‫התכנית הממשלתית לקידום שילוב יוצאי‬
‫אתיופיה בחברה הישראלית‬
‫נציבות שירות המדינה‬
‫טיוטא להיוועצות עם הציבור‬
‫נובמבר‪5102 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫רקע כללי לתהליך ההיוועצות עם הציבור‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫החלטת ממשלה מספר ‪ ,353‬מיום ‪30.7.02‬‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫תהליך העבודה‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫עיקרי המדיניות‬
‫עמ' ‪01‬‬
‫פעולות המשרד ומדדים לבחינת ביצוען‪:‬‬
‫סגירת פערים‬
‫עמ' ‪06‬‬
‫מצוינות וחוזקות‬
‫עמ' ‪55‬‬
‫מניעת אפליה‪ ,‬גזענות וקידום שוויון‬
‫הזדמנויות‬
‫‪2‬‬
‫עמ'‬
‫תהליך היוועצות עם הציבור –‬
‫התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה‬
‫הישראלית‬
‫רקע כללי‬
‫בחודשים האחרונים מתקיים תהליך עבודה מואץ בהובלת משרד ראש הממשלה‬
‫ובהשתתפות ‪ 01‬משרדים ממשלתיים נוספים (עלייה וקליטה‪ ,‬אוצר‪ ,‬חינוך‪ ,‬רווחה‬
‫ושירותים חברתיים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬בינוי ושיכון‪ ,‬בריאות‪ ,‬ביטחון פנים‪ ,‬ביטחון‪ ,‬תרבות‬
‫וספורט)‪ ,‬לגיבוש תכנית ממשלתית שתפרט כיצד מתכוון כל משרד לפעול על מנת‬
‫לקדם ולשלב את יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית‪.‬‬
‫ראשיתה של העבודה‪ ,‬ב‪ 9-‬בפברואר ‪ ,5103‬עם קבלת החלטת ממשלה מספר ‪0311‬‬
‫שהטילה על משרד העלייה והקליטה‪ ,‬יחד עם משרדים נוספים‪ ,‬להמליץ בפני‬
‫הממשלה על מדיניות חדשה לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬תוך קיום הליך התייעצות רב‪-‬מגזרי רחב‪.‬‬
‫החל מפברואר ‪ 5103‬ועד דצמבר ‪ ,5103‬הוביל משרד העלייה והקליטה היוועצות‬
‫נרחבת‪ ,‬שלקחו בה חלק נציגי ציבור שנבחרו מתוך השדולה למען יוצאי אתיופיה‬
‫בכנסת ה‪ ,09-‬פעילי ציבור‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬נציגי משרדי הממשלה‪ ,‬נציגי עמותות‬
‫ואנשים נוספים שנושא השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה קרוב לליבם ‪ -‬תהליך "דרך‬
‫חדשה"‪.‬‬
‫דרכי האיסוף של התגובות‪ ,‬הדעות‪ ,‬ההצעות‪ ,‬הביקורת‪ ,‬השאיפות והתקוות‪ ,‬היו‬
‫מגוונות‪ :‬באינטרנט‪ ,‬במפגשים פנים אל פנים‪ ,‬בהתכנסויות מצומצמות ברחבי הארץ‪,‬‬
‫בכנסים רבי משתתפים ואף בטלפון‪ ,‬לרבות תרגום מאמהרית‪ .‬סה"כ התקבלו למעלה‬
‫מ‪ 3,111-‬תגובות‪ .‬כל הדברים שנאמרו תומצתו לכלל תובנות ומוינו לפי תחומים‪.‬‬
‫החידוש הבולט של התהליך הוא ביכולת של הממשלה לגבש עקרונות מוסכמים ובין‬
‫משרדיים הן למדיניות והן לפעולות‪ ,‬על בסיס התייעצות עם אלפי בעלי עניין‪.‬‬
‫רבים מהדברים שעלו בתהליך ההיוועצות היו חדשים לאופן שבו עובדת הממשלה‬
‫שנים על גבי שנים‪ .‬התובנות גובשו ל"אבני יסוד" והחלו להשפיע על כיווני החשיבה‬
‫בתוך המשרדים‪( .‬אבני היסוד מופיעות בהמשך)‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לאור אבני היסוד התקיימו ‪ 7‬תהליכי התייעצות נפרדים‪ ,‬באחריות המשרדים (שגם‬
‫אירחו את המפגשים והובילו אותם) לטובת גיבוש מדיניות בכל משרד ומשרד‪ .‬בסה"כ‬
‫התקיימו ‪ 26‬מפגשי התייעצות‪ ,‬רובם הגדול היו מפגשי התייעצות משרדיים סביב גיבוש‬
‫המדיניות החדשה והשינויים בפעילות המשרד הנגזרים מכך‪ .‬ב‪ 52.05.03-‬התקיים מפגש‬
‫מסכם רב משתתפים‪ ,‬שבו הוצגו לציבור אבני היסוד וכיווני השינוי ראשוניים שהחלו‬
‫להתגבש לאורן‪ .‬התהליך שהתקיים בין פברואר ‪ 5103‬ל‪-‬דצמבר ‪ ,5103‬מוכר לרבים‬
‫בשם "דרך חדשה"‪.‬‬
‫בתאריך ‪ ,18.17.02‬הובאו אבני היסוד לדיון בוועדת השרים לעניין קידום שילובם של‬
‫אזרחי ישראל יוצאי אתיופיה‪ ,‬שבראשה עומד ראש הממשלה‪ ,‬מר בנימין נתניהו‪.‬‬
‫בוועדת השרים משתתפים‪ ,‬באופן קבוע‪ ,‬נציגים יוצאי אתיופיה‪ .‬אבני היסוד אומצו על‪-‬‬
‫ידי ועדת השרים והפכו בכך למדיניות של ממשלת ישראל (החלטת ממשלה מספר‬
‫‪ 353‬מיום ‪ .)30.7.02‬בהזדמנות זו‪ ,‬הודה ראש הממשלה לנציגי הציבור על התנדבותם‬
‫ותרומתם הרבה‪.‬‬
‫כאמור בהחלטה‪ ,‬המשרדים השותפים נדרשים להטמיע את עקרונות המדיניות בתכניות‬
‫העבודה השנתיות‪ ,‬ולוודא את התאמתן לאבני היסוד‪ ,‬מעתה ואילך‪.‬‬
‫החל מהקמת הממשלה ה‪ ,33-‬האיצו משרדי הממשלה את עבודתם בנוגע לתרגום אבני‬
‫היסוד לתכניות עבודה מפורטות הכוללות יעדים מדידים ודרכי פעולה‪ .‬בתקופה זו‪,‬‬
‫המשיכו נציגי הציבור ללוות את המשרדים ולתרום תבונה רבה וידע אודות צורכי‬
‫הקהילה והחסמים עימם יש להתמודד‪ .‬נציין שאף‪-‬על‪-‬פי שהתכניות הוכנו תוך כדי‬
‫היוועצות נרחבת‪ ,‬אין הן מבטאות בהכרח הסכמה מלאה‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬סמכות‬
‫ההחלטה והאחריות לשלומם ורווחתם של אזרחי המדינה‪ ,‬היא בידי הממשלה ובידה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ב‪ 08.2.02-‬הוקמה ועדת שרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי‬
‫ישראל ממוצא אתיופי‪ .‬בראש הועדה‪ ,‬עומד ראש הממשלה‪ .‬בהנחייתו‪ ,‬מתקיימות‬
‫היוועצויות נוספות עם הציבור‪ ,‬על כל תכנית מפורטת של כל משרד‪ ,‬במטרה לקבל‬
‫החלטות טובות יותר‪.‬‬
‫במהלך אוגוסט – ספטמבר התקיימו היוועצויות במשרד החינוך‪ ,‬הבריאות הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים על התכניות המשרדיות‪ ,‬והוטמעו בהן הערות שנשמעו‬
‫בהיוועצות ואושרו ע"י הדרג הבכיר ביותר בכל משרד‪ .‬התכניות המפורטות של משרדים‬
‫אלה‪ ,‬הוצגו בפני ועדת השרים ביום ‪ 00.01.02‬ואושרו על ידה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בתקופה הקרובה‪ ,‬תושלם העבודה ביתר המשרדים וגם היא תוצג להיוועצות ולאחר‬
‫מכן תובא לאישור ועדת השרים‪.‬‬
‫דברינו לא יהיו שלמים‪ ,‬בלי שנציין שתוך כדי עבודת המשרדים המואצת‪ ,‬פרצה מחאת‬
‫יוצאי אתיופיה ונערכו הפגנות נגד אפליה וגזענות (‪ 31.13.02‬הפגנה בירושלים‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ 13.12.02‬בתל אביב)‪ .‬המחאה העלתה לסדר היום‪ ,‬נושאים כואבים נוספים‪ ,‬מעבר‬
‫לנושאי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬דיור‪ ,‬בטחון שנידונו ב"דרך חדשה"‪ .‬בין‬
‫הנושאים‪ :‬יחס המשטרה ליוצאי אתיופיה‪ ,‬ביטויי גזענות בחברה הישראליתומעמד אנשי‬
‫הדת‪ .‬נושאים אלה יידונו בנפרד‪.‬‬
‫היוועצות עם הציבור בנוגע לתכניות העבודה המשרדיות‬
‫נציבות שירות המדינה גיבשה תכנית הכוללת כלים מגוונים להגברת הייצוג ההולם של‬
‫יוצאי אתיופיה בשירות המדינה‪ .‬אנחנו מבקשים להתייעץ ‪ -‬האם ישנם שיפורים והצעות‬
‫נוספות שנוכל להטמיע‪ ,‬על מנת להגדיל את הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות‬
‫המדינה?‬
‫התכנית מתפרסמת באתר ההיוועצות בכתובת ‪ , Consultation.gov.i‬באתר משרד ראש‬
‫הממשלה‬
‫בכתובת‬
‫‪www.pmo.gov.il‬‬
‫ובאתר‬
‫נציבות‬
‫שירות‬
‫המדינה‬
‫בכתובת‬
‫‪.http://www.csc.gov.il‬‬
‫ניתן להעיר על התכנית במגוון אמצעים‪:‬‬
‫א‪ .‬באופן מקוון‪ ,‬באתר ההיוועצות‪ ,‬בכתובת ‪ .Consultation.gov.il‬משך הזמן לקבלת‬
‫תגובות הוא שבועיים מיום הפרסום‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפגש – נציבות שירות המדינה תקיים מפגש היוועצות עם הציבור בתאריך ‪29.11.15‬‬
‫בירושלים‪ ,‬בו תציג את תכניתה ותקבל התייחסויות‪ ,‬בקשות‪ ,‬הצעות והערות‪.‬‬
‫ההשתתפות מותנית בהרשמה מוקדמת ועל בסיס מקום פנוי‪.‬‬
‫כל ההערות שיתקבלו בדואר האלקטרוני יועברו לנציבות שירות המדינה‪ .‬בתום‬
‫ההיוועצות ועיבוד ההערות‪ ,‬ולאחר שדרג בכיר של מקבלי החלטות במשרד שקל את‬
‫התובנות שהובאו בפניו‪ ,‬תגבש הנציבות את תכניתה הסופית ותביא אותן לאישור ועדת‬
‫השרים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫החלטת ממשלה‪" :‬מדיניות ממשלתית לקידום‬
‫שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה‬
‫הישראלית"‬
‫(החלק של אימוץ אבני היסוד‪ ,‬מתוך החלטת ממשלה מספר ‪ 423‬מיום‬
‫‪)43.1..3.‬‬
‫מחליטים‪,‬‬
‫לאמץ את אבני היסוד למדיניות הממשלתית לקידום שילובם המיטבי של אזרחי ישראל‬
‫ממוצא אתיופי בחברה הישראלית‪ ,‬שגובשו בתהליך התייעצות רב מגזרי רחב בהתאם‬
‫להחלטת הממשלה מספר ‪ 0311‬מיום ‪ ,9.5.5103‬אשר נוסחם המלא מובא להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬הדרך לשילוב מיטבי‬
‫קידום שילובם של יוצאי אתיופיה משמעו שילוב בכל תחומי החיים והחברה‪.‬‬
‫מטרה זו צריכה להשפיע על תכנים ודרכי הפעולה‪.‬‬
‫יש לבצע בחינה מחודשת של התכניות והמסגרות הנפרדות הרבות הקיימות‬
‫ליוצאי אתיופיה‪ ,‬ולפעול לכך שכל תכנית ומסגרת תופעל יחד‪ ,‬בשילוב עם‬
‫ישראלים שאינם יוצאי אתיופיה‪ ,‬תוך מדידת תוצאותיה ושימור המשאבים‬
‫המושקעים בקהילה כיום‪.‬‬
‫ישנה הצדקה לתכניות נפרדות במידה וקיים חסם מהותי (דוגמת שפה‪ ,‬גיל‪ ,‬ותק‬
‫בארץ או חסם מערכתי) אשר לא ניתן לתת לו מענה במסגרת משלבת‪ .‬יש‬
‫לבחון האם לתכנית נפרדת יש סיכוי להביא לתוצאות טובות יותר בצורה‬
‫מובהקת מתכנית משולבת‪ ,‬כך שהתועלת בהפרדה עולה על הנזק; שהיא אינה‬
‫כפויה כברירת מחדל על הפרט וניתנת לו הבחירה להשתתף; ושהיא קצובה‬
‫בזמן‪.‬‬
‫חשוב להימנע ממצב בו שילוב עלול להיות מלאכותי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .2‬רב גוניות בקרב יוצאי אתיופיה‬
‫נקודת המוצא היא שיש להתייחס ליוצאי אתיופיה כאוכלוסייה מגוונת שאינה‬
‫מקשה אחת‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב שההסתכלות על יוצאי אתיופיה תכיר בגיוון הקיים‪ ,‬תוך‬
‫מתן ביטוי למאפיינים ולצרכים של קבוצות שונות בתוך הקהילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כלל‬
‫זה לא יפגע בהשקעה הכוללת ביוצאי אתיופיה הנדרשת מכורח המציאות‬
‫(בהתבסס על נתונים) ובתכניות בעלות אופי של העדפה מתקנת‪.‬‬
‫‪ .3‬חיזוק התא המשפחתי‬
‫התא המשפחתי הוא אבן יסוד‪ .‬מתוך כבוד למורשת‪ ,‬למסורת ולתרבות ומתוך‬
‫שמירה על כבוד האדם וחירותו‪ ,‬יש לתת כבוד למקומה של המשפחה כמקום‬
‫גידולו הטבעי של הילד ולמקומם של ההורים כבעלי האחריות ההורית לדאוג‬
‫לטובתם של ילדיהם‪ .‬כאשר יש צורך בך‪ ,‬יש לתת להורים כלים מתאימים כדי‬
‫לסייע להם לממש את אחריותם כלפי הילד‪ .‬מתן כלים להורים ייעשה מתוך‬
‫כבוד למורשתם ומתוך רגישות תרבותית‪ .‬כל התערבות בתא המשפחתי שלא‬
‫בהסכמת ההורים‪ ,‬תיעשה על פי כל דין‪ .‬יש לפעול להנגשת שירותים ומידע‬
‫והנגשה שפתית ותרבותית בכל תחום ותחום‪ .‬במידת הצורך ועל פי בחירתם‪ ,‬יש‬
‫לדאוג להקניית ידע וכלים להורים‪ ,‬אשר יסייעו להתמודד עם תחומי החיים‬
‫השונים‪ ,‬תוך הבנה שהשפה‪ ,‬התעסוקה ומתן הכלים המקצועיים הם המפתח‬
‫לחיזוק התא המשפחתי‪.‬‬
‫‪ .4‬סגירת פערים‬
‫הצלחה תהיה במצב בו המדדים בקרב יוצאי אתיופיה‪ ,‬יהיו זהים למדדים בכלל‬
‫החברה הישראלית‪ .‬יש לבצע מיפוי של הצרכים והתחומים בהם יש פערים‪,‬‬
‫לאפיין ולמדוד‪ ,‬בצורה רצופה סדירה ומתודולוגית‪ ,‬על מנת לאפשר תכנון יעיל‬
‫של המשאבים‪ ,‬שיוביל לסגירת הפערים‪.‬‬
‫במצב בו עלולה להתפתח תכנית אשר רוב המשתתפים בה יהיו יוצאי אתיופיה‪,‬‬
‫יינתן הסיוע באופן פרטני‪ .‬צמצום הפערים ייעשה תמיד כלפי מעלה‪ ,‬דרך שיפור‬
‫המצב הקיים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .5‬מצוינות ומנהיגות‬
‫יש בכוחם של יוצאי אתיופיה לתרום תרומה משמעותית ולהוביל בחברה‬
‫הישראלית ובקהילה עצמה‪ .‬על מנת לאפשר ליוצאי אתיופיה לפרוץ את תקרת‬
‫הז כוכית‪ ,‬יש לאתר‪ ,‬לקדם ולאפשר למנהיגות ולמנהיגים מקרב יוצאי אתיופיה‬
‫להשתלב בעמדות מפתח בחברה הישראלית‪.‬‬
‫‪ .6‬החברה הישראלית‬
‫חוזקה של חברה נמדד ביכולתה להתמודד עם תופעות של גזענות‪ ,‬ולקדם‬
‫סובלנות ולכידות חברתית‪ .‬על החברה הישראלית להיאבק בתופעות של גזענות‬
‫והפליה‪ ,‬גלויות וסמויות ולפעול לעקרן מן השורש‪ .‬יש לגבש מדיניות כוללת‬
‫ומנגנונים להתמודדות עם התופעה‪.‬‬
‫לצד תרבויות נוספות הקיימות בחברה‪ ,‬יש להרחיב את ההכרה בציבור‬
‫בתרבותה ומורשתה של יהדות אתיופיה‪ ,‬ובכלל זה לילידי הארץ יוצאי אתיופיה‬
‫שאינם מכירים את מורשתם‪ .‬יש לפעול למיגור הדעות הקדומות‪ ,‬בין השאר על‬
‫ידי הגדלת מספר יוצאי אתיופיה המהווים גורמי סמכות ומובילים חברתיים במגזר‬
‫הציבורי‪ ,‬הפרטי והאקדמי*‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬יש לקדם שינוי תודעה בחברה הישראלית‪ ,‬בדגש על נותני שירותים‬
‫ציבוריים‪ ,‬ולפעול למתן הכשרות מתאימות לנותני השירותים‪ ,‬משלב הלימוד‬
‫באקדמיה ועד לשלב העבודה בשטח‪ .‬יש לתת ביטוי הולם לסיפורי הצלחה‪,‬‬
‫לקדם הכרות אישית ומפגש בין‪-‬תרבותי‪.‬‬
‫*מעצבי תודעה כגון ‪ --‬אנשי חינוך‪ ,‬מרצים‪ ,‬מפקדים‪ ,‬רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מהנדסים‪,‬‬
‫שוטרים‪ ,‬אנשי תקשורת ופקידים נותני שירות‪.‬‬
‫‪ .7‬מנגנון היישום ושותפות בשינוי‬
‫בהתאם למפורט בהחלטת וועדת השרים מיום ‪.00.01.5102‬‬
‫‪8‬‬
‫תכנית העבודה המוגשת על‪-‬ידי נציבות שירות‬
‫המדינה להערות הציבור‬
‫תהליך העבודה‬
‫במסגרת תהליך גיבוש אבני היסוד‪ ,‬קיימו משרדי הממשלה "שולחנות עגולים"‪ .‬לדיוני‬
‫ה"שולחנות העגולים" היו שותפים אנשי שטח ואזרחים יוצאי אתיופיה‪ ,‬נציגי ציבור‪,‬‬
‫נציגים מהרשויות המקומיות‪ ,‬מנהלי שירותים‪ ,‬נציגי אקדמיה‪ ,‬משרדי ממשלה שותפים‬
‫וכן נציגים מהמגזר השלישי‪ .‬כמו כן נשלחו הערות נוספות של הציבור באופן מקוון‪.‬‬
‫בדיוני השולחנות השונים ובתגובות המקוונות שנשלחו למשרדים שב ועלה נושא הייצוג‬
‫ההולם בשירות המדינה‪ ,‬וחסרונם של עובדים מקצועיים יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי‪.‬‬
‫הנושא נדון בעיקר "בשולחן העגול" בהובלת משרד הכלכלה והוקדש לו דיון ייעודי‪ ,‬אך‬
‫ניתן לו משקל רב גם ביתר דיוני משרדי הממשלה (ובראשם משרד הבריאות‪ ,‬משרדי‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד החינוך)‪.‬‬
‫נציבות שירות המדינה פעלה במהלך השנים לצמצום הפערים בייצוגם של יוצאי‬
‫אתיופיה בשירות המדינה‪ .‬בעקבות ההתייחסות הרבה לנושא‪ ,‬נציבות שירות המדינה‬
‫זיהתה את הייצוג ההולם כדורש חיזוק של הטיפול באופן מקיף ורוחבי בניהול כח‬
‫האדם במגזר הציבורי‪.‬‬
‫רבות מההתייחסויות לנושא לאורך התהליך גובשו והובאו בפני נציב שירות המדינה‬
‫ושימשו את אנשי המקצוע כשגיבשו את תכנית הפעולה הארבע‪-‬שנתית של נציבות‬
‫שירות המדינה בנושא הייצוג ההולם‪.‬‬
‫לגיבוש התכנית תרמו רבות נציגי הציבור‪ ,‬שהיו מעורבים לכל אורך הדרך ובמיוחד‬
‫בחודשים האחרונים‪ ,‬בעת שנציבות שירות המדינה עמלה על גיבוש סופי של התכנית‪.‬‬
‫באופן מיוחד אנו מודים לעו"ד איציק דסה שתרם מניסיונו‪ ,‬כישרונו ותבונתו לגיבוש‬
‫התכנית‪.‬‬
‫במקביל לגיבוש התכנית‪ ,‬נציב שירות המדינה מינה צוות בין‪-‬משרדי שייתן המלצות‬
‫אופרטיביות בכל סוגיית הייצוג ההולם בשירות המדינה ‪ -‬עבור האוכלוסייה הערבית‪,‬‬
‫יוצאי אתיופיה ועבור אנשים עם מוגבלויות‪ .‬בראש הצוות עומדת‪ ,‬עו"ד טלילה שחל‬
‫רוזנפלד‪ ,‬מנהלת האגף לשוויון מגדרי‪ ,‬וחברים בו‪ ,‬נציגים מנציבות שירות המדינה‪,‬‬
‫נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬נציבות אנשים עם מוגבלויות ונציגי משרדי הממשלה‪.‬‬
‫מ סמך המדיניות הכולל יפורסם לאחר אישורו על ידי נציב שירות המדינה בחודשים‬
‫הקרובים – ויינתן בו מענה מקיף וכולל למגוון סוגיות עבור כלל האוכלוסיות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫עיקרי המדיניות‪:‬‬
‫המדיניות של נציבות שירות המדינה‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בתכנית זו‪ ,‬גובשה לאור עקרונות‬
‫היסוד שאומצו על ידי הממשלה‪ .‬לב התכנית ‪ -‬הרחבת מערך הכלים לשילוב יוצאי‬
‫אתיופיה בשירות המדינה‪.‬‬
‫במסגרת זו יצוין כי אחריותה של נציבות שירות המדינה בניהול כוח האדם חלה רק על‬
‫משרדי הממשלה ויחידות הסמך (כגון רשות המיסים‪ ,‬מערך הכבאות‪ ,‬בתי חולים‬
‫ממשלתיים‪ ,‬ולרבות נציבות שירות המדינה עצמה)‪ .‬לא נכללים במסגרת זו גופים‬
‫ציבוריים בעלי הגדרות סטטוטוריות אחרות‪ ,‬כגון‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬שירות‬
‫התעסוקה ובתי חולים שאינם ממשלתיים‪.‬‬
‫תכנית נציבות שירות המדינה פועלת בשני מישורים‪:‬‬
‫צמצום פערים – במטרה לחזק את המגמה החיובית הנמשכת של עליה במספר יוצאי‬
‫אתיופיה העובדים בשירות הציבורי ולתת דגש לצמצום הפער המספרי בין שיעורם של‬
‫אקדמאים יוצאי אתיופיה העובדים בשירות המדינה‪ ,‬לבין שיעורם באוכלוסייה‪.‬‬
‫על פי נתוני נציבות שירות המדינה‪ ,‬נכון להיום (אוקטובר ‪ )5102‬ישנם ‪ 75,697‬עובדים‬
‫בשירות המדינה‪ .‬מתוכם‪ 0,071 ,‬הינם עובדים שהם או אחד מהוריהם נולדו באתיופיה‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬חלקם של יוצאי אתיופיה מקרב כלל העובדים עומד על ‪ ,0.6%‬פער שאינו רב‬
‫בהשוואה לחלקם באוכלוסייה ‪ -‬העומד על ‪ .0.7%-‬נתונים אלה משקפים עלייה של‬
‫‪ .7%‬במהלך השנים שעברו‪ :‬בשנת ‪ 5117‬עמד מספרם של העובדים בשירות המדינה‬
‫שהם יוצאי אתיופיה על‪ ,659-‬והם היוו ‪ 0.19%‬מכלל העובדים בשירות המדינה‪ .‬הדבר‬
‫משקף עליה מתמדת בקליטת יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות‪.‬‬
‫את מספרם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי נכון למדוד במדד נוסף‪ ,‬והוא מספרם‬
‫של העובדים החדשים הנקלטים בשירות המדינה (מספר מוגבל מידי שנה)‪ .‬כיום‪,‬‬
‫חלקם של יוצאי אתיופיה בקרב העובדים החדשים הנקלטים לשירות המדינה מדי‬
‫שנה עולה על שיעורם באוכלוסייה‪ .‬בשנת ‪ 5103‬התקבלו לשירות המדינה ‪6,023‬‬
‫עובדים חדשים‪ ,‬שמתוכם ‪ 053‬הם יוצאי אתיופיה‪ .‬על פי נתונים אלה‪ ,‬בשנה זו‪ ,‬יוצאי‬
‫אתיופיה היוו ‪ 5.10%‬מן הנקלטים החדשים לשירות המדינה – כלומר‪ ,‬למעלה מחלקם‬
‫באוכלוסייה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ניתן לראות נתונים אלה בתרשים הבא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫מצוינות ומנהיגות– לצד הבטחת העמידה בחובות הייצוג ההולם האמורות בחוק‬
‫בנוגע לשיעורם של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי‪ ,‬נציבות שירות המדינה הציבה‬
‫יעדים וייעדה משאבים ממוקדים לשיפור איכות המשרות בשירות המדינה בהן עובדים‬
‫יוצאי אתיופיה‪ .‬מיקוד זה עולה בקנה אחד עם מדיניותה הכללית של הנציבות‬
‫לאקדמיזציה של שירות המדינה והשבחת איכותו של כוח אדם במגזר הציבורי‪ .‬משום‬
‫כך‪ ,‬התכנית מתמקדת במיוחד בשילובם של אקדמאיים וקבוצות איכות של סטודנטים‬
‫יוצאי אתיופיה בשירות המדינה‪ ,‬ובכך תחזק את הכוחות המובילים בקרב יוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 5103‬עבדו בשירות המדינה ‪ 571‬עובדים יוצאי אתיופיה שהם אקדמאיים (בעלי‬
‫תואר ראשון ומעלה)‪ ,‬וזאת מתוך ‪ 0,071‬עובדים בשירות המדינה (כלומר‪53.0% ,‬‬
‫מהעובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה הם אקדמאים)‪ .‬אחוז האקדמאיים יוצאי‬
‫אתיופיה בשירות המדינה ביחס לאוכלוסייה הכללית עומד על ‪.1.62%‬‬
‫‪ 5,782‬סטודנטים יוצאי אתיופיה למדו במוסדות להשכלה גבוהה בשנת ‪ ,5103‬והם‬
‫מהווים ‪ 1.89%‬מכלל הסטודנטים בישראל‪ .‬הסטודנטים הלומדים היום‪ ,‬הינם המקור‬
‫הפוטנציאלי העיקרי להעסקה של אקדמאיים בשירות המדינה בשנים הקרובות‪ .‬על כן‪,‬‬
‫נציבות שירות המדינה תגייס אקדמאים לשירות המדינה עד למיצוי פוטנציאל ההעסקה‬
‫‪1‬‬
‫מתוך דוח ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה בשירות המדינה‪ ,2114 ,‬נציבות שירות המדינה‬
‫‪11‬‬
‫של סטודנטים ואקדמאיים יוצאי אתיופיה‪ ,‬תוך שימת דגש לא רק על היותם אקדמאים‪,‬‬
‫אלא על השתלבותם במשרות מקצועיות מתחומי לימודיהם‪. .‬‬
‫לשם השגת מטרות אלו תיערך בדיקה מקיפה של מערך המיון התעסוקתי‪ ,‬תוך‬
‫התמקדות באוכלוסייה זו בהשוואה לאוכלוסייה הכללית‪ ,‬וייערכו שינויים‪ ,‬ככל שאלה‬
‫יידרשו‪ .‬יודגש כי בדיקה זו תיעשה בנוגע לכלל האוכלוסיות אשר החוק קובע כלפיהן‬
‫ייצוג הולם‬
‫יישום מדיניות זו תסייע לשילובם של יוצאי אתיופיה בנקודות הובלה ותרומה‬
‫משמעותיות לשירות המדינה ולחברה הישראלית‪ ,‬ותציב אותם בתפקידי מפתח אשר‬
‫יהוו מודל לחיקוי עבור צעירים איכותיים נוספים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬שילוב משמעותי של יוצאי‬
‫אתיופיה בשירות המדינה‪ ,‬יש בו בכדי לאותת על שינוי תודעתי בחברה הישראלית‪,‬‬
‫בדגש על קובעי מדיניות ונותני שירותים במגזר הציבורי‪ ,‬להכרה בתרומה המשמעותית‬
‫וה ייחודית של יוצאי אתיופיה לחברה הישראלית בכלל ובשירות המדינה בפרט‪ .‬אלו‬
‫עולים בקנה אחד עם מדדי התוצאה אשר הוגדרו באבן היסוד "החברה הישראלית"‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פעולות נציבות שירות המדינה ומשרדי הממשלה‬
‫בהתאם למדיניות ומדדים לבחינת ביצוען‬
‫‪2‬‬
‫צמצום פערים‬
‫‪3‬‬
‫חיזוק מערך הכלים ליישום מדיניות של קליטת יוצאי‬
‫אתיופיה בשירות המדינה‪ ,‬כך ששיעורם יהיה שווה לפחות‬
‫לחלקם באוכלוסייה‪.‬‬
‫במטרה להטמיע מדיניות המעודדת שילוב יוצאי אתיופיה‪ ,‬ובהתייחס להוראות‬
‫חובות הייצוג ההולם על פי חוק שירות המדינה (מינויים)‪ 3,‬תפעל הנציבות על‬
‫יישום העיקרים הבאים‪:‬‬
‫מדדים‪:‬‬
‫שיעורם של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה לא יפחת‬
‫משיעורם באוכלוסייה‪ ,‬עד תום התכנית‪ ,‬ויעמוד על ‪0.7%‬‬
‫מהעובדים לפחות‬
‫מסמן את‬
‫כיוון השינוי‬
‫מסמן ביצוע‬
‫או אי ביצוע‬
‫א‪.‬‬
‫כל משרד ממשלתי יידרש לעמוד בחובת ייצוג הולם (כך‬
‫שלא יהיו משרדים מהם ייעדרו יוצאי אתיופיה)‬
‫בשנת ‪ 5103‬נקבעו לכל משרד ויחידת סמך יעדים רב שנתיים לקליטת יוצאי‬
‫אתיופיה בהנחיית נציב שירות המדינה‪ .‬לשם הבטחת השגת יעדים אלו‪ ,‬נקבע כי‬
‫אחת מכל שלוש משרות המתפרסמות על ידי משרדי הממשלה באמצעות נציבות‬
‫שירות המדינה‪ ,‬תפורסם למועמדים שחלות כלפיהם חובות ייצוג הולם בהתאם‬
‫לחוק‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬פרסום המשרות המיועדות ליוצאי אתיופיה באתר המכרזים של נציבות שירות‬
‫המדינה נעשה באופן שהוא נגיש וקל למעקב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫התכנית והמדדים לביצועה נקבעו ל‪ 4-‬שנים‪ ,‬אלא אם נאמר אחרת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תיקון מס' ‪ 13‬מיום ‪ ,1.8.2115‬לחוק שירות המדינה (מינויים)‪,‬תשי"ט‪( 1959-‬להלן‪" :‬החוק")‬
‫‪13‬‬
‫ב‪.‬‬
‫על מנת להשיג את היעדים שהוצבו‪ ,‬תועמד לידי נציב שירות המדינה האפשרות‬
‫לחייב סימון משרות לטובת אוכלוסיות שחלה כלפיהן חובת ייצוג הולם‪ .‬משרות‬
‫שייועדו על ידי נציבות שירות המדינה לקליטת עובד יוצא אתיופיה בהתאם לחובות‬
‫הייצוג ההולם‪ ,‬יהיו רק משרות לאקדמאים ויישארו בסימונן גם אם לא נמצא עובד‬
‫מתאים לקליטה במכרז שהופץ‪ .‬סימונה של המשרה ישתנה רק על פי אישור‬
‫מפורש של נציבות שירות המדינה ומטעמים שירשמו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫באמצעות כלים אלה‪ ,‬נציבות שירות המדינה תוודא את קליטתם של עובדים‬
‫נוספים (אשר בהתאם לפרק "מצוינות ומנהיגות" יהיו אקדמאים בלבד)‪ ,‬כך‬
‫שחלקם של יוצאי אתיופיה העובדים בשירות המדינה לא יפחת מ‪ 0.7% -‬מכלל‬
‫העובדים בשירות המדינה‪ ,‬עד תום התכנית‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נציבות שירות המדינה תציב למשרדים יעדים מדורגים להיקפי קליטה שנתיים‪ ,‬כך‬
‫שבסוף שנות התכנית יגיעו ליעד שלא יפחת מהעסקת ‪ 0.7%‬עובדים יוצאי‬
‫אתיופיה‪ .‬כל משרדי הממשלה יידרשו להציג בפני וועדת החריגים מידי שנה נתונים‬
‫על אחוז העובדים יוצאי אתיופיה והתפקידים בהם הם מועסקים‪ .‬הוועדה תפעיל‬
‫את סמכותה וכל האמצעים העומדים לרשותה‪ ,‬ובכלל זה הקפאת קליטה‪ ,‬על מנת‬
‫שהמשרד יעמוד ביעד שנקבע לו ושלא יפחת מ‪ ,0.7% -‬ויציג תכנית אפקטיבית‬
‫מידי שנה בשנה על ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה במשרד‪ .‬נציבות שירות המדינה‬
‫תנחה את המשרדים בצורה סדורה על חובתם בעניין ייצוג הולם והסנקציות‬
‫הצפויות אם לא יעמדו ביעדים‪ .‬נציבות שירות המדינה תעקוב אחר עמידת‬
‫המשרדים ביעדים שהוצבו להם‪ ,‬ותציג באופן שקוף את כלל הנתונים הנוגעים‬
‫להיקף שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ב"דוח ייצוג הולם לבני קהילת יוצאי‬
‫אתיופיה בשירות המדינה"‪ ,‬המפורסם מידי שנה‪ ,‬ובכפוף לחובת חיסיון פרטים על‬
‫פי כל דין‪ .‬בסיס מידע עדכני הוא כלי ראשון במעלה כדי להציג באופן שוטף‬
‫עמידה ביעדים ובמדדים שנקבעו לתכניות המופעלות‪ ,‬לעקוב אחר ההתקדמות‪,‬‬
‫לוודא שהיא בכיוון הרצוי ולהפיק לקחים לעתיד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מצוינות ומנהיגות‬
‫‪2‬‬
‫קידום מדיניות לשילוב אקדמאיים יוצאי אתיופיה בשירות‬
‫המדינה‬
‫נציבות שירות המדינה תפעל לקידום שילוב איכותי של יוצאי אתיופיה בשירות‬
‫המדינה‪ ,‬ובפרט שילוב אקדמאיים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה‪.‬‬
‫מדדים‪:‬‬
‫בשנים ‪ ,5102-5109‬תקבע כל משרה המיועדת ליוצאי‬
‫אתיופיה במסגרת הייצוג ההולם כמשרה לבעלי תואר‬
‫אקדמי בלבד‬
‫מסמן את‬
‫כיוון השינוי‬
‫יצירת רשימה למאגר דיוור והפצה אשר תכלול אקדמאיים‬
‫יוצאי אתיופיה לטובת נגישות למועמדים ולמשרות בשירות‬
‫המדינה‬
‫א‪.‬‬
‫עיקר הדגש בשילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה הינו על איכות השילוב‪.‬‬
‫הבטחת השתלבותם של יוצאי אתיופיה במשרות הבכירות הינה משמעותית‬
‫ליצירת מודלים לחיקוי ולהגברת שילובם האיכותי של יוצאי אתיופיה‪ .‬נציבות‬
‫שירות המדינה תקפיד כי הן בקידום עובדים קיימים והן בתחלופת העובדים‬
‫בדרגות הבכירות יינתן דגש לקליטתם של יוצאי אתיופיה‪ ,‬ותשים דגש גם על‬
‫ההיבט המגדרי כך שיקודמו נשים וגברים יוצאי הקהילה‪ .‬לשם כך‪ ,‬נציבות שירות‬
‫המדינה תבצע מיפוי מקיף של התפקידים בהם מועסקים כיום יוצאי אתיופיה‬
‫בשירות המדינה ושל פוטנציאל המועסקים מקרב סטודנטים ואקדמיים יוצאי‬
‫אתיופיה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נציבות שירות המדינה תוודא כי כל משרה המיועדת ליוצאי אתיופיה בשירות‬
‫המדינה תקבע לבעלי תואר אקדמי בלבד ויעשה מאמץ שבעלי התואר האקדמי‬
‫יקלטו במשרות המביאות לידי ביטוי את תחומי לימודיהם ויש בהן אופק קידום והן‬
‫‪15‬‬
‫מהוות צמתי השפעה‪ .‬יודגש כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מקליטת יוצאי אתיופיה‬
‫מכל משרה שהיא בשירות המדינה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לשם הרחבת החשיפה של אקדמאים יוצאי אתיופיה למשרות בשירות המדינה‬
‫מחד‪ ,‬ולחשיפת עובדי שירות המדינה לאקדמאיים איכותיים יוצאי אתיופיה‬
‫המעוניינים לעבוד בשירות הציבורי מאידך‪ ,‬נציבות שירות המדינה תפעל לגיוס‬
‫אקטיבי של מועמדים‪ ,‬ותקים מאגר דיוור והפצה למועמדים אקדמאיים‬
‫פוטנציאליים יוצאי אתיופיה‪ ,‬בשנת ‪ .5106‬לשם גיבוש המדיניות בדבר ניהול‬
‫המאגר‪ ,‬תקיים נציבות שירות המדינה היוועצות עם משרדי ממשלה רלבנטיים‪,‬‬
‫אזרחים וארגונים העוסקים בנושא‪ .‬השתתפות במאגר תיעשה על בסיס רצון‬
‫ובחירה‪ ,‬בהתאם לאבן היסוד "שונות בקרב יוצאי אתיופיה"‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נציבות שירות המדינה תפתח קשרי ממשל ‪ -‬אקדמיה על מנת לעורר מודעות‬
‫בקרב הקהילה לתפקידים בשירות המדינה וזאת גם באמצעות הסברה‪ ,‬השתתפות‬
‫בימי גיוס מרוכזים באוניברסיטאות וכיוצ"ב‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫נציבות שירות המדינה תפתח קשרי נש"מ ‪ -‬מגזר שלישי על מנת לעודד ולאתר‬
‫מועמדים בקרב הקהילה שיכולים להתמודד על תפקידים לשירות המדינה‪.‬‬
‫לגבי סעיפים ד ו‪-‬ה להלן‪ ,‬בימים אלה מתגבשות בנציבות שירות המדינה המלצות‬
‫לחיזוק כלים הנוגעים לקידום שוויון מגדרי והרחבת המענה לאוכלוסיות ייצוג הולם וזאת‬
‫במסגרת צוות ייצוג הולם בן משרדי (כפי שנכתב מעלה)‪ .‬ההמלצות והכלים יוצגו‬
‫בקרוב לאישור נציב שירות המדינה בצד המשאבים הדרושים ליישומן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪4‬‬
‫עידוד מנהיגות צעירה מקרב יוצאי אתיופיה במסלולי‬
‫קידום בשירות המדינה‪ ,‬ויצירת מוביליות חברתית‪.‬‬
‫מדדים‪:‬‬
‫מידי שנה ייקלטו ‪ 31‬יוצאי אתיופיה הנמצאים במסגרת‬
‫אקדמית במשרות סטודנט‬
‫מידי שנה יקלטו ‪ 31‬סטודנטים יוצאי אתיופיה במאגר‬
‫סטודנטים ייעודי ויוכלו להתמודד למכרזים פנימיים‬
‫בשירות המדינה‪ ,‬מידי שנה‪ ,‬בין השנים ‪5106-5109‬‬
‫(בכפוף להתקנת הכללים בנושא)‬
‫א‪.‬‬
‫נציבות שירות המדינה תקלוט מידי שנה‪ ,‬בשנים ‪ ,5106-5109‬קבוצת איכות‬
‫של ‪ 31‬יוצאי אתיופיה הנמצאים במסגרת אקדמאית‪ ,‬במשרות סטודנט‪ .‬כלל‬
‫זה יחול עד להתקנת הכללים בנוגע למכרזי מאגר סטודנטים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עם התקנת הכללים בנוגע למכרזי מאגר לסטודנטים‪ ,‬בהתאם להמלצות‬
‫הרפורמה במנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה‪ ,‬ייקלטו ‪ 31‬סטודנטים‬
‫יוצאי אתיופיה מידי שנה ככשירים למשרות סטודנט‪ ,‬ויוכלו בהמשך‬
‫להתמודד למכרזים פנימיים בשירות המדינה‪ .‬סעיף זה יבוצע במשך ‪ 3‬שנים‬
‫מיום תחילת יישום הכללים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫חברה ישראלית‬
‫‪3‬‬
‫מניעת אפליה‪ ,‬גזענות וקידום שוויון הזדמנויות‬
‫א‪.‬‬
‫נציבות שירות המדינה תפעל לפיתוח קורסים‪ ,‬סדנאות והדרכות במשרדים –‬
‫בקרב הנהלות המשרד והעובדים להטמעת נורמות ראויות של שוויון וחשיבות‬
‫הגיוון התעסוקתי לשירות המדינה‪ .‬תכניות ההסברה הללו מטרתן להעלות‬
‫מודעות בקרב העובדים בנושא תופעות של גזענות על רקע מוצא ומניעתם‬
‫בתוך שירות המדינה‪.‬‬
‫כפי שנכתב לגבי סעיף ד‪ ,‬ראו למעלה‪ -‬ההמלצות והכלים יוצגו בקרוב לאישור‬
‫נציב שירות המדינה בצד המשאבים הדרושים ליישומן‪.‬‬
‫‪18‬‬