‫‪1/19/2015‬‬ ‫‪www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬ ‫לראשונה מאז ‪ :2006‬מדד שלילי שנתי ‪-‬‬ ‫מינוס ‪ 0.2%‬ב‪2014-‬‬ ‫בנק ישראל בראשות הנגידה קרנית פלוג פיספס את יעד האינפלציה ■ מדד‬ ‫המחירים בחודש דצמבר נותר ללא שינוי ■ מה המשמעות של מדד שלילי‪ ,‬והאם‬ ‫בישראל יש דפלציה?‬ ‫‪19:21‬‬ ‫‪15.01.2015‬‬ ‫מאת‪ :‬דרור רייך‪ ,‬מוטי בסוק‬ ‫מדד המחירים לחודש דצמבר נותר ללא שינוי‪ .‬בסיכום ‪ 2014‬ירד המדד ב‪ 0.2%-‬והוא‬ ‫שלילי לראשונה מאז ‪ .2006‬המדד ללא דיור ירד ב‪ 2014-‬ב‪ .1.4%-‬רוב ההערכות‬ ‫המוקדמות של הכלכלנים גרסו כי במדד תירשם ירידה של ‪ ,0.1%‬כאשר אשתקד ב‪2013-‬‬ ‫עלה המדד ב‪.1.8%-‬‬ ‫מדד שנתי שלילי‪ ,‬כלומר ירידת מחירים שנתית או דפלציה‪ ,‬הוא תופעה חריגה בעולם‬ ‫המפותח וגם בישראל‪ .‬בעשור הקודם היו לישראל שני מדדים שנתיים שליליים ‪ -‬ב–‪2003‬‬ ‫)‪ (–1.9%‬וב–‪ .(–0.1%) 2006‬מדד דצמבר שיקף בעיקר ירידה במחירי הפירות והירקות‬ ‫ובסעיף הדיור )שכר דירה(‪ ,‬עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה‪ ,‬ואת הפיחות החד‬ ‫בשקל לעומת הדולר‪.‬‬ ‫לפי חוק בנק ישראל‪ ,‬היעד המרכזי של הבנק הוא שמירה על יציבות מחירים‪ .‬הכלי העיקרי‬ ‫שיש בידיו של בנק ישראל להשגת מטרה זו הוא קביעת שיעור הריבית‪ .‬יציבות מחירים‬ ‫מוגדרת בישראל‪ ,‬בהתאם להחלטת הממשלה‪ ,‬כאינפלציה שנתית של ‪ .1%-3%‬נגיד בנק‬ ‫ישראל הקודם‪ ,‬סטנלי פישר‪ ,‬הבהיר כי בהחלטות הריבית הוא חותר לאמצע הטווח ‪ -‬יעד‬ ‫אינפלציה של ‪.2%‬‬ ‫ירידת מחירים שנתית‪ ,‬פירושה שהמועצה המוניטרית של בנק ישראל‪ ,‬הקובעת מדי חודש‬ ‫את גובה הריבית במשק‪ ,‬החטיאה את היעד בשנה החולפת ‪ -‬ובגדול‪ .‬לפני כמה חודשים‪,‬‬ ‫כשהתברר למועצה שהיעד לא יושג‪ ,‬הבהיר הבנק המרכזי כי מותר לו לתקופה מסוימת‬ ‫להחטיא את היעד שהוגדר על ידי הממשלה כיציבות מחירים‪ ,‬כדי לאפשר גמישות‬ ‫תפעולית‪ .‬נשאלת השאלה מהו אורכה של "התקופה המסוימת" הזאת‪.‬‬ ‫ההערכות הן שגם ב–‪ 2015‬יחטיא בנק ישראל את יעד האינפלציה‪ .‬לדעת כלכלנים‪ ,‬הבנק‬ ‫לא החטיא את היעד השנה במקרה‪ ,‬ומרבית הסיבות שהובילו לסטייה מהיעד ב–‪2014‬‬ ‫קיימות גם השנה ‪ -‬כך שאין סיבה שהאינפלציה השנה לא תהיה דומה לזו ב–‪.2014‬‬ ‫התחזית הממוצעת ל–‪ 2015‬היא אינפלציה של ‪ .0.6%‬מחלקת המחקר של בנק ישראל‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬צופה כי האינפלציה השנה תהיה ‪ - 1.1%‬מעט מעל הגבול התחתון של יעד‬ ‫האינפלציה הממשלתי‪.‬‬ ‫בפעמיים הקודמות שבהן נרשם בישראל מדד שנתי שלילי‪ ,‬הסיבה העיקרית לכך היתה‬ ‫סעיף הדיור )שכר הדירה(‪ .‬הפעם‪ ,‬הסיבה למדד השלילי היא רוחבית‪ ,‬כלומר ירידה במרבית‬ ‫סעיפי המשנה של מדד המחירים לצרכן לעומת ‪ ,2013‬ואילו סעיף הדיור דווקא משך את‬ ‫המדד כלפי מעלה ב–‪.2014‬‬ ‫מדוע המחירים במשק אינם עולים‪ ,‬למרות הצמיחה הגבוהה יחסית בצריכה הפרטית‬ ‫ב–‪ ?2014‬התשובה לכך היא בעיקר שינויים מבניים בצד ההיצע‪ ,‬שיהיו קיימים גם השנה‪.‬‬ ‫בין הגורמים לירידה נמצאת הירידה הגדולה במחירי הסחורות המיובאות‪ ,‬ובראשן הנפט;‬ ‫התגברות התחרות ברשתות הקמעוניות; הקפדה גדולה יותר על מחירים מצד משקי בית‬ ‫‪1/3‬‬ ‫‪http://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬ ‫‪1/19/2015‬‬ ‫‪www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬ ‫בעת ביצוע קניות; המסחר המקוון‪ ,‬שתופס מקום גדול יותר בהוויה הישראלית; רפורמות‬ ‫של הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחיה; והפיחות בשער השקל במחצית השנייה של‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫בבנק ישראל נבהלו מהנסיגה במדד‪ .‬הבנק הוריד את ריבית הבסיס במשק בשלוש‬ ‫פעימות שוות‪ ,‬מ–‪ 1%‬ל–‪ - 0.25%‬שפל חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל ‪ -‬אך‬ ‫ללא הועיל‪ .‬בבנק מקווים כי המשך הפיחות בשקל ב–‪ 2015‬ידחוף את האינפלציה לאזור‬ ‫תחום היעד של הממשלה‪ ,‬אך רוב האנליסטים מפקפקים בכך שהפיחות בלבד יספיק‪.‬‬ ‫לדעתם‪ ,‬בנק ישראל יצטרך לנקוט במשך השנה צעדים נוספים‪ ,‬כנראה חריגים‪ ,‬כדי להחזיר‬ ‫את האינפלציה לתחום של ‪.3%–1%‬‬ ‫תגובות השוק‬ ‫עידן אזולאי‪ ,‬מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות אפסילון התייחס לפרסום המדד וציין‬ ‫כי "בדומה למה שמתרחש בכלכלה הגלובלית גם בישראל נרשמת רמת אינפלציה נמוכה‬ ‫ביותר‪ ,‬מה שיותיר את הריביות נמוכות לעוד זמן רב לאור העובדה שגם כעת לא נראים‬ ‫לחצים אינפלציוניים‪ .‬הדבר ימשיך לתמוך בתשואות האג"ח"‪.‬‬ ‫אייל עופר – דוברת עמותת " ישראל יקרה לנו" התייחס למדד ‪ 2014‬וציין כי "אזרחי ישראל‬ ‫כמהים לירידה אמיתית ביוקר המחייה‪ .‬עלות המחייה בישראל עלתה בעשור האחרון‬ ‫בעשרות אחוזים מעל כלכלות דומות במערב‪ .‬כל עוד ימשיך בנק ישראל להציב לעצמו יעד‬ ‫של אינפלציה שנתית של כ‪ 2%-‬לא תוכל הכלכלה הישראלית להתאושש מהבעייה שכיום‬ ‫עוצרת את הצמיחה‪ :‬רמת המחירים הגבוהה במשק – רמת מחירים שמחייבת את רוב‬ ‫הישראלים להמשיך ולהצטמצם כי נגמר להם הכסף‪ .‬כאשר הדיור ממשיך לזנק ב ‪7%-8%‬‬ ‫לשנה אין פלא שאזרחי ישראל אינם מאמינים לחישובי המדד ומגיבים בנשק היחיד שיש‬ ‫להם‪ :‬הורדת כמות הביקושים והקניות"‪.‬‬ ‫בתגובה למדד דצמבר שנותר ללא שינוי אומר אילן ארצי‪ ,‬מנהל ההשקעות הראשי בבית‬ ‫ההשקעות הלמן‪-‬אלדובי כי "בנק ישראל נכשל בהשגת יעד האינפלציה לשנת ‪2014‬‬ ‫והאינפלציה השנתית נמצאת עמוק מתחת ליעד האינפלציה השנתי‪ .‬נראה כי גם בשנת‬ ‫‪ 2015‬גדולים הסיכויים כי הבנק לא יעמוד ביעד‪ .‬מדד דצמבר הנמוך מעיד על כך שבדומה‬ ‫לרוב המדינות המערביות‪ ,‬גם בארץ אין אינפלציה ממשית‪ .‬אנו מעריכים כי גם בחודשים‬ ‫הקרובים תמשך הירידה במדד המחירים לאור המשך ירידות במחירי הסחורות בעולם‪ ,‬צעדי‬ ‫הממשלה להוזלת יוקר המחייה והתגברות התחרות בסקטורים שונים כמו סקטור התקשורת‬ ‫וסקטור המזון‪ .‬אנו צופים כי בנק ישראל ימשיך לנסות להרחיב עוד יותר את מדיניותו‬ ‫המוניטרית על אף שהכלים שעומדים ברשותו הולכים ואוזלים‪ ,‬ולפחות בטווח הקצר נראה כי‬ ‫הוא נלחם בתחנות רוח"‪.‬‬ ‫עוזי לוי‪ ,‬אנליסט ראשי באינפיניטי ציין כי "שנת ‪ 2014‬הסתיימה ללא אינפלציה ומשקפת‬ ‫היטב את הלכי הרוח הצרכניים והעסקיים כפי שמשתקפים בסקרי הערכות מגמות בעסקים‬ ‫ואמון הצרכנים השנתיים של הלמ"ס‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬שנת ‪ 2014‬הייתה רק הפרומו לשנת‬ ‫‪ 2015‬שבה הכוח הצרכני נחלש ורמת המחירים במשק הולכת ויורדת"‪.‬‬ ‫"בהסתכלות לקראת החודשיים הקרובים‪ ,‬אנו צפויים לראות ירידת מחירי החשמל )כ‪-‬‬ ‫‪ ,(9.5%‬המים )כ‪ ,(10% -‬מזון ותקשורת בעקבות מלחמת מחירים ענפיים‪ ,‬והאנרגיה‬ ‫)ובעיקר חבית הנפט( שהיא אקסוגנית למשק הישראלי‪ .‬למעשה‪ ,‬הפיחות בשער השקל‬ ‫מול הדולר‪ ,‬תרומתו שולית לעליית המחירים מכיוון שמחירי האנרגיה העולמיים ובראשם‬ ‫חבית הנפט שמחירה התרסק בשיעור הגבוה מ‪ 50%-‬מאז חודש יוני אשתקד‪ ,‬כך שבנטו‬ ‫נקבל ירידת מחירים ולא עליית מחירים"‪.‬‬ ‫"נזכיר את האג'נדה של הבחירות בחודש מרץ הקרוב‪ ,‬וניכר שהנושא החברתי ויוקר‬ ‫המחייה יהוו נושא מרכזי‪ .‬תחזית האינפלציה לחודש ינואר‪-‬פברואר עומדת בשיעור של‬ ‫מינוס ‪ 1%‬במצטבר ועלולה לגרום לבנק ישראל דילמה קשה ביותר לקראת החלטות ריבית‬ ‫וכלים שעליו להפעיל‪ .‬על פי הערכותינו‪ ,‬ניתוח התרחישים השונים מראה כי לפחות עד‬ ‫המחצית השנייה של ‪ 2015‬לא צפוי שינוי בסביבת הריבית במשק"‪.‬‬ ‫איילת ניר‪ ,‬הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות אומרת כי "בואו נגיד את האמת‪,‬‬ ‫מדד חודש דצמבר לא באמת מעניין אף אחד‪ ,‬למעט את מי שעושה סיכומים שנתיים או‬ ‫‪2/3‬‬ ‫‪http://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬ ‫‪1/19/2015‬‬ ‫‪www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬ ‫שיש לו חוזה שצמוד למדד השנתי‪ .‬המשקיעים כבר מזמן עסוקים במדדים הנמוכים הצפויים‬ ‫בינואר ופברואר )יחד ‪ (-1.2%‬ובירידה הנמשכת במחיר הנפט הגולמי והשפעתו על‬ ‫האינפלציה"‪.‬‬ ‫‪3/3‬‬ ‫‪http://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.2540566‬‬