למצגת הרצאתו של מוטי דלג`ו
דו"ח הוועדה: ההתיישבות הכפרית בשנת 2025 במסגרת יום עיון בנושא: "פיתוח המרחב הכפרי בעשור הקרוב" ד"ר מוטי דלג'ו – יו"ר הועדה וראש מועצה אזורית דרום השרון )דו"ח לנשיא מדינת ישראל מר שמעון פרס (10/2010 , חברי הועדה מטרות הועדה √ הוועדה הוקמה כדי לבחון את דמותה של ההתיישבות והמרחב הכפרי בישראל לקראת שנת .2025 √ הועדה בחנה סוגיות מרכזיות הנוגעות למרחב הכפרי, תוך סקירה עדכנית של מטרותיו ותפקידיו הייחודיים. √ מציעה שורה של המלצות בנושאי תכנון וניהול המרחב ,כרקע לגיבוש מדיניות עדכנית כוללת ,אשר תבטיח את קיומו ושגשוגו של ההתישבות והמרחב הכפרי בישראל לאורך זמן. רקע כללי על המרחב הכפרי √ המרחב הכפרי בישראל ,בדומה למתרחש במדינות אחרות בעולם המערבי ,עובר הבנייה מחדש ממרחב יצרני-חקלאי- שיתופי למרחב רב-תפקודי ,ומאבד בתהליך זה רבים מתפקידיו ההיסטוריים ומצביונו הייחודי. √ ההבחנה בינו לבין המרחב העירוני הן החקלאי והן המוניציפלי משתנה ובאה לידי ביטוי בצורות אחרות לעומת העבר ,תוך איום על השטחים החקלאים. √ בתוך כך אירע במגזר הכפרי משבר כלכלי וחברתי והוא איבד מיוקרתו ומן התמיכה הציבורית של חלקים מהחברה בישראל וכמעט כל ממשלות ישראל ,אשר צמצמו באורח דרסטי את מנגנוני ההגנה – החוקיים ,התכנוניים והתקציביים – על הכפר ועל החקלאות רקע כללי על המרחב הכפרי √ התוצאה מכך היא שכיום המרחב הכפרי הוא מרחב במחלוקת ,כאשר קבוצות עניין שונות – ממלכתיות, ציבוריות ופרטיות – מייצרות תדמיות שונות של המרחב הכפרי ומכוונות אותו לכיווני התפתחות שונים בהתאם לאינטרסים שלהן. √ בתוך אלה נמצאות הקהילות הכפריות הוותיקות אשר נאלצות ומבקשות דרכים משלהן להסתגל למציאות החדשה. √ תוצאה נוספת היא התפתחות של שונות כלכלית, חברתית ופיסית בתוך המרחב הכפרי והרחבת הפערים הכלכליים ,בעיקר בין אזורי המרכז לאזורי הפריפריה המלצות המלצות כלליות :החזון ועקרונות היסוד √ במציאות הכלכלית והחברתית המשתנה ,המרחב הכפרי בישראל כבר איננו מרחב חקלאי בלבד אלא מרחב רב-תפקודי המבוסס על מגוון של פעילויות כלכליות )חקלאות ,תיירות ,תעשייה ומלאכה ,מסחר ושירותים לסוגיהם השונים( ,של שימושי קרקע ושל קבוצות אוכלוסייה. √ מעבר לתפקידיו המסורתיים מרחב זה נתפס היום גם כממלא תפקידים חדשים שלא זוהו בעבר ,ובהם תפקידים סביבתיים ואקולוגיים .במדינה צפופה ומצומצמת בשטחה כמו מדינת ישראל יש למרחב הכפרי חשיבות רבה ויש לשמור עליו ולטפחו. המלצות כלליות :החזון ועקרונות היסוד )המשך( √ יש לגבש מדיניות כפרית-סביבתית חדשה ,ברמה ארצית, שתכוון את התפתחותו של המרחב הכפרי המשתנה ,במסגרת קביעת מדיניות זו ,יידונו תפקידיו של המגזר הכפרי במרחב הלאומי ,צביונו והערכים אותם הוא מייצג ,הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. √ יש להכין תכנית מתאר ייחודית למרחב הכפרי שתבטיח את השגת יעדי המדיניות. √ יש לשמר את החקלאות כמרכיב כלכלי ונופי במרחב הכפרי ולעודד את המשך עיבוד השטחים החקלאיים. √ יש להפעיל מנגנונים שיקטינו את הפערים החברתיים והכלכליים בתוך המרחב הכפרי בין אזורים שונים ויישובים שונים. √ על השלטון המרכזי להטמיע בנהליו עקרונות של שיתוף גופים מרכזיים הקשורים למרחב הכפרי בקביעת עתידו. המלצות :השלטון המקומי והקהילה הכפרית √ יש לשמר את המבנה הדו רובדי של השלטון המקומי הכפרי. √ אלטרנטיבה אפשרית למבנה הקיים של המועצה האזורית הינה מודל "העירייה האזורית". √ יש לאמץ את התפיסה שהמרחב הכפרי כבר איננו מרחב חקלאי בלבד אלא מרחב המבוסס על מגוון של פעילויות כלכליות )חקלאות ,תיירות ,תעשייה ומלאכה ,מסחר ושירותים לסוגיהם השונים( ,של שימושי קרקע ,כולל שימושים סביבתיים. √ יש להימנע מהכללת יישובים כפריים במרקמים עירוניים )לפי תמ"א (35לצורך בינוי ופיתוח עירוני במיוחד באזור המרכז . * דעת מיעוט היא כי יש לחולל שינוי במבנה השלטוני של המרחב הכפרי על עקרון חדש של רצף כפר-עיר במרחב מוניציפלי -תכנוני אחד. המלצות :בנושא השלטון המקומי והקהילה הכפרית √ יש לבחון שילוב של מועצות מקומיות עירוניות קטנות בתוך מועצות אזוריות. √ יש לקדם תהליכי התייעלות במרחב הכפרי הן במועצות האזוריות והן בוועדים המקומיים .צמצום כפל מנגנונים" ,מודל אשכולות". √ על מנת לשמר את המרחב הכפרי ,המושב והקיבוץ והמרקם הקהילתי בהם ,יש לקבוע *גודל ליישוב של עד 500משפחות. √ יש להכין "ספר ירוק" לניהול ועדים מקומיים בדומה לזה הקיים עבור המועצות האזוריות. √ יש להסדיר את נושא אחזקת הקרקעות לצרכי ציבור ביישובים והקרקעות לצרכי מוסדות ציבור ומוסדות חינוך . √ יש לתת לכל יישוב את האפשרות להגדיר את מבנהו הארגוני והמשפטי. * למעט חריגים. המלצות :בנושא חקלאות ,כלכלה וסביבה √ יש להכיר בצורך של תושבי המרחב הכפרי לגוון את מקורות התעסוקה וההכנסה שלהם מעבר להכנסות מהחקלאות. √ יש לבחון בחיוב את שילוב הפעילויות הכלכליות הלא-חקלאיות גם במסגרת המשק המשפחתי. √ על מדינת ישראל לעצב מחדש ובצורה ברורה את מדיניותה בנושא המקרקעין במרחב הכפרי במספר תחומים )הסדרת הזכויות בשטחי המגורים בכפר )"הכתם הצהוב"( ,עיגון זכויות החקלאים בקרקע החקלאית ,הקצאת שטחים לצורכי ציבור ולצרכי תעסוקה ,קביעת מנגנוני פיצוי בקרקע ששונה יעודה ועוד(. √ יש לפתח כלים לתמרץ את החקלאי המחזיק בקרקע ומעבד אותה ,גם בתנאים כלכליים נחותים. המלצות :בנושא חקלאות ,כלכלה וסביבה √ יש לבחון מנגנונים שיאפשרו לחקלאי יחיד לנצל יתרונות לגודל על-ידי איחוד שטחים השייכים למספר נחלות באותו היישוב ליחידת ייצור אחת לצורכי עיבוד בלבד. √ יש להקצות מכסת מים ארצית מינימלית מובטחת לחקלאות ולספק אותה במחירים סבירים וללא תנודות שנתיות. √ יש לעודד את מפעלי ההשבה במרחב הכפרי לצורך שינוע ושימוש במי קולחין מטוהרים ברמה שלישונית )עשרות מליוני קו"ב מים מושבים מוזרמים לים(. √ יש לפעול לעידוד ,להכוונה ולהתאמה של תהליכים שונים במרחב הכפרי לעקרונות של פיתוח בר-קיימא )שימור וטיפוח ערכים סביבתיים וחברתיים(. המלצות :בנושא שילוב אזורי של הקהילות הכפריות והעירוניות בחברה הישראלית √ יש לעודד שיתופי פעולה בין המרחב העירוני והמרחב הכפרי ליצירת מקורות תעסוקה והכנסה מתן שרותים "חוצי גבולות". √ יש לעודד פתיחות ושיתופי פעולה חברתיים וכלכליים בין המועצות והיישובים הכפריים לבין הערים והשכונות הסמוכות. √ יש לעודד ולהרחיב את התנדבותם של בנים ובנות מהמרחב הכפרי לשנת שירות )במסגרות של גרעיני "עודד"" ,אחים" ואחרים( בטרם גיוסם לצבא לסיוע ועזרה ליישובים חלשים. √ יש לראות בתנועות הנוער המושביות והקיבוציות הפועלות במרחב הכפרי והעושות עבודה טובה כראש חץ בעידוד שיתופי פעולה בין יישובים שכנים ורשויות שכנות. √ על התנועות המיישבות ,המושביות והקיבוציות להכין תכניות עבודה מפורטות לדו שיח ושותפות בין החברה הכפרית לבין החברה העירונית שאלת המרחב הכפרי לאן? אינה ייחודית למדינת ישראל :מדינות מפותחות רבות התלבטו בסוגיה זו .מניסיון ניתן ללמוד שעם צמצום מספר החקלאים כתוצאה מהתייעלות ,הגדלת הפריון בגידולי חקלאות, הקטנת הרווחיות ומעבר לענפי משק אחרים כמו תעשיה, מסחר וטכנולוגיה ,הפך המרחב החקלאי יותר ויותר למרחב כפרי משולב עם המרחב העירוני. תנאיה של מדינת ישראל אינם דומים :ואף שונים מהותית ממרבית המדינות המפותחות ,הן מבחינה מדינית והן מבחינה ביטחונית של תפרוסת הישובים לאורך גבולות המדינה ולכן חשובה שמירת המרחב החקלאי הכפרי. תודה על ההקשבה
© Copyright 2024