‫מדידה והערכה במשטרת ישראל‬ ‫דרכי המדידה המשטרתיות מאמצע שנות ה ‪ 09-‬ועד היום‬ ‫קובי אזולאי‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר פנחס יחזקאלי‬ ‫דצמבר ‪4902‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫עמודים‬ ‫מבוא ‪..................................................................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תחילת שנות התשעים – ניתוח נתונים סטטיסטיים‪......................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ – 0001-0001‬יעדים ומדדים – שיטור לפי יעדים‪........................‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 0000-4996‬קומפסטט‪..........................................................‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכנת מנה"ל ‪....................................................4996-4990‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ – 4909-4900‬מערכת מצפ"ן‪.................................................‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪ – 4904‬מערכת מפנה ‪ -‬מערכת פיקוד וניהול‪............................‬‬ ‫‪04‬‬ ‫סיכום ומסקנות ‪....................................................................‬‬ ‫‪02‬‬ ‫מקורות מידע‪.......................................................................‬‬ ‫‪01‬‬ ‫מבוא‬ ‫בעשרים שנים האחרונות גובר השימוש בכלי הערכה ומדידה בארגונים ובחברות‬ ‫ובכלל זה במשטרה‪ .‬מטרת העבודה לסקור את השינויים הללו‪ ,‬מאז ועד היום;‬ ‫לבחון את שיטות המדידה השונות שהוכנסו למשטרה‪ ,‬המאפיינים שלהן‪ ,‬ובאיזו‬ ‫מידה השיטות היו אפקטיביות‪ .‬כמו כן ‪ ,‬ברצוני להבין מה גרם להחלפת שיטות‬ ‫המדידה וההערכה ומהי משמעות שינויים אלה‪.‬‬ ‫השימוש בכלי הערכה ומדידה מטרתו לאפשר לחברות להתמודד בתנאי השוק‬ ‫החופשי התחרותיים‪ .‬חברות הרוצות להצליח בתחרות אל מול חברות אחרות‬ ‫חייבות לבדוק את עצמן באופן שוטף‪ .‬בדיקה זו נעשית באמצעות הצבת יעדים‬ ‫הניתנים לכימות ומדידה ובחינה של עמידה או אי עמידה ביעדים הללו‪.‬‬ ‫החברות בוחנות את עצמן בתחומים שונים ומכמתות את הנתונים למדדים‬ ‫מדויקים המאפשרים הצבת מטרות‪ ,‬תיאום ציפיות וקביעת מדיניות ודרכי פעולה‪.‬‬ ‫המדידה נעשית באופן עקבי ויכולה להתייחס לתחומים שונים כגון‪ :‬זמן הפעילות‪,‬‬ ‫איכות הפעילות‪ ,‬יעילות‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬עלות‪ ,‬תכנון אל מול ביצוע ושביעות רצון‪.‬‬ ‫המדידה יכולה לכלול גם השוואות והשפעות הדדיות בין משתנים‪ ,‬כגון‪ :‬השפעה‬ ‫של מועד המדידה‪ ,‬השפעת פעילות מקבילה ‪ ,‬השפעת שינויים שהוכנסו בארגון‬ ‫וכד'‪...‬‬ ‫המדידה והערכה בארגונים יכולה לשקף התייחסות לטווח קצר או טווח ארוך של‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫תהליכי מדידה והערכה יעילים בארגונים וחברות הם תהליכי בהם המדידה‬ ‫מכוונת לשיפור היעדים שהוגדרו לפעילות‪ .‬מדידת יתר שאינה משרתת את‬ ‫היעדים תיצור עומס על המערכת ותהיה מיותרת‪ .‬מדידה יעילה תבחן מספר‬ ‫מדדים המתייחסים לאותו היעד ותיצור שקלול של התוצאות‪ ,‬תוך ראייה רחבה‬ ‫של גורמים והשפעות‪.‬‬ ‫השינויים המהירים החלים בעולם הגלובלי מחייבים ארגונים וחברות לגמישות‬ ‫בקביעת יעדים מצד אחד‪ ,‬ולגמישות בקביעת דרכי הערכה וקביעת מדדים ‪ ,‬מצד‬ ‫שני‪.‬‬ ‫הדיוק בתהליכי הערכה ומדידה משמעותי מאוד‪ ,‬היות והתוצאות קובעות את‬ ‫דרכי הפעולה של הארגון‪ .‬שימוש בנתונים לא מהימנים‪ ,‬נתונים חלקיים או פירוש‬ ‫לא נכון של הנתונים עלול לפגוע בתוצאות המדידה ולגרום לארגון לקבל החלטות‬ ‫על דרכי פעולה שגויות‪.‬‬ ‫שיטות המדידה במשטרת ישראל משנות התשעים ועד היום‬ ‫תחילת שנות ה ‪ :09-‬ניתוח נתונים סטטיסטיים‬ ‫עד אמצע שנות התשעים השתמשה משטרת ישראל בניתוח נתונים סטטיסטיים‬ ‫ממערכות משטרתיות‪ .‬ניתוח הנתונים נעשה באופן לא ממוחשב‪ ,‬המשטרה‬ ‫התבססה על נתונים ממערכות חקירה והתבססה על הנתונים המוזנים במערכת‬ ‫כגון‪ :‬כמות תיקי החקירה לפי סוגי עבירות‪ ,‬כמות עצורים‪ ,‬כמות חשודים‪ ,‬אחוז‬ ‫הגילוי בתיקים וכדומה‪ .‬הבדיקות היו על פי חתך של אזורים וחתך של מין וגיל‪.‬‬ ‫המדדים נבחנו בהשוואה לנתוני החודש בשנה הקודמת‪ ,‬וכן נבחנו נתונים‬ ‫מצטברים מתחילת השנה בהשוואה לשנה קודמת‪ .‬כימות העבירות שם דגש על‬ ‫סוגי עבירות הפע"ר‪ ,‬עבירות הרכוש‪ ,‬עבירות סמים ועבירות מסוג שוד‪ .‬שיטה זו‬ ‫שמה דגש על הנושא הכמותי – כמות העבירות‪ ,‬כמות המעצרים‪ ,‬כמות התיקים‬ ‫הגלויים וכד'‪..‬‬ ‫שיטה זו לא נתנה למפקדים תמונת מצב מהימנה על מנת לקבל החלטות‪ .‬השיטה‬ ‫לא אפשרה לבחון את מידת האפקטיביות של הטיפול בעבירות‪ ,‬היות והתמקדה‬ ‫רק בהיבט הכמותי ולא בהיבט האיכותי‪ .‬כמו כן‪ ,‬השיטה הייתה מוגבלת‬ ‫באפשרות ליצור חתכים והשוואות‪ ,‬כך שניתוח הנתונים לא היה מספיק מעמיק‬ ‫ולא נתן תמונת מצב נכונה למפקדים‪.‬‬ ‫‪ :0001-0001‬יעדים ומדדים (שיטור לפי יעדים)‬ ‫בין השנים ‪ 0001-0001‬הוחלט במשטרת ישראל על אסטרטגיה של עבודה‬ ‫בשיטת "יעדים ומדדים" ככלי ניהול שמקנה את היכולת לבצע בקרת איכות ולשפר‬ ‫את היעד המרכזי של מתן שירות טוב יותר לאזרחים‪.‬‬ ‫מטרת המעבר לשימוש בשיטת "יעדים ומדדים" הייתה יצירת מערכת שתאפשר‬ ‫ניהול איכותי יותר אשר מדגיש את הצורך בקביעת יעדים ומטרות כבסיס אשר‬ ‫מקדם ומוביל לשיטור איכותי ויעיל למען הציבור‪.‬‬ ‫בשיטת יעדים ומדדים הייתה התייחסות דיפרנציאלית לרמת התחנה‪ .‬כל תחנה‬ ‫קבעה יעדים בהתאם לצרכים שעלו מהשטח‪ .‬בתהליך קבלת ההחלטות ניתן דגש‬ ‫לדיווחי שוטרים מהשטח ולצרכים שעלו מהציבור‪.‬‬ ‫כל תחנה קבעה דרכי התמודדות עם הפשיעה מתוך תפיסה ריאלית ועל בסיס‬ ‫ניתוח של אילוצים מול צרכים‪ .‬שיטה זו אפשרה לתחנות לבחור באופן מודע את‬ ‫התחומים בהם תתמקד פעילותם‪ ,‬ואפשרה להן לתכנן פעילות יעילה ואפקטיבית‬ ‫הכוללת את כל משרדי התחנה וכלל הגורמים בקהילה לצורך מקסום היכולות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הקצינים המובילים בכל תחנה קבעו יעדים על בסיס ניתוח נתונים כמו‬ ‫תלונות אזרחים‪ ,‬סקרים‪ ,‬נתונים סטטיסטיים‪ ,‬בקרות‪ ,‬וכן על בסיס ניתוח נתונים‬ ‫מגורמים חיצוניים כמו בכירים ברשות המקומית‪ ,‬ארגונים בקהילה‪ ,‬תקשורת‬ ‫מקומית וסקרים שנערכו בקרב האוכלוסייה המקומית‪ .‬היעדים שנבחרו תאמו את‬ ‫היעדים הראשיים שהציב המפכ"ל למשטרה‪ .‬הקצינים המובילים בתחנות בחנו‬ ‫את נקודות החוזק והחולשה בכל תחום‪ ,‬על בסיס הנתונים שעמדו לרשותם‪.‬‬ ‫מתוך הניתוח קבעו את היעדים‪ ,‬וקבעו מדדים לעמידה ביעדים‪.‬‬ ‫לאחר קביעת היעדים נערכה עבודת תכנון לאמצעים להשגתם‪ .‬בתכנון זה נלקחו‬ ‫בחשבון כל היכולות הקהילתיות והמשטרתיות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה בין הצוותים‬ ‫והמשרדים השונים בתחנה‪ .‬שיתוף הקהילה אפשר פעילות יזומה למניעת פשיעה‬ ‫הכוללת‪ ,‬תכנון ושילוב מתנדבים‪ ,‬שילוב תקשורת מקומית‪ ,‬ושימוש בטכנולוגיות‬ ‫כמו התקנת מצלמות במקומות המועדים לפשיעה ‪.‬‬ ‫השילוב של גורמי קהילה ושוטרים בתכנון הפעילות יצר מחויבות ועורר את‬ ‫המוטיבציה והמחויבות בקרב כל הנוגעים בדבר להשגת היעדים‪.‬‬ ‫במהלך הפעילות‪ ,‬המרחב היה מסייע באמצעות עריכת משוב ביניים ואיתור‬ ‫הצרכים העולים מהשטח‪ ,‬במקרים שקיים קושי בהשגת היעדים‪.‬‬ ‫העבודה על פי שיטת יעדים ומדדים קידמה את התייעלות עבודת המשטרה‪.‬‬ ‫שיטת יעדים ומדדים יצרה מנגנון ופלטפורמה אשר אפשרה וקידמה ביצוע‬ ‫הערכות מצב מסודרות מבוססות נתונים‪ ,‬דבר שאפשר את ניהול הטיפול‬ ‫בפשיעה בגישה מערכתית‪ ,‬ומתן שירות טוב יותר לאזרחים‪.‬‬ ‫שיטת יעדים ומדדים נתנה ביטוי לחיזוק כוחם של השוטרים הקהילתיים בשילוב‬ ‫הציבור ומוסדות הקהילה בלחימה בפשיעה‪ ,‬לצד המשטרה‪.‬‬ ‫העבודה המתוכננת אפשרה שילוב ומקסום היכולות האזרחיות והמשטרתיות‪ ,‬וכן‬ ‫הובילה לקביעת סדרי עדיפויות ותכנון עבודה ויצירת איזונים בהתאם לצרכים‬ ‫ולאילוצים‪ ,‬ובהתאם למשאבים הנתונים‪.‬‬ ‫המשטרה עברה לעבודה מתוכננת על פי יעדים ומדדים‪ .‬היעדים נגזרו מתוך צרכי‬ ‫השטח ובהלימה ליעדים הראשיים של המשטרה שהוביל המפכ"ל‪ .‬לכל יעד‬ ‫נקבעו מדדים מתאימים‪ ,‬הניתנים לכימות‪ ,‬אשר ניתבו את העשייה לרמה‬ ‫אופרטיבית ומעשית‪ .‬מעקב שוטף אחר עמידה במדדים אפשרה למפקדים‬ ‫לעקוב אחר הביצוע ומידת ההתקדמות‪.‬‬ ‫‪ :0000-4996‬קומפסטט‬ ‫בין השנים ‪ 0000-4996‬הוכנסה לשימוש במשטרה שיטת מדידה חדשה‬ ‫שנקראה קומפסטט‪ .‬השיטה הייתה מבוססת על חלק קטן משיטת ניהול שהייתה‬ ‫נהוגה במשטרת ניו‪-‬יורק‪ .‬במערכת הניהול קומפסטט הוכנסה לשימוש מערכת‬ ‫ממוחשבת לאיסוף מידע וניתוח המידע‪.‬‬ ‫מערכת המידע קומפסטט באה לנתח מידע סטטיסטי‪ ,‬המחולק ל ‪ 06‬פרקים‪,‬‬ ‫בניתוח מספרי וגרפי על פי תחומי העיסוק המשטרתיים‪ .‬כן היה למערכת את‬ ‫היכולת לבצע מיפוי גיאוגרפי בהם‪ ,‬לזהות מוקדי פעילות‪ ,‬מידע על פשיעה‬ ‫ותאונות דרכים‪ ,‬ניתוח של אזורים סטטיסטיים על פי פילוח עבירות‪ ,‬מידע פרטני‪,‬‬ ‫וכן מיפוי של הישובים מעל ‪ 4,999‬איש וניתוח העבירות שלהם‪.‬‬ ‫מערכת המידע קומפסטט ביצעה השוואות בשלוש רמות‪ :‬השוואת חודש נוכחי‬ ‫מול חודש מקביל אשתקד‪ ,‬וחודש נוכחי מול ממוצע של ‪ 3‬חודשים אחרונים‪.‬‬ ‫מערכת זו הותקנה ושודרגה במהלך השנים‪ ,‬על מנת לענות על צרכי המפקדים‬ ‫ועל מנת לתת למפקדים תמונת מצב מהימנה ככל האפשר של נתוני הפשיעה‪.‬‬ ‫אלו היוו בסיס לקביעת יעדים בעלי אופי כמותי‪.‬‬ ‫תוכנת מנה"ל‪4996-4990 :‬‬ ‫תוכנת מנה"ל (מדידה‪ ,‬ניהול והערכה למפקד) שהוכנסה לשימוש במשטרה‬ ‫בשנת ‪ .4996‬התוכנה נועדה להוות כלי ניהול יעיל ואפקטיבי בידי המפקדים‬ ‫למיקוד העבודה ולביצוע הערכה ארגונית אוביקטיבית‪.‬‬ ‫תוכנת המנה"ל בחנה באופן אינטראקטיבי את תפוקת המפקדים ביחס ליעדים‬ ‫שקיבלו בתחילת השנה‪ ,‬יעדים שנקבעו ברמה הארצית – יעדים זהים לכל‬ ‫התחנות למעט מחוז ש"י‪ ,‬מרחב דוד ונתב"ג‪.‬‬ ‫תוכנת המנה"ל הגדירה בפני כל מפקד יעדים ברורים כמותיים‪ ,‬בחנה את‬ ‫התפוקה ביעדים אלה‪ ,‬והעמידה יעדים שהוגדרו בזמן מוגדר‪ ,‬דבר שאפשר ביצוע‬ ‫הערכה אובייקטיבית‪ .‬מפקדים שלא עמדו ביעדים שהוצבו להם נקראו לדיון‪,‬‬ ‫ונדרשו להסביר את התוצאות‪.‬‬ ‫היעדים שהוגדרו היו זהים לכל התחנות‪ ,‬ללא יכולת לבטא דיפרנציאליות‪ .‬תוכנת‬ ‫המנה"ל לא אפשרה השוואה בין תחנות‪ .‬הציון נבחן רק ביחס לשינוי באותה‬ ‫תחנה‪.‬‬ ‫שיטה זו של הערכה ומדידה‪ ,‬למרות כוונותיה הטובות‪ ,‬זכתה לביקורת "מבחינת‬ ‫המפקדים‪ .‬העבירות שהוגדרו בתוכנה קיבלו עדיפות ברורה‪ ,‬וכך החלו השוטרים‬ ‫לעבוד על פי יעדיה‪ ,‬גם על חשבון צרכי הרחוב והתושבים‪ .‬לקראת סוף השנה‬ ‫התמקדו שוטרי התחנות בעיקר בעבירות שבהן חסרו למפקדים "תוצאות"‪ .‬יותר‬ ‫מכך ‪ ,‬גם במקרים שבהם עמדו המפקדים במטרות היה לכך מחיר‪ :‬כדי להימנע‬ ‫מרף גבוה יותר בשנה הבאה‪ ,‬כאשר מפקדים הגיעו לתוצאה הרצויה באחד‬ ‫היעדים‪ ,‬הם הפסיקו את פעילותם בעבירות מסוג זה‪.‬‬ ‫כפי שהגדיר זאת אחד הקצינים‪ ,‬שצוטט בעיתון הארץ‪" :‬תוכנת מנה"ל הורידה‬ ‫כמעט את כולם מהפסים‪ .‬כמעט בכל תחנה יש התעסקות בנתונים‪ ,‬בניסיון לפצח‬ ‫את השיטה שתיתן להם ניקוד גבוה יותר‪ .‬ברגע שהמפכ"ל הפך את התוכנה‬ ‫הזאת לפקטור מרכזי בהערכת תפקודם של שוטרים‪ ,‬כל המערכת נמצאת‬ ‫בסחרור‪ ,‬שבינו לבין תפקידי ויעדי המשטרה אין שום קשר‪.".‬‬ ‫דוגמה למצב בעייתי זה ניתן לראות בהדחת מפקד תחנת משטרה בקרית מלאכי‬ ‫וקצין נוסף‪ ,‬לאחר שהואשמו ב"שיפוץ" נתוני הפשיעה בעיר כדי להציג הצלחות‬ ‫בתוכנת מנה"ל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬פוגלמן שי‪",‬מי מנהל את משטרת ישראל? תכירו את המנה"ל ‪ ,‬תחקיר" ‪ ,‬הארץ ‪.0.1.4909 ,‬‬ ‫‪ :4909-4900‬מערכת מצפ"ן‬ ‫מערכת מצפ"ן היא מערכת המהווה הרחבה של המערכת הקודמת תוכנת‬ ‫המנה"ל‪.‬‬ ‫מדד מצפ"ן הוא מדד הבוחן את דרגת צפיפות פשיעה לכל אלף נפש – מדד‬ ‫צפיפות פשיעה נקודתי‪ .‬מדד זה הוא מדד מהימן‪ ,‬שכן הוא מבטל את ההטיה‬ ‫הנגזרת מתוך פערים בגודל האוכלוסייה‪ .‬מאפיין זה הופך את מדד המצפ"ן –‬ ‫שיעור הפשיעה לכל ‪ 0,999‬נפש‪ ,‬למדד המאפשר השוואה בין תחנות‪ ,‬בהן גודל‬ ‫האוכלוסייה שונה‪ ,‬השוואה רב שנתית (כאשר גודל האוכלוסייה משתנה)‬ ‫והשוואה לנתונים ממדינות אחרות‪ ,‬כמו מדינות ה‪.OECD -‬‬ ‫מדד המצפ"ן המתייחס לשיעור הפשיעה‪ ,‬משקף את "נקודת החיכוך" הגדולה‬ ‫ביותר מול האזרח‪ ,‬שכן‪ ,‬הורדת שיעור הפשיעה משפר את תחושת הביטחון‬ ‫האישי‪.‬‬ ‫מדד המצפ"ן התייחס באופן דיפרנציאלי לרמת התחנות‪ .‬המדד משתנה ודינאמי‬ ‫באופן המשקף את מידת היעילות והאפקטיביות של עבודת התחנות‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫ששיפור ועמידה ביעדים ברמת התחנות יביא לשיפור בהשגת היעדים ברמה‬ ‫הארצית‪.‬‬ ‫קביעת יעדים במערכת המצפ"ן נגזרה לעיתים מתוך הצרכים המקומיים‪ ,‬אך לרוב‬ ‫שיקפה את יעדי משטרת ישראל‪.‬‬ ‫מערכת מצפ"ן היוותה כלי לקביעת יעדים ו‪/‬או לקביעת דירוג היעדים לפי‬ ‫חשיבותם‪ ,‬וכן שימשה ככלי הערכה לרמת הביצוע והיעילות של התחנות‪.‬‬ ‫מדד המצפ"ן‪ ,‬על אף שהיה יותר מהימן ואפשר השוואה בין תחנות‪ ,‬התמקד‬ ‫במדידת רמת הפשיעה ביחס למספר התושבים‪ ,‬ללא יכולת להתחשב במאפיינים‬ ‫ייחודיים של האוכלוסייה‪ ,‬ללא התחשבות ברמת הדיווח המאפיינת את‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬וללא התייחסות להיקף המשאבים העומדים לרשות התחנה‪.‬‬ ‫נתונים אלה אינם משתקפים במדד המצפ"ן ועלולים היו לפגוע בניתוח התוצאות‪.‬‬ ‫‪" :4904‬מפנה" – "מערכת פיקוד וניהול"‬ ‫בשנת ‪ 4904‬הוכנסה לשימוש במשטרה מערכת מדידה ממוחשבת חדשה –‬ ‫מערכת מפנה‪ .‬המערכת מאפשרת מדידה של תחנות המשטרה ויחידות‬ ‫המשטרה לפי יעדי המשטרה‪ .‬תחומי המדידה הראשיים המופיעים במערכת‬ ‫מפנה נקבעו על בסיס המטרה הראשית שהציב מפכ"ל המשטרה הנכנס‪ ,‬והיא‬ ‫העלאת אמון הציבור במשטרה‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך הכרה כי אמון הציבור במשטרה‬ ‫ובמוסדות אכיפת החוק הוא תנאי הכרחי בשמירת הדמוקרטיה בישראל‪.‬‬ ‫במערכת מפנה צומצם מספר המדדים הנבדקים‪ .‬המערכת מתמקדת בשלושה‬ ‫ענפי מדידה מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ ‬חיזוק ההרתעה ע"י הגברת היעילות בלחימה בפשיעה ובתאונות הדרכים‪.‬‬ ‫‪ ‬העלאת רמת השירות לאזרח‪.‬‬ ‫‪ ‬העצמת השוטרים והגברת הזדהותם עם המשטרה ‪.‬‬ ‫מערכת המפנה אשר שמה דגש על העלאת אמון הציבור במשטרה נותנת משקל‬ ‫גבוה של כ‪ 29% -‬לתחום ההרתעה ולתחום מתן שירות חוץ ‪ ,‬ונותנת משקל נמוך‬ ‫יותר של כ‪ 49% -‬לענף המדידה של שירות הפנים‪.‬‬ ‫הנתונים במערכת מפנה מתעדכנים בתדירות גבוהה‪ .‬חלקם מתעדכנים ברמה‬ ‫היומיומית‪ .‬במערכת מפנה‪ ,‬בדומה לשתי המערכות הקודמות – מערכת המנה"ל‬ ‫ומערכת מצפן‪ ,‬ניתן ציון לתפוקה ולרמת הפעילות של יחידות המשטרה ביחס‬ ‫ליעדים שהוצבו להם בתחומים שונים‪.‬‬ ‫מערכת מפנה אמורה לספק למפקדים כלים ניהוליים‪ ,‬על מנת שיוכלו לוודא‬ ‫ולפעול לקידום המימוש של יעדי המשטרה‪.‬‬ ‫מערכת מפנה מתבססת על נתונים רבים‪ ,‬ומשתנים מגוונים בדירוג המדדים‪ .‬היא‬ ‫מבצעת עיבודים סטטיסטיים שונים המאפשרים קבלת מדדים מדויקים יותר‬ ‫ומהימנים יותר‪.‬‬ ‫בתחום ההרתעה קיימת התייחסות לאחוז כתבי האישום מכלל התיקים‪ ,‬מעצרי‬ ‫תום הליכים ‪ ,‬מדד הגילויים ‪ ,‬כתבי אישום בעבירות המשפיעות מסך העבירות‬ ‫המשפיעות‪ ,‬תאונות דרכים חמורות ואכיפה של עבירות בריונות‪.‬‬ ‫בתחום שירות הפנים הייתה התייחסות לתחום התפטרויות‪ ,‬היעדרות בגין‬ ‫מחלה‪ ,‬מימוש ימי ח"ש‪ ,‬פגרות חוב‪ ,‬שביעות רצון של השוטרים וכושר‪.‬‬ ‫בתחום שירות החוץ נבחנים מדדים של סקר השירות (מש"ל וניידות)‪ ,‬תלונות‬ ‫הציבור‪ ,‬משמעת – שימוש בכוח‪ ,‬אי הגעת ניידת‪ ,‬איחורים לאירועי תגובה‬ ‫ומיל"ה‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫מזה כעשרים שנה משטרת ישראל עושה שימוש בכלי מדידה והערכה לצורך‬ ‫התייעלות ושיפור תהליכי העבודה‪ .‬כלי ההערכה שימשו במהלך השנים הן‬ ‫לקביעת יעדים והן למדידה והערכת ההישגים‪.‬‬ ‫במהלך השנים ניתן לראות כי כלי הערכה התחלפו בתדירות גבוהה בניסיון לשפר‬ ‫את שיטות המדידה‪ .‬ניתן לראות כי שיטות המדידה שהיו בעבר שיטות מדידה‬ ‫לא ממוחשבות‪ ,‬המבוססות על נתונים פנים משטרתיים‪ ,‬הפכו לשיטות מדידה‬ ‫ממוחשבות הקולטות ומעבדות נתונים סטטיסטיים באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ניתן לראות כי במהלך השנים‪ ,‬בסיס הנתונים עליו נשענת המשטרה‬ ‫ליצירת הערכה וקביעת היעדים התרחב‪ .‬בשנות התשעים‪ ,‬בסיס הנתונים היה‬ ‫מוגבל בהיקפו ונשען בעיקר על מקורות פנים משטרתיים‪ .‬בשנים ‪,0001-0001‬‬ ‫בשיטת יעדים ומדדים‪ ,‬התרחב בסיס הנתונים והמשטרה הסתמכה גם על נתונים‬ ‫שהגיעו מהקהילה ליצירת הערכה ומדידה וקביעת יעדים‪ .‬משנת ‪ ,0000‬עם‬ ‫הכנסת מערכות ממוחשבות כמו קומפסטט ‪ ,‬תוכנת מנה"ל‪ ,‬מצפ"ן ומערכת‬ ‫מפנה‪ ,‬המסוגלות לבצע ניתוחים ועיבודים סטטיסטיים על נתונים‪ ,‬הורחב בסיס‬ ‫הנתונים במידה משמעותית‪ ,‬והמדידה התבססה על מגוון גדול של נתונים‪.‬‬ ‫התקדמות נוספת בדרכי המדידה וההערכה ניתן לראות באיכות המדדים‬ ‫הנבחנים‪ .‬אם בעבר השתמשו בנתונים מוחלטים‪ ,‬כיום נעשה שימוש גם בנתונים‬ ‫יחסיים הניתנים להשוואה כמו השימוש במצפ"ן – הבוחן את שיעור הפשיעה לכל‬ ‫‪ 0,999‬נפש‪ ,‬נתון המאפשר השוואה אל מול תחנות אחרות בארץ ובחו"ל‪,‬‬ ‫ומאפשר השוואה ביחס לנתונים משנים קודמות‪.‬‬ ‫כמו כן ‪ ,‬אם בעבר‪ ,‬בתחילת שנות התשעים‪ ,‬השוואת הנתונים הייתה מוגבלת‬ ‫לנתוני החודש בשנה קודמת‪ ,‬הרי שכיום קיימת התייחסות לנתונים בראייה תלת‬ ‫שנתית‪ ,‬המאפשרת התייחסות לנתונים לטווח יותר ארוך של שנים‪.‬‬ ‫שיפור נוסף שניתן לראות בשנים האחרונות בדרכי ההערכה והמדידה הוא‬ ‫בעדכון היומיומי הדינאמי הקיים בחלק מהנתונים‪.‬‬ ‫אין ספק כי ההתבססות על מדדים ונתונים כבסיס לקביעת יעדים ומטרות וכבסיס‬ ‫לניהול משאבים וקביעת סדרי עדיפויות בעבודה הוביל‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬לשיפור‬ ‫האפקטיביות והיעילות בעבודת המשטרה‪ .‬מערכות המדידה הקנו למפקדים כלי‬ ‫לראיית על רחבה על תופעות פשיעה ומוקדי הפשיעה ואפשרו להם לקבל‬ ‫החלטות באופן מושכל‪ ,‬מבוסס נתונים‪ ,‬ולא מתוך התבססות על תחושות‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫מערכות המדידה סיפקו למפקדים הבכירים נתונים לצורך הערכה ובחינה של‬ ‫תפקוד התחנות והמפקדים הכפופים להם‪ ,‬אל מול עמידה ביעדים והשגת‬ ‫המטרות‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬הלחץ המוטל על המפקדים לעמוד ביעדים הרבים‪ ,‬והערכה המתמדת של‬ ‫המפקדים על פי העמידה ביעדים הכמותיים‪ ,‬פגעה לעיתים בתהליך קבלת‬ ‫ההחלטות‪ .‬המדידה הפכה במקרים רבים לחזות הכל‪ ,‬למטרה במקום לאמצעי‪,‬‬ ‫ותהליך זה גרם לעיתים לקביעת יעדים שיהיו ברי הישג‪ ,‬במקום קביעת יעדים‬ ‫בהתאם לצרכי השטח‪ .‬כן גרמה השיטה לעיתים להשקעת משאבים בתחומים‬ ‫שיביאו להשגת היעדים שנקבעו מראש‪ ,‬במקום להתמקד בתחומים הנדרשים על‬ ‫פי התנאים הדינאמיים בשטח‪ ,‬ולפי צרכי הציבור המשתנים‪.‬‬ ‫צמרת המשטרה צריכה לתת למפקדים את התחושה כי כלי ההערכה הם אמצעי‬ ‫ונועדו לשרת אותם במתן תמונת מצב‪ ,‬על פיה נקבעות תוכניות העבודה ונגזרים‬ ‫יעדים ומטרות‪.‬‬ ‫חשוב שכלי זה לא ישמש ככלי בלעדי בהערכת המפקדים בשטח‪ .‬כלי הערכה‬ ‫ומדידה צריכים להוביל לשיח עקבי פתוח לגבי הנתונים‪ ,‬שיח נקי מביקורת וללא‬ ‫לחץ‪ .‬שיח מקדם מבוסס נתונים‪ ,‬המתמקד בצרכים ובדרכים יצירתיות להשגת‬ ‫היעדים יכול לקדם את עבודת המפקדים בשטח ויאפשר להם להיות אוטונומיים‪,‬‬ ‫יצירתיים ו"לחשוב מחוץ לקופסה" ביחס להתמודדות עם הפשיעה ולמתן שירות‬ ‫לציבור‪.‬‬ ‫על אף השיפור הנצפה בהפחתת הפשיעה בעקבות השימוש בכלי הערכה‪ ,‬לא‬ ‫נראה כי קיים שיפור משמעותי באמון הציבור במשטרה ובחיזוק תחושת הביטחון‪.‬‬ ‫נראה כי לא די בהפחתת הפשיעה ובשיפור השירות לציבור על מנת לשפר את‬ ‫עמדות הציבור כלפי המשטרה‪ ,‬שכן‪ ,‬עמדות אלה נובעות מתחושת ההתרסה‬ ‫הקיימת בציבור הישראלי כלפי מוסדות הציבור בכלל‪ ,‬וכלפי המשטרה ומוסדות‬ ‫אכיפת החוק בפרט‪ .2‬לשינוי גישה זו של התרסה ולחיזוק האמון‪ ,‬יש לפעול‬ ‫בדרכים יצירתיות נוסף על החתירה להפחתת הפשיעה‪.‬‬ ‫עבודה משותפת עם הציבור ושיתוף הקהילה בהגדרת הצרכים והיעדים ובלחימה‬ ‫משותפת בפשיעה‪ ,‬עשויים לתרום לשינוי משמעותי יותר בעמדות הציבור כלפי‬ ‫המשטרה‪ ,‬ולהביא לחיזוק האמון במשטרה ולחיזוק תחושת הביטחון ‪.‬‬ ‫‪ 2‬זרחין תומר‪" ,‬אמון הציבור במשטרה ‪ -‬מהנמוכים במערב"‪ ,‬הארץ‪.0.00.4900 ,‬‬ ‫מקורות מידע‬ ‫זרחין תומר‪" ,‬אמון הציבור במשטרה ‪ -‬מהנמוכים במערב"‪ ,‬הארץ‪.0.00.4900 ,‬‬ ‫פוגלמן שי‪",‬מי מנהל את משטרת ישראל? תכירו את המנה"ל ‪ ,‬תחקיר" ‪ ,‬הארץ‬ ‫‪.0.1.4909 ,‬‬ ‫ניצב משנה ד"ר רגב בשורה ‪ ,‬נגר גיא "סרגל המדידה"‪ ,‬בטחון הפנים ‪ ,‬גליון ‪4‬‬ ‫‪ ,‬נובמבר ‪ , 4904‬ע"מ ‪.29-20‬‬ ‫ניצב דני חן ‪ ,‬ראש אגף תכנון ‪" ,‬מפנה ‪ -‬מערכת מדידה חדשה למשטרת‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫"מצפ"ן מדד צפיפות פשיעה נקודתי" ‪ ,‬הצגה לספ"כ ארצי ‪ ,‬מחקר וסטטיסטיקה‪,‬‬ ‫דצמבר ‪.4990‬‬ ‫היחידה לשיטור קהילתי ‪" ,‬יעדים ומדדים ביחידות משטרת ישראל ‪ :‬כנס‬ ‫מפקדים בנושא "העבודה לפי יעדים ומדדים ‪ ," 0.6.0001‬ספטמבר ‪.0001‬‬ ‫מדדי מנה"ל ‪ ,‬מחקר אסטרטגי וסטטיסטיקה‪ ,‬דצמבר ‪.4995‬‬ ‫"מערכת מנה"ל מדידה‪ ,‬ניהול ‪ ,‬הערכה למפקד‪ ,‬הצגה לרפרנט משרד האוצר"‪,‬‬ ‫אגף תכנון‪ ,‬מחלקת אסטרטגיה מדור מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬דצמבר ‪4991‬‬