1. No category

‫דו"ח הוועדה של ות"ת‪-‬מל"ג לבחינת נושא‬
‫התכניות החוץ‪-‬תקציביות והתכניות הייעודיות‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים‬
‫ט' סיון‪ ,‬תשע"ה‬
‫‪ 27‬במאי‪2015 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫תקציר ההמלצות‬
‫שנות ה‪ '90-‬היו עדות לגידול משמעותי בביקוש להשכלה גבוהה שהקיף את כל שכבות הגיל‬
‫באוכלוסייה‪ .‬הגידול בביקוש להשכלה לא פסח על האוכלוסייה העובדת‪ .‬עובדים רבים ראו‬
‫בהשגת תואר אקדמי אמצעי לשיפור מיומנויותיהם ושכרם‪ .‬רבים מעובדים אלה מצאו מענה‬
‫לצפיותיהם במערכת המכללות החוץ‪-‬תקציביות‪ ,‬אחרים מצאו מענה במערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫המתוקצבת‪ .‬צמצום ההשתתפות הממשלתית בתקציבה אילץ את המערכת האוניברסיטאית‬
‫לחפש מקורות הכנסה אלטרנטיביים‪ ,‬ואחד הפתרונות היה הפנייה לאוכלוסייה הבוגרת במסגרת‬
‫תכניות "חוץ תקציביות"‪ .‬אוכלוסייה זו הייתה מוכנה לשלם שכר לימוד גבוה משמעותית משכר‬
‫הלימוד הנורמטיבי‪ ,‬ובלבד שתוכל ללמוד בתנאים המותאמים לתנאי העבודה שלה‪ .‬המל"ג‬
‫והות"ת היו אמנם ערות לחשש שתחרות בין המוסדות על ליבו של מגזר המוכן לשלם שכר לימוד‬
‫גבוה יותר תמורת תנאי לימודים מועדפים עלולה להביא לפגיעה ברמת הלימודים‪ ,‬וכי הפגיעה‬
‫תהיה לא רק באוכלוסיית התלמידים מקרב האוכלוסייה הבוגרת )התלמידים ה"חוץ תקציביים"(‬
‫אלא גם באוכלוסיית התלמידים הרגילים‪ .‬עם זאת לא יכלו הרשויות המאסדרות להתעלם‬
‫מהמצוקה התקציבית שהביאה לתופעה‪ .‬כתוצאה לא הועברו הוראות ברורות למוסדות‬
‫המתוקצבים המתייחסות לתכניות החוץ‪-‬תקציביות‪ ,‬וההוראות שהועברו לא נאכפו‪.‬‬
‫על פני השנים נוסף תמריץ נוסף לקיום התכניות החוץ‪ -‬תקציביות במסגרת האוניברסיטאית –‬
‫שיפור תנאי השכר של מרצים בתחומי הוראה מבוקשים שישמרו אותם במסגרת זו‪ .‬התחזקות‬
‫המכללות הלא מתוקצבות )ובמיוחד אלו באזור תל אביב( אפשרה להן להציע למרצים בתחומי‬
‫הוראה מבוקשים )כגון משפטים ומנהל עסקים( תנאי שכר שהמוסדות המתוקצבים התקשו‬
‫להתמודד עימם‪ .‬האוניברסיטאות )ובעיקר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב( ראו בתכניות החוץ תקציביות‬
‫גם אפשרות לשפר את תנאי השכר של מרצים בתחומים אלה כדי לצמצם את הנטישה של חברי‬
‫סגל בכירים‪.‬‬
‫במקביל להתפתחות התכניות החוץ‪ -‬תקציביות‪ ,‬שבהן התלמידים משלמים שכר לימוד חריג‪,‬‬
‫התפתחו בחלק מהאוניברסיטאות )ובעיקר‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן( תכניות מיוחדות לקבוצות‬
‫מאורגנות מאוכלוסיות מוגדרות )"תכניות ייעודיות"(‪ .‬תכניות אלה נועדו לקבוצת תלמידים‬
‫ספציפית ששלמו שכר לימוד רגיל‪ ,‬כאשר התכניות נהנות מתקצוב ות"ת‪ .‬התלמידים שנכללו‬
‫בתכניות אלו נהנו מתנאי לימוד ייחודיים שהותאמו לדרישותיהם‪ .‬בחלק מהמקרים )למשל‬
‫תלמידים מקרב האוכלוסייה החרדית או האוכלוסייה הערבית( היה השיקול בהפעלת התכניות‬
‫על ידי ות"ת‪ -‬מל"ג בבחינת צורך לאומי‪ ,‬אך במקרים רבים הופעלו התכניות במענה לביקוש של‬
‫גורם ציבורי )בדרך כלל אחד ממשרדי הממשלה(‪ ,‬או לעתים‪ ,‬גורם עסקי שרצה להעניק השכלה‬
‫אקדמית לעובדיו‪ ,‬כאשר המוסד להשכלה גבוהה בו אמורות היו להתקיים תכניות אלו )"הזכיין"(‬
‫נבחר במכרז‪ .‬גם במקרה זה התעורר החשש שמעורבות גורמים חיצוניים בהוראה האקדמית‬
‫תפגע באיכותם‪ ,‬ותביא להסטת משאבים מהתכניות הרגילות לתכניות הייעודיות‪ .‬אך על אף‬
‫‪2‬‬
‫שכבר בנובמבר ‪ 2004‬הוחלט במל"ג לצמצם תכניות אלו‪ ,‬ולחייב כל תכנית באישור מוקדם של‬
‫המל"ג‪ ,‬לא נעשה דבר לאכיפת ההנחיה שהועברה למוסדות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫במאי ‪ 2012‬התפרסם דו"ח מבקר המדינה ‪ 62‬בנושא התוכניות החוץ‪-‬תקציביות והתוכניות‬
‫הייעודיות‪ ,‬שהתייחס לתהליך ההחלטות הפגום‪ ,‬להיעדר המידע‪ ,‬ולחוסר הבקרה\ אכיפה של‬
‫ות"ת ומל"ג לאורך השנים‪ ,‬ולפגמים ספציפיים שנמצאו בדרך ניהולה של אוניברסיטת תל אביב‬
‫את התכניות החוץ‪-‬תקציביות ודרך ניהולה של אוניברסיטת בר אילן את התכניות הייעודיות‪.‬‬
‫בעקבות הדו"ח הוחלט בות"ת ומל"ג בדצמבר ‪ 2013‬להקים ועדה ציבורית שתבדוק את הנושא‬
‫ותביא את המלצותיה בפני הגופים המוסמכים‪ .‬במכתבו של יו"ר ות"ת לחברי הוועדה הם‬
‫התבקשו להתייחס באופן מפורט לסוגיות הבאות‪:‬‬
‫קיום תכניות בשכ"ל שאינו מוגבל במוסדות המתוקצבים‪ ,‬על כל המשמעויות הנלוות לכך‪ ,‬לרבות‬
‫תכנוניות‪ ,‬תקציביות‪ ,‬חברתיות ומשפטיות‪.‬‬
‫השפעת קיום תכניות מיוחדות על הנגישות להשכלה גבוהה של אוכלוסיות שונות כולל בפריפריה‪.‬‬
‫שימוש במתקנים ובתשתיות מתוקצבות עבור תכניות חוץ תקציביות‪.‬‬
‫ההפרדה התקציבית הנדרשת בין שני סוגי התכניות המדווחות‪.‬‬
‫ההשפעה של תכניות לא מתוקצבות במוסדות מתוקצבים על יכולת התכנון של ות"ת‪.‬‬
‫התחרות אל מול המוסדות הלא מתוקצבים‪.‬‬
‫שכר ותנאי העסקה לסגל האקדמי בשני סוגי התוכניות‪ ,‬עם כל המשמעויות הנלוות‪ ,‬וההשפעה‬
‫על יכולת גיוס סגל‪.‬‬
‫השפעה על רמת התוכניות המתוקצבות‪.‬‬
‫השפעה על נושאים חשובים אקדמית‪ ,‬אל מול נושאים רווחיים‪.‬‬
‫השפעה על המחקר במוסדות‪.‬‬
‫השפעת התוכניות על מגוון מקורות ההכנסה של המוסדות ותלותם בתקציב המדינה‪.‬‬
‫הועדה קיימה סדרה של ישיבות בהן נבדק היקף התכניות באוניברסיטאות השונות‪ ,‬קיומן של תכניות‬
‫לימודים מקבילות מתוקצבות‪ ,‬תנאי הקבלה והתנאים לקבלת התואר בתכניות "המיוחדות"‬
‫ו"הרגילות"‪ ,‬תנאי הלימוד‪ ,‬שכר הלימוד‪ ,‬שכר המורים‪ ,‬עלות התכניות ותרומתן לאוניברסיטאות‪.‬‬
‫הוועדה שמעה את נציגי המוסדות שהסבירו את חשיבות המשך קיומן של התכניות למוסדותיהם‪.‬‬
‫לאחר שלמדה את היתרונות והחסרונות בקיום התכניות המיוחדות מוגשות בזה המלצות הוועדה‬
‫למל"ג –ות"ת‪.‬‬
‫תכניות חוץ‪-‬תקציביות מתקיימות גם בחלק מהמכללות האקדמיות לחינוך‪ .‬הוועדה לא אספה נתונים‬
‫לגבי פעילות זו ולא בדקה תכניות אלו‪ .‬המלצות הוועדה לא מתייחסות‪ ,‬על כן‪ ,‬ישירות למכללות‬
‫האקדמיות לחינוך‪ .‬מומלץ שבמסגרת יישום המלצות הדו"ח ייתנו מל"ג –ות"ת את דעתן גם לנושא‬
‫זה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ההמלצות‪:‬‬
‫תחולה‬
‫הוועדה רואה מקום להבחנה בין תכניות המבוססות על חברי הסגל של המוסדות והמיועדות‬
‫לתלמידים ישראלים לבין "תכניות חו"ל"‪ -‬תכניות המיועדות לתלמידים מחו"ל או תכניות‬
‫המיועדות לתלמידים ישראליים אשר מעורבת בתפעולן אוניברסיטה מובילה מחו"ל )או חברי סגל‬
‫מאוניברסיטאות מובילות בחו"ל(‪ .‬למערכת האקדמית בישראל יש עניין בעידוד תכניות לימודים‬
‫הפונות לתלמידים מחו"ל‪ .‬באופן דומה‪ ,‬יש לקהילה האקדמית עניין בהידוק קשריה עם קהילת המדע‬
‫הבינ"ל באמצעות תכניות הנערכות בשיתוף עם אוניברסיטאות מובילות בחו"ל‪.‬‬
‫המלצות הוועדה אינן מתייחסות לתכניות אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוועדה ערה לכך שריבוי "תכניות חו"ל"‬
‫עשוי להביא להסטת הקשב הניהולי ומאמץ ההוראה מהתכניות המתוקצבות לתכניות אלה‪ ,‬ולהביא‬
‫לפגיעה בתלמידי התכניות המתוקצבות‪ .‬הוועדה ממליצה למל"ג‪-‬ות"ת לבדוק ולגבש החלטות‬
‫מפורטות לתכניות אלה שיבטיחו שהתכניות מכסות את מלוא עלויותיהן‪ ,‬שאינן משתמשות‬
‫במשאבים לאומיים מוגבלים ושאין בהם פגיעה בתלמידי התכניות המתוקצבות‪ .‬כל פתיחת "תכנית‬
‫חו"ל" חדשה תחייב את אישור מל"ג‪-‬ות"ת‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬הוועדה לא ראתה מקום לדון בתכניות לאוכלוסיות ייעודיות שהן ביוזמת מל"ג‪-‬ות"ת‬
‫)בדומה לתכניות הייעודיות לתלמידים חרדים או ערבים(‪.‬‬
‫המלצות הוועדה מתייחסות‪ ,‬אפוא‪ ,‬רק לשני סוגי תכניות‪ :‬תכניות חוץ‪-‬תקציביות "רגילות"‬
‫לתלמידים ישראליים – שהן תכניות שאינן מתוקצבות על ידי ות"ת ושכר הלימוד בהן גבוה משכר‬
‫הלימוד הנורמטיבי‪ ,‬והתכניות הייעודיות‪ -‬שהן תכניות מתוקצבות לקבוצות מוגדרות בשכר לימוד‬
‫רגיל‪ ,‬המוזמנות על ידי גופים חוץ‪-‬אקדמיים או שהן ביזמת המוסד‪ .‬שני סוגי התכניות יוגדרו על‬
‫ידינו "תכניות מיוחדות"‪.‬‬
‫כללי‬
‫בפני הוועדה הובאו שני פתרונות קיצון‪ :‬איסור גורף על כל התכניות המיוחדות‪ ,‬ומנגד הצעה‬
‫שלימודים מתקדמים בתחומים אשר בהם קיים עודפי ביקוש גדולים לא יתוקצבו ויחויבו בשכר‬
‫לימוד דיפרנציאלי‪.‬‬
‫הוועדה אינה רואה מקום לאיסור גורף על קיום תכניות חוץ‪ -‬תקציביות במוסדות המתוקצבים‪.‬‬
‫במאזן היתרונות והחסרונות‪ ,‬עולים ‪,‬להערכת הוועדה‪ ,‬היתרונות על החסרונות ובלבד שתוקם ותופעל‬
‫מערכת בקרה מתאימה‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬הוועדה דחתה גם את ההצעה שלימודים מתקדמים בתחומים מוגדרים אשר בהם קיים‬
‫ביקוש גדול של אוכלוסיות המוכנות לשלם שכר לימוד חריג לא יתוקצבו ויחויבו בשכר לימוד‬
‫דיפרנציאלי‪ .‬בהתאם לטענה‪ ,‬קיימים תחומים מסוימים שהם רוויים‪ .‬בתחומים אלו חלק גדול‬
‫מהתלמידים לומד במסגרות חוץ‪-‬תקציביות )תכניות חוץ‪-‬תקציביות במוסדות המתוקצבים או‬
‫מכללות חוץ‪-‬תקציביות( ואין מקום להעמקת ההשתתפות הציבורית בתקציביהם‪ .‬לפי ההצעה שכר‬
‫הלימוד הדיפרנציאלי יחול על כל תלמידי התחום‪ ,‬ובמקביל תורחב מערכת המלגות המוסדית‬
‫להשתתפות בשכ"ל‪ .‬הועדה סברה כי קביעת שכר לימוד גבוה משכר הלימוד התקני אינה ישימה לעת‬
‫‪4‬‬
‫הזו ועשויה להביא לפגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות שעליו מבוססת מערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫המתוקצבת‪ ,‬להדרת תלמידים בעלי אמצעים מוגבלים‪ ,‬ולאפליה בין מוסדות‪1 .‬‬
‫הוועדה מכירה ביתרונות הכרוכים בקיומן של תכניות "מיוחדות" במערכת ההשכלה הגבוהה כל עוד‬
‫מובטח שאין זליגת משאבים מהמערכת המתוקצבת לתכניות אלה ואין בהן פגיעה בסטודנטים‬
‫בתכניות הרגילות‪ .‬הוועדה בדעה שמערך בקרה אפקטיבי של ות"ת ומל"ג מסוגל לנטרל חלק גדול‬
‫מהחסרונות בקיומן של התכניות המיוחדות‪ ,‬ולשפר את מצבם של כלל תלמידי המערכת‪ .‬כללי‬
‫התנהלות הולמים ואכיפתם על ידי הות"ת ומל"ג יאפשרו שימור היתרונות שבקיום התכניות‬
‫המיוחדות במערכת המתוקצבת תוך צמצום הפגיעה באיכות ההוראה בתכניות המיוחדות ובתכניות‬
‫הרגילות‪.‬‬
‫כיום כל התכניות החוץ‪-‬תקציביות במוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת הן תכניות ללימודי התואר‬
‫השני‪ 2.‬הוועדה לא רואה מקום להרחבת הסדרים אלו ללימודי התואר הראשון‪ .‬הוועדה ממליצה כי‬
‫ות"ת מל"ג לא יאשרו כל פתיחת תכניות חוץ תקציביות לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה‬
‫מתוקצבים‪.‬‬
‫מניעת הפגיעה במערכת המתוקצבת והבטחת איכות התכניות "המיוחדות"‬
‫איכות ההוראה בתכניות המיוחדות ובתכניות הרגילות תלויה במאמץ ההוראה ואיכות המרצים‬
‫והסטודנטים‪ .‬המלצות הוועדה נועדו למנוע פגיעה בפרמטרים אלה‪.‬‬
‫א‪ .‬כדי למנוע הסטה בקשב האקדמי והניהולי בכיוון התכניות המיוחדות ממליצה הוועדה ששיעור‬
‫תלמידי התכניות המיוחדות )בין אם הן תכניות חוץ תקציביות ובין אם הן תכניות ייעודיות( לא‬
‫יעלה על ‪ 10%‬מסך תלמידי התואר השני במוסד‪ ,‬ועל ‪ 5%‬מסך תלמידי התואר הראשון במוסד ‪.3‬‬
‫כמו כן מומלץ ששיעור תלמידי התכניות המיוחדות בחוג לא יעלה על ‪ 25%‬מתלמידי התואר של‬
‫החוגים‪/‬מחלקות המציעות תכניות אלו ‪.4‬‬
‫במניין התלמידים של התכניות המיוחדות לא ייספרו תלמידי תכניות חו"ל‪.‬‬
‫הסתייגות גדעון לנגהולץ‪:‬‬
‫בחוגים שאין להם תכניות לתואר ראשון‪ ,‬שיעור תלמידי התכניות החוץ‪-‬תקציביות לא יעלה על‬
‫‪ 50%‬מתלמידי התואר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא תתקיים תכנית "מיוחדת" שקיומה מותנה בשימוש במשאבים לאומיים מוגבלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא תתקיים תכנית "מיוחדת" בתחום )בנושא( שבו לא קיימת תכנית מתוקצבת רגילה‪ .‬תכניות‬
‫הלימודים בשתי התכניות צריכות להיות זהות‪ .‬תכניות שאין להן מקבילה בתכנית הלימודים‬
‫הרגילה תסגרנה‪ ,‬אלא אם תיפתח תכנית רגילה לצדן‪.‬‬
‫‪ 1‬יוליה איתן‪ ,‬מקבלת את ההמלצה‪ ,‬אך חושבת שבמגבלות הזמן שעמדו בפני הוועדה‪ ,‬לא נבדקו לעומקם הקשיים‬
‫שהצעת שכר הלימוד הדיפרנציאלי מעוררת ‪.‬‬
‫‪ 2‬ישנו חריג אחד להמלצה זו‪ ,‬והוא תכנית לימודים חוץ תקציבית לתואר ראשון במנהל עסקים למנהלים במרכז האקדמי‬
‫רופין‪ ,‬שהייתה קיימת בו עוד בטרם הפך למוסד מתוקצב ‪ .‬המלצות הוועדה לא מתייחסות גם למכללות האקדמיות‬
‫לחינוך‪.‬‬
‫‪ 3‬כאמור‪ ,‬התכניות החוץ תקציביות מוגבלות לתואר שני בלבד‪ ,‬כך שהמגבלה של ‪ 5%‬מתלמידי התואר הראשון חלה על‬
‫התכניות הייעודיות בלבד‪.‬‬
‫‪ 4‬המגבלה תחול על כל חוג בנפרד‪ ,‬ואינה מתייחסת למסלול לימודים בתוך החוג‪/‬מחלקה )למשל לימודי מימון‪ ,‬או משפט‬
‫מסחרי(‪ .‬המגבלה חלה על שיעור התלמידים לתואר באותו חוג‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬מספר תלמידי מנהל עסקים לתואר שני‬
‫בתכניות מיוחדות )חוץ תקציביות וייעודיות( לא יעלה על ‪ 25%‬ממספר תלמידי מנהל עסקים לתואר שני‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ד‪ .‬יש להקפיד על קיומן של החלטות המל"ג המתייחסות ללימודים לתואר שני‪ ,‬ובפרט החלטת‬
‫המועצה מיום ‪ 1.2.2011‬בהתאמות הנדרשות‪:‬‬
‫• תכניות לימודים לתואר שני‪ ,‬בין אם הן מתוקצבות ובין אם אינן מתוקצבות‪ ,‬צריכות‬
‫להתבסס על גרעין כוח אדם המקדיש את מרבית זמנו להוראה ומחקר אקדמי במוסד‬
‫להשכלה גבוהה )סגל הליבה של המוסד(‪.‬‬
‫• בראש התכנית המיוחדת יעמוד חבר סגל בכיר בעל תואר שלישי בדרגת מרצה בכיר ומעלה‪,‬‬
‫המלמד בתכניות ההוראה הרגילות )המקבילות( לתואר שני ומועסק בהיקף של שליש‬
‫משרה ויותר במוסד‪.‬‬
‫• שני‪-‬שליש משעות הלימוד בתכנית המיוחדת יינתנו על ידי מורים שהם אנשי סגל )בהיקף‬
‫משרה של ‪ 75%‬או יותר( במוסד‪.‬‬
‫• בכל תכנית מיוחדת ילמד לפחות חבר סגל בכיר אחד שדרגתו פרופסור‪.‬‬
‫• המורים בתכניות המיוחדות יהיו כולם בעלי תואר שלישי‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלקן של התכניות‬
‫החוץ‪-‬תקציביות מיועד לציבור תלמידים שצבר ניסיון בעבודה בתחום הלימודים‪ .‬בתכניות‬
‫אלו יוכלו ללמד גם מורים שאינם בעלי תואר שלישי שלתחום התמחותם זיקה מיוחדת‬
‫לתכנית הלימודים‪ ,‬ובלבד שהוראת מורים אלו לא תעלה על ‪ 20%‬משעות ההוראה של‬
‫התכנית‪.‬‬
‫בנוסף יחולו על התכניות החוץ‪-‬תקציביות הכללים הבאים‪:‬‬
‫• כדי למנוע פגיעה בתכניות הרגילות‪ ,‬לא ילמד איש סגל המוסד בתכנית חוץ‪-‬תקציבית אם‬
‫לא השלים את מלוא מכסת ההוראה המקובלת בה הוא חייב בתכניות מתוקצבות‪.‬‬
‫• הגבלות ות"ת על היקף התעסוקה הנוספת של חברי הסגל מחוץ למוסד יחולו על חברי‬
‫הסגל המלמדים בתכניות החוץ‪-‬תקציביות‪ .‬לא ילמד חבר סגל בתכנית חוץ‪-‬תקציבית יותר‬
‫מהיקף המשרה המותר ב"עבודה נוספת" ‪ ,50%-‬ולכל היותר ‪ 4‬שעות‪.‬‬
‫ה‪ .‬כדי להבטיח שמירה על איכות תלמידי התכניות המיוחדות‪ ,‬מומלץ שבהתאם לנורמה שגובשה‬
‫על ידי המל"ג בנושא‪ ,‬שיעור תלמידי התכניות המיוחדות שאינו עומד בתנאי הקבלה במחלקה‬
‫ב"תכניות הרגילות" לא יעלה על ‪. 10%‬‬
‫ו‪ .‬הוועדה ממליצה להגביל את מספר התוכניות הייעודיות )תוכניות המיוחדות בהזמנת גורמים‬
‫חיצוניים(‪ .‬תנאי ההתקשרות בין "הגוף המזמין" והמוסד האקדמי יהיו כפופים לאישור ות"ת‬
‫ולפיקוחה‪" .‬הגוף המזמין" לא יהיה מעורב בקביעת התכנים והדרישות האקדמיות של‬
‫התוכנית‪ ,‬והם יהיו באחריותו הבלעדית של המוסד בו מתקיימת התכנית‪ .‬ככל שלא קיימים‬
‫אילוצים הקשורים בביטחון המדינה‪ ,‬יש לאפשר שיתוף ציבור הסטודנטים הכללי בתכניות‬
‫המיוחדות האלו‪ .‬המל"ג תקבע‪ ,‬כחלק מתנאי אישור התכנית‪ ,‬את מכסת המקומות בתכנית‬
‫שתהיה פתוחה לציבור הרחב‪.‬‬
‫ז‪ .‬שכר מרצים בתכניות המיוחדות‬
‫התחרות בין האוניברסיטאות והמכללות הלא‪-‬מתוקצבות באזור המרכז‪ ,‬מכללות שאינן מוגבלות‬
‫על ידי סולמות השכר הממשלתי‪ ,‬הביאה לנטישת מרצים מבוקשים את המערכת המתוקצבת‪,‬‬
‫תוך פגיעה בתלמידי המערכת‪ .‬האוניברסיטאות ראו בתשלום נוסף לאנשי הסגל שלהן עבור‬
‫הוראה בתכניות החוץ תקציביות דרך לפצות מרצים אלה על המאמץ הנוסף‪ ,‬ולשמר אותם‬
‫במערכת‪ .‬מרצים רבים )ובמיוחד מרצים בתחומי הוראה מבוקשים( לא ראו בשכר המשולם לפי‬
‫‪6‬‬
‫סולם השכר של מורים‪-‬מן‪ -‬החוץ פיצוי הולם על המאמץ הנוסף‪ ,‬שכן ההוראה במסגרת התכניות‬
‫החוץ‪-‬תקציביות מוגדרת כעבודה מחוץ למוסד‪ ,‬ושוללת מהמרצה את תוספת השכר עבור‬
‫"הקדשת זמן מלא למוסד"‪ .‬כתוצאה בוצעו תשלומים אלו‪ ,‬לא אחת‪ ,‬על ידי גופים חוץ‪-‬‬
‫אוניברסיטאיים‪ ,‬שלא במסגרת סולם השכר המקובל‪ .‬המלצות הוועדה נועדו לשמר את השקיפות‬
‫והעמידה‪ ,‬ככול שניתן‪ ,‬בכללי התשלום המקובלים עבור המטלות הנוספות‪.‬‬
‫הועדה הייתה בדעה שביטול המגבלה המוטלת על חברי סגל המלמדים בתכניות חוץ‪-‬תקציביות‬
‫בעניין תוספת "הקדשת זמן מלא למוסד"‪ ,‬תאפשר במרבית התכניות החוץ תקציביות תשלום‬
‫למורים לפי סולם השכר של מורים מן החוץ‪ ,‬ותוספת מעבר לשכר הנקוב תיוחד רק למקרים‬
‫חריגים‪ .‬הצעה ברוח זו הובאה ע"י הוועדה בפני סגן הממונה על השכר במשרד האוצר‪ ,‬אך הוא‬
‫דחה אותה מחשש מ"השפעות הרוחב" של הביטול‪.‬‬
‫בהעדר הסכמתו של הממונה על השכר‪ ,‬ממליצה הוועדה שהבסיס לתשלום למרצים בתכניות‬
‫החוץ‪-‬תקציביות יהיה שכר מורה מן החוץ‪ .‬ראש התכנית יהיה רשאי לשלם למרצים מבוקשים‬
‫שכר מעבר לשכר הנקוב ובלבד ששכר זה לא יעלה על כפליים מהשכר התקני‪ .‬כדי לשמר את‬
‫שקיפות הסדרי השכר‪ ,‬ישולם השכר באמצעות המערכת האוניברסיטאית‪ ,‬כל חריגה מסולם‬
‫השכר תדווח ל רקטור המוסד‪ ,‬והסדרי השכר המפורטים ידווחו מידי שנה ליחידת השכר‬
‫והסגל בות"ת‪.‬‬
‫הוועדה אינה סבורה שיש מקום לתשלום חריג עבור הוראה בתכנית ייעודית‪ ,‬וממליצה שדין‬
‫אחד יחול על חבר סגל המלמד‪ ,‬מעבר לשעות המכסה‪ ,‬בתכנית רגילה ובתכנית ייעודית‪.‬‬
‫תקצוב‬
‫המלצות הוועדה בתחום התקצוב נועדו למנוע גלישת משאבים מהמערכת המתוקצבת למערכת הלא‬
‫מתוקצבת‪.‬‬
‫כדי להבטיח רווחיות ושקיפות על כל אחת מהתכניות )לרבות תכניות חו"ל( להתנהל כתקציב סגור‬
‫בתקציב המוסד‪ ,‬ואין להעביר את ניהול התכניות לגופים חיצוניים‪ ,‬גם אם הם קשורים במוסד או‬
‫בבעלותו‪ .‬תקציב התכנית יחויב במלוא העלויות הישירות והעקיפות‪ :‬הוראה‪ ,‬מנהלה ותשתיות‪.‬‬
‫הוועדה ממליצה שכל תכנית תחויב בהעמסת תקורה של לפחות ‪ 20%‬משכר הלימוד המשולם‪,‬‬
‫ובלבד שסכום התקורה לא יפחת מ‪ ₪ 200,000-‬לשנה‪.‬‬
‫בקרה ואכיפה של ות"ת מל"ג‬
‫המפתח להמשך קיומן של התכניות המיוחדות הוא בקרה ואכיפה אפקטיבית‪ .‬מל"ג וות"ת לא עמדו‬
‫במבחן זה עד כה ורק הפעלה נוקשה של כללי הבקרה והאכיפה העומדים לרשות הרשויות המאסדרות‬
‫ינטרלו את הנזקים הפוטנציאליים של התכניות המיוחדות‪.‬‬
‫• הוועדה ממליצה שבעקבות הדו"ח‪ ,‬תערוך מל"ג מיפוי של כלל התוכניות החוץ תקציביות‬
‫והתוכניות הייעודיות הקיימות‪ ,‬בין כאלה שקיבלו אישור ובין כאלה הפועלות ללא אישור‪.‬‬
‫• הוועדה ממליצה שלקראת שנת הלימודים תשע"ו יחויבו כל המוסדות להגיש את כל התכניות‬
‫המיוחדות שהם מקיימים לאישור ות"ת ‪-‬מל"ג בהתאם לנוהל דיווח שיקבע על ידי הצוות‬
‫המקצועי של המל"ג‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במרוצת שנת הלימודים תשע"ו תבדוק מל"ג את כלל התוכניות המיוחדות אם הן עומדות‬
‫בקריטריונים האקדמיים והמנהליים שהומלצו על ידי הוועדה‪ ,‬ותגבש החלטות לגבי כל אחת‬
‫מהן‪ ,‬כולל הוראות מעבר לסגירתן של אותן תכניות שלא יעמדו בתנאים‪ .‬תכניות שלא יקבלו את‬
‫אישורה של ות"ת‪ -‬מל"ג לא ייפתחו בשנת הלימודים תשע"ז‪.‬‬
‫כל תכנית חדשה תחייב קבלת אישור מראש של הות"ת והמל"ג ‪.‬‬
‫במקביל ייקבע בות"ת ובמל"ג גורם שיפקח באופן שוטף על התכניות המיוחדות )תכנית‬
‫הלימודים‪ ,‬תנאי הקבלה‪ ,‬התנאים לקבלת התואר‪ ,‬קיום תכניות רגילות מקבילות‪ ,‬תנאי השכר‪,‬‬
‫תנאי הלימוד וכדומה(‪.‬‬
‫על כל מוסד המציע תכניות מיוחדות להקים וועדה מלווה המורכבת מארבעה חברים‪/‬ות‪ :‬נציג‬
‫המוסד‪ ,‬נציג ממוסד אחר‪ ,‬איש ציבור ונציג הסטודנטים במוסד‪ .‬הוועדה תלווה את התכניות‪,‬‬
‫תעקוב אחר תנאי הקבלה‪ ,‬תוודא שהרמה האקדמית אינה שונה מהרמה בלימודים הרגילים‪,‬‬
‫ותוודא שקיום התוכניות המיוחדות אינו מהווה פגיעה בתוכניות הרגילות ותלמידיהן‪ .‬הוועדה‬
‫תתכנס לפחות פעמיים בשנה במועדים המתאימים כדי לדון בתכניות חדשות ולקבל דיווח על‬
‫התכניות הקיימות‪ .‬הוועדה תפעל בשיתוף עם הגורמים המקצועיים הרלבנטיים‪ ,‬ובתיאום עם‬
‫הגורם המפקח על התכניות המיוחדות במל"ג ותדווח לו על ממצאיה‪ .‬במידה וימצא הגורם‬
‫המפקח במל"ג שהתנהלות המוסד בהפעלת התכניות המיוחדות מפרה את הכללים והנחיות‬
‫המל"ג המתייחסות לגביהן‪ ,‬יובאו הדברים בפני הוועדה לפיקוח ואכיפה של ות"ת‪-‬מל"ג‪.‬‬
‫הסתייגות גדעון לנגהולץ‪:‬‬
‫מנגנון הבקרה המוצע בדו"ח מסורבל‪ ,‬לא יעיל‪ ,‬ולא ישים‪ .‬נציג הציבור ו‪/‬נציג הסטודנטים חסרי ידע‬
‫בנושאים שלשמן מוקמת הוועדה המלווה‪ ,‬והוספת נציג ממוסד אחר רק תסרבל את תפעולה‪ .‬מוצע‪ ,‬על כן‪,‬‬
‫שהועדה מלווה תהיה מורכבת משלושה חברים בלבד – בדרגת פמ"ה – מהמוסד עצמו‪.‬‬
‫•‬
‫הוועדה ממליצה שוועדות האיכות הבינלאומיות של מל"ג הבודקות את תחומי הלימוד ותוכניות‬
‫הלימודים בהם‪ ,‬תבדוקנה את כל התוכניות הקיימות במוסדות באותו תחום‪ ,‬לרבות התכניות‬
‫המיוחדות )התכניות החוץ תקציביות והתכניות הייעודיות(‪.‬‬
‫על הדוח חתומים חברי הוועדה‬
‫פרופ' ראובן גרונאו‪ -‬יו"ר הוועדה‬
‫פרופ' רוזה אזהרי‬
‫גב' יוליה איתן‬
‫________________‬
‫מר משה ויגדור‬
‫________________‬
‫‪8‬‬
‫________________‬
‫פרופ' גדעון לנגהולץ‬
‫מר גדי פרנק‬
‫פרופ' מרדכי קרמניצר‬
‫ריכז את עבודת הוועדה מר מרק אסרף ‪ ,‬מהאגף האקדמי של המל"ג‪.‬‬
‫השתתפו בדיוני הוועדה‪:‬‬
‫פרופ' חגית מסר ירון‪ ,‬סיו"ר המל"ג‪,‬‬
‫נציגי התאחדות הסטודנטים גב' יערה קורן‪ ,‬מר עמיחי גרין‪ ,‬והגב' עדי משניות‪,‬‬
‫נציג אגף התקציבים באוצר מר מיכה פרלמן‪,‬‬
‫ונציגי מנהל הוועדה לתכנון ותקצוב‪ -‬גב' דנה אהרון‪ ,‬עו"ד יעל טור כספא‪ ,‬גב' שירה נבון‪ , ,‬גב'‬
‫מיכל נוימן‪ ,‬גב' מרב שביב‪ ,‬מר אמיר גת‪ ,‬גב' חוה קליין‪ ,‬גב' ילנה קרול‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הוועדה לבחינת נושא התכניות החוץ‪ -‬תקציביות והתכניות הייעודיות‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫שנות ה‪ '90-‬היו שנות ברכה למערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬על פני העשור הוכפל מספר‬
‫התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬לשמונה האוניברסיטאות נוספה מערכת ענפה של‬
‫מכללות אקדמיות‪ ,‬והגידול במספר התלמידים לווה בגידול משמעותי בהשתתפות הציבורית‬
‫למימון המוסדות‪ .‬גידול המערכת לא היה מאוזן‪ .‬בלט בה הגידול בביקוש להכשרה מוכוונת‬
‫משלח יד‪ .‬וכך‪ ,‬בעוד מספר התלמידים במדעי הרוח כמעט ולא השתנה‪ ,‬הוכפל מספר‬
‫התלמידים ב מדעי החברה‪ ,‬המדעים הפיסיקליים וביולוגיים‪ ,‬ההנדסה והאדריכלות ושולש‬
‫מספר התלמידים במדעי הניהול והמשפטים‪ .‬אך בעוד שבמקצועות הניסויים הייתה ההרחבה‬
‫בעיקר באוניברסיטאות‪ ,‬נקלטו מרבית התלמידים הנוספים במקצועות העיוניים )מדעי‬
‫החברה‪ ,‬ניהול ומשפטים( במערך המכללות‪ .‬בשלב מסוים הוחלט בות"ת מל"ג שאין עוד‬
‫מקום להפניית משאבים ציבוריים לפיתוחם של תחומים שבהם קיים עודף היצע של עובדים‬
‫)לדוגמא‪ ,‬משפטים(‪ .‬בתחומים אלה התפתחה מערכת של מוסדות חוץ תקציביים שהתבססה‬
‫על גביית שכר לימוד גבוה מהתלמידים‪.‬‬
‫במקביל לגידול בביקוש להשכלה בקרב בוגרי התיכון‪ ,‬התפתח באותם שנים גידול בביקוש‬
‫להשכלה בקרב האוכלוסייה העובדת‪ .‬עובדים רבים ראו בהשגת תואר אקדמי אמצעי לשיפור‬
‫מיומנויותיהם ושכרם )מגמה שחוזקה על ידי הסכמי השכר במגזר הציבורי(‪ .‬רבים מעובדים‬
‫אלה מצאו מענה לצפיותיהם במערכת המכללות החוץ‪-‬תקציביות‪ ,‬ובעיקר בשלוחות‬
‫האוניברסיטאות הזרות מחו"ל שנפתחו בארץ‪ .‬מכללות אלו גילו נכונות רבה יותר מהמערכת‬
‫המתוקצבת להתאים את תנאי ההוראה לדרישותיה הייחודיות של האוכלוסייה העובדת‪.‬‬
‫החשש שההתאמה התבטאה גם בהורדת הרמה האקדמית של הלימודים‪ ,‬הביא לסגירתן של‬
‫השלוחות מחו"ל‪ ,‬אך סגירתן )או "גיורן"( של השלוחות מחו"ל לא היה בו לבטל את הביקוש‬
‫להשכלה של האוכלוסייה הבוגרת‪.‬‬
‫מגמת ההרחבה של האוניברסיטאות נבלמה בתחילת שנות ה‪ .2000-‬מספר התלמידים‬
‫במערכת ההשכלה הגבוהה אמנם המשיך לגדול אך תוספת התלמידים הופנתה למכללות‪.‬‬
‫הגידול בהשתתפות הממשלתית בתקציבי ההשכלה הגבוהה לא הדביק את עליית המחירים‪,‬‬
‫ותקציבים הוסטו מהאוניברסיטאות למכללות‪ .‬המצוקה התקציבית אילצה את המערכת‬
‫האוניברסיטאית לחפש מקורות משאבים אלטרנטיביים‪ ,‬ואחד הפתרונות היה הפנייה‬
‫לאוכלוסייה הבוגרת שהייתה מוכנה לשלם שכר לימוד גבוה משמעותית משכר הלימוד‬
‫הנורמטיבי ובלבד שתוכל ללמוד בתנאים המותאמים לתנאי העבודה שלה‪ .‬הראשונה ליישום‬
‫תכניות אלה הייתה אוניברסיטת תל אביב )שתי תכניות בלימודי מנהל עסקים(‪ ,‬אך בהמשך‬
‫‪10‬‬
‫הצטרפו אליה מרבית האוניברסיטאות האחרות )להוציא מכון וייצמן והאוניברסיטה‬
‫הפתוחה(‪5 .‬‬
‫להתרחבות הלימודים החוץ‪-‬תקציביים במערכת המתוקצבת תרמו לא מעט המל"ג והות"ת‪.‬‬
‫הרגולטור היה ער לחשש‪ ,‬שעלה בהקשר לשלוחות האוניברסיטאות הזרות‪ ,‬שפיתוחו של‬
‫מגזר המשלם שכר לימוד גבוה יותר תמורת תנאי לימודים מועדפים עלול לפגוע ברמת‬
‫הלימודים‪ ,‬וכי הפגיעה תהיה לא רק באוכלוסיית התלמידים ה"חוץ תקציביים" אלא גם‬
‫באוכלוסיית התלמידים הרגילים‪ .‬לא נעלם מעיניו שהפניית משאבי הוראה וניהול מהתכניות‬
‫המתוקצבות לתכניות החוץ‪-‬תקציביות‪ ,‬הפחתת הדרישות האקדמיות‪ ,‬והסטת זמן מהמחקר‬
‫עלולים לפגוע‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬בתלמידים המתוקצבים‪ .‬מאידך‪ ,‬הייתה הות"ת מודעת‬
‫למצוקה התקציבית של האוניברסיטאות שהביאה להתפתחות התופעה‪ .‬כתוצאה לא הועברו‬
‫הוראות ברורות למוסדות המתייחסות לתכניות החוץ‪-‬תקציביות‪ ,‬וההוראות שהועברו לא‬
‫נאכפו‪6 .‬‬
‫הוועדה לבחינת ההשכלה הגבוהה )"וועדת שוחט"( התייחסה לנושא והביעה את חששותיה‬
‫שהתחרות על ליבם של התלמידים המשלמים שכר לימוד גבוה תביא לפגיעה באיכות‬
‫ההוראה והמחקר‪ .‬בדו"ח הוועדה שהתפרסם בשנת ‪ 2007‬נאמר‪ " :‬הוועדה דנה בהמשך קיומו‬
‫של "המגזר החוץ‪-‬תקציבי" בין כתלי האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות וממליצה‬
‫לצמצמו עד כמה שניתן‪ .‬הוועדה בדעה שמסלולי לימודים מזורזים לתואר נוטים לפגוע‬
‫במצוינות האוניברסיטאות ובמאמץ המחקר של הסגל האקדמי המעורב בתכניות אלו‪.‬‬
‫הפרדה מבנית של הגופים המעורבים בפעילות זו אמנם תגדיל את השקיפות הפיננסית אך אין‬
‫בה לתקן את הפגמים המובנים שבהם היא כרוכה‪ .‬במקביל להרחבת התמיכה הכספית יש‬
‫לצמצם את תכניות ההוראה החוץ‪-‬תקציבית בתוך האוניברסיטאות והמכללות לתכניות שיש‬
‫להן ערך אקדמי וחברתי ברור"‪ .‬למצער‪ ,‬הדו"ח לא נדון ולא אומץ בממשלה וגם המלצה זו‬
‫לא יושמה‪.‬‬
‫התפנית שחלה בתקצוב הממשלתי בעקבות דו"ח "וועדת שוחט" לא הביא לצמצום התופעה‪.‬‬
‫אף שמספר הסטודנטים באוניברסיטאות כמעט ולא השתנה ‪ 7‬גדלו תקציבי האוניברסיטאות‬
‫בשנים ‪ 2013 -2006‬ביותר ממחצית )כ‪ 30%-‬במונחים ריאליים(‪ .‬מספר תלמידי התכניות‬
‫החוץ‪ -‬תקציביות גדל באותה עת ב‪ 80-‬אחוז‪ ,‬כאשר מרבית האוניברסיטאות מכפילות את‬
‫היקף התכניות‪.‬‬
‫על פני השנים נוסף תמריץ נוסף לקיום התכניות במסגרת האוניברסיטאית – שיפור תנאי‬
‫השכר של מרצים בתחומי הוראה מבוקשים שישמרו אותם במסגרת האוניברסיטאית‪.‬‬
‫התחזקות המכללות הלא מתוקצבות )ובמיוחד אלו באזור תל אביב( אפשרה להן להציע‬
‫למרצים בתחומי הוראה מבוקשים )כגון משפטים ומנהל עסקים( תנאי שכר שהמוסדות‬
‫המתוקצבים התקשו להתמודד עימם‪ .‬האוניברסיטאות )ובעיקר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב( ראו‬
‫‪ 5‬המכללה היחידה בה קיימים לימודים בשכר לימוד הגבוה מהתקני היא המרכז האקדמי רופין‪ ,‬שבו היו קיימים לימודי‬
‫מנהל עסקים עוד בטרם הצטרף המוסד למסגרת המתוקצבת‪ .‬מאחר וות"ת נמנעה מלתקצב לימודים אלו הם המשיכו‬
‫במסגרת החוץ‪-‬תקציבית‪.‬‬
‫‪6‬דיון מפורט בהתנהלות ות"ת ומל"ג נוכח פתיחת התכניות החוץ‪-‬תקציביות והמיוחדות באוניברסיטאות כלול בדו"ח‬
‫מבקר המדינה מס' ‪ 62‬מאי ‪.2012‬‬
‫‪ 7‬חלה ירידה במספר תלמידי התואר הראשון וגידול במספר התלמידים לתארים המתקדמים‪ ,‬כאשר מצבת התלמידים‬
‫גדלה ב‪.2%-‬‬
‫‪11‬‬
‫בתכניות החוץ תקציביות אפשרות לשפר את תנאי השכר של מרצים בתחומים אלה כדי‬
‫לצמצם את הנטישה )או את הפרישה המוקדמת( של חברי סגל בכירים‪ .‬כדי לעקוף את‬
‫הנחיות ות"ת והממונה על השכר במשרד האוצר שולם השכר בחלק מהאוניברסיטאות לא על‬
‫ידי האוניברסיטה במישרין‪ ,‬אלא על ידי עמותה בבעלות האוניברסיטה‪.‬‬
‫במקביל להתפתחות התכניות החוץ‪ -‬תקציביות‪ ,‬שבהן התלמידים משלמים שכר לימוד חריג‪,‬‬
‫התפתחו בחלק מהאוניברסיטאות תכניות מיוחדות לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות )תכוניות‬
‫ייעודיות(‪ .‬תכניות אלה נועדו לקבוצת תלמידים ספציפית ששלמו שכר לימוד רגיל‪ ,‬כאשר‬
‫התכניות נהנות מתקצוב ות"ת‪ .‬התלמידים שנכללו בתכניות אלו נהנו מתנאי לימוד ייחודיים‬
‫שהותאמו לדרישותיהם‪ .‬בחלק מהמקרים )למשל תלמידים מקרב האוכלוסייה החרדית או‬
‫האוכלוסייה הערבית( היה השיקול בהפעלת התכניות על ידי ות"ת‪ -‬מל"ג בבחינת צורך‬
‫לאומי‪ ,‬אך במקרים רבים הופעלו התכניות במענה לביקוש של אחד ממשרדי הממשלה שרצה‬
‫להעניק השכלה אקדמית לעובדיו‪ ,‬כאשר "הזכיין" נבחר במכרז ‪ .8‬גם במקרה זה התעורר‬
‫החשש שמעורבות גורמים חיצוניים בהוראה האקדמית תפגע באיכותם ותביא להסטת‬
‫משאבים מהתכניות הרגילות לתכניות הייעודיות‪ .‬אך על אף שכבר בנובמבר ‪ 2004‬הוחלט‬
‫במל"ג לצמצם תכניות אלו‪ ,‬ולחייב כל תכנית באישור מוקדם של המל"ג‪ ,‬לא נעשה דבר‬
‫לאכיפת ההנחיה שהועברה למוסדות ‪.9‬‬
‫במאי ‪ 2012‬התפרסם דו"ח מבקר המדינה ‪ 62‬שהתייחס לתהליך ההחלטות הפגום‪ ,‬להיעדר‬
‫המידע‪ ,‬ולחוסר הבקרה\ אכיפה של ות"ת ומל"ג לאורך השנים‪ ,‬ולפגמים ספציפיים שנמצאו‬
‫בדרך ניהולה של אוניברסיטת תל אביב את התכניות החוץ‪ -‬תקציביות ודרך ניהולה של‬
‫אוניברסיטת בר אילן את התכניות המיוחדות לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות‪ .‬בעקבות הדו"ח‬
‫הוחלט בות"ת ומל"ג בדצמבר ‪ 2013‬להקים ועדה ציבורית שתבדוק את הנושא ותביא את‬
‫המלצותיה בפני הגופים המוסמכים‪ 10 .‬במכתבו של יו"ר ות"ת לחברי הוועדה הם התבקשו‬
‫להתייחס באופן מפורט לסוגיות הבאות ‪:11‬‬
‫קיום תכניות בשכ"ל שאינו מוגבל במוסדות המתוקצבים‪ ,‬על כל המשמעויות הנלוות‬
‫‬‫לכך‪ ,‬לרבות תכנוניות‪ ,‬תקציביות‪ ,‬חברתיות ומשפטיות‪.‬‬
‫השפעת קיום תכניות מיוחדות על הנגישות להשכלה גבוהה של אוכלוסיות שונות כולל‬
‫‬‫בפריפריה‪.‬‬
‫שימוש במתקנים ובתשתיות מתוקצבות עבור תכניות חוץ תקציביות‪.‬‬
‫‬‫‪ 8‬במספר מקרים כלל שכר הלימוד ששולם על ידי המזמין פרמיה מסוימת )‪.(25%‬‬
‫‪ 9‬בשנת ‪ 2013‬הסדירה ות"ת את הפעלת התכניות לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית וסיעוד באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫וב‪ 2014-‬הוסדרה תכנית "צמרת" ללימודי רפואה כללית באוניברסיטה העברית‪ ,‬תכניות שהיוזמה להן באה ממשרד‬
‫הביטחון‪ .‬על רקע הקשיים המרובים אשר ליוו את מהלך הסדרת תכנית "צמרת")תכנית אשר החלה לפעול כבר באוקטובר‬
‫‪ 2009‬ללא אישורן של מל"ג‪/‬ות"ת( נקבעו נהלי העבודה בין המשרד ומל"ג‪/‬ות"ת‪ ,‬ונקבע שמכרזי משרד הביטחון לתכניות‬
‫לימודים אקדמיות יובאו טרם השלמתם לאישור הגורמים המקצועיים במל"ג‪/‬ות"ת‪ ,‬בשיתוף המוסדות‪ .‬הסדרה זו‪,‬‬
‫נתמכה במידה רבה על ידי האוניברסיטאות עצמן‪ ,‬אשר גילו שהשתתפות משרד הביטחון אינה מספקת לכיסוי עלויות‬
‫התכניות‪.‬‬
‫‪10‬ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה כבר באוקטובר ‪ 2012‬והוועדה התמנתה בפברואר ‪ , 2013‬אך נוכח התפטרות יו"ר‬
‫הוועדה נדרשו ות"ת‪-‬מל"ג להקים וועדה חדשה‪.‬‬
‫‪ 11‬מכתבו של יו"ר ות"ת לחברי הוועדה כלול בנספח א'‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫ההפרדה התקציבית הנדרשת בין שני סוגי התוכניות המדווחות‪.‬‬
‫ההשפעה של תכניות לא מתוקצבות במוסדות מתוקצבים על יכולת התכנון של ות"ת‪.‬‬
‫התחרות אל מול המוסדות הלא מתוקצבים‪.‬‬
‫שכר ותנאי העסקה לסגל האקדמי בשני סוגי התוכניות‪ ,‬עם כל המשמעויות הנלוות‪,‬‬
‫וההשפעה על יכולת גיוס סגל‪.‬‬
‫השפעה על רמת התוכניות המתוקצבות‪.‬‬
‫השפעה על נושאים חשובים אקדמית‪ ,‬אל מול נושאים רווחיים‪.‬‬
‫השפעה על המחקר במוסדות‪.‬‬
‫השפעת התוכניות על מגוון מקורות ההכנסה של המוסדות ותלותם בתקציב המדינה‪.‬‬
‫הוועדה התכנסה ‪ 12‬פעמים‪ .‬בישיבות הוועדה השתתפה סגן יו"ר המל"ג‪ ,‬פרופ' חגית‬
‫מסר ירון‪ ,‬והשתתפו כמשקיפים נציגי התאחדות הסטודנטים‪ ,‬נציג אגף התקציבים‬
‫במשרד האוצר וראשי האגפים האקדמי‪ ,‬התקציבי‪ ,‬התכנוני והמשפטי במל"ג‪-‬ות"ת‪12 .‬‬
‫בפני הוועדה הופיעו הרקטורים של האוניברסיטאות שפרסו בפני הוועדה את שיקוליהם‬
‫להמשך התכניות החוץ תקציביות והמיוחדות כחלק מתכנית הלימודים במוסדותיהם‪.‬‬
‫האוניברסיטאות סיפקו לוועדה‪ ,‬על פי בקשתה‪ ,‬נתונים מפורטים על היקף התכניות‬
‫המיוחדות בכל אחד מהמוסדות‪ ,‬קיומן של תכניות לימודים מקבילות במסגרת‬
‫המתוקצבת‪ ,‬תנאי הקבלה ותנאי קבלת התואר בתכניות המיוחדות בהשוואה לתכניות‬
‫הרגילות‪ ,‬שעות הלימוד‪ ,‬שכר הלימוד‪ ,‬תגמול חברי הסגל המלמדים בתכניות‪ ,‬התקורות‬
‫מהן נהנית האוניברסיטה ועוד‪ .‬במקביל קיבלה הוועדה דיווח על מספר התלמידים‬
‫בתכניות כפי שהוא מדווח על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאגף התכנון בות"ת‪.‬‬
‫ב‪ .‬רקע‬
‫התכניות החוץ‪-‬תקציביות‪-‬‬
‫התכניות החוץ תקציביות במערכת האוניברסיטאית ‪ -‬תכניות לימודים שהתשלום עבורן גבוה‬
‫משכר הלימוד התקני‪ ,‬נחלקות לשלוש קבוצות‪ .1:‬תכניות המיועדות לתלמידים מחו"ל‪.2 ,‬‬
‫תכניות המתבצעות בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות בחו"ל ומרכיב משמעותי מהמרצים בה‬
‫הם חברי סגל באוניברסיטאות הזרות‪ ,‬ו‪ .3-‬תכניות המתבססות על סגל מקומי ומיועדות‬
‫לתלמידים ישראלים‪.‬‬
‫בהתאם לדו"ח מבקר המדינה‪ ,‬שהתבסס על נתוני ות"ת‪ ,‬כללה אוכלוסיית התלמידים‬
‫בתכניות אלה בשנת תשס"ט )‪ 2,096 (2008/2009‬תלמידים‪ 13 .‬לפי נתוני הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה )למ"ס( הגיע מספר זה בשנת תשע"ג )‪ (2012/2013‬ל ‪ 2,288‬תלמידים‪ ,‬שלמדו ב‪-‬‬
‫‪ 34‬תכניות‪ .‬בנוסף למדו באוניברסיטאות ‪ 1,114‬תלמידים בתכניות "בינלאומיות"‪ ,‬מחציתם‬
‫תלמידי רפואה‪ ,‬ומחציתם בתכניות במדעי הרוח‪ ,‬מדעי החברה ומנהל עסקים )לוח ‪ 14 .(1‬כל‬
‫התכניות החוץ‪-‬תקציביות היו תכניות לימודים לתואר שני‪.‬‬
‫‪12‬לבקשת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת ה‪ 19-‬צורף לוועדה נציג של המכללות הלא מתוקצבות‪ ,‬אך הוא התפטר‬
‫מתפקידו במהלך דיוני הוועדה‪.‬‬
‫‪ 13‬מספר זה לא כלל את התלמידים בתכניות הבינלאומיות לרפואה‪.‬‬
‫‪14‬פרוט תלמידי התכניות החוץ‪-‬תקציביות לפי תחום לימודים ומוסד כלול בנספח ‪.5‬‬
‫‪13‬‬
‫בשנת תשע"ג היה מספר התלמידים לתואר שני באוניברסיטאות ‪ 38,700‬תלמידים ‪ ,15‬כך‬
‫שתלמידי התכניות החוץ‪-‬תקציביות לסוגיהן היוו ‪ 6%‬מכלל תלמידי התואר )ו‪ 3%-‬נוספים‬
‫בתכניות ה"בינלאומיות"(‪.‬‬
‫למעלה ממחצית תלמידי התכניות החוץ‪-‬תקציביות הם תלמידי מנהל עסקים ומנהל ציבורי‪,‬‬
‫ומוקדי משיכה נוספים היו לימודי המשפטים‪ ,‬ומדע המדינה והיחסים הבינלאומיים‪ .‬ברבים‬
‫מתחומי לימוד אלו היוו תלמידי התכניות החוץ תקציביות מרכיב חשוב באוכלוסיית‬
‫התלמידים‪ :‬הם היוו למעלה מחמישית תלמידי הניהול )מנהל עסקים‪ ,‬מנהל ציבורי‪ ,‬ולימודי‬
‫עבודה(‪ ,‬ולמעלה מעשירית מתלמידי המשפטים ומדע המדינה לתואר שני‪ .‬בין המוסדות‬
‫המוסד המוביל הוא אוניברסיטת תל אביב שלמעלה ממחצית התלמידים בתכניות החוץ‪-‬‬
‫תקציביות )ולמעלה ממחצית התלמידים בתכניות ה"בינלאומיות"( נמנים על שורותיה‪.‬‬
‫תלמידים אלה מהווים כחמישית מכלל תלמידי התואר השני במוסד‪.‬‬
‫שכר הלימוד הכולל לתכנית שונה מאוניברסיטה אחת לשנייה‪ ,‬שונה בין התכניות‬
‫ה"מקומיות" והתכניות "הזרות"‪ ,‬ותלוי בתחום ובמשך הלימודים‪ .‬כך באוניברסיטת תל‬
‫אביב שכר הלימוד עבור מרבית התכניות הוא בטווח ‪ 50,000 – 40,000‬ש"ח‪ ,‬אך הוא מגיע ל‪-‬‬
‫‪ ₪ 69,000‬לתכניות החד‪-‬שנתית הבינלאומיות למשפטים‪ ,‬ל‪ 80,000 -‬ש"ח לתכנית לתכניות‬
‫דו‪-‬שנתיות למנהלים‪ ₪ 115,000 ,‬לתכנית מנהל עסקים למנהלים )תכנית רקאנטי(‪ ,‬ו ‪69,500‬‬
‫דולר לתכנית הבינלאומית במנהל עסקים )תכנית קלוג(‪ .‬שכר הלימוד בטכניון נע בין ‪68,000‬‬
‫‪ ₪‬לתכנית ל‪ ₪ 120,000-‬לתכנית‪ ,‬באוניברסיטה העברית הוא בין ‪ ₪ 40,000‬ל‪₪ 99,000-‬‬
‫לתכנית )בתכניות במנהל ציבורי ותכניות המנהלים במנהל עסקים(‪ .‬באוניברסיטת בר אילן‬
‫הוא במרבית התכניות ברמה כפולה ומשולשת משכר הלימוד הנורמטיבי‪ ,‬אך בתכנית‬
‫המנהלים הוא מגיע ל‪ .₪ 85,000 -‬באוניברסיטת חיפה ובן גוריון שכר הלימוד נמוך יותר‪.‬‬
‫באוניברסיטת חיפה שכר הלימוד נע בין ‪ 35,000‬ל‪ ,₪ 45,000-‬ובאוניברסיטת בן גוריון הוא רק‬
‫‪ ₪ 20,000‬לתכנית‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬שכר הלימוד לשתי שנות לימודים לתואר השני הוא‬
‫‪.₪13,800‬‬
‫‪ 15‬מספר זה אינו כולל את התלמידים לתואר שני במכון וייצמן ובאוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬שני מוסדות שאינם מפעילים‬
‫תכניות חוץ תקציביות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫לוח ‪ :1‬התפלגות התלמידים לתואר שני בתכניות החוץ תקציביות לפי תחום ומקצוע‪ -‬תשע"ג‬
‫‪15‬‬
‫מרבית התכניות דומות )ולעתים זהות( לתכניות הלימודים המתוקצבות‪ ,‬אך חלקן הוא בעל אופי‬
‫ייחודי‪ ,‬או מתוך שהוא מהווה שילוב של תכניות "רגילות"‪ ,‬או מתוך שהוא מיועד לקהל ייעודי‬
‫)שמאים‪ ,‬מבקרי פנים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬שופטים וכדומה(‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיים בין האוניברסיטאות חריג‬
‫אחד וזו אוניברסיטת חיפה שמציעה סדרה של תכניות שאין להן מקבילה בתכנית הלימודים‬
‫הרגילה‪.‬‬
‫המשותף למרבית התכניות היא משך הלימודים‪ .‬במרבית התכניות )אך לא בכולן( חומר‬
‫הלימודים מרוכז בתקופה קצרה יותר‪ :‬תכניות לתואר שני בהן ההוראה הפרונטלית מרוכזות‬
‫בשנה קלנדרית אחת כתוצאה מהוספת סמסטר קיץ )במקום שנתיים בתכנית הרגילה(‪ ,‬או ריכוז‬
‫הלימודים ב"מודולים"‪ .‬במרבית התכניות )אך לא בכולן( ההוראה מרוכזת ביומיים )ולעתים‬
‫שלושה ימים(‪ ,‬כולל לימודים בימי ו'‪ ,‬הסדר שמאפשר לתלמידים לשלב ביתר קלות לימודים‬
‫ועבודה‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לתכניות החוץ‪-‬תקציביות דומים לאלו של התכניות הרגילות‪ ,‬אך תלמידי תכניות‬
‫חוץ‪-‬תקציביות במנהל עסקים פטורים מבחינת ה ‪ .GMAT‬תנאי קבלת התואר‪ ,‬בדרך כלל זהים‬
‫לתכניות הרגילות‪ ,‬אך בעוד שבמרבית התכניות הרגילות לתואר שני קיים‪ ,‬לצד המסלול ללא‬
‫תיזה‪ ,‬מסלול עם תזה‪ ,‬התכניות החוץ‪-‬תקציביות הן במסלול ללא תזה בלבד‪.‬‬
‫תנאי התשלום לסגל ההוראה שונים מתכנית לתכנית‪ ,‬ומאוניברסיטה לאוניברסיטה‪ .‬במרבית‬
‫התכניות השכר מבוסס על שכר המורים מן החוץ‪ ,‬אך מרצה השייך לסגל האוניברסיטה ומלמד‬
‫בתחום מבוקש )כגון‪ ,‬מנהל עסקים ומשפטים( נהנה לעתים קרובות מתוספות מעבר לשכר התקני‪.‬‬
‫התכניות הייעודיות )התוכניות המיוחדות לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות ( –‬
‫התכניות הייעודיות אינן נופלות בהיקפן מהתכניות החוץ‪-‬תקציביות‪ ,‬כאשר קיים פיזור גדול‬
‫בתחולת התכניות באוניברסיטאות השונות )לוח ‪ 16.(2‬בעוד שמספר התלמידים בתכניות‬
‫הייעודיות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב הוא זניח‪ ,‬ובטכניון אין ולו תכנית‬
‫אחת‪ ,‬התכניות נפוצות באוניברסיטת חיפה ובן גוריון‪ ,‬והגדילה עשות אוניברסיטת בר אילן‬
‫שלמעלה מעשירית מתלמידיה נמנים אל תכניות אלה‪ 17.‬מספר התכניות הייעודיות בשנת תשע"ג‬
‫היה ‪) 31‬כמחציתן תכניות לתואר ראשון(‪ .‬מספר התלמידים בתכניות אלו היה ‪ 2,948‬תלמיד‪,‬‬
‫כאשר ‪ 2,113‬מתוכם היו תלמידי אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬בניגוד לתכניות החוץ‪-‬תקציביות שהן‬
‫ברובן תכניות לתואר שני‪ ,‬נחלקים תלמידי התכניות הייעודיות כמעט באופן שווה בין שני‬
‫התארים )‪ 1,350‬תלמידים לתואר ראשון‪ ,‬ו‪ 1,598-‬תלמידים לתואר שני(‪.18‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪16 ‬דו"ח הוועדה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אינו עוסק בתכניות לקהל ייעודי )למשל‪ ,‬הציבור הערבי והחרדי( שהיוזמה לו באה מהמועצה‬
‫להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫‪ 17 ‬בנוסף הציעה אוניברסיטת חיפה שתי תכניות לקציני משטרה )תכנית אחת לתואר ראשון ותכנית שניה לתואר שני(‬
‫‪ 18 ‬פרוט תלמידי התכניות ייעודיות לפי תחום לימודים ומוסד כלול בנספח ‪.6‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ ‬‬
‫לוח ‪2‬א‪ :‬התפלגות התלמידים לתואר ראשון בתכניות הייעודיות )לאוכלוסיות מוגדרות( לפי תחום ומקצוע‪ -‬תשע"ג‬
‫סה"כ ) ללא ויצמן(‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪66,131‬‬
‫‪11,166‬‬
‫‪5,941‬‬
‫‪208‬‬
‫‪4,088‬‬
‫‪1,435‬‬
‫‪210‬‬
‫‪3,268‬‬
‫‪1,829‬‬
‫‪593‬‬
‫‪1,236‬‬
‫‪128‬‬
‫‪1,695‬‬
‫‪1,333‬‬
‫‪362‬‬
‫‪12,944‬‬
‫‪3,185‬‬
‫‪1,233‬‬
‫‪1,719‬‬
‫‪1,869‬‬
‫‪1,722‬‬
‫‪485‬‬
‫‪2,731‬‬
‫‪2,573‬‬
‫‪281‬‬
‫‪792‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪2,735‬‬
‫‪1,804‬‬
‫‪1,474‬‬
‫‪330‬‬
‫‪6,124‬‬
‫‪2,789‬‬
‫‪3,335‬‬
‫‪5,428‬‬
‫‪2,294‬‬
‫‪3,579‬‬
‫‪946‬‬
‫‪14,843‬‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫חשבונאות‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫סיעוד‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫מתוקצבות‬
‫)כולל תוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות(‬
‫‪65,991‬‬
‫‪11,106‬‬
‫‪5,881‬‬
‫‪208‬‬
‫‪4,028‬‬
‫‪1,435‬‬
‫‪210‬‬
‫‪3,268‬‬
‫‪1,829‬‬
‫‪593‬‬
‫‪1,236‬‬
‫‪128‬‬
‫‪1,695‬‬
‫‪1,333‬‬
‫‪362‬‬
‫‪12,944‬‬
‫‪3,185‬‬
‫‪1,233‬‬
‫‪1,719‬‬
‫‪1,869‬‬
‫‪1,722‬‬
‫‪485‬‬
‫‪2,731‬‬
‫‪2,573‬‬
‫‪281‬‬
‫‪792‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪2,735‬‬
‫‪1,804‬‬
‫‪1,474‬‬
‫‪330‬‬
‫‪6,124‬‬
‫‪2,789‬‬
‫‪3,335‬‬
‫‪5,428‬‬
‫‪2,294‬‬
‫‪3,579‬‬
‫‪946‬‬
‫‪14,763‬‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫‪1,350‬‬
‫‪190‬‬
‫‪190‬‬
‫‬‫‪190‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪1,080‬‬
‫‪36‬‬
‫‬‫‪225‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪819‬‬
‫‪30‬‬
‫‬‫‬‫‪30‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‬‫‪28‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫ביחס לסך‬
‫הסטודנטים‬
‫בתכניות‬
‫המתוקצבות‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪3.2%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪4.7%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪13.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫הנתונים אינם כוללים את הלומדים במכללות בחסות אוניברסיטאית‪.‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר‪ -‬רוקחות‪ ,‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬דיאטטיקה‪ ,‬מדעי הרפואה המעבדתית ואופטומטריה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות )על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות(‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לוח ‪2‬ב‪ :‬התפלגות התלמידים לתואר שני בתכניות הייעודיות )לאוכלוסיות מוגדרות( לפי תחום ומקצוע‪ -‬תשע"ג‬
‫סה"כ ) ללא ויצמן( ‪ -‬תואר שני‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫מתוקצבות‬
‫)כולל‬
‫תוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות(‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫ביחס לסך‬
‫הסטודנטים‬
‫בתכניות‬
‫המתוקצבות‬
‫‪38,723‬‬
‫‪35,321‬‬
‫‪1,598‬‬
‫‪4.5%‬‬
‫‪5,866‬‬
‫‪5,514‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪3,036‬‬
‫‪2,727‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫לימודי יהדות‬
‫‪388‬‬
‫‪378‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫‪1,093‬‬
‫‪1,092‬‬
‫‬‫‪10‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫הסטוריה‬
‫‪1,338‬‬
‫‪1,071‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪217‬‬
‫‪186‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪1,810‬‬
‫‪1,810‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫‪797‬‬
‫‪754‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫אמנות‬
‫‪342‬‬
‫‪299‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪455‬‬
‫‪455‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪223‬‬
‫‪223‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪3,500‬‬
‫‪3,402‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫חינוך‬
‫‪2,763‬‬
‫‪2,712‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪737‬‬
‫‪690‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫‪7,283‬‬
‫‪6,758‬‬
‫כלכלה‬
‫‪407‬‬
‫‪407‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪935‬‬
‫‪857‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫‪130‬‬
‫‪130‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪1,979‬‬
‫‪1,658‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪894‬‬
‫‪894‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪7.8%‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫‪1,901‬‬
‫‪1,816‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫‪423‬‬
‫‪382‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ומדעי החברה האחרים‬
‫‪744‬‬
‫‪744‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫‪6,564‬‬
‫‪5,005‬‬
‫‪396‬‬
‫‪7.9%‬‬
‫מינהל עסקים‬
‫‪4,524‬‬
‫‪3,434‬‬
‫‪323‬‬
‫‪9.4%‬‬
‫לימודי עבודה‬
‫‪191‬‬
‫‪143‬‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1,849‬‬
‫‪1,428‬‬
‫‪73‬‬
‫‪5.1%‬‬
‫‪2,244‬‬
‫‪1,949‬‬
‫‪821‬‬
‫‪42.1%‬‬
‫‪3,097‬‬
‫‪2,603‬‬
‫‪241‬‬
‫‪9.3%‬‬
‫‪2,823‬‬
‫‪2,329‬‬
‫‪229‬‬
‫‪9.8%‬‬
‫‪274‬‬
‫‪274‬‬
‫‪2,751‬‬
‫‪2,699‬‬
‫‪12‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4.4%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪865‬‬
‫‪813‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1,886‬‬
‫‪1,886‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1,417‬‬
‫‪1,417‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪863‬‬
‫‪863‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪1,569‬‬
‫‪1,559‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪568‬‬
‫‪551‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫‪3,001‬‬
‫‪3,001‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר ‪ -‬רוקחות‪ ,‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬סיעוד‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה ודיאטטיקה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות )על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות(‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מרבית התכניות הייעודיות הן ביזמת משרדי ממשלה‪ .‬בין המשרדים בולטים במשרדים‬
‫"הבטחוניים" )משרד הביטחון וצה"ל‪ ,‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬והמשרד לביטחון פנים‪ -‬משטרת‬
‫ישראל( אך מקור ביקוש נוסף הוא משרד הבריאות‪ .‬עם זאת חלק מהתכניות )בעיקר‬
‫באוניברסיטת בר אילן( הן ביזמת האוניברסיטה ופתוחות למעשה לקהל הרחב )למשל‪ ,‬תכנית‬
‫אתגר‪ -‬מדע המדינה מורחב לתואר ראשון(‪ .‬גם תכניות אלו מנסות להתאים את עצמן ללוח‬
‫העיסוקים של תלמידיהם‪ ,‬אם על ידי קיצור משך הלימודים‪ 19,‬ואם על ידי התאמת שעות הלימוד‪.‬‬
‫אף שתכניות אלה מתוקצבות‪ ,‬גם בתכניות אלה )ובמיוחד באלה באוניברסיטת בר אילן( נהנים‬
‫המרצים מתנאי שכר חריגים‪ ,‬מעבר לטבלת השכר של מורים מן החוץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬עקרונות‬
‫כתב המינוי של הוועדה מתייחס לשני סוגי תכניות‪ (1) :‬תכניות לימודים "חוץ‪-‬תקציביות" ‪ -‬תכניות‬
‫לימודים ששכר הלימוד המשולם עבורן גבוה‪ ,‬לעתים במידה ניכרת‪ ,‬משכר הלימוד הרגיל ושות"ת‬
‫אינה משתתפת במימונן; ו )‪ (2‬תכניות לימודים מיוחדות לאוכלוסיות תלמידים ייעודיות ‪ -‬תכניות‬
‫שהותאמו למקומות עבודה‪ ,‬לבעלי מקצועות או למגזרים מסוימים בציבור‪ .‬אלא שהבחנה זו‪,‬‬
‫המבוססת על ההבחנה שעשה דו"ח מבקר המדינה‪ ,‬אינה מתייחסת להרכב אוכלוסיית התלמידים‬
‫והמורים של התכניות החוץ תקציביות‪ .‬לענייננו יש להבחין בין תכניות המיועדות לתלמידים‬
‫ישראלים לבין תכניות המיועדות לתלמידים מחו"ל‪ ,‬ובין תכניות המבוססות על חברי סגל ישראלים‬
‫לבין תכניות שמעורבת בתפעולה אוניברסיטה מובילה מחו"ל‪ ,‬או חברי סגל מאוניברסיטאות מובילות‬
‫בחו"ל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫למערכת האקדמית בישראל יש עניין בעידוד תכניות לימודים הפונות לתלמידים מחו"ל‪ .‬הגדלת‬
‫מספר התלמידים מחו"ל מחזקת את הקשר בין תלמידים אלה והמדינה‪ .‬בניגוד לתכניות החוץ‪-‬‬
‫תקציביות המיועדות לתלמידים ישראליים‪ ,‬שהן כמעט כולן ממוקדות הכשרה מקצועית‪ ,‬התכניות‬
‫לתלמידים מחו"ל הן‪ ,‬ברובן הגדול‪ ,‬תכניות במדעי הרוח‪ ,‬ובמוקדן ההיסטוריה היהודית‪ ,‬ההיסטוריה‬
‫של המזה"ת וכדומה‪ .‬עם זאת גדל בין תכניות אלה מספרן של התכניות ה"רגילות"‪ ,‬אם בהנדסה‪,‬‬
‫במדעי החקלאות‪ ,‬ברפואה וכדומה‪ .‬התכניות האלה כרוכות לעתים קרובות בהוצאות מיוחדות‬
‫הקשורות בלימוד השפה העברית )כאשר התכנית מתנהלת בעברית(‪ ,‬קליטה חברתית של אוכלוסיית‬
‫סטודנטים המרוחקת מביתה‪ ,‬ועוד‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬שכר הלימוד‪ ,‬איכות הלימודים ותנאי הלימוד נקבעים‬
‫תוך תחרות עזה מול מוסדות אקדמיים אחרים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬יש לקהילה האקדמית עניין בהידוק קשריה עם קהילת המדע הבינ"ל‪ .‬אחד האמצעים‬
‫להידוק הקשר הוא קיומן של תכניות הנערכות בשיתוף עם אוניברסיטאות מובילות בחו"ל‪ ,‬אשר בהן‬
‫מלמדים מרצים ישראליים כתף אל כתף עם מורים מאותן אוניברסיטאות‪ ,‬ואשר בהן נקבעים‬
‫דרישות הלימוד לפי הדרישות והסטנדרטים הנהוגים באוניברסיטאות המובילות בחו"ל‪.‬‬
‫באופן טבעי‪ ,‬שילוב של מורים זרים בסגל ההוראה‪ ,‬או שליחת תלמידים שילמדו חלק מהתכנית‬
‫בחו"ל‪ ,‬מייקר את תכנית ההוראה ואין מקום לשימוש במשאבים מתוקצבים למימונו‪.‬‬
‫המלצות הוועדה אינן מתייחסות לתכניות אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוועדה ערה לכך שריבוי "תכניות חו"ל"‬
‫עשוי להביא להסטת הקשב הניהולי ומאמץ ההוראה מהתכניות המתוקצבות לתכניות אלה‪ ,‬ולהביא‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 19 ‬כך תכנית הלימודים לב‪.‬א‪ .‬בלוגיסטיקה‪ ,‬כלכלה ולימודים בינתחומיים להנדסאים נמשכת רק ‪ 4‬סמסטרים‪ ,‬בעוד‬
‫התכנית הרגילה נפרסת על פני ‪ 3‬שנים‪ 6 ,‬סמסטרים‪.‬‬
‫‪ 20 ‬ראה את החלטת המל"ג מיום ‪ 5.3.2013‬המתייחסת ל"מתווים אקדמיים לתכניות משותפות של מוסדות להשכלה‬
‫גבוהה בארץ ומוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ ‬‬
‫לפגיעה בתלמידי התכניות המתוקצבות‪ .‬הוועדה ממליצה למל"ג‪-‬ות"ת לבדוק ולגבש החלטות‬
‫מפורטות לתכניות אלה שיבטיחו שהתכניות מכסות את מלוא עלויותיהן‪ ,‬שאינן משתמשות‬
‫במשאבים לאומיים מוגבלים ושאין בהם פגיעה בתלמידי התכניות המתוקצבות‪ .‬כל פתיחת "תכנית‬
‫חו"ל" חדשה תחייב את אישור מל"ג‪-‬ות"ת‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬הוועדה לא ראתה מקום לדון בתכניות לאוכלוסיות ייעודיות שהן ביוזמת מל"ג‪-‬ות"ת‬
‫)בדומה לתכניות הייעודיות לתלמידים חרדים או ערבים(‪.‬‬
‫הוועדה התמקדה בשני סוגי תכניות‪ :‬תכניות חוץ‪-‬תקציביות "רגילות" לתלמידים ישראליים‪,‬‬
‫והתכניות הייעודיות ביזמת גופים חוץ‪-‬אקדמיים‪ 21.‬שני סוגי התכניות יוגדרו על ידינו "תכניות‬
‫מיוחדות"‪.‬‬
‫התכניות המיוחדות מעוררות סדרת חששות‪:‬‬
‫א‪ .‬בניסיון להגדיל את המשאבים העומדים לרשותה‪ ,‬או את התקציבים העומדים לרשותה‪ ,‬עלול‬
‫המוסד להקפיד פחות על איכות התכניות המיוחדות‪ .‬פגיעה כזו עשויה לגרור פגיעה בתכניות‬
‫"רגילות" מקבילות‪ .‬‬
‫ב‪ .‬בניסיון לגיוס משאבים ייחד המוסד תכניות לימודים מסוימות רק לתלמידים המוכנים לשלם‬
‫שכר לימוד הגבוה משכר הלימוד התקני‪ .‬‬
‫ג‪ .‬קיים חשש לזליגת משאבים מתוקצבים מהתכניות "הרגילות" לתכניות "המיוחדות" ‪ ,‬אשר תפגע‬
‫באיכות התכניות "הרגילות" ובציבור הסטודנטים‪ .‬‬
‫ד‪ .‬תלמידי התכניות המתוקצבות עלולים לחוש תחושת אפליה כתוצאה מתנאי הלימוד המשופרים‬
‫בתכניות המיוחדות‪ .‬‬
‫ה‪ .‬התכניות המיוחדות הממוקדות בתחומי לימוד מכווני מקצוע עלולות להביא להסטת המאמץ‬
‫באוניברסיטאות ממחקר להוראה‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫מנגד‪ ,‬לא ניתן להתעלם מהיתרונות בקיומן של תכניות "מיוחדות" במסגרת תכנית הלימודים של‬
‫המוסדות להשכלה גבוהה‪:‬‬
‫א‪ .‬פיתוח אפשרויות לימוד אקדמי לציבור עובד "מבוגר" שאינו רוצה )או מתקשה( לעמוד בתנאי‬
‫ההוראה של התכניות המתוקצבות; ‪ ‬‬
‫ב‪ .‬ניצול יעיל יותר של משאבי כוח האדם והתשתיות העומדות לרשות המוסד; ‪ ‬‬
‫ג‪ .‬הרחבת המשאבים העומדים לרשות המחלקות והמוסדות; ‪ ‬‬
‫ד‪ .‬שיפור תנאי השכר של הסגל‪ ,‬ושימור כוח הוראה מובחר במוסד; ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫הוועדה הייתה ערה לפגיעה אפשרית בשוויונית בין תלמידי התכניות "הרגילות" ו"המיוחדות"‪ ,‬אך‬
‫מאידך עשויה החשיפה לציבור תלמידים בררני יותר בתכניות "המיוחדות" להביא לשיפור היחס‬
‫לתלמיד גם בתכניות "הרגילות"‪.‬‬
‫כדי להתמודד עם חסרונות התכניות "המיוחדות" נידונו שלושה פתרונות אפשריים‪ :‬‬
‫איסור גורף על קיום תכניות חוץ‪ -‬תקציביות במוסדות מתוקצבים; ‪ ‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫גביית שכר לימוד דיפרנציאלי במוסדות המתוקצבים עבור לימודים מתקדמים בתחומים‬
‫מוגדרים‪ ,‬תוך הרחבת מערכת ההשתתפות המוסדית בשכ"ל; ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 21 ‬כאמור‪ ,‬חלק מתכניות אלו אינן "מוזמנות" ומקורן ביזמת המוסד המציע תנאי לימוד מועדפים לאוכלוסיות נבחרות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ ‬‬
‫קיום תכניות חוץ‪ -‬תקציביות במוסדות המתוקצבים תוך הגברת הפיקוח‪ .‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ ‬‬
‫הוועדה אינה רואה מקום לאיסור גורף על קיום תכניות חוץ‪ -‬תקציביות במוסדות המתוקצבים‪.‬‬
‫במאזן היתרונות והחסרונות‪ ,‬עולים ‪,‬להערכת הוועדה‪ ,‬היתרונות על החסרונות ובלבד שתוקם ותופעל‬
‫מערכת בקרה מתאימה‪.‬‬
‫הביקוש של אוכלוסייה בוגרת להרחבת השכלתו האקדמית הוא חלק אינטגרלי של הביקוש להשכלה‬
‫גבוהה בעולם כלכלי משתנה‪ .‬אין להדיר אוכלוסייה זו מהאוניברסיטאות ולהפנותו למכללות החוץ‪-‬‬
‫תקציביות‪ .‬מהרחבת המשאבים העומדים לרשות המוסד המתוקצב ושימור מורים איכותיים‬
‫במערכת נהנים גם תלמידי התכניות "הרגילות"‪ .‬יש לשאוף שיתרונות אלו לא יקוזזו על ידי‬
‫החסרונות‪ ,‬חסרונות שנמצא להם הד בדו"ח מבקר המדינה‪.‬‬
‫הוועדה בדעה שמערך בקרה אפקטיבי של ות"ת ומל"ג מסוגל לנטרל חלק גדול מהחסרונות בקיומן‬
‫של התכניות המיוחדות‪ ,‬ולשפר את מצבם של כלל תלמידי המערכת‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬הוועדה דחתה גם את ההצעה שלימודים מתקדמים בתחומים מוגדרים אשר בהם קיים‬
‫ביקוש גדול של אוכלוסיות המוכנות לשלם שכר לימוד חריג לא יתוקצבו ויחויבו בשכר לימוד‬
‫דיפרנציאלי‪ .‬בהתאם לטענה‪ ,‬קיימים תחומים מסוימים )למשל תואר שני במשפטים או במנהל‬
‫עסקים( שהם רוויים‪ .‬בתחומים אלו חלק גדול מהתלמידים לומד במסגרות חוץ‪-‬תקציביות )תכניות‬
‫חוץ‪-‬תקציביות במוסדות המתוקצבים או מכללות חוץ‪-‬תקציביות( ואין מקום להעמקת ההשתתפות‬
‫הציבורית בתקציביהם‪ .‬לפי ההצעה יגבה בתחומים אלה שכר לימוד דיפרנציאלי שיחול על כל תלמידי‬
‫התחום‪ ,‬תוך וויתור על התקציבים מהקופה הציבורית‪ 22.‬במקביל יורחב מערך התמיכה לתלמידים‬
‫נדרשים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הועדה סברה כי קביעת שכר לימוד גבוה משכר הלימוד התקני אינה ישימה לעת הזו ועשויה להביא‬
‫לפגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות שעליו מבוססת מערכת ההשכלה הגבוהה המתוקצבת‪ ,‬להדרת‬
‫תלמידים בעלי אמצעים מוגבלים‪ ,‬ולאפליה בין מוסדות‪ .‬קביעת שכר הלימוד הגבוה עלולה לחסום את‬
‫הכניסה ללימודים אלו לאוכלוסייה בעלת אמצעים מוגבלים שתירתע מהתלות במערך המלגות )או‬
‫הלוואות בריבית מסובסדת(‪ .‬אוכלוסייה זו תפנה‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬למכללות‪ .‬בנוסף תביא ההצעה‬
‫לאפליה בין המוסדות השונים להשכלה גבוהה‪ .‬היא תטיב עם האוניברסיטאות באזור המרכז‬
‫הנגישות לאוכלוסייה במעמד סוציו‪-‬כלכלי גבוה‪ ,‬ותפגע במוסדות שבפריפריה‪ 23.‬הוועדה לא רואה‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬מקום לקביעת שכר לימוד חריג לתחומי לימוד שלהם יש ביקוש "חוץ‪-‬תקציבי" גבוה‪.‬‬
‫אך מעבר להיבט העקרוני‪ ,‬לא ברור שההצעה מטיבה עם המוסדות‪ .‬לפחות בחלק מהאוניברסיטאות‬
‫לא פיצה שכר הלימוד הדיפרנציאלי שנגבה מתלמידי התוכניות החוץ‪-‬תקציביות על אובדן השתתפות‬
‫ות"ת בתקציבן‪ .‬בהתאם לנתונים שהובאו בפני הוועדה‪ ,‬עלתה מכסת התלמידים המתוקצבים‬
‫במערכת האוניברסיטאית על ידי ות"ת בשנת תשע"ה על מספר התלמידים בפועל ב‪ 5,000-‬תלמיד‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 22 ‬הצעה ברוח זו הועלתה כבר בשנת ‪ 2002‬על ידי אוניברסיטת תל אביב שהציעה לממן בדרך זו את לימודי מנהל עסקים‬
‫לתואר שני ללא תזה‪ .‬ההצעה נדחתה על ידי הות"ת‪.‬‬
‫‪ 23 ‬לא ברור אם ההצעה כדאית אפילו לאוניברסיטאות באזור המרכז אם שלילת התקצוב הציבורי תכלול גם את הפסקת‬
‫השתתפות התקציב הממשלתי במימון המחקר בתחומים אלה‪ ,‬ואם היא תיושם לכל המחלקות בהן קיימות תכניות חוץ‪-‬‬
‫תקציביות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ ‬‬
‫בקירוב‪ .‬מספר זה גבוה משמעותית ממספר תלמידי התוכניות החוץ תקציביות‪" .‬עודפי המכסה"‬
‫שונים מאוניברסיטה אחת למשנה‪ .‬חלק מהאוניברסיטאות היה יכול לנצל את "עודפי המכסה"‬
‫שעמדו לרשותו לקליטת התלמידים הנוספים בשכר לימוד תקני‪ ,‬מבלי שהייתה חלה ירידה‬
‫בהכנסותיו‪ .‬מרבית האוניברסיטאות היו דוחות את התכנית להנהגת שכר לימוד דיפרנציאלי‬
‫בתחומים נבחרים אם תכנית זו הייתה כרוכה בשלילת השתתפות ות"ת בתקציביהן הן בתקציבי‬
‫ההוראה והן בתקציבי המחקר‪.‬‬
‫התכניות "המיוחדות" פרחו במציאות שבה המוסדות המאסדרים )הות"ת והמל"ג( לא עשו כל‬
‫ניסיון להטיל מרותם להפעלת כללי שימור איכות ובקרה על המוסדות להשכלה גבוהה בכל הנוגע‬
‫לתכניות אלו‪ .‬הוועדה בדעה שכללי התנהלות הולמים ואכיפתם על ידי הות"ת ומל"ג יאפשרו שימור‬
‫היתרונות שבקיום התכניות ה"מיוחדות" במערכת המתוקצבת תוך צמצום הפגיעה באיכות ההוראה‬
‫בתכניות ה"מיוחדות" ובתכניות הרגילות‪.‬‬
‫ו‪ .‬מניעת הפגיעה במערכת המתוקצבת והבטחת איכות התכניות "המיוחדות" ‪ ‬‬
‫ריבוי התלמידים בחוג בתכניות המיוחדות גורר הסטה בקשב האקדמי והניהולי בכיוון תלמידים‬
‫אלה‪ .‬גידול בשיעור התלמידים בתכניות אלה עלול‪ ,‬על כן‪ ,‬לפגוע ברמה האקדמית של ההוראה‬
‫ובתלמידי המסגרות הרגילות‪ .‬במקרים קיצוניים עלולה רמת התלמידים בתכניות "המיוחדות"‬
‫להכתיב את איכות הלימוד בתכניות "הרגילות"‪) .‬התאמת קושי הבחינות וחומר הקריאה למכנה‬
‫המשותף הנמוך של הכיתות הוא דוגמה לתופעה זו(‪ .‬כדי למנוע חשש זה יש להגביל את מספר‬
‫התלמידים במסגרות המיוחדות הן ברמת החוג‪/‬מחלקה והן ברמת המוסד‪ .‬הוועדה ממליצה‬
‫ששיעור תלמידי התכניות "המיוחדות" )בין אם הן תכניות חוץ תקציביות ובין אם הן תכניות‬
‫ייעודיות( לא יעלה על ‪ 25%‬מתלמידי התואר של החוגים‪/‬מחלקות המציעות תכניות אלו‪.24‬‬
‫מספר זה לא יעלה על ‪ 10%‬מסך תלמידי התואר שני במוסד ועל ‪ 5%‬מסך תלמידי התואר‬
‫הראשון‪ .‬לא יאושרו תכניות חוץ‪-‬תקציביות לתואר ראשון‪.‬‬
‫במניין התלמידים של התכניות "המיוחדות" לא ייספרו תלמידי תכניות לתלמידים מחו"ל‪,‬‬
‫ותלמידי התכניות "הזרות"‪.‬‬
‫אחת הסכנות הנשקפת לאיכות ההוראה בתכניות ה"רגילות" היא הידרדרות באיכות התכניות‬
‫ה"מיוחדות" שתקרין על שאר המערכת‪ .‬על המוסד להבטיח שאיכות התכניות ה"מיוחדות" לא‬
‫תיפול מזה של התכניות ה"רגילות"‪ .‬איכות התכנית נקבעת על ידי חומר הלימודים‪ ,‬איכות‬
‫המורים ואיכות התלמידים‪.‬‬
‫מרבית התכניות "המיוחדות" מבוססות על תכניות לימודים "רגילות"‪ .‬עם זאת קיימות‬
‫באוניברסיטאות מספר תכניות שאין להן מקבילה בתכנית הלימודים הרגילה‪ .‬הועדה ממליצה‬
‫שלא תתקיים תכנית "מיוחדת" בתחום )בנושא( שבו לא קיימת תכנית מתוקצבת רגילה‪.‬‬
‫תכניות הלימודים בשתי התכניות צריכה להיות זהה‪ .‬תכניות שאין להן מקבילה בתכנית‬
‫הלימודים הרגילה תסגרנה‪ ,‬אלא אם תיפתח תכנית רגילה לצדן‪ .‬לא תתקיים תכנית "מיוחדת"‬
‫שקיומה מותנה בשימוש במשאבים לאומיים מוגבלים‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 24 ‬המגבלה תחול על כל חוג ותואר בנפרד‪ ,‬ואינה מתייחסת למסלול לימודים בתוך החוג‪/‬מחלקה )למשל לימודי מימון‪,‬‬
‫או משפט מסחרי(‪ .‬פרופ' גדעון לנגהולץ הסתייג מהמלצה זו‪ ,‬והציע שבמחלקות שאין בהם לימודי תואר ראשון תהיה‬
‫המגבלה ‪.50%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ ‬‬
‫יש לשאוף לאחידות ברמת ההוראה בתכניות "המיוחדות" ו"הרגילות"‪ .‬לא יזכו תכניות‬
‫"מיוחדות" )ובאופן ספציפי‪ ,‬תכניות חוץ‪ -‬תקציביות( בהעדפה באיכות ההוראה‪ ,‬ויתקיימו‬
‫בתכניות אלה כל התנאים המפורטים בהחלטות המל"ג‪ .‬מאחר וחלק הארי של התכניות‬
‫"המיוחדות" הן תכניות לתואר שני יש להקפיד על קיומן של החלטות המל"ג המתייחסות‬
‫ללימודים לתואר זה‪ ,‬ובפרט החלטת המועצה מיום ‪ 1.2.2011‬בהתאמות הנדרשות‪:‬‬
‫‪ .1‬תכניות לימודים לתואר שני‪ ,‬בין אם הן מתוקצבות ובין אם אינן מתוקצבות‪ ,‬צריכות‬
‫להתבסס על גרעין כוח אדם המקדיש את מרבית זמנו להוראה ומחקר אקדמי במוסד‬
‫להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫‪ .2‬בראש התכנית "המיוחדת" יעמוד חבר סגל בכיר בעל תואר שלישי בדרגת מרצה בכיר‬
‫ומעלה‪ ,‬המלמד בתכניות ההוראה "הרגילות" )המקבילות( לתואר שני ומועסק בהיקף של‬
‫שליש משרה ויותר במוסד‪ .‬‬
‫‪ .3‬שני‪-‬שליש משעות הלימוד בתכנית "המיוחדת" יינתנו על ידי מורים שהם אנשי סגל‬
‫)בהיקף משרה של ‪ 75%‬או יותר( במוסד‪ .‬‬
‫‪ .4‬בכל תכנית "מיוחדת" ילמד לפחות חבר סגל בכיר אחד שדרגתו פרופסור‪ .‬‬
‫‪ .5‬המורים בתכניות "המיוחדת" יהיו כולם בעלי תואר שלישי‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלקן של התכניות‬
‫החוץ‪-‬תקציביות מיועד לציבור תלמידים שצבר ניסיון בעבודה בתחום הלימודים‪ .‬בתכניות‬
‫אלו יוכלו ללמד גם מורים שאינם בעלי תואר שלישי שלתחום התמחותם זיקה מיוחדת‬
‫לתכנית הלימודים‪ ,‬ובלבד שהוראת מורים אלו לא תעלה על ‪ 20%‬משעות ההוראה של‬
‫התכנית‪ .‬הוועדה בדעה שמגבלה דומה תחול על ההוראה בתכניות "הרגילות" הרלבנטיות‪ 25.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בנוסף יחולו על התכניות החוץ‪-‬תקציביות הכללים הבאים‪ :26‬‬
‫‪ .6‬כדי למנוע פגיעה בתכניות "הרגילות"‪ ,‬לא ילמד איש סגל המוסד בתכנית חוץ‪-‬תקציבית‬
‫אם לא השלים את מלוא מכסת ההוראה המקובלת בה הוא חייב בתכניות מתוקצבות‪ .‬‬
‫‪ .7‬הגבלות ות"ת על היקף התעסוקה הנוספת של חברי הסגל מחוץ למוסד יחולו על חברי‬
‫הסגל המלמדים בתכניות החוץ‪-‬תקציביות‪ .‬לא ילמד חבר סגל בתכנית חוץ‪-‬תקציבית יותר‬
‫מהיקף המשרה המותר ב"עבודה נוספת" ‪ ,50%-‬ולכל היותר ‪ 4‬שעות‪ .‬‬
‫לא פחות חשובה מאיכות המורים היא איכות התלמידים‪ .‬כדי להבטיח איכות זו מושקע מאמץ ניכר‬
‫בקביעת תנאי הקבלה לתכניות "הרגילות"‪ .‬רמה אקדמית זהה בתוכניות "המיוחדות" ו"הרגילות"‬
‫מחייבת אחידות בתנאי הקבלה‪ .‬עם זאת הוועדה ערה לכך שתלמידי התכניות ה"מיוחדות" הם‬
‫לעתים בעלי ניסיון רב יותר בשוק העבודה‪ ,‬ובתחומים מסוימים ניסיון זה יכול לפצות על ציונים‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 25‬במקביל מוצע שהמל"ג תתקן את סעיף ‪ 1.3‬בהחלטת המועצה מיום ‪ .1.2.2011‬‬
‫‪26 ‬מאחר והתכניות הייעודיות הן תכניות מתוקצבות מתייחסים סעיפים ‪ 6‬ו ‪ 7‬רק לתכניות החוץ‪-‬תקציביות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ ‬‬
‫נמוכים יותר בבחינות הבגרות‪ .‬הוועדה ממליצה‪ ,‬אפוא‪ ,‬שבהתאם לכללי המל"ג‪ ,‬שיעור תלמידי‬
‫התכניות המיוחדות שאינו עומד בתנאי הקבלה במחלקה ב"תכניות הרגילות" לא יעלה על ‪. 10%‬‬
‫סכנה מיוחדת נשקפת לאיכות המערכת האקדמית מקיומן של התכניות הייעודיות‪ ,‬בהן התכנים‬
‫והאיכויות מושפעות על ידי גורמים חיצוניים‪ .‬סכנה זו קיימת כאשר הגוף "המזמין" הוא גוף‬
‫ממלכתי‪ ,‬והיא מודגשת כאשר מדובר בגוף עסקי או בוועד עובדים המנסה לשפר את תנאי שכרו‪.‬‬
‫סכנה זו מועצמת כאשר המוסד "הזכיין" נבחר על ידי מכרז‪ .‬התרומה התקציבית של הגוף "המזמין"‬
‫למימון התכנית היא בדרך כלל שולית‪ ,‬שכן התכנית נהנית מהשתתפות התקציב הממלכתי‪ ,‬ומן הדין‬
‫שינותק הקשר הישיר בין המוסד האקדמי והגוף ה"מזמין"‪ ,‬ותנאי התכנית יאושרו מראש על ידי‬
‫המל"ג‪ .‬על המוסד למנוע‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬הדרה של ציבור הסטודנטים מתכניות אלו‪ ,‬ויש לקבוע‪ ,‬באותם‬
‫מקרים שאין פגיעה בביטחון המדינה‪ ,‬מכסה להשתתפות סטודנטים שאינם נמנים בקבוצת הגוף‬
‫"המזמין"‪ .‬שיתוף ציבור הסטודנטים בתכניות אלו יביא להרחבת מגוון הדעות‪ ,‬העשרת החוויה‬
‫הלימודית‪ ,‬והעמקת התכנים האקדמיים‪.‬‬
‫הוועדה ממליצה להגביל את מספר התוכניות המיוחדות בהזמנת גורמים חיצוניים‪ .‬מל"ג תקבע את‬
‫תנאי ההתקשרות בין "הגוף המזמין" והמוסד האקדמי ותהיה אחראית למימושו‪ .‬ה"גוף המזמין"‬
‫לא יהיה מעורב בקביעת התכנים והדרישות האקדמיות של התוכנית‪ ,‬והם יהיו באחריותו הבלעדית‬
‫של המוסד בו מתקיימת התכנית‪ .‬ככל שלא קיימים אילוצים הקשורים בביטחון המדינה‪ ,‬יש‬
‫לשאוף לשיתוף ציבור הסטודנטים הכללי בתכניות המיוחדות‪ .‬המל"ג תקבע‪ ,‬כחלק מתנאי אישור‬
‫התכנית‪ ,‬את מכסת המקומות בתכנית שתהיה פתוחה לציבור הרחב‪.‬‬
‫ז‪ .‬שכר מרצים בתכניות המיוחדות‬
‫הקמת המכללות החוץ‪-‬תקציביות‪ ,‬מכללות שהתמקדו בהוראת תחומי הוראה מכווני מקצוע‬
‫מבוקשים )כגון‪ ,‬משפטים‪ ,‬מנהל עסקים‪ ,‬ותקשורת(‪ ,‬ובעיקר המכללות שהוקמו באזור המרכז‪,‬‬
‫הביאו להגדלת התחרות על כוח הוראה איכותי בתחומים אלה‪ .‬מכללות אלה לא הססו להציע‬
‫לחברי סגל בעלי מוניטין תנאי שכר הגבוהים משמעותית מתנאי השכר במערכת המתוקצבת‪,‬‬
‫אשר האוניברסיטאות המוגבלות בהסכמי השכר התקשו להתמודד אתם‪ .‬כתוצאה חלה נטישה‬
‫של אנשי סגל רבים )דוגמא בולטת היא ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב( ואנשי סגל‬
‫אחרים הקדימו את פרישתם לגמלאות כדי לעבור למכללות‪ ,‬תוך פגיעה באיכות ההוראה‬
‫לתלמידי המוסדות המתוקצבים‪ .‬ראשי המוסדות ראו בתשלום נוסף לאנשי הסגל שלהם עבור‬
‫הוראה בתכניות החוץ תקציביות פתרון )ולו חלקי( לבעיית הנטישה‪ .‬פתרון דומה אומץ עבור‬
‫הוראה בתכניות הייעודיות‪ ,‬אף שאלה הן תכניות מתוקצבות‪.‬‬
‫הבסיס לקביעת שכר הסגל בתכניות מיוחדות הוא שכר מורה‪-‬מן‪-‬החוץ‪ .‬שכר זה נקבע על פי‬
‫תעריף ליחידת הוראה‪ ,‬לתקופה שלא תעלה על ‪ 8-9‬חודשים‪ .‬העסקה כמורה מן החוץ הינה צורת‬
‫העסקה מקובלת להעסקה נוספת של עובד המועסק במשרה מלאה במקום עבודה אחר או‬
‫בפקולטה אחרת באותו מוסד‪.‬‬
‫בהתאם לסולם שכר זה התוספת לחבר סגל המלמד ‪ 3‬שעות נוספות בתכנית חוץ תקציבית במהלך‬
‫כל השנה היא ‪ 14-24%‬משכרו השנתי‪ ,‬בהתאם לדרגתו ולמספר שנות הוותק שצבר‪ .‬אלא‬
‫‪24‬‬
‫‪ ‬‬
‫שבהתאם לכללי ות"ת‪ ,‬חבר הסגל המלמד בתכנית חוץ תקציבית נאלץ לוותר על תוספת השכר‬
‫המוגדרת כ"זמן מלא למוסד" בהיקף של כ‪ ,13%-‬כך שהתוספת נטו לשכרו היא זעומה‪ ,‬ובוודאי‬
‫אינה עומדת במבחן הצעות השכר שחבר סגל מבוקש חשוף להן מטעם המוסדות החוץ‬
‫תקציביים‪ 27.‬לא ייפלא‪ ,‬על כן‪ ,‬שבתחומים "מבוקשים" )במדעי הניהול והמשפטים( היצע חברי‬
‫הסגל המוכנים ללמד בשכר זה מצומצם‪ ,‬והמוסדות נאלצים לשלם שכר גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כדי לעקוף את הנחיות ות"ת משולם השכר למרצים בתכניות החוץ‪-‬תקציביות‪ ,‬לעתים קרובות‪,‬‬
‫על ידי גופים חוץ‪-‬אוניברסיטאיים‪ ,‬תוך פגיעה בעקרונות השקיפות התקציבית‪ ,‬כאשר השכר נקבע‬
‫בפועל בהתאם לתנאי הביקוש והיצע בשוק ההוראה האקדמי‪ .‬תנאים אלו שונים מתחום הוראה‬
‫אחד למשנהו‪ ,‬תלויים במיקום הגאוגרפי של האוניברסיטה וגורמים נוספים‪.‬‬
‫הועדה הייתה בדעה שביטול המגבלה המוטלת על חברי סגל המלמדים בתכניות חוץ‪-‬תקציביות‬
‫בעניין תוספת "הקדשת זמן מלא למוסד"‪ ,‬תאפשר במרבית התכניות החוץ תקציביות תשלום‬
‫למורים לפי סולם השכר של מורים מן החוץ‪ ,‬ותוספת מעבר לשכר הנקוב תיוחד רק למקרים‬
‫חריגים‪ .‬הצעה ברוח זו הובאה ע"י הוועדה בפני סגן הממונה על השכר במשרד האוצר‪ ,‬אך הוא‬
‫דחה אותה מחשש מ"השפעות הרוחב" של הביטול‪.‬‬
‫בהעדר הסכמתו של הממונה על השכר‪ ,‬ממליצה הוועדה שהבסיס לתשלום למרצים בתכניות‬
‫החוץ‪-‬תקציביות יהיה שכר מורה מן החוץ‪ .‬ראש התכנית יהיה רשאי לשלם למרצים מבוקשים‬
‫שכר מעבר לשכר הנקוב ובלבד ששכר זה לא יעלה על כפליים מהשכר התקני‪ .‬כדי לשמר את‬
‫שקיפות הסדרי השכר‪ ,‬ישולם השכר באמצעות המערכת האוניברסיטאית‪ ,‬כל חריגה מסולם‬
‫השכר תדווח ל רקטור המוסד‪ ,‬והסדרי השכר המפורטים ידווחו מידי שנה לסגן המנהל הכללי‬
‫למשאבי אנוש בות"ת‪.‬‬
‫הוועדה אינה סבורה שיש מקום לתשלום חריג עבור הוראה בתכנית ייעודית‪ ,‬וממליצה שדין‬
‫אחד יחול על חבר סגל המלמד‪ ,‬מעבר לשעות המכסה‪ ,‬בתכנית רגילה ובתכנית ייעודית‪.‬‬
‫תקצוב ‪ ‬‬
‫אחת הסכנות הנשקפת למערכת המתוקצבת ותלמידיה מקיום התכניות "המיוחדות" הוא זליגה‬
‫תקציבית מהתכניות "הרגילות" לתכניות "המיוחדות"‪ .‬סכנה זו קיימת לגבי התכניות הייעודיות‪,‬‬
‫ומכלול התכניות החוץ‪-‬תקציביות‪ :‬תכניות לתלמידים זרים‪ ,‬תכניות חוץ‪-‬תקציביות בהשתתפות‬
‫אוניברסיטאות מחו"ל ‪ ,‬ותכניות חוץ תקציביות "מקומיות"‪ .‬התכניות הייעודיות הן תכניות‬
‫מתוקצבות לכל דבר ועניין וחייבות להיות מתוקצבות במסגרת התקציב המחלקתי באופן זהה‬
‫לשאר תכניות הלימוד‪ .‬לא כן התכניות החוץ‪-‬תקציביות שאחת ממטרותיהן היא הרחבת‬
‫המשאבים העומדים לרשות האוניברסיטה‪ ,‬תוך הימנעות מפגיעה בתכניות הלימודים "הרגילות"‪.‬‬
‫כדי להבטיח רווחיות ושקיפות על כל אחת מהתכניות )לסטודנטים זרים‪ ,‬תכניות "זרות"‪,‬‬
‫ו"מקומיות"( להתנהל כתקציב סגור בתקציב האוניברסיטה‪ ,‬ואין להעביר את ניהול התכניות‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 27 ‬כלל זה אינו עקבי עם הכלל הקובע שאיש סגל המלמד באותו מוסד שעות חריגות בתשלום נוסף בפקולטה שונה‬
‫מהפקולטה אליה הוא משתייך יהיה זכאי לתוספת "זמן מלא למוסד"‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ ‬‬
‫לגופים חוץ‪-‬תקציביים‪ ,‬גם אם הם קשורים באוניברסיטה‪ .‬תקציב התכנית יחויב במלוא‬
‫העלויות‪ :‬הוראה‪ ,‬מנהלה ותשתיות‪.‬‬
‫חלק חשוב בעלות הן עלויות התשתית‪ .‬ברשות הות"ת אין נתונים המאפשרים לו לחשב במישרין‬
‫את העלויות הכרוכות בשימוש בשטחי הלימוד והמנהלה של האוניברסיטאות‪ ,‬שירותי מנהלה‬
‫מחלקתיים ומרכזיים וכדומה‪ .‬הוועדה ממליצה שכל תכנית תחויב בהעמסת תקורה של ‪20%‬‬
‫משכר הלימוד )שיעור התקורה הרווח באוניברסיטת תל אביב(‪ ,‬ובלבד שסכום התקורה לא יפחת‬
‫מ‪ ₪ 200,000-‬לשנה‪ .‬אין עניין למערכת האקדמית בעידוד תכניות לימודים חוץ‪-‬תקציביות הפונות‬
‫למספר מצומצם של תלמידים‪ .‬סכום התקורה המזערי נקבע בהנחה שמספר התלמידים בתכנית‬
‫הוא ‪ ,25‬ושכר הלימוד ‪ ₪ 40,000‬לשנה‪ .‬תכנית שאינה מגיעה לאיזון תקציבי תוך ‪ 3‬שנים תבוטל‪.‬‬
‫ח‪ .‬בקרה ואכיפה של ות"ת מל"ג ‪ ‬‬
‫כפי שמצביע דו"ח מבקר המדינה‪ ,‬נכשלו המל"ג והות"ת על פני השנים באכיפת תקני איכות‪ ,‬תכנון‬
‫ותקצוב בנושא התכניות המיוחדות‪ .‬תכניות שנולדו כתוצאה ממצוקה תקציבית‪ ,‬עלו ופרחו גם‬
‫משעברה שעת המצוקה‪ .‬כתוצאה נפגעה לא אחת לא רק איכות התכניות המיוחדות‪ ,‬אלא שקיים‬
‫חשש לפגיעה גם בתכניות הרגילות‪ .‬כתוצאה המידע שברשות גופי הרגולציה המתייחס לתכניות‬
‫המיוחדות הוא מצומצם ומקוטע ואינו מאפשר בקרה הולמת לתיקון העיוותים‪ .‬מרבית המוסדות‬
‫רואים באישור שניתן להם ללמד את התכנית ה"רגילה" אישור ללמד גם תכנית "מיוחדת"‪ ,‬או‬
‫שהם רואים באוטונומיה שניתנה להם בקביעת תכניות "רגילות" הרשאה גורפת לפתיחת תכניות‬
‫"מיוחדות"‪.‬‬
‫הוועדה ממליצה שלקראת שנת הלימודים תשע"ו יחויבו כל המוסדות להגיש את התכניות‬
‫"המיוחדות" לאישור ות"ת מל"ג‪ ,‬בהתאם לנוהל דיווח שיקבע על ידי הצוות המקצועי של‬
‫המל"ג‪ .‬ההחלטה תחול על כל התכניות‪ ,‬בין אם קיבלו אישור בעבר ובין אם לא‪ 28.‬במרוצת שנת‬
‫הלימודים תשע"ו תבדוק מל"ג את כלל התוכניות המיוחדות אם הן עומדות בקריטריונים‬
‫האקדמאיים והמנהליים שהומלצו על ידי הוועדה‪ ,‬ותגבש החלטות לגבי כל אחת מהן‪ ,‬כולל‬
‫הוראות מעבר לסגירתן של אותן תכניות שלא יעמדו בתנאים‪ .‬תכניות שלא יקבלו את אישורה‬
‫של ות"ת‪ -‬מל"ג לא ייפתחו בשנת הלימודים תשע"ז‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כל תכנית חדשה תחייב אישור מראש של הות"ת והמל"ג ‪.‬‬
‫במקביל ייקבע בות"ת ובמל"ג גורם שיפקח באופן שוטף על התכניות המיוחדות )תכנית‬
‫הלימודים‪ ,‬תנאי הקבלה‪ ,‬התנאים לקבלת התואר‪ ,‬קיום תכניות רגילות מקבילות‪ ,‬תנאי השכר‪,‬‬
‫תנאי הלימוד וכדומה(‪.‬‬
‫כל תכנית חדשה תחייב קבלת אישור מראש של הות"ת והמל"ג ‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 28 ‬בהחלטה קודמת של מל"ג מיום ‪ 26.7.2011‬נדרשו כל המוסדות להשכלה גבוהה לקבל את אישור המועצה לכל אותן‬
‫תכניות ייעודיות שלא קבלו אישור בעבר‪ .‬ככול שהיה ניסיון לאכוף החלטה זו‪ ,‬הייתה האכיפה רק חלקית‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ ‬‬
‫מאחר ומדובר בעשרות תכניות יתקשה האחראי על התכניות המיוחדות לפקח על קיום ההנחיות‪,‬‬
‫ויידרשו גופי בקרה נוספים אשר יסייעו לצדו‪ .‬מוצע‪ ,‬על כן‪ ,‬לחייב כל מוסד המציע תכניות‬
‫מיוחדות להקים וועדת מלווה מיוחדת לעניין‪ ,‬שתשמש "עיניים ואוזניים" של מל"ג‪-‬ות"ת בשטח‪.‬‬
‫הועדה תהיה מורכבת מארבעה חברים‪/‬ות‪ :‬נציג המוסד‪ ,‬נציג מאוניברסיטה אחרת‪ ,‬איש ציבור‬
‫ונציג הסטודנטים במוסד‪ .‬הוועדה תלווה את התכניות‪ ,‬תעקוב אחר תנאי הקבלה‪ ,‬תוודא‪ ,‬תוך‬
‫התייעצות עם הגורמים המקצועיים הרלבנטיים‪ ,‬שהרמה האקדמית אינה שונה מהרמה‬
‫בלימודים הרגילים‪ ,‬ותוודא שקיום התוכניות המיוחדות אינו מהווה פגיעה בתוכניות הרגילות‬
‫ותלמידיהן‪ 29.‬הוועדה תתכנס לפחות פעמיים בשנה כדי לדון בתכניות חדשות ולקבל דיווח על‬
‫התכניות הקיימות‪ .‬הוועדה תפעל בתיאום עם הגורם המפקח על התכניות המיוחדות במל"ג‬
‫ותדווח לממונה על ממצאיה‪ .‬במידה וימצא הגורם המפקח במל"ג שהתנהלות המוסד בהפעלת‬
‫התכניות המיוחדות מפרה את הכללים והנחיות המל"ג המתייחסות לגביהן‪ ,‬יובאו הדברים בפני‬
‫הוועדה לפיקוח ואכיפה של ות"ת‪-‬מל"ג‪30.‬‬
‫הוועדה ממליצה שוועדות האיכות הבינלאומיות של מל"ג הבודקות את תחומי הלימוד ותוכניות‬
‫הלימודים בהן‪ ,‬תבדוקנה את כל התוכניות הקיימות במוסדות באותו תחום‪ ,‬לרבות התכניות‬
‫המיוחדות )התכניות החוץ תקציביות והתכניות הייעודיות(‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 29 ‬הצעה לטופס הדיווח כלולה בנספח מספר ‪.4‬‬
‫‪30 ‬פרופ' גדעון לנגהולץ הסתייג מהמלצה זו מתוך שסבר שמנגנון הבקרה המוצע בדו"ח מסורבל‪ ,‬לא יעיל‪ ,‬ולא ישים‪ .‬נציג‬
‫הציבור ו‪/‬נציג הסטודנטים חסרי ידע בנושאים שלשמן מוקמת הוועדה המלווה‪ ,‬והוספת נציג ממוסד אחר רק תסרבל את‬
‫תפעולה‪ .‬הוא מציע שהועדה המלווה תהיה מורכבת משלושה חברים בלבד – בדרגת פמ"ה – מהמוסד עצמו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ ‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪ -1‬כתב המינוי של הוועדה‬
‫נספח ‪ -2‬חברי הוועדה והמשקיפים שהשתתפו בישיבות הוועדה‬
‫נספח ‪ -3‬הגורמים שהופיעו בפני הוועדה‬
‫נספח ‪ :4‬הצעה לטופס הדיווח של הוועדה לעניין התכניות המיוחדות‬
‫נספח ‪ -5‬מספרי הסטודנטים בתוכניות החוץ תקציביות לפי תחום לימודים ומוסד‬
‫נספח ‪ -6‬מספרי הסטודנטים בתוכניות הייעודיות לפי תחום לימודים ומוסד‬
‫‪28‬‬
‫‪ ‬‬
‫נספח ‪ -1‬כתב המינוי של הוועדה‬
‫‪Prof. Manuel Trajtenberg‬‬
‫‪Chairman‬‬
‫פרופ' מנואל טרכטנברג‬
‫יושב‪-‬ראש ות"ת‬
‫י"ט טבת‪ ,‬תשע"ד‬
‫‪ 22‬דצמבר‪2013 ,‬‬
‫‪LC7071‬סימוכין‪:‬‬
‫לכבוד‬
‫פרופ' אמריטוס ראובן גרונאו‪ -‬יו"ר הוועדה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬המועצה הציבורית‬
‫לסטטיסטיקה‬
‫פרופ' רוזה אזהרי‪ ,‬חברת מל"ג וות"ת‬
‫מר משה ויגדור‪ ,‬מנכ"ל קרן מנדל למנהיגות חינוכית‬
‫פרופ' אמריטוס גדעון לנגהולץ‪" ,‬אפקה" המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב‬
‫פרופ' אמריטוס משה משה‪ ,‬הטכניון‬
‫פרופ' מרדכי קרמניצר‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הישראלי לדמוקרטיה‬
‫פרופ' יוג'ין קנדל‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים וראש המועצה הלאומית לכלכלה‬
‫מר גדי פרנק‪ ,‬מ"מ מנכ"ל מל"ג\ות"ת‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬כתב מינוי לועדה לבחינת נושא התכניות החוץ תקציביות במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים‬
‫בהמשך להחלטת ות"ת מיום ‪ 4.12.2013‬ולהחלטת מל"ג מיום ‪ ,10.12.2013‬הנכם מתבקשים לשמש כוועדה‬
‫אשר תבחן את כלל נושא התכניות החוץ תקציביות במוסדות להשכלה הגבוהה המתוקצבים‪ .‬ועדה זו תביא‬
‫המלצתה בנושא בפני ות"ת‪ ,‬אשר בתורה תביא את מסקנותיה אל שולחנה של המל"ג‪.‬‬
‫רקע –‬
‫בעשור האחרון )‪ (2000-2010‬נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה המתוקצבות בישראל למשבר כספי עמוק‪ ,‬בין‬
‫היתר עקב קיצוצים תקציביים שהושתו עליה‪ .‬משבר מתמשך זה הניע את האוניברסיטאות לפעול בדרכים‬
‫שונות להגדלת הכנסותיהן במטרה לשפר את מצבן הכספי‪ .‬אחת הדרכים הייתה פיתוח תכניות לימודים‬
‫מיוחדות‪ ,‬נוסף על תכניות הלימודים הרגילות‪ ,‬שלבוגריהן מוענק תואר אקדמי‪ .‬תכניות אלו‪ ,‬אשר נותנות מענה‬
‫‪29‬‬
‫גם לתופעה בולטת נוספת בתחום ההשכלה הגבוהה ‪ -‬עלייה בגיל הסטודנטים הנרשמים ללימודים‪ ,‬נחלקות‬
‫לשני סוגים עיקריים‪ (1) :‬תכניות לימודים "חוץ‪-‬תקציביות" ‪ -‬תכניות לימודים שהוועדה לתכנון ולתקצוב‬
‫)להלן ‪ -‬ות"ת( של המועצה להשכלה גבוהה )להלן ‪ -‬מל"ג( אינה משתתפת במימונן‪ .‬שכר הלימוד המשולם עבור‬
‫תכניות אלה גבוה‪ ,‬לעתים במידה ניכרת‪ ,‬משכר הלימוד הרגיל )להלן ‪ -‬תכניות לימודים חוץ‪-‬תקציביות(; )‪(2‬‬
‫תכניות לימודים לאוכלוסיות תלמידים ייעודיות ‪ -‬תכניות שהותאמו למקומות עבודה‪ ,‬לבעלי מקצועות או‬
‫למגזרים מסוימים בציבור‪ ,‬כגון כוחות הביטחון‪ ,‬אוכלוסיות חרדיות ובני מיעוטים )להלן ‪ -‬תכניות לימודים‬
‫לאוכלוסיות ייעודיות(‪ .‬שכר הלימוד עבור תכניות אלה אינו בהכרח גבוה משכר הלימוד הרגיל‪ ,‬אולם רווחיותן‬
‫עבור המוסדות טמונה בהרשמה המובטחת של קבוצות תלמידים גדולות‪ .‬שני סוגי התכניות נקראו בדו"ח‬
‫"תכניות לימודים מיוחדות" או "תכניות מיוחדות"‪.‬‬
‫לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬בשנת הלימודים התשס"ט )‪ (2008-2009‬למדו באוניברסיטאות בסך‬
‫הכול כ‪ 121,000-‬סטודנטים‪ .‬מנתונים שהעבירה ות"ת למשרד מבקר המדינה‪ ,‬המסתמכים על דיווחי‬
‫האוניברסיטאות‪ ,‬עולה כי באותה שנה למדו בהן בתכניות לימודים חוץ‪-‬תקציביות ‪ 2,096‬סטודנטים‪ ,‬וכי מעל‬
‫‪ 90%‬מהתכניות היו תכניות לימודים לתואר שני‪ .‬בתכניות הלימודים לאוכלוסיות ייעודיות )לתואר ראשון‬
‫ושני( למדו באותה שנה באוניברסיטאות ‪ 2,114‬סטודנטים‪ .‬בנוסף קיימת תוכנית חוץ תקציבית אחת במרכז‬
‫אקדמי רופין ומספר מועט של תוכניות מיוחדות בכמה מכללות דוגמת המכללה האקדמית אשקלון‪.‬‬
‫נושא זה נבדק לאחרונה על ידי מבקר המדינה – בדו"ח מבקר המדינה מס' ‪ - 62‬בנושא‪ :‬תוכניות לימודים‬
‫מיוחדות באוניברסיטאות‪.‬‬
‫בדו"ח צוין כי עלו כשלים באופן טיפולן של מל"ג וות"ת בהסדרת התחום‪ .‬בתחום התכניות לאוכלוסיות‬
‫ייעודיות ‪ -‬לא הופעלה בקרה ואכיפה על מנת לוודא שהמוסדות מבצעים את ההחלטות שהתקבלו בדבר הגבלת‬
‫התכניות הללו; בתחום התכניות החוץ‪-‬תקציביות ‪ -‬ות"ת נמנעה מלקבל החלטה במשך זמן רב‪ ,‬ובכך אפשרה‬
‫למעשה למוסדות להשכלה גבוהה לפתוח ולהפעיל תכניות לימודים חוץ‪-‬תקציביות ללא תכנון ובקרה‪ .‬מל"ג‬
‫כלל לא דנה בנושא עקרוני ומהותי זה‪ .‬עוד קבע המבקר כי על ות"ת ומל"ג לקבוע הוראות בנושא זה ולאוכפן‬
‫בעקביות )מצ"ב דו"ח המבקר בנושא(‪ .‬יצוין‪ ,‬כי בהתאם לחוק‪ ,‬מינו ות"ת ומל"ג צוות לתיקון ליקויים בנושא‪,‬‬
‫אשר חברים בו פרופ' מלכה רפפורט חובב ופרופ' עזרי טרזי‪.‬‬
‫נוכח מורכבות הנושא הוחלט כי יש מקום להקמת ועדה שתמליץ על סוגיית אפשרות קיומן של תכניות כאמור‬
‫ובהתאם לכך על הכללים להסדרת קיומן‪ ,‬זאת בין היתר בהתייחס למצב הקיים‪ ,‬לדוח מבקר המדינה בנושא‬
‫ובמיוחד לנושאים העיקריים שלהלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫קיום תוכניות בשכ"ל שאינו מוגבל במוסדות המתוקצבים‪ ,‬על כל המשמעויות הנלוות לכך‪ ,‬לרבות‬
‫תכנוניות‪ ,‬תקציביות‪ ,‬חברתיות ומשפטיות‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫השפעת קיום תכניות מיוחדות על הנגישות להשכלה גבוהה של אוכלוסיות שונות כולל בפריפריה‪.‬‬
‫שימוש במתקנים ובתשתיות מתוקצבות עבור תוכניות חוץ תקציביות‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫ההפרדה התקציבית הנדרשת בין שני סוגי התוכניות המדווחות‪.‬‬
‫ההשפעה של תוכניות לא מתוקצבות במוסדות מתוקצבים על יכולת התכנון של ות"ת‪.‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫התחרות אל מול המוסדות הלא מתוקצבים‪.‬‬
‫שכר ותנאי העסקה לסגל האקדמי בשני סוגי התוכניות‪ ,‬עם כל המשמעויות הנלוות‪ ,‬וההשפעה על‬
‫‪-‬‬
‫יכולת גיוס סגל‪.‬‬
‫השפעה על רמת התוכניות המתוקצבות‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫השפעה על נושאים חשובים אקדמית‪ ,‬אל מול נושאים רווחיים‪.‬‬
‫השפעה על המחקר במוסדות‪.‬‬
‫השפעת התוכניות על מגוון מקורות ההכנסה של המוסדות ותלותם בתקציב המדינה‪.‬‬
‫את הוועדה ירכז מר מרק אסרף מהאגף האקדמי של המל"ג ולדיוניה יוזמנו באופן שוטף היועצת המשפטית‬
‫של המל"ג והגורמים המקצועיים באגף התקציבים של ות"ת ומשרד האוצר‪ ,‬וכן יוזמן לכל דיוניה נציג‬
‫התאחדות הסטודנטים כמשקיף‪.‬‬
‫הוועדה תקבל את כל הסיוע הלוגיסטי הנחוץ ממינהל מל"ג‪.‬‬
‫הוועדה מתבקשת לגבש את המלצותיה בתוך ‪ 6‬חודשים‪.‬‬
‫אני מודה לכם על נכונותכם לכהן בועדה ובטוח כי תמלאו את תפקידכם זה בהצלחה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫פרופ' מנואל טרכטנברג‬
‫יו"ר ות"ת‬
‫העתק‬
‫פרופ' חגית מסר‪-‬ירון‪ -‬סיו"ר מל"ג‬‫מר אורי רשטיק – יו"ר התאחדות הסטודנטים‬‫מר מיכה פרלמן – אגף התקציבים‪ ,‬משרד האוצר‬‫‪-‬מר מרק אסרף‪ -‬ממונה בכיר באגף האקדמי‪ ,‬מל"ג‪ ,‬מרכז הוועדה‬
‫‪31‬‬
‫נספח ‪ -2‬חברי הוועדה והמשקיפים שהשתתפו בישיבות הוועדה‬
‫חברי הוועדה‪:‬‬
‫פרופ' ראובן גרונאו‪ -‬יו"ר הוועדה‪ ,‬המחלקה לכלכלה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫פרופ' רוזה אזהרי‪ ,‬החוג להנדסת ביוטכנולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה‪ ,‬חברת‬
‫מל"ג וות"ת‬
‫גב' יוליה איתן ‪ -34‬סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה‪ ,‬משרד ראש הממשלה‬
‫מר משה ויגדור‪ ,‬מנכ"ל קרן מנדל למנהיגות חינוכית‬
‫פרופ' גדעון לנגהולץ‪ ,‬ראש הרשות למחקר‪" ,‬אפקה" המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב‬
‫פרופ' משה משה ‪ ,35‬הפקולטה לפיסיקה‪ ,‬הטכניון‬
‫פרופ' מרדכי קרמניצר‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הישראלי‬
‫לדמוקרטיה‬
‫מר גדי פרנק‪ ,‬מנכ"ל מל"ג\ות"ת‬
‫המשקיפים שהשתתפו בישיבות הוועדה‪:‬‬
‫פרופ' חגית מסר ירון‪ ,‬סגן יו"ר המל"ג‪,‬‬
‫נציגי התאחדות הסטודנטים‪ :‬גב' יערה קורן‪ ,‬מר עמיחי גרין‪ ,‬הגב' עדי משניות‬‫נציג אגף התקציבים באוצר‪ -‬מר מיכה פרלמן‪,‬‬‫נציגי מנהל הוועדה לתכנון ותקצוב‪ :‬גב' דנה אהרון )סמנכ"ל למנהל ומשאבי אנוש(‪ ,‬עו"ד יעל טור‬
‫כספא )היועצת המשפטית(‪ ,‬גב' שירה נבון )סמנכ"ל לתקצוב(‪ ,‬גב' מיכל נוימן )סמנכ"ל לעניינים‬
‫אקדמיים(‪ ,‬גב' מרב שביב )סמנכ"ל לתכנון(‪ ,‬מר אמיר גת )ממונה תקצוב אוניברסיטאות וקרנות‬
‫מחקר(‪ ,‬גב' חוה קליין )ממונה בכירה תחום תכנון ומידע(‪ ,‬גב' ילנה קרול )מרכז בכירה תחום‬
‫תכנון ומידע(‪.‬‬
‫את עבודת הוועדה ריכז מר מרק אסרף ‪ ,‬מנהל בכיר תחום פיתוח ומדיניות אקדמית‪ ,‬האגף‬‫האקדמי של המל"ג‪.‬‬
‫‪ 34‬גב' יוליה איתן השתתפה בדיוני הוועדה במקום פרופ' יוג'ין קנדל‪ ,‬ראש המועצה הלאומית לכלכלה‪.‬‬
‫‪ 35‬פרופ' משה משה פרש מחברותו בוועדה ביוני ‪.2014‬‬
‫‪32‬‬
‫נספח ‪ - 3‬הגורמים שהופיעו בפני הוועדה‬
‫•‬
‫פרופ' משה סידי‪ -‬המשנה הבכיר לנשיא‪ ,‬הטכניון‬
‫•‬
‫פרופ' אהרון )רוני( שי‪ -‬רקטור אוניברסיטת תל אביב‬
‫•‬
‫פרופ' חיים טייטלבאום ‪ -‬רקטור אוניברסיטת בר אילן‬
‫•‬
‫פרופ' צבי הכהן ‪ -‬רקטור אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫•‬
‫פרופ' דוד פרג'י‪ -‬רקטור אוניברסיטת חיפה‬
‫•‬
‫מר אהוד אור‪ -‬סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי ולשיווק‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫•‬
‫פרופ' אריאל פלדשטיין‪ -‬המזכיר האקדמי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪33‬‬
‫נספח ‪ :4‬הצעה לטופס הדיווח של הוועדה לעניין התכניות המיוחדות‬
‫שם התכנית‪:‬‬
‫תכנית לתואר‪:‬‬
‫שם התכנית המקבילה המתוקצבת‪:‬‬
‫מועד האישור ע"י ות"ת‪-‬מל"ג‪:‬‬
‫התכנית המיוחדת‬
‫דרישות אקדמיות‪:‬‬
‫מספר נקודות זכות הנדרשות לתואר‬
‫מספר סמסטרים הנדרש לתואר‬
‫ציון גמר לקבלת התואר‬
‫מספר שעות לימודים שבועיות‬
‫תכנית לימודים מפורטת )סילבוס( כולל תנאי מעבר‬
‫תנאי הקבלה לתכנית‬
‫מספר התלמידים בתכנית‬
‫מספר התלמידים שלא עמד בתנאי הקבלה‬
‫האם התכנית הלא‪-‬מתוקצבת פתוחה לתלמידי התכנית המתוקצבת?‬
‫תקצוב‪:‬‬
‫שכר לימוד בתכנית‬
‫סה"כ הכנסות משכר לימוד‬
‫עלויות שכר והוצאות נלוות‪:‬‬
‫סה"כ‬
‫שכר הוראה‬
‫מזה‪ :‬לחברי סגל‬
‫לעוזרי הוראה‬
‫לאחרים‬
‫שכר מנהלה‬
‫עלויות אחרות )נסיעות‪ ,‬שיווק וכדומה(‬
‫‪34‬‬
‫התכנית המקבילה‬
‫העמסות‬
‫סה"כ עלויות התכנית‬
‫עודפים‬
‫מעורבות חברי סגל קבוע‬
‫ראש התכנית‬
‫שמות חברי הסגל הקבוע המלמדים בתכנית‬
‫מספר שעות ההוראה בתכנית של כל חבר סגל‬
‫מיקום פיסי‬
‫כיתה ייעודית‬
‫תנאי לימוד פיסיים ייחודיים‬
‫‪35‬‬
‫נספח ‪ - 5‬מספרי הסטודנטים בתוכניות החוץ תקציביות לפי תחום לימודים ומוסד‬
‫סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת ת"א בתוכניות חוץ תקציביות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪,‬‬
‫תשע"ג‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪10,541‬‬
‫‪1,859‬‬
‫‪835‬‬
‫‪10‬‬
‫‪278‬‬
‫‪464‬‬
‫‪83‬‬
‫‪499‬‬
‫‪525‬‬
‫‪208‬‬
‫‪317‬‬
‫‬‫‪841‬‬
‫‪545‬‬
‫‪296‬‬
‫‪1,198‬‬
‫‪43‬‬
‫‪163‬‬
‫‪399‬‬
‫‪215‬‬
‫‪258‬‬
‫‪54‬‬
‫‪66‬‬
‫‪2,825‬‬
‫‪1,991‬‬
‫‪191‬‬
‫‪643‬‬
‫‪499‬‬
‫‪1,146‬‬
‫‪1,079‬‬
‫‪67‬‬
‫‪542‬‬
‫‪350‬‬
‫‪192‬‬
‫‪244‬‬
‫‪143‬‬
‫‪547‬‬
‫‬‫‪697‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫סטודנטים סטודנטים בתוכניות חוץ אחוז סטודנטים בתוכניות‬
‫בתוכניות‬
‫חוץ תקציביות‬
‫תקציביות‬
‫בינלאומיות‬
‫בינלאומיות רגילות‬
‫מתוקצבות רגילות‬
‫‪7%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪732‬‬
‫‪1,312‬‬
‫‪8,497‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪200‬‬
‫‪152‬‬
‫‪1,507‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪200‬‬
‫‪109‬‬
‫‪526‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪277‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪159‬‬
‫‪108‬‬
‫‪197‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪31‬‬
‫‪0‬‬
‫‪52‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪499‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪43‬‬
‫‪482‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪43‬‬
‫‪165‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪317‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪6%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪47‬‬
‫‪51‬‬
‫‪743‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪51‬‬
‫‪494‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪47‬‬
‫‪0‬‬
‫‪249‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪165‬‬
‫‪79‬‬
‫‪954‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪43‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪16‬‬
‫‪0‬‬
‫‪147‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪128‬‬
‫‪79‬‬
‫‪192‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪215‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪21‬‬
‫‪0‬‬
‫‪237‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪54‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪66‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪55‬‬
‫‪881‬‬
‫‪1,889‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪55‬‬
‫‪540‬‬
‫‪1,396‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪48‬‬
‫‪143‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪293‬‬
‫‪350‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪389‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪242‬‬
‫‪0‬‬
‫‪904‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪242‬‬
‫‪0‬‬
‫‪837‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪67‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪39‬‬
‫‪490‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪350‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪39‬‬
‫‪140‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪244‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪143‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪537‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪697‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מקצועות עזר רפואיים אחר‪ -‬כולל הפרעות בתקשורת‪ ,‬סיעוד‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה ודיאטטיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬למעט ההערות המיוחדות על דיווחי המוסדות‪ ,‬הפערים מקורם בתלמידים גוררים ומשלימים את לימודיהם משנה קודמת‪ ,‬או בשל תלמידים שנשרו מהתכנית‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת בר אילן תוכניות חוץ תקציביות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪6,906‬‬
‫‪1,053‬‬
‫‪524‬‬
‫‪208‬‬
‫‪182‬‬
‫‪134‬‬
‫‬‫‪311‬‬
‫‪73‬‬
‫‬‫‪73‬‬
‫‪145‬‬
‫‪878‬‬
‫‪878‬‬
‫‬‫‪1,433‬‬
‫‪165‬‬
‫‪244‬‬
‫‪408‬‬
‫‪171‬‬
‫‪259‬‬
‫‪28‬‬
‫‪158‬‬
‫‪1,321‬‬
‫‪844‬‬
‫‬‫‪477‬‬
‫‪1,263‬‬
‫‪240‬‬
‫‪240‬‬
‫‬‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‬‫‪286‬‬
‫‪112‬‬
‫‪249‬‬
‫‬‫‪67‬‬
‫סטודנטים סטודנטים בתוכניות חוץ אחוז סטודנטים בתוכניות‬
‫בתוכניות‬
‫חוץ תקציביות‬
‫תקציביות‬
‫בינלאומיות‬
‫בינלאומיות רגילות‬
‫מתוקצבות רגילות‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪113‬‬
‫‪166‬‬
‫‪6,627‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,053‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪524‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪208‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪182‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪134‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪311‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪73‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪73‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪145‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪878‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪878‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪62‬‬
‫‪1,371‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪165‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪62‬‬
‫‪182‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪408‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪171‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪259‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪28‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪158‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪113‬‬
‫‪104‬‬
‫‪1,104‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪113‬‬
‫‪37‬‬
‫‪694‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪67‬‬
‫‪410‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,263‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪240‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪240‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪286‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪112‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪249‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪67‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מדעי החברה אחר‪ -‬כולל כלכלה‪ ,‬מדע המדינה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬עו"ס‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬רב‪-‬תחומי במדעי החברה וקרימינולוגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬דיווח המוסד ‪ -‬הדיווח שהועבר חלקי ולכן המוסד ביקש להשתמש בנתוני הלמ"ס‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫סטודנטים לתואר שני באוניברסיטה העברית בתוכניות חוץ תקציביות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪6,454‬‬
‫‪976‬‬
‫‪432‬‬
‫‪43‬‬
‫‪229‬‬
‫‪114‬‬
‫‪46‬‬
‫‪467‬‬
‫‪77‬‬
‫‪48‬‬
‫‪29‬‬
‫‬‫‪432‬‬
‫‪367‬‬
‫‪65‬‬
‫‪1,568‬‬
‫‪107‬‬
‫‪86‬‬
‫‪220‬‬
‫‪162‬‬
‫‪571‬‬
‫‪118‬‬
‫‪304‬‬
‫‪814‬‬
‫‪602‬‬
‫‬‫‪212‬‬
‫‪267‬‬
‫‪607‬‬
‫‪400‬‬
‫‪207‬‬
‫‪348‬‬
‫‪100‬‬
‫‪248‬‬
‫‪226‬‬
‫‪309‬‬
‫‪334‬‬
‫‪568‬‬
‫‪5‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫דיווח המוסד מבוסס על נרשמים מדי שנה ולכן ישנם פערים בין דיווח המוסד לדיווח הלמ"ס‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫סטודנטים סטודנטים בתוכניות חוץ אחוז סטודנטים בתוכניות‬
‫בתוכניות‬
‫חוץ תקציביות‬
‫תקציביות‬
‫בינלאומיות‬
‫בינלאומיות רגילות‬
‫מתוקצבות רגילות‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪17‬‬
‫‪320‬‬
‫‪6,117‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪976‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪432‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪43‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪229‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪114‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪46‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪467‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪77‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪48‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪29‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪432‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪367‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪65‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,568‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪107‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪86‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪220‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪162‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪571‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪118‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪304‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪262‬‬
‫‪552‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪201‬‬
‫‪401‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪61‬‬
‫‪151‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪58‬‬
‫‪209‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪607‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪207‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪348‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪248‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪226‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪309‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪334‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪17‬‬
‫‪0‬‬
‫‪551‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫סטודנטים לתואר שני בטכניון בתוכניות חוץ תקציביות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫הטכניון‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪3,069‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫סטודנטים סטודנטים בתוכניות חוץ אחוז סטודנטים בתוכניות‬
‫בתוכניות‬
‫חוץ תקציביות‬
‫תקציביות‬
‫בינלאומיות‬
‫בינלאומיות רגילות‬
‫מתוקצבות רגילות‬
‫‪3%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪102‬‬
‫‪29‬‬
‫‪2,938‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪33‬‬
‫‬‫‪33‬‬
‫‪112‬‬
‫‪20‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪92‬‬
‫‪235‬‬
‫‪184‬‬
‫‬‫‪51‬‬
‫‬‫‪679‬‬
‫‪679‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪152‬‬
‫‪153‬‬
‫‪77‬‬
‫‬‫‪1,628‬‬
‫‬‫‪33‬‬
‫‬‫‪33‬‬
‫‪112‬‬
‫‪20‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪92‬‬
‫‪206‬‬
‫‪155‬‬
‫‬‫‪51‬‬
‫‬‫‪577‬‬
‫‪577‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪152‬‬
‫‪153‬‬
‫‪77‬‬
‫‬‫‪1,628‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫דיווח המוסד מבוסס על נרשמים מדי שנה ולכן ישנם פערים בין דיווח המוסד לדיווח הלמ"ס‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪102‬‬
‫‪102‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכניות חוץ תקציביות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪7,701‬‬
‫‪1,567‬‬
‫‪1,037‬‬
‫‪106‬‬
‫‪342‬‬
‫‪514‬‬
‫‪75‬‬
‫‪362‬‬
‫‪90‬‬
‫‪54‬‬
‫‪36‬‬
‫‪78‬‬
‫‪1,026‬‬
‫‪787‬‬
‫‪239‬‬
‫‪2,415‬‬
‫‪34‬‬
‫‪379‬‬
‫‪841‬‬
‫‪259‬‬
‫‪625‬‬
‫‪179‬‬
‫‪98‬‬
‫‪418‬‬
‫‪269‬‬
‫‬‫‪149‬‬
‫‪215‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪1,468‬‬
‫‪463‬‬
‫‪1,005‬‬
‫‪442‬‬
‫‪23‬‬
‫‪127‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫דיווח המוסד ‪ -‬הדיווח שהועבר חלקי ולכן המוסד ביקש להשתמש בנתוני הלמ"ס‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫סטודנטים סטודנטים בתוכניות חוץ אחוז סטודנטים בתוכניות‬
‫בתוכניות‬
‫חוץ תקציביות‬
‫תקציביות‬
‫בינלאומיות‬
‫בינלאומיות רגילות‬
‫מתוקצבות רגילות‬
‫‪0%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‬‫‪461‬‬
‫‪7,240‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,567‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,037‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪106‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪342‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪514‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪75‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪362‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪90‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪54‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪36‬‬
‫‪78‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,026‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪787‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪239‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪219‬‬
‫‪2,196‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪34‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪379‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪114‬‬
‫‪727‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪259‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪64‬‬
‫‪561‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪41‬‬
‫‪138‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪98‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪115‬‬
‫‪303‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪115‬‬
‫‪154‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪149‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪127‬‬
‫‪88‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,468‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪463‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,005‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪442‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪23‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪127‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬‬
‫סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון בתוכניות חוץ תקציביות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר ‪ -‬סיעוד‪ ,‬פיזיותרפיה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪4,052‬‬
‫‪411‬‬
‫‪208‬‬
‫‪21‬‬
‫‪62‬‬
‫‪112‬‬
‫‪13‬‬
‫‪171‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫‬‫‬‫‪290‬‬
‫‪186‬‬
‫‪104‬‬
‫‪557‬‬
‫‪38‬‬
‫‪63‬‬
‫‪111‬‬
‫‪87‬‬
‫‪188‬‬
‫‪44‬‬
‫‪26‬‬
‫‪951‬‬
‫‪634‬‬
‫‬‫‪317‬‬
‫‬‫‪425‬‬
‫‪425‬‬
‫‬‫‪389‬‬
‫‪106‬‬
‫‪283‬‬
‫‪67‬‬
‫‪123‬‬
‫‪235‬‬
‫‬‫‪604‬‬
‫סטודנטים סטודנטים בתוכניות חוץ אחוז סטודנטים בתוכניות‬
‫בתוכניות‬
‫חוץ תקציביות‬
‫תקציביות‬
‫בינלאומיות‬
‫בינלאומיות רגילות‬
‫מתוקצבות רגילות‬
‫‪4%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪150‬‬
‫‬‫‪3,902‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪411‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪208‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪21‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪62‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪112‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪171‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪32‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪290‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪186‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪104‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪557‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪38‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪63‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪111‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪87‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪188‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪44‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪26‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪951‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪634‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪317‬‬
‫‬‫‪35%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪150‬‬
‫‪0‬‬
‫‪275‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪150‬‬
‫‪0‬‬
‫‪275‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪389‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪106‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪283‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪67‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪123‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪235‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪604‬‬
‫סטודנטים לתואר שני בתוכניות חוץ תקציביות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫סה"כ (ללא ויצמן)‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪38,723‬‬
‫‪5,866‬‬
‫‪3,036‬‬
‫‪388‬‬
‫‪1,093‬‬
‫‪1,338‬‬
‫‪217‬‬
‫‪1,810‬‬
‫‪797‬‬
‫‪342‬‬
‫‪455‬‬
‫‪223‬‬
‫‪3,500‬‬
‫‪2,762‬‬
‫‪738‬‬
‫‪7,283‬‬
‫‪407‬‬
‫‪935‬‬
‫‪1,979‬‬
‫‪894‬‬
‫‪1,901‬‬
‫‪423‬‬
‫‪744‬‬
‫‪6,564‬‬
‫‪4,524‬‬
‫‪191‬‬
‫‪1,849‬‬
‫‪2,244‬‬
‫‪3,097‬‬
‫‪2,823‬‬
‫‪274‬‬
‫‪2,751‬‬
‫‪865‬‬
‫‪1,886‬‬
‫‪1,417‬‬
‫‪863‬‬
‫‪1,569‬‬
‫‪568‬‬
‫‪3,001‬‬
‫סטודנטים סטודנטים בתוכניות חוץ אחוז סטודנטים בתוכניות‬
‫בתוכניות‬
‫חוץ תקציביות‬
‫תקציביות‬
‫בינלאומיות‬
‫בינלאומיות רגילות‬
‫מתוקצבות רגילות‬
‫‪3%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪1,114‬‬
‫‪2,288‬‬
‫‪35,321‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪200‬‬
‫‪152‬‬
‫‪5,514‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪200‬‬
‫‪109‬‬
‫‪2,727‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪378‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1,092‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪159‬‬
‫‪108‬‬
‫‪1,071‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪31‬‬
‫‪0‬‬
‫‪186‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,810‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪43‬‬
‫‪754‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪43‬‬
‫‪299‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪455‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪223‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪47‬‬
‫‪51‬‬
‫‪3,402‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪51‬‬
‫‪2,711‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪47‬‬
‫‪0‬‬
‫‪691‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪165‬‬
‫‪360‬‬
‫‪6,758‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪407‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪16‬‬
‫‪62‬‬
‫‪857‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪128‬‬
‫‪193‬‬
‫‪1,658‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪894‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪21‬‬
‫‪64‬‬
‫‪1,816‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪41‬‬
‫‪382‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪744‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪168‬‬
‫‪1391‬‬
‫‪5,005‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪168‬‬
‫‪922‬‬
‫‪3,434‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪48‬‬
‫‪143‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪421‬‬
‫‪1,428‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪295‬‬
‫‪1,949‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪494‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2,603‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪494‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2,329‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪274‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪39‬‬
‫‪2,699‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪39‬‬
‫‪813‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,886‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,417‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪863‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,559‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪17‬‬
‫‪0‬‬
‫‪551‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3,001‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר ‪ -‬רוקחות‪ ,‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬סיעוד‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה ודיאטטיקה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫נספח ‪ - 6‬מספרי הסטודנטים בתוכניות הייעודיות לפי תחום לימודים ומוסד‬
‫האוניברסיטה העברית ‪ -‬סטודנטים לתואר ראשון בתוכניות לאוכלוסיות מוגדרות‪ ,‬תשע"ג‬
‫האוניברסיטה העברית ‪ -‬תואר ראשון‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סטודנטים‬
‫מוגדרות‬
‫בתוכניות‬
‫ביחס לסך‬
‫סטודנטים‬
‫מתוקצבות‬
‫הסטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫(כולל תוכניות‬
‫בתכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סה"כ‬
‫המתוקצבות‬
‫מוגדרות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫‬‫‪11,399‬‬
‫‪11,399‬‬
‫‪1,880‬‬
‫‪1,880‬‬
‫‪652‬‬
‫‪652‬‬
‫‪104‬‬
‫‪104‬‬
‫‪401‬‬
‫‪401‬‬
‫‪91‬‬
‫‪91‬‬
‫‪56‬‬
‫‪56‬‬
‫‪1,138‬‬
‫‪1,138‬‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
‫‬‫‬‫‪335‬‬
‫‪335‬‬
‫‪335‬‬
‫‪335‬‬
‫‬‫‬‫‪2,357‬‬
‫‪2,357‬‬
‫‪845‬‬
‫‪845‬‬
‫‪241‬‬
‫‪241‬‬
‫‪680‬‬
‫‪680‬‬
‫‪131‬‬
‫‪131‬‬
‫‪222‬‬
‫‪222‬‬
‫‪74‬‬
‫‪74‬‬
‫‪164‬‬
‫‪164‬‬
‫‪435‬‬
‫‪435‬‬
‫‪84‬‬
‫‪84‬‬
‫‪261‬‬
‫‪261‬‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫‪836‬‬
‫‪836‬‬
‫‪704‬‬
‫‪704‬‬
‫‪507‬‬
‫‪507‬‬
‫‪197‬‬
‫‪197‬‬
‫‪1,537‬‬
‫‪1,537‬‬
‫‪637‬‬
‫‪637‬‬
‫‪900‬‬
‫‪900‬‬
‫‪646‬‬
‫‪646‬‬
‫‪807‬‬
‫‪807‬‬
‫‪662‬‬
‫‪662‬‬
‫‪946‬‬
‫‪946‬‬
‫‪254‬‬
‫‪254‬‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫חשבונאות‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫סיעוד‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר ‪ -‬כולל רוקחות‪ ,‬ריפוי בעיסוק ודיאטטיקה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הטכניון ‪ -‬סטודנטים לתואר ראשון בתוכניות לאוכלוסיות מוגדרות‪ ,‬תשע"ג‬
‫הטכניון ‪ -‬תואר ראשון‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫‪9,154‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪290‬‬
‫‬‫‪290‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪352‬‬
‫‪352‬‬
‫‬‫‪74‬‬
‫‬‫‪74‬‬
‫‪1,131‬‬
‫‪228‬‬
‫‪229‬‬
‫‬‫‪6,817‬‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫חשבונאות‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫סיעוד‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר ‪ -‬כולל רוקחות‪ ,‬ריפוי בעיסוק ודיאטטיקה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫מתוקצבות‬
‫(כולל תוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות)‬
‫‪9,074‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪290‬‬
‫‬‫‪290‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪352‬‬
‫‪352‬‬
‫‬‫‪74‬‬
‫‬‫‪74‬‬
‫‪1,131‬‬
‫‪228‬‬
‫‪229‬‬
‫‬‫‪6,737‬‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫‪-‬‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫ביחס לסך‬
‫הסטודנטים‬
‫בתכניות‬
‫המתוקצבות‬
‫אוניברסיטת תל אביב ‪ -‬סטודנטים לתואר ראשון בתוכניות לאוכלוסיות מוגדרות‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת תל אביב ‪ -‬תואר ראשון‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סטודנטים‬
‫מוגדרות‬
‫בתוכניות‬
‫ביחס לסך‬
‫סטודנטים‬
‫מתוקצבות‬
‫הסטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫(כולל תוכניות‬
‫בתכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סה"כ‬
‫המתוקצבות‬
‫מוגדרות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪15,082‬‬
‫‪15,142‬‬
‫‬‫‪3,589‬‬
‫‪3,649‬‬
‫‪1,254‬‬
‫‪1,314‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪578‬‬
‫‪638‬‬
‫‪596‬‬
‫‪596‬‬
‫‪79‬‬
‫‪79‬‬
‫‪1,014‬‬
‫‪1,014‬‬
‫‪1,321‬‬
‫‪1,321‬‬
‫‪345‬‬
‫‪345‬‬
‫‪976‬‬
‫‪976‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪165‬‬
‫‪165‬‬
‫‪165‬‬
‫‪165‬‬
‫‬‫‬‫‪2,457‬‬
‫‪2,457‬‬
‫‪1,033‬‬
‫‪1,033‬‬
‫‪209‬‬
‫‪209‬‬
‫‪405‬‬
‫‪405‬‬
‫‪426‬‬
‫‪426‬‬
‫‪271‬‬
‫‪271‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪66‬‬
‫‪66‬‬
‫‪282‬‬
‫‪282‬‬
‫‬‫‬‫‪217‬‬
‫‪217‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪633‬‬
‫‪633‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪367‬‬
‫‪367‬‬
‫‪133‬‬
‫‪133‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪1,898‬‬
‫‪1,898‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪898‬‬
‫‪898‬‬
‫‪1,011‬‬
‫‪1,011‬‬
‫‪644‬‬
‫‪644‬‬
‫‪1,251‬‬
‫‪1,251‬‬
‫‬‫‬‫‪2,652‬‬
‫‪2,652‬‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫חשבונאות‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫סיעוד‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר‪ -‬כולל הפרעות בתקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן ‪ -‬סטודנטים לתואר ראשון בתוכניות לאוכלוסיות מוגדרות‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת בר אילן ‪ -‬תואר ראשון‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סטודנטים‬
‫מוגדרות‬
‫בתוכניות‬
‫ביחס לסך‬
‫סטודנטים‬
‫מתוקצבות‬
‫הסטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫(כולל תוכניות‬
‫בתכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סה"כ‬
‫המתוקצבות‬
‫מוגדרות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪965‬‬
‫‪9,591‬‬
‫‪9,591‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1,175‬‬
‫‪1,175‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪603‬‬
‫‪603‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪278‬‬
‫‪278‬‬
‫‪265‬‬
‫‪265‬‬
‫‬‫‬‫‪373‬‬
‫‪373‬‬
‫‪71‬‬
‫‪71‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪128‬‬
‫‪128‬‬
‫‪438‬‬
‫‪438‬‬
‫‪438‬‬
‫‪438‬‬
‫‬‫‬‫‪25.4%‬‬
‫‪955‬‬
‫‪3,764‬‬
‫‪3,764‬‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪123‬‬
‫‪123‬‬
‫‪33.7%‬‬
‫‪136‬‬
‫‪403‬‬
‫‪403‬‬
‫‪312‬‬
‫‪312‬‬
‫‪430‬‬
‫‪430‬‬
‫‪71‬‬
‫‪71‬‬
‫‪34.2%‬‬
‫‪819‬‬
‫‪2,396‬‬
‫‪2,396‬‬
‫‪1,193‬‬
‫‪1,193‬‬
‫‪197‬‬
‫‪197‬‬
‫‪314‬‬
‫‪314‬‬
‫‪682‬‬
‫‪682‬‬
‫‪765‬‬
‫‪765‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪238‬‬
‫‪238‬‬
‫‬‫‬‫‪238‬‬
‫‪238‬‬
‫‪589‬‬
‫‪589‬‬
‫‪266‬‬
‫‪266‬‬
‫‪784‬‬
‫‪784‬‬
‫‬‫‬‫‪379‬‬
‫‪379‬‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫חשבונאות‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫סיעוד‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫הנתונים אינם כוללים את הלומדים במכללות בחסות אוניברסיטאית‪.‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר‪ -‬אופטומטריה‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אוניברסיטת חיפה ‪ -‬סטודנטים לתואר ראשון בתוכניות לאוכלוסיות מוגדרות‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת חיפה ‪ -‬תואר ראשון‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סטודנטים‬
‫מוגדרות‬
‫בתוכניות‬
‫ביחס לסך‬
‫סטודנטים‬
‫מתוקצבות‬
‫הסטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫(כולל תוכניות‬
‫בתכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סה"כ‬
‫המתוקצבות‬
‫מוגדרות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪247‬‬
‫‪8,676‬‬
‫‪8,676‬‬
‫‪6.2%‬‬
‫‪180‬‬
‫‪2,922‬‬
‫‪2,922‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪180‬‬
‫‪2,003‬‬
‫‪2,003‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10.5%‬‬
‫‪180‬‬
‫‪1,711‬‬
‫‪1,711‬‬
‫‪241‬‬
‫‪241‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪596‬‬
‫‪596‬‬
‫‪323‬‬
‫‪323‬‬
‫‪160‬‬
‫‪160‬‬
‫‪163‬‬
‫‪163‬‬
‫‬‫‬‫‪145‬‬
‫‪145‬‬
‫‪73‬‬
‫‪73‬‬
‫‪72‬‬
‫‪72‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪67‬‬
‫‪2,217‬‬
‫‪2,217‬‬
‫‪578‬‬
‫‪578‬‬
‫‪467‬‬
‫‪467‬‬
‫‪72.0%‬‬
‫‪67‬‬
‫‪93‬‬
‫‪93‬‬
‫‪361‬‬
‫‪361‬‬
‫‪501‬‬
‫‪501‬‬
‫‪112‬‬
‫‪112‬‬
‫‪105‬‬
‫‪105‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪501‬‬
‫‪501‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪1,434‬‬
‫‪1,434‬‬
‫‪700‬‬
‫‪700‬‬
‫‪734‬‬
‫‪734‬‬
‫‪1,238‬‬
‫‪1,238‬‬
‫‬‫‬‫‪219‬‬
‫‪219‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫חשבונאות‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫סיעוד‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫הנתונים אינם כוללים את הלומדים במכללות בחסות אוניברסיטאית‪.‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר‪ -‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון ‪ -‬סטודנטים לתואר ראשון בתוכניות לאוכלוסיות מוגדרות‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת בן גוריון ‪ -‬תואר ראשון‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סטודנטים‬
‫מוגדרות‬
‫בתוכניות‬
‫ביחס לסך‬
‫סטודנטים‬
‫מתוקצבות‬
‫הסטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫(כולל תוכניות‬
‫בתכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סה"כ‬
‫המתוקצבות‬
‫מוגדרות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪116‬‬
‫‪12,169‬‬
‫‪12,169‬‬
‫‪1,540‬‬
‫‪1,540‬‬
‫‪1,369‬‬
‫‪1,369‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪1,060‬‬
‫‪1,060‬‬
‫‪242‬‬
‫‪242‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪147‬‬
‫‪147‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪322‬‬
‫‪322‬‬
‫‪322‬‬
‫‪322‬‬
‫‬‫‬‫‪2.7%‬‬
‫‪58‬‬
‫‪2,116‬‬
‫‪2,116‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪36‬‬
‫‪667‬‬
‫‪667‬‬
‫‪193‬‬
‫‪193‬‬
‫‪15.9%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪138‬‬
‫‪138‬‬
‫‪639‬‬
‫‪639‬‬
‫‪298‬‬
‫‪298‬‬
‫‪181‬‬
‫‪181‬‬
‫‬‫‬‫‪4.5%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪663‬‬
‫‪663‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪4.5%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪663‬‬
‫‪663‬‬
‫‬‫‬‫‪248‬‬
‫‪248‬‬
‫‪248‬‬
‫‪248‬‬
‫‬‫‬‫‪943‬‬
‫‪943‬‬
‫‪452‬‬
‫‪452‬‬
‫‪491‬‬
‫‪491‬‬
‫‪3.4%‬‬
‫‪28‬‬
‫‪813‬‬
‫‪813‬‬
‫‪349‬‬
‫‪349‬‬
‫‪434‬‬
‫‪434‬‬
‫‬‫‬‫‪4,741‬‬
‫‪4,741‬‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫חשבונאות‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫סיעוד‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫הנתונים אינם כוללים את הלומדים במכללות בחסות אוניברסיטאית‪.‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר‪ -‬רוקחות‪ ,‬פיזיותרפיה ומדעי הרפואה המעבדתית‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫סה"כ סטודנטים לתואר ראשון בתוכניות לאוכלוסיות מוגדרות באוניברסיטאות‪ ,‬תשע"ג‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫פסיכולוגיה‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫חשבונאות‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫סיעוד‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫סה"כ אוניברסיטאות (ללא ויצמן) ‪ -‬תואר ראשון‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סטודנטים‬
‫מוגדרות‬
‫בתוכניות‬
‫ביחס לסך‬
‫סטודנטים‬
‫מתוקצבות‬
‫הסטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫(כולל תוכניות‬
‫בתכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סה"כ‬
‫המתוקצבות‬
‫מוגדרות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1,350‬‬
‫‪65,991‬‬
‫‪66,131‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪190‬‬
‫‪11,106‬‬
‫‪11,166‬‬
‫‪3.2%‬‬
‫‪190‬‬
‫‪5,881‬‬
‫‪5,941‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪208‬‬
‫‪208‬‬
‫‪4.7%‬‬
‫‪190‬‬
‫‪4,028‬‬
‫‪4,088‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,435‬‬
‫‪1,435‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪210‬‬
‫‪210‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪3,268‬‬
‫‪3,268‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,829‬‬
‫‪1,829‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪593‬‬
‫‪593‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,236‬‬
‫‪1,236‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪128‬‬
‫‪128‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,695‬‬
‫‪1,695‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,333‬‬
‫‪1,333‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪362‬‬
‫‪362‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪1,080‬‬
‫‪12,944‬‬
‫‪12,944‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪36‬‬
‫‪3,185‬‬
‫‪3,185‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,233‬‬
‫‪1,233‬‬
‫‪13.1%‬‬
‫‪225‬‬
‫‪1,719‬‬
‫‪1,719‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,869‬‬
‫‪1,869‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,722‬‬
‫‪1,722‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪485‬‬
‫‪485‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪819‬‬
‫‪2,731‬‬
‫‪2,731‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪2,573‬‬
‫‪2,573‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪281‬‬
‫‪281‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪792‬‬
‫‪792‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪2,735‬‬
‫‪2,735‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,804‬‬
‫‪1,804‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪1,474‬‬
‫‪1,474‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪330‬‬
‫‪330‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪6,124‬‬
‫‪6,124‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2,789‬‬
‫‪2,789‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪3,335‬‬
‫‪3,335‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪28‬‬
‫‪5,428‬‬
‫‪5,428‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪2,294‬‬
‫‪2,294‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪3,579‬‬
‫‪3,579‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪946‬‬
‫‪946‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬‫‪14,763‬‬
‫‪14,843‬‬
‫הנתונים אינם כוללים את הלומדים במכללות בחסות אוניברסיטאית‪.‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר‪ -‬רוקחות‪ ,‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬דיאטטיקה‪ ,‬מדעי הרפואה המעבדתית ואופטומטריה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫האוניברסיטה העברית ‪ -‬סטודנטים לתואר שני בתוכניות היעודיות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫האוניברסיטה העברית ‪ -‬תואר שני‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫סטודנטים‬
‫לאוכלוסיות‬
‫בתוכניות‬
‫מוגדרות‬
‫מתוקצבות‬
‫ביחס לסך‬
‫סטודנטים‬
‫(כולל‬
‫הסטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫תוכניות‬
‫בתכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סה"כ‬
‫המתוקצבות‬
‫מוגדרות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫‪6,454‬‬
‫‪6,117‬‬
‫‪976‬‬
‫‪976‬‬
‫‪432‬‬
‫‪432‬‬
‫לימודי יהדות‬
‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫‪229‬‬
‫‪229‬‬
‫הסטוריה‬
‫‪114‬‬
‫‪114‬‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪467‬‬
‫‪467‬‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫‪77‬‬
‫‪77‬‬
‫אמנות‬
‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪-‬‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪-‬‬
‫‪432‬‬
‫‪432‬‬
‫חינוך‬
‫‪367‬‬
‫‪367‬‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪1,568‬‬
‫‪1,568‬‬
‫כלכלה‬
‫‪107‬‬
‫‪107‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪86‬‬
‫‪86‬‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫‪220‬‬
‫‪220‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪162‬‬
‫‪162‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫‪571‬‬
‫‪571‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫‪118‬‬
‫‪118‬‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪304‬‬
‫‪304‬‬
‫‪814‬‬
‫‪552‬‬
‫‪602‬‬
‫‪401‬‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫‪-‬‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪241‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪212‬‬
‫‪151‬‬
‫‪267‬‬
‫‪209‬‬
‫‪607‬‬
‫‪607‬‬
‫‪241‬‬
‫‪39.7%‬‬
‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪229‬‬
‫‪57.3%‬‬
‫‪207‬‬
‫‪207‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪348‬‬
‫‪348‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪248‬‬
‫‪248‬‬
‫‪226‬‬
‫‪226‬‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪309‬‬
‫‪309‬‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪334‬‬
‫‪334‬‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪568‬‬
‫‪551‬‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫הערות‪:‬‬
‫דיווח המוסד מבוסס על נרשמים מדי שנה ולכן ישנם פערים בין דיווח המוסד לדיווח הלמ"ס‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הטכניון ‪ -‬סטודנטים לתואר שני בתוכניות היעודיות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫הטכניון ‪ -‬תואר שני‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫מתוקצבות‬
‫(כולל‬
‫תוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות)‬
‫‪3,069‬‬
‫‪2,938‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫לימודי יהדות‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪-‬‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪33‬‬
‫חינוך‬
‫‪-‬‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫‬‫‪33‬‬
‫‪-‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪112‬‬
‫‪112‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫‪92‬‬
‫‪92‬‬
‫‪235‬‬
‫‪206‬‬
‫‪184‬‬
‫‪155‬‬
‫‪-‬‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪51‬‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪-‬‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‬‫‪51‬‬
‫‪-‬‬
‫‪679‬‬
‫‪577‬‬
‫‪679‬‬
‫‪577‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪152‬‬
‫‪152‬‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪153‬‬
‫‪153‬‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪77‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,628‬‬
‫‪1,628‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫דיווח המוסד מבוסס על נרשמים מדי שנה ולכן ישנם פערים בין דיווח המוסד לדיווח הלמ"ס‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫‪-‬‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫ביחס לסך‬
‫הסטודנטים‬
‫בתכניות‬
‫המתוקצבות‬
‫‪-‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב ‪ -‬סטודנטים לתואר שני בתוכניות היעודיות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת תל אביב ‪ -‬תואר שני‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫סטודנטים‬
‫לאוכלוסיות‬
‫בתוכניות‬
‫מוגדרות‬
‫מתוקצבות‬
‫ביחס לסך‬
‫סטודנטים‬
‫(כולל‬
‫הסטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫תוכניות‬
‫בתכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫סה"כ‬
‫המתוקצבות‬
‫מוגדרות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫‪10,541‬‬
‫‪8,497‬‬
‫‪1,859‬‬
‫‪1,507‬‬
‫‪835‬‬
‫‪526‬‬
‫לימודי יהדות‬
‫‪10‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫‪278‬‬
‫‪277‬‬
‫הסטוריה‬
‫‪464‬‬
‫‪197‬‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪83‬‬
‫‪52‬‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪499‬‬
‫‪499‬‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫‪525‬‬
‫‪482‬‬
‫אמנות‬
‫‪208‬‬
‫‪165‬‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪317‬‬
‫‪317‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪-‬‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪841‬‬
‫‪743‬‬
‫חינוך‬
‫‪545‬‬
‫‪494‬‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪296‬‬
‫‪249‬‬
‫‪1,198‬‬
‫‪954‬‬
‫כלכלה‬
‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪163‬‬
‫‪147‬‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫‪399‬‬
‫‪192‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪215‬‬
‫‪215‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫‪258‬‬
‫‪237‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫‪54‬‬
‫‪54‬‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ומדעי החברה האחרים‬
‫‪66‬‬
‫‪66‬‬
‫‪2,825‬‬
‫‪1,889‬‬
‫‪1,991‬‬
‫‪1,396‬‬
‫לימודי עבודה‬
‫‪191‬‬
‫‪143‬‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪643‬‬
‫‪350‬‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪499‬‬
‫‪389‬‬
‫‪1,146‬‬
‫‪904‬‬
‫‪1,079‬‬
‫‪837‬‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫‪542‬‬
‫‪490‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪350‬‬
‫‪350‬‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫‪192‬‬
‫‪140‬‬
‫‪244‬‬
‫‪244‬‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪143‬‬
‫‪143‬‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪547‬‬
‫‪537‬‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪-‬‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫‪697‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪697‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מקצועות עזר רפואיים אחר‪ -‬כולל הפרעות בתקשורת‪ ,‬סיעוד‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה ודיאטטיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬למעט ההערות המיוחדות על דיווחי המוסדות‪ ,‬הפערים מקורם בתלמידים גוררים ומשלימים את לימודיהם משנה קודמת‪ ,‬או בשל תלמידים‬
‫שנשרו מהתכנית‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אוניברסיטת בר אילן ‪ -‬סטודנטים לתואר שני בתוכניות היעודיות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת בר אילן ‪ -‬תואר‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫מתוקצבות‬
‫(כולל‬
‫תוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫‪6,906‬‬
‫‪6,627‬‬
‫‪1,148‬‬
‫‪1,053‬‬
‫‪1,053‬‬
‫‪524‬‬
‫‪524‬‬
‫לימודי יהדות‬
‫‪208‬‬
‫‪208‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫‪182‬‬
‫‪182‬‬
‫‪134‬‬
‫‪134‬‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫הסטוריה‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪311‬‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫‪73‬‬
‫‪73‬‬
‫אמנות‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫חינוך‬
‫‪-‬‬
‫‪73‬‬
‫‪73‬‬
‫‪145‬‬
‫‪145‬‬
‫‪878‬‬
‫‪878‬‬
‫‪878‬‬
‫‪878‬‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,433‬‬
‫‪1,371‬‬
‫כלכלה‬
‫‪165‬‬
‫‪165‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪244‬‬
‫‪182‬‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫‪408‬‬
‫‪408‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪171‬‬
‫‪171‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫‪259‬‬
‫‪259‬‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫גיאוגרפיה‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪158‬‬
‫‪158‬‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫‪1,321‬‬
‫‪1,104‬‬
‫‪237‬‬
‫‪844‬‬
‫‪694‬‬
‫‪164‬‬
‫‪-‬‬
‫‪477‬‬
‫‪410‬‬
‫‪73‬‬
‫‪17.8%‬‬
‫‪1,263‬‬
‫‪1,263‬‬
‫‪821‬‬
‫‪65.0%‬‬
‫‪240‬‬
‫‪240‬‬
‫‪240‬‬
‫‪240‬‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫‪4‬‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫‪4‬‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪286‬‬
‫‪286‬‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪112‬‬
‫‪112‬‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪249‬‬
‫‪249‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪-‬‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫‪90‬‬
‫‪67‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪67‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מדעי החברה אחר‪ -‬כולל כלכלה‪ ,‬מדע המדינה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬עו"ס‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬רב‪-‬תחומי במדעי החברה וקרימינולוגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬דיווח המוסד ‪ -‬הדיווח שהועבר חלקי ולכן המוסד ביקש להשתמש בנתוני הלמ"ס‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪22.1%‬‬
‫‪23.6%‬‬
‫לימודי עבודה‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪90‬‬
‫‪6.6%‬‬
‫‪21.5%‬‬
‫‪-‬‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪17.3%‬‬
‫‬‫‪311‬‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלויזיה‬
‫שני‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫ביחס לסך‬
‫הסטודנטים‬
‫בתכניות‬
‫המתוקצבות‬
‫אוניברסיטת חיפה ‪ -‬סטודנטים לתואר שני בתוכניות היעודיות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת חיפה ‪ -‬תואר שני‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫מתוקצבות‬
‫(כולל‬
‫תוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫ביחס לסך‬
‫הסטודנטים‬
‫בתכניות‬
‫המתוקצבות‬
‫‪7,701‬‬
‫‪7,240‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪1,567‬‬
‫‪1,567‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪1,037‬‬
‫‪1,037‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫לימודי יהדות‬
‫‪106‬‬
‫‪106‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫‪342‬‬
‫‪342‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2.9%‬‬
‫הסטוריה‬
‫‪514‬‬
‫‪514‬‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪362‬‬
‫‪362‬‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫‪90‬‬
‫‪90‬‬
‫אמנות‬
‫‪54‬‬
‫‪54‬‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫‪78‬‬
‫‪78‬‬
‫‪1,026‬‬
‫‪1,026‬‬
‫חינוך‬
‫‪787‬‬
‫‪787‬‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪239‬‬
‫‪239‬‬
‫‪2,415‬‬
‫‪2,196‬‬
‫כלכלה‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪379‬‬
‫‪379‬‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫‪841‬‬
‫‪727‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪259‬‬
‫‪259‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫‪625‬‬
‫‪561‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫‪179‬‬
‫‪138‬‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ומדעי החברה האחרים‬
‫‪98‬‬
‫‪98‬‬
‫‪418‬‬
‫‪303‬‬
‫‪269‬‬
‫‪154‬‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫‪-‬‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪-‬‬
‫‪149‬‬
‫‪149‬‬
‫‪215‬‬
‫‪88‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,468‬‬
‫‪1,468‬‬
‫‪463‬‬
‫‪463‬‬
‫‪1,005‬‬
‫‪1,005‬‬
‫‪442‬‬
‫‪442‬‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪23‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪127‬‬
‫‪127‬‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫דיווח המוסד ‪ -‬הדיווח שהועבר חלקי ולכן המוסד ביקש להשתמש בנתוני הלמ"ס‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫‪5.5%‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון ‪ -‬סטודנטים לתואר שני בתוכניות היעודיות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫אוניברסיטת בן גוריון ‪ -‬תואר‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫מתוקצבות‬
‫(כולל‬
‫תוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫‪4,052‬‬
‫‪3,902‬‬
‫‪159‬‬
‫‪411‬‬
‫‪411‬‬
‫‪208‬‬
‫‪208‬‬
‫לימודי יהדות‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬‬
‫הסטוריה‬
‫‪112‬‬
‫‪112‬‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪171‬‬
‫‪171‬‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫אמנות‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪-‬‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪-‬‬
‫‪290‬‬
‫חינוך‬
‫‪186‬‬
‫‪186‬‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪104‬‬
‫‪104‬‬
‫‪557‬‬
‫‪557‬‬
‫כלכלה‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪63‬‬
‫‪63‬‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪87‬‬
‫‪87‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫‪188‬‬
‫‪188‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת ומדעי החברה האחרים‬
‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫מינהל עסקים‬
‫לימודי עבודה‬
‫‪951‬‬
‫‪951‬‬
‫‪159‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪634‬‬
‫‪634‬‬
‫‪159‬‬
‫‪25.1%‬‬
‫‪-‬‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫‪317‬‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪-‬‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‬‫‪317‬‬
‫‪-‬‬
‫‪425‬‬
‫‪275‬‬
‫‪425‬‬
‫‪275‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫‪-‬‬
‫‪389‬‬
‫‪389‬‬
‫‪106‬‬
‫‪106‬‬
‫‪283‬‬
‫‪283‬‬
‫‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪123‬‬
‫‪123‬‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪235‬‬
‫‪235‬‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪-‬‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫‪604‬‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר ‪ -‬סיעוד‪ ,‬פיזיותרפיה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪4.1%‬‬
‫‬‫‪290‬‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫שני‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫ביחס לסך‬
‫הסטודנטים‬
‫בתכניות‬
‫המתוקצבות‬
‫‬‫‪604‬‬
‫סה"כ סטודנטים לתואר שני בתוכניות היעודיות לפי מוסד‪ ,‬תחום ומקצוע‪ ,‬תשע"ג‬
‫סה"כ (ללא ויצמן) ‪ -‬תואר שני‬
‫סה"כ‬
‫סטודנטים‬
‫סהכ ‪ 12‬תחומים‬
‫‪ .1‬מדעי הרוח‬
‫‪ 1.1‬מדעי הרוח הכלליים‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫מתוקצבות‬
‫(כולל‬
‫תוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות)‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫אחוז‬
‫סטודנטים‬
‫בתוכניות‬
‫לאוכלוסיות‬
‫מוגדרות‬
‫ביחס לסך‬
‫הסטודנטים‬
‫בתכניות‬
‫המתוקצבות‬
‫‪38,723‬‬
‫‪35,321‬‬
‫‪1,598‬‬
‫‪4.5%‬‬
‫‪5,866‬‬
‫‪5,514‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪3,036‬‬
‫‪2,727‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫לימודי יהדות‬
‫‪388‬‬
‫‪378‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מדעי הרוח האחרים ולימודים כלליים‬
‫‪1,093‬‬
‫‪1,092‬‬
‫‬‫‪10‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫הסטוריה‬
‫‪1,338‬‬
‫‪1,071‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫ארכאולוגיה‬
‫‪217‬‬
‫‪186‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ 1.2‬שפות ספרויות ולימודים רגיונליים‬
‫‪1,810‬‬
‫‪1,810‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ 1.3‬אמנות אמנויות ואמנות שמושית‬
‫‪797‬‬
‫‪754‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫אמנות‬
‫‪342‬‬
‫‪299‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מוסיקה ותיאטרון קולנוע וטלוויזיה‬
‫‪455‬‬
‫‪455‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ 1.4‬תכניות לימודים מיוחדות ושונות‬
‫‪223‬‬
‫‪223‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪3,500‬‬
‫‪3,402‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫חינוך‬
‫‪2,763‬‬
‫‪2,712‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫תואר אקדמי בהוראה‬
‫‪737‬‬
‫‪690‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .2‬חינוך והכשרה להוראה‬
‫‪ .3‬מדעי החברה‬
‫‪130‬‬
‫‪7,283‬‬
‫‪6,758‬‬
‫כלכלה‬
‫‪407‬‬
‫‪407‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫‪935‬‬
‫‪857‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים‬
‫‪1,979‬‬
‫‪1,658‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫‪894‬‬
‫‪894‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫עבודה סוציאלית‬
‫‪1,901‬‬
‫‪1,816‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫גיאוגרפיה‬
‫‪423‬‬
‫‪382‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫קרימינולוגיה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ומדעי החברה האחרים‬
‫‪744‬‬
‫‪744‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .4‬עסקים ומדעי הניהול‬
‫‪130‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪7.8%‬‬
‫‪6,564‬‬
‫‪5,005‬‬
‫‪396‬‬
‫‪7.9%‬‬
‫‪4,524‬‬
‫‪3,434‬‬
‫‪323‬‬
‫‪9.4%‬‬
‫לימודי עבודה‬
‫‪191‬‬
‫‪143‬‬
‫מינהל כללי ומינהל ציבורי‬
‫מינהל עסקים‬
‫‪ .5‬משפטים‬
‫‪ .6‬רפואה‬
‫רפואה כללית‬
‫רפואת שיניים‬
‫‪ .7‬מקצועות עזר רפואיים‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1,849‬‬
‫‪1,428‬‬
‫‪73‬‬
‫‪5.1%‬‬
‫‪2,244‬‬
‫‪1,949‬‬
‫‪821‬‬
‫‪42.1%‬‬
‫‪3,097‬‬
‫‪2,603‬‬
‫‪241‬‬
‫‪9.3%‬‬
‫‪2,823‬‬
‫‪2,329‬‬
‫‪229‬‬
‫‪9.8%‬‬
‫‪274‬‬
‫‪274‬‬
‫‪2,751‬‬
‫‪2,699‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4.4%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪865‬‬
‫‪813‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1,886‬‬
‫‪1,886‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1,417‬‬
‫‪1,417‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .9‬המדעים הפיסיקליים‬
‫‪863‬‬
‫‪863‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .10‬המדעים הביולוגיים‬
‫‪1,569‬‬
‫‪1,559‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .11‬חקלאות‬
‫‪568‬‬
‫‪551‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪ .12‬הנדסה ואדריכלות‬
‫‪3,001‬‬
‫‪3,001‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫בריאות בתעסוקה ובריאות הציבור‬
‫מקצועות עזר רפואיים ‪ -‬אחר‬
‫‪ .8‬מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב‬
‫מקצועות עזר רפואיים אחר ‪ -‬רוקחות‪ ,‬הפרעות בתקשורת‪ ,‬סיעוד‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה ודיאטטיקה‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ודיווחי המוסדות (על התוכניות לאוכלוסיות מוגדרות)‪.‬‬
‫‪14‬‬