3 - נציבות שירות המדינה
התכנית הממשלתית לקידום שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית נציבות שירות המדינה טיוטא להיוועצות עם הציבור נובמבר5102 , 1 תוכן עניינים רקע כללי לתהליך ההיוועצות עם הציבור עמ' 3 החלטת ממשלה מספר ,353מיום 30.7.02 עמ' 6 תהליך העבודה עמ' 9 עיקרי המדיניות עמ' 01 פעולות המשרד ומדדים לבחינת ביצוען: סגירת פערים עמ' 06 מצוינות וחוזקות עמ' 55 מניעת אפליה ,גזענות וקידום שוויון הזדמנויות 2 עמ' תהליך היוועצות עם הציבור – התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית רקע כללי בחודשים האחרונים מתקיים תהליך עבודה מואץ בהובלת משרד ראש הממשלה ובהשתתפות 01משרדים ממשלתיים נוספים (עלייה וקליטה ,אוצר ,חינוך ,רווחה ושירותים חברתיים ,כלכלה ,בינוי ושיכון ,בריאות ,ביטחון פנים ,ביטחון ,תרבות וספורט) ,לגיבוש תכנית ממשלתית שתפרט כיצד מתכוון כל משרד לפעול על מנת לקדם ולשלב את יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. ראשיתה של העבודה ,ב 9-בפברואר ,5103עם קבלת החלטת ממשלה מספר 0311 שהטילה על משרד העלייה והקליטה ,יחד עם משרדים נוספים ,להמליץ בפני הממשלה על מדיניות חדשה לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ,תוך קיום הליך התייעצות רב-מגזרי רחב. החל מפברואר 5103ועד דצמבר ,5103הוביל משרד העלייה והקליטה היוועצות נרחבת ,שלקחו בה חלק נציגי ציבור שנבחרו מתוך השדולה למען יוצאי אתיופיה בכנסת ה ,09-פעילי ציבור ,אנשי אקדמיה ,נציגי משרדי הממשלה ,נציגי עמותות ואנשים נוספים שנושא השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה קרוב לליבם -תהליך "דרך חדשה". דרכי האיסוף של התגובות ,הדעות ,ההצעות ,הביקורת ,השאיפות והתקוות ,היו מגוונות :באינטרנט ,במפגשים פנים אל פנים ,בהתכנסויות מצומצמות ברחבי הארץ, בכנסים רבי משתתפים ואף בטלפון ,לרבות תרגום מאמהרית .סה"כ התקבלו למעלה מ 3,111-תגובות .כל הדברים שנאמרו תומצתו לכלל תובנות ומוינו לפי תחומים. החידוש הבולט של התהליך הוא ביכולת של הממשלה לגבש עקרונות מוסכמים ובין משרדיים הן למדיניות והן לפעולות ,על בסיס התייעצות עם אלפי בעלי עניין. רבים מהדברים שעלו בתהליך ההיוועצות היו חדשים לאופן שבו עובדת הממשלה שנים על גבי שנים .התובנות גובשו ל"אבני יסוד" והחלו להשפיע על כיווני החשיבה בתוך המשרדים( .אבני היסוד מופיעות בהמשך). 3 לאור אבני היסוד התקיימו 7תהליכי התייעצות נפרדים ,באחריות המשרדים (שגם אירחו את המפגשים והובילו אותם) לטובת גיבוש מדיניות בכל משרד ומשרד .בסה"כ התקיימו 26מפגשי התייעצות ,רובם הגדול היו מפגשי התייעצות משרדיים סביב גיבוש המדיניות החדשה והשינויים בפעילות המשרד הנגזרים מכך .ב 52.05.03-התקיים מפגש מסכם רב משתתפים ,שבו הוצגו לציבור אבני היסוד וכיווני השינוי ראשוניים שהחלו להתגבש לאורן .התהליך שהתקיים בין פברואר 5103ל-דצמבר ,5103מוכר לרבים בשם "דרך חדשה". בתאריך ,18.17.02הובאו אבני היסוד לדיון בוועדת השרים לעניין קידום שילובם של אזרחי ישראל יוצאי אתיופיה ,שבראשה עומד ראש הממשלה ,מר בנימין נתניהו. בוועדת השרים משתתפים ,באופן קבוע ,נציגים יוצאי אתיופיה .אבני היסוד אומצו על- ידי ועדת השרים והפכו בכך למדיניות של ממשלת ישראל (החלטת ממשלה מספר 353מיום .)30.7.02בהזדמנות זו ,הודה ראש הממשלה לנציגי הציבור על התנדבותם ותרומתם הרבה. כאמור בהחלטה ,המשרדים השותפים נדרשים להטמיע את עקרונות המדיניות בתכניות העבודה השנתיות ,ולוודא את התאמתן לאבני היסוד ,מעתה ואילך. החל מהקמת הממשלה ה ,33-האיצו משרדי הממשלה את עבודתם בנוגע לתרגום אבני היסוד לתכניות עבודה מפורטות הכוללות יעדים מדידים ודרכי פעולה .בתקופה זו, המשיכו נציגי הציבור ללוות את המשרדים ולתרום תבונה רבה וידע אודות צורכי הקהילה והחסמים עימם יש להתמודד .נציין שאף-על-פי שהתכניות הוכנו תוך כדי היוועצות נרחבת ,אין הן מבטאות בהכרח הסכמה מלאה .בסופו של יום ,סמכות ההחלטה והאחריות לשלומם ורווחתם של אזרחי המדינה ,היא בידי הממשלה ובידה בלבד. ב 08.2.02-הוקמה ועדת שרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי .בראש הועדה ,עומד ראש הממשלה .בהנחייתו ,מתקיימות היוועצויות נוספות עם הציבור ,על כל תכנית מפורטת של כל משרד ,במטרה לקבל החלטות טובות יותר. במהלך אוגוסט – ספטמבר התקיימו היוועצויות במשרד החינוך ,הבריאות הרווחה והשירותים החברתיים על התכניות המשרדיות ,והוטמעו בהן הערות שנשמעו בהיוועצות ואושרו ע"י הדרג הבכיר ביותר בכל משרד .התכניות המפורטות של משרדים אלה ,הוצגו בפני ועדת השרים ביום 00.01.02ואושרו על ידה. 4 בתקופה הקרובה ,תושלם העבודה ביתר המשרדים וגם היא תוצג להיוועצות ולאחר מכן תובא לאישור ועדת השרים. דברינו לא יהיו שלמים ,בלי שנציין שתוך כדי עבודת המשרדים המואצת ,פרצה מחאת יוצאי אתיופיה ונערכו הפגנות נגד אפליה וגזענות ( 31.13.02הפגנה בירושלים ,ב- 13.12.02בתל אביב) .המחאה העלתה לסדר היום ,נושאים כואבים נוספים ,מעבר לנושאי בריאות ,חינוך ,רווחה ,תעסוקה ,דיור ,בטחון שנידונו ב"דרך חדשה" .בין הנושאים :יחס המשטרה ליוצאי אתיופיה ,ביטויי גזענות בחברה הישראליתומעמד אנשי הדת .נושאים אלה יידונו בנפרד. היוועצות עם הציבור בנוגע לתכניות העבודה המשרדיות נציבות שירות המדינה גיבשה תכנית הכוללת כלים מגוונים להגברת הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה .אנחנו מבקשים להתייעץ -האם ישנם שיפורים והצעות נוספות שנוכל להטמיע ,על מנת להגדיל את הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה? התכנית מתפרסמת באתר ההיוועצות בכתובת , Consultation.gov.iבאתר משרד ראש הממשלה בכתובת www.pmo.gov.il ובאתר נציבות שירות המדינה בכתובת .http://www.csc.gov.il ניתן להעיר על התכנית במגוון אמצעים: א .באופן מקוון ,באתר ההיוועצות ,בכתובת .Consultation.gov.ilמשך הזמן לקבלת תגובות הוא שבועיים מיום הפרסום. ב .מפגש – נציבות שירות המדינה תקיים מפגש היוועצות עם הציבור בתאריך 29.11.15 בירושלים ,בו תציג את תכניתה ותקבל התייחסויות ,בקשות ,הצעות והערות. ההשתתפות מותנית בהרשמה מוקדמת ועל בסיס מקום פנוי. כל ההערות שיתקבלו בדואר האלקטרוני יועברו לנציבות שירות המדינה .בתום ההיוועצות ועיבוד ההערות ,ולאחר שדרג בכיר של מקבלי החלטות במשרד שקל את התובנות שהובאו בפניו ,תגבש הנציבות את תכניתה הסופית ותביא אותן לאישור ועדת השרים. 5 החלטת ממשלה" :מדיניות ממשלתית לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית" (החלק של אימוץ אבני היסוד ,מתוך החלטת ממשלה מספר 423מיום )43.1..3. מחליטים, לאמץ את אבני היסוד למדיניות הממשלתית לקידום שילובם המיטבי של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית ,שגובשו בתהליך התייעצות רב מגזרי רחב בהתאם להחלטת הממשלה מספר 0311מיום ,9.5.5103אשר נוסחם המלא מובא להלן: .1הדרך לשילוב מיטבי קידום שילובם של יוצאי אתיופיה משמעו שילוב בכל תחומי החיים והחברה. מטרה זו צריכה להשפיע על תכנים ודרכי הפעולה. יש לבצע בחינה מחודשת של התכניות והמסגרות הנפרדות הרבות הקיימות ליוצאי אתיופיה ,ולפעול לכך שכל תכנית ומסגרת תופעל יחד ,בשילוב עם ישראלים שאינם יוצאי אתיופיה ,תוך מדידת תוצאותיה ושימור המשאבים המושקעים בקהילה כיום. ישנה הצדקה לתכניות נפרדות במידה וקיים חסם מהותי (דוגמת שפה ,גיל ,ותק בארץ או חסם מערכתי) אשר לא ניתן לתת לו מענה במסגרת משלבת .יש לבחון האם לתכנית נפרדת יש סיכוי להביא לתוצאות טובות יותר בצורה מובהקת מתכנית משולבת ,כך שהתועלת בהפרדה עולה על הנזק; שהיא אינה כפויה כברירת מחדל על הפרט וניתנת לו הבחירה להשתתף; ושהיא קצובה בזמן. חשוב להימנע ממצב בו שילוב עלול להיות מלאכותי. 6 .2רב גוניות בקרב יוצאי אתיופיה נקודת המוצא היא שיש להתייחס ליוצאי אתיופיה כאוכלוסייה מגוונת שאינה מקשה אחת .לכן ,חשוב שההסתכלות על יוצאי אתיופיה תכיר בגיוון הקיים ,תוך מתן ביטוי למאפיינים ולצרכים של קבוצות שונות בתוך הקהילה .עם זאת ,כלל זה לא יפגע בהשקעה הכוללת ביוצאי אתיופיה הנדרשת מכורח המציאות (בהתבסס על נתונים) ובתכניות בעלות אופי של העדפה מתקנת. .3חיזוק התא המשפחתי התא המשפחתי הוא אבן יסוד .מתוך כבוד למורשת ,למסורת ולתרבות ומתוך שמירה על כבוד האדם וחירותו ,יש לתת כבוד למקומה של המשפחה כמקום גידולו הטבעי של הילד ולמקומם של ההורים כבעלי האחריות ההורית לדאוג לטובתם של ילדיהם .כאשר יש צורך בך ,יש לתת להורים כלים מתאימים כדי לסייע להם לממש את אחריותם כלפי הילד .מתן כלים להורים ייעשה מתוך כבוד למורשתם ומתוך רגישות תרבותית .כל התערבות בתא המשפחתי שלא בהסכמת ההורים ,תיעשה על פי כל דין .יש לפעול להנגשת שירותים ומידע והנגשה שפתית ותרבותית בכל תחום ותחום .במידת הצורך ועל פי בחירתם ,יש לדאוג להקניית ידע וכלים להורים ,אשר יסייעו להתמודד עם תחומי החיים השונים ,תוך הבנה שהשפה ,התעסוקה ומתן הכלים המקצועיים הם המפתח לחיזוק התא המשפחתי. .4סגירת פערים הצלחה תהיה במצב בו המדדים בקרב יוצאי אתיופיה ,יהיו זהים למדדים בכלל החברה הישראלית .יש לבצע מיפוי של הצרכים והתחומים בהם יש פערים, לאפיין ולמדוד ,בצורה רצופה סדירה ומתודולוגית ,על מנת לאפשר תכנון יעיל של המשאבים ,שיוביל לסגירת הפערים. במצב בו עלולה להתפתח תכנית אשר רוב המשתתפים בה יהיו יוצאי אתיופיה, יינתן הסיוע באופן פרטני .צמצום הפערים ייעשה תמיד כלפי מעלה ,דרך שיפור המצב הקיים. 7 .5מצוינות ומנהיגות יש בכוחם של יוצאי אתיופיה לתרום תרומה משמעותית ולהוביל בחברה הישראלית ובקהילה עצמה .על מנת לאפשר ליוצאי אתיופיה לפרוץ את תקרת הז כוכית ,יש לאתר ,לקדם ולאפשר למנהיגות ולמנהיגים מקרב יוצאי אתיופיה להשתלב בעמדות מפתח בחברה הישראלית. .6החברה הישראלית חוזקה של חברה נמדד ביכולתה להתמודד עם תופעות של גזענות ,ולקדם סובלנות ולכידות חברתית .על החברה הישראלית להיאבק בתופעות של גזענות והפליה ,גלויות וסמויות ולפעול לעקרן מן השורש .יש לגבש מדיניות כוללת ומנגנונים להתמודדות עם התופעה. לצד תרבויות נוספות הקיימות בחברה ,יש להרחיב את ההכרה בציבור בתרבותה ומורשתה של יהדות אתיופיה ,ובכלל זה לילידי הארץ יוצאי אתיופיה שאינם מכירים את מורשתם .יש לפעול למיגור הדעות הקדומות ,בין השאר על ידי הגדלת מספר יוצאי אתיופיה המהווים גורמי סמכות ומובילים חברתיים במגזר הציבורי ,הפרטי והאקדמי*. במקביל ,יש לקדם שינוי תודעה בחברה הישראלית ,בדגש על נותני שירותים ציבוריים ,ולפעול למתן הכשרות מתאימות לנותני השירותים ,משלב הלימוד באקדמיה ועד לשלב העבודה בשטח .יש לתת ביטוי הולם לסיפורי הצלחה, לקדם הכרות אישית ומפגש בין-תרבותי. *מעצבי תודעה כגון --אנשי חינוך ,מרצים ,מפקדים ,רופאים ,אחיות ,מהנדסים, שוטרים ,אנשי תקשורת ופקידים נותני שירות. .7מנגנון היישום ושותפות בשינוי בהתאם למפורט בהחלטת וועדת השרים מיום .00.01.5102 8 תכנית העבודה המוגשת על-ידי נציבות שירות המדינה להערות הציבור תהליך העבודה במסגרת תהליך גיבוש אבני היסוד ,קיימו משרדי הממשלה "שולחנות עגולים" .לדיוני ה"שולחנות העגולים" היו שותפים אנשי שטח ואזרחים יוצאי אתיופיה ,נציגי ציבור, נציגים מהרשויות המקומיות ,מנהלי שירותים ,נציגי אקדמיה ,משרדי ממשלה שותפים וכן נציגים מהמגזר השלישי .כמו כן נשלחו הערות נוספות של הציבור באופן מקוון. בדיוני השולחנות השונים ובתגובות המקוונות שנשלחו למשרדים שב ועלה נושא הייצוג ההולם בשירות המדינה ,וחסרונם של עובדים מקצועיים יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי. הנושא נדון בעיקר "בשולחן העגול" בהובלת משרד הכלכלה והוקדש לו דיון ייעודי ,אך ניתן לו משקל רב גם ביתר דיוני משרדי הממשלה (ובראשם משרד הבריאות ,משרדי הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד החינוך). נציבות שירות המדינה פעלה במהלך השנים לצמצום הפערים בייצוגם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה .בעקבות ההתייחסות הרבה לנושא ,נציבות שירות המדינה זיהתה את הייצוג ההולם כדורש חיזוק של הטיפול באופן מקיף ורוחבי בניהול כח האדם במגזר הציבורי. רבות מההתייחסויות לנושא לאורך התהליך גובשו והובאו בפני נציב שירות המדינה ושימשו את אנשי המקצוע כשגיבשו את תכנית הפעולה הארבע-שנתית של נציבות שירות המדינה בנושא הייצוג ההולם. לגיבוש התכנית תרמו רבות נציגי הציבור ,שהיו מעורבים לכל אורך הדרך ובמיוחד בחודשים האחרונים ,בעת שנציבות שירות המדינה עמלה על גיבוש סופי של התכנית. באופן מיוחד אנו מודים לעו"ד איציק דסה שתרם מניסיונו ,כישרונו ותבונתו לגיבוש התכנית. במקביל לגיבוש התכנית ,נציב שירות המדינה מינה צוות בין-משרדי שייתן המלצות אופרטיביות בכל סוגיית הייצוג ההולם בשירות המדינה -עבור האוכלוסייה הערבית, יוצאי אתיופיה ועבור אנשים עם מוגבלויות .בראש הצוות עומדת ,עו"ד טלילה שחל רוזנפלד ,מנהלת האגף לשוויון מגדרי ,וחברים בו ,נציגים מנציבות שירות המדינה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ,נציבות אנשים עם מוגבלויות ונציגי משרדי הממשלה. מ סמך המדיניות הכולל יפורסם לאחר אישורו על ידי נציב שירות המדינה בחודשים הקרובים – ויינתן בו מענה מקיף וכולל למגוון סוגיות עבור כלל האוכלוסיות. 9 עיקרי המדיניות: המדיניות של נציבות שירות המדינה ,הבאה לידי ביטוי בתכנית זו ,גובשה לאור עקרונות היסוד שאומצו על ידי הממשלה .לב התכנית -הרחבת מערך הכלים לשילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. במסגרת זו יצוין כי אחריותה של נציבות שירות המדינה בניהול כוח האדם חלה רק על משרדי הממשלה ויחידות הסמך (כגון רשות המיסים ,מערך הכבאות ,בתי חולים ממשלתיים ,ולרבות נציבות שירות המדינה עצמה) .לא נכללים במסגרת זו גופים ציבוריים בעלי הגדרות סטטוטוריות אחרות ,כגון :המוסד לביטוח לאומי ,שירות התעסוקה ובתי חולים שאינם ממשלתיים. תכנית נציבות שירות המדינה פועלת בשני מישורים: צמצום פערים – במטרה לחזק את המגמה החיובית הנמשכת של עליה במספר יוצאי אתיופיה העובדים בשירות הציבורי ולתת דגש לצמצום הפער המספרי בין שיעורם של אקדמאים יוצאי אתיופיה העובדים בשירות המדינה ,לבין שיעורם באוכלוסייה. על פי נתוני נציבות שירות המדינה ,נכון להיום (אוקטובר )5102ישנם 75,697עובדים בשירות המדינה .מתוכם 0,071 ,הינם עובדים שהם או אחד מהוריהם נולדו באתיופיה. דהיינו ,חלקם של יוצאי אתיופיה מקרב כלל העובדים עומד על ,0.6%פער שאינו רב בהשוואה לחלקם באוכלוסייה -העומד על .0.7%-נתונים אלה משקפים עלייה של .7%במהלך השנים שעברו :בשנת 5117עמד מספרם של העובדים בשירות המדינה שהם יוצאי אתיופיה על ,659-והם היוו 0.19%מכלל העובדים בשירות המדינה .הדבר משקף עליה מתמדת בקליטת יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות. את מספרם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי נכון למדוד במדד נוסף ,והוא מספרם של העובדים החדשים הנקלטים בשירות המדינה (מספר מוגבל מידי שנה) .כיום, חלקם של יוצאי אתיופיה בקרב העובדים החדשים הנקלטים לשירות המדינה מדי שנה עולה על שיעורם באוכלוסייה .בשנת 5103התקבלו לשירות המדינה 6,023 עובדים חדשים ,שמתוכם 053הם יוצאי אתיופיה .על פי נתונים אלה ,בשנה זו ,יוצאי אתיופיה היוו 5.10%מן הנקלטים החדשים לשירות המדינה – כלומר ,למעלה מחלקם באוכלוסייה. 11 ניתן לראות נתונים אלה בתרשים הבא: 1 מצוינות ומנהיגות– לצד הבטחת העמידה בחובות הייצוג ההולם האמורות בחוק בנוגע לשיעורם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי ,נציבות שירות המדינה הציבה יעדים וייעדה משאבים ממוקדים לשיפור איכות המשרות בשירות המדינה בהן עובדים יוצאי אתיופיה .מיקוד זה עולה בקנה אחד עם מדיניותה הכללית של הנציבות לאקדמיזציה של שירות המדינה והשבחת איכותו של כוח אדם במגזר הציבורי .משום כך ,התכנית מתמקדת במיוחד בשילובם של אקדמאיים וקבוצות איכות של סטודנטים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ,ובכך תחזק את הכוחות המובילים בקרב יוצאי אתיופיה. בשנת 5103עבדו בשירות המדינה 571עובדים יוצאי אתיופיה שהם אקדמאיים (בעלי תואר ראשון ומעלה) ,וזאת מתוך 0,071עובדים בשירות המדינה (כלומר53.0% , מהעובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה הם אקדמאים) .אחוז האקדמאיים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ביחס לאוכלוסייה הכללית עומד על .1.62% 5,782סטודנטים יוצאי אתיופיה למדו במוסדות להשכלה גבוהה בשנת ,5103והם מהווים 1.89%מכלל הסטודנטים בישראל .הסטודנטים הלומדים היום ,הינם המקור הפוטנציאלי העיקרי להעסקה של אקדמאיים בשירות המדינה בשנים הקרובות .על כן, נציבות שירות המדינה תגייס אקדמאים לשירות המדינה עד למיצוי פוטנציאל ההעסקה 1 מתוך דוח ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה בשירות המדינה ,2114 ,נציבות שירות המדינה 11 של סטודנטים ואקדמאיים יוצאי אתיופיה ,תוך שימת דגש לא רק על היותם אקדמאים, אלא על השתלבותם במשרות מקצועיות מתחומי לימודיהם. . לשם השגת מטרות אלו תיערך בדיקה מקיפה של מערך המיון התעסוקתי ,תוך התמקדות באוכלוסייה זו בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ,וייערכו שינויים ,ככל שאלה יידרשו .יודגש כי בדיקה זו תיעשה בנוגע לכלל האוכלוסיות אשר החוק קובע כלפיהן ייצוג הולם יישום מדיניות זו תסייע לשילובם של יוצאי אתיופיה בנקודות הובלה ותרומה משמעותיות לשירות המדינה ולחברה הישראלית ,ותציב אותם בתפקידי מפתח אשר יהוו מודל לחיקוי עבור צעירים איכותיים נוספים .מעבר לכך ,שילוב משמעותי של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ,יש בו בכדי לאותת על שינוי תודעתי בחברה הישראלית, בדגש על קובעי מדיניות ונותני שירותים במגזר הציבורי ,להכרה בתרומה המשמעותית וה ייחודית של יוצאי אתיופיה לחברה הישראלית בכלל ובשירות המדינה בפרט .אלו עולים בקנה אחד עם מדדי התוצאה אשר הוגדרו באבן היסוד "החברה הישראלית". 12 פעולות נציבות שירות המדינה ומשרדי הממשלה בהתאם למדיניות ומדדים לבחינת ביצוען 2 צמצום פערים 3 חיזוק מערך הכלים ליישום מדיניות של קליטת יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ,כך ששיעורם יהיה שווה לפחות לחלקם באוכלוסייה. במטרה להטמיע מדיניות המעודדת שילוב יוצאי אתיופיה ,ובהתייחס להוראות חובות הייצוג ההולם על פי חוק שירות המדינה (מינויים) 3,תפעל הנציבות על יישום העיקרים הבאים: מדדים: שיעורם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה לא יפחת משיעורם באוכלוסייה ,עד תום התכנית ,ויעמוד על 0.7% מהעובדים לפחות מסמן את כיוון השינוי מסמן ביצוע או אי ביצוע א. כל משרד ממשלתי יידרש לעמוד בחובת ייצוג הולם (כך שלא יהיו משרדים מהם ייעדרו יוצאי אתיופיה) בשנת 5103נקבעו לכל משרד ויחידת סמך יעדים רב שנתיים לקליטת יוצאי אתיופיה בהנחיית נציב שירות המדינה .לשם הבטחת השגת יעדים אלו ,נקבע כי אחת מכל שלוש משרות המתפרסמות על ידי משרדי הממשלה באמצעות נציבות שירות המדינה ,תפורסם למועמדים שחלות כלפיהם חובות ייצוג הולם בהתאם לחוק. כיום ,פרסום המשרות המיועדות ליוצאי אתיופיה באתר המכרזים של נציבות שירות המדינה נעשה באופן שהוא נגיש וקל למעקב. 2 התכנית והמדדים לביצועה נקבעו ל 4-שנים ,אלא אם נאמר אחרת. 3 תיקון מס' 13מיום ,1.8.2115לחוק שירות המדינה (מינויים),תשי"ט( 1959-להלן" :החוק") 13 ב. על מנת להשיג את היעדים שהוצבו ,תועמד לידי נציב שירות המדינה האפשרות לחייב סימון משרות לטובת אוכלוסיות שחלה כלפיהן חובת ייצוג הולם .משרות שייועדו על ידי נציבות שירות המדינה לקליטת עובד יוצא אתיופיה בהתאם לחובות הייצוג ההולם ,יהיו רק משרות לאקדמאים ויישארו בסימונן גם אם לא נמצא עובד מתאים לקליטה במכרז שהופץ .סימונה של המשרה ישתנה רק על פי אישור מפורש של נציבות שירות המדינה ומטעמים שירשמו. ג. באמצעות כלים אלה ,נציבות שירות המדינה תוודא את קליטתם של עובדים נוספים (אשר בהתאם לפרק "מצוינות ומנהיגות" יהיו אקדמאים בלבד) ,כך שחלקם של יוצאי אתיופיה העובדים בשירות המדינה לא יפחת מ 0.7% -מכלל העובדים בשירות המדינה ,עד תום התכנית. ד. נציבות שירות המדינה תציב למשרדים יעדים מדורגים להיקפי קליטה שנתיים ,כך שבסוף שנות התכנית יגיעו ליעד שלא יפחת מהעסקת 0.7%עובדים יוצאי אתיופיה .כל משרדי הממשלה יידרשו להציג בפני וועדת החריגים מידי שנה נתונים על אחוז העובדים יוצאי אתיופיה והתפקידים בהם הם מועסקים .הוועדה תפעיל את סמכותה וכל האמצעים העומדים לרשותה ,ובכלל זה הקפאת קליטה ,על מנת שהמשרד יעמוד ביעד שנקבע לו ושלא יפחת מ ,0.7% -ויציג תכנית אפקטיבית מידי שנה בשנה על ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה במשרד .נציבות שירות המדינה תנחה את המשרדים בצורה סדורה על חובתם בעניין ייצוג הולם והסנקציות הצפויות אם לא יעמדו ביעדים .נציבות שירות המדינה תעקוב אחר עמידת המשרדים ביעדים שהוצבו להם ,ותציג באופן שקוף את כלל הנתונים הנוגעים להיקף שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ב"דוח ייצוג הולם לבני קהילת יוצאי אתיופיה בשירות המדינה" ,המפורסם מידי שנה ,ובכפוף לחובת חיסיון פרטים על פי כל דין .בסיס מידע עדכני הוא כלי ראשון במעלה כדי להציג באופן שוטף עמידה ביעדים ובמדדים שנקבעו לתכניות המופעלות ,לעקוב אחר ההתקדמות, לוודא שהיא בכיוון הרצוי ולהפיק לקחים לעתיד. 14 מצוינות ומנהיגות 2 קידום מדיניות לשילוב אקדמאיים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה נציבות שירות המדינה תפעל לקידום שילוב איכותי של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ,ובפרט שילוב אקדמאיים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. מדדים: בשנים ,5102-5109תקבע כל משרה המיועדת ליוצאי אתיופיה במסגרת הייצוג ההולם כמשרה לבעלי תואר אקדמי בלבד מסמן את כיוון השינוי יצירת רשימה למאגר דיוור והפצה אשר תכלול אקדמאיים יוצאי אתיופיה לטובת נגישות למועמדים ולמשרות בשירות המדינה א. עיקר הדגש בשילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה הינו על איכות השילוב. הבטחת השתלבותם של יוצאי אתיופיה במשרות הבכירות הינה משמעותית ליצירת מודלים לחיקוי ולהגברת שילובם האיכותי של יוצאי אתיופיה .נציבות שירות המדינה תקפיד כי הן בקידום עובדים קיימים והן בתחלופת העובדים בדרגות הבכירות יינתן דגש לקליטתם של יוצאי אתיופיה ,ותשים דגש גם על ההיבט המגדרי כך שיקודמו נשים וגברים יוצאי הקהילה .לשם כך ,נציבות שירות המדינה תבצע מיפוי מקיף של התפקידים בהם מועסקים כיום יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ושל פוטנציאל המועסקים מקרב סטודנטים ואקדמיים יוצאי אתיופיה. ב. נציבות שירות המדינה תוודא כי כל משרה המיועדת ליוצאי אתיופיה בשירות המדינה תקבע לבעלי תואר אקדמי בלבד ויעשה מאמץ שבעלי התואר האקדמי יקלטו במשרות המביאות לידי ביטוי את תחומי לימודיהם ויש בהן אופק קידום והן 15 מהוות צמתי השפעה .יודגש כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מקליטת יוצאי אתיופיה מכל משרה שהיא בשירות המדינה. ג. לשם הרחבת החשיפה של אקדמאים יוצאי אתיופיה למשרות בשירות המדינה מחד ,ולחשיפת עובדי שירות המדינה לאקדמאיים איכותיים יוצאי אתיופיה המעוניינים לעבוד בשירות הציבורי מאידך ,נציבות שירות המדינה תפעל לגיוס אקטיבי של מועמדים ,ותקים מאגר דיוור והפצה למועמדים אקדמאיים פוטנציאליים יוצאי אתיופיה ,בשנת .5106לשם גיבוש המדיניות בדבר ניהול המאגר ,תקיים נציבות שירות המדינה היוועצות עם משרדי ממשלה רלבנטיים, אזרחים וארגונים העוסקים בנושא .השתתפות במאגר תיעשה על בסיס רצון ובחירה ,בהתאם לאבן היסוד "שונות בקרב יוצאי אתיופיה". ד. נציבות שירות המדינה תפתח קשרי ממשל -אקדמיה על מנת לעורר מודעות בקרב הקהילה לתפקידים בשירות המדינה וזאת גם באמצעות הסברה ,השתתפות בימי גיוס מרוכזים באוניברסיטאות וכיוצ"ב. ה. נציבות שירות המדינה תפתח קשרי נש"מ -מגזר שלישי על מנת לעודד ולאתר מועמדים בקרב הקהילה שיכולים להתמודד על תפקידים לשירות המדינה. לגבי סעיפים ד ו-ה להלן ,בימים אלה מתגבשות בנציבות שירות המדינה המלצות לחיזוק כלים הנוגעים לקידום שוויון מגדרי והרחבת המענה לאוכלוסיות ייצוג הולם וזאת במסגרת צוות ייצוג הולם בן משרדי (כפי שנכתב מעלה) .ההמלצות והכלים יוצגו בקרוב לאישור נציב שירות המדינה בצד המשאבים הדרושים ליישומן. 16 4 עידוד מנהיגות צעירה מקרב יוצאי אתיופיה במסלולי קידום בשירות המדינה ,ויצירת מוביליות חברתית. מדדים: מידי שנה ייקלטו 31יוצאי אתיופיה הנמצאים במסגרת אקדמית במשרות סטודנט מידי שנה יקלטו 31סטודנטים יוצאי אתיופיה במאגר סטודנטים ייעודי ויוכלו להתמודד למכרזים פנימיים בשירות המדינה ,מידי שנה ,בין השנים 5106-5109 (בכפוף להתקנת הכללים בנושא) א. נציבות שירות המדינה תקלוט מידי שנה ,בשנים ,5106-5109קבוצת איכות של 31יוצאי אתיופיה הנמצאים במסגרת אקדמאית ,במשרות סטודנט .כלל זה יחול עד להתקנת הכללים בנוגע למכרזי מאגר סטודנטים. ב. עם התקנת הכללים בנוגע למכרזי מאגר לסטודנטים ,בהתאם להמלצות הרפורמה במנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה ,ייקלטו 31סטודנטים יוצאי אתיופיה מידי שנה ככשירים למשרות סטודנט ,ויוכלו בהמשך להתמודד למכרזים פנימיים בשירות המדינה .סעיף זה יבוצע במשך 3שנים מיום תחילת יישום הכללים. 17 חברה ישראלית 3 מניעת אפליה ,גזענות וקידום שוויון הזדמנויות א. נציבות שירות המדינה תפעל לפיתוח קורסים ,סדנאות והדרכות במשרדים – בקרב הנהלות המשרד והעובדים להטמעת נורמות ראויות של שוויון וחשיבות הגיוון התעסוקתי לשירות המדינה .תכניות ההסברה הללו מטרתן להעלות מודעות בקרב העובדים בנושא תופעות של גזענות על רקע מוצא ומניעתם בתוך שירות המדינה. כפי שנכתב לגבי סעיף ד ,ראו למעלה -ההמלצות והכלים יוצגו בקרוב לאישור נציב שירות המדינה בצד המשאבים הדרושים ליישומן. 18
© Copyright 2024