‫הלשכה המשפטית‬
‫‏כ"א‏אייר‪,‬‏תשע"ו ‏‬
‫‏‪92‬‏מאי‪,‬‏‪ 9102‬‏‬
‫‏‬
‫הנדון‪ :‬דברי הסבר – טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (הפחתה‬
‫של סכומי עיצום כספי)‪ ,‬התשע"ו–‪6102‬‬
‫‪ .0‬ביום‏‪8‬‏בפברואר‏‪9102‬‏התקבל‏בכנסת‏חוק‏הסדרת‏העיסוק‏בהדברה‏תברואית‪,‬‏התשע"ו–‪9102‬‏(להלן‏–‏‬
‫"החוק")‪ .‬‏מטרת ‏החוק ‏היא ‏"להסדיר ‏את ‏העיסוק ‏בהדברת ‏מזיקים ‏לאדם ‏ולרכוש‪ ,‬‏שאינה ‏לצרכים‏‬
‫חקלאיים‪ ,‬‏ובכלל ‏זה ‏לקבוע ‏הוראות ‏לעניין ‏הכשרתם ‏ואופן ‏פעולתם ‏של ‏העוסקים ‏בהדברה ‏כאמור‪,‬‏‬
‫הליכי‏הרישוי‏לעיסוק‏בהדברה‏והפיקוח‏על‏העיסוק‏כאמור‪,‬‏בין‏השאר‏על‏ידי‏קביעת‏איסורים‏וחובות‏‬
‫בהתאם ‏לעקרון ‏הזהירות ‏המונעת‪ ,‬‏והכול ‏לשם ‏הגנה ‏על ‏חיי ‏אדם‪ ,‬‏בריאותם ‏ואיכות ‏חייהם ‏של ‏בני‏‬
‫אדם‪ ,‬‏מניעת ‏מפגעים ‏תברואיים ‏וסביבתיים‪ ,‬‏והגנה ‏על ‏הסביבה ‏לרבות ‏משאבי ‏הטבע‪ ,‬‏המערכות‏‬
‫האקולוגיות‏והמגוון‏הביולוגי‪,‬‏למען‏הציבור‏ולמען‏הדורות‏הבאים‏ובהתחשב‏בצורכיהם"‏(ס'‏‪0‬‏לחוק)‪.‬‬
‫‪ .9‬פרק ‏ו ' ‏לחוק ‏קובע ‏את ‏האפשרות ‏להטיל ‏עיצומים ‏כספיים ‏על ‏מי ‏שהפר ‏חלק ‏מההוראות ‏הקבועות‏‬
‫בחוק‪,‬‏את‏סכומי‏העיצומים‏הכספיים‏שניתן‏להטיל‪,‬‏ואת‏המנגנונים‏להטלת‏עיצום‏כספי‪.‬‏עוד‏נקבע‪,‬‏‬
‫בסעיף‏‪92‬‏לחוק‪,‬‏כי‏השר‏להגנת‏הסביבה‪,‬‏בהסכמת‏שר‏המשפטים‏ובאישור‏ועדת‏הפנים‏והגנת‏הסביבה‏‬
‫של‏הכנסת‪,‬‏רשאי‏לקבוע‏מקרים‪,‬‏נסיבות‏ושיקולים‏שבשלהם‏ ‏יהיה ‏ניתן ‏להטיל‏עיצום‏כספי‏בסכום‏‬
‫הנמוך ‏מהסכומים ‏הקבועים ‏בחוק‪ ,‬‏בשיעורים ‏שיקבע‪ .‬‏לשם ‏יישום ‏סעיף ‏זה‪ ,‬‏נכתבה ‏הצעת ‏התקנות‏‬
‫שבנדון‪ ,‬‏המפרטות ‏את ‏השיקולים ‏והנסיבות ‏שיאפשרו ‏להפחית ‏את ‏סכום ‏העיצומים ‏הכספיים‏‬
‫המוטלים‏על‏המפר‪.‬‬
‫‏‬
‫‪ .9‬טיוטת‏התקנות‏דומות‏בעיקרן‏למודל‏שנקבע‏בתקנות‏הפחתה‏קודמות‏אשר‏הותקנו‏על‏ידי‏השר‏להגנת‏‬
‫הסביבה‪ ,‬‏וביניהן ‏– ‏תקנות ‏לטיפול ‏סביבתי ‏בציוד ‏חשמלי ‏ואלקטרוני ‏ובסוללות ‏(הפחתה ‏של ‏סכומי‏‬
‫עיצום ‏כספי ‏ופריסת ‏תשלומים)‪ ,‬‏התשע"ד–‪ 9102‬‏ותקנות ‏הגנת ‏הסביבה ‏(פליטות ‏והעברות ‏לסביבה ‏–‏‬
‫חובות‏דיווח‏ומרשם)‏(הפחתה‏של‏סכומי‏עיצום‏כספי)‪,‬‏התשע"ד–‪.9109‬‏ ‏‬
‫‏‬
‫‪ .2‬להלן‏פירוט‏והסבר‏נרחב‏על‏התקנות‏המוצעות‪.‬‏‬
‫‏‬
‫כנפי נשרים ‪ ,5‬גבעת שאול ת‪.‬ד‪ 33033 .‬ירושלים מיקוד ‪ | 04330‬טלפון‪ 00-3553030 :‬פקס‪00-3553033 :‬‬
‫תקנה ‪0‬‬
‫מוצע‏להגדיר‏בתקנה‏‪0‬‏מונחים‏שנעשה‏בהם‏שימוש‏בתקנות‏המוצעות‪.‬‏ ‏‬
‫תקנה ‪6‬‏‏ ‏‬
‫תקנה‏מוצעת‏זו‏מעניקה‏למנהל סמכות להפחית‏את‏סכום‏העיצום‏הכספי‏המוטל‏על‏המפר‪,‬‏בהתקיימן‏של‏‬
‫נסיבות ‏מסוימות‪ ,‬‏כמפורט ‏להלן‪ .‬‏שיעורי ‏ההפחתה ‏המפורטים ‏בתקנה ‏זו ‏הם ‏קבועים‪ ,‬‏כלומר ‏אם ‏קבע‏‬
‫המנהל‏כי‏בדעת ו‏להפחית‏את‏סכום‏העיצום‏הכספי‏שהוטל‏על‏המפר‪,‬‏לא‏נתון‏לו‏שיקול‏דעת‏בנוגע‏לשיעור‏‬
‫ההפחתה‪,‬‏ועליו‏להפחיתו‏בשיעור‏הקבוע‏בתקנות‪.‬‏ ‏‬
‫הנסיבות ‏בגינן ‏המנהל ‏יהיה ‏רשאי ‏להפחית ‏את ‏סכום ‏העיצום ‏הכספי ‏לפי ‏תקנה ‏‪ ,9‬‏וכן ‏שיעור ‏ההפחתה‏‬
‫הקבוע‏לכל‏אחת‏מאותן‏נסיבות‪,‬‏הם‏כמפורט‏להלן‏–‏ ‏‬
‫(‪ )0‬הפרות‏קודמות‏‪-‬‏מפר‏שלא הפר‏כל‏הוראה‏מהוראות‏החוק‏או‏לפיו‪,‬‏בחמש‏השנים‏שקדמו‏להפרה‏‬
‫–‏ניתן‏יהיה‏להפחית‏את‏סכום‏העיצום‏הכספי‏שהוטל‏עליו‏בעשרים אחוזים‪.‬‏ ‏‬
‫כוונתה ‏של ‏הפחתה ‏זו ‏היא ‏להתחשב ‏בהתנהגותו ‏הקודמת ‏של ‏המפר‪ ,‬‏ולהקל ‏בעונשו ‏באם ‏לא‏‬
‫התנהג‪,‬‏בחמש‏השנים‏טרם‏ההפרה‪,‬‏באופן‏הסוטה‏מהוראות‏החוק‏שבגין‏הפרתו‏הוטל‏עליו‏עיצום‏‬
‫כספי‪.‬‏ ‏‬
‫במקרה‏בו ‏המפר ‏הפר‏בעבר‏את‏הוראות‏אותו‏חוק‪ ,‬‏עדיין ‏ניתן‏יהיה‏להפחית‏את ‏סכום‏העיצום‏‬
‫הכספי‏שהוטל‏עליו‏בעשרה אחוזים‪,‬‏באם‏התקיימו‏לגביו‏שני‏תנאים‏מצטברים‏אלה‏–‏ ‏‬
‫‪‬‬
‫המפר‏לא‏הפר‏יותר‏מפעם אחת‪,‬‏במהלך‏השנתיים‏שקדמו‏להפרה‏הנוכחית‪,‬‏את‏כלל‬
‫הוראות החוק ‏שבגין‏הפרתו‏הוטל‏עליו‏העיצום‏הכספי‏– ‏הפחתה‏זו‏נועדה‏להתחשב‏‬
‫בכך ‏שככלל ‏התנהגות ‏המפר‪ ,‬‏בשנתיים ‏שקדמו ‏להטלת ‏העיצום ‏הכספי‪ ,‬‏עמדה‏‬
‫בהוראות‏החוק‪,‬‏למעט‏הפרה‏חד‏פעמית‏בתוך‏אותה‏תקופה‪.‬‏‬
‫‪ ‬המפר ‏לא ‏הפר‪ ,‬‏במהלך ‏השנתיים ‏שקדמו ‏להפרה ‏הנוכחית‪ ,‬‏את הוראת החוק‬
‫המסוימת שבגין הפרתה ‏הוטל ‏עליו ‏העיצום ‏הכספי ‏הנוכחי ‏– ‏הוראה ‏זו ‏מבקשת‏‬
‫לקבוע ‏כי ‏מפר ‏לא ‏יהיה ‏זכאי ‏להפחתה ‏באם ‏ההפרה ‏החוזרת ‏היא ‏הפרה ‏של ‏אותה‬
‫הוראת חוק ממש ‪ .‬‏אין ‏מקום ‏להפחית ‏את ‏סכום ‏העיצום ‏הכספי ‏למפר ‏המפר ‏את‏‬
‫אותה‏הוראת‏חוק‏יותר‏מפעם‏אחת‪.‬‏‬
‫יודגש‏כי‏אחוזי‏ההפחתה‏לפי‏פסקה‏זו ‏אינם מצטברים‪.‬‏ניתן‏להפחית ‏את‏סכום ‏העיצום‏הכספי‏‬
‫לפי‏פסקה‏זו‏ב‪91-‬‏אחוזים‏(אם‏מתקיימים‏התנאים‏הדרושים)‏או ‏בעשרה‏אחוזים‏(אם‏מתקיימים‏‬
‫התנאים‏הדרושים)‪,‬‏ואין‏אפשרות‏כי‏אחוזי‏ההפחתה‏לפי‏פסקה‏זו‏יצטברו‏לשלושים‏אחוזים‪.‬‏ ‏‬
‫(‪ )9‬הפסקת‏ההפרה‏ודיווח‏–‏על‏מנת‏שתתקיים‏נסיבה‏זו‏נדרש‏כי‏המפר‏עמד‏בשני‏תנאים‏מצטברים‪:‬‏ ‏‬
‫‪‬‬
‫המפר‏הפסיק‏את‏ההפרה‏מיוזמתו; ‏‬
‫‪ ‬המפר‏דיווח‏על‏ההפרה‏לרשם‪.‬‏‬
‫‏‬
‫אם‏המפר‏עמד‏בשני‏תנאים‏מצטברים‏אלה‪,‬‏ניתן‏יהיה‏להפחית‏את‏סכום‏העיצום‏הכספי‏שהוטל‏‬
‫עליו‏בשלושים אחוזים‪.‬‏מטרתה‏של‏הפחתה‏זו‏היא‏לתמרץ‏את‏המפר‏להפסיק‏את‏ההפרה‪,‬‏ולדווח‏‬
‫עליה‏לרשם‪.‬‏יודגש‏כי‏הפחתה‏זו‏תתאפשר‏רק‏כאשר‏ההפרה‏הופסקה‏ביוזמתו הפעילה של המפר‪.‬‏ ‏‬
‫(‪ )9‬פעולות‏למניעת‏הישנות‏ההפרה‏ותיקון‏הליקויים–‏על‏מנת‏שתתקיים‏נסיבה‏זו‏נדרש‏כי‏המפר‏עמד‏‬
‫בשני‏תנאים‏מצטברים‪:‬‏ ‏‬
‫‪‬‬
‫המפר‏נקט‏פעולות‏למניעת‏הישנות‏ההפרה;‬
‫‪ ‬הפעולות‏האמורות‏הניחו‏את‏דעתו‏של‏המנהל‪.‬‏ ‏‬
‫אם‏המפר‏עמד‏בשני‏תנאים‏מצטברים‏אלה‪,‬‏ניתן‏יהיה‏להפחית‏את‏סכום‏העיצום‏הכספי‏שהוטל‏‬
‫עליו ‏בעשרים אחוזים‪ .‬בדומה ‏לנסיבת ‏ההפחתה ‏הקודמת‪ ,‬‏גם ‏כאן ‏נסיבה ‏זו ‏נועדה ‏לתמרץ ‏אצל‏‬
‫המפר‏התנהגות‏חיובית‪.‬‏בעניין‏זה‏– ‏התנהגות‏שנועדה‏להביא‏למניעת‏הישנות‏ההפרה‪.‬‏יודגש‏כי‏‬
‫בעניין‏זה‏נתון‏למנהל‏שיקול‏הדעת‏לקבוע‏האם‏אכן‏נהג‏המפר‏באופן‏המתואר‏לעיל‪.‬‏ ‏‬
‫תקנה ‪3‬‏ ‏‬
‫נסיבות‏אישיות‏‪ -‬‏בתקנה‏זו ‏מוצע‏להעניק ‏למנהל‏סמכות‏להפחית‏את‏סכום‏העיצום‏הכספי‏בשל‏נסיבות‏‬
‫אישיות‪,‬‏וזאת‏אם‏המפר‏הוא‏יחיד‪,‬‏והמנהל‏השתכנע‏כי‏התקיים‏אחד‏או‏יותר‏משני‏אלה‪:‬‏ ‏‬
‫‏א‪.‬‏ההפרה‏נגרמה‏בשל‏נסיבות‏אישיות‏המצדיקות‏הפחתה‏של‏העיצום‏הכספי;‏ ‏‬
‫‏ב‪.‬‏נתקיימו‏נסיבות‏אישיות‏קשות‏המצדיקות‏שלא‏למצות‏את‏הדין‏עם‏המפר‪.‬‏ ‏‬
‫אם ‏המפר ‏הוא ‏יחיד‪ ,‬‏והתקיימו ‏לגביו ‏אחד ‏או ‏יותר ‏מהמצבים ‏המתוארים ‏לעיל‪ ,‬‏ניתן ‏יהיה ‏להפחית ‏את‏‬
‫סכום‏העיצום‏הכספי‏שהוטל‏עליו‏בעשרים וחמישה אחוזים‪.‬‏ ‏‬
‫יש ‏לשים ‏לב ‏להבחנה ‏בין ‏שני ‏המצבים ‏– ‏בעוד ‏שהראשון ‏מתייחס ‏לנסיבות ‏הקודמות ‏להפרה‪ ,‬‏כלומר‏‬
‫הנסיבות‏שגרמו להפרה‪,‬‏השני‏מתייחס‏לנסיבות‏אישיות‏אשר אינן קשורות להפרה ולא השפיעו עליה‪ ,‬והן‏‬
‫מצדיקות‏שלא‏למצות‏את‏הדין‏עם‏המפר‪.‬‏ ‏‬
‫תקנה ‪4‬‏ ‏‬
‫הפחתה‏בשל‏מספר‏נסיבות‏–‏מוצע‏לקבוע‏כי‏אם‏התקיימו‏לגבי‏מפר‏מספר‏נסיבות‏המפורטות‏בתקנות‏‪9‬‏ו‪-‬‬
‫‪,9‬‏שיעור‏ההפחתה‏המצטבר‏לא‏יעלה‏על‏חמישים אחוזים‪.‬‏למעשה‪,‬‏הוראה‏זו‏מבקשת‏להתמודד‏עם‏מצב‏‬
‫בו‏מתקיימות‏מספר‏נסיבות‏הפחתה‏לגבי‏מפר‪,‬‏וקובעת‏כי‏בכל‏מקרה‏לא‏יעלה‏שיעור‏ההפחתה‏על‏השיעור‏‬
‫האמור‏לעיל‪.‬‏תקנה‏ מוצעת‏זו‏נועדה‏למנוע‏מצב‏בו‏שיעור‏ההפחתה‏המצטבר‏הוא‏כה‏גבוה‏עד‏שהוא‏מרוקן‏‬
‫מתוכן‏את‏העיצום‏הכספי‏ומונע‏מהטלת‏העיצום‏הכספי‏להשיג‏את‏מטרותיה‪.‬‏‏ ‏‬
‫תקנה ‪ 5‬‏‬
‫הפחתה‏בשל‏התחשבות‏במחזור‏עסקאות ‏– ‏מוצע‏לאפשר‏התחשבות‏במחזור‏העסקאות ‏השנתי‏של‏המפר‪,‬‏‬
‫על ‏ידי ‏הענקת ‏סמכות ‏למנהל ‏להפחית ‏את ‏סכום ‏העיצום ‏הכספי ‏כך ‏שיהיה ‏עשרה אחוזים ‏ממחזור‏‬
‫המכירות‏השנתי‏של‏המפר‏כאשר‏המפר‏הוא‏תאגיד שאינו מלכ"ר (כהגדרת‏מלכ"ר ‏בחוק‏מס‏ערך‏מוסף‪,‬‏‬
‫התשל"ו‏‪ -‬‏‪ )0291‬ושמחזור ‏העסקאות ‏שלו ‏אינו ‏עולה ‏על ‏‪ 01‬‏מיליון ‏שקלים ‏חדשים‪,‬‏חמישה אחוזים ‏כאשר‏‬
‫המפר‏הוא‏מלכ"ר ‏ או‏אדם‏שאינו‏תאגיד‏ושמחזור‏העסקאות‏שלו‏אינו‏עולה‏על‏‪ 01‬‏מיליון‏שקלים‏חדשים‪,‬‏‬
‫או‏עשרה אחוזים‏מהכנסתו‏של‏כל‏אדם‏אחר‪.‬‏‏ ‏‬
‫תקנה‏מוצעת‏זו‏נועדה‏לאפשר‏לרשם‏את‏שיקול‏הדעת‏הנדרש‏על‏מנת‏למנוע‏מצב‏בו‏העיצום‏הכספי‏המוטל‏‬
‫על‏המפר‏הוא‏בסכום‏כה‏גבוה‏ביחס‏למחזור‏המכירות‏השנתי‏או‏הכנסתו‏השנתית‏של‏המפר‪,‬‏עד‏שיש‏בו‏‬
‫כדי‏להביא‏לפגיעה‏חמורה‪,‬‏ולעיתים‏בלתי‏הפיכה‪,‬‏בעוסק‏או‏במלכ"ר‪ .‬‏‬
‫תקנת‏משנה‏‪(1‬ב)‏מבקשת‏להבהיר‏כי‏הפחתה‏כמתואר‏היא‏אפשרית‏בין‏שבחר‏הרשם ‏להפחית‏את‏סכום‏‬
‫העיצום‏הכספי‏בשל‏קיומן‏של‏הנסיבות‏המפורטות‏בתקנות‏‪ 9‬‏ו‪ ,9-‬‏ובין‏אם‏לאו‪.‬‏היה‏והפחית‏הרשם ‏את‏‬
‫סכום‏העיצום‏הכספי‏כמפורט‏בתקנה‏‪9‬‏או‏‪,9‬‏יבחן‏לאחר‏ההפחתה‏האם‏סכום‏העיצום‏הכספי‏שנותר‏עולה‏‬
‫על‏‪ 91‬‏אחוזים‏או‏‪ 01‬‏אחוזים‏(לפי‏העניין)‏ממחזור‏המכירות‏השנתי‏או‏מההכנסה‏השנתית‏של‏המפר‪,‬‏ואם‏‬
‫כן‏–‏ יפעיל‏את‏שיקול‏דעתו‏ויקבע‏האם‏יש‏להפחית‏פעם‏נוספת‏את‏סכום‏העיצום‏הכספי‏כך‏שלא‏יעלה‏על‏‬
‫השיעורים‏האמורים‏לעיל‪.‬‏ ‏‬
‫עם ‏זאת‪ ,‬‏בתקנת ‏משנה ‏‪(1‬ג) ‏מוצע ‏לקבוע ‏שיעורי ‏עיצום ‏כספי ‏מינימאליים‪ ,‬‏לאחר ‏הפחתה ‏בשל ‏מחזור‏‬
‫עסקאות‪ ,‬‏ובמקרים ‏של ‏הפחתה ‏מצטברת ‏בשל ‏נסיבות ‏שונות ‏ובשל ‏מחזור ‏עסקאות‪ .‬‏הוראה ‏זו ‏מהווה‏‬
‫חידוש‏ביחס‏לתקנות‏הפחתה‏דומות‏שהותקנו‏על‪-‬ידי‏השר‏להגנת‏הסביבה‪,‬‏וזאת‏בעיקר‏מכיוון‏שהסכומים‏‬
‫של‏העיצומים‏שנקבעו‏בחוק‏הם‏נמוכים‏באופן‏יחסי‪,‬‏וכדי‏למנוע‏מצב‏בו‏שיעור‏ההפחתה‏המצטבר‏הוא‏כה‏‬
‫גבוה ‏עד ‏שהוא ‏מרוקן ‏מתוכן ‏את ‏העיצום ‏הכספי ‏ומונע ‏מהטלת ‏העיצום ‏הכספי ‏להשיג ‏את ‏מטרותיה‪.‬‏‬
‫הסכומים‏המינימליים‏של‏העיצומים‏יהיו‏אם‏כך‏–‏‏‪9,111‬‏‪₪‬‏ליחיד‏ו‪-‬‏‪09,111‬‏לתאגיד‏למרבית‏ההפרות‪,‬‏ו‪-‬‬
‫‪0,111‬‏‪₪‬‏ו‪-‬‏‪9,111‬‏‪₪‬‏להפרות‏שהן‏פחות‏חמורות‪,‬‏בהתאמה‪ .‬‏‬
‫תקנה ‪2‬‏ ‏‬
‫מסמכים‏מצורפים‏לבקשה‏–‏מוצע‏לקבוע‏כי‏על‏מפר‏המבקש‏הפחתה‏לפי‏הוראות‏התקנות‏המוצעות‪,‬‏יצרף‏‬
‫לבקשתו ‏את ‏המסמכים ‏התומכים ‏בבקשתו ‏ומאמתים ‏את ‏הטענות ‏המובאות ‏על ‏ידו ‏במסגרת ‏בקשתו‪,‬‏‬
‫ובמידת ‏הצורך ‏גם ‏אישור ‏רואה ‏חשבון ‏לעניין ‏גובה ‏מחזור ‏העסקאות ‏או ‏ההכנסה ‏של ‏המפר‪ ,‬‏או ‏אישור‏‬
‫המעיד‏על‏היות‏המפר‏מלכ"ר‪ .‬‏‬