Amnon Portugaly אמנון פורטוגלי

‫אמנון פורטוגלי‬
‫בית עובד‪76800 ,‬‬
‫‪Amnon Portugaly‬‬
‫‪Email: [email protected]‬‬
‫נייד‪ Cell: 054-6308929 :‬טל‪Tel: 08-9404898 :‬‬
‫‪Bet-Oved, 76800.‬‬
‫תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל‬
‫‪ 2‬יוני‪2016 ,‬‬
‫"מתווה הגז היה אתגר משמעותי עבורי‪ .‬ראיתי מקרוב כיצד מתקבלת ההחלטה הכלכלית הכי גדולה בעשור‬
‫האחרון ‪ -‬החלטה שנשענה בחלקה על חוסר ידע והבנה בסיסיים בכלכלה ובניהול משא ומתן‪ ,‬ובחלקה על‬
‫רצף של ׳ספינים׳ בעלי עוצמה‪ ,‬שמאחוריהם מסתתרת חולשה והתרפסות של ממש בפני אינטרסים של‬
‫אחרים‪ ".‬דברי השר אבי גבאי בהצהרה שמסר לאחר הודעת ההתפטרות שלו‪.‬‬
‫במקום המתווה 'המתוקן' שאושר‪ ,‬מדינת ישראל צריכה מתווה גז אשר ייטיב עם האינטרס הציבורי‪ ,‬עם‬
‫הציבור שהוא הבעלים של הגז‪ .‬הממשלה היתה צריכה לדחות את 'המתווה המתוקן' ולהכין תכנית אנרגיה וגז‬
‫כוללת לישראל‪ .‬במקום הממשלה שלא עשתה זאת‪ ,‬מצורפת כאן תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל‬
‫מטרת התוכנית היא להביא לעצמאות אנרגטית‪ ,‬למחירי גז‪ ,‬חשמל ומים נמוכים‪ ,‬ליוקר מחיה יורד‪ ,‬לאויר‬
‫נקי ולסביבה איכותית‪ ,‬לפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים‪ ,‬ולשימוש ברווחי הגז למטרות ציבוריות‪-‬‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫רקע‬
‫‪1‬‬
‫החלטת בגץ בענין מתווה הגז‬
‫בתמצית‪ ,‬פיסקת היציבות כנוסחה במתווה הגז אינה חוקתית ולאור זאת מתווה הגז כולו בטל‪ .‬עם זאת ביטול‬
‫המתווה מושעה לשנה לצורך הסדר פסקת היציבות‪.‬‬
‫בגץ לא מצא מקום להתערבות שיפוטית בנושאים אחרים במתוה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בגץ לא דן בצד הכלכלי או‬
‫האנרגטי של המתווה‪ ,‬אלא בהיבט המשפטי בלבד‪ .‬בגץ לא אמר שהמתווה טוב או רע לישראל‪.‬‬
‫מתוך פסק הדין‪" :‬מתחת לנושא הכלכלי טמון נושא משפטי יסודי‪ ,‬והוא גבולות סמכות הממשלה במשטר‬
‫דמוקרטי‪ ....‬זו השאלה המשפטית שבה אנו מתמקדים בסופו של דבר" (עמ' ‪ 14‬לפסק הדין)‪.‬‬
‫"אין בסמכותה של הממשלה להחליט [היום] שלא להחליט [בעתיד]" (עמ' ‪ 78‬לפסק הדין)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מבקר המדינה על מתווה הגז‬
‫‪ ‬פיקוח המחירים לא נבחן ונזנח;‬
‫‪ ‬עבודת הצוות הבין משרדי לגיבוש מתווה הגז נעשה ללא סמכות‪ ,‬ללא הגרת מטרות וללא גבולות ברורים‪.‬‬
‫‪ ‬מאפשרים יצוא מתמר לפני שניתן להפיק גז מהשדות האחרים‬
‫ביקורת נגידת בנק ישראל על מתווה הגז‪.3‬‬
‫‪ ‬המתווה מייצר יתירות באספקה רק בשנת ‪ ,2020‬כאשר יפותח מאגר ליוויתן‪ ,‬אך אינו פותר את בעיית‬
‫חוסר היתירות והסיכונים הכרוכים בכך ב‪ 4-‬השנים הקרובות‪.‬‬
‫‪ ‬חשוב שהממשלה תפעל לצמצום סיכוני האספקה על ידי בנייה מוקדמת יותר של צינור כניסה נוסף‬
‫למערכת הגז‪.‬‬
‫‪ ‬אם לווייתן לא יפותח והמתווה לא יניב את התחרות שיניב אז צריך להגיע להסדרה אחרת‪ ,‬כולל פיקוח על‬
‫מחירים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪http://elyon1.court.gov.il/files/15/740/043/t63/15043740.t63.pdf‬‬
‫‪http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/298.aspx‬‬
‫‪3‬‬
‫‪http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/News/pages/pr_011215.aspx‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בעקבות החלטת בגץ החליט השר שטייניץ שהצוות להסדרת משק הגז הטבעי בישראל‪ 4‬ופיתוחו ינהל גם את‬
‫המו"מ על החלופות לסעיף היציבות שנפסל בבג"ץ‪ ,‬וינהל את המגעים לתיקון המתווה מול חברות הגז‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬למאי ‪ 2016‬אישרה הממשלה את "תיקון המתווה להגדלת כמות הגז הטבעי‪ ".‬המתווה המתוקן‬
‫מחליף יציבות רגולטורית המוגדרת בצורה משפטית‪ ,‬שנפסלה בבגץ כבלתי חוקתית‪ ,‬במחסומים‬
‫כלכליים שימנעו כל חקיקה ורגולציה בתחום הגז‪ ,‬ויבטיחו יציבות רגולטורית למונופול הגז‪.‬‬
‫במקרה של שינוי‪ ,‬הממשלה הבאה תצטרך לבחון בחיוב לפצות את מונופול הגז‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫השר לשעבר אבי גבאי על אישור מתוה הגז‬
‫"מתווה הגז היה אתגר משמעותי עבורי‪ .‬ראיתי מקרוב כיצד מתקבלת ההחלטה הכלכלית הכי גדולה בעשור‬
‫האחרון ‪ -‬החלטה שנשענה בחלקה על חוסר ידע והבנה בסיסיים בכלכלה ובניהול משא ומתן‪ ,‬ובחלקה על‬
‫רצף של ׳ספינים׳ בעלי עוצמה‪ ,‬שמאחוריהם מסתתרת חולשה והתרפסות של ממש בפני אינטרסים של‬
‫אחרים‪".‬‬
‫ישראל צריכה מתווה גז אשר ייטיב עם האינטרס הציבורי‪ ,‬עם הציבור שהוא הבעלים של הגז‪.‬‬
‫העיסוק בסעיף היציבות המרוכך מאפיל על הדיון הנדרש על מתווה הגז כולו‪ .‬הממשלה היתה צריכה לדחות‬
‫את 'המתווה המתוקן' ולדרוש בחינה אמיתית של המתווה כולו‪ ,‬שיש בו מספר בעיות בסיסיות מהותיות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המתווה המתוקן מחליף את הכותרת 'סביבה רגולטורית יציבה' בכותרת 'סביבה רגולטורית המעודדת‬
‫השקעות'‪ .‬הכותרת שונתה‪ ,‬המהות של יציבות רגולטורית נשארה‪ .‬הסעיף הזה נוגע לאושיות קיום‬
‫המדינה כמדינת חוק דמוקרטית עם הפרדת רשויות‪.‬‬
‫המתווה לא מוריד את מחירי הגז‪ ,‬לא מביא לתחרות בין תאגידי הגז ולא למכר גז בנפרד‪ ,‬כפי שאף נשקל‬
‫בעבר ואינו מבטיח פיקוח אמיתי על מחירי הגז‪ .‬להיפך‪ ,‬המתווה מקבע את מחירי הגז המונופוליסטיים‬
‫הגבוהים שחברת החשמל משלמת ואת ההצמדות האבסורדיות של מחירים אלו‪.‬‬
‫המתווה אינו מביא לבטיחות אנרגטית ואף פוגע בבטיחות האנרגטית הקיימת‪.‬‬
‫המתווה מאיין את היתירות‪ ,‬שיש לנו היום בתמר‪ ,‬ע"י התרת הייצוא מתמר לפני חיבור לווייתן לחוף‪,‬‬
‫בניגוד להחלטת ממשלה קודמת‪ .‬גרוע מזה‪ ,‬לא רק שלא תהייה יתירות‪ ,‬אלא עלול להיוצר מחסור בגז‪.‬‬
‫המתוה לא מדבר כלל על מדיניות האנרגיה של ישראל‪.‬‬
‫המתוה לא מתייחס גם לבעיות המשפטיות והאחרות הנובעות מהקשר והתלות בנובל אנרג'י‪.‬‬
‫על מונופול הגז ועל בעית היתירות ואמינות האספקה של הגז אפשר לקרוא בתרשומת הפגישה ברשות‬
‫להגבלים עסקיים מינואר ‪ .62015‬בפגישה השתתפו עו"ד ג'ק סמית‪ ,‬מבכירי עורכי הדין במשק האנרגיה‬
‫ושותף במשרד גורניצקי ושות'‪ ,‬בא כוחה של קבוצת החברה לישראל‪ ,‬עו"ד משה קריגר ומנחם פרלמן‪ ,‬היועץ‬
‫הכלכלי מטעם החברה לישראל ומצד שני בכירי הרשות להגבלים העסקיים‪ :‬עו"ד אודי שוורץ‪ ,‬ד"ר אסף אילת‪,‬‬
‫אורי שרף‪ ,‬סוריא בשארה ורועי ישראלי‪ .‬החברה לישראל היא לקוח הגז הפרטי הגדול במשק‪ ,‬והשני בגודלו‬
‫אחרי חברת החשמל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫על מחירי הגז המונופוליסטיים הגבוהים שחברת החשמל משלמת‪ ,‬במאמר מונופול הגז ומחירי הגז בישראל‬
‫שפורסם בניוזלטר 'חדשות האנרגיה' בינואר ‪.2015‬‬
‫‪4‬‬
‫‪http://www.themarker.com/opinion/1.2951530‬‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.2957106‬‬
‫‪6‬‬
‫‪http://www.themarker.com/dynamo/1.2960321‬‬
‫‪7‬‬
‫‪http://www.energianews.com/article.php?id=20928‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫מה נכון לנו כמדינת ישראל לעשות ‪ -‬בתמצית‬
‫‪‬‬
‫להקים ועדה מקצועית ציבורית שתפעל בשקיפות להגדרת מדיניות האנרגיה והסדרת כלל משק הגז‬
‫לטווח הארוך‪ .‬מבין תפקידיה‪:‬‬
‫‪ ‬הגדרת מדיניות אנרגיה וגז למדינה‪ ,‬תוך בדיקת המודלים של נורבגיה והולנד‪.‬‬
‫‪ ‬קידום תוכניות לאנרגיות חלופיות שמש ורוח‪.‬‬
‫‪ ‬תוכנית להגברת שימושים וביקושים מקומיים לגז טבעי‪.‬‬
‫ קידום המרת תחנת הכח אורות רבין מפחם לגז‪.‬‬‫ חיבור מזורז של מפעלים לגז הטבעי‪.‬‬‫ תכנית מואצת להקטנת התלות בנפט לתחבורה ע"י חישמול הרכבת‪ ,‬תמריצים לתחבורה‬‫ציבורית‪ ,‬עידוד השימוש במכוניות היברידיות וחשמליות‪ ,‬וב‪ CNG -‬לאוטובוסים ולמשאיות‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול בנושאי סביבה‪ ,‬בטיחות בקידוחים וביטוחים מפני אסון‪.‬‬
‫‪ ‬קידום הסדרת הדין במים הכלכליים במסגרת חוק אזורים ימיים‪.‬‬
‫‪ ‬החלת אחריות נזיקית על חברות הקידוח‪.‬‬
‫‪ ‬פיקוח על ההסדרים הקיימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לפקח על מחירי הגז‪ ,‬אם אפשר גם בחוזים הקיימים‪ ,‬כך שיהיו בתחום של ‪ 2-3‬דולר ליחידת גז ללא‬
‫הצמדה‪ ,‬או עם הצמדה לשיקלול מחירי הגז באחד המסופים הגדולים בעולם‪.‬‬
‫כחלופה‪ ,‬לפקח על מחירי הגז‪ ,‬כך שיהיו בתחום של ‪ 2-3‬דולר ליחידת גז ויתנו לתאגידי האנרגיה תשואה‬
‫מקובלת של כ‪.15%-‬‬
‫‪‬‬
‫במקביל‪ ,‬המדינה תקבל את עובדת קיומו של מונופול הגז‪ ,‬תאשר לתאגידי הגז לפעול בהסדר כובל‬
‫ותמנע מתביעות בגין קיומו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לחייב מעכשיו מכר בנפרד של הגז‪ .‬כלומר כל שותף במיזם המשותף תמר או לוויתן ובמיזמים אחרים‬
‫שעוד יהיו‪ ,‬יהייה חייב לנהל משא ומתן בנפרד על מכירת חלקו בגז במאגר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבדוק בחיוב את האפשרות שהמדינה תרכוש את תשתיות ההובלה של הגז הטבעי מפי הבאר עד הארץ‪,‬‬
‫במסגרת חברת בת ממשלתית ישראלית (נתג"ז)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבדוק את האפשרות שהממשלה תקנה במרוכז את הגז עבור המשק הישראלי ‪. Single Buyer -‬‬
‫‪‬‬
‫לחייב את שותפי תמר לבצע במהירות את הקמת הצינור השני שתביא את אפשרות ההפקה של תמר‬
‫לכ‪ BCM 16 -‬לשנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המדינה תפעל לקביעת והכנת שני מקומות חדשים לכניסת גז לחוף‪ .‬בכלל זה בדיקה מחדש של‬
‫המקומות שנפסלו בעבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאסור על ייצוא גז מתמר עד שמאגר לוויתן יפותח‪ ,‬יפיק גז ויחובר לישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הציר המרכזי מבחינת בטיחות אנרגטית צריך להיות פיתוח לוויתן‪ .‬ולכן צריך ליצור שוק מקומי לגז מלויתן‬
‫לדוגמה בדרך של איסור מכירות נוספות של גז מתמר שיסופקו החל מ‪.2020-‬‬
‫‪‬‬
‫לחייב את תאגידי הגז לפתח את לוויתן עד ‪ 2018‬בכפוף לתנאים בשטר החזקה‪ .‬באם התאגידים לא‬
‫יעמדו בתנאים אלו הזיכיון יחזור למדינה כאשר יתברר שהם לא יעמדו בהתחייבותם‪ ,‬ולא יאוחר מ‪-‬‬
‫‪.2018‬‬
‫‪‬‬
‫לבדוק את האפשרות לממן את הפיתוח של לוויתן בדרך של ערבויות ממשלתיות לתאגידים ‪ /‬השקעה‬
‫ממשלתית ישירה בתמורה לכניסת המדינה כשותף בחלק נכבד מהמאגר (כמו בהולנד ובנורבגיה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יוטל היטל ייצוא‪ ,‬לפחות מבחינת מס‪ ,‬כך שמחיר הייצוא לא יהייה פחות ממחיר הגז בשוק המקומי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבטל מוקדם ככל האפשר את הסכם הסחר עם קפריסין וכל הסכמי הסחר הכוללים סעיף 'הסדרי‬
‫סכסוכים משקיע‪-‬מדינה‪ .‬לחתום מחדש על הסכמים אלו בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל ‪ -‬תמונת המצב‬
‫הנחות היסוד שעמדו בבסיס מתווה הגז הופרכו עוד לפני שקיבל בגץ את החלטתו‪.8‬‬
‫המתווה התבסס על ההנחה שניתן יהיה לממן את פיתוח מאגרי הגז באמצעות יצוא‪ .‬אלא שההנחה ששוקי‬
‫היצוא פתוחים ומשוועים לגז הישראלי לא היה לה בסיס כבר בעת שהוקמה ועדת קנדל ולבטח לא כאשר‬
‫נחתם מתווה הגז המקורי וכאשר אושר מתווה הגז המתוקן‪.‬‬
‫אין כיום למי לייצא גז במחיר ובכמויות שיצדיקו את הפיתוח הכלכלי של לוויתן‪.9‬‬
‫נזכיר את המחירים הנמוכים של הגז הנוזלי בעולם‪ .‬את כניסת שדות גז ענקיים באוסטרליה ובארה"ב לשוק‬
‫העולמי‪ .‬את הכדאיות הגבולית ביצוא הגז למתקני ההנזלה במצרים‪ .‬את תנופת הפיתוח של שדות הגז‬
‫במצרים שתמלא עד ‪ 2020‬את הצרכים המקומיים ואולי גם את צרכי היצוא המצרי‪ .‬מו"מ מעשי ליצוא גז‬
‫למצרים לא התממש‪ ,‬וספק רב אם יתקיים מו"מ כזה בעתיד‪ .‬המצרים הקפיאו כל מו"מ על יצוא עד לפתרון‬
‫המחלוקת בעניין הפיצוי לחברת החשמל על הפסקת הזרמת הגז ב‪.2011-‬‬
‫מימוש האפשרות לייצוא גז לטורקיה מחייב הסדר היחסים המעורערים בין ישראל לטורקיה בין טורקיה‬
‫לקפריסין‪ ,‬ובין טורקיה לרוסיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לטורקיה יש אופציות נוספות לייבוא גז כמו צינור הגז טרנס אנטוליה‬
‫‪ TANAP‬מאזרביג'אן שיתחיל לפעול ב‪.2019 -‬‬
‫מה אסור לעשות‬
‫‪ ‬קיים חוק נפט ושטר חזקה המגדירים בברור מהן החובות והזכויות של בעל החזקה‪ .‬אסור לפעול‬
‫משיקולים של יוקרה אישית ופוליטית ואסור לפעול מתפיסה של 'פיצוי' ליציבות הרגולטורית שהובטחה‬
‫לתאגידי הגז ונפסלה בבגץ‪ ,‬ולתת פיצוי בגין שינויים רגולטוריים עתידיים‪.‬‬
‫למונופול הגז אין זכות לקיום הכדאיות הכלכלית‪ ,‬הרווחים שלו‪ .‬כדאי ללמוד מחוות דעתו של המשנה‬
‫ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי‪-‬פיסקאלי) עו"ד אבי ליכט‪......." :10‬הרשות רשאית לשנות את מדיניותה‬
‫ואין היא כבולה למדיניות קיימת‪ .‬לכן אין לאף אדם זכות קנויה‪ ,‬שמדיניות שהיטיבה עמו לא תשתנה‬
‫[הדגשה במקור]‪ .‬מכאן שלא ניתן לטעון כי השקעה שאדם השקיע על בסיס מדיניות קיימת יצרה לו מעין‬
‫תעודת ביטוח מפני שינוי המדיניות כלפיו"‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לתת ערבויות‪ ,‬שיפויים‪ ,‬רשת ביטחון פיננסית ופטנטים פיננסיים אחרים לפיתוח לויתן‪ .‬מתן ערבויות‬
‫כאלו זה יפתח פתח לדרישות דומות מצד כל זכייני הגז ויביא להשקעות סרק בקידוחים שאין טעם כלכלי‬
‫לעשותם‪.‬‬
‫אפשר ויתכן שצריך יהייה לתת ערבויות כאלו משיקולים של בטחון אנרגטי‪ ,‬הבטחת מקור שני לאספקת‬
‫גז לישראל‪ .‬הערבויות ינתנו בתמורה הולמת‪ ,‬נאמר ‪ 80% -60%‬משותפות לויתן‪ ,‬בהתחשב בכך שלפי‬
‫שטר החזקה על היזמים לפתח את לוויתן עד אפריל ‪ ,2018‬ואם לא יעשו זאת החזקה תפקע ותחזור‬
‫למדינה‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לייצא גז מתמר לפני פיתוח לוויתן‪ .‬אישור מתווה הגז (המתוקן) מאפשר לתאגידי הגז לייצא גז‬
‫מתמר לפני פיתוח לוויתן‪ .‬אנו עלולים להגיע במהרה למצב בו מאגר תמר מתרוקן במהירות בעוד לווייתן‬
‫אינו מפותח‪ .‬במקרה וחברות הגז יחליטו שלא לפתח את לווייתן‪ ,‬יתכן וחוזי היצוא של גז מתמר יהיו‬
‫חתומים‪ ,‬חלק ניכר מהגז מתמר ייוצא‪ ,‬ואת הנעשה והנזק אי אפשר יהיה להשיב‪ .‬זה נוגד את כל אמירות‬
‫הממשלה על עצמאות אנרגטית ושיקולי ביטחון‪.‬‬
‫מחיר הגז‬
‫לעומת ירידת מחירי הגז הטבעי בעולם‪ ,‬מחיר הגז הטבעי לחברת החשמל נשאר ברמתו המופקעת הגבוהה‪.‬‬
‫צרכני גז אחרים בישראל משלמים גם הם מחירים גבוהים‪ .‬ב‪ 4 -‬לאפריל ‪ 2016‬פרסמה רשות הגז הטבעי את‬
‫חלופות מחיר הגז הטבעי‪ ,‬אשר יעמדו בתוקף ברבעון השני של שנת ‪ 2016‬ביחס להסכמי גז חדשים‪ .‬מחיר‬
‫‪8‬‬
‫‪http://www.energianews.com/article.php?id=22127‬‬
‫‪https://knesset.gov.il/committees/heb/material/data/kalkala2015-07-21-00.pdf‬‬
‫‪10‬‬
‫‪http://mof.gov.il/Committees/PreviouslyCommittees/PhysicsPolicyCommittee/FullReport_Appendix_b.pdf‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫הבסיס יעמוד על ‪ 5.17‬דולר ליחידת חום (מיליון ‪ )BTU‬ומחיר הגז ליצרני חשמל פרטיים יעמוד על ‪ 4.70‬עד‬
‫‪ 5.00‬דולר ליחידת חום‪.11‬‬
‫צריך להוריד את מחירי הגז הטבעי בארץ‪ .‬והממשלה חייבת לפעול לכך‪.‬‬
‫הבעייה המרכזית היא עם החוזה החתום לאספקת גז לחברת החשמל שמתווה הגז כלל לא מטפל בו‪.‬‬
‫חברת החשמל יכולה וצריכה לפעול לפתיחת החוזה‪ ,‬לשנות את מחירי הנפט ואת ההצמדה האבסורדית‬
‫למדד האמריקאי‪ ,‬כמו שעשתה פטרונט ההודית‪ ,12‬כמו שעושה כיום חברת הנפט הלאומית של סין וכמו‬
‫שעושות חברות רבות ברחבי העולם‪ .‬משרד האנרגיה והממשלה צריכים וחייבים לגבות מהלך כזה‪.‬‬
‫למדינה יש תפקיד בהגנה על האינטרס הציבורי‪ .‬הממשלה ורשויות שלטוניות מתערבת בהרבה מקרים‬
‫בקביעת המחירים גם אם יש בדבר כדי להשפיע על שינוי מחיר שנקבע בחוזה חתום‪ ,‬כאשר טובת הציבור‬
‫דורשת זאת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫דוגמה לאינטרס הציבורי בהורדת מחירי הגז הוא סילוק מיכל האמוניה ממפרץ חיפה‬
‫כלכלני בנק ישראל נותנים לנו את הדרך לקבוע את המחיר הנכון וההוגן של גז טבעי במשק‪ .‬בדיון תמציתי על‬
‫'יבואן טבעי' ו'יצואן טבעי' בפרק המבוא בדוח השנתי‪ ,‬בסעיף ‪ 5‬על הגז הטבעי‪:: 14‬‬
‫"באופן גס ניתן לומר כי כאשר מוצרים נסחרים בשווקים הבין‪-‬לאומיים‪ ,‬התחרות בדרך כלל מבטיחה שהמחיר‬
‫בשוק המקומי ידמה למחיר בחו"ל; וכאשר אין תחרות בשוק המקומי‪ ,‬המחיר הבין‪-‬לאומי יכול לשמש סמן‬
‫למחיר הרצוי בשוק המקומי ‪.....‬כדי לקבוע מחיר שיבטיח יעילות בשוק המקומי יש לשאול אם אנו רואים‬
‫במשק יצואן טבעי של גז או יבואן טבעי של גז‪ .‬אם אנו רואים בו יצואן טבעי‪ ,‬אזי המחיר המבטיח יעילות‬
‫שווה לתמורה נטו שניתן לקבל עבור יצוא הגז‪ .‬אם אנו רואים במשק יבואן טבעי‪ ,‬אזי המחיר המבטיח‬
‫יעילות שווה למחיר היבוא (מהוון לפי משך הזמן עד לתחילת היבוא)‪ ,‬כלומר לעלות האלטרנטיבית של‬
‫השימוש בגז המקומי"‪.‬‬
‫לפי מת וה הגז והמדיניות הנוכחית של הממשלה‪ ,‬ישראל תהייה 'יצואן טבעי' של גז בשנים הקרובות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בשנים הקרובות‪ ,‬מחיר הגז הטבעי בארץ צריך להיות "שווה לתמורה נטו שניתן לקבל עבור יצוא הגז"‪.‬‬
‫לפי מחירי הגז בשווקים העולמיים כיום‪ ,‬מחיר הגז הטבעי בארץ צריך להיות בתחום של ‪ 2-3‬דולר‬
‫ליחידת חום לעומת כ‪ 5.7-‬דולר שמשלמת כיום חברת החשמל‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪http://www.gkh-law.com/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%A7‬‬‫‪%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C‬‬‫‪2016/?lang=he‬‬
‫‪12‬‬
‫‪http://www.bloomberg.com/news/articles/2015-12-31/rasgas-petronet-revise-lng-contract-to-lower-indian‬‬‫‪gas-prices‬‬
‫‪13‬‬
‫‪http://www.blacklabor.org/?p=57641‬‬
‫‪14‬‬
‫‪http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/BankIsraelAnnualReport/%d7%9‬‬
‫‪3%d7%95%d7%97%20%d7%91%d7%a0%d7%a7%20%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%202015/chap‬‬‫‪1-.pdf‬‬
‫‪5‬‬
‫מחירי גז טבעי נוזלי במקומות שונים בעולם באפריל ‪2016‬‬
‫פתרונות לבעיית מחיר הגז‬
‫‪ ‬יש לפקח על מחירי הגז‪ ,‬אם אפשר גם בחוזים הקיימים‪ ,‬כך שיהיו בתחום של ‪ 2-3‬דולר ליחידת גז ללא‬
‫הצמדה‪ ,‬או עם הצמדה למחירי הגז באחד המסופים הגדולים בעולם‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מסוף הנרי בארה"ב‪ ,‬מסוף‬
‫‪ TTF‬בהולנד‪ ,15‬או לשקלול המחירים במסופים אלו‪.‬‬
‫כחלופה‪ ,‬יש לפקח על מחירי הגז‪ ,‬כך שיהיו בתחום של ‪ 2-3‬דולר ליחידת גז ויתנו לתאגידי האנרגיה‬
‫תשואה מקובלת של כ‪.15%-‬‬
‫‪ ‬במקביל‪ ,‬המדינה תקבל את עובדת קיומו של מונופול הגז‪ ,‬תאשר לתאגידי הגז לפעול בהסדר כובל‬
‫ותמנע מתביעות בגין קיומו‪.‬‬
‫‪ ‬לחייב מכר בנפרד של הגז‪ .‬כלומר כל שותף במיזם המשותף תמר או לוויתן ובמיזמים אחרים שעוד יהיו‪,‬‬
‫יהייה חייב לנהל משא ומתן בנפרד על מכירת חלקו בגז במאגר‪.‬‬
‫יתירות‬
‫בעיית היתירות נובעת בעיקר מכמות הגז ומיכולת הפקת והולכת הגז מתמר‪.‬‬
‫עתודות ‪ Reserves‬הגז הטבעי המוכחות ‪ 1P‬במאגר תמר‪ ,‬כולל תמר ‪ ,SW‬נאמדות כיום בכ‪ 206 -‬ביליון‬
‫מטר מעוקב ‪ .BCM‬עתודות הגז הטבעי המוכחות והצפויות ‪ 2P‬במאגר תמר נאמדות בכ‪( .BCM 290-‬לפי‬
‫דוח ‪ NASI‬ליום ‪ 31‬דצמבר ‪ ,2015‬מופיע בדוח התקופתי של ישראמקו לשנת ‪.)162015‬‬
‫‪https://www.oxfordenergy.org/wpcms/wp-content/uploads/2016/02/NG-104.pdf‬‬
‫‪http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=1024853‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪6‬‬
‫לפי תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל של משרד האנרגיה (להלן) צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת ‪2015‬‬
‫הסתכמה בכ‪ , BCM 8.5-‬הביקוש לגז הטבעי בישראל יעלה בשנים הקרובות וצפוי להגיע בעוד חמש שנים ‪-‬‬
‫בשנת ‪ ,2020‬לכ‪.BCM 12.1-‬‬
‫יכולת ההפקה וההולכה של גז ממאגר תמר‪ ,‬עומדת כיום על כ‪ BCM 12 -‬לשנה ויכולה על פי התוכניות‬
‫הקיימות של נובל אנרג'י להגיע לכ‪ BCM 20 -‬לשנה בשנת ‪ .2020‬כלומר‪ ,‬מאגר תמר יכול לספק את צרכי‬
‫המדינה לעוד ‪ 15‬שנים לפחות אם ימשיכו לפתח אותו‪.‬‬
‫צריכת הגז הטבעי בישראל‪ ,‬עד שנת ‪ ,2040‬ליצור חשמל בלבד‪ ,‬צפויה להסתכם בכ‪ .BCM 300 -‬יותר מכמות‬
‫הגז במאגר תמר‪ .‬צריכת הגז הטבעי בישראל‪ ,‬עד שנת ‪ ,2040‬ליצור חשמל‪ ,‬לתעשייה‪ ,‬לתחבורה‪ ,‬ולייצור‬
‫מתנול‪ ,‬צפויה להסתכם בכ‪ .BCM 465 -‬כמעט פי ‪ 2‬מכמות הגז במאגר תמר‪.‬‬
‫משרד האנרגיה ‪ -‬תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל (נדלה ב‪ 28-‬למאי ‪)2016‬‬
‫‪7‬‬
‫‪17‬‬
‫להבטחת כמות הגז הנדרשת למשק הישראלי באה החלטה ‪ 442‬של הממשלה מיום ‪23.06.2013‬‬
‫"להבטיח לטובת המשק המקומי‪ ,‬כמות של ‪ BCM 540‬גז טבעי אשר תאפשר אספקה של ביקושי הגז‬
‫הטבעי לצורכי האנרגיה של המשק לכ‪ 29 -‬שנים‪".‬‬
‫כיום אין ודאות שמאגר לויתן יפותח‪ ,‬ויספק גז לישראל‪ .‬המשמעות מבחינת היתירות היא שחייבים להרחיב‬
‫את יכולת ההפקה וההולכה ממאגר תמר בתוך שנים ספורות ולאסור ייצוא גז מתמר עד חיבור לוויתן‪.‬‬
‫כדאי גם להקשיב לדבריו של פרופ׳ אשר טישלר‪ ,18‬נשיא המסלול האקדמי של המכללה למנהל ובעבר דיקן‬
‫בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב‪“ :‬המדינה טועה גם עכשיו בהזנחת מאגר הגז תמר‪ .‬כולם‬
‫הוקסמו כאן והתבשמו מהתגלית של מאגר לווייתן‪ ,‬שהוא בחזקת שדה גז לא נודע"‪.‬‬
‫לפי לוחות הזמנים של תאגידי הגז פיתוח לויתן יארך כארבע שנים‪ .‬מאגר לוויתן שהייה אמור להיות מפותח‬
‫ולהזרים גז לישראל בתחילת ‪ 2018‬לפי שטר החזקה‪ ,‬ידחה על פי מתווה הגז עד ל‪ ,2020-‬ואינו וודאי‪.‬‬
‫החלטת השקעה סופית ‪ FID -‬בלויתן עדין לא התקבלה‪ ,‬היא צפויה לקראת סוף ‪ ,2016‬אך אינה מובטחת‪.‬‬
‫אדגיש‪ ,‬מתוה הגז אינו מבטיח את פיתוח לוויתן ואסור 'לשים את כל הקלפים' על פתרון זה‪ .‬כל דחיה או‬
‫תקלה בפיתוח לוויתן או בהרחבה של תמר עלולה להביא למחסור בגז לצרכי השוק הישראלי‪.‬‬
‫אסור שפיתוח לויתן יביא להתעלמות מהאפשרות הפשוטה יותר והמהירה יותר של הרחבת תמר‪.‬‬
‫פתרונות לבעיית היתירות‬
‫‪ ‬לחייב את שותפי תמר לבצע במהירות את הקמת הצינור השני שתביא את אפשרות ההפקה של תמר‬
‫בשלב הראשון לכ‪ BCM 16 -‬לשנה‪.‬‬
‫‪ ‬בהמשך‪ ,‬ולפי ההתפתחויות בלוויתן‪ ,‬יש לחייב את שותפי תמר לבצע את שלב ההרחבה השני של תמר‬
‫כולל קידוח בארות הפקה נוספות והנחת צינורות חדשים לארץ‪ ,‬שיביאו את התפוקה של תמר לכ‪20 -‬‬
‫‪ BCM‬לשנה‪.‬‬
‫‪ ‬לפי המצגת של נובל אנרג'י מספטמבר ‪ ,2014‬השלב הראשון בהרחבה היה מתוכנן להסתיים ב‪,2016-‬‬
‫והשני ב‪.2017 -‬‬
‫‪ ‬קביעת והכנת שני מקומות חדשים לכניסת גז לחוף‪ .‬בכלל זה בדיקה מחדש של המקומות שנפסלו בעבר‪.‬‬
‫‪ ‬יש לאסור על ייצוא גז מתמר עד שמאגר לוויתן יפותח‪ ,‬יפיק גז ויחובר לישראל‪ .‬זו המדיניות הממשלתית‬
‫הקיימת ‪ -‬החלטת הממשלה ‪ 442‬מיום ‪ 23‬ליוני ‪ ,2013‬שבה אושר הייצוא על פי עקרונות וועדת צמח‪.‬‬
‫בטיחות אנרגטית‬
‫בעיית הבטחון האנרגטי נובעת מתלות בשדה גז אחד‪ .‬כיום אין לישראל מקור שני גדול לגז טבעי‪ ,‬יש מקור‬
‫שני לאנרגיה מפחם ומנפט שיש להם חסרונות סביבתיים מהותיים‪.‬‬
‫משק הגז בישראל אינו ‘במצב רגיל’‪ .‬כיום כ‪ 50% -‬מהחשמל בישראל מופק מגז טבעי‪ .‬רוב מפעלי התעשייה‬
‫הגדולים תלויים בגז טבעי ולכן אמינות אספקת הגז הינה בעלת חשיבות עליונה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬אספקת הגז הטבעי לישראל מגיעה משדה גז אחד‪ ,‬במערכת צינורות אחת ומאסדת הפקה אחת‪ .‬במצב‬
‫כזה כל תקלה‪ ,‬טכנית או אחרת‪ ,‬תשבש את אספקת הגז‪ ,‬ותביא להפסקות חשמל – ‪ ,Blackout‬ולכך יהיו‬
‫השלכות קשות על המשק הישראלי‪.‬‬
‫כדי להקטין סיכונים אלו ולהבטיח את אספקת הגז הנדרשת למדינה‪ ,‬תאגיד הגז חויבו בהנחת צינור נוסף‬
‫ממאגר תמר‪ .‬מתווה הגז הסיר דרישה זו‪.‬‬
‫פיתוח שדה לוויתן‪ ,‬או שדות גז גדולים אחרים יפתור את בעיית הבטיחות האנרגטית בצורה מלאה‪.‬‬
‫אלא שמאגר לוויתן שהייה אמור להיות מפותח ולהזרים גז לישראל בתחילת ‪ 2018‬לפי שטר החזקה‪ ,‬ידחה‬
‫על פי מתווה הגז עד ל‪ ,2020-‬ואינו וודאי‪ .‬יש להדגיש‪ ,‬המתווה אינו מבטיח את פיתוח לוויתן‪ ,‬כל דחיה או‬
‫תקלה בפיתוח לוויתן או בהרחבה של תמר עלולה להביא למחסור בגז לצרכי השוק הישראלי‪ .‬במצב זה‬
‫הפתרון הנכון לבעיית הביטחון האנרגטי של ישראל הוא הרחבת תמר בשילוב עם פיתוח לויתן‪.‬‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2013/Pages/des442.aspx‬‬
‫‪http://energynews.co.il/?p=13400‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪8‬‬
‫פיתוח לוויתן‬
‫מתווה הגז המקורי והמתוקן מתבססים על ההנחה שניתן יהיה לממן את פיתוח לוויתן באמצעות יצוא‪ .‬אלא‬
‫שההנחה ששוקי היצוא פתוחים ומשוועים לגז הישראלי לא היה לה בסיס כבר בעת שהוקמה ועדת קנדל‬
‫ולבטח לא כאשר אושר מתווה הגז המתוקן‪.‬‬
‫אין כיום למי לייצא גז במחיר ובכמויות שיצדיקו את הפיתוח הכלכלי של לוויתן‪.‬‬
‫כניסת שדות גז ענקיים באוסטרליה ובארה"ב לשוק העולמי משולבת בהאטה בקצה הגידול בביקוש העולמי‬
‫לגז‪ ,‬הורידה את מחירי הגז בעולם לשפל‪.‬‬
‫אפשרות ייצוא גז למצרים עלתה על שרטון עקב תנופת הפיתוח של שדות הגז במצרים‪ ,19‬ובעיקר בעקבות‬
‫גילוי שדה הגז הענק ‪ Zohr‬ידי ‪ Eni‬במי הים של מצרים באוגוסט ‪ .2015‬מכירת גז למצרים אינה עוד‬
‫אפשרות ריאלית עבור ישראל מאחר ומצרים תוכל לספק את צרכי הגז שלה בסוף העשור‪ ,‬עם עודפים לייצוא‪.‬‬
‫האפשרות למכור גז טבעי למתקני הנזלת הגז במצרים בצינור‪ ,‬וממנה לאירופה כגז טבעי נוזלי (‪ )LNG‬אינה‬
‫ריאלית במחירי הגז נוכחיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מו"מ ליצוא גז למצרים לא הבשיל לחתימת הסכם מחייב‪ ,‬וספק רב אם‬
‫יתקיים מו"מ כזה בעתיד‪ .‬המצרים הקפיאו כל מו"מ על יצוא עד לפתרון המחלוקת בעניין הפיצוי לחברת‬
‫החשמל על הפסקת הזרמת הגז ב‪.2011-‬‬
‫ייצוא גז בצינור לטורקיה‪ ,‬תלוי בהסדרים פוליטיים בין ישראל וטורקיה‪ ,‬בין טורקיה וקפריסין ובין טורקיה‬
‫ורוסיה‪ .‬ייצוא גז לטורקיה‪ ,‬תלוי בין השאר‪ ,‬בהסדרים כלכליים בין רוסיה וטורקיה ובאפשרויות הנוספות שיש‬
‫לטורקיה כמו צינור הגז טרנס אנטוליה ‪ TANAP‬מאזרביג'אן שיתחיל לפעול ב‪.2019 -‬‬
‫פתרונות לבעיית הבטיחות האנרגטית‬
‫‪ ‬כאמור‪ ,‬הציר המרכזי מבחינת בטיחות אנרגטית צריך להיות פיתוח לוויתן‪ .‬מכיון שאין ככל הנראה שווקים‬
‫לייצוא הגז בכמויות ובמחירים מתאימים‪ ,‬צריך ליצור שוק מקומי לגז מלויתן‪ .‬לדוגמה בדרך של איסור‬
‫מכירות נוספות של גז מתמר שיסופקו החל מ‪.2020-‬‬
‫• תאגידי הגז יחויבו לפתח את לוויתן עד ‪ 2018‬בכפוף לתנאים בשטר החזקה‪ .‬באם התאגידים לא יעמדו‬
‫בתנאים אלו הזיכיון יחזור למדינה כאשר יתברר שהם לא יעמדו בהתחייבותם‪ ,‬ולא יאוחר מ‪.2018 -‬‬
‫‪ ‬יש לבדוק את האפשרות לממן את הפיתוח של לוויתן בדרך של ערבויות ממשלתיות לתאגידים ‪ /‬השקעה‬
‫ממשלתית ישירה בתמורה לכניסת המדינה כשותף בחלק נכבד מהמאגר (כמו בהולנד ובנורבגיה)‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה תפעל לקביעת והכנת שני מקומות חדשים לכניסת גז לחוף‪ .‬בכלל זה בדיקה מחדש של‬
‫המקומות שנפסלו בעבר‪.‬‬
‫ייצוא גז טבעי מישראל‬
‫הממשלה אישרה במתוה הגז‪ ,‬לייצא גז מתמר עוד בטרם פיתוח לויתן וחיבורו לחוף בישראל‪ ,‬בניגוד להחלטה‬
‫קודמת ‪ -‬החלטת הממשלה ‪ 442‬מיום ‪ 23‬ליוני ‪ 2013‬בנושא זה‪.‬‬
‫ייצוא גז מתמר לפני חיבור לווייתן לחוף‪ ,‬אם יתממש בהיקפים בהם מדובר‪ ,‬ירסק את היתירות‪ ,‬את רשת‬
‫הבטחון האנרגטית שיש לנו היום בתמר‪ .‬גרוע מזה‪ ,‬לא רק שלא תהייה יתירות‪ ,‬אלא עלול להיוצר מחסור‬
‫בגז‪ .‬ייצוא גז מתמר יביא לכך שבעוד שנים ספורות יהייה צורך בייבוא גז לישראל במחירים הגבוהים פי כמה‬
‫מהמחיר בו ייוצא הגז עתה‪.‬‬
‫המלצות בענין ייצוא גז טבעי מישראל‬
‫‪ ‬יש לאסור על ייצוא גז מתמר עד שמאגר לוויתן יפותח‪ ,‬יפיק גז ויחובר לישראל‪ ,‬לפי החלטת הממשלה‬
‫‪ 442‬מיום ‪ 23‬ליוני ‪ ,2013‬שבה אושר הייצוא על פי עקרונות וועדת צמח‪.‬‬
‫‪ ‬יוטל היטל ייצוא‪ ,‬לפחות מבחינת מיסוי‪ ,‬כך שמחיר הייצוא לצרכי מס לא יהייה פחות ממחיר הגז בשוק‬
‫המקומי‪.‬‬
‫‪http://www.naturalgaseurope.com/egypts-self-sufficiency-nears-29447‬‬
‫‪19‬‬
‫‪9‬‬
‫היבטים משפטיים‪ ,‬נובל אנרג'י והסכמי הסחר‬
‫‪ ‬לבטל מוקדם ככל האפשר את הסכם הסחר עם קפריסין וכל הסכמי הסחר הכוללים סעיף 'הסדרי‬
‫סכסוכים משקיע‪-‬מדינה‪ .‬לחתום מחדש על הסכמים אלו בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם‪.‬‬
‫‪ ‬לבדוק את האפשרות לשנות בסעיף ההגדרות בשטרי החזקה של לויתן צפון ודרום את הגדרת "הדין" כך‬
‫שתהייה 'הדין החל במדינת ישראל‪ ,‬כפי תקפו מעת לעת'‪ ,‬במקום ההגדרה הנוכחית‪' :‬הדין החל במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬כפי תקפו מעת לעת‪ ,‬וכן אמנות בין לאומיות שישראל צד להן‪ ,‬בין אם אומצו בדין המקומי ובין אם‬
‫לאו;‬
‫‪ ‬לדרוש שהדיונים על מתווה הגז יהיו מול נובל אנרג'י מדיטרניאן או נובל אנרג'י ארה"ב ולא לקיים מעתה‬
‫כל דיונים עם נובל באמצעות החברה הבת של נובל בקפריסין‪.‬‬
‫‪ ‬לדרוש שנובל אנרג'י מדיטרניאן לא תוכל להעביר את זכויותיה בלויתן לגוף אחר בלי אישור מוקדם של‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬לענין זה אציין שלפי שטרי החזקה ללוויתן צפון וללוויתן דרום‪ ,‬בעלת החזקה בהיקף של ‪ ,39.66%‬היא‬
‫חברת ‪ ,Noble Energy Mediterranean Ltd.‬שבסיסה במקלט המס באיי קיימאן‪ .‬נובל אנרג'י‬
‫מדיטרניאן היא חברת בת (‪ )subsidiary‬של נובל אנרג'י אינטרנשיונל‪ .‬נובל אנרג'י אינטרנשיונל היא גם‬
‫בעלת הזכויות בשדה הגז אפרודיטה שבקפריסין‪.‬‬
‫‪ ‬לבדוק בחיוב את האפשרות שהמדינה תרכוש את חלקה של קבוצת תשובה בתמר‪ ,‬ואת מאגרי הגז כריש‬
‫ותנין יחד עם מפעיל זר מנוסה‪ ,‬במסגרת חברת בת ממשלתית ישראלית‪ .‬כך שלישראל תהייה בעלות‬
‫חלקית בשדות הגז כמו בנורבגיה‪.‬‬
‫‪ ‬לבדוק בחיוב את האפשרות שהמדינה תרכוש חלק נכבד מממניות נובל אנרג'י בבורסה במטרה להפוך‬
‫אותה לחברת בת ממשלתית ישראלית‪ .‬כך שלישראל תהייה בעלות בחברת נפט כמו שלנורבגיה יש את‬
‫סטאטאויל‪ .‬המטרה העיקרית כאן היא הבטחת אמינות אספקת הגז‪ ,‬שליטה על הידע ולא רווחים‬
‫בורסאיים‪.‬‬
‫‪ ‬במחירי השוק הנוכחיים ידרשו כ‪ 5 -‬מיליארד דולר לרכישת ‪ 25%‬ממניות נובל אנרג'י‪ ,‬סכום שנמצא‬
‫ברזרבות המטח בבנק ישראל וניתן להשתמש בו לאחר חקיקה מתאימה‪.‬‬
‫אמנון פורטוגלי‬
‫חוקר במרכז חזן במכון ון‪-‬ליר‬
‫‪10‬‬