחה כי קיי קשר בי ארועי משבר על רקע בטחוני לבי שיעור עבירות
האלימות ,אזי ג הממצא אודות שינוי מגמת ההתפתחות של עבירות האלימות תוא
מסקנה זו .האינתיפאדה בשטחי יהודה ,שומרו ועזה פרצה בדצמבר 1987ולוותה בארועי
אלימות וטרור בהיק" נרחב .ההתמודדות ע תופעה זו הצריכה ממדינת ישראל להזרי
לאזורי אלה כוחות צבא רבי שנחשפו ,בבת אחת ,למשימות שיטור ושמירה על הסדר
והבטחו אל מול תופעות אלימות קשות .העליה הדרמטית בהיק" עבירות האלימות ,בד
בבד ע התרחבות האינתיפאדה מעלה את האפשרות כי חשיפת החברה הישראלית
לאלימות האינתיפאדה במינוני גבוהי ,א באמצעות חיילי צה"ל בסדיר ובמילואי,
הנאלצי לנקוט באלימות כדי להתמודד ע אלימות ,וא באמצעות התקשורת
האלקטרונית ,המביאה את האלימות לבתינו "בקול ,בצבע ובשידור ישיר" קשורה בקשר
ישיר והדוק ע עליה זו .בחינת מגמות השינוי של העבירות שכנגד חיי אד מצביעה על
קיומו של דפוס השונה מהותית ממצאיה של פישמ וארגוב ) .(1980ממצאי המחקר
הראשוני הצביעו על יציבות מתמשכת בשיעורי עבירות אלו לאור #השני בעוד שהתמונה
20
העולה ממצאי המחקר הנוכחי הנה שונה בתכלית .דפוס השינוי העולה כא דומה דמיו רב
לדפוס שנמצא בקרב העבירות שכנגד גו" האד .בעשור הראשו לתקופה הנחקרת ,בי
השני ,19761987שומרי שיעורי העבירות על יציבות ,בעוד שבשנת ,1988המהווה שנת
שיא בקבוצת עבירות זו ,עולי שיעורי העבירות שכנגד חיי אד עד כדי פי שבע .בי
השני 19891992קיימת נסיגה בהיקפי בעבירות ,מגמה המתהפכת בשנת 1993ומובילה
לשיא חדש בשנת .1995לדעת עור #המחקר נית להסביר מגמות שינוי אלו באופ דומה
לדר #ההסבר שהוצעה לגבי העבירות שכנגד גופו של אד .שוב ,אנו רואי כי שנת ,1988
עת פרצה האינתיפאדה הנה שנה קריטית מבחינת דפוסי הפשיעה האלימה בישראל .בשנה
זו ה המערכת השלטונית בישראל וה החברה בכללותה פגשו בתופעה שטר הכירו ,ה
מבחינת מהותה וה מבחינת היקפה .נקודת השיא הבאה ,בשנת 1995באה על רקע
ההתגברות של פיגועי הטרור בתו #מדינת ישראל .שוב ,נית להצביע על הקשר בי
התגברות המתח הביטחוני לבי העליה בשיעורי הפשיעה ,בייחוד הפשיעה החמורה.
האלימות כדר #לפתרו בעיות ולהשגת הישגי ברמה המדינית אינה כבר סיפור חדשותי
המגיע ,ממרחק בטוח ,באמצעות כלי התקשורת .חווית האלימות הקשה נחוותה בתקופה
זו על ידי חלק ניכר מהחברה הישראלית באופ הבלתי אמצעי ביותר .גור זה של הקרבה
לאלימות הוא ג הגור המסביר את ההבדלי בדפוס השינוי של סוג עבירות זה כפי
שנמצא על ידי פישמ וארגוב ) (1980לבי ממצאי המחקר הנוכחי .נקודות המשבר
הביטחוניות שחוותה החברה הישראלית במהל #תקופת המחקר הראשוני התמקדו ,לרוב,
בחזיתות הלחימה ,הרחק מריכוזי האוכלוסיה האזרחית היושבת בעור" .מצב זה השתנה,
תחילה ע מלחמת המפר( ,שהעמידה לראשונה את העור" הישראלי בפני סכנת פגיעה
ונמש #ע התגברות פיגועי הטרור במהל #השני .19931996
בחינת מגמות השינוי בקבוצת עבירות הרכוש והשוואת הממצאי לאלו של המחקר
הראשוני )פישמ וארגוב (1980 ,מעלה הבדל בדפוס השינוי בי שתי התקופות .המחקר
הראשוני מצא מגמת עליה מתמדת בקבוצת עבירות זו בעוד ממצאי המחקר הנוכחי
מעלי תמונה של יציבות יחסית ,ע עליות ומורדות לסירוגי .ממצא זה מקבל חיזוק ג
מכ #שמשקל עבירות הרכב מתו #ס #עבירות הרכוש נמצא בעליה לאור #כל תקופת
המחקר .א #א נכיר בעובדת העלייה בנפח עבירות הרכב ,יש בכ #להצביע כי ללא קבוצת
21
עבירות זו היו עבירות הרכוש נוטות אפילו לירידה .פישמ וארגוב ) (1980מצאו במחקר
כי העליה בשיעור עבירות הרכוש קשורה למצבי של שיפור כלכלי .מקורה של מסקנה זו
הוא בממצא המצביע על קיומו של קשר שלילי בי רמת האבטלה במשק לבי שיעור
עבירות הרכוש .במחקר הנוכחי נמצא כי קיי קשר חיובי חזק ומובהק בי שיעור אבטלה
במשק לבי שיעור עבירות הרכוש .בבואנו לבחו ממצא זה באופ ביקורתי יש לזכור כי
מצב התעסוקה במשק משפיע באופ שונה על קבוצות האוכלוסיה השונות .הראשוני
להיפגע ממצבי מיתו ואבטלה יהיו בני השכבות החלשות המועסקי בתפקידי בלתי
מקצועיי או בתפקידי מקצועיי ברמה נמוכה .המצב שנוצר הוא מצב של העמקת
הפערי הכלכליי בי קבוצות האוכלוסיה השונות .מצב זה תוא במדויק את המסגרת
התאורטית שהניח ) Merton (1957בתאוריית האנומיה שלו .הגדרתו של (1957) Merton
את הפער בי המטרות הלגיטימיות בחברה לבי חסימת ויתירה מזאת ,אי קיומ של
האמצעי הלגיטימיי להשגת בקרב קבוצות אוכלוסיה מסוימות .בעת משבר כלכלי
יפגעו האוכלוסיות החלשות במידה רבה יותר ולפיכ #תקטנה אפשרויותיה להשיג את
המטרות של הצלחה כלכלית וצבירת רכוש ,בדרכי לגיטימיות .פער זה בי השאיפה
להגיע להצלחה כלכלית לבי חוסר היכולת לעשות כ בדרכי המקובלות עלולה לדחו"
קבוצות באוכלוסיה לביצוע עבירות שיש בה כדי להציע דר #חלופית להשגת מטרות אלו –
באמצעות עבירות הרכוש.
בניגוד לממצאי המחקר הראשוני ,הנוגע לקבוצת עבירות המרמה ,מצביעות תוצאות
המחקר הנוכחי על מגמת ירידה ניכרת ומתמשכת בקבוצת עבירות זו .נית היה אולי
לתהות מדוע קיי הבדל בי עבירות אלו לעבירות הרכוש ,שהרי שני סוגי עבירות אלו
מכווני למטרה כלכלית זהה – השגת רכוש וממו .א #בעוד עבירות הרכוש משתייכות
לקבוצת "עבירות הרחוב" הרי שעבירות המרמה שונות בתכלית .המבצעי של שתי
קבוצות עבירות כלכליות אלה מגיעי מקבוצות אוכלוסיה שונות .עברייני הרכוש
הקלאסיי משתייכי ,בדר #כלל ,לקבוצות האוכלוסיה החלשות ,כפי שתואר לעיל.
עברייני המרמה ,לעומת זאת ,מגיעי מקבוצות האוכלוסיה של המעמדות הבינוני
והעליו ,הפועלי בתחכו תו #כדי ניצול מעמד ,בקיאות והשפעת בממסד
ובארגוני הכלכליי .קבוצות האוכלוסייה מה מגיעי עברייני המרמה הפוטנציאליי,
22
סביר שיפגעו פחות ממצבי אבטלה במשק ומכא היעדר מוטיבציה לביצוע התנהגות
עבריינית וההבדל בי שיעורי השינוי של עבירות המרמה והעבירות הכלכליות לעומת
עבירות הרכוש הקלאסיות.
בחינת תחו עבירות הרכב עלפי שיטת של עורכי המחקר הראשוני ,כפי שעולה
מההסבר שהציעו לממצאיה בתחו עבירות הרכוש על הקשר בי מצבי שפע כלכלי לבי
פשיעת הרכוש מציעה הסבר דומה .ראשית העשור הנוכחי ,בו חל שינוי המגמה בהיק"
עבירות הרכב הוא ג התקופה בה נתברכה מדינת ישראל בגלי עליה רחבי היק" .גלי
העליה הביאו אית גידול ניכר באוכלוסיית המדינה ,שגרר עליה במספר כלי הרכב
בדרכי ובשלב האחרו א" ניכרת עליה בהיק" עבירות הרכב .עיו בתרשי 6מצביע כי
לא קיי קשר סיבתי בי התופעות הללו .מהנתוני עולה כי בשני 19821991קיימת
התאמה בי אופ השינוי בשיעור כלי הרכב באוכלוסיה לבי אופ השינוי בהיק" עבירות
הרכב .מצב זה משתנה ,באופ חרי" והחל בשנת 1992אנו עדי למגמת גידול בהיק"
עבירות הרכב ,שלא רק שאינה תואמת את מגמת העליה המתונה בשיעור כלי הרכב ,אלא
עוברת אותה ומשאירה אותה הרחק מאחור .דר #הסבר שונה היתה יכולה לקשור את
העליה בעבירות הרכב בשינוי שחל במגמות הפשיעה בכלל ובעבירות הרכוש ,שעבירות
הרכב ה חלק מה .עיו בממצאי המחקר הנוכחי באשר לשני משתני אלה ובייחוד עיו
בתרשי 2מבטלי ג הסבר זה .לצד יציבות בשיעור העבירות הפליליות בכלל ומגמת
עליה מתונה בעבירות הרכוש בפרט בולט השינוי בעבירות הרכב .הסבר שונה לתופעה
קושר אותה לתהלי #השלו בי ישראל לפלשתינאי מחד ,ולאפשרויות האכיפה מאיד.#
כאמור ,השינוי במגמת עבירות הרכב חל במהל #שנת 1992והחרי" שני שלאחר מכ.
השינוי באקלי המדיני ,שאת ראשיתו נית לראות בועידת מדריד ,המשכו בחילופי
השלטו בישראל ,חתימת של הסכמי אוסלו בשנת 1993ויישומ החל ממאי 1994
הצביע על ראשית התרופפות השליטה של ישראל בשטחי יהודה ,שומרו ועזה ועד
להעברת לשליטת הרשות הפלשתינית .יצירת אזורי ,שה אקסטריטוריאליי
לסוכנויות האכיפה של ישראל מחד ,א #נהני מנגישות קלה יחסית לשטחי ישראל מאיד#
גרמה למצב בו כלי רכב המגיעי לאזורי אלה ,אינ חוזרי יותר לישראל ,אלא כחלקי
חילו" הנמכרי לחנויות ולמגרשי רכב .מצב זה ,בו גנבי הרכב אינ חוששי מרשויות
23
החוק הולידה ענ" כלכלי העוסק בגניבת כלי הרכב ,מכירת כיחידות שלמות או פירוק
לצור #מכירה כחלקי חילו".
סיכו:
מחקר זה מהווה סקירת המגמות של העבריינות בישראל ,בשני ,19961976כפי
שמשתקפת מתו #הסטטיסטיקה הפלילית המנוהלת על ידי משטרת ישראל .מטרתו
העיקרית הייתה לבחו את השינויי במגמות הפשיעה במהל #שני העשורי שהיוו את
תקופת המחקר ,ה באופ מוחלט וה יחסית למחקר הראשו בתחו זה שנער #על ידי
פישמ וארגוב ).(1980
הממצא העיקרי העולה ממחקר זה הוא היציבות בהיקפי העבריינות היחסיי בישראל
לאור #תקופת המחקר .זאת בניגוד לטענות הגורסות עליה ברמת הפשיעה .חשיבותו של
ממצא זה היא בכ #שיש בו כדי להציע שינוי בדר #הבחינה של הפשיעה .בחינת היקפי
הפשיעה במבט שנתי מספקת לנו מידע מוגבל אודות ארועי נקודתיי שיש לה השפעה
כזו או אחרת על היקפי הפשיעה בשנה הנבחנת ,אול אי בה כדי ללמדנו על מגמות
הפשיעה לאור #זמ ועל הקשר בי הפשיעה לתהליכי שינוי העוברי על החברה .תמונה
מהימנה יותר תבח מגמות פשיעה לאור #זמ ולא תמונת מצב בנקודת זמ מסוימת.
ממצא חשוב נוס" מצביע על קשר בי מצבי עימות על רקע בטחוני לבי עליה בשיעור
עבירות האלימות בחברה הישראלית .המסקנה המתבקשת ממצא זה היא כי הפיחות
בער #חיי האד ואימו( האלימות ככלי לפתרו סכסוכי אינו מגביל עצמו רק למצבי
עימות ביטחוניי ,שה חיצוניי לחייה של מרבית האוכלוסייה האזרחית .אלא ,שמדובר
בהתנהגות נלמדת ,שחשיפה מרובה לה הופכת אותה ל"לגיטימית" ונפוצה יותר בחיי
היומיו של רבי בחברה .היות והשאיפה כי האלימות תחלו" מכל תחומי חיינו ובה
התחו הביטחוני תישאר ,לפחות בשלב זה ,שמורה לאחרית הימי ,הרי שחובה עלינו
24
לפעול באופ מערכתי תו #שילוב גורמי קהילה ,אכיפה ,חינו ,#חקיקה ושפיטה לדה
לגיטימציה של ההתנהגות האלימה בחיי היומיו.
ממצאי המחקר הנוגעי לעבירות הרכב מצביעי על כ #כי תחו עבירות זה יונק ממצב
פוליטי מדיני מיוחד בו נמצאת כיו החברה הישראלית .לכ ,נראה כי שינוי במגמת
תחו עבירות זה יהיה תלוי בשינוי האקלי המדיני באזור .אי הדבר אומר כי לפעילות
המשטרתית אי ולו דבר בהתמודדות ע עבירות הרכב ,אלא שהפתרו צרי #לבוא
כתוצאה מטיפול מערכתי הכולל ה את השינוי המדיני שיפחית את המוטיבציה לביצוע
העבירות וה מפעילות המשטרה שתקשה על העברייני בשטח.
לגופה של עבודה זו ,הרי שככל סקירה היא מתארת מצב ומגמות שינוי וככזו יכולתה
להסביר תופעות באופ מלא הנה מוגבלת .כפי שכבר ציינו פישמ וארגוב ) (1980בסיפא
לעבודת הרי שכל הסבר שהועלה כא ,יש לראותו כהשערה המצריכה עיו ואימות
מחקרי נוס" ונפרד.
ביבליוגרפיה
אייזנשטדט ש .נ ,(1965) .חינו ונוער ,מאגנס ,האוניברסיטה העברית ,ירושלי.
אייזנשטדט ש.נ ,(1973) .החברה הישראלית – רקע ,התפתחות ובעיות ,מאגנס,
האוניברסיטה העברית ,ירושלי.
אמיר מ ,.חסי י ,(1974) .סולידריות של עברייני במלחמה – האמנ? ,מגמות ,תשל"ד,
כ'.279298 ,
אמיר מ ,.שיחור ד1975) .א'( ,ההיבט העדתי בעבריינות בני הנוער באר( – סקירת
הסטטיסטיקה הרשמית ,עבריינות וסטיה חברתית ,ג ).118 ,(1
25
אמיר מ ,.שיחור ד1975) .ב'( ,ההיבט העדתי בעבריינות בני הנוער באר( – חלק ב',
עבריינות וסטיה חברתית ,ג ).115 ,(2
דו"חות שנתיי של משטרת ישראל ,משנת 1976עד שנת ,1996משטרת ישראל ,המטה
הארצי ,ירושלי.
השנתו הסטטיסטי לישראל ) ,(19761996הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,ירושלי.
חסי י ,(1985) .הקשר בי ארצות המוצא ובי עבריינות נוער בישראל ,עבריינות וסטיה
חברתית ,י"ג.7999 ,
יחזקאלי פ ,.שלו ,א ,(1997) .סטטיסטיקה פלילית – עושי חשבו ,מראות המשטרה,161 ,
.1214
פישמ ג ,(1979) .אלימות בחברה הישראלית – שורשיה ומגמותיה ,סקירה חודשית26 ,
).1324 ,(11
פישמ ,ג ,.ארגוב ,מ ,(1980) .הפשע בישראל – נטיות הפשיעה בישראל בשני ,19511976
עבריינות וסטיה חברתית.2535 ,8 ,
פישמ ג ,.דיני( ס ,(1977) .עבריינות צווארו לב – ניתוח מושגי והערכת מצב ,רבעו
למחקר חברתי.273288 ,19 (12) ,
שה א ,(1988) .עבריינות אלימה בקרב קטיני לאחר מלחמת יו הכיפורי ,עבריינות
וסטיה חברתית ,ט"ז.2133 ,(12) ,
26
. תלאביב, שוק,( קרימינולוגיה1987) ,. אדד מ,. רהב ג,. ג.שוה ש
Eisenstadt S. N. (1951), Youth, Culture and Social Structure in Israel. The British
Journal of Sociology, vol. 2, 105-114.
Ennis P. H. (1967), Criminal Victimization in the United States: A Report of a
National Survey, U.S. President’s Commission on Law Enforcement and
Administration of Justice, Field Survey, II, Washington D.C, USGPO.
Hyman H. H. (1972), Secondary analysis of sample surveys. Principles,
procedures and potentialities, John Wiley & Sons, New York.
Ingwerson M. (1996), With A Little (Illegal) Help, Russians Rush To Drive In Style,
in the internet, http://www.nd.edu/~astrouni/zhiwriter/spool96/96120604 .
King L. (1997), Increase in auto thefts puts strain on Mideast relations, The Detroit
News, November 24.
Landau S. F., Beit Hallahmi B. (1982), Aggression in Israel: A Psycho - Historical
Perspective, in Goldstein, A. P., Segall, M. (eds.), Aggression in Global Perspective,
Pergamon Press, New-York.
Landau S. F., Pfefferman D. (1988), A Time-Series Analysis of Violent Crime and its
Relation to Prolonged Status of Warfare – The Israeli Case, Criminology, 26 (3),
489-504.
27
Merton R. K. (1957), Social Theory and Social Structure, The Free Press of
Glencoe, New York.
Rahav G. (1984), National Development and Crime Rate, Pinhas Sapir Center for
Development, Tel-Aviv University, Tel-Aviv.
Sellin T. (1938), Culture Conflict and Crime, Social Science Research Council,
New-York, 27.
Shaw C. R., Mckay H. D.(1987), in Quay H. C., Handbook of Juvenile
Delinquency, John Wiley & sons.
Shoham S. (1962), "The Application of the "Culture Conflict" Hypothesis to the
Criminality of Immigrants in Israel", Journal of Criminal Law, Criminology and
Police Science, 53, 207-214.
Sutherland E. H., Cressey D. H. (1978), Principles in Criminology, Lippincott, NewYork.
© Copyright 2024