‫תכנית מתאר רמות השבים‬ ‫תמונת המאה לרמות השבים‬ ‫‪2033 - 1933‬‬ ‫יוני ‪2012‬‬ ‫ממעוף הציפור ‪ -‬המרחב הקרוב‬ ‫קהילת רמות השבים רואה את‬ ‫עתידה בישוב חקלאי‪-‬כפרי‬ ‫קהילתי‪ ,‬השומר על אופיו‬ ‫הייחודי והינו בעל בסיס כלכלי‬ ‫איתן המשלב שימושים חקלאיים‬ ‫עם תעסוקות נילוות המשרתות‬ ‫את המרחב העירוני הסובב‪ ,‬תוך‬ ‫איזון בין צרכי הכלל והפרט‪.‬‬ ‫כפר סבא‬ ‫כפר מל"ל‬ ‫עקרונות תכנוניים ‪:‬‬ ‫(פירסום לפי סעיף ‪ 77‬לחוק)‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הגדלת מספר יחידות דיור תוך‬ ‫שמירה על המרקם הקהילתי הייחודי‬ ‫הקיים‪ ,‬כל זאת בכפוף לתכניות מתאר‬ ‫המחוזיות והארציות החלות‪.‬‬ ‫התאמת שטחי ציבור ותשתיות לתכנון‬ ‫המוצע‪.‬‬ ‫יצירת תמהיל שימושים המשלב‬ ‫חקלאות לצד תמהיל פעילויות‬ ‫כלכליות‪ ,‬משולבות באיזורי המגורים‪.‬‬ ‫שימור המרקם הכפרי ההיסטורי‬ ‫להעצמת המורשת ברמה המקומית‬ ‫וברמה הארצית ( מרקם יישובי ייחודי‬ ‫של העלייה החמישית )‪.‬‬ ‫תכנון שיאפשר הרחבת הבסיס‬ ‫הכלכלי של הישוב‪.‬‬ ‫שמירת האוטונומיה היישובית כחלק‬ ‫מהמועצה האזורית דרום השרון‬ ‫במקביל לקיום קשרי גומלין עם‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫רעננה‬ ‫תחום‬ ‫אדמות‬ ‫הישוב‬ ‫הווייה כפרית‬ ‫בלב מרקם‬ ‫עירוני‬ ‫הוד השרון‬ ‫הרצליה‬ ‫גבעת ח"ן‬ ‫תחום‬ ‫אדמות‬ ‫הישוב‬ ‫"אי" חקלאי‬ ‫בין ערים‬ ‫רמת השרון‬ ‫עיקרי המצגת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫רקע תכנוני‬ ‫מצב קיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח מוצע‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מגורים‬ ‫שירותי ציבור‬ ‫תחבורה‬ ‫רקע כלכלי – פעילות חקלאית ביישוב ויוזמות כלכליות‬ ‫במרחב‬ ‫סיכום מצב קיים – ‪SWOT‬‬ ‫פיתוח מגורים‬ ‫פרוגרמה לשטחי ציבור‬ ‫פיתוח כלכלי‬ ‫פיתוח תחבורה‬ ‫צעדים ראשונים‬ ‫מבנה אופייני של יחידת משק‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫עמירם אורן‬ ‫רמות השבים – מאמרים והרצאות‬ ‫‪4‬‬ ‫נקודת חן במפה‬ ‫בסיס תכנוני מאוחד‬ ‫תצרף ראשון‬ ‫תכנית הר‪10/290/‬‬ ‫(‪)1970‬‬ ‫תכנית הר‪2/81/‬‬ ‫(‪)1968‬‬ ‫תכנית אחודה‬ ‫תג"פ‪290 /‬‬ ‫(‪)1956‬‬ ‫בתכנון הארצי‪ :‬תמ"א ‪- 35‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מרקם עירוני‬ ‫( מהים ועד דרך ‪) 55‬‬ ‫בתכנון המחוזי ‪ :‬תצרף תמ"מ מאושרות‬ ‫שטח פיתוח כפרי‪ ,‬אזור חקלאי ‪ /‬נוף כפרי פתוח – ‪ ;21/3‬אזור חקלאי ‪3 -‬‬ ‫תמ"מ‬ ‫‪21/3‬‬ ‫*תמ"מ תמ"מ ‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫* בתחום תמ"מ ‪ 3‬בשטח כ‪ 4,900 -‬דונם – מופקד שינוי מס' ‪ 68‬לתכנית ‪" :‬תע"ש השרון" ( שינוי לאזור פיתוח ‪/‬פיתוח מיוחד )‬ ‫‪7‬‬ ‫מיקוד ‪-‬‬ ‫רמות השבים‬ ‫בסיס תכנוני‬ ‫למתאר‬ ‫תצרף מעודכן (‪)2012‬‬ ‫חקלאי‬ ‫א'‬ ‫חקלאי‬ ‫חקלאי‬ ‫ב'‬ ‫חקלאי‬ ‫ב'‪-‬‬ ‫ללא‬ ‫מגורים‬ ‫שטח המתאר ‪ 2,042 -‬ד'‬ ‫זכויות מאושרות למגורים בייעוד חקלאי‪:‬‬ ‫חקלאי א'‪ 2 -‬יח"ד ‪ 1,750 /‬מ"ר‬ ‫(שקול צפיפות ממוצעת‪ 1.14 -‬יח"ד‪/‬ד')‬ ‫חקלאי ב'‪ 2 -‬יח"ד ‪ 10,000 /‬מ"ר‬ ‫‪8‬‬ ‫( שקול צפיפות ממוצעת‪ 0.2 -‬יח"ד‪/‬ד')‬ ‫חקלאי‬ ‫ממ"י‬ ‫מעורב‬ ‫ממ"י‬ ‫ואחרים‬ ‫פרטי‬ ‫מדינה‪+‬‬ ‫שלטון‬ ‫מקומי‬ ‫קק"ל‬ ‫ממ"י‬ ‫פרטי‬ ‫רשות פיתוח‬ ‫שלטון‬ ‫מקומי‬ ‫ממ"י‬ ‫מעורב‬ ‫קק"ל‬ ‫‪+‬ש‪.‬מ‪.‬‬ ‫קק"ל‬ ‫‪9‬‬ ‫קק"ל‬ 10 ‫ניתוח המצב הקיים ‪ -‬תחבורה‬ ‫מצב מאושר –‬ ‫על רקע תכנון תנועה‬ ‫מש‪1/‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ניתוח המצב הקיים ‪ -‬תחבורה‬ ‫מערכת‬ ‫נגישויות‬ ‫ונפחי‬ ‫תנועה‬ ‫‪12‬‬ ‫‪N‬‬ ‫בסיס לתכנית מתאר‬ ‫פעילות חקלאית באונה המערבית‬ ‫(‪)2012‬‬ ‫‪13‬‬ 14 ‫בסיס לתכנית מתאר‬ ‫ניתוח ‪ - SWOT‬טבלת השוואה בתחום הישוב‬ ‫מבית‬ ‫חוזקות‬ ‫חולשות‬ ‫תכנון מוסדר לישוב מייסודו איפשר יצירת אופי ייחודי יחד עם תכניות מאושרות מיושנות אינן מונעות כירסום בשטחי הישוב עקב‬ ‫לחצי פיתוח ותכנון דינמי במרחב הסובב ובמחוז‪.‬‬ ‫גמישות תכנונית‬ ‫אוכלוסיה הומוגנית יחסית‪ ,‬בעלת מאפיינים סוציו‪-‬אקונומיים היישוב נחלק לשתי אונות – מזרחית לכביש ‪ 4‬ומערבית לו (חולשה‬ ‫בהתייחס לרמת הקשר התיפקודי בין שתי האונות וללכידות החברתית)‬ ‫גבוהים‬ ‫עקביות בשמירה על אופי ישוב כפרי ורצף פעילות עיבוד פריסת בעלויות פרטיות בשטחי קרקע בהיקפים שונים המנציחה‬ ‫פערים ומפלגת את הישוב‪ ,‬ומקשה על תכנון רצוף בתאי שטח גמישים‪.‬‬ ‫חקלאי‬ ‫לכידות קהילתית הנשענת על היסטוריה ומורשת ארוכת שנים‬ ‫פערים בין שתי קבוצות אוכלוסיה עיקריות ביישוב ‪ -‬הותיקים ובניהם‬ ‫הממשיכים להתגורר ביישוב מחד‪ ,‬והתושבים החדשים אשר הגיעו‬ ‫מבחוץ מאידך‪.‬‬ ‫הנהגה פעילה ביישוב העובדת בשיתוף פעולה עם המועצה מיעוט שירותים לתושבים הן בשל מיעוט שטחים לצורכי ציבור והן בשל‬ ‫האזורית‪ ,‬המספקת תמיכה וסיוע בהתנהלות השוטפת ובפיתוח הישענות על שירותי המועצה והמרחב הסובב‪.‬‬ ‫שטחים מצומצמים לצרכי ציבור‪ -‬מגבלה בגמישות תכנונית‪.‬‬ ‫הכולל ביישוב‬ ‫ענף כלכלי ראשי רווחי – חקלאות‪ ,‬מבוסס בין היתר על מסגרת מספר מצומצם של אנשים המתמחים בחקלאות‬ ‫ניהולית מקצועית (כגון אגודת אל‪-‬על)‬ ‫עתודות קרקע לפיתוח כלכלי מערבית לכביש ‪( 4‬למעט שטחי צורך בתכנון חקלאי לטווח ארוך‬ ‫התעסוקה הצמודים למחלף המתוכנן של כביש ‪)531‬‬ ‫מרבית הקרקעות בחלקו המערבי של היישוב הן בבעלות פיתוח מגורים בצמידות לחקלאות עלול לעקר אזורים איכותיים‬ ‫המשמשים לעיבוד חקלאי‬ ‫רשות פיתוח‬ ‫רשת רחובות צרים עם מספר רב של חיבורים למערכת צוואר בקבוק תחבורתי המחליש הקשר בין ‪ 2‬חלקי היישוב‪.‬‬ ‫הראשית מאפשרת נגישות מגוונת לשימושי הקרקע בתוך‬ ‫היישוב‪.‬‬ ‫נפחי התנועה ברשת המקומית קטנים מאוד ותואמים את אופי תנועה חולפת רבה בשולי היישוב מקשה על הגישה והיציאה ממנו‪.‬‬ ‫הישוב‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בסיס לתכנית מתאר‬ ‫ניתוח ‪ - SWOT‬טבלת השוואה – השפעות המרחב הסובב‬ ‫מבחוץ‬ ‫הזדמנויות‬ ‫איומים‬ ‫מיקום בלב אזור מעוייר המאגד אוכלוסיה רבה כך שיש פוטנציאל ריבוי אזורי תעסוקה באזור הקרוב (צומת רעננה‪-‬כ"ס‪ ,‬מגמות פיתוח‬ ‫הישענות על קהל יעד מבחוץ (רעננה‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬הוד השרון‪ ,‬הרצליה בהוד השרון ועוד) פוגעת בעצמאות הכלכלית של הישוב‪.‬‬ ‫ובעתיד מתחם תע"ש)‬ ‫מיקום במרחב בו יש שירותים מפותחים המייצרים הזדמנות לפתח לחצי פיתוח המאיימים לכלות את ענף החקלאות‬ ‫שירותים משלימים בסמיכות‬ ‫פיתוח מתחם תע"ש‬ ‫פיתוח מתחם תע"ש‬ ‫הפיתוח התחבורתי הצפוי במרחב הסובב‬ ‫פיתוח תחבורתי שעלול לפצל את האונה המערבית ולפגוע ברצף‬ ‫הקרקעי ע"י פיתוח יתר‬ ‫שיתופי פעולה עם יישובים גובלים בכלל (הוד השרון‪ ,‬גבעת ח"ן‪ ,‬כפר צירוף היישוב לרצף העירוני ומחיקת הזהות הכפרית‬ ‫מל"ל) וחיבור לכפר מל"ל ולגבעת ח"ן כרצועת התיישבות כפרית‬ ‫בשוליים של גוש מעוייר בפרט‬ ‫רוויה של שטחי תעסוקה קיימים ועתידיים מסביב ואופיו הכפרי של רמות פגיעה באינטימיות של המרקם הכפרי‬ ‫השבים בלב אזור עירוני מהווים הזדמנות לפיתוח מוטה תיירות כפרית‪,‬‬ ‫פנאי ונופש‬ ‫צימצום היקף התנועה החולפת עקב סלילת המשך דרך ‪ 531‬משפרת הגברת הלחץ לכיוון של פיתוח לא מבוקר‪.‬‬ ‫את הנגישות ליישוב‪.‬‬ ‫שמירת אופציות לפיתוח עתידי של האונה המערבית בנפרד מהאונה הגברת הנתק בין שני חלקי היישוב‬ ‫המזרחית‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר בין הוד השרון למתחם תע"ש יהפוך את היישוב לנגיש כירסום בהצדקה להיות רמות השבים יישוב עצמאי‪.‬‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫תמ"מ ‪ 68/ 3‬מאפשרת גמישות בפיתוח יחד עם שימור שטחים פתוחים תכנון מחוזי וארצי מוטה פיתוח עירוני מגביר לחצים על תחום הישוב‬ ‫‪ /‬שטחים חקלאיים‪ ,‬כולל מנגנון להכנת תכנית מתאר חלקית‪ .‬תכנון מחוזי ומכרסם בשטח החקלאי הראוי לעיבוד‪ ,‬כולל ביתורו לצורך העברת‬ ‫תשתיות ארציות לדרכים ומס"ב שאינן נגישות לישוב עצמו‪.‬‬ ‫וארצי הכולל מגוון תשתיות תחבורה ציבורית סמוכות‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מבט קדימה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חקלאי‬ ‫א'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חקלאי‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ייעוד‬ ‫‪17‬‬ ‫מס' מתחם‬ ‫שטח ברוטו – ד'‬ ‫קיבולת יח"ד‬ ‫בסיסית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪60.0‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪29.8‬‬ ‫‪34‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪156.8‬‬ ‫‪177‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪46.8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪22.3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪24.9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪110.2‬‬ ‫‪22‬‬ ‫חקלאי‬ ‫ב'‬ ‫ב' ‪-‬‬ ‫ללא‬ ‫מגורים‬ ‫חקלאי‬ ‫שטח תכנית מתאר מוצע – כ‪ 2,042 -‬ד' ( ‪ 15%‬דרכים – ‪ 306‬ד'; ‪ 25%‬צרכי ציבור – ‪ 511‬ד' )‪.‬‬ ‫מס'‬ ‫‪1‬‬ ‫שם ופירוט‬ ‫בסיס‬ ‫מס' יח"ד‪ /‬נ'‬ ‫מס' ילדים‬ ‫בשנתון‬ ‫(‪)3.2‬‬ ‫(‪)2.2%‬‬ ‫‪3,900 / 1,220‬‬ ‫‪86‬‬ ‫סה"כ שטחי‬ ‫ציבור (ד')‬ ‫שטחים קהילתיים בישוב (ד')‬ ‫תעסוקה וחברה‬ ‫חינוך‬ ‫שטחים פתוחים;‬ ‫בית עלמין‬ ‫‪21‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪84‬‬ ‫(ת' אב)‬ ‫‪2‬‬ ‫עיבוי אונה מזרחית‬ ‫‪3,900 / 1,220‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪84‬‬ ‫(מבנה מושב)‬ ‫‪3‬‬ ‫ציפוף א'‬ ‫‪5,700 / 1,780‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪ 2‬יח"ד‪/‬ד'‬ ‫‪4‬‬ ‫ציפוף מירבי‬ ‫‪ 3‬יח"ד‪/‬ד'‬ ‫‪18‬‬ ‫‪7,680 / 2,400‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪152‬‬ ‫בסיס לתכנית מתאר‬ ‫פריסת שטחי ציבור‪,‬‬ ‫דרכים‪,‬‬ ‫מקלטים ציבוריים‬ ‫(‪)2012‬‬ ‫חיזוק‬ ‫מוקד‬ ‫מרכז לימודי‬ ‫(משולב חקלאות)‬ ‫שטחי ציבור מאושרים‪:‬‬ ‫מבני ציבור‪ 18.6 :‬ד'‬ ‫ספורט ומוסד‪ 17 :‬ד'‬ ‫‪ 8.7‬ד'‬ ‫שצ"פ ‪:‬‬ ‫בית עלמין – ‪ 9.7‬ד'‬ ‫סה"כ‪:‬‬ ‫‪ 49‬ד' ‪ 2.4% -‬משטח התכנית‪.‬‬ ‫צרכי ציבור להשלמה‬ ‫(מענה למיצוי זכויות ) ‪:‬‬ ‫‪ 25‬ד'‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫יצירת זהות מקומית ליישוב ע"י גיבוש מוקד שירותי ‪ -‬מסחרי‬ ‫העתקת מכון התערובת‪ ,‬הממוקם כיום במרכז היישוב על שטח של כ‪ 10 -‬דונם‪,‬‬ ‫מייצרת הזדמנות לפתח את "מתחם לב היישוב"‪.‬‬ ‫במקום ניתן יהיה להקים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫משרדים עבור בעלי מקצועות חופשיים (עו"ד‪ ,‬רו"ח וכיו"ב)‬ ‫‪‬‬ ‫מרפאות‬ ‫‪‬‬ ‫חנויות מקומיות (דוגמת‪ :‬מינימרקט‪ ,‬מאפיה‪ ,‬חנות ספרים‪ ,‬חנות צעצועים ומתנות‪,‬‬ ‫בית קפה‪ ,‬בית מרקחת‪ ,‬מזון בריאות וכיו"ב)‬ ‫‪‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫משרדי הוועד ודואר‪.‬‬ ‫הצעות לחלופות כלכליות בחלקו המערבי של היישוב‬ ‫‪ ‬חיזוק ענף הלול כענף חקלאי מוביל (תוספת על הקיים)‪ .‬הגידולים החקלאיים יישארו‬ ‫בממדיהם הנוכחיים‪.‬‬ ‫‪ ‬ענף הלול נותר בממדיו הקיימים‪ .‬חלקם היחסי של הגידולים החקלאיים יוותר גם הוא‬ ‫כמו שהוא היום‪.‬‬ ‫‪ ‬ענף הלול יצומצם‪ .‬יושם דגש על הגידולים החקלאיים ועל נגזרות הפרוייקטואליות‬ ‫הקשורות בענף החקלאות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ .3‬הצעות לפרויקטים (בכלל שטחי היישוב)‬ ‫‪ ‬משרדים ומרפאות‬ ‫עבור בעלי מקצוע חופשיים (עו"ד‪ ,‬רו"ח‪ ,‬רופאים ןמטפלים פרה‪-‬רפואיים)‪.‬‬ ‫‪ ‬מסחר‪/‬חזית מסחרית‬ ‫בנוסח המדרחוב בזכרון יעקב‬ ‫‪ ‬גני ילדים פרטיים‬ ‫‪ ‬בתי אבות ‪ /‬דיור מוגן ‪ +‬גינון טיפולי לקשישים‬ ‫‪ ‬גינון לילדים‬ ‫– התנסות בחקלאות לילדי האזור בנוסח שיעורי החקלאות שהיו נהוגים לפני שנים‪.‬‬ ‫אפשרות לחיבור עם מוסד נוה צאלים‪.‬‬ ‫‪ ‬פעילות פנאי חקלאית לכל המשפחה‬ ‫– עריכת סיורים חקלאיים חוויתיים בהדרכת אגרונום‪ .‬כולל ביקור‬ ‫בחממות ובשדה‪ ,‬עריכת "מרוץ השדות"‪ ,‬סדנאות חקלאות‪ ,‬הפעלות‪ ,‬טעימות וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪" ‬בית ספר שדה"‬ ‫(ללא לינה) – בית ספר ללימודי חקלאות שירכז לימודים תיאורטיים לצד התנסות בשטח‪.‬‬ ‫‪ ‬מרכז הכשרה חקלאי‬ ‫(תיכוני ועל‪-‬תיכוני) ‪ -‬לימוד חקלאות מפותחת וביו‪-‬טכנולוגיה כמקצוע העתיד – כולל‬ ‫הכנה לבגרות ותואר במכללה – שלוחה של בתי ספר תיכוניים צמודים ובשיתוף‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה ו‪/‬או המכללה הבינתחומית‪.‬‬ ‫‪ ‬מסעדה אורגאנית‪/‬טבעונית‪/‬צמחונית ‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מסלולי הליכה ואופניים‬ ‫‪21‬‬ ‫תוך עשיית שימוש במטרוקות קיימות‪.‬‬ ‫‪ ‬פארק אתגרי‬ ‫כולל מסלול פאמפ‪-‬טרק (מסלול רכיבה מוסדר לאופני שטח)‪ ,‬קיר טיפוס ומתקני כושר בטבע‪.‬‬ ‫‪ ‬מוזיאון הלול‬ ‫המתעד את ענף הלול לדורותיו בארץ בכלל וברמות השבים בפרט‪ .‬ניתן לשלב עם סיור איסוף ביצים‬ ‫ו‪/‬או סיור ב"לול ממוכשר" (דוגמת רפת רובוטית)‪.‬‬ ‫הפרויקטים המוצעים משקפים אורח חיים כפרי ובכך הם יתרמו‬ ‫לעגן ולמצב את המקום כבעל אפיון כפרי‪.‬‬ ‫הדבר מקבל משנה תוקף מול האיום של תמ"א ‪ 35‬שהכילה את‬ ‫רמות השבים במרקם עירוני ו‪-‬תמ"מ ‪ 3/68‬אשר מגדירה האזור‬ ‫לפיתוח ‪-‬‬ ‫שיוך המאיים לכלות את המרחבים הכפריים של רמות‬ ‫השבים וסביבותיה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫חלופות תנועה‬ ‫‪ – 2‬צירי רוחב‬ ‫בתוואי קיים ‪:‬‬ ‫רצף חקלאי‬ ‫שמור‬ ‫החיבור למערכת‬ ‫הראשית‬ ‫‪ - 1‬נתק לכיוון‬ ‫מערב ‪:‬‬ ‫ישוב מקושר‬ ‫לשטח הפתוח‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ – 3‬המשך צירים‬ ‫מוצעים ‪:‬‬ ‫שינוי חלוקת‬ ‫העיבודים‬ ‫תחבורה – גישות באונה מזרחית‬ ‫‪N‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תחבורה – גישות באונה מזרחית‬ ‫מעבר מתחת‬ ‫לדרך ‪531‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מערך רחובות באונה‬ ‫מזרחית‬ ‫חלופות פיתוח תנועתיות‬ ‫‪26‬‬ 27