‫אוגוסט ‪2011‬‬ ‫מלגות ידידות‬ ‫הכשרה מקצועית‪ ,‬השכלה אקדמית והשלמת השכלה לצעירים‬ ‫מהפריפריה‪ ,‬עם דגש על עולים מאתיופיה‪.‬‬ ‫כתב‪ :‬דני אדמסו‪ ,‬ראש תחום קליטה ‪ -‬הקרן לידידות‬ ‫חזון‪ :‬בוגרי התוכנית יהיו מפרנסים עצמאיים במקצוע ההולם את יכולותיהם ושאיפותיהם ובשכר‬ ‫שמתאים להכשרתם‪ .‬כך הם יעברו מסטטוס של תלות לעצמאות כלכלית וחברתית בעיני עצמם‪,‬‬ ‫בני משפחתם וסביבתם‪.‬‬ ‫תיאור התכנית‪ :‬הקרן לידידות תעניק מלגות לימודים למאות צעירים ממשפחות מעוטות יכולת‬ ‫לרכישת מקצוע או תעודה אקדמית‪ ,‬במטרה לאפשר להם להשתלב בשוק העבודה במקצועות‬ ‫מבוקשים וליצור הזדמנויות ליציאה ממעגל העוני‪ .‬המלגאים יזכו בליווי לאורך התהליך ‪ -‬בשלבי‬ ‫ההכנה‪ ,‬במהלך הלימודים ועד להשתלבות במקומות העבודה‪ .‬הסיוע יותאם לצרכיו של כל‬ ‫סטודנט ויוכל לכלול‪ :‬השלמת שכר לימוד‪ ,‬תמיכה אקדמית‪ ,‬ליווי חברתי וכיסוי הוצאות‪ .‬התכנית‬ ‫פתוחה לצעירים עד גיל ‪ ,35‬גם אם אין להם תעודת בגרות‪ 12 ,‬שנות לימוד או ציון פסיכומטרי‪.‬‬ ‫רציונל ורקע‪ :‬אחת הדרכים להגדיר פרטים ובודדים כנזקקים קשי יום‪ ,‬המצויים במצב עוני‬ ‫מתמשך‪ ,‬היא באמצעות איסוף נתוניהם הסוציואקונומיים‪ :‬מקום מגורים‪ ,‬מין‪ ,‬מגזר‪ ,‬וכמובן היחס‬ ‫בין הכנסת המשפחה ובין מספר הנפשות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬האם אותן משפחות או בודדים מצליחים‬ ‫להתפרנס ולקיים את עצמם ברמה הבסיסית ביותר? תכנית זו מיועדת לקדם יציאה ממעגל העוני‬ ‫של צעירים עולים יוצאי אתיופיה וותיקים מחוסרי אמצעים‪ .‬בהקשר לכך עיינו במחקרים‬ ‫ובנתונים המצביעים על קהלי היעד‪ ,‬כגון נתונים של משרד הרווחה‪ ,‬דו"חות הביטוח הלאומי‬ ‫והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקרים משווים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬בדו"ח העוני האחרון עולה כי‬ ‫בסוף שנת ‪ 2008‬היו בישראל יותר מ‪ 420-‬אלף משפחות עניות‪ ,‬שהן מעל ‪ 1.6‬מיליון נפש‪ ,‬ביניהם‬ ‫יותר מ‪ 700-‬אלף ילדים‪ .‬הדו"ח מצביע גם על כך שנכון לשנת ‪ 47% 2009‬מהעניים יצאו לעבוד‪.‬‬ ‫זוהי דוגמא מובהקת‪ ,‬שמפריכה את התפיסה החברתית הרווחת כי העוני הוא תוצאה של "סרבנות‬ ‫עבודה"‪ .‬על פי הדו"ח‪ 64% ,‬מהאנשים החיים בעוני נמצאים במצב זה זמן ממושך‪ .‬המשמעות היא‬ ‫שצעירים רבים בישראל גדלו ועדיין גדלים במשפחות במצב עוני מחפיר‪.‬‬ ‫תכנית זו של הקרן לידידות שמה לעצמה למטרה להתמודד עם העוני הקיים ולמנוע את העוני‬ ‫העתידי‪ ,‬שקבוצות נוספות של צעירים עלולות להיקלע אליו‪ .‬בכוונת הקרן לטפל בעוני בשני‬ ‫תחומי ליבה מרכזיים‪ .‬בתחום העוני תפעל התכנית להוצאת משפחות ממעגל העוני‪ .‬בתחום‬ ‫הקליטה תפעל לשיפור בסטטוס המקצועי ובעתיד גם הכלכלי‪ ,‬באמצעות סיוע במלגות והכשרה‬ ‫מקצועית‪ .‬תכנית עבודה זו תטפל בקבוצה מוגדרת של צעירים עולים וותיקים מעוטי יכולת‬ ‫מהפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית של ישראל‪ .‬זאת במטרה לסייע להם לרכוש השכלה והכשרה‬ ‫מקצועית‪ ,‬שתמנע מצב של עוני עתידי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‪ .‬צעיר בישראל בהשוואה לעולם‪ :‬תחילה נגדיר מיהם אותם צעירים שהתכנית מיועדת להם‪.‬‬ ‫כאהן וסטרבצינקי‪ 1‬בודקים את המונח "צעירים" כמושג שמקבל פירושים שונים במקומות‬ ‫שונים‪ ,‬בהתאם למציאות התרבותית‪ ,‬החברתית והכלכלית‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן לאפיין צעירים בשני‬ ‫אופנים‪ :‬על פי הגדרה גילאית‪ ,‬או בהתאם להימצאותם )או להיעדרם( של מאפיינים שונים‪.‬‬ ‫בדוגמאות הבאות ניתן לראות את מגוון ההגדרות וחתכי הגיל הקובעים מיהו צעיר‪ ,‬במספר‬ ‫מדינות בהשוואה לישראל‪ .‬למשל בניו‪-‬זילנד נראה שהגדרת אוכלוסיית הצעירים נעה מגיל ‪12‬‬ ‫ועד ‪ .24‬לפי הגדרת האו"ם‪ ,‬טווח הגיל לצעירים הוא ‪ .15-24‬בסינגפור ובהודו הגדרת‬ ‫אוכלוסיית היעד צעירים נעה מגיל ‪ 15‬ועד ‪ .35‬על‪-‬פי א' וילמה‪ ,2‬גיל ‪ 18-30‬הוא שלב מכריע‬ ‫ביכולת האדם להשתלב בחברה שבה הוא חי‪.‬‬ ‫בישראל לא קיימת הגדרה אחידה‪ ,‬אשר מסמנת באופן ברור ומוסכם מהו טווח הגיל למונח‬ ‫"צעירים"‪ .‬מתוך המחקרים הקיימים בישראל‪ ,‬ההגדרה לצעיר‪/‬ה נקבעת באופן שונה ומשתנה‬ ‫ממסגרת אחת למשניה‪ ,‬בהתאם לצרכים ולתכניות של אותן מסגרות‪ .‬למשל‪ ,‬במסמך מדיניות‬ ‫שהכינה "התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות" הוגדרו הצעירים בישראל בגיל ‪ .18-21‬חשוב‬ ‫לציין שמסמך זה נערך לצורך בחינת נושא ההשתתפות בנטל )צה"ל‪ ,‬שירות לאומי( וזכאויות‪.‬‬ ‫הלמ"ס מגדירה את אוכלוסיית הצעירים בגיל ‪ .21-35‬זאת מכיוון שצעירים וצעירות עד גיל ‪21‬‬ ‫מצויים במערכות טוטאליות‪ -‬מערכת החינוך ולאחריה השירות הצבאי‪.‬‬ ‫פרופ' יוסף קטן‪ 3‬מציין במחקר שערך בעבור משרד הרווחה‪ ,‬שרוב התכניות הממשלתיות‪,‬‬ ‫הארגוניות ואלו של הרשויות המקומיות‪ ,‬המיועדות ל"צעירים"‪ ,‬מתייחסות בעיקר לשכבת הגיל‬ ‫‪ .18-25‬בשונה מטענתו זו‪ ,‬ניתן לראות שמיזם "מרכזי הצעירים" המשותף לממשלת ישראל‬ ‫ולג'וינט מפעיל תכניות עבור "צעירים" בני ‪ .18-35‬לשונות זו בהגדרה מיהו צעיר קיימות תת‪-‬‬ ‫קטגוריות נוספות‪ ,‬המתייחסות באופן שונה לנושא‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן לומר שהנתונים הנ"ל‬ ‫מספקים תמונה רחבה באשר להגדרת המושג "צעירים" בישראל‪ ,‬בבואנו לטפל בנושא‪.‬‬ ‫מבחינת האפיון ישנה הסכמה שמדובר בתקופת מעבר עבור בני אדם הנמצאים בפרשת דרכים‬ ‫אישית ומקצועית‪ ,‬בין עולם הילדות לבין החברה הבוגרת‪.‬‬ ‫פרשת דרכים זו מורכבת משלושה שלבים‪ :‬השלמת לימודים‪ ,‬השתלבות בתעסוקה‪ ,‬מציאת בן זוג‬ ‫והקמת משפחה‪ .‬מבחינת הפרט מדובר בתקופה של בירור עצמי וגיבוש הזהות והשייכות‪ ,‬תוך‬ ‫ניסיון למצות באופן מקסימלי את מרחב הפעולה וההזדמנויות העומדות לרשותו‪ .4‬בתכנית זו של‬ ‫הקרן לידידות בחרנו להתייחס לשכבת הגיל ‪ .19-27‬בנוסף יינתן מענה לצעירים יוצאי אתיופיה עד‬ ‫גיל ‪ ,35‬שאינם נתמכים על ידי מנהל הסטודנטים‪ .‬ההחלטה למשוך את הגיל כלפי מטה ל‪19-‬‬ ‫נובעת מכך שרבים מהצעירים מעוטי היכולת וחסרי העורף המשפחתי‪ ,‬שמצויים בעוני מחפיר‪,‬‬ ‫נפלטים מהצבא ולעיתים נמנע מהם לשרת שירות צבאי או אזרחי מלא‪ .‬בעבורם לא קיימות‬ ‫תכניות בעלות אופק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כאהן‪ -‬וסטרבצינקי‪ ,‬פ' )‪ .(2005‬צעירים בני ‪ 18‬ויותר בסיכון – מאפיינים והשלכות – מחשבות ראשוניות‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט – מכון ברוקדייל‪.‬‬ ‫כאהן‪ -‬וסטרבצינקי‪ ,‬פ' )‪ .(2005‬צעירים בני ‪ 18‬ויותר בסיכון – מאפיינים והשלכות – מחשבות ראשוניות‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט – מכון ברוקדייל‪.‬‬ ‫‪ 3‬צעירים בישראל – בעיות‪ ,‬צרכים‪ ,‬תמונת מצב ומבט לעתיד‪ ,‬יולי ‪ ,2009‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬ ‫‪ 4‬התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪ .‬הצעירים בישראל‪ :‬כ‪ 23%-‬מהאוכלוסייה בישראל הם צעירים בני ‪ .18-35‬בישראל חיים קרוב‬ ‫למיליון וחצי צעירים בני ‪ ,18-30‬וכ‪ 2-‬מיליון איש בני ‪ .18-35‬הקבוצה הגדולה ביותר מתרכזת‬ ‫סביב גיל ‪ 21-27‬ומונה קרוב ל‪ 700,000-‬אלף נפש‪ ,‬כ‪ 41%-‬מקבוצת הצעירים בישראל‪ .‬מתוכם‬ ‫כ‪ 260,000 -‬עולים‪ ,‬מרביתם ממדינות חבר העמים לשעבר ומאתיופיה‪ .5‬אומדנים נוספים על‬ ‫אוכלוסיית הצעירים מצביעים על כך שבשנת ‪ 2008‬היוו הצעירים בני ‪ 76.9% 25-34‬מכלל כוח‬ ‫העבודה במשק )מועסקים ומחפשי עבודה(‪ .‬שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב גברים‬ ‫בגיל ‪ 18-24‬עמד על ‪ ,39.4%‬לעומת ‪ 44.8%‬בין הנשים‪ .‬שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב‬ ‫גברים בני ‪ 25-34‬הסתכם ב‪ ,81.7%-‬לעומת ‪ 72%‬מהנשים‪ .‬אוכלוסיית הצעירים הינה כוח‬ ‫משמעותי בשוק העבודה‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬היא נתקלת בקשיים בכניסה לעולם התעסוקה‬ ‫ובהתמודדות בתוכו‪.‬‬ ‫עובדה זו נכונה לגבי כלל הצעירים‪ ,‬אבל האתגר גדול עשרות מונים כשמדובר באנשים חסרי‬ ‫עורף משפחתי‪ ,‬עם חוסר בהשכלה וביתר שאת עבור העולים‪ ,‬בייחוד עולי אתיופיה‪ .‬לנושא‬ ‫זה מתייחס בפרק נפרד פרופ' יוסי קטן במחקר שביצע בעבור משרד הרווחה בשנת ‪.2009‬‬ ‫"ממצאי המחקר מצביעים על כך שיוצאי אתיופיה מהווים את הקבוצה החלשה ביותר בקרב‬ ‫הבוגרים‪ ,‬אם כי מצבם טוב יותר ממצבם של צעירים יוצאי אתיופיה‪ ,‬שלא היו במסגרת‬ ‫פנימייתית"‪ .‬עוד עולה מהדו"ח שקשיי ההשתלבות הם תוצאה של היעדר תעודת בגרות‪,‬‬ ‫חוסר תעסוקה‪ ,‬הכנסה נמוכה‪ ,‬אי סיום שירות צבאי‪ ,‬קשיי קליטה‪ .‬נתונים אחרים מצביעים‬ ‫גם על אפליה וחוסר במתן הזדמנות שווה בשוק העבודה במגזר העסקי והציבורי כאחד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צעירים יוצאי אתיופיה‪ :‬על מנת להבין את נחיצותה של תכנית זו‪ ,‬המדגישה ביתר שאת את‬ ‫הסיוע ליוצאי אתיופיה‪ ,‬יש לעיין לעומק בנתונים הבאים‪ ,‬המתייחסים לאוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2007-2009‬הפערים בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה היהודית מוצאים את‬ ‫ביטויים גם בסטטוס התעסוקתי‪ .‬בעוד שבקרב כלל האוכלוסייה היהודית נמנים רק ‪4.7%‬‬ ‫מהאוכלוסייה כבלתי מקצועיים‪ ,‬בקרב יוצאי אתיופיה מונים הללו ‪ .33.6%‬פער משמעותי‬ ‫המצריך התייחסות לאומית‪ .‬נתונים נוספים מצביעים על הפרשים בסוג משלח היד‪ .‬בקרב‬ ‫כלל האוכלוסייה היהודית ‪ 25.7%‬מוגדרים כבעלי משלח יד אקדמי וכמנהלים‪ ,‬בעוד שבקרב‬ ‫יוצאי אתיופיה רק ‪ .4.8%‬גם שיעורם של האקדמאים יוצאי אתיופיה נמוך משמעותית‪,‬‬ ‫בהשוואה לכלל היהודים הוותיקים‪ .‬בעוד שבקרב יוצאי אתיופיה שיעור האקדמאים הנו כ‪-‬‬ ‫‪ ,(2,352) 5.4%‬בקרב היהודים הוותיקים שיעור האקדמאים מגיע ל‪.28.3%-‬‬ ‫בין יוצאי אתיופיה נמצא שיעור גבוה במיוחד של חסרי תעודת חינוך יסודי או חטיבת‬ ‫ביניים– ‪ .54%‬כמובן שיש לכך השפעה מובהקת על שיעור התעסוקה‪ .‬בקרב האקדמאים נמצא‬ ‫שיעור תעסוקה של ‪ ,84.6%‬בעוד שבין חסרי התעודה שיעור התעסוקה עומד על ‪.51.7%‬‬ ‫כאמור‪ ,‬תחום וסוג התעסוקה משפיעים על גובה ההכנסה‪ .‬בשנת ‪ 2006-2007‬היה שכרם‬ ‫הממוצע )ברוטו( של יוצאי אתיופיה נמוך ב‪ 40%-‬בהשוואה לשכר של כלל האוכלוסייה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כאהן‪ -‬וסטרבצינקי‪ ,‬פ' )‪ .(2005‬צעירים בני ‪ 18‬ויותר בסיכון – מאפיינים והשלכות – מחשבות ראשוניות‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט – מכון ברוקדייל‪.‬‬ ‫היהודית בישראל באותה שנה ) ‪ ₪ 5,094‬לעומת ‪ ,₪ 8,377‬בהתאמה(‪ .‬יצוין כי ממוצע שעות‬ ‫העבודה לא היה שונה באופן מובהק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קהל היעד המרכזי‪ :‬לאחר מיפוי התכניות המרכזיות הפועלות כיום בתחום‪ ,‬קהל היעד המרכזי‬ ‫שבו בחרה הקרן להתערב מתייחס לצעירים וצעירות בגיל ‪ .19-35‬הקרן מעוניינת החל מהשנה‬ ‫השלישית לתת מענה בתכנית זו ל‪ 350-‬סטודנטים וסטודנטיות מדי שנה‪ .‬התכנית מתייחסת‬ ‫לאותם צעירים וצעירות שרבים מהם שירתו בצה"ל ומילאו את חובתם האזרחית‪ .‬התכנית‬ ‫תיתן מענה גם לאותם צעירים שנמנע מהם מסיבות שונות ומגוונות למלא את חובתם שירות‬ ‫אזרחי או צבאי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מספרם של אלה שלא ביצעו שירות צבאי או אזרחי לא יעלה‬ ‫על ‪ 20%‬מהמשתתפים‪ .‬התכנית מכוונת לאותם צעירים בוגרי מוסדות פנימייתיים‪ ,‬חסויות‬ ‫הנוער‪ ,‬משפחות אומנה‪ ,‬בוגרי רווחה‪ ,‬פנימיות טיפוליות‪ ,‬מוסדות ופנימיות של המנהל לחינוך‬ ‫התיישבותי‪ ,‬עם דגש על אלה שלא ניתנה להם הזדמנות אמיתית לשנות את מצבם החברתי‪,‬‬ ‫הכלכלי‪ ,‬התעסוקתי וההשכלתי‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הפרויקט מיועד לכלל האוכלוסייה הישראלית בשכבת גיל ‪ 19-35‬מהפריפריה‬ ‫החברתית והכלכלית‪ ,‬עד ‪ 350‬סטודנטים בכל שנה‪ ,‬החל מהשנה השלישית‪ .‬תינתן התייחסות‬ ‫יתרה לצעירות וצעירים מקהילת יוצאי אתיופיה‪ .‬הדגש בטיפול ביוצאי אתיופיה במסגרת‬ ‫תכנית זו נובע מכמה סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬זו אחת האוכלוסיות שרוב המחקרים מצביעים עליה‬ ‫כקבוצה מוחלשת בקרב האוכלוסייה היהודית‪ .‬שנית‪ ,‬קבוצה זו עברה ועוברת תהליכי הגירה‬ ‫מורכבים‪ ,‬שעדיין מלווים בקשיי שפה‪ ,‬פערי תרבות ועולם תעסוקה שונה במהותו מזה‬ ‫שהכירו קודם להגעתם ארצה‪ .‬לכך נוספים קשיים כגון‪ :‬היעדר הכשרה מקצועית מתאימה‪ ,‬אי‬ ‫נגישות לזכויות אזרחיות‪ ,‬חוסר ברשתות חברתיות‪ ,‬שכיום מהוות משאב וגורם מרכזי‬ ‫בהתמצאות בעולם העבודה ובכלל‪.‬‬ ‫תכנית זו אינה מתיימרת להחליף תכנית לאומית או ממלכתית‪ ,‬המיועדת לאוכלוסיות הנ"ל‪.‬‬ ‫ההפך הוא הנכון‪ :‬השאיפה היא להשלים ולשדרג תכניות קיימות‪ ,‬ובעיקר לתת מענה ל"כיסי‬ ‫עוני"‪ ,‬שאינם מטופלים באמצעות אותן רשויות‪ ,‬ארגונים ומוסדות מטעמים שונים ומגוונים‪:‬‬ ‫בירוקרטיה‪ ,‬מיקום גיאוגרפי‪ ,‬סף כניסה‪ ,‬השתתפות עצמית וכיו"ב‪ .‬בתכנית זו הקרן רוצה‬ ‫להעניק נקודת זינוק חדשה לחלשים ביותר בחברה הישראלית‪ ,‬תוך התחשבות במגבלות של‬ ‫קהלי היעד הן כבודדים והן כקבוצה והתאמת המערכת לצרכי הקהילה‪ .‬כך מנסים לפרוץ את‬ ‫מעגל העוני‪ ,‬שבו מצויים אותם צעירים‪ ,‬בניסיון למנוע את צמיחתו של דור נוסף‪ ,‬שמתחיל‬ ‫את חייו הבוגרים במצב של חוסר יכולת להתפרנס בכבוד‪.‬‬ ‫מטרות התכנית‪:‬‬ ‫‪ (1‬סיוע ברכישת מקצוע והשלמת השכלה בתחומים בעלי אופק כלכלי ותעסוקתי‪.‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫מניעת מצב עוני עתידי ושדרוג היכולות האקדמיות והמיומנויות המקצועיות בקרב כלל‬ ‫משתתפי התכנית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ (3‬הכשרה והשמה של משתתפי התכנית במסגרת תעסוקתית הולמת לתחומי הלימוד‪ ,‬אותם‬ ‫רכשו במסגרת התכנית‪.‬‬ ‫יעדים מרכזיים של התכנית‬ ‫‪ 95% (1‬ממשתתפי התכנית יסיימו את ההכשרה המקצועית ו‪/‬או השלמת הלימודים‪ ,‬בפרק‬ ‫הזמן שנקבע בתחילת הקורס או הלימודים‪.‬‬ ‫‪ (2‬השמה של ‪ 80%‬במקום עבודה בקרב מסיימי ההכשרה המקצועית‪ ,‬בתעסוקה שהולמת‬ ‫את הכשרתם המקצועית‪ ,‬בתוך שנתיים מיום סיום ההכשרה‪.‬‬ ‫‪ (3‬שינוי בסטטוס המקצועי ובהכנסה במקום העבודה הנוכחי לכ‪ 60%-‬ממשתתפי התכנית‪,‬‬ ‫)לסטודנטים עובדים ולמשלימי השכלה(‪ ,‬בתוך שנתיים מיום ההכשרה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שותפים אסטרטגיים פוטנציאליים‪ :‬התכנית מיועדת לפעול בשיתוף פעולה עם הגורמים‬ ‫המטפלים מקרוב בקהלי היעד‪ ,‬ומהווים כתובת מרכזית בעבורם‪ ,‬ועם הגורמים שעתידים‬ ‫להעניק לאותם צעירים את ההכשרה והתעסוקה‪ ,‬בהובלת הקרן לידידות‪ .‬זאת במטרה‬ ‫להתמודד עם הצרכים השונים של קהלי היעד ומגבלות הפיזור הגיאוגרפי‪ .‬בין השותפים‪:‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬מנהל הסטודנטים‪ ,‬עמותות להכשרה מקצועית‪ ,‬משרד התמ"ת‪,‬‬ ‫משרד הקליטה‪ ,‬מוסדות להכשרה מקצועית‪ ,‬מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬רשויות‬ ‫רלוונטיות‪ .‬התכנית תעבוד באופן מודולרי בתכנים‪ ,‬בסוגי המקצוע ובאופן הפעלתה‪ .‬הכוונה‬ ‫לחלק את הארץ לארבעה או חמישה אזורים‪ ,‬ובאותם אזורים לבחור מספר גופים‪ ,‬מכללות‪,‬‬ ‫מוסדות ועמותות להכשרה מקצועית רב‪-‬תחומית‪ .‬תהליכי הגיוס‪ ,‬המיון‪ ,‬הליווי וההשמה‬ ‫ייעשו במשותף עם כל הגורמים‪.‬‬ ‫חוזי העבודה של הסטודנטים ייחתמו ישירות עם מוסדות התעסוקה וההכשרה‪ .‬תפקידה המרכזי‬ ‫של הקרן יהיה בליווי התהליך שעובר הסטודנט ‪ -‬משלב המיון‪ ,‬במהלך לימודיו המקצועיים או‬ ‫האקדמיים‪ ,‬סיום לימודיו והשמתו במקום העבודה‪ .‬לאחר שהסטודנט ייקלט במוסד הרלוונטי‪,‬‬ ‫בהתאם לתחום העניין והמקצוע‪ ,‬הקרן תהיה בקשר ישיר עם המוסד לצורך ליווי תהליך הקליטה‪.‬‬ ‫הליווי יתבצע באמצעות אנשי קשר במוסדות השונים ועל ידי מערכת ממוחשבת‪ .‬מערכת זו‬ ‫תתעד את נתוני הפתיחה ואת הנתונים לאורך התהליך‪ ,‬כדי שניתן יהיה לבחון את ההתקדמות‬ ‫ולעמוד על הישגי התלמיד בסוף ההכשרה‪ ,‬הלימודים וההשמה‪.‬‬ ‫להלן רשימת הגופים הפוטנציאליים לשיתוף פעולה עתידי בתכנית‪ ,‬כל אחד על פי תרומתו וחלקו‪.‬‬ ‫‪ .1‬משרד הרווחה ‪ -‬השירות למתבגרים‪ ,‬צעירות וצעירים‪ .‬זהו גוף מתכלל‪ ,‬בעל מאגר מידע‬ ‫גדול על קהלי היעד‪ .‬ברצוננו להתחיל את התכנית עם הצעירים חסרי העורף המשפחתי‪,‬‬ ‫תושבים ותיקים ועולי אתיופיה הצורכים שירותי רווחה‪ .‬למשרד הרווחה‪ ,‬שמכיר מקרוב‬ ‫את אותן משפחות‪ ,‬יש תפקיד מרכזי בהנגשת הזדמנות זו עבור האוכלוסיות שבהן הוא‬ ‫מטפל‪ ,‬באמצעות שירותי הרווחה בערים השונות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .2‬משרד החינוך ‪ -‬המנהל לחינוך התיישבותי‪ .‬חלק נכבד מהצעירים אשר להם נועדה‬ ‫התכנית הם בוגרי פנימיות‪ .‬כפרי הנוער של המנהל לחינוך התיישבותי יכולים לשמש‬ ‫אכסניית מגורים למשתתפי התכנית‪ .‬משום כך‪ ,‬גם משרד החינוך הוא שותף אסטרטגי‬ ‫משמעותי‪ .‬בשלב ראשון מדובר במתן מענה רק לבוגרי כפרי הנוער שאין באפשרותם‬ ‫לשכור דיור בתקופת הלימודים‪ .‬קיים צורך בשיתוף פעולה הדוק יותר עם משרד החינוך‪,‬‬ ‫על מנת למצוא פתרונות לינה גם לצעירים שאינם בוגרי פנימיות‪ ,‬ומתקשים למצוא‬ ‫מסגרות לינה בתקופת ההכשרה המקצועית או הלימודים האקדמיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מוסדות להשכלה גבוהה ‪ -‬מכללות ואוניברסיטאות‪ .‬המוסדות שבהם ילמדו סטודנטים‬ ‫המשתתפים בתכנית ייכללו בין השותפים‪ .‬מדובר במספר קטן יחסית של מוסדות‪,‬‬ ‫ובחירתם תיעשה בהתייעצות עם הגופים והשותפים באזורים בהם תפעל התכנית‪ ,‬תוך‬ ‫מתן עדיפות למוסדות שקרובים לקהלי היעד‪ ,‬או לחלופין יספקו מעונות‪.‬‬ ‫יתכן שיחול גידול במספר המוסדות השותפים‪ ,‬בהתאם להתרחבות התכנית בשנים‬ ‫הבאות‪ .‬בשלב ראשון כ‪ 30%-‬ממשתתפי התכנית מעוניינים ומסוגלים להשתלב בלימודים‬ ‫אקדמיים‪ ,‬והיתר מיועדים להכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬מספר המוסדות האקדמיים יהיה קטן ביחס למוסדות להכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫דוגמא בולטת היא מודל המופעל במכללת בית ברל‪ ,‬בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫והמנהל לחינוך התיישבותי‪ ,‬המאפשר לימודי תואר ראשון עם אפשרות לסיוע במגורים‪.‬‬ ‫‪ (4‬מכללות וגופים להכשרה מקצועית ‪ -‬רבים מהמועמדים ילמדו מקצועות פרקטיים‪,‬‬ ‫שיספקו להם עבודה מעשית מייד עם סיום קורס ההכשרה‪ .‬בכוונת הקרן לעבוד בשלב‬ ‫ראשון עם מספר גופים להכשרה מקצועית‪ ,‬המעניקים תעודת הכשרה ומוכרים ע"י משרד‬ ‫התמ"ת כמקצוע לכל דבר ועניין‪ .‬ייבחר מספר מצומצם של מכללות להכשרה‪ ,‬המציעות‬ ‫מספר רב של מקצועות עם אופק תעסוקתי וכלכלי‪ .‬לאותם מוסדות‪ ,‬שיהיו פזורים ברחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬יופנו הסטודנטים שמעוניינים ללמוד מקצוע‪.‬‬ ‫‪ (5‬מנהל הסטודנטים ‪ -‬גוף מתכלל‪ ,‬המסייע לעולים רבים להשתלב באקדמיה‪ ,‬ביניהם‬ ‫ליוצאי אתיופיה‪ .‬ברשות מנהל הסטודנטים מידע על הסטודנטים העולים יוצאי אתיופיה‪,‬‬ ‫עולים ממדינות חבר העמים לשעבר וגם ותיקים )אשר אינם מקבלים תמיכה במנהל‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬כיוון שאינם עונים על הקריטריונים(‪ .‬העולים והנזקקים‪ ,‬שאינם נתמכים ע"י‬ ‫מנהל הסטודנטים‪ ,‬יהוו חלק מקהל היעד של התכנית‪ .‬אנו רואים במנהל הסטודנטים‬ ‫שותף בהנגשת התמיכה לסטודנטים שנדחו על ידם‪ ,‬על מנת לבדוק את זכאותם לתמיכה‬ ‫מהקרן‪.‬‬ ‫‪ (6‬המשרד לקליטת עלייה ‪ -‬מוקדי קליטה עירוניים‪ .‬כבר כיום זוכים לסיוע בהכשרה‬ ‫מקצועית קרוב ל‪ 400-‬יוצאי אתיופיה‪ ,‬באמצעות ואוצ'רים המוענקים ע"י הקרן לידידות‪,‬‬ ‫באמצעות מוקדי הקליטה )מרכזים קהילתיים עירוניים בישובים עתירי עולים(‪ .‬פרויקט זה‬ ‫הוא מודל הפעלה אחד של התכנית החדשה המתגבשת‪ .‬הפעלה באמצעות ואוצ'רים‬ ‫‪6‬‬ ‫מדגישה את ההבנה של הקרן בצורך של האדם הבודד‪ ,‬שאינו יכול להשתלב במסגרות‬ ‫הרחבות שמציעה התכנית‪ .‬הכוונה היא שהקרן תמשיך להפעיל את תכנית הוואוצ'רים‬ ‫במסלול ישיר מול המוסדות להכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫‪ (7‬משרד התמ"ת ‪ -‬האגף להכשרה מקצועית‪ .‬שותף בכמה מישורים‪ ,‬ביניהם שני תחומים‬ ‫בולטים במיוחד‪ .‬ברשות משרד התמ"ת מאגר המקצועות והמוסדות המוכרים להכשרה‬ ‫וללימודי תעודה‪ .‬מתוך רשימה זו ייבחרו המוסדות ותחומי הלימוד‪ .‬יתכן שיימצאו‬ ‫מועמדים רבים שאינם מודעים לזכויותיהם ולתמיכה שהם יכולים לקבל ממשרד התמ"ת‪.‬‬ ‫בכוונת התכנית להפנות מועמדים לקבלת שירותים אלה‪ ,‬ושיתוף הפעולה עם התמ"ת‬ ‫הכרחי לבדיקת התאמתם לקריטריונים ואישור זכאותם‪.‬‬ ‫ו‪ .‬קריטריונים לבחירת מוסדות לימוד‬ ‫ייבחרו מוסדות שהכשרתם מוכרת ע"י משרד התמ"ת או המועצה להשכלה‬ ‫‪(1‬‬ ‫גבוהה‪.‬‬ ‫מוסדות בעלי פריסה גיאוגרפית רחבה ומגוון מקצועות עם אופק תעסוקתי‬ ‫‪(2‬‬ ‫וכלכלי‪.‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫המוסד מוכן לקחת על עצמו את עלות המתקנים והעלויות הנגזרות מכך‪.‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫המוסד ימנה רפרנט מטעמו לצורך התקשרות וליווי התכנית‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים או ההכשרה המוצעת ע"י המוסד תימשך בין מספר חודשים‬ ‫‪(5‬‬ ‫לשלוש שנים לכל היותר למסלולים האקדמיים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬קריטריונים למיון המועמדים‬ ‫‪ (1‬המועמדים אינם זכאים לתמיכה‪ ,‬מלגה או מענק במסגרת רשויות ומוסדות אחרים‪,‬‬ ‫בתחום בו מבקשת הקרן לסייע‪.‬‬ ‫‪ (2‬טווח הגיל בתחילת התכנית‪.19-35 :‬‬ ‫‪ (3‬על המועמדים להיות בוגרי אחד משירותי הרווחה בערים שמשרד הרווחה והקרן‬ ‫יחליטו לכלול בתכנית‪ ,‬למעט צעירים יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫‪ (4‬הוועדה הממיינת קבעה שהמועמד בעל מוטיבציה‪ ,‬יכולת ואוריינטציה בסיסית‬ ‫בתחום שהוא מבקש ללמוד‪.‬‬ ‫‪ (5‬על המועמדים לבחור ללמוד באחד המוסדות שהצטרפו לתכנית‪ ,‬ובמסגרת מסלול‬ ‫לימודים שאושר לכך‪.‬‬ ‫‪ (6‬המועמדים יהיו בוגרי שירות צבאי או שירות לאומי מלא או חלקי )בהתאם לנסיבות‬ ‫העניין ולהחלטות הוועדה(‪ .‬ניתן לקבל עד ‪ 20%‬מהמועמדים מבלי שעשו שירות צבאי‬ ‫או לאומי‪ ,‬במסגרת ועדת חריגים‪.‬‬ ‫‪ (7‬המועמדים יתחייבו להתנדב ארבע שעות בשבוע לטובת הקהילה‪ ,‬לאורך תקופת‬ ‫הלימודים‪ ,‬באמצעות ארגונים‪ ,‬עמותות או מוסדות שאיתם תגיע הקרן להסדר‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ (8‬הוועדה רשאית לתת עדיפות למועמדים מרקע סוציואקונומי קשה‪ ,‬על פי‬ ‫קריטריונים שייקבעו מראש )כגון‪ :‬יתומים‪ ,‬משפחות חד הוריות‪ ,‬משפחות מרובות‬ ‫ילדים(‪.‬‬ ‫‪ (9‬המועמדים יגישו בקשה למלגה באמצעות שירותי הרווחה בעירם‪ ,‬עד ליום סיום‬ ‫ההרשמה‪ ,‬בהתאם למועד שייקבע‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מודל הפעלה‪ :‬המודלים יבטאו את דרך העבודה ואת המסגרות‪ ,‬שבאמצעותן תופעל‬ ‫התכנית‪ .‬המודלים השונים פותחו לאור הצרכים המורכבים‪ :‬מצד אחד מדובר בפרויקט‬ ‫ארצי‪ ,‬שמיועד לתת מענה רחב לאוכלוסיות מוגדרות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הקרן מעוניינת לפעול‪,‬‬ ‫לפחות בשלב הראשון‪ ,‬עם מספר מצומצם של מסגרות הכשרה‪ ,‬המציעות מגוון רחב של‬ ‫מקצועות‪ .‬כך יתאשר לרכז משאבים ומאמצים רבים יותר לטובת הסטודנטים‪ .‬יש בכך גם‬ ‫יתרון בהתארגנות‪ ,‬הודות לצמצום מספר ההתקשרויות שצריך לגבש עם המוסדות‬ ‫השונים‪ .‬בשלב זה מסתמנים שני מודלים מקבילים להפעלת התכנית‪:‬‬ ‫‪ .1‬מוסדות ידידות‪ :‬שיתוף פעולה עם מוסדות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫פלטפורמה זו היא המסגרת המתאימה ביותר לסטודנט‪ ,‬לקרן ולמוסד‪ ,‬וזהו המודל‬ ‫המרכזי של התכנית בתחום ההכשרה המקצועית וההשכלה הגבוהה‪ .‬בשלב ראשון‬ ‫ייבחר מספר מצומצם של מוסדות‪ ,‬בעלי תחומי לימוד מגוונים‪ .‬המוסדות הללו יוכלו‬ ‫לקבל תמיכה מסיבית בעבור מספר סטודנטים רב‪ .‬בחירת מוסדות הלימוד וההכשרה‬ ‫חייבת להיעשות בקפידה‪ ,‬תוך התחשבות בצרכי הקהילה‪ ,‬נגישות לסטודנטים‪ ,‬סוגי‬ ‫המקצועות הנלמדים וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ .2‬ואוצ'רים ‪ -‬מיועד לסטודנטים להשלמת השכלה או הכשרה מקצועית‪ .‬מודל זה כבר‬ ‫פועל בשיתוף עם המשרד לקליטת עלייה‪ .‬פרויקט זה‪ ,‬עם שינויים קלים‪ ,‬אמור‬ ‫להוות את אחד המודלים המשמעותיים בתכנית‪ .‬הכוונה לממן עלות קורס‪ ,‬תואר או‬ ‫השלמת השכלה לגוף המכשיר‪ .‬כל מועמד יוכל להירשם למוסד לימודים או לגוף‬ ‫להכשרה מקצועית באופן עצמאי‪ ,‬בקרבה למקום מגוריו‪ ,‬בהתאם ללוחות הזמנים של‬ ‫פתיחות הקורס והמגבלות האישיות שלו‪ .‬ההרשמה תיעשה באמצעות המוסד שבו‬ ‫בחר הסטודנט ללמוד‪ .‬הקרן תממן ‪ 80%‬מעלות הקורס‪ ,‬בהתאם לסוג הקורס‪ ,‬משך‬ ‫הזמן ולאחר בדיקה שהקורס מוכר כמקצוע ללימודי תעודה‪.‬‬ ‫סיכום ‪ -‬פיילוט של תכנית המלגות יוצא לדרך בשנת הלימודים הנוכחית )תשע"ב( במספר‬ ‫מוסדות להכשרה מקצועית ומוסדות אקדמיים במקומות שונים בארץ‪ .‬הכוונה להרחיב‬ ‫את הפעילות בשנים הקרובות למסגרת ארצית‪ ,‬שתתפרס בכל רחבי המדינה ותסייע‬ ‫למאות צעירים‪ ,‬המגיעים מרקע של קשיים כלכליים‪ ,‬לפתוח דלתות להשתלבות כלכלית‬ ‫וחברתית ולהרחיב את ההזדמנויות העומדות בפניהם‪ .‬למעיינים להעמיק‪ ,‬ללמוד את‬ ‫נושא הצעירים בישראל והתוכניות המופעלות בעבורם‪ ,‬בשנים האחרונות פורסמו מספר‬ ‫מחקרים הסוקרים באופן נרחב את נושא הצעירים להלן מקצתם מהם לקוח חלק נלקחו‬ ‫חלק מהנתונים ברקע על הצעירים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מחקרים מאמרים וניירות עמדה בתחום הצעירים‬ ‫‪ .1‬רמי בנבנשתי‪) ,‬ינואר ‪" - (2007‬צעירים הבוגרים ממסגרות של השמה חוץ בתיות ‪:‬‬ ‫אתגרים ושירותים"‪ .‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫‪ .2‬אציק שמולי ואחרים‪) ,‬נוב' ‪" - (2007‬נייר עמדה‪ :‬עתיד ההשכלה הגבוהה היבטים אקדמיים‬ ‫חברתיים וכלכליים" התאחדות‬ ‫‪ .3‬נעמי מי‪-‬עמי‪) ,‬יוני ‪" - (2008‬שילוב עולים בתעשייה ובמדע"‪ .‬מרכז מחקר ומידע של‬ ‫הכנסת"‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הד‪-‬און‪) ,‬יוני ‪" - (2009‬קידום צעירים וסטודנטים בישראל מסמך אסטרטגיה"‪ .‬ירושלים‬ ‫מוגש לסגנית השרה‪ ,‬גילה גמליאל‪.‬‬ ‫‪ .5‬פרופ' יוסי קטן‪) ,‬יולי ‪" - (2009‬צעירים בישראל‪-‬בעיות צרכים ושירותים תמונת מצב ומבט‬ ‫לעתיד"‪ .‬משרד הרווחה ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .6‬שרון לבל עבור קרן גנדיר )ספט' ‪" - (2009‬מדיניות צעירים בישראל"‪ .‬האוניברסיטה‬ ‫העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .7‬שרון אורשלמי )פבר' ‪" - (2010‬מדיניות צעירים בישראל ובעולם מבט משווה‪ :‬מתיאוריה‬ ‫לפעולה"‪ .‬האחדות הסטודנטים‪.‬‬ ‫‪ .8‬התאחדות הסטודנטים‪ ) ,‬אוק' ‪" - (2010‬רפורמת הצעירים ‪ :‬סדרת ניירות עמדה בנושאים‬ ‫חברתיים שעל הפרק"‪ .‬תל אביב‪.‬‬ ‫‪ .9‬סיכום דיון מט"ח‪" - ( 2010 ) ,‬החינוך בישראל ‪ :‬הכנת דור העתיד לחיים במאה ה‪21-‬‬ ‫לקראת כנס הרצליה"‪.‬‬ ‫‪ .10‬עופרה מייזס‪" ,‬מתבגרים בישראל ‪:‬היבטים אישיים משפחתיים וחברתיים" החל מעמוד‬ ‫‪.177‬‬ ‫‪9‬‬