עלון חסדי שמואל 197 - משפטים תשעו - הרב אייל עמרמי שליט"א | דף הבית
בס"ד פרשת משפטים גליון מס' ( 791שנה רביעית) ,כ"ו שבט תשע"ו "אם כֶּסֶּ ף ַּתלְוֶּה אֶּ ת עַּ ִמי ,אֶּ ת הֶּ עָ נִי עִ ָמְךֹ ,לא ִת ְהיֶּה לו כְ נ ֶּשה" – אומר ִ אור החיים הקדוש :פירוש ,אם ראית שהיה לך כסף יותר ממה שאתה צריך לעצמך ואתה מלוהו לעמי [פותח גמ"ח ועורך הלוואות], תדע לך שאין זה חלק המגיעך אלה חלק אחרים שהוא העני עימך, וזה רמז שלא יתנשא ויתגדל על העני בגלל שנותן לו ,והוא אומרו ֹלא ִת ְהיֶּה לו כְ נ ֶּשה ,לשון נשיאות ומעלה כי משלו הוא נותן לו. מלמדנו אור החיים הקדוש ,שכסף שלא מיועד לצורך ההוצאות השוטפות אלא יושב בחסכונות ובפקמי"ם ,הוא כסף שאינו שייך לך אלא שייך לנזקקים שבעם ישראל – ורק משום שנגזר עליהם עונש פרנסתם יורדת דרך בני אדם ולא דרך מלאכתם ופועלם. ולכן על האדם לדעת שכאשר הוא מלווה או מעניק לאחרים, משלהם הוא מעניק להם – וזהו הפירוש " ִאם כֶּסֶּ ף ַּתלְ וֶּה ..אֶּ ת הֶּ עָ נִי עִ מָ ְך" – הכסף של העני אצלך .וכמו כן לימדונו חז"ל שמעשה הצדקות והלואות של עם ישראל יוצר שריון ושכפ"צ סביב הנותן והתורם ,כלשון הנביא "וַּ יִלְבַּ ש ְצדָ ָקה כ ִַּש ְריָן" ,מלמד שצדקה של פרוטה ועוד פרוטה מצטרפת לשריון גדול. אחת מהמתנות הטובות שה' נתן בעולם ,היא "שֹלא י ְֶּח ַּדל אֶּ בְ יון ָארץ" – תמיד יהיו נזקקים ומיעוטי יכולת – זה קרש הצלה ִמ ֶּק ֶּרב הָ ֶּ בשבילנו כלשון הגמרא' ,אם הקב"ה אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם? משום שביקש להצילנו מדינה של גהינום' ,המצוות של ה' דורשות רף גבוה של דיוק ומסירות – אין בין מצווה לעבירה אלא כחוט השערה ,ולכן חשבון החובות שלנו אצל מלכות שמים הולך וטופח מיום ליום ,וכדי להצילנו מאותו חוב נורא ואיום אמר לנו הקב"ה ,שיש אפשרות לפדות את אותם חובות בצדקות. "וַּחֲ טָ אָ ְך בְ ִצ ְד ָקה פְ ֻרק וַּ עֲוָ י ָָתְך בְ ִמחַּ ן עֲ ָניִן" ,כך אמר הנביא דניאל לנבוכדנצר מלך בבל ,שהיה חשבונו עמוס בחובות למלכות שמים והודיעו לו בחלום שהולכים לגבות ממנו ולשלוח אליו מחלות נפש קשות ,ומבהילותו של נבוכדנצר שאל את דניאל מה עליו לעשות כדי להנצל מההוצאה לפועל של ה' ,אמר לו דניאל תפרנס עניי ישראל, חטאתך בצדקה פרוק ,וכך היה למשך י"ב חודש .לאחר מכן כשסרב נבוכדנצר לפרנס ,הגזירות ניחתו עליו בצורת מחלת נפש נוראית – ודימה עצמו לחיית השדה וכבהמה! למשך 7שנים בחולי קשה ונורא. אנו לא מסתכלים על החלשים והעניים כעצלנים ולא יוצלחים, הפוך אמר לנו החפץ חיים ,אדם שלא עובד ולא מתפרנס ,זה משום 24:61 ( 64דקות לפני השקיעה) 27:71 שבשמים ביקשו לגזור עליו עניות ולכן הטמינו בו את מידת העצלות וחוסר המעש ,אם כן זו גזירת שמים עליו ,ולא מוטל עלינו לחנכו אלא לסייע בידו' ,כי יותר מאשר בעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית' התשובה שאנחנו נוציא את כל מקבלי הקצבאות לעבוד ושיתפרנסו לבד ,היא תשובה של אדם גוי ,לא תשובה יהודית ,כשפוגש יהודי אדם נזקק הוא רואה בו קרש הצלה – כלשון חז"ל ,כשהקב"ה מבקש לשלוח דורון לאדם ,כלומר מבקש לשלוח לו מתנה ,שולח לו הקב"ה ימין אֶּ ְביון לְהו ִשיעַּ ִמשפְ טֵ י אדם נזקק שמבקש עזרה" ,כִ י יַּעֲ מד לִ ִ נַּפְ שו" ,כדי להצילך מדינה של גהינום שהיא מדינה אכזרית ורעה! הזוהר הקדוש בפרשת בשלח מספר על רבי יצחק תלמידו של רשב"י ,שחלם בלילה אחד כיצד הוא טובע בים ,ומנסה רשב"י רבו להושיט את ידו ולהצילו אך לא מגיעה ידו של רשב"י לידו של רבי יצחק ,עד שבא עני אחד שביום קודם נתן לו רבי יצחק "חצי פלגא עגולא" ,חצי כיכר לחם לאכול ,ובא אותו עני ומחבר את ידו של רבי יצחק לידו של רשב"י ,וכך ניצל רבי יצחק מטביעה – בזכות אותה הצדקה ,היכן שאפילו רשב"י לא יכל לעזור לו מצות הצדקה עזרה לו, ללמדך כמה גדול כוחה של הצדקה. ואמרו רבותינו ,גדולה לגימה שמעלמת עין מן הרשעים ,אדם שנותן לחברו לאכול מאכלים וללגום משקים עקב היותו נזקק ,גם אם אותו הנותן הינו אדם רשע ,בשמיים מעלימים עין ממעשיו וממתינים בסבלנות לחזרתו בתשובה .אדם שקונה מנה פלאפל לחברו שנמצא עימו ,באותה שניה מקבל מהקב"ה זמן ארוך לחזור בתשובה – קל וחומר מי שזוכה להאכיל תלמידי חכמים שעמלים בתורה – כמה גדולה זכותו. ונזכור תמיד את דברי הרמב"ם בהלכות מתנות עניים" ,וכל המאכיל ומשקה עניים ויתומים על שולחנו ,הרי זה קורא אל ה' והוא עונהו ומתענג עליו שנאמר אז תקרא וה' יענה"" .מעולם לא יעני אדם מהצדקה ולא חסרון ותקלה יבוא ממנה" ,כך פסק הרמב"ם ,אולי ראשי המפלגות יקראו קצת רמב"ם ויבינו איזה זכות יש להם שהם תומכים באנשים בעלי הכנסה נמוכה ומיעוטי יכולת ,התמיכה הזאת אף פעם לא תפגע בקופה הציבורית ולא בכיס הפרטי ,פסק הרמב"ם, והלוואי ונזכה תמיד להיות מהנותנים ולא מהמקבלים ,כלשון הכתוב, שבת שלום ,אייל עמרמי "אַּ ְך טוב וָחֶּ ֶּסד ְיִר ְדפּונִי כָל י ְֵמי ַּחיָי" 22:11 הדבר אשר ירמיה ל"ד לפניה טלפונית אל הרב אייל עמרמי שליט"א | 0533-107-137 ,לשליחת שאלה למו"ר באתר "כאיל תערוג" www.ayal-taarog.co.il כתובת דואר :רח' הרב כלפון משה הכהן ,2/13ירושלים .ת.ד .11078 .מיקוד 91110 | לקבלת העלון לדוא"ל ,ניתן לשלוח בקשה [email protected] תשומת לב מעשה שהיה באחד שלמד בפרק ראשון של מסכת אבות :אל תרבה שיחה עם האשה ,באשתו אמרו (קל וחומר באשת חבירו) .הוא הבין בזה בתמימותו ,שאדם חייב למעט בדיבור עם אשתו בכל מה שרק אפשר .וכשהתחתן נהג כך :במקום לדבר עמה אפילו דברים הכרחיים ,רמז בידו וקרץ בעיניו עד שאשתו הבינה את כוונתו. בסוף שבעת ימי המשתה נכנסה הכלה לאביה ושפכה לפניו את מר נפשה על התנהגות בעלה. התגבר האב ונכנס לפני ולפנים אל גאון וצדיק הדור רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל לשאול לעצתו .הרב הרגיעו ואמר שיטפל בעצמו בזה, ושלח לקרוא לאברך שיבוא אליו .האברך דפק באימה יתירה על דלת בית הרב ,והשמש נתן לו להכנס לחדר בו ישב הרב ולמד .הרב הגביה עיניו לרגע קט לראות בנכנס והמשיך בלימודיו. עברו שתי דקות ,חמש דקות ,והאברך עומד במקומו והוא נבוך .האם עליו להשאר כך עד שהרב יגמור? או שמא הרב לא ראה אותו כלל, ועליו להתקרב או לעורר את תשומת לבו אליו .או אולי עליו לצאת מכיון שאין הרב רוצה לדבר איתו .אך מרוב פחד מהרב נשאר כמשותק במקומו. כך עברו עליו עוד עשר דקות ,עשרים דקות ,עד שעברו ...שלושים דקות ,אז הפסיק הרב מלימודו ובלי לשים לב לאברך קרא לרבנית: "שרה ,בבקשה בואי הנה". גניבות הורים המגלים שילדם גנב ,סופגים בדרך כלל זעזוע חמור ומתעוררות ספקות באשר למוסריותו של בנם .יחד עם תחושות של כעס ,חשש ואכזבה ,חשוב לשמור בדקות הראשונות על קור רוח ולנסות לחשוב על הדברים בכובד ראש .יש להפריד בין עצם הגניבה לבין סיבותיה. מחבר ספר הדרכה להורים בנושא ,אומר" :אחת הסיבות לגניבות אצל ילדים היא השאיפה לחקור את הבלתי נודע .ילדים רכים בשנים נותנים אמון בכללים ובתקנות של הוריהם ,עד לאותו היום בו הם משתוקקים לחקור אם הכללים אכן שרירים וקיימים .מה יקרה אם אפר את הכללים?! הוא הדין גם בשקרים -הסבר מילולי אודות האיסור לשקר ולגנוב ,אין בכוחו לבוא תחת ההתנסות המעשית בקבלת עונש". המחבר מכנה גניבה כזו בשם "גניבה-חיקורית" .במקרה זה הילד אינו זקוק לצעצוע או לממתק ,לא חסר לו דבר ,ואיש אינו מתנגד לתת לו את חפצו -הוא גונב מתוך הכרה ברורה שהוא עלול להיתפס. התנהגות זו באה מתוך רצון הילד לחקור ולבדוק את מידת יציבותם של הכללים במשפחה ,ואת מידת העקביות של ההורים באכיפתם. החוק המשפחתי של "אסור לגנוב" הוא כמובן ביטוי של "לא תגנוב" שבעשרת הדברות ,אולם הילד הצעיר מכיר אותו עדיין רק במסגרת המשפחה. הרבנית יצאה מהמטבח ונכנסה לחדר הרב .ואז הרב אמר לה" :שרה, שבי נא והגידי לי מה עשית הבוקר" .ענתה הרבנית שהיא יצאה לשוק" .ומה קנית בשוק" -שאל הרב .ענתה הרבנית" :קצת תפוחי אדמה וקישואים וכו'". ושוב שואל הרב" :הגידי נא ,מה את מבשלת היום לארוחת הצהרים?" ענתה הרבנית שהיא כעת באמצע ההכנות לבשל ...הרב הודה לרבנית והיא חזרה לעבודתה .אז רמז הרב לאברך שהוא יכול לצאת. כעבור שנים סיפר האברך שהוא למד אז באופן יסודי שני דברים: א .כיצד מרגיש האדם כשלא מדברים עמו ולא שמים לב אליו .ב. שגם רבי יהושע לייב דיסקין שפחדו נפל על קרובים ורחוקים ושקידתו בתורה וביראת שמים היתה כמלאך ממש" ,יכול" לדבר עם הרבנית דברים פשוטים כמו על סדר היום שלה. לגניבה-חיקורית ישנם אפיונים מזהים :בדרך כלל ,היא נעשית בגיל צעיר מאוד ,כשהילד מתחיל לבדוק את עצמאותו .ערכם של החפצים הגנובים פעוט ,הגניבה נעשית באופן אימפולסיבי ,ללא תכנון ,והילד אפילו מצפה שייתפס .הוא תוהה :מה יקרה אם ...איך יגיבו הורי? האם הם באמת מתכוונים שאסור לגנוב? האם זה יזעזע אותם? כך עומד הזאטוט ובודק את הוריו .האם באמת אסור לגנוב או שזו איזושהי אמירה סתמית שלא ממש מתכוונים אליה ברצינות?!... לפיכך ,תגובת ההורים צריכה להיות נמרצת וחד-משמעית .שיחות מוסר ארוכות אינן נותנות את האפקט של התנסות בעונש .העונש צריך לכלול כמובן את החזרת הכסף או החפץ להורים ,או לחנות ממנה הם נגנבו .כמו כן ניתן לשלול מהילד ממתקים לזמן קצוב, שבוע-שבועיים ,או בילוי אהוב עליו ,כמו משחקים בגינה לזמן קצוב, ביקור אצל חברים או ביקור חברים בביתו .כל זאת לזמן מוגבל בהתאם לגילו של הילד ,הבנתו ויכולתו לשאת בעונש .כשהורים בטוחים שילדם גנב חפץ מסוים ,יש לומר לו זאת ולדרוש בתוקף לדעת את האמת .אין טעם לגנותו גינויים מוסריים .אמנם חשוב שיידע כי הגניבה היא מעשה בלתי מוסרי ושזו עבירה ,אך לא תצמח כל תועלת מכינויו" :גנב! רשע! ילד רע!" .המעשה הוא רע ולא העושה .כך ילמד שאסור לגנוב ולא יופחת או יפגע ערכו כאדם. יש לעמוד על כך ,שהחפץ הנגנב יוחזר ,אך אין צורך להפוך את זה לחוויה משפילה .אפשר ללוות את הילד לחבר /לשכן /לחנות ,על מנת להחזיר את הפריט הגנוב .חשוב לזכור שיש לעמוד בכל תוקף על החזרת הגניבה ,שאם לא כן ,הטענה שאסור לגנוב יהיה בה מסר כפול ולא חד משמעי. כך ילמד הילד שבמשפחה שלו אין עוברים על "לא תגנוב". במשפחה אחת דרשו ההורים מהילד להחזיר בעצמו את הצעצוע שגנב לבעל החנות .תגובת הזעם ודברי המוסר שקיבל מבעל החנות די היה בהם כדי ללמדו שיעור מאלף בחייו. רבי יעקב ז"ק אביו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "החכם צבי" שנות ת"ח ות"ט ,היו שנות פורענות קשה לעם ישראל .באותם ימי דמים ,התגורר בוילנא אברך צעיר לימים בשם רבי יעקב ב"ר בנימין ממשפחת ז"ק ,שנקראו משפחת ז"ק כי היו ז'רע ק'ודש מצאצאי חסידי אשכנז הקדמונים .רבי יעקב זה ,היה מגדולי תלמידיו של רבי יעקב מלובלין שהיה אביו של רבי השיל מקראקא ,וקיבל תורה מפיו .גאונותו בתורה היתה לשם דבר ,עד שתלמידו רבי דוד אופנהיים ,רבה של פרג העיד עליו ,שהיו שגורים ארבעת חלקי השולחן ערוך על־פיו. כשהגיע לפרקו ,נשא רבי יעקב את מרת נחמה בתו של רבי אפרים הכהן בעל ״שער אפרים״ ,שהיה רבה של העיר וילנא המעטירה. נישואיהם של רבי יעקב עם בתו של רבי אפרים ,התקיימו תקופה קצרה לפני פרוץ המאורעות הקשים ,ומיד אחריהם השתקע בוילנא עיר מגורי חותנו .יהודי וילנא ישבו אז שקטים ושאננים והיו בהם רבים שזכו לשני שולחנות ,תורה וגדולה התאחדו על שולחנם ,עד שרבים מכלי ביתם היו עשויים כסף טהור .שמם של חכמי וילנא דאז נודע לתהילה ,ובכל מקום אליהם הגיעו היו לשם ולתפארת .רבי יעקב שקע בלימודיו בבית המדרש הגדול שבעיר ,וקבל תורה מפי גדולי הדור תחת הנהגת חותנו ה״שער אפרים״. אולם ,חיש מהר ותחתיהם הגיעו ימי פורענות ותלאות .הפרעות הגיעו לוילנא שבליטא כמה שנים אחר חורבן קהילות פולין ,והקוזקים עטו על העיר כמלאכי חבלה המשחרים לטרף .רבי אפרים הכהן ,הספיק להימלט בעוד מועד יחד עם בני משפחתו ,ובהם גם בתו הצעירה שזה עתה נשאה לרבי יעקב ז"ק ,אך רבי יעקב עצמו ,שהיה אז אברך צעיר לימים, לא הספיק להימלט עמם ונותר בגפו בעיר הבצורה .לא ארכו השעות, ורבי יעקב נלכד יחד עם רבים מתושבי העיר בידי הקוזקים הארורים, שהוציאו אותם אל גיא ההריגה .פסע רבי יעקב בצעדים כושלים יחד עם שאר השבויים ,כששפתיו ממלמלות את מלות הוידוי ובלבו הוא כבר נפרד מארץ החיים בעודו בדמי ימיו .ברגלים מטות ליפול ובעיניים נפחדות ,ראה רבי יעקב כיצד יושב קוזק גדול ממדים, כשבידו חרב חדה ,והוא מתיז את ראשי השבויים שלפניו בזה אחר זה .התור הלך והתקצר ורבי יעקב ספר את השניות האחרונות שנותרו לו לחיות ,ובקשי הצליח לעמוד על רגליו. והנה הוא עומד כבר לפני המרצח השפל ,שמביט בו בעינים מזרות אימה .רבי יעקב עצם עיניו והכין את עצמו לשחיטה ,אך למרבה הפלא שמע את קולו של הרוצח שפונה אליו ואומר :״חבל על אדם צעיר כמוך שיהרג בקיצור ימים .ליבי לא נותן לי להתיז את ראשך״ .המילים הפליאו את רבי יעקב ,שלא דמיין לשמוע זאת מפי מרצח שפל כזה ,אולם למרבה פליאתו ,נטל המרצח את החרב שבידו ,הפכה לצידה הקהה והעבירה על צוואריו של רבי יעקב, מבלי לגרו ם לו להישחט .בבעיטה אדירה שלחו הרוצח מלפניו, כשהוא מוסיף ולועג לו :״קום וברח לנפשך ,כלב יהודי״! רבי יעקב ניצל את ההזדמנות ונמלט חיש מהר ,כשנפשו היתה לו לשלל. לא הרחק משם ,התחבאו כמה מתושבי העיר שצפו בחרדה ,וזיהו גם את חתנו הצעיר של רב העיר .הם הספיקו לראות כיצד הרוצח מעביר את החרב על צווארו של רבי יעקב הצעיר .בטוחים היו כי גורלו היה כגורלם של השבויים שלפניו ,וביכו את גורלו המר של האברך הצעיר לימים שנהרג על קידוש השם .בנתיים ,שרך רבי יעקב את רגליו בחיפוש אחר מפלט מעמק הבכא ,כשהוא ניזון מפטריות שמצא ביערות .באותה עת ,הצליחו גם אותם פליטים שצפו במחזות הנוראים להימלט מהמקום ,והגיעו לחוף מבטחים. כשפגשו את רבם הנערץ ,רבי אפרים הכהן ,סיפרו לו בצער את גורלו המר של חתנו ,והיתה בביתו תאניה ואניה .על פי עדותם, התיר רבי השיל מקרקא את אשתו העגונה של רבי יעקב ,בתו של רבי אפרים הכהן ,אך היא מאנה לקבל את פסק הדין וטענה כי ליבה אומר לה שבעלה הצעיר עדיין בחיים .היו כמה שלעגו לה וחשבו כי דעתה השתבשה עליה מרב צער ,אולם לאחר חצי שנה נדהמה העיר כולה' .ההרוג' הגיע ברגליו ,וכולם שיפשפו את עיניהם לראות את רבי יעקב ׳המת׳ מתהלך בריא ושלם .לאחר שרבי השיל שמע מפיו את תלאותיו ,הפסיק להתיר את עגונות הפרעות ,לאחר שכמעט התיר אשת איש מן התורה. לאחר אותו נס מו פלא ,נולד לבני הזוג הבן צבי הירש ,שהתפרסם בספריו ו בכינויו ה״חכם צבי״ ,אחד מגדולי התורה המפורסמים בדורו ,שמחלציו יצאה משפחה ענפה בהם צדיקים רבים. מחקר בדק :האם ה"קנאקים" באצבעות מסוכנים? כולנו מכירים את רעש ה"קנאק" הנגרם כתוצאה מפריכת האצבעות - בעבר עלו חששות מפני הסכנות האפשריות מהפעולה הזו .מחקר חדש חושף עוד טפח מהתופעה המסתורית הזו של גוף האדם .הממצאים פורסמו בכנס הרדיולוגיה האמריקני .RSNA החוקרים בדקו 64מבוגרים ,בהם 27נשים ו 11-גברים בגילאי 22עד .41 כל אחד מהנבדקים עבר הדמיית אולטרסאונד בעודו מבצע את פעולת ה"קנאק" בכל אחת מאצבעות הידיים 14 .מתוך הנבדקים נהגו לבצע את הפעולה באופן כרוני ,בעוד שעבור עשרה מהם ,זה היה הנסיון הראשון. חלק מהנבדקים "הכרוניים" הודו שהם מבצעים את הפעולה גם 14 פעמים ביום במשך שנים ארוכות .באמצעות מכשיר האולטרסאונד ,ראו החוקרים את המפרקים בעת פעולת ה"קנאק" .שני רדיולוגים פענחו את הממצאים שהראו כי הבזק אור אותו תיארו "כמו זיקוקי דינור המתפוצצים בתוך המפרק" ,מופיע במהלך הפעולה. לדברי החוקרים ,אותם הבזקי אור שנראים במפרקים בעת בדיקת האולטרסאונד ,הם עדות לשינויי לחץ דינמיים הקשורים לבועות גז בתוך המפרק .פריכת האצבעות בזמן ההבזק ,לא גרמה לכל כאב, נפיחות או מוגבלות בפעילות המפרק ,וגם בדיקות האולטרסאונד הראו כי אין כל שינויים במפרק כעדות לפגיעה בו .באף אחד מהנבדקים גם לא נמצאה הגבלה בגמישות המפרקים או הרקמות שסביבם. הממצאים של החוקרים תומכים בהערכות קודמות על מה שמתחולל במפרקי האצבעות :הנקודה הזו בה שתי עצמות או יותר מתחברות עטופה בקרום היוצר את השק שעוטף את המפרק .הקרום הזה מפריש נוזל הקרוי סינוביום ,שמשמש לסיכה של המפרק .נוזל הסינוביום מכיל גזים שונים ובהם חנקן ופחמן דו חמצני. על פי אחת התיאוריות ,בעת כיפוף או מתיחה מהירים של האצבעות ,נמתחים גם קרומי המפרקים והגידים וכך משתנה הלחץ באיזור .שינוי לחץ גורם לשינויים בתצורת הגזים בנוזל המפרק :לפני הגזים היו מומסים בתוכו ,אך כעת הם משתחררים ממנו ויוצרים בועה המשתחררת ויוצרת את צליל הפצפוץ. תיאוריה שנייה גורסת כי באיזור המפרק יש ואקום .מתיחת המפרק גורמת לתזוזה של גידים ופעירת מרווח במפרק המפחיתה את מידת הלחץ באיזור .הפחתה זו של לחץ גורמת לשאיבת גזים בחזרה אל המפרק ,מה שגורם לצליל ה"קנאק". ומה לגבי הנזק האפשרי? על פי הידוע כיום ,פריכת המפרקים אינם גורמים לכל נזק ,וגם אינם מגבירים את הסיכון לרעד ,או לשחיקת המפרקים. הכבשה השחורה /באדיבות ר' קובי לוי "הרב לוי ,אני אם לשישה ילדים הבכורה כיום בת ,24והקטן תינוק בן שנה .בשלושה בנים ושלוש בנות זיכה אותנו בורא עולם .בעלי הוא נהג שכיר של אוטובוס בחברה ציבורית .מצבינו הכלכלי בהחלט סביר .כאן בדרום הדירות זולות יותר ,ומי שמנהל משק בית בצורה חכמה ונבונה, מסתדר ה יטב .דיברנו על חינוך הילדים .בעלי הוא אדם רגיש וטוב לב מאין כמותו ,ויש לנו שיתוף פעולה מצוין לגבי חינוך הבנים והבנות גם הילדים טובים ונפלאים ,חוץ ...אינני יודעת באיזו מילה לבחור ,האם בכינוי הקלאסי ,או שמא בכינוי אחר ...אשאר עם הכינוי השגור .חוץ מ"הכבשה השח ורה" .לא בכל בית יש "כבשה שחורה" ,יש בתים שהילדים כולם כבשים לבנות וזו כמובן ברכה מפוארת שראוי להשתבח בה .אצלינו בניהו בננו האמצעי בן ה 22 -זכה בתואר הזה ללא פיקפוק. אסור לומר על יוצא חלציך שהוא בלתי נסבל ,זו כפיות טובה יש בכך גם אפיקורסות מסויימת ,ולא ההורים הם אלה שבוחרים מי יוולד למעונם .הרי שלושה שותפים לו לאדם ,אבל הקב"ה הוא זה שנוטע נשמה ויודע מדוע היא נשתלת באותו בית ,בלב אותה משפחה, חשבונתיו עלומים .בניהו הוא ילד קשה ,וזו מילה מאד אנמית כדי להגדיר מה הוא עשה לנו .במשך 22שנים מרט לנו את העצבים ,זה המינוח היותר נעים למשמע אוזן ,לא למד כמו שצריך ,הפך את הבית, אגואיסט מושלם גרם לאי שקט לאחיותיו ,פגע והעליב אותן ...השתלט על חפציהן ,ולא נתן להן פינה אחת שלווה .אחיו הקטנים ממנו מסתובבים בבית מתוסכלים ועצבניים "בניהו לקח לי ,בניהו הרביץ לי, בניהו גנב לי "...גיהנום ממש .בעלי ואני אנשים שלווים למדי ,והוא בהחלט הצליח להוציא אותנו משלוותינו .לא אסתיר ,אנו בהחלט פגענו בו במילים והענשנו אותו רבות על מעלליו ,אך זה לא עזר .לילה אחד, עייפה ומתוסכלת מן החורבן שהוא ממיט עלינו ,מאי השקט, מהעצבנות שהוא שידר לכל עבר ,הצעתי לבעלי הצעה ,שבמחשבה שניה נשמעת נוראה "אולי נשלח אותו לפנימיה ,את "הכבשה השחורה" שלנו ,הילד הזה הורס את החינוך של אחיו ואחיותיו .צריך לשים לזה קץ עדיף להציל את החמישה מפניו.".. "אגב ,מלמדיו בתלמוד תורה היו גם הם מברכים על כך שיגור בפנימיה. בניהו הפך להם את השיעורים בהערותיו המרגיזות ,ובתוקפנותו כלפי חבריו "בעלי כמעט והסכים ,אך לבסוף אמר שבלי דעת תורה לא מוציאים ילד מן הבית ,גם אם הוא הכבשה הכי שחורה שיש .ילד זה לא רהיט" .הסכמתי וקבענו שניסע אחרי השבת הקרובה לבני ברק להיוועץ באחד מגדולי הדור. "אם הילד שלנו הוא "כבשה שחורה" ,השבת היתה שחורה שבעתיים. בליל שבת באמצע הסעודה התעלפתי פעמיים ובעלי הזמין אמבולנס. חולשה נוראה תקפה אותי עם הקאות ורעידות .כשהגעתי לחדר המיון, הייתי מבוהלת ונפחדת ,רועדת מאימה העלפון גרם לי לחיוורון בפנים ולרעידות משונות ,אף פעם לא חשתי כך .לאחר סידרת בדיקות שנמשכו מספר ימים לקחו אותי למחלקה ההיא ,המחלקה הנוראה. כשראיתי את השלט ,התעלפתי .כשהתעוררתי התחלתי להתפלל שהלוואי והם טועים ...אני אמא לשישה ,ה' ישמור ..שכנה ,חברה טובה שנילוותה אלי עודדה אותי ,במלים חמות ומעודדות כל כך הייתי זקוקה לליטוף המילולי הזה .ביום ד' אחה"צ נכנסנו בעלי ואני לחדרו של ד"ר אונטרמן שבישר את הנורא מכל שאפשר לשמוע" .זה פגע לך בכדוריות הדם ...אבל תתעודדי ,יוצאים מזה."... "אישפזו אותי להמשך בדיקות ,ואז נתגלתה עוד בעיה רפואית חמורה, שהוסיפה מכאוב על מכאוביי ,והקטינה את סיכויי הריפוי... "בעלי הודיע על הפסקת עבודתו ,ולא עזב אותי לרגע .הוא רזה באופן מבהיל ,ופניו שידרו מצוקה .בנותי הגדולות הן עדינות מאד ,בלשון המעטה והבית לא תיפקד .הקטנים בכו מגעגועים ...שלושה חודשי אישפוז נוראיים עברו עלי כולל שבועיים של מה שמכונה "מוות קליני". "ומי לקח את שרביט ההנהגה של הבית? "הכבשה השחורה" .מה אגיד לך ומה אספר ,בנקודה שכולם קרסו והפכו להיות חסרי בטחון וצל של עצמם ,בניהו הפך לגיבור .הוא השכים כל בוקר קנה לחם וחלב וגבינות, הכין כריכים לאחיו ואחיותיו ,סידר את המטבח שטף את הכלים ,בערב שבת הוא הוסיף נדבך נוסף של אחריות ,ומעבר לקניות ,ניצב על כיסא ובישל בידיים אמונות .בין לבין הוא למד מאחת השכנות את מלאכת הכיבוס ובקיצור ,בעוד אני מאושפזת לטיפולים נוספים מעבר למחלה הנוראה ,בניהו ניווט את ספינת הבית אל חוף מבטחים, והשכנות מדווחות לי "לא יאומן ,את חסרה מאד ,אבל הילד שלך הוא ממש אוצר ,שראוי להתכבד בו" ,מחיתי דמעות של אושר, דמעות לא מאמינות. "בשלב מסויים של האישפוז עשו בדיקות מֵ ח עצם לילדים כדי למצוא התאמות ולהשתילו בגופי .בניהו נמצא הכי מתאים .בעלי מספר שהילד רץ לבדיקות וכולו תפילה ,שהוא יהיה זה שיזכה שממנו יבוא המח עצם שיציל את אמא. "לקחו ממנו מֵ ח עצם ,ואחרי יום יומיים הוא חזר הביתה מאושש ומלא מרץ .המלמד שלו התקשר לבעלי לדווח "בניהו מתנהג למופת ,עם כל חוסר הנעימות שבמצב ,הוא פשוט ילד חדש ,לומד, מנומס ,ואחראי". "הרב לוי ,שלוש שנים חלפו מהסיפור הזה ,היום אני ברוך ה' אשה בריאה וחזקה ,ההשתלה בחסדי שמים הצליחה לאושש אותי, הטיפולים היו עסק לרפואה ברצון אלוקים ,ואחרי שלושה חודשים של טיפולים קשים לשתי מחלות שונות ,חזרתי הביתה. "הבית היה עמוס זרים ושלטים מאירי עיניים "ברוכה הבאה אמא", "עד מאה ועשרים אמא"" ,אין כמו אמא בעולם" ,הבית היה מלא בבנות המשפחה הקרובות שכנות וחברות טובות .שולחן הסלון היה גדוש מאפים תופינים ושתיה בריאה ופני האירו מאושר .נישקתי את ילדיי החל מהבנות הגדולות ועבור לבנים הקטנים .אבל איפה בניהו? הוא ,הגיבור האמיתי של הימים הנוראים הללו ,הוא לא היה שם .כל כך רציתי לחבק ולנשק אותו ,ולהודות לו על הכל ,אבל בניהו כאילו בלעה אותו האדמה. "איפה בניהו שאלתי?" לבעלי לא היתה תשובה... "לפתע נכנסה אשה צעירה לא מוכרת ובידה גיטרה .היא ביקשה בנימוס שהבנים ובעלי ילכו לבית השכנים והציגה את עצמה בשם. במשך שעתיים שרה לנו ,והצחיקה אותנו ,והרגשתי שהיא מכניסה לי חיות מרעננת המון זמן לא שרתי ,לא צחקתי לא שמחתי .אחרי שעתיים היא קמה והלכה ...לא הספקתי לשאול אותה מי היא. השעה היתה כבר תשע בלילה ,בניהו עדיין לא הגיע הביתה .עייפות ג דולה תקפה אותי וגם דאגה חילחלה בקרבי ,מדוע בניהו לא בא להקביל את פני.. "נכנסתי לחדר השינה ,על הכרית היתה מונחת מעטפה "לאמא", אני מקריאה לך ...כן ,יש כמה שגיאות כתיב ..לא נורא. "אמא יקרה שלי שלום לך ,אני נורא שמח שחזרת בריאה הביתה. התפללתי המון שהניתוחים יצליחו ,וברוך ה' הם הצליחו ,רציתי להגיד לך אמא ,שרק אחרי שהלכת לבית החולים ,הרגשתי כמה את חסרה וחשובה לי ...אני יודע שהיתי ילד רע וגרמתי לך הרבה צער. כשחלית ,חשבתי לעצמי אולי זה בגללי ...אבל לא רק בגלל זה אמא שלי ,עזרתי בבית .עזרתי כי כולם היו שבורים ובוכים ,ואני ,את מכירה אותי אני "הכבשה השחורה" אני בוכה פחות ,וכמו שהיה לי יצר רע להרגיז ולעצבן ,ניצלתי את הכוח הזה לעשות המון דברים טובים בבית ,בטח סיפרו לך .אמא ,סליחה על כל מה שהעצבתי אותך .את יודעת ,האשה הזו הזמרת שניגנה לך ,אני הזמנתי אותה ושלמתי לה מהחסכונות שלי ,אמרו לי שהיא אומנית שיודעת לשמח נשים ,ואני מאד רציתי שהיא תשמח גם אותך על כל העצב שעשיתי לך .אמא ,עוד דבר אחד קטן ,אם את סולחת לי ..אז אל תשלחו אותי לפנימיה ,ברוכה הבאה ,בניהו". "הילד ,הרב לוי ,שמע את השיחה ביני לבין בעלי ליבו נפל בקירבו מעלבון ,והמכתב מעיד על כך ,כאלף עדים .אבל הקב"ה מלך מלכי המלכים ,מנהיג את בריותיו עפ"י חשבונותיו העלומים ,ודווקא אותי הוא שלח "לפנימיה" זו המחלקה הנוראה ...ועוד עניין קטן כמה אנחנו ההורים צריכים להיזהר מלהדביק סטיגמות על ילדים, כמה זהירות צריך מחריצת דין ,כן ,לפעמים "הכבשה השחורה" מתגלה כדבר הכי לבן שיש בעולם ,הלוא כן?". אמונה יֵש הַּ ְרבֵ ה אֲ נ ִָשים ֶּשיֵש לָהֶּ ם מָ לֵא ֵשכֶּל בַּ תו ָרה ,יו ְדעִ ים אֶּ ת הַּ תו ָרה י ָָשר וְ הָ פּוך ,אֲ בָ ל אֵ ין לָהֶּ ם אֱ מּונָה בַּ ה' .אֵ יך אַּ ָתה יודֵ עַּ ? ִאם ָאדָ ם בָ א לִ ְשאל אותו :כְ בוד הָ ַּרב ,יֵש לִ י חֲ נּות וַּאֲ נִ י לא מַּ צְ לִ יחַּ לְ ִה ְתפַּ ְרנֵס ִממֶּ ּנָה... הַּ קונִ ים לא בָ ִאים ...אומֵ ר לו הָ ַּרבִ :ת ְסגר אֶּ ת הַּ חֲ נּות וְ ִתפְ ַּתח מַּ ֶּשהּו ָאמרּו ֶּשאֵ ין עֲ ִשירּות וְ אֵ ין עֲ נִ יּות ַאחֵ ר ...לָמָ ה לִ ְסגר? הֲ ֵרי חֲ זַּ"ל הַּ ְקדו ִשים ְ ִמן הָ אֻ מָ נּות" ,הֲ ֵרעו ִתי אֶּ ת מַּ עֲ ַּשי וְ ִקפַּ ְח ִתי אֶּ ת פַּ ְרנָסָ ִתי"ִ .אם הּוא אומֵ ר ַּּנִראֶּ ה הּוא מֵ בִ ין ֶּשהַּ חֲ נּות ִהיא זאת ֶּש ְמבִ יָאה לְ ך לְ ך לִ ְסגר אֶּ ת הַּ חֲ נּות כ ְ אכֶּל ,אֵ יך ָאמַּ ְרנּו בְ ֵשם ַּרבֵ נּו בְ חַּ יֵי ִמי זֶּה הַּ בוטֵ חַּ בַּ ה? לא מואֵ ס. כְ ֶּשאַּ ָתה עו ֶּשה כַּעֲ צָ תו ֶּשיָעַּ ץ לְ ך ,זֶּה אומֵ ר ֶּשֹּלא ִקבַּ לְ ָת אֶּ ת ְרצון ה'ִ .מי אתן ,אֵ ּלֶּה הֵ ם חֲ כ ִָמים אֲ פִ ּלּו בְ חָ כְ מַּ ת הַּ תו ָרה ,אֲ בָ ל אֵ ין יָעַּ ץ לְ ך? בַּ עֲ לֵי ָר ָ אתן ,וְ צָ ִריך לְ ִה ְת ַּרחֵ ק מֵ הֶּ ם לָהֶּ ם אֱ מּונָה .אֵ ּלּו הַּ חֲ כ ִָמים נִ ְק ָר ִאים בַּ עֲ לֵי ָר ָ ּומ ְשכְ נו ָתם בְ כָל ִמינֵי ִה ְת ַּרחֲ קּות .יֵש לו ֵשכֶּל הּוא ְמ ַּקיֵם אֶּ ת כָל הַּ ִמצְ וות ִ מּורה ,אֲ בָ ל אֵ ין לו אֱ מּונָהַּ .רע לְ ך? ִת ְתג ֵָרש! בא ַּקח גֵט! הּוא ַּקּלָה כְ בַּ חֲ ָ לא מַּ אֲ ִמין בַּ ה' ֶּשצָ ִריך לְ ַּקבֵ ל גַּם אֶּ ת הַּ סֵ בֶּ ל. אתן כִ י הֶּ בֶּ ל פִ יהֶּ ם מַּ זִ יק אומֵ ר הָ ַּרב וְ ִהזְ ִהירּו חֲ זַּ"ל לְ ִה ְת ַּרחֵ ק ִמבַּ עֲ לֵי ָר ָ ְמאד לָָאדָ םִ .אם ַּרק ְתדַּ בֵ ר אַּ ָתה ִת ָּנזֵק .מֶּ ה חָ סֵ ר לו? אֶּ ת הַּ ּלֵב ֶּשל הַּ תו ָרה .הּוא לא מֵ בִ ין מַּ ה זאת אֱ מּונָה .לִ פְ עָ ִמים אַּ ָתה רואֶּ ה ָאדָ ם אֵ יך הּוא ִמ ְתנַּהֵ ג בְ כָל ִמינֵי מַּ צָ בִ ים .כַּאֲ ֶּשר לא ִמ ְתמַּ ּלְ ִאים הָ ְרצונות ֶּשּלו הּוא יח בּורי ֶּשאֵ ין לו ֵר ַּ מּומיּות ֶּשמַּ ְת ִאימות לְ עַּ ְס ָקן צִ ִ ִמ ְתנַּהֵ ג בְ כָל ִמינֵי סּוגֵי עַּ ְר ִ ֶּשל תו ָרה. יטבְ ך ָאדָ ם ֶּשמַּ אֲ ִמין בַּ ה' יודֵ עַּ ֶּשמַּ ה ֶּשה' עו ֶּשה לו זֶּה לְ טובָ ה" ,לְ הֵ ִ יתך"ָ ,אז ִת ְתנַּהֵ ג ַאחֶּ ֶּרת .כָל מַּ ה ֶּשבָ ָרא ה' אֶּ ת הָ עולָם הּוא לְ מַּ עַּ ן בְ ַאחֲ ִר ֶּ לְ מַּ טָ ָרה ַאחַּ ת ,לֶּאֱ מּונָה ,לְ עולָם ה' לא י ְַּס ִתיר אֶּ ת הָ אֱ מּונָה וְ לא ְי ַּג ֶּּלה או ָתּה ֶּשי ְִראּו או ָתּה ָת ִמיד בַּ בְ ִח ָירה ֶּשּלְ ך לְ הַּ אֲ ִמין בִ י או לא לְ הַּ אֲ ִמין בִ י. "וְ ה' פָ ַּקד אֶּ ת ָש ָרה" ,כָל הָ עֲ ָקרות נִ פְ ְקדּו עִ מָ ּה ,לָמָ ה? כְ דֵ י ֶּש ַּתאֲ ִמין ֶּשכָל הָ עולָם הַּ זֶּה בָ נּוי עַּ ל דָ בָ ר אֶּ חָ ד"ְ ,רעֵ ה אֱ מּונָה"ִ .אם ל ַָּק ְח ִתי לְ ך אֶּ ת הַּ בְ ִח ָירה בָ אֱ מּונָה לא ָשוֶּ ה לִ י כָל הָ עולָם .אֲ פִ ּלּו ִאם ְת ַּקיֵם ִמצְ וות וְ ַּתעֲ ֶּשה הַּ כלִ ,אם אֵ ין לְ ך אֱ מּונָה לא ָשוֶּ ה לִ י עולָם. וְ כֵן מַּ ְמ ִשיך הָ ַּרב וְ כותֵ ב :וְ הָ עִ ָקר הִ יא הָ אֱ מּונָה וְ צָ ִריך כָל אֶּ חָ ד לְ חַּ פֵ ש אֶּ ת עַּ צְ מו ִאם אֱ מּונָתו ְשל ֵָמה ּולְ ַּחזֵק אֶּ ת עַּ צְ מו בֶּ אֱ מּונָה ָת ִמיד ,כִ י פְ גַּם הָ אֱ מּו ָנ ה בָ ִאים מַּ כות מֻ פְ לָאות ֶּשאֵ ין מועִ יל לָהֶּ ם לא ְרפּואות לא ְתפִ ּלָה וְ לא זְכּות ָאבותָ .אדָ ם ֶּשיֵש לו פְ גָם בָ אֱ מּונָה זֶּה מֵ בִ יא מַּ כות מֻ פְ לָאות ֶּשֹּלא ְתפִ ּלות יַּעַּ זְרּו לו ,לא זְכּות ָאבות וְ גַּם לא עֲ ָשבִ ים ּותרּופות ,הּוא ִמ ְסכֵן .מַּ ה זֶּה "פְ גַּם אֱ מּונָה"? ָאדָ ם ֶּשֹּלא מּוכָן לְ ַּקבֵ ל ְ אֶּ ת מַּ ה ֶּשה' עו ֶּשה ,הּוא כועֵ ס הּוא ִמ ְת ַּקצֵ ף ,הּוא ְמרֻ גָז ,הּוא לא ָשמֵ ַּח. גַּם ְתפִ ּלָה ֶּש ִת ְתפַּ ּלֵל עַּ כְ ָשיו לא ַּתעֲ זר לְ ך ,כִ י זֶּה פְ גָם ֶּשאֵ ין לו ִתקּון. ָלכֵן או מֵ ר הָ ַּרב אַּ ָתה חַּ יָב לְ חַּ פֵ ש בְ חַּ ְד ֵרי לִ בְ ךַּ ,קח זְכּוכִ ית מַּ גְדֶּ לֶּ ת ימטֶּ ר ,אֵ יפה אֵ ין אֱ מּונָה וְ ָשם וְ ִתבְ דק אֶּ ת הַּ ּלֵב ֶּשּלְ ך ִמילִ ימֶּ ֶּטר ַאחַּ ר ִמילִ ֶּ ְת ַּת ְחזֵק אֶּ ת הָ אֱ מּונָה בְ הַּ ֵשם ,עַּ ד ֶּשכָל הַּ ּלֵב ֶּשּלְ ך י ְִהיֶּה חֲ ִתיכָ ה ֶּשל אֱ מּונָה. וְ אומֵ ר הָ ַּרב :וְ גַּם אֵ ין מועִ יל לַּחולֶּה קול צְ עָ קות ּוגְ נִ יחות ,כִ י לִ ְפעָ ִמים מועִ יל לַּחו ֶּלה לא הַּ קולות ֶּש ְמ ַּרחֲ ִמים עָ לָיו עַּ ל יְדֵ י זֶּה אֲ בָ ל עַּ ל יְדֵ י נִמנָעִ ים ִממֶּ ּנּו ,יִצְ עַּ ק -וְ לא ַּיעֲזר לו, נְ פִ ילַּת אֱ מּונָה גַּם אֵ ּלּו הַּ קולות ְ יקה עוז ֶֶּּרת ,לָמָ ה ַאנְטיבְ יו ִט ָ ִ הַּ ְתרּופָ ה גַּם ִהיא לא ַּת ְשפִ יעַּ עָ לָיו .לְ ֻכּלָם לִ י ִהיא לא עוז ֶֶּּרת? אֵ יזֶּה הֶּ ְסבֵ ר יָפֶּ ה נותֵ ן הָ ַּרב :הֲ ֵרי כָל הָ ְרפּואות עֲשבִ ים ,הָ עֲ ָשבִ ים גְדֵ לִ ים עַּ ל יְדֵ י הַּ ג ֶֶּּשם ,הַּ ג ֶֶּּשם מַּ גִ יעַּ עַּ ל יְדֵ י ְתלּויִים בָ ָ בַּ עֲ לֵי אֲ מָ נָה ,בִ זְכּות אֲ נ ִָשים מַּ אֲ ִמינִ ים יו ֵרד ג ֶֶּּשם ,כְ מו ֶּשכָתּוב "זו ֵרעַּ צְ דָ קות מַּ צְ ִמיחַּ יְשּועות" ,סֵ דֶּ ר ָזְרעִ ים הּוא סֵ דֶּ ר אֱ מּונותָ ,אדָ ם זו ֵרעַּ מַּ אֲ ִמין בַּ ה' ֶּשיִתֵ ן ג ֶֶּּשםִ ,אם הּוא לא מֵ הַּ מַּ אֲ ִמינִ ים פֵ רּושו ֶּשהּוא לא חַּ י אֶּ ת הָ אֱ מּונָהָ ,אז הָ עֵ ֶּשב אותו לא יָכול לְ ָש ֵרת אותוָ ,לכֵן יקה לא יְכולָה לַּעֲ זר לו .מַּ ה הּוא צָ ִריך לַּעֲ שות? לא ל ַָּקחַּ ת ַאנְטיבְ יו ִט ָ הָ ִ יקה יותֵ ר חֲ ז ָָקה אֶּ ּלָא לְ ִה ְתחַּ זֵק בָ אֱ מּו ָנה. ַאנְטיבְ יו ִט ָ ִ ָאדָ ם ֶּשּנָשּוי לְ ִא ָשה ָק ָשה ,עָ לָיו לְ הָ בִ ין ֶּשזֶּה הַּ ִתקּון ֶּשּלו וְ עִ ם זֶּה הּוא צָ ִריך לִ ְחיות .לָמָ ה? כִ י זֶּה הַּ ִתקּון ֶּשל הַּ ּנְ ָשמָ ה ֶּשּלו .יֵש לו ֶּילֶּד חולֵה נֶּפֶּ ש וְ צָ ִריך לְ טַּ פֵ ל בו ,לא כועֵ ס עָ לָיו לא מַּ כֶּה אותו ,זֶּה מַּ ה ֶּשיֵש וְ עִ ם זֶּה אֲ נִ י אֶּ עֱבד אֶּ ת הַּ ֵשם .חֲ נּות לא טובָ ה? זֶּה מַּ ה ֶּשה' ָרצָ הִ ,ת ְתחַּ זֵק בָ אֱ מּונָה! זֶּה ְרצון ה'. חידת א .ב מפרשת משפטים א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת - אסור לענות אותה אם חופרים אותו חייבים אח"כ לכסות אסור ללחוץ אותו ממנו צריך להתרחק עבד עברי שרוצה להישאר יותר משש שנים ישאר עד... תוספת על מה שנאמר קודם (עפ"י רש"י) צריכים להיראות 1פעמים בשנה אדם שגנב שור צריך לשלם לבעל השור פי... מי שגנב שור אין הבדל אם מכר אותו או... ההפטרה מספר... מעמי הארץ באיזה מחנה ה"מקום אשר ינוס שמה"? (עפ"י רשי) אסור לחיות אותה=עפ"י רש"י בית דין צריך להורגה ,מי זאת? "כל אשר דיבר ה'______" בחמש כאלו פודים את הבכור כיסה את ההר נהר בגבול הארץ המובטחת גרשה את החיוי ,הכנעני והחיתי החג שבו מביאים ביכורים שלוש פעמים בשנה חוגגים את ה... כמה שנים עובד עבד עברי? שש שנים אוספים אותה חידת השבוע לפרשת משפטים חפשו מילה בת 1אותיות מהפרשת המסתתרת כאן כל שורה בחידה רומזת להקשר אחר של המילה מהעץ הוא תלש מקל עבה ולא חלש ההם צעקו והריעו וקול קללה השמיעו השבוע בת"ת נערך סיור ע"י פיקוח של משרד החינוך עם המפקח הדגול הרב חביב חודדה הי"ו. המפקח נכנס לכיתות ובחן תלמידים, ההתרשמות הייתה מיוחדת, וזאת בנוסף למצגת הנפלאה. בסיום אצל מורנו שיבח המפקח את הת"ת וההשקעה המרובה הניכרת על התלמידים. דברים מעניינים על חוש הטעם לטעמים שמתגלגלים לנו על הלשון יש מקורות מסתוריים הרבה יותר, חלקם קשורים דווקא בחוש הריח ,חלקם בזיכרונות הילדות שלנו וחלקם עוד מהיותנו עוברים בכלל .כמה דברים שלא ידעתם על האופן שבו אנו חשים בטעמים. .2אנחנו אוהבים את מה שאמא אכלה -האוכל שהאמא אוכלת עובר למי השפיר וגורם לתינוק לחבב את הטעמים ,כיוון שהוא יכול להבחין בהם ולזכור אותם לאחר הלידה .דבר דומה קורה בעת ההנקה .ככל שהתינוק מתחיל להיחשף למזון מוצק ,הוא מגלה העדפה לטעמים שחווה עוד בהיותו ברחם. העובדה הזאת נכונה לגבי טעמו של מיץ גזר ,למשל ,ולא למלח ,כי כמות המלח שהאם צורכת לא משפיעה על מליחות מי השפיר או החלב בהנקה .למעשה ,רכיב הריח של הטעם הוא שמועבר מהאם לעובר או התינוק .האם יכולה להגביר את נטייתו של הילד לאהוב מזונות בריאים כמו ירקות על ידי כך שתאכל בעצמה כאלה בזמן ההריון וההנקה. הניסיון שלנו משפיע על העדפות הטעם שאנו מגלים ,כך שאם אהבנו אוכל מלוח בעבר נרצה כמובן לצרוך ממנו עוד בעתיד ,ואם כולם סביבנו יעברו לדיאטה דלת-נתרן ,גם אנחנו נלמד בסופו של דבר להשתוקק פחות למלח. " .1מפת הלשון" לא באמת מדויקת -בציורים הנפוצים של הלשון מסומנות בקדמתה הנקודות ה"מתוקות" ,בצדדים הנקודות ה"מלוחות" ומאחור האזור ה"מר" .האזורים האלה אכן מעט יותר רגישים לטעמים השונים ,אבל במציאות אין חלוקה ברורה ומוגדרת בין הטעמים השונים שהלשון יכולה לחוש ,ויש קולטני טעם גם באחורי הגרון. .1האף חש בטעמים -הרבה ממה שנתפס בעינינו כ"טעם" הוא למעשה ריח .ניחוחות של האוכל העולה מהפה עוברות לאחורי הגרון ומשם לאף ,שמעניק לכם חוויית טעם מלאה .כאשר חוסמים וסותמים את החלק הקדמי של האף ,זה כמו לסגור פתח של צינור ולמנוע מהמים לצאת דרכו. .6הריח מעורר נוסטלגיה -לאנשים רבים יש זיכרונות חזקים מטעמים מסוימים מילדותם .חוויה של הטעמים הללו שוב ,כאשר הם בוגרים ,עשויה להעלות בדמיונם תמונות ברורות משנות נערותם ,זאת משום שחוש הריח הוא כנראה החוש הקדום ביותר שלנו ,והקשר האנטומי בין הריח לרגשות שלנו חזק יותר מאשר לחושים אחרים .עם זאת ,לא נעשה עדיין מחקר העוסק בתופעה הזאת ,כיוון שהיא ייחודית מאוד ומשתנה מאדם לאדם. בשבת: בחול: תפילות שחרית הנץ החמה ( 47:64כ 67-דקות קודם הנץ החמה) 47:44 שחרית מנין ב' 42:27 שחרית מנין ג' ( 27:47כ 14-דק' קודם שקיעה) מנחה סמוך למנחה ערבית מנין א' בתום השיעור המרכזי ערבית מנין ב' שיעורים בימים א – ה בשעה , 21:14גמרא – לאחר השיעור המרכזי יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי עין יעקב -עיון באגדות חז"ל חובת הלבבות הלכה /ענייני דיומא מסילת ישרים לרבנו הרמח"ל הלכות שבת פעילות לנשים יום שלישי 14:14שיעור לנשים ,הר' עטיה תפילות ושיעורים ( 24:74כ 14-דק' לפני שקיעה) מנחה ערב שבת שחרית עם הנץ החמה ( 47:14כשעה קודם הנץ החמה) 14( 47:44דק' לפני תפילת שחרית) שיעור בהלכות נידה 47:14 שחרית מנין ראשי ( 21:14אליהו קורן ,1משפחת פרג'יאן) תהילים לבנים 26:44 מנחה מנין א' 26:14 שיעור מוסר ( 27:27בתום השיעור) מנחה מנין ב' ( 27:17כ 14-דק' קודם צאת שבת) שיעור הלכה ( 27:77עם צאת השבת) ערבית של מוצ"ש ( 22:27לאחר ערבית של מוצ"ש) אבות ובנים שיעור הלכה בשר וחלב 14:44 פעילות לנשים בשבת תהילים לבנות שיעור לנשים ( 21:44הרב מן ההר ,26/1משפחת בן אלי) 21:44עד 21:67מפי מו"ר שליט"א שיעורים קבועים נוספים מפי מו"ר הרב שליט"א בירושלים והסביבה! יום ראשון 12:44ביה"כ "יוסף חי" ,רחוב מניה שוחט ,פסגת זאב יום רביעי 22:44ביה"כ "בורכוב" ,רחוב פישל ירושלים 27:14 יום שני יום חמישי 12:44 לזיכוי הרבים ,להצלחה ,לרפואה ולעילוי נשמת. דניאל בן-ציון בטל' .050-4886366 ביה"כ "מוסיוף" ,רחוב יואל ירושלים מעלה אדומים רחוב אבני החושן תלמוד תורה גן בנים 3-4 מכינה א' – מכינה ב' כיתות א' – ח' בית הספר -בית יעקב גן בנות 3-4 גן בנות 4-6 גן חובה -כיתות א' – ח' שיעורי מורנו הרב בשבוע האחרון בבית דגן ובבני ברק העלון מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה של מרן שר התורה ופוסק הדור ,מורנו ורבנו מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ,שזכותו הגדולה תגן עלינו ,דוד בן שמחה וב"ב ,משפחת מזרחי ,יחזקאל מאיר בן שרה ,דליה בת נעמי ,אייל מזרחי להצלחת: לרפואת :חיים מרדכי בן נטע זיווג הגון :אור בן דליה
© Copyright 2024