‫המשק הישראלי‬
‫דו"ח בנק ישראל ‪2015‬‬
‫פרופ' נתן זוסמן‬
‫מנהל חטיבת המחקר‪ ,‬בנק ישראל‬
‫‪03.04.2016‬‬
‫‪1‬‬
‫ישראל ‪ – 2015‬דגשים בתמונת המצב‬
‫המאקרו כלכלית‬
‫שינוי מבני במרכיבי הצמיחה – הובלה של הצריכה‬
‫הפרטית לעומת קיפאון ביצוא‬
‫הגידול בשימושים‪ :‬סך הגידול ותרומת הרכיבים‪,‬‬
‫‪ 2007‬עד ‪2015‬‬
‫‪%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫סך הגידול בשימושים‬
‫‪3‬‬
‫‪2013‬‬
‫ההשקעה‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫הצריכה הפרטית‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בנק ישראל‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫הצריכה הציבורית‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫היצוא (ללא יהלומים)‬
‫‪-4‬‬
‫היצוא צמח בקצב איטי יותר מאשר הסחר העולמי‬
‫הסחר העולמי‪ ,‬היבוא למדינות ה‪ OECD-‬והיצוא מישראל (סחורות ושירותים)‪,‬‬
‫‪ 2008‬עד ‪2015‬‬
‫מדד כמותי‬
‫(‪)100=2008‬‬
‫‪125‬‬
‫‪120‬‬
‫‪115‬‬
‫‪110‬‬
‫‪105‬‬
‫היצוא מישראל (ללא יהלומים וחברות הזנק)‬
‫הסחר העולמי‬
‫היבוא למדינות ה‪OECD-‬‬
‫‪100‬‬
‫‪95‬‬
‫‪90‬‬
‫‪85‬‬
‫‪4‬‬
‫מקור‪ ,OECD :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בנק ישראל‬
‫שער החליפין הריאלי נמצא ברמה נמוכה – נבלמה מגמת‬
‫הייסוף הריאלי‬
‫מדדים לשער החליפין הריאלי‪ ,‬נתונים רבעוניים‪ 2009 ,‬עד ‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫מדד‬
‫(‪)2012=100‬‬
‫‪110‬‬
‫מחירי היצוא‬
‫ביחס למחירי‬
‫התוצר‬
‫מחירי היבוא (ללא דלק)‬
‫ביחס למחירי התוצר‬
‫ההפרש בין האינפלציה‬
‫בישראל לאינפלציה ב‪G4-‬‬
‫‪105‬‬
‫‪100‬‬
‫‪95‬‬
‫ההפרש בין האינפלציה‬
‫בישראל לאינפלציה‬
‫בשותפות הסחר‬
‫‪90‬‬
‫‪85‬‬
‫‪1‬מדינות ה‪ :G4-‬ארה"ב– ‪ ,49%‬גוש האירו– ‪ ,32%‬בריטניה– ‪ ,13%‬יפן– ‪.6%‬‬
‫‪5‬‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בנק ישראל‬
‫צמצום יתרונה של ישראל מבחינת צמיחה פועל להחלשת‬
‫הכוחות הפועלים לייסוף ריאלי‬
‫ההפרש‬
‫(נקודות האחוז)‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫ההפרש בין פער התוצר בישראל לפער הממוצע ב‪ OECD-‬ושער החליפין הריאלי‪,‬‬
‫‪ 2000‬עד ‪2015‬‬
‫‪140‬‬
‫שער החליפין הריאלי‬
‫‪130‬‬
‫‪2‬‬
‫‪120‬‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪100‬‬
‫‪-4‬‬
‫ההפרש בין פערי התוצר‬
‫‪-6‬‬
‫‪6‬‬
‫מדד‬
‫מקור‪ ,OECD Economic Outlook (November 2015) :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בנק ישראל‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫המעבר לצמיחה מובלת צריכה השתקף בגאות בשוק‬
‫העבודה ובהרכבו הענפי‬
‫מדד למשרות שכיר בענף התעשייה‪ ,‬בענפי המסחר‪,‬‬
‫השירותים העסקיים והבינוי‪ ,‬ובענפי השירותים‬
‫הציבוריים‪,‬‬
‫‪ 2000‬עד ‪2015‬‬
‫שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים (‪ )25-64‬ושיעור‬
‫המשרות הפנויות במגזר העסקי‪,‬‬
‫נתונים רבעוניים מנוכי עונתיות‪2009-2015 ,‬‬
‫מדד‬
‫(‪)100=2006‬‬
‫‪983,672‬‬
‫‪150‬‬
‫השירותים‬
‫הציבוריים‬
‫‪140‬‬
‫‪1,360,018‬‬
‫התעשייה‬
‫‪345,854‬‬
‫המסחר‪,‬‬
‫השירותים‬
‫העסקיים‬
‫והבינוי‬
‫‪130‬‬
‫גאות‬
‫כלכלית‬
‫שפל‬
‫כלכלי‬
‫‪11/Q1‬‬
‫‪10/Q4‬‬
‫‪120‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪11/Q4‬‬
‫‪11/Q3‬‬
‫‪13/Q2‬‬
‫‪10/Q2‬‬
‫‪14/Q4‬‬
‫‪13/Q3‬‬
‫‪09/Q2‬‬
‫‪15/Q2‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪09/Q4‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪90‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪80‬‬
‫‪1.5‬‬
‫שיעור האבטלה‬
‫‪7‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪14/Q3‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪15/Q3‬‬
‫‪15/Q4‬‬
‫‪15/Q1‬‬
‫שיעור‬
‫המשרות‬
‫הפנויות‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‪ ,‬משרד הכלכלה והתעשייה ועיבודי בנק ישראל‬
‫מימון השינוי המבני במשק –‬
‫אשראי צרכני ואשראי לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫החוב של משקי הבית שלא לדיור ביחס לתוצר גבוה‬
‫יחסית בהשוואה בין‪-‬לאומית‬
‫האשראי שלא לדיור ביחס לתוצר‪ ,‬השוואה בין‪-‬לאומית‪,‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪%‬‬
‫‪25‬‬
‫‪19.9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪13.0 13.0‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪9.3 9.4 9.4 9.5‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪6.6 6.7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5.0 5.3‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫מקור‪ :‬ישראל ‪ -‬נתוני בנק ישראל; ארה"ב ‪ -‬נתוני התמ"ג מה‪ ,BEA-‬נתוני החוב מה‪ ,FED-‬לא כולל הלוואות סטודנטים בשיעור של ‪ 7%‬תוצר; שאר‬
‫המדינות ‪ -‬נתוני התמ"ג מה‪ ,OECD-‬נתוני החוב ‪ -‬בריטניה‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬בלגיה ושוויץ מהבנקים המרכזיים‪ ,‬שאר המדינות מה‪OECD-‬‬
‫גידול החוב של משקי הבית שלא לדיור בשנתיים‬
‫האחרונות תומך בצריכה הפרטית‬
‫יחס חוב משקי הבית לתוצר‪,‬‬
‫אחוזי תוצר‪ 2000 ,‬עד ‪2015‬‬
‫‪%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪%‬‬
‫‪30‬‬
‫החוב שאינו לדיור‬
‫‪13‬‬
‫‪29‬‬
‫‪28‬‬
‫‪27‬‬
‫‪12‬‬
‫‪26‬‬
‫‪11‬‬
‫החוב לדיור‬
‫‪10‬‬
‫‪25‬‬
‫‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫‪22‬‬
‫‪9‬‬
‫‪21‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל‬
‫האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים גדל‬
‫התפלגות האשראי הבנקאי למגזר העסקי לפי מגזרי פעילות‪ ,‬ויתרת האשראי בכל‬
‫מגזר‪ ,‬במיליארדי שקלים‪ 2009 ,‬עד ספטמבר ‪ ,2015‬נתוני סוף תקופה‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪219‬‬
‫‪227‬‬
‫‪237‬‬
‫‪263‬‬
‫‪124‬‬
‫‪119‬‬
‫‪270‬‬
‫‪261‬‬
‫‪259‬‬
‫‪284‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪115‬‬
‫‪113‬‬
‫‪114‬‬
‫‪105‬‬
‫‪99‬‬
‫‪109‬‬
‫‪86‬‬
‫‪81‬‬
‫‪67‬‬
‫‪64‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪56‬‬
‫‪58‬‬
‫ספט‪15-‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫עסקים גדולים‬
‫‪11‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל‬
‫עסקים בינוניים‬
‫עסקים קטנים‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫הגידול באשראי לעסקים קטנים מלווה בירידת מחירו‬
‫ובירידת המרווח בינו לבין עלות האשראי של עסקים גדולים‬
‫אומדן לריבית בנקאית לפי מגזרי פעילות‪,‬‬
‫‪ ,2011-2015‬ממוצע שנתי‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫הפער בין אומדן ריבית עסקים קטנים לגדולים‬
‫אומדן לריבית עסקים קטנים‬
‫אומדן לריבית עסקים גדולים‬
‫‪12‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫השפעת הירידה במחירי האנרגיה על ישראל‬
‫עלייה משמעותית ביחס בין מחירי התוצר לבין מחירי‬
‫הצריכה הפרטית‬
‫היחס בין מחירי התוצר למחירי הצריכה הפרטית‪,‬‬
‫‪ 2004‬עד ‪2015‬‬
‫‪1.06‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪0.96‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪14‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל‬
‫העלייה בשכר הריאלי מנקודת הראות של העובדים גדולה‬
‫מהעלייה בעלויות העבודה של המעסיקים‬
‫שיעור השינוי בעלות הריאלית לשעת עבודה‪ ,‬שיעור השינוי בשכר הריאלי‬
‫לצרכן‪ ,‬ושיעור הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי‪,‬‬
‫‪2004-2015‬‬
‫‪8.0%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-2.0%‬‬
‫‪-4.0%‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫שיעור צמיחה‪ -‬תוצר מקומי גולמי‬
‫ש"ש בשכר הריאלי לצרכן‬
‫ש"ש בעלות הריאלית לשעת עבודה (ליצרן)‬
‫‪15‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪-6.0%‬‬
‫השיפור בתנאי הסחר הוביל לשיפור משמעותי בחשבון‬
‫השוטף‬
‫אחוז השינוי‬
‫בחשבון השוטף‬
‫(במונחי תוצר)‬
‫‪4%‬‬
‫השפעת שינוי בתנאי הסחר על החשבון השוטף‪,‬‬
‫‪ 2013‬עד ‪2015‬‬
‫אסטוניה‬
‫קוריאה הדרומית‬
‫צ'ילה‬
‫‪y = 0.84x + 0.003‬‬
‫)מובהק(‬
‫אירלנד‬
‫ישראל‬
‫קנדה‬
‫‪3%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪1%‬‬
‫הממלכה המאוחדת‬
‫שוודיה‬
‫‪0%‬‬
‫‪-1%‬‬
‫‪-1%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫אוסטרליה‬
‫‪-2%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪-2%‬‬
‫‪-3%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-1%‬‬
‫‪-2%‬‬
‫הולנד‬
‫נורווגיה‬
‫סלובקיה‬
‫השינוי בתנאי הסחר‪ 2013 ,‬עד ‪( 2015‬במונחים של תוצר)‬
‫*תוצאות המבחן הסטטיסטי‪ :‬יש קשר מובהק‪.‬‬
‫**ארה"ב הושמטה (מדינה גדולה)‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל‬
‫‪-3%‬‬
‫‪-4%‬‬
‫‪-5%‬‬
‫השיפור בתנאי הסחר הוביל לעליה בשיעור החיסכון‬
‫הלאומי‬
‫החיסכון הלאומי הגולמי‪,‬‬
‫‪ 2008‬עד ‪2015‬‬
‫אחוזים‬
‫מהכנסות‬
‫המשק‬
‫‪25‬‬
‫‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫‪22‬‬
‫‪21‬‬
‫‪20‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בנק ישראל‬
‫בעולם המתאפיין בירידת מחירים נהנו היצואנים‬
‫הישראלים מעליית מחירים‬
‫המדד למחירי היצוא במונחי מטבע חוץ‪,‬‬
‫ישראל לעומת שאר המדינות ב‪,OECD-‬‬
‫‪ 2009Q1‬עד ‪2015Q4‬‬
‫מדד‬
‫(‪)100=2010‬‬
‫‪140‬‬
‫‪130‬‬
‫ישראל‬
‫‪120‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫הממוצע‬
‫ב‪OECD-‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪18‬‬
‫מקור‪ OECD :‬ועיבודי בנק ישראל‬
‫סוגיות נבחרות בדו"ח ‪2015‬‬
‫התמורות שחלו בשוק העבודה בעשור האחרון‬
‫לפי בעלות על דירה‬
‫רוכשי דירה ראשונה הגיבו לעליית מחירי הדיור בהגדלת‬
‫תשומת העבודה‬
‫מספר המפרנסים בקרב זוגות צעירים‪ ,‬לפי‬
‫הבעלות על דירה‪,‬‬
‫‪ 2004‬עד ‪( 2014‬הבסיס ‪)100=2004‬‬
‫זוגות צעירים‬
‫שאין בבעלותם‬
‫דירה‬
‫זוגות‬
‫שיש‬
‫בבעלותם‬
‫דירה‬
‫מדד‬
‫‪120‬‬
‫מספר חודשי העבודה של זוגות צעירים שכירים‬
‫רוכשי דירה לפי סוג הרכישה‪,‬‬
‫‪ 2002‬עד ‪(2013‬הבסיס ‪)100=2002‬‬
‫‪120‬‬
‫רוכשי דירה‬
‫ראשונה‬
‫‪115‬‬
‫‪110‬‬
‫‪115‬‬
‫‪110‬‬
‫‪105‬‬
‫משפרי דיור‬
‫‪100‬‬
‫‪105‬‬
‫‪95‬‬
‫‪90‬‬
‫‪100‬‬
‫‪95‬‬
‫‪85‬‬
‫רוכשי דירה‬
‫להשקעה‬
‫‪90‬‬
‫‪21‬‬
‫מדד‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל וסקר הוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬פאנל נישומים של רשות המיסים‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫‪70‬‬
‫הגדלת תשומת העבודה בעיקר על ידי המפרנס הראשי‬
‫מספר חודשי העבודה בקרב זוגות נשואים לפי סוג העסקה ועיתוי רכישת הדירה‪,‬‬
‫‪ 2002‬עד ‪ 2007‬לעומת ‪ 2008‬עד ‪2013‬‬
‫חודשים‬
‫‪11‬‬
‫חודשים‬
‫‪22‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪18‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪8‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫משפרי דיור‬
‫רוכשי דירות‬
‫ראשונות‬
‫בן הזוג‬
‫זוגות נשואים‬
‫‪2002-2007‬‬
‫‪22‬‬
‫משפרי דיור‬
‫רוכשי דירות‬
‫ראשונות‬
‫‪2008-2013‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל לפאנל נישומים של רשות המיסים ולכרטסת מחירי נדל"ן (כרמ"ן)‬
‫משפרי דיור‬
‫רוכשי דירות‬
‫ראשונות‬
‫בת הזוג‬
‫הבנייה ושוק הדיור – תמ"א ‪38‬‬
‫בדומה למצב בעולם‪ ,‬הציבור בישראל מתרכז באזורי‬
‫המרכז‬
‫התפלגות אישורי הבנייה ומשקי בית לפי מחוזות‪,‬‬
‫‪2010-2015‬‬
‫‪%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫דרום‬
‫ירושלים*‬
‫התפלגות משקי הבית‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫מרכז‬
‫חיפה‬
‫התפלגות האישורים שהנפיקו ועדות מחוזיות‬
‫*מחוז ירושלים כולל את אזורי אשקלון‪ ,‬קריית גת‪ ,‬קריית מלאכי ואשדוד אשר מהבחינה הגיאוגרפית שייכים לאזור הדרום‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מקור‪ :‬מנהל התכנון‪ ,‬הלמ"ס ועיבודי בנק ישראל‬
‫צפון‬
‫‪0‬‬
‫גידול בתוספת דירות לבניינים קיימים במסגרת תמ"א ‪38‬‬
‫בעיקר במחוזות תל אביב והמרכז‬
‫מספר יחידות הדירות שנוספו לבניינים קיימים‪ ,‬ממוצעים שנתיים‬
‫יחידות‬
‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫דרום‬
‫תל אביב‬
‫מרכז‬
‫‪2013-2015‬‬
‫‪25‬‬
‫מקור‪ :‬מנהל התכנון‪ ,‬הלמ"ס ועיבודי בנק ישראל‬
‫חיפה‬
‫‪2008-2015‬‬
‫‪2000-2007‬‬
‫צפון‬
‫ירושלים‬
‫‪0‬‬
‫תמ"א ‪ – 38‬נקודות למחשבה‬
‫‪ ‬הציבור בישראל מתרכז באזורי המרכז‪ ,‬מזווית ראייה ארוכת‬
‫טווח נדרש ציפוף אוכלוסין רב מזה שמאפשרת תמ"א ‪38‬‬
‫‪ ‬תמ"א ‪ 38‬באזורי המרכז מרחיבה את היצע הדירות כיום במחיר‬
‫פגיעה בייעול השימוש בקרקע בטווח הארוך‬
‫‪ ‬התחשבות בשיקולי הטווח הארוך – איזון בין ההיתרים הניתנים‬
‫במסגרת תמ"א ‪ 38‬והגדלת התמריצים לתכניות פינוי‪-‬בינוי‬
‫במסגרת התחדשות עירונית‬
‫‪26‬‬
‫תודה‬