‫פרשת ויחי‬
‫גליון מס' ‪( 191‬שנה רביעית)‪ ,‬י"ג טבת תשע"ו‬
‫ְהּודה‪ַ ,‬א ָתה יוֹדּוָך ַאחֶ יָך‪ ,‬י ְָדָך בְ ע ֶֹרף אֹ יְבֶ יָך‪ ,‬י ְִש ַתחֲ וּו לְ ָך ְבנֵי ָאבִ יָך"‬
‫"י ָ‬
‫ּומח ֵֹקק ִמבֵ ין ַרגְ לָיו"‪ .‬אומר יעקב‬
‫יהּודה‪ְ ,‬‬
‫וכו'‪ֹ" ,‬לא יָסּור ֵשבֶ ט ִמ ָ‬
‫אבינו לבנו יהודה קודם מותו‪' ,‬דע לך יהודה! אתה הוא שזוכה‬
‫ית ָתא במעשה‬
‫ית ולא בְ הֵ ְ‬
‫לכתר המלוכה מכל אחיך‪ ,‬משום שהודֵ ַ‬
‫ית בכשלון שלך‪ ,‬יכלת להסתיר את העבירה כיוון שכבר‬
‫תמר! הודֵ ַ‬
‫חרצו בית הדין שאתה זכאי‪ ,‬וקבעו שתמר היא זאת שזינתה‬
‫וצריכה להשרף‪ ,‬וכשהיא מוצאת והחלה האש לאחוז בבגדיה‪ ,‬קמת‬
‫ואמרת ברגע שהתבררה התמונה‪" ,‬לְ ִאיש אֲ ֶשר אֵ לֶה ל ֹו‪ָ ,‬אנֹ כִ י‬
‫הָ ָרה"‪ ,‬מיד צעקת צָ ְד ָקה ִממֶ נִ י! היא הצדיקה ואני הרשע!‬
‫נגרם לך בזיון גדול‪ ,‬אתה נשיא וחשוב בארץ‪ ,‬היית מול יצחק‬
‫ויעקב שישבו באותו בית דין‪ .‬הבושה היא נוראית‪ ,‬שאדם במעמד‬
‫של רב ואדון וחשוב כמותו יאמר חפשתי פרוצה ברחוב!‬
‫ְהּודה" – גבורה של אריה וחוצפה של גור‪,‬‬
‫ַאריֵה י ָ‬
‫אבל "ּגּור ְ‬
‫בגבורה עילאית קמת והודאת 'אני פושע‪ ,‬אני חוטא!' ובאותה‬
‫שעה הלבשת על עצמך בושה גדולה אבל גם כתר מלכות לנצח‬
‫ּומח ֵֹקק ִמבֵ ין ַרגְ לָיו"‪.‬‬
‫יהּודה‪ְ ,‬‬
‫נצחים‪ ,‬שנאמר "ֹלא יָסּור ֵשבֶ ט ִמ ָ‬
‫כל מי שאינו מודה במעשיו‪ ,‬הקב"ה מקללו‪ .‬להשם יתברך פחות‬
‫אכפת מה עשית‪ ,‬אלא יותר אכפת לו כיצד אתה נוהג לאחר העוון‪,‬‬
‫האם מכסה פשעיו ומצדיק דרכו‪' ,‬תראה לא הייתה לי ברירה‪ ..‬ה'‬
‫יבין אותי' או "מוֹדֶ ה וְ ֹעזֵב יְרֻ חָ ם"‪.‬‬
‫יוסף קידש שם שמים בסתר והוסיפו לו אות ה' בשמו‪ ,‬שנאמר‬
‫"עֵ דּות בִ יהוֹסֵ ף ָשמ ֹו"‪ ,‬יהודה קידש שם שמים בגלוי‪ ,‬כל שמו של ה'‬
‫נמצא בשמו! י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ד‪-‬ה! יהודה הוא שעבר עבירה ויוסף ברח‬
‫מהעבירה‪ ,‬אבל יהודה בעבירה הביא יותר כבוד על ידי שהודה‬
‫בכשלונו ופירסמו‪.‬‬
‫רבותיי‪ ,‬כולנו חוטאים וטועים‪ ,‬בקנאה‪ ,‬בשנאה‪ ,‬בכבוד‪ ,‬בלשון‬
‫הרע‪ .‬השאלה אם אנו תופסים את עצמינו ואומרים‪' ,‬חטאנו‪,‬‬
‫‪70:63‬‬
‫‪73:71‬‬
‫(‪ 06‬דקות לפני השקיעה)‬
‫עברנו על דבר ה'‪ ,‬בואו נקבל את הדו"ח ונשלם הקנס' או חס‬
‫ָאמר ֹלא פָ עַ לְ ִתי ָאוֶן"‪.‬‬
‫ּומחֲ ה ִפיו‪ ,‬וְ ָ‬
‫וחלילה "ָאכָל ָ‬
‫מפני מה תיקנו תפילה בלחש? מפני עוברי עבירה‪ .‬משום‬
‫שהתפילה נועדה להודות על העבירות ולא רצו שהסביבה תשמע‪,‬‬
‫אבל על האדם לפחות מול בוראו להודות על כשלונותיו לאורך כל‬
‫התפילה‪ ,‬גם ב‪'-‬רפאנו' וגם ב‪'-‬אתה חונן' ויבקש סיוע מה' לשנות‬
‫את מעשיו‪ ,‬להודות על העבר ולצעוק על העתיד!‬
‫ולכן הנביא זועק "הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי" – כל‬
‫התביעה של הקב"ה עלינו‪ ,‬היא על שאנחנו טוענים מה כבר עשינו‬
‫– והלא בסה"כ אנחנו דתיים שומרי מצוות‪ ,‬אך מסרבים להודות‬
‫בכך שיום יום אנחנו בוגדים בקב"ה בכך שאנחנו נמשכים אחר‬
‫יצרינו – בתאווה ובקנאה לנחלתם של אחרים‪ ,‬ומסרבים להודות‬
‫בכשלונותינו – אלא אוהבים לטפוח לעצמנו על השכם ולומר‬
‫אשרינו ומה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו – לא כך היתה הגישה‬
‫של רבותינו ואבותינו‪ ,‬הם תמיד חיפשו את החסר אצלם‪ ,‬ומעולם‬
‫לא הסתכלו על מעלותיהם‪.‬‬
‫כך מצינו באברהם אבינו‪ ,‬שכאשר סיים את העקידה‪ ,‬המבחן‬
‫הגדול שערך אי פעם הקב"ה לבן אדם‪ ,‬ואברהם אבינו עמד במבחן‬
‫זה בהצלחה‪ ,‬ובכל זאת אומרת התורה לאחר העקידה‪" ,‬ויהי אחר‬
‫הדברים האלה"‪ ,‬ואמרו רבותינו הרהורי דברים היו שם – אמר‬
‫אברהם בני יצחק בן ‪ 73‬ולא נשוי‪ ,‬אילו הרגתיו בעקידה היה מת‬
‫בלא בנים‪ ,‬איך טעיתי טעות כזאת שלא השאתיו אשה עד כעת –‬
‫אברהם אבינו לא טופח לעצמו על השכם‪ ,‬אלא הוא מחפש איפה‬
‫חיסרתי‪ ,‬איפה שגיתי – כך על כל אדם ירא ה' לנהוג‪ ,‬לבקש את‬
‫החסר ולהשתדל לתקנו – בכך הוא מודה בכשלונו ובכך מתרצה‬
‫לבוראו‪.‬‬
‫שבת שלום‪ ,‬אייל עמרמי‬
‫‪73:76‬‬
‫ויקרבו ימי‬
‫מלכים א ב'‬
‫לפניה טלפונית אל הרב אייל עמרמי שליט"א‪ | 0533-107-137 ,‬לשליחת שאלה למו"ר באתר "כאיל תערוג" ‪www.ayal-taarog.co.il‬‬
‫כתובת דואר‪ :‬רח' הרב כלפון משה הכהן ‪ ,2/13‬ירושלים‪ .‬ת‪.‬ד‪ .11078 .‬מיקוד ‪91110‬‬
‫| לקבלת העלון לדוא"ל‪ ,‬ניתן לשלוח בקשה ‪[email protected]‬‬
‫ליזום שיחה‬
‫ראוי לדעת שהצורך של האשה בשיחה מורכב משני מישורים‪,‬‬
‫האחד‪’ :‬לשוחח’ ובחלק הזה היא יכולה להגיע לידי סיפוק גם‬
‫בשיחה עם חברה‪ .‬החלק השני הוא‪ :‬אם אנו משוחחים‪'' ,‬יש לי‬
‫הוכחה שאתה בעלי ומחובר אלי רגשית''‪ ,‬עוצמת הצורך של האשה‬
‫בחלק השני עולה עשרת מונים על החלק הראשון‪ ,‬ולצורך בתחושה‬
‫זו אין אפשרות לקבל סיפוק משיחה עם מישהו אחר‪ .‬הבעל יכול‬
‫מאוד לעזור לאשה בסיפוק חלק זה ועל ידי כך תרד פלאים תחושת‬
‫המועקה של האשה‪ ,‬זאת אם הוא לא ’יגרר’ לשיחה עם רעיתו‪ ,‬אלא‬
‫יזום אותה‪.‬‬
‫הבה ונבהיר זאת‪ ,‬האשה זקוקה להוכחה על הקשר של בעלה אליה‪,‬‬
‫ולכן היא משוחחת כדי לבחון ולקבל אישור זה‪ ,‬לכן ראוי שבעל לא‬
‫ימתין עד שאשתו תפנה אליו כדי שישוחח עמה‪ ,‬אלא שהוא יזום‬
‫שיחות (קצרות) עמה‪ .‬למשל‪ ,‬כדאי לבעל לגשת לשוחח עם רעיתו‬
‫מספר דקות לאחר שהוא הגיע הביתה‪ ,‬השיחה עמה יכולה להיות‬
‫במטבח‪ ,‬בסלון‪ ,‬בעמידה או בישיבה‪ ,‬הנקודה המרכזית היא היוזמה‬
‫מצידו‪ ,‬אין מדובר על שיחה ארוכה‪ ,‬אלא של מספר דקות‪ ,‬וכן‬
‫להמשיך לעשות שוב בטווחי זמן של שעה עד שעתיים‪ ,‬הרעיון‬
‫העומד מאחורי ההצעה מונחה בכך‪ ,‬שכיון שהצורך העיקרי בשיחה‬
‫מבחינתה של האשה הוא לקבל מהשיחה תחושה שבעלה מחובר‬
‫אליה רגשית‪ ,‬הרי כיון שהוא היוזם‪ ,‬השיחה רוויה בהוכחה לקשר‬
‫הגורמים להפרעות אכילה‬
‫במאמר הקודם ציינו את החשיבות למודעות בהפרעות אכילה וכן את‬
‫הסימנים שניתן לזהותם ולהגיש עזרה לחולה‪ .‬כמו כן ציינו שלאנשים‬
‫שסובלים מהפרעות אכילה חשוב המקום של שליטה‪ ,‬רוב חייהם‬
‫שלטו בהם‪ ,‬הם נאלצו לעשות מה שציפו מהם ללא התחשבות‬
‫בצרכים שלהם ואי האכילה ‪ -‬ההרעבה או ההקאה לסילוק האוכל‪ ,‬הינו‬
‫הדבר היחיד שבו הם מחליטים ושולטים‪.‬‬
‫הורים לילדים עם הפרעות אכילה מדווחים מתוך כאב "שהילד‪/‬ה היא‬
‫הכי טוב‪/‬ה ביותר מכל הילדים שלהם‪" ,‬הוא צייתן‪ ,‬אף פעם לא חשב‬
‫על עצמו רק דאג לנו ולמשפחה"‪.‬‬
‫זהו תמרור אזהרה‪ ,‬הילד הצייתן שמחפש לרצות את כולם‪ ,‬עסוק‬
‫בכולם ולמרבה הצער המשפחה מתרגלת למציאות זו ומאפשרת אותה‬
‫ללא עצירה ובדיקה‪ ,‬בואו ונבדוק האם טוב לו? האם הוא דואג‬
‫לעצמו? האם יש לו מקום מכבד בבית‪ ,‬האם יש לגיטימיות לצרכים‬
‫שלו‪ .‬אכן בחלקם בילדותם נראו ילדים אלו כילדים נורמטיביים‪,‬‬
‫צייתנים‪ ,‬טובים בלימודים‪ ,‬אך כשבגרו התגלו כילדים עם כעסים‪ ,‬עם‬
‫מרדנות והתרחקות מאנשים‪.‬‬
‫מחקרים מגלים שהפרעות אכילה מתפתחות כאשר צרכים לא‬
‫מסופקים‪ ,‬הפניה לאוכל הוא תחליף למשהו שיכול להרגיע בחוסר‪,‬‬
‫בתחושת בדידות וחוסר אהבה‪ .‬נמצא שבנות ובנים אלו סובלים‬
‫מדימוי עצמי נמוך‪ ,‬חוסר ערך עצמי‪ ,‬ריקנות‪ ,‬הם מחפשים חיזוקים‬
‫חיובים שיאשרו את קיומם‪ ,‬בהרגעה וביטחון‪ ,‬בנות אלו חשות לא‬
‫מובנות‪ ,‬בכל פעם שהם מאבדות קילו ממשקלם הם חשות ניצחון‪,‬‬
‫שביניהם‪ ,‬ודי יהיה לאשה בזמן מועט של דיבור‪ ,‬לעומת זאת שיחה‬
‫שהאשה יזמה והבעל רק נעתר לבקשתה תחייב זמן רב יותר להגיע‬
‫לאותה רמה של הוכחה רגשית‪.‬‬
‫אפשר להבחין בכך באמצעות דוגמא נוספת‪ :‬מחקרים מלמדים‬
‫שבשיחת חברים בין שניים‪ ,‬אם המאזין מהנהן בראשו בעת שזולתו‬
‫מדבר‪ ,‬הרי הדובר ידבר פי שלוש וארבע יותר מאשר אם המאזין אינו‬
‫מהנהן בראשו‪ .‬מתברר שבשיחה זוגית אנו מגלים את ההפך‬
‫המוחלט‪ ,‬בעל המהנהן בראשו בעת שרעיתו דוברת‪ ,‬מגדיל את‬
‫הסיכוי שרעיתו תדבר רבע מהזמן שנדרש לה עד עתה על מנת‬
‫להרגיש רוויה בשיחה‪.‬‬
‫הדבר מובן כיון שהאשה זקוקה בעיקר להוכחה על הקשר‪ ,‬הרי‬
‫ההנהון של הבעל בעת שהיא מדברת משדר בצורה חזקה על הקשר‬
‫של בעלה אליה ולדבריה לכן די לה גם בזמן מועט של שיחה‪.‬‬
‫שהם מעל לטבע ומנגד הם הראשונות שמתנגדות לכל טיפול‪.‬‬
‫חלק מהפרעות אכילה מתפתחות כשהורה מגלה אהבה וחיבה כלפי‬
‫ילד אחד ומפלה את הילד השני‪ .‬לעיתים הורה מעריץ את הילד‬
‫המוצלח והיפה ומתעלם מהילד האחר‪ ,‬או מקניט ילד והאחים‬
‫בתורם מעליבים את אותו ‪,‬ילד זה גדל רעב רגשית לחום ואהבה‬
‫ולעיתים הביטוי בהפרעת אכילה כהרעבה‪.‬‬
‫היהדות מחנכת אותנו מגיל צעיר לדחות סיפוקים ולשלוט בעצמנו‪,‬‬
‫הורים צריכים לשים לב מתי הילדה עוברת חבל דק זה בדמות‬
‫שאיפה להתעלות מצרכים חומרים ומפסיקה לאכול‪ ,‬מתי הבן החל‬
‫לאכול מעט כדי להגיע לדרגות גבוהות בעבודת ה'‪ .‬נפגשנו בנערות‬
‫ובנשים שפשוט צמו מתוך מטרה להתעלות ברוחניות‪ ,‬הם נתפסות‬
‫בקהילה כנשים חזקות ורוחניות מעוררות הערצה ומהוות כמודל‬
‫לחיקוי לנשים ונערות‪ .‬צריך לזכור שמה שמתאים לאחת לא מתאים‬
‫לחברתה‪ ,‬לכל אחד כוחות שונים‪.‬‬
‫הורים אמורים לשים לב לילדה שמנסה לרצות כל הזמן‪ ,‬עוזרת‬
‫הרבה בבית‪ ,‬עוזרת לאחיותיה הנשואות ולכל מבקש עזרה‪ ,‬היא‬
‫מצטיירת כנערה בעלת חסד וזה נכון לחנך לחסד ולנתינה‪ .‬צריך‬
‫לזכור את מקומה ולפנות לה מקום לעיסוקיה‪ ,‬לאפשר לה להיות‬
‫ילדה‪ ,‬ללכת לחברות וללמוד למבחנים‪ ,‬להקל ממנה את התפקידים‬
‫שבבית‪ .‬כך היא תרגיש שיש לה ביטוי עצמי‪ ,‬וזכות חיים משל עצמה‬
‫וכל הנתינה תהיה ממקום של שמחה‪.‬‬
‫איבוד זהות עצמית וצרכים שאינם מסופקים‪ ,‬לצד חוסר גמישות‬
‫מצד הבית עשויים לגרום למתבגר לבלבול ולרצון לשלוט בעצמו ואי‬
‫האכילה או סילוק האוכל מספק לו צורך זה‪.‬‬
‫כשהורים מגלים סימני הפרעת אכילה אצל הבן‪/‬הבת דהיינו הרעבה‬
‫או הקאות לסילוק מזון‪ ,‬ספירת קלוריות‪ ,‬דימוי גוף שלילי‪ ,‬פעילות‬
‫גופנית קשה‪ ,‬ביטויים שלילים קיצוניים על עצמם‪ ,‬חשוב שייגשו‬
‫לעזרה רפואית יתכן שהנער‪/‬ה נמצאת בשלב די חמור‪.‬‬
‫היהדות מעודדת יופי שמשלב פנימיות וחיצוניות ואת זה צריך לשדר‬
‫לילדים מגיל צעיר‪ ,‬לתחום גבולות בתפקידים של כל אחד בבית‪.‬‬
‫להעניק אהבה וחום‪ ,‬לתת מקום לכל ילד ולצרכיו‪ .‬לשדר אמפתיה‬
‫ותשומת לב כנה‪ ,‬להתחשב בכוחות של הילדים ובגילם כשזקוקים‬
‫לעזרה בעבודות הבית‪.‬‬
‫רבי חיים פינטו השני (הקטן) זיע"א‬
‫החברותא‬
‫היה זה בשעת בוקר מוקדמת‪ .‬מרבית תושבי העיר עדיין נמו את שנתם‪,‬‬
‫מספר מצומצם של מתפללים עשו את דרכם לעבר בית הכנסת‪ ,‬כשהם‬
‫עטורים בטלית ותפילין‪.‬‬
‫ר' יונה אבן חיים זצ"ל‪ ,‬שהיה אחד מהמשכימים קום‪ ,‬גילה בעמדו על‬
‫מפתן דלת בית הכנסת‪ ,‬כי הוא לא הראשון שהגיע לשם‪ .‬מבעד לקיר‪,‬‬
‫שמע ר' יונה שני קולות שלומדים תורה בתוך בית הכנסת‪.‬‬
‫קולו הערב של אחד הלומדים‪ ,‬היה מוכר לר' יונה‪ :‬הלא זה קולו של רבי‬
‫חיים פינטו הקטן זיע"א‪ .‬ר' יונה השתהה מעט מחוץ לבית הכנסת‪ ,‬כדי‬
‫שלא לגרום ביטול תורה ולא להפריע ללומדים מסדר לימודם‪ .‬רק כאשר‬
‫פסק קול הלימוד‪ ,‬נכנס ר' יונה לבית הכנסת ואז הוא הופתע מאד‪:‬‬
‫בתוככי בית הכנסת הוא הבחין ברבי חיים זיע"א‪ ,‬כשהוא לבדו ואין איש‬
‫נוסף עמו‪ .‬מכיון שר' יונה שמע בבירור שני קולות של לומדים‪ ,‬הוא‬
‫ניגש לרבי חיים זיע"א ושאל אותו‪:‬‬
‫"היכן הוא החברותא שעמו למדת מקודם"?‬
‫"האם ראית אותו"? השיב לו רבי חיים זיע"א בשאלה‪.‬‬
‫"כן!" ‪ -‬השיב ר' יונה‪.‬‬
‫"אשריך שזכית לראות את פני אליהו הנביא זכור לטוב" – השיב לו רבי‬
‫חיים זיע"א‪ ,‬במאור פנים – "אליהו הנביא‪ ,‬הוא זה שלמד איתי בבית‬
‫הכנסת"‪ .‬בתוך כדי דיבור‪ ,‬השביע רבי חיים זיע"א את ר' יונה שלא יגלה‬
‫לאיש את אשר ראו עיניו‪ ,‬כל עוד הוא בחיים‪ .‬ר' יונה שמר את הסוד‬
‫בליבו‪ ,‬ורק לאחר הסתלקותו של רבי חיים זיע"א‪ ,‬גילה רבי יונה‪ ,‬את‬
‫הסוד‪.‬‬
‫שרוי בתענית‬
‫מנהגו של רבי חיים זיע"א היה‪ ,‬להתענות מערב שבת לערב שבת‪.‬‬
‫את התענית הוא היה מתחיל במוצאי שבת קודש‪ ,‬כשהוא שרוי‬
‫בצום עד ערב שבת הבאה‪ .‬לחם לא אכל ומים לא שתה‪.‬‬
‫בכל ערב שבת‪ ,‬היתה אשתו הרבנית ע"ה‪ ,‬מכינה לו לסעודת ליל‬
‫שבת קודש‪ ,‬מרק חם עם קציצות בשר‪ ,‬כדי להחיות את נפשו‬
‫ולחזק את גופו החלוש לעבודת השם יתברך‪.‬‬
‫באחד הימים‪ ,‬יצאה הרבנית אל הקצב כדי לקנות בשר‪ ,‬כמנהגה‬
‫להכין לו את סעודת ליל שבת קודש‪ .‬באותו יום הקצב חרג‬
‫מהרגלו‪ ,‬ונתן לה בשר "כשר" במקום בשר "חלק" (גלאט)‪ ,‬כפי‬
‫שהיתה רגילה ומקפידה לקנות בכל שבוע‪ .‬הרבנית שלא ידעה על‬
‫כך‪ ,‬הביאה את הבשר לביתה‪ ,‬והכינה לרב מרק עם בשר כהרגלה‬
‫לכבוד שבת קודש‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כשהגישה הרבנית את צלחת המרק על השולחן‪ ,‬ביקש רבי‬
‫חיים זיע"א להתחיל לסעוד את לבו‪ ,‬לפתע קרא לרבנית ואמר לה‪:‬‬
‫"קחי מכאן את המרק! הוא אסור באכילה‪ ,‬מכיון שיש בו‬
‫תולעים‪" ...‬הרבנית הסתכלה על המרק שהיה זך ונקי‪ ,‬התבוננה‬
‫היטב בצלחת ולא הבחינה בתולעים‪ .‬בתום לבה חשבה‪ ,‬שהרב לא‬
‫חפץ לאכול את המרק‪ ,‬והוא מתכוון בהלצה למה שאמר‪.‬‬
‫הרבנית ניגשה למטבח‪ ,‬והגישה לבעלה את המנה השניה ‪ -‬קציצות‬
‫בשר‪ .‬והנה הרב שוב מסב את תשומת לבה‪ ,‬לתולעים שרוחשות‬
‫בצלחת‪" :‬האם את רוצה להאכיל אותי דבר איסור?"‬
‫נטל רבי חיים זיע"א את כל הסיר עם המרק והבשר‪ ,‬והשליך את‬
‫הכל לאשפה‪ .‬בסעודה זו ‪ -‬לאחר שבוע של תענית ‪ -‬אכל רק לחם‬
‫בלבד‪ ,‬מבלי לטעום ממנת הבשר‪.‬‬
‫עם צאת השבת מיהרה הרבנית אל הקצב‪ ,‬ושאלה אותו אודות‬
‫הבשר שקנתה אצלו; מה מקורו‪ ,‬ומי היה השוחט? הקצב השיב‬
‫לה‪ ,‬כי השוחט הוא אדם ירא שמים‪ ,‬אלא שהבשר שקנתה השבוע‪,‬‬
‫לא היה "חלק" ‪ -‬כפי שהיא רוכשת בכל שבוע‪ ,‬אלא בשר "כשר"‬
‫רגיל‪ ,‬מיד הבינה הרבנית הצדקת‪ ,‬כיצד השם יתברך מנע מבעלה‬
‫הקדוש לאכול בשר שנפלה בו שאלת כשרות‪ .‬אדם ששומר את‬
‫עצמו מדברים אסורים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא שומר עליו שלא יכשל‬
‫בהם‪ ,‬וכפי שנאמר‪" :‬רגלי חסידיו ישמור"‪.‬‬
‫לחץ דם‬
‫לחץ הדם הוא הלחץ המופעל על ידי נוזל הדם על דפנות כלי הדם‪.‬‬
‫הלחץ הנמדד כאשר הלב מתכווץ ומזרים דם אל העורקים נקרא לחץ‬
‫דם סיסטולי (הערך הגבוה)‪ ,‬והלחץ הנמדד כאשר הלב מתמלא בזמן‬
‫מנוחה נקרא לחץ דם דיאסטולי (הערך הנמוך)‪.‬‬
‫לחץ דם תקין במבוגרים‪ 786/16 -‬מ"מ כספית‪ .‬ואילו לחץ גבוה הוא מעל‬
‫‪ 706/46‬מ"מ כספית‪.‬‬
‫לחץ הדם אינו קבוע הוא מושפע מגורמים רבים ולכן עשוי להשתנות‬
‫במשך היום‪ .‬כדי לאבחן בודאות לחץ דם גבוה‪ ,‬יש לבצע שלוש בדיקות‬
‫נפרדות בישיבה במנוחה‪ ,‬שלא לאחר עישון‪ ,‬כעס ושתיית אלכוהול‪.‬‬
‫במידה ולחץ הדם גבוה בכל הבדיקות‪ ,‬יש להתחיל בטיפול‪ .‬כמו כן‬
‫חשוב לבדוק אם לחץ הדם הגבוה הינו ראשוני (סיבתו אינה ידועה) או‬
‫משני (נלווה למחלות אחרות)‪.‬‬
‫יתר לחץ דם (יל"ד) בדרך כלל אינו מורגש‪ ,‬אינו כואב אך בעל השפעה‬
‫מצטברת על כלי הדם ועלול לגרום לסיבוכים הקשורים בין השאר ללב‪,‬‬
‫למוח‪ ,‬לכליות ולעיניים‪.‬‬
‫הגורמים ליתר לחץ דם‪ :‬א‪ .‬גורמים תורשתיים‪ .‬ב‪ .‬גורמים סביבתיים‪ .‬ג‪.‬‬
‫ג‪ .‬גורמים לא ידועים‪ .‬על הגורמים התורשתיים ועל הגורמים הלא‬
‫ידועים אין באפשרותנו להשפיע‪ .‬אך ביכולתנו לטפל בגורמים‬
‫הסביבתיים (חוסר פעילות גופנית‪ ,‬לחץ נפשי‪ ,‬תזונה לא נכונה וכד')‪.‬‬
‫הטיפול‪:‬‬
‫ירידה במשקל במידת הצורך‪ .‬פעילות גופנית מבוקרת ‪ -‬להיועץ ברופא‪.‬‬
‫הימנעות מעישון‪ .‬הימנעות מאלכוהול‪ .‬הורדת המתח והלחץ‪ ,‬מיצוי‬
‫היכולת האישית‪ .‬תזונה מתאימה‪ .‬ובמידת הצורך טיפול תרופתי לפי‬
‫המלצת הרופא המטפל‪.‬‬
‫הגבלת צריכת המלח (נתרן כלורי)‪ ,‬אבל לא הימנעות מוחלטת!‬
‫הקשר בין צריכת מלח ולחץ דם עדיין נחקר‪ ,‬בכל אופן יש להימנע‬
‫מצריכה עודפת‪ .‬הכמות המומלצת למבוגרים‪ :‬כפית מלח אחת‬
‫ליום (‪ 0‬גרם מלח= ‪ 8,066‬מ"ג נתרן)‪ .‬לפי הסטטיסטיקה אנו‬
‫צורכים בממוצע כ‪ 8-‬כפיות מלח ביום‪ .‬יש לשים לב למלח הסמוי‬
‫המצוי במוצרי מזון כגון‪ :‬בלחם‪ ,‬קרקרים‪ ,‬חטיפים וכד'‪ .‬רצוי‬
‫לבדוק את תכולת הנתרן לפני קניית מוצר המזון‪ .‬הנתרן נמצא‬
‫במזונות רבים ולא רק במלח השולחן‪ .‬חשוב לשמור על צריכה‬
‫מספקת של אשלגן‪ ,‬מגנזיום וסידן‪.‬‬
‫בנוסף יש לצמצם צריכת סוכרים פשוטים (ממתקים‪ ,‬מיצים‪,‬‬
‫עוגות)‪ .‬צמצום צריכת שומנים רווים (בשר שמן‪ ,‬מוצרי חלב‬
‫עשירים בשומן וכד') אפשר לצרוך קפה ‪ -‬השפעת הקפה על לחץ‬
‫הדם היא זמנית ולטווח קצר בלבד‪.‬‬
‫המסמר האחרון של הרשב"א‪ ,‬פרק ב‪ /‬באדיבות ר' קובי לוי‬
‫תקציר‪ :‬רוני קציר ונתנאל דקל‪ ,‬שני קצינים שראו קרבות עקובות מדם‬
‫משתחררים מהצבא ומחליטים לעלות לטיול בירושלים‪ ,‬באוטובוס‬
‫מחבל מתאבד פוצץ את עצמו‪ ,‬נתנאל נהרג ממסמר שפגע בליבו‪ ,‬ואילו‬
‫רוני ניצל למרות ‪ 44‬מסמרים שהוצאו מגופו‪ .‬מסמר אחד נשאר בראשו‬
‫מחשש שאם יוציאו אותו יגרם נזק למח‪ .‬רוני מרגיש צורך להתייעץ עם‬
‫רב שיסביר לו מה רוצים ממנו משמים‪.‬‬
‫נהג המונית היה טיפוס שתקן‪ ,‬מרוכז‪ ,‬עיניו היו שקועות בכביש שלפניו‪.‬‬
‫הרדיו דמם‪ ,‬ומלבד אוושת המנוע החרישית הכל היה שקט‪ ,‬ואולי אפילו‬
‫קצת מאיים‪.‬‬
‫רוני קציר החליט לשבור שתיקה‪" .‬אולי אתה מכיר רב חשוב בירושלים‪,‬‬
‫רב כזה שאם אשאל אותו כמה שאלות הוא יתן לי תשובות שיספקו‬
‫אותי?‬
‫הנהג השתקן הסיט מבטו לעבר הקצין הפצוע והשיב "כן"‪.‬‬
‫"עשה לי טובה‪ ,‬אין לי שום מושג ברבנים‪ ,‬לא מכיר‪ ,‬לא יודע‪ .‬עברתי‬
‫חוויה נוראה שאני חייב לקבל הסבר עליה‪ ...‬אני זקוק לרב צדיק"‪.‬‬
‫"סמוך עלי" השיב הנהג מחוייך משהו "הרב שאני מכיר איננו מדבר עם‬
‫מלאכים ולא עם רוחות רפאים‪ .‬הוא יושב כל היום בישיבה על הסטנדר‪,‬‬
‫מסביבו עשרות תלמידי חכמים ומה שהם שואלים הוא יודע לענות‪ .‬גם‬
‫אני לא דתי חזק‪ ,‬אבל הוא מקבל כל אחד בסבר פנים יפות"‪.‬‬
‫"יש לו זמני קבלת קהל?" שאל קציר‪" .‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬הוא יהודי פשוט שכזה‪,‬‬
‫לבוש בכובע וחליפה‪ ,‬בלי שמשים בלי עוזרים‪ .‬הוא תמיד אומר לי‪,‬‬
‫"שייקה‪ ,‬אתה שואל ואני עונה לך מן התורה ומן הגמרא‪ .‬אין לי רוח‬
‫הקודש ואין לי חבר מלאך"‪ .‬רוני קציר פרץ בצחוק משוחרר‪.‬‬
‫"הו‪ ,‬הו‪ ,‬דומני שהרב שלך בדיוק מתאים למצב רוח השפוף שלי‪ ,‬אחד‬
‫כזה שחי את המציאות‪ ,‬אבל מבין הרבה מעבר אליה"‪.‬‬
‫המונית עצרה בשכונה מיושנת שבתיה נמוכים‪ ,‬על המרפסות יכולת‬
‫להבחין בצמחי בשמים‪ ,‬כמו נענע ורוזמרין‪ ,‬ומשב הרוח הסיע ניחוח‬
‫מהביל של תבשיל בשרי‪.‬‬
‫"הנה הבנין של הישיבה‪ ,‬הכנס‪ .‬תבקש את הרב ראובני‪ ,‬אם הוא אחרי‬
‫השיעור‪ ,‬הוא יכניס אותך למשרדו הקטן‪ ,‬תספר לו הכל‪ ,‬הוא כבר ידע‬
‫לפענח לך את סוד המסמרים‪ ."...‬רוני שוב פרץ בצחוק משחרר‪ ,‬שילם‬
‫לנהג ונפרד ממנו בידידות‪" .‬אני מודה לך מעומק הלב‪."...‬‬
‫כשהתיישב רוני קציר בקצה בית המדרש‪ ,‬ההמולה היתה בעיצומה‪ .‬הרב‬
‫ראובני היה באמצע שיעור‪ ,‬ורוני שמע משפטים מינוחים וניסוחים שלא‬
‫הבין מהם מילה‪ .‬מפעם לפעם היה פורץ ויכוח בין הרב לתלמידים‬
‫באוקטבות שהוא לא תיאר לעצמו‪ ,‬שכך מדברים לרב‪ .‬הוא ראה עינים‬
‫יוקדות‪ ,‬לב מורתח וריכוז אדיר עם צמאון לחדד איזו שהיא הבנה‪.‬‬
‫הסקרנות בערה בו‪ ,‬מעולם לא חווה כזו חצי שעה סוערת נסערת‪ ,‬גם‬
‫אם לא הבין דבר‪ .‬השיעור הסתיים‪.‬‬
‫"כבוד הרב‪ ,‬שלחו אותי אליך לשאול שאלה"‪ .‬הרב ראובני הרים קלות‬
‫את כובעו‪ ,‬שלף מעל פדחתו את כיפת הקטיפה השחורה שלו והגיש‬
‫לרוני קציר‪" .‬חבוש כיפה יקירי‪ ,‬אתה במקום קדוש‪ ,‬בוא נכנס לחדרי‬
‫ברוך הבא"‪ .‬החמימות הזו‪ ,‬כבשה את רוני קציר‪ .‬הרב ראובני מזג שתי‬
‫כוסות מים והגיש אחת לרוני וביקש "אני מברך‪ ,‬אתה תענה "אמן"‬
‫בסוף הברכה‪ ,‬ברוך‪ ...‬שהכל נהיה בדברו" אמן‪.‬‬
‫בשעה ארוכה שטופה בדמע‪ ,‬בסערת רגשות‪ ,‬סיפר הקצין הצעיר את‬
‫מסכת חייו הקצרים‪ ,‬את "חוויותיו" תחת סכנת חיים של אש אויב‪ ,‬עד‬
‫לרגע הנורא שבו ספג ‪ 766‬מסמרים לגופו‪ ,‬ונותר חי‪ ,‬ואילו חברו נפגע‬
‫ממסמר אחד‪ ,‬ונפטר‪.‬‬
‫"נותרתי עם מסמר אחד בראש‪ ,‬מעל האוזן השמאלית‪ .‬הרופאים‬
‫חוששים לנתח אותי ולהוציאו‪ ,‬מחשש שמא אפגע במוח‪ ...‬מה הרב‬
‫אומר‪ ,‬מה רוצים ממני‪ ...‬מי רוצה ממני‪ ?...‬האם הרב יודע מה להשיב"‪.‬‬
‫הרב ראובני נעץ מבט חודר באיש הצעיר‪" .‬יקירי‪ ,‬התשובה לשאלה שלך‪,‬‬
‫טמונה בגופך‪ ,‬ליתר דיוק בראשך שלך‪ .‬בן אדם לא נולד עם מסמר‬
‫בראש‪ ,‬ואם שלחו לו מסמר לראש‪ ,‬הוא צריך לפשפש במעשיו‪ ,‬בעיקר‬
‫להקדיש מחשבה על תכלית חייו‪ .‬אתה נראה לי יהודי חכם ורגיש‪,‬‬
‫והעובדה שאתה כאן‪ ,‬מעידה שיש לך אמונה פנימית יוקדת לדעת מי‬
‫מנהל את העולם‪ .‬אתה בוודאי לא מצפה ממני שאוריד לך מלאך מן‬
‫השמים שיתן לך הסברים מדוייקים"‪.‬‬
‫רוני קציר חייך‪ ,‬נהג המונית הכין אותו יפה מאד‪" .‬אבל אם יש לך‬
‫זמן ותרצה‪ ,‬הישיבה שלי כאן פתוחה לפניך‪ .‬שב תלמד בספרים‪ ,‬אני‬
‫מב טיח לך שתוך מספר חודשים כל השאלות שלך יעלמו יחד עם‬
‫המסמר‪ .‬כל התשובות כאן!!! הרב ראובני הניח ידו על הגמרא‪,‬‬
‫"כאן‪ ,‬חביבי‪ ,‬כאן"!!!‬
‫הקצין רוני קציר נכנס כמו לוחם קרבי לתוך עולם התורה‪ ,‬שכר‬
‫דירה קטנה סמוך לישיבה של הרב ראובני ונצמד לאברך שמעון‬
‫גבישי שסייע לו להבין את לשון הגמרא‪ .‬הוא הפך למתמיד גדול‪.‬‬
‫עולם המושגים התלמודיים שלו היה גדוש למדי והוא דאג לשנן את‬
‫הסוגיה הנלמדת מאות פעמים יומם ולילה‪ ,‬עם הרש"י והתוספות‬
‫והראשונים‪.‬‬
‫אחרי ארבעה חודשים‪ ,‬בסיוע שיכלו המבריק של האברך גבישי‪,‬‬
‫התיישב קציר לשיעור המרכזי של הרב ראובני‪ ,‬על הסוגיה הנלמדת‪.‬‬
‫"יש לי ארבע קושיות הנובעות מדברי הרשב"א על הסוגיה"‪ ,‬פתח‬
‫הרב ראובני את השיעור "אחת יותר מסובכת מן השניה"‪.‬‬
‫"הרשב"א היקשה על הנחת התוספות‪ ,‬הרשב"א סותר סוגיה מבבא‬
‫מציעא‪ ,‬הרשב"א סותר פעמיים את עצמו"‪ .‬אחרי ‪ 76‬דקות הסתיים‬
‫השיעור‪" .‬צאו לדרך" ביקש הרב ראובני‪" ,‬אני מבקש תרוצים על על‬
‫הקושיות הללו‪ ,‬ולא מהבטן‪ .‬תרוצים שמתיישבים על הלב ועל‬
‫הראש"‪ .‬רוני קציר התיישב מול האברך גבישי ונתן לו להוביל‪ .‬ר'‬
‫שמעון גבישי צורב מבריק חזר על הקושיות והחל לפרק אותן אט‬
‫אט‪" .‬יש תרוץ ראשון" הוא קפץ ממקומו‪ ,‬ויישב קושיה ראשונה‪.‬‬
‫"עוד תירוץ נפלא" קפץ גבישי והוא ממשיך "והנה התרוץ השלישי‬
‫כקילורין לעינים"‪ ,‬סיכם גבישי "אבל הסתירה השניה של הרשב"א‬
‫את עצמו ‪ ...‬גדולה עלי"‬
‫רוני קציר הביט בעין מעריצה בחברותא שלו‪ ,‬וליבו בער מקינאת‬
‫סופרים‪ .‬הוא שינן את תרוציו של ר' גבישי בעינים עצומות‪ ,‬שוזר‬
‫לעצמו שאלות קטנות באמצע המהלך‪" .‬זה גדול עלי" מילמל גבישי‬
‫"איך מיישבים סתירה שכזו"‪ .‬קציר עצם חזק את עיניו ונכנס‬
‫למצולות הריכוז הטוטלי‪" .‬זה שדה קרב רוחני‪ .‬אני מוכרח לתרץ‬
‫את הקושיא הזו"‪ .‬הלחץ ברקותיו היה עצום‪ ,‬שני מרפקיו כמעט‬
‫יצרו גומות על שולחן הפורמיקה‪.‬‬
‫"יש!!! יש תרוץ!!! הוא שאג‪ .‬רוני ניתר מכסאו והחל לחולל סביב‬
‫השולחן "יש יותר מזה" הוא צעק "התרוץ שמיישב את הסתירה של‬
‫הרשב"א בינו לבין עצמו‪ ,‬מאיר את הסוגיה באור אחר‪ ,‬ושלושת‬
‫התרוצים שלך יורדים מן הפרק‪ ,‬לצערי הם פשוט לא נכונים"‪.‬‬
‫"הראש שלך מלא דם! זה מטפטף על החולצה שלך" אמר גבישי‬
‫"מה קרה לך אולי נזעיק אמבולנס‪ ...‬אתה שטוף בדם‪."...‬‬
‫גבישי נבהל‪ .‬רוני קציר מישש את ראשו ולא האמין למגע‬
‫אצבעותיו‪ ,‬המסמר ה‪ 766-‬ביצבץ כמעט כולו מחוץ לראשו‪ ,‬וקילוח‬
‫דם סביבו‪ .‬הוא שלף את המסמר החוצה והצמיד לפצע הזולג את‬
‫שרוול ידו השמאלית‪" .‬תקשיב שמעון" הוא צעק "הנה התרוץ"‪ .‬הס‬
‫הושלך בישיבה‪ .‬במשך ‪ 76‬דקות שזר רוני את הסוגיה על קושיותיה‬
‫ותרוציה‪ .‬כולם קשובים‪ ,‬והדם מטפטף והולך‪ .‬הרב ראובני הביט בו‬
‫מאובן‪ ,‬ולחש לעצמו "הוא גאון הבחור הזה ‪ ...‬הוא גאון"‪.‬‬
‫בחדר המיון שוכב על המטה‪ .‬לימינו הרב ראובני ולשמאלו ר'‬
‫שמעון גבישי‪ .‬הרופא התורן הסביר בכובד ראש‪" :‬אין לי שום הסבר‬
‫רפואי איך נשלף המסמר מן הגולגולת‪ ...‬אבל לשמחתי הכל תקין‪.‬‬
‫כל הצילומים מעידים שאין נזק פנים גולגלתי‪ .‬אני חובש לו את‬
‫הראש‪ ,‬רושם לו כמה כדורי אנטיביוטיקה ואתם משוחררים" סיים‬
‫הדוקטור‪" .‬אתה מבין רוני יקירי‪ ,‬לקח לך ארבעה חודשים לסלק את‬
‫כל השאלות שלך‪ ,‬והעיקר‪ ,‬את המסמר ה‪ 766-‬שלף הרשב"א‪,‬‬
‫באמצעות התרוץ המופלא שדלית ממצולות שכלך"‪.‬‬
‫רוני חייך חיוך קצת עצוב ולחש "יהי רצון שהתורה הזו שלמדתי‪,‬‬
‫תעמוד לעילוי נשמתו של חברי נתנאל דקל‪ ,‬זכרונו לברכה"‪.‬‬
‫לשבר את הגאווה‬
‫ָאדם‪,‬‬
‫ּגְד ֹולֵי י ְִש ָראֵ ל הָ יּו ְמחַ פְ ִשים ַאחַ ר הַ ְדבָ ִרים הַ ְמעו ְֹר ִרים בְ יו ֵֹתר אֶ ת הָ ָ‬
‫ּגַם ִאם הַ ָדבָ ר הָ יָה כָרּוך בְ פַ חַ ד מּוחָ ִשי‪ .‬הַ סַ בָ א ִמ ְסלַבו ְֹד ָקא ַרבִ י נ ָָתן ְצבִ י‬
‫פִ ינְ ֵקל נָהַ ג פַ עַ ם בְ חֹדֶ ש ָל ֶלכֶת לְ בֵ ית הַ ְקבָ רוֹת לִ ישֹן ָשם ִעם הַ מֵ ִתים‪ ,‬כְ דֵ י‬
‫לִ ְשבֹר אֶ ת הַ לֵב וְ לִ זְ כֹר מָ ה הָ ַאחֲ ִרית‪ ...‬מָ ה אֲ נִ י אֶ ְהיֶה בַ סוֹף‪ ...‬כַ אֲ ֶשר ָאדָ ם‬
‫חו ֵֹשב ָכך ‪ -‬כָל הַ ּגַאֲ וָ ה נִ ְשבֶ ֶרת‪ ,‬כָל הָ ִריצָ ה ַאחַ ר הָ ע ֹולָם הַ זֶה נִ גְמֶ ֶרת‬
‫וְ קו ֶֹרסֶ ת בִ ְשנִ יָה ַאחַ ת‪.‬‬
‫ְהּודה בְ כָל עֶ ֶרב רֹאש חֹדֶ ש‬
‫ְהּודה פְ ָתיָה ע"ה רֹאש י ְִשיבַ ת ִמנְ חַ ת י ָ‬
‫ַרבִ י י ָ‬
‫הָ יָה עו ֶֹשה מַ סַ ע לְ וָ יָה לְ עַ ְצמוֹ‪ ,‬הָ יּו ָש ִמים אוֹת ֹו עַ ל אֲ לּונְ ָקה וְ הוֹלְ כִ ים מֵ הַ ר‬
‫ְהּודה‪ ,‬וְ או ְֹמ ִרים "יו ֵֹשב בְ סֵ ֶתר עֶ לְ יוֹן ְבצֵ ל ַשדַ ‪-‬י‬
‫ֵיתים עַ ד מַ חֲ נֵה י ָ‬
‫הַ ז ִ‬
‫י ְִתל ֹונָן"‪" ,‬אָ נָא בְ כֹחַ ּגְדֻ לַת" וְ כּו'‪" ,‬ה' נ ַָתן ה' ל ַָקח" וְ כּו'‪" ,‬בָ רּוך ַדיַן הָ אֱ מֶ ת"‬
‫ְהּודה פְ ָתיָה‬
‫וְ כּו'‪ ...‬אֲ נ ְַחנּו עו ִֹשים ְמ ִסבָ ה בְ כָל עֶ ֶרב רֹאש חֹדֶ ש‪ ,‬אֲ בָ ל ַרבִ י י ָ‬
‫ָרצָ ה לִ זְ כֹר אֶ ת הָ ַאחֲ ִרית ֶשלוֹ‪ ,‬אֵ יפֹ ה הּוא י ְִהיֶה בַ סוֹף‪ ,‬הַ יֵצֶ ר הָ ָרע מַ ְשכִ יחַ‬
‫לָנּו אֶ ת זֶה‪ ,‬כִ י הּוא חָ ָכם הּוא אוֹמֵ ר אֲ נִ י אֶ ְקבֹר או ְֹתך פֹ ה וְ ָשם‪ ,‬אֲ בָ ל ִמי‬
‫ֶשחָ כָם אוֹמֵ ר פֹ ה אַ ָתה בְ מֵ ילָא ִת ְקצֹר או ִֹתי‪ ,‬אֲ בָ ל ָשם אַ ָתה כְ בָ ר לא ִת ְקבֹר‬
‫או ִֹתי‪.‬‬
‫הַ ּגָאוֹן ִמּוִ ילְ נָא הָ יָה ְמ ַשלֵם כֶסֶ ף לַמָ גִיד ִמדּובְ נָא ֶשי ִֵתן ל ֹו מּוסָ ר לְ ַת ֵקן‬
‫עַ ְצמוֹ‪ַ .‬תּגִיד לִ י מָ ה אֲ נִ י לא בְ סֵ דֶ ר‪ַ ,‬תּגִיד לִ י אֵ יפֹ ה אֲ נִ י לא עוֹבֵ ד אֶ ת ה'‪,‬‬
‫ַתפְ ִחיד או ִֹתי‪.‬‬
‫הַ ּגְמָ ָרא ְמסַ פֶ ֶרת ֶשבִ זְ מַ ן ַרבִ י אֱ לִ יעֶ זֶר הָ י ְָתה עֲ ִצ ַירת ְּג ָש ִמים‪ְ ,‬של ָשה י ִָמים‬
‫כָל הַ ִצבּור ִה ְתפַ לְ לּו וְ לא י ַָרד ּג ֶֶשם‪ .‬בִ זְ מַ נָם כְ ֶשהָ יָה עֲ ִצ ַירת ּג ְָש ִמים הָ יָה זֶה‬
‫ְּגזַר ִדין מָ ֶות‪ ,‬יֹבֶ ש‪ ,‬אֵ ין מֵ הֵ יכָן לְ הָ בִ יא ְש ִתיָה‪ֻ ,‬כלָם מֵ ִתים‪ .‬בִ נְ הַ ְר ְדעָ א י ְָשבּו‬
‫ּובָ כּו ְשל ָשה י ִָמים וְ לא עָ זַר‪.‬‬
‫ִה ְת ִחילּו הָ עָ ם לָצֵ את אֶ ל ְרחוֹב הָ ִעיר‪ָ .‬ראּו ֶשהַ ְתפִ לוֹת לא ִמ ְת ַקבְ לוֹת בְ בֵ ית‬
‫הַ כְ נֶסֶ ת ‪ -‬י ְָצאּו לִ ְרחוֹב הָ ִעיר‪ .‬הָ ַלך ַרבִ י אֱ לִ יעֶ זֶר וְ ָאמַ ר‪ַ :‬רבו ַֹתי לְ כּו וְ ַת ְת ִקינּו‬
‫לְ עַ ְצ ְמכֶם ְקבָ ִרים‪ ,‬כִ י ִנגְזְ ָרה ְּגז ֵָרה בַ ָשמַ יִם וְ ֻכלָנּו מֵ ִתים‪ּ ,‬גִלּו לִ י עַ כְ ָשיו‬
‫בַ ָשמַ יִם ֶש ֻכלָנּו ְצ ִריכִ ים לָמּות‪ּ ,‬גָעּו כָל הָ עָ ם בִ בְ כִ יָה‪ ,‬וְ ָאז י ְָרדּו הַ ְּג ָש ִמים‪.‬‬
‫לָמָ ה ְשל ָשה י ִָמים ֶשל ְתפִ לוֹת בְ בֵ ית הַ כְ נֶסֶ ת לא עו ְֹררּו ַאף אֶ חָ ד ֶשאֵ ין‬
‫ּג ֶֶשם‪ַ ,‬אף אֶ חָ ד לא ִהזִ יל ִד ְמעָ ה‪ִ ,‬מכֵיוָ ן ֶשהֵ ם חָ ְשבּו ֶשהָ ַרב יְסַ דֵ ר לָנּו אֶ ת‬
‫הַ כֹל‪ָ ,‬רָאה ַרבִ י אֱ לִ יעֶ זֶר ֶשֹּלא נִכְ נַס פַ חַ ד בַ לֵב לָאֲ נ ִָשים וְ הֵ ם לא ְמבִ ינִ ים‬
‫ּומיָד‬
‫ֶשעָ ְנ ֵשי ָשמַ יִם זֶה ָדבָ ר ְר ִצינִ י‪ָ ,‬לכֵן הּוא ָאמַ ר לָהֶ ם ִה ְת ִקינּו ְקבָ ִרים‪ִ ,‬‬
‫בָ כּו ֻכלָם מֵ עֹמֶ ק הַ לֵב‪.‬‬
‫ָלכֵן אוֹמֵ ר ַרבֵ נּו בְ חַ יֵי הַ בו ֵֹרא י ְִתבָ ַרך יָחֵ ל עַ מ ֹו וְ יַפְ ִחידֵ ם בִ גְמּול וָ ֹענֶש‬
‫ְממַ הֲ ִרים‪ ,‬ה' מַ פְ ִחיד או ָֹתנּו בָ עֳ נ ִָשים ְמ ִה ִירים‪ִ ,‬אם ִתנְ הַ ג ִא ִתי ֶשֹּלא‬
‫ָאדם מוֹדֵ ד בָ ּה מו ְֹד ִדים לוֹ‪ ,‬אֲ נִ י ַאעֲ נִ יש או ְֹתך ּגַם פֹ ה‬
‫ֹשר‪ ,‬בְ ִמ ָדה ֶש ָ‬
‫בְ י ֶ‬
‫בָ ע ֹולָם הַ זֶה‪ ,‬חּוץ מֵ הָ ֹענֶש ֶשל מַ ְעלָה ֶשמַ ּגִיעַ לְ ך‪.‬‬
‫ית או ִֹתי ‪ -‬אֲ נִ י אֶ ְדַאג‬
‫ית אֲ נ ִָשים ‪ -‬אֲ נִ י אֲ ַרמֶ ה או ְֹתך‪ .‬אַ ָתה בִ זִ ָ‬
‫אַ ָתה ִר ִמ ָ‬
‫לְ בַ זוֹת או ְֹתך‪" .‬כַאֲ ֶשר עָ ָשה כֵן יֵעָ ֶשה לוֹ"‪ .‬כְ ֶשיֵש עֳ נ ִָשים ְמ ִה ִירים‬
‫אֲ נ ִָשים ְמבִ ינִ ים ֶשֹּלא כְ ַדאי לְ ִה ְתעַ סֵ ק‪ ,‬לא לְ הַ כְ נִ יס אֶ ת הָ רֹאש לְ ִמטָ ה‬
‫ח ֹולָה‪ ,‬מֵ הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא ִאי אֶ פְ ָשר לִ בְ רֹחַ ‪ ,‬עֵ ינֵי ה' ְמשו ְֹטטוֹת ל ֵָתת‬
‫ָאדם שוֹמֵ עַ אֶ ת זֶה ְמ ַקבֵ ל ֵש ֶכל‬
‫לְ ִאיש כְ מַ עֲ ָשיו וְ כִ פְ ִרי מַ עֲ ָללָיו‪ָ ,‬אז ָ‬
‫בָ רֹאש וְ אוֹמֵ ר לְ עַ ְצמוֹ‪ :‬נִ ְהיֶה חֲ כָ ִמים אֲ נִ י לא יָכוֹל לְ ִהלָחֵ ם בָ זֶה‪ ,‬לא יָכוֹל‬
‫ּומ ַקבֵ ל‬
‫"מ ְמך אֵ לֶיך אֶ בְ ַרח בַ חֲ מָ ְתך אֶ ְתכַסֶ ה"‪ ,‬אֲ נִ י ִא ְתך ה' ְ‬
‫לְ ִה ְת ַנּגֵד לוֹ‪ִ ,‬‬
‫עָ לַי אֶ ת כָל ְּגזֵרו ֶֹתיך‪ ,‬מַ ה ֶשאַ ָתה רוֹצֶ ה אֲ נִ י אֶ ֱע ֶשה‪.‬‬
‫ָאדם‪ַ ,‬רק‬
‫"י ְִרַאת ה' תו ִֹסיף י ִָמים"‪ .‬פַ חַ ד בְ דֶ ֶרך כְ לָל שוֹבֵ ר אֶ ת בְ נֵי הָ ָ‬
‫"ּושנוֹת ְר ָש ִעים ִת ְקצ ְֹרנָה"‪ָ ,‬לכֵן אֲ נ ְַחנּו‬
‫ְ‬
‫הַ פַ חַ ד בַ ה' מו ִֹסיף חַ יִים‪,‬‬
‫"תן פַ ְח ְדך ה' אֱ להֵ ינּו עַ ל כָל מַ עֲ ֶשיך"‪ֵ ,‬תן לִ י‬
‫ִמ ְתפַ לְ לִ ים בְ רֹאש הַ ָשנָה‪ֵ :‬‬
‫פַ חַ ד בַ לֵב‪.‬‬
‫הַ פֶ לֶא יוֹעֵ ץ‪ַ ,‬רבִ י אֱ לִ יעֶ זֶר פָ אפוֹ‪ָ ,‬כ ַתב ֶשכְ בָ ר ִספְ רּו עַ ל ַרבֵ נּו י ְִש ָראֵ ל בַ עַ ל‬
‫ֵשם טוֹב‪ֶ ,‬שפַ עַ ם ַאחַ ת ָש ָתה כוֹס ּגָדוֹל ֶשל ֵשכָר חָ זָק ְמאֹ ד בְ חָ ְשב ֹו‬
‫ֶשהּוא ַייִן‪ ,‬וְ כִ ְמעַ ט ֶשנִ ְתעַ לֵף‪ ,‬וְ ֵת ֶכף סָ גַר אֶ ת עֵ ינָיו וְ כִ ְמעַ ט ֶרגַע חָ זַר‬
‫ית‪,‬‬
‫ידיו מָ ה ְרפּוָאה עָ ִש ָ‬
‫יתנ ֹו כְ ִאלּו לא ָש ָתה כְ לָל‪ָ ,‬שאֲ לּו אוֹת ֹו ַתלְ ִמ ָ‬
‫לְ אֵ ָ‬
‫וְ הֵ ִשיב לָהֶ ם‪ :‬חָ ַשבְ ִתי בְ פַ חַ ד ה' וַ הֲ ַדר ּגְאוֹנוֹ‪ ,‬הַ פַ חַ ד מֵ ה' הֵ ִסיר לִ י אֶ ת כָל‬
‫הַ פְ חָ ִדים וְ כָל הַ צָ רוֹת הָ אֲ חֵ רוֹת‪ ,‬וְ ָלכֵן ֵתכֶף ֶשחָ ַשבְ ִתי בְ עֹמֶ ק י ְִרַאת ה'‪,‬‬
‫הַ ָשכָר חָ לַף הָ ַלך לוֹ‪.‬‬
‫תפזורת לפרשת ויחי‬
‫פיתרו את השאלות וחפשו את המילים בתפזורת‬
‫שאלות‬
‫חידות לפרשת ויחי‬
‫א‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מידה מגונה היא לרמות‪,‬‬
‫אך מפני השלום מותר לשנות‪ ,‬לזאת‬
‫ההלכה‪ ,‬בפרשתנו הוכחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬והנה גם יוסף כדי לא להסתכסך‪,‬‬
‫בדבריו של פרעה שינויים עורך‪.‬‬
‫ג‪ .‬שתי ראיות מצויות בסדרה‪ ,‬שהקטן‬
‫בן האהובה ‪ -‬זכה בבכורה‪ ,‬בראשונה‬
‫ יישום דיני הבכור מוכיחה‪ ,‬ובשניה‬‫‪ -‬מוכח הדבר מעיון בלשון הברכה‪.‬‬
‫התלמיד שזכה בתיבת נח היפה ביותר קיבל טלית גדולה‬
‫וחבריו התלמידים מברכים אותו בתפילה שיזכה לקיים את‬
‫כל המצוות כמו שהציצית שקולה כנגד תרי"ג המצוות‬
‫התלמידים יצאו לפעילות חצר לאחר השקעה גדולה ומרובה‬
‫בלימודים‪ ,‬וחזרו עם כוחות מחודשים להמשיך ולהשקיע‬
‫התלמידים בכיתות המכינה בשירה‬
‫לכבוד שבת‬
‫בע"ה החל מיום א' הקרוב‬
‫מידי שבוע‬
‫ב‪ 12:21-‬בבית הכנסת "יוסף חי"‬
‫רחוב מניה שוחט‪,‬‬
‫פסגת זאב י‪-‬ם‬
‫אבי הנהרות ‪ -‬מיסיסיפי‬
‫מיסיסיפי הוא צירוף של שתי מלים בשפה האינדיאנית‪ ,‬שפרושן "אבי‬
‫הנהרות"‪ .‬המיסיסיפי הוא הנהר הארך ביותר בארצות הברית‪ .‬יש‬
‫שמחשיבים אותו לנהר הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי‪ ,‬אם מוסיפים‬
‫לו את היובל (נחל קטן יותר שמתפצל מהנהר הגדול או מתחבר אליו)‬
‫שלו ששמו מיזורי‪ .‬ארכם ביחד הוא ‪ 0,876‬ק"מ‪ ,‬והוא השני בגדלו‬
‫בעולם לאחר נהר הנילוס‪.‬‬
‫ליד העיר סנט לואיס נשפך היובל מיזורי לנהר הגדול המיסיסיפי‪ .‬עד‬
‫למקום הזה המים בהירים ונקיים‪ .‬המיזורי שמגיע בקול רעש גדול‬
‫ובעצמה פראית מזרים לתוכו מים בוציים שכוללים סחף של אדמה‬
‫אדומה שמגיעה מהערבות ‪ -‬המדבריות שבמערב‪ ,‬שם זורם המיזורי‪.‬‬
‫המים נעשים עכורים‪ ,‬צבעם משתנה לחום‪ ,‬וגבהם משתנה ונתון‬
‫לתנודות רבות‪ .‬כך זורמים המים עד הגיעם לשפך הנהר במפרץ מכסיקו‬
‫ליד העיר אורליאנס‪ .‬בגלל הבוץ והסחף הרב שמעורב במים‪ ,‬יוצר הנהר‬
‫דלתה עצומה שמורכבת מביצות מלוחות ואיים וצורתם משתנה כל‬
‫הזמן‪.‬‬
‫בחול‪:‬‬
‫בשבת‪:‬‬
‫תפילות‬
‫שחרית הנץ החמה ‪( 67:76‬כ‪ 07-‬דקות קודם הנץ החמה)‬
‫‪63:66‬‬
‫שחרית מנין ב'‬
‫‪61:77‬‬
‫שחרית מנין ג'‬
‫‪( 70:87‬כ‪ 86-‬דק' קודם שקיעה)‬
‫מנחה‬
‫סמוך למנחה‬
‫ערבית מנין א'‬
‫בתום השיעור המרכזי‬
‫ערבית מנין ב'‬
‫שיעורים‬
‫הביצות והאיים הללו מפריעים מאד למעבר של אוניות‪ .‬כדי שבכל‬
‫זאת האוניות תוכלנה לעבור ולהמשיך בדרכן מפעילים אוניות‬
‫דחפור ‪ -‬שבתחתית שלהן יש כף בדומה לזו שיש לטרקטור והן‬
‫מרחיבות ומעמיקות את הכניסות לדלתה כדי לפנות את הסחף‬
‫ולאפשר את מעבר האוניות‪.‬‬
‫תוך כדי החפירות הללו מגלים שבעצם חלק מהעיר אורליאנס‬
‫התוסף אליה עם הזמן ונוצר מהאדמה שנסחפה עם מימי‬
‫המיסיסיפי והפכה אותם לרדודים‪.‬‬
‫נהר המיסיסיפי והיובלים המסתעפים ממנו משקים שטח של‬
‫כמעט שני מליון קילומטרים מרובעים‪ ,‬בהם גדלים חיטה‪ ,‬כותנה‪,‬‬
‫סוכר ומטעי פרי ענקיים‪.‬‬
‫המיסיסיפי ויבוליו הם מנתיבי השיט החשובים ביותר בארצות‬
‫הברית‪ .‬כבר לפני מאה וחמישים שנה שטו במימיו אוניות קיטור‬
‫והובילו עשרות אלפי מתיישבים למקומות השונים‪ ,‬מה שהיה בעל‬
‫ערך רב להתפתחות מרכז ארצות הברית באותם ימים‪.‬‬
‫היום שטות בנהר בעקר אוניות מטען הנושאות פחם‪ ,‬נפט‪ ,‬ברזל‪,‬‬
‫פלדה וכימיקלים‪.‬‬
‫גם בסחף הגדול שמגיע לדלתה יש תועלת רבה‪ .‬האדמה הבוצית‬
‫שמפנה משם היא טובה מאד ופורייה ונתן לגדל בה צמחיה עשירה‬
‫ומשובחת‪ .‬הזרם העצום שלו הציף פעמים רבות את כל סביבתו‬
‫וגרם לסכנת טביעה לכל הסובבים אותו‪ .‬לפני כשמונים שנה‪,‬‬
‫לדגמא‪ ,‬עלה המיסיסיפי על גדותיו וכחצי מיליון אנשים נותרו ללא‬
‫קורת גג‪ .‬השיטפונות הנוראים‪ ,‬שמגיעים בדרך כלל בפתאומיות‪,‬‬
‫גרמו לאבדות בנפש ולנזקים כבדים‪.‬‬
‫בימים א – ה בשעה ‪ , 74:76‬גמרא – לאחר השיעור המרכזי‬
‫יום ראשון‬
‫יום שני‬
‫יום שלישי‬
‫יום רביעי‬
‫יום חמישי‬
‫פעילות לנשים‬
‫עין יעקב ‪ -‬עיון באגדות חז"ל‬
‫חובת הלבבות‬
‫הלכה ‪ /‬ענייני דיומא‬
‫מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל‬
‫הלכות שבת‬
‫יום שלישי ‪ 86:76‬שיעור לנשים‪ ,‬הר' עטיה‬
‫תפילות ושיעורים‬
‫‪( 70:77‬כ‪ 76-‬דק' לפני שקיעה)‬
‫מנחה ערב שבת‬
‫שחרית עם הנץ החמה ‪( 67:77‬כשעה קודם הנץ החמה)‬
‫‪ 76( 63:66‬דק' לפני תפילת שחרית)‬
‫שיעור בהלכות נידה‬
‫‪63:76‬‬
‫שחרית מנין ראשי‬
‫‪( 78:76‬אליהו קורן ‪ ,8‬משפחת פרג'יאן)‬
‫תהילים לבנים‬
‫‪70:66‬‬
‫מנחה מנין א'‬
‫‪70:76‬‬
‫שיעור מוסר‬
‫‪( 77:77‬בתום השיעור)‬
‫מנחה מנין ב'‬
‫‪( 70:86‬כ‪ 76-‬דק' קודם צאת שבת)‬
‫שיעור הלכה‬
‫‪( 73:86‬עם צאת השבת)‬
‫ערבית של מוצ"ש‬
‫‪( 73:06‬לאחר ערבית של מוצ"ש)‬
‫אבות ובנים‬
‫שיעור הלכה בשר וחלב ‪86:66‬‬
‫פעילות לנשים בשבת‬
‫תהילים לבנות‬
‫שיעור לנשים‬
‫לזיכוי הרבים‪ ,‬להצלחה‪ ,‬לרפואה ולעילוי נשמת‪.‬‬
‫דניאל בן‪-‬ציון בטל' ‪.050-4886366‬‬
‫‪( 77:66‬הרב מן ההר ‪ ,70/4‬משפחת בן אלי)‬
‫‪ 77:66‬עד ‪ 77:07‬מפי מו"ר שליט"א‬
‫העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור‪ ,‬מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‪ ,‬שזכותו הגדולה תגן עלינו‬
‫זיווג הגון‪ :‬אור בן דליה‬
‫‪ ,‬דוד בן שמחה וב"ב‪ ,‬משפחת מזרחי‪ ,‬יחזקאל מאיר בן שרה‪ ,‬דליה בת נעמי‪ ,‬אייל מזרחי‬
‫להצלחת‪:‬‬
‫ולהבדיל לעילוי נשמת ‪ :‬הנדיב אבנר צבאן בן חנה‬
‫לרפואה‪ :‬חיים מרדכי בן נטע‬