‫חפץ מעבר‬ ‫תקופת הילדות הינה תקופה של רכישת עצמאות‪ ,‬בה הילד‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬עוזב את הביטחון הטוטאלי‬ ‫והתלות שהיו לו מינקות‪ .‬תקופת מעבר זו מלאה בשינויים מרגשים להורה ולפעוט כאחד‪ .‬שינויים‬ ‫אלו עשויים לגרום‪ ,‬לעיתים‪ ,‬לתחושת חוסר ביטחון אצל הילד והוא יפנה ל"חפץ מעבר" שיסייע לו‬ ‫במעברים זמניים אלו‪.‬‬ ‫אתם(ההורים או המחנכת)‪ ,‬תהיו מקור הביטחון המועדף שלו‪ ,‬כמובן‪ ,‬אך יחד עם זאת הוא יסתייע‬ ‫גם באגודלו‪ ,‬במוצץ שלו או בשמיכה שלו‪.‬‬ ‫פעוטות רבים מאמצים להם "חפץ מעבר" אותו הם יכולים ללעוס‪ ,‬לדבר אליו‪ ,‬לחבק‪ ,‬לישון איתו‪,‬‬ ‫לאהוב ולפנות אליו בזמנים של מצוקה‪ ,‬חוסר ביטוחן ואפילו מבוכה‪.‬‬ ‫פעמים רבות משמשות בובות רכות כ"חפץ מעבר" עבור הפעוט ואלו הולכות איתו‪ ,‬לעיתים‪ ,‬במשך‬ ‫תקופה ארוכה ביותר‪".‬חפץ מעבר" מתפקד במעבר כחבר ותיק במקום חדש‪.‬‬ ‫הוא מוכר ונעים‪ ,‬הוא זמין בכל פעם שהילד נזקק לו‪ .‬הוא מקבל את הילד כפי שהוא‪ ,‬עם חוסר‬ ‫הביטחון שלו‪ .‬הוא אינו שופט אותו‪ ,‬אינו בא אליו בדרישות ואינו צופן הפתעות בלתי צפויות – הוא‬ ‫עוזר לילד להירגע‪.‬‬ ‫התקשרות הילד ל"חפץ מעבר" הינה חלק בריא בהתפתחותו‪.‬‬ ‫"חפץ המעבר" יכול להיות יעיל ממש כמו נוכחות ההורה ולסייע לפעוט להתאקלם בסביבה חדשה‬ ‫ולא מוכרת‪ .‬לכן רצוי לאפשר לילד לקחת איתו את "חפץ המעבר" למקום חדש שבו‪ ,‬אולי‪ ,‬לא יהיו‬ ‫ההורים עם הילד בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫"חפץ מעבר" – אובייקט המייצג את מעבר התינוק ממצב של התמזגות עם אמו למצב של קשר עם‬ ‫אמו‪ ,‬כמשהו נפרד ממנו ומחוצה לו‪ .‬הבובה‪ ,‬הדובי‪ ,‬המוצץ‪ ,‬הבקבוק והשמיכה מתפקדים עבור הילד‬ ‫כאובייקט מוכר‪ ,‬אהוב וזמין‪ ,‬ובעיקר מרגיע בכל פעם שהילד זקוק לכך‪.‬‬ ‫חפץ המעבר מסייע לילד במעבר מן הקרבה הבלתי אמצעית והבלתי פוסקת של אמו הממשית‪ ,‬אל‬ ‫הפנמת דמותה אל תוך עולמו הרגשי והרוחני‪ ,‬היכולת להפוך דמות אהובה חיצונית ל"דיוקן פנימי"‬ ‫קבוע‪ .‬יכולת זו הינה אחד מסימני ההיכר של המעבר לשלב בגרות מתקדם יותר‪ ,‬שלב שבו‬ ‫העצמאות היא מסימני ההיכר העיקריים‪.‬‬ ‫החפץ עצמו נבחר על ידי התינוק‪ ,‬אין חשיבות לצורת הצעצוע‪ ,‬אלא חשובים יותר הריח והמרקם‪.‬‬ ‫הריח והמרקם‪ .‬הריח חשוב במיוחד וכמובן‪ ,‬המלצה חמה‪ ,‬אין לכבס את אותו אובייקט‪.‬‬ ‫המעבר הינו שלב בהתפתחות הנורמאלית ומשמש כאות לצמיחה תקינה‪.‬‬ ‫באהבה‬ ‫גומת‪-‬חן‬