דרור רייך ומוטי בסוק

‫‪1/19/2015‬‬
‫‪www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬
‫לראשונה מאז ‪ :2006‬מדד שלילי שנתי ‪-‬‬
‫מינוס ‪ 0.2%‬ב‪2014-‬‬
‫בנק ישראל בראשות הנגידה קרנית פלוג פיספס את יעד האינפלציה ■ מדד‬
‫המחירים בחודש דצמבר נותר ללא שינוי ■ מה המשמעות של מדד שלילי‪ ,‬והאם‬
‫בישראל יש דפלציה?‬
‫‪19:21‬‬
‫‪15.01.2015‬‬
‫מאת‪ :‬דרור רייך‪ ,‬מוטי בסוק‬
‫מדד המחירים לחודש דצמבר נותר ללא שינוי‪ .‬בסיכום ‪ 2014‬ירד המדד ב‪ 0.2%-‬והוא‬
‫שלילי לראשונה מאז ‪ .2006‬המדד ללא דיור ירד ב‪ 2014-‬ב‪ .1.4%-‬רוב ההערכות‬
‫המוקדמות של הכלכלנים גרסו כי במדד תירשם ירידה של ‪ ,0.1%‬כאשר אשתקד ב‪2013-‬‬
‫עלה המדד ב‪.1.8%-‬‬
‫מדד שנתי שלילי‪ ,‬כלומר ירידת מחירים שנתית או דפלציה‪ ,‬הוא תופעה חריגה בעולם‬
‫המפותח וגם בישראל‪ .‬בעשור הקודם היו לישראל שני מדדים שנתיים שליליים ‪ -‬ב–‪2003‬‬
‫)‪ (–1.9%‬וב–‪ .(–0.1%) 2006‬מדד דצמבר שיקף בעיקר ירידה במחירי הפירות והירקות‬
‫ובסעיף הדיור )שכר דירה(‪ ,‬עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה‪ ,‬ואת הפיחות החד‬
‫בשקל לעומת הדולר‪.‬‬
‫לפי חוק בנק ישראל‪ ,‬היעד המרכזי של הבנק הוא שמירה על יציבות מחירים‪ .‬הכלי העיקרי‬
‫שיש בידיו של בנק ישראל להשגת מטרה זו הוא קביעת שיעור הריבית‪ .‬יציבות מחירים‬
‫מוגדרת בישראל‪ ,‬בהתאם להחלטת הממשלה‪ ,‬כאינפלציה שנתית של ‪ .1%-3%‬נגיד בנק‬
‫ישראל הקודם‪ ,‬סטנלי פישר‪ ,‬הבהיר כי בהחלטות הריבית הוא חותר לאמצע הטווח ‪ -‬יעד‬
‫אינפלציה של ‪.2%‬‬
‫ירידת מחירים שנתית‪ ,‬פירושה שהמועצה המוניטרית של בנק ישראל‪ ,‬הקובעת מדי חודש‬
‫את גובה הריבית במשק‪ ,‬החטיאה את היעד בשנה החולפת ‪ -‬ובגדול‪ .‬לפני כמה חודשים‪,‬‬
‫כשהתברר למועצה שהיעד לא יושג‪ ,‬הבהיר הבנק המרכזי כי מותר לו לתקופה מסוימת‬
‫להחטיא את היעד שהוגדר על ידי הממשלה כיציבות מחירים‪ ,‬כדי לאפשר גמישות‬
‫תפעולית‪ .‬נשאלת השאלה מהו אורכה של "התקופה המסוימת" הזאת‪.‬‬
‫ההערכות הן שגם ב–‪ 2015‬יחטיא בנק ישראל את יעד האינפלציה‪ .‬לדעת כלכלנים‪ ,‬הבנק‬
‫לא החטיא את היעד השנה במקרה‪ ,‬ומרבית הסיבות שהובילו לסטייה מהיעד ב–‪2014‬‬
‫קיימות גם השנה ‪ -‬כך שאין סיבה שהאינפלציה השנה לא תהיה דומה לזו ב–‪.2014‬‬
‫התחזית הממוצעת ל–‪ 2015‬היא אינפלציה של ‪ .0.6%‬מחלקת המחקר של בנק ישראל‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬צופה כי האינפלציה השנה תהיה ‪ - 1.1%‬מעט מעל הגבול התחתון של יעד‬
‫האינפלציה הממשלתי‪.‬‬
‫בפעמיים הקודמות שבהן נרשם בישראל מדד שנתי שלילי‪ ,‬הסיבה העיקרית לכך היתה‬
‫סעיף הדיור )שכר הדירה(‪ .‬הפעם‪ ,‬הסיבה למדד השלילי היא רוחבית‪ ,‬כלומר ירידה במרבית‬
‫סעיפי המשנה של מדד המחירים לצרכן לעומת ‪ ,2013‬ואילו סעיף הדיור דווקא משך את‬
‫המדד כלפי מעלה ב–‪.2014‬‬
‫מדוע המחירים במשק אינם עולים‪ ,‬למרות הצמיחה הגבוהה יחסית בצריכה הפרטית‬
‫ב–‪ ?2014‬התשובה לכך היא בעיקר שינויים מבניים בצד ההיצע‪ ,‬שיהיו קיימים גם השנה‪.‬‬
‫בין הגורמים לירידה נמצאת הירידה הגדולה במחירי הסחורות המיובאות‪ ,‬ובראשן הנפט;‬
‫התגברות התחרות ברשתות הקמעוניות; הקפדה גדולה יותר על מחירים מצד משקי בית‬
‫‪1/3‬‬
‫‪http://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬
‫‪1/19/2015‬‬
‫‪www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬
‫בעת ביצוע קניות; המסחר המקוון‪ ,‬שתופס מקום גדול יותר בהוויה הישראלית; רפורמות‬
‫של הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחיה; והפיחות בשער השקל במחצית השנייה של‬
‫השנה‪.‬‬
‫בבנק ישראל נבהלו מהנסיגה במדד‪ .‬הבנק הוריד את ריבית הבסיס במשק בשלוש‬
‫פעימות שוות‪ ,‬מ–‪ 1%‬ל–‪ - 0.25%‬שפל חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל ‪ -‬אך‬
‫ללא הועיל‪ .‬בבנק מקווים כי המשך הפיחות בשקל ב–‪ 2015‬ידחוף את האינפלציה לאזור‬
‫תחום היעד של הממשלה‪ ,‬אך רוב האנליסטים מפקפקים בכך שהפיחות בלבד יספיק‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬בנק ישראל יצטרך לנקוט במשך השנה צעדים נוספים‪ ,‬כנראה חריגים‪ ,‬כדי להחזיר‬
‫את האינפלציה לתחום של ‪.3%–1%‬‬
‫תגובות השוק‬
‫עידן אזולאי‪ ,‬מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות אפסילון התייחס לפרסום המדד וציין‬
‫כי "בדומה למה שמתרחש בכלכלה הגלובלית גם בישראל נרשמת רמת אינפלציה נמוכה‬
‫ביותר‪ ,‬מה שיותיר את הריביות נמוכות לעוד זמן רב לאור העובדה שגם כעת לא נראים‬
‫לחצים אינפלציוניים‪ .‬הדבר ימשיך לתמוך בתשואות האג"ח"‪.‬‬
‫אייל עופר – דוברת עמותת " ישראל יקרה לנו" התייחס למדד ‪ 2014‬וציין כי "אזרחי ישראל‬
‫כמהים לירידה אמיתית ביוקר המחייה‪ .‬עלות המחייה בישראל עלתה בעשור האחרון‬
‫בעשרות אחוזים מעל כלכלות דומות במערב‪ .‬כל עוד ימשיך בנק ישראל להציב לעצמו יעד‬
‫של אינפלציה שנתית של כ‪ 2%-‬לא תוכל הכלכלה הישראלית להתאושש מהבעייה שכיום‬
‫עוצרת את הצמיחה‪ :‬רמת המחירים הגבוהה במשק – רמת מחירים שמחייבת את רוב‬
‫הישראלים להמשיך ולהצטמצם כי נגמר להם הכסף‪ .‬כאשר הדיור ממשיך לזנק ב ‪7%-8%‬‬
‫לשנה אין פלא שאזרחי ישראל אינם מאמינים לחישובי המדד ומגיבים בנשק היחיד שיש‬
‫להם‪ :‬הורדת כמות הביקושים והקניות"‪.‬‬
‫בתגובה למדד דצמבר שנותר ללא שינוי אומר אילן ארצי‪ ,‬מנהל ההשקעות הראשי בבית‬
‫ההשקעות הלמן‪-‬אלדובי כי "בנק ישראל נכשל בהשגת יעד האינפלציה לשנת ‪2014‬‬
‫והאינפלציה השנתית נמצאת עמוק מתחת ליעד האינפלציה השנתי‪ .‬נראה כי גם בשנת‬
‫‪ 2015‬גדולים הסיכויים כי הבנק לא יעמוד ביעד‪ .‬מדד דצמבר הנמוך מעיד על כך שבדומה‬
‫לרוב המדינות המערביות‪ ,‬גם בארץ אין אינפלציה ממשית‪ .‬אנו מעריכים כי גם בחודשים‬
‫הקרובים תמשך הירידה במדד המחירים לאור המשך ירידות במחירי הסחורות בעולם‪ ,‬צעדי‬
‫הממשלה להוזלת יוקר המחייה והתגברות התחרות בסקטורים שונים כמו סקטור התקשורת‬
‫וסקטור המזון‪ .‬אנו צופים כי בנק ישראל ימשיך לנסות להרחיב עוד יותר את מדיניותו‬
‫המוניטרית על אף שהכלים שעומדים ברשותו הולכים ואוזלים‪ ,‬ולפחות בטווח הקצר נראה כי‬
‫הוא נלחם בתחנות רוח"‪.‬‬
‫עוזי לוי‪ ,‬אנליסט ראשי באינפיניטי ציין כי "שנת ‪ 2014‬הסתיימה ללא אינפלציה ומשקפת‬
‫היטב את הלכי הרוח הצרכניים והעסקיים כפי שמשתקפים בסקרי הערכות מגמות בעסקים‬
‫ואמון הצרכנים השנתיים של הלמ"ס‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬שנת ‪ 2014‬הייתה רק הפרומו לשנת‬
‫‪ 2015‬שבה הכוח הצרכני נחלש ורמת המחירים במשק הולכת ויורדת"‪.‬‬
‫"בהסתכלות לקראת החודשיים הקרובים‪ ,‬אנו צפויים לראות ירידת מחירי החשמל )כ‪-‬‬
‫‪ ,(9.5%‬המים )כ‪ ,(10% -‬מזון ותקשורת בעקבות מלחמת מחירים ענפיים‪ ,‬והאנרגיה‬
‫)ובעיקר חבית הנפט( שהיא אקסוגנית למשק הישראלי‪ .‬למעשה‪ ,‬הפיחות בשער השקל‬
‫מול הדולר‪ ,‬תרומתו שולית לעליית המחירים מכיוון שמחירי האנרגיה העולמיים ובראשם‬
‫חבית הנפט שמחירה התרסק בשיעור הגבוה מ‪ 50%-‬מאז חודש יוני אשתקד‪ ,‬כך שבנטו‬
‫נקבל ירידת מחירים ולא עליית מחירים"‪.‬‬
‫"נזכיר את האג'נדה של הבחירות בחודש מרץ הקרוב‪ ,‬וניכר שהנושא החברתי ויוקר‬
‫המחייה יהוו נושא מרכזי‪ .‬תחזית האינפלציה לחודש ינואר‪-‬פברואר עומדת בשיעור של‬
‫מינוס ‪ 1%‬במצטבר ועלולה לגרום לבנק ישראל דילמה קשה ביותר לקראת החלטות ריבית‬
‫וכלים שעליו להפעיל‪ .‬על פי הערכותינו‪ ,‬ניתוח התרחישים השונים מראה כי לפחות עד‬
‫המחצית השנייה של ‪ 2015‬לא צפוי שינוי בסביבת הריבית במשק"‪.‬‬
‫איילת ניר‪ ,‬הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות אומרת כי "בואו נגיד את האמת‪,‬‬
‫מדד חודש דצמבר לא באמת מעניין אף אחד‪ ,‬למעט את מי שעושה סיכומים שנתיים או‬
‫‪2/3‬‬
‫‪http://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬
‫‪1/19/2015‬‬
‫‪www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬
‫שיש לו חוזה שצמוד למדד השנתי‪ .‬המשקיעים כבר מזמן עסוקים במדדים הנמוכים הצפויים‬
‫בינואר ופברואר )יחד ‪ (-1.2%‬ובירידה הנמשכת במחיר הנפט הגולמי והשפעתו על‬
‫האינפלציה"‪.‬‬
‫‪3/3‬‬
‫‪http://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬