ילדי הגן חושבים ועושים טכנולוגיה
ילדי גן הילדים חושבים ועושים טכנולוגיה מיודוסר דוד וקופרמן אסי "ילדי גן הילדים חושבים ועושים טכנולוגיה" הינו מודל למידה קונסטרוקטיביסטי המציע חווית למידה שונה בגן הילדים ,כזו השוזרת בקוריקולום הקיים אבני דרך של חשיבה טכנולוגית דרך התנסות אוטנטית ורלבנטית עד לכדי רכישת כלים לתיכון ( )ngisedשל פתרונות לבעיות והבניית ידע ומיומנויות ביחס לעולם המלאכותי -עולם מעשה תבונת האדם. האינטראקציה המושכלת של ילדי הגן עם מרכיבים של העולם המלאכותי ,כגון ארטיפאקטים (התקנים) ,חומרים ,תהליכים וכלים ,ביחד עם מעורבות אקטיבית שלהם בתיכון פתרונות ותוצרים ,יוצרת פלטפורמה חדשה ללמידה אצל ילדי גן .הרציונאל העומד בבסיס המודל מתבסס על המפגש בין טכנולוגיה לבין חשיבה ולמידה במשמעות הרחבה של שני עולמות אלה. טכנולוגיה נתפסת בדרך כלל ככזו הקשורה לעולם הארטיפקטים ,לרוב למכשירים "מתקדמים" כגון טלפונים חכמים ,מכשירים מתוחכמים בבית ,מחשבים נייחים או מחשבי לוח ניידים. ברציונל שלנו טכנולוגיה משקפת צורה ייחודית של חשיבה ,חשיבה טכנולוגית ,המשמשת ליצירת עולם "מעשה תבונת האדם" ,העולם המלאכותי הסובב אותנו .חשיבה זאת משלבת משאבים מגוונים ,כגון ידע טכנולוגי מצטבר אישי וחברתי ,מיומנויות ותהליכים קוגניטיביים ומטה- קוגניטיביים ,היבטים חברתיים ,תרבותיים ,ערכיים ואמנותיים – כל אלה מגויסים לתהליך היצירה של פתרונות העונים על צרכים אנושיים (מיודוסר .)1998טכנולוגיה היא ללא ספק אודות ארטיפאקטים וכלים ואודות המיומנויות והתהליכים הקשורים לשימוש בהם -אך מעבר לכך, בהקשר של המודל המוצע כאן ,הינה בראש ובראשונה ידע אנושי :התגלמותו בארטיפקטים ובכלים; יצירתו ויישומו לתיכון פתרונות ראויים; הטמעתו והעברתו בהקשרים חברתיים מגוונים והתאמתו לפתרון בעיות ו/או צרכים חדשים .במהותה ,טכנולוגיה היא הדרך בה בני אדם ניגשים לבעיה ומתכנים ( )designאת הדרך האופטימאלית במסגרת אילוצים (לא "הנכונה") כדי לגשר על הפער בין מצב מצוי למצב רצוי .אם כך טכנולוגיה ,במובנה הרחב ,הינה שיח רקורסיבי בין מוחו הקודח של הממציא ,לבין העולם המלאכותי המומצא על ידיו (מעשה תבונת האדם) .לשיח זה השפעה מכרעת הן על העולם החיצוני המומצא והן על העולם הפנימי של הממציא ,ואותותיו ניכרים בקו-אבולוציה של הטכנולוגיה והחשיבה האנושית מאז המצאתן של טכנולוגיות קדמוניות ועד היום ( .)Cool&Derry 2005, Kirlik 2005,Ortega y Gasset 1941 למידה במודל זה ,מתייחסת לשילוב בין מספר תיאוריות :הבניית ידע (קונסטרקטיביזם וקונסטרקטיביזם חברתי) ,למידה מותאמת הקשר ,למידה מתוך תכנון ותיכון ובהקשר זה למידה מבוססת פתרון בעיות ,למידה מתוך עשייה ( Collins, Brown & Newman, 1989; Kafai .)& Resnick, 1996; Kolodner et al., 2003; Papert, 1991; Vigotsky, 1978המודל שאנו מציגים ממוקד בלומד (הן הפרטני והן הקבוצתי) ככזה הנמצא במרכזו של תהליך הלמידה בשני תפקידים ראשיים :ככוח המניע את התהליך וכמרוויח המשמעותי מאותו תהליך עצמו. במסגרת הסינרגיה בין עולם הטכנולוגיה לבין עולם הלמידה ,על פיה השיח הרקורסיבי בין שני העולמות משפיע הן על בניית העולם והן על התבונה-הבונה-עולם זה נולד המודל חשיבה טכנולוגית ולמידה ( .)Design&Learningבבסיס המודל נמצאת התפיסה כי :מה ששימש ככלי פילולוגי משמעותי בתהליך האבולוציה התרבותית של המין האנושי והידע האנושי ,קרי טכנולוגיה ,יכול לשמש ככלי אונטולוגי משמעותי לתהליך ההתפתחות האינטלקטואלית של הלומד באשר הוא .העיסוק בחשיבה טכנולוגית הו ברמה המושגית והן ברמה המעשית ,עשוי לקדם למידה משמעותית במכלול רבדים :תכנים ספציפיים וכלליים ,מיומנויות ספציפיות וכלליות ,מיומנויות חברתיות ,היבטים תרבותיים ,ערכיים והיסטוריים של העולם הסובב אותנו (ופרי תבונתנו). מודל חשיבה טכנולוגית ( ) Design&Learningויישומו בגן הילדים: למודל ארבע שכבות עיקריות( :א) ערוצי למידה ( )strandsבעלי דגשים תוכניים שונים( .ב) מאגר של התערבויות פדגוגיות( .ג) סביבות וכלים לימודיים( .ד) מעטפת מחקרית המלווה את ההתפתחות של המודל ויישומו .מאמר זה יתמקד בשכבה הראשונה ,קרי ,ערוצי הלמידה המופעלים בגנים. תהליך ההבניה וההטמעה של המודל החל לפני מספר שנים בגן אחד וכיום מיושם בעוד ארבעה גנים .התוכן ,המיומנויות והתהליכים כולם מאורגנים בשבעה "ערוצים" (ע 1עד ע )7ההולכים ומתפתחים מחד לאורך כל השנה ומאידך נשזרים בנושאי הקוריקולום השנתי של גן הילדים. שבעת הערוצים הם[ :ע .]1העולם המלאכותי :חפצים ,התקנים ושימושם; [ע .]2תיכון פתרונות לבעיות( :מתהליכים אינטואיטיביים לפיתוח שיטתי של פתרונות) ; [ע .]3בניה ,הרכבה ותיכון (מבנייה חופשית לתכנון ותיכון רפלקטיביים); [ע .]4דרכים ומסלולים (מסימני דרך לתכנות רובוטים); [ע .]5עולם הארטיפקטים החכמים (מאינטראקציה ,הפעלה והבנה לתכנון ותיכון התנהגות מסתגלת של ארטיפאקטים מבוקרים); [ע .]6תיכון מיוחד לילדים מיוחדים; [ע.]7 תהליכים מורכבים :הלכה למעשה פרויקט אינטגרטיבי .במאמר זה יוצגו ערוצים 1עד 5כאשר ערוץ ( 6תיכון מיוחד לילדים מיוחדים) וערוץ ( 7פרויקט אינטגרטיבי) יוצגו במאמרים הבאים. ייחוד נוסף של המודל הוא בכך שהצוותים החינוכיים בגן ,קרי ,הגננת והסייעת ,הן אלה שמפעילות את התכנית בגן (בהלימה למודל) על כל מרכיבה .כך הופכת התכנית לחלק מהקוריקולום של הגן ,מבוססת על האקלים החינוכי בגן והופכת לחלק משגרת חיי הגן היומיומיים. להלן תיאור תמציתי של ערוצי הלמידה. [ע ]1העולם המלאכותי מעשה ידי אדם (ארטיפקטים ושימושם). בערוץ זה שתי מטרות עיריות( :א) הכרות הילדים עם עולם מעשה תבונת האדם ,עולם החפצים (חלקים ,תפקודים ,מאפיינים)( .ב) הכרות עם החשיבה האנושית והידע המעורבים בתכנון ,תיכון ובניית הארטיפקטים. ברמת התוכן הילדים מתמודדים עם מטלות בהן נדרש לענות על שאלות הקשורות לארטיפקטים בסביבה ,לדוגמא :מה זה? למה משמש? איך אפשר לקרוא לחפץ בשם אחר? האם הוא פועל "בעצמו"? מה נדרש כדי להפעילו? וכן התייחסות למבנה הארטיפקט וחלקיו (לדוגמא :מאיזה חלקים עשוי? כיצד החלקים מחוברים ועובדים יחדיו? התמודדות עם שאלות כגון אילו מלווה לרוב בפעילויות של מיון במטרה ליצור קטגוריות מבוססות מבנה או תפקוד .בפעילות מסוג זה הילדים עצמם מעורבים באופן אקטיבי בבחירה וניתוח חפצים .הכוונה ליצירת "תעודת זהות" לחפץ .החפצים נמצאים בגן ,הילדים נוגעים ,חשים ,מפרקים פירוק פיזי של החפץ וכן מנתחים ניתוח מושגי שלו (מבנה ,תפקוד ,מטרה) .כמו כן נעשה חיפוש מגוון של מידע אודות החפצים ,הן בהקשר היסטורי פילוסופי והן בהקשר מבני תפקודי .נעשה גם ניסיון למצוא פתרונות אלטרנטיביים לצורך עליו עונה החפץ .הפתרונות נבחנים ,מתנהל דיון ולעיתים אף נעשה ניסיון לבנייה ויישום הפתרון החדש המוצע. [ע ]2פתרון בעיות ( מתהליך אקראי לתהליך מובנה של תכנון ויישום פתרון לבעיה). תהליך היצירה של פתרון למה שנתפס (אובייקטיבית או סובייקטיבית) כבעיה הוא אחד מהמאפיינים המהותיים של החשיבה האנושית .מחקר רב עסק ועוסק בבחינת מאפייני תהליך זה, המיומנויות המעורבות בו ,ביצועו על ידי פותרים ברמות מומחיות שונות והופעתו בתחומי דעת שונים .כמו כן מאמצים רבים הושקעו ביצירת פתרונות פדגוגיים להוראת מיומנויות אלה ברמות גיל שונות ובמקצועות שונים. ערוץ זה עוסק בתהליך ההתהוות של "תרבות פתרון בעיות" שהופכת לחלק מחיי הגן .זהו תהליך שנבנה באופן הדרגתי על ידי הילדים והגננות יחדיו והופך לתהליך מסודר ומובנה שבמסגרתו יש מקום רב לחופש וליצירתיות .המניע לתהליך בדרך כלל נעוץ בהכרזה של הגננות או הילדים "יש לי בעיה !" .בהמשך מתקיימות מספר פעילויות :הגדרה מחדש של הבעיה במונחים שמאפשרים לחקור כווני פתרון; העלאת הצעות לכוונים אלה וחקירתן; בחינת היתרונות והחסרונות של כל פתרון; דיון והחלטה מוסכמת על הפתרון ליישום .רכיבי התהליך מיוצגים בעזרת צלמיות מוסכמות וכך הולך ונבנה תרשים תהליך ההחלטה .הן הבעיה עצמה והן הפתרונות המועלים מיוצגים על ידי הילדים (בעזרת ציורים) .נערך דיון בו נבחנים הפתרונות לאור האילוצים ,נבחן טיב הפתרון ולבסוף בדרך דמוקרטית נערכת הצבעה לבחירת הפתרון המיטבי. למרות שבהתחלה רוב תהליכי פתרון הבעיות בהם מעורבים הילדים ,עוסקים בתחום העולם המלאכותי ,מהר מאד הילדים לומדים להשתמש בכלי זה לפתור בעיות בתחומים אחרים הקשורים לחיי הגן (קונפליקטים בין ילדים ,דילמות בהקשר של נושא שנלמד או בעיות שצצו בבית) .בכול המקרים יש ייצוג של הידע והתהליך באופן גרפי על ידי הילדים (ציור ו/או כתיבה). [ע ]3בנייה הרכבה ותיכון (מבנייה חופשית לתיכון והרכבה רפלקטיביים). תכנון ,בנייה ,עיצוב ,הרכבה ותיכון ,כל אילו הינם לב ליבה של הטכנולוגיה .בין אם מדובר בתהליך מובנה ומודע ובין אם בתהליך אינטואיטיבי לא מתוכן ויתכן אף שילוב בין השניים .זהו תהליך שמשתמשים בו בכל פעם שמנסים לגשר על פער בין מצוי לרצוי כדי ליצור פתרון מיטבי. הרחבת תהליך הבנייה האינטואיטיבית אשר ממילא קיים בגן נעשית הן בעזרת העשרת סביבת הגן בערכות בנייה ,כאלו שאינן נמצאות תדיר בגני הילדים ,והן על ידי הצגת מטלות בנייה מאתגרות הדורשות התמודדות לא רק עם היבטים מבניים ,אלא גם מכניים ואף תהליכיים. הלכה למעשה הילדים יוצאים למסע ארוך המתחיל בהתנסויות אינטואיטיביות בסיסיות בהרכבה בערכות בנייה ומשחקי הרכבה ,במוטיבציה לחבר חלקים ולבנות אובייקטים .המשך המסע מלווה בפעילויות שמטרתן לתמוך בתהליך ולהרחיבו ,למשל ,על ידי רפלקציה במהלך הבנייה .באמצעות פעילויות כגון :שיום חלקים ,רכיבים ותפקודם ,או דיון בתהליך הבנייה עצמה. במסע הזה מתקיימת מעורבות עצומה של הילדים בעשייה ,כדרך למידה .הדבר נעשה הן באופן פרטני והן בקבוצה .באופן הדרגתי כל אילו הופכים לחלק מהאקלים החינוכי היומיומי בגן. נדבך חשוב בתהליך הלמידה הינו השרטוט (באבחנה מציור) ככלי המאפשר רפלקציה לאחר הבנייה וככזה העוזר לתכנן לפני בנייה .בשלב הראשון ,בסוף תהליך ההרכבה משרטטים הילדים את תוצר הבנייה שלהם לשם תיעוד ,חידוד תהליכי אבחנה בפרטים ויצירת תקשורת בין הילדים. בשרטוט מסוג זה נדרשים הילדים לעשות תהליך רפלקטיבי על החפץ אותו בנו .לשם כך נדרשים הילדים לשיים חלקים (על בסיס תכונה/תפקוד לפי הבנתם) ולהסביר את תפקודם ,להסביר תוך שימוש במונחים המתארים מבנה ותפקוד (ובמינוח הקשור לתמסורות ומנגנונים אם אלה נכללו); או להשתמש באופני ייצוג שונים (לדוגמה ,שירטוט היטלים ממבט צד ומבט על או שרטוט בתלת- ממד אל מול דו-מימד) .בנוסף לתפקידו הרפלקטיבי ,שרטוטים אלה מהווים הכנה לשרטוט לפני הבנייה ,שמטרתו תכנון ,עידוד חשיבה מקדימה ,חזון וייצוג קונקרטי של צורה ומכאניזם הנדרשים להוציא לפועל את בניית האובייקט אותו מתעתדים לבנות .בתמונות 1-2ניתן לראות שרטוטים של ילדים את בנייתם. כחלק מהתהליך ,התוצרים המתועדים בעזרת צילום ,הסרטה ,שירטוט והסברים משולבים בתערוכה בגן. תמונות :1-2שרטוטים של ילדים [ע ]4דרכים ומסלולים (מסימני דרך לתכנות בעזרת מחשב) יכולת סימבולית מורכבת הינה אחת התכונות המגדירות של החשיבה האנושית ,כאשר המצאת מערכות סמלים ושפות מהווה את אחד הביטויים המשמעותיים של יכולת זו .היצירה של ,ויכולת לערוך מניפולציות על ,ייצוגים חיצוניים (למוח) היוו מרכיב מהותי בהתפתחות האינטלקטואלית והתרבותית של בני אדם משחר קיומם .ייצוגים אלה ,בין כיחידות משמעות עצמאיות (כגון צלמיות ,ציורים) ,בין כמערכות סמלים מורכבות ומובנות (מתמטיקה ,מוזיקה) או כמערכות ייצוג מוסכמות (תמרורי תנועה ,מפות) ,מהוות חלק בלתי נפרד מהנוף השפתי והתקשורתי הסובב ומשמש אותנו .בנוסף ,מלבד היותם כלים תקשורתיים ,מערכות סמלים אלו מהוות גם כלי אפיסטמולוגי חיוני" :אובייקטים איתם חושבים" (.)Tolchinsky, 2007 העיסוק במערכות סמלים מהווה ערוץ ייחודי במודל שלנו וזאת משתי סיבות: (א) הן מהוות כלי אינטלקטואלי מרכזי המשרת את החשיבה והעשייה הטכנולוגית בגן (רפלקציה, אנליזה ,פירוק/הרכבה ,יצירת הכללות) .על ידי מעורבות פעילה בבניית מערכת סמלים (הגדרה מוסכמת ,בחירת יחידות ייצוג ,קביעת כללי ייצוג) הילדים נדרשים בעצם להתמודד הן עם התוכן והמשמעות המיוצגים (רמה אפיסטמולוגית) והן עם תהליך ההמצאה של מערכת סמלים מייצגת ומוסכמת המאפשרת תקשורת. (ב) העשייה בערוץ זה מתחברת באופן טבעי עם הקוריקולום של גן הילדים בנושאים של אוריינות שפתית ומתמטית. כל הפעילויות בנויות כמסלול התפתחות החל ממטלות בהן בסיטואציה מסוימת נשזרים זה בזה עשייה של הילדים עם ייצוגה באמצעות סמלים. הילדים נדרשים לתרגום סימבולי של דבר-מה מוחשי ,לדוגמא :יצירת שפה מוסכמת בנוגע ל- "כיצד להסביר למישהו איך לנווט בתוך מבוך". הפעילות מתחילה מהליכה ממשית של ילד/ה בתוך מבוך שנבנה בגן ,תוך שהם מקבלים הוראת מילד אחר הנמצא מחוץ למבוך (לדוגמא :צעד שני צעדים קדימה ,פנה ימינה ,צעד אחד קדימה וכו') .בהמשך הילדים מנווטים אחד את השני, תוך מתן סדרה של הוראות למעבר במבוך כולו מתחילתו ועד סופו .בכל שלב "שפת התיאור והתקשורת" מתפתחת אף היא .לדוגמה ,בתמונה 3 ילד מייצג את מסלול ההליכה על משטח המסלול עצמו ,תוך שימוש ביחידות מייצגות הקרובות לפעילות שבוצעה (כפות רגליים וידיים) .בהמשך היחידות יהפכו לסמלים מוסכמים על הנייר (כגון קווים לצעדים וחיצים לציון כוון) ,יתווספו ממספרים לסיכום מספר צעדים (במקום רישום ריבוי קווים) ,וכן הלאה .תהליך זה מוביל בטבעיות לשלב המתקדם יותר בו הילדים נותנים הוראות תנועה במרחב לרובוט ,בעזרת כתיבת תכנית מחשב (תוך שימוש בכלי תכנות חזותי) :כיצד לנסוע כדי לצאת מאותו מבוך בו הם צעדו בעצמם קודם לכן (ערוץ זה משיק לערוץ 5שיתואר בהמשך). [ע ]5עולם הארטיפקטים "החכמים" מגיל צעיר מאד ילדים חשופים למערכות טכנולוגיות מבוקרות .ביקור בסופרמרקט הסמוך מפגיש אותם עם דלתות אוטומאטיות ,צעצועים רבים בהם הם משחקים הינם צעצועים מתוכנתים ובנוסף הם פוגשים כלים ומכשירים מורכבים כגון :טלפונים ניידים ,מחשבים ועוד .הילדים נולדים לתוך עולם טכנולוגי המורכב בין היתר ממערכות טכנולוגיות אדפטיביות הניתנות לתכנות ולכן נראה אך טבעי שחלק מסביבת הלימודים בגן הילדים תכלול גם מרכיבים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות אלה .מערכות אלו הינן מערכות בעלות התנהגות מבוקרת ומסתגלת ובשל כך יש להן מאפיינים "אנושיים" מחד ומאפיינים של ארטיפקטים דוממים מאידך .הדבר מהווה אתגר חשיבתי עבור ילדים משום שמאפיינים אילו אינם תואמים במדויק את האבחנה הסטנדרטית בין חי לדומם (סרוף .)2004 ,העיסוק ברובוטים פשוטים בגן מאפשר להתמודד עם היבטים כגון אילו .הרובוט הינו ארטיפקט מבוקר ומסתגל היכול להתאים את התנהגותו בהתאם לתנאי הסביבה ,הוא בעל יכולת קבלת החלטות (התנהגות) ,ניתן לתכנות ויכול לקלוט ידע מהסביבה (לימוד) .האינטראקציה בין הילדים לרובוטים מאפשרת (ודורשת) הבנייה של תפיסות ייחודיות כלפי "היצורים המלאכותיים המתנהגים" והסברים אודות אופן תפקודם .כמו כן דורשת פיתוחן והפעלתן של מיומנויות חדשות הקשורות בתיכון (עיצוב ותכנון) ההתנהגות של הרובוט .תהליכים כגון אלה תומכים בהתפתחותם של מרכיבי חשיבה מופשטת ומכאן ,בלמידה. בערוץ זה הילדים בוחנים את טבעם של חפצים "חכמים" בסביבתם (פנס תאורת חרום ,קומקום חשמלי ,דלתות אוטומטיות ,וכד') זאת תוך התייחסות לרכיבים המאפשרים את תפקודו בצורה זו (לדוגמא :בעזרת מה הוא קולט מידע מהסביבה?) .בהמשך הילדים נחשפים לרובוט ,חלקיו ודרך תפקודו ומתנסים בבניית התנהגותו (תכנות במחשב באמצעות פקודות ביצוע ,כללים המותנים בנתוני קלט מהסביבה ,ורוטינות כמארזים התנהגותיים) במשימות רלוונטיות לחיי הגן ולנושאים הנלמדים בו ( .(Mioduser & Levy 2010 במהלך פעילויות התכנות הילדים חווים מחזורים רקורסיביים המאופיינים על ידי עשייה/רפלקציה ,התנסות-מוחשית/התנסות-סימבולית ,אנאליזה/סינתזה -כל זאת במהלך ביצוע מטלות תכנות בדרגת מורכבות עולה .בתמונה 4ניתן לראות מהלך של "בדיקה תוך עשייה" של נסיעת הרובוט במסלול (פעילות מוטורית מוחשית) טרם בניית התכנית לנווט עצמאי בו (פעילות סימבולית במחשב). מילות סיכום תם ולא נשלם ...במשך ארבע שנים נבנתה התכנית ויושמה בגן ניסויי ברמת גן ובמשך שלוש שנים התכנית מיושמת בעוד גן ברמת-גן ובשלושה גנים בקרית-ים .מכאן שיישום התכנית מתרחב ומאגר הפעילויות ,בעקבות המעורבות העמוקה של הצוותים בגנים ,גדל ונעשה עשיר ומגוון .כל העשייה הזאת מהווה שדה מחקרי משמעותי עבורנו בתחום הלמידה המתהווה בעקבות החיבור בין ילדים לבין העולם מעשה תבונת האדם – עולם הטכנולוגיה. המחקר הניב תובנות משמעותיות אודות מגוון נושאים כגון :התפתחות תפיסות הילדים ביחס לעולם המלאכותי; התפתחות מיומנויות פתרון בעיות ויישומן בסיטואציות שונות ובתחומי דעת מגוונים; התפתחות יכולות ייצוג ועבודה עם מערכות סמלים; התפתחות מיומנויות וידע בתיכון ובנייה; המעגל הרקורסיבי הנע בין המוחשי למופשט בתהליך התכנות של רובוטים במטלות מורכבות והתפתחות למידה שיתופית תוך פתרון קונפליקטים .כמו כן למדנו רבות אודות תהליך ההכשרה וההתפתחות המקצועית של צוותי הגננות והסייעות ,תהליכי העצמה ושינוי תפיסות פדגוגיות תוך כדי התנסותן בתכנית שהינה מודולארית ופתוחה. כיום נערכים מחקרים נוספים בנושאים מגוונים בתכנית ,נעשות הכשרות גננות נוספות וישנה אף הרחבת התכנית לתחום החינוך המיוחד בגיל הרך. תודות ל דר' שרונה טל לוי ,לילך רודולף ,מיכל לוי ,דנה סגל ,שולה אליהו ואיריס ברדה על תרומתם במהלך הפרויקט. המחקר נתמך חלקית במענק ISF No.850/08
© Copyright 2024