אלפא לא בוכים
בנצי :לשם התחלה ,וכדי להכניס את עצמנו למצב הרוח המתאים ,אני רוצה לקרוא לפניכם שיר ,שמספר אמנם על מציאות שהיתה בערך 02-51שנה לפני שנולדנו .אבל משהו מהריחות ,מהטעמים ,מהצבעים שהשיר נושא אתו ,מזכיר לי גם את ילדותנו שלנו – את ילדותי שלֶם לרגל מפגש – שלי .השיר נקרא "ילדי בית-אלפא לא בוכים" והוא נכתב ע"י אלישע ֶ דומה לשלנו – שהתקיים בשנת ה 02-לבית-אלפא: ילדי בית-אלפא לא בוכים (תמונות מילדות נשכחת) לילה ...חושך ,יריות מהגלבוע!!! ילדי בית-אלפא לא בוכים – אין למי! אבא ואמא אינם (הם עסוקים בבניין הארץ), אבל גם אין על מה – כי לקובה השומר יש מָ אּוזֶר ארוך קנה, עם ַקת מעץ והוא כבר יראה להם... רוח ממערב ,תריס דופק...אש בשדות... ילדי בית-אלפא לא בוכים – אין למי! שומרת הלילה עם פנס הרוח כבר הלכה לה למקום אחר. אבל גם אין על מה – לדז'ּונֶק הנפח יש פטיש גדול 4קילו, כי ְ הוא כבר יראה להם... חם ...ברחש ...קוצים... רגליים יחפות בעפר, ילדי בית-אלפא לא בוכים – אין למי! ִהינְ ָדה המטפלת ממילא אינה שומעת... אבל גם אין על מה – עוד מעט נגיע לעץ הּדוֹם הגדול שפירותיו עגולים ומתוקים. רוח קדים מעלה תימרות אבק... אוהלי קידר שחורים ממלאים את האופק. ילדי בית-אלפא לא בוכים – אין למי! (גם אם הינדה תשמע, מה היא כבר יכולה לעשות?) אבל גם אין על מה – עוד מעט נגיע לסחנה הקטנה, יש שם שדרת אקליפטוס כבדת צל וגם תעלת בטון קטנה, המוליכה מים צלולים וקרים שחלזונות אבן שחורים לדפנותיה. [אלישע שלם הוא בנו של מתיתיהו שלם .משפחתם עברה מבית-אלפא לרמת יוחנן ב"טרנספר" הידוע ,בשנת ]5492 חגי :בסוף השיר נזכרת הסחנה הקטנה ו'חורשת הסחנה' שהיתה שם שכולנו עוד זוכרים אותה. בקשר לזה יש לי סיפור קטן .יום אחד טיילנו שם ,בחורשת הסחנה ,והיו שם כוורות של דבורים שהתחילו להיפתח .כולנו חזרנו משם בוכים ומייללים ,בעגלה של ה'גן ירק'; וכל החברים בקיבוץ היו בטוחים ש-או שאנחנו יצאנו מדעתנו ,או שאיטה יצאה מדעתה – כי 'בסך הכל' הצצנו לראות מה יש שם בתוך הכוורות והדבורים לא כ"כ אהבו שמציצים להן .ולא היה מישהו מאתנו שלא נעקץ ,והיו גם כאלה שיותר מפעם אחת .היום 12 ,שנה מאוחר יותר ,לא צוחקים יותר מדבורים ,כי יש אנשים שמתים מזה .לנו זה היה אירוע חווייתי – אמנם כואב, אבל חווייתי .אבל לא כך מתייחסים לזה היום.
© Copyright 2024