עלון וקראת לשבת עונג

‫וקראת‬
‫לשבת עונג‬
‫פרשת‬
‫בא‬
‫ו' שבט‬
‫תשע“ו‬
‫מבית מדרשו של הגאון רבי אלעזר זאב רז שליט"א‬
‫משלחן גבוה‬
‫קוה אל ה'‪...‬‬
‫ויהי מקץ וגו'‪ ...‬בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים )יב‪ ,‬מא(‬
‫רבנו יוסף חיים סיפר מעשה נפלא )בספרו בניהו עמ"ס ברכות סד‪ (.‬כי היו שני אחים שירשו‬
‫עושר רב וחלקו ביניהם‪ ,‬וכל אחד פתח לו עסק בפני עצמו‪ ,‬והיו מצליחים מאוד ונהנו בעושרם‬
‫הם ובני ביתם כמנהג העשירים‪ .‬והנה אחרי כמה שנים נהפך מזלם ביחד באותו זמן‪ ,‬והיו רק‬
‫מפסידים‪ .‬והנה אחד מן האחים כאשר ראה כן‪ ,‬החליט להלוות כסף‪ ,‬להשקיע עוד בעסקיו‬
‫בתקוה שיצליח אבל כל עסק ועסק שהשקיע בו‪ ,‬הפסיד‪ .‬ולבסוף נשאר גם חייב כסף לאחרים‬
‫מלבד שאיבד כל הקרן‪ .‬ולעומתו אחיו כשראה שמפסיד כל הזמן‪ ,‬מיד נטש את העסקים‪,‬‬
‫והכסף שנשאר בידו לקחו והוסיפו עליו ממטלטליו שמכר‪ ,‬ולקח הכל וטמן אותם בקרקע‪ ,‬כי‬
‫הרגיש שמזלו משתנה לרעה ולפיכך לא התעקש‪ ,‬והמתין‪ .‬הלך והשכיר עצמו בחנות של‬
‫בעה"ב‪ ,‬והיה מרויח בצמצום ופירנס את בני ביתו‪ ,‬והמתין לישועת ה' ולא דחק את השעה‪ .‬וכך‬
‫המתין חמש ושש שנים‪ .‬והנה יום אחד בעסקו בשירות אדונו‪ ,‬הרויח אדונו בגללו ריוח גדול‬
‫בעסק‪ ,‬ולכן נתן לו אדונו פרס כספי גדול‪ .‬ויום שני הלך ברחוב ומצא מציאה כספית חשובה‪.‬‬
‫ואחר שבוע אחד קנה בגד ישן בכמה פרוטות‪ ,‬וכאשר הביאו לביתו והתיר תפירותיו‪ ,‬מצא בתוכו‬
‫צרור מרגליות שוים אלף זהובים‪ .‬וכיון שנעשו לו שלשה פעמים הצלחות אלו בזה אחר זה‪ ,‬הבין‬
‫כי מתחיל מזלו להשתנות לטובה‪ ,‬ואז הלך והוציא הממון שהיה טמון בקרקע‪ .‬ועשה בהן‬
‫סחורה‪ ,‬ובכל אשר עשה הצליח מאד והאיר לו המזל‪ .‬ואז חזר וקנה כלים ורהיטים חדשים וכן‬
‫תכשיטים לאשתו כעשירים הגדולים‪ .‬ועפי"ז ביאר הרב ז"ל )שם( מה שאמרו חז"ל )שם( כל‬
‫הדוחק את השעה שעה דוחקתו ‪ -‬כמו האח הראשון‪ .‬וכל הנדחה מפני השעה )שממתין‬
‫בסבלנות( שעה נדחית מפניו – זהו האח השני‪ .‬וזה בין ברוחניות בין בגשמיות‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬כאשר אדם מצפה ומייחל לדבר מה‪ ,‬ואין עולה בידו‪ ,‬לא יתעקש‪ ,‬אלא ימתין וימתין עד‬
‫שישלח לו הקב"ה את צפיותיו ותקוותיו‪ ,‬הן בקניית בגדים לבני ביתו‪ ,‬הן בקניית רהיטים‪ ,‬הן‬
‫בקניית דירה‪ .‬להכל צריך להמתין בסבלנות יתרה ובבטחון בהאל יתברך אשר יודע את כל‬
‫מחסורינו ויודע תעלומותינו‪ -‬ויודע בעוניינו‪ .‬והוא יעזרנו‪.‬‬
‫ובכל יום יחשוב אדם עם לבבו לאמר‪ :‬יש לי רק "היום הזה"‪ .‬וכך יעבור עוד יום‪ ,‬וכך עוד יום‪ ,‬ועוד‬
‫שבוע‪ ,‬ועוד חודש ושנה וכו'‪ .‬ובל יתייאש ח"ו‪) .‬ופעם אמר חכם אחד לאשה מקרובותיו‬
‫שנפקדה אחרי ‪ 19‬שנה בפרי בטן‪ :‬זה לא רק "פרי בטן"‪ ,‬זה "פרי הסבלנות"!(‪ .‬וז"ש "קוה אל ה'‬
‫חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'"‪ .‬כלומר קוה‪ ,‬וחזור וקוה תמתין עד שיבוא האור מאת אל עולם‪.‬‬
‫וז"ש‪ :‬ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה – 'ויהי' לשון צער‪ ,‬שמצטערים זמן ארוך כזה‪.‬‬
‫אך לבסוף הישועה‪ ,‬כמ"ש ויהי בעצם היום הזה‪ ,‬כלומר בכח שמכניס בדעתו‪ :‬יש לי רק "היום‬
‫וממ ָצ ִרים‪.‬‬
‫הזה" ‪ -‬אז יצאו כל צבאות ה' ‪ -‬הם בני ישראל בכל דור‪ .‬מארץ מצרים ‪ -‬מבעיות וצרות ֵ‬
‫וה' יצילנו מכל צרות‪ ,‬וישפיע לנו ישועות וטובות‪.‬‬
‫שבת שלום ומבורך !‬
‫לקבלת העלון במייל שלחו‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גרפיקה ועימוד‪:‬‬
‫‪054-8486947‬‬
‫אבן יקרה‬
‫תזכו לגדלו‪...‬‬
‫רבי בצלאל הכהן‪ ,‬שהיה רב ומורה צדק‬
‫בוילנא‪ ,‬התפרסם כעילוי עוד בהיותו ילד‪.‬‬
‫נכבדי העיר‪ ,‬שרצו לקחתו חתן‬
‫לבנותיהם‪ ,‬הזדרזו ודיברו בו נכבדות‪ ,‬וכך‬
‫נערכה סעודת השידוכין שלו בהיותו בן‬
‫שתים עשרה‪.‬‬
‫בסעודת השידוכין אמר אחד הנוכחים‪:‬‬
‫"נהוג לברך בעת ברית המילה כי ההורים‬
‫יזכו לגדל את הילד לתורה‪ ,‬לחופה‬
‫ולמעשים טובים‪ .‬ויש לשאול הלא‬
‫הסדר הנכון הוא שתחילה האדם נעשה‬
‫בר מצוה‪ ,‬שאז הוא מתחיל לעשות‬
‫מעשים טובים‪ ,‬ורק אחר כך הוא נכנס‬
‫לחופה!‬
‫"אלא"‪ ,‬סיים הנואם‪" ,‬אנו מאחלים‬
‫להורים שהרך הנולד יהיה מוצלח כל כך‬
‫עד שימהרו להשתדך איתו עוד בטרם‬
‫היותו בר מצוה"‪...‬‬
‫ירושלים‬
‫הדלקת נרות‪16.43 :‬‬
‫)לנוהגים ‪ 40‬דק'‪.(16.23 :‬‬
‫צאת שבת‪ 17.34 :‬ר"ת ‪18.07‬‬
‫תל אביב‬
‫הדלקת נרות‪.16.39 :‬‬
‫צאת שבת‪.17.31 :‬‬
‫רבנו תם‪18.03 :‬‬
‫באר שבע‬
‫הדלקת נרות‪.16.43 :‬‬
‫צאת שבת‪.17.34 :‬‬
‫רבנו תם‪18.07 :‬‬
‫מתחילים לברך ברכת הלבנה‬
‫במוצאי שבת קודש מהשעה ‪20.03‬‬
‫שואל ומשיב‬
‫נערך על פי תשובות שהשיב מורנו הרב שליט"א בכתב ובעל פה‬
‫ברכות התורה לניעור בלילה‬
‫שאלה‪ :‬הניעור כל הלילה ולא ישן אימתי מברך ברכות התורה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬לא יברכם אלא רק כשיגיע "עמוד השחר" שהוא כשעה ורבע קודם הנץ החמה‪.‬‬
‫מקלחת או טבילה לפני תפילת שחרית‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר להתקלח או לטבול במים חמים לפני התפילה‪ ,‬או אסור כדין כניסה למרחץ קודם המנחה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬חכמינו ע"ה אסרו לעשות מלאכות וכן להסתפר ולהכנס למרחץ חצי שעה לפני זמן 'מנחה גדולה'‪ ,‬שמא יפסיד‬
‫את תפלת המנחה‪ .‬ומרחץ שנאסר דוקא "להזיע" )הנקרא סאונה( "שמא יתעלף" מרב החום‪ .‬אולם ב'שחרית' חצי שעה‬
‫לפני עמוד השחר‪ ,‬לא אסרו‪ ,‬לפי שאינו מצוי‪ .‬אך בהגיע זמן תפילה שהוא מ"עמוד השחר" אסור בכל‪.‬‬
‫אבל "טבילה" בין בצונן בין בחמין‪ ,‬וכן "מקלחת" במים חמים וסבון כנהוג‪ ,‬אינו בכלל הגזירה ומותר‪ .‬ומ"מ אין להאריך מדאי‪,‬‬
‫אלא יקצר ויצא‪.‬‬
‫ניתן לשלוח שאלות לכבוד מורנו הרב שליט"א‬
‫למייל המערכת ויפורסמו בהמשך אי"ה‪.‬‬
‫מעשה שהיה‬
‫מתכוננים לשבת‬
‫עם היצירה המפוארת‬
‫'קרוב ה' לכל קוראיו'‬
‫מעשה ברבי אפרים החייט הצדיק שהיה שומר שבת כהלכתו‪ ,‬רבי אפרים‪ ,‬היתה פרנסתו‬
‫שהיה הולך מכפר לכפר ומתקן בגדים ישנים של בני הכפרים‪ ,‬הנוצרים היו אוהבים אותו‬
‫מאחר שהכירוהו כצדיק גדול והיו משלמים לו יותר ממה ששוים התיקונים‪ .‬רבי אפרים היה מנהגו ללכת יום ראשון‬
‫בבקר ולחזור יום שישי בבקר כדי לקנות ולהכין צרכי שבת קודש‪ ,‬והוא בעצמו היה עוזר לאשתו בכל דבר של שבת‬
‫והיו מקבלים הוא ואשתו‪ ,‬את השבת בשירים וריקודים‪.‬‬
‫קרה מקרה לרבי אפרים שיום ששי אחד בימי החורף ראה שיורד שלג‪ ,‬רצה לחזור לביתו כרגיל‪ ,‬בעל הבית הערל‬
‫אמר לו שלא יצא לדרך ביום קשה כזה‪ ,‬זה סכנה "מחיות" וגם פקוח נפש‪ ,‬אין דרך אפילו בתוך הכפר ואיך תלך‬
‫בשדות? אמר לו רבי אפרים‪ :‬שבת‪ ,‬אני מוכרח להיות בבית‪ .‬אמר לו הגוי אני מוכן לתת לך כל טוב‪ ,‬גם חדר מיוחד‬
‫לשבת כי אהבתי אותך ולא תלך‪ .‬אמר לו רבי אפרים‪ ,‬אל תפציר בי יותר מדי‪ ,‬כי אני מוכרח ללכת לאשתי כי היא‬
‫מחכה בעינים כלות‪ ,‬לקח את התרמיל‪ ,‬לבש בגדי חורף‪ ,‬אמר שלום לגוי ויצא לדרכו‪ .‬אמר לו הגוי‪ ,‬השם אלקי‬
‫ישראל יהיה בעזרתך ויצילך מכל רע‪ ,‬נשק ידיו של רבי אפרים ונתן לו ללכת‪ .‬יצא לדרך‪ ,‬התחיל השלג לרדת בשדה‬
‫יותר ויותר בשפע‪ ,‬עד שבא ליער אחד כבר נהיה מאוחר מפני שהיה קשה לו הדרך והיה הולך לאט לאט‪ .‬הוא‬
‫התחרט שיצא מאצל הגוי‪ ,‬אבל עכשיו אין לו ברירה‪ ,‬התחיל להצטער‪ ,‬יום ששי בערב הוא נמצא בסכנה בתוך היער‬
‫והיה מפחד מחיות הנמצאים שם והיה אומר בינו לבין עצמו הלואי ולא אהיה טרף לחיות‪ ,‬שגם קבורה לא תהיה לו‪.‬‬
‫כיון שהיה מאוחר נגש על יד אילן אחד‪ ,‬הניח תרמילו למטה והתחיל להתפלל תפילת מנחה בבכיות‪ ,‬ומקרב לבו‬
‫בקש רחמי שמים‪ ,‬לאחר מנחה‪ ,‬ראה אור קטן בתוך היער‪ ,‬עזב את התרמיל‪ ,‬ורץ לאותו האור‪ ,‬ראה בית אחד וחדר‬
‫גדול‪ ,‬פתח הדלת ונכנס‪ ,‬ראה בתוך החדר יש חדרים חדרים‪ ,‬פתח דלת ראשונה ראה שולחן מסודר ועליו כל מיני‬
‫מאכלים טריים‪ ,‬לחם לבן מכוסה במפה מפוארת‪ ,‬כתוב על המפה‪ :‬לכבוד שבת‪ .‬פתח הדלת השניה‪ ,‬ראה כסאות‬
‫מסודרים וגם זקן אחד לבוש לבן שהיה לוקח ספר אחד מהארון‪ ,‬כשראה הזקן את רבי אפרים עשה לו סימנים‬
‫שיכנס בתוך החדר השלישי‪ .‬כשנכנס לחדר השלישי עמד בתמיהה בראותו כמה זקנים קשישים כולם מלובשים‬
‫לבן והיו מקבלים את השבת‪ ,‬שמע רבי אפרים באיזה ניגון היו אומרים "לכו נרננה להשם" ירדו מעניו דמעות של‬
‫שמחה‪ ,‬עשו לו כבוד ונתנו לו סדור וכסא שישב‪ .‬התפלל ערבית אתם ובגמר התפילה אמרו אחד אל השני 'שבת‬
‫שלום'‪ ,‬ולקחו אותו איתם לאותו החדר שהיה שם שולחן ערוך‪ ,‬קדשו על היין‪ ,‬ואכלו יחד‪ ,‬באיזו שמחה שרו כמה‬
‫פזמונים לכבוד האורח‪ ,‬למדו קצת מסכת שבת‪ ,‬גמרו ברכת המזון‪ ,‬נתנו לו חדר מיוחד עם מטה כזו שלא ראה‬
‫מעולם‪ ,‬ישן וערבה לו שנתו‪ .‬בבקר עשו לו כבוד ועברה עליהם השבת בשמחה וצהלה ששים ושמחים עד‬
‫ההבדלה‪ ,‬אחר ההבדלה פתאום מצא את עצמו ביער לפני אותו האילן ותרמילו במקום שהניחו שם‪ ,‬רבי אפרים‬
‫לבו היה מלא שמחה שעברה עליו השבת בקדושה ובטהרה‪ ,‬לקח תרמילו לצאת לדרך‪ ,‬פתאום ראה את עצמו‬
‫לפני ביתו‪ ,‬נכנס הרגיש שנעשה לו נס בתוך נס‪ ,‬ולא ספר לאשתו מאומה‪ .‬אחר כמה זמן ראה את עצמו שהולך‬
‫בדרך כל הארץ‪ ,‬קרא את אשתו וספר לה את המעשה‪ ,‬כעבור רגעים רבי אפרים הלך לבית עולמו‪ ,‬נמצינו למדים‬
‫שהקב"ה עוזר למי שקרוב אליו כמו שכתוב 'קרוב ה' לכל קוראיו'‪.‬‬
‫)אהבת חיים(‬
‫"לעשות את השבת"‬
‫המדריך להכנת שבת קודש‬
‫חובה‬
‫בכל בית!‬
‫הפצה ראשית‪:‬‬
‫‪058-445-6041‬‬
‫לרפואת‪:‬‬
‫עובדיה יוסף בן אושרית‬
‫להצלחת‪:‬‬
‫שמואל בן חנה‬
‫ניתן לתרום להפצת העלון‬
‫בכל רחבי הארץ‬
‫לרפו"ש ‪ /‬לע"נ ‪ /‬להצלחת‪.‬‬
‫וכן פרסום עסקים‬
‫בטל‪054-8486947 :‬‬