‫בתחילת השיעור‪ ,‬המדריך מדליק את מקל הקטורת‪.‬‬ ‫חוש חש הבלש ישב במשרדו‪ ,‬כששמע את הטלפון מצלצל‪ .‬הלו כאן חוש חש הבלש מדבר‪ .‬אמרו מיד מה קרה‬ ‫ונפתח בחקירה!!‬ ‫מהצד השני נשמע קול מצחיק‪ :‬הלו‪ ,‬חוש חש הבלש‪ ,‬אני מתקשר בגלל מקרה מאוד מחניק‪ .‬ברחוב שלנו‪ ,‬רחוב‬ ‫החצב‪ ,‬יש ריח מאוד מסריח שלנו מאוד קשה להריח‪ .‬אנחנו מבקשים ממך לגלות ולחקור אם את הריח המחניק‬ ‫הזה אפשר לעצור‪.‬‬ ‫חוש חש לקח את זכוכית המגדלת‪ ,‬ושם את כובע הבלש‪ ,‬בדיוק כשנכנס רונן המנומש‪ .‬רונן המנומש‪ ,‬אמר חוש חש‬ ‫ התקשרו לדווח לנו על מצב של ריח מסריח ברחוב החצב צריך לעצור את הריח עכשיו‪.‬‬‫הוא פתח את ארון הבלשים והוציא משם רשת גדולה אחר כך הוציא עוד רשת קטנה ונתן אותה לרונן המנומש‪.‬‬ ‫קדימה!! אמר‪ ,‬נצא למשימה יש לעזור עכשיו לתושבי הרחוב‪ .‬ריח מסריח זה דבר לא טוב‪.‬‬ ‫אבל מה נעשה עם הרשתות? שאל רונן המנומש בתמיהה‪ .‬פשוט מאוד‪ :‬אנחנו נצוד את הריח‪ ,‬נלכוד אותו ברשת‪,‬‬ ‫ונלך לשדה הפתוח לשחרר אותו שם‪.‬‬ ‫שואלים את הילדים‪:‬‬ ‫האם התכנית של חוש חש טובה? האם אפשר ללכוד ריח ברשת? כמובן שלא‪.‬‬ ‫בואו ננסה לחוש‪ ,‬איזה ריח יש לנו כאן? המדריך הדליק את הקטורת וכעת יש ריח של קטורת בכיתה‪ .‬האם מישהו יכול‬ ‫ללכוד אותו עם רשת? כמובן שלא ‪ -‬הריח הוא חלקיקים מאוד קטנים של חומר‪ .‬אלו הם חלקיקים כל כך קטנים‪ ,‬עד‬ ‫שאיננו יכולים לראותם‪ ,‬אפילו לא בזכוכית מגדלת חזקה מאוד‪ .‬בוודאי שאיננו יכולים לתפוס אותם‪ .‬הם רבים מאוד‪.‬‬ ‫החלקיקים מטיילים באוויר ואם אנחנו נמצאים בסביבה‪ ,‬הם נקלטים באף שלנו‪ .‬אז אנו מריחים אותם‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬נכבה את הקטורת ונפתח את החלון או הדלת‪ .‬ניתן לחלקיקים הקטנים של הקטורת להתפזר בחדר‪ .‬בעוד כמה‬ ‫דקות‪ ,‬לא נוכל להריח אותם יותר‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬אמר רונן‪ ,‬אני אגלה לך סוד‪ .‬זהו סוד חשוב מאוד מאוד‪ .‬כדי להריח‪ ,‬אנו זקוקים לחוש‪ .‬איזה חוש? האם יש‬ ‫לך ניחוש? חוש חש הבלש ישב וחשב ולבסוף קפץ קפיצה גדולה‪ :‬אני יודע איזה חוש ‪ -‬חוש הריח!! נכון מאוד‪,‬‬ ‫אמר רונן המנומש‪ .‬והיכן נמצא חוש הריח? חוש חש הבלש התיישב שוב‪ .‬מתחת לספה? אולי בנעליים? שם תמיד‬ ‫יש ריח חזק‪ .‬לא אמר רונן‪ .‬חוש הריח‪ ,‬כמו כל החושים זקוק לאיבר‪ .‬האיבר נמצא אצלנו על הפנים‪ ,‬כדי שיוכל‬ ‫להיות קרוב למוח ולהעביר לו מידע‪ .‬האם אתה יודע איזה איבר? האם אתם‪ ,‬ילדים‪ ,‬יכולים לגלות לו?‬ ‫בואו ונראה האם הבאתם היום את חוש הריח מהבית?‬ ‫פעילות שקיות תה בריחות שונים‬ ‫הציוד הדרוש למדריך‪:‬‬ ‫ ‪ 3-2‬שקיות תה )תיונים( בריחות שונים‬‫ כוסות קלקר‬‫‪ -‬כיסוי עיניים )מצוי בערכה הלא מתכלה ‪ -‬למדריך(‬ ‫ ‪ 20‬כוסיות פלסטיק קטנות )כוסות יין(‬‫ ‪ 5‬שקיות סוכר קטנות‬‫‪ -‬כפית‬ ‫פעילות זו ממחישה את ההיבט התקשורתי של חוש הריח‪ .‬היכולת לזהות ריחות עוזרת לנו בהתמצאות )ריח פרדס‬ ‫לעומת ריחות של עשן מכוניות‪ ,‬ריח עוגה לאחר אפייתה לעומת ריח ברפת( וכן משמשת כאמצעי אזהרה )ריח רע מעיד‬ ‫על מזון מקולקל ועל חומרים מסוכנים(‪.‬‬ ‫מטרת ההשוואה בין תחושות הריח של ילדים שונים וסיכום התוצאות בטבלה היא להדגיש את השונות הגדולה הקיימת‬ ‫בין הילדים שונים‪ ,‬וקבלתה כשוני טבעי בין הדומים‪ :‬כולנו בני אדם‪ ,‬לכולנו אותם החושים ועם זאת קיימים הבדלים‬ ‫רבים בינינו‪ .‬אחד מהם הוא ברגישות התפיסה החושית שלנו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סיינס דמו בע"מ ‪ -‬חברה לפיתוח טכנולוגיות חינוכיות במדעים‬ ‫‪©Science Demo Ltd. CHEM·DEMO·SERIES 2000, TEL:08-9364137 FAX: 08-9364703‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לסיינס דמו בע"מ‪ ,‬אין לשכפל לצלם או לאחסן במאגרי מידע ללא קבלת היתר בכתב‬ ‫על כל אחת מכוסות הקלקר רשום טעם של אחד התיונים‪ .‬יש לומר אותם לילדים בעל פה וגם לתת להם להריח את‬ ‫התיון עצמו‪.‬‬ ‫מלא כל כוס במים חמים‪.‬‬ ‫הכנס כל שקית לכוס המתאימה‪.‬‬ ‫הזמן לשולחן המדריך את אחד הילדים וכסה את עיניו )העזר בכיסוי העיניים(‪.‬‬ ‫קרב אל אפו של הילד את כוסות התה אחת אחר השנייה‪ ,‬בקש ממנו לנסות לזהות את ריח התה‪.‬‬ ‫בתום הפעילות המדריך יוסיף סוכר לכל כוס תה ויערבב‪ .‬מלא לכל ילד כוסית עם מעט תה לפי בחירתו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫פעילות הכנת שקיות ריח‬ ‫הציוד הדרוש למדריך‪:‬‬ ‫ ‪ 20‬ריבועי בד‬‫ מכל עם תבלינים‬‫ ‪ 20‬גומיות‬‫ ‪ 2‬כפיות‬‫ סרט מתנות‬‫פעילות זו היא פעילות חוויתית בעלת היבט מוטורי‪.‬‬ ‫אנשים אוהבים שבסביבה יש ריח טוב‪ .‬הכינו לכם שקיות ריח‪.‬‬ ‫‪ .1‬פתחו את מכל צמחי התבלין‪.‬‬ ‫‪ .2‬עברו בין התלמידים תנו להם להריח את התבלינים‪.‬‬ ‫‪ .3‬כל תלמיד יקבל רבוע בד‪ .‬ויפרוש אותו לפניו‪.‬‬ ‫‪ .4‬חלק לתלמידים למרכז ההבד את התבלין שהם בוחרים לעצמם )אפשר לשלב בין שני הריחות(‪.‬‬ ‫‪ .5‬התלמידים ירימו את קצות רבוע הבד‪ ,‬יסגרו אותו לשקיק ויהדקו את השקיק בגומייה‪.‬‬ ‫‪ .6‬חתוך לכל תלמיד חתיכה מסרט המתנות‪ .‬התלמיד יקשור את הסרט על הגומייה )ראה איור(‪.‬‬ ‫התלמידים לוקחים את שקיות הריח הביתה‪ ,‬תוכלו להניח את שקית הריח בארון‪ ,‬על שולחן הכתיבה‪ ,‬או בכל מקום‬ ‫שבו תרצו בריח נעים‪.‬‬ ‫המדריך יסביר לכיתה כי לפעמים מוסיפים ריחות לא נעימים לחומרים מסוימים על מנת שהריח ישמש לאזהרה מפני‬ ‫חומרים מסוכנים‪ .‬לדוגמא‪ :‬חומרי הדברה מסוימים או גז בישול )שבמקורו הוא חסר ריח( מוסיפים לו ריח לא נעים על‬ ‫מנת שנזהה דליפת גז‪.‬‬ ‫הפקת מסקנות‪:‬‬ ‫מה עשינו?‬ ‫הרחנו כל מיני ריחות‪ ,‬וגם הכנו שקיות ריח‪.‬‬ ‫מה ראינו?‬ ‫הריח גרם לנו לכל מיני תחושות ‪ -‬נעימות ופחות נעימות‪ .‬כאשר פתחנו חלון‪ ,‬לא הרחנו יותר את הקטורת‪.‬‬ ‫מה למדנו?‬ ‫הריח הוא חומר העשוי חלקיקים קטנים מאוד‪ .‬כאשר אנו נמצאים בסביבתו‪ ,‬חלקיקים אלו נקלטים באף ואנו חווים‬ ‫אותם כתחושת ריח‪ .‬לפעמים זהו ריח טוב ולפעמים ריח רע‪.‬‬ ‫נשאל את הילדים אילו ריחות הם אוהבים‪ ,‬ואילו הם אינם אוהבים להריח ‪ -‬האם הם אוהבים ריח של גויאבה? מי אוהב‬ ‫את הריח בתחנת הדלק? האם הריחו את ריחו של גפרור כשהוא נדלק? האם אהבו את הריח?‬ ‫סיום הסיפור‬ ‫הו‪ ,‬הו‪ ,‬אמר חוש חש הבלש‪ ,‬וגם הא הא!! חוש הריח חשב שהוא יסתתר ממני‪ ,‬אולם הוא לא ידע איזה בלש גדול‬ ‫אני‪ .‬אני מצאתי אותו‪ .‬הוא נמצא אצלי באף!!‬ ‫בזמן שחוש חש הבלש דיבר הוא שמע נביחה‪ ,‬נתן קפיצה ושאל‪ :‬מה הכלב הזה עושה כאן?‬ ‫רונן המנומש אמר‪ :‬לנו‪ ,‬לבני האדם‪ ,‬יש חוש ריח טוב אבל לכלבים ולחיות רבות אחרות‪ ,‬יש חוש ריח פשוט מצוין ולכן‬ ‫הבאתי את לאקי‪ ,‬שיגלה את מקור הריח‪.‬‬ ‫לפני שנצא‪ ,‬אמר רונן‪ ,‬אני רוצה את חוש הריח לסמן‪ .‬הוא צייר על בובת החושים הגדולה את האף‪ .‬עכשיו היא יכולה‬ ‫להריח!! אמר חוש חש‪ .‬גם היא יכולה להיות עוזרת בלש‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬אמר רונן המנומש‪ ,‬לבובה חסר את אותו איבר שבלעדיו ממש אי אפשר‪ .‬זה האיבר שבלעדיו אדם לא יכול אפילו‬ ‫להניע את ידיו‪ .‬הוא נמצא בתוך הראש וכל האיברים מחוברים אליו‪ .‬ועכשיו כולם לצעוק בכוח‪ :‬לאיזה איבר אנו‬ ‫מתכוונים? המוח!!‬ ‫‪2‬‬ ‫סיינס דמו בע"מ ‪ -‬חברה לפיתוח טכנולוגיות חינוכיות במדעים‬ ‫‪©Science Demo Ltd. CHEM·DEMO·SERIES 2000, TEL:08-9364137 FAX: 08-9364703‬‬ ‫©כל הזכויות שמורות לסיינס דמו בע"מ‪ ,‬אין לשכפל לצלם או לאחסן במאגרי מידע ללא קבלת היתר בכתב‬