עלון חסדי שמואל 195 - הרב אייל עמרמי שליט"א | דף הבית
בס"ד פרשת בשלח גליון מס' ( 591שנה רביעית) ,י"ב שבט תשע"ו יִּש ָראֵ ל אֶ ת עֵ ינֵיהֶ ם וְׂ ִּהנֵה ִּמצְׂ ַריִּם נֹ סֵ עַ ַאחֲ ֵריהֶ ם" ,כל וַיִּשאּו בְׂ נֵי ְׂ " ְׂ מצרים יוצאת למרדף כדי לאבד את עם ישראלָ" ,אמַ ר א ֹויֵב אֶ ְׂרדֹף אַ ִּשיג ,אֲ חַ לֵק ָשלָל" ,בלי שבויים ובלי כנועים" ,וַ י ְִּׂיראּו ְׂמאֹד" ,עם ישראל היו מפוחדים ומבולבלים ,אומרים למשה "הֲ ִּמבְׂ לִּ י אֵ ין ְׂקבָ ִּרים לְׂק ְׂח ָתנּו לָמּות בַ ִּמ ְׂדבָ ר" – ומשה רבנו מקבל פקודה מה' בְׂ ִּמצְׂ ַריִּםַ , יתברך" ,דַ בֵ ר אֶ ל בְׂ נֵי י ְִּׂש ָראֵ ל ,וְׂ יָשֻׁ בּו וְׂ יַחֲ נּו לִּפְׂ נֵי פִּ י הַ ִּחירֹת"וכו' ,ואמר ָארץ ,סָ גַר עֲ לֵיהֶ ם הַ ִּמ ְׂדבָ ר" – מבקש משה בניגוד פרעה" ,נְׂבֻׁכִּ ים הֵ ם בָ ֶ לכל טקטיקה צבאית להתקרב לכיוון מצרים ,ואומרת התורה "וַ יַעֲ שּו- כֵן" ,למרות הבלבול והפחד ,קיימו בקשתו של משה' ,להגיד שבחן של ישראל שלא אמרו היאך נתקרב לרודפינו אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם' ,כך אומר רש"י. התורה מתפעלת מהצייתנות למנהיג ולרועה ,גם בשעת בלבול פחד ובהלה ,ושואלים מפרשי התורה ,מה ההתפעלות? והלא די הוכחות על הנהגתו נתן להם בן עמרם ,בעשרת המכות ושאר מופתי מצרים. אלא מסבירה הגמרא ,עמוד האש היה הולך לפני ישראל והיה מורה הדרך ,ככתוב "וַה' הֹ לְֵך לִּפְׂ נֵיהֶ ם יוֹמָ ם ְׂבעַ מּוד עָ נָן ...וְׂ עַ מּוד הָ אֵ ש ָל ְׂילָה לִּפְׂ נֵי הָ עָ ם" ,באותה עת לא חזר העמוד לאחוריו לכיוון מצרים ,הוא נשאר במסלולו לכיוון הים ,ועם ישראל נתבקשו על ידי משה מנהיגם להתעלם מעמוד הענן ,להתעלם מהנהגת ה' ולשמוע להוראות משה רבם של ישראל" ,וַ יַעֲשּו-כֵן" ' -להגיד שבחן של ישראל שלא אמרו היאך נתקרב לרודפינו אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם'. הקב"ה בוחן את האדם במידת היוקרה שהוא רוחש לגדולי התורה ֹלשת חכמי ישראל ,וכך מסופר בפרשה לאחר קריעת ים סוף" ,וַ יֵלְׂכּו ְׂש ֶ י ִָּמים בַ ִּמ ְׂדבָ ר ,וְׂ ֹלא מָ צְׂ אּו מָ יִּם -וַ יִֹּּלנּו הָ עָ ם עַ ל מֹ ֶשה לֵאמֹר ַמה נ ְִּׂש ֶתה" – מה הציור? עם שלם הולכים ג' ימים בקיץ ללא מים ,עם ילדים צאן ובקר מקנה כבד מאוד ,כמה מקנה בדיוק לא ידוע ,אבל אומרת הגמרא שהפחות שבעם ישראל הוציא 09חמורים לובים טעונים כסף וזהב ,ובחשבון פשוט 099,999*09שווה ל 45-מיליון חמורים נוערים וצמאים למים ,רעש איום ונורא ,שבעה ימים הם כבר בדרך, וגם צידה לא עשו להם 3ימים ,הסתדרו ,אבל היו צמאים ,מה ּומ ְׂשפָ ט וְׂ ָשם מצפים מהם? יש ילדים צמאים ,אבל " ָשם ָשם ל ֹו חֹק ִּ נִּסָ הּו" ,נכשלתם בנסיון ,גם במצב כזה הקב"ה רוצה שנאמין ברועה ישראל ,בחכמי הדור ,אם כן למה וילונו ,למה מתלוננים ,נכשלתם! 'חכם בתורה עדיף מנביא' ,כך אמרו חז"ל – משל למלך ששלח שני שליחים לעיר מסוימת ,על הראשון אמר המלך לבני העיר ,אם אתם רואים את חותמת המלכות תשמעו בקולו ,ולשני ביקש המלך מבני 60:90 ( 59דקות לפני השקיעה) 61:56 העיר להשמע לו גם מבלי החותמת ,מי גדול יותר ,לא השני? גם לרבי עקיבא ולרבי יהושע היו קושיות על רבן גמליאל נשיא ישראל ,אבל אם באנו להרהר אחר בית דין של רבן גמליאל ,צריכים אנו להרהר אחרי בית דין של משה ,כך אומרת המשנה. דעו רבותי ,בכל מקום שיהיו עם ישראל ,הבטיח ה' שמנהיגי תורה יוֹתם הוא ייתן לעם! זה לא ייפסק לעולם ,שנאמר" ,וְׂ ַאף גַם זֹאת בִּ ְׂה ָ לְׂתים" ,שהעמדתי להם בית רבי ַאס ִּתים וְׂ ֹלא גְׂעַ ִּ בְׂ אֶ ֶרץ אֹ יְׂבֵ יהֶ םֹ ,לא ְׂמ ְׂ וחכמי הדורות .בכל מקום ,בכל פזורות ישראל ,תמיד יש את הרועה, הרמטכ"ל התורני שכל הקצינים הזוטרים מצווים להשמע לו. ועלינו לדעת שגדולי תורה נבחרים להנהגת העם רק על פי ה' יתברך ,וכידוע נדב ואביהוא היו גדולים בתורה ממשה ומאהרן ,כלשון רש"י בפרשת שמיני – שאמר לו משה לאהרן ,ידעתי שיתקדש הבית במכובדו של מקום וחשבתי שבי או בך ,ועכשיו שנתקדש הבית ע"י נדב ואביהוא יודע אני שגדולים ממני וממך – ועל כך נשאלת השאלה, אם הם היו גדולים ממשה ומאהרן ,מדוע לא נבחרו להנהיג את העם? אלא שהקב"ה בוחר גדולי תורה להנהיג את העם לא רק על פי גדלותם בתורה וביראה ,אלא מעוד סיבות שכמוסים בסוד ה' – ולכן יהושע בן נון שנבחר להנהיג את העם אחרי משה למרות שהיו גדולים ממנו אלעזר ופנחס ושבעים זקנים – וההנהגה נמסרת מהגדול שקדם לו ,בגדר משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. וכך אנחנו הציבור הספרדי היראים שומרי התורה והמצוות ,הונהגנו ע"י מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ,וקודם פטירתו ציווה הרב זצ"ל לעם ,לשמוע לרב הגאון הרב שלום כהן ראש ישיבת פורת יוסף וכלשונו של מרן – "יש לו פה קדוש" "תשמעו לכל מה שאומר" ,ולכן הרב שלום כהן שליט"א נבחר להנהגת העם ע"י ה' יתברך ,וכל המערער על כך ,גם אם הוא רב גדול ותלמיד חכם וירא אלוקים מבטל הוא בכך את רצון ה'. יהי רצון שנזכה לראות את הציבור הספרדי כולו מתלכד סביב הנהגתו של הרב הגאון שלום כהן שליט"א ,ויתפרדו כל פועלי אוון, רק פועלי האוון ,פועלי העוונות הם המתפרדים מציבור של קדושה כי לתאוה יבקש נפרד – הנפרדים מהציבור תמיד שאיפתם לתאוה, תאוה של כבוד ,שררה ,שלטון ,אבל כל הרודף אחר הכבוד ,הכבוד בורח ממנו ,ויהי רצון שנזכה להרמת קרן יהדות ספרד ,ולא נותר לנו אלא לבקש ,קיים לנו את חכמי ישראל ,הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם ,אכי"ר. שבת שלום ,אייל עמרמי 61:64 ותשר דבורה שופטים ה' לפניה טלפונית אל הרב אייל עמרמי שליט"א | 0533-107-137 ,לשליחת שאלה למו"ר באתר "כאיל תערוג" www.ayal-taarog.co.il כתובת דואר :רח' הרב כלפון משה הכהן ,2/13ירושלים .ת.ד .11078 .מיקוד 91110 | לקבלת העלון לדוא"ל ,ניתן לשלוח בקשה [email protected] מסירותן של נשות גדולי ישראל אשת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל סיפר הגאון רבי משה מאיה בהספדו על רבינו ,כי פעם נכנס לבית מרן ואשתו הרבנית מרגלית קראה לו ברצונה להבהיר לו את גודל חרדת הקודש שלה מלבטל את בעלה ,והראתה לו נשיכה עמוקה בידה ,למראה פניו הנהדמות ,הסבירה הרבנית ע"ה ,שבהיותה בחודש התשיעי להריונה חשה צירי לידה המלווים בכאבים עזים ,אך ידעה שיש עוד מעט זמן עד הלידה ,ועל מנת שלא תפלט מפיה אנחה וקריאת כאב שחלילה תגרום ביטול תורה לבעלה ,נשכה את ידה והתגברה על הכאב. אשת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל רבי אריה לוין נהג לפקוד את בית ביתו מדי פעם ,בפרט בשנים הראשונות כשהילדים היו קטנים ולעזור לה בפרטים שנזקקה להם. והנה יום אחד ,בשעת הצהרים ,בעת שנכנס הרב אלישיב לביתו לסעוד את ארוחת הצהרים ,שם לב רבי אריה כי ביתו מושיבה את הרב אלישיב בחדר המבוא ומגישה לו שם את מנתו. לאחר דקות ,חזר הגרי"ש לבית הכנסת לתלמודו ,או אז פנה האב רבי אריה לוין לביתו בתוכחה ,כי עליה לכבד את בעלה יותר ולהגיש לו את ארוחת הצהרים בחדר הגדול הפנימי ,שאוכלים בו בשבתות ולשם מכניסים את האורחים ולא להושיבו בחדר החיצוני. עיקר וטפל בחינוך הורים מרב ים לבקר את ילדיהם מעבר לצרכים החינוכיים של הילד. הרבה מהביקורת שלנו כהורים נובעת מצרכים שלנו ,ואין בהם למעשה תועלת חינוכית אמיתית .הביקורת נובעת פעמים רבות מהקושי שלנו לקבל התנהגות שונה משלנו ושאינה תואמת את ציפיותינו וצרכנו האישיים ,מבלי שיש בזה תועלת לילד. במקרים רבים ,הדבר מגביר את הנטייה של הילד לביקורת עצמית מופרזת וחוסר ביטחון בהתמודדות .אנחנו צריכים לעזור לילד לגדול. ולגדול פירושו ,לנטוש מצב קיים של תלות באחרים ,ומעבר למצב חדש לא מוכר המחייב יותר אחריות ,נקיטת יוזמה ואפשרויות של קשיים וכישלונות בדרך לעליה וההצלחה. כדי שהילד יוכל לעשות את המעבר הזה באופן בוטח הוא זקוק ל: א .גב של ההורים שמשדרים לו על ידי החום והאהבה -שהוא לא יפסיד כלום מכך שהוא מוכן לנטוש את מצבו כתלוי באחרים ,כיוון שהם ימשיכו לספק לו את החום והביטחון שהוא זקוק לו. ב .אמון של ההורים ביכולתו להתמודד עם מצבים חדשים .מאידך, כאשר הילד אינו מקבל חום ותשומת לב מספיקים ואינו מרגיש מספיק אמון מצד ההורים ביכולתו אלא להיפך ,שומע ביקורת על ניסיונותיו השונים .הוא מאבד את האמון ביכולתו להתמודד עם מצבים חדשים ,ומעדיף לא לגדול ולהישאר במצב של חוסר אונים ואי נקיטת יוזמה. היוצא מזה :לעשות לעצמכם בירור מהיר של עיקר וטפל בסוגי הביקורת ,ולנסות להימנע מביקורת ודרישות שאינם ממש הכרחיים שמעה הרבנית את הדברים ואמרה לאביה" ,אכן כך אני נוהגת בדרך כלל" ,אך באותו יום בחדר הפנימי שכבו כמה מילדיהם שהיו חולים, הרבנית לא רצתה שבעלה ידע על דבר מחלתם ויוטרד מלימוד התורה ,בחכמתה הושיבה אותו באותו יום בחדר החיצון ביודעה כי לא ישים לב לשינוי ולא ישאל שאלות... אשת הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל -בעל ערוך השולחן מספרים על זוגתו של הגאון שהיתה צדקנית גדולה ,והתאמצה בכל כוחותיה לעזור לבעלה לשקוד על אדני התורה ,לפרנסתם היא פרנסה את ביתה מחנות שהיא ניהלה ,במשך שלושים שנה ,יום יום היתה עובדת בחנות ומתמודדת בקושי רב. כדי שלא יוטרד הרב מלימודו ,לא גילתה לו אשתו אפילו את מיקומה של החנות.... לחינוך הילד ונובעים יותר מצרכים אישיים של ההורים (כגון :סדר וניקיון מופרזים ,צורת אכילה ועוד כל מיני עקרונות שאינם מהותיים). כאשר הילד לא מתנהג בהתאם לציפיותיכם לא לראות אותו כמאיים עליכם וכמפריע לכם לממש את רצונותיכם ,אלא לראותו כילד שיש לו קושי ושתפקידכם לעזור לו בקשייו. לנסות להימנע מלראות את הילד דרך חסרונותיו -נטייתנו כהורים היא לראות את ילדנו במצבים מסומים דרך הנקודות המציקות לנו. למשל ,אם הילד מפריע בצהריים ,אנחנו רואים אותו כילד מפריע, אם ציוניו נמוכים ,אנחנו רואים אותו כעצלן ,וכו'. יש עניין להרחיב את המבט בכל מצב ולראות את ילדנו במלוא היקפו הכולל את כל התכונות היפות שלו ,כדי להבליע את ההתנהגות הספציפית המפריעה לנו במכלול האישיות היפה שלו. לנסות לתרגל לעצמכם להתמלא אליו אהבה -לחשוב עליו ,תוך ריכוז המחשבה בו בתכונותיו בצרכיו ובפחדיו ,ולהתמלא אליו אהבה עד בלי קץ. לנסות להפוך אותו למצליחן -לחפש מתחת לאדמה כדי להחמיא לו, לתת לו תפקידים שמצליח בהם ,להנות מכישרונותיו גם אם אינם תורניים ,בקיצור לתת לו הרגשה שהוא משהו. לא לחכות עם סטופר מתי כבר ההדרכה הזו תועיל והוא יהיה כפי צפיותיכם אלא הילד וצרכיו ופחדיו באשר הוא. אנחנו מקיימים מצוות חסד בכך שאנחנו נותנים לילד נפחד ומיואש הרגשה טובה שהוא אהוב ומוצלח .הוא תופס את כישלונותיו כסיבה לכך שלא יאהבו אותו וידחו אותו .לכן עליכם לפעול בדיוק ההיפך, להנות ממנו ולהראות לו אהבה עד בלי די. מסרים כללים בבית :העיקר זה ההשתדלות והמאמץ שלך ,ולא חשובים לנו הציונים .מי שמשתדל כך בסופו של דבר מצליח .זה נורמאלי שיש קושי וכישלונות. עלינו ללמוד לראות מה כן טוב ומה כן מוצלח .לספר על עצמכם כיצד התמודדתם ומה עשיתם ושהיה קשה ,ואיך התייחסתם לכישלונות .אם נשכיל להחדיר בילד ביטחון עצמי ודימוי עצמי גבוה, תהא זו קרקע נוחה לגדל אדם בריא ומאוזן בנפשו. רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב זצ"ל בעל ה"אהבת שלום" אברך צעיר לימים ועני מרוד היה רבי מנחם מנדל הגר ,את כל נפשו השקיע בלימוד התורה ,קשיי הפרנסה כמו דילגו עברו מעל ראשו .החוסר הגשמי הזה ,אשר “כסף” יכונה ,לא הפריע לו אף כהוא זה. כאשר שמועה הגיעה לאזניו כי רבו הקדוש רבי פייביש מזבריזא ישבות בעיר סקאליע ,לא חשב פעמיים .והיות וכסף להוצאות הדרך לא היו בידו, ארז את מטלטליו המועטים ופנה לעשות את הדרך הארוכה והקשה בשתי רגליו .בודאי לא הפריעו לצדיק זה מאורעות הדרך ופגעי הטבע .לעת ערב חיפש לעצמו מקום ללון ,חיפש ומצא. על אם הדרך עמד לו פונדק דרכים .נכנס בשעריו רבי מנחם ושאל אם יוכל להתארח במעונו במשך הלילה .במקום תשובה ענה לו הלה בקול אנחה, “ ללון כאן תוכל בודאי ובודאי .אך לארוחת הערב לא אוכל לתת לך מאום. אזל הלחם מכלינו והכסף מקופתינו ,עוללי בוכים למעט אוכל ואין לאל ידי להושיעם ,הפרנסה דחוקה עד מאוד בחודשים האחרונים והצרור אותו הייתי צריך להעביר לפריץ המשכיר ,ריק לחלוטין .היום גם איים עלי כי ישליכני לבור שבחצרו ,אם לא אשלם את חובי תוך ימים ספורים”.. הלילה ההוא עבר עליו בנדודי שינה הנובעים מהשתתפות אמיתית ובתפילה לד’ שיושיע את היהודי האומלל .בבוקר התכונן לצאת לדרכו. איחל למארחו ברכה והצלחה .לאחר מכן פנה לדרך המובילה לסקאליע. כששמע לעברו ברכת “שלום עליכם ר’ יהודי” ,הצדיק בעל ה”אהבת שלום” התנער מהרהוריו ,רק עתה הבחין במרכבה ההדורה שעצרה ממש בסמוך לו“ .עליכם השלום” השיב למברך בפנים מאירות“ .להיכן פוסעים הנכם?” שאל הגביר שבתוך המרכבה“ ,לסקאליע ,אל הצדיק ר’ פייביש” ענה האברך“ .הו משמים פגשתי בכם .אף אני נוסע לשם .עלו על מרכבתי". האברך שתק לרגע .הביט בגביר ובמרכבתו המהודרת ואז אמר“ :אעלה על המרכבה בתנאי אחד – בתנאי שתתנו לי כעת סכום של עשרים רייניש כסף!” הגביר לא ידע את נפשו ואף לא כלא את תמיהתו! “מה?! לא די שהצעתי לכם טובה ,אתם עוד מתנים אותה בסכום כסף אדיר שכזה?!”“ .דע לך” ניסה לפייסו האברך “כי לא בעבורי מבקש אני את הכסף אלא בעבור יהודי אומלל וחובה עלי לעזור לו!” שמע הגביר ,ר’ יידל שמו ,במה דברים אמורים והתרצה .והוציא מארנקו המפואר את מלוא הסכום. “כעת נלך להשלים את המצוה” המשיך האברך“ .ניסע לפונדקו של היהודי המסכן וניתן לו את הצדקה .הרי בעבורך עושה אתה כל זאת .”...בעבורי?! התפלא ר’ יידל“ .מלבד מצות הצדקה אשר בהחלט היא חשובה ,מה עוד שייך כאן בעבורי?!” השיב לו בדברים לא ברורים“ :האם יודע אדם מה ילד יום?! וכיצד יתהפך עליו הגלגל?! בין כך הגיעו כבר לפונדק ,האברך הצדיק הושיט ליהודי את פדיון הצלתו ואמר בלחישה“ :זכור תמיד את מצילך ,את ר’ יידל זה שסייע לך במצוקתך .תיהיה מחזיר טובה תחת טובה .ולא חלילה רעה תחת טובה!” וכבר נפרדו ממנו ונסעו למחוז חפצם ,לרבם הצדיק רבי פייביש. בעל הפונדק מיהר לבית הפריץ עם הכסף אותו היה חייב .בסכום הנותר קנה כמובן מיני מגדנות כיד המלך בעבור בני ביתו הרעבים. ועוד נותר לשפץ את העסק ,מיום זה ואילך הלכה וגדלה קרנו עד כי נהיה לעשיר מופלג! ואילו ,ר’ יידל ,אף עליו התהפך הגלגל קרנו החלה שוקעת ודועכת ,נכסיו אבדו ,כספו ירד לטמיון .בתוך ימים ספורים הפך לאביון המחזר על הפתחים. הוא הגיע כעת לצדיק הקדוש בעל ה”אהבת שלום” זיע”א מקאסוב. ר’ יידל ”,לא זכר בכלל את ההיסטוריה שלו עם אותו צדיק .בעודו אברך .ובודאי לא קישרו עם הרבי הצדיק אליו מועדות פניו כעת. “שלום עליכם ר’ יידל” קידם הצדיק את פניו במאור פנים“ .הנה אתן לך מכתב לעשיר אחד והוא יושיעך!” ,ר’ יידל לא הבין למה מתכוון הרבי ,אך לקח כמובן את המכתב ופנה לכתובת שהופיעה על גבי המעטפה. ר’ יידל האביון לא זכר בכלל את הפונדק אליו הגיע כעת .הרי זה האחרון שינה צורה וכעת דמה לבית מלון יוקרתי הנתון בבעלות עשירים! רק בעל הפונדק הכירו ,בלילה הופיע לפניו בחלום הרבי מקאסוב והודיע לו כי הגיעה העת לשלם טובה תחת טובה. בעל הפונדק הזכיר לר’ יידל את כל פרטי המעשה ונתן לו מתת הגונה כפי שציוהו הצדיק .מתת שעמדה לו לשוב לגדלותו כבראשונה ,בזכות הצדקה שנתן עשרות שנים קודם לכן... יתרונותיו ה'מתוקים' של שמן השקדים טיפול בדלקות ,עזרה בהקלה על כאבי שרירים ,ניקוי העור וריפוי ועוד - שימושים מדהימים שאולי לא ידעתם ,שאפשר לעשות עם שמן השקדים המתוקים. עוזר בטיפול בדלקות בהיותו היפואלרגני ,שמן השקדים המתוקים בטוח לשימוש גם בעור התינוק .שמן זה עשיר בוויטמין Eכמו גם בנוגדי חמצון המעכבים את הזדקנות העור ומסייעים במניעת דלקות ושמירה על עור רך ונעים למגע .יודעי דבר ממליצים לחמם אותו מעט לפני השימוש באופן כזה שיגיע לטמפרטורת הגוף ,ולמרוח אותו דווקא לאחר מקלחת נעימה. ניקוי העור מרקמו הקליל של שמן השקדים ,עוזר לו לחדור אל שכבת העור בקלות ולעזור בפירוק הפסולת שהצטברה בנקבוביות העור (כן ,גם על עור רגיש) .בנוסף לזה ,הוא מצטיין בהסרת איפור עיניים ביעילות וללא השארת 'עקבות' על הפנים. שמן השקדים עשיר באומגה ,0חומצה אולאית ועוד חומרים משובחים כעין אלו – הידועים כסייענים לא קטנים ,בכל הקשור לאיזון לחץ דם. צריכתו של שמן השקדים בסלט ירקות לדוגמה ,הוא דרך נהדרת לגרום לו להיספג ישירות בתאי הגוף ,ולעזור במיידית. שיקום העור ,ריכוכו והחייאתו מחלות עור כדוגמת אקזמות ופסוריאזיס הם חולאת רעה לעור, שנגרמות כתוצאה מלחץ ,טראומה ,פחדים כרוניים ועוד .כשמחלה כזו נראית על עורנו ,זה בעצם האיתות לכך שעלינו להוריד הילוך ,ולשנות פאזה גם במחשבה .שינוי שכזה ,בד בבד עם שימוש חיצוני בשמן שקדים מתוקים על המקום הנגוע – עשוי להתגלות כפתרון האולטימטיבי בעבורכם .ודאי שאין הכוונה כאן להחליף את דעת הרופאים במקרים שמדובר במצבים חמורים הדורשים מריחת משחות כימיות שונות – אולם כתוספת טיפולית ,שמן השקדים יסייע במניעת התייבשות העור – התופעה המרכזית שגורמת לגירוד קדחתני באזור הנגוע. טיפול בכאבים ראומטיים שמן השקדים המתוקים ידוע ביכולותיו הפנומנליות לרפא כאבים ראומטיים ובכללם כאבי שרירים .זו גם הסיבה שמסאז'יסטים רבים משלבים אותו בטיפול ,בד בבד לשמנים ארומתיים אחרים. מלבד הריח המתוק והנעים שהוא מפיץ בחדר ותורם בכך לאווירת הריפוי התרפויטית – חימומו על אש נמוכה ומריחתו על שרירים תפוסים ומכאיבים ,תקל במאוד על התחושה. חומש עם רש"י זמן קצר לאחר ששקעו ענני האפר על אדמת אירופה המדממת, הצליח הנער עזריאל מנסבך -אוד מוצל מאש -לעלות על מעבורת קטנה בצרפת ,שפניה לבריטניה. הניצול בן ה 65-היה כה שדוף ,עד שצלעותיו ניכרו היטב כסכינים חדות מבעד לחולצתו האפורה והבלויה .הוא הותיר הרחק מאחור, במחנות ההשמדה של פולין ,הורים ,אחים ,אחיות ודודים ללא זכר, ללא שארית. הוא לא היחיד .מאות אלפי ניצולים כמוהו נדדו בשדות הקטל באירופה תמהים ונבוכים ,שברי כלים ,שברי נשמות ,מחפשים משען ומשענת ,קורט נחמה לאובדן הבלתי נתפס שיצא מנדן חרבה של אומת גרמניה העמלקית אשר נבחרה להיות שבט מוסרו של הקב"ה מלך מלכי המלכים. עזריאל התיישב על סיפון המעבורת רעב ועייף ,אך עם עיניים דולקות כמו מדורות האש של התקווה הגדולה שיש לכל יהודי באשר הוא ,העומד בפני ניסיון של אמונה ויכול לו. עזריאל החליט לעבור לבריטניה לא מתוך שיקול דעת ,כי לאיזה שיקול דעת ניתן לצפות מילד שנוף ילדותו בחמש השנים האחרונות היה מורכב ממוות ,רעב ,ומכות ,לבו נשאו אל האי הבריטי ,כי ידיה הרחמניות של ההשגחה העליונה ניווטו אותו מתוך חשבון עלום, שלעולם לא נדע ולא נבין. אך דרכו רגליו בנמל הבריטי ,ביקש שיסמנו לו את הכיוון לעיר הבירה לונדון .למה לונדון? לא נדע לעולם. עזריאל הצעיר הגיע ללונדון עוד יותר עייף ועוד יותר רעב ,אך לא פשט ידו לקבץ נדבות. "אני בן של מל ך ,נסיכו של מלך העולם ,עברתי נסיונות עצומים של השפלות נוראיות ,וכפי שהצילני מהתופת בוודאי יביאני לחוף מבטחים עם מיטה נעימה וארוחה חמה". ולאן נושאות אותו רגליו של היתום עזריאל? אל דלת עץ גדולה ומעליה שלט פח לבן אך מחליד" :ישיבת תורת משה". הוא דופק באצבע רזה על הדלת פעם ,פעמיים ושלוש .איש עבדקן בעל הדרת פנים ועיניים מלטפות פותח את הדלת ומאיר פניו אל היתום" .כן ילדי". "באתי ללמוד תורה כאן בישיבה .האם תקבלו אותי?" ראש הישיבה הרב שמואל שפיגל חייך אליו בפנים מאירות: "למה לא ,רק ספר לי בבקשה מה כבר הספקת ללמוד ,מה אתה יודע?" .בגאווה בלתי מוסתרת סיפר עזריאל היתום "אני יודע חומש עם רש"י". ראש הישיבה הכניסו פנימה והגיש לפניו פת לחם ,אומצת בשר, ירקות וכוס מים גדולה .עזריאל נטל ידיו ,ברך והחל לאכול. ראש הישיבה הרב שפיגל ליטף את לחיו של הנער ואמר" :יקירי ,בני האהוב ,צר לי אך כאן בישיבתנו לומדים בחורים קצת יותר גדולים ממך .זו לא ישיבה מתאימה עבורך .אם תרצה אשלח אותך לישיבה מתאימה ,לכאלה שיודעים בינתיים רק חומש עם רש"י". עזריאל הקטן ,שעל גבו ועל נפשו צלקות ושריטות ובליבו פצעי ענק, שאף אויר לריאותיו ואמר" :כבוד הרב ,לבי אומר לי שכאן מקומי, איתך ועם תלמידיך .אם אספר לך רק פיסה קטנה ממסכת חיי בחמש השנים האחרונות ,לא תוכל לומר לי "לא" .כאן מקומי .מכאן, בבקשה ממך ,מכאן אני רוצה לצמוח ולגדול ולפרוח עם החומש ועם רש"י ועד לפסגות הכי גדולות .אנא!". ראש הישיבה הבי ט לתוך עומק עיניו של עזריאל ,וגילה שם פנינים של טוב לב ורצון עז .הוא לא היה מסוגל לדחות את עזריאל. "בסדר" ,אמר "אבל אני מטיל על כתפיך הקטנות אך החזקות את המשימה למצוא לעצמך חברותא שתוכל לקדם אותך בלימוד התורה, והאמן לי שזה לא פשוט". אחרי ברכת המזון התעשת עזריאל והשיב לרב שפיגל בזו הלשון: "אמצא חברותא כבוד הרב ,אולי אפילו יותר מאחת". הרב שפיגל הוביל את הנער לחדר קטן ובו שתי מיטות" .זה חדרך. בקומה השניה בית המדרש .מחר בבוקר אמתין לך שם .לילה טוב". למחרת בבוקר נכנס הנער עזריאל מנסבך לבית המדרש ,כשבידו שתי חתיכות קרטון קטנות ועליהם כתוב בדיו שחור "אני עזריאל מנסבך יודע בינתיים חומש עם רש"י ,מבקש מתנדב שיהיה לי חברותא". הוא הצמיד קרטון אחד על דלת הכניסה לבית המדרש ,ואת חתיכת הקרטון השניה על הקיר הדרומי .אחר כך התיישב בפינת בית המדרש ,פתח חומש "ויקרא" והחל לקרוא בו .מהר מאד התברר לו שהקריאה קשה עליו ,וגם רש"י לא כל כך מובן לו .הוא הבזיק מבט לעבר שלט הקרטון ועיניו מלאו דמע. "ריבונו של עולם ,אני מקווה שאני לא מטעה פה אף אחד ,הם גאונים בגמרא ואני בקושי קורא ...חמש שנות המלחמה רוקנו אותי."... הוא השפיל את ראשו על שולחן העץ ,והתייחד חרישית עם יגונו הפרטי ,עם אבלו על הוריו ואחיו ,עם עצבונו הצורב על חלל ידיעותיו בתורה .שערי דמעות -כידוע -לא ננעלו. שלושה ימים היו תלויות המודעות של עזריאל ,אך איש לא הגיב או לפחות התעניין .הוא לא רצה להטריד את ראש הישיבה. לפתע אזר אומץ ,והחלטה חדשה ביצבצה ממעיינות חיותו. "אעבור מתלמיד לתלמיד ואבקש שילמדו איתי .אין ספק שמישהו יתנדב."... הוא ניגב את עיניו ,זקף את כתפיו הרזות ,ייצב את ראשו והחל סובב לו בין עשרות התלמידים. "שלום עליכם ,שמי עזריאל מנסבך ,אני תלמיד חדש בישיבה, בינתיים אנ י יודע רק חומש( ...הוא חשש להגיד עם רש"י) .אולי תסכים ללמוד אתי?". הוא נע בין השולחנות ,והבחורים שהיו שקועים בלימודם ובבניית עולמם התורני ,לא יכלו להענות לבקשתו .חלילה ,הם לא פגעו בו ,הם היו עדינים ,והבינו את רצונו ושאיפותיו ,אבל הם הרגישו שהם לא מסוגלים להעתר לבקשתו. עזריאל חש מועקה כבדה שהקשתה על נשימתו ,הוא לא הבין מדוע הבחורים מסרבים ללמוד איתו. בקצה בית המדרש הבחין בשני תלמידים כמעט מתקוטטים ביניהם ,לומדים בריתחא דאורייתא .קנאה לוהטת איימה לכלות את ריאותיו של עזריאל ,והוא חשש מאד להתקרב לשני הצורבים הללו ,שהיו שקועים עד צווארם באוהלה של תורה. "אבל נותרו רק הם "...הרהר" ,אולי אחד מהם יסכים ללמוד איתי". "אני עזריאל מנסבך "...השניים השתתקו. "אתה עזריאל? ברוך השם .קראנו הבוקר את השלט שלך כי הגענו רק היום בבוקר לישיבה ,ובאמת תכננו לשוחח איתך .אנו נשמח ללמוד איתך ונתחיל בחומש עם רש"י .השמים הם הגבול. שמי יוסף". "ושמי מנחם .ברוך הבא עזריאל ,לבנו ושכלנו מוקדשים לך באהבה רבה". מנחם ויוסף ,שכבר אז היו משכמם ומעלה מונחים ושקועים בלימוד התורה ,מצאו זמן ללמד ולהדריך את עזריאל ,שאט אט התעלה על עצמו ועשה חיל בתלמודו .עם הגיעו לפרקו נישא עזריאל לבת גילו והקים בית נאמן ,אך עקב קשיי המחייה ולאחר שנועץ עם ראש הישיבה ,פנה לעסקים. אנחנו שטים על ספינת הזמן ,האצה שבעים שנה קדימה .עזריאל כיום -הוא גביר אדיר שעסקיו חובקים עולם וידו נדיבהוטובה ,ולזכותו רשומים מפעלי תורה עצומים ואחזקת תורה עד לאין חקר. לא מכבר הוא הכניס ספר תורה לאחת הישיבות הקדושות בישראל ,ונשא דברים. במילים קצרות הוא תיאר את מסכת חייו הנוראה בימי השואה, עד להגעתו לישיבה ,לימודיו שם ,ועסקיו .וכך סיים את דרשתו: "רציתי לספר לכם יקירי ,רבנים ,אברכים ובני תורה ,כי מזה 19 שנה שאני עוקב אחרי השניים שמסרו נפשם עבור היתום שבקושי ידע חומש עם רש"י ,שניהם כיום שני גדולי תורה מרביצי תורה לאלפים .ואני רוצה לחזק אתכם אחי האהובים, באהבת איש את אחיו ,בהשפעה עד אין קץ של אהבת חינם לזולת .איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק .שנדע ונפנים כי מי שמוכן לעזור לזולתו ולחזקו בלימוד ,זוכה לסייעתא דישמיא מופלאה ,שתוביל אותו לגדלות בתורה ,ואני עד נאמן לכך". כח הציבור אוֹמֵ ר ַרבֵ נּו בְׂ חַ יֵי ֶשָאדָ ם לא יְׂקַ בֵ ל ע ֹולָם הַ בָ א בִּ ְׂשבִּ יל הַ ִּמצְׂ ווֹת ֶשהּוא עו ֶֹשה ,אֶ ת הַ גְׂמּול ֶשל ע ֹולָם הַ בָ א י ְַׂקבֵ ל ַרק ִּאם הוֹעִּ יל לַאֲ חֵ ִּרים ,הָ ָאדָ ם לא נִּ בְׂ ָרא בָ ע ֹולָם הַ זֶה בִּ ְׂשבִּ יל מַ צָ ב ֹו אֶ ָלא בִּ ְׂשבִּ יל לְׂ הוֹעִּ יל לַאֲ חֵ ִּרים. את כְׂ דֵ י ֶש ַא ָתה תֵ לֵך כוֹתֵ ב ַרבִּ י חַ יִּים ִּמּו ֹולָאזִּ ין בַ עַ ל נֶפֶ ש הַ חַ יִּים ,אַ ָתה נִּ בְׂ ֵר ָ יטיב עִּ ם הָ אֲ חֵ ִּרים בָ רּוחָ נִּ יּות ,זֶה הַ מַ טָ ָרה ֶשל הַ בְׂ ִּריָאה ֶשלְׂ ך ,אַ ָתה וְׂ תֵ ִּ ְׂמחֻׁ יָב לְׂ ַקיֵם אֶ ת הַ תו ָֹרה וְׂ הַ ִּמצְׂ ווֹת ,אֲ בָ ל בָ זֶה לא ִּה ְׂס ַתפֵ ק ה' ,לא ַרק עָ לֶיך, אֶ לָא אֲ נִּ י רוֹצֶ ה ֶש ִּת ְׂדַאג גַם כֵן ל ְַׂסבִּ יבָ ה ֶשלְׂ ך ,בַ גְׂמָ ָרא כָתּוב ֶשכָל ַתעֲ נִּ ית ֶשאֵ ין בָ ּה ִּמפו ְֹׂשעֵ י י ְִּׂש ָראֵ ל אֵ ינָּה ַתעֲ נִּ ית ,אַ ָתה חַ יָב לְׂ הָ בִּ יא לִּ י עוֹד אֲ נ ִָּשים יקה ִּמלָה טוֹבָ ה ַאחַ ת כְׂ דֵ י ֶש ְׂרחו ִֹּקים ִּממֶ נִּ י ,לא בַ ְׂד ָרשוֹת ,לִּ פְׂ עָ ִּמים ַמ ְׂספִּ ָ לְׂ ָק ֵרב אוֹת ֹו ְׂקצָ ת ,זֶה הָ ע ֹולָם הַ בָ א ֶשלְׂ ך. בַ עַ ל הָ ִּא ְׂמ ֵרי אֱ מֶ ת אוֹמֵ ר ֶשיוֹם רֹאש הַ ָשנָה נִּ ְׂק ָרא יוֹם הַ זִּ כָרוֹן ,יֵש ְׂמבָ ְׂרכִּ ים "בָ רּוך אַ ָתה ה' לְׂ הַ ְׂדלִּ יק נֵר ֶשל יוֹם הַ זִּ כָרוֹן" ,אֲ בָ ל הַ הֲ ָלכָה לא כָך ,אֶ לָא "מ ַקדֵ ש י ְִּׂש ָראֵ ל וְׂ יוֹם "לְׂ הַ ְׂדלִּ יק נֵר יוֹם טוֹב" לָמָ ה אֲ נ ְַׂחנּו או ְֹׂמ ִּרים ְׂ נִּדבְׂ רּו י ְִּׂראֵ י ה' ִּאיש ֶאל ֵרעֵ הּו וַ י ְַׂק ֵשב יְׂהוָ ה הַ זִּ כָרוֹן"? בִּ גְׂ לַל ֶשכָתּוב "ָאז ְׂ וַ י ְִּׂשמָ ע וַ ִּיכָתֵ ב סֵ פֶ ר זִּ כָרוֹן" ,כְׂ ֶשָאדָ ם ְׂמדַ בֵ ר עִּ ם חֲ בֵ ר ֹו עַ ל י ְִּׂרַאת ָשמַ יִּם ,זֶה הַ ִּמ ְׂשפָ ט ֶשל רֹאש הַ ָשנָה כַמָ ה הוֹעַ לְׂ ָת ל ְַׂסבִּ יבָ ה ֶשלְׂ ך ,לא ַרק מָ ה אַ ָתה ,לא עּורי כַמָ ה ִּמצְׂ ווֹת וְׂ תו ָֹרה ִּהצְׂ ל ְַׂח ָת לְׂ הָ בִּ יא ,אֶ לָא הַ ִּאם דָ ַאגְׂ ָת ֶשי ְִּׂהיּו עוֹד ִּש ֵ תו ָֹרהֶ ,ש ִּת ְׂהיֶה פְׂ עִּ ילּות ֶשל תו ָֹרה. הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא י ְִּׂתבָ ַרך ְׂשמ ֹו רוֹצֶ ה ֶשאֲ נ ְַׂחנּו נ ִֵּטיב עִּ ם הָ אֲ חֵ ִּרים בָ רּוחָ נִּ יּותָ ,אז ָלכֵן מָ ה אֶ כְׂ תֹב לְׂ ך אוֹמֵ ר הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא בַ תו ָֹרה ְׂשכַר יטיב עִּ ם אֲ חֵ ִּרים! וְׂ כָל ֶאחָ ד יָכוֹל ע ֹולָם הַ בָ א? אַ ָתה ְׂת ַקבֵ ל ַרק ִּאם תֵ ִּ יטיב ּולְׂ דַ בֵ ר עִּ ם הֶ חָ בֵ ר ֶשלוֹ ,בָ עֲ בוֹדָ ה אַ ֶתם יו ְֹׂדעִּ ים כַמָ ה יו ְֹׂשבִּ ים פֹ ה לְׂ הֵ ִּ בַ ִּשעּור ֶשבָ אּו כִּ י חָ בֵר הֵ בִּ יא או ָֹתם ִּאם הֶ חָ בֵר לא הָ יָה מֵ בִּ יא או ָֹתם הֵ ם נִּשאֲ רּו "פֹ ה ָארים כָל הַ חַ יִּים ֶשלָהֶ ם ,אוֹת ֹו דָ בָ ר בָ אּו פַ עַ ם ַאחַ ת וְׂ ְׂ הָ יּו נִּ ְׂש ִּ יתיהָ " אַ תֶ ם יו ְֹׂדעִּ ים אֵ יז ֹו מַ עֲ לָה זֹאת ,כַמָ ה הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא אֵ ֵשב כִּ י ִּאּוִּ ִּ ישהּו רּוחָ נִּ יּות בֹא ִּת ָכנֵס ִּת ְׂשמַ ע תו ָֹרה. ָשמֵ חַ בְׂ דָ בָ ר ָכזֶה ֶשנ ַָת ָת לְׂ עוֹד ִּמ ֶ ַרבֵ נּו בְׂ חַ יֵי אוֹמֵ ר ֶשהַ ָשכָר ֶשלָנּו י ְִּׂהיֶה לָע ֹולָם הַ בָ א ,כַמָ ה הּוא מוֹעִּ יל לַאֲ חֵ ִּרים ,כַמָ ה הּוא מוֹעִּ יל ל ְַׂסבִּ יבָ ה ֶשלוָֹ ,לכֵן ָאדָ ם צָ ִּריך לִּ ְׂהיוֹת שֻׁ ָתף בּורא ,לא ִּתפְׂ רֹש ַל כְׂ לָלָ ,ת ִּמיד שֻׁ ָתף לַצִּ בּור ,לָא לִּ יפְׂ רוֹש ִּאינִּ יש מֵ הָ דֵ ין צִּ ָ ּומסַ יֵעַ ,כֹחַ הַ צִּ בּור הּוא כֹחַ גָדוֹל מֵ הַ צִּ בּור לְׂ ע ֹולָם ,כְׂ ֶשאַ ָתה ע ֹוזֵר לַצִּ בּור ְׂ ָארץ, ְׂמאֹד "הֵ ן אֵ ל כַבִּ יר לא י ְִּׂמָאס"ִּ ,מ ְׂת ַק ְׂש ִּרים אֵ לַי מֵ הַ ְׂרבֵ ה ְׂמקוֹמוֹת בָ ֶ הֵ ם רוֹצִּ ים לָבוֹא לִּ ְׂקנוֹת פֹ ה ִּדירוֹת ָשמַ עְׂ נּו עַ ל הַ ְׂק ִּהלָה וְׂ עַ ל בֵ ית הַ כְׂ נֶסֶ ת ,אֲ נִּ י אוֹמֵ ר לָהֶ ם ַאל ָתבוֹאּו אֵ ין לָנּו מָ קוֹםְׂ ,תחַ כּו עוֹד ָשנָה ְׂשנ ַָתיִּם. יֵש כֹחַ ֶשל צִּ בּור ,אֲ נ ִָּשים יו ְֹׂדעִּ ים ֶש בְׂ לִּ י ְׂק ִּהלָה ִּאי אֶ פְׂ ָשר לִּ ְׂהיוֹת עוֹבֵ ד ּודרֹש לִּ פְׂ נֵיהֶ ם ה' ,הַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא ָאמַ ר לְׂ מֹ ֶשה עֲ ֵשה לְׂ ך ְׂק ִּהלוֹת ְׂ בַ תו ָֹרה ָלכֵן כָל ָאדָ ם ֶשנוֹתֵ ן פֹ ה לַצִּ בּור לא ְׂמ ַשנֶה בְׂ מָ ה ,בְׂ כֶסֶ ף ,בְׂ עֵ צָ ה, בְׂ חָ כְׂ מָ ה ,בְׂ ִּחיּוך ,בְׂ ִּמ ָלה טוֹבָ ה ,הּוא נִּ ְׂק ָרא ְׂמסַ יֵעַ לַצִּ בּור ּוכְׂ ֶשהּוא ְׂמסַ יֵעַ צּורה ַאחֶ ֶרת לְׂ ג ְַׂמ ֵרי ,כִּ י אַ ָתה שֻׁ ָתף לַצִּ בּור ִּמ ְׂס ַתכְׂ לִּ ים עָ לָיו בַ ָשמַ יִּם בְׂ ָ ַאסכ ֹולָה ַאחֶ ֶרת לַכְׂ לָל ,כְׂ ֶשָאדָ ם שֻׁ ָתף לַכְׂ לָל הַ ִּדיּון ֶשל ֹו בַ ָשמַ יִּם נִּכְׂ לָל בְׂ ְׂ הַ צִּ בּור צְׂ ִּריכִּ ים אוֹתוֹ. ְׂמסַ פְׂ ִּרים עַ ל הָ אוֹר הַ חַ יִּים הַ ָקדוֹש ֶש ִּהגִּ יעַ אֵ לָיו פַ עַ ם ָאדָ ם וְׂ ִּספֵ ר ל ֹו אֹרח חַ יִּים הַ ָקדוֹש הַ ִּתקּון ֶשלְׂ ך ֶשהּוא הָ ַרג אֶ ת ָאבִּ יו וְׂ ִּאמוָֹ ,אמַ ר ל ֹו הָ ַ ּותגַדֵ ל אוֹת ֹו ּוכְׂ ֶשהּוא יִּגְׂדַ ל ִּתכְׂ רֹך אוֹת ֹו עַ ל הּוא ֶש ִּת ַקח נָחָ ש ָקטָ ן ְׂ הַ צַ ּוָאר ֶשלְׂ ך ֶשיַהֲ רֹג או ְֹׂתך ,כְׂ מ ֹו ֶשאַ ָתה הָ ַרגְׂ ָת אֶ ת הַ מוֹלִּ ִּידים ֶשלְׂ ך כָך ישהּו וְׂ יַהֲ רֹג או ְֹׂתךָ ,אמַ ר ל ֹו וְׂ י ְִּׂתכַפֵ ר לִּ יָ ,אמַ ר ל ֹו כֵן. אַ ָתה ְׂתגַדֵ ל ִּמ ֶ ל ַָקח נָחָ ש ָקטָ ן הֶ אֱ כִּ יל אוֹת ֹו וְׂ הָ יָה ִּאת ֹו בְׂ בֵ ית הַ כְׂ נֶסֶ ת כָל הַ יוֹם ,לוֹמֵ ד ּומסַ דֵ ר אֶ ת בֵ ית הַ כְׂ נֶסֶ ת ,גָדַ ל הַ נָחָ ש ָשם אוֹת ֹו עַ ל הַ צַ ּוָאר וְׂ הּוא תו ָֹרה ְׂ לא רוֹצֶ ה לַהֲ רֹג אוֹתוֹ ,לא ַמכִּ יש אוֹתוָֹ ,שַאל אֶ ת הָ אוֹר הַ חַ יִּים לָמָ ה הּוא לא רוֹצֶ ה לַהֲ רֹג או ִֹּתיָ ,אמַ ר ל ֹו תֵ דַ ע לְׂ ך ֶשכֵיוָ ן ֶשהַ ָקדוֹש בָ רּוך הּוא ָרָאה ֶשצְׂ ִּריכִּ ים או ְֹׂתך הַ צִּ בּור ,הּוא ִּה ְׂש ִּאיר או ְֹׂתך ,הַ נָחָ ש הַ זֶה לא ִּיגַע בְׂ ך ,זֹאת זְׂכּות ֹו ֶשל ִּמי ֶשהַ צִּ בּור צְׂ ִּריכִּ ים אוֹתוֹ ,כִּ י הּוא ע ֹוזֵר וְׂ נוֹתֵ ן, יקי הָ ַרבִּ ים כַכ ֹוכָבִּ ים לָע ֹולָם הַ בָ א וְׂ ָלכֵן יֵדַ ע הָ ָאדָ ם כְׂ מ ֹו ֶשכָתּוב ּומַ צְׂ ִּד ִּ לָהֶ ם יֵש ִּה ְׂס ַתכְׂ לּות ַאחֶ ֶרת בַ ָשמַ יִּם. ּומסַ יֵעַ לְׂ שֻׁ תָ פּות ֶשל ַתלְׂ מּודֵ י תו ָֹרה ,בָ תֵ י ָלכֵן אֲ נִּ י אוֹמֵ ר ֶשכָל ִּמי ֶשנוֹתֵ ן ְׂ הַ כְׂ נֶסֶ ת ,כ ֹולֵל וְׂ ֶשל בָ תֵ י סֵ פֶ ר ,נִּ ְׂק ָרא ִּממַ צְׂ ִּדיקֵ י הָ ַרבִּ יםָ ,אדָ ם ֶש ְׂמ ַסיֵעַ פֹ ה יָכוֹל לִּ ְׂהיוֹת ָרגּועַ בְׂ ר"ה ֶשהּוא אֶ ת עֲ בוֹדַ ת הָ ַרבִּ ים ֶשל ֹו עָ ָשה ,עַ ל יְׂדֵ י עּורי תו ָֹרהְׂ ,ת ִּהלִּ ים, ֶשמַ חֲ זִּ יק מָ קוֹם ָכזֶה ֶשל תו ָֹרה ,כ ֹולֵל כָל הַ יוֹםִּ ,ש ֵ עּורים לְׂ נ ִָּשים וְׂ עוֹד וְׂ גַם כְׂ ֶשיִּבָ נֶה בֵ ית הַ ִּמ ְׂקדָ ש לא יִּכְׂ בֶ ה פֹ ה הָ אוֹר. ִּש ִּ תשבץ לבן -ט"ו בשבט שלבו את המילים ברשימה לתוך התשבץ מילה בפרשה המדבר מקום צחיח ובו בונים צריח הבט ,ואל תתקרב פר שמן לך אורב. המונח המבוקש הינו מילה בת 3אותיות המופיעה בפרשה ,ואשר כל שורה בחידה רומזת להקשר שונה שלה. מנגו דובדבן ענב משמש אבוקדו תמר סברס זית פקאן בננה חבוש רימון שסק אננס תפוז תאנה תפוח בס"ד דבר המפקח בפרשתנו השבוע ראינו את הנס הגדול של מעמד קריעת ים סוף .כאשר חז"ל מגדירים דבר כקשה מדמים אותו לקריעת ים סוף ,וצריך לבאר מדוע הוצרך הקב"ה לשנות מהרגל הטבע ולקרוע את הים ,ועל בני ישראל היה להלחם עם המצריים. מבאר מרן רה"י הגאון ר' יהודה צדקה זצ"ל -שיהודי זוכה למידות מיוחדות שאינם קיימות אצל הגויים ,ובני ישראל לא יכלו להילחם עם מצרים מצד הכרת הטוב למצרים על זמן שהיו בארצם ולכך היה צריך לשנות מהטבע ולקרוע את הים .זכינו כיהודים ,אך צריך לזכור את מאמר הגמרא "ישראל עזים שבאומות הם אלא שהתורה מעדנת אותם". ב"ה זכינו ששוכן בתוכנו בית מקדש מועט "ת"ת כאייל תערוג" בנשיאותו של מורנו הרה"ג הרב אייל עמרמי שליט"א. הוא המשכן לילדנו ,וב"ה רואים את ההצלחה הגדולה בחינוך לימוד ויראת שמים ,דברים שקשה הדרך בהם אך אצלנו מתקיימים בקלות וזאת בסיעתא דשמיא בזכות הנהגתו של מורנו הרב שליט"א. בת"ת התלמידים מגיעים מאושרים ושמחים ומתקבלים במאור פנים וחמימות ,הלימודים ברמה הגבוהה ביותר במקצועות הקודש והחול ,עם צוות רבנים ומחנכים בעלי נסיון רב ותעודות בכירות ממשרד החינוך בהשמת דגש על מידות טובות ויראת שמים טהורה ,וכמובן עם הרבה עידוד ומבצעים גדולים ופרסים יקרי ערך, בצהריים התלמידים מקבלים ארוחה מבושלת חמה ומזינה, ובסיומו של יום התלמידים חוזרים לביתם מאושרים ושמחים ומחכים ליום המחר לשוב לת"ת אנו צוות הת"ת מאושרים ושמחים ללמד ולחנך את בנכם זכות הוא לנו להיות חלק מת"ת כאייל תערוג ולהיות בברכת שבת שלום ,המפקח חינוכי ,יצחק כהן שותפים להצלחה הגדולה תמונות משיעורי מו"ר השבוע מאשדוד ומאשקלון פרדס חנה רכסים קרית אתא חוש הריח במרחק כשבעה סנטימטרים מהנחיריים (אצל מבוגרים) קיימת רקמה רירית מיוחדת ובה מאות סוגים של קולטני הריח ,רקמה זו ידועה בשם "פקעית ההרחה". מולקולות הריח (הקיימות בכל חומר שיוצר ריח ומתפזרות באוויר שסביבו) מתמוססות ברירית ונקלטות על ידי הקולטנים. קולטנים אלו הם תאים שמתמחים בקליטת מידע ,הם בעצם כמו אנטנות קטנות ורגישות מאד .הקולטנים כל כך קטנים עד שאפילו במיקרוסקופ אין אפשרות לראותם. מסתבר שכל סוג של קולטן מתמחה בקליטה של מולקולות ריח מסוג המיוחד לו .ההתאמה היא התאמה מבנית .כלומר ,בקולטן יש מקום מיוחד שמתאים בדיוק למולקולת ריח מסוימת שיכולה להתחבר אליו – ממש כמו מפתח ומנעול .אם קיים ריח שאין לנו קולטנים המתאימים לו ,אנו לא נרגיש בריח שלו. לאחר שמולקולות הריח מתחברות לקולטנים המיוחדים להן ,מועבר מסר לתאי חישה .תאי חישה אלה הם למעשה תאי עצב המתמחים בהעברת מסרים של חוש הריח. מתאי החישה יוצאות "מסילות הרחה" השולחות את המידע למרכז הריח במוח. המוח מקבל את המידע על ריח מסוים ,מזהה את סוג הריח ומסווג אותו לפי מה שהוא מכיר .למשל :האם זהו ריח טוב שנעים לנו להריחו (כמו בושם ,פרח ,פרי ועוד) או ריח רע שאנו סולדים ממנו (כמו מזון מקולקל וכו'). כעת הריח יכול להישמר כזיכרון – ובפעם הבאה שנריח אותו נזכור את הריח ואת הפעם האחרונה שהרחנו אותו. לפעמים בעקבות המידע על הריח – המוח יורה למערכות אחרות בגוף לפעול בדרכים מסוימות :למשל :אם מדובר בריח נעים המוח יכול להורות להתקרב אל מקור הריח ולהריח עוד .אם מדובר במאכל בעל ריח לא טוב – המוח יכול להורות לשרירי הגוף להתרחק ממקור הריח ואפילו להקיא! הידעת! חוש הריח רגיש להפליא .אדם מסוגל לחוש ריח של פלפל חריף גם אם הפלפל נמצא באוויר ביחס של חצי חלקיק לכל טריליון (אלף מליארדים) חלקיקי אוויר! כאשר מצטננים והאף מתמלא נוזלים ,המולקולות אינן מצליחות להגיע לקולטנים ותחושת הריח כמעט נעלמת! חוש הריח של נשים חד יותר מאשר של גברים! באף האנושי כ 59-מיליון קולטני ריח .לכלב הרועה הגרמני ,לעומת זאת ,יש 9מיליארד קולטני ריח באפו! אדם מסוגל לזכור סוגים של כ 69,999ריחות שונים. בשבת: בחול: תפילות שחרית הנץ החמה ( 94:49כ 54-דקות קודם הנץ החמה) 91:99 שחרית מנין ב' 91:64 שחרית מנין ג' ( 60:49כ 99-דק' קודם שקיעה) מנחה סמוך למנחה ערבית מנין א' בתום השיעור המרכזי ערבית מנין ב' שיעורים בימים א – ה בשעה , 60:39גמרא – לאחר השיעור המרכזי יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי עין יעקב -עיון באגדות חז"ל חובת הלבבות הלכה /ענייני דיומא מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל הלכות שבת פעילות לנשים יום שלישי 99:39שיעור לנשים ,הר' עטיה תפילות ושיעורים ( 60:59כ 39-דק' לפני שקיעה) מנחה ערב שבת שחרית עם הנץ החמה ( 94:34כשעה קודם הנץ החמה) 39( 91:99דק' לפני תפילת שחרית) שיעור בהלכות נידה 91:39 שחרית מנין ראשי ( 69:39אליהו קורן ,9משפחת פרג'יאן) תהילים לבנים 65:99 מנחה מנין א' 65:39 שיעור מוסר ( 64:64בתום השיעור) מנחה מנין ב' ( 61:69כ 39-דק' קודם צאת שבת) שיעור הלכה ( 61:59עם צאת השבת) ערבית של מוצ"ש ( 61:99לאחר ערבית של מוצ"ש) אבות ובנים שיעור הלכה בשר וחלב 99:99 פעילות לנשים בשבת תהילים לבנות שיעור לנשים ( 63:99הרב מן ההר ,65/0משפחת בן אלי) 63:99עד 63:54מפי מו"ר שליט"א שיעורים קבועים נוספים מפי מו"ר הרב שליט"א בירושלים והסביבה! יום ראשון 96:99ביה"כ "יוסף חי" ,רחוב מניה שוחט ,פסגת זאב יום רביעי 61:99ביה"כ "בורכוב" ,רחוב פישל ירושלים 61:39 יום שני יום חמישי 96:99 לזיכוי הרבים ,להצלחה ,לרפואה ולעילוי נשמת. דניאל בן-ציון בטל' .050-4886366 ביה"כ "מוסיוף" ,רחוב יואל ירושלים מעלה אדומים רחוב אבני החושן תלמוד תורה גן בנים 3-4 מכינה א' – מכינה ב' כיתות א' – ח' בית הספר -בית יעקב גן בנות 3-4 גן בנות 4-6 גן חובה -כיתות א' – ח' העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור ,מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ,שזכותו הגדולה תגן עלינו זיווג הגון :אור בן דליה ,דוד בן שמחה וב"ב ,משפחת מזרחי ,יחזקאל מאיר בן שרה ,דליה בת נעמי ,אייל מזרחי להצלחת: ולהבדיל לעילוי נשמת :הנדיב אבנר צבאן בן חנה לרפואה :חיים מרדכי בן נטע
© Copyright 2025