‫פרשת ויגש‬
‫גליון מס' ‪( 091‬שנה רביעית)‪ ,‬ו' טבת תשע"ו‬
‫אֹתי ִמ ְצ ָריְמָ ה‪ ..‬הַ עוֹד ָאבִ י חָ י?"‪,‬‬
‫"אֲ נִי יוֹסֵ ף אֲ ִחיכֶם‪ ,‬אֲ ֶשר ְמכ ְַר ֶתם ִ‬
‫"וְ ֹלא יָכְ לּו אֶ חָ יו לַעֲ נוֹת אֹ ת ֹו כִ י נִבְ הֲ לּו ִמפָ נָיו"‪ ,‬וידועים דברי‬
‫רבותינו‪ ,‬שעיקר הבהלה והחרדה של האחים נבעה מכך שעיקר‬
‫הטיעון הסניגורי שטען יהודה‪ ,‬היה שהוא מוכרח להחזיר את‬
‫בנימין‪ ,‬מפני שהאבא הזקן יצטער עד כדי מוות כאשר ישמע שבנו‬
‫שנולד לו מרחל אשתו נמצא בצרה ואינו חוזר לביתו‪" ,‬וְ הָ יָה‬
‫שּורה ְבנַפְ ש ֹו"‪ ,‬לכן בבקשה‬
‫כִ ְראוֹת ֹו כִ י אֵ ין הַ נַעַ ר וָמֵ ת‪ ..‬וְ נַפְ ש ֹו ְק ָ‬
‫עשה למען האבא הזקן‪ ,‬זה קו הסנגוריה! רחמנות למען האבא‪.‬‬
‫אז שאל יוסף‪ :‬יהודה‪ ,‬אם כל כך אכפת לך מרחמנות על האבא‪,‬‬
‫היכן היתה רחמנותך כשמכרת את יוסף לערבים בעבור נעליים‪,‬‬
‫וגם אם תאמר היה מגיע ליוסף –היכן הרחמנות על האבא‪ ,‬וזו‬
‫השאלה "הַ עוֹד ָאבִ י חָ י?"‪ ,‬הטיעון הוא שעדיין היה חי ולכן עשה‬
‫למען האבא הזקן‪ ,‬ולכן ֹלא יָכְ לּו אֶ חָ יו לַעֲנוֹת אֹת ֹו‪ ,‬כִ י נִבְ הֲ לּו ִמפָ נָיו‪.‬‬
‫"אוֹכִ יחֲ ָך וְ אֶ עֶ ְרכָה לְ עֵ ינֶיָך" – כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד‬
‫מאתנו על מעשינו‪ ,‬אם יבוא אדם ויטען היה קשה לי לקום בבקר‬
‫להתפלל בנץ החמה בתפילת שחרית‪ ,‬ישאל אותו הקב"ה‪ ,‬אז מדוע‬
‫כאשר הלכת לטיול או לנופש והיית צריך להספיק את המטוס או‬
‫את האוטובוס‪ ,‬קמת באשמורת בזריזות ובשמחה ולא היה לך‬
‫קשה? אלא ודאי שהטיול חשוב לך יותר מהתפילה‪ .‬וכן כשתבוא‬
‫האשה ותטען‪ ,‬קשה לי להכין הרבה מאכלים וסלטים לכבוד שבת‬
‫או לחג‪ ,‬ושמספיק בסוג אחד של סלט או בשנים‪ ,‬אז יראה לה‬
‫הקב"ה שכאשר יש לה אירוע משפחתי‪ ,‬כמה מכינה היא וטורחת‪,‬‬
‫ואז תגיע השאלה למה לשמחתך כן ולשבת שלי לא?‬
‫הקב"ה לא ישאל את האדם‪' ,‬תראה‪ ,‬פלוני הצדיק עשה דברים‬
‫טובים ומדוע אתה לא עשית?'‪ ,‬אלא ישאל הקב"ה‪' ,‬תראה את‬
‫הסתירות מתוך המעשים שלך'‪" ,‬אוֹכִ יחֲ ָך וְ אֶ עֶ ְרכָה לְ עֵ ינֶיָך"‪ .‬אם‬
‫תמיד האדם התנהל בצורה עצלה וכבדה‪ ,‬לא ידרוש ממנו הקב"ה‬
‫שבתורה ובמצוות יהא אחרת‪ ,‬אבל אם לרצונותיו האדם עשה‬
‫בזריזות ובשמחה‪ ,‬למה בשביל התורה והמצוות לא עשית?‬
‫וכן בענייני דעות – אדם שמצטער מאד לראות כיצד פוגעים‬
‫באנשים‪ ,‬או במשכורות ותשלומים או בהתיישבויות ומתנחלים‪,‬‬
‫‪61:30‬‬
‫‪61:61‬‬
‫(‪ 63‬דקות לפני השקיעה)‬
‫אז חורה לו‪ ,‬ישאל אותו הקב"ה‪' ,‬מדוע לא כאב לך כשראית‬
‫שפוגעים בשבת או בלומדי התורה שלי'‪ ,‬מדוע הצער לא היה‬
‫באותה כמות ואיכות‪ ,‬כנראה שמזה איכפת לך ומזה לא!‬
‫וכמו שאדם מגיב על חוסר צדק ויושר שעושים עמו‪ ,‬כך צריך‬
‫להגיב על חוסר צדק שרואה בסביבתו‪" ,‬צֶ דֶ ק צֶ דֶ ק ִת ְרדֹף"‪ ,‬אפילו‬
‫במחיר שיפסיד מזה‪ ,‬כי הקב"ה דורש מהאדם אחידות ועקביות‪,‬‬
‫'ולא תהא כוהנת כפונדקית' צעקו חז"ל‪ ,‬שלפחות הכוהנת שהיא‬
‫ענייני תורה ומצוות יהיו כמו הפונדקאית שהיא השפחה! אוי לנו‬
‫מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה‪ ,‬זו המסקנה!‬
‫וכן על זו הדרך‪ ,‬כשאדם הולך לקנות דברי קדושה כמו תפילין‬
‫ומזוזות ‪ -‬מדוע אינך קונה את אותם חפצי הקדושה כמו שאתה‬
‫קונה מכונית חדשה ולוקחה לבדיקה ומתעניין באמצעות מערכות‬
‫המידע מה החסרונות ומה היתרונות שבמוצר פלוני ומוצר אלמוני‬
‫ומתייעץ עם אנשים מבינים בעניין‪ .‬אותו יחס ורצינות מצפה‬
‫הקב"ה מאדם שרוכש תפילין ומזוזות ‪ -‬שיתעניין מה נקרא מהודר‪,‬‬
‫מה ההבדלים בהלכה בין הכשר לבין מהודר ‪ -‬מה הם סוגי הקלף‬
‫וכד'‪ ,‬וכן בשאר ענייני התורה והמצוות‪ ,‬חפצים במלכות שמים‬
‫לראות את הרצינות וכובד הראש שאדם נותן לתפילה כמו כובד‬
‫הראש שנותן לטיפול רפואי שצריך לעבור ‪ -‬כמו שכאשר אדם צריך‬
‫לעבור ניתוח מסויים‪ ,‬הוא לא מחפש את הרופא הנוח והקרוב‬
‫לבית‪ ,‬הוא מחפש את הרופא ובית החולים המקצועים ואיכותים‬
‫ביותר אפילו אם הדבר עולה לו יותר כסף‪ ,‬או במאמץ גדול יותר‪.‬‬
‫אותו הדרך חפץ ה' לראות באדם שמחפש מקום להתפלל בו‪ ,‬לא‬
‫בוחר בית כנסת בגלל שהוא קרוב לביתו ונוח לו יותר להגיע לשם‪,‬‬
‫כי הוא מבין שבתפילה תלויים כל החיים של האדם כמו שכתוב‬
‫"תפילה לאל חיי"‪ ,‬ולכן מחפש את מקום התפילה שאין שם‬
‫דיבורים ויש חזן ירא שמים‪ ,‬ויש התרגשות בתפילה ואין מחלוקת‬
‫וח"ו חוסר צניעות וכד'‪ ,‬גם אם עליו להתאמץ יותר וללכת ברגליו‬
‫למקום מרוחק מביתו‪ .‬ועל זה אמרו רבותינו ז"ל ‪ -‬שלא תהא‬
‫כוהנת כפונדקאית‪ ,‬ושומע לנו ישכון בטח אמכי"ר‪.‬‬
‫שבת שלום‪ ,‬אייל עמרמי‬
‫‪61:61‬‬
‫ויהי דבר‬
‫יחזקאל ל"ז‬
‫לפניה טלפונית אל הרב אייל עמרמי שליט"א‪ | 0533-107-137 ,‬לשליחת שאלה למו"ר באתר "כאיל תערוג" ‪www.ayal-taarog.co.il‬‬
‫כתובת דואר‪ :‬רח' הרב כלפון משה הכהן ‪ ,2/13‬ירושלים‪ .‬ת‪.‬ד‪ .11078 .‬מיקוד ‪91110‬‬
‫| לקבלת העלון לדוא"ל‪ ,‬ניתן לשלוח בקשה ‪[email protected]‬‬
‫בקרו את המעשה‪ ,‬לא את בן הזוג‬
‫טעות מצויה בהעברת הביקורת‪ ,‬היא ההתמקדות באישיותו של‬
‫המבוקר במקום בפעולה שנעשתה על ידו‪.‬‬
‫כאשר המבקר מזכיר בדברי ביקורתו מילים נגד אישיותו של‬
‫הזולת‪'' :‬למה עשית זאת! אתה לא בן אדם!'' זאת במקום להתמקד‬
‫אך ורק בפגיעה שממנה נפגע המבקר‪ .‬למשל‪ :‬אילו הנפגע היה מגיב‬
‫ואומר‪'' :‬מאד נפגעתי מהדברים שנאמרו''‪ .‬היה בכך סיפור על‬
‫הפגיעה‪ ,‬תוך כדי 'הבלעה' של מי הוא זה שפגע‪ .‬הערה מהסוג הזה‪,‬‬
‫אינה מביכה את הפוגע ולכן הוא מסוגל להקשיב לה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתקיפה האישית‪ ,‬אנו מקוממים את אישיותו של‬
‫המבוקר נגד המבקר‪ ,‬וגורמים לו לאטום את אוזניו‪ ,‬לכווץ ולהצר את‬
‫נתיבי קליטתו‪ ,‬למצוקתו של המבקר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬אמנם הוא שומע את קולות הביקורת‪ ,‬אך אינו‬
‫מפנימם‪ .‬הוא עלול אף להשיב בתקיפה‪ :‬על השאלה הביקורתית‪:‬‬
‫''למה עשית זאת'' הוא עשוי לענות‪'' :‬מגיע לך שאפגע בך''‪ .‬או ''אין‬
‫זה נחשב לפגיעה‪ ,‬אתה רגיש מדי''‪ .‬או ''גם אתה רגיל לפגוע‬
‫בי''‪ .‬כלומר‪ ,‬אלו הן תגובות ספונטניות לביקורת התקפית‪ ,‬שכתוצאה‬
‫ממנה אין המבוקר שם לב לדברי הביקורת‪ ,‬כיון שמחשבתו ממוקדת‬
‫בהתארגנות להתקפת נגד‪.‬‬
‫מן הראוי להבחין בדבר נוסף‪ ,‬כאשר ביקורת נאמרת בלשון שאלה‪:‬‬
‫''למה עשית‪ ?''..‬השאלה משפיעה על המבוקר לענות תשובה‪ ,‬שהרי‬
‫הפרעות אכילה‬
‫חני ישבה מכווצת מה בחדרי עיניה מביטות בפיזור בחדר‪ ,‬היא נמנעה‬
‫מלהסתכל עלי‪ ,‬את חני הזמנתי לשיחה בעקבות שיחה עם המחנכת‬
‫שטענה שלחני ירידה בלימודים‪ ,‬פגיעה בקשב וריכוז והיא חסרת‬
‫סבלנות ולאחרונה חני נראית רזה מתמיד וחיוורון מכסה את פניה‪,‬‬
‫מיד חשתי ברעד בידיה בצמרמורת בגופה‪ .‬את חני הכרתי כילדה‬
‫נחמדה‪ ,‬עדינה מאוזנת ציונה היו טובים ומבחינה חברתית הייתה‬
‫מקובלת על חברותיה‪ .‬לאחר שתיקה ממושכת חני פתחה במונולוג‪,‬‬
‫דיברה אל עצמה מבלי להביט בי‪.‬‬
‫את יודעת‪ ,‬אבא תמיד שר בערב שבת "שקר החן והבל היופי"‪ ,‬במשך‬
‫השבוע שמעתי בבית ובבית הספר הרבה משפטים המגנים את‬
‫החומריות‪ ,‬מידות טובות זה הכי חשוב כשרוצים להקים בית‪.‬‬
‫משהו לא ברור ואף מבלבל אותי‪ ,‬כשהחלו השדכנים להתדפק על‬
‫דלתנו בהצעות לאחי שמוליק שמעתי את אמא שואלת איך הבחורה‬
‫נראית? האם היא שמנה או רזה? היא מלאה השיב השדכן ואמא‬
‫אמרה לא זה לא מתאים לנו‪ .‬פתאום הבנתי שלהיות רזה זה יפה ואם‬
‫אני רוצה לזכות בשידוך טוב עלי להיות רזה‪ .‬חני השתתקה ושאלתי‬
‫בעדינות ומה קרה מאז? חני שעיניה מביטות בשום מקום ענתה‪:‬‬
‫התחלתי לעשות דיאטה ואפילו החברות ואמא החמיאו לי‪ ,‬המשכתי‬
‫לרזות כדי לשמוע עוד ועוד מחמאות עד שהתחלתי להרגיש חולשה‬
‫בגוף‪ ,‬לא היה לי כוח לקום מהמיטה‪ ,‬שמעתי קולות פנימיים בראשי‬
‫שמדברים אלי "תראי איך את נראית" "את לא שווה" "את שמנה"‬
‫ניסיתי להשתיק אותם ולא הצלחתי‪.‬‬
‫הוא נשאל שאלה‪.‬‬
‫זאת במקום שהביקורת תעורר אותו למחשבה על טעות אפשרית‬
‫שעשה‪ .‬לכן הוא עונה באופן אוטומטי על השאלה בתשובה הפוגעת‬
‫בשואל ומעבירה אליו את האשמה‪ ,‬מאידך‪ ,‬כאשר בן זוג יאמר‪'' :‬אני‬
‫משער שלא היתה לך שום כוונה לפגוע בי‪ ,‬אך היו בדבריך‪ ,‬או‬
‫בהתנהגותך‪ ,‬דברי ם שמאד נפגעתי מהם''‪ .‬פניה כזו אל הפוגע‪ ,‬אינה‬
‫דוחקת אותו בהכרח להגן על עצמו ואף לא לחפש תרוצים מתרוצים‬
‫שונים למעשיו המכוערים‪ ,‬ובוודאי אינה מביאה אותו לדחות על‬
‫הסף את ההערות שנאמרו לו‪.‬‬
‫הביקורת אינה צריכה לעסוק בעבר‪ ,‬אלא במה שצריך לעשות מכאן‬
‫ולהבא‪ .‬העיסוק במה שהיה אינו בונה‪ ,‬והוא אף מביך את המבוקר‪.‬‬
‫מאורעות העבר אינם צריכים להיות מוזכרים בביקורת אלא כדי‬
‫להצביע על דבר שיש להזהר מלעשות אותו שנית‪.‬‬
‫הפרעות אכילה חוצות מגזרים‪ ,‬מעמדות‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬ילדים‬
‫ומבוגרים כאחד‪ .‬לעיתים הפרעת אכילה מתחילה אצל נערה מתוך‬
‫רצון טהור לרזות ולהראות טוב‪ ,‬הלחץ הכיתתי תורם את חלקו‬
‫ומבלי משים מתעוררת תחרות סמויה מי מצליחה לאכול פחות ומי‬
‫הצליחה לרזות‪ .‬הצורך בשליטה תופס מקום אצל המתבגר‪,‬‬
‫וכשההורים או המערכת החינוכית מבחינה בשינויים‪ ,‬לעיתים‬
‫הנערה נמצאת עמוק עמוק בתוך המחלה שלעיתים היא קטלנית‪.‬‬
‫מהם הפרעות אכילה ומה הגורמים להם ומהם הסימנים?‬
‫אנורקסיה נרווזה היא אחת ממחלות הנפש הקשות ביותר‪ ,‬הנערה‬
‫מרעיבה את עצמה‪ ,‬היא חושש לעלות במשקל למרות שהיא נמצאת‬
‫בתת משקל‪ ,‬הנערה חווה את גופה בצורה מעוותת ושלילית‪ .‬נערות‬
‫ נשים אלו מתקשות להעריך את עצמן‪ ,‬לעיתים קרובות אי האכילה‬‫זה הדבר היחיד שהם שולטות ומחליטות לגביו‪ .‬הסימנים‬
‫לאנורקסיה עצירות‪ ,‬כאבי בטן קשים‪ ,‬איטיות‪ ,‬ירידה בחום הגוף‬
‫ובגיל צעיר הצמיחה לגובה נבלמת‪ ,‬יובש של העור‪ ,‬דופק נמוך‪,‬‬
‫פגיעה בצפיפות העצם ועוד‪.‬‬
‫מחלה אחרת נקראת בולימיה‪ ,‬במחלה זו הנערה שומרת על משקל‬
‫נמוך על ידי הקאות ומשלשלים למניהם‪ ,‬פעילות גופנית קשה‬
‫ומפרכת‪ ,‬הנערה יוזמת את הסילוק של המזון לאחר שאכלה כמויות‬
‫אדירות של אוכל ללא יכולת לשלוט בעצמה‪ .‬הנערה אוכלת מכל‬
‫הבא ליד אוכל מבושל‪ ,‬חי‪ ,‬אין לה בקרה על מה שנכנס לגופה‪.‬‬
‫הסיבוכים הגופניים של הנערה הבולימית נובעים מהקאות יזומות‪,‬‬
‫פגיעה בשיניים‪ ,‬בוושט‪ ,‬בבלוטת הרוק‪ ,‬פגיעה במאזן הנוזלים‬
‫ולעיתים יש פגיעה בלב שעשויה להסתיים במוות‪.‬‬
‫ראשית חשוב להדגיש שלא כל נערה רזה היא אנורקטית‪ ,‬כדי לאבחן‬
‫מחלה זו צריך לבדוק שהנערה מסרבת לאכול מאחר שהיא חוששת‬
‫לעלות במשקל‪ ,‬היא מחשבת בצורה מוגזמת קלוריות‪ ,‬מתלוננת‬
‫הרבה שהיא שמנה בעוד שהיא רזה מאוד לעומת הבולימית שיוזמת‬
‫הקאה כדי לסלק מזון ולשמור על משקל גופה‪ .‬זהו אחד הסימנים‬
‫להפרעת אכילה והורים צריכים להתייחס לכך ברצינות‪ ,‬הקאות אלו‬
‫מביאות להתמכרות‪.‬‬
‫גיל ההתבגרות הוא הגיל השכיח בהפרעות אכילה‪ ,‬זהו גיל שבו‬
‫נערות מושפעות מאופנות‪ ,‬מאמונות שלהיות רזה שווה להיות יפה‪,‬‬
‫מחברות‪ ,‬מהצגת בגדים בחלונות ראווה‪ ,‬משפע של אוכל ועוד‪.‬‬
‫במאמר הבא נדון בגורמים נוספים ודרכי התמודדות‪.‬‬
‫רבי שמואל אליעזר איידל'ס זצ"ל ‪ -‬המהרש"א‬
‫בתחילת תקופת כהונתו של רבי שמואל אליעזר איידל'ס – המהרש"א‪.‬‬
‫הוקם בית כנסת חדש‪ .‬ראשי הקהל החליטו פה אחד להעניק לרבם‬
‫החדש את כיבוד הנחת האבן‪.‬‬
‫אלא שלפתע נשמע קולו של אחד מעשירי העיר‪" :‬רבותי! עצרו לרגע‪,‬‬
‫הרי לשם השלמת בניית בית ה'‪ ,‬דרוש הון עתק‪ ,‬מוטב אם כן‪ ,‬שתמכרו‬
‫את הכיבוד למרבה במחיר!" רחש לחש עבר בין הפרנסים‪ ,‬וכעבור‬
‫רגעים אחדים הכריעו כי הצדק עם הדובר‪.‬‬
‫הגבאי פתח במכירה‪ ,‬ועשירי אוסטרו החלו מתחרים ביניהם על קניית‬
‫הכיבוד‪ .‬אט אט החלו להעפיל אל הגבעה ולהגיע לסכומים גבוהים‪ .‬עד‬
‫שלפתע פתאום התנשא שוב קולו של אותו עשיר הוגה הרעיון‪" :‬הריני‬
‫מנדב שק מלא בדינרי זהב!" נשימתם של כל הנוכחים נעתקה‪ .‬ולשונם‬
‫כמעט שדבקה לחיכם; מדובר היה בסכום אגדי‪ ,‬שאיש מנגידי העיר לא‬
‫יכול היה להתחרות עמו‪ .‬אולם אז שב העשיר והפתיע‪" :‬הנני מכבד‬
‫בהנחת אבן הפינה את מורנו המרא דאתרא"‪.‬‬
‫לאחר שהסתיימה השמחה‪ ,‬פנה המהרש"א אל הגביר‪" :‬במה אגמול לך‬
‫על נדיבות לבך? בקש כל אשר עם לבבך!" אותות התרגשות ניכרו על‬
‫פני העשיר‪ ,‬כאילו נראה היה שהמתין לשעת כושר זאת והוא נענה ללא‬
‫היסוס‪" :‬חפץ אני שתבטיחו לי שאזכה בבן גדול בתורה כמוכם"‪.‬‬
‫התכנס הרב בהרהוריו‪ ,‬וככלות שעה קלה‪ ,‬נשמע קולו‪" :‬בקשה גדולה‬
‫שאלת‪ .‬דע כי היא לא תוכל להתממש‪ ,‬אלא רק בתנאים אלו‪ :‬לאחר‬
‫שזוגתך תפקד בזרע של קיימא‪ ,‬עליך להסתלק מן העולם"‪ .‬העשיר דרוך‬
‫כולו לדברי המהרש"א‪" ,‬ואחרי לידת בנכם‪ ,‬תפטר גם זוגתך"‪...‬‬
‫אמונתו של העשיר בגדולת המהרש"א‪ ,‬הייתה ללא סייג‪ ,‬והוא הכריז על‬
‫אתר‪" :‬מסכים אנכי לכל תנאי!" אולם הרב טרם נתן לו את הבטחתו‪:‬‬
‫"מה באשר להסכמת אשתך‪ ,‬מנין לך שתיאות לשלם על הילד במחיר‬
‫חייה?"‬
‫לא התמהמה הגביר‪ ,‬רץ היישר אל ביתו וסיפר לאשתו את דבר‬
‫הרב‪ ,‬וגם היא‪ ,‬שצדקת הייתה ויראת ה'‪ ,‬נתנה את הסכמתה‬
‫לתנאי‪ .‬התפעל המהרש"א מגדולת נפשם והבטיחם‪" :‬עתידים אתם‬
‫לזכות לבן גדול בתורה כמוני‪ ,‬ואני אגדלו ואלמדו תורה!"‬
‫דברי המהרש"א התקיימו אחד לאחד; לאחר שנפקדה האישה‪,‬‬
‫שבק העשיר חיים‪ ,‬ולאחר לידתה את בנה נפטרה גם היא לעולמה‪.‬‬
‫היתום הקטן גדל בביתו של רבי שמואל אליעזר‪ ,‬שהשגיח עליו‬
‫בעינא פקיחא ולימדו תורה והיה לו לאב ולמחנך‪ ,‬אם כי איש לא‬
‫ראה בו גדלות מיוחדת‪.‬‬
‫שנים רבות חלפו מאז‪ ,‬וכשהגיע שעת פטירתו של המהרש"א‪,‬‬
‫הורה לפרנסי העיר למנות את בן טפוחיו לרב תחתיו‪.‬‬
‫מספר שבועות מיום התמנות הרב החדש שמו אנשי העיר לב‬
‫למנהגו יוצא הדופן‪ :‬הוא אינו משתתף בשום לוויה המתקיימת‬
‫באוסטרו! הם נאלצו להשלים עם עובדא זו‪ ,‬אך כשבאחד הימים‬
‫נפטר אחד מגדולי הגבירים‪ ,‬וגם מהלוויתו נעדר הרב‪ ,‬לא יכלו‬
‫ראשי הקהל להבליג יותר; הם שלחו שליח אל הרב לאמור‪" :‬באם‬
‫אינכם מגיעים ללויה – עליכם לוותר על משרת הרבנות!"‬
‫כששמע הרב את דברי השליח‪ ,‬נענה‪" :‬אכן‪ ,‬אבוא להשתתף‬
‫בלויה"‪ .‬המלווים צעדו עם המיטה‪ ,‬והנה רואים הם את רב העיר‬
‫קרב ובא‪ .‬הוא ניגש אל המיטה‪ ,‬העביר ידו מעליה‪ ,‬ולפתע אחזה‬
‫תדהמה במלווים‪ :‬לא גופת נפטר שכבה על המיטה‪ ,‬כי אם קורת‬
‫עץ רחבה! – "הביטו גם ראו‪ ,‬היאך נראים פני מתיכם הכשרים"‪,‬‬
‫נשא הרב קולו בתוכחה‪" ,‬המזיקים חטפו את הנפטר שלכם‪ ,‬ואתם‬
‫חפצים כי אבוא ללוותו?!"‬
‫הדיבור נעתק מפיות האנשים; מרוב בהלה נאלמה לשונם‪ .‬תוך כדי‬
‫כך‪ ,‬העביר הרב שוב את ידו על המיטה‪ ,‬ולהפתעתם נראתה שוב‬
‫גופת הנפטר עליה‪ ,‬כבתחילה!‬
‫תושבי העיר לא יכלו שלא להיזכר במאורע הפלאי שהתרחש זמן‬
‫קצר קודם לכן‪ ,‬לאחר פטירת המהרש"א‪ ,‬כשבמהלך לווייתו‬
‫התיישב על מיטתו‪ ,‬החל מדפדף בספרו‪ ,‬והביא לשקיעת הכנסיה‬
‫הטמאה‪ ,‬שבין כתליה המירו יהודים רבים את דתם‪ ,‬או אז הבינו‬
‫כי דבר אחד מדברי רבי שמואל אליעזר לא שב ריקם; אכן‪ ,‬גדול‬
‫משכמו ומעלה הוא הרב החדש‪ ,‬וכוחו עצום‪ ,‬אלא שהיטיב‬
‫להסתיר עצמו מעיני כולם והיה לצדיק נסתר‪.‬‬
‫בדיקת דור ישרים‬
‫לאחרונה פרסם הראשון לציון מרן הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א‬
‫מכתב בו הוא קורא לבני עדות המזרח להבדק בבדיקות "דור ישרים"‬
‫לפני החתונה‪.‬‬
‫בעבר היה מקובל שהבדיקה נחוצה רק ליהודים ממוצא אשכנזי‪ ,‬מאחר‬
‫ורוב המחלות הנבדקות פגעו בעיקר ביהודים ממוצא זה‪ ,‬אך לאחרונה‬
‫נתגלו מקרים של משפחות מבני עדות המזרח שלצערנו חלו אף הן‬
‫במחלות גנטיות קשות‪ ,‬ממצאים אלו גרמו לארגון לצאת בקריאה גם‬
‫לבני עדות המזרח להיבדק‪.‬‬
‫דור ישרים היא עמותה למניעת מחלות גנטיות‪ ,‬הארגון מבצע בדיקות‬
‫גנטיות ומיידע בני זוג השוקלים להשתדך האם ילדיהם עלולים לחלות‬
‫במחלות גנטיות‪ .‬הארגון נוסד בארצות הברית לפני כשלושים שנה על‬
‫ידי אדם ששכל ארבעה ילדים שלקו במחלה הנקראת טאי זקס‪.‬‬
‫הבדיקות הנעשות מותאמות לפי מוצאו העדתי של הנבדק‪ ,‬מאחר שיש‬
‫שוני משמעותי בשכיחות מחלות גנטיות שונות בקרב אוכלוסיות‬
‫ממוצא שונה‪ .‬עיקר הבדיקות (אך לא רק) הנערכות על ידי העמותה הן‬
‫מחלות השכיחות אצל אוכלוסייה ממוצא אשכנזי‪ .‬בדיקות אלו כוללות‬
‫חלק מהבדיקות המוגדרות כמומלצות על ידי משרד הבריאות הישראלי‬
‫(אך לא את כולן)‪ ,‬וחלק מהבדיקות המוגדרות כבדיקות אפשריות‪.‬‬
‫הבדיקות העיקריות הנערכות הינן בעיקר למחלות הבאות‪:‬‬
‫סיסטיק פיברוזיס ‪ -‬מחלה תורשתית קשה המשפיעה בעיקר על הריאות‪,‬‬
‫ומערכת העיכול‪.‬‬
‫טאי זקס ‪ -‬מחלה תורשתית קטלנית שרוב הילדים הלוקים בה מתים‬
‫בשנות חייהם הראשונות‪.‬‬
‫קנאוון ‪ -‬מחלה הגורמת לרפיון שרירים והתכווציות‪ ,‬פיגור מוטורי‬
‫ושכלי ומוות עד גיל שלוש‪.‬‬
‫פנקוני אנמיה ‪ -‬מחלה קשה הגורמת מומים בגפיים העליונים‪,‬‬
‫אנמיה ונטייה לגידולים סרטניים‪.‬‬
‫הבדיקה נעשית על ידי בדיקת דם פשוטה‪ ,‬כל נבדק מקבל מספר‬
‫אישי לצורך מעקב‪ ,‬תוצאות הבדיקה אינן נמסרות לנבדק בשום‬
‫שלב‪ ,‬אך כשבני זוג מעוניינים להשתדך הם פונים לאגודה‪ ,‬מוסרים‬
‫את מספריהם האישיים‪ ,‬והאגודה מספקת להם אך ורק את‬
‫התשובה "מתאים" או "לא מתאים"‪.‬‬
‫נשאות של גן פגום אצל אחד מבני הזוג אינה מעידה על שום‬
‫מחלה ואינה גורמת לשום נזק‪ ,‬הנזק עלול להגרם רק כששני בני‬
‫הזוג נשאים של גן פגום‪ ,‬גם אז‪ ,‬הסיכוי שלבני זוג יוולד ילד פגום‬
‫עומד על ‪ 51‬אחוזים בלבד‪.‬‬
‫המסמר האחרון של הרשב"א‪ ,‬פרק א' ‪ /‬באדיבות ר' קובי לוי‬
‫רוני קציר בן ה ‪ 50‬יליד באר שבע‪ ,‬הוא מפארי היצירה של הצבא‬
‫הישראלי‪ .‬בחור גבה‪-‬קומה‪ ,‬חסון‪ ,‬מבריק בשכלו‪ ,‬בוגר קורס קצינים‬
‫בהצטיינות‪ .‬ברקורד הלוחמני שלו‪ ,‬רשומים פרקים לא פשוטים של‬
‫כיבוש יעדים מבוצרים אל מול אש החיזבאללה‪ ,‬של חילוץ פצועים‬
‫תחת מטחי טילים ופצצות מרגמה‪ ,‬ועוד "משימות עלומות שהשתיקה‬
‫יפה להם"‪ ,‬כך עפ"י הגופים החשאיים של צה"ל‪.‬‬
‫הפיגורות הצבאיות היו בטוחות שהמג"ד המבריק רוני קציר ימשיך את‬
‫שרותו הצבאי‪ ,‬ויעלה בסולם הדרגות‪ ,‬שכן עתידו כקצין קרבי מובטח‪.‬‬
‫"יש לו את כל הכלים אולי להיות הרמטכ"ל הבא" פלט מאן דהו מצמרת‬
‫המטכ"ל‪.‬‬
‫תקוות לחוד‪ ,‬וביצועים לחוד‪.‬‬
‫מפקד הגדוד רב סרן רוני קציר השתחרר מצבא הקבע‪ ,‬בריא ושלם‬
‫בגופו‪ ,‬אך עם שריטות לא מעטות בנפשו‪ .‬המתח היומיומי והקרבות‬
‫העקובים מדם‪ ,‬לא הירפו ממנו‪" .‬אני אומנם חי" היה מהרהר בינו לבין‬
‫עצמו "אבל אספתי יותר מדי גופות של חברים משדות הקרב‪ ...‬צריך‬
‫לשים לזה קץ"‪.‬‬
‫נסיונות השכנוע של מפקד החטיבה‪ ,‬מפקד האוגדה והרמטכ"ל‪ ,‬עלו‬
‫בתוהו‪ .‬פניו של קציר היו לכיוון חיי האזרחות‪ ,‬הוא רצה קצת שקט‪,‬‬
‫פחות מתח‪ ,‬איך אומרים "ביקש לישב בשלווה"‪.‬‬
‫ביקש לישב בשלווה והנה קפץ עליו רוגזו של מסמר‪.‬‬
‫של מסמר? אתם שואלים‪ ,‬כן של מסמר‪ ,‬אבל קצת סבלנות בוודאי לא‬
‫תזיק‪.‬‬
‫שני הקצינים המשוחררים רוני קציר וידידו הטוב והוותיק (סגנו‬
‫בהנהגת הגדוד) נתנאל דקל‪ ,‬החליטו יומיים לאחר השחרור‪ ,‬לערוך טיול‬
‫בירושלים‪ ,‬להתבשם מבנייניה‪ ,‬אתריה‪ ,‬ולגעת ולו במעט ‪ -‬בהוד‬
‫הקדומים של עתיקותיה הקדושות בעיר שחוברה לה יחדיו‪ .‬למותר‬
‫לציין שקציר ודקל לא היו בדיוק דתיים גדולים‪ ,‬אבל יותר מלחלוחית‬
‫של ערכים יכולת למצוא בהם‪.‬‬
‫"נלחמנו לא מעט‪ ,‬אבל דומני שלירושלים הקדושה ישנן את כל‬
‫התשובות מדוע היה שווה לחרף נפש" אמר קציר לדקל "אכן כך אחי‬
‫וידידי‪ ,‬המעמד שלנו כבני העם היהודי‪ ,‬והזכויות שלנו על הארץ‪ ,‬כך‬
‫למדנו‪ ,‬מתחילות מירושלים אבל איך בדיוק? אינני יודע אבל זה נושא‬
‫שכדאי לחקור‪ .‬לצערי יש לנו מעט כלים בידיים‪ ,‬אבל הכל מתחיל‬
‫בירושלים‪ ,‬וכנראה גם נגמר בירושלים‪ .‬בוא נצא לדרך"‪.‬‬
‫שני הידידים הטובים קציר את דקל עלו על אוטובוס המוביל לכיוון‬
‫הכותל המערבי‪ .‬הם העדיפו להמנע מנסיעה ברכבם הפרטי‪ ,‬והחנו את‬
‫מכוניתם בכניסה לעיר‪ .‬זה לא לקח יותר משתי דקות‪ .‬איש שפוף משהו‬
‫עם מבט מוזר בעיניו התיישב על הספסל שלפניהם‪ ,‬על גבו תרמיל‬
‫חאקי גדול‪.‬‬
‫ב‪-‬ו‪-‬ו‪-‬ו‪-‬ו‪-‬ו‪-‬ו‪-‬וממממ‪-‬ם!!!!!! רעש מחריש אוזניים טילטל את חלונות‬
‫עיר הבירה‪ ,‬וניפץ את חלקם‪.‬‬
‫ימי התופת הדם והשכול זכורים לרבים וטובים מן הירושלמים‪ ,‬צרובים‬
‫בשכול‪ ,‬בזכרונות וכמובן בסיוטים‪.‬‬
‫האוטובוס הפך לעיסת דם דביקה‪ ,‬ואחרי כמה שניות של שתיקה נשמעו‬
‫זעקות מכל עבר סירנות אמבולנסים שועטים‪ ,‬ניידות משטרה עוצרות‬
‫התנועה‪ ,‬הצלה‪ ,‬זק"א‪ ,‬ומה לא‪.‬‬
‫הרחוב התמלא המולת פיגוע‪.‬‬
‫רוני קציר הובהל מחוסר הכרה ‪ -‬לבית החולים הדסה עין כרם‪ .‬קריין‬
‫הרדיו ציין ביבושת קול‪" ,‬בפיגוע טרור הבוקר בקו אוטובוס בירושלים‪,‬‬
‫נהרגו שמונה נוסעים‪ ,‬ונפצעו עשרות‪ ,‬עשרה מהם קשה"‪.‬‬
‫קציר היה ברשימת הקשים‪ .‬רק לאחר כמה ניתוחים ממושכים‪ ,‬והרדמת‬
‫מורפיום ממושכת הוא פקח עיניו הביט לעבר החלון המואר ושאל‬
‫"איפה אני? מה קרה?"‪.‬‬
‫אמו‪ ,‬רבקה קציר מחתה עיניים לחות ולחשה "רוני‪ ,‬התעוררת??? אתה‬
‫מחוסר הכרה כבר שבוע ימים‪ "...‬רוני שתק וצלל שוב אל ענני הערפל‬
‫של חוסר ההכרה‪.‬‬
‫כשנכנס שעה אח"כ פרופ' בנימין סדובסקי המנתח המהולל‪ ,‬הוא הביט‬
‫בפניו של רוני וביקש "רוני‪ ,‬צהרים טובים‪ ,‬תתעורר" רוני פקח עין‬
‫תורנית וחייך קלות‪ ,‬הפרופ' הקרח היה טיפוס חביב עם מבט שובב‬
‫שמקפיץ חיוך‪.‬‬
‫"אתה נס רפואי‪ ,‬מר קציר הצעיר" הודיע סדובסקי לקצין הפצוע‪.‬‬
‫אמו התיישבה בוכיה בפינת החדר "היה זה אחד הפיגועים האיומים‬
‫ישבת חצי מטר מהמחבל‪ ,‬התרמיל שלו היה גדוש במסמרים אחרי‬
‫כמה ניתוחים חלקם מסובכים ביותר בחלל הבטן‪ ,‬שלפנו מגופך ‪99‬‬
‫מסמרים!!! וברוך השם‪ ,‬יצאת חי‪ ...‬כשתברך "הגומל" אחרי שהכל‬
‫יעבור‪ ,‬תדאג שישמעו אותך שואג את הברכה בארבע כנפות הארץ"‪.‬‬
‫הציע הרופא‪.‬‬
‫"איפה החבר שלי נתנאל דקל? זה שישב לידי" שאל רוני בקול‬
‫כמעט בל תי נשמע "לצערי ידידך דקל‪ ,‬נהרג‪ ,‬מסמר אחד‪ ,‬רק אחד‪,‬‬
‫חדר הישר לליבו‪ ,‬וגרם שם לנזק קטסטרופאלי‪ .‬צר לי רוני‪ ...‬הוא‬
‫הגיע לחדר הניתוח במצב בלתי הפיך‪ ...‬אמך סיפרה לי שהייתם‬
‫חברים בלב ונפש"‬
‫רוני קציר חש שדמעות צורבות הולכות ומפלסות להן נתיב דרך‬
‫ארובות עיניו‪ .‬ליבו החסיר פעימה‪ .‬גופו חבוש כולו‪ ,‬מכף רגל ועד‬
‫ראש‪ ,‬אין לו אפשרות להניע יד או רגל‪ ,‬בקושי שפתיו דובבות‪..‬‬
‫ונתנאל נהרג‪ ,‬דווקא בירושלים‪ ,‬ביום קיץ שלו‪ ,‬למה?‬
‫איך יעלה על הדעת‪ 99 ,‬מסמרים חדרו לגופי ואני נותרתי בחיים‪,‬‬
‫ונתנאל השיב נפשו ממסמר אחד?‬
‫פרופ' סדובסקי הניח ידו על מצחו של רוני ואמר "רוני יקירי‪99 ,‬‬
‫מסמרים שלפנו מגופך‪ ,‬בעיקר מן הידיים והרגליים‪ ,‬וגם כמה מחלל‬
‫הבטן‪ ,‬ובלענו את הלשון מתדהמה‪ ,‬כי הנזקים היו מינימליים‪ ..‬יש‬
‫לפניך תהליך שיקום שימשך שנה לפחות‪ ,‬אבל‪."...‬‬
‫רוני קציר תלה עיניים שואלות בפרופסור "אבל מה?" שאל בליבו‪.‬‬
‫"אבל מסמר עקשן אחד עדיין מקנן אצלך‪ ...‬את המסמר המאה‬
‫החלטנו לא לשלוף עקב הסיכון שבדבר‪ .‬המסמר המאה תקוע מעל‬
‫אוזנך השמאלית עמוק בתוך עצם הגולגולת‪ ..‬לא נעים‪ ,‬אבל גם לא‬
‫נורא‪ .‬כשתוכל למשש באצבעותיך תרגיש את ראשו מבצבץ קלות‪,‬‬
‫אנחנו חוששים לשלוף אותו משם‪ ..‬אבל אם אתה שואל אותי‪ ,‬חוץ‬
‫מפה ושם מוגלות ושטפי דם קטנים‪ ,‬אפשר לחיות עם המסמר הזה‬
‫עד ‪ 653‬שנה‪ "...‬הפרופ' חייך במלוא פיו ורוני קציר החזיר לו מבט‬
‫מודאג‪.‬‬
‫מסמר בראש‪ ,‬בהחלט לא ידיד נחמד להתהלך עמי בשדמות ארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬שיקומו של רוני קציר נמשך שנה ארוכה‪ ,‬עם המון‬
‫תרופות וזריקות‪ ,‬ופיזיותרפיה ללא סוף‪ ,‬אבל בסופו של מאבק‬
‫לחיים‪ ,‬יצא רוני קציר מבית החולים השיקומי קצת צולע‪ ,‬עם כמה‬
‫אצבעות עקומות ואגן ירכים תפור היטב ועוד כמה טבעות פלטינה‬
‫יקרות ערך השתולות בעצמותי‪ ,‬הוריו היו אמורים לאסוף אותו‬
‫הביתה‪ ,‬אך לרוני היו תוכניות אחרות‪.‬‬
‫הוא חייג באיטיות בפלאפון שלו‪ ,‬והזמין מונית "לקרית שאול‪ ,‬לבית‬
‫העלמין הצבאי" ביקש מהנהג‪.‬‬
‫מדדה קלות הוא נפנה לחלקת הקברים של חללי צה"ל‪ ,‬נעמד שטוף‬
‫דמעות מול קברו של נתנאל דקל ז"ל‪ .‬הוא הניח את מצחו על‬
‫השיש הצונן ופרץ בבכי ארוך‪.‬‬
‫"נתנאל יקירי‪ ,‬עברנו הרבה קרבות‪ ,‬חילצנו המון פצועים‪ ,‬ומשם‬
‫יצאנו איכשהו שלמים‪ ,‬אין לי מושג מדוע ידו של מלאך המוות‬
‫השיגה אותך דווקא בתוך אוטובוס תמים בירושלים שאתה כל כך‬
‫אוהב‪ ...‬אני הצלחתי להתחמק ממנו למרות שחדרו לגופי ‪633‬‬
‫מסמרים‪ ...‬אני מבטיח לא לשכוח אותך אח אהוב"‪.‬‬
‫רוני קציר הדליק שני נרות נשמה‪ ,‬והביט אל אופק דומם‪ ,‬המורכב‬
‫מצמרות עצים אדישות‪ ,‬הנעות ברוח של צהרי היום‪.‬‬
‫"נתנאל‪ ,‬אני לא חוזר הביתה‪ ,‬אני נוסע לירושלים לחפש שם רב‬
‫צדיק שיסביר לי איך נותרתי בחיים‪ ...‬שיתן לי כיוון מה בדיוק‬
‫רוצים ממני מן השמים"‪.‬‬
‫רוני קציר מישש באצבעו את ראשו של המסמר התקוע בראשו‪,‬‬
‫וחזר בצליעה אל הכביש הראשי‪ .‬נהג המונית המתין לו בסבלנות‪.‬‬
‫אַ ְׁש ֵרי אָ ָדם ְׁמפַ חֵ ד ָת ִמיד‬
‫ַרבֵנּו בְ חַ ּיֵי לְ עֵ יל ִדבֵ ר לָמָ ה הַ תו ָֹרה לא ִדבְ ָרה עַ ל חַ ּיֵי הַ נֶצַ ח‪ ,‬וְ ִדבְ ָרה ַרק עַ ל‬
‫ּומ ְצווֹת‪ ,‬כִ י לא הָ יִינּו ְמבִ ינִ ים מָ ה‬
‫ְשכַר הָ ע ֹולָם הַ זֶה ִאם נְ ַקּיֵם תו ָֹרה ִ‬
‫רו ִֹצים מֵ ִא ָתנּו‪ ,‬אֲ נ ְַחנּו רו ִֹצים פֹ ה ָשכָר‪ ,‬כְ מ ֹו ְיל ִָדים‪" ,‬כִ י נַעַ ר י ְִש ָראֵ ל‬
‫וָ אֹ הֲ בֵ הּו"‪ָ ,‬לכֵן הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא אוֹמֵ ר לָנּו‪" :‬וְ ִה ִשיג ָלכֶם ַדיִש אֶ ת‪-‬בָ ִציר‬
‫ַאר ְצכֶם‪,‬‬
‫ישבְ ֶתם לָבֶ טַ ח בְ ְ‬
‫ּובָ ִציר י ִַשיג אֶ ת‪ -‬ז ַָרע וַ אֲ כַלְ ֶתם ל ְַח ְמכֶם לָשבַ ע וִ ַ‬
‫צּועים‬
‫ְּור ַדפְ ֶתם אֶ ת‪-‬אֹ יְבֵ יכֶם"‪ .‬הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא ִדבֵ ר ִא ָתנּו ַרק עַ ל הַ צַ עֲ ִ‬
‫יצים לַעֲ בֹד אֶ ת ה'‪.‬‬
‫ֶשל הָ ע ֹולָם הַ זֶה‪ ,‬כִ י זֶה מַ ה ֶשּי ִֵתן לָנּו ַת ְמ ִר ִ‬
‫יצים ֶשּיֵש לָנּו ָשם בָ ע ֹולָם‬
‫אִ ם הַ ֵשם י ְִתבָ ַרך הָ יָה ְמ ַדבֵ ר ִא ָתנּו עַ ל הַ ַת ְמ ִר ִ‬
‫הַ בָ א‪ ,‬זֶה לא הָ יָה ְמ ַשכְ נֵעַ או ָֹתנּו לַעֲ בֹד אֶ ת ה'‪ ,‬כִ י זֶה לא ְמ ַדבֵ ר אֵ לֵינּו‪,‬‬
‫אֲ נ ְַחנּו ג ְַש ִמּיִים‪ ,‬ל ְַמרוֹת ֶשהַ ָשכָר הַ נִ ְצ ִחי בָ ע ֹולָם הַ בָ א הּוא אֵ ין סוֹפִ י לְ עֻ מַ ת‬
‫הַ ָשכָר ֶשּיֵש פֹ ה‪ּ ,‬וכְ מ ֹו ֶשכָתּוב בַ ִמ ְשנָה בְ ָאבוֹת‪" :‬יָפָ ה ָשעָ ה ַאחַ ת ֶשל חַ ֵּיי‬
‫הָ ע ֹולָם הַ בָ א יו ֵֹתר ִמכָל חַ ּיֵי הָ ע ֹולָם הַ זֶה"‪ ,‬יו ֵֹתר ִמכָל הַ ַתעֲ נּוגוֹת ֶשּיֵש לָנּו‬
‫בָ ע ֹולָם הַ זֶה‪ָ ,‬לכֵן בָ א ַרבֵ נּו בְ חַ ּיֵי וְ ִה ְסבִ יר לָמָ ה הַ תו ָֹרה ִה ְש ִמיטָ ה אֶ ת‬
‫הַ נו ֵֹשא הַ זֶה מֵ הַ תו ָֹרה וְ ִה ְש ִא ָירה אֶ ת זֶה ַרק לַת ֹו ָרה ֶשבע"פ‪ ,‬כִ י אֲ נ ִָשים לא‬
‫יָבִ ינּו‪.‬‬
‫פּורים? מַ ה ְמיֻחָ ד ַדוְ ָקא בַ נָבִ יא‬
‫ָּלמָּה קו ְֹר ִאים ַדוְ ָקא סֵ פֶ ר י ֹונָה בְ יוֹם הַ כִ ִ‬
‫י ֹונָה ִמכָל הַ ַתנַ"ך ֶשבַ ּיוֹם הֲ כִ י חָ שּוב לְ עַ ם י ְִש ָראֵ ל קו ְֹר ִאים דַ וְ ָקא בוֹ?‬
‫רּורה כו ֵֹת ב ֶשבָ ִאים לְ לַמֵ ד או ָֹתנּו ֶשהָ ָאדָ ם לא יָכוֹל לִ בְ רֹחַ מֵ ה'‪.‬‬
‫הַ ִמ ְשנָה בְ ָ‬
‫י ֹונָה נִ ּסָ ה לִ בְ רֹחַ מֵ ה' וְ לא עָ זַר לוֹ‪ ,‬הֶ חֱ זִ ירּו אוֹת ֹו בַ חֲ ז ָָרה בְ תוֹך הַ ָדג‪ ,‬עַ ד‬
‫ֶשבְ סוֹפ ֹו ֶשל ָדבָ ר הּוא ִקּיֵם אֶ ת ְרצוֹן ה'‪.‬‬
‫רּורה‪ :‬מַ פְ ִט ִירים בְ י ֹונָה ֶש ְמ ַדבֵ ר ִמן הַ ְתשּובָ ה‪ ,‬לְ ל ְַמדֵ נּו‬
‫לְּׁשֹון הַ ִמ ְשנָה בְ ָ‬
‫ָאדם חו ֵֹשב ַכ ָמה פְ עָ ִמים‬
‫ֶשאֵ ין יְכוֹלִ ים לִ בְ רֹחַ מֵ הַ ֵשם י ְִתבָ ַרך‪ .‬הַ כַּוָ נָה כִ י הָ ָ‬
‫לוֹמַ ר לְ עַ צְ מ ֹו ֶשאֵ ינ ֹו יָכוֹל לְ ַת ֵקן אֶ ת עַ ְצמוֹ‪ ,‬וְ עַ ל כֵן י ְִתנַהֵ ג ָת ִמיד בְ אֹ פֶ ן‬
‫אֶ חָ ד‪ ,‬וְ ִאם ִי ְגזֹר עָ לָיו הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא לָמּות יָמּות‪ ,‬אֲ בָ ל טָ עּות הּוא‪,‬‬
‫ֶשּסוֹף ָדבָ ר י ְִהיֶה ֶשכָל מַ ה ֶשהַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא רוֹצֶ ה ִמנַפְ ש ֹו י ְִהיֶה‬
‫מֻ כְ ָרח לְ ַת ֵקן‪.‬‬
‫ַהקָּדֹוׁש בָ רּוך הּוא ְמצַ פֶ ה ִמ ְמך לִ ְהיוֹת י ְֵרא ָשמַ יִם‪ ,‬לְ הָ ִקים ִמ ְשפָ חָ ה‪,‬‬
‫לִ לְ מֹ ד תו ָֹרה‪ ,‬לִ ְהיוֹת עוֹבֵ ד ה'‪ ,‬לִ ְהיוֹת ָשמֵ חַ בְ הַ נְ הָ גַת ה'‪ ,‬לִ ְהיוֹת נֶאֱ מָ ן‬
‫ָאדם יָבוֹא עוֹד פַ עַ ם ּופַ עֲ מַ יִם לָע ֹולָם‬
‫ֵאת אֶ ת זֶה‪ .‬הָ ָ‬
‫וְ י ָָשר‪ ,‬וְ אַ ָתה לא ִמל ָ‬
‫הַ זֶה‪ּ ,‬ובָ א עַ ל כ ְָרח ֹו לְ ַת ֵקן‪ ,‬וְ ִאם כֵן לָמָ ה ל ֹו ָכל הֶ עָ מָ ל לָמּות וְ לִ ְסבֹל‬
‫ּושָאר צָ רוֹת וְ לַחֲ זֹר עוֹד פַ עַ ם‪.‬‬
‫ִחבּוט הַ ֶקבֶ ר ְ‬
‫ַהקָּדֹוׁש בָ רּוך הּוא ָרצָ ה ִמּי ֹונָה ֶש ֵּילֵך וְ י ְִתנַבֵ א אֶ ל נִ ינְ וֵה‪ ,‬וְ הּוא מֵ אֵ ן בָ זֶה‬
‫וְ נָס ַלּיָם‪ ,‬מָ קוֹם ֶשֹּלא ִת ְש ֶרה עָ לָיו הַ ְשכִ ינָה לְ ִה ְתנַבְ אוֹת‪ַ ,‬כּיָדּועַ ֶשאֵ ין‬
‫ָָארץ‪ ,‬וְ ָר ִאינּו ֶשנ ְִטבַ ע בַ ּיָם וְ נִ בְ לַע בְ ָדג וְ הָ יָה ָשם‬
‫הַ ְשכִ ינָה שו ָֹרה בְ חּוץ ל ֶ‬
‫בְ תוֹך מֵ עָ יו כַמָ ה י ִָמים‪ּ ,‬ולְ פִ י הַ נִ ְראֶ ה בְ וַ ַדאי לא יּוכַל לְ ִה ְת ַקּיֵם ִדבְ ֵרי‬
‫ּומכָל מָ קוֹם ָר ִאינּו ֶשבַ ּסוֹף הָ יָה ֶש ְרצוֹן הַ ֵשם י ְִתבָ ַרך‬
‫הַ ֵשם י ְִתבָ ַרך‪ִ ,‬‬
‫ָאמרּו ְבָאבוֹת‪:‬‬
‫ָאדם בְ ִענְ י ָנָיו‪ ,‬וְ זֶהּו ֶש ְ‬
‫נִ ְת ַקּיֵם וְ י ֹונָה הָ לַך וְ נִ בָ א‪ .‬כֵן הּוא הָ ָ‬
‫"וְ ַאל יַבְ ִטיחֲ ך י ְִצ ְרך ֶשהַ ְשאוֹל בֵ ית מָ נוֹס לְ ך‪ ,‬כִ י עַ ל כ ְָרחֲ ך אַ ָתה נוֹצָ ר‪,‬‬
‫וְ עַ ל כ ְָרחֲ ך אַ ָתה חַ י‪ ,‬וְ עַ ל כ ְָרחֲ ך אַ ָתה עָ ִתיד לִ ֵתן ִדין וְ חֶ ְשבוֹן"‪.‬‬
‫כְּדֵ י לְ ַשכְ נֵעַ או ָֹתנּו לִ ְשמֹ ר עַ ל הַ תו ָֹרה הַ ְקדו ָֹשה ּולְ ִה ָכנֵס לִ ְרשּות הַ ְקדֻ ָשה‬
‫וְ לָצֵ את מֵ ְרשּות הַ ִּס ְט ָרא ָאחֳ ָרא‪ ,‬הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא ְמאַ ּיֵם עָ לֵינּו בְ עָ נְ ֵשי‬
‫הָ ע ֹולָם הַ זֶה‪ .‬הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא לא ְמאַ ּיֵם עָ לֵינּו בְ עָ ְנ ֵשי הָ ע ֹולָם הַ בָ א‬
‫הּוא יוֹדֵ עַ ֶשזֶה לא יְעו ֵֹרר ַאף אֶ חָ ד‪ ,‬הַ ְרבֵ ה אֲ נ ִָשים שו ְֹמ ִעים אֶ ת עָ ְנ ֵשי‬
‫הָ ע ֹולָם הַ בָ א וְ זֶה לא מַ מָ ש ְמעו ֵֹרר או ָֹתם‪ ,‬הֵ ם טו ִֹעים ל ְַחשֹב‪ :‬מַ ה‬
‫ֶשּיַעֲ שּו לִ י ַאחֲ ֵרי הַ מָ ֶות ֶשּיַעֲ שּו‪...‬‬
‫"אם‬
‫אֲ בָּל הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא אוֹמֵ ר ֶש ִאם ח"ו לא ֵתלְ כּו בְ ִמ ְצווֹת ה'‪ִ ,‬‬
‫ֹאתיכֶם"‪ ,‬אֲ נִ י‬
‫ֵתלְ כּו ִע ִמי בְ ֶק ִרי" ָאז "וְ יָסַ פְ ִתי לְ י ְַּס ָרה אֶ ְתכֶם ֶשבַ ע עַ ל‪-‬חַ ט ֵ‬
‫ִּסּורים‪ ,‬י ְִהיֶה ָלכֶם פֹ ה ָק ֶשה בַ חַ ּיִים‪ ,‬י ְִהיֶה פֹ ה‬
‫ָאבִ יא ָלכֶם פֹ ה אֶ ת הַ ּי ִ‬
‫צַ עַ ר‪" ,‬בַ ב ֶֹקר תֹאמַ ר ִמי י ִֵתן עֶ ֶרב ּובָ עֶ ֶרב תֹאמַ ר ִמי י ִֵתן ב ֶֹקר‪ִ ,‬מפַ חַ ד‬
‫לְ בָ בְ ך אֲ ֶשר ִתפְ חָ ד‪ּ ,‬ומַ ְראֵ ה עֵ ינֶיך אֲ ֶשר ִת ְראֶ ה‪ ,‬וְ הָ יּו חַ ּיֶיך ְתלּויִים לְ ך‬
‫ִמ ֶנגֶד‪ ,‬וְ לא ַתאֲ ִמין בְ ַחּיֶיך"‪ .‬רו ִֹאים אֶ ת הַ כֹל כַמָ ה זֶה ִמ ְת ַקּיֵם‪ ,‬כַמָ ה‬
‫מַ לְ כּות ה' אֲ ִמ ִתית‪ ,‬כַמָ ה ִהיא ח ֹול ֶֶשת עַ ל הַ כֹל‪.‬‬
‫תפזורת לפרשת ויגש‬
‫פיתרו את השאלות וחפשו את המילים בתפזורת‬
‫חידות לפרשת ויגש‬
‫א‪ .‬מי בתורה מכונה "בן זיקונים" ומי‬
‫"ילד זיקונים"?‬
‫ב‪ .‬על שניים נאמר "ויוותר ‪ ...‬לבדו"‬
‫מי הם?‬
‫ג‪ .‬על שני אנשים בתנ"ך נאמר "ויתאפק"‬
‫מי הם?‬
‫ד‪ .‬מי בתורה נתן למי ‪ 633‬כסף?‬
‫ומי ‪ 033‬כסף?‬
‫הרב בדברי פרפראות לקהל הקדוש בשבח חנוכה‬
‫בדברי ברכה מר׳ חיים ביטון הי"ו‬
‫מנכ״ל רשת בני יוסף‬
‫בדברי ברכה ממר משה ליאון הי"ו‬
‫מידד טסה בהופעה לקהל הקדוש‬
‫הרב בחלוקת פרסים לילדי הת"ת‪,‬‬
‫ומקהלת תלמוד תורה כאייל תערוג בריקודים ושירה‬
‫צוות הישיבה עם המתפללים בריקודים‬
‫תקשורת בין בעלי חיים‬
‫כשאנחנו חושבים על המושג "תקשורת"‪ ,‬אנחנו לרוב חושבים על‬
‫מילים שעוברות בין בני אדם‪ .‬אבל התקשורת שאינה מבוססת על‬
‫מוצא פי האדם ‪ -‬היא כשלעצמה עולם שלם ופלאי‪.‬‬
‫לצלילים של בעלי חיים תפקיד חשוב מאוד‪ ,‬הן לזיהוי בין אותו המין‬
‫והן להגנה וקולות אזהרה מפני כל איום או טורף‪ .‬הצפרדעים מקרקרים‪,‬‬
‫הצרצרים מצרצרים‪ ,‬הציקדות מצקצקות‪ ,‬החגבים מנסרים‪ ,‬האריות‬
‫שואגים‪ ,‬ההיפופוטמים נוחרים‪ ,‬הציפורים שרות ומצייצות וכן הלאה‪.‬‬
‫זאבים למשל‪ ,‬חיים וצדים בלהקה‪ ,‬והתקשורת ביניהם בולטת בקולות‬
‫יללה ונהמה שמשמשות לכינוסים לפני יציאה לציד‪ ,‬השגת מזון‪ ,‬איתור‬
‫חברי הלהקה ומיקומם‪ ,‬תקשורת בין להקות שכנות ועוד‪.‬‬
‫אך יש גם בעלי חיים שמסוגלים להשמיע קולות בתדרים שאינם‬
‫נקלטים באוזנינו‪ ,‬אבל נקלטים היטב באוזני בני מינם‪ .‬ההיפופוטמים‬
‫לדוגמה‪ ,‬מתקשרים בינם לבין עצמם באמצעות תקשורת תת‪-‬שמעית‬
‫(אינפרה‪-‬סונית) כשהם בתוך המים‪ ,‬ובתקשורת על‪-‬שמעית (אולטרה‪-‬‬
‫בחול‪:‬‬
‫בשבת‪:‬‬
‫תפילות‬
‫שחרית הנץ החמה ‪( 31:13‬כ‪ 61-‬דקות קודם הנץ החמה)‬
‫‪31:33‬‬
‫שחרית מנין ב'‬
‫‪31:61‬‬
‫שחרית מנין ג'‬
‫‪( 61:51‬כ‪ 53-‬דק' קודם שקיעה)‬
‫מנחה‬
‫סמוך למנחה‬
‫ערבית מנין א'‬
‫בתום השיעור המרכזי‬
‫ערבית מנין ב'‬
‫שיעורים‬
‫סונית) כשהם מעל המים או מחוצה לאגם‪ ,‬בדומה לשירת‬
‫הלווייתנים והדולפינים שמתקשרים באמצעות קליקים שדומים‬
‫לנקישות‪.‬‬
‫לאחרונה גילו החוקרים‪ ,‬כי הפיל מסוגל לתקשר גם באמצעות‬
‫תנועות אינפרא‪-‬סוניות‪ ,‬קולות שאנחנו לא נוכל לשמוע אבל הם‬
‫מועברים באמצעות תנודות מזעריות בקרקע‪ ,‬ומתריעים מסכנה‬
‫לחברים בעדר עד למרחקים‪ .‬למשל‪ ,‬הפחד של פילים מדבורים‪,‬‬
‫ידוע‪ .‬אך חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד הצליחו לעקוב אחר‬
‫פילים בעת בריחתם מדבורים ולתעד את הקולות הללו‪ .‬כאשר הם‬
‫השמיעו את ההקלטות לפילים אחרים‪ ,‬הם הבינו את האזהרה‬
‫ונמלטו מיד מהמקום‪ .‬מדובר בקריאה ייחודית‪ ,‬שאנחנו לא‬
‫מסוגלים לשמוע‪.‬‬
‫מי מאתנו למשל אינו אוהב את הג'ירפה‪ .‬השמעתם פעם את קולה‬
‫של הג'ירפה? האם לג'ירפות יש קול? מחקרים מלמדים כי‬
‫הג'ירפות שולחות ומקבלות מסרים באמצעות גלים תת‪-‬קוליים‪,‬‬
‫ברמה שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לקלוט‪ .‬החוקרים בדקו ‪66‬‬
‫ג'ירפות באמצעות מכונה מיוחדת שקולטת תדרים בטווחים שבין‬
‫‪ 1‬הרץ ל‪ 53-‬קילו הרץ‪ ,‬והתוצאות הוכיחו שאכן קיימים חיוויים‬
‫בעוצמות נמוכות שהג'ירפות שולחות ומקבלות ביניהן‪.‬‬
‫מתברר עוד‪ ,‬כי לתקשורת האינפרא‪-‬סונית יתרון נוסף‪ ,‬שכן‬
‫הג'ירפות יכולות לתקשר ביניהן ממרחקים גדולים ודרך מכשולים‬
‫שונים‪ ,‬כדוגמת עצים‪ ,‬ולהתריע מפני סכנה מבלי שהאויב יחוש או‬
‫יידע על כך‪.‬‬
‫בימים א – ה בשעה ‪ , 69:03‬גמרא – לאחר השיעור המרכזי‬
‫יום ראשון‬
‫יום שני‬
‫יום שלישי‬
‫יום רביעי‬
‫יום חמישי‬
‫פעילות לנשים‬
‫עין יעקב ‪ -‬עיון באגדות חז"ל‬
‫חובת הלבבות‬
‫הלכה ‪ /‬ענייני דיומא‬
‫מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל‬
‫הלכות שבת‬
‫יום שלישי ‪ 53:03‬שיעור לנשים‪ ,‬הר' עטיה‬
‫תפילות ושיעורים‬
‫‪( 61:61‬כ‪ 03-‬דק' לפני שקיעה)‬
‫מנחה ערב שבת‬
‫שחרית עם הנץ החמה ‪( 31:03‬כשעה קודם הנץ החמה)‬
‫‪ 03( 31:33‬דק' לפני תפילת שחרית)‬
‫שיעור בהלכות נידה‬
‫‪31:03‬‬
‫שחרית מנין ראשי‬
‫‪( 65:03‬אליהו קורן ‪ ,5‬משפחת פרג'יאן)‬
‫תהילים לבנים‬
‫‪66:33‬‬
‫מנחה מנין א'‬
‫‪66:03‬‬
‫שיעור מוסר‬
‫‪( 61:61‬בתום השיעור)‬
‫מנחה מנין ב'‬
‫‪( 61:61‬כ‪ 03-‬דק' קודם צאת שבת)‬
‫שיעור הלכה‬
‫‪( 61:61‬עם צאת השבת)‬
‫ערבית של מוצ"ש‬
‫‪( 61:01‬לאחר ערבית של מוצ"ש)‬
‫אבות ובנים‬
‫שיעור הלכה בשר וחלב ‪53:33‬‬
‫פעילות לנשים בשבת‬
‫תהילים לבנות‬
‫שיעור לנשים‬
‫לזיכוי הרבים‪ ,‬להצלחה‪ ,‬לרפואה ולעילוי נשמת‪.‬‬
‫דניאל בן‪-‬ציון בטל' ‪.050-4886366‬‬
‫‪( 60:33‬הרב מן ההר ‪ ,66/9‬משפחת בן אלי)‬
‫‪ 60:33‬עד ‪ 60:61‬מפי מו"ר שליט"א‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור‪ ,‬מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬שזכותו הגדולה תגן עלינו‬
‫זיווג הגון‪ :‬אור בן דליה‬
‫‪ ,‬דוד בן שמחה וב"ב‪ ,‬משפחת מזרחי‪ ,‬יחזקאל מאיר בן שרה‪ ,‬דליה בת נעמי‪ ,‬אייל מזרחי‬
‫להצלחת‪:‬‬
‫ולהבדיל לעילוי נשמת ‪ :‬הנדיב אבנר צבאן בן חנה‬
‫לרפואה‪ :‬חיים מרדכי בן נטע‬