סקירה כלכלית שבועית

‫סקירה כלכלית שבועית‬
‫‪ 17‬באפריל ‪2016‬‬
‫עיקרים‬
‫בארץ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המיקוד השבועי עוסק במאפייני התעסוקה של הנשים החרדיות‪ .‬הממצאים העיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות‪ ,‬אף מעבר ליעד הממשלתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור גבוה מאוד מהנשים החרדיות עוסקות בתחום החינוך‪ ,‬אך בשנים האחרונות גוברת ההשתלבות‬
‫של נשים חרדיות גם בענפים אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחוז הנשים החרדיות המועסקות במשרה חלקית הוא גבוה‪ ,‬בעיקר נוכח הצורך לטפל בילדים‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬ישנן נשים חרדיות רבות שמצהירות כי היו מעוניינות לעבוד בהיקף משרה גדול יותר אילו‬
‫היו מוצאות משרה מתאימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההכנסה הממוצעת של נשים חרדיות נמוכה בכ‪ 30 -‬אחוזים משל נשים יהודיות שאינן חרדיות‪ ,‬אך‬
‫עיקר הפער מוסבר על ידי היקף שעות עבודה מצומצם יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפער בשכר השעתי נמוך יותר ועומד על כ‪ 7-‬אחוזים בלבד‪ .‬בענפים המאפיינים את הסקטור הפרטי‬
‫הפער גדול יותר ועומד על כ ‪ 23 -‬אחוזים‪ .‬סביר שפערים אלו משקפים הבדלים בסוג ההשכלה‪ ,‬תמהיל‬
‫ענפי התעסוקה וסוגי העבודה‪ ,‬וגם הטיה הנובעת מהעובדה שהאוכלוסייה החרדית צעירה יותר‬
‫בממוצע מהאוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש ינואר ‪ 2016‬נרשמה עלייה ריאלית בשכר למשרת שכיר‪ ,‬וזאת על רקע העלייה בשכר במגזר‬
‫העסקי ובשירותים הציבוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מאידך‪ ,‬בחודש ינואר נרשם קיטון במספר משרות השכיר‪ ,‬אשר בא לידי ביטוי הן במגזר העסקי והן‬
‫בשירותים הציבוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש פברואר ‪ 2016‬נרשמה ירידה בשיעור המשרות הפנויות‪ .‬יחד עם זאת מספר המשרות הפנויות‬
‫נותר גבוה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על פי הערכות הוועדה המוניטארית‪ ,‬המדיניות המוניטארית צפויה להיוותר מרחיבה לאורך זמן לאור‬
‫שיעורי האינפלציה הנמוכים‪ ,‬העלייה בשכר צפויה לתמוך בחזרת קצב האינפלציה לחלק התחתון של‬
‫טווח היעד לקראת אמצע ‪.2017‬‬
‫‪‬‬
‫מדד המחירים לצרכן ירד בחודש מרץ ב‪ 0.2 -‬אחוז‪ .‬בתוך כך השלים המדד ירידה של ‪ 1‬אחוז מראשית‬
‫‪ .2016‬מדד מחירי הדיור עלה בחודש ינואר ב‪ 0.4 -‬נקודת אחוז‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2016‬נרשמה ירידה ביצוא הסחורות בהשוואה לחודש פברואר‪ ,‬המשך למגמת הירידה‬
‫מהחודשים האחרונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היצוא התעשייתי רשם ירידה חדה יותר‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי בכל רמות הטכנולוגיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקביל‪ ,‬ביבוא הסחורות נרשמה ירידה ביחס לחודש קודם‪ ,‬וזאת על רקע ירידה חדה ביבוא חומרי‬
‫גלם‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמשכה מגמת הירידה ביבוא חומרי האנרגיה‪ ,‬אשר מצוי ברמה הנמוכה ביותר מאז‬
‫נובמבר ‪.2004‬‬
‫‪1‬‬
‫סקירה כלכלית שבועית‬
‫‪ 17‬באפריל ‪2016‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש מרץ נרשמה ירידה בהיקף כניסת תיירים לישראל ביחס לחודש פברואר‪.‬‬
‫בעולם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזיות הצמיחה והסחר העולמי בשנים ‪.2017-2016‬‬
‫הירידה בתחזיות נובעת מירידה בתחזית הצמיחה של המשקים המפותחים והמתפתחים‪ ,‬ובכלל‬
‫בתחזיות הצמיחה של ארה"ב‪ .‬בתוך כך‪ ,‬נמשכת ההאטה בצמיחה בכלכלה הסינית‪ ,‬והתוצר בברזיל‬
‫וברוסיה צפוי להתכווץ גם בשנת ‪.2016‬‬
‫‪‬‬
‫קרן המטבע ממליצה על נקיטת מדיניות מוניטארית מתואמת בין הבנקים המרכזיים‪ ,‬וזאת כדי‬
‫למזער את הסיכונים הפיננסים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגירעון המצטבר בתקציב הפדראלי בארה"ב גדל בחודש מרץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש מרץ נרשמה בארה"ב ירידה בהיקף המכירות הקמעונאיות‪ ,‬בניגוד לתחזיות‪ .‬מנגד‪ ,‬מדד הליבה‬
‫של המכירות הקמעונאיות רשם עלייה מתונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדד המחירים לצרכן בארה"ב ומדד הליבה‪ ,‬רשמו עליות בשיעור נמוך מהצפוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנתוני האומדן המוקדם של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ורויטרס עולה כי בחודש‬
‫אפריל נרשמה‪ ,‬זה חודש רביעי ברציפות‪ ,‬ירידה של המדד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש פברואר נרשמה ירידה במדד הייצור התעשייתי בגוש האירו ביחס לחודש קודם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתוך כך נרשמה בגרמניה‪ ,‬צרפת ובריטניה ירידה במדד הייצור התעשייתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצב האינפלציה (שיעור השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד) של מדד המחירים לצרכן בגוש האירו‬
‫עמד בחודש מרץ על ‪ 0‬אחוז‪ ,‬ונותר נמוך משמעותית מיעד האינפלציה של ה‪.ECB -‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש מרץ נמשכה בבריטניה ההאצה בקצב האינפלציה‪ .‬מדובר בקצב האינפלציה המהיר ביותר‬
‫שנרשם מאז ינואר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫הבנק המרכזי של בריטניה הותיר את הריבית ללא שינוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש מרץ קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן בסין שמר על יציבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬קצב‬
‫האינפלציה של מדד המחירים ליצרן המשיך במגמת העלייה מתחילת השנה‪ ,‬אך נותר נמוך מהיעד‬
‫הממשלתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מאזן הסחר של סין לחודש מרץ הפתיע לרעה‪ ,‬וירד בשיעור חד מהציפיות‪ .‬בתוך כך‪ ,‬היצוא הסיני רשם‬
‫בחודש מרץ גידול בהשוואה לחודש המקביל אשתקד‪ ,‬בעוד ביבוא נרשם חודש נוסף של ירידות‪ ,‬זה ‪17‬‬
‫חודשים ברציפות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגמת ההאטה בקצב הצמיחה בסין נמשכה ברבעון הראשון של ‪.2016‬‬
‫‪‬‬
‫נתוני הייצור התעשייתי בסין בחודש מרץ מצביעים על צמיחה מהירה מתחזיות הכלכלנים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סקירה כלכלית שבועית‬
‫‪ 17‬באפריל ‪2016‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫המיקוד השבועי‪ -‬מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות ‪4 ..................................................‬‬
‫בארץ ‪14 ................................................................................................................‬‬
‫שוק העבודה ‪14 ................................................................................................................‬‬
‫אינפלציה ומדיניות מוניטארית ‪15 ......................................................................................‬‬
‫סחר חוץ ‪17 .....................................................................................................................‬‬
‫תיירות ‪18 ........................................................................................................................‬‬
‫בעולם ‪19 ...............................................................................................................‬‬
‫תחזיות קרן המטבע הבינלאומית (‪19 ......................................................................... )IMF‬‬
‫ארה"ב ‪21 ........................................................................................................................‬‬
‫אירופה ‪25 .......................................................................................................................‬‬
‫אסיה ‪26 ..........................................................................................................................‬‬
‫להלן פירוט המדדים שפורסמו בשבוע האחרון‪ .‬שיעורי השינוי המוצגים בסקירה זו הם בניכוי‬
‫עונתיות; שיעורי השינוי החודשיים הם לעומת חודש קודם; חישוב שיעורי השינויים הרבעוניים‬
‫מתייחס לחודשים הזמינים ברבעון‪ ;1‬ושיעור השינוי ב‪ 12 -‬החודשים האחרונים מתבסס על‬
‫נתונים מקוריים‪.‬‬
‫‪ 1‬לדוגמה‪ ,‬אם קיימים נתונים לחודשים ינואר ופברואר ‪ 2016‬בלבד‪ ,‬נחשב את שיעור השינוי של ממוצע‬
‫חודשים אלו לעומת ממוצע החודשים ברבעון הרביעי של ‪.2015‬‬
‫‪3‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫המיקוד השבועי ‪ -‬מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫תקציר מנהלים‬
‫בתקופה האחרונה פורסמו בהרחבה נתונים לגבי שיעור התעסוקה של נשים חרדיות‪ ,‬ובפרט‬
‫הודגשה העובדה כי שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה בצורה חדה בשנים האחרונות ומאז‬
‫‪ 2012‬הוא השיג את היעד הממשלתי בתחום (‪ 63‬אחוזים)‪ .‬מיקוד זה נועד להשלים את התמונה על‬
‫ידי בחינה של מאפייני התעסוקה של הנשים החרדיות‪ ,‬בהיבטים של ענפי תעסוקה‪ ,‬היקפי משרה‬
‫ושכר‪.‬‬
‫להלן עיקרי הממצאים‪:‬‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות‪ ,‬אף מעבר ליעד‬
‫הממשלתי‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור גבוה מאוד מהנשים החרדיות עוסקות בתחום החינוך (כ‪ 50-‬אחוזים)‪ ,‬אך בשנים‬
‫האחרונות גוברת ההשתלבות של נשים חרדיות גם בענפים אחרים‪ .‬הרוב הגדול של הנשים‬
‫החרדיות עוסקות בענפים המאפיינים את הסקטור הציבורי‪.‬‬
‫‪ ‬אחוז הנשים החרדיות המועסקות במשרה חלקית הוא גבוה – שכירה חרדית עובדת כ‪29-‬‬
‫שעות בממוצע לעומת ‪ 38‬שעות בממוצע בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות; על פי הסקר‬
‫החברתי של הלמ"ס הסיבה העיקרית לכך היא הצורך לטפל בילדים‪ ,‬אך במקביל ישנן נשים‬
‫חרדיות רבות שמצהירות כי היו מעוניינות לעבוד בהיקף משרה גדול יותר אילו היו מוצאות‬
‫משרה מתאימה‪.‬‬
‫‪ ‬ההכנסה הממוצעת של נשים חרדיות מעבודה‪ ,‬נמוכה בכ‪ 30-‬אחוזים משל נשים יהודיות‬
‫שאינן חרדיות‪ ,‬אך עיקר הפער מוסבר על ידי היקף שעות העבודה המצומצם יותר‪.‬‬
‫‪ ‬הפער בשכר השעתי עומד על כ‪ 7-‬אחוזים בלבד‪ .‬בענפים המאפיינים את הסקטור הפרטי‬
‫הפער גדול יותר ועומד על כ ‪ 23 -‬אחוזים‪ .‬סביר שפערים אלו משקפים הבדלים בסוג‬
‫ההשכלה‪ ,‬תמהיל ענפי התעסוקה וסוגי העבודה‪ ,‬וגם הטיה הנובעת מהעובדה שהאוכלוסייה‬
‫החרדית צעירה יותר בממוצע מהאוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫‪ .1‬שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה בצורה חדה בשנים האחרונות‬
‫תרשים ש‪ 1‬מציג את מגמות התעסוקה על פני השנים‪ ,‬תוך הבחנה בין נשים חרדיות לנשים‬
‫יהודיות שאינן חרדיות‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫ניתן לראות שאחוז התעסוקה של הנשים החרדיות עלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות‬
‫ועמד בשנת ‪ 2015‬על כ‪ 73-‬אחוזים‪ ,‬שיעור הגבוה באופן משמעותי מהיעד הממשלתי לשנת ‪2020‬‬
‫העומד על ‪ ,63%‬ומעט נמוך מזה של נשים יהודיות שאינן חרדיות שעמד על כ‪ 80-‬אחוזים (זאת על‬
‫רקע העלייה שחלה במהלך התקופה גם בשיעור התעסוקה של נשים שאינן חרדיות)‪.‬‬
‫‪ .2‬כ‪ 50 -‬אחוזים מהנשים החרדיות מועסקות בתחום החינוך‪ ,‬אך נרשמת ירידה בשיעור זה‬
‫תרשים ש‪ 2‬מציג את התפלגות התעסוקה בין ענפי המשק השונים‪ ,‬תוך השוואה בין נשים חרדיות‬
‫לנשים יהודיות שאינן חרדיות‪:2‬‬
‫‪2‬‬
‫הנתונים במסמך זה מתייחסים לנשים בגילאי העבודה העיקריים (‪ )25-64‬ומבוססים (למעט תש‪ )1 .‬על נתוני סקר‬
‫הוצאות משקי הבית לשנת ‪ . 2014‬זיהוי משקי הבית החרדים בוצע על בסיס נתוני סוג בי"ס האחרון בו למדו הגברים‬
‫במשק הבית‪ ,‬כאשר ההנחה היא שככל שישנו לפחות גבר אחד במשק הבית אשר סוג בי"ס האחרון בו למד הינו כולל‬
‫‪ /‬ישיבה ‪ /‬בית מדרש לרבנים – הרי שמדובר במשק בית חרדי‪ .‬יצוין שהגדרה זו היא מצומצמת יותר מההגדרה‬
‫ששימשה לחישוב הנתונים המוצגים בתרשים ‪ , 1‬הכוללת גם את כלל התושבים של ישובים המוגדרים כישובים‬
‫חרדים (ללא קשר למוסד הלימודים של בני משק הבית)‪ .‬עם זאת – מבחינת נתוני שיעורי התעסוקה‪ ,‬שתי ההגדרות‬
‫מניבות תוצאות דומות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫תרשים ש‪ :2‬שיעור המועסקות בענפי התעסוקה העיקריים‪2014 ,‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬סקר הוצאות‪2014 ,‬‬
‫הפער הבולט ביותר הוא בענף החינוך ‪ -‬בעוד שבאוכלוסיית הנשים היהודיות שאינן חרדיות רק‬
‫כ‪ 18-‬אחוזים עוסקות בתחום זה‪ ,‬הרי שבקרב הנשים החרדיות השיעור מגיע לכ‪ 51-‬אחוזים‪ .‬ניתן‬
‫להניח ששיעור זה נובע במידה רבה משיעור הילודה הגבוה בקרב האוכלוסייה החרדית (אם כי יש‬
‫להדגיש כי לא כל הנשים החרדיות המועסקות בענף החינוך עושות זאת רק במסגרת החינוך‬
‫החרדי)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחינת המגמה על פני שנים מראה כי שיעור הנשים החרדיות העוסקות בענף‬
‫החינוך (מתוך כלל הנשים החרדיות המועסקות) נמצא דווקא בירידה ‪ -‬מכ‪ 65-‬אחוזים במהלך‬
‫העשור הקודם ועד כ‪ 50-‬אחוזים כיום ‪ -‬כפי שניתן לראות בתרשים ש‪:3‬‬
‫‪6‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬סקרי הוצאות‪2004 ,2008-2014 ,‬‬
‫(*) מכיוון שמספר הנדגמות הרלוונטיות (חרדיות מועסקות בגילאי העבודה העיקריים) הוא קטן יחסית‪ ,‬ייתכנו‬
‫סטיות משנה לשנה – ככל הנראה יש בכך להסביר את הנתון החריג של שנת ‪.2009‬‬
‫פילוח נוסף נוגע לתעסוקה בסקטור הציבורי לעומת הסקטור הפרטי‪ .‬אמנם נתוני סקר ההוצאות‬
‫אינם כוללים מידע ישיר לגבי שאלה זאת‪ ,‬אך ניתן לאפיין מספר ענפים כענפים המאפיינים את‬
‫הסקטור הציבורי‪ ,‬בעוד יתר הענפים מאפיינים את הסקטור הפרטי‪ .‬הכוונה בפרט לענפי החינוך‪,‬‬
‫הבריאות והרווחה‪ ,‬המנהל המקומי והציבורי‪ ,‬אספקת חשמל ואספקת מים‪ .3‬על פי חלוקה זו‪,‬‬
‫מתקבל שכ‪ 68-‬אחוזים מהנשים החרדיות מועסקות בענפים המאפיינים את הסקטור הציבורי‪,‬‬
‫לעומת ‪ 44‬אחוזים מהנשים היהודיות שאינן חרדיות – כפי שניתן לראות בתרשים הבא‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫יש להדגיש כי אין הכוונה כי כל העוסקים בענפים אלו בהכרח מועסקים על ידי הסקטור הציבורי או ממומנים על‬
‫ידו‪ ,‬אלא ששיעור המעורבות של הממשלה בתחומים אלו הוא גבוה מאוד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫תרשים ש‪ :4‬תעסוקה לפי סקטור‪2014 ,‬‬
‫נשים יהודיות שאינן‬
‫נשים חרדיות‬
‫חרדיות‬
‫‪32%‬‬
‫ענפים המאפיינים‬
‫מגזר ציבורי‬
‫ענפים המאפיינים‬
‫מגזר פרטי‬
‫‪68%‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬סקר הוצאות‪2014 ,‬‬
‫נקודה נוספת היא שבניגוד לרושם שנוצר אולי מדיווחים עיתונאיים כאלה ואחרים‪ ,‬נראה שנכון‬
‫להיום שיעור הנשים החרדיות העוסקות בענף ההייטק הוא מצומצם ביותר‪ .‬נתוני הסקר אינם‬
‫מאפשרות לזהות בצורה ישירה תעסוקה בתחום ההייטק‪ ,‬אך נכון לשנת ‪ 2014‬כ‪ 10-‬אחוזים בלבד‬
‫מהנשים החרדיות הועסקו בשני הענפים הרלוונטיים ביותר לתחום ההייטק (מידע ותקשורת‪,‬‬
‫ושירותים מקצועיים‪ ,‬מדעיים וטכניים)‪ ,‬מעט פחות מהשיעור של הנשים הלא‪-‬חרדיות אשר‬
‫הועסקו בענפים אלו – זאת כאשר ברור שחלק ניכר מהמשרות בענפים אלו אינן בגדר משרות‬
‫הליבה של תחום ה‪"-‬הייטק"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫‪ .3‬אחוז הנשים החרדיות המועסקות במשרה חלקית הוא גבוה‪ ,‬בעיקר בשל הצורך לטפל בילדים‬
‫התרשים הבא מציג נתונים לגבי שעות העבודה הממוצעות של נשים חרדיות ויהודיות שאינן‬
‫חרדיות‪:‬‬
‫תרשים ש‪ :5‬שעות עבודה ממוצעות בקרב נשים שכירות‪2014 ,‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬סקר הוצאות‪2014 ,‬‬
‫כך‪ ,‬נשים חרדיות שכירות עובדות בממוצע כ‪ 23-‬אחוזים פחות שעות מנשים שאינן חרדיות‪ .‬יצוין‬
‫שהפער איננו נובע רק מהתפלגות ענפי התעסוקה השונה‪ ,‬אלא מתקיים כמעט בכל ענפי המשק‬
‫(בענף החינוך למשל‪ ,‬נשים חרדיות עובדות כ‪ 27-‬שעות שבועיות בממוצע‪ ,‬לעומת כ‪ 33-‬שעות בקרב‬
‫נשים יהודיות שאינן חרדיות)‪.‬‬
‫מעניין לבחון את הסיבות שמביאות לכך שנשים רבות במגזר החרדי מועסקות בהיקפי משרה‬
‫חלקיים‪ .‬הלוח הבא מתבסס על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬אשר‬
‫מציג שאלה זו לנסקרים המועסקים במשרה חלקית‪ .‬יצוין שזיהוי האוכלוסייה החרדית בסקר‬
‫החברתי שונה מזו שבסקר ההוצאות ומבוססת על הגדרה עצמית של הנסקר‪ .‬אלו הן התשובות‬
‫לשאלה זו בקרב נשים חרדיות‪ ,‬על פי הסקר‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫לוח ש‪ :1‬סיבה לעבודה במשרה חלקית‪2014 ,‬‬
‫חרדיות‬
‫יהודיות שאינן‬
‫חרדיות‬
‫מטפל ‪ /‬מטפלת בילדים‪ ,‬בבן משפחה אחר או במשק הבית שלך‬
‫‪47%‬‬
‫‪28%‬‬
‫חיפש‪/‬ה עבודה במשרה מלאה או עבודה נוספת ולא מצא‪/‬ה‬
‫‪16%‬‬
‫‪11%‬‬
‫לא מעוניין‪/‬ת לעבוד יותר משלושים וחמש שעות בשבוע‬
‫‪16%‬‬
‫‪14%‬‬
‫בעבודה זו בדרך כלל עובדים פחות משלושים וחמש שעות בשבוע‬
‫‪13%‬‬
‫‪15%‬‬
‫פנסיה‪ ,‬גיל גבוה‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫לומד‪/‬ת‬
‫‪4%‬‬
‫‪18%‬‬
‫לא יכול‪/‬יכולה לעבוד יותר מסיבות של מחלה‪ ,‬מום‪ ,‬נכות או‬
‫וכדומה‬
‫‪-‬‬
‫סיבה אחרת‬
‫‪-‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪10%‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬הסקר החברתי‪2014 ,‬‬
‫באופן לא מפתיע‪ ,‬הסיבה העיקרית לעבודה במשרה חלקית הינה הצורך לטפל בילדים או בבני‬
‫משפחה אחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לשים לב ש‪ 16-‬אחוזים מהנסקרות השיבו כי הסיבה לעבודתן‬
‫במשרה חלקית הינה אי‪-‬מציאת עבודה במשרה מלאה (ו‪ 13-‬אחוזים השיבו כי במקום עבודתן‬
‫נהוג לעבוד פחות מ‪ 35-‬שעות בשבוע‪ ,‬כאשר סביר להניח כי לפחות חלקן היו באופן עקרוני‬
‫מעוניינות לעבוד בהיקף משרה גדול יותר)‪.‬‬
‫‪ .4‬השכר של נשים חרדיות נמוך בכ‪ 30-‬אחוזים משל נשים יהודיות שאינן חרדיות; עיקר הפער‬
‫מוסבר על ידי היקף שעות עבודה מצומצם יותר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫התרשים הבא מציג נתונים אודות השכר הממוצע של שכירות‪:‬‬
‫תרשים ש‪ :6‬הכנסה חודשית ממוצעת מעבודה בקרב נשים שכירות‪( 2014 ,‬ש''ח)‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬סקר הוצאות‪2014 ,‬‬
‫כך‪ ,‬נשים חרדיות מרוויחות בממוצע כ‪ 32-‬אחוזים פחות מנשים יהודיות שאינן חרדיות‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫ראינו כאמור שנשים חרדיות עובדות בממוצע מספר קטן יותר של שעות‪ ,‬ולכן תרשים ‪ 7‬מציג את‬
‫השכר השעתי ומראה שברמה השעתית‪ -‬הפער עומד על ‪ 7‬אחוזים בלבד‪ .‬מאידך‪ ,‬כאשר‬
‫מתמקדים רק בענפים שמאפיינים את הסקטור הפרטי‪ ,4‬המשקפים אולי טוב יותר את פריון‬
‫העבודה‪ ,‬מקבלים פער גבוה יותר של כ‪ 23-‬אחוזים (תרשים ש‪.)8‬‬
‫‪4‬‬
‫כל הענפים למע ט חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה‪ ,‬מנהל מקומי וציבורי‪ ,‬אספקת מים ואספקת חשמל ‪ -‬נזכיר שוב כי אין‬
‫הכוונה כי כל העוסקים בענפים אלו בהכרח מועסקים על ידי הסקטור הציבורי‪ ,‬אלא רק ששיעור המעורבות של‬
‫הממשלה בתחומים אלו הוא גבוה‪ .‬על כן‪ ,‬אין להסיק מהנתונים המוצגים לגבי פערי שכר בין הסקטור הציבורי‬
‫לסקטור הפרטי באופן כללי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫תרשים ש‪ :7‬שכר שעתי ממוצע בקרב נשים שכירות‪( 2014 ,‬ש''ח)‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬סקר הוצאות‪2014 ,‬‬
‫תרשים ש‪ :8‬שכר שעתי ממוצע מעבודה בענפים המאפיינים את הסקטור הפרטי‪( 2014 ,‬ש''ח)‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬סקר הוצאות‪2014 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫המיקוד השבועי‬
‫מאפייני התעסוקה של נשים חרדיות‬
‫סביר שפערים אלו מושפעים מהבדלים בסוג ההשכלה‪ ,‬תמהיל ענפי העבודה‪ ,‬וסוגי העבודה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬פערים אלו עשויים לשקף הטיה מסוימת‪ ,‬כאשר הגיל הממוצע של האוכלוסייה החרדית‬
‫נמוך משל האוכלוסייה שאיננה חרדית (כאשר שכר לרוב עולה עם הגיל – המשקף וותק וניסיון‬
‫תעסוקתי)‪ .‬כך‪ ,‬ניתוח רגרסיה פשוט‪ 5‬אשר מנסה לנטרל את השפעת הגיל‪ ,‬מצביע על ביטול הפער‬
‫לחלוטין בעבור כלל המועסקות‪ ,‬וצמצום הפער לכ‪ 15-‬אחוזים בעבור המועסקות בענפים‬
‫המאפיינים את הסקטור הפרטי (אך יש לסייג ולומר כי ניתוח זה מניח תוואי שכר על פי גיל זהה‬
‫לנשים חרדיות ונשים שאינן חרדיות – הנחה שאין כל וודאות לגביה‪ ,‬בפרט לאור הבדלים בסוג‬
‫ההשכלה)‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫רגרסיה בה המשתנה התלוי הוא השכר השעתי והמשתנים הבלתי תלויים הנם גיל וגיל בריבוע (על פי קבוצות הגיל‬
‫של הלמ"ס) ומשתנה דמי עבור אשה חרדית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בארץ‬
‫באר ץ‬
‫שוק העבודה‬
‫‪‬‬
‫השכר למשרת שכיר עמד בחודש ינואר ‪ 2016‬על ‪ 9,467‬ש"ח‪ ,‬נתון המייצג עלייה ריאלית של‬
‫‪ 1.1‬אחוז ביחס לחודש דצמבר ‪ .2015‬הגידול בשכר למשרת שכיר נבעה מעלייה בשכר בסקטור‬
‫העסקי ובשירותים הציבוריים‪.‬‬
‫תרשים ‪ :1‬השכר למשרת שכיר‬
‫ש"ח לחודש וממוצע שנתי‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במספר משרות השכיר נרשם קיטון של ‪ 0.5‬אחוז בחודש ינואר ‪ 2016‬ביחס לחודש דצמבר‬
‫‪ ,2015‬כאשר המגזר העסקי רשם קיטון מהיר יותר מזה שנרשם בשירותים הציבוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחודש פברואר ‪ 2016‬נרשמה ירידה של ‪ 0.4‬נקודת אחוז בשיעור המשרות הפנויות לכדי ‪3.6‬‬
‫אחוזים‪ .‬למרות הירידה‪ ,‬נתון זה מהווה שיעור גבוה של משרות פנויות בהשוואה לאמצע‬
‫‪.2015‬‬
‫‪14‬‬
‫בארץ‬
‫תרשים ‪ :2‬שיעור המשרות הפנויות‬
‫מסך המשרות‬
‫‪‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫אינפלציה ומדיניות מוניטארית‬
‫‪‬‬
‫מפרסום דיוני הריבית לחודש אפריל של הועדה המוניטרית בבנק ישראל עולה כי הגורם‬
‫העיקרי להחלטת הוועדה להשאיר את הריבית לחודש מרץ ללא שינוי בשיעור של ‪ 0.1‬אחוז‬
‫היה שיעור האינפלציה השלילי‪ .‬עם זאת‪ ,‬הועדה המוניטרית החליטה שלא להוריד את‬
‫הריבית על אף האינפלציה השלילית‪ ,‬ועל אף ההתמתנות הכלכלית העולמית שנמשכה בחודש‬
‫מרץ (במיוחד במדינות המתפתחות)‪ ,‬בשל רמתה הנוכחית הנמוכה והחשש מההשפעות‬
‫השליליות של המהלך על שוק הדיור‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬חברי הוועדה ציינו כי הכלכלה הישראלית‬
‫ממשיכה לצמוח בקצב המתון שאפיין את השנים האחרונות‪ ,‬לצד התמונה הטובה המתקבלת‬
‫משוק העבודה‪ .‬על פי הערכות הוועדה‪ ,‬המדיניות המוניטארית צפויה להיוותר מרחיבה‬
‫לאורך זמן‪ .‬חברי הוועדה העריכו כי מגמת העלייה בשכר צפויה לתמוך בעלייה בקצב‬
‫האינפלציה‪ ,‬וזו תשוב לחלק התחתון של טווח יעד האינפלציה לקראת אמצע ‪.62017‬‬
‫‪‬‬
‫מדד המחירים לצרכן ירד בחודש מרץ ב‪ 0.2 -‬אחוז‪ ,‬בהשוואה לחודש קודם‪ ,‬וזאת בשל ירידה‬
‫במחירי הפירות והירקות‪ ,‬המזון ובמחירי התחבורה‪ .‬בתוך כך השלים המדד ירידה של ‪1‬‬
‫אחוז מראשית ‪ .2016‬למעשה מדובר בחודש חמישי ברציפות בו המדד מצוי בירידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצב האינפלציה (שיעור השינוי של המדד ביחס לחודש המקביל אשתקד) עמד במרץ ‪ 2016‬על‬
‫‪ -0.7‬אחוז (ראה תרשים ‪ .)3‬הנתון מהווה ירידה ביחס לקצב אינפלציה של ‪ -0.2‬אחוז בפברואר‬
‫‪.2016‬‬
‫‪ 6‬בהנחה שלא יהיה שינוי חד במחירי הנפט והפחתות מחירים נוספות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בארץ‬
‫תרשים ‪ :3‬קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן‬
‫לפי סוג מוצר‪ ,‬שיעור שינוי לעומת החודש המקביל אשתקד‬
‫‪‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫מנתוני הלמ"ס עולה כי מדד מחירי הדירות עלה בחודש ינואר (ביחס לחודש דצמבר) ב‪0.4 -‬‬
‫‪7‬‬
‫אחוז ‪ ,‬וקצב האינפלציה של המדד (שיעור השינוי של המדד ביחס לחודש המקביל אשתקד)‪,‬‬
‫על פי אומדני הלמ"ס‪ ,‬עמד בחודש ינואר ‪ 2016‬על ‪ 7.2‬אחוזים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הנתון מהוה‬
‫ירידה של ‪ 0.6‬נקודת אחוז ביחס לקצב האינפלציה שנרשם בדצמבר ‪.82015‬‬
‫תרשים ‪ :4‬קצב האינפלציה של מדד מחירי הדירות‬
‫שיעור שינוי לעומת החודש המקביל אשתקד‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫‪ 7‬מחירי הדירות אינם חלק ממדד המחירים לצרכן‪.‬‬
‫‪ 8‬על פי נתונים ראשוניים‪ ,‬אשר עשויים לעבור עדכונים משמעותיים בחודשים הקרובים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בארץ‬
‫סחר חוץ‬
‫‪‬‬
‫‪9‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2016‬נרשמה ירידה של ‪ 4.8‬אחוזים ביצוא הסחורות בהשוואה לחודש פברואר‪,‬‬
‫המשך לקיפאון היחסי הנרשם בשנים האחרונות (ראה תרשים ‪ .)5‬ביצוא התעשייתי (ללא‬
‫יהלומים מעובדים) נרשמה ירידה של ‪ 4.5‬אחוזים‪ .‬בתוך כך‪ ,‬הירידה ביצוא באה לידי ביטוי‬
‫בכל רמות הטכנולוגיה‪ ,‬כאשר בענפי הטכנולוגיה עילית והמעורבת‪-‬עילית נרשמו ירידות של‬
‫‪ 4.2‬אחוזים בממוצע‪ ,‬ובענפי הטכנולוגיה המסורתית והמעורבת‪-‬מסורתית נרשמו ירידות של‬
‫‪ 5.6‬אחוזים בממוצע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביבוא הסחורות נרשמה בחודש מרץ ירידה בשיעור של ‪ 3.1‬אחוזים ביחס לחודש הקודם‪.‬‬
‫עיקר הירידה נבע מירידה חדה ביבוא חומרי גלם‪ 5.7( 10‬אחוזים)‪ .‬מגמת הירידה ביבוא חומרי‬
‫האנרגיה נמשכה בחודש מרץ ‪ ,2016‬כאשר היקף יבוא זה הגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז‬
‫נובמבר ‪.2004‬‬
‫תרשים ‪ :5‬יצוא ויבוא הסחורות‬
‫ללא אניות‪ ,‬מטוסים ויהלומים‪ ,‬מיליארדי דולרים‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫‪‬‬
‫בשל הירידה החדה ביצוא הסחורות במקביל לירידה מתונה יותר ביבוא ‪ ,‬נרשם בחודש מרץ‬
‫גידול בגירעון המסחרי‪ .‬בתוך כך‪ ,‬ברבעון הראשון של השנה הסתכם הגירעון המסחרי (לא‬
‫כולל אניות‪ ,‬מטוסים ויהלומים) ב‪ 2.7 -‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫‪ 9‬כל הנתונים הינם בדולרים שוטפים‪ ,‬ולא כוללים אניות‪ ,‬מטוסים ויהלומים‪ ,‬אלא אם צוין במפורש‬
‫אחרת‪.‬‬
‫‪ 10‬וזאת בעיקר בשל ירידה ביבוא חומרי גלם לתעשיות המכונות והאלקטרוניקה‪ ,‬לתעשיות הגומי‬
‫והפלסטיקה‪ ,‬לתעשיות הברזל והפלדה ויבוא מוצרי מזון גולמיים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בארץ‬
‫תיירות‬
‫‪‬‬
‫מספר התיירים שנכנסו לישראל בחודש מרץ ‪ 2016‬עמד על כ‪ 240 -‬אלף איש‪ .‬נתון המייצג‬
‫ירידה של ‪ 2.5‬אחוזים בניכוי עונתיות בהשוואה לחודש פברואר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ברבעון הראשון של ‪ 2016‬עמד מספר התיירים הנכנסים לישראל על כ‪ 200 -‬אלף תיירים‬
‫בממוצע בחודש‪ ,‬גידול בשיעור של ‪ 3.7‬אחוזים בהשוואה לרבעון האחרון של ‪( 2015‬בניכוי‬
‫עונתיות)‪ ,‬אך ללא שינוי משמעותי ביחס לרבעון המקביל ב‪.2015 -‬‬
‫תרשים ‪ :6‬כניסת תיירים‬
‫אלפי כניסות לחודש‬
‫מקור‪ :‬למ"ס‬
‫‪18‬‬
‫בעולם‬
‫בעולם‬
‫תחזיות קרן המטבע הבינלאומית ( ‪) IMF‬‬
‫‪‬‬
‫קרן המטבע הבינלאומית‪ ,‬עדכנה‪ 11‬כלפי מטה את תחזיות הצמיחה העולמיות לשנים ‪ 2016‬ו‪-‬‬
‫‪ 2017‬ב‪ 0.2 -‬נקודת אחוז ו‪ 0.1 -‬נקודת אחוז‪ ,‬בהתאמה‪ .‬מתוך כך עולה‪ ,‬כי תחזית שיעור‬
‫הצמיחה העולמי בשנת ‪ 2016‬עומד על ‪ 3.2‬אחוזים ובשנת ‪ 2017‬עומד על ‪ 3.5‬אחוזים (ראה לוח‬
‫‪.)1‬‬
‫‪‬‬
‫הירידה בתחזיות‪ ,‬מוסברת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי ירידה בתחזיות הצמיחה של ארה"ב (עקב‬
‫האטה בהשקעות וביצוא)‪ ,‬המשך ההאטה בקצב הצמיחה בסין וירידה בקצב הצמיחה ביפן‬
‫(עקב העלאת המס המוטל על הצריכה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלייה ברמת הסיכונים העולמית וכן תחזיות‬
‫צמיחה נמוכות יותר במשקים המפותחים והשווקים המתעוררים‪ ,‬השפיעו על התחזית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפי תחזיות קרן המטבע‪ ,‬צמיחת התוצר במדינות המפותחות תעמוד על ‪ 1.9‬אחוזים בשנת‬
‫‪ ,2016‬זאת בדומה לשנת ‪ .2015‬בתוך כך‪ ,‬בארה"ב צפויה‪ ,‬כאמור‪ ,‬צמיחה בקצב מתון יותר‬
‫בשיעור של ‪ 2.4‬אחוזים בשנת ‪ .2016‬שיעור הצמיחה בגוש האירו צפוי לעמוד על ‪ 1.5‬ו‪1.6 -‬‬
‫אחוזים בשנים ‪ 2016‬ו‪ ,2017 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשווקים המתעוררים‪ ,‬הקרן צופה צמיחה של ‪ 4.1‬ו‪ 4.6 -‬אחוזים בשנים ‪ 2016‬ו‪,2017 -‬‬
‫בהתאמה‪ .‬תרומת שווקים אלו לצמיחה העולמית היא המשמעותית ביותר‪ .‬בתוך כך‪ ,‬ברזיל‬
‫ורוסיה‪ ,‬נמצאות בעיצומו של משבר‪ ,‬והכלכלה במדינות אלו צפויה להתכווץ גם בשנת ‪.2016‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המדינות מפיקות הנפט סובלות מחולשה בצמיחה עקב המחירים הנמוכים בשוק‬
‫האנרגיה העולמי‪ .‬בסין עודכנה תחזית הצמיחה כלפי מעלה ב‪ 0.2 -‬נקודת אחוז לכדי ‪6.5‬‬
‫אחוזים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרן המטבע ממליצה על נקיטת מדיניות מוניטארית מתואמת בין הבנקים המרכזיים‪ ,‬וזאת‬
‫כדי למזער את הסיכונים הקיימים העלולים להוביל למשברים פיננסים במדינות רבות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בהתייחס לתחזיות המוקדמות מחודש ינואר ‪.2016‬‬
‫‪19‬‬
‫בעולם‬
‫לוח ‪ : 1‬תחזית הצמיחה של קרן המטבע‬
‫באחוזים ובנקודות אחוז‬
‫תוצר עולמי‬
‫משקים מפותחים‬
‫ארה"ב‬
‫גוש האירו‬
‫גרמניה‬
‫צרפת‬
‫יפן‬
‫בריטניה‬
‫קנדה‬
‫ישראל‬
‫‪13‬‬
‫שווקים מתעוררים‬
‫רוסיה‬
‫סין‬
‫הודו‬
‫ברזיל‬
‫סחר עולמי‬
‫‪14‬‬
‫מדד המחירים‬
‫‪15‬‬
‫לצרכן‬
‫‪2015‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫(‪)3.1%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫(‪)1.9%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫(‪)2.5%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫(‪)1.5%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫(‪)1.5%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫(‪)1.1%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫(‪)0.6%‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫(‪)2.2%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫(‪)1.2%‬‬
‫‪2.6%‬‬
‫(‪)2.5%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫(‪)4.0%‬‬
‫‪-3.7%‬‬
‫(‪)-3.7%‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫(‪)6.9%‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫(‪)7.3%‬‬
‫‪-3.8%‬‬
‫(‪)-3.8%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫(‪)3.2%‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫(‪)0.3%‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪3.2%‬‬
‫(‪)3.4%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫(‪)2.1%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫(‪)2.6%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫(‪)1.7%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫(‪)1.7%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫(‪)1.3%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫(‪)1.0%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫(‪)2.2%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫(‪)1.7%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫(‪)3.3%‬‬
‫‪4.1%‬‬
‫(‪)4.3%‬‬
‫‪-1.8%‬‬
‫(‪)-1.0%‬‬
‫‪6.5%‬‬
‫(‪)6.3%‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫(‪)7.5%‬‬
‫‪-3.8%‬‬
‫(‪)-3.5%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫(‪)4.1%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫(‪)1.2%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫(‪)3.6%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫(‪)2.1%‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫(‪)2.6%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫(‪)1.7%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫(‪)1.7%‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫(‪)1.5%‬‬
‫‪-0.1%‬‬
‫(‪)0.3%‬‬
‫‪2.2%‬‬
‫(‪)2.2%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫(‪)2.1%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪4.6%‬‬
‫(‪)4.7%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫(‪)1.0%‬‬
‫‪6.2%‬‬
‫(‪)6.0%‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫(‪)7.5%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪3.8%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫מקור‪ :‬קרן המטבע הבינלאומית‬
‫‪12‬‬
‫סוגריים‪ -‬תחזית ינואר ‪2016‬‬
‫‪13‬‬
‫סוגריים‪ -‬לפי נתוני תחזית אוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪14‬‬
‫סוגריים‪ -‬לפי נתוני תחזית אוקטובר ‪. 2015‬‬
‫‪ 15‬מדד המחירים לצרכן במדינות המפותחות (סוגריים‪ -‬לפי נתוני תחזית אוקטובר ‪.)2015‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2021‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪2.9%‬‬
‫‪5.1%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪7.8%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫בעולם‬
‫‪‬‬
‫קרן המטבע עדכנה את תחזית הצמיחה לישראל לשנים ‪ .2017-2016‬כך‪ ,‬בשנת ‪ 2016‬שיעור‬
‫הצמיחה הצפוי עומד על ‪ 2.8‬אחוזים (בדומה לתחזיות משרד האוצר ובנק ישראל)‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2017‬צפויה התאוששות נוספת‪ ,‬כאשר תחזית הצמיחה עומדת על ‪ 3.0‬אחוזים‪ .‬שיעור‬
‫האינפלציה בישראל ישוב לעלות בשנת ‪ 2017‬לקצב של ‪ 0.9‬אחוז‪ ,‬לאחר שב‪ 2016 -‬תירשם‬
‫אינפלציה שלילית ‪ 0.1‬אחוז‪ .‬בשוק העבודה‪ ,‬קרן המטבע צופה כי שיעור האבטלה בשנים‬
‫‪ 2017-2016‬יוותר ברמה של ‪ 5.3‬אחוזים‪ ,‬בדומה לשנת ‪.2015‬‬
‫לוח ‪ :2‬תחזיות קרן המטבע עבור ישראל‬
‫באחוזים ובנקודות אחוז‬
‫‪16‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪2021‬‬
‫צמיחת התוצר‬
‫‪2.6%‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪2.9%‬‬
‫שיעור גידול ריאלי‬
‫(‪)2.5%‬‬
‫(‪)3.3%‬‬
‫קצב האינפלציה‬
‫‪-0.6%‬‬
‫‪-0.1%‬‬
‫ממוצע מול ממוצע‬
‫(‪)-0.1%‬‬
‫(‪)2.0%‬‬
‫עודף בחשבון השוטף‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫באחוזי תוצר‬
‫(‪)4.6%‬‬
‫(‪)4.7%‬‬
‫‪0.9%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫אבטלה‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫‪--‬‬
‫אחוזים‬
‫(‪)5.3%‬‬
‫(‪)5.2%‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫מקור‪ :‬קרן המטבע הבינלאומית‬
‫ארה"ב‬
‫‪‬‬
‫בחודש מרץ נרשם גירעון של ‪ 108‬מיליארדי דולרים‪ ,‬גבוה במקצת מהציפיות‪ .‬ב‪ 12 -‬החודשים‬
‫המסתיימים במרץ נרשם גירעון מצטבר של ‪ 461‬מיליארדי דולרים‪ ,‬ללא שינוי מהותי ביחס‬
‫לגירעון המצטבר שנרשם בשנת ‪.2015‬‬
‫‪16‬‬
‫סוגריים‪ -‬לפי נתוני תחזית אוקטובר ‪.2015‬‬
‫‪21‬‬
‫בעולם‬
‫תרשים ‪ :7‬הגירעון המצטבר בתקציב הפדראלי בארה"ב‬
‫מיליארדי דולרים‬
‫מקור‪ :‬משרד האוצר האמריקאי‬
‫‪‬‬
‫היקף המכירות הקמעונאיות הצטמצם בחודש מרץ ‪ 2016‬ב‪ 0.3 -‬אחוז‪ ,‬בניגוד לתחזיות שצפו‬
‫לעלייה‪ .‬מדובר על חודש שני ברציפות בו נרשמת ירידה‪ .‬במקביל‪ ,‬קצב הגידול של המכירות‬
‫נותר נמוך משמעותית מהקצב הממוצע שנרשם בשנים ‪( 2014-2011‬ראה תרשים ‪ .17)8‬מנגד‪,‬‬
‫ב מדד הליבה של המכירות הקמעונאיות (המדד בניכוי מכירות של כלי רכב וחלקיהם) נרשמה‬
‫עלייה מתונה בשיעור של ‪ 0.2‬אחוז‪.‬‬
‫‪ 17‬קצב הגידול החודשי הממוצע עמד במחצית השנייה של ‪ ,2015‬כולל ינואר‪-‬מרץ ‪ ,2016‬על ‪ 0.1‬אחוז‪,‬‬
‫לעומת קצב גידול חודשי ממוצע של ‪ 0.4‬אחוזים בשנים ‪.2014-2011‬‬
‫‪22‬‬
‫בעולם‬
‫תרשים ‪ :8‬היקף המכירות הקמעונאיות‬
‫מיליארדי דולרים‬
‫מקור‪Census Bureau ,FRED :‬‬
‫‪‬‬
‫מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ בשיעור של ‪ 0.1‬אחוז‪ ,‬נמוך מהתחזיות‪ .‬מדד הליבה‬
‫עלה בשיעור זהה‪ .‬עליית מדד הליבה היא הנמוכה ביותר מאז אוגוסט ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫קצב האינפלציה (שיעור השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד) רשם ירידה מחודש קודם‬
‫‪18‬‬
‫ועמד בחודש מרץ על ‪ 0.9‬אחוז‪ .‬קצב אינפלציית הליבה רשם אף הוא ירידה לכדי ‪ 2.2‬אחוזים‪.‬‬
‫‪ 18‬קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן ללא סעיפי המזון והאנרגיה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בעולם‬
‫תרשים ‪ :9‬קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן‬
‫שיעור שינוי לעומת החודש המקביל אשתקד‬
‫‪‬‬
‫מקור‪FRED :‬‬
‫מנתוני האומדן המוקדם של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ורויטרס עולה כי‬
‫בחודש אפריל נרשמה‪ ,‬זה חודש רביעי ברציפות‪ ,‬ירידה של המדד‪ ,‬בניגוד לתחזיות‪ .‬הירידה‬
‫של המדד נבעה בעיקר מירידה משמעותית בתפיסת המצב העתידי של הצרכנים‪ ,‬וזאת על‬
‫רקע חשש להאטה בקצב הצמיחה בארה"ב‪ ,‬ובשל הציפיות לעלייה במחיר הנפט במהלך‬
‫השנה‪.‬‬
‫תרשים ‪ :10‬מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ורויטרס‬
‫מקור‪UoM ,FRED :‬‬
‫‪‬‬
‫מדד הייצור התעשייתי ירד בחודש מרץ ‪ 2016‬ב‪ 0.6 -‬אחוז ביחס לחודש פברואר ‪ ,2016‬ירידה‬
‫מהירה מהצפוי‪ .‬המדד ממשיך לשמור על קיפאון מסוים מסוף ‪( 2014‬ראה תרשים ‪ ,)10‬וזאת‬
‫‪24‬‬
‫בעולם‬
‫על רקע התיסוף הריאלי של הדולר והירידה במחירי הסחורות הפוגעים בעיקר בענפי הכרייה‬
‫והחציבה‪.‬‬
‫אירופה‬
‫‪‬‬
‫בחודש פברואר ירד מדד הייצור התעשייתי בגוש האירו בשיעור של ‪ 0.8‬אחוז ביחס לחודש‬
‫הקודם‪ ,‬ירידה חדה מהתחזיות‪ ,‬במקביל נרשמה ירידה של ‪ 0.7‬אחוז במדד הייצור התעשייתי‬
‫באיחוד האירופי‪ .‬עם זאת בהשוואה לחודש המקביל אשתקד חלה עלייה במדד הייצור‬
‫התעשייתי הן בגוש האירו והן באיחוד האירופי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬בגרמניה נרשמה ירידה בשיעור של ‪ 0.7‬אחוז במדד הייצור התעשייתי‪ ,‬זאת לאחר‬
‫עליה חדה של ‪ 2.1‬אחוז בחודש ינואר‪ .‬בדומה לגרמניה‪ ,‬גם בצרפת נרשמה בחודש פברואר‬
‫ירידה בשיעור של ‪ 1‬אחוז‪ ,‬זאת לאחר עליה בחודש ינואר‪ .‬הן בבריטניה נרשמה ירידה‪ ,‬אולם‬
‫בהשוואה ליתר מדינות האיחוד מדובר על ירידה מתונה יחסית בשיעור של ‪ 0.3‬אחוז‪.‬‬
‫תרשים ‪ :11‬הייצור התעשייתי במדינות גוש האירו‬
‫ממוצע ‪100 = 2010‬‬
‫מקור‪Eurostat :‬‬
‫‪‬‬
‫קצב האינפלציה (שיעור השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד) של מדד המחירים לצרכן בגוש‬
‫האירו עמד בחודש מרץ על ‪ 0.0‬אחוז‪ ,‬שיפור ביחס לאינפלציה השלילית שנרשמה בחודש‬
‫פברואר‪ .‬קצב אינפלציית הליבה‪ 19‬במדינות גוש האירו עמד בחודש מרץ בשיעור של ‪ 1‬אחוז‬
‫‪ 19‬קצב האינפלציה של מדד המחירים לצרכן ללא סעיפי המזון‪ ,‬הטבק‪ ,‬האלכוהול והאנרגיה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בעולם‬
‫בהתאם לציפיות‪ ,‬עלייה מתונה ביחס לקצב שנרשם בחודשים הקודמים‪ .‬בכך‪ ,‬קצבי‬
‫האינפלציה ממשיכים להיות נמוכים משמעותית מיעדי האינפלציה של ה‪.ECB -‬‬
‫‪‬‬
‫קצב האינפלציה בבריטניה עמד על ‪ 0.5‬אחוז (מעל לציפיות) בחודש מרץ‪ ,‬זאת בהמשך לעליה‬
‫של ‪ 0.3‬אחוז בחודש פברואר‪ .‬למעשה‪ ,‬זהו החודש החמישי ברציפות בו נרשמת עליה בקצב‬
‫האינפלציה‪ .‬זהו קצב האינפלציה המהיר ביותר מאז ינואר ‪.2015‬‬
‫‪‬‬
‫הבנק המרכזי של בריטניה הותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של ‪ 0.5‬אחוז‪.‬‬
‫אסיה‬
‫‪‬‬
‫בחודש מרץ נרשמה יציבות בקצב האינפלציה (שיעור השינוי ביחס לחודש המקביל אשתקד)‬
‫של מדד המחירים לצרכן בסין‪ ,‬כאשר קצב האינפלציה נותר ללא שינוי ביחס לחודש קודם‬
‫ועמד על ‪ 2.3‬אחוזים (ראה תרשים ‪ ,)12‬נמוך במקצת מהתחזיות‪ .‬על אף ההאצה בחודשים‬
‫האחרונים‪ ,‬קצב האינפלציה בסין נותר נמוך מהיעד הממשלתי העומד על ‪ 3‬אחוזים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קצב האינפלציה של מדד המחירים ליצרן בסין המשיך במגמת הגידול‪ ,‬ועלה בשיעור מהיר‬
‫מהתחזיות‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬קצב האינפלציה השלים עלייה של ‪ 1.6‬נקודות אחוז מתחילת‬
‫‪ .2016‬עם זאת‪ ,‬שיעור האינפלציה לעומת החודש המקביל אשתקד של המדד נותר שלילי‪,‬‬
‫ועמד בחודש מרץ על ‪ -4.3‬אחוזים‪.‬‬
‫תרשים ‪ :12‬קצב האינפלציה של מדדי המחירים לצרכן וליצרן‬
‫שיעור שינוי‪ ,‬כל חודש לעומת החודש המקביל אשתקד‬
‫מקור‪Forex Factory ,CNBS :‬‬
‫‪‬‬
‫העודף במאזן הסחר בסחורות בסין עמד בחודש מרץ ‪ 2016‬על ‪ 195‬מיליארדי דולרים בלבד‪,‬‬
‫נמוך מהתחזיות ומהרמה שנרשמה בחודש פברואר‪ .‬על פי הנתונים עולה כי היצוא הסיני‬
‫התרחב בחודש מרץ בשיעור של ‪ 11.5‬אחוזים לעומת השנה שעברה‪ ,‬זאת לעומת תחזית לגידול‬
‫‪26‬‬
‫בעולם‬
‫מתון יותר ביצוא‪ .‬ביבוא נרשמה ירידה בשיעור של ‪ 7.6‬אחוזים‪ ,‬נמוך מציפיות הכלכלנים‪ .‬זהו‬
‫החודש ה‪ 17 -‬ברציפות שבו נרשמת ירידה ביבוא הסחורות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגמת ההאטה בקצב הצמיחה בסין נמשכה ברבעון הראשון של ‪ ,2016‬כאשר קצב הצמיחה‬
‫ברבעון זה‪ ,‬ביחס לרבעון המקביל אשתקד‪ ,‬עמד על ‪ 6.7‬אחוזים‪ ,‬בהתאם לציפיות‪ .‬מדובר‬
‫בקצב הצמיחה הרבעוני הנמוך ביותר שרשמה סין מאז הרבעון הראשון של שנת ‪ .2009‬קצב‬
‫הצמיחה מצוי מתחת ליעד הממשלתי‪ 7.0 ,‬אחוזים‪.‬‬
‫תרשים ‪ :13‬קצב הצמיחה של התוצר הסיני‬
‫שיעור השינוי הרבעוני‪ ,‬כל רבעון לעומת הרבעון המקביל אשתקד‬
‫מקור‪CNBS :‬‬
‫‪‬‬
‫נתוני הייצור התעשייתי בחודש מרץ מצביעים על צמיחה של ‪ 6.8‬אחוזים ביחס לחודש‬
‫המקביל אשתקד‪ ,‬שיעור הגבוה באופן משמעותי מהציפיות‪ .‬השיעור הנוכחי הינו הגבוה ביותר‬
‫מזה תשעה חודשים‪.‬‬
‫‪27‬‬
28