תמונות מהשטח
ת מהשטח תמונו תמונות נוער ישראל לום לעם ל מפעילות ש מתחברים לתורה ויהדות 711 ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב המצלמה שלנו השתתפה בשיעורים שבמדרשיות אשדוד ובסניף בגינות שומרון .היה מיוחד! סניף באשדוד |פועל בימים א' -ג' ,ה' |17:00 - 18:30 בבית הכנסת 'שובה ישראל' ברח' צמד בנימין באשדוד לפרטים050-4113771 : סניף בגינות שומרון |בימי ג' |20:00-21:30 בבית הכנסת 'שבטי ישראל' בפארק מיכל בישוב לפרטים054-8410468 : גיליון זה יו"ל ע"י ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מרכז "שלום לעם" מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il כישרון חברתי פרשת בשלח י"ג שבט תשע"ו 23בינואר 2016 שבת פרשת בשלח ,י"ג בשבט תשע"ו, 23/1/16מנהגי שבת שירה שבת זו נקראת "שבת שירה" כי בה קוראים את שירת הים שאותה אמרו בני ישראל בשעה שיצאו ממצרים, והקב"ה קרע להם את ים סוף והטביע בו את המצרים שרדפו אחריהם. בתפילת שחרית נוהגים רבים לומר את שירת הים פסוק בפסוק .מנהג קדום היה בפראג ,שהקהל היה קורא את שירת הים בקול רם ואחריהם הקורא בתורה. רבים נוהגים להניח בשבת שירה מזון לציפורים ,ויש לכך טעמים רבים .בשם החוזה מלובלין מובא ,שדתן ואבירם הניחו מן בשבת כדי לסתור את דברי משה שבשבת לא יהיה מן והציפורים אכלו את המן ,וכתגמול לציפורים נותנים להם מזון ,כדי ללמד אותנו שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה .באור פני משה מצא בכך רמז לישראל שנמשלו לציפור ,ואם יתפנו מעסקיהם ויעסקו בתורה ימציא להם הקב"ה מזונות בלי עמל כמו לציפורים .הפוסקים חלוקים בדעה, אם הדבר מותר בשבת ,אולם כבר התפשט המנהג להתיר זאת ורבים נוהגים כך בימינו. יום ראשון ,י"ד בשבט תשע"ו 24/1/16 ,האסטרונאוט הישראלי הראשון היום ,י"ד בשבט תשס"ג ,לפני 13שנה ,שוגרה מעבורת החלל קולומביה בפעם האחרונה ועליה האסטרונאוט היהודי אילן רמון שנספה באסון המעבורת עם 6אסטרונאוטים נוספים .רמון היה טייס החלל הישראלי הראשון ושימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה .בנסיעתו לחלל ,לקח עמו רמון חפצים שונים המייצגים את החברה בארץ ,בהם ספר תורה זעיר שקיבל מניצול שואה ,אותו קיבל במחנה ברגן-בלזן והצליח לשרוד יחד עמו מהשואה ,וכן ספר תנ"ך מוקטן שהודפס על מסע אל העבר מיקרופילם ,מספר מזוזות ואף דגלונים שונים. טרם נסיעתו ,התעניין רמון כיצד לשמור את השבת בחלל ,והרבנים השיבו כי עליו לספור שישה פרקי זמן שאורכים 24שעות ,ולשמור את השבת בפרק הזמן השביעי ,בדומה לנהוג ההלכתי בקטבים ,שבהם השמש אינה זורחת חודשים ארוכים .למרבה הצער ,התפרקה החללית עם כניסתה לאטמוספרה של כדור הארץ וכל האסטרונאוטים שבה נהרגו .חפצים שונים שרדו מהמעבורת ,בהם חלק מיומנו של רמון ,שעל אחד הדפים בו רשם רמון את נוסח הקידוש לליל שבת .יהי זכרו ברוך. יום שני ,ט"ו בשבט ,תשע"ו 25/1/16 ,ראש השנה לאילנות ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות ,לדעת בית הלל שההלכה נפסקה כמותם .תאריך זה קובע לגבי כמה מצוות הקשורות בפירות האילן ,כגון ערלה ,נטע רביעי וקביעת סוגי המעשרות .נהוג לאכול ביום זה משבעת המינים אשר בהם השתבחה ארץ ישראל ,ויש נוהגים לערוך סדר ליל ט"ו בשבט באמירת פזמונים ותפילות ,עם שירים בשבחה של ארצנו הקדושה .בתקופה קדומה תיקנו שלא לגזור תעניות ביום זה ,שנחשב כראש השנה ואין אומרים בו תחנון .בעבר ,נהגו מלמדי תינוקות לצאת עם תלמידיהם לטייל בשדות ,ויום זה היה נחשב ליום חג ושמחה. ביום זה בשנת תרנ"ח ,פרסם הסופר הצרפתי אמיל זולא את מאמרו המפורסם "אני מאשים" ובו הוכיח את חפותו של הקצין היהודי הצרפתי אלפרד דרייפוס שהואשם לשווא בבגידה .מאמרו הכה גלים ובסופו של דבר נערך לדרייפוס משפט חוזר ,בו הוא נמצא זכאי ושוחרר אחר כבוד. הסופר עצמו נתבע לדין ונכלא ,נמלט לאנגליה וחזר לצרפת. יום רביעי ,י"ז בשבט תשע"ו" 27/1/16 ,איוון האיום" בי"ז בשבט תשמ"ז ,התחיל בארץ משפטו של ג'ון איוון דמיאניוק שתפרסם תחת הכינוי המזוויע 'איוון האיום' והוכרז כפושע אוקראיני בזמן השואה .הוא הורשע ונידון למוות אך זוכה בערעור ,הורשע שוב בגרמניה אך מת לפני שנים מספר טרם בוצע בו גזר הדין .דמיאניוק מצטרף לשורת פושעים ורוצחים שעמדו בראש המסע השיטתי להרג העם היהודי בשנות השואה ,אולם נצח ישראל לא ישקר ועל אף כל התלאות שעבר עמנו ,מובטחים אנו שלא תישכח מפי זרעו ויחד נמשיך באמונה עד ביאת המשיח במהרה. כישרון חברתי מבאט ל החיים סיימון בלק ידע להקסים את כל האנשים שמסביבו ,ולא משום שהיו לו תכונות כל כך טובות .להיפך, הוא היה שחצן לא קטן ,אלא שהוא הצליח להתבלט בגלל שהוא ידע לעשות קסמים שהיו משאירים את כל הצופים פעורי פה .ייחודיותו של סיימון הייתה בכך שהוא ידע לעשות קסמים כמעט עם כל חפץ פשוט שהיה בסביבתו ,לא משנה אם זה היה בבית של חבר ,במשרד, או באירוע כלשהו ,תמיד הוא היה מצליח להפתיע את חבריו .מוזג דוד קליינר שתייה מבקבוק ריק ,שולף סט סכינים מהעניבה של החבר ,ושולף מפיו כוסות חד פעמיות. על אף שבכל אירוע ומפגש הוא היה במרכז העניינים ,אבל בחיים האישיים שלו הוא היה כישלון מוחלט ,לא היו לו הרבה ידידים ,וגם במסגרת עבודתו אף חבר לא יצר אתו קשר אמיתי לאורך זמן .אבל בכל זאת הדבר שהכי הטריד אותו היה העובדה שהוא לא הצליח עדיין למצוא בת זוג אף על פי שכבר חצה את שנות ה 30-לחייו. בוקר אחד הוא שהה במסעדה שכונתית ,תוך כדי שהוא עובר משולחן לשולחן ועושה להטוטים לעיני הסועדים המופתעים. בעיצומם של הקסמים נכנסו בני זוג מבוגרים והתיישבו ליד אחד השולחנות .סיימון מיהר לעברם ,שלף מול עיניהם חבילת קלפים משום מקום והפריח אותה לאוויר תוך כדי שהיא נהפכת ליונה צחורה .האישה הרימה את גבותיה בתמיהה אבל הגבר שהיה איתה אפילו לא הזיז את עיניו לכיוונו .סיימון הפגוע שאל את האיש בקול: "מדוע אינך מתלהב מהקסם שביצעתי?" אבל הגבר ענה" :צר לי שלא התייחסתי למה שעשית ,אני פשוט עיוור"... סיימון החליף צבעים מבושה והתקרב אל האיש" :אני ממש מבקש את סליחתך ,לא שמתי לב לכך שאתה לא מסוגל לראות" .הגבר קרא לו להתקרב אליו ולחש לו באוזנו" :מרוב שאתה שקוע בעצמך ובניסיון להרשים את כל הסובבים אותך ,אתה בכלל לא שם לב למה שקורה איתם ,לתחושות שלהם ,ולרצונות שלהם "...בשלב הזה הוא הרים את קולו ואמר" :ידידי היקר אני מבקש שבפעם הבאה שאני אגיע לכאן תעשה קסם שגם אני אוכל ליהנות ממנו!" סיימון הבטיח לו שהוא יעבוד על זה ,אבל בלבו התחילה מהפכה רצינית .הדברים שהעיוור אמר לו זעזעו אותו לחלוטין ,ייתכן שכאן טמונה הבעיה שלו ,שבגללה הוא לא מצליח ליצור שום קשר רציני, כי הוא באמת חושב תמיד רק על עצמו ואף פעם לא מעניין אותו אף אחד אחר... שבוע לאחר מכן נכנסו בני הזוג בשנית אל המסעדה ,וסיימון מיהר אליהם תוך כדי שהוא מתיישב מול האיש העיוור ,ובידו חפיסת קלפים" :האם אי פעם ראית צבעים?" שאל ,והאיש ענה שהוא עיוור מלידה" .בסדר" ענה סיימון ,עכשיו אני מוציא קלף אדום ,ועכשיו אני מוציא קלף שחור זה ברור לך?" "כן" ענה האיש .והאנשים שבמסעדה החלו להתאסף סביבם. "עכשיו תגיד לי אתה בבקשה: מהו צבע הקלף שאני מוציא לעיני כולם?" "אדום" ענה העיוור" ,נכון מאוד! ועכשיו מה הוצאתי?" שאל סיימון" .שחור!" השיב העיוור. "מצוין" אמר סיימון והחל לשלוף קלף אחרי קלף והעיוור עונה בדיוק נמרץ מהו הצבע ששלף מהקופסה" .שחור ,שחור ,אדום, שחור ,אדום ,"...כאשר אשתו והסובבים בהלם מוחלט. בסיום ההדגמה של סיימון ,האישה התחננה שיסביר לה מה קרה כאן ,אבל סיימון ענה לה שהוא יסביר לה את הפטנט רק לאחר שהוא יתארס ,כשהיא תבוא עם בעלה לאירוע... לאחר מכן התחיל סיימון לשנות את התנהגותו לחלוטין ,הוא החל להתעניין בשלום חבריו ,והחל לדאוג להם .הוא הפסיק עם ההערות הציניות שהיה זורק לכל עבר ,ובמקומן שלף תמיד דברי עידוד ומילים טובות ומחזקות. חצי שנה לאחר מכן מצא סיימון סוף סוף את בת זוגו .למסיבת האירוסין הוזמנו כמובן בני הזוג המבוגרים – האישה ובעלה העיוור. באמצע מסיבת האירוסין קם סיימון וביקש לדבר" :נמצא אתנו איש מיוחד שללא עיניים הצליח לראות את הדברים הנסתרים שבתוכי, ובזכות דבריו הצלחתי להשתנות לחלוטין ולראות את מה שבלבם של כל הסובבים אותי"... לאחר מחיאות הכפיים ,פנה סיימון לאשתו של העיוור ואמר: "עכשיו תורי לגלות לך את הסוד! הפטנט היה מאוד פשוט ,כאשר אמרתי לבעלך בהתחלה :זהו קלף אדום! לחצתי לו על הרגל פעם אחת ,וכאשר אמרתי לו :זהו קלף שחור! לחצתי לו פעמיים, כאן שאלתי אותו האם הוא מבין? וכשענה שכן ,התחלתי להוציא קלפים מולו תוך כדי שאני לוחץ על רגלו פעם או פעמיים בהתאם לצבע .ומה אני אומר לך? בעלך הבין את הרמזים ,ושיתף פעולה מצוין! אבל מבחינתי ההופעה הטובה ביותר בחיי ,הייתה ההופעה הכושלת שנתנה לי את המשקפיים הנכונים להסתכל על חיי, ללמוד מטעויותיי ולהתקדם הלאה"... *** גם אנשים עם כישרון גדול ,יכולים לפעמים להיות גרועים מאוד ביחסי אנוש כאשר הם משתמשים בכישרונם לפיתוח הדימוי העצמי הגבוה שלהם .התנהגות נעימה לזולת תוך ענווה ויחס טוב לחברים תגרום לחברויות טובות הרבה יותר ,וליציבות אמיתית. "לא לחכמים לחם" (קהלת ט' ,י"א) לכל החכמות יש תאריך תפוגה ולא תמיד הם נחוצות ,חכמת התורה לעומתם -נצחית והיא ערובת האושר היחידה. ְק ִריאַ ת יַם סּוס סיפור צעיר ּבֹוּב לַ נְ ּגֹון ָהיָ ה ֳא ָּמן ְמחֹונָ ןֶׁ ,ש ְּׁשמֹו נִ ָּׂשא ירֹותיו ֻה ְּצגּו ַּבּמּוזֵ יאֹונִ ים ְּב ִפי ּכֹל .יְ ִצ ָ ּיּוריו ּמֹובילִ ים ָּבעֹולָ םֶ ,ה ְע ֵּת ִקים ֶׁשל ִצ ָ ַה ִ חּודי נִ ְמּכְ רּו ַּב ֲחנֻ ּיֹות ַה ַּמזְ ּכָ רֹות ,וְ ִסגְ נֹונֹו ַהּיִ ִ מֹודל לְ ִחּקּוי ֵא ֶצל ֳא ָּמנִ ים ַר ִּביםּ .כָ ל ָה ַפְך ֶ יְ ִצ ָירה ֲח ָד ָׁשה ֶׁשל ּבֹוּב זָ כְ ָתה לְ ִה ְת ַענְ יְ נּות חֹוב ִבים ּומ ַב ְּק ֵרי ָא ָּמנּות ּכְ מֹו ּגַ ם ְ ְמ ֻר ָּבהְ , ּׁשּורה ִּב ְּקׁשּו לִ ְצּפֹות ָּבּה וְ לֵ ָהנֹות ֵמ ַה ָ ִמּיָ ְפיָ ּה. ְּב ַא ַחד ַהּיָ ִמים ֶה ְחלִ יט ּבֹוּב לְ ַה ֲעלֹות ֶאת ָה ַרף ּולְ ַא ְתּגֵ ר ֲא ִפּלּו ֶאת ַע ְצמֹו .הּוא ֶה ְחלִ יט לַ ֲעשֹוֹת ָּד ָבר ֶׁש ֶּט ֶרם נַ ֲע ָשֹה: לְ יַ ֵּצר ֶּדגֶ ם ֶׁשל סּוס ֶׁשּיִ ְד ֶמה ְּבכָ ל ְמ ַא ְפיְ נָ יו ַה ִחיצֹונִ ּיִ ים לְ סּוס ֲא ִמ ִּתי ָּב ָשֹר וָ ָדם. ימה ,יָ ַדע ּבֹוּבֵ ,אינֶ ּנָ ה ַקּלָ הַ ,אְך ֹלא ַה ְמ ִׂש ָ ִאיׁש ּכָ מֹוהּו יָ ִרים יָ ַדיִ ם .הּוא נִ ּגַ ׁש ִּב ְמֹלא יֹותר ִה ְק ִּדיׁש לַ ֵחלֶ ק ַה ִּתכְ נּונִ י. ימה ,וְ ֶאת ַהּזְ ַמן ָה ַרב ְּב ֵ ַה ֶּמ ֶרץ לְ ִתכְ נּון ַה ְמ ִׂש ָ ּסּוסיםָׁ ,ש ָהה ְּב ַע ְצמֹו זְ ַמן ִּבלְ ִּתי יאֹור ִטי ַעל ַחּיֵ י ַה ִ הּוא ָא ַסף ח ֶֹמר ִעּיּונִ י וְ ֵת ֶ גּוריו ,וְ ִה ְת ַח ָּקה ִמ ָּקרֹוב ַא ַחר ְמ ֻב ָּטל ָּב ֻא ְרוֹות ֶׁש ַּבּכְ ָפר ַה ָּסמּוְך לִ ְמקֹום ְמ ָ סֹותיו ּופ ְר ָ ּומ ִּׁשּנָ יו ַהּגְ דֹולֹות וְ ַעד זְ נָ בֹו ַ ּכָ ל ֵחלֶ ק ִמּגּופֹו ֶׁשל ַהּסּוס ֵ -מ ָאזְ נָ יו ִ ַה ֲחזָ קֹות. יֹותר יׁשת ֶה ֳח ָמ ִריםּ .בֹוּב ִּב ֵּקר ַּביְ ִר ִידים ַהּגְ דֹולִ ים ְּב ֵ ַה ָּׁשלָ ב ַה ָּבא ָהיָ ה ְרכִ ַ ּכּותם ֶׁשל ַה ַּב ִּדים ֵמ ַהּזָ נִ ים לְ ָח ְמ ֵרי ֶט ְק ְס ִטיל ִמּכָ ל ַהּסּוגִ יםִ ,מ ֵּׁשׁש ְּביָ ָדיו ֶאת ַר ָ יב ָריו ָה ַר ִּבים ,וְ ָתר ַא ַחר ח ֶֹמר ַה ַּמ ְת ִאים לְ עֹורֹו ,לְ ַר ֲע ָמתֹו ,לִ זְ נָ בֹו וְ לִ ְׁש ָאר ֵא ָ ֶׁשל ַהּסּוס .לְ ַבּסֹוף ָּב ַחר ּכַ ֻּמּיֹות ַמ ְת ִאימֹות ֶׁשל ַּב ֵּדי ֶמ ִׁשי ,זַ ְמׁש ,וְ עֹוד ֳח ָמ ִרים יהם ִׁשּלֵ ם ְסכּום ָע ָתק. ּומ ֻׁשּנִ יםֶׁ ,ש ֲעלֵ ֶ ׁשֹונִ ים ְ רֹובים ָע ַמל ּבֹוּב ַעל יְ ִצ ָירתֹו לְ ֹלא ֶה ְפ ֵסקִ :ע ֵּצבִׁ ,שּיֵ ףָ ,צ ַבע, ֶּב ֳח ָד ִׁשים ַה ְּק ִ נִ ָּקהּ ,וכְ ֶׁש ָהיָ ה נִ ְד ֶמה לֹו ֶׁשֹּלא ַהּכֹל ֻמ ְׁשלָ ם ּכְ ִפי ֶׁש ִּצ ָּפהֹ ,לא ִה ְת ַע ֵּצל וְ ֵה ֵחל ּומ ָפ ֶרכֶ תַ ,אְך ּגַ ם בֹודה ָהיְ ָתה ָק ָׁשה ְ ׁשּוב לַ ֲעמֹל ַעל ַהיְ ִצ ָירה ִמ ְּת ִחּלָ הָ .ה ֲע ָ טּודיֹו ֶׁשל ּבֹוּב סּוס בֹודה ֲא ֻרּכִ ים ָע ַמד ַּב ְּס ְ ִמ ְׁש ַּתלֶ ֶמתֶׁ ,שּכֵ ן לְ ַא ַחר ָח ְד ֵׁשי ֲע ָ צּורתֹו ַה ִחיצֹונִ ית לְ סּוס ֲא ִמ ִּתיַ ,עד ֶׁשֹּלא נִ ָּתן ְמפ ָֹאר ְּבג ֶֹדל ִט ְב ִעיֶׁ ,ש ָּד ָמה ְּב ָ יהםּ .בֹוּב ִה ְתמֹוגֵ ג ֵמרֹב ֲהנָ ָאה ּכַ ֲא ֶׁשר עֹוזֶ ֶרת ַה ַּביִ ת ֶׁשּלֹו ָהיָ ה לְ ַה ְב ִחין ֵּבינֵ ֶ ּופ ְר ָצה ִּב ְצוָ חֹות ּכִ י סּוס ָח ַדר ֶאל ּתֹוְך ַה ַּביִ ת. בֹודתֹו ָ נִ כְ נְ ָסה ְּב ָטעּות לַ ֲח ַדר ֲע ָ יֹום ַה ְּתצּוגָ ה ַהּגָ דֹול ִהּגִ ַיעּ .בֹוּב ָע ַמד ְּבכִ ּכַ ר ָה ִעיר ּכְ ֶׁשהּוא ַמ ֲע ִמיד לְ ִצּדֹו ֶאת סּוסֹו ַה ֻּמ ְׁשלָ ם .הּוא ִצ ָּפה ּכִ י ֵמאֹות ֲאנָ ִׁשים יִ ְתיַ ְּצבּו ַּבּתֹור לְ ִה ְתּבֹונֵ ן ִמ ָּקרֹוב ַּביְ ִצ ָירה ַהּנִ ְפלָ ָאהֶ .אּלָ א ֶׁשּלְ ַמ ְר ֵּבה ַאכְ זָ ָבתֹו ִאיׁש ֹלא ִה ְת ַעּכֵ ב לְ יַ ד ּדּוכָ נֹו ,וְ ִאיׁש ּגַ ם ֹלא ָּפנָ ה ֵאלָ יו ִּב ְד ָב ִרים. יה ָט ַרח יצ ַירת ַה ְּפ ֵאר ֶׁש ָעלֶ ָ יצד יִ ָּתכֵ ן ֶׁש ִאיׁש ֵאינֹו ַמ ְב ִחין ִּב ִ ּבֹוּב נִ ְד ַהםּ .כֵ ַ ּבּוׁשה וְ ֶע ֶצב ָע ְברּו ְּבגּופֹו ,וְ הּוא ָחׁש ְמ ֻת ְסּכָ ל ֳח ָד ִׁשים ּכֹה ֲא ֻרּכִ ים?! ּגַ ּלִ ים ֶׁשל ָ עֹוב ִרים וְ לַ ָּׁש ִבים ַאְך ָחׁש ְמבּוכָ ה, וְ נָ בֹוְך .הּוא ִּב ֵּקׁש לִ ְפנֹות ִּב ְד ָב ִרים לָ ְ ֶׁש ִה ְת ַחּלְ ָפה ַּב ֲה ָקלָ ה ּכְ ֶׁשּזִ ָהה ֶאת יְ ִדידֹו ַהּזָ ֵקן וְ ֶה ָחכָ םּ .בֹוּב ִמ ֵהר לִ ְקרֹא לֹו ּדּוע ֵאין ִאיׁש ִמ ְת ַר ֵּׁשם ִמ ֵּמיזַ ם ָה ֳא ָּמנּות ַהּנִ ָּצב ּכָ אן. ּוב ֵּקׁש ִמ ֶּמּנּו לַ ֲחׁשֹב ַמ ַ ִ יֹותר'ֵ ,ה ִׁשיב ַהּיָ ִדיד ַהּזָ ֵקן'ַ .הּסּוס ֶׁשּלְ ָך ֶּב ֱא ֶמת נִ ְר ֶאה ׁשּוטה ְּב ֵ ׁשּובה ְּפ ָ ַ'ה ְּת ָ לְ גַ ְמ ֵרי ֲא ִמ ִּתי .הּוא ַמ ָּמׁש ַמ ְד ִהיםִ .אי ֶא ְפ ָׁשר לְ ַה ְב ִחין ֵּבינֹו לְ ֵבין ּכָ ל סּוס ַא ֵחר. סּוסים ְרגִ ילִ ים ֹלא ֲח ֵס ִרים ַּבּׁשּוק ,וְ ֵהם ְּבוַ ַּדאי ֵאינָ ם ָׁשכַ ְח ָּת ַרק ָּד ָבר ֶא ָחדִ : ְמ ַהּוִ ים ַא ְט ַר ְק ְציָ ה ְמיֻ ֶח ֶדת'. עֹותיו. ָ'מה ֶא ֱע ֶשֹה ֵאפֹוא?' ָׁש ַאל ּבֹוּב ּכְ ֶׁשהּוא ּפֹוכֵ ר ֶאת ֶא ְצ ְּב ָ ָ'ּפׁשּוט ְמאֹד'ֵ ,ה ִׁשיב ַה ָּק ִׁשיׁש ַהּנָ בֹון'ֲ ,ח ֵצה ֶאת ַהּסּוס לִ ְׁשנַ יִ ם ,וְ ַה ֲע ֵמד ֶאת עּותּהְּ .באֹותֹו ֶרגַ ע יַ ַע ְצרּו ּכָ ל ָּב ֵאי ַהּׁשּוק ֶאת ְׁש ֵּתי ַה ֲח ִתיכֹות ַא ַחת מּול ְר ָ ימ ָתם ּ -כַ ֲא ֶׁשר ֵהם יִ ְראּו סּוס ֲא ִמ ִּתי ְמ ֻב ָּתר לִ ְׁשנַ יִ ם ,וְ הּוא ֲע ַדיִ ן ַחי'... נְ ִׁש ָ *** יֹותר ֶׁש ֵא ְרעּו לְ ַעם יִ ְש ָֹר ֵאל הּוא ימים ְּב ֵ ֶא ָחד ֵמ ַהּנִ ִּסים ַה ְמ ֻפ ְר ָס ִמים וְ ַה ַּמ ְד ִה ִ ּומֹועד ַמזְ ּכִ ִירים ֶאת ַהּנֵ ס ַה ֻּמ ְפלָ א ֶׁשּבֹו ּובכָ ל ַׁש ָּבת ֵ ְק ִר ַיעת יַ ם סּוףְּ .בכָ ל יֹום ְ גֹועׁש נֶ ֱחלַ ק לִ ְׁשנֵ י ְּפלָ גִ יםֶ .אּלָ א ֶׁש ַה ְּׁש ֵאלָ ה ַה ִּמ ְת ַּב ֶּק ֶׁשת ִהיא ָמה סֹוער וְ ֵ יָ ם ֵ ַה ִה ְת ַּפ ֲעלּות ַהּגְ דֹולָ ה ִמּנֵ ס זֶ הַ ,ה ִאם ַה ָּק ָּב"ה ֶׁש ָּב ָרא ֶאת ַהּיָ םִׁ ,שּכֵ ן ְּבתֹוכֹו ּוב ֲעלֵ י ַחּיִ יםֹ ,לא צּורים ַּתת יַ ִּמּיִ יםְ ,צ ָמ ִחיםִ ,מינֶ ָרלִ יםְ ,מלָ ִחיםַ , ין-ספֹר יְ ִ ֵא ְ ימה ִהיא ֶׁש ָאכֵ ן ֵאין ּכָ ל ֶה ְב ֵּדל. ׁשּובה ַה ַּמ ְד ִה ָ ְמ ֻסּגָ ל לִ ְקר ַֹע אֹותֹו לִ ְׁשנַ יִ ם? וְ ַה ְּת ָ יֹומית ֵאינֹו ָק ָטן ִמּנֵ ס ְק ִר ַיעת יַ ם סּוףֶ .אּלָ א ּיֹומ ִ ּופ ִעילּותֹו ַה ְ ימת ַהּיָ ם ְ נֵ ס זְ ִר ַ גֹועׁש ּכְ ִט ְבעֹו ּכְ ָבר ֻה ְרּגַ לְ נּו ּכֻ ּלָ נּו ,וְ ֵאין ָאנּו ִמ ְת ַּפ ֲעלִ ים ּכְ לָ ל. סֹוער וְ ֵ ֶׁשּלְ יָ ם ֵ ַהיְ קּוםַ ,הּגַ ּלַ ְק ְסיֹותַ ,מ ַע ְרכֹות ַהּכֹוכָ ִביםַ ,ה ַחּיִ ים ַּבּיַ ָּב ָׁשה וְ גַ ם ַה ַּמ ֲע ָרכֹות ֶׁש ַּבּיָ ם ּגֹור ִמים לָ נּו לְ ִה ְת ַעּכֵ ב וְ לַ ֲחׁשֹב ַעל ּפֹועלִ ים ַעל ִּפי ַה ְרּגָ ָׁש ֵתנּו ֵמ ַע ְצ ָמם ,וְ ֹלא ְ ֲ ילּותם. ַהּנֵ ס ֶׁש ִּב ְפ ִע ָ ּומ ַחּלְ ִקים אֹותֹו לִ ְׁשנַ יִ םּ ,כַ ֲא ֶׁשר ְׁשנֵ י ַה ֲח ָצ ִאים לֹוק ִחים ֶאת ַהּיָ ם ְ ַרק ּכַ ֲא ֶׁשר ְ עֹומ ִדים ָה ֶא ָחד מּול ֵר ֵעהּו ַמּכָ ה ָּבנּו ַה ַּמ ֲח ָׁש ָבה לְ ֶפ ַתע ּכִ י ּגַ ם ַהּיָ ם ּגּופֹוַ ,על ְ ימי. ּוׁש ֵמ ִ יֹומי ָעצּום ְ יֹומ ִ ּכָ ל ְּתכּולָ תֹו ,הּוא נֵ ס ְ מחבט הניצחון סיפור לשבת "והמנצח באליפות הטניס הוא גם הפעם ג'וני רוקפלר" ,הכריז המנחה את אותה הכרזה שחזרה על עצמה בכל תחרות טניס בחמש עשרה השנים האחרונות .אבל הפעם היה בזה משהו מיוחד" :ג'וני רוקפלר" השחקן הנודע הודיע כי לאחר המשחק ,הוא פורש מהעיסוק בטניס וסוף סוף בגיל שלושים ותשע הוא חותם את הקריירה הארוכה ביותר בתחום. האמת היא שג'וני רוקפלר היה חידה עבור חבריו וידידיו .לא היה אדם אחד שידע להצביע על הסוד מיכאל ראם שמאחורי הספורטאי המצטיין. כושרו הגופני לא היה מיוחד והיו לו מתחרים שהיו זריזים ממנו, אבל הנחישות והעצמה שהפגין גרמו לו לנצח שוב ושוב לפליאת הצופים הרבים. עכשיו לאחר פרישתו ציפו כולם לשמוע מה באמת עומד מאחורי השחקן הבלתי מנוצח ואכן ג'וני רוקפלר לא אכזב" :נולדתי במשפחה קשת יום" ,פתח ג'וני את סיפורו בריאיון שנערך עמו לאחר הניצחון הגדול והודעת הפרישה" .אבי היה עובד בנמל כסבל ובקושי היה מרוויח את לחמו .הוא עבד מבוקר עד ליל כשהוא נושא על גבו משאות כבדים .כשהיה כבר מגיע הביתה לא מצא עניין בכלום והוא היה נופל שרוע על מיטתו .אמי ,שעול הבית נפל על צווארה ,הייתה אישה קצרת רוח וחוץ מלשרוד את היום לא העסיק אותה שום דבר .אמנם לא היה חסר לי כלום, הייתי לבוש כמו שצריך ומסודר ,אוכל גם תמיד היה בשפע אבל הייתי אכול מבפנים .לא היה אף אחד שיהיה איתי בהצלחות וגרוע מכך יבין אותי בכישלונות .הורי היו עסוקים במרוץ החיים המטורף ולא עניין אותם מבחן שכל כך עמלתי כדי להצליח בו, או משחק שהצלחתי לנצח בו"... "תמיד הבטחתי לעצמי" ,המשיך ג'וני רוקפלר בסיפור חייו" ,שאם אני אקים יום אחד משפחה אדאג לתת לבני משפחתי את מירב התמיכה והסיוע ,ואהיה איתם תמיד בהצלחות אך לא פחות מכך באכזבות .זה לא היה פשוט ולא קל .גדלתי כילד ממורמר ולא הצלחתי בשום דבר ומכאן הדרך לתחתית ועולם הפשע הייתה קצרה .התחלתי להסתובב ברחובות בחוסר מעש ונגררתי למקומות שאף הורים לא רוצים שבנם יהיה שם ,אבל לי לא היה אף אחד שיהיה אכפת לו ממני. עד שהגיע מרק .מרק פגש אותי משוטט במרכז קניות וקלט בחושיו החדים שהנער שמולו יגיע מהר מאוד אל מאחורי הסורגים ולא בתור מבקר אלא כדייר של קבע ,בזכות מרק "...הוא נשם עמוקות והצביע לעברו של אדם מבוגר שנשען על מקלו וישב בין הצופים. "אולי אתה רוצה לשחק טניס" ,שאל אותי מרק" .אני?" ,שאלתי בתדהמה" .כן ,כן ,אתה .נראה לי שאתה יכול מאוד להצליח בזה "...אמר האיש שהתברר לי ששמו מרק .אני שלא הייתי רגיל לכך שמאמינים בהצלחותיי ולו בדבר הקטן ביותר ניסיתי להתחמק ,אבל מרק לא הרפה" :בא תנסה .מה אכפת לך" ואכן ניסיתי אבל האמת היא שלא ממש הצלחתי .כך חלף עוד יום ועוד יום אבל מרק לא ויתר עד שלאט לאט הצלחתי להתקדם בתחום. עברו חודשים ושנים והקמתי משפחה .וכמו שהבטחתי תמיד לעצמי ,משפחתי הייתה אוהבת ותומכת וילדי תמיד הרגישו שאני איתם בהצלחה ובכישלון ,בזמנים הטובים יותר והטובים פחות"... "אני רוצה לומר לכם :אני חב את חיי לאיש הזה שהכניס אותי לעולם הטניס ,כדי להוציא אותי מעולם גרוע יותר שהייתי בו. בזכותו הקמתי משפחה ,היה לי משהו להשקיע בו ,הטניס היה רק אמצעי כדי להחזיר אותי למסלול ולהביא אותי למטרה של ניהול חיים תקינים ,התוצאה היא ההמשך שכבר אספר לכם "...התנשף ג'וני" .אני יודע שרבים תוהים מה הסוד של ג'וני רוקפלר ,אז הנה הרי הוא לפניכם" ,אמר ג'וני .הוא הוציא נרתיק עור גדול והוציא מתוכו את מחבט הטניס ששימש אותו במשחקים הגדולים שבהם ניצח .על ידית המחבט היו חרוטים בכתב עגול ויפה שמות אשתו וילדיו. "בכל פעם שהמשחק היה נראה כמעט אבוד הייתי מסתכל לשבריר שניה בשמות החרוטים על המחבט ונזכר בקבלת הפנים שמצפה לי בבית אם אנצח במשחק! ידעתי שיש מי שמחכה לי בבית ועצם הזיכרון הזה נסך בי כוחות מחודשים וכך הרגשתי בכל פעם שהניצחון הוא לא רק שלי ,אלא בעצם גם של משפחתי שעומדת מאחורי... אמנם למתבונן מן הצד היה נראה שאני נמצא על המגרש ומפגין יכולות מיוחדות ,אבל אני בסך הכול כמו בובה על חוטים .העידוד והתמיכה של בני משפחתי הם אלו שהביאו את ג'וני רוקפלר לאן שהגיע היום ,"...סיים ג'וני את דבריו הנרגשים לקול מחיאות הכפיים של ההמונים. *** מלחמה קשה ניטשה בין עם ישראל לעמלקים והתורה מספרת שכאשר היה מרים משה את ידיו היו מנצחים עם ישראל את עמלק .זה לא היה קסם או מופת ,אלא ברגע שהיה משה מרים את ידיו היו בני ישראל מסתכלים כלפי מעלה ונזכרים באביהם שבשמים .וזהו הדבר שגרם להם לגבור על עמלק האויב הגשמי ,וזהו הדבר שיגרום לנו לנצח במלחמה האמיתית והרוחנית – מלחמת היצר. העיתונאי שנחטף המתיחות המתמדת בסוריה, גרמה למערכת העיתון 'חדשות עכשיו' לשלוח עיתונאי שיצלם ויתעד את המתרחש בגבול סוריה ירדן ,ויביא מבט מקרוב על המתרחש .המשימה המסוכנת הוצעה לנחשון שהיה ידוע כבחור אמיץ שאוהב הרפתקאות. נחשון עבר את הגבול לירדן, והגיע כמעט עד לגבול הסורי ולמחנות הפליטים הסורים שעל הגבול .למזלו הרע של נחשון, שאלה מס' 378 הוא נחטף על ידי קבוצת בדואים, שדרשה עבורו כופר של מאה אלף דולרים ,ולא – איימו כי הם ימסרו אותו לידי ארגון הטרור דאע"ש .נחשון שלח הודעה למערכת העיתון שישלמו עבורו את דמי הכופר ,שהרי הוא יצא בשליחות העיתון ,אבל הנהלת העיתון התנערה מאחריות וטענה שהוא ידע היטב שמדובר בסיכון אישי גדול עבורו ואף קיבל על כך משכורת מכובדת. הם הסכימו לעזור לו ככל שיידרש ,אבל הם סירבו לשלם עבורו את דמי הכופר .אבל נחשון המשיך לטעון באכזבה שכיוון שנסע לירדן בשליחות העיתון ,הם חייבים להחזיר אותו הביתה ולשלם את דמי הכופר .מה דעתכם? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קע"ו סעיף מ"ח ברמ"א בדין' :מי ששולח חברו לעסקיו' .ושם ב'נתיבות המשפט' סעיף קטן ס' בית המדרש וב'פתחי תשובה' סעיף קטן ל"ו. תשובה לשאלה 'עקיצה במבצע' (שאלה מס' )376 תקציר השאלה השבועית :ג'קי משווק מוצרי הטבע פרסם כדורי ויטמין במחיר 'מבצע' מיוחד .המחיר הרגיל של כל חבילת וויטמינים היה ₪ 20והוא פרסם מבצע של שמונה חבילות ב ₪ 200כשהוא בעצם מרוויח רווח נאה בלי שאנשים ישימו לב ,בני עלה על התרמית ודרש ממנו להחזיר את הכסף ללקוחות .ג'קי טוען שכל חבילה שווה באמת ₪ 25רק שאנשים לא קונים בסכום הזה ולכן עשה כאילו 'מבצע' .האם הוא חייב להחזיר את הכסף? תשובה בקצרה :ג'קי חייב להחזיר לכל לקוח חמישה שקלים, ולקוח שירצה יכול לבטל את כל העסקה ג'קי יהיה חייב להחזיר לו את כל הכסף. תשובה בהרחבה :בתלמוד בבלי (מסכת 'בבא מציעא' דף ס"א) דנה הגמרא למה כתבה התורה איסור נפרד לגניבה, אונאה ו'ריבית' -הרי המכנה המשותף לכולן הוא ההפסד של חברו ,אם כן מדוע לא נכתב איסור אחד בתורה שהוא משותף לכולם? והסבירה הגמרא ,שאיסור ה'אונאה' היא למרות שחברו מעוניין בה ,ואפילו שאינה מתבצעת בכוח כמו גזלה, למרות זאת זה אסור .ולכן הקדישה התורה איסור נפרד על הונאה כדי להראות את חומרת הדברים .בדין 'אונאה' ישנם כמה סוגים :ישנה 'אונאת ממון' שמוכר לחברו מוצר במחיר יקר יותר משוויו בשוק .ונפסק בהלכה שאם מכרו ב 16%יותר ממחירו בשוק עליו להחזיר את ההפרש לחברו( .שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רכ"ז) ובפחות מ 16%אינו חייב להחזיר, וגם הקונה אינו יכול לבטל את העסקה ולדרוש את הכסף בחזרה מהמוכר .אבל אם שילם יותר מ 16%הקונה לא יכול לדרוש ממנו את ההפרש ,אלא רק לבטל את העסקה ולקבל את כספו בחזרה. קיים סוג נוסף של 'אונאה' במוכר מוצר שנראה חדש מבחינה חיצונית אבל הוא בעצם משומש .מובא ב'שולחן ערוך' (סימן רכ"ח סעיף ט') .אמנם קשה לקבוע מחיר מדויק לחפץ מסוים מכיוון שכל חנות מוכרת אותו במחיר אחר .ולכן דעת הפוסקים ,שרק אם ימכור במחיר גבוה מהמקובל בשוק עבר על איסור 'אונאה' ואם מוכר במחירים הרגילים ,לא עבר על איסור 'אונאה' .אבל אם בא אדם שאינו מבין במחירים כגון תייר והמוכר אומר לו מחיר בדולרים במקום בשקלים – הוא עובר על איסור 'אונאה' .וגם באופן שהלקוח הסכים לשלם את המחיר ,עדיין המוכר עובר על איסור 'אונאה' כיוון שהתורה קבעה נורמות למחירים הוגנים .והשאירה ללקוח את האפשרות לתבוע את כספו בחזרה או במקרים אחרים לבטל את העסקה ,אבל לגבי קונה עכו"ם הדין שונה והקונה אינו יכול לבטל את המכירה בטענה ששילם מחיר מופקע כיוון שיכול לומר לו היית צריך לבדוק את המחיר ,חוץ מרמאות במידות ומשקלות שהתורה אסרה להטעות את הגוי בהן. מה הדין במקרה שלנו? בסיפור שלנו ,יש כאן גניבת דעת ,המוכר מרמה את הלקוחות וגורם להם לחשוב שיש על המוצר מבצע על אף שאין מבצע .אמנם אין כאן את איסור 'אונאה' קלאסי כיוון שהמחיר המקובל בשוק הוא לשלם ₪ 25לחבילה בודדת ,אך עדיין יש כאן איסור 'אונאה' .בנוסף ,יש כאן חשש של גניבה כיוון שמי שקונה אריזה של כמה חבילות אמור לקבל מחיר נמוך יותר, וכאן הקונה משלם הרבה יותר יקר ולכן ג'קי חייב להחזיר את הכסף ללקוחות ,ואם הלקוחות ירצו יוכלו לבטל את הקנייה ולדרוש מג'קי את הכסף בחזרה.
© Copyright 2024