‫מבנה עין של אדם‪:‬‬
‫העין היא כמעט כדורית‪ ,‬נמצאת בחזית הגולגולת בתך ארובת העין‪ ,‬העשויה מעצם‪ .‬היא‬
‫מסוגלת לנוע‪ ,‬בתוך הארובה באופן חופשי בעזרת מערכת מסובכת של שרירים‪ .‬באזור הגבות‪,‬‬
‫עצם הגולגולת בולטת כדי להגן על העין מפני מכות‪.‬‬
‫קרנית – (‪ )cornea‬רקמה שקופה בחזית העין‪ .‬בעלת עקמומיות כדורית האחראי למרכוז קרני‬
‫האור אל תוך העין‪.‬‬
‫קשתית ‪ )IRIS( -‬החלק הצבעוני הנראה‪ .‬צבע הקשתית הוא בדרך כלל חום או כחול או צירוף‬
‫של שני הצבעים‪ .‬זוהי תכונה העוברת בתורשה‪ .‬בתוך הצבע יש דוגמאות וסימנים משתנים‪,‬‬
‫ואלה מיוחדים לכל אדם‪ ,‬כמו טביעות האצבעות ‪ -‬אין שני בני אדם שהקשתית שלהם זהה‪.‬‬
‫אישון – (‪ )pupil‬הכתם השחור במרכז הקשתית‪ .‬דרכו עובר האור אל העין‪ .‬ברוב היצורים‬
‫לאישון יכולת לווסת את עוצמת האור החודרת דרכו באמצעות יכולתו להתרחב ולהתכווץ‪:‬‬
‫בעוצמת אור גבוהה – האישון מתכווץ; בעוצמת אור נמוכה – מתרחב‪ .‬אישון האדם הוא עגול‪,‬‬
‫אבל אצל בעלי חיים רבים יש לו צורה של סדק או צורה מסובכת יותר‪.‬פתיחתו וסגירתו של‬
‫האישון היא אוטומטית לגמרי‪ .‬ההוראות של הקשתית ‪ -‬לפתיחתו או לסגירתו של האישון‬
‫‪.‬נשלחות מן המוח‪ ,‬בהתאם למידע שהוא מקבל על כמות האור המגיעה לרשתית‪.‬‬
‫עדשה – (‪ )lens‬ממקדת את קרני האור‪ .‬העדשה באדם יכולה לשנות את מידת הקמירות שלה‪,‬‬
‫וע"י כך למקד את התמונה בצורה מושלמת‪ .‬לעדשה יכולת טובה למקד אור כמעט כמו זו של‬
‫עדשת זכוכית‪ ,‬אבל היא גמישה מאוד ויכולה לשנות את צורתה‪ ,‬ולהתמקד לפי המרחק‪ .‬בזכות‬
‫התכונה הזו‪ ,‬העין יכולה להביט בפרטים רחוקים ומיד לעבור להביט בפרטים קרובים‪ .‬העדשה‬
‫משנה צורה כמעט בן‪-‬רגע‪ ,‬כך ששני העצמים נראים לנו ברורים באותה מידה‪ .‬העדשה קטנה‬
‫מאוד ‪ -‬גודלה כגודל אפונה קטנה‪ .‬היא שטוחה מעט לפנים‪ ,‬צלולה מאוד ויש לה גוון קל של‬
‫צהוב‪ .‬כאשר אנו מביטים בעצם רחוק‪ ,‬וממקדים את האור על הרשתית העדשה נעשית שטוחה‪.‬‬
‫אולם כאשר אנו ‪.‬מביטים בעצם קרוב‪ ,‬וקרני האור נשברות כדי לשמור על חדות התמונה‬
‫העדשה נעשית מעוגלת יותר‬
‫הקרנית והעדשה הם החלקים היחידים בגוף האדם שאין בהם כלי דם‪ .‬פרושו של דבר‪ ,‬שאפשר‬
‫להשתיל קרנית של אדם אחד בעינו של אדם אחר‪ ,‬כיוון שאין בה תאי דם היכולים ליצור דחייה‪,‬‬
‫כמו שקורה לעיתים קרובות בניתוחי השתלה אחרים‪.‬‬
‫הנוזל הזגוגי ‪ )vitreous humor( -‬חומר שקוף דמוי ג'לי‪ ,‬הממלא את חלל גלגל העין‪ .‬האור עובר‬
‫דרכו אל הרשתית‪.‬‬
‫רשתית – (‪ )retina‬הרשתית היא שכבה פנימית קעורה (בצורה של קערה) המרפדת את החלק‬
‫האחורי של העין‪ .‬עדשת העין ממקדת את האור הנכנס לעין‪ ,‬ועל הרשתית נוצרת תמונה הפוכה‬
‫ ראשה למטה ופניה לאחור‪ .‬ברשתית ממוקמים תאים מיוחדים הנקראים פוטורצפטורים‪ ,‬או‬‫קולטני אור‪ .‬והם אלה שממירים את אנרגיית האור לאותות חשמליים‪ ,‬בהתאם לעוצמת האור‬
‫הנקלט‪ .‬בכל עין כ‪ 120-‬מליון פוטורצפטורים‪ .‬ברשתית מצויים שני סוגים של פוטורצפטורים‪,‬‬
‫השונים בצורה ובתפקיד‪ :‬קנים (‪ )rods‬ומדוכים (‪.)cones‬‬
‫הקנים בעלי צורה גלילית והם מאד רגישים לאור‪ .‬המדוכים בעלי צורה חרוטית משמשים לראייה‬
‫בעוצמות אור גבוהות ומשמשים גם לראיית צבעים‪ .‬המדוכים מתחלקים לשלוש קבוצות‪ ,‬על‪-‬פי‬
‫רגישותם לשלושה אורכי גל‪:‬‬
‫אדום (‪ ,)580 nm‬ירוק (‪ )540 nm‬וכחול (‪.)450 nm‬‬
‫כשאורך גל מסוים מגיע לרשתית‪ ,‬הוא מעורר את שלושת סוגי המדוכים בעוצמות שונות‪ ,‬וע"י כך‬
‫מתקבלת התחושה של צבע מסוים‪ .‬הצבעים השונים והגוונים אותם אנו רואים תלויים בצירוף‬
‫מספר תאי העצב השוני שעברו גירוי‬
‫תהליך הראייה‬
‫כאשר פוגע אור באורך גל מתאים בחיישנים המצויים ברשתית‪ ,‬הם מתמירים את האור לדחפים‬
‫עצביים‪ .‬אותות חשמליים אלה מועברים באמצעות עצב הראייה אל אזור מיוחד במוח – קליפת‬
‫המוח‪.‬‬
‫התמונה המתקבלת על הרשתית היא הפוכה לעצם הנראה‪ ,‬אך עיבוד הנתונים במוח "הופך"‬
‫בחזרה את התמונה הנראית‪.‬‬
‫הפנייה לקטע אנימציה הממחיש כיצד נקלטת התמונה בעין‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=gvozcv8pS3c htt‬‬
‫עיבוד הנתונים‬
‫קליפת המוח היא החלק הגדול ביותר במוח האנושי ומהווה כ‪ 85%-‬ממשקל המוח‪ .‬בחלק זה‬
‫מתבצעות פעולות מורכבות ביותר‪ :‬קריאה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬זיהוי אובייקטים‪ ,‬וכן עיבוד המידע החושי‪.‬‬
‫באדם‪ ,‬חלק ניכר מקליפת המוח עוסקת בעיבוד המידע מהחוש המפותח ביותר – הראייה‪.‬‬
‫בקליפת המוח מצויים כשלושים אזורים שונים‪ ,‬האחראיים על חלקים שונים בעיבוד המידע‪:‬‬
‫איזור הרגיש לקווים בזוויות שונות‪ ,‬קווי מיתאר של עצמים‪ ,‬ניתוח תמונות של צבע ותנועה‪.‬‬
‫בתחנה הראשונה מפורקת התמונה לתכונות פשוטות ובסיסיות‪ ,‬אח"כ חלה אבחנה בצבעים‬
‫השונים‪ ,‬בתנועה ובעומק (תלת‪-‬ממדיות)‪.‬‬
‫המידע המעובד מאזורים אלה מצטרף ומושווה לזיכרון ובמקרים רבים התמונה שאנו רואים היא‬
‫רק בחלקה הראייה הפיזית‪ ,‬ובחלקה – מצטרף אליה גם מידע מהמוח‪.‬‬
‫ראייה תקינה ולקויי ראיה‬
‫ראייה תקי נה מאופיינת בכך שנקודת המיקוד תיפול בדיוק על הרשתית‪ .‬יצירת השלמות במיקוד מתאפשרת הודות‬
‫לשינוי בעקמומיות העדשה (בסיוע השרירים ההיקפיים סביב העדשה) ומידת העקמומיות של הקרנית עצמה‪.‬‬
‫בגלל מבנה העין ודרך הפעולה שלה‪ ,‬העין מסוגלת לתקן טעויות קטנות במיקוד‪.‬‬
‫העדשה יכולה לשנות את צורתה לשם מיקוד וחידוד התמונה‪ ,‬ולעתים כאבי ראש טורדניים הם‬
‫סימן לכך שהעין נאלצת לעבוד קשה מדי כדי לתקן את הטעויות האלה‪ ,‬ולדאוג לראיה תקינה‪.‬‬
‫אחד מהליקויים הנפוצים ביותר מן הסוג הזה הוא קוצר ראייה‪ .‬אצל קצרי רואי הקרנית מעוקמת‬
‫מידי או שגלגל העין ארוך מידי‪ .‬בשני המקרים האלה‪ ,‬דמותם של עצמים רחוקים נופלת רחוק‬
‫מדי מהרשתית ‪ -‬לפניה‪ ,‬והתמונה על הרשתית אינה ממוקדת‪ .‬התמונה מטושטשת מכיוון שקרני‬
‫האור ממשיכות להתפשט לצדדים לאחר שעברו כבר את נקודת המיקוד‪ .‬עצמים קרובים נראים‬
‫בחדות כשקרני האור נשברות בזוית חדה‪ ,‬אבל העין אינה מסוגלת להסתגל מספיק כדי‬
‫להתמקד בעצמים רחוקים‪.‬‬
‫במצב של רוחק ראיה העין קצרה מדי או העדשה שטוחה מדי‪ .‬במקרה כזה התמונה מתקבלת‬
‫מאחורי הרשתית‪ .‬אדם רחק ראייה יכול לראות עצמים רחוקים בבהירות‪ ,‬אבל אינו יכול למקד‬
‫את הראיה על עצם קרוב‪ .‬האור הנכנס לעין מתחיל להישבר כשהוא עובר דרך המשטח העליון‬
‫הקמור של הקרנית‪ .‬אם הקרנית אינה עגולה לגמרי‪ ,‬היא משפיעה על שבירת האור‪ ,‬כך‬
‫שהתמונה נמתחת או מתעוותת‪.‬‬
‫כמעט את כל ליקויי הראיה‪ ,‬הנובעים משיבוש צורת גלגל העין או העדשה‪ ,‬אפשר לתקן בעזרת‬
‫משקפיים‪ .‬משקפיים מתאימים שוברים את האור הנכנס לעין כך שהתמונה חוזרת לתיקנה‬
‫בעוד שעקמומיות הקרנית היא קבועה לאורך חייו של האדם‪ ,‬הרי שהעדשה מאבדת מיכולתה‬
‫לשנות את עקמומיותה עם העלייה בגיל‪ ,‬ובשלב מסוים יש צורך בעזרה של משקפיים‪.‬‬
‫‪.‬‬